tree stringlengths 23 107k ⌀ | conc stringlengths 71 2.77k ⌀ | doc_id int64 0 1.11k |
|---|---|---|
משרד האנרגייה . הטיפול בתחנות תדלוק פירטיות ובתחנות תדלוק פנימיות - ביקורת מעקב מומלץ כי משרד האנרגייה ישלים את הכנת הנהלים הנדרשים לאכיפת חוק משק הדלק - איסור מכירה ובכלל אלה את הנוהל להטלת עיצום כספי בהתאם לחוק. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן באופן חלקי. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האנרגייה להתמיד בהכשרת כוח האדם ולקבוע יעדים מדידים לפעולות אכיפה יזומות בתוכנית העבודה של האגף לפיקוח. מביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן. לפי נתוני משרד האנרגייה בשנת תקני מפקחים 10( תקנים נוספים15 נוספו לאגף הפיקוח והבטיחות2016 7- מפקחים ו23 מועסקים באגף הפיקוח2019 תקני חוקרים). נכון לשנת5-ו חוקרים. הליקוי תוקן חלקית. התיאום הנעשה לבחינת דרכי הטיפול והאכיפה הוא צעד ראוי במלחמה בתופעת התחנות הפירטיות. מומלץ כי משרד האנרגייה, משטרת ישראל ויתר הגופים הרלוונטיים יפעלו להגברת שיתופי הפעולה ופעילות האכיפה מתוך יצירת תוכנית עבודה משותפת ופגישות עבודה סדורות ועיתיות. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן. טרם הוקם מאגר הנתונים, שנחוץ להצגת תמונת מצב מעודכנת ואחודה, ואשר יסייע לגופי הפיקוח ולמקבלי ההחלטות האחרים לגבש תוכניות פעולה לשם המאבק נגד תחנות תדלוק פירטיות. כל גוף מפקח מחזיק בידיו מאגר מידע חלקי על תחנות תדלוק פירטיות, וחלקם אינם משתפים את המידע שברשותם עם גופי הפיקוח האחרים. מומלץ כי משרד האנרגייה יוביל, בשיתוף גופי האכיפה האחרים, הקמת מאגר נתונים אחוד אשר יכיל את כל המידע הרלוונטי על התחנות הפירטיות. מאגר אחוד משותף ונגיש לכל הגופים המפקחים יסייע לכולם לייעל את נמצא כי הליקוי בהעברת מידע מכלל גופי הפיקוח לרשות הכבאות טרם תוקן. עד להקמתו של מאגר מידע אחוד לכלל גופי הפיקוח על תחנות תדלוק פירטיות, משרד מבקר המדינה ממליץ לעדכן באופן שוטף את רשות הכבאות על מיקומן של התחנות האלה, כדי שהיא תבצע בהן ביקורות יזומות לטובת השמירה על בטיחות הציבור ושלומו. הקמה והפעלה של תחנות תדלוק פירטיות היא תופעה שיש למגר, שכן היא מסכנת את בטיחותם ואת בריאותם של אזרחי המדינה וגורמת נזק כלכלי למדינה ולענף תחנות התדלוק המורשות. לגופי הפיקוח יש סמכויות נרחבות לפעול נגדן, אולם הם לא מיצו את סמכויותיהם, אף כי מסרו שמאז הדוח הקודם השתפר שיתוף הפעולה ביניהם, וכי היקף כוח האדם המועסק באכיפה במשרד האנרגייה גדל מאז. מממצאי ביקורת המעקב עולה שעדיין קיימים ליקויים שלא באו על פתרונם: משרד האנרגייה אינו מוביל את המאבק בתחנות הפירטיות, ואין גוף מתכלל אחר לצורך זה, ולכן אין תכנון, תוכנית עבודה עם יעדים ותיאום של פעולות הפיקוח והאכיפה בין גופי הפיקוח במטרה למגר את התופעה; אין מאגר מידע משותף ומקוון לשימוש גופי הפיקוח; רשות הכבאות אינה מבצעת ביוזמתה פעולות אכיפה; לא נמצא פתרון מוסדר לאחסון ציוד מוחרם מתחנות תדלוק פירטיות שמוקמות על קרקע פרטית. מומלץ כי משרד האנרגייה יקים מאגר מידע על תחנות התדלוק הפנימיות, יסדיר את הפיקוח על בדיקות איכות הדלק בתחנות אלה וידאג להפעלתן בהתאם להסדרה שיקבע בעניין זה. עוד מוצע שהמשרד יפרסם את הממצאים מבדיקות איכות הדלק שנעשו בתחנות אלה ואת רשימת התחנות שאינן משתפות פעולה איתו. על משרד האנרגייה ליזום פעולות להסדרת כלל הנושאים המוזכרים בדוח ולקדמם. | מביקורת המעקב עולה כי ליקוי זה לא תוקן. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האנרגייה להסדיר ממשק מקוון מול רמ"י והמשרד להגנת הסביבה ולבנות מאגר מידע לגבי כלל התחנות הפנימיות כדי לתכנן ולטייב את פעולות הפיקוח. חשוב שהמידע יעודכן באופן שוטף (ויכלול מידע גם על תחנות חדשות שמוקמות ומידע מצוותי הפקחים המזהים תחנות פנימיות במהלך עבודתם). | 847 |
משרד האנרגייה . הפיקוח על תחנות תדלוק ומעקב אחר הטיפול בתחנות תדלוק פירטיות ותחנות תדלוק פנימיות משרד מבקר המדינה רואה חשיבות בנגישות המבנה והשירות בתחנות התדלוק ומציע לנציבות: לבחון את המצב ולפעול לשיפורו; לחדד את כלל הנחיות הנגישות בקרב בעלי תחנות התדלוק ולפרסם מידע רלוונטי לאנשים עם מוגבלויות. , 2019 עד2017 נמצא כי תוכנית העבודה של הנציבות לשוויון זכויות לשנים לא כללה בדיקות נגישות בתחנות תדלוק; וכן לא אותרו בדיקות או חקירות של הנציבות מן השנים שקדמו להן בעניין זה. משרד מבקר המדינה מדגיש מאוכלוסיית המבוגרים בארץ הם אנשים עם מוגבלות, בהם נהגי 20%-שכ כלי רכב ומשתמשים בשירותיהן השונים של תחנות תדלוק ברחבי הארץ. מוצע שהנציבות תשקול הוספת בדיקות נגישות בתחנות התדלוק לתוכנית העבודה השנתית שלה. בעקבות הממצאים אין ודאות שבעלי כלי רכב שמתדלקים בגפ"ם מקבלים את כמות הגפ"ם המתאימה לסכום המשולם. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הכלכלה ולמפקח כי לנוכח מספרם הרב של כלי הרכב המונעים בגפ"ם, ראוי לבחון הסדרה של בדיקות לאימות דיוק ראשוני ותקופתי למנפקות גפ"ם. חלף כמעט עשור מאז החלטת הממשלה, אך משרד האנרגיה, משרד הכלכלה ורשות התחרות טרם גיבשו טיוטת תזכיר חוק לתיקון חוק משק הדלק (קידום , בסיוע משרד המשפטים, שתכלול את ההסדרים 1994-התחרות), התשנ"ד להגברת רמת התחרותיות האזורית בין תחנות תדלוק. על הרשויות האמורות לפעול לקידום תיקון החוק כדי לאפשר את הגשמת יעדי הממשלה. משרד מבקר המדינה ממליץ שרמ"י ומשרד האנרגיה יפעלו לפי המתווה שבהחלטת הממשלה בשיתוף רשות התחרות, משרד הכלכלה ומינהל התכנון, כדי להשלים את איתורם של מתחמים ראויים להקמת תחנות תדלוק, בפרט באזורים בהם קיימת רמת תחרות נמוכה. על משרד התחבורה להנחות את חברות נתיבי ישראל וחוצה ישראל, בהתאם להחלטת הממשלה, לפעול לתכנון שילוב תחנות דלק בעת תכנון דרכים בינעירוניות ולעקוב אחר מימוש התכנון שלהן והגדלת מספר תחנות התדלוק החדשות. על הגופים המוזכרים בהחלטת הממשלה להשלים את הפעולות הנדרשות במועד סיום הביקורת לשם קידום תחרות הולמת בענף תחנות התדלוק. מתשובת מינהל התכנון עולה כי הוא בחן את האפשרויות לעדכון תמ"א 11 לצורך קידום הקמתן של תחנות תדלוק זעירות הנדרש על פי סעיף18 להחלטת הממשלה, אך מטעמי בריאות הציבור, הצעותיו לא התקבלו על ידי הממשלה בשל התנגדות מצד כמה משרדי ממשלה. מומלץ כי משרד האנרגיה בתאום עם מינהל התכנון ישלימו בחינת החסמים להקמת תחנות דלק זעירות וקידומן, בהתאם להחלטת הממשלה, לשם עידוד הקמתן והגדלת התחרות. | על משרד האוצר בשיתוף עם משרד האנרגיה, משרד הכלכלה, רשות התחרות ומשרד המשפטים להשלים אסדרה בחוק של פתרונות להסרת כשלי שוק בשוק הדלק כדי לקדם את התחרות בו בהתאם למטרת החלטת הממשלה. נוכח חלוף הזמן ממועד החלטת הממשלה מומלץ לבחון הצורך בהתאמת ההסדרים למצב המשק היום, תוך שמיעת כלל הגורמים הרלוונטיים. | 848 |
רכבת ישראל בע"מ . ביצוע פרויקט חשמול קווי הרכבת ופתיחת הקו המהיר לירושלים - ביקורת מעקב משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הפעולות שנקטו החברה ומשרדי להאצת השלמת פרויקט 2019 התחבורה והאוצר מהמחצית השנייה של החשמול. משרד מבקר המדינה מציין בפני גופים אלה כי התוכנית החדשה להשלמת פרויקט החשמול כוללת ביצוע הצפוי לגדול משנה לשנה בשנים ). ראוי כי חברת הרכבת 6 ותרשים4 (לוח2022 פרט לשנת2025 עד2020 .תיערך בהתאם למימוש תוכנית זו דחיית השלמת פרויקט החשמול הביאה גם לביצוע מצטבר נמוך של תקציב שיעור הביצוע המצטבר של תקציב תשתיות 2019 פרויקט החשמול. בסוף 23%-החשמול ושיעור הביצוע המצטבר של סך אומדן עלות הפרויקט היה כ כי דחייה בהפעלת פרויקט החשמול 2014 מבקר המדינה ציין בדוח משנת טומנת בחובה הפסד של מאות מיליוני שקלים בשנה למשק. משרד מבקר 2014 המדינה, לאחר בדיקת המעקב שערך, חוזר על הערת הביקורת משנת כי בשל דחיות שנעשות במועד השלמת הפרויקט מפעם לפעם נגרמים למשק . חשוב לציין 27הפסדים של מאות מיליוני ש"ח בכל שנה שבה הפרויקט נדחה כי בעת ביצוע בדיקת כדאיות כלכלית של פרויקטים כתשומה לקבלת החלטה על הכדאיות למשק, אומדני חיסכון אלה מובאים בחשבון והם חיוניים להמשך קידום הפרויקט. בפועל, עיכובים בפרויקטים משנים את ניתוח הכדאיות ועלולים לגרום לפרויקט לאבד את כדאיותו ולהביא לשינויים בתיעדוף .2017 -מרכיביו. משרד מבקר המדינה העיר על כך בדוח הקודם מ ביקורת המעקב העלתה שחברת הרכבת בדקה חלופות לקידום הפרויקט שמתבססות על החלפה של קבלן החשמול או על שילוב של קבלנים נוספים או על המשך הפעילות עם הקבלן והציגה למשרדי התחבורה והאוצר את ואת 2029 עד2025 העלויות לחברה כתוצאה מעיכוב בקידום הפרויקט משנת . משרד התחבורה לא בדק את 2025 העלויות לחברה לסיום הפרויקט בסוף התועלות המשקיות של החלופות. ראוי כי בעת קביעת מועד ביצוע חשמול הקווים השונים בפרויקט והתיעדוף של ביצוע הקווים ייבחנו על ידי משרד התחבורה גם התועלות המשקיות של החלופות לקידום חשמול הקווים בפרויקט. ראוי כי חברת הרכבת תבחן את המשמעויות הכלכליות לחברה בחשמול כל אחד מהקווים לצורך תיעדוף חשמול הקווים השונים בפרט והשירות לנוסע בכלל. ביקורת המעקב העלתה כי העיכוב בהשלמת החשמול והצורך לספק את הביקושים הגדלים של ציבור הנוסעים חייב שוב את חברת הרכבת לקנות קרונות דו-קומתיים נוספים המונעים בדיזל בעלות גבוהה בהליך חירום . החברה העריכה 30שהצריך פטורים והתקשרויות בהליכים שאינם תחרותיים כרוכה בעלויות לרכישת 2029 לסוף2025 כי דחיית השלמת הפרויקט מסוף מיליון אירו. עוד העלתה ביקורת המעקב 432-ציוד מונע דיזל נוסף בסך כ כי העיכובים בהשלמת פרויקט החשמול מאלצים את חברת הרכבת להפעיל ולתחזק קטרים וקרונות דיזל ישנים, דבר העלול לייקר את עלות התחזוקה של הציוד, ולפעול לדחיית קבלת ציוד חשמלי חדש ולעלויות נוספות בשל כרוכה 2029 לסוף2025 כך. החברה העריכה כי דחיית השלמת הפרויקט מסוף מיליון אירו. פעילות החברה להאצת הפרויקט ולסיומו 825-בעלויות של כ צפויה לצמצם עלויות אלה.2025 בסוף בשל המאפיינים הייחודיים של תחנת הרכבת נבון בירושלים הממוקמת מטר מתחת לפני הקרקע צפויים קשיים בפינוי נפגעים ממפלס התחנה 80 התחתון למפלס הכניסה ופינוי הנפגעים עשוי להתבצע באמצעות אמבולנסים שייכנסו דרך מנהרת ליפתא עד רציפי הרכבת. בשנים הקרובות צפויה חברת הרכבת לפתוח קווים נוספים במסגרת פרויקט החשמול. מומלץ כי חברת הרכבת תפעל להשלמת כלל האישורים לפני פתיחת קווים חדשים ותיישם לקחים מהליך אישור הפעלת הקו המהיר לירושלים. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה לבחון את הפערים בתעריפי ש"ח) לבין נסיעה 16( הנסיעה בקו תל אביב-ירושלים בין נסיעה באוטובוס ש"ח). 22( ברכבת בקו המהיר | עולה כי תהליך ביצוע הבדיקות וההרצות לפני פתיחת הקו לא היה 12 מלוח עלה 2019 מיטבי. בתהליך הפקת הלקחים שבוצע ברכבת בחודש פברואר בין היתר כי משך ההרצה ואורך הנסועה בק"מ לפני ההפעלה המסחרית לא היה מספק. עוד עולה מהבדיקה כי הליקויים שהועלו בבדיקה של חברת הרכבת רלוונטיים לפרויקטים נוספים של החברה לרבות בקווים אחרים של פרויקט החשמול. