tree stringlengths 23 107k ⌀ | conc stringlengths 71 2.77k ⌀ | doc_id int64 0 1.11k |
|---|---|---|
רשות המיסים בישראל . מיסוי על עסקת מקרקעין של עובד רשות המסים . לדעת מבקר המדינה, היות ומדובר ברוכשי מגרשים ולא ברוכשי דירות מגורים, על הרשות היה לפעול בהתאם לנהליה ולא לתת אישור לרוכשים לרשום את המגרשים על שמם, עד שהחברה תשלם את כל חובותיה לרשות בגין המגרשים. .בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה מקרה שבו עובדי רשות המסים נתנו הנחות חריגות במס לעובד בכיר של הרשות ולקרובו שרכשו מגרשים לבנייה מחברה פרטית בתחום הבנייה שנקלעה לקשיים כספיים, זאת ללא הסבר נאות. הנושא הועבר על ידי משרד מבקר המדינה ליועץ המשפטי לממשלה, והוא הודיע כי לא נמצאה תשתית מתאימה לפתיחה בחקירה פלילית. עם זאת, מבקר המדינה מעיר כי מדובר בדרך פעולה שאינה תקינה עד כדי חשש לפגיעה בטוהר המידות. על רשות המסים לבדוק את אופן הטיפול בעובד הרשות ובקרובו, לגבות מהם את המס כנדרש, להסיק את המסקנות הפרטניות וכן לקבוע כללים ברורים ודרכי בקרה לטיפול באירועי מס של עובדי הרשות, כדי למנוע מקרים דומים בעתיד. . משרד מבקר המדינה מעיר לרשות על השיהוי הממושך במתן המענה של הייעוץ המשפטי בעני ין. על הרשות לבדוק את החישובים שנעשו בדבר שווי הנכס ולפעול ללא דיחוי כדי לגבות את המס המגיע לה מעובד הרשות ומקרובו. יש לציין כי בעקבות הביקורת של משרד מבקר המדינה פנה בדצמבר 2011 המבקר הפנימי של הרשות אל הסמנכ"ל לאכיפת הגבייה וביקש ממנו לפעול לגביית החוב מעובד הרשות ומקרובו. בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי בחישוב שווי המכירה לא גילמו במסמ"ק רחובות את הסכומים ששני הרוכשים התחייבו לשלם במקום החברה החייבת. על כן על הרשות לחשב מחדש את שווי המכירה ולהוסיף את גילום המס של החברה שנוצר ולחייבם בהתאם. בבדיקת משרד מבקר המדינה התברר כי הגובה במשרד מסמ"ק רחובות גילה את הטעות בחישוב בסמוך למועד שבו היא נעשתה. למרות זאת, לא תיקן מנהל מסמ"ק רחובות את החישוב, ועובד הרשות וקרובו לא התבקשו לשלם את ההפרש. לדעת מבקר המדינה, על רשות המסים לבדוק את החישוב לגבי החוב, לתקן את הטעות שנעשתה בחישוב החלק היחסי ולגבות את ההפרש מעובד הרשות וקרובו. מבקר המדינה מעיר כי יש לתקן את אי-השוויון בין הרוכשים ולא להפלות לטובה את עובד הרשות וקרובו לעומת הרוכשים האחרים. מבקר המדינה מעיר כי בתשובתה מנובמבר 2011 לא התייחסה הרשות להחלטה מיוני 2010 שלא לבדוק את שומות מס הרכישה של עובד הרשות וקרובו. נוסף על כך אין בתשובת הרשות כדי ל נמק מדוע לא תיקנה את מס הרכישה לגבי קרובו של עובד הרשות, שאינו נכה ואינו זכאי להנחה האמורה, ולא גבתה ממנו את המס בסכום המתוקן. | הרשות עשתה הסדרים והחריגה את עובד הרשות, קרובו ושלושה רוכשים נוספים ואפשרה להם לשלם לה את חלקם היחסי בחובות כדי לקבל אישור לרשם המקרקעין לרישום הקרקע על שמם. בכך למעשה, הרשות פעלה בניגוד לחוק מס רכוש, כיוון שהחוב הכולל של החברה על הקרקע לרשות, לרבות בגין מס רכוש, לא שולם. לדעת משרד מבקר המדינה לא הייתה צריכה הרשות, על פי חוק מס רכוש, לתת לרוכשים הללו אישור לרשם המקרקעין עד שהחברה תשלם לרשות את כל החובות על הקרקע. | 744 |
קרן קסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד . סדרי מימוש מטרות הקרן - קרן קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד הביקורת הנוכחית העלתה כי גם לאחר הביקורת האמורה, המשיכה הקרן בשנים 2007 ו- 2008 להשקיע באפיקי השקעה שאינם סולידיים. בשל המשבר הפיננסי בשוק המניות בשנת 2008 נגרם לקרן הפסד ניכר של כ-87 .מיליון ש"ח רק בשנת 2009 שינתה הקרן את מדיניות ההשקעה שלה והחליטה להתמקד בנכסים פיננסיים סולידיים. . דוח מבקר המדינה משנת 2000 עסק גם בפטור ממסים, וצוין בו כי "לא ניתן לפטור את הקרן ממס הכנסה וממס שבח בלי שהפטור יהיה מעוגן בחוק". בדוח אף צוין כי לא קודמו הליכי חקיקה לפטור את הקרן ממס הכנסה וממס שבח על זכויות במקרקעין שהקרן מכרה, ואולם עד מועד סיום הביקורת לא יזם משרד האוצר חקיקה בנושא והעניין עדיין מצוי במחלוקת בין הקרן ובין רשויות המס. .לדעת משרד מבקר המדינה , אין לכלול תשלומים אלה במסגרת התשלומים שהקרן מחויבת לתרום להשכלה גבוהה, הן מפני שהם מנוגדים להסכמה בדבר דרך חישוב היקף התרומות והן בשל כך שההתחייבות והתשלומים האלה קבועים ואינם תלויים בהכנסות הקרן או בהכנסות שמניב פארק התעשייה. עוד בדוח משנת 2000 ציין מבקר המדינה כי מאז הקמתה עסקה החברה בהכנת תכנית מתאר לכלל אדמות קיסריה וכי עד סיום הביקורת דאז לא אושרה התכנית. הנתונים דלעיל מראים שבידי הקרן נותרה קרקע מעטה הזמינה לבנייה למגורים - 286 דונם בלבד. גם בביקורת זו נמצא כי בידי הקרן אין תכנית מתאר לכלל אדמות קיסריה ובכלל זה לקרקע שייעודה כעת הוא לחקלאות - 11,180 דונם. אם תבקש הקרן לשנות את ייעוד הקרקע יהיה עליה לפעול אצל הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, ואחר כך להכין תכנית מפורטת ולהביאה לאישור הוועדה. מדובר בתהליך ארוך ומורכב אשר עלול להיתקל בהתנגדויות ולהימשך שנים, דבר שיעכב את המשך הפיתוח של היישוב. . לאורך השנים לא דרשה מדינת ישראל מהקרן, שבה היא שותפה, לקדם את תכנון הקרקעות. על הנציגים שבמועצת הקרן, בפרט אלה שהמדינה מינתה, היה לראות בפעולה זו יעד של המדינה ושל הקרן עצמה ולפעול בהתאם, דבר שהם לא עשו. מכיוון שהליכי תכנון במדינת ישראל ידועים כנמשכים זמן רב, ראוי שהשרים הנוגעים בדבר והקרן יקבעו תכנית תחומה בלוחות זמנים לקידום תכנית מתאר לקיסריה ולאישורה. הביקורת הנוכחית העלתה כי המחלוקת האמורה לעיל לא יושבה ואף לא ננקטו צעדים ליישובה, ולמעשה משנת 1973 לא שילמה הקרן למינהל דמי חכירה בגין הקרקעות שבידיה. . לקרן מאות מיליוני ש"ח יתרות כספיות ופיקדונות לזמן ארוך שלא נקבע להן ייעוד. אף כי סכומי התרומות שהקרן העניקה היו הסכומים שהיתה מחויבת לתרום, הם מהווים חלק קטן בלבד ממה שהיה ביכולתה לתרום. מדובר בסוגיה עקרונית שיש לה היבטים ציבוריים ושיש לתת עליה את הדעת. על מועצת הקרן ובעלי המניות בה - מדינת ישראל ובית רוטשילד - לקיים ביניהם דיאלוג רעיוני ומעשי, שבו תיבחן השאלה האם נוכח הזמן שחלף ונוכח שינוי הנסיבות והגידול במשאבי הקרן, אין מקום לשנות את שיעור התרומות שהיא נותנת. בכלל זה יש לבחון מהו היקף ההון ועודפי הנזילות שעל הקרן להחזיק כדי להבטיח את המשך פעילותה ופעילות החברה באופן תקין וכדי לחזק ולקדם את יעדיה. בדרך זו תמוצה מטרתה החברתית החשובה של הקרן - קידום ההשכלה הגבוהה בישראל . הימנעות מפעולה זו עלולה להביא לניצול של כספים מחוץ למטרות הקרן. יש גם לתת את הדעת לסדרי חלוקת העושר האזורי הנובע ממשאבי המדינה בין היישובים שבסביבת קיסריה, שכן זו דרכה של המדינה לאזן בין פערים כלכליים וחברתיים. ראוי ששר הפנים, בשיתוף שר האוצר ושר המשפטים, ישקלו להקדים ולקבוע, עוד לפני שיפוג תוקפו של ההסכם בין הממשלה ובין בית רוטשילד בשנת 2022 , מהי המתכונת הנכונה וההוגנת להפעלת פארק התעשייה וחלוקת רווחיו. .יש מקום ששר האוצר ושר המשפטים יבחנו במשותף ובהידברות עם הקרן את המתכונת הראויה להמשך פעילותה ואת מסמכי היסוד שלה - תזכיר ההתאגדות ותקנות ההתאגדות - ולהתאימם לנסיבות שהשתנו במשך כ -50 שנות קיומה של הקרן, זאת כדי שייעשה שימוש מיטבי בכספים הנצברים בקרן. | .קרן קיסריה הוקמה כדי לנהל את מקרקעי קיסריה, לפתח את היישוב ולתרום להשכלה הגבוהה בארץ. המדינה ובית רוטשילד מחזיקים בקרן בבעלות משותפת ובחלקים שווים. במשך השנים שחלפו מהמועד האמור פותחו ואוכל סו היישוב ואזור התעשייה הסמוך לו והקרן תרמה מאות מיליוני ש"ח להשכלה גבוהה וליעדים אחרים. | 745 |
החברה הממשלתית לתיירות . העסקת יועצים - החברה הממשלתית לתיירות בע_מ מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי התעריף המתאים ליועץ ההנדסי הוא תעריף יועץ 2 ולא יועץ111 כפי שאישרה לו החברה. כמו כן היה על החברה להפחית מהתעריף 20% בגין התקשרות מתמשכת ו -10% נוספים בגין התקשרות מתמשכת נוספת. נוסף על כך התשלום החודשי הקבוע ששולם ליועץ נוסף על שעות העבודה היה אף הוא בניגוד להוראת החשב הכללי. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי לא היה מקום לשלם עבור שירותיו של היועץ ההנדסי בשנת 2007 על פי חוזה שסוכם לכאורה בשנת 1983 וללא שהתקיים במשך שנים הליך בחירה כנדרש. אילו היה חוזה עדכני תקף היה על החברה לשלם ליועץ על פי תעריפי החשב הכללי העדכניים הכוללים הפחתה בגין התקשרות מתמשכת. אין בדברים האמורים להביע עמדה כזו או אחרת באשר לתרומתו של היועץ לחברה. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי היה על החברה להפחית מהתעריף 20% בגין התקשרות מתמשכת ולבצע הפחתה של 10% .נוספים בגין התקשרות מתמשכת נוספת משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי בהתאם להוראת החשב הכללי מהשנים 2006 ו- 2008 התקשרות מתמשכת היא כל התקשרות עם נותן שירותים בהיקף של 200 שעות או יותר. כמו כן, ההסכםהוא למתן שירותי ייעוץ הנדסי ואין מהות שירותים אלה שונה ממהות השירותים שניתנו על ידי היועץ בשנים שלפני כן. לפיכך אין לראות בהסכם זה התקשרות חדשה או נפרדת12 מההתקשרות שהייתה לפני שנת 2008 , ויש לבצע הפחתה נוספת מהתעריף בגין התקשרות מתמשכת נוספת. מאומדן שעשה משרד מבקר המדינה עולה כי בשנים 2007 -2010 שולם ליועץ ההנדסי תשלום עודף על תעריפי החשב הכללי המרביים הרלוונטיים בסך 243,000 ,ש"ח שהם כ-36% .מהתמורה ששולמה ליועץ בגין שנים אלו .דוח זה מצביע על ליקויים בתהליך בחירת יועצים חיצוניים לחברה, ובמיוחד יועצים שהם עובדים לשעבר של החברה. נמצא כי העסקת חלקם נעשית תוך הפרת חוק חובת המכרזים והתקנות על פיו. כמו כן נמצא כי שכר הטרחה המשולם לחלקם הוא בניגוד להוראות החשב הכללי. מדובר בהתנהלות בלתי תקינה, בלתי יעילה ובלתי חסכונית של החברה, הפוגעת בקופת החברה ובקופה הציבורית ובחובת הנאמנות של החברה כגוף ציבורי. על החברה לקיים הליך בחירה תקין לכל היועצים ולהימנע מהעדפת העסקת עובדים לשעבר. על החברה לבחון את נחיצותם של היועץ ההנדסי ויועצת החוזים ולבדוק אם באפשרותה להתייעל ולנצל את משאביה הפנימיים לביצוע פעילותה. על רשות החברות לפרסם את מדיניותה בנושא העסקת עובדים שפרשו פרישה מוקדמת בנוהל או בחוזר ולהפיצו לכלל החברות הממשלתיות. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי ההתקשרות עם שבעת העובדים לשעבר בוצעה בניגוד להוראות חוק חובת המכרזים והתקנות על פיו. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי הצורך שלה בהמשך העסקתו של העובד כיועץ חיצוני אינו עולה בקנה אחד עם הוצאתו לפרישה מוקדמת בתנאים מועדפים. | . מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי תעריף החשב הכללי הרלוונטי ליועצת החוזים הוא תעריף יועץ 413 , וממנו היה על החברה להפחית%20 בגין התקשרות מתמשכת ו -10% נוספים בגין התקשרות מתמשכת נוספת משנת 2009 . מאומדן שעשה משרד מבקר המדינה עולה כי בשנים 2007 -2010 שולם ליועצת החוזים תשלום עודף על תעריפי החשב הכללי המרביים הרלוונטיי ם בסך 321,000 ש"ח, שהם כ -38% מהתמורה ששולמה ליועצת בגין שנים אלו. | 746 |
המכללה האקדמית עמק יזרעאל בע_מ . היבטים מנהליים - המכללה האקדמית עמק יזרעאל לדעת משרד מבקר המדינה על המכללה להתאים את התקנון שלה להוראות החוקיות החלות עליה בנושא הליך מינוי מבקר הפנים, ולמנוע מעורבות בהליך זה מצד ממלאי תפקידים במכללה העומדים לביקורת של מבקר הפנים, כגון מנכ"ל המכללה. משרד מבקר המדינה העיר למכללה כי עליה להתאים בהקדם את הוראות התקנון שלה 45 ,בנושא מינוי ועדת הביקורת להוראות המחייבות על פי דין לנהוג על פי הוראות המל"ג בנושא הביקורת הפנימית במוסדות להשכלה גבוהה, ולקיים הליך אשר ימנע מעורבות של בעלי תפקידים הכפופים לביקורת של מבקר הפנים, בעניין מינוי הוועדה. לדעת משרד מבקר המדינה על המכללה להקפיד לשמור את כל מסמכי המכרז יחד ולרכז את כל התיעוד בעניין: נוסח המכרז שהתפרסם, נוסח הפנייה לספקים, ההצעות שהתקבלו, פרוטוקול הדיון וההחלטה בוועדת המכרזים לבחירת הספק הזוכה וכל מסמך רלוונטי אחר, זאת כדי לאפשר בקרה, פיקוח ומעקב יעילים על מהלך המכרז ותקינותו והפקת מרב היתרונות למכללה. :הביקורת העלתה כמה ליקויים בתהליך ההתקשרות עם קבלן הגינון 1. ועדת המכרזים האריכה את ההתקשרות עם הקבלן עד סוף אוגוסט 2011 - חמש שנים מעבר למותר על פי החוזה שנכרת עמו, ובלא שציינה בפרוטוקולים שלה, בכל המקרים, את הנימוקים להחלטתה להארכת ההתקשרות אתו. .2. במשך תקופת ההתקשרות האמורה עם הקבלן הועלו פעמיים התשלומים החודשיים שש ולמו לו, בלא שהמכללה קיימה הליך תחרותי חדש. 3. ועדת המכרזים האריכה את תוקף החוזה בשנה נוספת מאוגוסט 2010 ועד אוגוסט 2011 , בניגוד לתקנות חובת המכרזים, המחייבות מתאריך זה פנייה תחרותית לכמה מציעים לקבלת הצעות מחיר. לדעת משרד מבקר המדינה, היעדר הס כם התקשרות תקף, זה כחמש שנים, עם גורם עסקי הפועל בתחום המכללה, אינו עולה בקנה אחד עם סדרי המינהל התקין ועם עקרונות דיני המכרזים. עולה אפוא כי רק אחת מארבע החברות שהגישו הצעות לוועדת המכרזים והרכש כללה הצעה לעבודה נוספת של חוקר פרטי שהוגשה בעקבות פגישה שקיים היועץ המשפטי עם החוקר. משרד מבקר המדינה מעיר לוועדת המכרזים והרכש של המכללה כי היה עליה לתת דעתה על הבדלים בין ה מפרטים של ההצעות שקיבלה ולבחון הבדלים אלה, קל וחומר משהחליטה לבחור את ההצעה שסכומה גדול יותר. | משרד מבקר המדינה מעיר למכללה כי על ועדת המכרזים להקפיד לדווח בכתב לוועדת הפטור, פעם ברבעון, על החלטותיה בעניין הפטורים, כנדרש לפי תקנות חובת המכרזים ולפעול על פי אישורה. כך תתאפשר בקרה נאותה על החלטותיה בנושא חשוב זה. | 747 |
משרד האנרגייה . פיקוח על הבטחת איכות הדלק למטוסים בינואר 2011 הגיעו רש"ת וחברה א' להסכם שבו נתנה חברה א' אופציה לרש"ת לרכוש את חברה א', בכלל זה את חוות המכלים. הביקורת העלתה שרש"ת לא התנתה את הסכמתה ממאי 2012 לבניית המכל הנוסף בהגדרת מעמדו של מכל זה במסגרת תוספת להסכם מינואר 2011 ., באופן ברור ומחייב הביקורת העלתה כי אף שהליקויים בתחום הסינון בשרשרת אספקת הדס"ל הועלו כבר בשנת 2000 - ,ליקויים שחזרו ונשנו משך שנים הגורמים האחראים לנושא, בראשם מינהל הדלק, עדיין לא תכננו תכנית כוללנית ומתואמת למערך סינון הדס"ל ברשת הארצית. המערך אמור לכלול, בין השאר, הוראות לגבי הסוגים והכמויות של המסננים שיש להתקין בכל השלבים, את אופן הרישום של הפרשי הלחץ בכל מסנן ופרטים אחרים ודיווח ובקרה ממוחשבים של הנתונים לצורך מעקב שוטף ועדכני והתראה על תוצאות חריגות. הדבר נועד לקבוע כללים לסינון בכל שרשרת הייצור והאספקה של הדס"ל ולאפשר אבחון מוקדם ככל האפשר של תהליכי זיהום בדס"ל המסופק למשתמשים ולעמוד על הגורמים האפשריים לקיומו. בשנת 2008 עשה מינהל הדלק מעקב נוסף ומצא כי חברה א' לא יישמה את כל ההמלצות. על מינהל הדלק ותש"ן להידרש לפתרון סוגיית מכל המעבר של דס"ל במטרה ליישם לאלתר את המלצות הוועדות שהקים משרד האנרגיה. משרד מבקר המדינה מעיר כי על אף שעברו יותר מעשר שנים מאז שהועלתה הדחיפות לשיפור מערך אחסון הדס"ל בנתב"ג, לא נבנה מכל נוסף בחוות המכלים הקיימת. זאת ועוד, הנהלת רש"ת לא הכריעה בין החלופות ולא הכינה תכנית אב של מערך הדס"ל בנתב"ג, ואף לא בחנה את התוצאות וההשפעות הנוגעות לכך, בכלל זה את ההיבטים הכלכליים, המסחריים, התפעוליים, המשפטיים, האסטרטגיים והבטיחותיים, מתוך ראייה ארוכת טווח. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האנרגיה ומכון התקנים לפעול בנחרצות ובלוח זמנים קצר לקידום ההליכים הנדרשים לגיבוש תקן מחייב לתחזוקת ת שתיות הדס"ל ולתפעולן , למען הבטחת איכות הדלק וכדי שאירועי זיהום דס"ל לא יישנו. לדעת משרד מבקר המדינה, עקב החשיבות המכרעת של אי -הימצאות מים בדס"ל, על הגורמים האחראים לאיכות הדס"ל לפעול לטיפול בנושא של כושר הפרדת מים בדס"ל ולקבוע הנחיות מחייבות בתחום לגבי כל שלבי הייצור והאספקה. | נמצא כי אף שרק חברה אחת נתנה את דעתה לכל מכתבי מינהל הדלק ושתי חברות אחרות עסקו בחלק מהם, מינהל הדלק לא חזר וביקש מהן תשובות ולא דרש מהן ליישם את ההמלצות על פי אישור שר האנרגיה. | 748 |
משרד התקשורת . היבטים בניהול התדרים האלקטרומגנטיים משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התקשורת כי האיחור במינוי נציגים ובכינוס ועדת התדרים הביא לכך שבמשך תקופה ארוכה לא היה המענה הרגולטורי הנדרש להסדרת השימוש בתדרים לפי הוראות הדין. על המשרד היה לכנס את ועדת התדרים בהרכבה החדש סמוך למועד הסמכתה גם אם במקביל ביקש לבחון אם להגיש לממשלה הצעת החלטה חדשה המשקפת את עמדותיו. על המשרד לפעול כדי שהמנגנון הרגולטורי הממונה על נושא הועדת התדרים והקצאתם יפעל באופן שוטף ובצורה מיטבית וייתן את המענה הדרוש בכל עת. אף על פי שחלפו יותר מארבע שנים מאז החלטת הממשלה, ויותר משנתיים וחצי מאז החליטה ועדת התדרים שיוכן נוהל להסדרת פעילותה, לא הכין יו"ר ועדת התדרים טיוטת נוהל. ועדת התדרים לא קבעה הליך להסדרת העניינים הקשורים בניהול ישיבותיה ובקבלת החלטותיה, ובכלל זה לא נקבע מהו מניין החברים המזערי הדרוש לקיום הדיונים והקוורום לקבלת החלטות. החלטת הממש לה משנת 2008 הדגישה את ההשלכות הכלכליות והאזרחיות של הקצאת התדרים על שוק התקשורת המודרני. תשובת משרד התקשורת ולפיה הוועדה פועלת בהתאם לתקנון משנת 1979 , ששימש את המועצה שהייתה קיימת באותה עת, מלמדת על כשל בהתאמת פעולותיה למציאות החדשה בתחום. . מהביקורת עולה כי מתחילת עבודת ועדת התדרים לא התקיימה אף ישיבה בהרכב מלא בהשתתפות כל חבריה והמשקיף. עוד עולה כי אחד החברים מאגף התקשוב בצה"ל לא נכח באף ישיבה וכי המשקיף ממשרד האוצר נכח בישיבה אחת בלבד. עוד נמצא כי אף על פי שהוועדה מונה שבעה חברים, הרי בארבע ישיבות היו חסרים שלושה חברים, בחמש ישיבות היו חסרים שני חברים ובשתי ישיבות היה חסר חבר אחד. מהביקורת עולה כי הוועדה התכנסה לראשונה והחלה את פעולתה ביוני 2010 , כשנה וחצי ממועד הסמכתה. רק בתחילת יוני 2010 פנה יו"ר ועדת התדרים לשרי הביטחון, התחבורה וביטחון הפנים כדי שימנו את נציגיהם לוועדה. שר הביטחון מינה את נציגי אגף התקשוב ביולי 2010 , ושר התקשורת ויתר השרים שאליהם פנה היו"ר מינו את נציגיהם ביוני 2010 , זמן קצר לפני מועד הישיבה הראשונה של הוועדה. אי-כינוס ועדת התדרים פגע בתהליך הועדת התדרים והקצאתם כמפורט להלן: ההיעדרות של המשקיף ממשרד האוצר מישיבות הוועדה אינה עולה בקנה אחד עם מכתבו של מנכ"ל משרד האוצר בעניין המעורבות הנדרשת של משרדו בקבלת ההחלטות על השימוש בתדרים. לדעת משרד מבקר המדינה מאחר שכל הישיבות של ועדת התדרים התקיימו בלא נוכחות של כל חבריה ובהיעדר המשקיף, אפשר שלא ניתנה הדעת לכל ההיבטים הקשורים למשרדי הממשלה ולגופים הנוגעים בדבר. ועדת התדרים תיעדה את דיוניה בסיכומי דיון כלליים ה מתעדים בעיקר את ההחלטות. סיכומים אלה לא שיקפו את כל עמדות הנציגים שהועלו בדיון ואת נימוקי ההחלטות שהתקבלו. | 2. תקנון המועצה משנת 1978 קובע שעל הוועדה לשלוח את סיכומיה תוך שבועיים מיום הדיון בוועדה, ואם לא תתקבל התנגדות בכתב מאחד ממשתתפי הדיון תוך שלושה שבועות מיום הפצתו הוא ייחשב כמאושר. .נמצא כי סיכומי הדיון של ועדת התדרים מופצים זמן רב לאחר מועד הדיונים. כך לדוגמה במועד הביקורת ביולי 2012 עדיין לא הופצו סיכומי הדיונים בנושאים אזרחיים שהתקיימו ביוני 2011 ובספטמבר 2011 , וטרם הופצו סיכומי הדיונים בנושאים ביטחוניים שקיימה הוועדה מאז החלה בעבודתה יותר משנתיים קודם לכן. | 749 |
משרד הפנים . היבטים בתפקוד משרד הפנים כמאסדר של השלטון המקומי נמצא כי במחוזות שנבדקו כמעט שאין משתמשים באופן שוטף ושיטתי בדוח המדדים, כדי להעריך את מצבן הכספי של הרשויות. בדרך כלל מתמקדת הבדיקה במחוזות בפער שבין התכנון לביצוע כפי שהוא משתקף בדוחות הכספיים. גם במטה המשרד אין גורם המופקד על ניתוח מצבן הכספי של הרשויות בהתאם למדדים האמורים. משרד מבקר המדינה העיר למשרד הפנים, כי העיכובים בהשלמת הביקורת על הדוחות הכספיים אינם עולים בקנה אחד עם הוראות התקנות בעניין זה, ועם ההנחיות שהוא עצמו פרסם. על משרד הפנים לפעול לקיצור לוחות הזמנים להשלמת הד וחות המבוקרים, כדי להשיג את המטרות של הפיקוח והבקרה - שהליכי קבלת ההחלטות יתבססו על מידע אמין ועדכני. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה לבקש מחברת הייעוץ להכין דוח כתוב המסכם את הליך הבחינה, את הממצאים ואת ההמלצות, משום שהמידע במצגת הוא מידע חלקי, ואינו כולל הסברים משלימים שניתנו בעל פה למספר מצומצם של אנשים שנכחו במהלך הצגתה. כתוצאה מכך נפגע שימור הידע בארגון. מאז הגישו ועדת ברנע וועדת אמרני את המלצותיהן, לפני למעלה מעשור, ההמלצות לא יושמו. הרשויות המקומיות ממשיכות לדווח במתכונת הקודמת שנמצאו בה ליקויים. שיטה זו עלולה לגרום לקבלת החלטות מוטעות, מאחר שהיא אינה מאפשרת לתת לגורמים המוסמכים דין וחשבון מלא, בהיר ומהימן על מצבן הכספי של הרשויות. לפיכך עלול הדבר לפגוע בעקרון הנשיאה באחריות של הגורמים המופקדים על ניהול הכספים והנכסים ובעקרון השקיפות לציבור - החיוניים למינהל ציבורי תקין. משרד מבקר המדינה העיר למשרד הפנים על תפקודו הלקוי שהתאפיין בסחבת ממושכת ובמחדל ביישום השינוי שנמצא חיוני לתהליכי קבלת החלטות תקינים ולשקיפות בענייני הכספים והנכסים של הרשויות המקומיות. משרד מב קר המדינה מציין, כי ביזור חלקי של הסמכויות למחוז עשוי לייעל רק את העסקאות שיטופלו במחוז, אך בהליך אישורן של שאר העסקאות עדיין יישארו הליקויים שמצאה החברה בהליך הקיים - ריבוי גורמים המטפלים בתיק, כפילות בהליך הבדיקה ומשוב שניתן לרשות המקומית מכמה גורמים. ,על משרד הפנים להדק את הפיקוח בנוגע לאישור עסקאות המקרקעין כדי שימולאו הוראות החוק בעניין זה. יש מקום לשקול את שילובה של בדיקת הנושא בתכנית העבודה של אגף הביקורת, ולרענן את ההנחיות לרשויות המקומיות. מהאמור לעיל עולה שהליקויים שהצביע עליהם דוח מבקר המדינה בעבר - לא תוקנו. משרד מבקר המדינה העיר למשרד הפנים, כי ראוי לבחון את הליקויים הארגוניים והמינהליים המביאים לידי כך שתהליכי אישור התקציב מתמשכים זמן רב וחלקם אינו ממוצה, כדי להפכם ליעילים ומועילים. על משרד הפנים לבחון אפשרות לפשט את תהליך אישור התקציב, ולנקוט פעולות נגד רשויות שאינן פועלות על פי הנחיות הממונים בנוגע לתקציביהן. | .מכאן שחלק ניכר מהרשויות המקומיות (למעלה ממחציתן), לא הגיש למשרד הפנים בקשות לאישור פעולות במקרקעין זה שלוש שנים; אמנם, ייתכן כי חלק מהרשויות האלה לא ביצעו כל פעולות במקרקעין, ואולם המשרד אינו נוהג לברר את הסוגיה. | 750 |
משרד הפנים . תהליך מתן היתר לקבלן להעסיק עובדים זרים משרד מבקר המדינה מעיר לממונה על יחידת ההיתרים כי כשמדובר בעובדים זרים הנחוצים לביצוע פרויקט תשתית שהזמינו המדינה, תאגיד ממשלתי או גוף אחר הכפוף לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב - 1992 , על הממונה לברר תחילה עם הגוף המזמין אם לצורך ביצוע אותו פרויקט זקוק הקבלן לעובדים זרים ובכלל זה סוגם ומספרם. על מנהל רשות ההגירה להנחות גופים אלה לתאם עמו מראש את התנאים להעסקת עובדים ז רים, כל אימת שנדרשת העסקה כזאת, כדי שהתנאים ייכללו במכרז ויהיו ידועים לכלל המציעים. .אף שגם לפי בקשות הקבלן היו דרושים לו פחות מ-300 עובדים זרים לעבודות המנהור באמצעות ה - TBM , בפנייתו של הממונה על יחידת ההיתרים אל שר האוצר בנובמבר 2009 הוא ביקש להתיר לקבלן להעסיק עד 630 עובדים זרים ברבעון, על פי תרשים מפורט שהכין הקבלן בנוגע להתקדמות ביצוע העבודה בכל רבעון. . משרד מבקר המדינה מעיר כי דבר זה מעיד על כך שההיתר להעסקת עובדים זרים לעבודה בטכנולוגיה ובמיכון ייחודיים שאינם בנמצא בישראל בשיעור החורג מהמכסות שנקבעו לענפים השונים - שניתן מתוקף החלטת הממשלה מדצמב ר 2005 - שימש בפועל להעסקת עובדים בעבודות שלביצוען לא נדרשים טכנולוגיה או מיכון ייחודיים. משרד מבקר המדינה מעיר לממונה כי אם הוא סבר שנדרשים שינויים בתנאי ההיתר, היה עליו לקבל לכך את הסכמת שר האוצר ושר התמ"ת כנדרש. ממסמכי רשות ההגירה עולה כי בפברואר 2011 דיווח הקבלן שהוא מעסיק בפרויקט 57 עובדים זרים ו-109 עובדים ישראלים, דהיינו פחות משני עובדים ישראלים כנגד כל עובד זר. יצוין כי בבדיקה נוספת של משרד מבקר המדינה ברשות ההגירה במאי 2012 נמצא שהקבלן דיווח כי העסיק באפריל 2012 105 עובדים זרים ו- 246 עובדים ישראלים, כלומר2.3 .עובדים ישראלים כנגד כל עובד זר משרד מבקר המדינה מעיר לרשות ההגירה כי עליה להקפיד לעקוב ולאכוף מילוי התחייבותו של הקבלן בעניין העסקת עובדים ישראלים. מהאמור לעיל עולה כי לדעת יועץ משפטי במשרד הא וצר, ראוי היה כי בהיתר ייקבעו תנאים הנגזרים מהתנאים החלים בענף הבניין, אולם אג"ת לא העביר חוות דעת זו לשר ולרמ"ט. ראוי היה כי משהוגשה לשר חוות הדעת של היועצת המשפטית ברשות ההגירה תובא לפניו גם התייחסות היועץ המשפטי של משרדו לחוות הדעת. ואולם התייחסות היועץ המשפטי כאמור, לא הובאה לפני השר, וגם בכך ניתן לראות פגם מהותי בתהליכי קבלת ההחלטות. הביקורת העלתה כי רשות ההגירה נתנה אשרות כניסה מבלי שהוצגו לפניה תצהירים של העובדים הזרים, כאמור. | 3. בבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה במאי 2012 נמצא כי בלשכת פתח תקווה שאמורה להנפיק את אשרות הכניסה בהתאם להיתר שניתן לקבלן, לא מצוי ההיתר האמור. הלשכה מנפיקה אשרות כניסה בהתאם לנתונים שהוזנו למערכות הממוחשבות של רשות ההגירה, אשר לפיהם ניתן לקבלן היתר להעסיק 655 עובדים זרים. באותם נתונים לא פורט מספר העובדים הזרים בחלוקה לרבעונים, המצוין בהיתר. בהיעדרם של ההיתר ושל פירוט החלוקה לרבעונים עלו לה הלשכה להנפיק אשרות כניסה עודפות על הנקבע בהיתר. | 751 |
רשות מקרקעי ישראל . הגנה על הסביבה החופית בישראל משרד מבקר המדינה מעיר כי על מועצת מקרקעי ישראל והנהלתו לקיים דיון עקר וני לקביעת מדיניות עדכנית וקווים מנחים לאופן שבו מחוזותיו של ממ"י ועובדיו נדרשים לפעול בכל מה שנוגע לתכניות ישנות שהמועד לביצוען עבר - בייחוד נוכח השינויים התכנוניים-חברתיים שהתחוללו מאז נקבעו התכניות האמורות. יצוין כי העקרונות שאמורים להנחות את מדיניותו ש ל ממ"י אינם נוגעים רק לשיקולים כלכליים ולרווחים שיופקו משיווק תכניות ישנות, אלא גם - ואולי קודם כול - לשיקולים הנוגעים לרווחת הציבור, לאיכות הסביבה, לנדירות הקרקע ולצורכי החברה בישראל. לדעת משרד מבקר המדינה, על מינהל התכנון לבחון שוב את תמ"א13 בהתאם למדיניות התכנון החדשה 17 . במיוחד נוכח העובדה שהקמת מוקדי תיירות בשטחים פתוחים ייקבעו על פיה. שאלות אלו היו במוקד דוח ביקורת מיוחד של מבקר המדינה בעניין חוף פלמחים ובו צוין בין השאר כי: "חוף הים הוא משאב ציבורי מוגבל שיש לנצלו לטובת הציבור, ולפיכך יש לבחון אם ההשפעות ארוכות הטווח של התכניות החלות על שטח זה עולות בקנה אחד עם האינטרסים של כלל האוכלוסייה לרבות צורכי הדורות הבאים. לדעת משרד מבקר המדינה, על מוסדות התכנו ן לבחון מחדש תכניות ישנות המייעדות שטחים ניכרים בסביבה החופית לבנייה ולפיתוח... על מנת להבטיח כי חוף הים ישרת את כלל הציבור בהתאם להוראות ולמגמות של חוק הסביבה החופית ובהתאם להוראות תמ"א 13 ותכנית מתאר ארצית לבנייה לפיתוח ולשימור מס' 35 . זאת ועוד, ראוי שמגמת החקיקה - ההגנה על קרקעות ייחודיות ונדירות כמו קרקעות חוף הים - תשמש למינהל עיקרון מנחה, ומכאן שראוי כי במסגרת המכרזים לשיווק קרקע מעין זו יקבע המינהל אמות מידה ודרישות שיבטיחו שמירה על הקרקעות ופיתוח האזור לטובת כלל הציבור". בתשובת ממ"י למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2012 , צוין כי הוא יקיים דיון במועצה, בהתאם להמלצת משרד המבקר, בנושא קביעת המדיניות הקרקעית בכל הקשור להגנה על הסביבה החופית וכי בעקבותיו תתקבלנה החלטות שתקבענה את המדיניות לפיה יפעל בסוגיה חשובה זו. משרד מבקר המדינה מעיר כי בתכניות שבהן עוסק הדוח הנוכחי אין סעיף מפורש הכולל מנגנונים לפקיעת תוקף. ראוי שהסוגיה תבחן על ידי היועץ המשפטי לממשלה ושהוא יקבע אמות מידה ברורות יותר לגבי משך תקפותה של תכנית מאושרת. עד אז, יש לפעול על פי ההלכ ה שנקבעה בפסק הדין בבג"צ 1636/92 (העמותה לשמירת איכות החיים והסביבה ברמת אביב נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז תל אביב)16 , ולפיה אם תכנית שוב אינה עונה על הצרכים יש ליזום מהלך לתיקונה או להמירה בתכנית חדשה. כאשר מוסדות התכנון נדרשים לקבוע אם לאשר בקשת היתר לבנייה הנסמכת על תכנית שהמועד לביצועה עבר, עליהם לבחון בקפידה את הצורך בתיקון התכנית. מכאן שרצועת החוף שבין עתלית לקיסריה, המשתרעת על פני 16.5 ק"מ מיועדת לפיתוח מסיבי של אכסון תיירותי ומי זמים מושכי קהל ומחוללי תנועה המצריכות בחינה מרחבית של כל איזור חוף הכרמל. משרד מבקר המדינה בדק את התכניות בקטע שבין קיבוץ נווה ים למושב דור. להלן ליקויים שנמצאו בהן: .לדעת משרד מבקר המדינה יש לשקול לעדכן את התכניות בדבר הקמת כפרי נופש נוספים בחוף הכרמל, בהתחשב בסקר מעודכן שיבחן את ההיצע האמיתי של יחידות הנופש בחוף הכרמל, ובהתחשב במדיניות התכנון החדשה שבאה לידי ביטוי בתכנית מתאר ארצית לתיירות תמ"א 12, שינוי מס' 1 - ,מלונאות, המובילה מדיניות חדשה לתיירות בישראל בדבר פיתוח תיירותי עירוני. 1. המועד שנקבע לביצוע התכנית חלף לפני שנים, ובמועד סיום הביקורת טרם הוכנה תכנית מפורטת אשר אמורה להתבסס גם על תמ"א 13 ועל חוק שמירת הסביבה החופית שהיה בתוקף במועד זה. אולם ממ"י פרסם בכל זאת מכרז למימוש התכנית שאיננה עוד בתוקף, אשר מטרתה הקמת מבנה מגורים לשימוש פרטי ולא לשימוש ציבורי בקרבת החוף, כנדרש בתמ"א 13 . התכנית, שאושרה 25 שנים קודם לכן, תאמה את מדיניות התכנון הישנה, ואינה עולה בקנה אחד עם מגמת התכנון החדשה ועם חוקי השמירה על החופים. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הזמן הרב שחלף, לא היה מקום שממ"י ישווק את הקרקע בטרם תוכן תכנית מפורטת על פי הנורמות החדשות שנקבעו בחוק שמירת הסביבה החופית קודם שיווקה. 2. 'על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס1 , קרקע עירונית15 תימסר רק לאחר שהושלם תכנונה ורק לשימוש ליעוד שנקבע לה בתכנון. מכאן שעל ממ"י לשווק קרקע כאשר הזכויות לבנייה בה ידועות ומעוגנות בתכניות מפורטות. לא ברור מה היו השיקולים לשיווק קרקע עליה חלה תכנית ישנה, ושממילא הזכויות בה היו צריכות להיקבע בתכנית מפורטת שטרם הוכנה. בבדיקה בוועדה המקומית בת ים נמ צא כי טרם אושרה תכנית מפורטת החלה על המתחם, ולפיכך לא ניתן היתר לבניית המבנה. יצוין כי ממ"י לא ציין במכרז שעיריית בת ים מבקשת לשלב באזור אתרי מלונאות, כלומר הוא לא נהג בשקיפות מלאה. | משרד מבקר המדינה מעיר כי הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה בחרה לבחון את ההשפעה הסביבתית של כל תכנית בנפרד. פעילותה זו אמנם אינה מנוגדת לדרישות החוק, ואולי היא אף תרמה לשיפור התכניות, אולם לדעת מבקר המדינה, היא אינה מביאה בחשבון את הצורך בראייה כוללת של התוכניות, וזאת לאור העובדה שחוף הכרמל עתיר בשמורות טבע שהמשך קיומן תלוי בשמירת רצף אקולוגי ביניהן. לכן ראוי שיבוצע תסקיר מקיף שיבחן את השפעתן המצטברת של כלל התכניות על רצועת חוף הכרמל כולה. יצוין, כי ביולי 2012 החליטה ועדת המשנה להתנגדויות לבטל את התכנית להקמת כפר הנופש מצפון לקיבו ץ נחשולים, מאחר ש"מדובר באזור בעל רגישות וערכיות סביבתית, אשר מהווה חלק אינטגראלי מהמרחב החופי, ממכלול ארכיאולוגי ומרצף של שטחים פתוחים, פרויקט כפר הנופש, נשוא התכנית שבנדון, אינו משתלב בו, ואישורו עלול להביא לפגיעה בערכיות הסביבתית והנופית של שטח זה". | 752 |
משרד המשפטים . מתן סיוע משפטי בתחום האזרחי - ממצאי מעקב בניגוד לנוהל, נמצא כי בתקופה הנבדקת שלחה לשכת חיפה לכ -54% ממגישי הבקשות שנדחו בפרק זמן זה הודעה על דחייתן לאחר יותר מ - 45 ימים מהיום שבו התקבל טופס הבקשה בלשכה40. בביקורת הנוכחית הועלה שעדיין אין בידי האגף נתונים המאפשרים לו להבחין בין מקרים שבהם הסיבות להתמשכות ההמתנה למינוי עורך דין קשורות לפונה, ובין מקרים שבהם נגרם העיכוב בשל סיבות הקשורות לאגף. לדעת משרד מבקר המדינה על משרד המשפטים ועל האגף להמשיך לבחון את האפשרות ליישם את הרעיונות שנכללו בדוח הוועדה. משרד מבקר המדינה בדק בביקורת המעקב את הפעולות שעשו משרד המשפטים ואגף הסיוע ל קידומן של יזמות לתיקוני חקיקה להרחבת הזכות של קבוצות מוגדרות לקבל סיוע משפטי. נמצא שקידומן של יזמות אלה התקדם בעצלתיים. להלן פירוט: משרד מבקר המדינה סבור כי מן הראוי לכלול בחוק הסיוע המשפטי, שאגף הסיוע פועל מכוחו, אוכלוסיות ש משרד המשפטים החליט כי הן זכאיות לקבל ממנו שירותים משפטיים. עוד סבור משרד מבקר המדינה כי על מנת ליישב את המחלוקת בין משרד המשפטים ובין משרד האוצר, יש לפנות למנגנונים המקובלים ליישוב מחלוקות בין -משרדיות, כגון משרד ראש הממשלה או ועדת שרים ייעודית לטיפול בנושא המחלוקת. בביקורת המעקב עלה כי רק ביוני 2012 גיבשה מחלקת ייעוץ וחקיקה טיוטה לתיקון חקיקתי. במועד סיום ביקורת המעקב, אוגוסט 2012 , טרם הסתיימו הדיונים בסוגיה במשרד המשפטים. באפריל 2011 - כארבע שנים לאחר הנחייתו של מר שילה - הגישה מחלקת ייעוץ וחקיקה את טיוטת התזכיר ללשכת שר המשפטים, כדי לקבל את אישורו להפצתה כתזכיר חוק. | עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2012 , לא התקבלה תגובתה של המחלקה המשפטית במשרד האוצר על התזכיר. | 753 |
משרד המשפטים . היבטים בעבודת רשות האכיפה והגבייה מול ציבור הזוכים והחייבים ההחלטה לבטל את קבלת הקהל התקבלה אפוא משיקולים הקשורים בשכירת הנכס, ולא משיקולים הקשורים בטובת החייבים. הבדיקה העלתה כי ברשות אין מסמכים המלמדים שהיא בחנה את השפעת הביטול של קבלת הקהל על עבודת המרכז ועל החייבים. כמו כן אין מסמכים המלמדים שהרשות בחנה מעבר למבנים אחרים שיאפשרו לה לקיים קבלת קהל. משרד מבקר המדינה מעיר כי בנסיבות אלו פגע ביטולן של עמדות קבלת הקהל בציבור גדול של חייבים. . אמנם הרשות מתכוונת לחדש את קבלת הקהל, אך כעת בכוונתה להפעיל רק עמדה אחת במקום שלוש העמדות שפעלו בעבר, וזאת לא במרכז, כבעבר, אלא בלשכת ההוצל"פ בירושלים. לשכ ה זו מנותקת מהמדורים ומהמנהלים שבמרכז, וקיים חשש שהם לא יהיו זמינים כאשר החייבים ירצו לדבר אתם או במקרים הדורשים את התערבותם. .משרד מבקר המדינה מעיר כי העברת נתונים שחלקם שגויים ממזכירויות בתי המשפט אל המרכז גורמת לעיכובים בגביית האגרות מאחר שהמרכז נדרש לזהירות יתר, ולכן הוא מעיין בין השאר: בנתונים, בכתבי אישום, בפסקי דין, בפרטים על מתלוננים, בפרוטוקולים ובהחלטות שיפוטיות. טעויות שלא אותרו גורמות לחיובים שגויי ם, להליכי גבייה מיותרים ולפגיעה לא מוצדקת בחייבים. בנסיבות אלה על הרשות ועל הנהלת בתי המשפט להביא לפתרון הבעיה בהקדם, אם בדרך של טיוב הנתונים המועברים למרכז ואם בדרך אחרת, כדי למנוע נזק אישי לחייבים ונזק ציבורי למדינה בגין הגשת תביעות. האמור לעיל מלמד כי אף שוועדת החוקה לא אישרה את טיוטת הצו ואת סגירת הלשכות הקטנות החליטה הרשות למזער את היקף הפעילות בכמה לשכות; בפועל היא העבירה את הפעילות בחלק מן הלשכות הקטנות ללשכות אחרות, ובכמה לשכות כמעט אין כיום פעילות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לשקול את העלאת הנושא מחדש בפני ועדת החוקה. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לשקול ייזום חקיקה שתביא לכך שהליך הגשת ערעור על החלטות המתקבלות במרכז בנושא פריסת חובות לא ייעשה לפני עובדי המרכז, אלא יהיה זהה להליך הערעור על החלטות הרשמים וייעשה לאחר קבלת רשות מבית משפט שלום. דרך זו תאפשר קבלת החלטות אחידות בעניינים דומים על ידי גוף חיצוני למרכז. נמצא כי המרכז לא החתים את הנהלת בתי המשפט על כתב שיפוי כפי שנחתם עם משרדי ממשלה אחרים שהעבירו תיקים לטיפול המרכז. .התפלגות התיקים המטופלים במדור המינהלי מלמדת שלא כל משרדי הממשלה העבירו את החובות לגבייה באמצעות המרכז. כאמור, כ-69% מפעילות המדור המינהלי הייתה בגביית קנסות של משרד התמ"ת, והם הוטלו בגין העברות האלה: עבודה בשבת, העסקת נוער שלא כדין, העסקת עובדים זרים ש לא כחוק, תשלום שכר נמוך משכר מינימום, אי-שמירה על בטיחות בעבודה, אי -שמירה על שוויון הזדמנויות, אי -הצגת מחירים על סחורות. במועד סיום הביקורת, למעלה משלוש שנים ממועד תיקון החוק, עדיין לא התממשה כוונת המחוקק ולפיה כל חובות משרדי הממשלה יעברו לגבייה באמצעות המרכז, וטרם התממש חזון הרשות ולפיו המרכז יהיה הגוף המוביל בנושא גביית החובות. | בשנת 2010 נקלטובמרכז 15,221 תיקים ונסגרו 15,887 ; נמצא כי 6,608 (כ-42% ) מהתיקים שנסגרו היו ת יקים ובהם נתונים שגויים. עד סוף יולי 2011 נקלטובמרכז 6,414 תיקים ונסגרו 8,463; 2,700 (כ- 32% ) מהתיקים שנסג רו היו תיקים שבהם נתונים שגויים. הממצאים מלמדים כי שיעור הנתונים השגויים המועברים ממזכירויות בתי המשפט הוא גבוה, דבר המביא לעיכובים בגבייה ולפגיעה בחייבים. | 754 |
המועצה להשכלה גבוהה . טיפול המוסדות להשכלה גבוהה בהטרדות מיניות משרד מבקר המדינה מעיר לאוניברסיטה כי אי -תיעוד של פעולות שנקטה בעקבות מידע שקיבלה המעלה חשש להטרדה מינית אינו מתיישב עם סדרי מינהל תקין. על האוניברסיטה להנחות את כל בעלי התפקידים בה המטפלים בהטרדות מיניות להקפיד לתעד בזמן אמת את כל פעולותיהם בנושא, וכן לוודא שהמסמכים המתעדים את פעו לותיהם יופצו לכל הגורמים שיש להם עניין בהן. בשל הטענות בדבר התבטאויותיו של חבר סגל ב' ובשל השמועות שהגיעו כאמור לרקטור "מגורמים אחדים", ראוי היה כי יקוים בירור, ולו ראשוני, בנושא נוסף על הפגישה עם חבר סגל ב', גם אם לא הוגשה תלונה ולא נמסרה עדות בעניינו. משרד מבקר המדינה מעיר כי תשובותיהם של האוניברסיטה ושל חבר סגל ב' אינן עולות בקנה אחד עם מכתבה של הנציבה ועם תשובתה למשרד מבקר המדינה, שלפיהם הודה לכאורה חבר סגל ב' כי נהג בעבר להשתמש בסגנון דיבור לא הולם אך הפסיק לעשות זאת. סתירה זו, אשר עולה אגב קיום הביקורת, ממחישה ביתר שאת מדוע היה חשוב שהנציבה תמלא את חובתה לתעד כראוי את השיחה עם חבר הסגל ולפעול למיצוי הבירור. לשם כך ניתן היה לזמן את "הגורמים האחדים" שציינה הרקטור, וכן לבחון את האפשרות לזמן חברי סגל וסטודנטים לצורך בירור הטענות במישור העובדתי והערכת מידת הפגיעה בסטודנטים או בחברי סגל. אי-קיום פעולות אלו גרם לכך שכיום, שנים מספר לאחר שהועל ה החשש, אין תמונה ברורה בדבר ההתרחשויות ובדבר שיחת הבירור עם חבר סגל ב', ונותר ספק אם היה בקיום שיחה זו כדי למצות את הבירור הנדרש. הבדיקה העלתה שמקצת המוסדות לא הפיצו ולא פרסמו בכל שנה חומרי הסברה לכל העובדים והסטודנטים שלהם כנדרש, ואחרים פרסמו חומרי הסברה באמצעים שלא היה בהם כדי להבטיח שכלל העובדים והסטודנטים במוסדות ייחשפו למידע. להלן דוגמאות: לדעת משרד מבקר המדינה, כדי לעמוד בדרישות החוק והתקנות ולמנוע ככל האפשר הטרדות מיניות בתחומם של המוסדות להשכלה גבוהה, עליהם לעמוד על כך שכל הגורמים הנוגעים בדבר - הסגל האקדמי, הסגל המינהלי והסטודנטים - יקבלו בכל שנה, נוסף על השתתפותם בפעולות הדרכה והסברה (ראו להלן), את כל חומרי ההסברה הק יימים בנושא. לשם כך על המוסדות להשתמש בכמה מהאמצעים שלהלן להפצה ולפרסום של חומרי הסברה: לוחות המודעות, אתר האינטרנט, דואר אלקטרוני, ידיעונים, שנתונים וחוזרים. .)(א ב-12 ,מוסדות להשכלה גבוהה (מכון ויצמן, הפתוחה, צפת, אחוה הדסה, האקדמיה למוסיקה ומחול, הנדסה ירושלים, כנרת, שנקר, עמ ק יזרעאל, ת"א -יפו, אפקה) לא התקיימו בשנתיים וחצי שקדמו לביקורת כנסים לשום אוכלוסייה מאוכלוסיות היעד. יצוין כי משרד מבקר המדינה אינו מחווה דעה בדבר כישוריה וניסיונה המקצועי של הקובלת, אך בשל חשיבות ורגישות הנושא היה מקום שהנהלת האוניברסיטה תקיים דיון יסודי שעל בסיסו תחליט אילו כישורים ואפיונים נדרשים מהקובלת שתיבחר. עוד יצוין, כ י בקשת ההנהלה מהקובלת להגיש את הקובלנה אף על פי שהחקירה לא הסתיימה, יש בה משום התערבות בעבודתה המקצועית. משרד מבקר המדינה מעיר לנשיא האוניברסיטה ולמנכ"ל כי אכן בעת מינוי יש מקום להביא בחשבון גם שיקולים כספיים, אולם בחירת קובל שישמש בהליך משמעתי אמורה להיעשות קודם כול משיקולים מקצועיים. על כן היה עליהם להתחשב בחוות דעתו המקצועית של הגורם המוסמך לכך באוניברסיטה - היועץ המשפטי שלה - בייחוד מאחר שהקובלת שאיתר הסכימה לעבוד בשכר טרחה הנמוך במידה ניכרת מהמקובל בתחום. יתר על כן, משמונתה הקובלת, לא היה כל מקום להתער בות האמורה של ההנהלה בעבודתה. | מבדיקת תיקי האוניברסיטה עולה כי בא כוחו של הנילון פנה שוב ושוב לקובלת ולוועדת המשמעת, החל מנובמבר 2010 , בבקשה לקבל חומרים הדרושים לו לשם הכנת תגובה, וכי הוא ציין שלא כל בקשותיו נענו. | 755 |
המועצה להשכלה גבוהה . הטיפול בליקויי למידה במוסדות להשכלה גבוהה הועלה שגם לאחר הדיון האמור של הוועדה ולאחר פנייתו בכתב של יו"ר הוועדה השתהה הליך התקנת התקנות, ובהיעדרן לא היה אפשר לממש את מטרת החוק. ועדת מרידור גיבשה את המלצותיה לגבי מגוון נושאים שחוק הזכויות קובע כי יותקנו בעניינם תקנות, כגון סוגי ההתאמות הנדרשות לסטודנטים לקוי י למידה ושירותי התמיכה שעל המוסדות להעמיד לרשותם. משרד מבקר המדינה מעיר כי התקנת תקנות בנוגע לחלק מהנושאים האמורים אינה בהכרח מותנית בתיקון חוק הזכויות וניתן היה לבחון אפשרות לקדם הטיפול בהן במקביל לתהליך תיקון החוק, או לחלופין לקבוע הוראות נוהל זמניות עד להתקנת התקנות. לדעת משרד מבקר המדינה, אמנם נכון היה לבחון קודם את הסוגיות היסודיות (נושא המאבחן המוכר והאבחון המוכר), או לם ככל שהדברים התמשכו היה על משרד החינוך לבדוק כיצד לקדם את התקנת התקנות לגבי הנושאים האחרים, שאינם נוגעים באופן ישיר לנושא הגדרת המאבחן והאבחון המוכרים, בשלב מוקדם וללא קשר לסוגיה האמורה שהייתה שנויה במחלוקת. למצער, אם סבר משרד החינוך כי לא ניתן להתקין תק נות כל עוד לא תוקן החוק, ניתן היה להכין הוראות מינהל ונהלים בנושאים אלה. הדבר היה עשוי לתרום רבות לקידום הטיפול באוכלוסיית המועמדים ללימודים והסטודנטים בעלי לקויות למידה ולעלות בקנה אחד עם לוח הזמנים המחייב שנקבע בחוק הזכויות להתקנת התקנות. הועלה כי בספטמבר 2012 עדיין לא נקבעו ההוראות האמורות לפי חוק השוויון. עקב כך במועד סיום הביקורת עדיין לא נקבעו הסדרים ונורמות המחייבים מוסדות על-תיכוניים לעניין התאמות הנגישות הנדרשות ובכלל זאת התאמת הנגישות של שירותי ההשכלה לבעלי מוגבלויות ו בכללם לקויי למידה, לרבות התקנת אמצעי עזר ושירותי עזר כהגדרתם בחוק39 . הוראות חוק השוויון בדבר הנגשת שירותים במוסדות על-תיכוניים עשויות לשמש נדבך נורמטיבי נוסף להסדרת אספקתו של שירות לאוכלוסיית הסטודנטים בעלי לקויות למידה. חוק הזכויות הטיל על שר החינוךלקבוע בתקנות הוראות לשילוב אנשים עם לקויות למידה בלימודים במוסדות על -תיכוניים. אף שהחוק פורסם עוד באפריל 2008 וקבע שתקנות על פיו יובאו לאישור ועדת החינוך של הכנסת עד ינואר 2009 , במועד סיום הביקורת, אוקטובר 2012 , עדיין לא הותקנו התקנות על פי החוק. . ,מהאמור בטיוטת החוק עולה כי אם לוח הזמנים שצוין בו יבוצע כמתוכנן הרי שחוק הזכויות, שיישומו המלא היה אמור להתבצע בפברואר 2012 , ייושם במלואו בפיגור שעשוי להגיע לשש שנים ואף למעלה מכך. . הועלה כיהעיכוב האמור בהתקנת התקנות נגרם בגין כמה גורמים: (א) הוועדה לגיבוש עקרונות לכתיבת התקנות מונתה רק באוגוסט 2009 ; (ב) לא הוקצה פרק זמן מוגבל לעבודת הוועדה, והיא החלה את עבודתה רק באוקטובר 2009 וסיימה אותה במאי 2011 ; (ג) לא נעשה די על מנת ליישב מוקדם כ כל האפשר את חילוקי הדעות המתמשכים בין משרד החינוך ומשרד הבריאות בנושא רישוי מאבחני לקויות למידה, הכרה בהם וכן הכרה בכלי אבחון; (ד) חל עיכוב בהתקנת תקנות הנוגעות למכלול נושאים שכבר היו מוסכמים בעת הגשת דוח ועדת מרידור. | לדעת משרד מבקר המדינה, הטיפול המתמשך של משרד החינוך בנושא זה, אשר חרג במידה ניכרת מלוח הזמנים שנקבע בחוק, פגע באופן חמור ביכולת להביא ליישום הוראות הדין שנקבעו בחוק הזכויות ובאפשרות להבטיח כי המועמדים ללימודים והסטודנטים לקויי הלמידה במוסדות העל-תיכוניים יקבלו את התמיכה והסיוע שהם זכאי ם להם ויוכלו לממש באופן מיטבי את זכויותיהם ויכולותיהם. על כן, על כל הגורמים הרלוונטיים לפעול בדחיפות על מנת להביא ליישומן המהיר של הוראות הדין שנקבעו בחוק הזכויות. | 756 |
משרד האוצר . מאזן המדינה ליום 31.12.11 - הלוואות לזמן ארוך בדוחות הכספיים של המדינה ל- 31.12.11 לא ניתן גילוי לחילוקי הדעות בנוגע לסכום הריבית. כאמור, מדובר בסכום שהצטבר לכ -624 מיליון ש"ח, ושיש לו השפעה מהותית הן על חברת מקורות והן על הכנסות המדינה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על החשכ"ל להציג מידע זה כחלק מהגילוי הנאות הנדרש בדוחות הכספיים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי החלטת משרד האוצר ומשב"ש להשוות את תנאי הריבית של בעלי הניקוד הנמוך לבעלי הניקוד הגבוה , השוותה למעשה בין שונים שאינם שווים, ובכך הקשתה על הזכאים בעלי הניקוד הנמוך. מוצע כי משרד האוצר ישוב וישקול את נימוקי החלטתו נוכח התוצאה האמורה. המשמעות של הוראה זו, הייתה העלאת הריבית של המשכנתה לזכאים כאמור, מעל לריבית המשכנתאות בשוק החופשי, ופגיעה בהם. מהאמור לעיל עולה, כי בשנים האחרונות נשחק במידה ניכרת (כ-40% ) שיעור התמיכה לזכאי משב"ש ביחס למחירי הדירות. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שהשפעתו של הטיפול בצד היצע הדיור על השוק לא הניב תוצאות עד שנת 2011 , מוצע כי מקבלי ההחלטות ישקלו לבחון גם פתרונות בטווח הקצר כגון מתן הקלות לזכאים. .משרד מבקר המדינה מעיר לחשכ"ל כי עליו לפרסם מדי שנה בשנה את דוחות הסולו של משרדי הממשלה שעליהם מתבססים הדוחות הכספיים של הממשלה, קרוב ככל הניתן לתקופת הדיווח. לדעת משרד מבקר המדינה, בהלוואות המנוהלות באמצעות סוכן - על החשבונאי הראשי 26 לשקול לבצע עבודת מטה שתמיין את החשבונות ותקטלגם מראש בספרים ראשיים נפרדים לפי הנושאים הדרושים להצגתם. בדרך זאת ניתן יהיה לנצל באופן מיטבי את היכולות של מערכת מרכב"ה לצרכי מידע ניהולי. הפקת המידע בצורה יעילה, מהימנה ומהירה תאפשר לשפר את השליטה בפעולות הממשלתיות: להציג את הדוחות בצורה אמינה תוך מיעוט בטעויות, לייעל את בניית הדוחות ולחסוך בשעות עבודה, להציג את הדוחות הכספיים בתוך פרק זמן קצר, ולקבל החלטות מושכלות. משרד מבקר המדינה מעיר - מאחר שבמשך השנים נמחקו סעיפים מסוימים מהחוזה מחד, ונוספו לו סעיפים אחרים מאידך, אך עדיין נכללות בו הלוואות שאינן ניתנות עוד - על החטיבה להתיישבות ועל החשכ"ל לדאוג לערכו מחדש ולהתאימו לתנאים ולמושגים הכלכליים הרלוונטיים. | משרד מבקר המדינה מעיר כי על החשכ"ל ועל החטיבה להתיישבות לקבוע לוח זמנים לסיום טיוב הנתונים ולפנות לכל לווה שהתגבש סכום חובו. | 757 |
משרד ראש הממשלה . העסקת עובדים בשירות הציבורי באמצעות חוזים מיוחדים יתרה מכך, הבדיקה העלתה כי מתוך 456 העובדים המועסקים בדירוג האקדמאים בחוזה מיוחד במשרדים שנבדקו, 108 מהם מועסקים בדירוג האקדמאים בחוזה מיוחד אף שהמשרה היא בדירוג המינהלי 30 . נמצא אפוא כי נש "ם לא עמדה אף בתבחינים שהציבה לעצמה, והתקשרה בחוזה מיוחד גם עם עובדים, אשר לא היו זכאים לכך על פי תנאיה שלה. משרד מבקר המדינה העיר כי קיים טעם לפגם בכך שחוזה מיוחד מּוחל על מי שאינו עומד בקריטריונים שתוארו. אם תנאי העבודה ביחידות מסוימות מצריכים מתן תנאי העסקה מיוחדים, מן הראוי כי נש"ם תגדיר את המשרה כחיונית ותביא את הדבר לידי ביטוי בדירוג נפרד; אם יש צורך בשינוי דירוג המשרה לעובד מקצועי, על נש"ם לבחון זאת, ולהמיר את דירוג המשרה לדירוג הראוי. הגדרותיהם המנוגדות של שני הגופים האלה, העוסקים בענייני עובדים בשירות המדינה - האחד בתחום של משאבי אנוש וכו ח האדם, והאחר בקביעת רמות השכר לעובדים אלה - מלמדות על פער בתפיסה אילו בעלי תפקידים ומקצועות זכאים לחוזה מיוחד. בעוד שלפי נש "ם ההגדרה כוללנית ואינה מחייבת בעל תפקיד ומקצוע נדרש, הממונה על השכר אכן דורש זאת. חוסר הבהירות מעיד על הצורך לקבוע באופן ברור ומשותף את התבחינים להתקשרות בחוזה מיוחד בדירוג האקדמאים. בביקורת נמצא כי ב -8 מקרים מתוך 318 העובדיםהמועסקים בחוזה מיוחד בדירוג משפטנים במשרדים שנבדקו, המשרות שבהן משובצים העובדים אינן בדירוג המשפטנים. להלן דוגמה: משרד מבקר המדינה מעיר כי מהמקרים שנבדקו עולה כי שיעור ההעסקה לפני מכרז הוא 30%-40% ., כך שהתופעה נפוצה עדיין משרד מבקר המדינה כבר העיר בעבר 54 על העובדה שכאשר עובדים מועסקים במשרות העומדות למכרז, הם בדרך כלל זוכים בהן, וכי הדבר מרוקן את המכרז מתוכן ממשי, שכן תוצאות המכרז מכשירות את ההליך שקדם לו. באופן דומה, עצם העסקת העובדים במשרד מעניקה להם יתרון בלתי הוגן מול מתמודדים אחרים במכרזים, ובכך מסכלת את מטרת ההוראות ליתן הזדמנות שווה לכלל המועמדים. על נש "ם לפעול ביתר שאת כדי שהע סקת עובדים טרם מכרז תצומצם ותיוחד רק למקרים יוצאים מן הכלל, אשר להם נועדה; עליה להקפיד על כך שעובדים יגויסו לשירות המדינה על פי ההוראות, וכי ההליך יתועד כמתחייב במינהל תקין. על נש "ם להסדיר בהנחיות את היתכנות האפשרות לעבור להעסקה באמצעות חוזים מיוחדים וכן את התנאים הנדרשים לכך, ולוודא כי הדבר מופץ לידיעת כלל העובדים הזכאים לעשות כן. הביקורת העלתה כי נש"ם לא הסדירה באמצעות חוזר או נהלים את תנאי הסף למתן חוזה מומחים, וכן לא הסדירה את התבחינים הנשקלים בבדיקת פנייה של המשרד להענקת חוזה זה. משכך, ממילא גם אלה לא היו ידועים למשרדים. (א) מבדיקת התיקים של 28 מתוך69 העובדים המועסקים באמצעות חוזה מומחים במשרדים שנבדקו, עלה שבהיעדר נהלים והנחיות ברורות ניתן חוזה המומחים גם לעובדים אשר אינם בעלי מקצועות וכישורים ייחודיים. להלן דוגמה: | (ב) הביקורת העלתה כי המשרדים הגישו בקשה מנומקת לאישור חוזה מומחים, אולם בחלק מן המקרים לא נתנה נש"ם אישור העסקה מנומק, כמפורט להלן: ב -11 מתוך28 תיקים של עובדים המועסקים בחוזה מומחים שנבדקו, נש "ם לא נימקה כלל את אישורה להעסקה באמצעות חוזה מומחים44; ב-12 תיקים נימקה נש"ם את אישורה באופן כללי בלבד וציינה שאופי התפקיד והכשרת העובד נשקלו; רק ב -5 תיקים פירטה נש"ם את נימוקיה והתייחסה נקודתית לכישורי העובד המדובר. | 758 |