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את ביצוע הליך הפקת הלקחים על ידי חברת הרכבת בכלל ובנושא הבדיקות וההרצות של הקו המהיר לירושלים בפרט. על חברת הרכבת לוודא את הטמעת הלקחים בקווים האחרים בפרויקט | 849 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . התחבורה הציבורית באוטובוסים בירושלים עוד נקבע במסמך כי הבדיקות בנושא התחבורה התיירותית שנעשו עד אז "בדקו היבטים שונים ואזורים ספציפיים בעיר (בעיקר העיר העתיקה), אולם לא נערכה תכנית הכוללת את כל המרכיבים. תכנית האב תטפל בצורה מערכתית וכוללנית בכל ההיבטים התחבורתיים של התיירות לסוגיה המגיעה לעיר ותבחן את האזורים בהם קיימת פעילות תיירותית, כולל הליכות ברגל ביעדי ביקור ותנסה להציע פתרונות לבעיות הנובעות מכך לתנועה בעיר". במסמך גם צוין כי "תחזיות התנועה שהוכנו במרוצת השנים ע"י צוות תכנית אב לתחבורה ירושלים בעזרת המודל התחבורתי, לא לוקחות בחשבון את תנועת התיירות לסוגיה, כולל תנועות המתבצעות באמצעות הליכה ברגל (בעיקר באזור העיר העתיקה) ולא את ההשלכות התחבורתיות הנוצרות מתנועת התיירות המגיעה לעיר והגידול שתחול בה בשנים הבאות". מומלץ כי משרד התחבורה יפעל להוספת נקודות טעינה ברחבי העיר ולקיצור המרחק למכונות הטעינה וזמן ההליכה אליהם כך שזמן ההליכה עד לנקודת דקות. הוספת נקודות טעינה וקיצור זמן ההליכה יעלו 15-הטעינה יפחת מ את רמת הנגישות של התח"צ בעיר ירושלים ויתרמו להפחתת השימוש ברכב הפרטי. על משרד התחבורה לפעול לכך שאגד יפעיל את שירות האוטובוסים כפי שנקבע בתנאי רישיון הקו. מהלוח עולה כי סכום הקנסות שהוטלו על אגד בשל חריגות מתנאי - מסכום 2018- ל2016 בתקופה שבין127% הרישיון עלה בשיעור של מיליון ש"ח. עוד עולה מהלוח כי 10.5 מיליון ש"ח לסכום של4.6 של גם מספר החריגות מתנאי הרישיון בשנים האמורות עלה בשיעור ניכר . ממצא נוסף הוא שבשלוש השנים המדווחות בלוח עיקר הקנס 136% - מכלל הקנסות). שיעור הקנסות69% - 66%( היה על אי-ביצוע נסיעות על אי-ביצוע נסיעות עם הקנס על איחורים של יותר מעשר דקות היה מסך כל הקנסות שהוטלו בשנים אלה.84% - 83% משרד מבקר המדינה מציין את העלייה בסך הקנסות אשר הוטלו על אגד ורואה בחיוב את המעבר לבקרה אלקטרונית. 2018 - 2016 בין השנים מומלץ כי משרד התחבורה יעקוב אחר השלכות המעבר לשיטת הבקרה האלקטרונית וינתח ההשלכות לשם טיוב השרות. מהאמור לעיל עולה כי על אף העלייה בממוצע של נסיעות נוסע ביום, לא ניתן מענה מספיק בהרחבת השירות באוטובוסים, דבר שמצא את ביטויו בעלייה בהיקף התלונות בנושאים הקשורים לרמת השירות. נוסף על כך, חוויית הנסיעה באוטובוסים בעיר נפגעת בגלל אי-ביצוע נסיעות, וקיום של קווים ארוכים, מפותלים ואיטיים. ממצאים אלו מצביעים על הצורך בשיפור השירות הנדרש לאוכלוסיית העיר ירושלים, ועל משרד התחבורה לפעול לשיפור השירות. מבדיקות שערך משרד מבקר המדינה במועד סיום הביקורת עלה כי לא הוקמו רשויות תחבורה מטרופוליניות בכלל, ובכלל זה לא הוקמה גם רשות תחבורה מטרופולין ירושלים; ממילא לא קבעה רשות תחבורה ירושלים מדיניות תח"צ מטרופולינית במטרופולין ירושלים, וממילא גם לא הכינה תוכניות אב לתחבורה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה ולמשרד האוצר כי אי-הקמתן של רשויות תחבורה מטרופוליניות בכלל ורשות תחבורה ירושלים בפרט בהתאם להחלטת הממשלה פוגעת קשות ביכולת לקדם באמת את תשתיות תח"צ ולפעול לשיפור שירות התח"צ לנוסעים. על משרד התחבורה ומשרד האוצר להשלים את הקמת הרשויות המטרופוליניות, בהתאם להחלטת הממשלה. | במועד סיום הביקורת עלה כי חלק מהשכונות והאתרים בעיר ירושלים אינם נגישים מספיק לתח"צ, אף שהיא מצרך בסיסי לאוכלוסיית היעד המשתמשים בה באופן יום-יומי. חוסר נגישות של אזורים לתח"צ פוגע בשירותים הניתנים לכלל האוכלוסייה. על משרד התחבורה ומוסדות התכנון בעיר לתת מענה לצורכי התח"צ במשולב עם תהליכי התכנון. כמו כן, מומלץ כי עיריית ירושלים תוודא שתכנון של שכונות חדשות יהיה תכנון מוכוון תח"צ, בהתאם לעקרונות ולהנחיות שקבע משרד התחבורה . ליקויים בזמן התכנון יוצרים מציאות המאופיינת בשירות ירוד 2016 בשנת לתושבים ואף עלולים ליצור מגבלות קשיחות ליישום פתרונות עתידיים. | 850 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . בטיחות בדרכים של כלי רכב כבדים מומלץ כי משרד התחבורה ישלים את הבדיקות הנדרשות בנוגע למתכונת העסקת קציני הבטיחות, ויבחן את מכלול השיקולים, ובראשם את השיקולים הבטיחותיים, בהתחשב בכלל מערך הפיקוח והאכיפה על כלי רכב כבדים על משרד התחבורה לבחון דרכים להגדלת מספר קציני הבטיחות, להסדיר השתלמויות תקופתיות לקציני הבטיחות ובמסגרת זו גם להשלים נושאי לימוד לקציני הבטיחות הקיימים, להגביר את הפיקוח על קציני הבטיחות, ליישם כלים מחשוביים בהליך הפיקוח, ולייצר ממשקים מתאימים בין היחידות האחראיות לאכיפה ולפיקוח משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה לעקוב אחר הנושא ולבחון הצורך בבדיקת רכב חצי-שנתית למשאיות בהתאם לגילן ולמעורבותן בתאונות דרכים הביקורת העלתה כי למרות חשיבות האוגדן לביצוע בדיקות מקצועיות וחלק מההנחיות הכלולות 1998-ואחידות, התכנים בו לא עודכנו מ בו אינן רלוונטיות עוד, בעיקר בגלל השינויים הטכנולוגיים הרבים בתעשיית הרכב, לרבות הרכבים הכבדים לדוגמה, ניתן להפיק מידע רב על מצב הרכב עם חיבורו למחשב, דבר שלא נקבע באוגדן בהיעדר אוגדן רשמי, גורמי המקצוע משתמשים בחוברת "תקנות ונהלים לרישוי ובחינת רכב", שהכין מנהל מקצועי באחד ממכוני הרישוי, שהם גופים פרטיים חוברת זו לא אושרה על ידי משרד התחבורה והיא מעודכנת מומלץ כי משרד התחבורה יפעל לעדכן את האוגדן הרשמי 2010 לשנת ולהפיצו לכלל הגורמים המקצועיים העוסקים בתחום למרות היתרונות המובהקים שבשימוש בטכוגרף דיגיטלי, למרות הסדרת השימוש בו במדינות באיחוד האירופי לפני יותר מעשור, למרות דוחות קודמים 2005-של משרד מבקר המדינה שעסקו בנושא ועל אף החלטת ממשלה מ שחייבה את הסדרת התקנתו של טכוגרף דיגיטלי בכלי רכב כבדים - חרף כל אלה טרם הוסדרה התשתית החוקית ליישום הטכוגרף הדיגיטלי בישראל על ידי משרד התחבורה ויתר הגורמים הרלוונטיים: משרד המשפטים, משרד החוץ, המשרד לביטחון פנים, המשטרה והרלב"ד הצורך בהסדרה מתחדד עוד יותר לאור העובדה כי בכלל הרכבים הכבדים המיובאים לישראל מותקן טכוגרף דיגיטלי והוא מוסר בארץ ומוחלף בטכוגרף אנלוגי, וכי עלול להיווצר מצב שלא ניתן יהיה להשתמש עוד בטכוגרף האנלוגי, משום שייצורו צפוי להיפסק ויחסרו חלקי חילוף למכשירים הקיימים על כל הגורמים הרלוונטיים לשתף פעולה על מנת להשלים ההליך להתקנת טכוגרף דיגיטלי בהקדם כיום במשאיות ובאוטובוסים המיובאים לישראל כבר מותקן טכוגרף דיגיטלי, ואולם בארץ הוא מוסר מהם ומוחלף בטכוגרף אנלוגי חשוב לציין גם כי בעתיד הקרוב צפוי ייצור הטכוגרף האנלוגי להיפסק ולא יהיה תחליף לשימוש בטכוגרף הדיגיטלי, ועל כן יש חשיבות רבה אף יותר ליישום המעבר לטכוגרף הדיגיטלי בהקדם האפשרי מאז פורסמו המלצות ועדת סגיס, לא נמצא כי הסוגיה של אי-עמידה בנוגע לשעות נהיגה ומנוחה באה על פתרונה, בין היתר 168 בהוראות תקנה בשל המחסור בנהגים, המחסור בתשתיות למנוחה וריענון, ואי-בהירות התקנות אשר מקשה את אכיפתן משרד מבקר המדינה ממליץ כי המשטרה תמשיך לפעול לאכיפת הוראות התקנה, וכי משרד התחבורה יבחן את הדרכים לפיתוח התשתיות הנדרשות, 143מומלץ כי הרלב"ד ומשרד התחבורה יפעלו כדי לאסוף את הנתונים הנדרשים ובמקביל משרד התחבורה יבחן את הגבלת גילן של משאיות, בדומה להגבלת גיל הקיימת בתקנות התעבורה לאוטובוסים | במשך השנים לא ננקטו די פעולות ליישום המלצות שהועלו לשם התמודדות עם המחסור בנהגי רכב כבד, באמצעות שיפור תהליכי איתור וגיוס של מועמדים, ייעול תהליך רישוי הנהגים ושיפור תנאי עבודתם, לרבות בעניין חיזוק שיתוף הפעולה בעניינים אלה בין משרד התחבורה לבין גורמים אחרים כמו המרב"ד וצה"ל בשנים האחרונות החלו אגף הרישוי והמרב"ד לפעול לייעול תהליכי רישוי נהגים וקיצורם, אולם חלק משיטות העבודה עודן מיושנות ואינן נותנות מענה הולם לצרכים כיום, וחלק מתהליכי הרישוי אינם ממוחשבים שיפור הבטיחות בדרכים של כלי רכב כבדים מחייב פעילות משותפת של משרד התחבורה, משרד הבריאות, משרד העבודה, הרלב"ד וצה"ל על מנת להגדיל את מספר הנהגים, הן באמצעות ייעול תהליכי הרישוי והן באמצעות שיפור תנאי עבודתם של הנהגים המקצועיים | 851 |
משרד האוצר . סיוע המדינה לניצולי השואה - ביקורת מעקבסיוע המדינה לניצולי השואה - ביקורת מעקב בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן. אומנם מגוון התוכניות לסיוע לניצולים מרותקי בית גדול יותר והתקציב של משרד הרווחה עלה, אך מיפוי ואיתור הניצולים הזקוקים לסיוע טרם הושלם. חלק מהניצולים מרותקי הבית הם וחלקם נמצאים במצוקה קשה נוכח בדידותם ולכן הסבירות 59)דמנטיים (קיהיון גבוהה שניצולים אלו לא ייצרו קשר עם הרשות בכוחות עצמם לקבלת עזרה. מומלץ כי הוועדה הבין משרדית תדון בהרחבת פרויקט מיצוי הזכויות והסקר שמבצעת הרשות והרשות תבחן הרחבת פעילותה בתחום מיצוי זכויותיהם, מיפוי ואיתור הניצולים מרותקי הבית וביצוע מעקב אחר הטיפול שיקבלו. בדוח הקודם קבע משרד מבקר המדינה כי מאחר שההנחה בארנונה הניתנת , אלא נמוכה מזו 100%-לניצולים, על-פי מבחן ההכנסה, אינה מגיעה ל הניתנת לכלל הקשישים מקבלי הבטחת הכנסה, ראוי כי משרד הפנים יפעל לקדם שינויים בחוק כדי לאפשר להעניק את ההנחה הגבוהה יותר גם לאוכלוסיית ניצולי השואה שהרשות הכירה בהם כנזקקים. במסגרת ביקורת המעקב עלה כי משרד הרווחה הוסיף תוכניות המתאימות למרותקי בית במסגרת מימוש תקציב שנתי חדש שמקורו בהחלטת ממשלה : תוכנית למרותקי בית, פעילות הפגת בדידות בסופי שבוע ותוכנית 3661 רווחה מרחוק (תוכניות אלו טרם החלו לפעול במלואן והתקציב עבורם טרם ניצולים עריריים, מבוטחי 1,500-מומש). גם הרשות מקיימת פיילוט לכ קופ"ח מכבי, למתן שירותים רפואיים, חברתיים וסוציאליים באמצעות 4,200-הקופה; וכן פעילות להפגת הבדידות בשיתוף פעולה עם הג'וינט לכ ניצולים. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הוספת התוכניות לטיפול בניצולי השואה מרותקי הבית מאז תום כתיבת הדוח הקודם. אוכלוסייה זו סובלת סבל רב מבדידות וממועקה נפשית ויש בהגברת המערך התומך של משרד הרווחה ובתמיכה הכספית של הרשות כדי לסייע לניצולים אלו. משרד מבקר המדינה מציין כי שירות זה חיוני ביותר לניצולים. לפיכך מומלץ לצוות הבין-משרדי לדון בהמשך התמיכה הנדרשת לניצולים בישובים בהם פרויקט "קהילה תומכת" עדיין אינו פעיל או במציאת פתרונות אחרים לאספקת השירות לניצולים בדוח הקודם משרד מבקר המדינה העיר לרשות כי ראוי שתבחן את האפשרות לכלול את קבוצת נכי המלחמה במעגל הזכאים לתוספת שעות סיעוד, לנוכח ), מצבם ומספרם המועט. כמו כן ראוי שהרשות 90-גילם המתקדם (מעל ל תבחן אם יש בקבוצת נכי המלחמה אזרחים שעליה להכיר בהם כניצולי שואה, ובהתאם לכך עליה לבחון אם הם זכאים לתוספת שעות סיעוד, כיתר ניצולי השואה ונפגעי התנכלויות. מביקורת המעקב עולה כי לא ניתנת תוספת שעות סיעוד לנכי המלחמה בנאצים. ) מנכי 400-עוד נמצא בביקורת המעקב כי עקב גילם המבוגר, רבים (כ 100 המלחמה בנאצים נפטרו מאז הדוח הקודם. כיום לפי נתוני הרשות נותרו אחרוני הלוחמים נכי המלחמה בנאצים שאינם מוכרים גם כניצולי שואה. להערכת הרשות העלות למתן תוספת שעות סיעוד לאחרוני הלוחמים עומדת מיליון ש"ח לשנה. הרשות תומכת מזה מספר שנים במתן תוספת 2.4-על כ שעות סיעוד לנכי המלחמה בנאצים. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב כי תוקן הליקוי וכי התקציב שמקורו בתוכנית הלאומית מומש באופן הקרוב למלא. כמו כן מציין משרד מבקר המדינה לחיוב כי גדל מספר ניצולי השואה היכולים לקבל טיפול וגדלו תקציבי הרווחה העומדים לרשות משרד הרווחה למען מימוש תוכניות רווחה לניצולי שואה. התקציב העומד לרשות משרד הרווחה שמקורו בתכנית והגידול 2017 לעומת שנת2019 מיליון ש"ח בשנת20-הלאומית עלה בכ מיליון ש"ח.9- שיתוף פעולה בין הרשות לרשויות מקומיות. בדוח הקודם נמצא כי הרשות לא ביצעה סקר מקיף הכולל את כלל אוכלוסיית ניצולי השואה, על מאפייניהם השונים, אף שהיא הגורם האמון על הטיפול באוכלוסייה זו. בהיעדר מיפוי כאמור, לא היה בידי הרשות והמדינה מידע מעודכן על צורכי הניצולים, כגון מהי ההוצאה הכספית על תרופות שאינן כלולות בסל התרופות ומאפייני תרופות אלו; כמה ניצולי שואה מתגוררים בדיור מוגן או ממתינים לו; מה היקף אוכלוסיית מרותקי הבית; כמה ניצולים מתגוררים בדיור שאינו מותאם לצורכיהם; מהו מספר הניצולים הנעזרים בשירותים חברתיים שונים; מהו מספר הניצולים המסתייעים בארגונים חוץ-ממשלתיים; ועוד צרכים נוספים של הניצולים, ובפרט של אוכלוסיית מרותקי הבית. בהיעדר מיפוי מלא, ניתן להניח כי חלק מהניצולים לא קיבלו את כל זכויותיהם ואת הסיוע הנדרש להם. עד 2017 בביקורת המעקב עלה כי מבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי מיולי מימן משרד הרווחה גיוס עובדים ברשויות המקומיות לביצוע סקר 2018 יוני 3661 על מימוש זכויות ניצולי שואה. מימון זה הופסק לאחר החלטת ממשלה ותחילת ביצוע פרויקט מיצוי זכויות ניצולי שואה על-ידי הרשות. פרויקט מיצוי הזכויות משלב ביצוע סקר (בדיקה) ומתן מענה באמצעות הגשת בקשה | בדוח הקודם המליץ המבקר כי ראוי שהתלוש שמפיקה הרשות לניצולים יהיה ברור וישקף את זכאותם של הניצולים לפי הטבלאות שהיא מפרסמת, לרבות הסבר על שיעור הניכויים מהגמלה המשולמת ועל כל שינוי שחל בסכום הגמלה או באופן חישובה. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לגבי חוסר הסבר על שיעור הניכויים מהגמלה המשולמת טרם תוקן. מאז הדוח הקודם לא חלו שינויים בתלוש. על הרשות לבחון דרכים נוספות כדי להבהיר את הסעיפים המופעים בתלוש כדי לצמצם את הקושי של הניצולים בהבנת סעיפיו. עוד מומלץ לערוך פיילוט במהלכו תיבחן ההיתכנות למשלוח תלוש בצורה מקוונת למעוניינים בכך. | 852 |
משרד האוצר . ניהול מערך הגמלאות של עובדי המדינה משרד מבקר המדינה אמד את סך התשלומים ששולמו לכאורה ביתר לאורך מקבלי קצבאות השאירים 28-השנים על ידי מינהלת הגמלאות לשאירים. ל מיליון 13 שהשיבו כי הם חיים עם ידוע או ידועה בציבור שולמו לכאורה ביתר מקבלי 36 -. סך התשלומים שהועברו לאורך השנים ל 2019 ש"ח עד סוף שנת קצבאות השאירים שלגביהם יש סימנים לקיום ידוע או ידועה בציבור עומד על השאירים 70 -. נתונים אלו מתייחסים רק ל 2019 מיליון ש"ח עד סוף שנת 15 שאירים 14,000 -שהשיבו לפנייתה של מינהלת הגמלאות מתוך למעלה מ שאליהם פנתה, כך שנראה שסכום הקצבאות ששולמו ביתר גבוה במידה ניכרת. על מינהלת הגמלאות לפעול להפסקת הקצבאות לשאירים אשר להם ידועים בציבור בהתאם לפסיקה ולהנחיה המשפטית ולבחון את האפשרות לגבות תשלומים ששולמו ביתר. נוכח רוחב התופעה וההשפעה הצפויה על אלפי שאירים ולאור נתוני הפסקת 50- העומדים על כ2019 שארים בלבד אשר נישאו מחדש בשנת20-קצבה ל שאירים 14,500-אלף ש"ח לחודש למול היקף תשלומי קצבאות חודשי לכ מיליון ש"ח, מומלץ כי מינהלת הגמלאות תבחן את 67-בסכום כולל של כ הנושא בשיתוף הגורמים המתאימים במשרד האוצר, תערוך מחקר מקיף בנושא, לרבות בעניין ההשפעה על אורחות חייהם של השארים המקבלים קצבה, ותדון בכך עם שר האוצר. משרד מבקר המדינה מצא כי בעת הצלבת הנתונים עם בט"ל, מינהלת הגמלאות אינה בוחנת אם לשאירים מעל לגיל המוגדר כמי שעומד ברשות עצמו יש הכנסה נוספת ואם הם עדיין עומדים במגבלת ההשתכרות על פי הנוהל. על מינהלת הגמלאות להקפיד על צירוף אסמכתאות לכלל השאירים הרלוונטיים. מומלץ לשלב בהצלבת המידע עם בט"ל נתונים על שאירים מעל הגיל הרלוונטי לשם בחינת עמידתם בתנאים לקבלת קצבה, וכן ליצור מנגנון בקרה מתריע לגבי שאירים שעברו את הגיל הקבוע בחוק ואין בגינם אסמכתאות כנדרש. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את השלמת המעבר לספק החדש ואת מיליון 140-החיסכון הצפוי המוערך על ידי מינהלת הגמלאות בהיקף של כ ש"ח לעשר שנים. בדיקה שערכה מינהלת הגמלאות בעת העבודה בשתי המערכות במקביל חשפה הפרשים בין חישובי השכר השונים שבוצעו. מינהלת הגמלאות מצאה כי מקור ההפרשים הוא פערים בין חישובי מינהלת הגמלאות, ספק שכר א', ספק שכר ב' והפרשי עיתוי. הפרשים אלו, מבטאים בחלקם, לדעת מינהלת הגמלאות, תשלומי קצבאות ביתר או בחסר. 1970 מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי מאז נחקק חוק הגמלאות בשנת (ה) לחוק ולא 32 לא יישמה מינהלת הגמלאות את סעיף2015 ועד אוקטובר הפחיתה מהקצבאות מכוח סעיף זה. וכולל2015 משרד מבקר המדינה מעיר כי מדובר בסעיף שלא יושם עד שנת סוגיות מורכבות שדרשו הבהרות משפטיות. עד למועד סיום הביקורת, כחמש שנים מאז הצהרת הכוונה להחיל את הסעיף, לא יצאה הנחייה סדורה בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי לאלפי גמלאים ניתנה רק תוספת . 190 הפעימה הראשונה, וכי חלקם לא קיבלו כלל את התוספות לפי תיקון על מינהלת הגמלאות לפעול במסגרת התובענה הייצוגית שהוגשה ובכלל על מנת להסדיר את הטיפול בנושא באופן מלא לרבות הסדרת הטיפול בהחזרי מס שנגבה ביתר לגמלאים שלגביהם לא בוצעו הפעימות ויידוע כלל הגמלאים בדבר זכויותיהם והדרך לממשן. יצוין כי כדי לקבל החזר מס רטרואקטיבי ייאלצו הגמלאים ככל הנראה להגיש דוח לרשות המיסים. | עוד נמצא כי בעת המעבר בין ספקי השכר התגלו טעויות גם במיסוי הגמלאות. 700,000 מקבלי קצבאות פרישה או שאירים נוכה מס בחסר בסך 29-נמצא כי מ ש"ח. ההפרשים נבעו מכך שמינהלת הגמלאות לא חייבה את קצבאות השארים שעברו את תקרת הפטור הקבועה בחוק מאחר שהעניקה נקודות זיכוי ממס פעמיים, פעם אחת לקצבת השאירים ופעם אחת לקצבת הפרישה. טעויות אלו עלולות להוביל לכך שחלק מהגמלאים יידרשו לטרחה רבה ולעלויות נלוות, מאחר שיהיה עליהם להגיש דוח לרשות המיסים ולשלם מס רטרואקטיבי .30בתוספת ריבית והפרשי הצמדה בהתאם לפקודת מס הכנסה | 853 |
משרד האוצר . אסדרת שוק ביטוחי הבריאות המסחריים מניתוח זה עולה כי קיימת שונות גדולה הרבה יותר בשיעור התשלום בין החברות במוצרי התרופות, המחלות הקשות וההשתלות, בהשוואה לניתוחים. ואולם, העובדה כי כפי שעולה מהתרשים לעיל, התביעות בגין ניתוחים הן מכלל התביעות במדד שיעור תשלום התביעות של הרשות, אינה 90%-כ מביאה לידי ביטוי את השונות הקיימת בין החברות באישור התביעות במוצרים האחרים, שהן בדרך כלל תביעות גדולות ומשמעותיות מבחינה כספית. עוד נמצא כי ברכיב שיעור תשלום התביעות לא בא לידי ביטוי החלק היחסי מהתביעה ששילמה חברת הביטוח, כלומר גם אם חברת הביטוח שילמה חלק קטן מאוד מהתביעה היא תיחשב כתביעה ששולמה במלואה. עוד מומלץ כי הממונה על שוק ההון יקבע סדרי דין שיאפשרו, ככל הניתן, להכריע גם במקרים של מחלוקות על עובדות, או יבחן את המשך קידום המוסד לישוב סכסוכים, כאמור בתשובת הרשות. מומלץ כי רשות שוק ההון תבחן דרכים לתזכר מתלוננים הנדרשים להמציא חומר נוסף לצורך בירור תלונתם, לרבות האפשרות להסביר להם את מהות הדרישה לחומר הנוסף ולהדגיש בפניהם כי בירור התלונה לא יתאפשר ללא המצאת חומרים אלו. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את קיום הליך ההשגה על החלטותיה של הרשות אך מציין כי עליה להסדיר הליך זה בנוהל וליידע את הציבור בדבר זכותו להשיג על החלטותיה. כמו כן על הרשות לדאוג לכך שכל אחת מההשגות תסתיים בהכרעה ברורה המקבלת או דוחה את ההשגה. משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות לבחון את המידע שהיא מציגה לציבור ) של חברות הביטוח, שהוא מדד Loss Ratio( כך שיכלול לצד מדד ההפסד מקובל בעולם ויש לו חשיבות בפני עצמו, גם מדד אשר ישקף את התועלת הכלכלית של המבוטחים ויתמקד בהחזר הישיר למבוטח, בלי לכלול הוצאות נלוות כדוגמת הוצאות ליישוב סכסוכים. ) גבוה עלול לנבוע דווקא מהוצאות LR( יצוין כי במצב כיום, מדד הפסד גבוהות ליישוב סכסוכים ואינו מעיד בהכרח על שיעור גבוה של תגמולים . לפיכך, מומלץ לבחון את גיבושו של מדד נוסף שישקף את 48למבוטחים התועלת לציבור המבוטחים, בדומה למדד הקיים בדוחות השב"ן, לצורך שקיפות ובהירות של המידע המוצג לציבור הרחב. על אף שהרשות זיהתה את שיעור ההחזר הנמוך בפוליסות הפרט ככשל מרכזי בתחום ואף הציגה את הפער בכל דוחותיה השנתיים, היא לא בחנה את הגורמים לפערים ואת הרווחיות בתחום.2012 משנת | יצוין כי תשובת רשות שוק ההון מדגימה את הקושי שבפניו ניצב לקוח המבקש לרכוש ביטוח בריאות לטווח ארוך, שמוצגים בפניו נתונים נקודתיים של רמת השירות של החברות בשנה ספציפית, מבלי שהלקוח נחשף לנתונים שיש בהם להסביר כי הפערים בין החברות אינם משקפים את רמת השירות שלהן בטווח הארוך. | 854 |
נושאים מערכתיים . הפיקוח והבקרה על התאגידים הציבוריים על כלל התאגידים לפעול בהתאם לתקופת המגבלה על תקופת כהונתו של מנכ"ל, אם היא נקובה בחוקים השונים ולפעול לאיתור מנכ"ל חדש מבעוד מועד. משרד מבקר המדינה ממליץ לתאגידים לבחון את סוגיית משך כהונת המנכ"ל. מומלץ כי משרד המשפטים, משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר יבחנו את הצורך בהסדרת הנושא. משרד מבקר המדינה ממליץ לדירקטוריונים של התאגידים לבחון גיבוש כללים בעניין מתכונת ההעסקה של היועץ המשפטי - הפנימי או החיצוני ואת משכי הכהונה שלו. מומלץ כי משרד המשפטים ומשרד האוצר יבחנו את נחיצות הסדרתם של כללים בנושא, תוך התחשבות בגודל התאגיד. משרד מבקר המדינה ממליץ כי כלל התאגידים יקימו ועדות ביקורת ויקבעו נהלים לעבודתן, לרבות בעניין הרכב חברי הוועדה והכללת דירקטורים חיצוניים בין חבריה, וכי לפחות אחד מחברי הוועדה יהיה בעל מומחיות בתחום החשבונאי והפיננסי. מתשובות התאגידים על השאלון ששלח משרד מבקר המדינה עולה כי רק התאגידים שענו על השאלה מבקר הפנים אחראי כלפי 25-) מ25%- (כ6-ב 75%-ועדת הביקורת או ועדה דומה של הדירקטוריון, ובשאר התאגידים - כ מהם - מבקר הפנים אחראי כלפי יו"ר הדירקטוריון או למנכ"ל. משרד מבקר המדינה ממליץ כי התאגידים השונים יבחנו את נושא כפיפות מבקר הפנים, וכי משרד המשפטים יבחן את הצורך בהסדרת הנושא. : עולה כי המידע שתאגידים ציבוריים מביאים לידיעת הציבור מצומצם 18 מלוח מאוד יחסית לחברות ממשלתיות וכן יחסית למקובל בעולם (ראו להלן). משרד מבקר המדינה ממליץ שבמסגרת הסדרת חובות הפרסום של התאגידים הציבוריים, משרד ראש הממשלה יגבש מדיניות רוחבית שתוחל על כלל התאגידים, לשם גיבוש תוכניות עבודה. משרד מבקר המדינה ממליץ לכלל התאגידים להשלים גיבוש קוד אתי ולפרסמו באתר לידיעת הציבור וכן לגבש נהלים מחייבים למניעת ניגוד עניינים. מומלץ כי משרד המשפטים, משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר יבחנו הכנת קוד אתי גנרי הכולל כללי התנהגות של עובדים ודירקטורים בתאגידים הציבוריים, תוך מתן אפשרות להתאמות על פי פעילותו הייחודית של התאגיד, ויוודאו שהתאגידים פועלים להטמעתו של הקוד; כמו כן עליהם לחדד בקרב התאגידים את נושא הנחיצות של גיבוש כללים למניעת ניגודי עניינים. כיהנו השרים בממשלות מכהנות בתקופות 2020- ו 2019 יצוין כי בשנים בחירות חוזרות ונשנות. על השרים האחראים לתאגידים ועל הדירקטוריונים של התאגידים שטרם מינו מנכ"ל קבוע לפעול למינוי כנדרש. | התאגידים שהשיבו31- מ41מבדיקת התשובות על השאלון עולה שארבעה על השאלון ציינו בתשובותיהם כי אין לדירקטוריון יו"ר קבוע, יצוין כי יתר התאגידים שענו על השאלה ציינו שיש יו"ר קבוע לדירקטוריון התאגיד. על השרים האחראים לתאגידים הציבוריים - הרשות הלאומית לביטוח בדרכים, קרנית חברה לביטוח, רשות הטבע והגנים (רט"ג), והרשות לפיתוח ירושלים לפעול למינוי יו"ר דירקטוריון קבוע. מומלץ לעקוב בצורה שוטפת אודות תקופות הכהונה על מנת להימנע ממצב של העדר יו"ר דירקטוריון קבוע. | 855 |