משרד ראש הממשלה . פעולות להנצחת נשיאים וראשי ממשלה משרד מבקר המדינה מעיר שאף שבחוק ההנצחה אין מגבלה על משך כהונתם של חברי המועצה, ראוי לבחון הוספת אנשי ציבור חדשים להרכב המועצה כדי לרענן מפעם לפעם את דפוסי פעולתה. . בביקורת נמצא כי המועצה להנצחה לא מילאה את התפקידים המרכזיים שנקבעו לה בחוק: היא לא הציגה לממשלה תכנית הנצחה למי מראשי המדינה, וממילא לא פיקחה על ביצוע תכניות ולא דיווחה לממשלה על ממצאיה. משרד מבקר המדינה מעיר שמאז מונתה המועצה החדשה ביולי 2012 ועד ינואר 2013 לא הושלם מינוים של חברי המועצה, המועצה החדשה לא התכנסה, ולפיכך גם לא מינתה יו"ר לוועדת ההיגוי. לדעת משרד מבקר המדינה, על המועצה החדשה להכין ולהציע לממשלה תכנית הנצחה לכל אחד מראשי המדינה. כמו כן יש לחזק את הבסיס לעבודת המועצה: עליה לקבוע נוהל לדיוניה שיגדיר בין היתר את תדירות התכנסויותיה, ולכנס לעתים קרובות יותר את ועדת ההיגוי. בד בבד, יש לבחון את האפשרות להתקין תקנות לביצוע חוק ההנצחה שנחקק לפני יותר מ-25 .שנה משרד מבקר המדינה מעיר כי אי-הקמת מבנה חדש לגנזך המדינה 11 מנע את יישום החלטת הממשלה בדבר הקמת תצוגה להנצחת נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי כי המועצה להנצחה תמצא חלופה הולמת למיקום התצוגה. .משרד מבקר המדינה מעיר שגם בתקופה שקדמה ל- 2003 לא הכין מרכז ההסברה תכניות אור -קוליות כנדרש בהחלטת הממשלה. עוד יצוין כי הסרטונים הקצרים שהכין מרכז ההסברה מוצגים בטקסים הממלכתיים המיועדים לקהל מצומצם ולא לציבור הרחב. בית ראש הממשלה לשעברהוחכר ליד אשכול כדי שתהפוך אותו למוזיאון ולמרכז פעיל לזכרו של ראש הממשלה לוי אשכול. במשך 35 שנה לא צלחו ניסיונו תיהם של יד אשכול ושל משרד רה"ם להשלים את שיפוץ המבנה, ולא נמצא גוף שיתכנן, יבצע ויסיים את המלאכה. כאמור, בחוזה החכירה נקבע בין היתר שההסכם יבוטל אם העמותה לא תשתמש בבית למטרותיה או לא תשתמש בו כלל, אך לא נמצא שממ"י העלה בפני יד אשכול דרישה למימוש חוזה החכירה או לביטולו. אף שהמדינה שילמה לעמותה את עלויות רכישת הקרקע מתוך הנחה סבירה שהקרקע תועבר למרכז בתמורה, נשארה הקרקע בבעלות העמותה. זאת ועוד, למרות הוראת החוק שהמדינה תעמיד לרשות המרכז את המקרקעין הדרושים לפעילותו, בפועל העמידה אותם המדינה לרשות העמותה. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד רה"ם לפעול בהקדם להסדרת רישום הזכויות במקרקעין על שם התאגיד. | כאמור, עד ינואר 2013 , יותר משנתיים מאז נחקק חוק שזר, הקרקע לא הועברה מידי עמותת שזר לידי המרכז. משרד מבקר המדינה מעיר כי על מרכז שזר וממ"י לשתף פ עולה כדי שהקצאת הקרקע תירשם על שם התאגיד. על משרד התרבות לוודא שמרכז שזר יפעל להעברת הזכויות בקרקע מהעמותה למרכז כנדרש בחוק שזר. | 759 |
משרד ראש הממשלה . הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים מכיוון שהממשלה החליטה כי הטיפול בתחום הכלכלי במגזר המיעוטים ירוכז בידי גורם אחד, המשך הפיצול של הטיפול בתחום זה בין כמה גורמים עלול להביא לכפילות בפעילות או למצב של "נפילה בין הכיסאות". על לשכת מנכ"ל משרד רה"ם להקפיד להגיש לרשות לקבלת חוות דעתה את כל הצעות ההחלטה בתחומי הכלכלה והחברה אשר יכולה להיות להן השפעה על מגזר המיעוטים. נמצא כי רק ביולי 2010 ,החל הצוות לפעול וכי עד מועד סיום הביקורת יותר משנתיים מהמועד שנקבע לכך, לא הגיש את המלצותיו. נמצא כי, במשך שנת 2010 קיים הצוות כמה דיונים, אולם עד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2012 ., טרם הגיש את מסקנותיו כאמור, היעד שנקבע בתכנית החומש הוא לסבסד פיתוח קרקע בבעלות המדינה לבנייה של עד 4,240 יחידות דיור. עד מועד סיום הביקורת חלף כמחצית פרק הזמן שנקבע לביצוע התכנית, אולם רק כ-700 יחידות דיור ( 16.5% ) שנבנו בקרקע בבעלות המדינה הגיעו לשלב שמאפשר לקבל את הסבסוד. לכן ספק אם עד תום פרק הזמן שנקבע לתכנית, שנת 2014 , יהיה ניתן לסבסד פיתוח קרקע לבנייה של עוד כ- 3,540 יחידות דיור ולעמוד ביעדים שנקבעו בתכנית החומש בתחום המגורים והנדל"ן. נמצא כי בשנים 2009 -2012 אמנם הגישה הרשות לראש הממשלה שלושה דוחות שנתיים, אולם בדוחות לא נס קרו כלל פעולות הממשלה לצמצום הפערים ואף לא פעולות אגפים אחרים במשרד רה"ם בתחום זה, אלא רק פעולות הרשות. כמו כן, לא עסקו הדוחות בנתונים הנוגעים לפערים הכלכליים-חברתיים בין מגזר המיעוטים ובין המגזר היהודי ולא ניתן ללמוד מהם אם מצבו של מגזר המיעוטים שופר או ה ורע לעומת שנים קודמות. נמצא כי לשכת מנכ"ל משרד רה "ם שטיפלה בהכנת ההצעות, הגישה לרשות לקבלת חוות דעתה רק חלק מהן, וממילא לא הכינה הרשות חוות דעת מקצועית בנוגע לכל הצעות ההחלטה. | משרד מבקר המדינה העיר למשרד התמ"ת ולרשות כי חשוב שהפעולות לעידוד משקיעים שמבצעת הרשות יהיו על פי מתכונת מובנית ומוסכמת שעליה ימליץ הצוות הבין -משרדי העוסק בעניין זה. בהיעדר מתכונת עבודה סדורה הרשות אינה יכולה להבטיח שהמשאבים שהיא משקיעה בתחום זה אכן מאפשרים להשיג את המיטב. לפיכך על משרד התמ"ת והרשות להחיש את סיום פעולותיו של הצוות הבין -משרדי ולוודא כי הצוות מגבש את מסקנותיו ללא דיחוי. | 760 |
מרכז השלטון המקומי בישראל . הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז הדרום משרד מבקר המדינה העיר לוועדה המחוזית כי היה עליה לדרוש מלשכת התכנון להשלים את ביצוע הבדיקה התכנונית המוקדמת לפני ה דיון בהפקדת תכנית אחוזת רוטנר, וכי היה על הוועדה המחוזית לעמוד על כך שמגיש התכנית יתקן את התכנית על פי ההערות כדי למנוע הפקדת תכניות שיש ספק במידת בשלותן להפקדה. משרד מבקר המדינה העיר למועצה הארצית כי החלטת היו"ר לשעבר להסיר את התכנית מסדר היום לאחר שכבר נדונה, היא בעצם הצעה שהיה צורך לקיים הצבעה כדי להחליט אם לקבלה. לפיכך היה ראוי להביא את ההחלטה להסיר את העניין מסדר היום להצבעת חברי המועצה הארצית. . משרד מבקר המדינה העיר למינהל התכנון וללשכת התכנוןהמחוזית כי בתכנית מעוגנים עקרונות שנקבעו בהחלטת ממשלה , וכי היה על יהם לפעול ביתר נחישות להשלמתה של התכנית שהושקעו בה משאבים רבים והכנתה התמשכה יותר מעשור, ולהימנע מעיכובים נוספים לאלו שנמשכו כשנתיים. נמצא כי לשש רשויות מקומיות בתחום המחוז אין תכנית מתאר כוללת כלל, ורק לשתיים מהן יש תכנית מתאר בהכנה. ל-23 רשויות אחרות יש תכניות מתאר שאושרו לפני 20 שנה ויותר 31 , ורק לתשע מהן תכנית מתאר בהכנה . לתשע רשויות מקומיות יש תכניות מתאר שאושר ו לפני פחות מ-20 שנה. משרד מבקר המדינה העיר ללשכת התכנון כי היה עליה ל מסור את הערות הבדיקה התכנונית המוקדמת במועדים שנקבעו בחוק, לשם תיקון תכניות המתאר המוגשות לה. משרד מבקר המדינה העיר ל וועדה המחוזית כי החלטתה על הפקדתן בתנאים של תכניות המתאר של שדרות, נתיבות וערד בלא שהושלמה הבדיקה התכנונית המוקדמת אינו ראוי ; דרך פעולתה זו של הוועדה המחוזית גרמה לכך שהיא החליטה על הפקדת תכניות חשובות אלה בלא שמולאו דרישות הבדיקה התכנונית המוקדמת שהן דרישות מהותיות. . בהכנתה של התכנית היו מעורבים גופים שונים ובהם ממ"י, הרשות לפיתוח הנגב ורש ות הטבע והגנים. ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית (להלן - הוולנת"ע) המליצה בינואר 2010 למועצה הארצית על הפקדת התכנית בתנאים, וביוני 2010 הוצגה התכנית למועצה הארצית . ואולם יו"ר המועצה הארצית (מנכ"ל משרד הפנים דאז) החליט להורידה מסדר היום לאחר הדיון ולא לקיים הצבעה בעניינה. מאז ועד פברואר 2012 לא הושגה התקדמות ממשית, ועדמועד סיום הביקורת, לא הובאה התכנית בשנית לדיון במועצה הארצית למרות חשיבותה והמשאבים הרבים שהושקעו בהכנתה. להלן הפרטים: | משרד מבקר המדינה העיר ללשכת התכנון כי מאחר שלא טיפלהמבעוד מועד בבדיקתן של התכניות המתוקנות שהועברו לטיפולה, נגרם עיכוב באישורן של תכניות המתאר. ראוי שהוועדה המחוז ית ולשכת התכנון יפעלו להמרצת כל הגורמים המעורבים בנושא - יוזמי התכנית והגורמים שנדרשת עמדתם ביחס לתכנית - למלא את תנאי ההפקדה במועד. על לשכת התכנון לפעול בתיאום עם משרד הבינוי ו השיכון כדי לזרז את הליכי אישורן של תכניות המתאר. עוד העיר משרד מבקר המדינה ללש כת התכנון ולמינהל התכנון כי עליהם לתת את הדעת לצורך ב קביעת הנחיות מפורטות ב נוגע לדרישות התכנוניות והמקצועיות, כדי לשפר את איכות התכניות המוגשות ולמנוע עיכובים בשלבים מתקדמים בתהליך אישורן. | 762 |
מרכז השלטון המקומי בישראל . טובות הנאה והטבות בשכר, בתנאים הנלווים ובתנאי הפרישה של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות הועלה כי המועצה לא פנתה למנהל התחום לקבלת אישורו קודם שהורתה לשלם לשני הסגנים את פדיון ימי החופשה, אף שהדבר נדרש בחוזר מנכ"ל משרד הפנים. נוסף על כך, היא לא ביקשה מהסגנים פירוט של ימי החופשה שניצלו בשנות כהונתם. משרד מבקר המדינה העיר למועצה האזורית הגלבוע כי פדיון 114-140 ימי חופשה ייתכן רק אם ראש המועצה האזורית וסגניו לא יצאו בכל שנות כהונתם לחופשה של יותר מ -12 יום בשנ ה בממוצע. דיווח בדיעבד על ניצול זעום של ימי חופשה - ובייחוד כשהוא נעשה כעבור כמה שנים מעלה ספקות לגבי סבירותו. משרד מבקר המדינה מעיר כי לא נמצא שמר עסאלה דיווח למליאת המועצה על שלוש הנסיעות האמורות, לא לפניה ן, לקבלת אישורה, ולא לאחריהן, לפיכך לא ניתן לדעת אם נעשו מטעם המועצה ובאישורה, או שנעשו למטרה פרטית, ואזי היה צורך לגרוע את ימי הנסיעה ממאזן ימי החופשה. משרד מבק ר המדינה מעיר כי יש לראות בחומרה את העובדה שכספי העירייה שיועדו לרווחת בני העדה הקווקזית שימשו למימון שירותים חשבונאיים שניתנו לעמותה פרטית, שלא לפי הוראות הנוהל. משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שעיריית עכו לא תמכה בשנים האחרונות בעמותות שאינן אגודות ספו רט, עולה החשש כי העברת הכספים לשתי העמותות באמצעות המתנ"ס כפי שתוארה לעיל נעשתה רק משום שחברי מועצת העירייה מילאו בהן תפקידי מפתח. משרד מבקר המדינה מציין בחיוב את דרך פעולתם של ראש עיריית גבעת שמואל ושל ראש המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה וסגנו בכל הנוגע לקיצוץ במשכורתם. התנהגותם יש בה משום מתן דוגמה אישית ברוכה. משרד מבקר המדינה מעיר כי פרסומים אלו, שנעשו סמוך כל כך למועד הבחירות, אותם המועצה יזמה ומימנה, הבליטו במישרין את שמו ואת פועלו של ראש המועצה, והיו בהם מאפיינים מובהקים של תעמולת בחירות, שעל פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה אין לממנה מקופתה של הרשות המקומית. יצוין כי גם העובדה שסמוך למועד הבחירות השקיעה המועצה בפרסומים סכומים גדולים יחסית לתקופות אחרות יש בה כדי להעיד על רצון להבליט את פועלו ואת עשייתו של ראש המועצה לנוכח הבחירות הקרבות38 . | משרד מבקר המדינה העיר לעיריית אור יהודה כי פרסומים אלו (ובייחוד חוברת על פרס החינוך) הבליטו את שמו ואת פועלו של ראש העירייה, וכי היו להם מא פיינים ומסרים מובהקים של תעמולת בחירות, ולכן על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה אין לממנם מקופתה של הרשות המקומית. | 763 |
מרכז השלטון המקומי בישראל . פיתוח אזורי תעשייה ברשויות מקומיות במגזרי המיעוטים .מבקר המדינה שם דגש מיוחד על שמירת זכויותיהם של אוכלוסיות חלשות במדינת ישראל, ובכלל זה אוכלוסיות המיעוטים. חשוב מאוד כי מדינת ישראל תפעל לקידומם של המגזרים הלא יהודיים בכל תחומי החיים, זאת כדי לקיים שוויון הזדמנויות מלא ולשלב את כלל הקבוצות בחברה הישראלית כאזרחים שווי זכויות. דבר זה עולה בקנה אחד עם ערכי מדינת ישראל ועם הנאמר במגילת העצמאות כי מדינת ישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". קיימת חשיבות רבה להקמה והפעלה של אזורי תעשייה בתחומי השיפוט של הרשויות המקומיות במגזרי המיעוטים, משום שבכוחם לתרום לרווחת התושבים ברשויות אלה, לקידום כלכלי וחברתי של מגזרי המיעוטים ולצמיחת המשק הישראלי כולו. תרומתם של אזורי התעשייה יכולה לבוא לידי ביטוי בין היתר בעידוד התעסוקה ובצמצום ממדי האבטלה, בהגדלת ההכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות במגזרי המיעוטים ובהוצאת עסקים שיוצרים מטרד מאזורי המגורים לאזורי תעשייה מוסדרים ביישובים או מחוצה להם. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על המועצות המקומיות כיסרא -סמיע ופקיעין לפעול להקמת מינהלה לאזור התעשייה המשותף, כפי שנקבע בתקנון התכנית. עיכוב בהקמת המינהלה עלול לעכב את הליך שיווק המגרשים באזור התעשייה, שכן המינהלה היא אחד הגופים האמור ים לאשר את הקצאת המגרשים. עיכוב נוסף בשיווק הקרקעות באזור התעשייה עלול לעכב את העברתם של בתי מלאכה שיש בהם מטרד אל אזור התעשייה וכן להביא לאבדן הכנסות מארנונה. הקמת מינהלה לאזור התעשייה נועדה בין היתר להבטיח כי העבודות לפיתוחו והפעילות העסקית שתתקיים בו לאחר מכן ייעשו בהתאם להוראות התכניות המאושרות. משרד מבקר המדינה העיר לעיריית נצרת על שטרם מינתה מינהלה כאמור, דבר העלול לפגוע בהקמת אזור התעשייה ובהפעלתו. משרד מבקר המדינה העיר למהנדס העירייה על הליקוי שבמתן אישור אשר ממנו השתמע כי אישר ביצוע עבודות באזור התעשייה הטעונות היתר כדין. מתן אישור כאמור ראוי שינוסח בבהירות מרבית על מנת למנוע טעויות מן הסוג שתואר. ביצוע עבודות עפר ללא קבלת היתר בנייה עלול לגרום לכך שהעבודות שבוצעו לא יהיו תואמות את העבודות שאמורות להתבצע על פי בקשה להיתר בנייה בהליך המקובל, דבר העלול לגרום נזק לקידום הפרויקט ולהגדלת עלותו. . לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שעיריית כפר קאסם ראתה צורך בפיתוחו של אזור התעשייה המערבי אשר יאפשר להגדיל את ההיצע של שטחים לתעשייה, היה עליה לקדם באופן נמרץ את התכניות עבורו בהתאם להנחיות הגורמים המקצועיים. יש לציין כי ממשלות ישראל העלו על סדר יומן במשך השנים את נושא הפיתוח של מגזרי המיעוטים והעצמתו בתחומים שונים, ובכללם הפיתוח הכלכלי והתעסוקתי. בהתאם לכך התקבלו בשנים 2010 -2012 כמה החלטות ממשלה בהיקף של יותר משני מיליארד ש''ח שעניינן בין היתר השקעה בפיתוח אזורי תעשייה קיימים וחדשים ושילוב רשויות מקומיות במינהלות של אזורי תעשייה קיימים. אף על פי כן ממצאי הביקורת ברשויות המקומיות שנבדקו מלמדים כי פיתוח אזורי התעשייה נעשה בקצב אטי, בשל התמשכות הפעולות של השלטון המרכזי והשלטון המקומי לפיתוח אזורי תעשייה. על מנת להבטיח את השגת המטרות שנקבעו בהחלטות הממשלה בנושא פיתוח אזורי תעשייה במגזרי המיעוטים, על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, ובהם משרד ראש הממשלה ומשרד התמ"ת, להחיש את פעולותיהם ולקיים מעקב אחר הליכי יישום ההחלטות. כמו כן, על הרשויות המקומיות במגזרי המיעוטים לפעול אף הן למען קידום הקמתם של אזורי תעשייה בתחומי שיפוטן. משרד התמ"ת : יש להגדיר בהסכמים את חלוקת תחומי האחריות בין משרד התמ"ת ובין הרשויות המקומיות שבתחום שיפוטן פועל המשרד לפיתוח אזורי תעשייה. על משרד התמ"ת להחיש את טיפולו בחתימת הסכמי הפיתוח עם רשויות מקומיות אלה, בין היתר על מנת להבטיח את קיום ההתחייבויו ת שקיבלו עליהם הצדדים להסכם ולמנוע עיכובים אפשריים בפיתוח אזורי התעשייה הנובעים מאי -הסדרת האחריות לפיתוחם. זאת ועוד, יש חשיבות רבה שבעתיד יַתנה משרד התמ"ת את עבודות הפיתוח באזורי תעשייה חדשים בחתימת הרשויות המקומיות על הסכמי פיתוח. על משרד התמ"ת לפעול להכנת תכניות עבודה רב -שנתיות לפיתוח אזורי תעשייה. בתכניות העבודה יש לפרט את לוחות זמנים לפיתוח התשתיות ושיווק קרקעות, את המקורות התקציביים להשלמת פיתוח אזורי התעשייה ואת שלבי הביצוע עד מסירת אזור התעשייה לאחריות הרשות המקומית - כל זאת כדי להשיג את היעדים שלשמם הוחלט על הקמת אזורי התעשייה. כמו כן, על משרד התמ"ת לקיים פיקוח נאות על החברות המנהלות בעבורו את פיתוח אזורי התעשייה כדי להבטיח שהן פועלות בהתאם להוראות כל דין בביצוע עבודות הפיתוח. הרשות לפיתוח כלכלי : על הרשות לפיתוח כלכלי להשלים בהקדם את טיפולה בגיבוש מ ודל להקמת חברות כלכליות אזוריות או מינהלות לאזורי תעשייה ברשויות המקומיות שנכללו בתכנית החומש, על מנת למנוע עיכובים אפשריים במימוש יעדי תכנית החומש, הקצובה בזמן. כמו כן, על הרשות לפעול בהקדם להשלמת קביעת מדדי תוצאה הנוגעים לביצוע התכנית לפיתוח אזורי התעשיי ה שנכללה בתכנית החומש, כדי שבאמצעותם יהיה בידה לקבל החלטות מושכלות בנוגע למתווה הנכון לביצוע התכנית ולהשגת יעדיה. משרד מבקר המדינה העיר לוועדה המקומית קסם על שהפיקוח שקיימה באזור התעשייה המערבי לא היה אפקטיבי, ועל שהיא לא פעלה במרץ לעצירת הבנייה הבלת י חוקית. על כך מעידים הנתונים שלפיהם הוכפל בשנים 2007 -2012 מספר המבנים הבלתי חוקיים באזור. יודגש כי טיפול חלקי זה עלול להקשות על הוועדה המקומית לקדם תכנית לאזור התעשייה המערבי שתתבסס על שיקולים תכנוניים גרדא, שכן היא תיאלץ להתמודד עם המצב הקיים בפועל באזור התעשייה. כמו כן, עלול טיפול כזה לפגוע במטרות שמייעדת הרשות המקומית לאזור התעשייה שיוקם. | לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי משרד התמ"ת יבצע את הליך שיווק המקרקעין בשיתוף מינהלה שתוקם לאזור התעשייה. | 764 |
מרכז השלטון המקומי בישראל . מינויים - המועצה המקומית גדרה משרד מבקר המדינה העיר למועצה על שלא נמצא ברשותה שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים שהיועץ החיצוני לתכנון אסטרטגי היה אמור למלא, דבר שהוא בעל משנה חשיבות מאחר שהיועץ אינו עובד הרשות אלא משמש נותן שירותים חיצוני. התובע העירוני של המועצה היה יועץ משפטי של תאגיד אשר לראש המועצה היו בו מניות לפני היבחרו לתפקיד ראש המועצה. במהלך ישיבת המליאה שבה אושר המינוי, קודם להכרעה בנושא, אף דיבר ראש המועצה בשבחו של המועמד וציין כי לאור היכרותם המוקדמת הוא יודע "שהוא יכול לתת מענה". כאמור, לא הוצגו לפני חברי המועצה נתונים כלשהם על המועמד, ניסיונו, הכשרתו וכישוריו, דבר שהוא פגום. מאחר שלראש המועצה הייתה היכרות מוקדמת וזיקה למועמד לתפקיד התובע, היה עליו להצהיר לפני היועץ המשפטי למועצה על היכרותו עם המועמד לתפקיד ועל הזיקה ביניהם, ולקבל הנחיות כיצד לנהוג בעניין, אולם הוא לא עשה זאת. ההיכרות המוקדמת עם ראש המועצה עלולה לפגוע בעצמאותו ובאי-תלותו של התובע. זאת ועוד, משרד מבקר המדינה העיר לראש המועצה כי אי -מסירה של פרטים מהותיים בנוגע למועמד לתפקיד במועצה - ובכלל זה ניסיונו, הכשרתו ואף שמו של המועמד - עלולה לפגוע בשיקול דעתם של מקבלי ההחלטה, חומ רה מיוחדת יש בעובדה שמדובר בתפקיד חשוב כתובע עירוני. משרד מבקר המדינה העיר למועצה על שלא נמצא ברשותה שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים שהיועץ המשפטי אמור היה למלא, דבר שהוא בעל משנה חשיבות מאחר שהיועץ אינו עובד הרשות אלא נותן שירותים חיצוני. משרד מבקר המדינה העיר לראש המועצה כי משהביא את ההחלטה לדיון לפני מליאת המועצה, היה עליו להביא לפני חבריה את כל המידע הנחוץ לשם קבלת החלטה מושכלת. בכך שלא מסר לחברי המועצה פרטים מהותיים לגבי היועץ המשפטי ובכלל זה את קורות חייו ומידע על ניסיונו המקצועי, נפגע תהליך קבלת ההחלטות, משום שלחברי המועצה לא היה בסיס להחליט אם המועמד מתאים לתפקיד ואם יש לו הכישורים הדרושים. להחלטה מעין זו מ שנה חשיבות מאחר שהיועץ המשפטי החיצוני של המועצה הוא היועץ המשפטי שלה ואין לה יועץ משפטי שהוא עובד המועצה. משרד מבקר המדי נה העיר לראש המועצה כי בתכתובת הדואר האלקטרוני ששלחה פעילה במטה הבחירות של ראש המועצה אל מועמד א' בבקשה להעיר הערותיו למכתב תעמולה מטעם ראש המועצה לקראת הבחירות לראשות המועצה, ובתשובה שנתקבלה ממנו, יש בה משום זיקה. זיקה זו מעלה חשש שראש המועצה היה בניגוד ע ניינים במילוי תפקידו בוועדת הבחינה בה התמודד לאחר מכן מועמד זה לתפקיד גזבר המועצה. לכן, כאמור לעיל, ראוי היה כי יצהיר על זיקה זו למועמד, לפני היועץ המשפטי למועצה ולפעול בהתאם להנחיותיו. משרד מבקר המדינה העיר למועצה כי בחירתה של מועמדת א' לתפקיד הרכז נעשתה שלא כדין, כיוון שהיא לא עמדה באחד מתנאי הסף לתפקיד, וכי היה על המועצה לפסול את המכרז ולפרסם מכרז פומבי חדש, בהתאם לצווים ולנהלים. משרד מבקר המ דינה העיר למשרד הפנים על כך שמחוז מרכז של המשרד לא נימק את סירובו לאשר את נחיצות המשרה, אף שלפי חוזר מנכ"ל משרד הפנים ממאי 2003 יש לנמק אי-אישור נחיצות משרה. | משרד מבקר המדינה העיר לראש המועצה כי בהיותו עובד ציבור אסור היה לו להימצא במצב המעורר חשש לניגוד עניינים. על פי כללי מינהל תקין, ראוי היה כי יצהיר על זיקתו למועמדת לפני היועץ המשפטי למועצה ויבקש הנחיות כיצד לנהוג בסוגיה זו, דבר שלא עשה. | 765 |
מרכז השלטון המקומי בישראל . הקצאת קרקע להקמת מוסד חינוכי - עיריית חיפה משרד מבקר המדינה העיר לעירייה כי בפרסום החוזר היה עליה לציין במפורש שמדובר בב קשה לשימוש חורג, דהיינו הצבת מבנים יבילים לכיתות לימוד במקום הקמת מרפאה. משרד מבקר המדינה העיר לעירייה כי היה עליה להמתין לאישור משרד החינוך לפני שהחלה בהליכי הקצאת הקרקע להצבת מבנים יבילים למוסד החינוכי. . לדעת משרד מבקר המדינה, על אף החובה החלה על העירייה למצוא פתרון ראו י לתלמידי המוסד החינוכי, היה עליה לאתר פתרון חלופי עד מתן פתרון קבע ולא להמשיך בהליך הקצאת הקרקע, ובהמשך הכשרת הקרקע - הקצאה שנעשתה ללא אישורו של משרד החינוך, ובדיעבד גם חרף התנגדותו. התנהלות העירייה בסוגיית הקצאת הקרקע לעמותת "עמודי עולם" מעוררת את החשש שנעשה כאן ניסיון לקבוע עובדות בשטח הן במסגרת הצורך בהליך "שימוש חורג", הן בכתובת השגויה של הקרקע שהקצתה בפועל ועדת ההקצאות והן בתהליך של הקמת מבנים יבילים למרות התנגדותו של משרד החינוך. .ממצאי הביקורת מלמדים שבהתנהלותה של העירייה נרשמו כשלים שפגעו באינטרסים הציבוריים וכן ליקויים שמנעו מן הציבור לממש את זכותו להתנגד לפעולותיה ולהציע חלופות אחרות להקצאה המתוכננת. כמו כן, התהליך למתן היתר לכריתת עצים הביא לידי נזקים בלתי הפיכים בקרקע ולעצים הגדלים בה. על העירייה לטפל בבעיית המחסור בכיתות לימוד לתלמידי המוסד החינוכי ולפעול בשיתוף משרד החינוך למציאת פתרון קבע הולם, וזאת בלי לפגוע באינטרסים ציבוריים חשובים אחרים, תוך כדי הקפדה על כל דין ועל סדרי מינהל תקין. על העירייה לבדוק כיצד התאפשרו החריגות והליקויים במקרה זה, להפיק את הלקחים הנדרשים למניעת כדי למנוע הישנות ליקויים מעין אלה בעתיד. משרד מבקר המדינה מעיר לעירייה כי היה עליה לפעול מבעוד מועד כדי למנוע את כריתת העצים והפגיעה הסביבתית בעטיה. על העירייה לנקוט את כל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה כדי להשיב ככל שניתן את מצב הקרקע לקדמותו. . משרד מבקר המדינה העיר לעירייה על שלא פרסמה הודעה על כריתת עצים, כמתחייב מהנחיות משרד החקלאות, ובכך מנעה מהציבור את הזכות השמורה לו בחוק להתנגד למ תן ההיתר לכריתת עצים. משרד מבקר המדינה הוסיף והעיר כי ראוי שעל ההיתר לכריתת עצים שהעירייה מוציאה יצוין באופן בולט כי הוא אינו תקף ללא היתר חפירה ודיפון או היתר בנייה בתוקף. | . משרד מבקר המדינה העיר לעירייה כי קיום הליך להוצאת היתר לביצוע עבודות חפירה ודיפון לפני שהוועדה המקומית אישרה שימוש חורג בקרקע אינו תקין, גם אם ההיתר הותנה בתנאים. זאת, משום שבכך נקבעות עובדות בשטח קודם שנשמעו התנגדויות של מי שרואים עצמם נפגעים מא ישור השימוש החורג. כמו כן, הליך מעין זה עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים בקרקע בכלל ובאתר המסווג כאתר עתיקות בפרט. | 766 |
משרד התרבות והספורט . היבטים בפעולות לקידום ספורט נשים בישראל לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח חשיבות ההתקשרויות של המועצה עם ערוץ הספורט וערוץ הילדים להשגת יעדי הפרויקט ונוכח עלותן הגבוהה של התקשרויות אלה, היה מקום כי ההחלטה לגביהן תתקבל רק לאחר דיון ממצה של מליאת המועצה או של ועדת השיווק שלה ורק לאחר שיתועדו כנדרש מהלך הדיון וההחלטות שהתקבלו בו. הועלה כי מאחר שבמועד האמור לא התכנסה מליאת המועצה וועדת השיווק עדיין לא הוקמה, סוכמו התכנים האמורים בין נציגי ערוץ הספורט ליועץ השיווק בלבד. יצוין כי באותו מועד גם עדיין לא הוקם צוות עבודה משותף כשם שנקבע בהסכם. .על מכון וינגייט להקפיד שהסכמי התקשרות שהוא מבצע ייחתמו לפני תחילת תקופת ההתקשרות כמתחייב מכללי מינהל תקין. הביקורת העלתה כי יועץ השיווק הגיש למכון, במשך כל תקופת העסקתו, שתי חשבוניות בלבד: בחשבונית לשנת 2009 בסך 23,678 ש"ח (כולל מע"ם) לא פירט היועץ לאילו חודשים היא מתייחסת וכמה שעות עבד בכל חודש; בשנת 2010 הגיש יועץ השיווק חשבונית נוספת בסך 37,722 ש"ח (כולל מע"ם) ובה צוין כי היא ניתנה בעד ייעוץ עבור החודשים ינואר - אוגוסט 2010 . על אף היעדר הפרטים המהותיים האמורים, יו"ר המועצה והמכון אישרו את החשבוניות לתשלום ותמורתן שולמה. משרד מבקר המדינה העלה כי תקופת ההתקשרות עם יועץ השיווק הוארכה כאמור בשנת 2010 , על פי ההסכם שנחתם עמו, רק עד סוף אפריל ולא עד אוגוסט אותה שנה כפי שציין בחשבונית שהגיש; גם היועצת המלווה של הפרויקט ציינה במכתבה מיוני 2011 ללשכה המשפטית של משרד הספורט, שבו ביקשה להמשיך את העסקת יועץ השיווק גם בשנת 2011 , כי הוא הועסק ארבעה חודשים בלבד בשנת 2010 . מהאמור לעיל לא היה ברור מדוע אישרו יו"ר המועצה והמכון את תשלום החשבונית המתייחסת לארבעת החודשים הנוספים - מאי עד אוגוסט 2010. משרד מבקר המדינה מציין כי מאחר שיועץ השיווק לא הגיש כאמור דיווחים חודשיים על שעות עבודתו וחשבוניות בגינן, נבצר מהמכון לבצע בקרה נאותה על שעות עבודתו החודשיות במועצה ועל התשלומים המגיעים לו עבורן. בביקורת לא נמצאו אסמכתאות לכך שהמידע על התמורה המרבית שתשולם עבור השירות נמסר למועמדים אחרים שמועמדותם נבחנה לפי טענת המועצה. לדעת משרד מבקר המדינה, מסירת מידע מהותי רק לאחד המתחרים על התפקיד פוגעת בשוויוניות. .הפרטים השונים לגבי תקופת עבודתו של יועץ השיווק והסכמי העסקתו מלמדים על ליקויים בפיקוח מצד הגורמים השונים בנושא. ראוי שמשרד הספורט יבדוק את הנושא, ובכלל זאת את משך ההתקשרות עם יועץ השיווק, את היקפה ואת דבר קיומו של ההסכם הנוסף ויבחן אם המכון והמועצה אישרו כנדרש הסכם זה ואם שולמו ליועץ השיווק סכומים עודפים. גם לאחר מועד סיום הביקורת בפברואר 2012 עדיין לא אויש תפקיד רכזת השיווק, אף שמהכללת תפקיד זה במכרז עולה שהיה למועצה צורך בו והיא אף החלה כאמור בביצוע הליך פומבי לאיושו. לדעת משרד מבקר המדינה על המכון להשלים בהקדם את טיפולו בבדיקת המועמדים לתפקיד זה, את דירוגם ואת בחירת המועמד המתאים לביצועו. | לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח העובדה שמשרת רכזת שיווק ושינוי עמדות בפרויקט מופיעה כאמור במכרז משנת 2010 וכלולה במבנה הארגוני של הפרויקט, על משרד הספורט, המכון והמועצה לבחון אם איוש תפקיד זה מייתר את הצורך בהעסקת יועץ שיווק חיצוני, שלא נכלל כאמור במבנה הארגוני של הפרויקט, ולהכריע בעניין זה בהקדם. | 767 |
חברת נמל אשדוד בע_מ . נסיעות לחו_ל של יו_ר הדירקטוריון - חברת נמל אשדוד בע_מ .על דירקטוריון החברה והנהלתה להקפיד למלא את נוהלי החברה ואת ההנחיות של רשות החברות הממשלתיות ולאשר את נסיעותיו של יו"ר הדירקטוריון בשכר לחו" ל רק אם יש לכך סיבה מיוחדת. כמו כן על הדירקטוריון וההנהלה להקפיד על שקיפות מרבית בכל הנוגע למטרת הנסיעה, לוח הזמנים שלה, היקף ימי הפעילות ביחס למשך זמן הנסיעה, רמת האירוח וההוצאות המותרות ליו"ר דירקטוריון בשכר. משרד מבקר המדינה העיר לחברה כי על דירקטוריון החברה והנהלתה לקבוע כללים בדבר פעילות היו"ר, היקף נסיעותיו לחו"ל, חובת הדיווח לדירקטוריון, וכן בדבר דמי הלינה המרביים שהחברה תשלם על לינת עובד השוהה בחו"ל מטעמה. בעקבות הביקורת הודיעה החברה בסוף יוני 2012 כי היא מקבלת את הערות הביקורת, וכי היא כבר פעלה באישור הדירקטוריון, לתיקון הנוהל. על רשות החברות הממשלתיות לקבוע כללים בדבר סדרי הבקרה על נסיעות יו"ר דירקטוריון בשכר, ובכלל זה כללים בדבר המחלקה שבה יטוס יו"ר דירקטוריון בשכר, העובדים הבכירים והעובדים האחרים בחברות הממשלתיות. הביקורת העלתה כי דירקטוריון החברה לא ביקש לקבל את לוח הזמנים המפורט של נסיעות היו"ר לחו"ל, אלא רק מידע על מטרת הנסיעה ועלותה. לדעת משרד מבקר המדינה, מספרם המועט של הימים שבהם עסק יו"ר הדירקטוריון בפעילות לקידום עסקי החברה בעת ששהה בחו"ל מטעמה, מחזק את הצורך שהדירקטוריון יבחן, קודם לאישור נסיעה, את מטרותיה ואת לוח הזמנים המפורט שלה. הביקורת העלתה כי רשות החברות הממשלתיות לא קבעה כללים בדבר המחלקה שבה יטוסו הדירקטורים, העובדים הבכירים והעובדים האחרים בחברה. הביקורת העלתה כי דירקטוריון החברה לא בחן קודם אישור נסיעותיו של יו"ר הדירקטוריון לחו"ל אם יש סיבות מיוחדות לנסיעתו, כנדרש בחוזר רשות החברות הממשלתיות ובנוהל, וממילא לא צוינו הנימוקים להחלטתו לאשר את הנסיעות. הביקורת העלתה כי יו"ר הדירקטוריון לא הגיש דוח מפורט בכתב על נסיעותיו, כפי שנדרש בנוהל הנסיעות. . הביקורת העלתה כי בניגוד למתחייב מסדרי מינהל תקין, אין בחברה נוהל הקובע את דמי הלינה המרביים (בהתאם לרמת האירוח) שהיא תשלם על לינת עובד השוהה בחו"ל מטעמה. הביקורת העלתה כי נוהל הנסיעות, שנכנס לתוקף במאי 2007 , העוסק בין היתר בנסיעותיהם של חברי הדירקטוריון לחו"ל, לא הובא לאישור הדירקטוריון כפי שמתחייב מהנוהל לקביעת נהלי החברה. | הביקורת העלתה כי החברה לא הודיעה למנהל רשות החברות הממשלתיות על נס יעותיו של יו"ר הדירקטוריו ן לחו"ל. משרד מבקר המדינה מעיר כי היה על החברה להודיע למנהל הרשות על נסיעתו של יו"ר הדירקטוריון לחו"ל ולפרט את הסיבות המיוחדות לנסיעתו, כמתחייב מהנחיות רשות החברות הממשלתיות ומנוהל הנסיעות. | 768 |
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . ממשקי העבודה בין משרד החוץ ובין משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בתחום קידום סחר החוץ הממצאים מלמדים כי השגריר לא ביצע מראש בשילוב גורמי המטה בשני המשרדים הערכה מקצועית המביאה בחשבון את כל הנושאים הרלוונטיים, כדי לבחון אם יש הצדקה לקידום הסכם מו"פ. השגריר יזם פעולה, ורק לאחר מכן החל בתיאומים לבחינת העניין, שגם בהם היו ליקויים. משרד מבקר המדינה העיר למשרד החוץ כי נוכח התנגדותו של מטה מינהל סחר חוץ למינוי היועץ הכלכלי הנייד שנמסרה בכתב למשרד החוץ, לא היה מקום להשלים את הליך המינוי ללא יישוב המחלוקת בין מטות שני המשרדים. משרד מבקר המדינה בדק את נסיעות העבודה של היועץ הכלכלי הנייד מקיץ 2009 ועד קיץ 2011 והעלה כי הוא נסע פעם בחודשיים לשבוע עבודה ב יוון ובפורטוגל. לעומת זאת, עולה כי ביקוריו במרסיי לא נעשו בתדירות ובמתכונת שנקבעו, למרות הנחיצות הרבה שעליה הצביע משרד החוץ בתשובתו. מהאמור עולה כי פעולותיו של משרד החוץ בנוגע לאיוש משרות חדשות בתחום הכלכלי בשנים 2009 ו- 2010 לא נעשו בהתייעצות ובתיאום עם משרד התמ"ת כפי שמתחייב על פי כללי המינהל התקין. משרד החוץ הודיע למשרד התמ"ת על המשרות החדשות רק בדיעבד, לאחר שכבר נבחרו השליחים הכלכליים שיאיישו אותן. משרד מבקר המדינה מעיר כי מתכונת פעולה סדורה שמטרתה למנוע בזבוז כספי ציבור מחייבת לבצע תיאום בין מטות שני ה משרדים לפני קבלת החלטה להוסיף משרות חדשות לתקן הנציגויות, והדברים אמורים בעיקר בשינויי תקן במדינות שבהן כבר הוצבו נספחי תמ"ת. נמצא כי אף שבסיכום הפגישה בין שני המנכ"לים נקבע שיש לבחון את המינויים של השליחים הכלכליים, במועד סיום הביקורת עדיין לא ערכו שני המשרדים בחינה סדורה ומשותפת של תפקידי השליחים הכלכליים בנציגויות שבהן הם פועלים במקביל לנספחי התמ"ת, אף שהדבר נדרש כדי לקבוע אם הצבתם של השליחים הכלכליים בנציגויות אלה היא אפקטיבית, כפי שמצופה ממי שמופקדים על שימוש בכספי ציבור. משרד מבקר המדינה העיר למשרד התמ"ת כי מתכונת פעולה מתואמת בינו ובין משרד החוץ מחייבת כי החלטות הנוגעות להוספת משרות חדשות של נספחי תמ"ת יתקבלו לאחר תיאום מוקדם בין מטות המשרדים. לצורך קבלת החלטה על הוספת משרה על שני המשרדים לקיים התייעצות משותפת לבחינת הנושא. .לפי דבריו של משרד התמ"ת, התיאום שנעשה הוא בתחום המינהלי, טרם יציאתו של נספח התמ"ת לחו"ל, ולא בשלב קבלת ההחלטה על הוספת המשרה. משרד מבקר המדינה העיר למשרד התמ"ת כי עיקר חשוב בהתייעצות משותפת לבחינת הצעה להוספת משרות חדשות הוא התמודדות עניינית עם הסתייגויות מנומקות להצעה, וכ י על ההחלטה הסופית להתחשב במכלול הנימוקים בעד ההצעה ונגדה. מנתוני נש "ם עולה כי מיוני 2009 ,, מועד פרסום הנוהל ועד ספטמבר 2011 , התקיימו 17 מכרזים לבחירת מועמדים למשרות של נספחים בחו"ל, עשרה מהם של נספחי התמ"ת. הביקורת העלתה כי בשום מכרז מעשרת המכרזים האמורים לא השתתף נציג של משרד החוץ כחבר בוועדת הבוחנים, שקיבלה את אישור נש "ם, אף שהנספחים הוצבו בנציגויות ישראל. נמצא כי במועד ביצוע הביקורת פעלו בחמש המדינות האמור ות הן שליחים כלכליים ויועץ כלכלי נייד והן נספחי תמ"ת. מכיוון שכאמור קיימת חפיפה בחלק מהגדרות תפקידיהם של הנציגים הכלכליים, היה צפוי על פי כללי המינהל התקין שהמשרדים יבחנו במשותף אם אין כפילות בפעילותם של עובדים אלה. בחינה זו נדרשת כדי להגביר את יעילותה של הפעילות ולמנוע בזבוז כספי ציבור. | לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הוראות הנוהל של נש "ם משנת 2009 שעניינו הליכי בחירת נספחים בנציגויות ישראל בחו"ל, ובשל העובדה שנספחים רבים של משרד התמ"ת מוצבים בנציגויות ישראל בחו"ל ומשולבים בסגל הנציגויות ובעבודתן, יש מקום כי נציג משרד החוץ ישתתף בוועדות לבחירת מועמ דים לתפקיד נספחי התמ"ת באופן שיאפשר למשרד החוץ להעריך אם המועמדים מתאימים מנקודת מבטו למילוי התפקיד. | 769 |
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . רישום נישואין במועצות הדתיות התברר כי למרות החשיבות הרבה הטמונה בעדכון הרשימה, מחלקת נישואין במשרד לא מבצעת מעקב אחר המועצות הדתיות במקרים שבהם הודיעה להן כי המועמד שנרשם אצלן לנישואין מופיע ברשימה. נמצא גם כי למרות הנחיות היועמ"ש, שלפיהן רושם הנישואין חייב לדווח על הוצאת שמו של אדם מן הרשימה, לא תמיד הקפידו המועצות הדתיות לעדכן את מחלקת נישואין במשרד על החלטת בית הדין שקבעה כי בני הזוג כשרים להתחתן. מכאן שמ חלקת נישואין במשרד אינה מעודכנת בטיפול של המועצות הדתיות במעוכבים. כמו כן, היא אינה משמשת כבקרה נוספת לעדכון הרשימה, שנותרים בה גם שמות אנשים שאינם עוד בגדר מעוכבי נישואין. משרד מבקר המדינה מעיר כי על מחלקת נישואין במשרד לנקוט פעולות מעקב שיבטיחו כי המידע על מועמדים שאינם עוד מעוכבי נישואין יועבר אליה מהמועצות הדתיות או מהנהלת בתי הדין הרבניים, כך תוכל לוודא שהמועצות הדתיות לא חיתנו את מי שבית הדין לא ביטל את עיכוב הנישואין שלו. 3. במהלך הביקורת נודע למשרד מבקר המדינה כי המשרד לא היה ער לכך שהרשימה כוללת גם בעלי דרכון זר. לפיכך, במשך כל השנים ל א בדק המשרד אם שמות של אזרחים זרים שביקשו להינשא בישראל כדמו"י מופיעים בה. משרד מבקר המדינה העיר על כך למשרד, ורק לאחר מכן הוא החל להצליב שמות של אזרחים זרים מול הרשימה. משרד מבקר המדינה מעיר כי לאור חשיבותה של הרשימה בהליך הרישום לנישואין, על המשרד ועל הנהלת בתי הדין הרבניים להסדיר ביניהם את עדכון המידע המצוי בה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד כ י עליו לרענן את הוראות הנוהל בנוגע להחזר האגרות במקרה של ביטול תיק הנישואין, ולאכוף את ביצוען. 1. משרד מבקר המדינה שב ובדק את יישומן הלכה למעשה של הנחיות היועמ"ש בעניין הוספת שמות בני משפחה שלא היו צד בהליך המשפטי, לרשימת מעוכבי הנישואין. נמצאו עשרות מקרים שבהם הורו בתי הדין הרבניים למנהל בתי הדין הרבניים לכלול ברשימה גם בני משפחה של בעל דין שאינם צד בהליך ושלא נרשמו לנישואין כלל. המנהל אכן הוסיף את השמות לרשימה, בניגוד להנחיות היועמ"ש, בלי שהורה על פתיחת הליך נפרד לבירור מעמדם של בני המשפחה האמורים. 2. נמצא גם כי מנהל בתי הדין הרבניים חרג לפעמים מסמכותו לנהל את רשימת מעוכבי הנישואין ומחובתו לעמוד בכללי הצדק הטבעי ומ תן זכות טיעון: הוא הוסיף לה מיזמתו, ללא הוראה מבית הדין, שמות של אנשים שלא היו צד בהליך, בלי ליידעם על כך ובלי לאפשר להם להציג את טענותיהם. משרד מבקר המדינה מעיר כי יש להקפיד לעדכן את הרשימה, כדי למנוע פגיעה מיותרת באנשים שעילת עיכוב הנישואין לגביהם כבר אינה קיימת. משרד מבקר המדינה מצא כי מזכירי בתי הדין הרבניים לא הקפידו להמציא למנהל בתי הדין הרבניים את ההחלטות לביטול הסיבה לעיכוב הנישואין, והדבר מנע או עיכב את מחיקת השם מרשימת מעוכבי הנישואין. .1. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי יש מבין מזכירי בתי הדין שלא הקפידו להעביר את החלטות בית הדין בדבר מעמדם הא ישי של המתדיינים לידיעת המנהל, ואף שהחלטת בתי הדין קבעה כי שמותיהם צריכים להיכנס לרשימה, הדבר לא נעשה. משרד מבקר המדינה מעיר כי עובדה זו עלולה לפגוע באמינותה של הרשימה ולגרום להטעיית הציבור בעניין זה. הליקויים הללו אף עלולים לפגוע בתוקפם ההלכתי של נישואין, אם התברר בדיעבד כי אחד מבני הזוג ששמו לא הופיע ברשימה הנו פסול חיתון. יצוין כי מבקר המדינה כבר העיר על תופעה דומה בשנת 199035 . על מנהל בתי הדין הרבניים מוטלת אפוא החובה לקבוע כללים שיחייבו את מזכירי בתי הדין הרבניים לדווח לו באורח קבע, כדי להבטיח את שלמותה ואמינותה של הרשימה. | משרד מבקר המדינה מעיר למשרד כי עליו לפעול לגיבוש וריכוז המידע הנוגע לבני הקהילה. זאת כדי להבטיח טיפול יעיל, אחיד ושוויוני במבקשים להינשא ולהסדיר את נושא קבלת ההחלטות הקובעות את מעמדם האישי של בני הקהילה, שהנו נושא רגיש ומורכב ביותר. | 770 |
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . מערך הגיור הממלכתי בישראל על אגף הגיור להאיץ את הקמת מערכת המחשוב החדשה ולהתארגן לקראת הנחיית המחוזות לגבי אופן איסוף הנתונים והזנתם, כיוון שהם משמשים מקור מידע של האגף. מערכת מחשוב טובה צריכה לספק לאגף הגיור ולכל הגורמים השותפים להליך הגיור את המידע הנחוץ להם; כלי זה ישפר את השירות הניתן לפונים להתגייר ולמתגיירים עצמם. קיים חשש כי בשל תנאי הסף שנקבעו נדחים גם נתינים זרים שאין להם מניעים זרים, וכל כוונתם היא להצטרף לעם היהודי או להינשא לבני זוגם היהודים אך ורק על פי ההלכה היהודית. כנות כוונתם של אלה להתגייר וההיבט האזרחי של בקשתם אינם נבחנים במסגרת תת-ועדת החריגים או במסגרת הוועדה עצמה, כיוון שבקשתם נדחית על הסף. להלן הפרטים: תנאי הסף נקבעו כאמור על ידי ועדת החריגים וסוכמו בנוהל- על דעת שר הפנים, שר המשפטים והרב הראשי - בהתאם למדיניות ההגירה של מדינת ישראל. נוכח זאת בחר מבקר המדינה שלא לחוות דעתו על הקביעות המהותיות בנוהל. עם זאת, הוא מוצא לנכון להביא לידיעת הגורמים האמורים את הטענות שלפיהן התנאי הקובע כי לא תידון בקשה לגיור של נתין זר הנמצא במעמד ארעי (א/5 ) פחות משנה, פוגע בעיקר בבני זוג של אזרחי ישראל, ובפרט באלה שמבקשים להינשא אך ורק על פי ההלכה היהודית. זאת כדי שיוכלו לשוב ולשקול אם יש מקום לערוך שינויים במגבלה האמורה. עם זאת, הביקורת מצאה כמה בקשות שהגיעו לדיון בוועדת החריגים אחרי שחלפו למעלה משלושה חודשים מיום שהוגשו, ולעתים אף למעלה משנה. הביקורת העלתה כי העיכוב חל בשלב שבין קיום הריאיון עם רכז המחוז (אחרי שנמצא שהבקשה עומדת בתנאי הסף) ועד העברת התיק לדיון בוועדת החריגים. הביקורת גם העלתה כי ביוני 2012 פנתה עורכת דין בשם תשעת מרשיה לוועדת החריגים, וקבלה על כך שטרם התקבלו תשובות הוועדה לתשע הבקשות שהגישה כשנתיים קודם לכן. עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2012 ., לא שלחה ועדת החריגים תשובה עניינית לעורכת הדין נמצא כי אף על פי שאגף הגיור מצהיר בתכנית העבודה שלו כי הוא האחראי לשיבוץ המתגיירים, בפועל הוא כמעט אינו מעורב בנושא ופעילות זו נעשית בעיקר על ידי המכונים עצמם, כמפורט: לדעת משרד מבקר המדינה, במצב הדברים שתואר הייתה לאגף הגיור ולמשרד הקליטה אחריות משותפת לנושא התמיכות במכונים המכינים מועמדים לגיור. לפיכך, היה עליהם לפעול במשותף למניעת העיכוב בהעברת התמיכות. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת, באוגוסט 2012 , קיבל רק מכון אחד מקדמה לתמיכה המגיעה לו, על סך כ- 850,000 ש"ח. סכום זה הוא כ- 30% מסך כספי התמיכות שאושרו לכלל המכונים לשנת 2011 (3 מיליון ש"ח). | מכאן שהליכי הטיפול הת ארכו מעל ומעבר למועדים המאוחרים ביותר לביצוע שנקבעו בנוהל התמיכות, וגרמו לעיכוב ניכר בהעברת התמיכות למכונים. | 771 |
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה - פגמים מהותיים בניהול תכנית לאומית הנתונים הקשים דלעיל, שלא השתנו בשנים האחרונות, עמדו בבסיס יזמה של ראש אכ"א ממאי 2011 להכין עבודת מטה (ל הלן - עבודת המטה), שתכליתה להשוות את נתוני השירות של חיילים יוצאי אתיופיה בכל התחומים לאלה של כלל חיילי צה"ל. התכנית אושרה בידי ראש אכ"א בראשית 2012 .והיא עשויה לשאת פרי בשנים הקרובות היקף עבודת המטה מלמד כי הצבא פועל נמרצות לקדם חיילים יוצאי אתיופיה לשירו ת משמעותי ולפיקוד ומנסה למצות כל הזדמנות לסייע בידיהם. הסקירה שלהלן היא בגדר תמונת מצב של יישום עבודת המטה עד אוגוסט 2012 ., על פי נתוני צה"ל עד אוגוסט 2012 היה המדור החדש עדיין בהקמה (נבחרו מפקדת וקצינים). לדעת משרד מבקר המדינה, הקמת גוף מטה חדש באחריותו של קצין בכיר, אשר יתכלל את כל פעולות הצבא בעניין יוצאי אתיופיה, עשויה לשמש מודל למחויבות הנדרשת גם ממשרדי הממשלה. מכלל האמור יוצא שמשרד הקליטה לא מילא כיאות את תפקידו כמתכלל תכנית החומש, ובמקום שהתכנית תשמש מנוף לתכלל את התקציבים הממשלתיים ואת תקציבי המגזר השלישי, כך שיוקצו ביעילות, היא הפכה הלכה למעשה למקבץ תכניות נוסף. לדעת משרד מבקר המדינה לקחים אלה של מש רד רה "ם ראוי כי יהיו חלק מתורה כתובה לניהול תכניות רב-שנתיות. . נמצא כי למרות הפערים הניכרים בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות ובפרט לתעודת בגרות איכותית, רק כ-40% מהתלמידים יוצאי אתיופיה בכיתות ז-יב השתתפו בתכניות התגבור לבגרות בשנת הלימודים התשע"ב ( 2012- 2011)54. תלמידים אלה למדו בכ -200 מוסדות חינוך ב -38 .יישובים השכלה גבוהה משפרת את הסיכויים לתעסוקה, מצמצמת פערים ותורמת להשתלבות חברתית. בהקשר של יוצאי אתיופיה יש משנה חשיבות לכך, שכן בעלי תארים אקדמיים ישמשו מודל לחיקוי לצעירים. אשר על כן סטודנטים יוצאי אתיופיה זוכים לטיפול, להעדפות ולתמיכה רבה יותר מכל סטודנט עולה אחר או יליד הארץ בכל המסגרות העל -תיכוניות. התחייבות של סטודנט יוצא אתיופיה למשרד הקליטה בתמורה למימון לימודיו האקדמיים היא 120 שעות התנדבות במסגרת שירות חברתי - קהילתי. לנוכח הכספים הציבוריים הרבים המוקצים לסטודנטים אלה, על מינהל הסטודנטים לשקול דרכים להרחיב את מחויבות הסטודנט הן לדרישות בתחום ההישגים האקדמיים ו הן להשלמת הלימודים כדי להגביר את הסיכויים להצלחת הסטודנטים הן בתקופת הלימודים עצמה והן בעתידם האישי והתעסוקתי. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרדים התומכים בלימודים אקדמיים של סטודנטים, לרבות יוצאי אתיופיה, לשקול להרחיב את איגום המשאבים (הקיים במכינות) באמצעו ת גוף מתכלל גם לגבי הלימודים האקדמיים, מאותם השיקולים שכוחם יפה למכינות הקדם -אקדמיות: מניעת כספי תמיכה כפולים; קביעת אומדנים לסיוע על פי מגוון הזכאויות (למשל: עולים, חיילים משוחררים וחתך סוציו -אקונומי); אסדרת הסיוע שמקורו בכספי ציבור בצוותא עם הדיקן בכל מוסד. כך יוכל הגוף המתכלל לקבוע את התשלומים הדיפרנציאליים באופן שיביא לאחידות בכספי התמיכה וימנע אפשרות לכפל תשלומים או לחוסר איזון בהקצאתם. יוצא אפוא שנש"ם לא פעלה די כדי ליישם במלואה את החלטה 2506 לגבי ייעוד 30 משרות בשירות המדינה לאקדמאים יוצאי אתיופיה, ולא פעלה די לפרסום מכרזים למשרות יוקרתיות המיועדים ליוצאי אתיופיה ולאיושן על ידם. | נמצא כי ב- 2011 , שש שנים לאחר חקיקת התיקון לחוק המינויים, עדיין היו משרדי ממשלה ויחידות סמך שלא היה בקרב עובדיהם ייצוג ליוצאי אתיופיה או ששיעורם של יוצאי אתיופיה מכלל העובדים היה נמוך הרבה יותר יחסית לשיעורם במשרדים וביחידות סמך אחרים ולשיעורם באוכלוסייה הכללית. | 772 |
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . הביקורת הפנימית במגזר הציבורי 3. עוד נמצא כי ברבע מהתאגידים שנבדקו שימשו בתפקיד הממונה על המבקר הפנימי: מועצת התאגיד, ועדת הביקורת או יו"ר ועדת הביקורת - גופים ובעלי תפקידים שאינם מוסמכים לכך על פי חוק הביקורת הפנימית. 3. נמצא גם כי בכ-21% מהתאגידים שנבדקו אישר המנכ"ל את תכנית העבודה של המבקר הפנימי, בלי שהמועצה או ועדת הביקורת יבחנו אותה. הדבר עלול ליצור תלות יתר של המבקר הפנימי במנכ"ל ולפגוע ביכולת המועצה וועדת הביקורת לפקח על עבודת הביקורת הפנימית. כך למשל הקצתה חברת הכפר ה ירוק ע"ש לוי אשכול בע"מ (להלן - חברת הכפר הירוק) למבקר הפנימי בשנים 2009 -2010 80 שעות עבודה בשנה - כלומר כ-4% משרה, אבל לא ציינה דבר זה בדוחות הדירקטוריון שלה כנדרש. נמצא כי רשות החברות לא בדקה אם השעות שהוקצו למבקר הפנימי מאפשרות לו לבצע את תפקידו כנדרש ואם עבודתו היא אפקטיבית67 . יוצא אפוא כי רשות החברות לא הפיקה תועלת מהמידע שקיבלה מהחברות הממשלתיות על הביקורת הפנימית בהן. משרד מבקר המדינה מדגיש כי על רשות החברות להשתמש בדיווחי החברות כדי לשפר את תפקודן. נמצא כי נציגי רשות החברות לא נכחו בכ -%75 מדיוני ועדות הביקורת האלה71 . יצוין כי תכניות העבודה של המבקר הפנימי בחברת אתרים בחוף תל -אביב - חברה לפיתוח אתרי תיירות בת"א -יפו בע"מ (להלן - חברת אתרים) ובחברת המכון הגיאופיסי לישראל (להלן - חברת המכון הגיאופיסי) שבדיונים על אישורן לא נכחו נציגי הרשות, היו תכניות שעסקו רק במקצת הסיכונים המשמעותיים הניצבים לפני החברה72 . מן האמור עולה כי רשות החברות לא הקפידה על נוכחות נציגיה בדיוני ועדות הביקורת בחברות הממשלתיות, כפי שקבעה בנוהל שפורסם בנובמבר 2010 , ובכך שמטה מידיה את אחד האמצעים רבי הערך שיש בידיה לפיקוח על הביקורת הפנימית בהן. נמצא כי רשות החברות לא וידאה שאמנם קיבלה את כל הנתונים שביקשה מהחברות ולא השתמשה בנתונים שקיבלה לבחינת מערכי הביקורת הפנימית של החברות, כדי למלא את תפקידה לפקח על פעילותן ולאתר בהן ליקויים מערכתיים הדורשים את התערבותה. .מהדוגמאות לעיל עולה כי בחברות ממשלתיות הדומות זו לזו בתחומי פעילותן ובסיווגן קיים הבדל במשאבים המוקצים לביקורת הפנימית בהן ביחס להיקף פעילותן. הבדל זה מעלה את השאלה אם המשאבים המוקצים לביקורת הפנימית בחברה אמנם מתאימים לצרכיה. לדעת משרד מבקר המדינה, על שר המשפטים להתקין בהקדם תקנות לחוק הביקורת הפנימית שיבהירו בין השאר מה הם התקנים המקצועיים המחייבים את המבקרים הפנימיים בגופים הציבוריים, ובכלל זה תקנות לתקנים המקצועיים שראוי שיחולו על המבקרים הפנימיים במשרדי הממשלה. | . נוכח הימנעותם של המבקרים הפנימיים מביצוע הערכת סיכונים ונוכח הימנעותם מבדיקת נושאים הנתונים לאחריותם של המנכ"ל וש ל הסמנכ"ל למינהל ולמשאבי אנוש 83 , ספק אם בתכניות העבודה של מרביתם נכללו הסיכונים העיקריים שעמם התמודדו משרדי הממשלה. | 773 |