נושאים מערכתיים . התייעלות אנרגטית משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האנרגייה ולמינהל הדיור הממשלתי לבחון בשיתוף עם חברת החשמל את האפשרות לקבל נתונים על צריכת החשמל של מבנים ציבוריים בפילוח לפי אתר ולפי מונה, ולפעול לעידוד פעולות לחיסכון בצריכת האנרגייה במבנים אלו. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את תהליך גיבוש החזון למעבר לכלכלה , תהליך שכאמור צריך להיות מלווה בתוכנית פעולה 2050 דלת פחמן בשנת אופרטיבית, הנשענת בין היתר על תוכנית האב למשק האנרגייה, ובה יוגדרו יעדי ביניים, לוחות זמנים להשגתם ומדדים למעקב אחר מידת העמידה בהם. ריבוי החלטות הממשלה והתוכניות השונות בנושא ההתייעלות האנרגטית עשוי ללמד על חשיבותו של נושא זה ועל מקומו בסדר היום הלאומי, המשתנה בשנים האחרונות. עם זאת, החלטות רבות מתקבלות בעקבות אי-עמידה ביעדי החלטות קודמות ובשל הצורך להגדיר יעדים ריאליים ומחודשים. ריבוי התוכניות, שלעיתים אינן מתואמות ביניהן, עלול לפגוע באיכות התכנון והפיתוח ולא לאפשר את ביצועו של טיפול מיטבי, המאפשר פיתוח מושכל של מרחב עירוני בעל איכויות מבניות, סביבתיות, ערכיות וחברתיות. מומלץ כי משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, לרבות משרד האנרגייה, המשרד להג"ס, משרד האוצר ומשרד התחבורה, יכינו תוכנית כוללת להתייעלות אנרגטית המתכללת את הפעולות בכל המגזרים - החשמל, התחבורה והתעשייה - לרבות הגדרת יעדים, לוחות זמנים לביצוע והקצאת משאבים תקציביים לכל רכיב בתוכנית. כן מומלץ כי המשרדים יבצעו הערכה כוללת, אשר במסגרתה יש לבצע תחשיבי עלות לעומת תועלת ולהביא בחשבון, נוסף על שיקולים תעסוקתיים וכלכליים, את הנזקים שמקורם בפליטות גזי חממה ואת העלויות המושתות בגינן על הציבור ועל מוסדות המדינה, הנאמדות במיליארדי שקלים בשנה. הביקורת העלתה כי הטיפול בהפחתת הפליטות התאפיין לעיתים בכך שכל גורם נקט פעולות מנקודת מבט צרה, הנוגעת לתחום פעילותו, בלי להביא בחשבון את השפעת פעולותיו על תחומים אחרים. הכנת תוכנית להתייעלות באנרגייה בראייה כוללת היא צעד הכרחי. מכיוון שבתהליך זה מעורבים גורמים רבים, ובהם המשרד להג"ס, משרד האנרגייה, משרד התחבורה ומשרד האוצר, משרד מבקר המדינה ממליץ למנות מבין המשרדים האמורים משרד שיוגדר כגורם המוביל, המתכלל והמתאם. גורם זה יפעל להשלמת התוכנית הכוללת על מנת שתוצריה ישמשו תשומה למקבלי החלטות במגזרים השונים במשק ובסיס לתכנון ארוך טווח של הכלכלה הישראלית. בביקוש 13.1% חל גידול מצטבר של2020 - 2015 מהלוח עולה כי בשנים ביחס 20% בלבד לעומת היעד של7.5% לחשמל. הדבר מבטא התייעלות של לתרחיש "עסקים כרגיל". מומלץ כי משרד האנרגייה ישלים את העבודה על התוכניות השונות שציין, אשר מהוות את תוכנית האב למשק האנרגייה. כן מומלץ כי תוכניות אלה יעוגנו במסמך אחד, שיתכלל את כלל ההיבטים ואת היעדים השונים של משק האנרגייה, וישמש בסיס לתכנון ארוך טווח בכלל המגזרים. | על משרד האנרגייה להשלים קביעת לוחות זמנים ותאריכי יעד כדי לאפשר מעקב אחר יישום התוכנית על מרכיביה. | 856 |
נושאים מערכתיים . קידום אנרגיות מתחדשות והפחתת התלות בדלקים משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האנרגייה ולמינהל התכנון להשלים את הליך האישור של תמ"א לתשתיות משק האנרגייה, אשר גובשה לאחר שנים רבות. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הכוונה להגדיל את היקף ייצור החשמל .2030 מהצריכה בשנת30%- לכ17%-מאנרגיות מתחדשות מ הסתכם ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות2014 מהתרשים עולה כי בשנת הסתכם ייצור החשמל 2019 מכלל ההספק המותקן; בסוף שנת 2.1%-ב . הגידול בהיקף הייצור 26 מכלל ההספק המותקן5%-מאנרגיות מתחדשות בכ הינו במגמה חיובית, הגם שבחינה השוואתית למול היעדים שנקבעו לשנים מכלל ההספק המותקן 10% - ו2014 מכלל ההספק המותקן בשנת5% - הנ"ל , בהתאמה בין היעד לביצוע.50%- ו58% - מעלים פערים של2020 בשנת מומלץ כי משרד האנרגייה יפעל לאישורה של תוכנית כוללת ובכלל זה יפרט את הצעדים הנדרשים, לוח זמנים והיבטים כספיים ותקציביים הנדרשים 2030- ו2025 לשם עמידה ביעדי ייצור החשמל מאנרגייה מתחדשת לשנים מהצריכה, בהתאמה). הצורך באישור תוכנית 17%- ו 13% (בהיקפים של בדבר כוונתו 2019 אופרטיבית מתחדד לנוכח הודעת שר האנרגייה מנובמבר מהצריכה 30%- לכ17%-להגדיל את היעד לייצור של אנרגייה מתחדשת מ .2030 בשנת מומלץ כי רשות החשמל וחח"י יתאמו עם משרד האנרגייה ומשרד האוצר את לוחות הזמנים להקמת מערכת ההולכה באופן שיעלה בקנה אחד עם פיתוחם משרד מבקר המדינה מציין לטובה את הכנסת כמובילה את נושא השימוש באנרגייה סולרית במגזר הציבורי ורואה בחיוב את מאמצי מינהל הדיור להגביר את השימוש בפאנלים סולריים על מבני ציבור. עם זאת, שלוש שנים מיום החלטת הממשלה לקדם את הקמתם של מתקנים פוטו-וולטאיים על בנייני הממשלה, טרם הוסרו החסמים ליישומה. על מינהל הדיור להגביר את מאמציו לפעול להסרת חסמים אלה ולסייע למשרדי הממשלה להקים מתקנים פוטו-וולטאיים במבנים שבאחריותם. כמו כן מומלץ כי מינהל הדיור יבחן מפעם לפעם את מידת ההיענות של המשרדים הממשלתיים להקמת מתקנים פוטו-וולטאיים ואת כדאיותם הכלכלית של המתקנים, ובהתאם לכך יציע למשרדי הממשלה ולמוסדות המדינה מודלים כלכליים שיעודדו אותם להירתם לנושא, לרבות באמצעות סיוע במימון הקמת המערכת, פריסת עלויות ההקמה על פני כמה שנים והבטחה שהחיסכון בחשבון החשמל יעבור לתקציב השוטף של המשרדים בדומה לתמריץ שנקבע בחוק מקורות אנרגייה. נמצא כי עד למועד סיום הביקורת אין בידי רשות החשמל נתונים עדכניים בנוגע לניצול המכסות לגגות. לפיכך לא ניתן לבחון את תרומתם של תיקוני החקיקה לניצול המכסות ולמידת העמידה ביעדי האנרגיות המתחדשות. מומלץ כי משרד האנרגייה יבחן - בתיאום עם מרכז השלטון המקומי ורשות החשמל - את האפשרות לגבש תוכנית ארצית כדי לתמרץ את הרשויות המקומיות להשתלב בתחום. | מהלוח עולה כי יש מגבלות לקליטת מתקנים פוטו-וולטאיים. על חח"י ורשות החשמל לוודא כי תוכניות לשדרוגה של מערכת ההולכה מספקות כנדרש את צורכי ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. | 857 |
נושאים מערכתיים . היבטי ממשל תאגידי בחמישה תאגידים ציבוריים על הרט"ג לפעול לאיושה של ועדת הביקורת ולשקול שדירקטור חיצוני ישמש יו"ר ועדת הביקורת. ללא תקציב מאושר לקראת תחילת שנים 2017- ו2016 פעילות רט"ג בשנים אלה אינו מצב רצוי. הממשלה אישרה את תקציב הרט"ג לשנים אלה באיחור רב, מה שהקשה עליה לנהל את הפעילות הכספית ולממש את תוכניותיה. על משרד האוצר בשיתוף המשרד להגנת הסביבה לבחון את תהליך אישור התקציב של הרט"ג ולפעול להשלמת כלל הליכי האישור (לרבות אישור הממשלה) לפני תחילת השנה התקציבית. ושל 2017-18 רט"ג מסרה בתשובתה כי "מדובר בתקציב דו שנתי של השנים "2015-16 השנים משרד מבקר המדינה ממליץ לדירקטוריון הרט"ג לשקול את הצורך בבדיקת מערך הבקרה הפנימית, כנדרש בתקנות בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית, ולבקש מבעלי התפקידים המוסמכים לכך (יו"ר, מנכ"ל ומנהל הכספים) לחתום על ההצהרות בנושא. . מומלץ כי2016 משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הכנת הסקר בשנת הרט"ג תפעל לעדכון סקר הסיכונים וכי הדירקטוריון יערוך באופן עיתי דיון בנושא ויעקוב אחר הטיפול בסוגיות שעלו בסקר. על הטוטו לפעול בהקדם לקידום הכנתו של הסדר ניגוד עניינים בין עובדי הטוטו לספקים. על השרים וכלל הגורמים הממליצים לפעול למינוי נציגים מטעמם לדירקטוריון הרט"ג, לשם השלמת איושו ועל מנת שיוכל לפעול בהרכב מרבי. בעת השלמת האיוש והמינויים מומלץ להקפיד על ייצוג הולם לנשים ולמגזרים השונים בחברה הישראלית, בהתאם לדרישות החוק. עוד מומלץ לבחון את האפשרות למיסוד נוהל לקוורום לקיום ישיבות ולקבלת החלטות בדירקטוריון. משרד מבקר המדינה מציין כי לא מן הנמנע שהיעדרות נציגים חיצוניים מישיבות הדירקטוריון קשורה לעובדה שחברי 249ונציגים מהאקדמיה הדירקטוריון אינם מקבלים גמול והחזר הוצאות. אפשר שמתן גמול והחזר הוצאות ישמשו תמריץ להשתתפותם הרציפה של דירקטורים אלה בישיבות ויסייעו לשר להגנת הסביבה לגייס נציגים נוספים לדירקטוריון שאינם עובדי מדינה או רשויות מקומיות לטובת פעילות יעילה של רט"ג. מומלץ כי המשרד להגנת הסביבה ישלים את הסדרת התגמול לנציגים חיצוניים לשם עידוד השתתפותם בישיבות הדירקטוריון. | מומלץ כי מד"א תשלים בחינה והסדרה של נושא הפרדת הסמכויות בין הוועד הפועל והנהלת מד"א והמנכ"ל בראשה. | 858 |
הרשות הממשלתית למים ולביוב . תאגידי מים וביוב - אסדרה, ניהול ופיקוח בהליך אסדרה של תאגידי 2017 אף שהממונה על התאגידים החל בפברואר המים והביוב ופיקוח עליהם בנושא אפקטיביות הבקרה הפנימית, עד מועד , ההליך טרם הושלם ואף טרם יושם הפיילוט 2019 סיום הביקורת, דצמבר . 2017 שהוחלט עליו ביולי מומלץ כי הממונה על התאגידים יידרש לנושא אסדרת הבקרה הפנימית והביקורת החיצונית בתאגידי המים והביוב, ואף ישקול להביא את הנושא לדיון במועצת רשות המים, שבסמכותה לקבוע כללים החלים על כלל התאגידים. מן ויבחן כלים בדומה לאלה 2017 הראוי כי הממונה ישלים את בחינת החוזר משנת החלים על חברות ממשלתיות ורשויות מקומיות בעניין, מתן הנחיות מקצועיות לרו"ח המבקר, מתן הנחיות בדבר הצהרת המנהלים, מעקב אחר חתימת המנהלים ובקרה אחר עבודת הרו"ח המבקר והבקרה הפנימית בתאגידים. מן הראוי שרשות המים תקפיד לפרסם באתר שלה במרשתת (אינטרנט) את הצהרות המנהלים, במצורף לדוחות הכספיים של התאגידים, ואף תקפיד שההצהרות יהיו בנוסח המלא המתחייב על פי התקנות. משרד מבקר המדינה מציין כי המענקים ניתנים בדרך כלל בהקמה או באופן חד-פעמי, ואילו ההשקעות הנדרשות כדי לצמצם פערים במשק המים של התאגידים החלשים נמשכות ברציפות, נושא אשר ראוי לתת עליו את הדעת בתאגיד אזורי המשתף רשויות ותאגידים מסוגים שונים. הועלה כי רשות המים והתאגידים אינם מפרסמים לציבור באתרי המרשתת שלהם נתונים בדבר הצריכה המוגברת באף לא אחד מהאתרים האמורים. נמצא כי בדוחות השנתיים שהתאגידים מפרסמים לצרכניהם מצוין נתון בדבר מספר הפניות אליהם. יש תאגידים שאינם מפרטים את סוג הפניות, והתאגידים שמפרטים את סוג הפניות מסווגים אותן באופן שונה. חלקם מפרטים לפי מספר הפניות בגין תקלות, תשלומים, בירורים, זכאות להטבה, התקנת מדים, עדכון מספר הנפשות בנכס וכיוצא באלה, אך אין פירוט ברור של מספר הפניות בגין צריכה מוגברת ומספר הנזילות שהוכרו; וממילא אין מפורטים נתוני צריכה מוגברת בכל תאגיד. . 65%- ביחס חוב למאזן ברוטו הגבוה מ2018 תאגידים סיימו את27 נמצא כי תאגידים רב-רשותיים. ממוצע יחס החוב למאזן ברוטו בתאגידים 13 מתוכם תושבים גבוה יותר מממוצע יחס חוב 100,000 רב-רשותיים המשרתים מעל למאזן בכל קבוצות התאגידים האחרות. מהתרשים עולה כי הממוצעים של יחס החוב למאזן ברוטו ונטו בתאגידים גבוה יותר מכל קבוצות התאגידים האחרות. נתונים 100,000 המשרתים מעל 100,000 אלה מצביעים על כך שהתאגדות בתאגיד רב-רשותי המשרת מעל תושבים כשלעצמה אינה מביאה בהכרח ליחסי חוב למאזן משופרים. מומלץ כי הרשות תוודא קיומה של תכנית התייעלות וצמיחה בתאגידים בעלי שיעור רווחיות נמוך או שלילי ותבצע מעקב מעמיק אחר ביצועה. ברשויות המקומיות שטרם 2018 מהתרשים עולה כי שיעור פחת המים בשנת משיעור פחת המים הממוצע בתאגידים. 2.4%-התאגדו היה גבוה בכ משרד מבקר המדינה מציין לחיוב כי הן ממוצע הנורמה והן ממוצע פחת המים . לפי תחשיב משרד מבקר המדינה, סך 2018-2011 בפועל ירדו במהלך השנים 2018-2011 החיסכון השנתי שהושג בגין הירידה בפחת המים הממוצע בשנים . 2018 מיליון ש"ח לשנת 203- מיליון מ"ק בערך שנתי של כ 29-הסתכם בכ ) לבין 9.64%( ההפרש בין כמות פחת המים הממוצעת בפועל בכל התאגידים מיליון מ"ק 10-) מסתכם בכ7.97%( כמות פחת המים הממוצעת הנורמטיבית ; ובכך לא הושגה במלואה אחת 462018 מיליון ש"ח לשנת69-בערך של כ המטרות המרכזיות של רפורמת התאגידים. מומלץ כי רשות המים תתמקד בתאגידים החורגים מנורמת פחת המים ותפעל לגיבוש תכנית שתביא לעמידה בנורמות כנדרש, וכן תפקח על ביצועה. | נמצא כי הפערים הגבוהים ביותר בין פחת המים בפועל לנורמת פחת המים היה 2018 נרשמים בתאגידים הזכאים שמשרתים אוכלוסיית מיעוטים. בשנת הערך הממוצע של פחת המים של התאגידים הזכאים יותר מפי שניים מאשר . מבדיקת ערכי פחת המים של כלל תאגידי המים והביוב 49ביתר התאגידים עלה כי הערך הגבוה ביותר של פחת המים באותה השנה עמד 2018 בשנת , והוא נרשם בתאגיד נווה מדבר המשרת אוכלוסייה בדואית בדרום. 36% על לפערים בין המגזרים קיימות השלכות לנושאים נרחבים במשק המים, לרבות תיאגוד אזורי, כפי שיורחב להלן. על רשות המים להביא לדיון לפני מועצת הרשות הצעות לצעדים שניתן לנקוט לצורך ייעול פעילותם של התאגידים הזכאים וצמצום הפערים הניכרים בין התאגידים הזכאים ליתר התאגידים, לרבות בעניין פחת המים הגבוה באותם תאגידים, וכן יעודדו את המשך צמצום פחת המים ביתר התאגידים. אחת המטרות המרכזיות שעמדה בבסיס רפורמת התאגידים היא התמודדות עם פחת המים, בייחוד לאור המחסור במים במדינת ישראל. הביקורת העלתה כי לאחר הרפורמה חלה ירידה בערכי הממוצע של פחת המים. עוד נמצא כי היה פחת המים ברשויות החייבות בתיאגוד שטרם התאגדו גבוה 2018 בשנת מפחת המים בתאגידים (ראו לעיל). על הרשויות המקומיות החייבות בתיאגוד שטרם התאגדו לפעול על פי חובתן החוקית להתאגד. על משרד האוצר ועל רשות המים בתיאום עם משרד הפנים, לבחון מהלכים שיביאו להתאגדותן. תיאגוד כאמור עשוי בין היתר להביא לצמצום פחת המים. | 859 |