משרד הרווחה והביטחון החברתי . סדרי הטיפול במשפחות חד-הוריות .הבדיקה העלתה כי המשרדים המובילים את הטיפול במשפחות חד - הוריות - משרד הרווחה ומשרד התמ"ת - לא נעזרים בניסיון שצבר ארגון ויצ"ו לצורך הפקת לקחים ובחינת ניצולם האפשרי של המרכזים הקיימים כדי לפתח פעולות המיועדות לאוכלוסייה זו. הביקורת העלתה שמשרד הרווחה לא קיים את המפגש הפנימי, וממילא לא גובשה הצעה מטעמו להסדרת שיתוף פעולה בין -משרדי בנושא משפחות חד-הוריות. משרד מבקר המדינה מעי ר כי לנוכח הנושאים המשותפים הנוגעים למשפחות חד -הוריות שמשרד התמ"ת והמוסד לביטוח לאומי עוסקים בהם, מן הראוי ששני הגופים יבחנו במשותף את סוגיית העברת המידע ביניהם ויגבשו הסדרים שימנעו סרבול בעבודתם, מתוך התחשבות בצורך לאזן בין השגת יעדי שיפור השירות לאזרח למ זעור הפגיעה האפשרית בפרטיותו. ההנחה במסי הארנונה לתושבים "חד -הוריים" היא זכות שבדין, שאינה תלויה בהכנסתו של הזכאי אלא במעמדו האישי בלבד. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשויות המקומיות לפעול למיצוי זכות זו. יצוין שחלק מהרשויות המקומיות מפרסמות באתר האינטרנט מידע על זכאות של קבוצות אוכלוסייה שונות להנחות במסי הארנונה. עם זאת, מן הראוי להרחיב את אמצעי הפרסום; למשל, באמצעות פירוט הזכאות להנחות השונות על גבי הודעות התשלום הנשלחות לתושבים. לדעת משרד מבקר המדינה, משיקולים של ראייה מתכללת בטיפול במשפחות החד-הוריות, ראוי היה שגורמים אלה ישתפו פעולה ביניהם, לדוגמה בפורום שולחן עגול. פורום מעין זה היה מאפשר שיתוף מידע ביניהם וכן מסייע להם להתייעל באמצעות מניעת כפילויות בטיפול וניצול משאבים קיימים. בדוח הביקורת פורטו דוגמאות של יוזמות משרדיות לשילובם של הורים יחידים בשוק העבודה, שלא התקיים בהן שיתוף פע ולה מספק בין הגורמים המעורבים: לאחר כ-20 חודשים ממועד הפעלת התכנית לא בחן משרד הרווחה, אף לאור הערכה זו, את אופן יישומה ואת יעילותה בשנת הפעלתה הראשונה כדי להחליט אם להאריכה לתקופה נוספת. חסם זה מוכר לכל הגורמים העוסקים בתחום - משרד הרווחה, משרד התמ"ת, המוסד לביטוח לאומי ומשרד האוצר. ואף על פי כן, הם לא השכילו למצוא מנגנון שימתן, על פני הזמן, את הפגיעה הכלכלית בהורים יחידים שהכנסותיהם גבוהות מתקרת ההכנסה. | אשר לניהולן של תכניות המשנה משנת 2008 ואילך, משרד מבקר המדינה העיר למשרד התמ"ת כי בעת הביקורת לא נמצאו בידי האגף לשילוב בתעסוקה הנתונים הנחוצים להערכת הצלחתן של תכניות המשנה שהפעיל. במסמכים שהועמדו לרשות הביקורת לא היה ניתוח סדור של התקציבים וניצולם לפי תכניות המשנה השונות ולפי תקופות; לא נמצאו נתונים סד ורים על מספרם של ההורים היחידים שהשתתפו בתכניות המשנה; לא נמצאו נתונים על השמתם בעבודה של הורים יחידים שהשתתפו בתכניות המשנה ועל מידת התמדתם במקום העבודה; ולא נמצאו נתונים על שדרוגם המקצועי ועל מידת השתכרותם. כמו כן, לא נמצא שנעשתה בחינה של הקשר הסיבתי בין ההשקעה בהורים היחידים ובין שינוי מצבם (אם השתנה); האגף לשילוב בתעסוקה עסק בבנייתן ובהפעלתן של תכניות המשנה, אך לא בחן באופן סדור את מידת ביצוען ואת תרומתן לשילובם של ההורים היחידים בשוק העבודה ולהתמדתם במקום העבודה. | 774 |
משרד הרווחה והביטחון החברתי . סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה בנושא ילדים בסיכון לפיכך משרד מבקר המדינה סבור כי עיגון מעמד הוועדות לתכנון טיפול בחקיקה, בדומה לוועדות ההשמה, יסדיר את נושא השתתפותם של אנשי המקצוע שמחוץ למשרד הרווחה בדיונים (אנשי בריאות הנפש, פסיכולוגים, נציגי מערכת החינוך וכדומה) כדי שיוכלו לתרום מידיעותיהם, מניסיונם ומנקודת מבטם להשגת תכניות הטיפול המיטביות לילדים שבסיכון ולמשפחותיהם. יתרה מכך, כאמור לעיל, אי -הסדרת מעמדן בחקיקה עלולה להביא לידי התנגשויות בחקיקה, למשל במקרה של כפיפות עו"ס לחוק הנוער לתכנית הטיפול שנקבעה בוועדה. אשר להיעדר תקצוב ותקנון - אם לדעת המשרד עניין זה מונע את השתתפותם של נציגי משרדים אחרים בוועדות, ובשים לב לחשיבות הרבה שראה המשרד ביצירת צוות רב-מקצועי לד יון בדרכי הטיפול בילדים בסיכון, ראוי היה זה מכבר שהמשרד ייתן את דעתו לסוגיה, אך הוא לא עשה זאת. הביקורת מצאה כי למרות השינויים המהותיים בהנחיות בנושא סדרי עבודתן של הוועדות, לא עודכנה הוראת התע"ס בעקבות הרפורמה, וכך משנת 2008 קיים פער בין ההוראה לבין סדרי עבודתן של הוועדות בפועל. כך למשל אין הוראת התע"ס כוללת את הנושאים האלה: חובת הוועדה לשתף את ההורים בדיוניה; חובתה למסור להורים את תיעוד הדיון ואת המלצותיה; זכות ההורים להביא לדיון נציג מטעמם; זכותם להציע תכנית חלופית; הסדרת השתתפותם של ילדים בדיונים; מנגנוני ערר. משרד מבקר המדינה מעיר בעניין זה למשרד הרווחה כי עו"ס ראשית לחוק הנוער היא אמנם המנחה המקצועית את העובדים הסוציאליים לחוק הנוער, אך שיקול דעתו של העו"ס לחוק הנוער המעורב במקרה ספציפי, נותר עצמאי ומעוגן בדין, בפרט משום שבמסירת חוות דעתו לבית המשפט באמצעות תסקיר, הוא נושא באחריות כבדה בעניינים של דיני נפשות. בביקורת נמצא כי משרד הרווחה לא הכין תכנית רב -שנתית לביצוע הרפורמה, ולוחות הזמנים שנקבעו ליישומה נדחו בכל שנה. יתרה מכך, המחקר המלווה, שאמור היה ללוות את הרפורמה, לא החל ב - 2008 כמתוכנן, ותחילתו נדחתה בכשלוש שנים. נכון למועד סיום הביקורת באוגוסט 2012 - כעשר שנים לאחר שהמשרד החל בניסוי חלוץ ליישום הרפורמה במסגרת "קהילה 2000 " וכחמש שנים לאחר שהוחלט על יישומה ברמה הארצית - היא עדיין בעיצומה, וצפוי שרכיבים מרכזיים בה ייושמו לא לפני סוף שנת 2015 :. כמפורט להלן לדעת משרד מבקר המדינה, קיימת סבירות נמוכה בלבד שאכן ייעשה שימוש מלא בערכת הכלים הידנית בכל המחלקות לשירותים חברתיים לנוכח הקשיים שהועלו בשימוש בה. אמנם, כפי שיפורט להלן, בשנה האחרונה החל במספר קטן של יישובים ניסוי להפעלת ערכת כלים ממוחשבת שנועדה, בין היתר, להחליף את ערכת הכלים הידנית, ואולם זמן רב צפוי לעבור עד שמערכת זו תושלם ותוטמע בכלל הרשויות המקומיות. היות שמשרד הרווחה סבור כי ערכת הכלים הידנית חשובה ורלוונטית לעבודת הוועדות, לדעת משרד מבקר המדינה אין מנוס מלעשות בה שינויים שיפשטו אותה ויהפכו אותה לידידותית יותר ובכך לסייע לאנשי המקצוע למלאה. שימוש יעיל של הוועדות לתכנון טיפול בערכת הכלים יאפשר למשרד הרווחה לוודא כי כל ה חלטותיהן, ובהן הרגישות ביותר, התקבלו כראוי. משרד מבקר המדינה מציין כי ערכת הכלים הידנית, שלא הוטמעה כדבעי במחלקות לשירותים חברתיים בשל הקשיים הרבים בשימוש בה, שימשה בסיס לפיתוח ערכת הכלים הממוחשבת במערכת מתו"ה עוד בטרם פעל המשרד לפתור קשיים אלה. בעקבות זאת ערכת הכלים הממוחשבת לוקה בקשיים דומים, ובייחוד בסרבול ובמספר רב של נתונים בדוח. לו נמצא פתרון ראוי לבעיות כבר בשלב הטמעתה של ערכת הכלים הידנית, הייתה נמנעת החזרה על אותן טענות בנוגע למערכת מתו"ה. מהאמור לעיל עולה כ י אף שדוח ועדת היישום עמד על הצורך להקים מערכת ממוחשבת כבר ב- 2004 , החל משרד הרווחה לאפיין את המערכת רק בשנת 2009 . נכון למועד הביקורת: השימוש במערכת עדיין נמצא רק בשלב הניסוי; טרם הושלמו פיתוחן והטמעתן של כלל הקטגוריות; כמחצית המחלקות המשתתפות בניסוי משתמשו ת במערכת מתו"ה שימוש חלקי, בין היתר בשל קשיים בשימוש של משתמשי הקצה במחלקות. היות שככלל גם ערכת הכלים הידנית, שאותה באה מערכת מתו"ה להחליף, אינה בשימוש במחלקות, למעשה אין הוועדות פועלות בדרך אחידה, מובנית וסדורה, דבר העלול לפגוע באיכות תהליכי קבלת ההחלטות הנוגעות לטיפול בילדים שבסיכון. במצב הדברים האמור אין למשרד הרווחה כל המידע הנדרש לבקרה על סדרי עבודתן של הוועדות. הרשות המקומית שבה מתגורר הקטין השיבה כי פרק הזמן עד להשמת הקטין במרכז החירום הוא "פרק זמן סביר בהתחשב במס' המקומות המוגבל במרכזי החירום". כמו כן ציינה הרשות המקומית בתשובתה כי אין ביישוב חלופות טיפול המתאימות למצבו המורכב של הילד. משרד מבקר המדינה סבור כי משהובהר שאי -אפשר לבצע לאלתר את התכנית הטיפולית שגובשה - השמה במרכז חירום - ובהיעדר חלופות טיפוליות מתאימות ביישוב, חובה היה על הוועדה להתכנס לדיו ן נוסף ולבחון בראייה רב -מקצועית ואף בשיתוף דרג המחוז דרכי פעולה אפשריות שייתנו מענה הולם לצרכיו הטיפוליים של הקטין. זאת ועוד, משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הרווחה כי מהאמור לעיל עולה תמונה מדאיגה, ולפיה מרכזי החירום - האמורים לספק פתרונות מידיים למקרי קיצון - אינם זמינים לאוכלוסיית היעד במשך חודשים ואף יותר. | זה כעשר שנים מוביל משרד הרווחה באמצעות השירות לילד ו נוער שינויים בתפיסתם ובארגונם של סדרי עבודת הוועדות כחלק מרפורמה בטיפול בילדים בסיכון, הכוללת גם המרת משאבים שהוקצו לפתרונות חוץ-ביתיים לטובת פיתוחם והרחבתם של השירותים בקהילה. אולם משרד הרווחה לא הכין תכנית רב-שנתית לביצוע הרפורמה ולוח הזמנים להשלמתה נדחה כמה פעמים. זאת ועוד, מרכיבים מהותיים שלה טרם יושמו, וחלקם עדיין לא הוטמעו בסדרי העבודה של הוועדות במחלקות לשירותים חברתיים. כך למשל, טרם הושלמו ההליכים להסדרת פעולתן של הוועדות בחקיקה, וגם הוראת התע"ס הנוגעת לנושא זה טרם עודכנה. לא פותחו מנגנוני ערר למקרי ם של אי -הסכמה בין ההורים לבין הוועדות בעניין תכניות הטיפול, ובכללן תכניות להוצאת ילדים למסגרת חוץ -ביתית. משמעות הדבר היא פגיעה מובהקת בזכותן של משפחות שענייניהן נדונו בוועדות להשפיע על תכניות הטיפול שנקבעו ולהביא לידי בחינתן מחדש. טרם קודמה גם הקמתן של ועדות אזוריות, שנועדו למלא את תפקיד הוועדות לתכנון טיפול והערכה ביישובים קטנים, אף שכבר בשנת 2008 נתקבלו המשאבים הדרושים להקמתן. מלבד זאת, "מפגשי עמיתים" - פורומים של מרכזי ועדות לתכנון טיפול שקיימו המפקחים המחוזיים - היו פורומים חשובים להעשרה ולתמיכה, ולמרות זאת הם לא מוסדו ואינם מתקיימים כדבר שבשגרה. התעכב פיתוחה של מערכת ממוחשבת שנועדה לייעל ולהבנות את תהליכי עבודתן של הוועדות וליצור מאגר מידע הכולל נתונים ברמה הארצית, והיא עדיין בשלבי פיתוח וניסוי. בעקבות זאת המחקר המלווה את תהליכי הרפורמה בוועדות, שאמור ה יה להתבסס על המערכת הממוחשבת, צפוי להסתיים רק באוגוסט 2013. מהאמור לעיל עולה שמשרד הרווחה לא פעל כנדרש בכל הנוגע לקידום יישומם של כל מרכיבי הרפורמה, לפיתוח אמצעי בקרה יעילים עליה ולהערכת יישומם של תהליכי הרפורמה בוועדות לתכנון טיפול - על כל המשתמע מכך עקב רגישותן של הסוגיות העומדות לפתחן של הוועדות. משרד הרווחה מסר בתשובותיו מדצמבר 2012 ומינואר 2013 כי מפקחת ארצית על הובלת הרפורמה בוועדות לתכנון טיפול החלה בעבודתה רק ביולי 2011 , אבל לאור חשיבות הנושא הוחלט בשירות לילד ונוער לצאת לדרך ולקדם את הרפורמה בשנת 2008 .בהתבסס על כוח האדם הקיים עוד מסר משרד הרווחה כי בתקופה בה החלה הרפורמה בוועדות החל המשרד להפעיל במקביל מספר תכניות אסטרטגיות נוספות בתחום הקהילה, שדרשו ברובן הובלה ובחלקן מעורבות של הפיקוח הקהילתי. משרד מבקר המדינה סבור כי נכונותו של השירות לילד ונוער במשרד הרווחה לפעול לקידום הרפורמה במסגרת כוח האדם הקיים היא חיובית אך לא סביר שהיעדרו של בעל תפקיד, ייחודי ככל שיהיה, יעכב את ביצוע הפעולות הנדרשות ליישום הרפורמה במשך שנים. זאת ועוד, גם במועד סיום הביקורת באוגוסט 2012 , יותר משנה לאחר תחילת עבודתה של מפקחת ארצית לנושא הובלת הרפורמה בוועדות, טרם הושלמו רכיבים מהותיים של הרפורמה. | 775 |
משרד הרווחה והביטחון החברתי . אסדרת שירותי שיקום שהמדינה רוכשת מגורמי חוץ מן הממצאים עולה כי משרד הבריאות אינו מ פקח על עשרות מסגרות הדיור שבאחריותו בצורה שיטתית ומובנית דיה - אין ודאות שכל המסגרות נבדקות מפעם לפעם, אין אחידות באופן ביצוע הפיקוח, וממילא גם אין שימוש בתוצרי הפיקוח, ככלי להשוואת השירות בין המסגרות השונות. משרד מבקר המדינה מעיר כי לכאורה המצב החוזי הקיים אינו מונע מגורם שמשרד הבריאות סבור שהוא בלתי -ראוי או בלתי -כשיר, לרכוש מניות של תאגיד שמפעיל מסגרת קיימת ולהפעילה הלכה למעשה, זאת בלא שהמשרד יוכל להתנגד לכך. לעומת זאת הסכמי ההתקשרות של משרד הרווחה עם הארגונים החיצוניים נותנים את הדעת על סוגיה זו, וקובעים כי העברה של 25% מן הבעלות לתאגיד כלשהו תיחשב כהסבת זכויות. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות לשקול לשלב סעיף כזה בהסכ מי ההתקשרות שלו. ככלל, העברת מידע בין שני המשרדים היא פעולה חשובה להגברת המועילות ועליהם לקדם עיקרון זה (ראו להלן בנושא "למידה בין-משרדית"). הביקורת העלתה כי אין בידי משרדי הבריאות והרווחה נתונים מרוכזים בדבר תחלופת העובדים במסגרות הדיור, ומכאן שאין הם יכולים לגבש תמונת מצב בעניין זה ואין להם כלי בקרה חיוני. במהלך שנה עד שנתיים מתחלף חלק ניכר מכוח האדם הסובב את המטופל המתגורר במסגרות הדיור, מה שעלול להשפיע על ההליך הטיפולי ולפגוע בהסתגלות ההדדית של המטופל והמטפל ובידע המקצועי שנצבר על אודות המטופל. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרדי הבריאות והרווחה, לאור תשובותיהם השונות, לבחון לעומק את תופעת התחלופה של העובדים במסגרות הדיור. שומה עליהם לדרוש את המידע בנושא זה, לרכז אותו ולנתחו, לגבש יעד בין-משרדי בדבר שיעור תחלופה ראוי ולבחון דרכים להשגתו (כמו תמריצים כספיים), כדי לייצר יציבות טיפולית -מקצועית. הביקורת העלתה שחוזי ההעסקה של עובדים סוציאליים בשתי מסגרות דיור, מבין 16 שחוזיהן נבדקו, כללו סעיפים הקובעים כי הוראות ההסכמים האמורים לא יחולו על העובדים, או שיחולו רק בכפוף לתנאים מסוימים. להלן דוגמה. . משרד מבקר המדינה מעיר כי ממצאים אלה מחדדים את הצורך שמשרד הבריאות יבדוק - ולו מדגמית - את חוזי ההעסקה במסגרות הדיור. דבר זה לא נעשה עד כה. עד למועד סיום הביקורת טרם יושבה המחלוקת. בהתחשב בזמן הרב שחלף, ראוי שמשרד הבריאות ישלים את טיפולו בעניין ללא דיחוי נוסף. | משרד מבקר המדינה העיר למשרד הבריאות כי הואיל והחלטות ועדות השיקום מתקבלות בין השאר על סמך חוות הדעת של מנהלי המסגרות, ראוי שהוועדות יהיו מודעות לקיומם של תמריצים כאמור בעת קבלת ההחלטות לגבי תכניות שיקום. | 776 |
משרד החינוך . קרנות השתלמות לעובדי הוראה השינוי המבני נועד להסדיר נושאים שונים במערך הפעילות של הקרנות ובתקנוניהן. בחלוף כשנתיים מאז נכנס השינוי המבני לתוקפו ר אוי שהקרנות ומשרד האוצר יקיימו בחינה מקצועית של השפעת השינוים שנעשו על זכויות העמיתים ובהתאם לתוצאות בחינה זו יפיקו לקחים. משרד החינוך מחשב את התקציב לבעלויות לגבי כלל עו"ה לפי הפרשה של 8.4% משכר עו"ה לקרנות ההשתלמות. במצב זה, בעלויות שמפרישות עבור עובדיהן רק 7.5% מהשכר נהנות ממימון עודף של 0.9% .מסך שכרם של עו"ה אלה מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה 23 שממועד הנחיית החשכ"ל בפברואר 2011 ועד יוני 2012 נקלטו במשרד החינוך 2,739 עו"ה. במועד זה24, ל - 1,317 מהם לא הייתה קרן השתלמות. עולה אפוא כי על אף הנחיית החשכ"ל שלא יחל עובד בעבודתו בטרם הצטרף לקרן השתלמות, כמחצית מעובדי ההוראה ( 48% ) שנקלטו בתקופה האמורה לא צורפו לקרנות ההשתלמות. מהאמור לעיל עולה שכ-10% מעובדי ההוראה המועסקים במשרד החינוך וכמחצית ממי שהחלו את עבודתם מפברואר 2011 ועד יוני 2012 , לא מימשו זכות המעוגנת בהסכמים הקיבוציים להצטרפות לקרן השתלמות. על משרד החינוך מוטלת האחריות לנקוט לאלתר את הפעולות הדרושות לתיקון הליקויים. עליו לשנות את תהליך קליטת עו"ה בסעיפים הנוגעים להצטרפותם לקרן ההשתלמות ולוודא שהוא עומד בדרישות החוק ובהנחיית החשכ"ל. כמו כן עליו לוודא כי הזכות בדבר ההצטרפות לקרן ההשתלמות ידועה, ברורה וממומשת לגבי כל עובדי ההוראה. .משרד מבקר המדינה מעיר לתשובת הבעלויות כי אי -הצטרפות עו"ה לקרן אינה גורעת מחובת הבעלות לפעול בנמרצות כדי שכל עו"ה שטרם הצטרף לקרן השתלמות יעשה זאת. על הבעלויות לוודא כי הזכות בדבר ההצטרפות לקרן ההשתלמות ידועה, ברורה וממומשת לגבי כל עובדי ההוראה המועסקים על ידן. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החינוך והב עלויות להעביר לכל עובדי ההוראה המתקבלים לעבודה בהם ולעו"ה המועסקים בהם ואשר טרם צורפו לקרנות ההשתלמות מידע מפורט ובהיר על הסכומים הממוצעים שנצברים בכל שנה בקרנות של עו"ה בעלי נתוני העסקה שונים (ללא מרכיב התשואות). מידע זה עשוי להבהיר לעובדים במפורט אילו הטבות כלכליות מגלמת בתוכה זכות זו. משרד מבקר המדינה העיר לממונה על השכר כי עליו לבחון את טענת הבעלויות שלפיה ההצטרפות לקרן היא זכות וולנטרית שאפשר לוותר עליה ואת האסמכתאות שהציגו, להכריע בעניין ולהודיע לכל הנוגעים בדבר מהם הכללים המחייבים בעניין זה. בתשובה מינואר 2013 מסר הממונה על השכר כי טרם ביצע את הבדיקה האמורה, וכי אין זה מן הנמנע שניסוח הסכם קיבוצי יעלה אפשרות של ויתור על הזכות, ולפיכך יש לבדוק כל הסכם באופן פרטני. משרד מבקר המדינה מעיר כי תשובה זו מדגישה את הצורך בבחינה כוללת ופרטנית כאחת. מכל מקום, לדעת משרד מבקר המדינה, כל עוד לא הוחלט אחרת, על משרד החינוך והבעלויות לטפל בנושא לפי החיקוקים וההנחיות האמורים, מהן עולה כי המדובר בזכות מוקנית לעובד שאינה ניתנת לוויתור, ולפעול לצירוף כלל עובדי ההוראה לקרנות. פעולות הפיקוח שמבצע משרד החינוך, בהן ביקורות יזומות והליך הטיפול בליקויים שנמצאו, נועדו להבטיח את עמידתן של הבע לויות השונות בהתחייבויותיהן כלפי עו"ה. אולם הלכה למעשה, פעולות אלו לא הובילו להשבת זכויותיהם של חלק ניכר מעו"ה שנפגעו. פעולת הקיזוז, למשל, נועדה להסדיר את מחויבות הבעלות כלפי משרד החינוך, אך אין בפעולה זו כדי להסדיר את חוב הבעלות לעו"ה שלא הופרשו עבורם כספ י קרן ההשתלמות המגיעים להם. גם בנסיבות שבהן ביצעה הבעלות השבה, חושבו זכויות עו"ה בקרן מיום ההשבה ולא ממועד תחילת זכאותם לקרן השתלמות, ובכך נותרה הפגיעה בעו"ה על כנה. ראוי שמשרד החינוך ירחיב את מתכונת הביקורות שהוא מבצע בבעלויות ויערוך ביקורות שכר גם בבעלויות הגדולות, בכלל זה ברשויות המקומיות. עוד ראוי שהמשרד יבחן דרכים נוספות לתיקון ליקויים מחוץ לקיזוז על מנת להבטיח שזכויות עו"ה יישמרו במלואן. | משרד מבקר המדינה מעיר שהעובדה שמשרד החינוך לא הפריש לקרנות השתלמות עבור שיעור ניכר של עו"ה המועסקים על ידו גרמה לפגיע ה מתמשכת בזכויותיהם של עובדים אלו. לפי הערכת משרד מבקר המדינה, הסכום המצטבר שלא הועבר הגיע למאות מיליונ י שקלים21 . על משרד החינוך לפעול כדי שכלל עו"ה שהוא מעסיק יקבלו את זכויותיהם במלואן. | 777 |
משרד החינוך . מערכת לתקצוב המכינות הקדם-אקדמיות ולבקרה עליהן משרד החינוך בחר להפעיל את המערכת עוד בטרם פותחו הממשקים בין המערכת הקודמת למערכת החדשה ובינה לבין מערכות מחשוב אחרות. במצב זה לא יכלו המכינות להעביר את הנתונים והדיווחים הנדרשים מהן לצורך קביעת זכאות תלמידיהן למלגות לימודים ומלגות קיום בלי להידרש להקלדה כפולה. מהמתואר לעיל עולה כי נמצאו כשלים בפיתוח הממשקים בין המערכת הישנה למערכת החדשה כפי שנקבעו במכרז. המערכת החדשה הופעלה עוד לפני שפותחו ממשקים שהוגדרו במכרז כממשקי חובה ב מערכת הבסיסית, ולכן המכינות נדרשו לממן בעצמן ובעלות ניכרת את המשך הפעלת המערכת הקודמת לפרק זמן של ארבעה חודשים. גם לאחר פרק הזמן האמור, לאחר שהתברר כי פיתוח הממשקים טרם הושלם, החליט משרד החינוך להתחיל בהפעלת המערכת החדשה, ולכן נאלצו המכינות להקצות זמן, כוח אדם ותקציב לצורך הקלדה כפולה של נתונים והכנת קובצי אקסל לצורך דיווח למשרד החינוך ולקרן. במועד סיום הביקורת, יותר משנה לאחר הפעלת המערכת החדשה, ואף שהועברו הודעות ועדכונים על כך שפיתוח הממשקים עומד להסתיים, טרם הושלם פיתוחם של כמה מהממשקים, ולא נקבע מועד להשלמתם, אף שהייתה זו אחת הדרישות בתכולת המכרז. .עולה אפוא כי אף שבמכרז נקבע שיעמדו בפני המכינות שתי חלופות - להשתמש ישירות במערכת החדשה או להשתמש במערכות אחרות ולהפעיל ממשקים בינן לבין המערכת החדשה - הרי שמ"מ מנהל האגף החליטה שלא לפתח ממשקים עם מערכות אחרות ושכל המכינות יחויבו להשתמש ישירות במערכת החדשה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי ביצוע שו"שים בעלות כספית ניכרת בהיקף של כ -37% מסך התשלומים ששולמו לספק בעד פיתוח המערכת ובהיקף שעות גדול פי שלושה מהיקף השעות שהוקצו במכרז לביצוע שו"שים, יש בו כדי להעי ד שהאפיון של המערכת לקה בחסר. עניין זה הוא תוצאה, בין היתר, של אי -שיתופם של כלל מומחי היישום באפיון המערכת. יוצא אפוא כי משרד החינוך וות"ת אינם מתבססים על נתוני המערכת החדשה לצורך תשלום שכר הלימוד למכינות אלא על דוח תשלומים שמפיקה מינהלת הפרויקט ידנית, שאינו כולל פירוט של רשימת התלמידים שבגינם נדרש התשלום. זאת ועוד, המצב שב ו מינהלת הפרויקט מפיקה את חשבוניות שכר הלימוד של המכינות ובד בבד גם עורכת בקרה על הנתונים אינו תקין. לדעת משרד מבקר המדינה, העובדה שקובצי דרישות התשלום למשרד החינוך ולוות"ת אינם מופקים באופן ממוחשב על בסיס נתוני התלמידים במערכת אלא באופן ידני מלמדת שיש בה ליקוי של ממש, שכן היא נועדה לשמש נדבך מרכזי בתחום התקצוב והבקרה. יתר על כן, דרך עבודה זו פותחת פתח לטעויות בחישוב. במצב זה משרד החינוך וות"ת אינם עושים שימוש מועיל במערכת החדשה במטרה לממש בקרה מיטבית על פעולות המכינות. עולה אפוא כי המכינות נדרשות להעביר דיווחים חודשיים בדבר נוכחות ונשירה של תלמידים לגורמים המממנים - הקרן, משרד החינוך וות"ת (באמצעות מינהלת הפרויקט) - בפקס או בדוא"ל, ולא באמצעות המערכת החדשה, אף שנתונים ודוחות אלה הם בגדר מידע יסודי לצורך בקרה, ומצופה היה כי העברתו תיעשה באמצעות המערכת. עולה אפוא כי למרות הודעות חוזרות ונשנות ממשרד החינוך שניתנו מחודש אפריל ואילך בדבר היכולת לשלוח נתונים באמצעות ממשקים אל המערכת החדשה וממנה, ולמרות עדכונים דומים שנמסרו למנכ"ל משרד החינוך דאז בנושא זה, לרבות הדיווח של מנהלת מינהל התקשוב מספטמבר 2011 , הרי שבאוקטובר 2011 נאמר לוועדת המכרזים מפורשות שפיתוח הממשקים טרם הושלם ושיש לאשר התקשרות עם חברה א ' כדי למנוע עיכוב של מלגות לימודים ומלגות קיום לתלמידי המכינות. | משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך שההחלטה לעצור את פיתוח השלב השני של המערכת החדשה, מערכת שהיא נדבך מרכזי בתפעול המינהלי של המכינות ושלהפעלתה יש השפעות כלכליות ניכרות, היא החלטה יסודית וחשובה. משום כך היה מקום כי החלטה כזו תושתת על תהליך בחינה נאות שיכלול דיון מערכתי עם כלל הגורמים הרלוונטיים (משרד הביטחון, ות"ת ונציגי מנ הלי המכינות); ניתוח של ההשפעות הכלכליות, המשפטיות והמינהליות של עצירת הפיתוח על ידי הגורמים המקצועיים במשרד החינוך; הבאת סיכום הדברים לאישור מנכ"ל משרד החינוך, שהחלטה זו נוגדת את החלטתו הקודמת; ולבסוף תיעוד ההחלטה בצירוף הנימוקים שהובילו לקבלתה. | 778 |
משרד החינוך . פעולות משרד החינוך לשמירה על טוהר בחינות הבגרות - ממצאי מעקב בחוזר טוהר הבחינות לא נקבעו מפורשות דרכי פעולה לטיפול בעובדי הוראה ובאנשי צוות אחרים בבתי הספר אשר הפרו את כללי טוהר הבחינות, למעט האפשרות להשעות מורים מהשגחה על הבחינות. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החינוך לקבוע דרכי פעולה לטיפול בעובדי הוראה ובאנשי צוות אחרים בבית הספר שאינם עובדי מדינה אשר הפרו את כללי טוהר הבחינות, ויבוססו היטב בדין. אם נדרש ליזום חקיקה או חקיקת משנה, על המשרד לעשות זאת בהקדם. נמצא שוועדת הבירור פועלת בלי שמשרד החינוך קבע את הרכבה ואת סמכויותיה, את דרכי פעולתה, את אמות המידה לקבלת החלטותיה ואת החובה לנמקן ואת האופן שבו יש לתעדן. פעולת אכיפה כוללת וממשית של כללי טוהר בחינות הבגרות מחייבת את משרד החינוך לתת בידי עובדיו באגף הבחינות וביחידות אחרות כלים מתאימים לטיפול במקרים שבהם הועלה חשד שעובד הוראה עבר על הכללים, גם אם אינו עובד המדינה. על המשרד להבטיח כי יהיה לפעולותיו בסיס הולם בדין; עליו לעגן בכתב את ההליכים שיש לנקוט במקרים כאלה ולקבוע מיהם הגורמים המוסמכים לנקוט אותם. את כל .כאמור, כבסיס לדיונים במינהל הפדגוגי ולקבלת החלטות בנוגע לטיפול במוקדים אלה. .אלה יש להביא גם לידיעתם של עובדי הוראה במוסדות החינוך. ככל שהדבר דורש ייזום של חקיקה או חקיקת משנה על המשרד לפעול בהקדם לשם כך. בספטמבר 2008 ובנובמבר 2009 פרסם משרד החינוך שינויים בחוזר טוהר הבחינות, אולם אלה לא עסקו בנקיטת אמצעי משמעת כלפי בית הספר. נמצא כי הדברים שכתבה המפמ"רית למתמטיקה לא נדונו בהנהלת המשרד, ולא ננקטו פעולות לשם בירור הטענות ולשם טיפו ל בהפרות החמורות לכאורה שהיא העלתה. | על משרד החינוך לפעול לביסוס ולחיזוק של פעולותיו בנוגע לטוהר בחינות הבגרות לשם הבטחת תנאי היבחנות הוגנים ושוויוניים. על המשרד לפעול בדרך שתבטיח שמי שעבר על כללי טוהר הבחינות והשיג עקב כך ציונים גבוהים יותר, לא ייה נה מיתרון לא הוגן, למשל, בקבלה למוסד להשכלה גבוהה. כמו כן עליו להבטיח שיהיה בסיס הולם בדין לפעולותיו בעניין עובדי הוראה שהועלה חשד שעברו על כללי טוהר הבחינות, לעגן בכתב את הליכי הטיפול הנדרשים במקרים כאלה ולקבוע מי הגורמים המוסמכים לנקוט את אותם הליכים. | 779 |
משרד החינוך . לימוד המקצועות ההומניים בבתי הספר שבפיקוח הממלכתי מהאמור לעיל עולה כי מרבית ההחלטות שהתקבלו בישיבה באפריל 2011 לא הבשילו לכלל פעולה של ממש. על משרד החינוך לשוב לגבש דרכי פעולה להשגת היעד שקבע - להגדיל את מספר התלמידים הלומדים תנ"ך ברמה מוגברת - ולפעול ליישומן. על משרד החינוך לבדוק כבר במהלך שנת הלימודים הת שע"ג אם הפעולות שנקט השיגו את יעדן להגדיל את מספר התלמידים הלומדים ספרות ברמה מוגברת. . על משרד החינוך לבדוק כבר במהלך שנת הלימודים התשע"ג אם הפעולות שנקט כאמור משיגות את מטרתן להגדיל את מספר התלמידים הלומדים היסטוריה ברמה מוגברת. אם יתברר כי הפעולות לא השיגו את מטרתן, מוטל עליו לגבש דרכי פעולה אחרות לשם השגת היעד. יוצא אפוא כי ההחלטה לתגבר את הלימודים בכל אחד מהמקצועות האמורים ב-50 בתי ספר יושמה במידה חלקית. .2. בפגישות שקיים צוות הבדיקה של משרד מבקר המדינה עם המפמ"רים של המקצועות ת נ"ך, ספרות והיסטוריה בחינוך הממלכתי עלה כי ימי לימוד אינם מתקיימים כנדרש בחוזרים. דברי המפמ"ר לספרות בסוגיית ניצול שעות הלימוד במקצוע וההערכות שהעלה בדבר שיעור שעות הלימוד הנלמדות בפועל מעלים את החשש שקיימת בעיה יסודית, שמקשה במידה מסוימת את לימוד מקצוע הספרות לפי תכנית הלימודים שנקבעה למקצוע. .מדיניות משרד החינוך בנוגע למקצועות ההומניים דוגלת בהתמקדות במקצועות הליבה ובחיזוקם, וכן בהגדלת מספר הזכאים לתעודת בגרות הכוללת לימוד מקצועות ממדעי הרוח ברמה מוגברת. נתוני המשרד מעידים על ירידת קרנם של מקצועות אלה: בעשור האחרון, ועוד לפני כן, קטן והולך שיעור תלמידי החטיבות העליונות הבוחרים ללומדם ברמה של חמש יח"ל. מצב זה עשוי לנבוע מגורמים שונים אשר לא נבחנו במסגרת דוח ביקורת זה. עם זאת הועלו ליקויים בנוגע למידע המצוי בידי משרד החינוך בדבר מידת ניצול שעות הלימוד, ליקויים בנוגע לעבודת המטה של המשרד, וליקויים בנוגע למידת ההתאמה בין תחום הכשרתו של מורה למקצוע הומני ובין המקצוע שהוא מלמד. לאור הממצאים שהועלו בדוח זה, על הנהלת משרד החינוך ליזום בדיקה מקיפה אשר לחולשות המסתמנות בקשר להוראת המקצועות ההומניים, וזאת במטרה לקדם פעולות לחיזוקה וביסוסה של הוראת המק צועות ההומניים במערכת הלימודים. עוד עליה לוודא כי תוכן תכנית פעולה לשיפור הניצול של ימי הלימוד ושעות הלימוד, וכן לבצע שינויים בכלי הבקרה שבידי המשרד כדי להבטיח שתוצג לפני הנהלת המשרד ויחידותיו תמונת מצב שנתית שמשקפת את מידת ניצול שעות הלימוד וימי הלימוד המלאים בבתי הספר. | .תשובתו של משרד החינוך מלמדת על דרכי פעולה אפשריות לשם השגת התאמה בין מקצוע ההוראה של המורה לתחום הכשרתו; על פי מסמכי המשרד, דרכי פעולה אלה לא גובשו לכלל תכנית פעולה שקיבלה את אישור הנהלת המשרד. אם סבורה הנהלת משרד החינוך שיש לנקוט דרכי פעולה אלה, עליה לקבל החלטה בנושא, לוודא שתוכן תכנית עבודה מפורטת ולפעול לביצועה. | 780 |
משרד החינוך . שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במוסדות החינוך הרגיל מגבלות התקציב ליישום המלצות ועדת דורנר כפי שהובאו בכתב המינוי של הוועדה וכן הממצאים המסתמנים מהניסוי בדבר האפשרות שיתעורר צורך בתוספת תקציב לשם היישום - מעוררים ספק בדבר היכולת ליישם ללא תוספת משאבים את המלצות הוועדה בכל הנוגע לשילוב תלמידים במוסדות החינוך הרגיל. גם משרד החינוך עצמו מטיל ספק ביכולת ליישם את המלצות ועדת דורנר במסגרת התקציב הקיים. סוגיית התקציב עלתה כמה פעמים בדיונים במשרד אולם עדיין לא לובנה. על המשרד לבצע את השלב הבא בני סוי, בתנאים שיבטיחו את האפשרות להסיק מסקנות בדבר היכולת לפעול במסגרת התקציב הקיים. נמצא כי רק באמצע אוגוסט 2012 אישר המשרד את תקצוב הסלים האישיים לתלמידים, והודעה על כך נמסרה לעיריית חולון. בעקבות זאת קיבלו הורים לתלמידים שהשתתפו בניסוי א ת המידע המלא על סך התקציב האישי שאושר לילדיהם ימים ספורים בלבד לפני תחילת שנת הלימודים התשע"ג, ובמקרים מסוימים אף לאחר פתיחת שנת הלימודים. רק במועד זה היה בידי ההורים כל המידע הנדרש כדי לקבל החלטה בדבר מסגרת החינוך שבה ילמד ילדם - בית ספר לחינוך מיוחד, כיתה מיוחדת בבית ספר של החינוך הרגיל או שילוב בכיתה רגילה בחינוך הרגיל. במצב זה החלטות ההורים התקבלו במועד שאינו מאפשר הכנה של הילד למעבר ממסגרת למסגרת, ככל שנדרש. גם מנהלי בתי הספר והמורים המלמדים בהם לא היו יכולים לדעת באותה עת מי מהתלמידים עתיד ללמוד אצלם כדי להיערך לכך. על פי הערכה של המשרד משנת 2006, כ-8% מכלל התלמידים שלומדים במוסדות החינוך הרגיל נזקקים לשירותי החינוך המיוחד בדרך של שילוב על פי הקצאה סטטיסטית; ואולם המשרד קבע כי משאבים לשילוב בדרך של הקצאה סטטיסטית יינתנו למוסדות החינוך הרגיל בהיקף שיאפשר לתמוך באמצעותם בכ -6% מן התלמידים בלבד. החל באותה תקופה - בשנת הלימודים התשס"ו, צמצם המשרד את מכסת התלמידים הזכאים לשילוב בדרך של הקצאה סטטיסטית, כך שמוסד זכאי לקבל משאבים רק עבור 5.4% מתלמידיו ולא מעבר לכך, על פי 1.85 שעות שבועיות בממוצע לתלמיד. יוצא אפוא כי בכל הנוגע לשילוב ילדים בעליצרכים מיוחדים בעלי לקויות הנחשבות שכיחות באוכלוסייה (שילוב בדרך של הקצאה סטטיסטית), מתקצב המשרד את השילוב בבתי הספר בחסר וכתוצאה מכך אין באפשרות בתי הספר לספק את המענה הדרוש לכל התלמידים האלה. המשרד הטיל על מוסדות בחינוך הרגיל לשלב אלפי תלמידים בעלי הפרעות התנהגותיות ורגשיות, והוא מתקצב את הטיפול בהם בדרך של הקצאה סטטיסטית, שהיא כאמור הקצאה חסרה. מהמחקר של ראמ"ה ומדבריה של מנהלת אגף פסיכולוגיה מצטיירת תמונת מצב, לפיה המענה הניתן לתלמידים אלה מכוון בעיקרו לפן הלימודי ואינו מותאם לקשיי התלמיד בפן הרגשי. .מהטבלה עולה כי בכל הנוגע לתלמידים בעלי הלקויות השכיחות באוכלוסייה, למעט לקות למידה, הרי שרובם לומדים במסגרות לחינוך מיוחד ואינם משולבים בחינוך הרגיל. מהטבלה עולה כי 99% מהתלמידים שהם בעלי פיגור קל נמצאים במסגרות לחינוך מיוחד, ורק אחוז אחד מהם משולב במסגרות החינוך הרגיל. .מצב שבו המשרד מתקצב בחסר את השילוב, כאמור לעיל בנוגע להקצאה הסטטיסטית, וכן ההיקף המצומצם של שעות אלה - 1.85 שעות שבועיות בלבד לתלמיד - עלולים לשמש תמריץ להשמת ילדים שסובלים מן הלקויות הללו במסגרות לחינוך מיוחד ולא לשלבם בחינוך הרגיל. הנתונים בטבלה 2 , המשקפים את התפלגות התלמידים בעלי הלקויות השכיחות באוכלוסייה בין מסגרות החינוך משני הסוגים, מעלים חשש שכך אמנם קורה. | .ניתן היה לצפות שבעשר השנים שעברו מאז תוקן החוק, ובמהלכן הודגשה ביתר שאת חשיבותו של עקרון השילוב, יעלה חלקם היחסי של התלמידים המשולבים בחינוך הרגיל בכלל התלמידים שבחינוך המיוחד. גם החלת השילוב על תלמידים בחינוך המוכש"ר הייתה צפויה להגדיל את שיעורם של כלל התלמידים המשולבים. אולם נתוני טבלה 3 מלמדים כי לא כך הוא: שיעורם של התלמידים המשולבים בחינוך הרגיל (בחינוך הרשמי והמוכש"ר יחד) מכלל התלמידים בחינוך המיוחד (מסגרות לחינוך מיוחד ושילוב) ירד בין השנים התשס"ג והתשע"ב, מ-66% ל-54% . אשר לתלמידים שבשילוב מן החינוך הרשמי בלבד- מנתוני משרד החינוך עלה כי בין השנים התשס"ג והתשע"ב ירד מספרם מ- 74,000 ל- 72,000 . הירידה הכללית בשיעור של התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים שלומדים בשילוב מכלל תלמידי החינוך המיוחד אינה מתיישבת עם העיקרון שמעוגן בחוק חינוך מיוחד - להעניק זכות קדימה לשילוב התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים בחינוך הרגיל. | 781 |
משרד החינוך . התאמות לתלמידים לקויי למידה בבחינות הבגרות .הביקורת הקודמת העלתה שבמחוזות תל אבי ב והמרכז וכן במינהל לחינוך התיישבותי היה ייצוג יתר לתלמידים שאושרה להם התאמה אחת או יותר; ואילו במחוז הצפון ובבתי הספר בפיקוח המוכר שאינו רשמי היה להם תת-ייצוג. על פי תרשים 2 ., בביקורת הנוכחית עלו ממצאים דומים השוואת הנתונים מעלה אפוא ששיעור בתי הספר שלתלמידיהם אושרו התאמות רבות גדל במידה ניכרת בתוך שש שנים. יש מקום שמשרד החינוך יבחן את הגורמים לכך, יסיק מסקנות וייזום פעולות ככל שיידרש לפי תוצאות הבחינה הזו. בחינה זו נדרשת לנוכח הנתונים על בתי ספר שבהם היה שיעור גדול במיוחד של תלמידים ש אושרו להם התאמות, ולנוכח הפערים הניכרים בין שיעורי ההתאמות הניתנות במגזרים, במחוזות ובבתי ספר שונים. .על פי נתוני משרד החינוך לשנת הלימודים התשע"א על כל החטיבות העליונות בחינוך הרגיל, אישר משרד החינוך לכ-34% מהנבחנים התאמה אחת לפחות ( 86,072 מ- 255,108.) השוואת הנתונים ה אלה לממצאי הביקורת הקודמת מעלה שבין השנים 2006 ל- 2011 חל גידול של עשרות אחוזים בשיעור התלמידים שהמשרד אישר להם התאמה אחת לפחות. (ב) נמצא שלא התקיימו דיונים נוספים בממצאי הביקורת הקודמת. כמו כן לא נמצאו מסמכים המלמדים על קיום עבודת מטה לצורך בחינת המגמות בתחום זה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי מציאות שבה מאושרות התאמות רבות שלא על פי אמות מידה ונהלים טעונה בחינה ותיקון, לאור תוצאות הבחינה. ממצאי הביקורת הקודמת חייבו את משרד החינוך לקיים פעולות ממשיות במטרה לבחון ולנתח את הגורמים למגמות המסתמנות בתחום זה. אולם המשרד לא עשה זאת, ומרבית ממצאי הביקורת אף לא נדונו על ידי הצוות לתיקון ליקויים. נוכח ממצאי הביקורת הנוכחית, המצביעים על המשך המגמות האמורות, על המשרד לבחון ולנתח את הגורמים למצב המתואר לעיל ולפעול בהתאם לתוצאות שיקבל, הן בראייה כללית והן בראייה פרטנית בנוגע לבתי ספר שבהם הועלו ממצאים חריגים. משרד מבקר המדינה מעיר כי יש לפעול לכך שגורמים חברתיים-כלכליים לא ישפיעו על ההתאמות הנבחנות והמאושרות במערכת החינוך. נדרשת בחינה מעמיקה של המגמות והפערים שהובאו בפרק זה, ועשייה לצמצום הפערים. זאת בעיקר על מנת לבחון מדוע שיעורם הכולל של מקבלי ההתאמות בקרב אוכלוסיית התלמידים גדול יותר מהשיעור המצופה על פי המחקרים שלעיל, ומה מקורם של הפערים הניכרים בין מגזרים, מחוזות ובתי ספר שונים מבחינת שיעורי ההתאמות הניתנות בהם. פערים אלו עלולים ללמד על פגיעה בשוויון, דהיינו שבחלק מהמגזרים, המחוזות ובתי הספר תלמידים שזקוקים להתאמות אינם נהנים מהן, ואילו באחרים מאושרות לתלמידים התאמות רבות מן הנדרש. | אולם התברר כי גם כעבור שלוש ש נים, בשנת הלימודים התשע"ב ( 2011 -2012 ), לא קיימו הוועדות המחוזיות בקרה על אישור ההתאמות בידי בתי הספר. כמו כן אין למחוזות נתונים על מספר ההתאמות שאושרו בבתי הספר. | 782 |
משרד החינוך . היבטים בניהול כוח האדם בהוראה במערכת החינוך משרד מבקר המדינה מעיר כי ההליכים שמתקיימים הלכה למעשה - איתור המועמדים להוראה, בחינתם, מיונם ושיבוצם אינם מובְנים דיים ואינם נעשים על פי הנחיות מפורטות המבטיחות תהליך סדור ויעיל. על סמנכ"ל כא"ב לקבוע הליכים לבחינת המועמדים ולמיונם. עולה אפוא כי על פי הנתונים שמצויים בידי מנהל האגף לחינוך ערבי, לא ניתן לדעת במשך תקופת השיבוץ אם ישנם עו"ה ששובצו במוסדות החינוך הערבי הרשמי באמצעות "משכית שיבוץ" בלבד - דהיינו בלי לקיים את ההליך שנקבע לשיבוץ עו"ה בנוהל מועמדים. משמעות הדבר היא שאין בידי מנהל האגף נתונים שבאמצעותם אפשר לבקר את השיבוצים שנעשים במחוזות. על הנהלת משרד החינוך להבטיח כי בידי מטה המשרד יהיו כלים ניהוליים מספקים לשם בקרה על הליכי השיבוץ של עו"ה במוסדות החינוך הערבי הרשמי במחוזות השונים. מהתרשים עולה כי68% מעו"ה שלימדו מתמטיקה בחינוך הממלכתי-דתי העל-יסודי אף שמקצוע הכשרתם לא תאם לכך, הוכשרו ללמד את מקצועות היהדות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי עליו לוודא שלא יבוצע שיבוץ ידני של עו"ה, מאחר שהדבר פו רץ למעשה את שיטת השיבוץ שקבע משרד החינוך. שיטת השיבוץ במוסדות החינוך הערבי הרשמי שקבע משרד החינוך נועדה להבטיח כי שיבוץ עו"ה בהם יהיה הוגן ושוויוני. חשיבות ההקפדה על עקרונות אלו מתעצמת מכיוון שהביקוש למשרות הוראה בחינוך הערבי גדול במידה ניכרת מההיצע. נמצא כי המחוזות שבהם יישם המשרד את נוהל מועמדים לקראת שנת הלימודים התשע"ב הקפידו על מילוי הוראות משרד החינוך רק בשיבוצם של חלק מהמועמדים - ובכך נפגע עקרון השוויון בשיבוץ עו"ה במוסדות החינוך הערבי הרשמי. על מנהלי המחוזות לוודא כי המפקחים, מנהלי בתי הספר ויחידות כא"ב במחוז ימלאו אחר הוראות משרד החינוך בנוגע לשיבוץ עו"ה בחינוך הערבי. כמו כן, על משרד החינוך, ובעיקר על אגף כא"ב והאגף לחינוך ערבי, לבקר את תהליך השיבוץ - מהגשת המועמדות ועד לסיום השיבוץ של המועמדים. . נמצא כי משרד החינוך לא יישם את ההחלטות האלה. משרד החינוך מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 כי הוא בחן את הפעולות שעליהן הוחלט ומצא כי לא ניתן לממשן. בביקורת לא נמצאו מסמכים בנוגע לבחינה זו ולתוצאותיה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך, כי עליו להחליט על הפעולות שיש לנקוט לשם שיפור תשתית הנתונים הנוגעים לעו"ה ולמקצועות ההכשרה שלהם, וליישם פעולות אלה. .משרד החינוך מעסיק יותר מ - 100,000 עו"ה בחינוך הרשמי, וכמו כן מפקח על החטיבות העליונות שבהן מועסקים עשרות אלפי עו"ה אחרים ומתקצב אותן. מדובר במערכת כוח אדם מורכבת וסבוכה, שהיא עמוד התווך של מערכת החינוך בישראל. נ יהולה של מערכת כזאת מחייב, מטבע הדברים, לקיים הליכי תכנון נרחבים, שיטתיים ויסודיים. ואולם משרד החינוך מבצע את פעולות התכנון הנוגעות לעו"ה מבלי שהונחה התשתית הארגונית והמקצועית הנחוצה לכך כנדרש. לקיומה של תשתית כזאת דרושים בסיס מידע עדכני ומלא המנוהל באופן קבוע, כוח אדם ייחודי העוסק בקביעות בפעולות התכנון, והגדרה של תהליכים ניהוליים וארגוניים אשר יבטיחו תכנון שיטתי ויעיל - כל זאת במעורבותה הפעילה של הנהלת המשרד. משרד מבקר המדינה מעיר כי על מנכ"לית משרד החינוך לקבוע תכנית מפורטת להנחת התשתית האמורה. כמו כן, עליה לקבוע את האחראים ליישומה של התכנית במסגרת לוח זמנים מוגדר ולעקוב אחר היישום. | .עולה כי בכל המקצועות שצוינו בתרשימים קיימת מידה של אי -התאמה בין תחום ההכשרה של עו"ה ובין המקצוע שהוא מלמ ד, ויש מקצועות שכמחצית מעו"ה המלמדים אותם לא הוכשרו לכך. | 783 |
משטרת ישראל . מקומה ותפקודה של התחנה במשטרה נמצא כי התחנות החלו לבצע את תכניות הליבה שבתחום האכיפה, אבל רמת היישום שלהן נמוכה - חלקן לא מיושם כלל ואחרות מיושמות באופן חלקי. במגזר המיעוטים רמת היישום נמוכה במיוחד. להלן הפרטים: מהנתונים עולה כי התחנות במחוזות צפון וחוף לא קיימו פורום אכיפה בכ-20% מהרשויות המצויות בתחום אחריותן; התחנות שבמחוזות מרכז ודרום לא קיימו פורום אכיפה בכ -10% מהרשויות המצויות בתחום אחריותן. אשר למגזר המיעוטים, בולטות בעיקר התחנות במחוז חוף שלא קיימו פורום אכיפה ב-60% מהרשויות. זאת ועוד, בביקורת נמצא כי ברוב המקרים שהתחנות קיימו פורום אכיפה ברשויות המשתתפות בתכנית, הן עשו זאת בתדירות נמוכה מהנדרש - פעם אחת או פעמיים לכל היותר. במחוז דרום - ברוב הרשויות (88% ); במחוזות חוף ומרכז- ביותר ממחצית מהרשויות ( 57% ו-59% , בהתאמה); במחוז צפון - ב-45% ; ובמחוז תל אביב - ב-40% מהן. מסיכום הנתונים שעשה משרד מבקר המדינה עלה שבפחות משליש (28% ) מהרשויות המשתתפות בתכנית בחמשת המחוזות שנבדקו קיימו התחנות את פורום האכיפה שלוש פעמים או יותר. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה שקיום פורום אכיפה בידי התחנות, במתכונת ובתדירות שנקבעו, הוא מרכיב מרכזי בתחום האכיפה, המשמש פלטפורמה של ממש להצפת בעיות, להסרת חסמים ולמעקב אחר יישום תכניות הליבה. לכן, על התחנות להקפיד על קיומו של פורום האכיפה כנדרש ובאופן רצוף בכל הרשויות שבתחום אחריותן. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה גם לגבי מרכיב זה שלצד השיפור בפעולות התחנות בחודשים האחרונים של 2012 , ככל שקיומם של מבצעי האכיפה נמנע בשל קשיים בעבודה מול הרשות, על התחנות, בסיוע המחוזות, לפעול להתגבר על קשיים אלה, ליזום את ביצועם ולעודד את הרשות לשיתוף פעולה. ככל שיידרש, על התחנות והמחוזות להסתייע בגורמי המטה, לרבות המדור והמשרד לבט"פ, לפתרון בעיות חוזרות ונשנות ובכלל זה חסמים בשיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות. (2) מהתשובות לשאלון עלה כי יישום המתכונת החדשה של בניין הכוח של המתנדבים בתחנה חלקי בלבד. ב-20 מתוך53 תחנות (כ-38% ) לא חל כל שינוי באופן גיוס המתנדבים, ב-32 מתוך52 (כ-62% ) לא חלכל שינוי באופן הכשרתם. עוד עלה שינוי חלקי גם בהיקף הפעלת המתנדבים בתחנה; ב-20 מתוך54 (כ-37% .) לא חל כל שינוי באופן הפעלתם משרד מבקר המדינה מעיר כי שינויים תכופים במתכונת הפעלה מביאים לאובדן משאבי תכנון והטמעה ופוגעים בטיב השירות המשטרתי הניתן לתושב ולקהילה. יתרה מ זאת, דפוס התנהלות זה החוזר ונשנה בנוגע לחיזוק מערכי השיטור בתחנה מגלה פער ניכר בין פעולות אגפי המטה - גיבוש אסטרטגיות ותכניות פעולה עם התוויית תהליך הטמעה - ובין יישום התכניות בתחנה בכלל ויישומן לאורך זמן בפרט. בנסיבות אלו לא רק שאין התחנה נשכרת מתכניות המטה אלא היא תמיד תימצא בחוסר ודאות הנוגע להיערכות הנדרשת ממנה ולשיטות העבודה שלפיהן עליה לפעול, שייצור אי -בהירות בנוגע להיקף הנושאים שבטיפול כל אחד מהגורמים בתחנה. בהתנהלות כזו יש כדי לפגוע בשירות הניתן לאזרח ובתחושת הביטחון של הציבור. מתשובות המת"חים לשאלון עלה כי 23 מתוך187 מש"קים (כ -12% ,) ,שעל קיומם דיווחו המת"חים, אינם נמצאים במקום מרכזי ונגיש; למשל3 מש"קים בתחנת חדרה ו-2 מש"קים בתחנת תל אביב צפון. עוד עלה כי8 מתוך50 ( מש"קים16% ) במגזר הערבי ממוקמים במקום שאינו מרכזי ואינו נגיש, לעומת 15 מתוך137 מש"קים (כ-11% .) במגזר היהודי | בשאלון בדק משרד מבקר המדינה את מספר ימי הפתיחה בממוצע לחודש מתחילת 2012 . עלה כי ב-93 מתוך187 מש"קים (כ-50% ) שעל קיומם דיוחו המת"חים בתשובותיהם מספר ימי הפתיחה בממוצע לחודש היה נמוך מ-19 ובכ-65% נמוך מ-15; למשל, שלושת המש"קים בתחנת הראל נפתחו לכל היותר 8 ימים בממוצע לחודש באותה התקופה ובתחנת רחובות ארבעת המש"קים היו פתוחים פחות מ -15 ימים בממוצע. עוד יצוין כי לפי התשובות ממוצע ימי הפתיחה של רוב המש"קים במגזר הערבי, ב -32 מתוך57 (כ-56% ) מש"קים, היה גבוה מ -19 יום לעומת 27 מתוך130 (כ-21% ) .מש"קים במגזר היהודי | 784 |
משטרת ישראל . טיפול המשטרה באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים - ממצאי מעקב משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה שאכן, כפי שציינה, אין מקום להקיש היקש מלא בין ההוראות החלות על המאגר הפלילי ובין ההוראות שראוי שיחולו על מאגר נעדרים ואלמונים. ואולם אף כי בחוק נקבעו הוראות שמירה על נתוני מאגר נעדרים ואלמונים, עדיין חסרה הסדרה של נושאים שונים הנוגעים לו, אשר בתקנות המאגר הפלילי דאגה המשטרה להסדירם, ובהם מבנה המאגר ומה ייכל ל בו וכללים מפורטים לניהולו ולתחזוקתו. לפיכך ראוי שהמשטרה תסדיר נושאים אלו בתקנות או בנהלים, ותתחשב בעניין זה בהבדל ים בין המאגר הפלילי ובין מאגר נעדרים ואלמונים. (ג) בהיעדר תקנות או נהלים מפורטים יש מקום לכך שהכללים שנקבעו בתקנות המאגר הפלילי ינחו, בשינויים המתחייבים, גם את ניהול מאגר נעדרים ואלמונים. .)(ב לגבי 58 ( תיקים אחרים3 תיקי נעדרים ו-55 )תיקי אלמונים- עוד במאי 2010 , יותר משנתיים לפני מועד סיום המעקב, ביקשה החוליה מתחנות המשטרה להעביר לה 54 מהם, ואף חזרה וביקשה במרץ 2011 , כשנה וחצי לפני מועד סיום המעקב, להעביר לה50 מהם. באותה פנייה (במרץ 2011 ) ביקשה החוליה להעביר לה שני תיקים נוספים שלא נכללו בבקשתה ממאי 2010 , ובמועדים אחרים ביקשה להעביר לה שני תיקים אחרים שלא נכללו בבקשתה זו. ואולם במועד סיום המעקב, יותר משנתיים לאחר שביקשה החוליה לראשונה את רוב התיקים, היא לא קיבלה אותם וממילא טרם סיימה לברר מה עלה בגורלם וגם לא ציינה אם ימונה קצין בודק לבירור העניין. מהפירוט המצוין בקובץ עולה ש -13 מ-157 תיקים אלה נוגעים לתיירים הנעדרים עוד משנת 1988 ואף לפני כן (מועד ההיעדרות של אחד מהם הוא שנת 1951 ); שני תיקים נוגעים לעובדים זרים שנעדרים מהשנים 2011 ו- 2012 והחוליה אמורה לפנות בעניינם לאינטרפול; ותיק אחד נוגע לנעדר ישראלי בחו"ל. אשר ל -141 (63% ) התיקים האחרים - למעט שניים מהם שנפתחו בשנים 2011 ו- 2012 , נפתחו כל התיקים בשנים 2001 -2009 , ואף עברו לא מעט שנים ממועד ההיעדרות, עוד משנות החמישים ועד שנות התשעים של המאה העשרים, וככל שנוקף הזמן והמשטרה אינה פונה למשפחה לצורך איסוף אמצעי זיהוי, הסיכוי לאתר קרובי משפחה מדרגה ראשונה לצורך דגימת DNA .הולך וקטן משרד מבקר המדינה ניתח את הנתונים המצוינים בקובץ האלמו נים שמסרה חוליית נעדרים. מהניתוח עולה ש-158 (55% ) מ-287 האלמונים שלא הופק להם פרופיל גנטי נמצאו לפני שנת 1999 . כלומר לפחות ל- 33% מ-482 האלמונים הרשומים בקובץ החוליה אין דגימה ביולוגית זמינה להפקת פרופיל גנטי, וככל שנוקף הזמן אפשר שלא יימצאו שרידים שמהם יהי ה אפשר לקחת דגימה כזאת. במועד סיום המעקב עדיין לא קבעה המשטרה מדיניות בנוגע לאיסוף אמצעי זיהוי מאלמונים שנקברו. נוכח האמור לעיל, ומכיוון שהפקת פרופיל גנטי היא אחד האמצעים לזיהוי ודאי של אלמוני ולאיכון נעדר, על המשטרה לפנות בהקדם למשפחות הנעדרים לצורך איסוף דגימות DNA , ואף להקדים ולקבוע מדיניות בנוגע לאיסוף אמצעי זיהוי מאלמונים שנקברו. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי אף שאין להמעיט בפעולות שביצעה עליה להזדרז ולגבש מדיניות בנוגע לאיסוף אמצעי זיהוי מאלמונים שנקברו. המשטרה נמנעה מלעשות זאת עד כה, אף שהיא מודעת זה כבר לחוסר בדגימות ביולוגיות זמינות של אלמונים שנקברו ולסיכוי הפוחת להשגתן ככל שעובר הזמן. בשל הצורך שהעלתה המשטרה לשתף משרדי ממשלה אחרים בגיבוש המדיניות, יש להתחיל בדחיפות בגיבושה, מכיוון שהמהלך עלול להתארך נוכח מעורבותם של גורמים נוספים בו. (ג) לגבי 69 ( התיקים הנותרים20 תיקי נעדרים ו -49 ,)תיקי אלמונים החוליה טרם פעלה לאסוף אותם מתחנות המשטרה, אף ש-53 ( מהם13 תיקי נעדרים ו-40 תיקי אלמונים) נפתחו לפני שנת 200744 (חלקם נפתחו אף בתחילת שנות האלפיים), ועוד 9 מהם אמנם נפתחו בשנים 2008 - 2011 , אולם מועד תחילת ההיעדרות או מציאת האלמוני היו שנים קודם לכן. הממצאים מלמדים כי ב -35% מתיקי הנעדרים והאלמונים הפתוחים הרשומים בחוליית נעדרים היו כשלים בקידום הליך גניזתם בידי החוליה. עוד עלה ש -28% מהתיקים הפתוחים שבעניינם היו הכשלים היו תיקי אלמונים, ואילו 7% מהם בלבד היו תיקי נעדרים- מכאן שהכשל בטיפול בתיקי אלמונים חמור יותר מזה שבתיקי נעדרים. הדחיפות והחשיבות שבאיסוף התיקים מתחנות המשטרה והעברתם לחוליה עולה גם נוכח ממצאי הביקורת הקודמת, שלפיהם עשרות תיקים שהגיע מועד גניזתם לא הועברו מתחנות המשטרה לחוליה אלא בוערו בתחנות עצמן, שלא לפי הוראות הפקודה והנוהל. העיכוב בטיפול החוליה באיסוף התיקים יכול לאפשר כשל של ביעור תיקים לפני שהגיע הזמן לכך גם במעקב הנוכחי. נוכח הממצאים שהועלו בנוגע לטיפול החוליה בנושא זה, ראוי שהיא תפעל ביתר שאת לאיסוף התיקים שהגיע מועד גניזתם, תקדים ככל הניתן את ביצוע הבקרה עליהם, תבחן אם לא נדרשות השלמות בחקירתם ותשלים את הליך גניזתם. | משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות ולמשטרה שהתיקון לחוק, הכולל בין היתר הוראות בנוגע למחיקת פרופילים גנטיים מהמאגר ולביעור אמצעי זיהוי, חוקק שנה לפני מועד סיום המעקב; לפיכך היה על הגופים המעורבים להסדיר נושאים אלו זה כבר. המשטרה רשאית להקים את המאגר ולכן אחראית לניהולו, נוכח הממצאים שהועלו ראוי כי המשטרה תב טיח שהליך מחיקת הפרופילים הגנטיים לאחר זיהויו של אלמוני או איכונו של נעדר ינוהל כנדרש בחוק, וכי לאחר המחיקה היא אף תדאג לביעור אמצעי הזיהוי כנדרש. | 785 |
הרשות הארצית לכבאות והצלה . מניעת דלקות בבניינים רבי קומות, בבתי עסק ובמוסדות תחקירי השרפות שהוצגו לעיל מצביעים על סיכונים ממשיים הקיימים בבניינים ישנים שאין בהם סידורים לבטי חות אש. בחלק גדול מהערים בארץ פזורים אלפי בניינים ישנים שנבנו עוד בשנות ה -60 וה-70 של המאה הקודמת. בחלקם מתגוררות אוכלוסיות נזקקות שאין להן יכולת כלכלית לממן את שדרוגן של המערכות לבטיחות אש שבבנייני מגוריהן. לדעת משרד מבקר המדינה, סיכוני האש הקיימים בבניינים ישנים, שאין בהם מערכות לגילוי ולכיבוי אש54 , מחייבים את המשרד לבט"פ, הרשות הארצית לכבאות והצלה, משרד הפנים וגורמים רלוונטיים נוספים לבחון דרכים לצמצום סיכוני האש. ניתן לעשות זאת באמצעות הסברה מקיפה (ראה להלן), השתלבות בפרויקטים של שיקום שכונות, עידוד רכש והתקנה של גלאי עשן וכיו"ב. .מהנתונים שלעיל עולה, כי לרובם המוחלט של הבניינים רבי הקומות לא נוהלו כלל תיקי מניעה במדור מנ"ד. מכאן שלשירותי הכבאות שצוינו לעיל אין מידע על אודות מצבם ותקינותם של סידורי הכבאות הקיימים בבניינים כאלו שבתחומם. עוד עולה, כי אף רשות כבאות שמצוינת בטבלה לעיל לא ק יימה ביקורת בשטח הרכוש המשותף בבניינים אלו (למעט תל אביב שערכה ביקורות אחדות בשנת 2011 ), אף על פי שהסמכות לכך נתונה בידיה. חלק ממדורי מניעת דלקות הסבירו, כי הסיבות לכך הן היעדר יכולת אכיפה של סידורי כבאות נאותים בבניינים כאלו ומחסור בכוח אדם. . מהאמור לעיל עולה כי קיימת מחלוקת עקרונית בין משרד הפנים לנציבות. על אף החיוניות של הסדרת עניין התחזוקה של מערכות מצילות חיים כדוגמת המערכות לגילוי ולכיבוי אש, לא יושבה המחלוקת בת כארבע השנים שבין משרד הפנים ובין הנציבות. על הרשות הארצית לכבאות והצלה ומשרד הפנים ללבן מחלוקת זו לאלתר, ואם הדבר לא יעלה בידם, עליהם לשתף בכך את משרד ראש הממשלה ואת היועץ המשפטי לממשלה. .נזקים כתוצאה מאש יכולים להיות הרסניים ביותר ולגרום לפגיעות קשות בנפש וברכוש. ואולם, לא פחות חשוב מכיבוי אש לאחר פריצתה ואף קודם לו, הוא הצורך במניעת דלקות ובצמצומם של סיכוני האש. בביקורת נמצאו ליקויים מהותיים בפעולת מדורי מניעת דלקות הפזורים ברחבי הארץ, ביניהם: לא נערך מיפוי של עסקים, מוסדות ובניינים רבי קומות וסיווגם לפי רמות סיכון; לא נקבעו נהלים אחידים לעבודת מדור מניעת דלקות ברמה הארצית, וכל מדור סיגל לעצמו את שיטת העבודה, על פי שיקול דעתו; חלק ניכר משירותי הכבאות לא אכפו את דיני הכבאות על מפרי החוק. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות הארצית לכבאות והצלה להנחות את מדורי מניעת דלקות בפעולות הבאות: להכין תכנית עבודה רב - שנתית שבמסגרתה ימופו העסקים, המוסדות והבני ינים רבי הקומות שבתחום אחריותם; לקבוע את הכללים לסיווג רמות הסיכון שלהם ואת תדירות הביקורת והיקפה בהתאם לרמות הסיכון ומאפייניו השונים של המבנה. על תכנית זו לשמש בסיס לקביעת המשאבים הנדרשים לכל מערך מניעת הדלקות, כחלק מהרפורמה שמערך הכבאות עתיד לעבור במהלך השנים הבאות. לבניינים רבי קומות יש מאפיינים ייחודיים המחייבים שימוש באמצעי בטיחות אש מיוחדים והתקנת תקנות מחמירות יותר. מפקדים בכירים במערך הכבאות הביעו את חששם בפני אנשי הביקורת, כי האסון הבא יתרחש במגדלים וברבי הקומות. על רקע דברים אלו יש לראות בחומרה את אי-קיומן של ביקורות למניעת דלקות בשטח המשותף של בנייני מגורים רבי קומות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות הארצית לכבאות והצלה לערוך עבודת מטה מסודרת במטרה להתמודד עם הקשיים הייחודיים ועם התוצאות הצפויות מקיום ביקורות למניעת דלקות בבנייני מגורים רבי קומות ובבנייני משרדים. עוד נמצא בביקורת, כי חרף הצורך החיוני בתחזוקתן של מערכות מצילות חיים כדוגמת המערכות לגילוי ולכיבוי אש - טרם הוסדר נושא זה, והוא מצוי במחלוקת כבר כארבע שנים בין משרד הפנים ובין הנציבות. על הרשות הארצית לכבאות והצלה ועל משרד הפנים ללבן מחלוקת זו לאלתר, ואם הדבר לא יעלה בידם, עליהן לשתף בכך את משרד ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה. תחקירים של שרפות שאירעו העלו, כי קיימים סיכוני אש ממשיים בבניינים ישנים שאין בהם סידורים לבטיחות אש. בחלק מהמקרים מדובר באוכלוסיות נזקקות שאין ביכולתן לממן שדרוג של מערכות לבטיחות אש. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לבט"פ, הרשות הארצית לכבאות והצלה, משרד הפנים ושאר הגורמים הרלוונטיים, לבחון דרכים לצמצום סיכוני האש בבניינים ישנים, בין היתר, באמצעות הסברה מקיפה, השתלבות בפרויקטים לשיקום שכונות ועידוד וסבסוד רכש והתקנה ש ל גלאי עשן. .המפקחים למניעת דלקות מופקדים על תחום מתפתח ודינמי הנתון לשינויים וחידושים טכנולוגיים ורגולטוריים מתמידים. לפיכך יש חשיבות רבה לריענון ולשיפור של הידע המקצועי שלהם בנושאים הקשורים במישרין לעבודתם, באמצעות קיום הכשרות וימי עיון. ואולם, הביקורת העלתה, כי על אף החשיבות והצורך בקיומם של הכשרות וימי עיון למפקחים למניעת דלקות, ובניגוד להמלצות הוועדה למניעת דלקות - לא התקיימו הדרכות והשתלמויות בשנים 2009 -2011 . האמור לעיל חל על העיר תל אביב -יפו, אבל סוגיות דומות, בוודאי בנוגע לבניינים רבי קומות שהוקמו לפני שנים, עומדות לפתחן של ערים נוספות שיש בהן בנייני משרדים רבי קומות. לדעת משרד מבקר המדינה, הליקויים שהעלו שירותי כבאות תל אביב בנוגע לסידורים לבטיחות אש בבנייני משרדים רבי קומות, מצביעים על הצורך לבחון נושא זה לכל בנייני המשרדים מסוג זה בארץ. מהטבלה עולים הבדלים רבים בין תפוקותיהם של מדורי מניעת הדלקות השונים. עוד עולה כי מספר התיקים שבאחריותו של כל מפקח מניעת דלקות ברשויות השונות שונה אף הוא באופן ניכר. בעוד שהממוצע הארצי הוא 624 תיקים למפקח- בכמה שירותי כבאות (תל אביב, ירושלים, רמת גן ואשקלון) ממוצע התיקים למפקח נמוך בהרבה. לדעת משרד מבקר ה מדינה על הרשות הארצית לכבאות והצלה לבדוק את הסיבות לשוני הרב שבין המדורים, ולבחון כיצד ניתן לייעל את עבודתם. | מהנתונים שבטבלה עולה כי למעט מנ"ד תל אביב, בכל יתר המדורים המוצגים לעיל מרבית העסקים שנבדקו לא קיבלו אישורי תקינות. משרד מבקר המדינה רואה את תופעת היעדרם של אישורי תקינות לעסקים שנבדקו בחומרה רבה, ומדגיש את העובדה שהציבור עלול להיות חשוף לסכנה במקומות שאינם עומדים בסידורי הכבאות כנדרש. על הרשות הארצית לכבאות והצלה והמשרד לבט"פ להיכנס בעובי הקורה של תופעה זו והתוצאות שעלולות לנבוע ממנה, לאלתר. | 786 |
משרד הבריאות . היבטים במערכת הרפואה הפרטית-מדיניות, אסדרה וכלי פיקוח מהאמור לעיל עולה, כי נוצרת ריכוזיות יתר של מערכת הבריאות. לכל קופות החולים יש עניין להפנות מבוטחים לצריכת שירו תים במסגרת תכניות השב"ן שלהן, כאמור, ולשלוש קופות - כללית, מכבי ומאוחדת - יש עניין מיוחד בכך בגלל בעלותן על בתי חולים פרטיים. במועד סיום הביקורת נמצא כי משרד הבריאות עדיין לא ביצע שום בדיקה ובקרה שיטתית בנושא שעות הנו כחות של הרופאים בבתי החולים הממשלתיים והממשלתיים-עירוניים. ואולם למרות הפרסומים על עזיבת רופאים את בתי החולים הממשלתיים, ממשלתיים-עירוניים ושל הכללית בשעות העבודה המקובלות, ועל אף האמור במכתבו של מנ הל המרכז הרפואי הממשלתי אסף הרופא, לא פעל משרד הבריאות לבירור היקף התופעה האמורה. .המשרד וחלק ממנהלי בתי החולים התעלמו מתופעה זו ולא פעלו לחייב את הרופאים להימצא בבית החולים בכל שעות העבודה המקובלות, ובכך הביעו הסכמה שבשתיקה לתופעה. משרד מבקר המדינה מעיר כי מדידה והשוואה זו היא בעייתית: לא כל קבלה של חולה למחלקה כירורגית של בית חולים כללי ממשלתי, או של הכללית או ציבורי מעידה כי בפועל בוצע ניתוח; לעתים נעשה טיפול רפואי שמרני. לעומת זאת, קבלת חולים למחלקה כירורגית בבית חולים פרטי מעידה על שהתבצע ניתוח אלקטיבי (מתוכנן). לפי חישובים שעשה משרד מבקר המדינה, על יסוד נתונים מחטיב ת בתי החולים בכללית (שלה שמונה בתי חולים ציבוריים כלליים), רק כ -50% מהמתקבלים למחלקות הכירורגיות בבתי החולים הציבוריים עוברים ניתוח, נוסף על אלה המנותחים במתכונת של אשפוז יום. לפיכך עולה מאומדן זה כי סך פעילות הניתוחים בבתי החולים הפרטיים בישראל עשוי להסתכ ם בכ-%26 מכלל הפעילות הכירורגית בישראל61 . אולם, משרד מבקר המדינה מעיר כי בחינת הפעילות בבתי החולים הפרטיים בלבד העלתה כי חל בה גידול מתמשך, מכ - 108,700 קבלת חולים בשנת 2005 לכ- 132,650 קבלת חולים בשנת 2010 , כלומר גידול של כ-22% בתוך חמש שנים. לעומת זאת, באותן שנים גדל שיעור קבלת החולים ושיעור הניתוחים באשפוז יום בבתי החולים הכלליים הממשלתיים, ממשלתיים-עירוני ים או של הכללית או הציבוריים האחרים בכ-%1463. בשל האמור לעיל, עולה כי צריך לבחון מחדש את שיעור הניתוחים בבתי החולים הפרטיים בהשוואה לניתוחים בבתי החולים הציבוריים כדי לקבל תמונה אמינה על היקפם, וחשוב לא פחות מכך - על המגמות המסתמנות מהם ועל השפעותיהן מהבחינה הכלכלית, הרפואית והלאומית כדי ליצור כלים ניהוליים עבור הגורמים האמונים על אסדרתו של תחום זה ולאפשר להם לקבל החלטות בנושא, נדרש מהם לבדוק, ללמוד ולנתח את הנתונים ביסודיות ובכובד ראש. | משרד מבקר המדינה מעיר כי לכאורה נוצרת, סתירה בין מדיניות הכללית, שלפיה אין מדיניות להקשות על המבוטחים כדי שיבחרו בניתוח באופן פרטי, לבין התמריץ הכלכלי של מחוזות הקופות להפנות מבוטחים לצרוך שירותים באמצעות השב"ן. | 787 |
משרד הבריאות . שירותי הבריאות בפריפריה - בתי החולים והקהילה משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד הבריאות לוודא שדרישות החוזר מיושמות במלואן, כדי להבטיח את שיפור השירות הרפואי הניתן לתושבי המדינה. משרות ממשלתיות במחוזות דרום וצפון : התברר כי עד ספטמבר 2012 טרם אוישו בלשכת הבריאות מחוז דרום תקנים רבים בתחנות טיפות החלב ובשירותי בריאות התלמיד במגזר היהודי שבמחוז. משרות של הכללית במחוזות דרום וצפו ן: הכללית מסרה כי היא מתקשה לאייש תקנים במרפאותיה במחוזות דרום וצפון (תקנים של עשר משרות בכל מחוז). . .זאת ועוד, בנוסף לקשיים של בית החולים, גם האוכלוסייה סובלת שירותים רפואיים רבים אינם ניתנים ביוספטל, ותושבי אילת וסביבתה נאלצים להגיע לבאר שבע או למרכז כדי לקבלם. בית החולים יוספטל סובל מגירעון כספי מתמשך הנובע מקוטנו וגם מכפל תשתיות שנוצר באילת - פתיחתו של מוקד חירום רפואי פרטי באילת המספק שירותי חירום ללאומית, למכבי ולחיילי צה"ל במרחב אילת. הביקורת העלתה כי ב"מדד הפריפריאליות 2004 ", שעל בסיסו קיבלו שלוש קופות החולים את התוספות הכספיות, לא נכללו יישובים רבים מהפריפריה. במחוז דר ום רק כ -55% ( מהרשויות המקומיות 21 מ-38 ) מוגדרות יישובי פריפריה. נכון לסוף 2010 ( מספר המבוטחים 274,000 ) ביישובים אלה, המוגדרים תושבי פריפריה, הוא כרבע מכלל התושבים במחוז דרום90 . כך נוצר עיוות בתחשיב. עוד עלה כי יישובים שאוכלוסייתם משתייכת למעמד סוציו -אקונומי נמוך - כמו באר שבע, רהט והיישובים הלא-מוכרים בפזורה הבדואית - לא נכללו במדד הפריפריאליות, ואילו יישובים מבוססים כעומר, מיתר ולהבים כן נכללו בו. בדוח שנתי 62 (להלן- הביקורת הקודמת) ציין משרד מבקר המדינה כי לדעת חלק מהקופות ספק אם תוספת המשאבים שהוקצתה תהיה אכן אפקטיבית. בנוסף, לא ניתנה כל הבטחה כי מלוא הכספים יגיעו לפריפריה. עוד נאמר בדוח שלא הופעל כל מנגנון שתפקידו לבדוק אם אכן חל שיפור במדדי הבריאות השונים של האוכלוסייה בפריפריה לאחר השינוי בהקצאת המקורות. רק בשנת 2010, כ-15 ,שנה לאחר כניסתו של חוק ביטוח בריאות לתוקף התווסף לנוסחת הקפיטציה מקדם של מקום מגורים המרוחק מריכוזי אוכלוסייה. | .מהנתונים עולה שיש קופות שתושבי הפריפריה המבוטחים אצלן ממעטים לממש את תכניות השב"ן שרכשו, לעומת מימוש מוגבר במחוזות תל אביב ומרכז . הפערים בולטים בעיקר בין הצפון למרכז. למשל, עלות התביעות הממוצעת לנפש בכללית בסעיף "בחירת מנתח" היא 166 ש"ח בתל אביב ו -138 ש"ח במרכז; ורק 118 ש"ח בדרום ו -87 ש"ח בלבד בצפון. בסעיף "ייעוץ (חוות דעת שנייה)" עלות התביעות הממוצעת לנפש במאוחדת היא 42 ש"ח במרכז ו-19 ש"ח בלבד בצפון. בסעיף "היריון ולידה" עלות התביעות במכבי היא 101 ש"ח במרכז; ורק44 ש"ח בדרום ו-49 ש"ח בצפון. הנתונים מלמדים שתושבי הפריפריה בעצם מסבסדים את תושבי המרכז ("כשל שוק"). | 788 |
משרד הבריאות . ריבוי זיהומים במוסדות האשפוז ובקהילה לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי לבחון את האפשרות להגביר את השימוש באביזרים וציוד רפואי מתקדם, המצמצמים את האפשרות להעברת זיהומים. כמו כן ראוי שכלל בתי החולים ידווחו למרכז הארצי על שיפורים במניעת זיהומים אצלם ועל הסיבות לכך. לאחר שיבחן את השפעות השינוי בשיטות העבודה ואת הספרות הרפואית הרלוונטית, יביא המרכז הארצי לידיעת שאר בתי החולים את המידע האמור. לדעת משרד מבקר המדינה, לאחר שהמרכז הארצי יפעל להגדרת מטרות בערכים כמותיים ויגדיר אמות מידה לרמות הזיהום האפשריות, כאמור לעיל, הדבר יאפשר למוסדות הרפואיים לבחון את הערכים הקיימים אצלם בהשוואה ליעדי המרכז הארצי ואת הדרכים לשיפור תהליכי העבודה והבקרה להשגתם. ראוי כי היחידה הארצית והמרכז הארצי ימשיכו בתהליך לקביעת יעדים בתחומים רבים ככל האפשר כדי לשפר את תהליכי העבודה בבתי החולים ולצמצם ככל הניתן את התפשטות הזיהומים. .כאמור, בשנת 2008 הקים המשרדאת היחידה הארצית למניעת זיהומים. לדעת משרד מבקר המדינה בחלוף כארבע שנים לפעילות המרכז הארצי והיחידה הארצית, על המשרד לבחון את מידת עמידתם ביעדים שנקבעו בעת הקמתם. לדעת משרד מבקר המדינה, בשל הסתירה בין ממצאי הבקרה של היחידה הארצית ותשובת אסותא, מן הראוי שהמשרד ייכנס לעובי הקורה ויבחן שוב את מדיניות אסותא; יש לברר אם מדיניות בית החולים עולה בקנה אחד עם מ דיניות המשרד בנושא סיקור חולים בסיכון לחיידקים עמידים לפני אשפוזם. ברִירת חולים וקבלה לטיפול רק של אלה שאינם נשאים של חיידקים עמידים ממחישה תופעה הרווחת בבתי חולים פרטיים ומכונה "גריפת השמנת". בתי חולים אלה אינם מחויבים לאשפז כל חולה ולטפל בו מהיותם מונעים מהשאיפה להשיא רווחים. לכן, אספקת שירותי הבריאות בבתי החולים הפרטיים נוטה לסלקטיביות בבחירת סוגי המטופלים (הרפואה הפרטית מעדיפה חולים "קלים", בחשש מזערי לסיבוך ובהשקעה מינימלית). תופעת "גריפת השמנת" פוגעת במגזר הציבורי, שכן אין בוררים בו חולים או מצבי טיפול ומטפלים בכל חולה בכל מצב. על המשרד לתת את דעתו לתופעה הערכית-משפטית -כלכלית זו ולבחון את השפעותיה. לדעת משרד מבקר המדינה, הרכב תת -הוועדה אינו מתיישב עם מערך קופות החולים, שכן אין להן מחלקות קליניות. יש לברך על פרסומו של החוזר וראוי ליישמו לאלתר. ראוי כי קופות החולים יפרסמו את ההנחיות לאבחון מחלות שכיחות, את אופן הטיפול בהן ואת הדרכים למניעתן. (ב) עוד קובע החוזר כי בעתיד יוכרז פיקוח מוגבר על חלק מהתכשירים האנטיביוטיים, כגון תרופות אנטיביוטיות רחבות טווח, תרופות שהשימוש בהן קשור לפיתוח עמידות מזהמים לאנטיביוטיקה ותרופות שמשתמשים בהן שימוש מופרז. מן הראוי כי המשרד יפרסם את רשימת התכשירים הדורשים פיקוח מוגבר ואת המנגנון המתיר את השימוש בהם בשעת הצורך. | לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות וקופות החולים להנחיל לציבור הרחב ידע ומידע על שימוש מושכל באנטיביוטיקה. | 789 |
משרד הבריאות . הטיפול בהפרעות אכילה מבקר המדינה מעיר כי על משרד הבריאות בשני כובעיו, הן כמאסדר תחום הבריאות והן כאחראי על פי החוק להספקת השירותים, להש לים את הדוח, שאמור לשמש בסיס מדעי לפעילותו. על סמך מסקנות הדוח, על המשרד לגבש תכנית לפריסה ראויה של המסגרות לטיפול בהפרעות אכילה - אשפוז, טיפול יום, אשפוז יום, טיפול מרפאתי ושיקום - תוך כדי יצירת נגישות וזמינות לכלל האוכלוסייה. על משרד החינוך לשקול מהי הדרך הראויה והיעילה להדריך הורים לתלמידים במוסדות החינוך בנושאים האלה: הדרכה לתזונה בריאה מתוך הימנעות מהעברת מסרים העלולים לפתח הפרעות אכילה, פיתוח דימוי הגוף, צפייה ביקו רתית באמצעי התקשורת, זיהוי סימנים להתפתחות ההפרעה בשלביה הראשונים ועוד. מהביקורת עולה כי משרד החינוך לא קבע מיהם בעלי התפקידים המוסמכים לשוחח עם התלמידים בבתי הספר בנושאי תזונה, המשקל הרצוי ודימוי הגוף; לא גיבש נוהל בעניין אישור תכנים של הצגות והרצאות; ולא בדק מהן הדרכים היעילות להדרכת הורים לתלמידים במוסדות החינוך: לזיהוי הפרעות אכילה, להעברת מסרים לתזונה בריאה, לפיתוח דימוי הגוף ולצפייה ביקורתית באמצעי התקשורת. היעדר החלטות והנחיות בנושאים אלה מלמד על היערכות לקויה של משרד החינוך לטיפול בהפרעות האכילה, אף שסוגיה זו מונחת לפתחו זה זמן רב. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד החינוך לגבש מדיניות בדבר העלאת הצגות בנושא הפרעות אכילה לאחר התייעצות עם פסיכיאטרים או עם פסיכולוגים המתמחים בנושא, ומתוך שיתוף השירות הפסיכולוגי, המופקד על תחום הפרעות האכילה במוסדות החינוך. .משרד החינוך לא פרסם כללים המחייבים ביצוע בדיקות גופניות תקופתיות למניעת נזקים לבריאותן של תלמידות במגמות המחול, למעט חוזר משרד החינוך, שהוא בגדר המלצה בלבד; וכך תלמידות מגמות המחול לומדות שנים ארוכות ואינן נדרשות להיבדק בדיקות גופניות במהלכן. מהביקורת עולה כי משרד החינוך טרם קבע כללים מחייבים, לא בדבר בעלי התפקידים המוסמכים לתת ייעוץ תזונתי במוסד ות החינוך, ולא בדבר איסור להעביר מסרים המעודדים רזון, איסור שיש להדגישו בייחוד בקשר לתלמידות במגמות המחול. הנחיות אלו יכולות להנחות גם גופים המקיימים פעילות מחול במסגרת החינוך הבלתי פורמלי, כגון בתי ספר למחול בהפעלת רשויות מקומיות, בתי ספר פרטיים או להקות מחול. לדעת משרד מבקר המדינה, יש מקום למעורבות משרד החינוך באמצעות הפיקוח על המחול על ידי הנחיית מורים שלא לעודד ירידה במשקל; ומניעתם של גורמי סיכון, כגון מסרים הפוגעים בדימוי הגוף של התלמידות במגמות למחול והעלולים לעודד הפרעות אכילה; יש מקום למעורבות הפיקוח בנושא התפתחותן של הפרעות אכילה הלכה למעשה; הפיקוח על המחול צריך להיות מודע לכך שהתלמידות רואות במורים למחול סמכות מקצועית עליונה, ומחשש שלא יקודמו הן עלולות שלא לדווח על הנעשה. עליו לאפשר קבלת פניות ותלונות על מי שעלולים לגרום הפרעות אכילה בקרב ת למידות מגמות המחול, לרבות על המטיפים לרזון או על המייעצים ייעוץ בלתי מקצועי בנושא התזונה או על בתי הספר המאפשרים ייעוץ כזה. | הביקורת העלתה כי למרות אחריותו של המשרד לטיפול בהפרעות אכילה, הוא טרם ערך עבודת מטה לקביעת צורכי ההכשרה הייחודיים של אנשי המקצועות הנדרשים בכל אחד מתחומי הטיפול בהפרעות הללו. כמו כן עולה כי בחלק ממסגרות הטיפול להפרעות אכילה קיים מחסור בכוח אדם מקצועי, עובדה הפוגעת בזמינות השירות. גם התמחור החסר של האשפוז, של אשפוז היום ושל השיקום אינו מאפשר לגייס ולהעסיק כוח אדם מקצועי בהיקף הנדרש לטיפול בחולות הרבות. מכאן נובעים גם ההיצע והזמינות הנמוכים של מגוון השירותים בתחום, וכן תורי ההמתנה הארוכים והמתארכים. לדעת משרד מבקר המדינה, במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש, על המשרד בשיתוף הקופות שאליהן עתיד הטיפול בנושא לעבור, לבצע עבודת מטה ולגבש מודל טיפול כוללני בתחום, שיכלול את הצרכים העכשוויים והעתידיים של כוח אדם מקצועי בתחום על סוגיו השונים. על המשרד לפעול להכשרת כוח האדם בהקדם, בהתאם למספר מסגרות הטיפול הקיימות והמתוכננות ובהתאם לצורכי החולים. | 790 |
משרד הבריאות . הפריות חוץ-גופיות על היחידות למלא א חר הכללים שקבע משרד הבריאות בנוגע לציוד במעבדות להפריה חוץ -גופית ובנוגע לתחזוקתו. על משרד הבריאות לוודא שהיחידות ממלאות את הנחיותיו. משרד מבקר המדינה מעיר כי על היחידות להפריה חוץ-גופית למלא אחר המלצות משרד הבריאות בנוגע למספר האמבריולוגים הדרוש במעבדות, כדי שלא תהיה פגיעה בטיפולי ההפריה החוץ -גופית. על משרד הבריאות לוודא שהיחידות ממלאות את הנחיותיו הנוגעות למספר האמבריולוגים הדרוש במעבדות. על הכלל ית לבחון את השונות האמורה ביחידות, כדי שתפקודן התקין ואיכות הטיפול שהן נותנות לא ייפגעו. המשך שמירת הביציות המופרות יותר מחמש שנים כאשר הזוג המטופל אינו מאשר זאת בכתב הוא בניגוד לתקנות בריאות העם. שמירת הביציות המופרות כרוכה גם בעלויות שונות ועלולה לגרום לעומס ולהי מנעות מהקפאת ביציות מופרות נוספות. על משרד הבריאות להנחות את היחידות כיצד לנהוג עם הביציות המופרות המוקפאות הנמצאות ברשותן זמן רב. על משרד הבריאות לבקר את היחידות ולוודא שתהליכי העבודה בהן יהיו מיטביים, כדי ששיעורי ההצלחה של טיפולי ההפריה החוץ -גופית יהיו גבוהים ככל האפשר, תוך צמצום הסיכונים הבריאותיים למטופלות. מכאן שהשירות הנית ן למטופלים במסגרת "כללית מושלם" מקל יותר מהשירות שניתן במסגרת כללית. .1. הגדרת פעולת מיקרומניפולציה 72: בטופס המצוי ביחידות במרכז הרפואי רמב"ם (להלן -רמב"ם) בחיפה ובמרכז הרפואי שיבא (להלן-שיבא) מוסבר שפעולת המיקרומניפולציה שנעשית לעתים היא פעולה ניסיונית, שהמעקב שנעשה אחריה עד היום אינו מראה כי השימוש בה מעלה במידה ניכרת את הסיכון ליילודים, וכי רק בעתיד יהיה אפשר לדעת אם סיכון כזה אכן קיים. לעומת זאת, בטופס המצוי ביחידות של הכללית במרכז הרפואי כרמל בחיפה ובמרכז הרפואי סורוקה בבאר-שבע לא מוגדרת פעולת המיקרומניפולציה פעולה ניסיונית; כמו כן, מפורטות בטופס מטרות המיקרומניפולציה, ובהן החדרת זירעון בודד לתוך ביצית; נוסף על כך, מצוין בטופס זה כי פעולה זו עלולה להגביר את הסיכוי ללידת תינוקות בעלי מום או בעיות רפואיות שיסבול מהן היילוד במשך חייו, אף שלא הוברר לחלוטין אם הגברת סיכו י זו יש לתלותה במיקרומניפולציה דווקא או בבעיית הפוריות של הוריו בכללן. יצוין כי יחידות אחרות בבתי החולים של הכללית מחתימות על טופס הסכמה שבו מוגדרת פעולת המיקרומניפולציה - ניסיונית. | על היחידות להפריה חוץ -גופית להחתים את המטופלים על טפסים עדכניים שבהם מצוין כל המידע בנוגע לשיטות הטיפול ובנוגע לסיכונים שיש בכל אחת מהן. על משרד הבריאות לפקח על כך. | 791 |
משרד הבריאות . בינוי ותשתיות במערכת הבריאות נמצא כי צורכי מערכת הבריאות לא נבחנו ברמה המערכתית -לאומית, ולנוכח המגמה של העברת הליכים רפואיים לרפואה הקהילתית, מתפתח חשש לכפל תשתיות. מצב כזה עלול לגרום נזקים לבתי החולים הממשלתיים, למשל בהסטת חולים מהמערכת הציבורית, באי-ניצול ציוד יקר ותשתיות ובעיקר בעזיבה של כוח אדם רפואי וסיעודי איכותי, שיש מחסור בו במערכת הבריאות. נמצא כי לשכות הבריאות המחוזיות אינן עוסקות כלל בבחינת נחיצותם של פרויקטים המוגשים לאישור הוועדות השונות לתכנון ובני יה בתחום המוניציפלי של פעילותן, ובכך המאסדר אינו מנצל אפשרות למניעת כפל תשתיות ואינו בוחן ברמה האזורית את הצרכים של מערכת הבריאות בנושאי בינוי ותשתיות. נציגי משרד הבריאות, עובדי לשכות הבריאות המחוזיות, בוחנים רק נושאים הקשורים לבריאות הסביבה (מים, ביוב ותברואה) בפרויקטי הבינוי המוגשים לוועדות לתכנון ובנייה. נמצא כי גם בהקשר זה, בניגוד לתפקידה על פי כתבי המינוי של חבריה, פעלה ועדת הפרויקטים בגישה המצמצמת ולא דנה כלל בפרויקטי בינוי של קופות החולים בקהילה, המוגשים מדי שנה במסגרת תקציבי הפיתוח של הקופות. יוצא שההמלצות שמגישה הוועדה לאישורו של מנכ"ל המשרד אינן כוללות פרויקטים אמבולטוריים 151 של קופות החולים בקהילה, כגון מרפאות ומרפאות מומחים. עוד נמצא כי גם האגף לפיקוח על קופות החולים שבמשרד הבריאות, שאליו מוגשים תקציבי הפיתוח של הקופות, אינו בוחן את נחיצות הפרויקטים שלהן. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות לשקול בחיוב את הצעת אגף החשב הכללי במשרד האוצר לכלול בוועדת הפרויקטים גם את חשב משרד הבריאות. משרד מבקר המדינה מעיר כי בידי הנהלת משרד הבריאות אין כאמור את כל המידע על אודות כלל הפרויקטים בתחום הבינוי והתשתיות במערכת הבריאות, ולכן אין למשרד רא יה לאומית רחבה בנושא זה, כפי שראוי שתהיה לו לאור תפקידו כמאסדר (רגולטור). משרד מבקר המדינה מעיר כי גם תגובת משרד הבריאות בנוגע לתפקידי ועדת הפרויקטים לוקה בגישה מצמצמת, ונוגדת את כתבי המינוי של חברי הוועדה. על המשרד לבחון את תפקידי הוועדה ולתקן את כתבי המינוי אם יש צורך בכך. . נמצא כי על אף הגדרת כתבי המינוי הרחבה של חברי הוועדה, פעלה הוועדה בגי שה מצמצמת ולא עשתה את עבודתה כראוי, ולא דנה בפרויקטי בינוי של בתי החולים הממשלתיים. כל הפרויקטים בבתי החולים הממשלתיים מתוכננים ומתבצעים ללא דיון ובלי שאף התקבלה חוות דעתה של ועדת הפרויקטים על הצורך בהם. משרד מבקר המדינה מעיר כי סעיף מעין זה עלו ל להיות תמריץ שלילי להגדלת עלות הפרויקט, ועל כן הוא ממליץ לבחון אותו מחדש בחוזי התקשרויות עתידיים. | יש חשש שההערכה הראשונית של עלות הפרויקט, לא הביאה בחשבון שינויים ניכרים במפרט, אשר אילו הובאו בחשבון היו מעלים את ערך ההתקשרות אל מעבר לסף מתן הפטור ממכרז. על משרד הבריאות לעשות בדיקה מקיפה בהתקשרויות עתידיות של מלוא ערך הפרויקט (לרבות תוספות אפשריות להגדלת הפרויקט עקב שינויים במפרט) ועל פי זאת להעריך את היקף החוזה; זאת כדי לקבוע אם ניתן לערוך את ההתקשרות בפטור ממכרז או לחלופין בדרך של פנייה לקבלת הצעות מתחרות (בהתאם להיקף ההתקשרות). | 792 |
חוות דעת . הטיפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי יוצא אפוא כי הנערות אינן זוכות למידת החופש לנוע במתקן ולקיים פעילות גופנית, שלה זוכים הנערים במתקן מת"ן שהותאם לקטינים; גם מספר השעות שבמהלכן הן מועסקות בלימודים או בפעילות אחרת מצומצם במידה ניכרת. למצב זה עלולות להיות השפעות שליליות קשות על הנערות. על שב"ס לוודא שהפעילות לקטינים בכל מתקני המשמורת, לרבות החינוכית והגופנית, תינתן על פי דרישות הנוהל הבין-משרדי, הן לנערים והן לנערות. כמו כן יש לוודא שמידת החופש שלו זוכים הקטינים במתקנים תותאם לצרכיהם. תופעת הבייביסיטרים טעונה טיפול בדחיפות: על ההנהלות של משרד התמ"ת ושל משרד הרווחה מוטל לפעול לאלתר כדי שלא יושמו עוד ילדי זרים במסגרות מסכנות, בכלים העומדים לרשותן, לרבות איתור מסגרות מסכנות. על מנכ"ל משרד התמ"ת ועל מנכ"ל משרד הרווחה להורות לקיים ללא שיהוי עבודת מטה משותפת למציאת דרכי הפעולה, אם באמצעות שיפור המסגרות הקיימות ופיקוח עליהן, תוך כדי הקפדה על ביקורים תכופים של הגורמים המוסמכים ותיקון הליקויים, כדי לוודא שלא יהיו מסוכנות לילדים, ואם באמצעות סגירת המסגרות האלה ומציאת מסגרות חלופיות. ככל שימצאו המנכ"לים שאין בידיהם כלי פעולה מספקים, עליהם להביא את הסוגיה, ללא שיהוי, לפני השרים הנוגעים בדבר. כמו כן, על משרדי הממשלה הרלוונטיים להקפיד שדרכי הפעולה שיינקטו יעלו בקנה אחד עם מחויבויותיה של מדינת ישראל על פי האמנה בדבר זכויות הילד. (ב) למרות דרישתו זו של המשרד נמנעה עיריית אילת משנת הלימודים התשס"ח ( 2007 -2008 ) ועד שנת הלימודים התשע"ב מלרשום ילדי משפחות השוהות בישראל באופן בלתי חוקי, ואשר הגיעו מארצות אפריקה, דרך הגבול הדרומי, בבתי הספר הקיימים. ילדים ונערים הופנו לבית ספר א', ובו למדו רק ילדי חסרי המעמד ולא שובצו בו ילדים ישראלים. התברר שמשרד החינוך השלים הלכה למע שה עם עמדתה של עיריית אילת, ואף העמיד תקציבים מיוחדים לפעילותן של מסגרות חינוכיות ייעודיות נפרדות לילדים חסרי מעמד המתגוררים בעיר - גן א' ובית ספר א'. משרד החינוך העסיק את עובדי ההוראה בהם ומימן באופן מלא את הסעת התלמידים מאילת לבית הספר. בירור שעשה משרד מבקר המדינה בלשכת שר הרווחה ובעיריית איל ת מלמד ששר הרווחה לא השיב בכתב לראש העירייה. פרטי המקרה הזה מלמדים ע ל מצוקה חמורה ביותר של נערה, ועל עמדתם של אנשי מקצוע בדבר המסגרת המתאימה לה. אנשי המקצוע מצאו שהיא זקוקה לטיפול מקצועי מעמיק וארוך טווח, אולם טיפול כזה לא ניתן לה: הטיפול שניתן היה מצומצם יותר, והופסק משחלפה לדעתם של גורמי הרווחה - משרד הרווחה ועיריית אילת - הסכנה המידית. ממצאי הבדיקה על הטיפול בקטינים חסרי מעמד באילת, שהובאו בפרק זה מלמדים על מענה חסר וחלקי הניתן לקטינים חסרי מעמד בתחום שירותי הרווחה, וזאת אף בשעה שאותם קטינים נמצאים במצבים קשים ומורכבים ובמצבי סכנה ממשיים. כמו כן הם מלמדים על הקשיים של העירייה להעניק שירותי רווחה לקטינים חסרי מעמד אזרחי. מציאות זו מחייבת בחינה והערכה של היערכות עיריית אילת לספק שירותי רווחה לקטינים חסרי מעמד השוהים בתחומה. על עיריית אילת להציג לפני מנכ"ל משרד הרווחה הערכה בדבר היקף שירותי הרווחה שיש להעניק לאוכלוסיית הקטינים חסרי המעמד בעיר, ולאמוד את עלותם. על מנכ"ל משרד הרווחה לבחון את מידת יכולתה של העירייה לספק שירותים, כנדרש, בהתחשב גם במשאבים שהוא מקצה לה. עוד על מנכ"ל משרד הרווחה להבטיח שיהיו בידי העירייה הכלים הדרושים לשם מתן שירותי רווחה לקטינים חסרי מעמד, וכן שיחידת הרווחה שבה תפעל בנושא זה, על פי מדיניות המשרד. | הנוהל הבין -משרדי קובע כי קטין לא יוחזק במשמורת מעבר לנדרש לצורך עריכת בדיקות רפואיות ומציאת חלופת משמורת. אם הוחלט על החזקת קטין במשמורת, הוא יוחזק עד לתקופה של 60 ,יום ברציפות אשר לאחריה ישוחרר לאחת מחלופות המשמורת המוזכרות בנוהל. | 793 |
מטלות רוחב . קציני מטה במינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון יוצא אפוא שמספר ההחלטות הסופיות המתקבלות בעניינם של התיקים קטן מאוד יחסית למספר התיקים שבהם דנה הוועדה, שרובם נשארים פתוחים בביקורת לא נמצאו אסמכתאות המתעדות ממצאי "ביקורות פתע", וכן לא נמצאו רישומים של ממצאי ביקורות שוטפות שביצע קמ"ט מקרקעין בלשכות רישום המקרקעין בנושא טיב רישום הזכויות במקרקעין. משרד מבקר המדינה מציין כי על המנהא"ז להתמודד עם החסמים שאינם מאפשרים למפקחים ממשרד העבודה לבצע אכיפה בעניין העסקת עובדים פלסטינים ביישובים ישראליים באיו"ש. נוכח החסמים הללו, מומלץ לרמ"א להיכנס לעובי הקורה ולבחון דרכים שיאפשרו את הפעלת המפקחים כאמור. בביקורת עלה כי לא הותקנו תקנות המחייבות מעסיקים ישראלים לדווח על העסקת עובדים פלסטינים כדי לשפר את יכולת הפיקוח על המעסיקים. לפיכך בפועל מעסיקים אינם מדווחים לקמ"ט תעסוקה על העסקת עובדים. על קמ"ט תעסוקה לשקול להתקין תקנות שיחייבו דיווח שוטף של מעסיקים על אופן מימוש ההיתרים שקיבלו, וזאת בהתאם לצו המאפשר זאת, שכן אלה עשויות לשפר את הבקרה על אופן העסקת פלסטינים באיו"ש. ממכלול הדברים עולה כי לגורמים השונים האמונים על האכיפה של העסקת פלסטינים באיו"ש אין כלי אכיפה מתאימים לבצע אכיפה. לפיכך על המנהא"ז בשיתוף משרד העבודה לפעול למימוש אחריותם בנושא זה ולבחון את הדרכים המיטביות להגברת האכיפה, בין היתר על ידי קיום דיון ייעודי שיעסוק בדרכים להגברת האכיפה. לשם פיקוח יעיל המאפשר להשיג את מטרתו נדרשים תוכנית עבודה מסודרת ושימוש אפקטיבי בממצאי הביקורת כדי לאכוף את החוק. על קמ"ט תעסוקה לבחון את האפשרות לקבוע תוכנית ביקורת מסודרת ומקיפה ככל האפשר בהתאם לתקני כוח האדם הקיימים ביחידתו בנושא העסקת פלסטינים ביישובים ישראליים באיו"ש. כמו כן עליו לסכם, לנתח ולהפיץ לגורמים הרלוונטיים במנהא"ז את ממצאי הביקורות אשר מבוצעות בקרב מעסיקים באיו"ש, כדי שהגורמים הללו - כל אחד בתחום אחריותו - יוכל לבצע פעולות אכיפה כלפי מעסיקים, וכל זאת על מנת לוודא כי המעסיקים הישראלים ממלאים את החובות החוקיות המוטלות עליהם. מהביקורת עולה כי קמ"ט הגנת הסביבה מכהן גם כקמ"ט וגם משמש חבר של שני ועדי עובדים, האחד של המנהא"ז והשני של המשרד להגנת הסביבה, ואף משמש יו"ר שלהם. זאת אף שבתקשי"ר נקבעה מגבלה בעניין זה. עוד עלה בביקורת כי המנהא"ז לא הביא את נושא החברות של הקמ"ט להגנת הסביבה בוועד העובדים לבחינה של נש"ם, כדי שתקבע אם יש להטיל מגבלות על תפקודו של הקמ"ט במסגרת פעילותם של ועדי העובדים. | משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד הבינוי והשיכון יבקר את תהליך יישום המודל כדי לוודא את הצלחתו. | 794 |
מטלות רוחב . מעורבות חברות זרות בהקמה ובהפעלה של מיזמי תשתית לאומית חיונית ומסמכי המכרז תוקנו בהתאם לכך משרד מבקר המדינה מציין כי גם אם נדונו היבטי הביטחון הלאומי במסגרת עבודת המטה, הדיונים בעניין התקיימו כאמור בלא שיתופו הפעיל של משרד הביטחון, אשר ראוי היה לבחון שיתופו. שיתוף זה היה נחוץ, בפרט לאור העובדה כי סופו של דבר הוחלט לכלול סייג יחיד להשתתפות במכרז - היותו של המשתתף ממדינה שלה יש יחסים דיפלומטיים ויחסי מסחר מלאים עם מדינת ישראל, שהוא סייג שאינו נוגע להיבטי ביטחון לאומי. מן האמור עולה חשיבות הקמת מנגנון לבחינת מעורבויות זרות בישראל, על מנת להבטיח את השמירה על האינטרסים הנוגעים לביטחון הלאומי. , קיבל הקבינט המדיני-ביטחוני (להלן 2019 לאחר סיום הביקורת, באוקטובר גם - הקבינט) החלטה על קביעת תהליך ומנגנון לבחינת היבטי ביטחון לאומי . משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פעולות המל"ל, 5בהשקעות זרות משרד האוצר ומשהב"ט לקידום קבלת ההחלטה. בביקורת נמצא כי אף שתהליך בחינת הקמת המנגנון לסינון השקעות זרות החל פעלו המל"ל ומשרד האוצר לקידום הצעת 2018 , רק באוגוסט 2016 בפברואר . במועד סיום הביקורת 2019 החלטה בנושא, וזו הובאה לאישור הקבינט בשנת , יותר משלוש שנים לאחר שהחל ההליך, טרם אושרה הצעה 2019 - יוני זו, וממשלת ישראל טרם קבעה מנגנון המסדיר את בחינתן של התקשרויות והשקעות של חברות שהשליטה בהן היא בידי גופים שאינם ישראליים. סיכום במדינות מערביות שונות פועלים גופים מאסדרים מיוחדים הבוחנים גם סיכונים ביטחוניים ומדיניים שעלולים לנבוע מרכישת חברות מקומיות על ידי גורמים זרים ומשליטה של גורמים אלה על נכסים אסטרטגיים. שליטה כזו עלולה לפגוע במגוון רחב של אינטרסים לאומיים, ובהם אינטרסים הקשורים לביטחון הלאומי, לנכסים האסטרטגיים, לתחרות הפנימית ולכושר התחרות בזירה הבין-לאומית. המעורבות הכלכלית הזרה בתחומי תשתיות לאומיות ובתחומים בעלי השפעה משקית או לאומית רחבה צריכה להיבחן בעתיד גם לאור שיקולים עסקיים ולאור שיקולי ביטחון לאומי במובנו הרחב. משימה זו מונחת לפתחה של ממשלת ישראל, בין באמצעות המל"ל ובין באמצעות גורם אחר שייקבע. על משרד הביטחון, משרד האוצר והמל"ל להשלים בהקדם את יישום החלטת הקבינט הנוגעת למנגנון לבחינת התקשרויות עם גורמים זרים. זאת על מנת להבטיח שבעת התקשרויות הנוגעות לנכסים חיוניים לכלכלתה וביטחונה של מדינת ישראל יישקלו היבטי הביטחון הלאומי והאינטרס הלאומי של ישראל, ותיעשה בחינה מקיפה וכוללת של שיקולי התועלת הכלכלית לעומת בעניין קביעת המנגנון 2019 הסיכון האפשרי. החלטת הממשלה מאוקטובר היא צעד חיובי. עם זאת, נדרש לעקוב אחר יישומו ודרכי פעולתו כפי שהוצבע בדוח זה. משרד מבקר המדינה ממליץ לגופים ממשלתיים העוסקים בהתקשרויות עם חברות זרות, דוגמת משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד התחבורה וחברות ממשלתיות כי במסגרת פרויקטי תשתית עתידיים ייבחנו בקפידה הסיכונים שבמסירת הפרויקט לחברה זרה הן בבעלות פרטית והן בבעלות ממשלתית זרה, כולל בחינת מבנה הבעלות שלהן (פירמידת אחזקות), לרבות היבטי ביטחון לאומי ובהתאם יגובשו תנאי המיון המוקדם להליכים אלו. מכאן שהמעורבות הכלכלית הזרה בתחומי תשתיות לאומיות ובתחומים בעלי השפעה משקית צריכה להיבחן גם בכלים כלכליים-עסקיים וגם בראייה רחבה המביאה בחשבון את מכלול מרכיבי הביטחון הלאומי במובנו הרחב, ובכלל זה האפשרות לפגיעה ביחסי החוץ. בביקורת נמצא כי בתנאי המיון המוקדם למכרז תשתית לאומית חיונית אומנם הוגבלה השתתפותן של חברות ממשלתיות ישראליות, אך לא הוגבלה השתתפותם במכרז של גורמים בבעלות ממשלתית זרה. חברה בבעלות ממשלתית זרה עשויה ליהנות מתמיכה ממשלתית, לפעול משיקולים שאינם כלכליים בלבד ולהשתמש במשאבים ממשלתיים לצורך השגת יתרונות תפעוליים וכלכליים אל מול מתחרותיה מהשוק הפרטי. משרד מבקר המדינה מעיר למל"ל כי נוכח חשיבות הנושא ראוי היה להחיש , לאחר סיום הביקורת, 2019 את קידום הצעת ההחלטה. כאמור, רק באוקטובר קיבל הקבינט המדיני-ביטחוני החלטה על קביעת תהליך ומנגנון לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות (להלן - החלטת הקבינט). | המנגנון שעליו הוחלט אינו מחייב את המאסדרים להיוועץ בוועדה המייעצת שתוקם. הדבר מותיר את עצם קיום ההיוועצות לשיקול הדעת של המאסדר, שמתוקף תפקידו נותן את דעתו קודם כול על קידום הנושאים והפרויקטים שבאחריותו ופחות על ענייני הביטחון הלאומי הכרוכים בהם. כאמור, עצם הטלת חובת ההיוועצות אינה גורעת מסמכות המאסדר להכריע אחרת. | 795 |
מטלות רוחב . היבטי בטיחות ואחריות בנוגע לתחזוקת כבישים באזור יהודה ושומרון משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט ולמשרד התחבורה כי במשך יותר מעשור מצבו ההנדסי הרעוע של הגשר מעל נחל אוג נדון חדשות לבקרים, עד כדי סגירתו לא פעם, בלי שבאה על פתרונה סוגיית האחריות לתחזוקתו. נוכח הסיכון לחיי אדם ולבטיחות משתמשי הדרך בכביש זה, ובהתחשב בכך שנקבע אופן הטיפול הנחוץ בגשר, מוצע כי משרד התחבורה ומשהב"ט יסכמו נקודתית את נושא תחזוקת הגשר ויפעלו בהתאם לכך - אף לפני שסוגיית תחזוקת כלל הכבישים באיו"ש תגיע לכלל סיכום - לביצוע הטיפול הנדרש בגשר זה. משרד מבקר המדינה מציין כי היעדר הכרעה בנוגע לגורם האחראי לתחזוקת חלק מהכבישים באיו"ש, ובכלל זה כבישים המחברים למחנות צה"ל, עלול לסכן את משתמשי הדרך. העובדה שהחלטת ממשלה מיושמת באופן חלקי בלבד במשך שנים תוך הנצחת המחלוקת בין משרד הביטחון למשרד התחבורה מעידה על ליקוי חמור המחייב טיפול דחוף. נוכח מצב זה ועל אף העובדה שהמשנה ליועמ"ש לממשלה החל בבירור המחלוקת, על המשנה ליועמ"ש לממשלה, משהב"ט ומשרד התחבורה להשלים בהקדם את קביעת הגורם האחראי לתחזוקת דרכי הגישה למחנות צה"ל באיו"ש. משרד מבקר המדינה מציין עוד כי ראוי שמשהב"ט ומשרד התחבורה יבצעו בנוגע לכלל הכבישים באיו"ש, בדגש על כבישים 31סקר בטיחות עדכני שבבסיס המחלוקת ביניהם, וימפו את כלל הליקויים המחייבים טיפול. זאת ועוד, משייקבע הגורם שיישא באחריות לתחזוקת כבישים אלה, ראוי שסדר העדיפות לתחזוקתם יושפע גם מנתונים שיתקבלו ממשטרת ישראל ומהרשות הפלסטינית בנוגע לתאונות דרכים שאירעו בכבישים אלו, כדי לצמצם את הסיכון הצפוי בגינם למשתמשי הדרך. בביקורת עלה כי רשימת הכבישים הנכללים בטבלת מעהב"ט שמנכ"ל משהב"ט אישר ככבישים שמשהב"ט מוכן לתחזקם התבססה על נתונים חסרים שאינם כוללים את נתוני כל מחנות צה"ל באיו"ש, ומשכך אף אינה כוללת את הכבישים המובילים אליהם. עוד עלה כי לא הייתה התאמה בין בסיסי המידע ששימשו את השותפים לעמ"ט. יתרה מזו, נוכח היעדר מיפוי שלם ואחיד של כבישים אלה, לא ניתן יהיה לזהות את מכלול הסיכונים הנוגעים לאותם כבישים, להעריך את הסיכונים ולטפל בנושא באופן המיטבי, גם לאחר שיוחלט מיהו הגורם שיתחזק אותם. במועד סיום הביקורת, כשנתיים וחצי לאחר שהוגשה תלונתו האמורה של האזרח וכעשרה חודשים לאחר שנקבעה הנחייתו האמורה של היועמ"ש, טרם באה על פתרונה סוגיית הגורם האחראי לתחזוקת הכבישים שמובילים למחנות צה"ל, ובכלל זה הגשר שמעל נחל אוג. עוד עלה כי כל הסיכונים הכרוכים באי-תחזוקת הכבישים ובמצב הבטיחות שבהם עדיין עומדים בעינם. משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט כי חוסר ההלימה בין נתוני מערכות המידע הגיאוגרפיות המשמשות את מערכת הביטחון לעניין המקרקעין הצבאי הנוגע למחנות צה"ל עלול למנוע במקרים מסוימים קבלת החלטות בנוגע לטיפול במתקנים צבאיים בכלל ולתחזוקת כבישים המובילים אליהם בפרט. נוכח זאת, על משהב"ט בשיתוף צה"ל לפעול בהקדם למציאת המשאבים הנדרשים לגיבוש מסד נתונים אחוד ומהימן בנוגע למידע גיאוגרפי ולגבש נוהל משותף לניהול פיקוח ובקרה בנוגע למידע זה, תוך יישום המלצות . 2011 מבקר המדינה בעניין זה שצוינו כבר בדוח הביקורת הקודם משנת נוסף על האמור לעיל, על אהו"ב לבצע בדיקה נוספת של הנתונים שגובשו לפי הנחיית המשנה ליועמ"ש לממשלה, כדי שסוגיית האחריות לתחזוקת הכבישים המובילים למחנות צה"ל באיו"ש תוסדר בהתבסס על מידע שלם ואמין. בביקורת עלה כי לעיתים צה"ל פרץ דרכים או הסיר חסימה של כבישים מצורכי ביטחון, ללא תיאום עם גורמי תחבורה מוסמכים וללא אישורם, והדבר גורם לסיכון משתמשי הדרך. להלן שלוש דוגמאות: | משרד מבקר המדינה מציין כי נוהל הדמ"ץ נועד להסדיר את שיתוף הפעולה בין רשות התמרור ובין פעילות צה"ל. | 796 |
מטלות רוחב . תהליכי קבלת ההחלטות במערכת הביטחון בנושא ההצטיידות בתותח חדש על פי נתוני עבודת מנת"ם ממאי בעבודת המטה קבעה ז"י את הדרישות הטכניות-מבצעיות בנוגע למערך התותחים ברמה של התותח הבודד, אולם לא קבעה מהו ההישג המערכתי הנדרש. תמונת המצב מצביעה על כך שבעבודת המטה שבוצעה בשלב ייזום הפרויקט להצטיידות במערך של תותחים חדשים, כפי שבאה לידי ביטוי במסמך הדמ"ץ ובתפיסות לוחמת היבשה והאש היבשתית (שהם הבסיס לבניית תוכניות ההצטיידות של ז"י), לא בחנה ז"י נושאים מהותיים שהיו אמורים לתמוך בקבלת ההחלטות בנוגע ליציאה לפרויקט. זאת אף שלמערך יש משמעויות מבצעיות ארוכות טווח, ואף שלהקמת המערך נדרשת השקעה של סכומים כספיים גבוהים. על צה"ל להקפיד על כך שהחלטות הנוגעות לקידום פרויקטים או מערכים חדשים שיש להם משמעויות מבצעיות ארוכות טווח ושמושקעים בהם סכומים כספיים גבוהים יתקבלו לאחר בחינת כלל הנושאים הרלוונטיים לקבלת ההחלטה, לרבות תפיסת ההפעלה. מהמתואר לעיל עולה כי במסגרת תהליך ההמלצה לאישור עקרוני של פרויקט התותח החדש התריע אג"ת פעם אחר פעם לפני ז"י כי עליה לבחון את מקומה של הארטילריה בתמרון הצבאי כיום ולהציג לו את הצורך המבצעי בה. עוד התריע אג"ת לפני ז"י כי עליה לבחון את האפקטיביות של מערך התותחים ואת מספר התותחים הנדרש ביחס לתוכניות האופרטיביות. לבחינת נושאים אלה יש חשיבות רבה בין היתר מהסיבות האלה: הצורך לוודא כי מערך ארטילרי המבוסס על תותחים חדשים ייתן את המענה האפקטיבי והמיטבי ויאפשר לצה"ל לעמוד בהישגים הנדרשים בשדה הקרב המודרני, והצורך לוודא כי השקעה של מיליארדי ש"ח בתותחים חדשים אכן נדרשת. למרות האמור לעיל, בביקורת נמצא כי ז"י לא בחנה נושאים אלה ולא הציגה אותם לאג"ת במועד ההמלצה לאישור עקרוני של אג"ת. משרד מבקר המדינה מציין כי המלצת אג"ת לאשר עקרונית את הפרויקט, אף שז"י לא הציגה לפניו את הנושאים האמורים, אשר הוא עצמו דרש שיוצגו לפניו, אינה עולה בקנה אחד עם הנדרש בתהליך קבלת החלטות סדור, ובכלל זה הצגת מידע מלא לפני מקבלי ההחלטות. עוד מציין משרד מבקר המדינה כי בפרויקטים עתידיים על אג"ת להקפיד שהמלצתו לרמטכ"ל בנוגע לפרויקטים תתבסס על תשתית עובדתית מקיפה ומלאה, וכי כלל השיקולים הרלוונטיים יובאו בחשבון. משרד מבקר המדינה מציין כי במצגת ששימשה את צה"ל בהצגתו לקבינט המדיני-ביטחוני צוין במפורש כי אחת משלוש הסיבות העיקריות ליציאה היא ההיבט המבצעי המסוים, ועם זאת ציין אג"ת בדיון זה טענה 28לפרויקט שיצרה חוסר בהירות בנוגע להיבט האמור. פנתה החברה הגרמנית 2014 כאמור, בתגובה על ביטול ההדגמה במרץ למפא"ת וביקשה לדעת אם יש סיבות נוספות לביטול ההדגמה וזאת כדי להעריך את המשך מעורבותה בתהליך. על פי חוות הדעת המשפטית , לצורך טיפול בהיבט מסוים 2016 שהעבירה תע"א למשהב"ט בדצמבר נדרשת הוכחה ל"רצינות הכוונות" של משהב"ט לרכש התותח דוגמת מסמך . כלומר, בשל ביטול ההדגמה ואי-קבלת מסמך כאמור לאחר מכן, RFP אוRFI נפגעה יכולתה של התע"א לקדם את הטיפול בהיבט האמור, ולכאורה מצב זה הותיר את הסיכון המרכזי בחלופה זו ללא מענה וללא בירור מספק. ראוי שמשהב"ט יקבע בהוראותיו, במקרים שבהם הדבר נדרש, כללים לביצוע הדגמות לפני התקשרות עם ספקים פוטנציאליים בנוגע למערכות אמל"ח שמהוות חלופות, לרבות בנוגע למועד הביצוע של ההדגמות, מקום הביצוע והגורם שיישא במימון הביצוע. בנוגע להחלטות על ביטול הדגמה, ראוי שהן יתקבלו בתהליך סדור של קבלת החלטות, לאחר שיתקיים דיון שבו יישקלו המשמעויות של קיום ההדגמה לעומת ביטולה. קיים ראש אג"ת דאז דיון במסגרת השלב 2016 בביקורת נמצא כי באפריל של הפרויקט, ובמצגת שהציגה ז"י בדיון לא 19המקדים לאישור העקרוני צוינה הדרישה ל"עצמאות כחול-לבן" הכוללת היבטים שונים. | , בתהליך 10/1 משרד מבקר המדינה מעיר לז"י כי שלא בהתאם לנדרש בהוראה האישור העקרוני של פרויקט התותח החדש היא לא הציגה לגורמים הבכירים באג"ת ולאחר מכן לרמטכ"ל את המלצותיה בעניין אפשרויות מימוש הפרויקט בארץ ובחו"ל ואת הנימוקים להמלצות, ובכלל זה לא הציגה היבט מסוים הנוגע ל"עצמאות כחול-לבן" כדרישה מהותית בפרויקט שיש לה השפעות על אפשרויות מימושו. הצגה כזו הייתה מאפשרת לדון בה ולאשרה כתנאי סף. | 797 |
מטלות רוחב . מידע מסווג - אבטחתו בארכיונים ומניעת פרסומו נמצא כי הגם שמתקיים התהליך הנדרש בכתיבת ספרים כדין, כלומר הגשתם לצנזורה ולוועדת השרים לפרסומים לפני פרסומם, במהלך הפקת הספר נחשפים למידע מסווג גורמים השותפים להפקה שאינם מורשים מבחינה ביטחונית להיחשף למידע כזה. משרד מבקר המדינה מציין כי על הגנז להקפיד על קבלת דוחות שנתיים כנדרש שכן בארכיונים אלו קיימים חומרים מסווגים שעלולה להיות לחשיפתם השפעה על ביטחון המדינה. נוסף לכך, במסגרת גיבוש הצעת חוק הארכיונים החדש, מוצע לבחון את מתכונת הדיווח הנדרשת מארכיונים ציבוריים ואת דרכי קבלת המידע מארכיונים פרטיים - ובפרט בכל הנוגע לחומרים מסווגים. מהאמור עולה כי נוכח הקושי לכנס את ועדת השרים כנדרש בחוק, ארכיון המדינה מטיל חיסיון על חלקי תיקים שתקופת ההגבלה שלהם תמה, בלי לבקש את אישורה. בעת חיקוקו של חוק הארכיונים עמדה לנגד עיניו של המחוקק זכות הציבור לעיין בחומרים הארכיוניים. אולם, בביקורת נמצא כי חומרים ארכיוניים רבים שתמה תקופת הגבלתם אינם נחשפים לעיון הציבור, בין היתר בשל הקושי בכינוס ועדת השרים. הן ארכיון המדינה והן שלוחותיו - ובייחוד ארכיון צה"ל - מחזיקים בחומרים מסווגים. אף על פי כן לא קיימת אחידות דעים לגבי סמכות הצנזורה לבדוק חומרים ארכיוניים מסווגים שעברו תהליך חשיפה לפני העלאתם למרשתת. משום כך הארכיונים פועלים בעניין בדרכים שונות - ארכיון המדינה מעביר לבדיקת הצנזורה מסמכים שנחשפו לפני העלאתם למרשתת, ואילו ארכיון צה"ל, ארכיון שב"כ וארכיון בן-גוריון אינם נוהגים כך. זאת ועוד, במציאות הטכנולוגית של ימינו, שבה מסמך ארכיוני שנחשף עולה בפועל לאתר המרשתת של הארכיון, מיטשטשים הגבולות בין "עיון" בחומר ארכיוני שנחשף לבין "פרסום". הדבר מעלה את שאלת הצורך בבדיקתו של אותו החומר על ידי שני גורמים נפרדים. על הגנז, בשיתוף הצנזורית הצבאית הראשית ומנהלת ארכיון צה"ל, להעלות ליועץ המשפטי לממשלה את סוגיית המחלוקת לגבי סמכות הצנזורה לבדוק חומרים ארכיוניים מסווגים, כדי שיכריע בה. על היועץ המשפטי להביא בחשבון בשיקוליו שני אינטרסים ציבוריים חשובים: הימנעות מלחשוף לציבור מידע שעלול לפגוע בביטחון המדינה ושאיפה ליעילות ולהימנעות מבזבוז משאבי ציבור. חוק הארכיונים ותקנותיו אינם מסייגים החזקת חומרים ארכיוניים מסווגים בארכיונים ציבוריים ופרטיים, ובפועל, חומרים מסווגים נמצאים באותם ארכיונים. מכיוון שהחוק להסדרת הביטחון אינו חל על ארכיונים אלה, הם פועלים בעניין אבטחתם - אבטחה פיזית, אבטחת מידע ומתן הרשאות הגישה לחומר - ללא הנחיה של גורם ממלכתי מוסמך. עקב כך החומרים המסווגים שבהם נגישים לגורמים בלתי מוסמכים ועלולים אף להיות נגישים לגורמים עוינים. משמעות הדבר היא שמידע מסווג, שהושקעו מאמצים בהסתרתו, עלול להגיע לידי האויב ובכך לסכן את ביטחון המדינה. יודגש כי גודל הסיכון הנובע ממצב זה אינו ידוע, משום שכאמור, לפני הגנז אין תמונת מצב מלאה לגבי כלל החומרים הארכיוניים, לרבות חומרים מסווגים, המצויים בארכיונים אלה. מן האמור עולה כי המצב הנוכחי טומן בחובו סיכון ממשי לחשיפת מידע מסווג. על שב"כ - האחראי לשמירת הסוד במדינה - להוביל עבודת מטה בסוגיית הימצאות חומרים ארכיוניים מסווגים, לרבות של מוסדות המדינה, בארכיונים ציבוריים ופרטיים, ולקבוע דרך פעולה לטיפול בבעיה זו. על עבודת המטה להיעשות בשיתוף המשרד לביטחון הפנים, האחראי על החוק להסדרת הביטחון, וכן בשיתוף הגנז, המלמ"ב, היועץ המשפטי לממשלה והגורמים המשפטיים הרלוונטיים. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הפעילות של המלמ"ב למניעת דליפתם של חומרים מסווגים המצויים בארכיונים השונים, ובייחוד בארכיונים הציבוריים ובארכיונים הפרטיים, נוכח מציאות שבה אין גורם מקצועי המוסמך על פי חוק לעשות כן. עם זאת, משרד מבקר המדינה מעיר כי הסמכות לבצע פעילות זו אינה מוסדרת בחוק, והפעולות שהמלמ"ב מבצע להקטנת הסיכון לדליפת מידע מסווג תלויות בהסמכת הגנז ובהסכמתם של מנהלי הארכיונים. על המל"ל, בשיתוף גורמים רלוונטיים אחרים, להוסיף ולפעול לקידום הסדרת האחריות לטיפול בכלל החומרים המסווגים שבארכיונים הציבוריים והפרטיים, בכל רמות הסיווג. משרד מבקר המדינה ער לקשיים ביישום הוראות החוק, הן לגבי חשיפה יזומה בתום תקופת ההגבלה והן לגבי כינוסה של ועדת השרים לשם הטלת חיסיון. מוצע כי הגנז, בשיתוף ארכיון צה"ל, משרד המשפטים, משרד רה"ם ומזכירות הממשלה, יפעלו על מנת למצוא פתרון למצב לא תקין זה לרבות גיבוש מנגנון חלופי והסדרתו. | מהאמור עולה כי ארכיון צה"ל מטיל חיסיון על תיקים שלמים שתקופת ההגבלה שלהם תמה, בלי לבקש את אישורה של ועדת השרים, זאת בהתבסס על עמדת היועץ המשפטי למערכת הביטחון. הדבר לא מתיישב עם לשון החוק הקובעת את הצורך באישורה של ועדת השרים, והוא אף מנוגד לעמדותיהם של הגנז ושל משרד רה"ם בעניין זה. | 798 |