הרשות הממשלתית למים ולביוב . פעולות הרשויות המקומיות וספקי המים להבטחת איכות מי השתייה - ביקורת מעקב משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות לבקש מהמועצות האזוריות ומספקי המים שבתחומן דיווח מקוון שוטף ושיטתי על התקנת המז"חים ותקינותם. משרד מבקר המדינה מציין לפני משרד הבריאות כי עליו ליידע את המועצות האזוריות בדבר ספקי המים הפועלים ביישובים שבתחומן שאינם ממלאים את חובתם לאכוף על עסקים ועל משקים את התקנת המז"חים. מידע כאמור יאפשר להן לפעול בהתאם לסמכותן כדי להבטיח שספקי המים שבתחומן יחייבו את העסקים ואת המשקים בהתקנת המז"חים ללא דיחוי, בהתאם לתקנות משרד הבריאות ולהנחיותיו. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות לדווח למועצה האזורית מטה אשר על התכתבותו עם ספקי המים הפועלים בתחומה אשר אינם ממלאים את חובותיהם למניעת זיהום מי השתייה ולפעול לאכיפת הנחיותיו. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות ליידע את המועצות האזוריות בדבר ספקי המים הפועלים ביישובים שבתחומן שאינם ממלאים את הנחיות משרד הבריאות ולכתבן בכל פנייה לספקי המים ביישובים שבתחומן. משרד מבקר המדינה מציין לפני משרד הבריאות כי עליו לפעול לאכיפת הנחיותיו מול התאגיד והעירייה. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות לתאם את הנחיותיו בנושא מול מינהל התכנון כדי שלא יינתנו היתרים לאנטנות בשטחי מאגרי מים ומגדלי מים. משרד מבקר המדינה מציין לפני תאגיד מי אונו כי עליו לתקן את הליקוי שעליו הצביע משרד הבריאות כבר לפני שמונה שנים, ולפעול בשיתוף עם העירייה להסרת מתקני השידור והאנטנות בשטח המאגר ומגדל המים, בהתאם לדרישת משרד הבריאות. מבקר המדינה רואה בחיוב את פעולתם של תאגידי המים לקידום התקנת המז"חים בעסקים החייבים בהתקנת מז"ח. משרד מבקר המדינה מציין לפני עיריית נשר כי במקרה של חריגה בבדיקת איכות המים עליה לערוך סקר חקירתי ולהכין דוח הכולל את הסיבות לזיהומים שהתגלו ואת הצעדים הנדרשים כדי להבטיח כי לא יישנו. על עיריית נשר להקפיד ולפרסם באתר שלה במרשתת את פרטי החריגות ואת אופן הטיפול בהן. | משרד מבקר המדינה מציין לפני המועצה האזורית מטה אשר כי, כאמור לעיל, באחריותה ובסמכותה לקבוע את התנאים לאספקת מים לצרכנים כך שיימנע זיהום של מי השתייה. לפיכך עליה לנקוט את הצעדים הנדרשים שבסמכותה כדי להבטיח שספק המים הפועל בתחומה יפעל בהתאם לתקנות משרד הבריאות ולהנחיותיו, לרבות באמצעות האצלת הסמכות לוועד המקומי של אחיהוד, ככל שתמצא זאת לנכון. משרד מבקר המדינה מציין לפני הוועד המקומי במושב אחיהוד כי ככל ויוסמך לכך על ידי המועצה האזורית, עליו לדאוג שספק המים המקומי ימלא במלואן את הנחיות משרד הבריאות. | 860 |
הרשות הממשלתית למים ולביוב . חיבור רמת הגולן, מעלה כינרת והעמקים המזרחיים למערכת המים הארצית משרד מבקר המדינה ממליץ כי רשות המים תביא בפני המועצה את כלל השיקולים שמבקשים להביא הגורמים הללו, ותבחן את כלל המידע שהונח בפניה על ידי הגורמים השונים בטרם קבלת החלטתה. עוד מומלץ כי רשות המים תשלים את ההיוועצות שהודיעה שתבצע עם בעלי העניין לרבות חברת מקורות, בהליך שבו יימסר להם מראש מלוא המידע הנדרש למתן תגובות במסגרת ההיוועצות, לרבות פירוט הזמן שיידרש לביצוע כל אחת מהחלופות בין היתר ביחס למועד הקריטי לביצוע המיזמים. משרד מבקר המדינה מציין כי מדובר בשני מיזמים שעלותם הכוללת על פי מיליארד ש"ח. לדעת 1.5-אומדן רשות המים עד מועד סיום הביקורת הוא כ משרד מבקר המדינה מאחר שמימון עלות המיזמים נעשה מהתעריף לצרכן, מן הראוי שגם התחשיב המראה מהי ההשפעה על התעריף לצרכן יוצג לחברי מועצת הרשות לצורך בחירת החלופה המיטבית. אומדן העלות של המיזמים לחיבור האיזורים המנותקים, כפי שהציגה רשות מליארד ש"ח. 1.5 - המים עד מועד סיום הביקורת היה כ נמצא כי העיכוב בקבלת החלטה לגבי חלופת ביצוע התוכנית וזהות הגורם המבצע, לא אפשר להתייחס למיזמי תוכנית החיבור בקבלת ההחלטה על ואשר על כן, המיזמים לא 2022 - 2020 תוכנית הפיתוח של מקורות לשנים . 2022-2020 יכלו להכלל בתכנית הפיתוח שאושרה למקורות לשנים מן האמור עולה החשיבות של בחינת יכולתו של הגורם לבצע את המיזמים הן בהיבט התפעולי והן בהיבט הפיננסי בעת הדיון בנושא. מומלץ כי רשות המים תציג למועצה את מכלול השיקולים הרלוונטיים. מומלץ כי רשות המים תציג את כל השיקולים הרלוונטיים לקבלת ההחלטה בדבר הגורם המבצע, בפני המועצה, ובין היתר את תוצאות הבדיקות שערכה, המשוות בין עלות ביצוע המיזמים באמצעות מקורות לבין עלות ביצועם בידי ספקים פרטיים, ואת ההנחות שבבסיסן. כמו כן ראוי שיוצגו לוחות הזמנים והעלויות שתוכננו למיזמים מול העלויות ולוחות הזמנים שבהם בוצעו בפועל המיזמים שנבחנו. על רשות המים לבחון מה השפעת הבדלי סטנדרט העבודה על איכות המיזם ולהביא אף מידע זה בפני חברי המועצה תוך התיחסות לעמדות כלל הגורמים הרלוונטיים ובכלל זה לעמדת מקורות בנושא כאמור לעיל. ,ממסמכי רשות המים עולה כי אף שהמועצה דנה בעניין וטרם קיבלה החלטה הרשות ממשיכה בקידום תוכנית המובל המזרחי - חלופה ב' שהוצגה על ידה להחלטת המועצה. זאת לפני שמועצת רשות המים החליטה על החלופה המועדפת מבין שתי החלופות שהציגה הרשות. המועצה ביקשה מרשות המים להשלים בדיקות בשני הדיונים, אולם לא ביקשה הסברים לגורמים שהביאו לשינוי ההנחות, התחזיות ועמדת רשות המים בדבר הצורך בחיבור האזורים המנותקים. עד מועד סיום הביקורת רשות המים לא הציגה למועצה את מלוא המידע שהתבקשה להציג על ידי חברי מועצת הרשות בשלושת הדיונים שהתקיימו עד סיום הביקורת, בהמשך להחלטת הממשלה. משכך נוצר עיכוב בתהליך קבלת ההחלטה במועצה לגבי חיבור האזורים המנותקים וכפועל יוצא בהתחלת ביצוע המיזמים הנדרשים. משרד מבקר המדינה ממליץ כי רשות המים תשלים את הליך הבחינה של כלל החלופות והעלויות הנלוות וכי המועצה תקבע לוח זמנים להשלמת התהליך, זאת לשם קבלת החלטה בדבר דרך הפעולה ליישום התוכנית כמו כן, מומלץ כי לצורך קבלת החלטות במועצה תפעל הרשות להפנות את תשומת לב מקבלי ההחלטות לשינויים שהיא עושה בהנחותיה ובתחזיותיה ולתת הסברים ונימוקים לשינויים אלה. מומלץ כי המועצה תעקוב אחר יישום המלצה זו. | משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החקלאות להשלים את גיבוש תוכנית האב המשותפת למים ולחקלאות אשר תהווה בסיס להנחות מתאימות בדבר הצרכים העתידיים של האזורים המנותקים. | 861 |
רשויות מקומיות . המבקר, הגזבר והיועץ המשפטי ברשות המקומית - תפקידם והתנהלותם מתשובות ראשי הרשויות לשאלון עלה כי כמחציתם פנו לקבלת חוות דעת משפטית נוספת על זו שנתן היועץ המשפטי הקבוע לרשות. מתשובות היועצים המשפטיים לשאלון עלה כי כרבע מהם מודעים לפנייה של ראש הרשות שבה הם מכהנים לקבלת חוות דעת כאמור. מפניות ראשי הרשויות לקבלת חוות דעת 11%-בסופו של דבר, רק בכ נוספת אימצה המועצה את חוות הדעת המשפטית הנוספת על זו של היועץ מהמקרים התקבלה חוות הדעת הנוספת 17%-המשפטי הקבוע של הרשות. ב ללא אישור המועצה כנדרש על פי דין. על הרשויות להקפיד לפעול בכל הנוגע לקבלת חוות דעת משפטית נוספת בהתאם להנחיות כל דין, ולצמצם את השימוש בפנייה לקבלת חוות דעת שונה מזו של היועץ המשפטי הקבוע של הרשות רק לנסיבות מיוחדות. ההתנהלות המתוארת לעיל מציגה את הקשיים שעימם מתמודדים יועצים משפטיים במסגרת עבודתם ותפקידם בשמירה על קיום הוראות החוק והמינהל התקין ברשויות המקומיות. משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד הפנים יבחן דרכים למתן מענה לשומרי סף המתמודדים עם לחצים וקשיים במסגרת תפקידם, וכי יחדד את הנחיותיו לנבחרי הציבור ולשומרי הסף בדבר הימנעות ממתן מכתבי הערכה לנבחרי הציבור על ידי הדרג המקצועי. מהמועצות המקומיות14% מתשובות ראשי הרשויות לשאלונים עלה כי רק מהמועצות האזוריות מעסיקות יועץ משפטי פנימי. יצוין עוד כי 11%-ו מהתשובות המילוליות של ראשי הרשויות לשאלון עלו גם טענות לקשיים בזמינות היועצים המשפטיים החיצוניים. ניכר כי מרבית הרשויות המקומיות שאינן מחויבות לכך נמנעות מלמנות יועץ משפטי פנימי ומעדיפות להמשיך להעסיק יועץ משפטי חיצוני. מומלץ כי הרשויות המקומיות שאינן מחויבות להעסיק יועץ משפטי פנימי תבצענה הערכה מפעם לפעם בכל הנוגע למדיניותן בנושא, לרבות בהיבטים של שימור הידע הארגוני וזמינות היועצים המשפטיים. יוצא אפוא כי יש רשויות שבהן תחומים כגון ניסוח צווים וחוקי עזר, מתחומי הליבה של רשות מקומית, מטופלים באמצעות יועץ משפטי חיצוני. מן הראוי כי תחומי הליבה של הרשות המקומית יסופקו על ידי היועץ המשפטי הפנימי. ביקורת המדינה העלתה כי משרד הפנים נתן אישור פרטני להגדיל ללא מכרז את היקף משרתו של מבקר המועצה האזורית גוש עציון וזאת בלי שנתן את הדעת לתפקודו של המבקר. משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד הפנים יבחן מתן הנחיה לכלל מבקרי הרשויות המקומיות לפעול על פי תקני הביקורת הנהוגים בעולם בתחום . אימוץ תקנים מקצועיים מפורטים לביקורת יכול לסייע למבקר הרשות 81זה לנהל את הביקורת על פי אמות המידה הראויות. לב השרון משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את המבקרים שערכו ביקורת בתחום אבטחת המידע והסייבר. יודגש כי על מבקר הרשות להקיף בביקורתו את תחומי הליבה של הרשות ולעסוק בנושאים שבהם חשיפת הרשות לסיכונים גדולה ומחייבת היערכות הולמת, לרבות פעילויות כלכליות מהותיות, כדי להגביר את מועילות הביקורת וטיוב עבודת הרשות. מומלץ כי משרד הפנים יחדד את ההנחיות בעניין עריכת סקר סיכונים עדכני, ויפעל להדרכת המבקרים בכל הנוגע למתודולוגיית עריכת הסקרים. עוד מומלץ כי המבקרים יפעלו לעריכת ביקורות בתחומי ליבה וסיכונים עתידיים - ובפרט בתחום אבטחת המידע והסייבר. | אף כי רובם המכריע של המבקרים הכינו תוכניות עבודה, ראוי שבקביעת תוכנית העבודה ובקביעת סדרי העדיפויות לביקורת יתבססו המבקרים על תוצאות סקר הסיכונים שנערך לרשות, כפי שנדרש בחוזר מנכ"ל משרד הפנים. | 862 |
צבא ההגנה לישראל . מוכנות ללחימה בחזית תחת איום חומרי לחימה כימיים על ז"י לקבוע תוכנית למימוש המלצות עבודת המטה, הכוללת לוחות זמנים ליישומה. בביקורת נמצא כי על אף האמור בפקודה, ז"י לא ביצעה בקרה על הטמעת הפקודה ועל הכשירות המבצעית לאירוע חל"ך של האוגדות המרחביות שנבדקו. היערכות להפעלת הפקודה ותרגולה נועדו לשפר את יכולת ההתמודדות עם אירוע פח"ע משולב חל"ך. על ז"י לבצע בקרה על הכשירות המבצעית של האוגדות להתמודד עם אירוע של חל"ך בגבולות, כפי שמנחה הפקודה, ובין היתר עליה לוודא כי הן מתרגלות את הפקודה. זאת על מנת להיערך באופן המיטבי לאירוע פח"ע משולב חל"ך ולמזער את הנזק הצפוי בגינו. ,על צה"ל, בהובלת מפקד ז"י, לפעול לשיפור המוכנות של היחידות הלוחמות במערך הסדיר ובמערך המילואים, להתמודד עם האיום הכימי, במסגרת בט"ש ובעת מלחמה. במועד סיום הביקורת עלה כי טרם נעשו התאמות בגדודי האב"ך לשינויים שחלו בנושא. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את צה"ל על שהעלה במידה ניכרת את כשירות המערכות הייעודיות, וזאת בתוך פרק הזמן הקצר שעבר . כשירות מערכות חיונית למוכנות 2020 בין מועד סיום הביקורת למאי מנוסח הפקודה עולה כי היא מחייבת את כל הפיקודים המרחביים והאוגדות המרחביות לשמור על כשירות מבצעית לאירוע חל"ך. על אמ"ץ לבחון אם וכיצד הפקודה קשורה למצבי הכוננות השונים. נוסף על כך, על אמ"ץ להקפיד לבצע בקרה על אופן מימוש הפקודה. גדודי האב"ך ללחימה ולמענה שעליהם לספק לכוחות המתמרנים בעת התקפת חל"ך. על ז"י - האחראית לבניין הכוח ביבשה, ועל קהנ"ר - האחראי לכל תחום הב"ך ביבשה, להמשיך את מגמת השיפור ולוודא כי המערכות עומדות ברמת הכשירות שנקבעה להן למלחמה. | משרד מבקר המדינה מציין כי אי-ביצוע אימונים של גדודי האב"ך בהתאם למדדים שנקבעו, עלול לפגוע הן בתפקודם המקצועי של הגדודים במהלך לחימה והן ביכולת המיצוי של גדודים אלה על ידי כוחות יבשה שיהיו נתונים להתקפת חל"ך. | 863 |
רשות המיסים בישראל . מיסוי רווחים לא-מחולקים שיעור OECD -מהנתונים עולה כי חוץ מאסטוניה וצ'ילה, בכל שאר מדינות ה היה נמוך משיעור המס הסטטוטורי; ההפרש עמד 2017 המס האפקטיבי בשנת בממוצע. לנוכח שיעור המס האפקטיבי הנמוך יחסית, נראה אפוא 3%-על כ כי יש בו משום תמריץ נוסף להתאגד באמצעות חברה ולא באמצעות יחיד. מצב עניינים בו עבודת מטה, נמשכת כשנתיים, ואינה מתגבשת לכלל דוח סופי בהתאם לכתב המינוי של הוועדה אינו מצב רצוי, בעיקר נוכח ההשלכות של הפסד תקבולי המס למדינה הנובע מהתמשכות הטיפול בנושא ונוכח ובדיוני 2004 זיהוי פרצת המס לאורך השנים - במחקר של בנק ישראל בשנת . הגשת דוח סופי ודיון בו יטייבו את תהליכי 2011 ועדת טרכטנברג בשנת קבלת ההחלטות בנושאים בעלי משמעות ציבורית ושקיפותן. מומלץ כי משרד האוצר יגבש נוהל למעקב ופיקוח אחר עבודת ועדות מקצועיות שהוקמו מכוח כתב מינוי מטעם שר האוצר ויוודא כי אומנם תוצרי הוועדות מוגשים כנדרש, ובמועדים שנקבעו. היקף הרווחים הצבורים ממחיש את פוטנציאל הגבייה הטמון במיצוי שיטת המיסוי הדו-שלבי כפי שעלה לאורך השנים ושהיה ידוע במשך כשני עשורים. , עדיין נותרו סכומי 2017 וחלוקת הדיבידנד המוטב בשנת 235 גם לאחר תיקון מיליארד ש"ח. 600-רווחים שהולכים וגדלים בחברות, והם מסתכמים ביותר מ מומלץ כי משרד האוצר יבחן את סוגיית צבירת הרווחים בחברות בישראל ואת אופן מיסוים תוך התייחסות לפוטנציאל הגבייה ולעיתוי תשלום המס. נמצא כי הרשות לא הבהירה לקראת הליך החקיקה, ביחס לפרק בתזכיר הדן במיסוי רווחים של חברות, כי היא למעשה אינה צופה תוספת גבייה משמעותית בעקבות תיקוני החקיקה מחברות אלא דווקא מיחידים, בסעיף שהתייחס למיסוי משיכות בעלים. הועלה כי הרשות לא תיעדה דיונים אלו, שלא התקיימו במסגרת דיוני ועדת הכספים ובהם למעשה גובש מחדש נוסח הצעת החוק, אף על פי שהם הביאו . 2016 לצמצום ניכר של יעדי המיסוי שהופיעו בהחלטת הממשלה מאוגוסט לפקודה (בעניין זה ראו 77 כמו כן התווספו התניות רבות על תחולת סעיף בהמשך) וכן הוחרגו מתחולת החוק כמה חברות ארנק. להלן עיקרי השינויים הנוגעים למיסוי משיכות של בעל מניות מהותי ולמיסוי רווחים שנצברו בחברות ארנק: ) 1(ט3 השינויים בהצעת החוק הסופית לעומת התזכיר, בנוגע לסעיף לפקודה - מיסוי משיכות בעל מניות מהותי בחברה: משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות המיסים להביא בחשבון, במסגרת עבודת המטה שהיא עורכת לקראת חקיקת מס, את השפעת המלצותיה על עלויות הציות המוטלות על הנישומים ועל מורכבות הליכי השומה ועבודת מפקחי המס. לצורך כך, מן הראוי כי הרשות תשקול ליזום, באמצעות הסדרת הוראות ניהול ספרים, הוספת מרכיבים מתאימים לתוכנות מס ייעודיות אשר יבצעו באופן אוטומטי חישובים טכניים מסוימים, כמו למשל ריבוד השכבות בחשבון החו"ז (חובה וזכות) של בעלי המניות המהותיים בספרי החברה. מן הראוי כי רשות המיסים תיתן דעתה לפרצה זו אשר אף הוגדרה על ידה כתכנון מס מלאכותי ותבחן דרכים למניעתה. | מניתוח התקציב המקורי והתקציב המעודכן עולה כי עודפי הגבייה בשנת מיליארד ש"ח, הוקצו ברובם להקטנת הגירעון לשנה זו, 13-, בסך כ 2017 מיליארד ש"ח לעומת גירעון מתוכנן בסך 25-כך שהגירעון בפועל היה כ מיליארד ש"ח. 37 -כ | 864 |
רשות המיסים בישראל . יישום תוכנית מענק עבודה ברשות המיסים - מעקב מורחב הציגו כי מענק העבודה השפיע על 2016-ממצאי סקר בנק ישראל שפורסם ב נכונותם של גברים להישאר בשוק העבודה ולעבוד שעות נוספות יותר מאשר על נשים, וחיזק את מסקנות המחקרים שהוצגו בדוח הקודם על כדאיות ביטולה של ההבחנה המגדרית, וכי גובה מענק העבודה הניתן מלכתחילה לבעלי שכר נמוך משפיע יותר על הנכונות להמשיך לעבוד ועל היקף שעות העבודה. מנתוני הלוח עולה כי שיעור מימושו של המענק בקרב מקבלי המכתבים הוא בממוצע.48%-כ דוח המעקב העלה כי ליקוי זה תוקן באופן חלקי וכי הרשות אומנם רכשה ), בשלהי שנת CRM- למוקד (להלן - המערכת או מערכת הCRM מערכת , כעשור לאחר הפעלת חוק מענק עבודה, אך המערכת אינה מיטבית 2017 ואינה מאפשרת ניהול רציף של הליך פניות הציבור בין כל יחידות הרשות המופקדות על הטיפול בפניות הציבור. לדוגמה, חסר תיעוד על העברת פניות למסמ"ק ועל אופן הטיפול בהן; פניות של הציבור באמצעות מערכת פניות הציבור המקוונת (מפ"ל) אינן מתועדות; חלקן מועבר באופן ישיר אל משרדי השומה, ועוד. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את שיעורי המיצוי הגבוהים למענק עבודה בקרב האוכלוסייה החרדית. יחד עם זאת, מומלץ כי הרשות תבדוק מדוע שיעורי המיצוי בקרב אוכלוסיות זכאים אחרות נמוכים משמעותית ותפעל להסיר חסמים העומדים בפני קבוצות אלו למצות את זכותם למענק עבודה. משרד מבקר המדינה ביקש מצוות מענק עבודה ברשות נתונים על מיצוי הזכות למענק עבודה בקרב האוכלוסייה הערבית. התברר כי אין בידי הצוות ריכוז של נתונים על מיצוי הזכות למענק בקרב בני מיעוטים וקבוצות ראויות לקידום אחרות. מומלץ כי צוות מענק עבודה ברשות יפעל לריכוז נתונים בנושא זה באופן שוטף. מנתוני הלוח עולה כי המיצוי הממוצע של הזכות למענק עבודה ביישובים הערביים שנדגמו, נמוך בהרבה מנתוני המיצוי הממוצע של כלל האוכלוסייה במדינה. 8,820 - מנתוני התרשים עולה כי את הסכום השנתי המרבי של מענק עבודה ילדים לפחות. עוד עולה כי 3 ש"ח - עשויים לקבל הורים יחידים שיש להם מסכום המענק 50%-אימהות עובדות עשויות לקבל מענק עבודה הגבוה בכ שעשויים לקבל גברים עובדים שיש להם אותו מספר ילדים. | 80%-, כ 2020 מומלץ כי רשות המיסים תבחן את הסיבות לכך שבשנת מתובעי המענק מגישים תביעות למענק עבודה ביחידות חברת דואר ישראל ולא באמצעות היישום המקוון שהעמידה רשות המיסים לטובת האזרחים המבקשים למצות את זכותם למענק עבודה. עוד מומלץ כי הרשות תפעל להטמעת השימוש ביישום המקוון, ובין השאר תפעל להנגשה שפתית והסרת חסמים המונעים מאזרחים להגיש תביעות למענק באמצעות היישום המקוון. | 865 |
מכון התקנים הישראלי . מכון התקנים - ביקורת פיננסית התקשרות המכון עם חברה א' לתקופה העולה על עשר שנים ראויה לבחינה, שכן אינה בהתאם להוראות התכ"ם. עוד נמצא כי החוזה שנחתם עם חברה ב' , ומאז ועד מועד סיום הביקורת המשיך 2017 הוארך עד אפריל2013 מיולי המכון את ההתקשרות ושילם כספים אף שלא היה חוזה בתוקף. מומלץ כי המכון יבחן את האפשרות להגדיר בנהליו הנחיות בדבר תקופות להתקשרות מרבית. על המכון להקפיד על פרסום מכרזי התקשרויות ועל הארכת תוקף הסכמים על ידי ועדת המכרזים, בהתאם לנוהלי המכון; עליו להקפיד להעביר תשלומים בהתאם להסכמים חתומים. מהתביעות המשפטיות ניתן ללמוד על הסיכונים העיקריים הניצבים לפני המכון. רוב התביעות המוגשות נגד המכון הן תביעות נזיקין, ומשמעות הדבר היא שהמכון צריך להקפיד לפעול ככל יכולתו בצורה מקצועית, מפני שבדיקותיו או מחדליו משפיעים על שלום הציבור ובטיחותו. מומלץ כי הנהלת המכון תבחן מעת לעת את הכיסוי הביטוחי בהלימה לתביעות המוגשות נגד המכון ותקיים הליכי הפקת לקחים מהתביעות בכלל ומתביעות הנזיקין בפרט. תאגידים ציבוריים מחזיקים ומנהלים כספי ציבור והם נועדו לשרת את הציבור. מומלץ כי המכון יבחן בתיאום עם משרד הכלכלה את מתכונת פרסום הדוחות הכספיים באתר המכון. משרד מבקר המדינה ממליץ למכון לבחון לשלב את דוח הדירקטוריון בדוחות הכספיים. משרד מבקר המדינה ממליץ למכון לבחון את ההשלכות של מדיניותו בעניין הגדלת ימי האשראי, הסיכונים הנובעים ממנה והפעולות הנגזרות מהשינוי. משרד מבקר המדינה ממליץ למכון לפעול לצמצם את ההוצאות הלא מוכרות ואת ההוצאות שאין אפשרות לייחסן לעובדים. על המכון ועל משרד האוצר לפעול לאישור תקציב המכון לפני ראשית השנה התקציבית. | עובדים נוספים (בהתאם לתוכנית200 נוכח פרישת העובדים והצפי לפרישת הפרישה מרצון במימון משרד האוצר), משרד מבקר המדינה ממליץ למכון לבחון מעת לעת את מצבת כלי הרכב ואת ניצולת השטחים במטרה להגביר את התייעלותו ולהביא לכדי ניצול יעיל של משאביו. ממצאי הביקורת מלמדים כי בחלק מהיחסים הפיננסיים של המכון חל , EBITDA-שיפור: שיעור הרווח התפעולי (בין השאר בשל פרישת עובדים), ה , ואילו יחס 2018 - 2016 היחס השוטף ויחס ההון העצמי השתפרו בשנים ימי לקוחות בשנים אלו הורע; השקעות נטו ברכוש קבוע של המכון היו שליליות, בין היתר, בשל אי-ניצול תקציב השקעות; הפרישה המוקדמת של עובדי המכון הביאו לכדי צמצום חלקי בשטחי המשרדים בחלק מסניפי המכון כמו גם במצבת כלי הרכב. | 866 |
מטלות רוחב . הטיפול במחלוקות בין-משרדיות מתמשכות הבדיקה העלתה שלנציגי ראש הממשלה תרומה ניכרת לפתרון מחלוקות שהובאו לפתחו. אולם נמצא שמחד גיסא שרים ומשרדי הממשלה הביאו לפני ראש הממשלה, בין היתר, מחלוקות בין -משרדיות שלא היה צורך להעבירן אליו מאחר שהסמכות בנושא ה ייתה בידי גורמים סטטוטוריים אחרים, ומאידך גיסא המשרדים לא פנו לראש הממשלה בעניינן של חלק מהמחלוקות המהותיות שבהן, על פי תקנון הממשלה, היה צורך במעורבות משרד רה"מ. בנוסף לדברי מנכ"ל משרד רה"מ מיוני 2010 , פעמים לא מעטות טיפל משרד רה"מ במחלוקות עקב מעורבות גורמים חיצוניים שהעלו אותן על פני השטח, כמו הכנסת, בג"ץ ומבקר המדינה, אולם מחלוקות מהותיות רבות לא הובאו כאמור לידיעת ראש הממשלה, ולפיכך לא היה ביכולתו לפעול כדי ליישבן. ראוי שלמשרד רה"מ יהיו כלים לאתר מחלוקות ולטפל בהן בעודן באִבָּן, ובה בעת ראוי שהממשלה תח דד את חובת המשרדים והשרים להעלות לפני המנגנונים המתאימים מחלוקות מהותיות שלא עלה בידיהם לפתור ביניהם, דבר שעד כה לא נעשה כראוי. הבדיקה אף העלתה כי משרדי הממשלה והשרים לא הפנו לוועדות שרים את המחלוקות שמשרד מבקר המדינה בדק במסגרת דוח זה. מכאן עולה כי אף שנראה שוועדות השרים עשויות לשמש כמנגנון ליישוב מחלוקות בין-משרדיות בתחומים שעליהם הן אמונות - באמצעות קיום דיון משותף של הגורמים הנוגעים למחלוקת - לא נקבע כי הן ישמשו כמנגנון האמור והן אכן אינן משמשות כמנגנון כזה. ממצאי דוח זה מלמדים כי המנגנונים הקיימים לטיפול במחלוקות בין - משרדיות אינם מספקים; אמנם האחריות לפתרון המחלוקות היא של המשרדים והשרים, כל אחד בתחומו, ואם אין הם מצליחים בכך עליהם להביאן לידיעת ראש הממשלה, אולם גם הממשל ה מחויבת, מתוקף אחריותה המשותפת, לפעול באופן יזום לאתר מחלוקות מתמשכות אשר פוגעות בציבור ולהביא לפתרונן. נוכח הממצאים העולים מדוח זה, נדרש דיון מעמיק של הממשלה וקבלת החלטה לפתרון הבעיה הקיימת בהליך פתרון מחלוקות בין -משרדיות, הגורמת, בין היתר, לפגיעה באזרחים שאינם זוכים לקבל את השירותים שלהם הם זכאים מהמדינה ולנזקים כלכליים -מינהליים למשרדי הממשלה. .