מטלות רוחב . ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה) - ביקורת מעקב בביקורת הנוכחית עלה כי מאז הביקורת הקודמת שיפר צה"ל את יכולות הגילוי, אולם עדיין קיימים פערים מבצעיים בנושא יכולות הגילוי שטרם ניתן להם מענה, כמפורט להלן: בביקורת הנוכחית עלה כי עבודת המטה שעשתה רח"ל לעניין היערכות הרשויות המקומיות לא הושלמה, וכי נושא זה נמצא בבחינה יחד עם כל מרכיבי תוכנית "מלון אורחים". על רח"ל להשלים את עבודת המטה לבדיקת היערכות הרשויות המקומיות כדי להבטיח הספקת תנאי מחיה בסיסיים לאוכלוסייה המפונה בעיתות חירום. משרד מבקר המדינה ממליץ לרח"ל כי נוכח חילוקי הדעות בינה ובין משרד הבריאות בנושא זה עליה לבחון - בשיתוף משרד הבריאות ומשרד הרווחה - את העלויות הכרוכות בפינוי אוכלוסייה, ובהתאם לכך עליה לבחון אם יש צורך בשיפוי המוסדות שיקלטו את המטופלים. אם יימצא כי יש צורך בשיפוי, על רח"ל, בשיתוף משרד האוצר, להסדיר את העניין ולעדכן בהתאם לכך את תוכנית "מלון אורחים". בביקורת הנוכחית עלה כי במסגרת תוכנית "מגן הצפון" גיבש פקע"ר תוכנית למתן פתרון נוסף לצרכים המבצעיים בתחום הגילוי וההתרעה בהיקף של , 2018 . תוכנית "מגן הצפון" הוצגה כאמור לממשלה ביולי36 מיליון ש"ח322 ) טרם גיבש הצוות הבין-משרדי את 2019 ועד מועד סיום הביקורת (יוני התוכנית, ובשל כך לא הוקצו תקציבים לתחום הגילוי וההתרעה. בביקורת הנוכחית עלה שמשרד הפנים טרם הנחה את הרשויות המקומיות להכין תוכניות להשבת התושבים לבתיהם. משרד מבקר המדינה מציין בחיוב כי על פי נתונים שהעביר פקע"ר לצוות יושלם 2019 מקלטים, ועד סוף שנת553 שופצו2019 הביקורת, עד סוף יולי מקלטים נוספים.181 שיפוצם של | נוכח החשיבות של המיגון הפיזי להגנת העורף ראוי שפקע"ר ימשיך לקדם את השלמת התוכנית למיגון הצפון. | 799 |
מטלות רוחב . ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים גוף מסוים נערך חלקית בנושא ההגנה על מתקניו החיוניים, ומיגונם הפיזי , 2008 אינו מלא. גוף אחר נערך בהתאם לאיומים שבתסקירים שהכין בשנים , אף כי ספק אם היה בהם כדי לשקף כיאות את היקף האיומים. 2014- ו2013 .פערים שונים שהתגלו בתסקירים ובבדיקות לא טופלו נוכח חשיבות נושא הסדרת התשתית החוקית שלעיל, לרבות בעניין ההגנה על מתקנים חיוניים בגופים מסוימים, על משהב"ט ויתר משרדי הממשלה הנוגעים לפעול להסדרת הנושא. ההבדלים בין רשימת המתקנים שאישרה ועדת השרים להכנת העורף בביקורת עלה כי רשימת לשעת חירום לבין רשימת המתקנים שבידי רח"ל: המתקנים הנכללים ברשימת המתקנים שבידי רח"ל שונה מרשימת המתקנים . זאת, 2011 שאישרה ועדת השרים להכנת העורף לחירום בהחלטתה ממאי כאמור, בלא שרח"ל הביאה לפני ועדת השרים והקבינט המדיני-ביטחוני הצעת החלטה בעניין רשימת המתקנים החיוניים. עוד עלה בביקורת כי אף הוועדה הבין-משרדית שבראשות ראש רח"ל או הפורום המצומצם שלה או רח"ל לא אישרו את הרשימה שבידי רח"ל. זאת למעט מספר מצומצם של המתקנים הראשונים המתועדפים למיגון פיזי. ההבדלים בין הרשימות של המתקנים המיועדים למיגון פיזי שהוכנו במל"ל, בביקורת עלה כי הרשימה של המתקנים המיועדים למיגון ברח"ל ובפקע"ר: בנושא מיגון מתקנים שונה 2017 שנכללו במצגת של המל"ל מנובמבר מהרשימה של המתקנים שבידי רח"ל. ,בביקורת עלה כי ברשימת המתקנים שבידי רח"ל נגרעו מתקנים חיוניים שונה סדר העדיפויות של מתקנים וכן הוספו מתקנים חיוניים לעומת 2011 הרשימה שאישרה ועדת השרים להכנת העורף לשעת חירום במאי בהחלטתה. עם זאת, הוועדה הבין-משרדית או רח"ל לא הגישו את הרשימה שבידי רח"ל לוועדת השרים להכנת העורף לשעת חירום בתקופת כהונתה או לקבינט המדיני-ביטחוני ולממשלה לקבלת אישורם. למותר לציין כי ועדות השרים והממשלה לא אישרו רשימת מתקנים רגישים עדכנית שיש להסדיר את ההגנה עליהם, לרבות את מיגונם הפיזי, הקובעת את סדרי העדיפויות למיגונם. זאת בין היתר על אף הסיכונים לפגיעה בתפקודה ובחוסנה הלאומי של המדינה. על רח"ל, בשיתוף חברי הוועדה הבין-משרדית, להכין רשימה של מתקנים חיוניים אשר נדרש להסדיר את ההגנה עליהם, לרבות את תעדופם, את לוחות הזמנים להסדרת מיגונם הפיזי ואת אופן התקצוב הנדרש לכך, ולהביא רשימה זו לאישור של הקבינט המדיני-ביטחוני או של הממשלה, הנושאת באחריות להיערכות לשעת חירום. כמו כן, עליה לעדכן את הרשימה מעת לעת נוכח שינויים באיומים ובמתקנים החשופים להם. אם רח"ל לא תעשה כן, על המל"ל לבחון את האפשרות להעלות לפני הדרג המדיני את הרשימה האמורה ואת הרשימה המצומצמת של המתקנים הראשונים המתועדפים למיגון פיזי, כפי שגם מסר משרד ראש הממשלה למשרד מבקר המדינה .2019 בדצמבר האמור במצגת של המל"ל בדבר אי-היכולת לבצע מיגון פיזי של כמה מתקנים שנכללו ברשימה שבידי רח"ל מעלה ספקות רבים לגבי הצורך בהכללתם ברשימה זו. בביקורת עלה כי הרשימה של המתקנים המיועדים למיגון פיזי שנכללו במצגת של פקע"ר הייתה שונה מהרשימה של המתקנים שבידי רח"ל. כמו כן היה שוני בין הרשימות שבמצגת של המל"ל ובין אלו של פקע"ר. | ההבדלים בין רשימות המתקנים שבשלושת הגופים המרכזיים העוסקים במיגון פיזי, כל אחד בתחומו: רח"ל, המל"ל ופקע"ר, עלולים לגרום לאי- בהירות בנוגע למתקנים החיוניים שיש למגנם. על גופים אלו להתאים ביניהם את רשימות המתקנים המיועדים למיגון פיזי. | 800 |
מטלות רוחב . היערכות משרד הביטחון וצה"ל למימוש מזכר ההבנות עם ארצות הברית לשנים 2019 - 2028 בנושא הסיוע הביטחוני מומלץ כי משהב"ט, בשיתוף צה"ל, ישלים בהקדם את עבודת המטה נוכח מימוש מזכר ההבנות, ובכלל זה יבחן את כלל ההשלכות של צמצום הרכש, אם יהיה צמצום כזה, מהתעשיות הביטחוניות בארץ לפי חלופות אפשריות בהיבטים שפורטו לעיל, ויציג תוכנית להתמודדות עם הצמצום האפשרי במקורות השקליים ואת השלכותיה לפני מקבלי ההחלטות במשהב"ט ובמשרדי הממשלה הרלוונטיים במידת הצורך. במסגרת הבחינה על מנכ"ל משהב"ט, בשיתוף עם מנהל רשות החברות הממשלתיות, לבחון עם שלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות את היערכותן בעקבות מזכר ההבנות. לכך יש משנה חשיבות נוכח השיעור הניכר של מכירותיהן למשהב"ט ונוכח היחס לשנה 38%-המשמעותי של כספי ההמרות למכירות אלו שהיה בממוצע כ . נוסף על כך, בשל השוני בין העמדות של משהב"ט לבין 2018 - 2013 בשנים אלו של משרד הכלכלה והתעשייה ושל משרד האוצר בכל הנוגע להשלכות של מימוש מזכר ההבנות על התעשיות ככלל והביטחוניות בפרט, על הצוות בראשות משרד הכלכלה והתעשייה שבו שותפים גם משהב"ט ומשרד האוצר לסכם נושאים אלו, כדי שניתן יהיה לפעול למזעור את הפגיעה האפשרית בתעשייה בכללותה. למנכ"ל משהב"ט תוכנית כוללת ליישום המלצות צוות משהב"ט, כנדרש , הגם שהתקיימו ישיבות בנושא אצל המנכ"ל. 2017 בהנחיית המנכ"ל ממרץ נוסף על כך לא וודא במשהב"ט כי הנחיות המנכ"ל מיושמות במסגרת עבודת הצוות. אי-הבחינה מקבלת משנה תוקף במצב שבו מנכ"ל משהב"ט היה מודע להשלכות האפשריות של מימוש מזכר ההבנות, כפי שעולה ממכתבו ממרץ אל ראש הממשלה, שר הביטחון דאז ושר האוצר וממכתבו של מנכ"ל 2018 משהב"ט הקודם לשר הביטחון דאז כשמונה חודשים לפני החתימה על מזכר ההבנות. זאת ועוד, הליקויים שלעיל במשהב"ט אירעו על אף האמור בעבודת המטה שביצע צוות משהב"ט בנוגע לניסיון העבר בנושאים האמורים; על אף האמור בכתב המינוי שהוציא מנכ"ל משהב"ט לצוות משהב"ט ולפיו על הצוות לבחון את ההשפעות של מזכר ההבנות ולנתח את המשמעויות העולות ממנו; להציג את המשמעויות של אובדן 2017 ועל אף הנחיית המנכ"ל לצוות במרץ עצמאות ייצורית וטכנולוגית "כחול לבן" ובהיבטי ההיערכות למצבי חירום. משרד מבקר המדינה מציין כי ראוי שבחינת ההשלכות שלעיל תהיה המתקיים בימים אלה. 2023 - 2020 משולבת בתהליך גיבוש התר"ש לשנים דחיית הטיפול בבחינת ההשלכות כאמור בתשובת משהב"ט, פוגעת ביכולת לגבש את התר"ש ולהציג למקבלי ההחלטות ולמשרד האוצר מהו תקציב הביטחון הדרוש ליישום התר"ש נוכח מימוש מזכר ההבנות ומהן ההשלכות הביטחוניות האפשריות הנובעות מישומו של המזכר. נוסף על כך עלה בביקורת כי משהב"ט, בשיתוף צה"ל, לא סיכם מהן החלופות לצמצום הרכש מהתעשיות הביטחוניות, כגון התייעלות בתחומי הפעילות של צה"ל ומשהב"ט, כדי לפנות מקורות שקליים להתמודדות עם ההשלכות של מימוש מזכר ההבנות. בהיעדר חלופות כאמור, משהב"ט, בשיתוף צה"ל, אינו יכול להעריך כהלכה למשל את היקף הפגיעה האפשרית בתעשיות הביטחוניות, אם תהיה בתוצר ובתעסוקה על פי כל חלופה. נוסף על כך, משהב"ט, בשיתוף צה"ל, לא בחן את ההשלכות של כל חלופה על פעילותו של צה"ל ועל ביטחון המדינה ולא קבע תיעדוף לגבי החלופות. מהמתואר לעיל עולה כי הצוות המשותף הציג למנכ"ל משהב"ט את הפעילות שמבצעת מעהב"ט נוכח מימוש מזכר ההבנות ואת הסיכונים העולים מכך. אולם בביקורת עלה כי הצוות המשותף כלל לא הציג לפני מנכ"ל משהב"ט את מידת התועלת של הפעילויות האמורות שמבצעת מעהב"ט כדי להתמודד עם הסיכונים וההשלכות האפשריות של מימוש מזכר ההבנות ולהקטין את הפגיעה הצפויה במעהב"ט, ככל שתהיה פגיעה כזו, וכן לא ציין את המקורות השקליים האפשריים שיתווספו למעהב"ט נוכח פעילויות אלה בהשוואה להיקף הקיטון הצפוי בשקלים. משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט כי במועד סיום הביקורת, ספטמבר , אף שעברו יותר משלוש שנים מהחתימה על מזכר ההבנות, אף 2019 שעברה כשנה ממועד תחולתו של המזכר, ועל אף הנחייתו של המנכ"ל לגבש חלופות לפתרונות והנחייתו 2017 לצוות משהב"ט בכתב המינוי מינואר לצוות המשותף להציג פתרונות למחסור הצפוי 2018 הנוספת מפברואר בשקלים - אין למשהב"ט פתרון כולל ומקיף לסוגיה זו (בנוגע למדיניות משהב"ט בנושא הרכש מכספי הסיוע - ראו בהמשך). מיפוי יכולות המו"פ והייצור שנדרש לשומרן "כחול לבן" נועד בין היתר לאפשר התמודדות עם פגיעה אפשרית בתשתית הטכנולוגית הביטחונית ובפיתוח ובייצור אמל"ח הדרושים לצה"ל בשגרה ובמצבי חירום. יש לראות בחיוב את פעולותיו של משהב"ט לשמירת העצמאות הייצורית כאמור בתשובתו. עם זאת, בביקורת עלה כי המיפוי נעשה בלי שצה"ל העביר את עמדתו בעניין למשהב"ט; וכי טרם התקבלו במשהב"ט החלטות על שמירת משהב"ט, 2019 הקווים ולא נקבע התקציב הדרוש לכך. נוסף לכך, עד דצמבר בשיתוף צה"ל, טרם השלים את עבודת המטה שהוא מבצע למיפוי יכולות המו"פ החיוניות בתעשיות הביטחוניות שנדרש לשמר את עצמאותן ואת הרציפות התפקודית שלהן בעת מלחמה ולאחריה כדי לתמוך בפעילותו של לבצע 2017 צה"ל. זאת למרות הנחיותיו החוזרות של מנכ"ל משהב"ט במרץ להציג תוך חודש את אופן המימוש של המלצות 2017 מיפוי כזה, ובדצמבר עבודת המטה, לרבות המיפוי האמור. שנים, ממועד סיכום דוח ועדת "כחול לבן" בשנת 12-זאת ועוד, במשך כ , לא תיקף משהב"ט, בשיתוף צה"ל, באופן שיטתי 2019 , עד דצמבר 2007 לתקצב ולשמר את קווי הייצור החיוניים כדי28ועיתי את המלצות הוועדה לשמור על עצמאות המדינה, ולא קבע את כמויות הייצור המזעריות הנדרשות כדי לשמור את קווי הייצור פעילים. לדבר יש משנה חשיבות נוכח ההשלכות האפשריות של מימוש מזכר ההבנות על הרכש של משהב"ט מהתעשיות בישראל, כפי שתואר לעיל. , צה"ל לא מיפה ולא תיעדף אמל"ח 2019 נוסף על האמור לעיל, עד דצמבר ולא מסר את עמדתו בעניין למשהב"ט 29שיש לשמר את ייצורם בישראל לצורך השלמת מיפוי מוקדי המו"פ וקווי הייצור החיוניים שיש לשומרם "כחול לבן". בכך לא פעל צה"ל בהתאם לקביעתו של סגן הרמטכ"ל דאז כי יש להגדיר אילו קווי ייצור חיוניים ואסטרטגיים מחויבים 2017 ממרץ בשימור נוכח המשמעויות של מימוש מזכר ההבנות, ובהתאם לעולה ממסמך 2019 כי על צה"ל לקבוע בתר"ש שהוא מגבש בשנת 2017 אג"ת מאפריל את קווי הייצור שיש לשומרם בישראל. משרד 2023 - 2020 עבור השנים מבקר המדינה מעיר לצה"ל כי נוכח אי-השלמת המיפוי כאמור אין בידיו ובידי משהב"ט מידע ברור בנוגע לתקציב הדרוש לרכש אמל"ח מקווי הייצור האמורים. הליקויים המתוארים בדוח זה, הנוגעים לאי-קביעת המתקנים, קווי הייצור והיכולות החיוניות שיש לשמר "כחול לבן" בתעשיות הביטחוניות בישראל . הצורך 312014- ו302007 כבר צוינו בדוחות קודמים של מבקר המדינה בשנים בתיקון הליקויים מקבל משנה חשיבות נוכח חיוניותם של קווי הייצור בין היתר לאורך הנשימה של צה"ל, למתן פתרונות ייחודיים לצרכיו, להיערכות למצבי חירום ולתפקוד לאחריהם. משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט ולצה"ל כי בהיעדר קביעה במשהב"ט מהם קווי הייצור החיוניים ויכולות המו"פ החיוניות שיש לשמר "כחול לבן" נפגעת יכולתו לנתח כראוי את ההשלכות התקציביות האפשריות של הפחתת כספי ההמרות, לתכנן את הרכש לטווח ארוך במט"ח הסיוע ובשקלים, וכן לקיים שיח עם משרד האוצר לגבי ההשלכות האפשריות של מימוש מזכר ההבנות, בעיקר לגבי חוסנן של התעשיות הביטחוניות ולגבי עוצמתו וחופש פעולתו של צה"ל. עבודה זו, על משהב"ט וצה"ל לגבש תוכנית להיערכות מעהב"ט שתאפשר מענה מיטבי לצורכי צה"ל, בדגש על הצורך המבצעי, ולהביאה לאישור של הדרג המדיני ככל שיידרש. כמו כן, מן הראוי שבתכנון הרכש הביטחוני של מעהב"ט במט"ח הסיוע ייבחנו ההשלכות (הישירות והעקיפות) של מימוש מזכר ההבנות על כלל התעשיות הביטחוניות בישראל, בדגש על התעשיות הבינוניות והקטנות. בהקשר לכך יודגש כי בשל השוני בין העמדות של משהב"ט לבין אלו של משרד הכלכלה והתעשייה ושל משרד האוצר בכל הנוגע להשלכות של מזכר ההבנות על התעשיות ככלל והביטחוניות בפרט, על הצוות בראשות משרד הכלכלה והתעשייה שבו שותפים גם משהב"ט ומשרד האוצר לסכם נושאים אלו, כדי למזער פגיעה אפשרית בתעשייה בכללותה. סיכום בעניין סיוע ביטחוני 2016 מזכר ההבנות בין ישראל לארצות הברית מספטמבר לישראל לתקופה של עשור תורם במידה ניכרת לוודאות של מעהב"ט בנוגע למשאבים העומדים לרשותה, מייעל את יכולת התכנון הרב-שנתי שלה, ויש לו השפעה אסטרטגית על הקשרים בין ישראל לארצות הברית. לפי מזכר ההבנות צפוי קיטון ניכר במקורות השקליים הפנויים שיעמדו לרשות , בעיקר נוכח ביטול הדרגתי של הסדר המרת חלק 2028 מעהב"ט עד לשנת .2025 מסכום הסיוע לשקלים, בעיקר משנת יש לראות בחיוב את הקמת צוות משהב"ט בראשות הכלכלן הראשי במעהב"ט, נוכח ההשלכות של מימוש מזכר ההבנות. צוות משהב"ט ביצע עבודת מטה לאחר החתימה על מזכר ההבנות וניתח בעיקר את ההשלכות של ביטול כספי ההמרות על הפעילות הכלכלית של המשק הישראלי ועל התעשיות הביטחוניות בהיבטים של תעסוקה ותוצר, נוכח ההפחתה הצפויה לדבריו , כמעט 2019 של הרכש שיבצע משהב"ט מתעשיות אלו. עם זאת, עד דצמבר שלוש שנים לאחר חתימת מזכר ההבנות וכשנה לאחר כניסתו לפועל, לא ניתח משהב"ט את ההשלכות האפשריות של הפחתת הרכש על העצמאות הייצורית והטכנולוגית בתחום האמל"ח של מדינת ישראל, על התעצמות צה"ל, מוכנתו, חופש פעולתו ועל היערכות מעהב"ט למצבי חירום, ולא בחן את מידת הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה עקב השלכות אלה. כמו כן, משהב"ט, בשיתוף צה"ל, לא קבע מהם יכולות הפיתוח והייצור שנדרש לשמר "כחול לבן", בין היתר לצורך שמירה על עצמאות הייצור ויכולות צה"ל ולצורך היערכות למצבי חירום, ולא קבע את התקציב הנדרש לשמירה על יכולות אלה. על אף שמרבית ההשפעה של מזכר ההבנות צפויה להיות בחומש השני לתחולתו (דבר שעורכי המזכר השכילו לקבוע בו), הצורך להיערך לכך כבר כעת מקבל משנה חשיבות נוכח לקחים שעלו מהפחתת הרכש מהתעשיות הביטחוניות בישראל והגדלת הרכש במט"ח הסיוע לפני מלחמת לבנון השנייה, דבר שגרם לאובדן כושר ייצור מקומי ולהיווצרות פערים ניכרים בין צורכי צה"ל לבין היכולת לספקם בפרק זמן סביר בעת המלחמה ולתפקוד לאחריה. בין היתר נוכח המורכבות הכרוכה בהעברת קווי ייצור אמל"ח הדרושים לצה"ל מהתעשיות הביטחוניות בישראל לארצות הברית, משך הזמן הנדרש וההשלכות האפשריות מכך, על משהב"ט, בשיתוף צה"ל, להשלים בהקדם את עבודת המטה לניתוח ההשלכות האפשריות של הפחתת הרכש מהתעשיות הביטחוניות בישראל על צה"ל ועל התעשייה בישראל בכללותה. לפי מסקנות | לצורך בחינה מיטבית של הפערים בין היקף המקורות השקליים לבין צורכי מעהב"ט וכדי לאפשר להציגם לגורמים הרלוונטיים מחוץ למעהב"ט, על משהב"ט לאמוד כבר כעת, את צורכי מעהב"ט בשקלים לשנים הבאות בהתאם למידע הקיים שבידיו ובידי צה"ל ולהערכותיו, ולעדכן את הנתונים בנושא זה עם התגבשותה של תר"ש חדשה של צה"ל. כמו כן, על משהב"ט לקבוע תוכנית עבודה להתמודדות עם ההשלכות האפשריות של מימוש מזכר ההבנות ולעדכן את התוכנית בהמשך במידת הצורך. תוכנית העבודה צריכה לכלול חלופות להתמודדות עם ההשלכות האמורות, בהתבסס על המידע המיטבי הקיים במעהב"ט ועל הערכה בנוגע לצרכים העתידיים של צה"ל לטווח הארוך, לרבות אלו שנכללים בתר"ש המתגבשת במעהב"ט בימים אלה. זאת כדי להתמודד כהלכה כבר כעת עם הצמצום הצפוי במקורות השקליים הפנויים העומדים לרשותו של משהב"ט נוכח מימוש מזכר ההבנות. אשר להנחה שיהיו בעתיד תוספות לתקציב הביטחון - היא אינה חלופה לקביעת תוכנית עבודה סדורה. | 801 |
מטלות רוחב . תוכנית אב לבינוי במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים מעלה קיומם של 2015 השוואה בין שני הדיונים לעיל שנערכו באפריל הבדלים בהצגת תחזית הגידול בכוח האדם - בדיון של תחילת חודש אפריל עמדה תחזית הגידול בכוח אדם על עשרות רבות, ובדיון של סוף 2015 החודש בכשליש יותר מכך, והדבר מטיל ספק בתוקפן ובביסוסן של התחזיות לגידול. לא 2016 לבין2011 יודגש שוב, כי כעולה מחומר הביקורת, בתקופה שבין בוצעה עבודה לתיקוף נתוני כוח האדם של המוסד, אף על פי שראש המוסד .2012 הקודם דרש זאת במרץ סיכום משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את המוסד על הכנת תוכנית אב רב-שנתית לבינוי במוסד. תוכנית זאת כוללת פרויקט רחב היקף ועתיר משאבים שנועד לתת מענה לצרכים המבצעיים של המוסד כנגזר מייעודו; ומשית על קופת המוסד והמדינה התחייבויות כספיות בהיקפים גדולים. כמתואר לעיל, נמצאו ליקויים בהתוויית צורכי כוח האדם של המוסד כבסיס לתוכנית האב, בהליך קבלת ההחלטות על תוכנית האב, בסיכום הנושא המימוני לביצוע שלב א' של התוכנית - בכלל זה מימון חלקי של שלב א'. בולט בהקשר זה חוסר עקביות בתחזיות גידול כוח האדם במוסד במשך השנים כאשר ברור שהתחזיות הן מפתח בעל משמעות רבה בקביעת הצרכים ובביסוס הצורך באשר למשאבים הנדרשים. כמו כן נמצא, כי אם יממש המוסד את כל התכולות; שהציג כמיועדות 72%- מיליארד ש"ח (כ1.081-לתוכנית, אזי יתווספו לעלויות תוכנית האב כ מיליארד 1.5 לעומת הסכום שעליו סיכמו המוסד, משרד האוצר ורמ"י בסך מיליארד ש"ח. המוסד לא עדכן 2.6-ש"ח), ועלויותיה צפויות להסתכם בכ עד מועד סיום הביקורת את משרד האוצר בעלות הדרישות, ולא פנה כדי לקבל אישור לכך. החשיבות המבצעית של תוכנית אב לבינוי במוסד ובה בעת עלותה הכספית של התוכנית גבוהות. בעת אישור הפרויקט התקיים בסיס נורמטיבי מוצק, אשר אמור היה לשמש מצפן עבור המל"ל באשר להתנהלות סדורה ומחייבת בתהליך אישור הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר למל"ל, כי היה עליו לשמש עין בוחנת של הפרויקט ברמה הלאומית, ומשום כך, היה עליו להיות ציר מרכזי בהליך קבלת ההחלטות בעניינו. משרד מבקר המדינה ממליץ, כי המוסד יביא פרויקטי בינוי מרכזיים תומכי לחימה בעלויות המחויבות לאישור השר הממונה - ראש הממשלה, ובאמצעות המל"ל לאישור ועדת שרים רלוונטית. כמו כן ממליץ משרד מבקר המדינה לאשר את מלוא עלויות הפרויקט טרם היציאה לדרך. בסיכום, משרד מבקר המדינה מעיר למוסד, כי במהלך התכנון ובתחילת הבנייה היה ידוע למוסד על פערים תקציביים ניכרים בין מימון שלב א' של תוכנית האב לבין ההקצאה של משרד האוצר ורמ"י. פערים אלה היו ידועים במוסד ואף נדונו בו, אך לא הוצגו כנדרש בפני הדרג המדיני הבכיר, ובכלל זה לא הוצגו לשר הממונה - ראש הממשלה, לשם עדכונו ולשם קבלת אישורו להם. משרד מבקר המדינה מעיר למוסד, כי נתוני האומדן המעודכן שלעיל לא הוצגו לראש הממשלה, כשר הממונה עליו, וגם לא לוועדת שרים לעניין אישור תוכניות פיתוח והצטיידות של מערכת הביטחון וגופי המודיעין - לצורך אישור הקצאת הסכומים הללו לביצוע תוכנית האב במוסד על נדבכיה המתוכננים והאופציונליים. נוכח העובדה שמדובר בפרויקט עתיר משאבים, היה על המוסד לפעול כנדרש, בלי לדלג על פני המשוכות שנקבעו בהחלטות הממשלה. על המל"ל היה לוודא שהפרויקט יובא לאישור ועדת שרים, כאמור בהחלטות הממשלה, עוד בטרם זה יצא לדרך. לנושא זה בביקורת לא נמצא, כי נעשתה עבודה לבחינת הגידול ביחידות התומכות ביחס לגידול ביחידות המבצעיות, אף שראש אגף הלוגיסטיקה דאז התייחס, כאמור, לגידול בכוח האדם ביחידות התומכות ובמטה המוסד. כמו כן, לא נמצא שנבחנה מועילות הגידול המשמעותי שחל בהיקף כוח האדם במוסד , כמרכיב במענה 2015-2011 למילוי המשימות שהוטלו על המוסד בשנים לצורך שאותו תוכנית האב אמורה לשרת. בסיכום, תכנון כוח האדם הוא מרכיב מרכזי בתכנון חיי כל ארגון, בכלל זה המוסד, והוא עומד בבסיס תוכנית האב לבינוי: משרד מבקר המדינה מעיר למוסד על כך שבמסגרת המענה שתוכנית האב אמורה לספק לגידול במספר העובדים, הוא לא בחן את צורכי הגידול במשאבי האנוש בארגון אל מול המשימות שהם אמורים לבצע. בפרט, לא נותחו העיסוקים במגוון התפקידים הדרושים לביצוע המשימות, במיוחד נוכח דרישתו של ראש המוסד. זאת ועוד, המוסד לא ביצע עבודה לבחינת עלויות הקיום שלו, אף שציין , כי יבצע עבודה כזאת כחלק מהמענה שלו להערות צוות 2012 כבר במרץ , כאמור לעיל. משרד מבקר המדינה מדגיש, כי 2040 א' של תוכנית האב בחינה מעין זו של עלויות הקיום היא נדבך בסיסי בהתוויית המענה שאמורה תוכנית האב לספק עבור צורכי המוסד ודרישותיו לעתיד לבוא. נוסף על כך מעיר משרד מבקר המדינה למוסד, כי ההליך המתבקש לשם גיבוש תקני העובדים בארגון ואישורו התנהל בצורה שאינה הולמת את הנדרש, כאמור. קרי, משרד האוצר הקצה את התקנים שביקש המוסד, ובפועל הצטמצם חלקה של נש"ם בתהליך. נדרש היה להציג את צורכי המוסד בתקנים לנש"ם מלכתחילה כמקובל בשירות המדינה, ובהתאם לנוהלי המוסד. נוכח הרפורמה בניהול ההון האנושי אשר התגבשה בנש"ם, ממליץ משרד מבקר המדינה כי, ככל שהדבר נדרש, גופים אלה יגבשו ביניהם מתכונת לניהול כוח האדם במוסד. נוכח דברים המשתמעים מדברי ראש המוסד, כאמור, באשר לצורך בראייה לאומית כוללת בכל הנוגע לתכנון כוח אדם בארגונים הביטחוניים, לדעת משרד מבקר המדינה, על גוף ממשלתי בעל ראייה רחבה באשר לכלל צורכי המדינה, דוגמת המל"ל, לבצע בחינת צרכים כוללת בארגונים ביטחוניים, כגון המוסד. | משרד מבקר המדינה מעיר למוסד, כי היה עליו לכלול את עלויות המקרקעין בסכום הנ"ל של עשרות מיליוני ש"ח כחלק מעלויות התוכנית המוערכות . 10'עבור שלב א | 802 |
משרד ראש הממשלה . פרויקט הקמת מבנה חדש למשרד ראש הממשלה ומעונו משרד מבקר המדינה מציין כי תשובות כלל הגורמים מעלות תפיסות וטענות שונות בדבר האחריות לבדיקת השינויים התכנוניים בסביבת הפרויקט. הדבר מחדד את הצורך להפיק לקחים מהפרויקט ולוודא כי ניהול הפרויקט יבוצע באופן מתואם ושיטתי, תוך הגדרה ברורה של תפקידי הגורמים השונים בפרויקט, עדכון שוטף של כלל הגורמים המעורבים, וקביעת פלטפורמה אחידה לדיווח על עדכונים ושינויים בפרויקט וסביבתו. כמו כן, ראוי כי כל גורם מקצועי שמעורב בפרויקט יהיה אחראי בתחומו, בהתאם לסמכויותיו על פי דין ולתפקידים שהוטלו עליו בקשר לפרויקט, להתעדכן בכל המידע שנחוץ לו למילוי תפקידו, לרבות מתן תשומת לב לאינדיקציות בנוגע לשינויים המשפיעים על תחום אחריותו. עולה אפוא כי השיהוי של כשלוש שנים בבדיקת הבינוי העתידי בסביבת הפרויקט גרם לבזבוז זמן יקר, שבמהלכו אפשר היה לקדם את תכנונו והקמתו של הפרויקט במקום המקורי או במקום חלופי. בפרויקטים מורכבים, ובייחוד בפרויקטים שביצועם ממושך, כפרויקט אלמוג, מנהלי הפרויקט נדרשים לוודא כי מתבצע תהליך יעיל של זיהוי סיכונים ומעקב אחר התפתחויות הקשורות בהם. יש לוודא כי התהליך מתבצע באופן עיתי, וכי הסיכונים מנוהלים באופן עקבי ויזום במשך כל תקופת ניהול הפרויקט. זאת משום שייתכן כי סיכונים חדשים ייווצרו ויתממשו עם חלוף הזמן. כמו כן, דרוש ניהול תקשורת יעיל בין חברי צוות הפרויקט, ויש לוודא כי מידע רלוונטי בנושא התפתחות סיכונים מועבר לכל הגורמים המעורבים בנושא באופן שיטתי, מוסדר ומובן, תוך התחשבות בסוגי המומחיות השונים של כל אחד מהם. מוצע כי השב"כ יפיק לקחים מהאמור: מוצע להקים מנגנון שיבטיח כי תתבצע בדיקה סדורה ועיתית של כל ההיבטים התכנוניים הנדרשים הנוגעים לאבטחת ראש הממשלה במתקני הקבע הקיימים שלו ובמתקנים עתידיים. זאת באמצעות בקשה משר הביטחון להגדירם כ"מתקן בטחוני" המוחזק בידי "שלוחה אחרת של מערכת הביטחון", באמצעות פנייה יזומה ועיתית למינהלת הפרויקט או לחטיבת הנכסים או בדרך אחרת שתיקבע. המלצה זו, ראוי שתיבחן גם בנוגע למתקנים הנוספים שבאחריות השב"כ. כמו כן, יש לוודא כי חוות הדעת המקצועיות שמגיש השב"כ מבוססות על נתונים בדוקים ועדכניים, ובמידת הצורך ממשיכות להתעדכן גם במהלך הפרויקט שבמסגרתו הוגשו. משרד מבקר המדינה מציין כי מעקב אחר שינויים תכנוניים בכלל המתקנים שבאחריות השב"כ יכול לסייע במניעת תקלות אפשריות, בדומה לתקלה שאירעה בפרויקט אלמוג. מוצע כי השב"כ ייבחן הסדרים שיבטיחו כי הוא יהיה מעודכן במידע הרלוונטי למתקנים שבאחריותו, לרבות בדרך של קבלת המידע מגורם חיצוני. בהתייחס לתשובת אגף החשכ"ל, לפיה חטיבת הנכסים באגף מקיימת תהליך סדור של העברת מידע בפרויקטים שבניהולה, מוצע כי חטיבת הנכסים תפיק מפרויקט זה לקחים הרלוונטיים לפרויקטים מורכבים וייחודיים, אשר בדומה לפרויקט זה משלבים שותפים רבים ותחומים מקצועיים שונים. בין היתר, יש לוודא כי בפרויקטים שתהליך הקמתם מתמשך, מתקיים מנגנון לעדכון ולבדיקה חוזרת של הנתונים שעליהם מתבססת עבודת המטה של הפרויקט ולהתאמת תמונת המצב המקצועית לשינויי הנסיבות בשטח. היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, רא"ם בשב"כ ואגף הביטחון במשרד רה"ם היו שותפים בצוות הפרויקט, היו מחויבים למפות את האיומים האפשריים על הפרויקט והופקדו על הכנת פרוגרמת הביטחון שלו. גורמים אלה גיבשו את עמדתם בנושא בלא שהתבצעה בדיקה עדכנית של איומים אפשריים עקב הגישו פרוגרמת ביטחון שלא 2018 בינוי עתידי בסביבת הפרויקט, ובינואר הביאה בחשבון את תוכנית הכניסה לעיר ואת תוואי הרכבת הקלה באזור הפרויקט. ראוי היה לבצע בדיקה כזאת, בשל הצורך הברור בגיבוש עמדה ביטחונית-מקצועית על בסיס מידע תכנוני עדכני; לנוכח העובדה שהבדיקה ; ולנוכח העובדה כי בעת גיבוש 2007 המקיפה האחרונה בנושא בוצעה בשנת העמדה בנושא היו בידי השב"כ ואגף הביטחון במשרד רה"ם אינדיקציות, ולו חלקיות, לכך שחלו שינויים תכנוניים מהותיים בסביבת הפרויקט. סגן ראש המל"ל דאז ומנהל חטיבת הנכסים באגף החשכ"ל הממונה על המינהלת - האמורים לתאם את עבודת הגורמים השונים המעורבים בפרויקט - לא וידאו כי המידע התכנוני הרלוונטי בדבר שינויי תוכניות הבינוי, אשר היה בידי המתכננים ובידי המינהלת, יובא באופן סדור, מלא ועקבי לידיעתם של השב"כ ואגף הביטחון במשרד רה"ם. ובמשך 2015 עקב כך, החל ממועד קבלת החלטתו של הקבינט בסוף שנת כשלוש שנים, התבססה עבודת המטה של צוות הפרויקט על עמדה . תמונת המצב 2007 מקצועית-ביטחונית הרלוונטית למצב התכנוני בשנת העדכנית והמלאה של שינויי תוכניות הבינוי התבררה לבסוף רק באוגוסט , והדבר הוביל להקפאת הפרויקט, כפי שיפורט להלן.2018 נמצא, כי אף שהשב"כ הכין את מסמך הדרישות יותר מחמש שנים לאחר גיבוש גרסתה הקודמת של פרוגרמת הפרויקט, הוא לא בחן בשלב זה את התאמת הפרוגרמה לאיום העדכני, וסגן ראש המל"ל דאז, כמנהל הפרויקט, אף לא הנחה את השב"כ לבצע בחינה כאמור. עקב כך התמקד מסמך הדרישות שהכין השב"כ בהיקף השטחים שמבקש השב"כ כי יוקצו לפעילותו בתוך מבנה הפרויקט. , כשנה לאחר גיבוש פרוגרמת הפרויקט, החל השב"כ לבחון 2017 בינואר , כשנה וחצי לאחר גיבוש 2017 את תפיסת המיגון של הפרויקט. ביולי פרוגרמת הפרויקט, התבקש השב"כ על ידי סגן ראש המל"ל להשלים , בעקבות 2017 הכנת מסמך בנושא תפיסת מיגון עדכנית. באוגוסט בקשה זו, הגיש השב"כ לצוות הפרויקט מסמך הכולל עדכון דרישות. המקור: המל"ל, אגף החשכ"ל. בעיבוד משרד מבקר המדינה. עולה אפוא כי בגין העיכוב בעדכון דרישות השב"כ, ביצע צוות הפרויקט , עבודת מטה המבוססת 2017 עד אוגוסט2016 במשך כשנה וחצי, מפברואר על נתונים בלתי עדכניים; נקבעה לפרויקט מסגרת תקציבית בלתי ישימה; ומשהתבררו באיחור העלויות הגבוהות המתבססות על דרישות השב"כ, הקדיש צוות הפרויקט כשמונה חודשים נוספים להתאמת הפרוגרמה למגבלות התקציב. כמו כן, נושאים שלא התקבלה בעניינם החלטה סופית בפרוגרמת מנעו במשך זמן רב את האפשרות 2018 הביטחון שהוגשה לבסוף בינואר להביא את מתווה הפרויקט לאישור הקבינט ולהתחיל בתכנון אדריכלי. | מוצע כי ממלא מקום מנכ"ל משרד רה"ם יפעל להבטחת מנגנון אקטיבי ויעיל של פיקוח ובקרה על ניהול הפרויקט, שיפעל באופן רצוף ותוך מעורבות בנושא. במסגרת המנגנון תיקבע החובה להתעדכן באופן עיתי בנוגע להתקדמות הפרויקט, לוודא את העמידה בלוחות זמנים, ליישב מחלוקות ולהסיר חסמים. זאת במסגרת הפעילות של הוועדה להסרת חסמים או במסגרת אחרת. סיכום פרויקט הקמת משרד ומעון רשמי לראש הממשלה עומד לסירוגין על סדר שנה. במועד סיום הביקורת הפרויקט 25-היום של ממשלת ישראל כבר כ נמצא בהקפאה, תכנונו טרם הסתיים ולמותר לציין כי עדיין לא החלה בנייתו, ונשקלת הקמתו במקום חלופי. מדובר בפרויקט מורכב ורגיש, המשלב, לצד היבטים תכנוניים המאפיינים פרויקט בינוי ממשלתי, גם היבטים ביטחוניים ודרישות הנוגעות לטקסיות ולייצוגיות. ראוי שדוח זה ישמש בסיס להפקת לקחים, הן לצורך המשך ניהול הפרויקט בשנים הבאות והן לצורך יישומם בפרויקטים מורכבים עתידיים. לשם כך, נכון יהיה לתת את הדעת על כמה וכמה חולשות בניהול הפרויקט, לרבות קבלת החלטות ללא בדיקה מקדימה של מכלול הנתונים וללא הערכת סיכונים עדכנית; תנודתיות רבה בקבלת ההחלטות ובהגדרת התכולות; היעדר תקשורת מיטבית בין הגורמים המעורבים בפרויקט; והיעדר פעולה ממוקדת ויזומה להסרת חסמים. לנוכח מכלול הנסיבות שליוו את הפרויקט בשנים האחרונות נמצאים מקבלי ההחלטות על פרשת דרכים בכל הנוגע להחלטות לגבי עצם הקמתו של הפרויקט, מקומו וניהולו. הדוח מדגיש את הצורך בקבלת החלטות יסודיות שיניחו בסיס יציב להמשך פעילות סדורה ויעילה בעניינו של הפרויקט בתקופה הקרובה. | 803 |
רשות המיסים בישראל . פיקוח רשות המיסים על המעברים היבשתיים בביקורת התברר שמדובר בתופעה שיטתית של מבריחים המנסים להעביר את הטבק ומוצריו בכל דרך שהיא לתחומי ישראל ומנצלים את אוזלת ידה של מערכת האכיפה הרופפת לביצוע הברחות חוזרות ונשנות, כאשר המקרה הגרוע ביותר מבחינתם הוא תשלום קנס, שלאחריו הם חוזרים לפעול. בעניין זה יש לציין כי עקב המיסוי הגבוה על טבק ומוצריו רווחי המבריחים גבוהים במיוחד. כך, על פי הערכת רשות המיסים, אובדן מס , רק באזור ברטעה וריחן, 2017 קנייה ומע"ם בשל הברחות הטבק בשנת מיליון ש"ח. על סכום זה יש להוסיף את אובדן מס ההכנסה.790-נאמד ב משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות המיסים ולצה"ל להסדיר נוהל עבודה ביניהם שיקבע באופן ברור מתי ואיך לקיים את בדיקות הרכב והטובין המועברים במעברים הצפוניים. משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות המיסים לבחון את היקף כתבי האישום, כדי לוודא שמתנהלת אכיפה אקטיבית לנוכח היקף התופעה. בבדיקת משרד מבקר המדינה התברר כי המינהל האזרחי הוסיף על המעברים הרשמיים שנקבעו בצו האלוף להעברת סחורות, מעברים נוספים שדרכם ניתן להעביר טובין מתחומי ישראל לרשות הפלסטינית, כמו: מעבר המנהרות, מעבר ביתר ומעבר בחורים (חיזמה). יש לראות בחיוב את הגדלת המעברים לטובת הגדלת הסחר וטיוב השירות. עם זאת תוספת המעברים חייבה שגם בהם תהיה נוכחות של בודקי מכס לצורך בדיקת הטובין. הועלה כי רשות המיסים לא הגדילה בהתאם את מצבת כוח האדם במנר"מים, שגם כך הייתה במצוקת כוח אדם, וכך נותרו פחות בודקים פנויים לביצוע התצפיות או לעריכת בדיקות שוטפות. בהיעדר נוכחות של בודקי רשות המיסים בשטח יכולים גורמים עברייניים לנצל את המצב ולבצע הברחות של טובין בהיקף נרחב. כמו כן יש למצב זה השלכות ביטחוניות שכן הגורמים העברייניים עלולים גם להעביר טובין האסורים להעברה לתחומי הרשות הפלסטינית מסיבות ביטחוניות. משרד מבקר המדינה העלה כי לשלושה נישומים היה תיק סגור במס הכנסה אף על פי שהם נתפסו בפעילות עסקית, וכי המידע על כך לא הועבר מיחידת המעברים אל אגף מס הכנסה, אף שמדובר בהעברה פנימית בתוך רשות המיסים. עוד נמצא בבדיקת משרד מבקר המדינה בהעברת 2018- ו2017 כי לאחד הנישומים שנתפס חמש פעמים בשנים טובין ללא תיעוד, בסכום של מאות אלפי ש"ח, קיימת יתרה להחזר במס .2018 ש"ח, נכון לנובמבר40,477 הכנסה של משרד מבקר המדינה מעיר כי על רשות המיסים לאכוף גביית מס אמת, ובמיוחד ממי שכבר נתפס כמה פעמים בהעברת טובין באופן שיטתי ללא תיעוד כחוק. על כן על רשות המיסים ליצור תיאום בין המנר"מים לבין תחנות המע"ם ומשרדי מס ההכנסה, ולהביא לכך שכל מידע שיש בו כדי ללמד על הכנסתו של העוסק או הנישום יטופל ותוטל בגינו השומה המתאימה, כגון: פסילת ספרים וקביעת שומה חדשה. משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות המיסים לנוכח המתואר לעיל לבחון מינוי מרכז תפיסות כחלק מהתקינה, שיעבור הכשרה מתאימה ויוכל לרכז את כל התפיסות של ניסיונות ההברחה או של עבירות המכס האחרות ואת המשך הטיפול בעבריינים והרתעתם. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את התגובה ומציין בפני רשות המיסים כי עליה להגיע ככל הניתן לנתוני אמת בכל הקשור להתחשבנות עם הרשות הפלסטינית. כמו כן, מומלץ כי רשות המיסים תבחן חיוב מלכ"רים בדיווח שנתי המבוצע על ידם לרשויות המס לפרט נתונים על אודות רכישת טובין מעוסקים בתחומי הרשות הפלסטינית לצורך שיווקם בשטחי מדינת ישראל, ובדרך זו תוכל המדינה להתחשבן בגין סכומים אלו למול הרשות. | בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי בבית המכס נהר הירדן אין חלוקה למסלולים אדום וירוק לנוסעים, כך שלמעשה יש רק מסלול אדום, ועל כן מחויב כל נוסע העובר במעבר להצהיר על טובין שברשותו המחייבים מסירת הצהרה. אם הנוסע לא הצהיר או שהצהיר הצהרה חלקית על טובין חייבי מס שנתפסו ברשותו, רשאי פקיד המכס להטיל עליו סנקציות שונות, כמו חילוט וכופר. מכיוון שיש קושי אובייקטיבי לבדוק את כל הנוסעים העוברים במעבר, האכיפה נעשית רק כלפי מי שנבדק ונתפס, דבר הפוגע בהרתעה מפני ביצוע הברחות. | 804 |
רשות האוכלוסין וההגירה . הבקרה על מעברי הגבול מוצע כי במסגרת פעולותיה תפעל רשות האוכלוסין לטיוב סדרי העברת המידע ולגיבוש הליך שיבטיח את העברת כל המידע הרלוונטי להסתננות ולא רק מידע קונקרטי בנוגע לאופן ולשיטה של ההסתננות. , התקבלה החלטה בנושא בידי 2016 נמצא כי רק כעבור שנתיים, במאי היועץ המשפטי לממשלה, ולפיה רשות האוכלוסין תקבע בנוהל מהו "שימוש בכוח סביר" וכן תקבע אמות מידה להתרת השימוש בכוח. שנים לובן נושא שימוש המשטרה במאגר מעו"ז, ובפרקי 12 במשך זמן ניכרים בתקופה זו היה שיהוי בטיפול בנושא, לעיתים במשרד המשפטים ולעיתים במשטרת ישראל. כתוצאה מאלה הטיפול בהכנת תזכיר החוק ארך זמן כה רב. השיהוי בקבלת ההחלטות האלה משמעותו עיכוב בהשלמת החקיקה הנדרשת לצורך הסדרת נטילת מידע ביומטרי מזרים ושמירתו במאגר. נמצא כי בשונה מעשרות מדינות בעולם, ולמרות תפיסת ההפעלה החדשה של מינהל מעברי הגבול, מדינת ישראל ככלל אינה אוספת מידע על נוסעים זרים לצורך ביצוע ביקורת גבולות קודם הגעתם למעבר הגבול בישראל, והאמצעים שפירט מינהל ביקורת הגבולות בתפיסת ההפעלה החדשה בעניין זה טרם הוצאו לפועל. זאת בשעה שחל גידול חד במספר סירובי הכניסה ), והוא גבוה לאין שיעור מהגידול 2018 - 2012 בשנים780%-לישראל (כ בלבד). באותה 51%( במספר התיירים שנכנסו לישראל באותה תקופה תקופה חל גידול ניכר גם במספר התיירים בארץ שאין בידם אשרת כניסה ), ובין הסיבות לכך עשויה להיות גם בקרה לא מספקת על 76%-תקפה (כ הזרים הנכנסים לארץ. המקור: נתוני מרחב נתב"ג במשטרה ל מספר התיקים 800%-מנתוני התרשים עולה כי בשלוש השנים האחרונות גדל ב שהמשטרה פתחה לישראלים בחשד לעבירה שעניינה כניסה דרך מעבר הגבול ) גדל גם מספר 850%( בנתב"ג בניגוד לחוק הכניסה לישראל, ובשיעור דומה .12כתבי האישום שהגישה המשטרה בגין החשד לביצוע עבירה זו . נמצא כי רשות האוכלוסין לא קבעה מהו משך הזמן המזערי או המרבי 1 הנדרש לבדיקה האחידה. עם זאת בהסכם האמור בין רש"ת לבין רשות האוכלוסין נקבע כלהלן: "זמן שירות פעיל ממוצע בכניסת זרים 90%-"; מדד זה נוגע לרמת השירות ביחס ל ]לכל היותר [ שניות 50 מהנוסעים בימי עומס; זמן שירות פעיל הוא "פרק הזמן למתן שירות לנוסע בדלפק ביקורת הגבולות (זמן מחשב)". עוד נמצא כי המערכת הממוחשבת של רשות האוכלוסין אינה כוללת מידע המאפשר לה למדוד בפועל את משך כל שלבי הבדיקה האחידה אלא רק את המקטע שלהלן: מסריקת הדרכון או הקלדת פרטיו ועד להנפקת מתן אישור הכניסה לזר או דחיית המעבר והעברתו לבדיקה בקו האחורי. . נמצא כי מינהל ביקורת הגבולות לא גיבש תוכנית בקרה שנתית ולא 1 קבע כמה בקרות ייעשו ומהם הנושאים שיבוקרו - זאת בניגוד לנדרש .2011-בתורת ההפעלה שגיבש ב ועד מועד סיום הביקורת לא ערך מטה המינהל 2016 . מתחילת שנת 2 בקרה כוללת על מערך ביקורת הגבולות, והבקרה האחרונה, שנעשתה , הופסקה לטענת הרשות לנוכח ריבוי המשימות שהוטלו 2015 בשנת על המינהל ותיעדוף שלהן ולנוכח בעיות איוש משרות. עוד הועלה כי בשנים האמורות נעשתה מפעם לפעם ביקורת בנושא מסוים בחלק מן , ערך 2019 עד יולי2015 המעברים, ובמשך ארבע שנים וחצי, בשנים ), 48%( מעברי הגבול23 מבין11-מטה מינהל ביקורת הגבולות בקרה ב ובשאר המעברים לא ערך כל בקרה. | המקור: נתוני רשות האוכלוסין לדצמבר מהתרשים עולה כי משך הבדיקה האחידה - משלב הסריקה עד להנפקת שניות או 10 אישור המעבר - של יותר משליש מכניסות הזרים לישראל היה פחות מכך. | 805 |
מוסדות המדינה, חברות ממשלתיות ותאגידים . פרויקט תבל לשדרוג מערך המחשוב במוסד לביטוח לאומי הקשר המקצועי בין גופים סטטוטוריים לבין רשות התקשוב הממשלתי, אשר לה ניסיון וידע מקצועי רב בליווי פרויקטי מחשוב גדולים, עשוי לתרום תשומות וכלים מועילים ואף חיוניים לניהול המקצועי של הפרויקטים ולהצלחתם. מוצע לבחון את האפשרות שפרויקטי מחשוב בסדר גודל נרחב בגופים סטטוטוריים, בהתאם למאפיינים הייחודיים של כל גוף, יתנהלו בפיקוח ובקרה של רשות התקשוב. לא יושמו בתבל ולכן אי אפשר להשביתן. למשל, מערכת מבוטח הישנה מחוברת למערכת גבייה לא-שכירים (גל"ש) שטרם יושמה בתבל, ומערכת שירותים כספיים הישנה כוללת את תחום הגבייה שעדיין לא יושם בתבל. זאת ועוד, מערכת נכות כללית בתבל מטפלת רק בתיקים חדשים, ואילו התיקים שנפתחו לפני הקמתה עדיין מנוהלים במערכת הישנה. מצב זה גורם לעומס עבודה, לבזבוז משאבים ולעלות של תחזוקת שתי מערכות בעת ובעונה אחת ושל תחזוקת הממשק ביניהן. הוא אף גורם למורכבות טכנולוגית ומגדיל את הסיכון לכפילויות ולטעויות. על הביטוח הלאומי לבחון את הבקרות הנדרשות במצב זה. כמו כן עליו להביא בחשבון מצב זה בעת קבלת ההחלטות על תוכנית הפרויקט לשנים הבאות. אף שהביטוח הלאומי יישם במסגרת הפרויקט כמה מערכות חשובות ומתקדמות שתרמו לשדרוג הליכי העבודה ולשיפור השירות למבוטח, הן ומכאן שהדרך למימוש מלא 2009-חלק קטן מהמערכות שתוכננו לפרויקט ב של היעד העיקרי בפרויקט - "המבוטח במרכז" - עוד ארוכה. משהשקיע מיליון ש"ח וכעשר 755-הביטוח הלאומי משאבים כה רבים בפרויקט (כ שנות עבודה), היה מצופה כי יחול שיפור ניכר בשירות לציבור בתחומי גמלאות עיקריים נוספים. מצב זה מדגיש את הצורך בשיפור הליכי ההערכה והתכנון בפרויקט ואת הצורך בבחינה מחודשת של תוכנית העבודה, לרבות קביעת אבני דרך ובקרה צמודה על מימושן. צרכים אלה מקבלים משנה תוקף נוכח הסיכון הנובע מהשימוש בטכנולוגיות מיושנות ונוכח היעדר האפשרות להשתמש בכלים טכנולוגיים עדכניים. מצב זה עלול לפגוע ביציבות המערכות ואף בשירות למבוטחים. לעומת התכולות המתוכננות בשל היעדר נתוני2019-על תקציב הפרויקט ב תכנון מפורטים, מלאים ומעודכנים (ראו להלן בפרק "תוכנית העבודה של הפרויקט"). זאת ועוד, נתוני הביטוח לאומי מראים כי ביצוע התקציב בפרויקט עד מיליון ש"ח; נמצא כי נתונים אלה אינם כוללים 705- עמד על כ2019 לנובמבר עובדי 15 את כל העלויות הישירות המשויכות לפרויקט כגון עלות שכרם של מינהל תקשוב ומערכות מידע המועסקים בפרויקט (למשל מנהלת הפרויקט, מזכירת הפרויקט ומתכנתים), וכן עלות ההתקשרות עם יועצים חיצוניים, המספקים למוסד שירותי פיקוח ובקרה על הפרויקט. על פי האומדן של 7%- מיליון ש"ח, שהם כ50-משרד מבקר המדינה, עלויות אלה הסתכמו בכ מסך עלויות הפרויקט. יתר על כן, תקציב הפרויקט אינו מביא בחשבון את עלות העבודה של חלק מהמערכות החדשות שיושמו בתבל המופעלות בד בבד עם המערכות הישנות. ראוי לבחון את שיוך כלל העלויות הקשורות בפרויקט לתקציבו באופן ישיר (כגון העלות הכוללת של כוח האדם המועסק בפרויקט ועלויות תפעול ). זאת כדי שהגורמים המפקחים על הפרויקט יוכלו לראות את 25נוספות התמונה המלאה של עלותו, והיא תשמש אותם בקבלת ההחלטות לגבי התכנון לטווח הקצר והארוך, לרבות בנושא הקצאת המשאבים (כגון כוח אדם) והכדאיות הכלכלית (עלות-תועלת). 2018 הביקורת העלתה כי חל עיכוב של ממש בפעילות המתוכננת לשנים . 22 משום שמספר הפיתוחים ומספר התקלות היו גבוהים מהמתוכנן2019-ו למשל, מערכת נכות כללית ושירותים מיוחדים נפרסה בשלושה סניפים בלבד, האפיון של מערכות ועדות רפואיות מס הכנסה, ילד נכה ודמי פגיעה , ולוח הזמנים ליישום מערך 2020-, נדחה ל2019-ונכות מעבודה, שתוכנן ל . חרף העיכוב, רוב התקציב שאושר כבר נוצל 23המידע הניהולי טרם נקבע מיליון 142- היה כ 2019 ועד יולי 2018 (ביצוע התקציב לתקופה מינואר מיליון 180 ואילו התקציב שקבע הביטוח הלאומי לשנים אלה היה24ש"ח ש"ח). עולה אפוא כי לכל אורך הדרך סבל הפרויקט מעיכובים ביישום התכולות, ובסופו של דבר הם הובילו לחריגות מהתקציב המתוכנן. המכניזם הרב-שנתי של אי-העמידה ביישום התכולות, בלוח הזמנים ובתקציב המתוכנן עשוי להצביע על בעיה יסודית בהליכי התכנון של הפרויקט, לרבות באופן הניהול של תוכנית העבודה שלו ובפיקוח עליה (ראו להלן בפרק "תוכנית העבודה של הפרויקט"). מאחר שמדובר בפרויקט עתיר משאבים ומורכב מהבחינה הטכנולוגית, הצפוי להימשך עוד שנים אחדות, על הביטוח הלאומי לבחון לעומקם את תהליכי התכנון בפרויקט, לנתח את הסיבות לחריגות בלוח הזמנים, בתקציב וביישום התכולות, להפיק את הלקחים הנדרשים וליישמם במהירות ולנהל מעקב הדוק אחר התקדמות אבני הדרך של הפרויקט בכל שלב ושלב כדי למנוע עיכובים נוספים. כמו כן על הביטוח הלאומי לבחון את הליך אישור השינויים והשיפורים בפרויקט ולמנות גורם בכיר לאחראי לאישור השינויים לאחר בדיקת השפעתם על לוח הזמנים ועל התקציב שנקבעו. זאת ועוד, מאחר שמספר הפיתוחים בפרויקט גבוה מהמתוכנן, על הביטוח הלאומי לבחון תהליכי עבודה קיימים שניתן לפשטם וכך להקטין את מספר הפיתוחים הנדרש. על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מהתרשים עולה כי לאורך שנות הפרויקט חלו שינויים רבים בתקציבו מיליארד 1.387 עמדה התחזית התקציבית לפרויקט על2017-המתוכנן. ב 477 , שהיה2009-ש"ח - תחזית הגבוהה פי כשלושה מהתקציב המקורי מ מיליון ש"ח. כאמור, התברר כי חרף היישום החלקי של תכולות הפרויקט בהשוואה לתכנון מהתקציב המקורי 58%- היה גבוה בכ2019 המקורי, ביצוע התקציב עד יולי מיליון ש"ח לעומת התקציב המקורי שהיה 755- (כ2009-שאושר לפרויקט ב מיליון ש"ח). 477 נוצל רוב התקציב הדו-שנתי שקבע הביטוח2019 עוד התברר כי אף שעד יולי מיליון ש"ח, חל עיכוב של 180 בסך2019- ו2018 הלאומי לפרויקט לשנים ממש בביצוע התכולות המתוכננות לשנים אלו בשל מספר פיתוחים ותקלות צוות 2018-גבוה מהמתוכנן. יתר על כן, אף שהביטוח הלאומי הקים ב לפיקוח תקציבי שהתכנס באופן שוטף, התקשה הצוות לבצע בקרה מלאה | התקדם הביטוח הלאומי 2019 מהאמור לעיל עולה כי במחצית הראשונה של ביישום הפרויקט בלי שהושגה הסכמה בין הגורמים המעורבים בו בנוגע סברה חשבות המוסד 2019 לקיומה של תוכנית עבודה שנתית מפורטת. ביוני אינה מאפשרת לבצע פיקוח תקציבי כנדרש. 2019 כי התוכנית הקיימת לשנת | 806 |
מטלות רוחב . שירות חיילי חובה מחוץ ליחידות צה_ל . פתרון מאולץ למילוי מצבות כוח האדם ביחידות, כדי שניתן יהיה להפעיל ניידות ולצאת למשימות. בהתייחסותה מיוני 2009 לממצאי הביקורת ציינה מ"י, כי שוטרי השח"ם "מהווים לעיתים קרובות מכפלת כוח וגם אם תרומתם המקצועית נמוכה מזו של שוטרי הקבע, נודעת לה חשיבות רבה. לפיכך, המשטרה פועלת להכשרתם הראויה". משרד מבקר המדינה מעיר, כי בלי לגרוע מתרומתם של חלק משוטרי השח"ם, הממצאים שעלו בדוח של האגף לביקורת מפברואר 2007 ובדוח זה מצביעים על תמונה כוללת שונה. הדבר גם מקבל ביטוי בפניותיו של השר לביטחון הפנים דאז ממאי ומיולי 2007 לראש הממשלה דאז ולשר הביטחון דאז, כפי שפורטו לעיל. .בביקורת עלה, כי עבודת המטה הפנימית, שערכה מ"י בנושא אפשרויות מיצוי טוב יותר של שוטרי השח"ם, לא כללה, בין היתר, ניתוח מפורט של התפקידים ברמת היחידות, בחינת יכולת היחידות להפעיל את השח"ם בתפקידים אחרים, ובחינת היכולת המעשית להעביר לפעילות מבצעית שוטרי קבע העוסקים זה שנים בתפקידי מינהלה. בשל מצוקת כוח האדם במ"י, אופן הפעלת יחידות הסיור מושתת על תמהיל הכולל שוטרי קבע ושוטרי שח"ם. אולם נוכח המגבלות בהפעלת שוטרי השח"ם, כפי שתוארו לעיל, לעתים השימוש בהם מהווה, למעשה, כדי שמ"י תעמוד במשימותיה וכדי לפתור את בעיית המחסורבכוח אדם ובתקציב, הוקצו לה, בין היתר, חיילי חובה המוצבים ביחידות שצוינו בצו שירות ביטחון ובעיקר ביחידות הסיור המבצעיות. בביקורת עלה, מחד, שפעילות השח"ם במתכונת הנוכחית אינה משיגה את ייעודה, כפי שהובהר לעיל. עם זאת, אין למ"י יכולת לתפקד ללא השח"ם. מאידך, בשל הירידה המתמשכת במצבת כוח אדם בשירות חובה ונוכח מדיניות צה"ל בשנים האחרונות לצמצום מספרם של חיילי החובה המוצבים בתפקידי מינהלה ופקידות, מתנגד צה"ל להמשך הצבת חיילים בשירות חובה ביחידות שמחוץ לסד"כ, כל שכן להרחבת מגוון היחידות והתפקידים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי יש לראות בחומרה המשך מצב שבו, מחד, אין מיצוי יעיל של פוטנציאל חיילי השח"ם, כשמאידך, צה"ל זקוק לכוח אדם זה למשימותיו. אשר על כן, יש לסיים מהר ככל שניתן את בחינת הסוגיה של השירות מחוץ לסד"כ ואת תיקון החוק בהתאם. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי בהיעדר הסכמה בין המשרדים יש להביא את הנושא בפני הממשלה להחלטה, זאת כדי למנוע המשך בזבוז המשאב הלאומי של חיילי החובה. במסגרת הביקורת ערכו נציגי משרד מבקר המדינה סיורים במספר בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים, בתי ספר תיכוניים, מרכזי קליטה, אולפנים ופנימיות (להלן - המוסדות) שבהן פועלות מורות -חיילות. בשיחות עם מורות-חיילות במוסדות אלה עלתה שביעות רצונן המלאה מתפקידן, מיחס הממונים המקצועיים שלהן במסגרת המוסדות השונים ומיחס המפקדים הצבאיים. בשיחות עם מנהלי המוסדות הועלתה שביעות רצונם המלאה מפעילותן ומאופן תפקודן של המורות -החיילות, שבמקרים רבים היא אף מעבר למצופה מהן. מהמסמכים עולה, כי בשנת 2004 לא אישרה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת (להלן - הוועדה) את הסדר העסקתם של חיילים ב"נתיב" אף לא באחת משתי הקטגוריות המצוינות בחוק. ולכן בצווים שהתקין שר הביטחון בפברואר 2004 , הן לתכלית ביטחון והן להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים, נפק ד מקומו של "נתיב", והוא לא הופיע כמסגרת שבה מתאפשר שירות של חיילים בשירות חובה, על אף שהימ"ל המשיך להתקיים. גם בצווים שהתקין שר הביטחון במאי 2005 נפקד מקומו של "נתיב", וצה"ל הודיע לגורמים הרלוונטים ב "נתיב" על כוונתו לסגור את הימ"ל, אלא אם יוסדר מעמדו המשפטי. .והן בשליחויות ובפעולות אחרות התורמות להשגתם של יעדים ביטחוניים - לאומיים אחרים, כגון: חינוך, עלייה וקליטה ועוד". כפי שעלה בדוח ביקורת זה, חלק מהחיילים המשרתים במ"י אינם באים לידי מיצוי בתפקידיהם, ותרומתם לעתים היא ב"מילוי שורות" עקב מחסור בכוח אדם מקצועי. עוד עלה, ששירות חיילי חובה בימ"ל "נתיב" התנהל במשך שנים מספר ללא הסדר חוקי. בשל הדעות השונות בנוגע לאופי פעילותו של "נתיב", ובעיקר בשל העובדה שוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לא אישרה את הכללתו בצווים שהתקין שר הביטחון בשנים 2004 ו- 2005 , ראוי היה להציג לשר הביטחון את ההתלבטות בנוגע לאופי הפעילות של "נתיב" ואת המשמעויות הנגזרות מכך. בפועל המשרד לא העלה את הנושא לשר הביטחון, אלא נקט פעולות כדי "להכשיר" בדיעבד את ימ"ל "נתיב". שירות חיילי חובה במסגרות שנבדקו מעלה שאלות ערכיות בנוגע להשגת יעדי החוק: אם הצבתם של חיילים בשירות חובה במסגרות אלה במתכונת הנ וכחית אכן מהווה שליחות ביטחונית -לאומית, או שהיא תחליף זול לכוח עבודה אזרחי. עמדת משרד האוצר, ולפיה המניע להצבת חיילים בגופים מחוץ לצה"ל הוא תקציבי, רק מתווספת לשאלות אלה. הדברים מקבלים משנה חשיבות נוכח העובדה, שכאמור, לצה"ל מחסור בכוח אדם לשירות סדיר. לפיכך, על כל הגורמים המעורבים, וביניהם - צה"ל, משרד הביטחון והגופים בהם משרתים חיילי חובה מחוץ לצה"ל - לגרום לכך, שהמשאב האנושי, שצה"ל מעמיד לרשותם, אף על פי שהוא עצמו נזקק לו, ינוצל ביעילות מרבית. אי-השלמת עבודת הצוות הבין -משרדי לבחינת השירות מחוץ לסד"כ היא למעשה הנצחת המצב הקיים על מגרעותיו, והתעלמות מהצורך בקביעת המלצות אופרטיביות למיצוי כוח אדם המועבר מצה"ל לימ"לים. ראוי אפוא, שהצוות הבין -משרדי יסיים בהקדם את עבודתו ויגיש המלצותיו לממשלה, תוך תיקון הליקויים שעלו בדוח ביקורת זה. מעבר לכך, על המשרד למלא את תפ קידו בכל הנוגע לריכוז הטיפול בהשמת חיילים בשירות חובה בימ"לים. | .בדברי ההסבר להצעת החוק (תיקו ן מס' 8 ), התשנ"א - 1994 , צוין, כי "מאז ראשית ימי המדינה הוטלו על צה"ל, בצד יעדו העיקרי - הגנת המדינה - גם שליחויות ביטחוניות-לאומיות נוספות; יוצאי צבא משרתים את שירותם הסדיר הן במסגרת מערכת הביטחון וזרועותיה הלא צבאיות | 807 |