משרד מבקר המדינה מעיר כי באמצעות הליך מובנה ומסודר של טיפול במחלוקת זו, הנמשכת למעלה מעשור, ניתן היה ליישב את המחלוקת, במועד מוקדם יותר, ולהקל את סבלם של הנכים במוסדות משרד הרווחה. נמצא כי בסוגיות רבות לא הגיעו משרדי הממשלה החלוקים ביניהם לפתרון מוסכם. פעמים השרים והמנכ"לים לא הביאו את המחלוקות המהותיות לפני המנגנונים שנועדו לטפל בהן - משרד רה"מ והיועץ המשפטי לממשלה - כך למשל במקרים האלה: במערכת מורכבת ומסועפת שבה חולשת הממשלה על מגוון משרדיה, טבעי שיש תחומי השקה רבים בין משרדים ייעודיים, ולעתים אף תחומים המשותפים לטיפולם של שני משרדים או יותר. על כן לא ניתן למנוע לחלוטין את היווצרותן של מחלוקות; בה בעת יש לקדם צעדים יזומים, פרו-אקטיביים, לצמצום כמות המחלוקות ולמניעתן מבעוד מועד, אשר יגדירו כראוי את תחומי הסמכויות והאחריות ויקטינו את הסיכוי להיווצרות מחלוקות; יש לעשות זאת באמצעות פעולות ל"סגירת קצוות" בנושאי חקיקה, וכן באמצעות חיזוק והסדרה של פעולות התיאום הבין -משרדי, לרבות יצירת פורומים להידברות סדירה, כגון ועדות משותפות של משרדים העוסקים בתחומים משיקים ופורום מנכ"לים של מש רדי הממשלה. 2. גישה מגיבה ומסדירה (ראקטיבית ): יש לגבש תכנית מובנית שתכלול נהלים ומנגנונים לקיום הליך יעיל ומועיל ליישוב מחלוקות. בכלל זה ראוי לקבוע לוח זמנים לכל שלב בהליך ליישוב המחלוקת עד לסיומה. כמו כן יש להטיל את האחריות לפתרון המחלוקת בראש ובראשונה ע ל המשרדים והשרים הנוגעים בדבר, ובנוסף לקבוע שהממשלה מחויבת לפעול באופן יזום לאתר מחלוקות ולפעול לפתרונן. | אולם הביקורת העלתה כי לא נמצאו אסמכתאות המתעדות פניות של גורמים מקצועיים במשרד הרווחה אל גורמים מקבילים במשרד הבריאות או דיונים שהתקיימו בין שני המשרדים בדרגים השונים בנושא זה עד תום תקופת הביקורת. זאת ועוד, לדברי הסמנכ"ל לשירותים אישיים וחברתיים במשרד הרווחה, מר מוטי וינטר, כל הפניות בעניין אל משרד הבריאות נעשו בעל פה. יוצא אפוא כי גורמי המקצוע והמנהלים במשרד הרווחה לא קידמו ביעילות את יישוב המחלוקת שגרמה לאי -מתן טיפול רפואי הולם לקבוצה האמורה, בין השאר מאחר שלא תיעדו את פעילותם ליישוב המחלוקת, דבר שמנע טיפול רציף בה. לדעת משרד מבקר המדינה, לא ניתן להשלים עם מצב שבו למעלה מעשור נמשכת מחלוקת בין שני משרדי ממשלה הגורמת לפגיעה בטיפול רפואי בקבוצה של חסרי ישע באוכלוסייה. על שני המשרדים לפעול בהקדם, ואם נדרש - באמצעות השרים, לפתרון המחלוקת ביניהם ולהסדיר טיפול פסיכיאטרי הולם לבני הנוער האמורים לעיל. אם השרים לא יגיעו להסכמה ביניהם בנושא, על שר הרווחה להביא את המחלוקת לפני ראש הממשלה. | 867 |
מטלות רוחב . פיתוח התיירות באילת לדעת משרד מבקר המדינה, בעיותיה המורכבות של אילת, ריחוקה הגאוגרפי, הישענותה הכמעט בלעדית על תעשיית התי ירות והתחרות האזורית הגוברת, כל אלה מחייבים את משרד התיירות ואת משרד ראש . הממשלה לטפל במגוון הסוגיות הדורשות פתרון, לבחון את כל ההיבטים של התחרות האזורית ולהפיק את הלקחים הנדרשים. זאת כדי לעצור את דעיכתה של אילת כעיר תיירות ולדאוג להמשך קיומה ופיתוחה של תעשיית תיירות משגשגת בעיר. .עד מועד סיום הביקורת לא נבחרה החלופה המועדפת למימונו, להקמתו ולהפעלתו של נמל התעופה. לתכנית מתאר ארצית יש מעמד של חוק. אם גופים שלטוניים אינם מקבלים את קביעות התמ"א, עליהם לפעול לשנותה66 , אך אין הם רשאים לפעול בניגוד לה. מדברי ההסבר להחלטת ועדת השרים דלעיל עולה כי חלופת העתקת הנמל הצבאי לא תבוצע בשנים הקרובות. לפיכך על משרד התיירות, משרד התחבורה, חנ"י, משרד הביטחון, עיריית אילת, אג"ת ורשות החברות לפעול בהקדם לקבלת הכרעה בנוגע לחלופת ההתכנסות של הנמל הצבאי ולבדוק את ישימותה לפי הוראות תמ"א 13 . היעדר הכרעה משמעו השארת המצב על כנו, כלומר ניצול לא יעיל של משאבי החוף של העיר, המצומצמים ממילא. לדעת משרד מבקר המדינה, הטיפול בסוגיית כוח האדם בענף המלונאות, בעיקר במקצועות "הצווארון הכחול", חיוני לקיומה ולהמשך פיתוחה של תעשיית התיירות בעיר, והוא מקבל משנה תוקף נוכח הכוונה להגדיל בכרבע את היצע החדרים בבתי המלון בעיר. לפיכך על משרד התיירות, משרד האוצר, משרד התמ"ת ורשות האוכלוסין לפעול לאלתר למציאת פתרון מוסכם, ישים וארוך -טווח לבעיית כוח האדם בענף המלונאות בעיר. לדעת משרד מבקר המדינה, על ממ"י ומוסדות התכנון לזרז את קידומה של תכנית המתאר המקומית לשטח נמל התעופה שיפונה בד בבד עם הליכי התכנון של נמל התעופה בתמנע, וזאת בשל התרומה הגדולה החזויה לשטחו המתפנה של נמל התעופה לפיתוח התיירות בעיר. מן האמור עולה כי על אף מאמציו של שירות התעסוקה לא תרם "מבצע עובדה" לגיוס ממשי של עוב דים ישראלים לבתי המלון בעיר. כמו כן, בניגוד להסכם שתוקפו נקבע לחמש שנים, הפסיק משרד האוצר את תקצובו של "מבצע עובדה" בתחילת שנת 2008 ,, כעבור שנה וחצי בלבד וזאת לאחר שנוצלו פחות מ -8% מהתקציב המקורי הרב-שנתי שהוקצה לפרויקט84 . זאת אף על פי שבשלהי שנת 2007 - גםלאחר שהתקיים דיון בוועדת הכנסת לבחינת בעיית העובדים הזרים - התקיימו כמה פגישות בין נציגי משרד האוצר, שירות התעסוקה והמלונאים, ובמהלכן הציע אג"ת שיפורים אפשריים בהסכם, ואלה התקבלו על דעת הצדדים. | לדעת משרד מבקר המדינה, מיעוט שטחי החוף המיועדים לשימוש הציבור בעיר ואורכה של רצועת החוף התפוסה על ידי חברה א' מחייבים את הגורמים הנוגעים בדבר, ובראשם משרד האוצר וממ"י, לבדוק - בעצמם או באמצעות גוף חיצוני - את צורכי החברה ברצועת החוף בעיר נוכח ההתחייבות החוזית של החברה מולם, וזאת כדי ששטחים רבים ככל האפשר יועברו לשימוש הציבור לפני תום התקופה המוגבלת שנקבעה לכך. | 868 |
מטלות רוחב . הימורים בלתי חוקיים המתקיימים באמצעות האינטרנט .כאמור, בהימורים בלתי חוקיים הנעשים באמצעות האינטרנט נעשה שימוש בשני נתיבים עיקריים: נתיב הכסף ונתיב התקשורת. נתיב הכסף כולל ערוצים רבים, ושלושה גופים נפרדים מופקדים על ההסדרה המינהלית של הפעילות בהם: בנק ישראל, משרד התקשורת - המפקח על בנק הדואר, ומשרד האוצר - רשם נותני שירותי מטבע. על ההסדרה של נתיב התקשורת מופקד משרד התקשורת. ממצאיו של דוח זה מצביעים על ליקויים בתיאום בין גופי ההסדרה המינהלית ובינם לבין גופי האכיפה הפלילית. מצב זה מחייב בחינה שתוביל להפקת הלקחים הדרושים בדבר סדרי העבודה והתיאום בין כלל הגופים האמורים למיצוי פוטנציאל האכיפה המשולבת. בעשור האחרון חלה התפתחות מהירה בתחום השימוש ברשת האינטרנט. התפתחות זו אף הביאה לפיתוחם המואץ של אתרים העוסקים בפעילות בלתי חוקית. מאז פרסום מסמך המדיניות בשנת 2000 ועד מועד סיום הביקורת, נובמבר 2010 , לא נמצא כי משרד התקשורת בחן את המדיניות שנקבעה וממילא לא עדכן אותה. מכירת כרטיסים לביצוע הימורים היא הפרה לכאורה של הוראות חוק העונשין בדבר ארגון או סיוע לארגון הימורים בלתי חוקיים. במועד סיום הביקורת, נובמבר 2010 , הופצו כרטיסים בגלוי. לדעת משרד מבקר המדינה, השתהות גורמי האכיפה, פרקליטות המדינה והמשטרה במאבק נגד מכירת כרטיסי ההימורים, הגם שמידע מפורט הועבר אליהם מאז שנת 2007 , פוגעת באפקטיביות האכיפה ובהרתעתמפרי החוק. . מתן שירות טלפוני לאתר הימורים בלתי חוקי, נותן לכאורה יד לביצוע הימורים בלתי חוקיים. לדעת משרד מבקר המדינה, במסגרת הפעילות המשולבת והמאבק בהימורים באינטרנט, על גופי האכיפה וההסדרה לפעול ככל שהדבר אפשרי מהבחינה המשפטית על מנת למנוע תקשורת טלפונית ללא תשלום לאותם אתרים. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי משרד התקשורת יפעל להגברת מודעות הגולשים לקיומם של אתרים העוסקים בפעילות בלתי חוקית, ובהם התכנים שבאתרי אינטרנט העוסקים בהימורים לא חוקיים. עוד ראוי כי המשרד יפעל לעגן את הנושא במדיניותו וברישיונות ספקי האינטרנט. יוצא אפוא , שלמעט אתר אחד, האתרים שהמשטרה הורתה לחסום את הגישה אליהם המשיכו בפעילותם. יצוין שהוראת המשטרה כללה רק מספר קטן של אתרים, והגישה ליתר אתרי ההימורים הפונים למהמרים ישראלים לא נפגעה כלל. | נתיב חדשני זה הוא חלק ממערך תשלומים אינטרנטי בעידן הגלובלי שבו תשלומים מבוצעים ללא צורך בכרטיס אשראי. לדעת משרד מבקר המדינה, על בנק ישראל, משרד האוצר ומשרד המשפטים לבחון את הנושא ולקבוע מדיניות שיישומה יאפשר פיקוח נאות על פעילות החברות הבין-לאומיות. במידת הצורך יש גם ליזום תיקון לחוק שיסדיר זאת כדי למנוע מצב שבו אפיקים חדשניים אלו ישמשו פרצה שתאפשר פעילות בלתי חוקית בכלל ותשלום עבור הימורים בלתי חוקיים באינטרנט בפרט. | 869 |
מטלות רוחב . ועדות איתור בשירות הציבורי נמצאכי הנוהל של הנציבות צמצם את הבדיקה שאמורה הנציבות לקיים לחברי הוועדה שאינם עובדי מדינה, לבדיקה של היעדר ניגוד עניינים בלבד. נמצא שוועדת השירות קיבלה החלטות לאיוש משרות באמצעות ועדות איתור עקב פניות חוזרות ונשנות של משרדים ממשלתיים. למשל, באפריל 2008 אישרה הממשלה, ל פי המלצת ועדת השירות, למנות שישה ממונים על מחוזות במשרד הפנים באמצעות ועדת איתור, אף כי כל מנהלי המחוזות בשירות המדינה ממונים באמצעות מכרז , ואף כי במשך שש שנים התנגדו היועץ המשפטי לממשלה דאז והנציבות לאיוש משרות אלה באמצעות ועדת איתור. המלצת ועדת השירות לממשלה לא נומקה. הביקורת העלתה שכמה ועדות איתור זימנ ו לריאיון מועמדים שלא עמדו בתנאי הסף ואף המליצו למנותם. להלן דוגמה: רק לאחר פניית המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הביעה הנציבות את התנגדותה להליך המינוי; או אז הביע המשנה לנציב ליועץ המשפטי של משרד האוצר את הסתייגותו הנחרצת מההליך שקוים עד אותו מועד. בעקבות זאת הקים השר ועדת איתור. יצוין שבפברואר 200975 סיווגה הממשלה את המשרות של ראשי האגפים באוצר לשלשה סוגים: משרת מנהל רשות החברות הממשלתיות, משרת החשב הכללי, משרת הממונה על שוק ההון ומשרת מנהל רשות המסים76 סווגו כמשרות שבהן לעצמאות ולאי-התלות של נושאיהן חשיבות מיוחדת. כאמור, מאפיינים אלה זהים לאמות המידה שקבעה הממשלה בהחלטה 345 .למשרות הפטורות ממכרז שיש לאיישן באמצעות ועדת איתור משרת הממונה על השכר והסכמי עבודה ומשרת הממונה על אגף כלכלה והכנסות המדינה סווגו כמשרות שמצד אחד, חשוב שנושאיהן יכהנו בהן לאורך זמן בגלל חשיבות הניסיון והידע הנצברים בעת כהונתם בהן לתפקודם, אך מצד אחר, יש להגביל את זמן הכהונה בהן כדי לרענן את השורות מעת לעת. משרת הממונה על התקציבים סווגה כמשרה שנושאּה מופקד על ביצוע מדיניות הממשלה, ומילויּה מחייב מידה גדולה של אמון ותיאום בינו ובין חברי הממשלה. הממשלה לא התייחסה אם כן למנהלי האגפים במשרד האוצר בצורה אחידה, והיא זו שאמורה לקבוע אילו משרות בכירות יאוישו באמצעות ועדת איתור לאחר שהנציבו ת תשלים את בחינתה בנושא77. לדעת משרד מבקר המדינה, הואיל ועברו למעלה מחמש שנים ממתן פסק הדין של בג"ץ ועדיין לא הושלמו הליכי החקיקה, על היועץ המשפטי לממשלה לשקול פרסום הנחיה להסדרה כוללת של מינוי בכי רים בתאגידים סטטוטוריים באמצעות ועדת איתור עד סיום הליכי חקיקת חוק כולל לתאגידים סטטוטוריים. .כמה מועמדים, ביניהם גם בעלי זיקה לשרים, כך שהשרים עצמם יכלו לבחור את המועמדים, ויש בכך כדי לפגוע באמון הציבור במנגנון ועדות האיתור, בפרט באנשים שהגישו את מועמדותם למשרות בהנחה שמדובר בהליך תחרותי והוגן - ולא היא. | ההודעות לציבור על הקמת שתי הוועדות הוולונטריות בשירות המדינה יצרו בציבור תחושה והבנה כי לכאורה הן פועלות ברוח הכללים שקבעה הממשלה, כך שלמעשה בעיני הציבור הוועדות הוולונטריות נחזו בפרסומים לוועדות איתור כאלה; אולם הן לא פעלו כך. הן הציגו לשרים | 870 |