מטלות רוחב . ההסברה לקהלי היעד דוברי השפה הערבית ושידורי מדינת ישראל בערבית - ממצאי מעקב מורחב משרד מבקר המדינה מצביע על היעדר גורם ממלכתי בעל יכולת מוכוונת המבוססת על כלים מקצועיים, אשר עורך משוב קבוע ושיטתי על מאמצי ההסברה בשפה הערבית. דרוש אפוא, שמטה ההסברה הלאומי יבחן את דרכי התיקון לחוסר זה. משרד מבקר המדינה מצביע על כך, שבתחומי תיאום מערך ההסברה הלאומי בשפה הערבית נותרו סוגיות שחשוב היה לתחקר אותן סמוך ככל האפשר למועד סיום מבצע " עופרת יצוקה". בין סוגיות אלה נמנות: הגדרת האחריות הישירה להסברה הממלכתית לתושבי רצועת עזה ואיו"ש; היערכות לעת חירום לשיפור עוצמת שידורי קול ישראל בערבית ברצועת עזה; אופן ריכוז הטיפול בתקשורת הזרה בערבית בארץ; וסוגיות מקצועיות בתחום ההופעה בתקשורת הערבית , כגון התבטאות בה בערבית ספרותית או בערבית מדוברת. לדעת משרד מבקר המדינה, להפקת לקחי ההסברה הממלכתית ממבצע " עופרת יצוקה", לרבות בתחום ההסברה בערבית , בלוח זמנים קצר ככל הניתן, חשיבות רבה. זאת, משום שאמנם המערכה הצבאית הסתיימה בינואר 2009 , אך המערכה בחזית ההסברתית, לרבות בשפה הערבית, נמשכת במלוא עוזה ואף התעצמה בעקבות המבצע, ולקחיה במישור זה ברמה הלאומית עשויים להועיל לשיפור מאמץ ההסברה הלאומי. כמו כן ראוי שבמסגרת תהליך הפקת הלקחים ממבצע "עופרת יצוקה" יבחן מטה ההסברה הלאומי גם את ההמלצות האמורות של ח"כ אבי דיכטר. בהקשר זה יוער, כי סוגיית המשמעות של הופעת דובר לובש מדים במהלך המבצע , הנתפס בקרב קהלי יעד ערביים כמייצג את מדינת ישראל ולא רק את צה" ל, וסוגיית הכשרת דור המשך לדוברים בשפה הערבית, טרם נבחנו עד מו עד סיום ביקורת המעקב במסגרת תחקיר משותף לגופי ההסברה בראשות מנהל מטה ההסברה הלאומי. לצד הליקויי ם המפורטים בפרק זה בכל הנוגע לטיפול של משרד ראש הממשלה בתחום ההסברה בשפה הערבית, מציין משרד מבקר המדינה לחיוב את מאמצי מנהל מטה ההסברה הלאומי, מר ירדן ותיקאי, לקדם את הטיפול בתחום ההסברה בשפה הערבית מאז החל בתפקידו בפברואר 2008 , .בד בבד להקמת המטה יש מאיןזאת, תוך התמודדות יום-יומית מול אתגרים הסברתיים לאומיים מורכבים וקשים; בהתייחס לבעייתיות הרבה של שידור ישראלי בשפה ערבית; ונוכח הפיגור הניכר שחל בהצבת נושא משרה מקצועית בכירה לטיפול בהסברה בערבית במטה ההסברה הלאומי. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על מטה ההסברה הלאומי להגדיר באופן ברור למערך ההסברה הלאומי את תחומי האחריות ואת דרכי הפעולה של כל גוף וגוף, למימוש מדיניות ההסברה הלאומית בשפה הערבית בנוגע לתושבים הפלסטינים ברצועת עזה ובאיו" ש. בהמשך , ר אוי שמטה ההסברה הלאומי יעקוב אחר הפעולות המקצועיות של גופי ההסברה על פי תחומי האחריות שנקבעו להם למימוש הסברה חיונית זו. משרד מבקר המדינה מעיר , כי המחלקה לתקשורת ערבית לא תוגברה בהתאם להחלטת הממשלה מיולי 2007 ,. יתר על כן לא רק שלא חל שיפור ביכולות המחלקה, אלא אף חלה נסיגה משמעותית כתוצאה מירידה באופן איוש התקנים הקיימים. נוכח החשיבות הרבה להפעלה אפקטיבית של מחלקה זו, מן הראוי לסכם ולהחיש בהקדם את הדרוש למימושה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מאחר שלמשרד החוץ אחריות ישירה להסברת חוץ של מדינת ישראל ומאחר שערכת ההסברה שהכינה חטיבת | בביקורת המעקב התברר, כי הליקוי שהועלה בביקורת הקודמת נותר בעינו ולא חל שיפור בארגון הטיפול בנציגי התקשורת הזרה בישראל, לרבות נציגי התקשורת הערבית. מן הראוי, שמטה ההסברה הלאומי יפעל לשיפור הארגון של הטיפול בכתבים הזרים בארץ ולתיאומו בין הגופים העוסקים בנושא. | 808 |
מטלות רוחב . מערך משרתי הקבע במימון גופים אזרחיים (תקני קבע ייחודיים) משרד מבקר המדינה מעיר, כי מסקנות התמחור החדש מצביעות על כך, שמשך שנים גבה משהב"ט מהגופים החיצוניים בגין עלות תק"י סכומים הנמוכים משמעותית מהסכומים המתחייבים. להערכת משרד מבקר המדינה, נוכח שיעור הגמלה המעודכן, ונוכח העובדה, שהכנסות משהב"ט בפועל בגין מרכיב הגמלה הסתכמו בכ -8 מיליון ש"ח בשנה (כ- 16 מיליון ש"ח בשנים 2006 ו- 2007 ), משהב "ט גבה במשך שנים מהגופים החיצוניים מיליוני ש"ח פחות מהנדרש. . לגמלאי צה"ל. בביקורת עלה, כי על אף זאת, בין השנים 2004 עד 2007 את"ק לא דיווח למשרד האוצר אודות ההכנסות שגבה מהגופים החיצוניים בגין מרכיב הגמלה של תק"י כמתואר לעיל, וממילא לא העביר לרשותו את הסכומים שגבה, כולם או רובם, לצורך קיזוז מתשלומיו לגמלאים. כאמור, מנתוני את"ק עולה, כי רק בשנים 2006 ו- 2007 הסתכמו סכומים אלה בכ-16 מיליון ש"ח, לפי הפירוט הבא: ב- 2006 - כ- 7 מיליון ש"ח; וב- 2007 - כ-9 .מיליון ש"ח בביקורת עלה, כי על אף המשמעויות המשקיות האמורות, משרד האוצר אינו מקיים בקרה כלשהי בנושא הקצאת תק"י ועל אופן קביעת התעריף להתחשבנות. משרד מבקר המדינה מעיר, כי ראוי שצה"ל יבחן את המדיניות שקבע בנושא ההתחשבנות עם הגופים החיצוניים בגין הקצא ת תק"י, תוך התייחסות לסוגיות שעלו בביקורת, ובכלל זה, אופן קביעת התעריף .עתודות משאבים וגמישויות מטכ"ליות, הנדרשות בתכניות אלה. בהקשר לחשיבות הדבר, ראוי להביא את דבריו של ראש חטיבת התכנון באג"ת, שקבע בינואר 2008 , כי "יש ליצור גמישות מטכ"לית בכוח אדם אשר תאפשר לנו לחזק את הגופים כנדרש מעת לעת". לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח תפקידי אג"ת כמתואר לעיל ונוכח העיקרון שנקבע בהפ"ע, ולפיו אג"ת מפרסם את שיא כוח האדם בצה"ל, ראוי שאת"ק יעדכן את הגורמים הנוגעים באג"ת בנוגע לשיא כוח אדם קבע מובהק העומד לרשות צה"ל בהתאם לסיכום עם משרד האוצר. משרד מבקר המדינה מעיר, כי היעדר תמחור מפורט בנוגע למרכיב עלויות התק"י שבתקורות הניהוליות, והיעדר נהלים כתובים בנושא ההתחשבנות בין משהב"ט לבין התעשיות הביטחוניות בגין עלויות אלה, מהווים ליקוי. הדבר מונע, בין היתר, קיום בקרה נאותה על תהליכי ההתחשבנות בין כלל הגופים הנוגעים - התעשיות הביטחוניות, מפא"ת וצה"ל. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמפא"ת ואת"ק יבחנו את הסוגיות האמורות ויפעלו במשותף לקביעת מדיניות ונהלים בנושא. מנתוני מפא"ת עולה, כי בתקציב הביטחון מנוהל סעיף הכנסה אחד, המרכז את כלל הכנסות מפא"ת בגין התקורות הניהוליות בפרויקטים של שת"פ חו"ל, ובכלל זה ההכנסות בגין תק"י, תקני רכב ייחודיים (להלן - תר"י)44 , כוח אדםועלות משרדים 45( , כגון: סביבת עבודהשכירות, חשמל, מים וכד'), נסיעות לחו"ל ואירוח משלחות. בביקורת עלה, כי במפא"ת אין נהלים בנוגע לקביעת גובה תשלום התעשיות למשהב"ט בגין תק"י בהתחשב במכלול הנתונים הרלוונטיים, ובכלל זה עלות התק"י שמשלם מפא"ת לצה"ל והתועלת שיש לצה"ל מביצוע הפרויקט. יצוין, כי במפא"ת לא נמצאו נתונים מפורטים אודות התקורות הניהוליות שהתקבלו מהתעשיות, לרבות מרכיב עלות התק"י שנכלל בהן; ו ממילא, מפא"ת לא ערך השוואה בין מרכיב התק"י שבתקורות הניהוליות שקיבל מהתעשיות לבין תשלומיו לצה"ל בגין מרכיב זה כמו גם לגבי השיעור מהתקבולים שנותר בידיו. בהקשר למתואר לעיל יש להעיר, כי רישום הכנסות בגין התקורות הניהוליות בסעיף סל תקציבי אחוד, ללא פירוט מרכיביהן, פוגע בשקיפות ואינו מאפשר בקרה ומעקב מצד מפא"ת ואת"ק אחר עלויות התק"י המוטמעות, כאמור, בתקורות אלה. עוד יש לציין, כי את"ק אינו מעורב כלל בנושא תמחור עלויות התק"י שבתקורות הניהוליות, ומגביל את פעילותו לגביית עלותם הישירה של התק"י לצה"ל, ממפא"ת. ב. כאמור, ב התאם להסדר בין משהב "ט לבין משרד האוצר, עד סוף 2007 שילם משרד האוצר מתקציב המדינה 98.5% מתשלום הגמלאות | משרד מבקר המדינה מעיר, כי אין לקבל מצב שבו תהליך אישור תק"י באג"ת מתבסס בעיקר על ניסיונם המקצועי של הגורמים המאשרים ומתקיים ללא תיעוד מספק, כגון הבחינה ה"איכותית" שנדרשת בפ"מ כדי לבחון אם יש מקום להאריך את תוקף התק"י המובנים לתקופות נוספות. על תהליך זה להתבסס, בראש ובראשונה, על מדיניות ברורה ונהלים כתובים, שיפרטו שיקולים ואמות מידה לאישור תק"י ולניהולם, וכן יחייבו תיעוד מתאים. היעדר נהלים כאמור, מאפשר מצב של אישור תק"י שלא לצורך, תוך דלדול מאגר שיאי כוח אדם העומד לרשות צה"ל (בעניין זה ראו בהמשך), או לחלופין, יש בו כדי להביא לדחייה לא מוצדקת של בקשות גופים דורשים לאישור תק"י, תוך פגיעה בפעילותם ובבקרה של אג"ת על תהליך אישורם. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי חלק מהתק"י ובעיקר תק"י מובנים, ממלאים תפקידים בעלי מאפיינים אזרחיים מובהקים, כגון תפקידים במערך הכספי, בתחום המינהלי ובתפקידי מטה. נוכח זאת, ראוי היה שאג"ת יבחן את החלופה של איוש תפקידים על ידי תק"י, אל מול החלופה לאיושם על ידי אזרחים 23 ., דבר שלא נעשה | 809 |
משרד הביטחון . פעילות משרד הביטחון להצגה ולהנחלה של מורשת הקרב של צה_ל ושל כוחות המגן שקדמו לו - ממצאי מעקב משרד מבקר המדינה מעיר שוב, כי כתוצאה ממצב דברים זה, נפגעת מהותית יכולתו של צה"ל לשמר באמצעות המוזיאון את הממצאים ההיסטוריים החיוניים להמחשה ולהנחלה לציבור של המורשת ושל שלבים שונים בהתפתחות צה"ל. לדעת משרד מבקר המדינה, הגיעה השעה שהמשרד יקבל, ביחד עם הגורמים הרלוונטיים האחרים, החלטות עקרוניות בנוגע לעתידו ולמיקומו של מוזיאון "בתי האוסף" (לתולדות צה"ל) - הן בהיבט הפיזי והן בהיבט המוזיאוני - וינקוט פעולות יסודיות לצורך הפיכתו של מוזיאון זה למוזיאון הראוי למטרה שלשמה הוא קיים - הצגה והנחלה של מורשת צה"ל לתקופותיה. .2. .הסדרת חוקיות הגבייה של דמי הכניסה למוזיאונים שבאחריותו בעניין מוזיאון "בתי האוסף" (לתולדות צה"ל) מעיר משרד מבקר המדינה, כי על הנהלת המשרד לנקוט את הצעדים הדרושים כדי לוודא, שמוזיאון זה - שמטיבו ומטבעו ועל פי התייחסות צה"ל והמשרד אליו, הוא המתאים ביותר מבין כל המוזיאונים של היחידה להציג באופן ממלכתי את תולדות צה"ל לתקופותיה - ימלא תפקיד זה, באופן שיכבד את צה"ל ואת מורשתו. לנקיטת הצעדים בעניין מוזיאון זה יש השלכות עקרוניות, בין היתר, ל נוכח התפוגגותו של פרויקט המרכז הלאומי בהר איתן, שהיה אמור להיות מרכז לאומי לגבורה ולהנצחה. משרד מבקר המדינה מעיר, שיש לראות בחומרה את העובדה שבנוגע לחלק מהליקויים שהועלו בביקורת נטלו המשרד וצה"ל על עצמם התחייבות כלפי משרד מבקר המדינה, משרד ראש הממשלה והכנ סת לתקנם במהלך שנת 2007 , אך הם לא עשו זאת. על כן, על המשרד ועל צה"ל לפעול לתיקונם ללא דיחוי נוסף. .מממצאי המעקב עולה, כי הנהלת משרד הביטחון טרם החליטה וטרם ביצעה צעדים חיוניים הנדרשים בתחום המוזיאונים שבאחריות המשרד, בין השאר בהיבטים הבאים: 1. גיבוש מסמך מדיניות מוזיאונית כוללת, שממנ ה ייגזרו אמות מידה וסדרי עדיפויות משימתיים ותקציביים ברורים ושקופים. בשנת 1980 החליטה הממשלה על הקמתו של מרכז לאומי לגבורה ולהנצחה בה ר איתן שליד ירושלים, בין היתר, למטרות המחשת גבורת עם ישראל, שחרורו הלאומי, שחזור קרבות והנצחת הנופלים, לרבות מהתקופה שלפני הקמת המדינה. התפוגגותו של פרויקט לאומי זה וירידתם לטמיון של עשרות מיליוני ש"ח, שהושקעו בו מאז ההחלטה על הקמתו, התחוללו בלא שהגורמים הממלכתיים, שהיו מעורבים בו, הביאו את העניין להחלטה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לנוכח כך, שההחלטה על הקמתו של מרכז מוזיאוני והנצחתי לאומי התקבלה על ידי הממשלה, אזי על כל שינוי בהחלטה זו להתקבל אף הוא על ידי הממשלה בתהליך סדור. הדבר מקבל משנה תוקף לנוכח ההשלכות של ההחלטה על עתידו של המרכז בהר איתן על המדיניות הכוללת של מערכת הביטחון בנושא ההנחלה וההנצחה של מורשת צה"ל בכלל ועל עתידו של מוזיאון "בתי האוסף" (לתולדות צה"ל), בפרט. . החלטות ופעילות בכיוון זה חיוניות כדי לאפשר למוזיאון למלא את התפקיד של המוזיאון היחיד המשמר, משחזר, מציג וממחיש את תולדות צה"ל באופן בלתי תלוי בעמותה מייסדת. החיוניות והדחיפות של נקיטת צעדים בנוגע למוזיאון זה בולטות במיוחד על רקע התפוגגות פרויקט המרכז הלאומי לגבורה ולהנצחה בהר איתן17 . במעקב נמצא, כי על אף שחלפו מעל לשלוש שנים מאז הביקורת, המשרד לא תיקן את הליקויים בעניין זה. כאמור, הוא ממשיך בגביית דמי הכניסה למוזיאונים בלא שהובהר הבסיס המשפטי לכך, ובלא לבחון את ההצדקה לגבייתם. משרד מבקר המדינה העיר, כי יש לשלב בהמ"ב ארגון תיקונים בנושאים אלה. בהתייחסותו לממצאי המעקב מסר ראש אמ"א, כי המלצת משרד מבקר המדינה תיושם עד סוף שנת 2009. | משרד מבקר המדינה העיר, כי כל עוד המשרד אינו קובע תפיסה, מדיניות ומטרות מוזיאוניות כוללות ובלא החלפה של תצוגות ישנות, מצטמצמת פעילותה של היחידה בעיקר לאחזקה שוטפת. כתוצאה מכך, היא אינה מבצעת פעילות של פיתוח המוזיאונים שבאחריותה, ולפיכך ממלאת את ייעודה באופן חלקי בלבד. | 812 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . היערכות משרד התחבורה למתן שירותי תובלה למשק האזרחי והיערכות צה_ל לגיוס כלי רכב בשעת חירום מהמסמכים עלה, כי בעקבות דוח מבקר המדינה דלעיל ודוח החברה, פנה באוקטובר 2002 ראש מל"ח דאז, מר ארנון בן עמי , לראש אט"ל דאז, אלוף אודי אדם, במכתב שהעתק ממנו נשלח גם לשר הביטחון ולסגנו ולרמטכ"ל ולסגנו, ובו הוא הלין, בין היתר, על חלוקת כלי רכב בין צה"ל והמשק האזרחי שלא בראייה אחידה ואינטגרטיבית, ועל התמשכות מצב שבו לא ניתנים פתרונות לתובלה יבשתית במשק האזרחי, דבר ה"מעמיד בספק את מוכנות המערכת האזרחית למלא את משימותיה". בביקורת עלה, כי אף שחלפו כשבע שנים מאז המכתב האמור, לא חלו שינויים מהותיים בסדרי חלוקת אמצעי התובלה בין צה"ל לבין המשק האזרחי ולא צומצמו החוסרים, שעליהם הצביע דוח החברה. יתרה מזו, שעה שצה"ל נערך להקצאה ולפריסה מרחבית של כלי רכב וכלי הצמ"ה הדרושים לו (בכלל זה משאיות, לפי מלוא התקנים של יחידותיו בשעת חירום), ובמאגר כלי הרכב של צה"ל מצאי משאיות אף מעבר לצרכיו (בסוגיה זו ראו בהמשך), לא נמצא שמטה מל"ח ארצי והרשות לתובלה פעלו מול הדרגים הגבוהים בצה"ל ומול שר הביטחון כדי להביא לשינוי יסודי במצב. בביקורת עלה, שאף על פי שמשרדי ההובלה הם מפעלים חיוניים של הרשות לתובלה, האמורים לבצע את חלק הארי של שירותי ההובלה במשק בשעת חירום, הרי שבניגוד למצוין בחוברת, הרשות לתובלה לא בחנה ולא קבעה את מספר המשאיות שעל כל משרד הובלה ל הפעיל, כפועל יוצא מנתוני הביקושים החזויים שיופנו אליו בשעת חירום. במצב זה, נפגעת יכולתה של הרשות לתובלה לרכז את הצרכים ולטפל מול גורמי צה"ל בהשלמת חוסרים בכלי רכב. יתר על כן, בהיעדר קביעה כזאת, לא ניתן להעריך את היקף החוסרים ואת מוכנותם של משרדי ההובלה לשעת חירום. מן הראוי, שהרשות לתובלה תקבע את מספר כלי הרכב הדרושים למשרדי ההובלה, כך שיוכלו להבטיח את המענה לביקושים החזויים לשירותי התובלה שעליהם לספק בשעת חירום. משרד מבקר המדינה חוזר על ה מלצתו משנת 2000 , ולפיה קיים צורך בדיון מחודש בנושא חלוקת המשאבים בין צה"ל לבין המשק האזרחי. מתוקף אחריותו הכוללת של שר הביטחון לטיפול בעורף במצבי חירום, ראוי שסוגיה זו תידון ברח"ל, כדי שזו תבחן, בשיתוף עם צה"ל ועם הרשות לתובלה, את סדרי העבודה הקיימים ואת הצעדים הדרושים כדי להביא למיצוי מיטבי של פוטנציאל כלי הרכב במשק. לאחר שנציגי משרד מבקר המדינה הציגו לרח"ט כוננות והפעלה במל"ח את חילוקי הדעות בקשר למשמעות הנתונים, הוא ציין, כי דוח הכוננות החודשי הועבר גם לידיעת מנכ"ל משרד התחבורה, ולא הייתה הסתייגות מצד גורמי משרד התחבורה בנוגע לאופן הצגת הנתונים בדוח. בעקבות הביקורת, שונתה מתכונתו של דוח הכוננות, אולם בלא שניתן פתרון לחילוקי הדעות. זאת ועו ד, במועד סיום הביקורת החלק בדוח הכוננות המתייחס למערך התובלה היבשתית בשעת חירום אינו כולל מידע על נתוני הביקוש ועל המצאי של המשאיות והתומכים, ואינו מפרט את החלוקה בין כלי רכב המיועדים לרשות לתובלה לבין אלה המיועדים לרשויות ייעודיות. .משרד מבקר המדינה מעיר, כי התייחסויותיהם של מטה מל"ח ארצי ושל משרד התחבורה אינן עולות בקנה אחד עם הסברים ומסמכים שהתקבלו במהלך הביקורת. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי מצב בו אין תמימות דעים בנוגע למשמעות הנתונים, עלול לגרום לתכנון של הספקת שירותי תובלה אשר לא יהיה ישים בשעת מבחן ואף לכשלים בהספקת שירותי תובלה. נוכח כל האמור לעיל וכדי שניתן יהיה לעמוד על ההיערכות הכוללת של שירותי התובלה האזרחית בשעת חירום ועל תמונת המוכנות לאשורה, יש מקום שרח"ל תבחן עם הגורמים המעורבים את הנתונים ואת משמעותם, לרבות את מספר הסבבים ביממה שמשאיות יכולות לבצע בשעת חירום, ובעקבות כך ייקבע מספר המשאיות הדרושות בשעת חירום לרשות לתובלה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אי-הבהירות השוררת בנוגע לשאלה אם מספר המשאיות העומדות לרשות המשק האזרחי יכול לענות על הביקושים; והחוסר הניכר במשאיות אורגניות במשרדי ההובלה, שחיוניותן רבה לתפעולם התקין של משרדי ההובלה, יש בהם כדי לפגוע ביכולתה של הרשות לתובלה לתת את המענה הדרוש למשק האזרחי בשעת חירום. 2 . כאמור, החוק מעניק לצה"ל קדימות בגיוס כלי רכב, ורק ציוד עודף משוחרר מחובת גיוס לטובת המשק האזרחי. במצב זה, הקצאת משאבי התובלה במשק בין צורכי צה"ל לבין צורכי המ שק האזרחי נעשית ללא ראייה מתכללת, המביאה בחשבון את כל השיקולים והמאזנת בין שתי מערכות אלה. למעשה, מערך מל"ח ניזון באופן תוצאתי מאמצעים שצה"ל יכול לוותר עליהם. נוכח התגברות האיומים על העורף האזרחי בשנים האחרונות, שיש בהם אף כדי להעצים את הדרישות להספקת שירו תי תובלה למשק האזרחי, המשך מצב זה מעמיד בספק את ההספקה הנאותה של שירותי התובלה הנדרשים למשק האזרחי בשעת חירום. | משרד מבקר המדינה מעיר, כ י הערכת הממונה הארצי, שלפיה היקף הנהגים הקיים עונה לדרוש בשעת חירום, אינה מתיישבת עם היקף הנהגים הדרוש למערך מל"ח, שהציג מנכ"ל משרד התמ"ת, שהוא גבוה בכ-37% . | 813 |
משרד הפנים . היבטים בתכנון המתארי המקומי הכולל משרד מבקר המדינה העיר למשרד הפנים כי הליכי הטיפול הטרום - סטטוטוריים בתכנון המתארי המקומי והליכי התכנון והאישור של תכניות האב הם נדבך חשוב בהליכים בתחום זה ולמעשה מדובר במכלול גדול של פעולות שעליהן מתבססים כל הליכי האישור האחרים. על כן נדרש משרד הפנים לפעול לאיסוף המידע מהגורמים השונים ולהזין אותו במערכת המעקב והבקרה. הביקורת העלתה כי שמונה מ -14 תכניות המתאר המקומיות שקידם משרד השיכון היו עדיין בשלבי תכנון טרום -סטטוטוריים (אור עקיבא, חצור הגלילית, יסוד המעלה, מטולה, מגדל, מצפה רמון, ערד וקצרין). משרד מבקר המדינה מעיר כי על הרשויות המקומיות הנושאות בעיקר האחריות לייזום ולקידום של הכנת תכניות מתאר מקומיות כוללות לקבוע נושא זה כאחד היעדים המרכזיים בעבודתן ולקבוע תכנית עבודה להכנת התכנית ולאישורה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי על משרד הפנים להטמיע בקרב ראשי הרשויות המקומיות בישראל את העיקרון ולפיו מחובתם לפעול להכנתה ולאישורה של תכנית מתאר מקומית כוללת ועדכנית אשר תבטיח כי יישמרו האינטרסים של הציבור כולו. כמו כן עליו לטפל בהחלטיות ברשויות שטרם החלו בקיום חובתן האמורה, ובמידת הצורך עליו לעשות כן באמצעות שימוש בסמכויות שבידיו. 1. למערכת המידע והבקרה מוזנים רק נתונים על שלבי הטיפול הסטטוטוריים בתכנית. לשכות התכנון המחוזיות מזינות מידע על תכניות שהתקבלו בוועדות המחוזיות לאחר שהוועדות המקומיות המליצו עליהן. יוצא אפוא כי אין למינהל התכנון מאגר מידע על פעולות ותשומות תכנוניות בשלבי העבודה המקדמיים של הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה ושל גופים אחרים (משרד השיכון, ממ"י ואחרים) בנוגע להכנת תכניות מתאר מקומיות כוללות. כמו כן אין למינהל התכנון מאגר מידע על הליכי הטיפול בתכניות האב64 . ההמלצות של ועדת גדיש בעניין ריכוז האחריות בנושא התכנון המתארי המקומי אינן מיושמות על ידי משרד השיכון, וייתכן שיעברו שנים רבות עד שהאחריות לנושא תרוכז כולה בידי מינהל התכנון. לפיכך העיר משרד מבקר המדינה למינהל התכנון ולמשרד השיכון כי עליהם לבחון פעולות להחשת הליך העברת האחריות למינהל התכנון, לרבות קבלת החלטות בדבר העברת חלק מהליכי התכנון שטרם הגיעו לשלבים הסטטוטוריים לאחריותו. על שני המשרדים לסכם תכנית פרטנית בנושא זה. הצורך מהדוגמאות שצוינו לעיל אפשר ללמוד כי לעתים משרד השיכון קידם את תכניות המתאר על פי יעדים אשר אינם עולים בקנה אחד עם עקרונות תכנוניים ארציים. בנוגע למצבים מעין אלה ציינה ועדת גדיש כי "התכניות המוגשות אינן תואמות את המגמות התכנוניות הקיימות, ומשאבים רבים מושקעים ביישוב חילוקי הדעות ובהתאמת התכניות בדיעבד". משרד מבקר המדינה העיר למשרד הפנים כי נוכח המציאות הקיימת והפערים שנוצרו בתחום תכניות המתאר המקומיות הכוללות יש מקום כי משרד הפנים יבחן, בצד פעולותיו לייזום ולקידום תכניות מתאר, אם ראוי שהוא יאמץ מדיניות ולפיה הוא ינקוט גישה החלטית יותר כלפי רשויות מקומיות שאינן מקדמות הכנה של תכניות מתאר מקומיות כוללות וממשיכות לבצע את פעולות התכנון והפיתוח בתחומן על סמך תכניות לא עדכניות או על סמך תכניות אב. במקרים כאלה אם הוועדה המחוזית מתבקשת לתת תוקף לתכנית מפורטת עליה לאמץ לעתים התבוננות תכנונית כוללת, באופן שהיעדרה של תכנית מתאר כוללת יהיה אחד השיקולים שיובאו בחשבון במסגרת דיוניה של הוועדה בשאלה אם לתת תוקף לתכנית מפורטת. אימוץ מדיניות זו תושתת על העיקרון הבסיסי שנקבע בחוק התכנון והבנייה בדבר מדרג התכניות ולפיו תכנית מתאר מפורטת תיקבע לפי מתכנית מתאר מקומית. | הרשויות המקומיות קידמו בעצמן רק שש מ -43 התכניות שקודמו ברשויות מקומיות במגזר היהודי. | 814 |
משרד האוצר . מינויים וסדרי העסקה - משרד האוצר . במוסד אקדמי חייב להעביר לנש"ם אישור מטעם המוסד האקדמי ובו פירוט מלא של תנאי העסקתו, לרבות שכר ומועדי ההרצאות. משרד מבקר המדינה מעיר כי הגבלת מספר השעות הקבועה בהוראות התקשי"ר מתייחסת למספר שעות העבודה בפועל ולא למספר הנקוב בבקשה להיתר. כמו כן, בניגוד להוראות התקשי"ר, משרד האוצר לא לדעת משרד מבקר המדינה, יש לקבל את עמדת נש"ם באופן חלקי. כפי שציינה נש"ם, המרחק ממקום העבודה בשירות המדינה למקום העבודה הפרטית הוא שיקול רלוונטי כאשר הבקשה מגיעה להכרעת הרשות. ואולם הוא צריך להיות רלוונטי גם באותם מקרים שבהם הבקשות אינן מגיעות להחלטת הרשות אלא מוכרעות בידי האחראי במשרד. על מנת לשמור על אחידות בהפעלת שיקול הדעת של האחראים במשרדים השונים, על נש"ם ליידע אותם כי עליהם להביא בחשבון את עניין המרחק ולקבוע באיזה אופן יש לשקללו. לדעת משרד מבקר המדינה, נוסח תשובת הנציב שהוא מאשר את הבקשה עפ"י הקריטריונים המקובלים בעייתי, שכן עצם העברת הבקשה לטיפול הרשות מעידה שלא התאימה לקריטריונים הקבועים בתקשי"ר, ועל כן תמוה שהבסיס לקבלת הערר ולאישורה היה "על פי הקריטריונים המקובלים". לדעת משרד מבקר המדינה, תקינות ההליך מחייבת גם בדיקה יסודית של מסמכים נלווים, ובפרט חוזי ההעסקה שנחתמו עם המעסיק הפרטי וצורפו לבקשה. הדברים ראויים להדגשה מיוחדת נוכח אי-ההתאמות בין הצהרות העובד בבקשתו ובין הסכמי ההעסקה שלו. יתרה מזו, עמדת הנציב שנמסרה למשרד מבקר המדינה, סותרת את ההוראות שפרסם סגן הנציב בחוזר מיום 7.2.99 , שעובד בחוזה בכירים המבקש היתר להרצות לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח העובדה שהמדינה הקימה את סוכנות הנסיעות, בין היתר, במטרה לרכז את הטיפול בנסיעות עובדי המדינה לחו"ל, אין בסיס לדברי החשכ"ל כי למדינה אין יכולת להתמודד בעצמה עם שינויים מידיים בנסיעות של עובדיה הנשלחים לחו"ל. תשובה זו תמוהה, בין היתר, לאור העובדה כי אגף החשכ"ל תיקן באוגוסט 2008 ,את התכ"ם והוראת תכ"ם חדשה אוסרת על טיפול של גורם זר מממן בנסיעות לחו"ל (ראו בעניין זה בהמשך). בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצאו ארבעה היתרים לעבודה פרטית שלא ניתן היה לפרט בהם מראש את שמות מקבלי השירות. העובדים מקבלי ההיתר לא דיווחו על מקבלי השירות, כנדרש בתקשי"ר, והסמנכ"לית הבכירה למינהל במשרד האוצר לא דרשה לקבל דיווחים כאלה. לכן לא נבדקה האפשרות של ניגוד עניינים או של סתירה אחרת להוראות התקשי"ר. | לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח תשובתה של היועצת המשפטית כי מדובר ב"מעקף תקציבי", היה על אגף החשכ"ל לפעול לשקיפות ההצגה של הוצאות הנסיעה. כמו כן, על אגף הייעוץ המשפטי לתת את הדעת לכך שחלק מהנוסעים למסע החשיפה במימונם של החתמים משתתפים בהליך בחירתם. | 815 |
משרד הכלכלה והתעשייה . סיוע ליצואנים עקב שחיקת שער החליפין של הדולר - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה .לפחות לאחר מועד החלטת הממשלה ורק לאחר שנדרש לעשות כן על ידי יו"ר ועדת הכספים. .ייסוף השקל במשך כשנתיים וחצי הביא לשינוי מהותי לרעה בהי קף היצוא, במספר ההזמנות ליצוא ובמספר המועסקים בתעשייה מתחילת שנת 2008 , ולפגיעה בתעשיית התיירות הנכנסת לישראל במחצית השנייה של אותה שנה. אף על פי שהממשלה בהחלטתה מנובמבר 2007 הכירה בהשפעות הצפויות של ייסוף חד של השקל ובצורך לגבש תכנית סיוע ליצואנים, התעכבו תהליכי קבלת ההחלטות והביצוע של משרדי התמ"ת, התיירות והאוצר בנוגע למתן אמצעי הסיוע, ובפועל לא ניתן סיוע משמעותי ליצואנים שנפגעו מהייסוף. נוכח חיוניותו של היצוא למשק הישראלי, מן הראוי כי המשרדים האמורים ייתנו עדיפות ראויה לטיפול בו, יגבשו תכניות סיוע בזמן אמת ויוודאו כי הן אפקטיביות; שאם לא כן עלולה כלכלת מדינת ישראל, ובכללה התעסוקה, להיפגע בצורה קשה. . ליצואנים לא יועדו לנותני שירותי תיירות ומשרד התיירות לא הכין תכניות ייעודיות עבורם, הם נותרו ללא סיוע. משרד מבקר המדינה מעיר, כי האחריות להכ נת תכניות סיוע ייעודיות לנותני שירותי התיירות מוטלת על משרד התיירות. מכיוון שתכניות הסיוע מכיוון שצוות היישום לא תיעד את דיוניו, לא ניתן לדעת אם הוא אכן דן בכל האמצעים שנקבעו בהחלטת הממשלה, ומדוע החליט שלא לכלול חלק מהם בהמלצות הסופיות. כמו כן, לא ניתן ללמוד כיצד גיבש את ההמלצות שעל בסיסן נבנתה תכנית הסיוע. זאת ועוד, צוות היישום לא קבע מדדי הצלחה לאמצעי הסיוע שעליהם המליץ בתכנית ולוחות זמנים להפעלתם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בשל התמשכות ההליכים נפגעה האפשרות של יצואנים רבים לקבל ייעוץ בתחום זה, וחלק הארי של התקציב לתכנית לשנת 2008 הועברליעדים אחרים. יתר על כן, מתשובת משרד התמ"ת עולה כי בעת גיבוש תכנית הסיוע היה המשרד מודע לכך שלא הייתה אפשרות לניצול מלוא התקציב הדו -שנתי המיועד לתכנית הגנות המט"ח, והיה ראוי שחלק מהתקציב יוקצה מלכתחילה לאמצעי סיוע אחר. לדעת משרד מבקר המדינה, העובדה ששינויים שבוצעו בקרן במחצית השנייה של שנת 2008 , לרבות שינוי ייעודה והפיכתה לקרן סיוע ליצואנים לכל מטרה, לא הובאו לידיעת כלל היצואנים באמצעות פרסום הוראת מנכ"ל מתוקנת פגעה בעקרון השוויון, שכן לא כל היצואנים היו מודעים לשינויים. לפיכך היה על משרדי האוצר והתמ"ת ליישב את המחלוקות ביניהם, לתקן את הוראת המנכ"ל ולפרסמה ללא עיכובים מיותרים. | לאור העובדה שההצעה שהובאה לדיון בממשלה בנובמבר 2007 הייתה זהה להצעה שהועברה למזכירות הממשלה כבר ביוני 2007 , ייתכן שניתן היה לזרז את הליכי הדיון וההחלטה בנושא זה. | 816 |
אגודת ידידי קרן לב_י . פעילות הקרן למען ביטחון ישראל (לב_י) משרד מבקר המדינה מעיר, כי בחלוף כשנה מקביעת סגן הרמטכ"ל, מן הראוי שצה"ל יתקן בהתאם את הפק"א. .משרד מבקר המדינה מעיר, כי בתקנון עמותת לב"י, כמפורט לעיל, לא נקבעה למשהב"ט סמכות להנחות את עמותת לב"י ולהתערב בהחלטותיה. אשר על כן, בהיעדר סמכות, כאמור, מושתתים ההנחיה והפיקוח של משהב"ט על רצונם הטוב והסכמתם של חברי עמותת לב"י. משום כך, על מש הב"ט והעמותה לבוא בדברים ביניהם לקיום התאמה מלאה בין הוראות משהב"ט לתקנון עמותת לב"י. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על העמותה ועל משהב"ט לקבוע עבור אילו גופים תגייס העמותה תרומות, ובנוסף, על העמותה ו על משהב"ט וצה"ל, כל גוף בתחומו, לדאוג לכך, שייעוד העמותה בתקנון העמותה, בהמ"ב ובפקודות צה"ל יעלה בקנה אחד עם קביעה זו. לדעת משרד מבקר המדינה, על צה"ל לתקן את הפקודות, כאמור, כך שהנושא של מחקר ופיתוח אמל"ח יושמט מרשימת הנושאים שעבורם מגייסת קרן לב"י תרומות, שהרי מטרה זו נמחקה מתקנון עמותת לב"י ומהמ"ב. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוהל "תפקידי קצינים בקרן", כמפורט לעיל, מחייב את קציני היחידה הצבאית להיות מעורבים בפעילות התרמה שעה שפקודת מטכ"ל ונוהל הפעילות אוסרים על כך. .משרד מבקר המדינה מעיר, כי אף על פי שעמותת לב"י היא "גוף ציבורי" כהגדרתו בחוק הביקורת הפנימית 7 , היא לא העסיקה, נכון למועד סיום הביקורת, מאי 2009 , מבקר פנימי. על עמותת לב"י לפעול למינוי מבקר פנימי בהתאם לאמור בחוק הביקורת הפנימית. . "משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוהל "תפקידי קצינים בקרן מנחה את מפקד היחידה הצבאית, שהוא קצין, לעסוק בפעילות המנוגדת לפקודת מטכ"ל ולנוהל הפעילות. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי חמורה העובדה שכשנה לאחר פנייתו של ממלא מקום מפקד היחידה הצבאית בעניין זה, כאמור לעיל, טרם פתרו משהב"ט וצה"ל את הבעיה והיא נותרה בעינה. | משרד מבקר המדינה מעיר כלהלן: כאמור, כבר בשנת 2005 העיר מבקר מערכת הביטחון במשהב"ט, כי יש לבסס את עמותת לב"י, העוסקת בהתרמת כספים, על אזרחים בלבד, וזאת כדי "למנוע ומראש כל אפשרות לעיסוק פעיל של קציני צה"ל באיסוף כספים". למרות זאת, במועד סיום הביקורת, מאי 2009 , לא זו בלבד שמשהב"ט ועמותת לב"י לא הפרידו את פעילות העמותה מפעילות היחידה הצבאית, אלא שהמצב אף החמיר, שעה שכאמור לעיל, נוהל "תפקידי קצינים בקרן" מטיל על קצין צה"ל הממלא את מקום מפקד היחידה הצבאית, לעסוק בפעילות המנוגדת לפקודת מטכ"ל ולנוהל הפעילות. נוכח האמור לעיל, מעיר משרד מבקר המדינה, כי על משהב"ט וצה"ל להפריד את פעילויות עמותת לב"י מהפעילויות הארגוניות והמינהליות שמבצעים חיילי היחידה הצבאית, וכן להפריד בין משרדי היחידה הצבאית לבין משרדי עמותת לב"י. בנוסף לכך, על צה"ל לתקן את נוהל "תפקידי קצינים בקרן" באופן שיאסור חד -משמעית על החיילים המשרתים ביחידה הצבאית כל מעורבות בנושא גיוס התרומות וגבייתן. | 817 |
התעשייה האוירית לישראל בע_מ . השקעת התעשייה האווירית בתחום מטוסי אימון והקשרים בינה לבין חיל האוויר והחלל בהתייחס לתשובתה של התע"א חוז ר ומעיר משרד מבקר המדינה, כי ראוי היה שחברי הדירקטוריון היו מקיימים את הדיון ומקבלים החלטה לאחר שעיינו בחומר. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הסכם ההתקשרות בין התע"א לבין ATG מיוני 2004 לא תאם את החלטת הדירקטוריון שהתק בלה תשעה ימים קודם לכן, שלפיה תשקיע התע"א 2 מיליון דולר נוספים עם קבלת מקדמה מהלקוח בסך10 מיליון דולר ולא בעת התחייבות הלקוח לרכוש את המטוס, התחייבות שניתן היה לבטל במקרים מסוימים (פירוט ראו בהמשך). משרד מבקר המדינה מעיר, כי החלטת דירקטוריון התע"א מדצמבר 2005 אינה מתיישבת עם החלטת הממשלה25 ממאי 2005 , ולפיה נדרש לקבל תשלום בסך 10 מיליון דולר כתנאי להשקעת התע"א בסך 2 מיליון דולר נוספים. יתר על כן, לא נמצאו סימוכין לכך שהתע"א פנתה בנושא לרשות החברות ולמשרד הביטחון שיפעלו לשינוי החלטת הממשלה. משרד מבקר המדינה העלה, כי בניגוד למה שהוצג בישיבת ועדת הכספים, בפועל תע"א לא הסדירה קדימות בהחזר קו האשראי על פני כל ההתחייבויות הקיימות והעתידיות (ראו פירוט בהמשך). .2. חל גידול ניכר באומדן עלויות הפיתוח של פרויקט ה"ג'אבלין". 3. נדרשו שינויים טכנולוגיים בתכנון המטוס כדי להתאימו לדרישות השוק הצבאי. 4. קיימת חשיבות לעמידה בלוחות הזמנים של התכנית עקב "חלון ההזדמנויות" לשיווק המטוס המיועד לשוק האזרחי בשנים 2007 ו- 2008. 5. הסיכוי לגיוס משקיעים פיננסיים היה נמוך מאוד, ושיעור התשוא ה הצפוי של ההשקעה לא היה אטרקטיבי למשקיע הפיננסי. . ביצוע ההשקעה, כנדרש לפי חוק החברות הממשלתיות, גם כאשר רכישה זו נעשית בעקיפין, באמצעות הלוואה המירה למניות. . לכדאיות הכלכלית של העיסקה, ואת הנתונים והחישובים שהובילו אותה למסקנה זו. | רק בפברואר 2007 מינה מנכ"ל התע"א, מר י' ניסן24 , צוות לניהול משא ומתן לגיוס הון עבור ATG . זאת אף על פי שכבר קודם לכן הוצפו בעיות המימון בישיבות ההנהלה ובמפגשים בין התע"א לבין ATG ; יש לציין, כי בישיבה בראשות מנכ"ל התע"א, מר י' ניסן, שהתקיימה בדצמבר 2006 ציין הסמנכ"ל לכספים של התע"א, מר מ ' שגיב, כי "צריך צוות לגיוס משקיעים - לא להשאיר ל- ATG ."ולא כפי שטיפלנו עד כה | 818 |
חברת נמל אשדוד בע_מ . סדרי קבלת עובדים בכירים - חברת נמל אשדוד בע_מ הביקורת הע לתה כי לא נערך פרוטוקול על המשאל בטלפון, כמתחייב מסדרי מינהל תקין. הוועדה גם לא קיימה דיון לפני שהחליטה לבחור את המועמד הסופי. מבקר המדינה העיר לחברה כי היה ראוי שהמלצה בדבר מינוי עובד א' למשרה בכירה א' , שהיא החלטה מהותית וחשובה, אשר חברי הדירקטוריון נסמכים עליה בבואם לאשר את המינוי, תתקבל לאחר דיון בוועדה עצמה ולא במשאל בטלפון. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על פי תקנות החברות הממשלתיות, על פי הנחיות הרשות ולפי נוהל איוש בכירים, סמכות המינוי של פקידים בכירים נתונה בידי המנכ"ל, והמינוי מובא לאישור סופי של הדירקטוריון. נמצא כי למועמד ד' למשרה בכירה ד' לא היו ותק של עשר שנים בלשכה מקצועית וניסיון של שלוש שנים לפחות בתפקיד בכיר בתאגיד בתחום המקצוע כנדרש . הוא אף לא עבר מבחן התאמה, כנדרש על פי נוהל מינוי בכירים. . החברה פעלה בניגוד לנוהלאיוש בכירים בחברה המחייב כי פנייה ישירה למועמד תיעשה בשילוב פרסום מודעה בעיתון או פנייה לחברת השמה לאיתור מועמדים פוטנציאליים. משרד מבקר המדינה העיר לדירקטוריון כי באישור המינוי לא נתן את דעתו לתקינות הליך האיתור, ובכלל זה לקיום הליך שוויוני ותחרותי, לקריטריונים קבועים מראש ולנימוקים למיון שנעשה בשלב י הביניים של הליך הבחירה, כנדרש בתקנות החברות הממשלתיות. יודגש כי לא נמצאו מסמכים המצביעים שהתקיים דיון משותף בין מנכ"ל החברה ובין יו"ר הדירקטוריון בעניין שינוי תנאי הסף למשרה ודרך האיתור הנוספת של המועמדים. לדעת משרד מבקר המדינ ה, אף שהיה המנכ"ל חדש בתפקידו ואף שביקש לשתף את יו"ר הדירקטוריון בהליך האיתור והדבר אושר על ידי הדירקטוריון, קיים חשש כי מעורבותה הפעילה של יו"ר הדירקטוריון בהליכי המינוי, גם אם נעשתה מרצון טוב ובכוונה כנה לסייע, פגעה ביכולתה לפקח עליהם במסגרת תפקידה כיו"ר הדירקטוריון. יצוין כי ההליך הקודם קוים ללא פרסום פומבי ולא העלה מספר גדול של מועמדים. לדעת משרד מבקר המדינה, היה מקום לקיים בסבב השני הליך פומבי. | לא נמצאו מסמכים בעניין ההתקשרות עם חברת ההשמה ב' לאיוש משרה בכירה ב' ולא נמצאו מסמכים שבהם רשומים שמות המועמדים אשר איתרה החברה והסיבות לפסילתם בהליך המיון השני. | 819 |
צבא ההגנה לישראל . מערך הכליאה בצה_ל .משרד מבקר מדינה העיר, כ י תשעת המקרים דלעיל חמורים, כיוון שמדובר בשלילת חירות שלא כדין, והם מחייבים בדיקה ותחקור כדי למנוע הישנות מקרים כאלה. נוסף לכך, ראוי שאכ"א יבחן את הסיבות שהביאו להיווצרות מצב מדאיג זה שבו קיימים מקרים רבים שבהם נמצאו ליקויים בחוקיות הליך הדין המשמעתי בפסקי ם שהוטל בהם עונש מחבוש. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במצב זה נגרמת פגיעה קשה בתנאי הכליאה בשני בסיסי הכליאה. לכן, ראוי שתוכן ותתוקצב תכנית מינימום לשיפור התשתית בשני בסיסי הכליאה, שתאפשר תנ אי מחיה סבירים לכלואים עד שתתאפשר הקמתו של בית הכלא המרכזי. לדעת משרד מבקר המדינה, על מקרפ"ר ועל מקמצ"ר לתת את דעתן לשיעורי אי-שביעות הרצון הגבוהים מאוד של הכלואים מהטיפול הרפואי, ולבדוק ביסודיות טענות אלה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי סגלי כוח האדם בבסיסי הכליאה מבצעים משימה מורכבת וקשה להתמודדות. גילם הצעיר של אנשי הסגל וחוסר ניסיונם המצטבר עלולים להשליך על ההתמודדות היום -יומית של סגל כוח האדם מול הכלואים. מן הראוי, שאכ"א ומקמצ"ר יבחנו אם ניתן לשלב לסגלי כוח האדם של בסיסי הכליאה כוח אדם בוגר יותר, וכן לבחון אם תכניות ההכשרה והחניכה של סגלי כוח האדם, ובמיוחד של המד"כים, נותנות מ ענה למורכבות המשימה המוטלת עליהם. עניין זה מקבל משנה תוקף נוכח הממצאים שעלו מהשאלונים בנוגע ליחס המפקדים כלפי הכלואים, עניין המחייב בפני עצמו בדיקה ובירור יסודיים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי זמינותם ונגישותם של ה סניגורים הצבאיים הם מרכיב חשוב בייצוג המשפטי שאותו מקבלים כלואים העומדים לדין בפני בית דין צבאי. נוכח ממצאי השאלונים כאמור לעיל, ראוי שהסניגור הצבאי הראשי ומפצ"ר יבררו את טענות הכלואים בנוגע לזמינותם ולנגישותם של הסניגורים הצבאיים לכלואים. .משרד מבקר המדינה מעיר, כי הממצאים בנושא כבילת הכלואים מצביעים על כך כי הכלואים נכבלים באופן גורף, בניגוד לאמור בתקנות בתי סוהר צבאיים ובניגוד להוראת קמצ"ר האמורה. גורמים שונים במקמצ"ר ובבסיסי הכליאה הצביעו אמנם על חששם מפני בריחה של כלואים כסיבה לכבילת כלואים, אולם בכבילת הכלואים באזיקים באופן גורף יש משום פגיעה מהו תית בהם, כיוון שנגרמות לחיילים השפלה ופגיעה בכבודם. כבילתם מעצימה את העלבון והבושה כאשר בחצר בית הדין הצבאי נוכחים בני משפחותיהם. על כן, על מקמצ"ר ליישם בקפדנות את ההוראות המחייבות בתחום רגיש זה. לדעת משרד מבקר המדינה, מצב זה מצביע על פגיעה באחת מזכויותיהם הבסיסיות של הכלואים. לכן, על אכ"א ועל מפצ"ר לבדוק מדוע התמשכו תהליכים אלה, למצות את הטיפול בנושא ולנקוט צעדים כדי לקצר את משכם של התהליכים. | . בשירות קבע, והמצב הבסיסי בעניין זה לא השתנה מאז ההמלצות של ועדות עשהאל ודקל. נוכח הממצא ים שהועלו בדוח ביקורת זה, על אכ"א, על מפצ"ר ועל מקמצ"ר לתקן את הליקויים שהועלו, ובמיוחד לנקוט את הפעולות הבאות: א. ראוי שאכ"א יפעל לשיפור סגלי כוח האדם, ובמיוחד מדריכי הכלואים, ברוח המלצות ועדות עשהאל ודקל והחלטת הרמטכ"ל בעקבותיהם, כדי לאפשר את המענה למור כבות המשימה המוטלת עליהם. ב. ראוי שתוכן ותתוקצב תכנית מינימום לשיפור הכרחי של התשתית בשני בסיסי הכליאה, שתאפשר תנאי מחיה סבירים לכלואים. ג. על אכ"א ומקמצ"ר לבצע בדיקה יסודית בנושא כבילת הכלואים באזיקים בעת יציאתם מבסיסי הכליאה לבתי הדין הצבאיים, וליישם את הוראת קמצ"ר בנושא זה ככתבה וכלשונה. כמו כן עליהם לערוך בדיקה יסודית בכל הנוגע לטיפול רפואי הניתן לכלואים, ובכל הנוגע למזון המוגש להם, בעיקר בכלא 4 , ולתנאי התברואה שלהם בשני בסיסי הכליאה. ראוי גם שהסניגור הצבאי הראשי ומפצ"ר יבררו את טענות הכלואים בנוגע לזמינותם ולנגישותם של הסניגורים הצבאיים לכלואים. לבסוף, הנתונים בנוגע לפעילות מערך גחל"ת מצביעים על הישגים בפעילותו, והוא אכן תורם להחזיר כלואים רבים לשירות צבאי תקין ולהקטנת שיעורי הכליאה החוזרת. אולם ראוי שאכ"א יבחן וינתח את הסיבות להיקפי הכליאה, תוך בח ינת השיעור הגבוה של כלואים בני העדה האתיופית ויוצאי חבר המדינות, ואם קיימות דרכים לצמצמם, במיוחד בעברה על היעדרות מהשירות הצבאי שלא ברשות, שבגינה נכלאו כשני שלישים מהכלואים. | 820 |
צבא ההגנה לישראל . מתן פטור משירות חובה לפני תום השירות משרד מבקר המדינה מציין, כי צה"ל הגיע להישג משמעותי בצמצמו את שיעור הפטור לפני תום שירות חובה בשנת 2008 בכ-4% בהשוואה לשנת 2006 ובכ- 2.6% בהשוואה לשנת 2007 , ועמד כבר בסוף שנת 2008 ביעד שקבע הרמטכ"ל לסוף תר"ש "תפן". מעבר לתועלת שצה"ל יכול להפיק משירותם של חיילים אלה, יש בצמצום שיעורי הפטור גם מסר ברור לחיילים ולחברה בישראל שלפיו צה"ל אינו משחרר בקלות חיילים לפני תום שירות חובה. עם זאת, הועלו ממצאים שונים בנוגע למאפייני השירות הצבאי של חיילים שהמשיכו לשרת לאחר שהיו מועמדים להשתחרר לפני תום השירות הצבאי. מדובר בשיעור גדול של חיילים, שלאחר שהושארו בצה"ל, נעדרו תקופות ארוכות מהשירות הצבאי; בחיילים רבים בעלי תב"ן שלילית של מעל ל-90 ימים שלא רואיינו בידי מפקדיהם כנדרש, כדי לבדוק אם יש להביאם בפני ועדת התאמה; ובמקרים שבהם מפקדים קבעו הסדרי . לסיים את תהליך עדכון הוראת הקבע בנושא ועדות ההתאמה, ולקבוע בה את אופן הפעלת הוועדות ואת הרכבן בכל צה"ל, כדי שהפעילות למתן פטור לפני תום שירות חובה מסיבות אי-התאמה תישען על מסד נורמטיבי אחוד וברור. ., ]נוסח משולב[ לשירות החובה בצה"ל, הנעשה מתוקף חוק שירות ביטחון התשמ"ו- 1986, יש ערך חיוני מבחינה ביטחונית, ויש לו חשיבות רבה הן לחברה בישראל והן לחיילים עצמם. נוכח ממדי הפטור לפני תום שירות חובה בשנת 2006 , ובעקבות יעד שקבע הרמטכ"ל, רא"ל גבי אשכ נזי, להורדת שיעור פטור זה, נקט צה"ל פעולות שונות שהביאו לירידה ניכרת בשיעורי הפטור לפני תום השירות, בעיקר מהסיבה הרפואית -נפשית. מעבר לתועלת שצה"ל יכול להפיק משירותם של חיילים אלה, יש בצמצום שיעורי הפטור גם מסר ברור לחיילים ולחברה בישראל, שלפיו צה"ל אינו משחרר בקלות חיילים לפני תום שירות חובה. צה"ל הגיע להישג משמעותי בצמצמו את שיעור הפטור תוך כדי שירות חובה בשנת 2008 ,. לצד ההישג הכמותי המרשים בצמצום שיעורי הפטור הועלו בדוח זה ממצאים שונים בנוגע למאפייני השירות הצבאי של חיילים שהמשיכו לשרת, לאחר שהיו מועמדים להשתחרר לפני תום השירות, הפוגעים במיצוים של חיילים אלה בשירות הצבאי. הדבר מתבטא בעיקר בהיעדרות מהשירות הצבאי, כתוצאה מנפקדות, מעריקות או מריצוי עונשי מאסר; ובחיילים רבים שצברו תב"ן שלילית של 90 ימים לפחות ולא רואיינו על ידי מפקדיהם כדי לקבל החלטה אם יש לה ביאם בפני ועדת התאמה. ראוי שאכ"א יבחן את מאפייני השירות של החיילים האמורים כדי לברר אם ניתן למצות טוב יותר את שירותם הצבאי, תוך ליבון גבול ההשקעה בחיילים אלה מול יכולת מיצוים בצה"ל, או בלית ברירה לשחררם מצה"ל. במסגרת הבחינה האמורה, על אכ"א לקיים פיקוח ובקר ה הדוקים אחר הטיפול של היחידות בחיילים בעלי תב"ן שלילית מעל ל -90 ימים, כדי לוודא שננקטות כל הפעולות לבדיקת התאמתם להמשך השירות בצה"ל. נוסף לכך, על אכ"א לבחון את הנושא של קיום הסדרי שירות מיוחדים עם חיילים כדי להשאירם בשירות צבאי. פעולות הנעשות כדי להשאיר בשירות הצבאי חיילים עם בעיות קשות ולהקל עליהם ככל הניתן בשירותם הצבאי הן ראויות כשלעצמן, אולם צריך שתהיינה מעוגנות בפקודות הצבא ובהתאם למאפייני השירות שיקבע צה"ל. הליקוי העיקרי שעלה מבדיקת הפעילות בתחום מתן פטור משירות חובה עקב אי -התאמה הוא, שפעילות זאת נע שית תקופה ארוכה ללא מסד נורמטיבי ברור, מתוקן ומעודכן, כאשר בפועל מתנהלת פעילות זאת לפי שתי תפיסות שונות לחלוטין: האחת, שנקבעה בהוראת הקבע בנושא ועדות התאמה, שלפיה בראש הוועדות עומדים קציני שלישות, והשנייה, הקיימת בחיל האוויר, ושאותה הנחה למעשה סגן הרמטכ"ל ליישם בכל צה"ל, ולפיה בראש הוועדות עומדים מפקדיהם של החיילים. על אכ"א לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמפקד מיטב ינמק את החלטותיו, ובמיוחד במקרים שבהם הוא מחליט בניגוד להמלצות ועדות ההתאמה, וכן במקרים של השגות של חיילים או של בקשות חיילים לעיון חוזר על החלטותיו. העובדה שמפקד מיטב דן בבקשות לעיון חוזר על החלטותיו הוא, מדגישה את הצורך החיוני במתן הנמקות להחלטותיו, כדי שניתן יהיה להבין איזה מידע ואילו שיקולים עמדו בפניו בעת קבלת ההחלטה הראשונה, ומה היו הנימוקים לקבלת ההחלטה בשלב העיון החוזר. כבר בדוח של מבקר המדינה משנת 200512 צוין בהקשר להנמקת ההחלטות על ידי ראש מינהל הגיוס דאז, כי הנמקת ההחלטות משפרת את איכותן, שכן היא מחייבת את הגוף המחליט לבחון את השיקולים השונים להחלטה, היא מאפשרת את בחינת ההחלטה על ידי גוף מבקר והיא מבטיחה אחידות ומונעת שרירות. . שירות מיוחדים לחיילים כדי להשאירם בשירות הצבאי, אשר חרגו מהאמור בפקודות הצבא. משרד מבקר המדינה מעיר, כי כחלק מהפעילות החיובית של צה"ל לצמצם את שיעורי הפטור תוך כדי שירות, ראוי שאכ"א יבחן את מאפייני השירות של החיילים האמורים כדי לברר אם ניתן למצות טוב יותר את שירותם הצבאי של חיילים אלה. במסגרת זאת, על אכ"א לקיים פיקוח ובקרה הדוקים אחר הטיפול של היחידות בחיילים בעלי תב"ן שלילית מעל ל -90 ימים, כדי לווד א שננקטות כל הפעולות לבדיקת התאמתם להמשך שירות בצה"ל. בנוסף לכך, על אכ"א לבחון את הסדרי השירות המיוחדים שנעשים עם חיילים במטרה להשאירם בשירות צבאי. המאמצים הנעשים כדי להשאיר בשירות הצבאי חיילים עם בעיות קשות ולהקל עליהם ככל הניתן בשירותם הצבאי הם ראויים כשלעצמם, אולם יש להסדירם בפקודות הצבא כך שיאפשרו למפקדים את הגמישות ואת היכולת לקבל החלטות, כדי שיהיה בכך מענה מתאים הן לצורך לסייע לחיילים לסיים את שירותם הצבאי והן לצורך לשמר מסגרת שירות נאותה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על אכ"א להבהיר לכל ועדות ההתאמה את הדרכים לבדוק את המידע שעליו מבססים חיילים את בקשותיהם להשתחרר מצה"ל לפני תום שירותם. כמו כן ראוי שתהיה העברת מידע בין הווע דות על פעילותן. מוצע לפעול לחיזוק ערוצי התקשורת בין הוועדות לבין עצמן, כך שתוכלנה להעביר מידע שיתרום ליצירת שפה משותפת ואמות מידה בהירות, אשר יביאו לשיפור ביעילותן ולהגברת האחידות בטיפול בחיילים. | משרד מבקר המדינה מעיר, כי לראיונות שעל מפקדים ברמת סא"ל ומעלה לערוך לכל חייל שצבר 90 ,ימי תב"ן שלילית ויותר חשיבות רבה שכן הם נועדו לעמוד על ההשלכות של המשך השירות בצה"ל של חיילים אלה, עליהם ועל סביבתם, ובהתאם לכך לקבל החלטה אם יש להביאם בפני ועדת התאמה. במצב שבו חיילים רבים בעלי תב"ן שלילית של 90 ימים לפחות אינם מרואיינים כנדרש, כפי שנמצא בשלוש הסמכויות | 821 |
משטרת ישראל . משמר הגבול – ארגון ותקינה משרד מבקר המדינה מעיר, כי התפלגות מצבת הדרגות במג"ב אינה תואמת את התקן שנקבע לאותן דרגות. בנוסף לכך, מדאיגה התופעה של חוסר משמעותי במפקדי צוותים ומפקדי מחלקות בדרגת פקד מול עודף של בעלי דרגות גבוהות. מן הראוי, שהמטה הארצי ומג"ב יתאי מו לכל תפקיד את התקן והדרגה המתאימים ויפעלו להקטנת הפערים בדרגות הנמוכות. .משרד מבקר המדי נה מעיר, שמן הראוי שהמשרד לבט"פ יממש את אחריותו בתחום הפיקוח והבקרה, ויוודא שמ"י פועלת להתאמת התפלגות הדרגות לתקן. משרד מבקר המדינה מעיר, כי ממצאי הביקורת מצביעים על היעדר תפיסת הפעלה אחידה ליחידות מג"ב, ובכלל זה הגדרת הסמכות והאחריות של יחידות אלה תוך התחשבות בהבדלים בין אופי הפעילות של מג"ב ושל המשטרה ה"כחולה", ובאופי הפעילות של מג"ב במגזר הכפרי, שחוצה לעתים מרחבים שונים (וזאת בניגוד לתפיסת ההפעלה של מ"י שהיא טריטוריאלית). מן הראוי, שהמטה הארצי יקבע את תחומי הפעילות שבהם יש למג"ב יתרון יחסי, ויקבע תורת הפעלה המתאימה לאופי הפעילות של מג"ב לשם ניצול יתרונות אלו. יוצא אפוא, כי מ"י ומג"ב חרגו מהמגבלות שקבע ה הלשכה המשפטית בחוות דעתה להעסקת השמ"זים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי השמ"זים מבצעים בפועל תפקיד זהה לתפקידם של שוטרים מן המניין, ובמקרים מסוימים אף משרתים ביחידות משותפות עם שוטרים - מן הראוי שמ"י ומג"ב יבחנו את המשך העסקת השמ"זים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי נוכח הערות בית המשפט העליון, מן הראוי שמ"י תבחן אם יש מקום להבחנה שעושה מ "י בין שוטרים שגויסו במעמד שמ"ז לפלוגות הביטחון האישי לבין שוטרים מן המניין. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אי -ביצוע תרגילים לגיוס פתע פוגע במוכנות המבצעית של מערך המילואים, ומונע אפשרות לגלות נקודות תורפה במערך הגיוס. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הפער הגדול שבין התקינה למצבת כוח האדם מרוקן את מושג התקינה מתוכנו, וגורם לפגיעה משמעותית בדפוסי המינהל התקין, ביכולת הפיקוח והבקרה ול"אי -סדר ארגוני" בתחום הארגון והתקינה של מג"ב. הממצאים מצביעים על הצורך בעדכון הפק"אות והתקינה של יחידות מג"ב, ובכלל זה המשימות המוטלות עליהן ותקני כוח האדם הנובעים מכך. . חוסר הבנה של מפקדי תחנות ומפקדי מרחבים של מונחים בסיסיים בתורת ההפעלה של מ"י. | משרד מבקר המדינה מעיר, שחלוקת הציוד וכלי הרכב של מערך המילואים ליחידות שאינן חלק ממערך זה, וזאת בניגוד לכתוב בפק"א, פגעה במוכנותו ובכשירותו המבצעית של מערך המילואים: כלי רכב ומכשירי קשר שאמורים היו לשמש את כוחות המילואים בעת חירום לא היו בנמצא בעת הצורך. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי בעת הפעלת גיוס בחירום של מערך המילואים, עלולים גם הכוחות שלהם הושאל הציוד להיות עסוקים בטיפול באירועים של הפרת סדר ציבורי, והם לא יוכלו להחזיר את הציוד שניתן להם, כפי שאכן קרה באירועי "כאור היום". עוד יוער, כי שימוש סדיר בציוד שהיה אמור להיות מאוחסן בימ"ח לקראת יום פקודה גורם להתבלותו. | 822 |
נצר השרון בע_מ . מקרקעי תעש - ממצאי מעקב מורחב פינוי הנפלים חייב שיתוף פעולה בין המינהל לבין משהב"ט, כדי להביא בחשבון את מכלול האינטרסים הציבוריים, לרבות צמצום הסכנה הביטחונית והבטיחותית והשאת התקבולים ממכירת החול במתחם. בביקורת המעקב עלה, כי משהב"ט והמינהל לא הכריעו מלכתחילה בנוגע לדרך ביצוע הפרויקט והאם לבצעו באמצעות ספק יחיד או באמצעות מכרז. לאחר שמשהב"ט בחר בתעש כספק יחיד לפינוי שטח הנפלים, החל המינהל בהכנת מכרז מטעמו לכריית החול ולפינוי הנפלים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בינתיים לא קידמו הצדדים את הפרויקט כנדרש, ובזבזו זמן יקר ומשאבים כספיים. בביקורת המעקב נמצא, כי ביוני 2008 , רק שלושה חודשים לאחר החלטת מנכ"ל משהב"ט, פנה בכתב את"ק למשרד האוצר וביקש לזמן דיון כדי לגבש הסדר משותף להעמדת תקציב בסך כ -21 מיליון ש"ח לפינוי מערומי התחמושת העיליים 15 . אולם במשהב"ט לא סוכם על הקצאת התקציב. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אי -הסיכום במשהב"ט כמוהו בביקורת המעקב נמצא, כי טרם נחתם הסכם לפינוי הנפלים בין כל הגורמים המעורבים, לרבות פינוי מערומי התחמושת העיליים. מועד צפוי לחתימה על הסכם כזה אינו ידוע. על אף האמור בהערות ראש הממשלה, ועל אף דיווחי משהב"ט האמורים, נמצא בביקורת המעקב, כי המשא ומתן בין תעש לבין המינהל לפינוי המתחם שבמרכז הארץ, לרבות שטח הנפלים, נמשך עד יולי 2006 , חלקו נערך בהשתתפות משהב"ט, אך הוא לא הבשיל לכדי הסכם בין הצדדים. יצוין, כי בנובמבר 2006 אישרה הנהלת המינהל, כי ההתקשרות לביצוע פינוי הנפלים, כריית החול ומכירתו תהיה בין המינהל לבין משהב"ט (ראו בהמשך). הדיווח שמסר ראש חטיבת נכסים במשהב"ט לוועדה לענייני ביקורת המדינה בדצמבר 2004 , כי להערכתו בתוך חודש או חודש וחצי יתחיל פינוי מערומי התחמושת העיליים, לא היה מבוסס, היות שלא הסתמך על תכנית אופרטיבית קונקרטית כלשהי לפינוי הנפלים. כאמור לעיל, עד לאוגוסט 2009 לא הוחל בפינוי. יוצא מכך שהוועדה קיבלה דיווח מרגיע שלא התממש, כשבפועל נמשכו הסחבת ואי -הטיפול. כל זאת, למרות הביקורת ולמרות המצב החמור בשטח. עד לאוגוסט 2009 משהב"ט לא תקצב את פינוי מערומי התחמושת העיליים; ובכך לא עמד בדיווחו לוועדה לענייני ביקורת המדינה בדצמבר 2004. .משרד מבקר המדינה העלה, כי כל עוד המינהל אינו מקבל לידיו את המתחם (בגלל העיכוב המתמשך בפינוי שטח הנפלים), תעש ומשהב"ט עלולים לשאת בחיובי ארנונה 16 בגין שטח הנפלים שהסתכמו בכ -46 מיליון ש"ח לתקופה 1996 -2005 ו- 2008. "לאורך השנים מנכ"לים במשהבט והמשנה למנכ"ל וראש מלמ"ב הגדירו את פינוי הנפלים ומערומי התחמושת העיליים במתחם שבמרכז הארץ כנושא בעל חשיבות ביטחונית, בטיחותית וציבורית עליונה. בהערות ראש הממשלה מאוקטובר 2004 לדוח שנתי55 א של מבקר המדינה, נאמר, כי פרויקט פינוי התחמושת והנפלים אמור לצאת ל דרך. משהב"ט הודיע לוועדה לענייני ביקורת המדינה בדצמבר 2004 , כי הוא נעתר לפנים משורת הדין לממן את פינוי מערומי התחמושת העיליים. למרות כל אלה, המנכ"לים במשהב"ט בתקופה 2004 -2008 לא קיבלו החלטה מגובה בתקציב לפנות לכל הפחות את מערומי התחמושת העיליים שבמתחם. תעש והמינהל לא פעלו ביעילות להסרת המפגע הבטיחותי והביטחוני: על תעש היה לעשות כן לכל הפחות מתוקף הסכם הנכסים להקמתה מאוקטובר 1990 , שהעביר לניהולה את המתחם, ומתוך כך גם את שטח הנפלים, ומתוך האינטרס שלה להחזיר את השטח למינהל ולהימנע מדרישה לתשלומי ארנונה (ראו בהמשך); ועל המינהל היה לעשות כן לכל הפחות מהאינטרס הכלכלי שלו לקבל את השטח. נכון למועד סיום ביקורת המעקב בדצמבר 2008 , עלויות השמירה בשטח הנפלים הסתכמו בכ -10.8 מיליון ש"ח (במחירים שוטפים) בתקופה נובמבר 2003 - דצמבר 2008 , המהווים כמחצית מהעלות המתוכננת במשהב"ט במרס 2008 לפינוי הנפלים העיליים. משהב"ט גם ממשיך לממן את האבטחה בשטח הנפלים בעלות של כ-2.4 .מיליון ש"ח בשנה בביקורת המעקב עלה, כי גם בחלוף ארבע שנים מאז הביקורת הקודמת טרם עלה בידי משהב"ט והמינהל להסכים על תכנית אופרטיבית לפינוי התחמושת והנפלים ולהוציאה אל הפועל, ומועד צפוי לכך אינו נראה בעין. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הגיע המועד לסיים התנהלות מבישה זו, שבה הגורמים המוסמכים אינם פועלים בנחישות הראויה לפתרונה, ובתוך כך מסכנים חיי אדם. מן הראוי, ששר הביטחון, שר האוצר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה יידרשו בהקדם לפתרון הסוגיה. בביקורת המעקב עלה, כי חלפו כשלוש שנים וחצי מהמועד שבו החליט מנכ"ל משהב"ט, אלוף (מיל') עמוס ירון, לפעול מיידית לפינוי מערומי התחמושת העיליים בספטמבר 2004, ועד שמלמ"ב הציג במרס 2008 לדיון בראשות המנכ"ל, פינחס בוכריס, שתי הצעות מחיר מפורטות לביצוע הפינוי. משרד מבקר המדינה מעיר, כי תקופה הנמשכת כשלוש שנים וחצי במשהב"ט כדי לסכם הצעות מחיר לפינוי המערומים העיליים אינה סבירה ומעידה גם היא על הסחבת הבלתי נסבלת והטיפול הבלתי תקין בפינוי המתחם על ידי כל הגורמים המעורבים. | משרד מבקר המדינה מעיר, כי המינהל ותעש טרם הגיעו להסכמה בדבר החזרת הקרקעות שפינתה תעש בהרצליה, בתל -אביב ובירושלים והמינהל לא קיבל אותן מתעש. על אף הסיורים העתיים שעורך המינהל לדבריו במתחמי תעש שפונו, אין בפועל אחראי לקרקע, שומר עליה או מאתר מקרי פלישה והסגת גבול, כפי שנמצא גם בביקורת הקודמת. זאת אף שחלפו כארבע שנים מהודעת המינהל ביוני 2004 למשרד מבקר המדינה ומהדיווח של מנהל המינהל לוועדה לעניינ י ביקורת המדינה בדצמבר 2004 ., כי ראוי שהמינהל יקבל את הקרקעות לאחריותו | 823 |
משרד הבריאות . מתן שירותי הבריאות לתלמיד ועבודת המטה בדבר העברתם לביצוע בידי גוף חיצוני - משרד הבריאות יוצא שהמשרד לא ה כין את כלי הבקרה באופן שיאפשרו איסוף מידע ממוחשב על ליקויים שהועלו בבקרות, וכי ניתוח המידע שנעשה לא יכול היה להיות מדויק בשל ריבוי פרטי המידע. לדעת משרד מבקר המדינה, לא היה מקום להעביר את השירותים לגוף חיצוני בטרם יושלמו כל ההכנות, בייחוד בנושא כה חשוב כמו עדכון כלי הבקרה והכנת כלי בקרה נוספים. יוצא שגם ההיערכות החשובה בתחום כלי בקרה לא הייתה מספקת. אך איסוף ממוחשב לא נעשה, והדבר פגע ביכולתו ש ל המשרד להסיק מסקנות כוללות ומערכתיות באופן מדויק. .1. בקרות של המשרד על הביצו ע: על המשרד, כמיניסטריון וכרגולטור, לערוך בקרות על פעילות האגודה. אולם בדוח הסיכום נאמר שרבות מתכניות העבודה של האגודה לא התקבלו בלשכות הבריאות במועד שמאפשר תכנון של הבקרות, ולכן 197 מכלל917 הבקרות שתוכננו (21% .) לא בוצעו 2. ליקויים ברשומות בריאות של התלמ ידים : בדוח הסיכום נאמר שאחיות האגודה לא השתמשו בכרטיסי הבריאות שהונפקו לתלמידים עוד בטיפת חלב, ובהם יש לרשום את כל הפעולות הרפואיות שנעשות בבית הספר, אף שכרטיסים אלה מועברים לבתי הספר. לעומת זאת, לעתים קרובות פתחה האגודה רשומת בריאות חדשה משלה לכל פעילות, ולפיכך לתלמידים רבים יש "כרטיסי בריאות מפוצלים" במקום כרטיס בריאות אחד. . עולה כי הייתה ירידה בשיעור המחוסנים - שמשמעותה עשרות אלפי תלמידים שאינם מחוסנים. אף שהאגודה חולקת על נתוני המשרד בדבר שיעור המחוסנים, המשרד איתן בדעתו על נכונותם. מכל מקום, לדברי המשרד ולדברי יו"ר הוועדה המייעצת לחיסונים של המשרד, גם שיעור המחוסנים לפי טענת האגודה נמוך מן הנדרש. 2. המחלוקת עלתה גם בנוגע להיקפי הבדיקות הרפואיות שהאגודה עורכת לתלמידים (בדיקת רופא, בדיקת שמיעה, בדיקת ראייה ומעקב גדילה), ובדוח הסיכום נאמר שנתוני הביצוע של האגודה היו נמוכים מנתוני הביצוע של המשרד בשנים קודמות: כך לדוגמה: 45.8% בלבד מתלמידי שנתון אחד ו - 35.8% ,מתלמידי שנתון אחר נבדקו בידי רופא לעומת %65 ( מהתלמידים בשנת הלימודים תשס"ו 2006- 2005)46 . .האגודה טענה כי ביצעה יותר בדיקות משרד מבקר המדינה מעיר כי המחלוקת אינה יכולה להיוותר בעינה, שכן כרוכות בה שאלות בדבר בריאות התלמידים והציבור. לפיכך על משרד הבריאות לברר את טיב המחלוקת, ובעיקר לתת לעצמו, לממשלה ולכנסת מענה לשאלה אם שיעור המחוסנים והיקף הבדיקות הנעשות מספקים. יוצא שלמרות צמצום שהיית האחיות בבתי הספר, לא נערכו משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד האוצר, עוד קודם העברת השירותים לגוף חיצוני, למתן עזרה ראשונה לתלמידים. יצוין שעקב הדחיפות שבהסדרת מתן שירותי עזרה ראשונה, גם ההתקשרות של משרד החינוך עם מד"א נעשתה בלא מכרז, לאחר שהחשב הכללי אישר פטור ממכרז לתקופה של 16 חודשים, עד סוף 200844 . )(ב בדיעבד, רק לאחר תחילת ההתקשרות עם האגודה נאלצה המדינה לשלם עוד כ-20 מיליון ש"ח לשנה למד"א (ובסך הכול כ-26 מיליון ש"ח ל-16 חודשים), כדי שיספק את שירותי העזרה הראשונה. יצוין שהסוגיה של הצורך במתן שירותי עזרה ראשונה לא עלתה כלל במסגרת ההכנות של משרד הבריאות ומשרד האוצר להעברת שירותי הבריאות לתלמיד לביצוע בידי גוף חיצוני. מדובר בכשלים שנוצרו מאי קיומה של תכנית פעולה כללית ובחינה כוללת של המרכיבים בסל הבריאות ושל עלויותיהם. יוצא שבמשך השנים צומצמו התקציבים אשר הופנו לנושא בריאות התלמיד, ירד מספר האחיות לעומת הגידול הניכר במספר התלמידים ורמת השירותים ירדה מאוד. .מבדיקה שערך משרד מבקר המדינה התברר שלפני העברת השירותים לגוף חיצוני לא נערך בירור מקצועי על הנעשה בעולם - לא במשרד האוצר ולא במשרד הבריאות. | יוצא שלא נעשתה עבודת מטה ראויה ותהליך קבלת ההחלטות שביצעו משרד הבריאות ומשרד האוצר היה לקוי. | 824 |
עיריית טבריה . הקמת אולם אירועים על קרקע שהוקצתה לתעשייה - עיריית טבריה מהאמור לעיל עולה כי היתר הבנייה הכולל את החניון התת-קרקעי הוצא על ידי הוועדה המ קומית ארבעה חודשים לפני שהיא החליטה להתיר הקמת חניונים תת -קרקעיים ששטחם 100% משטח המגרש בכל המגרשים שבתחום תכנית ג/בת/69 . משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שהוועדה המקומית לא מילאה אחר החלטות ועדת הערר המחוזית. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח המידע שהיה בידי הוועדה ולפיו ייתכן שבמבנה יוקמו אולמות אירועים ולא מפעל לייצור מוצרי פלסטיק, ונוכח גודל החניון התת -קרקעי המבוקש, החורג במידה ניכרת (פי חמישה ויותר) מגודל חניון הנדרש למפעל, היה על הוועדה להימנע ממתן היתר בנייה קודם שביררה אם השימוש שהיזם מבקש לעשות במבנה אינו חורג ממטרת ההקצאה ומהנקוב בבקשתו. משרד מבקר המדינה העיר לוועדת הערר המחוזית כי עליה להביא את החלטותיה גם לידיעת מחלקת האכיפה של הוועדה המחוזית כדי שתפקח על ביצוען. לדעת משרד מבקר המדינה, לאור החלטת ועדת הערר המחוזית כאמור, המעלה חשש שהיתר הבנייה שהוצא ליזם "בטל מעיקרו", מן הראוי שהוועדה המחוזית ומחלקת הפיקוח שלה ימצו את הליך הבדיקה אף על פי שהצדדים לערר הגישו בקשה למחיקתו. משרד מבקר המדינה מעיר למהנדס הוועדה המקומית כי היה ידוע לו שמדובר בקרקע שהוקצתה ליזם ללא מכרז להקמת מפעל תעשייתי, ועל יסוד תכלית זו זכה היזם בהטבות הגלומות בהליך הקצאה זה. בהתאם לכך דנה הוועדה המקומית בבקשה להיתר להקמת מפעל, וההיתר שהעניקה ניתן לשימו ש זה בלבד. הטענה שהעלה בהתייחסו לתלונות, ואף בתשובתו לערר האמור לעיל, כי לפי תכנית בניין עיר ייעוד המגרש יכול להיות גם למסחר אינה ראויה, שכן יש בה משום התעלמות מהעובדות ומנסיבות מקרה זה. .דאז, הן בשלב מתן היתרי הבנייה והן בשלב הפיקוח על הליך הבנייה, וכן בפיקוח של ממ"י על השימוש הנעשה בקרקע שהקצה. על הוועדה המקומית להקפיד למלא את התפקיד שנקבע לה בחוק התכנון והבנייה ולמנוע בנייה המנוגדת להיתר הבנייה: לבצע פיקוח ואכיפה ראויים לפני התחלת הבנייה, במהלכה ובסיומה כדי לוודא, בין היתר, כי היזמים אינם מקימים מבנים החורגים מהייעוד שנקבע להם בהיתרים, לגלות עברות בנייה ולנקוט צעדים למניעתן או להפסקתן. עוד על הוועדה המקומית לבדוק את תוקפם של היתרי הבנייה שנתנה ליזם ולנקוט את כל האמצעים שהחוק מעמיד לרשותה כדי להבטיח שהיזם לא יסטה מהיתר הבנייה שניתן לו ויפעל על פי הסכם הפיתוח וחוזה החכירה שחתם עם המינהל. על ממ"י לפקח על השימוש שנעשה בקרקע שהקצה לתעשייה בפטור ממכרז ולנקוט פעולות נגד יזמים הבונים בניגוד לייעוד ההקצאה, להסכם הפיתוח ולחוזה החכירה כבר בשלב הקמת המבנה ולא להמתין לסיום הבנייה. | .הממצאים שהועלו חושפים מחדלים ותפקוד לא תקין של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה טבריה ושל אדריכל צבי שקולניק מהנדס הוועדה | 825 |
משרד האנרגייה . רשת החלוקה של הגז הטבעי .מומלץ כי חח"י תפעל לעדכן תשובות מחלק שליליות שניתנו ליצרנים ולהחליפן בתשובות .חיוביות חלקיות או מוגבלות ולהקדים מועדי חיבור , בהתאם לעקרונות שהתוותה רשות .החשמל, כל זאת כדי לאפשר חיבור מתקני ייצור לרשת החשמל. .האסדרה מ-2018 פורסמה ללא שיושלמו כל ההכנות וההתאמות הדרושות ליישומה. יישום .האסדרה יתאפשר לכל המוקדם בשנת 2024 , כשש שנים ממועד פרסומה. על רשות .החשמל, חברת נגה וחח"י להשלים, ככל הניתן, בעתיד את ההכנות וההתאמות הנדרשות .ליישומן של אסדרות בטרם יפו ר סמו ולפעול במקביל כדי לאפשר שילוב של מתקני ייצור .בפרק זמן קצר יותר מפרק הזמן המתאפשר כיום. .מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי כמה צרכנים ביקשו את אישור המשרד להגנת .הסביבה כאמור וסורבו לאחר בדיקה פרטנית, בנימוק שאין מקום להקמת תחנות כוח .פוסיליות חדשות בישראל, ובהן תחנות המופעלות באמצעות גז טבעי, זאת לאור קיומן של .חלופות טכנולוגיות שאינן מזהמות, כגון אנרגייה סולרית בשילוב אגירת אנרגייה. לעמדת .המשרד להגנת הסביבה, יש להימנע מהקמת תחנות כוח פוסיליות במרחב העירוני הצפוף, .שכן אלה מביאות לפליטת מזהמי אוויר בסמיכות לריכוזי אוכלוסייה, וכך גורמות סיכון .בריאותי מיותר 230. מדינת ישראל התברכה במאגרי גז טבעי המשמשים מקור אנרגייה זמין ונקי יחסית .למקורות האנרגייה שנעשה בהם שימוש לפני גילוי מאגרי הגז. חלון ההזדמנויות להמשך .השימוש בגז הטבעי הולך ומתקצר לנוכח היעדים לצמצום פליטות גזי החממה וכניסתן .של אנרגיות מתחדשות למשק האנרגייה. המגבלות שמטיל המשרד להגנת הסביבה .עלולות לגרום לעיכוב הקמת מתקני ייצור חשמל מגז טבעי. מומלץ כי המשרד להגנת .הסביבה, רשות החשמל ורשות הגז יפעלו במשותף להגדרה של אזורים שבהם אין .היתכנות להקמת מתקנים לייצור חשמל בשל מגבלות ברשת ההולכה או החלוקה או .מגבלות סביבתיות. כל זאת לצורך פיתוח רשת החלוקה במהירות, תוך כדי איזון עם הצורך .בהגנה על איכות הסביבה. בשנים 2013 - 2019 פעלו משרד האנרג ייה, משרד התחבורה, משרד האוצר, המשרד .להגנת הסביבה ומ ינהלת תחליפי נפט להפחית את השימוש ב נפט בתחבורה הכבדה .ולהרחיב את השימוש בגט"ד, מקור אנרגייה שנמצא שמזהם פחות מנפט ומפחית את .התלות בדלקים מיובאים. חלק מהצעדים שננקטו ייעדו חלק ניכר מהשימוש הפוטנציאלי .בגט"ד לרשת חלוקה. כך לדוגמה, 35 תחנות תדלוק יועדו לחיבור לרשת החלוקה מתוך .37 התחנות שהגישו הצעות במסגרת תוכנית המענקים משנת2018 . אם אלה היו קמות .לבסוף, שיעורן מתוך כלל תחנות התדלוק בגט"ד לפי הצפי של משרד האנרגייה ל-2022 .(40 תחנות) היה עומד על 87.5% . . על אף היעדים שנקבעו בהחלטות הממשלה ובתוכניות השונות, נכון לשנת2020 נסעו .בישראל כ-170 כלי רכב מונעים בגט"ד, מהם כ -130 אוטובוסים, כ-15 משאיות לפינוי .אשפה ועוד מספר מצומצם של כלי רכב כבדים מסוגים שונים260 ,כך ששיעורם עומד על .כ- 0.05% מתוך כ- 340,000 רכבים כבדים שנעו בישראל נכון ל-2019261 ,וכ- 1.5% מהתחזית .שהעריך משרד האנרגייה לשנת 2030 ( 11,600 כלי רכב מונעים בגט"ד). כמו כן, עד מועד .סיום הביקורת הוקמו שמונה תחנות תדלוק בגט"ד - שש תחנות ניידות לתדלוק בגט"ד .ושתי תחנות תדלוק בגט"ד שחוברו למערכת ההולכה. .החלטת הממשלה 3080 הטילה על משרד האנרג ייה ורשות הגז להגביר ולהרחיב את .הביקוש לגז טבעי ברשת החלוקה באמצעות מגזרים פוטנציאליים נוספים. כמו כן, ב שורת .החלטות ממשלה שהתקבלו במשך העשור הקודם הוחלט להסב לגז טבעי את מגזר .התחבורה הכבדה - מגזר חדש שהיה היה לייצר ביקוש ניכר לגז טבעי ברשת החלוקה. .ואולם משרד האנרגייה ורשות הגז לא הצליחו ל רתום את המשרד להגנת הסביבה ואת .משרד התחבורה להסבת מגזר התחבורה הכבדה לשימוש בגז טבעי בהיקף משמעותי . .עולה כי נוכח כל האמור לעיל נקטו הרשות ומשרד האנרגייה שורת צעדים במגבלות .המודל, ובפרט באמצעות העברת מענקים ומענקי גישור, יצירת מגזרי צרכנות נוספים וכן .שינוי התעריפים בחקיקה, שלא בהתאם לתנאים שנקבעו במכרזים של רישיונות החלוקה. .נוכח העיכובים בפריסת רשת החלוקה מומלץ כי בראייה צופה פני עתיד - רשות הגז, משרד .האנרגייה, אגף תקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר ומאסדרים ענפיים אחרים ישתמשו .בלקחים שנלמדו מפרויקט זה, בכדי לגבש צעדים נדרשים לקידום פרי סת רשת החלוקה .וכן לצורך גיבוש המדיניות בפרויקטים דומים אחרים . יתרה מכך, בפרויקטים לאומיים .דומים יש לשקול להשאיר בידי המדינה כלים שיאפשרו לה לבצע ב נסיבות מסוימות .ובהתאם לצורך עדכונים בר ישיונות . המגבלות ביכולת לקלוט מתקני ייצור בגז באזורים שונים בארץ מקשות על שילוב מתקנים .ברשת החשמל ועל פיתוח רשת החלוקה של הגז הטבעי. מומלץ כי חברת נגה וחח"י ישתפו .פעולה לצורך פיתוח רשת החשמל והתאמתה לקליטת מתקני ייצור חשמל חדשים ברשת. נמצא כי כ-80% מהזוכים קיבלו תשובות מחלק חיוביות 226 וכי מועד החיבור של כ-70% . מתשובות המחלק החיוביות הוא בשנת2025 . מתן תשובות מחלק שליליות לחלק מיצרני .החשמל וקביעת מועדי חיבור מאוחרים ליצרנים שקיבלו תשובות חיוביות מעכבים את .קליטת מתקני הייצור לרשת החשמל. | בשל חשיבותו של מיזם פריסת רשת החלוקה של הגז הטבעי למשק כולו, על הרשויות .המקומיות לסייע לחברות החלוקה כדי לאפשר את הנחת קווי רשת החלוקה בנוחות .ובמהירות. מומלץ כי רשות הגז תפעל להנגיש לרשויות המקומיות את המידע החסר להם .אודות פריסת רשת החלוקה ותמשיך לפעול כדי לסייע לחברות החלוקה אם הרשויות .המקומיות אינן משתפות עימן פ עולה די הצורך. עוד מומלץ כי רשות הגז תעקוב אחר כלל .קווי החלוקה באופן עיתי, כדי לאתר חסמים ולפעול להסרתם ותנגיש במרשתת לכלל .הציבור את המידע (לרבות מפות) אודות פריסת רשת החלוקה. | 826 |
תשתיות אנרגיה בע"מ . חברת תשתיות אנרגיה בע"מ - ביקורת פיננסית .לפי תחזית של משרד האנרגייה הביקוש לאחסון והובלה של דלקים יקטן מכ-6,800 אלף .טון בשנת 2021 לכ-5,500 אלף טון בשנת2050 בהדרגה. עוד נמצא כי לפי תחזיות החברה .לשנים 2022 - 2024 שיעור הרווח הנקימההכנסות הוא במגמת ירידה - מכ-24% בשנת .2016 לצפי של כ-12% בשנת 2024 .זאת למרות הגידול הצפוי של כ-87 מיליון ש"ח ( כ- .27% ) בהכנסות החברה בשנת 2024 לעומת שנת2020 . כאמור, נוסף על תחום האחסון .וההזרמה של דלק ומוצריו, החברה מעוניינת להיכנס לעוד תחומים בענף האנרגייה, .שבחלקם כבר פועלות חברות ממשלתיות וחברות פרטיות. משרד האנרגייה מתנגד .להרחבת פעילות החברה לתחומים שאינם בתחום בליבת הפעילות שלה - בעיקר אחסון .והזרמה של דלקים. משרד מבקר המדינה מציין כי מאחר שתש"א אמורה לפעול בהתאם להנחיות של רשות .החברות הממשלתיות, כל פעילות שלה שאינה בתחום הליבה שלה מחייבת קבלת אישור .של משרד האנרגייה ורשות החברות הממשלתיות. מוצע כי החברה תכין, בהתייעצות עם .רשות החברות הממשלתיות, תוכנית אסטרטגית רב -שנתית בתחומי הליבה שלה .ובתחומים שיש לה יתרון יחסי, על פי התוכנית האסטרטגית של משרד האנרגייה למשק .האנרגייה בכלל ושוק הדלקים בפרט. .בדוחות על אפקטיביות הבקרה הפנימית של החברה לשנים 2018 - 2020 צוינו ליקויים .במערכת הבקרה הפנימית בנושאים כגון מועד החלפת סיסמאות למערכת המחשוב ואי- .ביטול סיסמאות של עובדים שפרשו. בסיום שלושת הדוחות נכתב: "להערכתנו הליקויים .המפורטים לעיל אינם בגדר ליקויים משמעותיים אשר צריכים להיות מובאים בפני .הדירקטוריון, אלא ליקויי בקרה בלבד, אשר צריכים להיות מטופלים על ידי הנהלת .החברה". .על החברה ועל רשות החברות הממשלתיות לכנס אסיפת בעלי המניות כנדרש מדי שנה. .עלה כי בשנים שנבדקו, 2018 - 2021 , לא התקיימה אסיפה כללית של בעלי המניות .(משרד האנרגייה ומשרד האוצר ) בחברה. .דוח מפורט כאמור לשנת 2020 לגבי החברה הוגש למשרד מבקר המדינה באפריל 2021 . .בדוח זה ציין רו"ח המבקר את הממצאים העיקריים שעלו בביקורת שביצע בחברה, לרבות .פסקת הפניית תשומת לב לנושא אי-החתימה על הסכם ההפעלה. .משרד מבקר המדינה מציין את שיתוף הפעולה של רו"ח המבקר, אשר פעל להגשת .הדוחות המפורטים. .נמל הדלק באשקלון מופעל אפוא על ידי החברה וקצא"א 92 יותר מ-20 שנה בלי חוזה חתום .בין חברת קצא"א לחברה. .על החברה וקצא"א להשלים, בפיקוח רשות החברות הממשלתיות, חתימה על הסכם .מחייב בהתאם להחלטת הממשלה מ-1997 . | .מנתונים שסיפקו רמ"י והחברה למשרד מבקר המדינה עולה כי השימוש בקרקע לגבי 8 .מ-12 הנכסים שבליבת פעילות החברה לא הוסדר עם רמ"י במשך תקופה ש ל בין 10 ל- .20 שנים. עוד עו לה כי עבור נכסים ש לגביהם אין לחברה הסדר עם רמ"י לא שילמה .החברה דמי חכירה או דמי שימוש. .על רמ"י והחברה להסדיר הסכמי חכירה תקפים לכלל נכסי החברה, כדי שלחברה תהיה .ודאות בנוגע לזכויותיה וחובותיה כלפי המדינה בנושא המקרקעין, וכדי שהמדינה תקבל .דמי חכירה ודמי שימוש במקרקעין. | 827 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן .נת"ע החליטה על התקנת מיגון בדרגות שונות ל- 1,435 יחידות בתוואי הקו הירוק בעלות .של 129 .מיליון ש"חבביקורת עלה כי נת"ע אינה בודקת את יעילות המיגון למניעת רעשים .בפועל ע"י גורם בלתי תלוי אלא ע"י החברה שניהלה את פרויקט המגון וזאת באופן מדגמי. .משרד מבקר המדינה ממליץ לנת"ע לבצע בדיקות, בהיקף הנדרש, של יעילות המיגון .בפועל לאחר השלמת המיגון על ידי גורם בלתי תלוי שלא היה מעורב בביצוע המיגון. .נת"ע מפעילה נוהל של עיריית תל אביב לקביעת זכאות לפיצויים לעסקי ם שהגישה אליהם .נחסמה על כלל הבקשות לפיצוי שמוגשות בידי עסקים בכל הרשויות המקומיות שבתוואי .הפרויקט. עם זאת, נת"ע לא קבעה נוהל רשמי מטעמה לפיצוי העסקים והיא לא פרסמה .את המבחנים שלפיהם היא קובעת את הפיצויים. במצב הדברים הקיים אין לבעלי העסקים .מידע נגיש לגבי זכויותיהם לקבלת פיצויים ולגבי אופן הגשת בקשות לפיצויים. .משרד מבקר המדינה ממליץ לנת"ע, למשרד התחבורה, לעיריות פתח תקווה, בני ברק, .ורמת גן שבהן הרק"ל עובר ת בקו תת -קרקעי, לפעול לאישור נוהל פיצויים לעסקים .ולהגברת השקיפות באמצעות פרסום הנוהל לידיעת הציבור המושפע מעבודות הקמת .הרק"ל והעשוי להיות זכאי לפיצויים בהתאם להוראות הנוהל. .משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פעולות ההיערכות להתאמת שירות האוטובוסים .לקראת הפעלת הקו האדום של הרק"ל, והוא מציין כי היערכות מוקדמת ופרסום מפת .הקישוריות של הרכבת הקלה לאמצעי תח"ץ אחרים, לרבות קווי האוטובוסים, עשויים .להגביר את היענות הציבור לשימוש במערכת הרק"ל ואת ה עמידה ביעדים של מספר .הנסיעות שהציבו נציגי הממשלה לקו זה. .משרד מבקר המדינה ממליץ לחברת נתיבי איילון, לרשות הארצית לתחבורה ציבורית .ובשיתוף חברת נת"ע לפעול למיפוי מלא של קישוריות הקו האדום של רק"ל ולפרסמו .לציבור, לרבות באמצעות יישומונים (אפליקציות) תחבורתיים, טרם הפעלת הקו האדום. .דוגמה למיפוי כזה ניתן לראות במפת הקישוריות בין אוטובוס לקו האדום של רק"ל .בירושלים שהובאה לעיל. כמו כן מומלץ שיעקבו באופן שוטף אחר השינויים בהרגלי .הנסיעה עם פתיחת הקו האדום ויפעלו להתאמת שירותי האוטובוסים כאמצעי המזין את .שירותי הרק"ל והתומך בהם היכן שהדבר אפשרי וחיוני לשיפור השירות לנוסע. עלה כי הבצ "ם תוקצב בחסר בשלבי הפרויקט השונים, כדלהלן - בשנת 2010 בשלב .התכנון הרעיוני הוגדר בצ"ם בשיעור של 16% בקירוב, לעומת50% על פי נוהל פר"ת .לשנת 2006 שהיה תקף במועד עריכת האומדן הראשוני (פער של34 נקודות אחוז). הבצ"ם .אופס בדצמבר 2019 , כשנתיים לפני מועד סיום הפרויקט. איפוס הבצ"ם בעיצומו של שלב .הביצוע של הפרויקט מביא לכך שלא נותרה בפרויקט גמישות ניהולית אשר באה לידי .ביטוי בתקציב שאמור לפתור צורך בלתי צפוי. באוגוסט 2020 , כשמונה חודשים לאחר .שאופס, נקבע מחדש בצ"ם בסכום של 25 מיליון ש"ח. במועד זה מכלולים מרכזיים .בפרויקט (המערכות ועבודות גמר בתחנות) שהיקפם הכספי כ -6.7 מיליארד ש"ח היו .בשלבי ביצוע מוקדמים ולפיכך הבצ"ם שנקבע היה למעשה 0.4% בקירוב מאומדן העלות .של המכלולים האלה. על פי נוהל פר"ת ל-2012 שהיה תקף באותו מועד, מומלץ כי לקראת .הביצוע, כאשר יש תכנון מפורט, יוגדר תקציב בצ"ם בשיעור של 15% מעלויות הפרויקט .הצפויות (כ-14.7 נקודות אחוז יותר מהבצ"ם שנק בע). משרד מבקר המדינה ממליץ לנת"ע ולמשרדי התחבורה והאוצר לפעול למניעת דחיות .ולעמידה בלוחות הזמנים בקווים הירוק והסגול כדי לנצל את התועלות הנקיות מפעילות .הקווים. משרד מבקר המדינה ממליץ לשקלל ככל הניתן את אובדן התועלת הנקייה בשל .דחיית הפרויקט בבחינת לוחות הזמנים בפרויקטים וכי בדיוני ועדת ההיגוי יעמדו משרד .האוצר ומשרד התחבורה על התועלת הכלכלית הנקייה של הפעלת הקווים הירוק והסגול .ויבחנו אם כדאי מבחינה כלכלית למנוע את הדחייה או להקדים את לוחות הזמנים, הכול .מבלי לגרוע מאיכות הביצוע של הפרויקט ובהתאם להוראות כל דין ולאחר בחינת .ההסכמים שנחתמו מול הקבלנים . הבדיקה של משרד מבקר המדינה העלתה, כי ממועד קביעת האומדן הראשוני של העלות .לפרויקט הקו האדום בהחלטת הממשלה מדצמבר 2010 בסך10.7 ,מיליארד ש"ח בוצעו .12 עדכונים לכל הפחות באומדן הפרויקט ולפחות בשמונה מהם עודכן אומדן עלות .הפרויקט הכוללת, ובעדכון האחרון באוקטובר 2021 עמד אומדן העלות על כ- 18.71 .מיליארד ש"ח, סכום הגבוה בכ-8 מיליארד ש"חמאומדן העלות המקורי (כ-75% ). בניכוי .השפעת התייקרויות (הוספה של 0.671 מיליארד ש"ח) וירידה ב מע"ם מ-18% ל-17% . בשנת2016 (ירידה של 0.128 מיליארד ש"ח) אומדן העלות גדל בכ -7.46 מיליארד ש"ח .(כ- 69.7%). | . בדיקה של משרד מבקר המדינה העלתה כי באומדן העלות הראשוני מדצמבר2010 בסך .כ-10.7 מיליארד ש"ח הובא בחשבון תקציב בצ "ם בסך של 1.7 מיליארד ש"ח, כ-16% . מהתקציב הכולל. כלומר, תקציב בצ "ם בשיעור של כ -16% שהובא בחשבון באומדן .הראשוני שהציגה נת"ע לממשלה בדצמבר 2010 היה תואם בקירוב לתקציב בצ " ם .המתאים לשלב התכנון המפורט בעוד שבפועל בשלב הזה היה מצוי הפרויקט בשלב .תכנון רעיוני שבו לפי נוהל פר"ת מומלץ להקצות לבצ"ם 50% .מאומדן הקיים .עוד נמצא שהחריגה באומדן של עלות הפרויקט בשיעור של כ-75% גבוהה פי שניים וחצי .משיעור הבצ "ם המקובל כפי שנקבע בנוהל פר"ת משנת 2006 , העומד על30% בשלב .התכנון המוקדם ואף גבוה משיעור הבצ"ם המקובל בנוהל פר"ת זה בשלב התכנון הרעיוני, .העומד על 50%54. כלומר, גם תקצוב הבצ"ם במקור לפי נוהל פר"ת, שהיה בתוקף במועד .קביעת האומדן בדצמבר 2010 , לא היה מספיק לממן את החריגות הגדולות באומדן .העלויות. | 828 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . השירות לנוסעים ברכבת הקלה בירושלים - ביקורת מעקב .בהליך שיתוף הציבור שבוצע בביקורת המעקב עלה כי כ - 88% מתושבי ירושלים .משתמשים ברכבת הקלה, וכ-86% מהם משתמשים ברכבת הקלה בתדירות של לפחות .פעם - פעמיים בחודש. עוד עלה בביקורת המעק ב כי רוב הנוסעים ברכבת הקלה (63 . .אחוזים) משתמשים בה לצורך הגעה לעבודה או לצורכי קניות .בביקורת המעקב עלה גם כי כשני שלישים מתושבי ירושלים מרוצים באופן כללי במידה .רבה או במידה רבה מאוד מהנסיעה ברכבת הקלה. יש שביעות רצון גבוהה מהיבטים .התפעוליים של הרכבת הקלה כגון עדכונים בזמן אמת, דיוק בלוחות הזמנים וניקיון קרונות .הרכבת הקלה ותחזוקתם. נקודות התורפה שעלו מהליך השיתוף הן רמת הצפיפות ברכבת .הקלה ותחושת הביטחון של הנוסעים בה - עלה כי כמחצית מהנוסעים ציינו כי הם חשים .בטוחים במהלך הנסיעה ברכבת הקלה וההמתנה בתחנותיה; כ-30% ציינו מידה בינונית .של תחושת ביטחון וכ-21% .ציינו מידה מועטה של תחושת ביטחון27% ציינו שביעות רצון .רבה מרמת הצפיפות ברכבת הקלה, ואילו 44% ציינו שביעות רצון מועטה מרמת הצפיפות .ברכבת. .עוד עלה בביקורת המעקב כי צוות האב עו רך סקר י שביעות רצון של הנוסעים ב רכבת .הקלה בירושלים, וכי הסקרים האחרו נים נער כו בדצמבר 2021 ובמרץ 2022 (הרבעון .האחרון של שנת 2021 והרבעון הראשון של שנת 2022 .) משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה ולצוות האב לתת את הדעת על נקודת .המבט של הציבור המשתמש בשירותי הרכבת הקלה ולשים לב לצרכים שעלו מהליך .שיתוף הציבור שקיים משרד מבקר המדינה בדצמבר 2021 ומהסקרים שביצע צוות האב .בדצמבר 2021 ובמרץ 2022. כאמור שביעות רצון נמוכה או נמוכה מאוד מרמת הצפיפות .ברכבת הקלה בקרב רבים ממשתמשי הרכבת הקלה עלתה גם בסקרים שקיים צוות האב .(בדצמבר 2021 ובמרץ 2022) ועל הצוות לתת את הדעתעל נקודת המבט של הציבור .המשתמש בשירותי הרכבת הקלה ולפעול להפחתת הצפיפות ברכבת. משרד מבקר .המדינה ממליץ לצוות האב לשפר את ערוצי התקשורת בין הציבור למפעיל, לפעול לשיפור .התיאום והשילוביות בין האוטובוסים לרק"ל בהתאם לתוצאות הסקר ים שהוא ערך, וכן .לעקוב אחר נושא שיפור הביטחון של הנוסעים ברק"ל 32 , ולפעול עלפי הממצאים שיועלו .בעניין זה. .מתרשים 11 עולה כי ברוב שעות ההפעלה של הרכבת הקלה, בשעות שבין7:00 ל- 19:00 , . (בתקופה ממאי2021 עד ספטמבר2021 ), תדירות נסיעות הרכבתהממוצעת בפועל חרגה .במקצת מהתדירות המתוכננת, והיא נעה בין 6.02 ( דקות6 דקות ושנייה אחת בקירוב) ל- .6.15 ( דקות6 דקות ו-9 שניות); עוד עולה מתרשים11 כי בשעות ההפעלה של הרכבת .הקלה, בשעות שבין 19:00 ל- 20:00 , באותה התקופה, תדירות נסיעות הרכבת הממוצעת .בפועל הייתה גבוהה מהתדירות המתוכננת של 10 דקות ונעה בין8.9 ( דקות8 דקות ו-54 .שניות) ל-9.83 ( דקות9 דקות ו-50 .)שניות בקירוב .עוד עולה מתרשים 11 כי בשעות ההפעלה של הרכבת הקלה בשעות הערב והלילה, בין .השעות 20:00 ל- 22:00 , הייתה התדירות הממוצעת של הרכבת הקלה בפועל בין 10.78 .( דקות10 דקות ו-47 שניות בקירוב) ל- 12.17 ( דקות12 דקות ו- 10 שניות בקירוב) והיא .הייתה גבוהה יותר מתדירות הרכבת המתוכננת לאותן השעות או חרגה ממנה במקצת, על .פני כל חודשי ההפעלה, מאי - ספטמבר 2021 . משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את ביצוע הנסיעות בפועל של הרכבת הקלה לפי לוחות .הזמנים המתוכננים במהלך ימי החול. תדירויות הנסיעה של הרכבת הקלה בפועל כמעט .משתוות לתדירויות הנסיעה המתוכננות או אפילו גבוהות מהן על פני רוב שעות ההפעלה. .משמעות הדבר היא שיפור במתן השירות לנוסעים ברכבת הקלה בירושלים ביחס לממצאי .הדוח הקודם. .מתרשים 8 עולה כי60% מנוסעי הרכבת הקלה היו מודעים להחלפת המפעיל שלה. יחד .עם זאת, 57% .מהם ציינו כי לא היה שינוי (לטובה או לרעה) לאחר החלפת המפעילעם .זאת, מהתרשים עולה כי 23% סבורים כי אכן היה שינוי לטובה לאחר החלפת המפעיל . .מתוך אותם 23% ,כ-46% ציינו כי השירות טוב יותר , כ-29% ציינו כי זמני ההמתנה קצרים .יותר וכ-20% ציינו כי ישנו דיוק רב יותר בלוחות הזמנים. .מתרשים 12 עולה כי מספר הנסיעות הממוצע היומי בפועל ברכבת הקלה בימי חול ללא .ימי חמישי נע במהלך החודשים יוני עד ספטמבר 2021 בין295 ל-306 נסיעות, לעומת307 . נסיעות מתוכננות. שיעור החריגה ממספר הנסיעות המתוכנן נע בין 0.33% ל- 3.91% . בימי .חמישי בחודשים יולי ואוגוסט, שבהם הופעלו גם קווי לילה, היה מספר הנסיעות היומי .הממוצע בפועל ברכבת הקלה 311 ו-313 , בהתאמה, לעומת319 נסיעות מתוכננות. שיעור .החריגה היה 2.51% ו- 1.89% ., בהתאמה עם זאת, חלה מגמת שיפור במספר הנסיעות היומיות בפועל בימי חול בהשוואה למספר .הנסיעות המתוכננות שנקבעו בהסכם הזיכיון החדש ובתוכנית הפעלה מאושרת מאפריל .2021 .כך, עלה כי בתקופה ממאי 2021 ועד ספטמבר2021 , הפער בין הנסיעות היומיות .המתוכננות בימי חול, לבין מספר הנסיעות שלא בוצעו בפועל ירד מ-21 נסיעות שלא בוצעו .בחודש מאי 2021 לבין נסיעה אחת שלא בוצעה בחודש ספטמבר2021 (לא כולל קווי .לילה בימי חמישי בחודשים יולי ואוגוסט 2021 ); כשבימי חמישי עם קווי לילה בחודשים .יולי ואוגוסט 2021 .מספר הנסיעות היומיות שלא בוצעו נע בין שש נסיעות לשמונה נסיעות | .מלוח 3 עולהמגמת שיפור במספר הנסיעות ובשיעור הביצוע של הנסיעות ברכבת הקלה .בחודשים מאי עד ספטמבר 2021 . עולה כי מספר הנסיעות החלקיות שבוצעו בפועל .ומספר הנסיעות שבוטלו ירד מ-878 נסיעות בחודש מאי2021 (המהוות כ- 11.2% מסך .הנסיעות המתוכננות בחודש זה) ל-23 נסיעות בחודש ספטמבר 2021 (המהוות כ- 0.4% ..)מסך הנסיעות המתוכננות בחודש זה | 829 |
חברת דואר ישראל בע"מ . חברת דואר ישראל בע"מ - הטיפול בדואר בין-לאומי - ביקורת מעקב מנתוני הלוח עולה כי מספר הפניות לשירות הלקוחות של חברת הדואר בנושא דואר .בין-לאומי גדל פי יותר מחמישה בשנים 2018 - 2021 . .ממצאי ביקורת המעקב מעלים כי הליקוי טרם תוקן. .בסיור שקיימו נציגי משרד מבקר המדינה ב- 8.11.21 במרכז הסחר המקוון עלה כי יש אלפי .דברי דואר אשר מעוכבים לבדיקתם של פקידי המכס יותר מחודש. לדוגמה, נמצאו ביום .זה דברי דואר שהתקבלו לבדיקת מכס ב - 1.10.21 וטרם שוחררו למשלוח הדואר. להלן .תמונות 6,7 המעידות על העומס והעיכוב בבדיקת המכס של דברי דואר: מנתוני התרשים עולה כי בשנת 2021 היה משקל החבילה הממוצע359 גרם, יותר מפי .שלושה מאשר משקלה בשנת 2010 (שבההיה משקל החבילה הממוצע 98 גרם). .מגמות הגידול בהיקף של פריטי הסחר המקוון המוזמנים ו העלייה במשקל החבילה .הממוצע מעידות על החשיבות שהציבור מייחס לתחום פעילות זה ועל הצורך הרב בו. .ממצאי המעקב מעלים כי הליקוי לא תוקן, וכי עד מועד סיום הביקורת החברה לא הטמיעה .את מערכת הניטור באופן מלא כנדרש ברישיון. .עוד עלה כי נוכח העובדה שחברת הדואר לא הטמיעה את מערכת הניטור באופן מלא .כנדרש ברישיון כאמור, באוקטובר 2019 ובנובמבר2021 הטיל משרד התקשורת על .החברה עיצומים כספיים 28 בהתאם להוראות החוק , וזאת, בין השאר, בשל העובדה .שמשרד התקשורת מייחס חשיבות רבה ליישום הוראת הניטור בשל היעדר יכולת מספיקה .לאתר אובדן של דברי דואר או עיכובים במשלוח שלהם. .על חברת הדואר להטמיע את מערכת הניטור כמתחייב ברישיון. .ממצאי המעקב מעלים כי הליקוי תוקן במידה רבה, וכי הליכי השחרור של פריטי הדואר .במסוף החברה בנתב"ג והטיפול בהם השתפר ו. בסיור שערכו נציגי משרד מבקר המדינה .ב- 28.12.21 במסוף הדואר בנתב"ג לאהתגלו עומס משמעותי או פריטי דואר שהוחזקו שם .לתקופה ממושכת. .ממצאי הביקורת מעלים כי בביקורות אקראיות שערך משרד מבקר המדינה במסוף .בנתב"ג בזמנים שונים נמצא כי חלק מהמשלוחים נותרים ללא אריזה נאותה למשך ימים .מספר ולעיתים חשופים לפגעי מזג האוויר . .מומלץ כי חברת הדואר תקפיד להגן על כל המשלוחים מחשיפה לפגעי מזג האוויר . | .ראוי לציין כי המשקל הממוצע של פריטי הסחר המקוו ן שנרכשים הולך וגדל במשך .השנים, והדבר מחייב את החברה להתאים את התשתיות שלה לכך, הן בתחום המיון והן .בתחום החלוקה, על מנת לטפל באופן המיטבי בפריטים כבדים וגדולים יותר. | 830 |
משרד האוצר . מינהל הרכב הממשלתי .כפי שעולה מהתרשים ש לעיל, ה חיוב השנתי של חברת ענבל בגין תאונות שבהן היו .מעורבים רכבי מינהל הרכב, נע בין 24.4 ל-35.4 מלש"ח בשנה, ובממוצע כ-28 מלש"ח .בשנה. עוד עולה מהתרשים כי בממוצע כ-19 מלש"חמשולמים בגין תביעות רכב רכוש, .ו-9 .מלש"ח בגין תביעות רכב חובה .מומלץ כי מינהל הרכב יפעל להקמת תשתית נתונים מהימנה בדבר היקף התאונות .שבוצעו. תשתית הנתונים תאפשר את זיהוי מאפייני התאונות והיקף הנזק הכספי שנגרם .כתוצאה מהן . כך לדוגמ ה יתאפשר לזהות נהגים מסוכנים, סוגי רכבים מסוכנים ו/או .משרדים עם שכיחות רבה יותר של תאונות. .נמצא כי על אף היקף התאונות העומד על כ- 3,450 תאונות בממוצע בשנה, קציני הבטיחות .לא ביצעו חקירות של תאונות בשנים 2018 - 2021 ולא ננקטו צעדי משמעתנגד אף נהג .ממשלתי בשנים האחרונות. מיעוט הבקרות על משרדי הממשלה פוגע בכושר ההרתעה .של מינהל הרכב כלפי המשרדים וכלפי נהגים מסוכנים, דבר העלול לגרום לאי-הקפדה .מספקת על מילוי הוראות התחבורה והבטיחות. .מומלץ כי מינהל הרכב יקיים תהליכי בקרה סדורים במשרדי הממשלה וכן יבצע תחקירים .של תאונות שבוצעו ברכבי המינהל. עקב היקף התאונות מומלץ שהתיעדוף בתחקיר .התאונות יהיה על בסיס קריטריונים ומאפיינים מוגדרים כדוגמת חומרת התאונה, פגיעות .גוף, אומדן עלות הנזק וכן היתכנות לעבירת תנועה חמורה. .מהלוח לעיל עולה כי מינהל הרכב מחזיק בכ-766 רכבים פעיליםשנסעו מעל 200,000 . ,ק"מכ-52% מהם רכבי נוסעים וכ-38% רכבי 4X4. .נמצא כי נכון לינואר 2022 ,, על אף מודל גיל הרכבים שנקבע על ידי מינהל הרכבגיל .רכבי הנוסעים הממוצע עומד על 5 שנים למול תקופת השימוש הרצויה ברכבי נוסעים .שהוגדרה על 4 שנים והיקף הנסועה שלו גבוה (כ-40% )מכלי הרכב הפעילים. תחלופה .של רכבים בצי הרכב בהתאם למודל שנקבע תביא לעלייה באיכות הרכבים ובבטיחותם .ואף צפויה לייצר חיסכון כספי בהוצאות הממשלה. נמצא כי שלא בהתאם להחלטות הממשלה והיעדים שנקבעו למעבר לתחבורה נקייה, ועל .אף הגידול שחל בישראל בין השנים 2017 ל-2020 במספר כלי הרכב ההיברידיים (גידול .של 244% ) ובמספר כלי הרכב החשמליים (גידול של 438% ), צי מינהל הרכבמבוסס על .רכבים ותיקים (כ-40% )מכלי הרכב הפעילים ישנים ביחס למודל גיל הרכבים הרצוי .ומושתת על רכבים מזהמים (נכון למועד סיום הביקורת, 75% מרכבי הנוסעים שבמינהל .הרכב אינם רכבים היברידיים או חשמליים) 50 . . נכון לינואר2022 , בבעלות מינהל הרכב יותר מ- 2,000 רכבים שיש להחליפם כדי שגיל .הרכבים יעמוד במודל גיל הרכבים הרצוי (ממוצע גיל רכבי המינהל עומד על 6 ,שנים .מתוכם של רכבי הנוסעים עומד על 5 שנים) ועוד כ-200 רכבים שגילם נמוך אך הנסועה .שלהם עולה על 200,000 ק"מ. היקף התחלופה הנדרש כדי לעמוד במודל גיל הרכבים .מחייב את המינהל להיערך להפעלה יעילה של מערכי הרכישה והמכירה, בעיקר נוכח .הקפאת פעילות המינהל בתחום זה בשנים 2020 ו-2021 . .משרד מבקר המדינה ממליץ שוועדת הקרן הפנימית תקבע טווח רצוי לגובה כריות ההון .בהתאם לחשיפות של כל כיסוי. עוד מוצע לזהות את הסיכון והעלות של משרדי הממשלה .השונים ולבחון מודלים המתמרצים את משרדי הממשלה להפחית את היקף התביעות .בתחום. את החיסכון שייווצר מוצע לייעד לטובת המשרדים עם שיעור התביעות הנמוך. | .מהשוואה של עלויות השכרת הרכבים לעלות החודשית הישירה הנגבית מהמשרדים עולה .כי העלות החודשית הישירה הנגבית מהמשרדים שקולה ל-18 עד22 ,ימי השכרת רכב .ובממוצע עומדת על כ-20.5 יום השכרת רכבים. כלומר, ככל שהשימוש ברכבי האיגום .נמוך מנקודת האיזון, חסכוני יותר למשרדים לשכור רכב בימים שבהם יש צורך ברכבים .אלו מאשר לשלם תשלום קבוע בגין רכב. | 831 |
משרד הכלכלה והתעשייה . סוגיות בהגנה על הצרכן מרבית התלונות מוגשות לרשות ולמועצה באמצעות אתרי האינטרנט שלהן - לכל אחת .בנפרד. .עלה כי באתר הרשות, המתלוננים מקבלים בתום תהליך הגשת התלונה מייל חוזר שמודיע .שהרשות אינה מייעצת משפטית ואינה מסייעת באופן פרטני, ושלצורך כך אפשר לפנות .למועצה הישראלית לצרכנות. .מומלץ כי הרשות תעדכן את המתלונן מבעוד מוע ד, בטרם התחלת ההליך של הגשת .תלונה, על כ ך שהרשות אינה מתכוונת לטפל בתלונות פרטניות ועליו לפנות לשם כך .למועצה. .מהלוח עולה שחלק מהסכומים הם בגין קופונים שהעמיתים רכשו עוד ב-2019 ולכאורה .פג תוקפם; העמיתים לא ביקשו לבטלם והמועדון לא פעל באופן יזום להשבתם. .משרד מבקר המדינה מציין שכל הסכם או הסכמה על כך שמתפעל חיצוני מותיר בידיו .כספי עמיתים בגין אי-מימוש קופונים עלולים להוביל לכך שטובתו הכלכלית תגבר על .טובתם של עמיתי המועדון אם לא יממשו את השוברים שנרכשו. במצב זה קיים חשש .שלמתפעל חיצוני עשוי להיות עניין באי-הארכת תוקף הקופונים או באי -יידוע ה עמיתים .לגבי קופונים שלא מומשו. .מומלץ כי מועדון ביחד בשבילך כגוף הפועל לטובת עמיתיו ומופקד על כספי ציבור לשפר .את המערכת ההסכמית לתפעול המועדון באופן שיאפשר החזרת הכספים בגין שוברים .שטרם מומשו לעמיתים. לגבי הכספים שנצברו אצל המתפעל החיצוני, הנאמדים במאות .אלפי ש"ח, עוד מומלץ כי מועדון ביחד בשבילך יבחן הדרכים החוקיות וההסכמיות .העומדות לרשותו כדי להשיב כספים לעמיתים. .נמצא כי בידי מועדון חבר הצטבר סכום של כ- 2,107,000 ש"ח (לרבות דמי הסבסוד בסך .כ- 455,000 ש"ח) בגין קופונים ואירועים שנרכשו בשנים 2019 - 2020 וטרם מומשו. כספים .אלה לא הועברו לצד ג' כלשהו - מתפעל חיצוני או ספק; כל הכספים שלא הושבו לעמיתי .המועדון משמשים את המועדון לסבסוד רכישת קופונים למוצרים חדשים לטובת כלל .עמיתי המועדון. עם זאת מועדון חבר שולח הודעות לעמיתיו בקריאה לממש את הקופונים .שבידם. .מומלץ שמועדון חבר יבחן את הדרכים להעביר את הכספים בגין השוברים שלא מומשו .לעמיתים ששילמו על השובר , וישקול לפעול כך ולא להעביר הכספים לתקציב המועדון. .נמצא כי בידי מועדון טוב כספי עמיתים וכספי השתתפות של מעסיקי העמיתים בגין .שוברים שהמועדון טרם קיבל חיווי מהספקים כי מומשו בהיקף של כ-820 אלפי ש"ח, נכון .למועד תום הביקורת. חלק מהקופונים - פג תוקפם, ועמיתי המועדון אינם יכולים לממשם. .מועדון טוב לא ביצע פעולות יזומות לבדיקות והצלבות עם המתפעל החיצוני להשבת כספי .העמיתים בגין קופונים אלה. במצב זה ישנם כספי עמיתים שכלואים בחשבון הייעודי של .המועדון. .משרד מבקר המדינה ממליץ כי המועדון יבצע מפעם לפעם בדיקה יזומה, בשיתוף .המתפעל החיצוני וספקי המועדון, בעניין הכספים ה"כלואים" בחשבון וישיב את הכספים .שלהם זכאי העמית או הספק. כמו כן הוא ממליץ שהמועדון ישפר את תהליך קבלת החיווי .מאת הספקים על דבר מימוש הקופונים, כדי שהתהליך יתבצע באופן מקוון ומיידי. .המועצה לצרכנות ציינה כי בשנים 2018 - 2021 קיבלה כ-500 תלונות מצרכנים קשישים .על הטעיות והונאות בכרטיסי חיוב. .לרשות ולמועצה הוגשו 1,308 תלונות בנושא התנתקות משירות בין השנים2018 - 2020 . . עם זאת, בהתאם לסקר שיתוף הציבור שערך משרד מבקר המדינה עלה כי 48% . מהצרכנים אינם מודעים לזכויותיהם בנוגע להתנתקות משירות, ובכלל זאת האפשרות .לקבלת סעדים ללא הוכחת נזק שבתי משפט רשאים לפסוק לטובתם. מומלץ כי הרשות .והמועצה יבחנו דרכים להעלות את מודעות הציבור לנושא ולהגברת ההרתעה כלפי .העוסקים שמפירים את החוק. | בבדיקת חמשת המועדונים המופעלים על ידי גופים ציבוריים נמצאה שונות גדולה ביניהם .ביחס להחזר כספים לעמיתים בגין שוברים שלא מומשו בפועל ופג תוקפם: מועדון קרנות .השוטרים מבצע פעולה יזומה לאיתור העמית שרכש ומשיב לו את כספו; מועדון חבר .משתמש בכספים בגין קופ ונים שלא נוצלו לטובת פעילות המועדון וכלל עמיתיו; מועדון .טוב מותיר את הכספים בחשבון מיוחד עד אשר פונה העמית ומבקש זיכוי; מועדון ביחד .בשבילך מותיר בידי המתפעל החיצוני את הכספים אשר שילם העמית בלי להעביר אליו .את כספי הסבסוד ; ומועדון פיס מותיר בידי המתפעל החיצוני או הספק הן את כספי .העמית והן את כספי הסבסוד של המועדון בלי שהשובר מומש בפועל. .משרד מבקר המדינה ממליץ למועדון פיס, למועדון ביחד בשבילך ולמועדון טוב לפעול .לשיפור המערכת התפעולית וההסכמית כך שיהיה ניתן לאתר עמיתים שרכשו שוברים .שלא מומשו, להתריע על כך מבעוד מועד ולהשיב את הכספים לעמיתים. .עוד מומלץ למועדון פיס, מועדון ביחד בשבילך, מועדון טוב ומועדון חבר, לשקול לנקוט .בפעולות יזומות אף אם אין הוראה מפורשת בהסכם, כחלק מכללי ההגינות המסחרית .ודיני עושר ולא במשפט, לפעול באופן יזום להשבת לפחות חלק מ הכספים ששילמו .העמיתים הנאמדים בכ-6.32 מיליון ש"ח, בגין שוברים שפג תוקפם, ובהתאם להתפתחות .הטכנולוגית להתקשר רק עם ספקים המקושרים למערכת הנותנת חיווי למימוש קופונים .אונליין. .לאור הממצאים לעיל במועדונים שמופעלים על ידי גופים ציבוריים ולאור ההתפתחות .הטכנולוגית המא פשרת קבלת חיווי מיידי על מימוש קופונים , מוצע כי הרשות להגנת .הצרכן והמועצה לצרכנות, עם משרד המשפטים, יבחנו את האסדרה הדרושה בנושאי כלל .מועדוני הצרכנות שפועלים בישראל, לרבות שיווק קופוני מוצר קצרי טווח - שיש קשיים .ביכולת מימוש ו או בחיווי אם מומש בפועל, וכן את קביעת הכללים להשבת כספים .לצרכנים בגין קופונים שלא מומשו בפועל, כך שהצרכנים לא יאבדו את כל כספם, ושלא .כל כספי רכישת הקופון יישארו בידי הספקים והמתפעלים החיצוניים מבלי שהתקבלה .תמורה בגינו. | 832 |
משרד הכלכלה והתעשייה . התמודדות הממשלה עם הגידול במסחר המקוון - ביקורת מעקב .הליקוי תוקן באופן מלא. האתרים של רשות המיסים ומשרד הכלכלה מפנים כל אחד .ליישומים המופיעים באתר השני. עם זאת, אין אתר אחוד לצרכן והמידע מצוי באתרים של .שני המשרדים - הכלכלה ורשות המיסים. .לנוכח גל עליות המחירים במשק והעלייה ביוקר המחיה בישראל, מומלץ כי משרד .הכלכלה ומשרד האוצר, המובילים את המאבק ביוקר המחיה, בהתייעצות עם רשות .התחרות, יבחנו באופן ע יתי את השימוש בפטור ממיסים על ה יבוא ה אישי ככלי נוסף .במאבק זה, תוך איזון הצורך להגן על חלקים מסוימים במגזר הקמעונאי הישראלי ולמנוע .הסטת פעילות כלכלית לחו"ל. מומלץ לבחון את הגדלת הפטור ממס ל גבי מוצרים .ותחומים שבהם קיי מי ם כשל שוק או ניצול לרעה וגביית מחיר מופרז של מונופולים או .יבואנים בלעדיים בעלי כוח שוק משמעותי. .ביקורת המעקב העלתה כי הליקוי שלפיו חלק מהרשויות המוסמכות טרם החלו להתאים .את יבוא המוצרים שבאחריותן לכלל היבוא האישי - תוקן במידה רבה. כל הרשויות .המוסמכות סיימו להתאים את יבוא המוצרים שבאחריותן לכלל היבוא האישי . .מהנתונים שמסר משרד הכלכלה לצוות הביקורת באוקטובר 2021 עולה כי המערכת .הממוחשבת ליבוא אישי ותא הדואר הייעודי נותנים מענה ראוי לליקוי. .משרד המשפטים פועל כאמור באמצעות הגשת התייצבויות של היועץ המשפטי לממשלה .והגשת התנגדויות להסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות רלוונטיות. עם זאת אין הוא פועל .לבדיקת חוזים אחידים-תקנונים של אתרי הסחר המקוו ן באופן יזום מבעוד מועד. .מומלץ כי הסוכנות לעסקים קטנים והרשות לפיתוח כלכלי יפעלו בשיתוף פעולה לקבלת .הנתונים על השתתפות המגזר הערבי במסחר המקוון ויכינו לאוכלוסייה זו תוכניות .ממוקדות בנושא זה, כדי לסגור את הפער ים בשימושים במרשתת לרכישות מקוונות בינם .ובין המגזר הכללי. עוד מומלץ כי הסוכנות לעסקים קטנים תבצע את החלקים הרלוונטיים .של החלטת ממשלה 550 : להמשיך את פעילות הסוכנות בחברה הערבית ; לפתח מסלולי .ייעוץ ייחודים למגזר הערבי , מענקים ותמריצים מבוססי הצל חה שיקדמו את יכולות .העסקים הקטנים והבינוניים בחברה הערבית. .מתרשים 11 ניתן ללמוד כי בגילי 16 - 18 ישנה מעורבות הורית בולטת בתשלום עבור .הקניות במרשתת , ועם זאת כשליש מהנוער בגילים אלו שנוהג לקנות במרשתת משלם על .הקנייה בעצמו. עוד עלה מהסקר כי עצמאות פיננסית בולטת יותר בקרב הבנים ועולה עם .הגיל, ונמצא קשר בין תדירות הקנייה לעלייה בדיווח על תשלום עצמאי. | .ביקורת המעקב העלתה כי הליקוי הקודם תוקן במידה מועטה. עולה כי מספר .המשתתפים בשבוע גלישה בטוחה שנערך בפברואר 2022 עמד על 191 אלף תלמידים .ובשבוע הכסף שנערך במרץ 2022 השתתפו רק 4,000 תלמידים מתוך סך כולל של כ-758 .אלף תלמידים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה במערכת החינוך בשנת הלימודים .תש"פ . עוד עולה כי עד מועד סיום הביקורת משרד החינוך גבש תכנים בנושא סחר מקוון .שאמורים להשתלב במסגרת התכנית המשרדית הרב -גילית אך טרם השלים אשור .התכנים והטמעתם. | 833 |
נושאים מערכתיים . מבנה השכר וההעסקה בשירות הציבורי .מתשובות המשרדים עולה כי ב-15 מ-16 המשרדים שנבדקו לא בוצעה בדיקת .אפקטיביות. במשרד אחד נבחנה אפקטיביות המודל בנוגע לרכיב הנוכחות בלבד, .ולא בנוגע לרכיבי הביצועים, התפוקות וקידום היעדים. הממצאים האמורים מעלים ספק בנוגע לאפקטיביות שיטות התגמול הדיפרנציאלי .ותרומתן להנעת העובדים ולשיפור ביצועיהם ואיכות עבודתם, ולגבי השאלה האם הכלי .מופעל על ידי המשרדים בהתאם לעקרונות שנקבעו. רבים מ מנהלי היחידות במשרדים .שבהם פועלות שיטות תגמול דיפרנציאלי מטילים ספק באפקטיביות השיטות וסבורים כי .השיטות יעילות במידה מועטה או מועטה מאוד 98 , לרבות בהיבטים של הגברת המוטיבציה .(17% ( ), שיפור תפוקות27% ( ) וקידום יעדי הארגון28% ). מנהלים רבים נוספים סבורים .כי השיטות יעילות במידה בינונית (38% ,42% ו-30% , בהתאמה); מתשובותיהם של חלק .מהמנהלים לשאלה פתוחה עולה כי מדדי הביצוע האישיים אינם דומיננטיים מספיק .בחישוב התגמול (כ-15% ), הוא נתפס כתוספת שכר ולא כתשלום על מאמץ מיוחד (כ- .11% ), ואופן חישובו אינו ברור מספיק לעובדים (כ -10% ); כמו כן נמצאו אינדיקציות .לקביעת תגמולים לעובדים בסבב, לכאורה שלא על פי איכות ביצועי העובד. .מומלץ שאגף השכר, בשיתוף עם המשרדים שבהם מונהג תגמול כזה, יבדוק באופן שיטתי .את אפקטיביות השיטות לתגמול דיפרנציאלי, לרבות חשש לחלוקת התגמול ב"סבב", .ובמידת הצורך יפעל לעדכון השיטות ביחידות ובמשרדים שבהם התגמול מופעל. מומלץ .עוד כי אגף השכר יביא בחשבון את ממצאי בדיקת האפקטיביות בעת אישורו להפעלת .שיטות תגמול דיפרנציאלי ביחידות ובמשרדים נוספים. .מומלץ שאגף השכר ישקול להנהיג פרסום של שמות העובדים שנכללו בקבוצות האיכות .הגבוהות לצורך תגמול דיפרנציאלי, במטרה לעודד מצוינות ולהגביר את שקיפות חלוקת .התגמול. יוצא אפוא כי בעוד שככלל, במודלים של אגף השכר לתגמול דיפרנציאלי נקבע כי .התגמול לא יינתן לעובדים הזכאים לשכע"ד, אגף השכר ונש"ם לא קבעו כלל אחיד .בדבר האפשרות לכפל תגמולים דיפרנציאליים: אגף השכר קבע בנוגע למחצית .מהמשרדים כי אין להתיר כפל תגמול, בנוגע לרבע מהמשרדים הוא התיר זאת .בתנאים מסוימים, ולגבי רבע מהמשרדים לא קבע כלל בנושא; נש"ם לא קבעה כלל .אם משרד רשאי להעניק לעובד כפל תגמול דיפרנציאלי. . מהלוח עולה כי ההוצאה הממשלתית הכוללת על שלוש תוספות השכר הגדולות .בשירות המדינה (בשכר ברוטו של העובדים, לא כולל הפרשות סוציאליות של .המעסיק) בשנת 2020 הסתכמה בכ-334 .מיליון ש"ח .מהתרשימים עולה כי קיימת שונות רבה בין ההוצאה הממוצעת למשרה על תוספות .השכר שחלות על כל עובדי המדינה או על רובם הגדול: תוספת 2001 ותוספת2011 . מחושבות כאחוז מהשכר, ולכן השונות האמורה משקפת את השונות הקיימת ממילא .בגובה השכר הממוצע למשרה במשרדים השונים. לדוגמה, ההוצאה השנתית .הממוצעת למשרה על תוספת 2011 נעה בין 2,923 ש"ח ל- 9,659 ש"ח; ההוצאה .השנתית הממוצעת למשרה על תוספת שקלית 2016 נעה בין 2,575 ש"ח ברשות .האוכלוסין ל- 6,414 ש"ח במשרד החוץ; ההוצאה השנתית הממוצעת למשרה על .תוספת 2001 נעה בין 96 ש"ח במשרד הדתות 72 ל-62912, ש"ח במשרד הפנים. .ההוצאה על תוספת 2016 , שהיא תוספת שקלית, ושווייה הכספי משתנה לפי .דירוגים, משקפת שונות קטנה יותר אך עדיין בולטת מאוד. ממצאי הביקורת משקפים תהליך רב-שנתי של שינויים בשכר עובדי השירות הציבורי, .ובמוקד - עובדי שירות המדינה. השכר נבנה באמצעות הסכמים אשר קבעו תוספות שכר .- שכבה על גבי שכבה, ובסיס השכר מהווה לע יתים חלק קטן מהשכר הכולל (28%) . .מאות תוספות השכר , ובעיקר הגדולות שבהן שפורטו לעיל, אשר סוכמו וניתנו במשך שני .עשורים, העצימו למעשה את מורכבות השכר. לתהליך זה היו השלכות שליליות .משמעותיות על תחום העסקת העובדים במערכת הציבורית בכמה היבטים: ניידות .תעסוקתית נמוכה של עובדים בשירות הציבורי וקושי בגיוס עובדים חדשים מתאימים; .הבדלי שכר בין עובדים ללא הצדקה אובייקטיבית; קשר חלש בין גובה השכר לתפוקת .העובד; וחוסר שקיפות של השכר. ממצאים אלה והנתונים העומדים ביסודם, כמפורט .בפרק זה, מדגישים את הצורך בכך שהממשלה תקבע מדיניות כוללת בתחום התעסוקה .והשכר במערכת הציבורית ותפעל ליישומה. במסגרת מדיניות זו, יש להביא בחשבון את .השלכות מורכבות השכר על השונות שבין המשרדים בגובה תוספות השכר הממוצעות. .לעניין נושא הגמישות הניהולית בשירות הציבורי יצוינו פערים בין השירות הציבורי למגזר .הפרטי: כאמור לעיל, על פי נתוני אגף השכר, 1.5% מעובדי השירות הציבורי ב-2016 .הפסיקו את עבודתם, ובמגזר הפרטי - 3.5%; מבין העובדים שהפסיקו את עבודתם פוטרו .שלא בגלל צמצומים 5% בשירות הציבורי ו-18% במגזר הפרטי. על פי נתוני האגף ל-2018 , .5% מהעובדים שהועסקו בשירות המדינה במשך10 שנים לפחות, עברו מהמשרד שבו .הם עובדים למשרד אחר . | .מכל האמור עולה כי אגף השכר קידם את סוגיות היסוד ואת יעדיו בתחום מבנה השכר .וההעסקה במסגרת הסכמי שכר באופן חלקי: קידום ארבע מסוגיות היסוד הושג במידה .מצומצמת, והשינויים חלים על 0.6% עד10% מעובדי השירות הציבורי. ובסוגיה אחת .(צמצום פערי שכר הנובעים מוותק) השינויים חלים על כ-86% ,מעובדי השירות הציבורי .אולם ברובם (99% ) אינם כוללים שינוי אסטרטגי, שכן לא מדובר בצמצום בפועל של פערי .השכר בין עובדים ותיקים ומתחילים, אלא במיתון הגידול בפערים אלה. כמו כן, בכל .סוגיות היסוד האמורות קודמו שינויים אסטרטגיים ושיטות מתקדמות בהיקף מצומצם, .ואלה חלים במצטבר על כ -2% מעובדי השירות הציבורי. עוד עולה כי השינויים .האסטרטגיים שקידם אגף השכר חלים בעיקר על גופים ציבוריים: הם חלים על כ- 7,940 .עובדים בגופים ציבוריים ורק על כ- 2,190 מעובדי שירות המדינה33. | 834 |
נושאים מערכתיים . הלוואות ומקורות אשראי של גופים שונים .עלה כי אישור בקשת הלוואה לאחר פרק זמן ממושך (למשל אישור ההלוואות המתקבלות .ממחוז צפון לאחר כ-49 ימים) מעכב את הליך קבלת ההלוואה. בפרקי זמן שכאלה אף .תנאי ההלוואה המוצעים על ידי הבנקים יכולים להשתנות מהותית והבנקים יכולים לבקש .להתחיל את תהליך אישור ההלוואה מחדש ולעכב שוב את ההליך. הורדת הכפילות .באישור ההלוואות ומעבר למערכת ממוחשבת, יחסכו זמן ומשאבים , עשויים לתרום .לקבלת תנאי הלוואה טובים יותר ויאפשר ו פיקוח ובקרה אפקטיבי יותר אחר ההלוואות. .מומלץ למשרד הפנים לבצע בחינה של נחיצות בדיקת המלוות הן על ידי המחוז עצמו והן .על ידי המטה, כך שהליך אישור המלוות יתבצע בצורה יעילה שאין בה כדי לגרום לנטל .בירוקרטי עודף על הרשויות. .עוד מומלץ למטה משרד הפנים לבחון מעת לעת את המדיניות בנוגע לאישור ההלוואות .ואת הפרמטרים לאישורן ולפרסם נוהל לכלל המחוזות והרשויות בנושא, ולפקח על מימוש .המדיניות במחוזות. .עלה כי הנתונים על החוב של הרשויות המקומיות מועברים מבנק ישראל לחשב הכללי .כפי שהם, ומתווספים לנתוני החוב הממשלתי לצורך הצגת החוב הציבורי בכללותו, וכי .לחשב הכללי אין נגיעה מקצועית בנושא אישור היתרי האשראי של הרשויות המקומיות .שכן הסמכות בהתאם לנוהל ההסכמה לאישור היתרים אלה היא של מנכ"ל משרד הפנים .או במקרים מיוחדים של אגף התקציבים ומנכ"ל משרד הפנים יחד. .מומלץ כי שרי הפנים והאוצר יבחנו את הצורך במידת שיתופו ומעורבותו של החשב הכללי .באישור הלוואות של רשויות מקומיות במיוחד בהלוואות גדולות בהיקפן, מאחר שיש לחוב .זה השפעה על החוב הציבורי בכללותו, ומאחר שיש בידיו כלים מקצועיים לבחינת תנאי .ההלוואות. .נוכח הידע המקצועי שנצבר ביחידת ההנפקות המסייעת לרשות החברות הממשלתיות, .מומלץ כי חברה ממשלתית המעוניינת לגייס חוב תיעזר בשירותיה של היחידה . .משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות החברות הממשלתית להמשיך לפעול ליידוע החברות .הממשלתיות בדבר כלל אופציות גיוס החוב, בדגש על הנפקה לכלל הציבור. .מומלץ כי הגורמים האמונים בעניין - משרד המשפטים, רשות ניירות ערך ורשות החברות .הממשלתיות, יבחנו דרכים חלופיות על מנת להתמודד עם סוגית האחריות המוטלת על .המדינה בשל נזק של פרט מטעה בתשקיף, שיביאו לייעול ההליכים מבלי לפגוע .באינטרסים של המדינה. | .יש לציין כי בפועל, במהלך השנים הוגשה כנגד המדינה תביעה ייצוגית אחת בשל פרט .מטעה בתשקיף. | 835 |
רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון . היבטים בפנסייה הצוברת ובשוק ההפצה הפנסיוני - ביקורת מעקב .משרד מבקר המדינה מציין את החשיבות שבמתן אפשרות ללקוחות היועצים הבנקאיים .לקבל ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי באופן דיגיטלי בפרט בתקופת הקורונה בה מתרחשים .שינויים משמעותיים בשוק העבודה דוגמת יציאה לחל"ת, חזרה לתעסוקה ועוד. .מומלץ לרשות שוק ההון להמשיך ולפעול כדי לפתח ולשכלל את שוק הייעוץ הפנסיוני, .ובכלל זה לקדם אסדרה שתאפשר מתן ייעוץ פנסיוני באופן דיגיטלי, מתקדם ונוח ולבחון .את מודל התמחור לייעוץ פנסיוני בראייה כוללת של הכדאיות לכלל השחקנים בשוק. .מלוח 7 ,עולה כי בכל הגופים שנבדקו (כולם מהמגזר הציבורי), פרט לרכבת ישראל .העובד אינו מקבל ייעוץ פנסיוני במהלך תקופת עבודתו, שבה עשויים לחול שינויים במצבו .האישי או המשפחתי, וכי בחלק מן הגופים העובד מופנה לסוכן ביטוח פנסיוני או משווק .פנסיוני, דבר שעלול לגרום להטיה אפשרית במוצרי הביטוח שהעובד מקבל. עוד עולה כי .במועד פרישת העובד לגמלאות, 7 מ-12 הגופיםשנבדקו מעודדים ייעוץ פנסיוני או ייעוץ .מס לקראת פרישה, באמצעות השתתפות בעלות הייעוץ. .מהלוחות שלעיל ניתן ללמוד כי שיעור דמי הניהול בקרנות הנבחרות בהליך הראשון .ובהליך השני הוא מוזל, לעומת דמי הניהול הממוצעים בשוק הן מההפקדות והן מהנכסים. .זאת לעומת שיעור דמי הניהול בקרנות שנבחרו בהליך השלישי, שהוא מוזל רק לעומת .הממוצע מההפקדות ולא לעומת הממוצע מהנכסים. עוד ניתן ללמוד כי הירידה ההדרגתית .בשיעור דמי הניהול בשנים האחרונות נובעת בין היתר מכניסתן של הקרנות הנבחרות .לשוק. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעולת רשות שוק ההון למתן אפשרות להוספת .קריטריון שמבטא את סיכון תיק ההשקעות בבחירת קופת ברירת מחדל על ידי מעסיק או .ארגון עובדים. עם זאת מומלץ שיקבע כי ככל שיעשה על ידי המעסיק שימוש בקריטריון .התשואה בבחירת קופת הגמל, יעשה גם שימוש בקריטריון המבטא את סיכון תיק .ההשקעות על מנת שההשוואה בין הקופות תהא מיטבית. .ביקורת המעקב העלתה כי הייעוץ הבנקאי עדיין מתרכז בתחומי קופות הגמל וקרנות .ההשתלמות, כפי שניתן לראות בדוח הממונה לשנת 2020 , ולפיו חלקן של קרנות הפנסייה .בנכסים שניתן לגביהם ייעוץ ללקוחות התאגידים הבנקאיים היה רק כ -14% מסך הנכסים .בשנת 2020 . עוד עלה בביקורת המעקב כי מודל עמלת ההפצה הנוכחי בשוק ה ייעוץ .הפנסיוני לא השתנה ועדיין אינו אפקטיבי לגבי סוגים שונים של מוצרים, ובכלל זה לקרן .הפנסייה החדשה, ואינו מאפשר את פיתוחו של שוק ייעוץ פנסיוני תחרותי ואובייקטיבי. .ביקורת המעקב העלתה כי רשות שוק ההון אמנם בחנה את מבנה הבעלות של סוכנויות .הביטוח וההסדר, אך לא קבעה הוראות הכוללות מגבלות מתאימות בעניין הפצת מוצרי .חברת האם באמצעות סוכנות בבעלות של גוף מוסדי. .ביקורת המעקב העלתה כי רשות שוק ההון ביצעה תיקונים למסמך ההנמקה, המתבטאים .בהרחבת הגילוי הנאות לגבי השיקולים שהנחו את בעל הרישיון במתן ההמלצה, אך, כפי .שצוין בדוח הקודם, אין בכך די כדי לפתור את בעיית ניגוד העניינים המובנה שבה מצוי .סוכן הביטוח. | .מהתרשימים שלעיל עולה כי נתח השוק של קרנות הפנסייה החדשות הקטנות 60 .מההפקדות גדל מ-5% בשנת2015 ל-13% בשנת2020 , ונתח השוק מהנכסים המנוהלים .בקרנות הפנסייה גדל מ-3% בשנת2015 ל- 8.5% בשנת2020 . | 836 |
הרשות הממשלתית למים ולביוב . אספקת מי שתייה בשעת חירום . נמצא כי רשות המים אינה עושה ביקורת בקרב ספקי המים שהם הוועדים המקומיים .במועצות האזוריות79, ולפיכך אין לה תמונת מצב מהימנה על מידת מוכנותם של מעל ל- .1,000 ספקי מים אלה לשעת חירום. .מהתרשים עולה כי כ-68% .מבתי החולים לא מיגנו את מאגרי המים שלהם לשעת חירום .להלן תוצג השוואה בין בתי החולים הממשלתיים לבתי החולים הלא-ממשלתיים מבחינת .מצב המיגון של מאגרי המים: .מהתרשים עולה כי כ-50% מהמועצות האזוריות שאינן ערוכות למשבר מים או שהיערכותן .טעונה שיפור הן בעלות אשכול חברתי-כלכלי גבוה או בינוני ומקרב המועצות האזוריות .באשכול חברתי-כלכלי נ מוך כ-60% .טעונות שיפור מן הדברים עולה כי אין בידי רשות המים תמונת מצב מלאה על הקבלנים הנותנים שירות .חיוני לתאגידים בשעת חירום, ולפיכך היא מתקשה לוודא כי ל כל אחד מה תאגידים .מרותקים מספיק קבלנים שביכולתם לתת שירות שיאפשר התאוששות של תשתיות המים .והחזרה למצב של אספקת מים מהברזים. .לנוכח הליקויים שהועלו בנושא ריתוק קבלנים, והעובדה כי כל מנהל מחוז מנהל בנפרד .ובמתכונת נפרדת את המידע שהעלו הביקורות שהוא מבצע, ספק אם המידע שבידי רשות .המים, שהיא יכולה להעביר לגורמים אחרים כמו משרד הביטחון ומשרד האנרגייה, הוא .אכן מידע מלא המספק תשתית כנדרש לקבלת החלטות בשעת חירום. .מומלץ כי רשות המים תשקול דרכים לנהל ולעדכן את המידע בדבר הקבלנים הנותנים .שירות חיוני לתאגידים בשעת חירום, ובפרט בדבר קבלנים אשר ה ביקורות של רשות המים .העלו שהם אמורים לתת שירות לכמה ספקי מים. .עלה כי גיליונות האקסל שבידי רשות המים אינם יכולים לשמש פתרון ביניים מספק עד .להקמת מערכת שו"ב מרכזית. בגיליונות אלה אין מידע מהותי שנדרש לקבלת החלטות .בשעת חירום. למשל, בגיליונות האקסל לא מצוינים דגשים שניתנו בביקורות והליקויים .העיקריים שנמצאו בהן ולא מצוין בהם אם הליקויים תוקנו. כמו כן, בגיליונות האמורים אין .מידע על מצבן של הרשויות המקומיות שהן ספקיות מים, במועצות אזוריות ובוועדים .מקומיים שהם ספקי מים, אין מידע על מפעלים חיוניים ועל ספקי מים אחרים כגון מתקני .התפלה. .בגיליונות אלה גם אין מידע חיוני הנדרש לצורך התאוששות ושיקום תשתיות המים, כגון .מידע על ריתוק קבלנים לתיקון תשתיות מים בשעת חירום. מידע זה חיוני כדי לקבוע סדרי .עדיפויות בהקצאת המשאבים בשעת חירום. .מומלץ כי רשות המים תפעל לסיום התקנת מערכת שו"ב, חיבורה והטמעתה בקרב כל .הגורמים הרלוונטיים במשק המים. .עד שתושלם הטמעת המערכת כאמור, מומלץ כי רשות המים תבחן דרכים לריכוז המידע .בקבצים ממוחשבים באופן שיית ן תמונת מצב מלאה ועדכנית על מוכנות משק המים .לשעת חירום ועל מצבם ומאפייניהם של כל אחד מספקי המים. הדבר חשוב, בפרט, מכיוון .שבשעת חירום נדרש לשקף את תמונת המצב לגורמים ר בים כמו ממשלת ישראל, משרד .הביטחון, משרד האנרגייה, רח"ל ופקע"ר. .הביקורת הנוכחית העלתה כי בינואר 2022 הליקויים שעלו בדוח מבקר המדינה באוקטובר .2013 , ושנגעו לעניין אגירת המים בבתי התושבים, לא תוקנו. כך, במועד סיום ה ביקורת .הנוכחית, נמצא כי לרשות המים אין נתונים בדבר אגירת מים בבתים על ידי התושבים, וכי .היא לא נקטה פעולות הסברה להעלאת מודעות התושבים לצורך באגירת מים כנדרש. .עוד נמצא ש רשות המים לא הפיצה שאלונים או סקרים בקרב ה ציבור כדי לעמוד על מידת .מודעותו לצורך לאגור מים לשעת חירום. לפיכך, אין בידי רשות המים תמונת מצב לגבי .מספרם ושיעורם של התושבים במדינת ישראל הערוכים לימים הראשונים של אי רוע חירום .שבו לא יהיו מים בברזים. .מומלץ כי רשות המים תנקוט את הצעדים הנדרשים כדי לוודא כי ספקי המים יגבירו את .פעילותם לעידוד התושבים לאגור מנת מים בבתים ו תבחן את פעולותיהם בנושא במסגרת .הביקורות שהיא מבצעת. עוד מומלץ כי ר שות המים תבדוק מפעם לפעם את מודעות .הציבור לצורך לאגור מים לשעת חירום, בין היתר באמצעות סקר על פיו יהא ניתן להעריך .את מספרם ושיעורם של התושבים במדינת ישראל הערוכים לימים הראשונים של אירוע .חירום. .כמו כן מומלץ שהרשות תעודד את אגירת המים בבתים באמצעות פעילות הסברה שתבצע .בעצמה ובשיתוף עם פקע"ר. עוד מומלץ כי נוכח ההערכה בדבר אי קיום ההנחיה לאגירת מים בבתי התושבים ונוכח .העובדה כי אין בידי רשות המים נתונים ולפיהם מתבצעת אגירה כנדרש בבתי התושבים .ונוכח הספק המתעורר עקב כך, אם אכן קיימת אפשרות מעשית למימוש חלופה זו, רשות .המים, פקע"ר ורח"ל יבחנו את אופן מתן המענה לאספקת מים בשעות הראשונות שלאחר .התרחשות אירוע חירום. | .בביקורת נמצא כי מספר התושבים שרשות המים נערכה לסייע להם אם יתקשה ספק .המים המקומי לספק מי שתייה, שעליו היא ביססה את חישוב העתודה שהיא מכינה .ומתחזקת, לא השתנה מאז קביעתו לראשונה בשנת 2005 ועומד, כאמור, על כ- 400,000 . .תושבים | 837 |
חברת החשמל לישראל בע"מ . התייעלות בחברת החשמל לישראל בע"מ .מומלץ כי חח"י תבחן את הסיבות לגידול בשביעות הרצון ותוודא שהטיפול נובע משיפור .בשירות. .עלה כי חח"י טרם חתמה על הסכם שכר שיסדיר את שינוי מבנה השכר בחברה א ף .שחלפו שנתיים מהמועד המתוכנן לחתימתו (דצמבר 2019.) עלהצדדים (חח"י, עובדיה .והממונה על השכר) לסיים את גיבוש הסכם השכר החדש, תוך מתן דגש על התייעלות .בחברה, בעיקר בתחום השכר והתאמת מבנה השכר להתפתחויות בשוק העבודה ובענף .האנרגייה. עלה כי הגורמים המוצגים בבסיס הבקשות להגדלת מספר העובדים הארעיים היו ידועים .בחלקם למקבלי ההחלטות ערב החתימה על הרפורמה; וזאת, בייחוד לכל הקשור לצורך .בהגדלה ממשית של ההשקעות ברשת והמשמעויות הנגזרות מכך בנוגע להיקפי כוח .האדם הנדרשים לחברה. האישורים שקיבלה החברה עד כה להגדיל את מכסת העובדים .הארעיים צפויים להביא לאי עמידה ביעדי ההתייעלות של כוח האדם בחברה במסגרת .הרפורמה ולפגיעה אפשרית בתועלות שנצפו ערב החתימה לתקופת הרפורמה ואמורות .היו לשמש חלק מהמקורות למימון עלויותיה. .מומלץ כי משרד האנרגייה, רשות החברות הממשלתיות וחח"י יבחנו את מצבת העובדים .הארעיים בחברה אל מול משימות החברה ויעדי הרפורמה וימצאו מקורות למימון תוספת .כוח האדם ככל הנדרש, בדרך שתעמוד ביעדי הרפורמה. .משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את העמקת פרישת העובדים הקבועים בחברה, .המתבטאת ב- 200 פרישות נוספות, ואת מחיקת85 תקנים קבועים והשלמת מצבת כוח .האדם באמצעות עובדים ארעיים, לצורך התייעלות החברה. מומלץ לוודא כי מהלך זה יניב .חיסכון בעלויות השכר של החברה. .מהלוח עולה כי תנאי הפרישה לעובדים הפורשים על פי הסכם הרפורמה זהים לתנאים .שנקבעו במבצעי פרישה קודמים בשנים 2017-2015 , בתוספת הגדלת הקצבה החודשית .ב-1250 ש"ח. אילו חח"י הייתה ממשיכה במבצעים זהים לעידוד פרישה של עובדים הייתה .עלות הפרישה עבור 1,803 עובדים מסתכמת בכ-2.7 מיליארד ש"ח76 , לעומת עלות של .6.4 מיליארד ש"ח ששולמו לעובדים במסגרת הרפורמה, הן לעובדים שפרשו מהחברה .והן לעובדים שנשארו בה. עם זאת , יצוין ש לרפורמה היו גם תועלות שאינן ניתנות לכימות, .כגון הוצאת ניהול המערכת מידי חח"י והכנסת תחרות למקטע האספקה שספק אם היו .מושגות במסגרת מבצעי פרישה וללא רפורמה. .מהתרשים עולה כי בשנים 2014 - 2021 העלות הכוללת של השכר הריאלי נותרה ללא .שינוי ניכר, בעוד מספר העובדים בחח"י ירד בכ-13% . זאת אף שהעובדים שפרשו הם .בעלי השכר הגבוה יותר ועל אף הגידול במספר העובדים הארעיים שהם בעלי השכר .הנמוך יותר. משמעות הדבר היא שלצד ההתייעלות שנגזרה מירידה במספר העובדים , .נרשמה עליה בשכר העובדים הנותרים. .מהתרשים עולה כי משקל הוצאות השכר של חח"י מסך הוצאותיה (23% ) הוא הגבוה מבין .7 חברות בינלאומיות שנבחנו (בהן אחוז הוצאות השכר עמד על9% - 20% .) | מומלץ כי חח"י תבחן את המדדים השונים אותם היא קובעת ואת ערכי היעד המומלצים .למדדים אלה, כמו גם את הסיבות לאי עמידתה במדדים השונים שנסקרו בפרק זה, ותגבש .על בסיס מסקנותיה תוכנית לשיפור השירות ללקוחותיה. על החברה לעקוב אחר אופן .ביצוע התוכנית והשגת יעדיה באופן שוטף. | 838 |
חברת החשמל לישראל בע"מ . שימור והסבה של תחנות ייצור חשמל בפחם .לאור החשיבות בהחזרת יחידות 1 - 4 משימור בזמן קצר בעת התממשות אירוע חירום, .מומלץ כי משרד האנרגייה יבחן אם מתווה השימור והניסיון הקיים בחברה אכן מאפשרים .החזרה מהירה לפעילות כנדרש מתרחישי הייחוס לאירוע חירום. ההחלטה על פרויקט השימור התקבלה למרות שהפרויקט מגלם עלות עודפת נטו בסך .של כ-1.4 מיליארד ש"ח, ועל אף שככלל, פרויקטים לשימור תחנות פחמיות הם נדירים .ובפרט שלא מוכר פרויקט במתווה דומה בעולם. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האנרגייה ולרשות לבחון על בסיס שנתי את הצורך .בשימור יחידות 1 - 4 ואת כדאיות המשך שימורן, ולפעול לגריטתן בהתאם לבחינת .הכדאיות, זאת בכפוף לשמירה על הבטחת אספקת החשמל בעת שגרה וב עת חירום .ולקידום החלופות לייצור חשמל ביחידות אלו בהקדם. .משרד מבקר המדינה ממליץ כי בשל הסיכונים וחוסר הוודאות לגבי יכולת פרויקט השימור .להוות ביטוח משקי לשעת חירום כמפורט להלן, זאת לצד עלויותיו העודפות , ולנוכח .העובדה כי מרבית עלויות השימור הן עלויות שנתיות, תבוצע בחינה של כדאיות הפרויקט .על בסיס שנתי ולפני שנת 2025 . .משרד מבקר המדינה ממליץ על קידום פתרונות טכנולוגיים העשויים להביא להקטנת .ההספק הנדרש לגיבוי בגז טבעי, במקביל לקידום הייצור באנרגיות מתחדשות במשק .החשמל ועמידה ביעדים שנקבעו בהחלטת הממשלה, וזאת כדי לקדם משק חשמל יעיל .יותר ומזהם פחות. .מומלץ כי חח"י תכמת את העלויות הנוספות בגין שחיקת יחידות המחז"ם, אם יש סבירות .לכך, זאת לצד כימות עלויות צפויות מתקלות בהפעלה ממושכת של יחידות 1 - 4 בתחנת .אורות רבין לאחר החזרה משימור , ובהתאם, מומלץ כי הרשות תבחן שקלול עלויות אלו .בתחשיביה. .לנוכח העובדה כי החזרת יחידות 1 - 4 אינה מתבצעת בו-זמנית, והשלמתה חופפת את .מרבית תקופת אירוע החירום המוגדרת בתרחיש הייחוס, ולנוכח השונות בין הערכות .החברה לגבי זמן החזרה משימור , קיימת אי- ודאות לגבי היכולת להשתמש ביחידות 1 - 4 . .במהלך אירוע חירום אם אירוע החירום יתממש בשנה מאוחרת יותר, תלך ותגדל אי- .הוודאות לגבי יכולת ההחזרה משימור שכן היעדר הפעלה רציפה של היחידות באופן שוטף .תפחית את כשירות היחידות ותדרוש תחזוקה משמעותית יותר. .ההתבססות על כוח אדם משותף לתפעול יחידות 70 - 80 ויחידות1 - 4 , והצורךבהסטת .עובדים מיחידות 70 - 80 ליחידות1 - 4 לצורך החזרתן משימור, עלולים לפגוע בפעילות .הסדירה של יחידות 70 - 80 בעת חירום ובאספקת החשמל מיחידות אלה עד להחזרת .יחידות 1 - 4 .לפעילות תקינה ורציפההסטת העובדים מיחידה 70 - 80 להחזרת יחידות1 .- 4 .ומשמעויותיה עשויות לגלם עלויות שיגדילו את אומדן העלות של פרויקט השימור | יכולת זו של החברה להחזרת יחידות ייצור לפעולה בטווח קצר יחסית, אם היא תתקיים .בפועל, מעלה ספק לגבי הצורך במשטר הפעלה של Must Run לאורך כל ימות השנה72 . .לנוכח העובדה שנצילותן של היחידות המוסבות נמוכה בהשוואה לממוצע המשקי, ולפיכך .הן מזהמות יותר ויקרות יותר, הרי שאם החזרת היחידות משימור תתקיים בפרק הזמן הקצר .שצופה החברה, ניתן יהיה לקיים הפעלה עונתית של היחידות המוסבות שתחסוך הן .עלויות זיהום אוויר והן עלויות דלקים73. | 839 |
בנק ישראל . בנקאות דיגיטלית הביקורת העלתה כי על אף ההבנה כי השימוש במערכת לביצוע תשלומים מידיים עשויה .לצמצם את היקף ההון השחור ולהפחית את עלויות הסליקה בבתי עסק ועל אף היותה .ערוץ חלופי לשימוש במזומן וכרטיסי אשראי, המערכת הבנקאית אינה מתמרצת שימוש .במערכת. ייתכן שהדבר נובע בין היתר מהעמלות המוטלות בגין השימוש בכרטיסי .אשראי, במיוחד בעסקים קטנים שעבורם שיעור העמלה הממוצעת גבוה ב- 31.3% עד .67.7% בהשוואה לבתי עסק בינוניים וגדולים בהתאמה(פ ער של 0.3 עד 0.5 נקודות האחוז .בשיעור העמלה). .מומלץ כי הפיקוח על הבנקים יבחן את האפשרות להשתמש בכלים העומדים לרשותו כדי .לתמרץ את המערכת הבנקאית להרחיב את השימוש בערוץ זה כתחליף לשימוש בעסקות .מזומן ואשראי. עוד מומלץ שבנק ישראל יפעל לקדם תשתית שתתמוך בביצוע עסקות על .גבי מערכת התשלומים המיידיים בבתי עסק. . מחשוב ענן מקובל ברחבי העולם במגזרי פעילות רבים, והוא משמש גם ארגונים וגופים .ממשלתיים המחזיקים מידע רגיש. עלה כי נכון למועד הביקורת, הוראת הפיקוח על .הבנקים אוסרת שימוש בשירותי מחשוב ענן עבור פעילויות ומערכות ליבה בתא גידים .בנקאיים והדבר עלול להגביל את יכולתם להתייעל אף שניהול הסיכון מוטל עליהם באופן .בלעדי. .לסיכום, רפורמת הניידות בין בנקים מסייעת במעבר בין חשבונות בנק ועשויה להגדיל את .כוח המיקוח של הצרכן ואת היכולת של שחקנים חדשים להיכנס לשוק. עם זאת, .המסמכים ששימשו לקידומה לא הצביעו על חסם בירוקרטי מובהק במעבר בין חשבונות .בנק, ששיעורו בישראל הוא 2.5% ותואם למקובל בעולם. זאת ועוד, משרד האוצר ובנק .ישראל קידמו את הרפורמה בלא התייחסות לטיפול בחסמים שונים המקשים על הציבור .לעשות שימוש אפקטיבי במערכת הניוד, בהם החסם הפסיכולוגי, חינוך פיננסי ירוד .והיעדר הבדלים מהותיים בין הבנקים. . מומלץ כי בנק ישראל ומשרד האוצר יבחנו אתהשפעתה של רפורמת הניוד על פני זמן .ואת הצעדים הנלווים הנדרשים בתחום: התגברות על החסם הפסיכולוגי, הגברת החינוך .הפיננסי והכנסת שחקנים חדשים, לשם מיצוי המערכת. .משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את יוזמת הפיקוח על הבנקים לקידום הבנקאות .הפתוחה טרם הסדרת הנושא בחקיקה באמצעות הקמת אקו-סיסטם והטמעת תקן אחיד .אגב ביצוע התאמות למערכת הפיננסית בישראל, מתן גישה לשחקנים מחוץ למערכת .הבנקאית, הבטחת התחרות וקיומן של דרישות אבטחת מידע. פעולות אלו נועדו לקדם .את התחרות בין השחקנים השונים ולפעול לטובת הציבור בהגברת שקיפות המידע .ובקבלת שירותים מתקדמים מגופים שונים. .הרחבת השימוש באפיקים דיגיטליים תורמת להפחתת הסכום שהציבור משלם בגין .עמלות בנקאיות על פעילותו בניירות ערך ובחשבון עו"ש, למרות הגידול במספר המוצרים .והפעולות שצורכים הלקוחות. עם זאת, הרחבת השימוש באפיקים דיגיטליים אינה ניכרת .בעלויות שהציבור משלם בגין פעולות בכרטיסי אשראי. עלויות אלו נמצאות במגמת עלייה .בעשור האחרון והן עומדות על 14.5 ש"ח בממוצע ב-2019 למול 12 ש"ח בממוצע ב-2011. .הגידול בעלויות כרטיסי האשראי מדגיש את התועלת הגלומה ביצירת חלופות תשלום .לציבור, ובמיוחד בשימוש במערכת תשלומים מיידיים. .מומלץ כי הפיקוח על הבנקים יוודא כי מנפיקי כרטיסי האשראי עומדים בחובתם למסור .מידע לציבור בדבר סיום תוכנית הטבות שניתנה לתקופה קצובה בדרכים ובמועדים .הקבועים בחוק. נוסף על כך, מומלץ לבחון אם מועד שליחת ההודעה ללקוח משיג את .מטרתו, ובמידת הצורך - לעדכנו וכן לבחון דרכים חלופיות שיוזילו עלויות אלו. .אפשר לראות בתרשים כי במשך השנים נותר פער הריבית ללא שינוי משמעותי והוא עומד .על 2.9% בשנת2020 . בשנים שפחת שיעור הכנסות הריבית מאשראי לציבור , פחת גם .שיעור הוצאות הריבית על פיקדונות, ולהפך. | .אפשר לראות בתרשים כי מרווחי האשראי נותרו ללא שינוי משמעותי בשנים האחרונות .בשני מגזרי הפעילות וב כל התבחינים. במגזר משקי הבית מרווח האשראי הצרכני ( 4.92% . בשנת2020) גבוה במידה רבה ממרווח האשראי לדיור ( 1.21% בשנת2020) , ובמגזר .העסקים מרווח האשראי לעסקים גדולים ( 1.83% בשנת2020) נמוך במידה רבה ממרווח .האשראי לעסקים קטנים וזעירים ( 3.59% בשנת2020) . | 840 |
רשות שדות התעופה . בטיחות התעופה האזרחית .עלה כי הגם שבהערות דוח המבדק האחרון של ICAO בשנת2016 נכללה המלצה .לישראל להקים רשות חקירה עצמאית, שהיה אחד הסיבות לירידת הציון של מדינת .ישראל בתחום חקירת תאונות כלי טיס מ -91% ל-63% ,נכון למועד סיום הביקורת, .מרץ 2022 ,לא הוקמה רשות חוקרת עצמאית בהתאם לסטנדרטים ה בין-לאומי ים .שקבע ICAO. הפער מתחדד על רקע הודעת מת"חל-ICAO ביוני2017 , כי הנושא של .הקמת רשות חוקרת עצמאית יטופל עד 1.3.19 . .מהאמור לעיל ומלוח 14 עולה כי אף שנושאי השאלונים היו ידועים מראש ואף .שניתנה דחייה של יותר משבעה חודשים לשיפור ההיערכות למבדק , ההערכה .העצמית של משרד החוקר הראשי שיינתן מענה מספק ל-90 נושאיםהייתה הערכת .יתר, לעומת המצב בפועל שניתן מענה מספק ל -68 נושאים דבר המשקף פער של .כ-32% ביחס לתוצאות ה בדיקה של ICAO. . משרד מבקר המדינה ממליץ לרת"א, למשרד החוקר הראשי ולמת"ח לפעול לעמידה .בסטנדרטים הבין -לאומיים הנדרשים, ולקראת מבדקים דומים בעתיד להיערך .מבעוד מועד להערכה נכונה את רמת המוכנות, ולפעול ככל האפשר להעלאתה עוד .לפני המבדק. .יצוין כי נתוני הדיווח על אירועי הבטיחות בלוח 9 אינם מובאים ביחס להיקף שעות .הטיסה, כך שאי אפשר להסיק מהם על רמת המודעות ועל תרבות הבטיחות שיש .בתחומי התעופה השונים. .משרד מבקר המדינה ממליץ לרת"א להציג ולבחון את הדיווחים על אירועי הבטיחות .בכל תחום תעופה ביחס להיקף שעות הטיסה, זאת לשם בחינת השינויים ברמת .הדיווח ביחס להיקף הפעילות בכל תחום. השיעור הנמוך של המלצות החוקר הראשי המתקבלות ומיושמות מלמד שלא תוקנו .מרבית הליקויים שהעלה החוקר הראשי, ויש בכך פגיעה במטר ת החקיר ה של אירועי .בטיחות - הפקת לקחים ומניעת תאונות ותקריות בעתיד. .משרד מבקר המדינה ממליץ לחוקר הראשי ולרת"א לדון ולבחון את הסיבות לשיעור .הנמוך של ההמלצות שהתקבלו ושל יישום ההמלצות שהתקבלו, לצורך מימוש .תכלית החקירה הבטיחותית, שהיא תיקון הליקויים לשם מניעת אירועים בטיחותיים, .תאונות ותקריות בעתיד ושיפור רמת הבטיחות של התעופה האזרחית. .בעקבות המבדק מ- 2016 ירד הציון של מדינת ישראל בתחום חקירת תאונות כלי טיס .מ-91% ל-63% . בהתאם לכך ירד הציון הממוצע הכולל של ישראל בשמונה התחומים .האמורים לעיל מ- 88.7% ל- 85.28% והוריד את הדירוג הכללי שלה, המתייחס למידה .שבה המדינה עומדת בתקנים של ICAO והאפקטיביות של הגופים הרגולטוריים .התעופתיים שלה, מהמקום ה-19 למקום ה-39 (מתוך193 מדינות החברות ב-ICAO) . .נכון ליוני 2022 הדירוג הכללי של ישראל ירד למקום52 . בדוח המבדק צוינו שלושה .אלמנטים קריטיים שציונם בתחום חקירת תאונות כלי טיס היה הנמוך ביותר: כישורי .כוח אדם, הדרכה ואימון - 81.18% ; הדרכה טכנית, כלים ואמצעים- 81.70% ; תקנות .- 81.89% . .הסיבות העיקריות שהביאו להורדת הציון מ-91% ל-63% היו היעדר רשות עצמאית .לחקירת תאונות כלי טיס והגדרת סמכויותיה בחקיקה ראשית (ציון 33%); אי-התאמה .של תקנות החקירה לדרישות ICAO (ציון54% ); מדיניות הדרכה ואימון של החוקרים .(ציון 71% ); כשירות כוללת של החקירות (ציון57%.) .עולה מהאמור שרת"א כגוף המאסדר של תחום התעופה, נדרשת לפעילות רבה מול גופי .התעופה בארץ ובעולם במגוון נושאים בתחום הסייבר, והדבר מצריך כוח אדם מיומן .ומקצועי וכן תקציב. נכון להיום אין ברת"א היכולות לשפר את מצב האסדרה בתחום .הסייבר בתעופה בהעדר חקיקה מסמיכה כאמור , וגם מאחר שעלו פערים מסוימים בהיבטי .כוח אדם ותקציב. .עולה מהלוח כי שיעור ההמלצות שקיבלה רת"א ויישמה במלואן בשנים 2017 - 2021 . נע בין25% ל-50% , ובשלוש השנים2019 - 2021 נע השיעור בין25% ל-33% .בלבד .בשנים 2017 ו- 2018 ניתנו למת"ח שבע וארבע המלצות בהתאמה, אך אף אחת מהן .לא התקבלה, וממילא לא יושמה. | .הגם שמאז המבדק משנת 2014 יישמה רת"א חלק מההשלמות הנדרשות, כמה נושאים .עדיין לא טופלו וחלקם עדיין בתהליך יישום , עלה כי בעקבות מבדק נוסף של ICAO . בישראל בשנת2016 , בתחום חקירות תאונות כלי טיס כאמור לעיל, פחת הציון הכולל של .ישראל ודירוגה ירד ממקום 21 למקום ה-39. נכוןליוני 2022 הדירוג הכללי של ישראל ירד .למקום 52 . | 841 |
רשות המיסים בישראל . פעילות יחידת שירות עיבודים ממוכנים ברשות המיסים .בביקורת עלה כי בשע"ם לא הוגדר משך הזמן לטיפול בפניות בדלפק הסיוע ואין בקרה .על משך הטיפול בהן. במסד הנתונים שמופק ממערכת ה-CRM יש שדה שהגדרתו "משך .זמן טיפול ", אך אין הוא כולל מידע באילו יחידות זמן מדובר ולא ברור אם מדובר בנתון .מצרפי או ממוצע. עם זאת מנהלת הדלפק מסרה כי היא מנחה את העובדים לסיים את .הטיפול בכל הפניות ביום קבלתן. בביקורת נמצא כי הנתונים בדוחות הניהוליים ובמסד הנתונים הגולמיים המופק ממערכת .ה-CRM אינם זהים130. .עלה כי הפערים בין הדוחות הניהוליים לנתוני ה-CRM עומדים על0%-17% בהתאם .לחודשים השונים. מומלץ כי הדלפק יפעל לצמצום הפערים בין שני המקורות וליצור מסד .נתונים המבוסס על נתוני אמת. בדרך זו יתבסס תהליך קבלת ההחלטות על נתונים .מתוקפים ומטויבים. .נוסף על כך, הדוחות הניהוליים אינם כוללים דיווח על ימים של שיא פניות או על מאפיינים .תקופתיים של הפניות, כגון שיא דיווחים על קשיי התחברות לקראת מועדי הדיווח על פי .החוק - היום ה- 15 בחודש, מועדי הדיווח של הדוחות השנתיים וכן בעת עלייה לאויר של .יישום חדש. .משרד מבקר המדינה ממליץ לשע"ם לנתח את הנתונים ממערכת ה -CRM וממערכת .הטלפוניה לשם איתור המועדים שבהם יש עומס רב ולבחון כיצד ניתן לטפל בו באופן .המיטבי. .בביקורת עלה כי הגורמים שאליהם מועברות הפניות מהדלפק אינם מקפידים לסגור את .הפנייה במערכת לאחר סיום הטיפול בה. משום כך אין לדלפק הסיוע מידע על כלל .הפניות שנכנסו אליו אלא רק על אלה שסיום הטיפול בהן נעשה בדלפק. המשמעות היא, .שלדלפק הסיוע חסר מידע על סיום הטיפול ברבע מהפניות אליו בקירוב. המוקד מקבל .מידע על פנייה שלא טופלה כראוי רק כשהלקוח מתקשר שנית ומתלונן כי פנייתו לא .טופ לה. .מומלץ כי שע"ם יקפיד על רישום המידע על כל הפניות במערכת לשם מעקב אחר הפניות, .ולשיפור השירות לפונים לקבלת סיוע מהדלפק. בביקורת עלה כי שלא בהתאם לאמור בתוכנית להפחתת סיכונים בדבר הרחבת יכולות .הניטור ושו"ב על תהליכי IT, היכולת של מערכת השו"ב של שע"ם לא הורחבה והיא ברמה .בסיסית בלבד140 ואינה כוללת בקרה מתקדמת על היישומים כגון מדדי זמינות. כמו כן אין .היא כוללה בקרה על מערכות תקשורת, כגון איתור תקלות. לפיכך אין לשע"ם תמונה .מלאה על מצבן של רוב המערכות בזמן אמת. משום כך נודע לבעלי התפקידים בשע"ם .על התרחשות התקלות רק בעקבות דיווחים של משתמשים. .הרחבת יכולות הניטור על תהליכי IT בהתאם לתוכנית עשויה לאפשר לשע "ם לקבל .תמונה מלאה על מצבן של רוב המערכות בזמן אמת. אילו הייתה מערכת כזו, היה אפשר .לאתר תקלות לפני שהלקוחות נתקלים בהן, והיו נחסכות משע"ם פניות רבות ואי -שביעות .הרצון של הלקוחות הייתה נמנעת. .במועד סיום הביקורת לא הופעלה מערכת השו"ב החדשה שנרכשה ב -2020 . .מומלץ כי שע"ם תשלים הטמעת השימוש במערכת ג' שברשותה על מנת לשפר את .הזמינות של מערכות שע"ם ואת יציבותן. . מניתוח נתוניהלוחות לשנים 2017 ,2018 ו-2019 (חלקי) 103 עולה כי בכל שנה יש פער של .11.7 מיליארדי ש"ח, 5.52 מיליארדי ש"ח ו- 1.39 מיליארד ש"ח בהתאמה. בין סכומי הניכוי .במקור בדיווחי הנישומים כמקדמת מס לבין הסכומים בדיווחי המנכים בטופסי 856 . פער .זה מסתכם בכ-18.6 מיליארד ש"ח. מקצת מההפרשים ניתנים להסבר רוחבי, למשל .הדיווחים על פריסת פיצויי פרישה104. ממצאי הביקורת לגבי דוחות היחידים לשנת 2018 מצביעים על פערים בכ-250,00098 . מקרים בין דיווחי הנישומים ובין דיווחי לקוחותיהם בדוחות856 , והפער הכספי ביניהם עומד .על כ-3.6499 מיליארד ש"ח. יתר על כן, בבדיקה שנעשתה לגבי דוחות החברות לשנה זו .נמצאו פערים בכ-36,800100 מקרים והפער הכספיעומד על כ -1.8101 מיליארד ש"ח. בסך .הכול אי-ההתאמה בשנת המס 2018 בכ-286,000 המקרים מסתכמת בכ-5.5 מיליארד .ש"ח102. | ממצאי הביקורת לגבי דוחות היחידים לשנת 2017 מצביעים על פערים בכ -263,00094 . מקרים בין דיווחי הנישומים בדוחות הכספיים שהגישו לבין דיווחי לקוחותיהם בדוחות856 , .וזאת בסכום העומד על כ-8.6595 מיליארד ש"ח. יתר על כן, הבדיקה של נתוני הדוחות של .החברות לשנה זו מצביעה על פערים ב-37,000 מקרים בקירוב וסכום חוסר ההתאמה עומד .על כשלושה 96 מיליארד ש"ח97. | 842 |
רשות המיסים בישראל . היבטי מועילות של מערכת המס .בהחלטה שפורסמה 92 צוין: "אי דיווח על חשבון בנק ולא על הכנסות פסיביות שצמחו בו .בסכום לא ידוע, בשנים 2010 - 2013 . עבירות עפ"י סעיף220 לפקודתהמס". בפרסום .ההחלטה נומקה כך: "המלצת הפרקליטות, סכום העבירה ומצב בריאותי". .מנתוני הלוח עולה כי בשנים 2008 - 2019 היה פער המס המצטבר במע"ם כ-96 מיליארד .ש"ח. לדוגמה, בשנת 2019 היה פער המס10.6 מיליארד ש"ח, כ- 9.5% מפוטנציאל הגבייה .לשנה זו. .הועלה כי המסמכים הנוגעים להליכי הכופר מנוהלים ידנית ו בהיעדר מערכת ממוחשבת, .לא נסרקים המסמכים הרלוונטיים בכל תיק כופר ולעיתים אף אינם נמצאים בתיק הפיזי. .בכך, קיים קושי בהשוואה שוטפת בין בקשות כופר שנדחו לאלו שהתקבלו לפי סכום .ההכנסה שהועלמה, נסיבות ההעלמה, קיומן או היעדרן של נסיבו ת מקלות, סכום הכופר .במקרים שהתקבלה בקשת הכופר וכיו"ב. .נוכח היקף ורגישות המסמכים האמורים ובדומה לניהול מסמכים במסגרת הליכי שומה .ברשות, מומלץ כי רשות המיסים תפעל לנהלם במסגרת מערכת ממחושבת ייעודית .לנושא, שתוכל, בין היתר , להוות תשתית ראייתית להחלטות ו ועדות הכופר שהתקבלו ואף .בסיס לוועדות כופר שיעסקו במקרים דומים בעתיד. .מנתוני הלוח עולה כי נכון לאוקטובר 2021 מטופלים במחוזות הפרקליטות 2,047 תיקים .אזרחיים הנוגעים לסוגיות מס בתחומי מס שונים בהיקף של כ-17 מיליארד ש"ח. מרבית .תיקי המיסים האזרחיים במחוזות מטופלים בפרקליטות מחוז תל אביב (63% ), וההיקף .הכספי הגלום בתיקים אלו 15 ( מיליארד ש"ח88% .) . .מהמתואר לעיל עולה כי בפרקליטות קיים עומס עבודה העלול לגרום להימשכות הליכים .דבר זה, מביא לסכנה ביכולת ייצוג רשות המיסים בבית המשפט באופן הולם ומקצועי. . נוכח העומס הקיים בבתי המשפטובפרקליטות ממליץ משרד מבקר המדינה ל פרקליטות, .לרשות המ יסים, לנציבות שירות המדינה ו לאגף התקציבים במשרד האוצר לבחון את מצב .התקנים של המחלקה הפיסקלית בפרקליטות ואת מידת התאמתם לצרכים. עוד מומלץ .כי הנהלת בתי המשפט תפעל להקצאת שופטים ייעודיים לתיקי מיסים לריכוז התיקים .ביניהם בכדי לייעל הטיפול. ריכוז הטיפול בתיקי המס בידי שופטים שיתמחו בנושאי מס, .ולפיכך גם ידונו בהליכים דומים ובסוגיות דומות וחוזרות, עשוי לקצר את משך זמן השמיעה .של כל הליך ואת משך הזמן עד ההכרעה. הדבר עשוי להגביר את האפקטיביות של .ההליך ואת היכולת להיתלות בו כתקדים במקרים דומים; קידום של הלכות מנחות; זירוז .מתן פתרון לסוגיות משפטיות סבוכות ועוד. .הועלה כי סוגיות החשש לניגוד העניינים המובנה בפעילות ועדות הערר, כפי שהועלו .בפסיקה האמורה לעיל ובדוחות הביקורת הקודמים, לא הוסדרו. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט ורשות המ יסים .לבחון את מנגנון הערעור על הכרעות של משרדי מיסוי מקרקעין ואת הדרכים לשיפור .פעולתו. מניתוח נתונים חלקיים שהזינו בשנת 2021 מפקחי המס מ -18 משרדי שומה למערכת .הממוחשבת לניהול תהליך הביקורת הממוחשב, עולה כי עיקר הטיפול של מפקחי המס .במשרדי השומה מתרכז בסוגיות כמו ביקורת הוצאות והפרשות חשבונאיות ( 31.7% ), דיווח .על עסקת רווח הון ( 14.2% ), ביקורת הכנסות ( 11.2% ,)שינוי מודל עסקי / אקזיט ( 10.9%) .( וטיפול ביתרות חובה של בעלי מניות 5.6% .) | .מומלץ כי הרשות תבחן הטמעת מנגנונים שיאפשרו לבדוק מדדים שונים הקשורים .לאיכות השומות: גבייה ריאלית של תוספת מס, הקדמת מס, תיקון טעויות וכיו"ב .אשר יסייעו בבחינת הטיפול ב סוגיות האמורות על ידי מפקחי המס ותבחן דרכים .להגברת הבדיקות של סוגיות מס מורכבות ע "י מפקחי המס, כמו חוק עידוד, מחירי .העברה ושינוי מבנה , בהתאם לתיעדוף שיקבע על ידה. נוסף על כך, מומלץ כי .הרשות תפעל לבנות מודל לאיתור אוטומטי של שומות הדדיות ולעיגון נוהל למעקב .אחר הטיפול בשומות אלו. | 843 |
רשות המיסים בישראל . השירות לציבור ברשות המיסים - השירות לנישום .הועלה כי לממתינים לתורם בחלק מהמש"מים המשרדיים (לדוגמה, בחיפה ובתל אביב) .אין תנאים נאותים להמתנה בתור, ובכלל זה לא יועדו עבור הממתינים מקומות ישיבה. יתר .על כן, בחלק ממשרדי השומה (לדוגמה, בנתניה ובבאר שבע) אין לובי כניסה לבניין, .ולפיכך מי שממתין לתורו נאלץ להמתין בחוץ, במקום שאינו מקורה החשוף לפגעי מזג .האוויר בחורף ובקיץ. להלן יוצגו תמונות 1 - 3 , שצולמו בכמה משרדי שומה. .מומלץ כי רשות המיסים תבחן את התנאים המסופקים לממתינים בתור לקבלת שירות .במש"מים המשרדיים ואת זמני ההמתנה בתור , וכי היא תפעל להסדרת תנאים ראויים .להמתנה בתור , למשל באמצעות התקנה של מחסה מפגעי מזג האוויר ושל מקומות ישיבה .לציבור הפונים למשרדי המש"מים לקבלת שירות. מומלץ כי הרשות תנתב פניות של מייצגים (לרבות אלו שאינם מחוברים לשע"ם) למסלול .המיועד לפניות מייצגים וכי הרשות בשיתוף הלשכות המקצועיות תנתח את הסיבות לריבוי .הפניות של מייצגים במפ"ל של נישומים, לנוכח החלופה הקיימת ותפעל לקיים הסברה .בקרב המייצגים בנושא. .עלה כי משתמשי המערכת מקרב עובדי רשות המיסים ונציגי המייצגים העלו טענות בדבר .מסורבלות המפ"ל ואיטיות המערכת. .מומלץ כי רשות המיסים, בהיוועצות עם הלשכות המקצועיות, תבחן את מורכבות השימוש .במערכת ואת הדרכים לשפר את השימוש בה כדי לייעל ולהאיץ את הטיפול בפניות. .מממצאי הביקורת עולה כי ניתן לאתר פנייה של פונה במערכת מפ"ל רק באמצעות מספר .הפנייה שניתן עם קבלת פנייה מפונה, ולא באמצעות מספר הזהות של הפונה. עובדי .הרשות המטפלים בפניות שנשלחו במערכת המפ"ל מסרו לצוות הביקורת כי בנסיבות .אלה גם הפונה וגם עובד הרשות שטיפל בפנייה לא יוכלו לברר את מהלך הבירור ואת .תוצאותיו אם אין בידם את מספרה. .מומלץ כי רשות המיסים תפעל באמצעות שע "ם לאפשר לקיים מעקב בעניין הפניות גם .באמצעות מספר זהות. בכך ניתן יהיה לבחון כמה פניות היו לאדם מסוים ומהו המענה .שקיבל. עלה כי עובדי רשות המיסים מקשיבים בכל שבוע למענים על עשרות פניות ונותנים ציון .הקובע את איכות השיחה, אך הם אינם מבססים את הציון על רשימת רכיבים מוגדרת .ואינם מבהירים כיצד נקבע הציון. מהנתונים לעיל עולה כי שיעור השיחות שרשות המיסים נתנה להן את הציון הנדרש על .ידה, כמענה טוב, בחודשים ספטמבר עד נובמבר 2021 היה 52% . כלומר, מחצית הפונים .לא קיבלו מענה איכותי כפי שהגדירה רשות המיסים. במצב זה ייתכן שחלק מהפונים .נאלצו להגיע למשרדי רשות המיסים כדי לקבל מענה ראוי. וזאת כמובן נוסף על אותם .5% מהשיחות שלא קיבלו מענה כלל (ראו לעיל). עוד עלה כי בקרת האיכות נעשתה ל- .164 שיחות מתוך כ- 200,823 ,שיחות נכנסות דהיינו לכ- 0.08% .השיחות הנכנסות | .מומלץ כי רשות המיסים תבחן את המקרים שבהם הפונים לא קיבלו מענה ראוי על פנייתם .ואת הסיבות לכך, ובהתאם לממצאי בחינתה תפעל לשפר את איכות השירות שניתן .במענה הטלפוני, לרבות על ידי קביעת פרמטרים ברורים הן למתן המענים והן להערכתם. .עוד מומלץ כי רשות המיסים תבחן את היקף בקרת איכות השיחות הנדרש ותפעל .להרחבתו. | 844 |
נתיבי אילון בע"מ . חברת נתיבי איילון בע"מ - התארגנות מחדש והיבטים פיננסיים .משרד ממבקר המדינה ממליץ למת"ח לשקול לשמור את הנתונים האלה ולהשתמש .בהם במסגרת הבקרות על חברות התשתית. .בביקורת הנוכחית נמצא כי קיים מחסור בעובדים במינהל התשתיות, ומועסקים בו .שני מהנדסים כפי שעלה בביקורת הקודמת מ-2017 . באגף תקציבי פיתוח- האחראי .בין היתר לבדיקת תוכניות העבודה של חב רות התשתית, לתקצוב הפרויקטים .ולמעקב אחר עמידתם בתקציב ובלוחות הזמנים - קיים תקן לשש משרות. עם זאת, .בפועל, נכון לנובמבר 2021 , היו מאוישות שתי משרות, נוסף על מנהל האגף. באגף .תשתיות - האחראי לבקרת החשבונות שמגישות חברות התשתית למת"ח ולאישור .החשבונות - מועסקים מנהל אגף, שהוא גם המהנדס הראשי, ושני עובדים. המחסור .בעובדים עלול לפגוע בתהליכי הפיקוח והבקרה על חברות התשתית ובהן נת"א. .בשל היקפי התקציב הגבוהים שבאחריות מינהל התשתיות (שהסתכמו בכ-19.6 .מיליארד ש"ח ב-2021 ובכ-20.9 מיליארד ש"ח ב-2020 ) ובשל החשיבות שבבקרה .על ניצול התקציבים האלה, מומלץ כי מת"ח יבחן מהו תקן כוח האדם הדרוש למינהל .תשתיות לצורך ביצוע משימותיו ויפעל לאיוש המשרות במינהל כנדרש. .מומלץ שמשרד התחבורה יבחן את היתרונות והחסרונות של תהליך עבודה זה וישקול .למסד אותו בחברות התשתית האחרות. כפי שעולה מנתוני הלוח, הפרשות החברה לתביעות במאזן הסתכמו בסוף שנת 2020 בכ- .3.7 מיליון ש"ח. בה בעת קיימות תביעות בסכום של 594 מיליון ש"ח שבגינן לא בוצעה .הפרשה, רובן בגין ירידת ערך נכסים לפי סעיף 197 . החברה רשמה בביאורים לדוחותיה .הכספיים כי בהתבסס על ניסיון העבר ועל חוות הדעת של יועציה המשפטיים, אין לה .חשיפה כספית בהקשר לתביעות שבגינן היא לא ביצעה הפרשה במאזנה , זאת בשל .הערכה נמוכה של סיכויי התביעות או בשל השלב המקדמי שבו מצויות התביעות. .בביקורת הועלה כי הנושא של קבלת כתבי שיפוי ממשרד התחבורה ומרשויות מקומיות .לא הוזכר בדוחותיה הכספיים של נת"א. .מומלץ שנת"א תכלול גילוי במסגרת הדוחות הכספיים של החברה בדבר כתבי השיפוי .שהתקבלו אצלה. עוד מומלץ כי משרד התחבורה, משרד האוצר, רשות החברות .הממשלתיות ונת"א יבחנו את הצורך בעיגון הנושא של מתן כתבי השיפוי לחברה מטעם .המדינה ורשויות מקומיות. כן מומלץ שרשות החברות הממשלתיות תבחן את המדיניות .בעניין ביצוע הפרשות בדוחות הכספיים של חברות התשתית בגין תביעות אשר הוגש ו .נגדן. .משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את השיפור ביכולת הביצוע של החברה וניצול התקציב .על ידה, אשר עמד על כ-72% בשנת2017 , ובשנים2018 - 2020 עלה על100% . .מהלוח עולה כי בכ-68% מהחשבונות ששילמה החברה לספקיה בשנת2020 בהיקף של .כ-314 מיליון ש"ח, היו חריגות מחוק מוסר תשלומים. בשנת2021 שיעור החריגות היה .דומה: בכ -68% מהחשבונות ששילמה החברה לספקיה היו חריגות מחוק מוסר .התשלומים, ואלה הסתכמו בכ-555 מיליון ש"ח. על פי נתונים שהעבירה נת"א למשרד .מבקר המדינה, בשנת 2021 שולמו בסך הכל19,516 חשבונות, ושיעור החריגות היה21% . | משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הקמת המערכת לתיאום תשתיות על ידי משרד .התחבורה, משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר. מערכת זו אמורה להקל על איתור .התשתיות ועל תהליך בקשת התיאום. עם זאת, כפי שעולה מן האמור לעיל, עדיין קיימים .קשיים רבים לאחר שלב הגשת הבקשה לתיאום, בעת קביעת תכולות העבודות, מועד .ביצוען וזהות המבצעים ובשלבים של ביצוע העבודות בפועל. לדוגמה: עיכובים בתיאום .ובביצוע של עבודות העתקת תשתיות שמבוצעות על ידי חברות תשתית אחרות ושעות .עבודה מצומצמות בתחומי מסילות הרכבת על מנת להקטין את הפגיעה בפעילות .הרכבתית. | 845 |
משרד האנרגייה . מחקר ופיתוח במגזר האנרגייה בשנים האחרונות, תחום הסייבר בחברה הוא דוגמה לפוטנציאל של חדשנות טכנולוגית המתבסס על ידע שנצבר בחברה ופעילות מו"פ בנושא. כך המתמחה בהקמת זירות 48 התקשרה חח"י עם חברה 2013 לדוגמה, בשנת אימון להגנה מפני תקיפות סייבר, זאת על בסיס ידע ונכסים הקיימים, בין היתר, בחברת החשמל. החברה הקימה זירות אימון להגנה על מתקני תשתית חיוניים במדינות רבות בעולם וחתמה על חוזים בשווי של עשרות מיליוני וכדומה. IT-דולרים, והיא פועלת במגזרי האנרגייה, הפיננסים, ה השוואת שיעור השקעות המו"פ של חח"י מסך הכנסותיה לשיעור ההשקעות בחברות מקבילות מצביעה על תת-השקעות במו"פ של החברה בהיקף של מיליון ש"ח בשנה. אומדן זה אף מוטה כלפי מטה שכן חברות חשמל 80-כ בבעלות ממשלתית נוטות להשקיע שיעור גבוה יותר מהכנסותיהן במו"פ בהשוואה לחברות פרטיות, וחח"י היא חברה ממשלתית. ראו להלן פרק על תפקיד המאסדרים בעידוד החברה לבצע פעילות מו"פ. נמצא כי היקפי השקעות המו"פ של החברה נמוכים ביחס לגודלה, להיקפי פעילותה ובהשוואה לחברות חשמל בעולם. לאור מרכזיותה של חברת החשמל במשק החשמל בפרט ובמגזר האנרגייה בכלל, ולאור הידע שנצבר בחברה, התשתיות הקיימות ברשותה וחובותיה הנגזרים מחוק משק החשמל, משרד מבקר המדינה ממליץ לחח"י לבחון את פוטנציאל המו"פ בחברה, לנתח את חוזקותיה וחולשותיה ולגבש תוכנית לחיזוק והגברת פעילות המו"פ בחברה ולהגברת שיתופי הפעולה עם גורמים עסקיים ואקדמיים בתחום האנרגייה. לאור הפוטנציאל הגלום בשימוש בכספי הקרן למטרות כלכליות וחברתיות, ובהן שימוש למטרות מחקר ופיתוח, מן הראוי כי משרדי הממשלה הרלוונטיים, ובהם משרד האוצר ומשרד האנרגייה, יבחנו את האפשרות להשתמש בסכום ההקצאה השנתי העתידי לקידום מו"פ במגזר האנרגייה. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעולותיה של חח"י להתמודדות עם המחסור הצפוי במהנדסים. אולם, גם אם מבחינה כמותית חח"י מצליחה להתגבר על חלק ניכר מהמחסור, ייתכן שתוכניות אלה לא יצליחו לתת מענה בהיבט האיכותי של איוש המשרות, בהיעדר חדשנות והיקפי מו"פ מספקים בחברה, דבר שעלול גם הוא להשפיע על רמתה המקצועית של החברה, ובכלל זה על יכולתה לספק חשמל באמינות ובאיכות. סוגיות כוח האדם במגזר האנרגייה ובמשק החשמל צריכות להיות מטופלות ברמה הלאומית. מומלץ כי משרד האנרגייה, הממונה על מגזר האנרגייה, יבחן סוגיות אלו בשיתוף גורמים ממשלתיים אחרים האמונים על קידום כוח האדם, כדוגמת משרד הכלכלה, ויגבש תוכנית להתמודדות עם הפערים בתחום כוח האדם הנדרש למשק האנרגייה. משרד מבקר המדינה ממליץ לחברת החשמל לבחון דרכים לשפר את יכולת הגיוס שלה ואת יכולת שימור העובדים המיומנים בחברה, בין היתר על ידי הגברת החדשנות בחברה. היקפי ההשקעה במו"פ באמצעות פעילות קר"ט נמוכים, הן בהיבט הכספי והן בהיבט תשומות כוח אדם המופנות לשם כך בחברה. משרד מבקר המדינה ממליץ לחח"י לבחון את החסמים השונים והדרכים לקידום פעילות קר"ט זאת, בשיתוף פעולה מצד גורמי המדינה, כגון רשות החברות, רשות החשמל, רשות החדשנות, משרדי האוצר והאנרגייה. פוגע בעבודת המועצה וועדותיה ומשבית 2018 היעדר יו"ר למולמו"פ משנת את הוועדה הלאומית לאנרגייה. הפגיעה בפעילותה של ועדת האנרגייה מונעת תכנון וקידום המו"פ במגזר האנרגייה ומותירה את פעילות המו"פ בהיקפים נמוכים. מן הראוי שמשרד המדע יפעל למינוי יו"ר למולמו"פ ולוועדה הלאומית לאנרגייה כדי שהוועדה תחזור לפעילות. | מהנתונים עולה שהשקעות הרשות מתרכזות בענפי ההיי-טק, וזאת אף שאחת ממטרותיה האסטרטגיות של הרשות היא לעודד חדשנות טכנולוגית במגזר העסקי כולו. | 846 |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.