חברת נמל אילת בע_מ . היבטים מנהליים - חברת נמל אילת בע_מ (3) משרד מבקר המ דינה השווה בין שכרו השנתי ברוטו לפני העברתו של המזכיר מחוזה אישי בשנת 2008 לשכרו השנתי בשנים 2009 ו- 2010 , כעובד בכיר קבוע. מההשוואה עולה כי שכרו עלה פי 2.3 מכ- 146,000 ש"ח בשנת 2008 לכ- 331,000 ש"ח בשנת 2009 , ופי2.1 , לכ- 312,000 , בשנת 20107, בלא שהיה שינוי בתפקידו של העובד. .משרד מבקר המדינה העיר לחברה כי אין זה תקין שעובד המועסק במשרת אמון יוע בר למעמד של עובד קבוע. מעצם טבעה משרת אמון יכולה להימשך רק כל עוד שורר האמון בין הצדדים , ורק כל עוד יו"ר הדירקטוריון מכהן בתפקיד. הביקורת העלתה כי החלטת ועדת הדיור להעתיק את משרדי דירקטוריון החברה לבאר שבע לא כללה מסמכים מבססים אשר יסבירו כיצד היא התקבלה, מה היו השיקולים והחלופות שנבחנו ואילו בדיקות נערכו כדי לוודא שאכן יושג החיסכון האמור. נמצא כי מסמך החלופות הוכן על ידי מזכיר הדירקטוריון ולא על ידי מי שאמּון על בדיקת הצעות מסוג זה, כגון אגף כספים. . מהטבלה עולה כי הייתה שונּות בין המשמרות הנוספות שמבצעים העובדים, וכי היו עובדים בכל מחלקה שביצעו עשרות משמרות נוספות בשנה, מעבר לאלה שביצעו עובדים אחרים. יצוין כי את רוב המשמרות הנוספות מבצעים עובדים ותיקים ששכרם גבוה. עובדה זו משפיעה על הוצאות החברה. הביקורת לא קיבלה הסברים מספקים על הסיבות להבדלים בין העובדים בביצוע המשמרות הנוספות, דבר שיש לו גם כן השפעה ניכרת על שכר העובדים ועל הוצאות החברה. הביקורת העלתה כי למרות מכתב זה, שנכתב עוד לפני קליטתם של העובדים, לא נערך דיון בדירקטוריון אם להפסיק את תהליך הקליטה, והחברה המשיכה את תהליך קליטתם. הביקורת העלתה כי לאחר הפסקת קו המכולות לא נערך תחשיב כדי לבחון אם המשך העסקת העובדים יביא לחיסכון בהשוואה למצב הקיים. כאמור עובדי התפעול עובדים שמונה ימי עבודה בחודש בלבד. | ניהול הליך בחירת עובד בכיר בידי ועדה שחברים בה חברי דירקטוריון אינו תואם כאמור את הנחיית הרשות, ויש בו גם משום פגיעה בסדרי בקרה נדרשים. המנכ"ל אמור לנהל את הליך הבחירה, ואילו הדירקטוריון אמור לבחון את ההליך ולאשר אותו. | 871 |
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . ניהול ענף הדיג מהפרטים שהובאו לעיל התברר שהשו"ט הנפיקו למפעלים אישורי ייצוא אף שידעו שהם אינם עומדים בדרישות של האיחוד האירופי. משרד מבקר המדינה העיר למשרד החקלאות שהדבר אינו תקין וגם עלול בסופו של דבר לגרום נזק כלכלי ותדמיתי למדינת ישראל. כאמור, הפיקוח על איכות הדגים הוא תפקידם של השו"ט. הם אמורים לוודא את הטמעתם ואכיפתם של נהלים והוראות בכל הקשור לשחיטה ולמיון של הדגים לשיווק מקומי ולייצוא ובכל הקשור לעיבודם לייצוא תוך הקפדה על כשירותו הבריאותית של דג שמיוצר ומעובד למאכל אדם; השירותים הווטרינריים אחראי ם גם למניעת הפצתן של מחלות דגים. למרות זאת עד שנת 2009 השו"טלא עסקו בפיקוח על גידול דגי מאכל. הם לא אישרו את החוות לגידול דגים לשוק המקומי ולייצוא כמקומות ראויים לגידול דגים ולא פיקחו עליהן. טריות הדגים אינה נבדקת במעבדה לטיב דגים ומוצריהם בשו"ט. גם שאריות כימיות בדגים שנידוגו בימים אינ ן נבדקות. סקר שנתי המבוסס על דגימה לקויה אינו מאפשר להציג תמונה אמיתית של איכות הדגים ששווקו למאכל באותה שנה. לדעת משרד מבקר המדינה, על השו"ט לדאוג להכנת סקר השאריות לפי התכנית כדי שיהיה אפשר לפעול על בסיס תשתית נתונים מהימנה ולתת לציבור מידע מבוסס על איכות הדגים שצרך. לפי דרישות מדינות האיחוד האירופי, בדיקות טריות הן תנאי לייצוא דגים אליהן. מאחר שהשו"ט לא פיקחו על איכות הדגים, הם לא שלחו למעבדה במשך כל שנות קיומה דגים מתוצרת הארץ. לדעת משרד מבקר המדינה, ההצעה ראויה לבחינה בפורום מקצועי מתאים, כגון הוועדה לאכלוס הכינרת . משרד מבקר המדינה העיר לאגף הדיג שאכיפה לא מלאה של איסור הדיג בבטיחה בתקופת הרבייה של אמנון הגליל פגעה אולי אף היא בהתרבותו בכינרת. | .לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החקלאות ליישם צעדים נחוצים לאישוש הדגה בים התיכון. | 872 |
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . היבטים בפעולת היחידה לפיקוח על הצומח והחי כאמור על היחידה מוטלת האחריות למנוע הברחת מוצרים מן החי וכל טובין אשר יבואם מוסדר לפי הפקודה לשם הגנה על בריאות הציבור ולמניעת הפצת מחלות בע"ח. אחריות זאת כוללת מניעת זליגת בשר מיובא המיועד לרש"פ אל השווקים בישראל. בשר אשר אינו עומד בתנאים הווטרינריים החלים על בשר המיובא לישראל, אינו כשר ולא ניתן לדעת מה תאריך תפוגת השימוש בו. בפועל במשך עשר שנים לא התקיים פיקוח על יבוא בשר לרש"פ. לדעת משרד מבקר המדינה, ההחלטה על הפסקת ליווי הבשר לרש"פ על ידי היחידה והשו"ט בד בבד עם אי קיום כל הוראות הנוהל שמטרתן להבטיח כי בשר המיועד לרש"פ לא יזלוג לישראל, היא מחדל שיש לו השפעות חמורות על בריאות הציבור ועל רגשות שומרי הכשרות בארץ. אף שנושא הפיקוח על הבשר הוא משמעותי מנהל היחידה והנהלתה לא הביאו נושא זה לידיעת השר או מנכ"ל המשרד. . לדעת משרד מבקר המדינה, מענה לאחר זמן כה רב, בנושא אישי ובמיוחד שמדובר במנהל היחידה, אינו תקין18 . משרד מבקר המדינה העיר למשרד כי עליו לפעול לחלוקת העבודה בין היחידה ליחידת האכיפה של מועצת הלול למניעת פעילות כפולה בענף ובכך לאפשר הפניית עובדי היחידה לביצוע משימות אחרות. למשימה זו הקצתה היחידה כאמור שני מפקחים, על חשבון ביצוע הפיקוח בדרכים על הובלת בע"ח. משימה זו מבוצעת גם על ידי פקחי אגף הדיג. נמצא כי המשרד לא בחן את השאלה אם ביצוע המשימה מצדיק את צמצום הפיקוח בדרכים על הובלת בע"ח. מהאמור לעיל עולה כי בפועל נוספו ליחידה מטלות רבות בהחלטות אד- הוק. יצוין כי המטלות האמורות לעיל אינן נכללות בתכנית העבודה של היחידה, אולם היחידה מקדישה לביצוען זמן רב ומשאבים גדולים. משרד מבקר המדינה העיר למשרד כי כיון שעובדי היחידה, בעלי סמכויות פיקוח, אכיפה חקירה ומעצר עוסקים בתפקידים רגישים ועל מנת להבטיח כי פעולתם תהיה חפה מכל עניין אישי ראוי להחיל את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה על עובדי היחידה כולה, לרבות אלו שהתקבלו אליה לפני שנת 2006, ולדרוש מעובדיה לדווח על עיסוקיהם השונים - שלהם ושל מקורביהם העלולים להעמיד אותם בחשש לניגוד עניינים. הדיווח יכול שיעשה באמצעות שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים. מילויו יחשוף את כל המידע על העובד שעלול להביאו להימצא במצב של ניגוד עניינים וכך ניתן יהיה לנטרל את החשש להמצאות במצב של ניגוד עניינים. עוד העיר משרד מבקר המדינה כי הנוהג של היחידה לפיו היא החתימה את עובדיה על מסמך שהוא למעשה מעין תצהיר שבו העובד מתחייב לדווח אם בעתיד הוא יקלע למצב של ניגוד עניינים אינה מספקת. מילוי השאלון יאפשר להנהלת היחידה והלשכה המשפטית של המשרד להפעיל שיקול דעת, על בסיס מידע מלא האם נדרש לבצע הסדר למניעת ניגוד עניינים. נמצא כי מנהלי המרחבים לא תמיד הביאו בחשבון את מקום המגורים של העובדים בעת שיבוצם לעבודה ועקב כך היו מפקחים שביצעו ביקורות במקום מגוריהם. כך למשל אחד המפקחים מהמגזר הבדואי ביקש שלא ישבצו אותו לפעילות במגזר זה, שכן במקרים מסוימים הבדואים אינם מקבלים את תפקידו בהבנה, והדבר מקשה עליו את ביצוע עבודתו. אף על פי כן בקשתו לא נענתה. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לתת משקל מיוחד לכך שמפקח יימנע ככל האפשר מלבצע את עבודתו במקום מגוריו, על מנת להגדיל את האפקטיביות שלו בביצוע תפקידו ולהפחית את האפשרות הקיימת ליצירת מצבים של ניגוד עניינים. | הנתונים שהובאו מצביעים על כך שקיים גרעין קשיח של מבריחים, אשר העונש המוטל עליו אינו מהוה עבורו עונש מרתיע ועל כן הוא שב וחוזר על ניסיונות ההברחה. העובדה שבודדים בלבד משלמים את הקנס המינהלי המוטל עליהם והעובדה כי התהליכים המשפטיים נמשכים זמן רב למדי מעלות חשש שלמנגנון הענישה המתואר לעיל יש כוח הרתעה נמוך בהשוואה לרווח הנובע מפעילותם העבריינית. לדעת משרד מבקר המדינה, הדרך להתמודד עם תופעת ההברחות היא להגדיל את כושר ההרתעה ולהקטין את הכדאיות בביצוע העברות. לצורך כך על הייעוץ המשפטי לפעול להגדלת היקף התיקים המטופלים, ועל רשות האכיפה להקפיד לגבות את הקנסות המוטלים על עוברי העברות. זאת ועוד, מאחר שהפיתוי הכלכלי הטמון בעברות אלו גדול, מן הראוי שהמשרד יבחן כיצד ניתן לצמצם את התמריץ הכלכלי לביצוע ההברחות. בין היתר, ניתן לשקול הצעת שינויים בחקיקה כך שהקנסות יהיו גבוהים יותר, ויושתו בגין עברות נוספות. | 873 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . פיקוח על מכוני הרישוי ועל המוסכים עד מועד סיום הביקורת (ספטמבר 2010 ) לא החליט המשרד בדבר הקמת מכון רישוי בתל אביב, וכך נפגעת רמת השירות לבעלי רכב בעיר, כאמור במכתבו של הסמנכ"ל הבכיר לתנועה. לדעת משרד מבקר המדינה, בטרם החליט משרד התחבורה להקים את מכון הרישוי באזור זה היה עליו להתחשב בשיקולים של נגישות, של בטיחות ושל נוחות ללקוחות. .מהשוואה זו עולה כי בשנים האחרונות ירד מספר כלי הרכב שתקינותם נבדקה על ידי המשרד, הן מספרם המוחלט והן ביחס למספר כלי הרכב במדינה. אף שמספרם המוחלט של כלי הרכב עלה מכ -2 מיליון בשנת 2003 לכ-2.4 מיליון בשנת 2009 - עלייה של22% , ירד מספר הבדיקות מ- 40,089 בשנת 2003 (כ- 2.02% מכלי הרכב) ל- 36,286 בדיקות בשנת 2009 ( 1.43% מכלי הרכב). ירידה זו בהיקף הבדיקות משמעותה ירידה ברמת הפיקוח של המשרד על תקינות כלי הרכב הנעים על הכבישים. יוצא אפוא כי המשרד לא הקפיד שתיעשה הפרדה כדי להשיג את התכלית של מניעת ניגוד עניינים, והועלו מקרים שבהם בפועל יש בעלות צולבת על מכון רישוי ועל מוסך, לעתים באמצעות החזקת מניות בתאגיד אחד, ולעתים - בשניים. מכאן שהמשרד הטיל על צוות של שני מפקחים לאכוף את החוק על500 .המוסכים הבלתי מורשים בכל הארץ 2. על פי נתו ני המשרד ביולי 2010 , מחלקת האכיפה טרם נקטה צעדים משפטיים נגד 171 מוסכים בלתי מורשים שמפקחי המחוזות קבעו כי פעלו ללא רישיון. נגד 287 מוסכים התנהלו הליכים משפטיים, חלקם- חמש שנים ויותר. התמשכות הטיפול במוסכים הבלתי מורשים עלולה לפגוע בהרתעה מפני תופעה זו. שלושה מכוני רישוי שהמשרד תכנן להקימם ופרסם מכרזים לשם כך (שני מכונים - במכרז שהתפרסם בשנת 2004 , ואחד- בשנת 2006 ) לא הוקמו בסופו של דבר. בתכנית להקמת מכוני רישוי עד 2020 לא נכללו שלושת המכונים הנ"ל, אף שהמשרד הגיע למסקנה כי מכוני רישוי אכן דרושים במקומות אלו. משרד מבקר המדינה העיר למשרד התחבורה כי החלטה על מתן הרשאה מתוך התעלמות מן התנאי המאפשר את ביטולה במקרה שקיים רישום פלילי עלולה לפתוח פתח לעבריינים לקבל כתב הרשאה לביצוע תפקיד שלטוני מובהק. | מממצאי הביקורת הנוכחית עולה שגם בשנת 2010 - 14 שנים לאחר קבלת המלצותיה של ועדת המנכ"לים - עדיין לא עמד המשרד ביעד שקבעה הוועדה. | 874 |
משרד הפנים . פרויקט תעודת זהות חכמה משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים כי הערכת המשרד, עוד בטרם הוחלט על החלת החוק בהדרגה, הייתה שהחלפת 5 מיליון תעודות זהות תימשך כחמש שנים. נוכח החלת החוק בהדרגתיות במסגרת תקופת מבחן של שנתיים עד ארבע שנים, שבהן יינתנו תעודות זהות חכמות רק למי שיביע את הסכמתו לתת אמצעי זיהוי ביומטריים, יש חשש שגם בתום חמש השנים לא יונפקו 5 מיליון רכיבי פרסונליזציה וכי השנה הנוספת, המספקת "רשת ביטחון" של 500,000 רכיבי פרסונליזציה, לא תכסה על הפער שייווצר. כך יקבל הספק תשלום גם עבור רכיבים שלא יסופקו. משרד מבקר המדינה מעיר כי השימוש במצלמות כיום לצילום זרים המגיעים לישראל אינו עולה בקנה אחד עם המטרה שלשמה אישר המשרד את הוצאת הכספים כאמור. בדצמבר 2008 חתמו נציגי המשרד על הסכם עם הספק לייצור תעודות זהות חכמות, וזאת קודם שהוסדרו בחקיקה ראשית שינויי החקיקה הדרושים, וכך נוצר מצב שבו יש סיכון שלפחות חלק מן ההשקעה בפרויקט עלול לרדת לטמיון. כאמור, על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספטמבר 2004 אין לפרסם מכרז בנסיבות בהן הוראות מהותיות במכרז מתבססות על הצעת חקיקה שטרם אושרה בכנסת. בהתקשרו עם הספק בטרם הושלמו הליכי החקיקה פעל המשרד שלא ברוח הוראות היועץ המשפטי לממשלה. על ההסכם חתם חשב המשרד, שהוא הזרוע הארוכה של החשב הכללי, ובתוקף הוראות התכ"ם נמנה עם חברי ועדת המכרזים ומשמש "שומר סף" המבטיח שהתקשרויות המשרד יהיו תקינות. אולם חשב המשרד חתם על ההסכם עם הספק בלי שהושלמה החקיקה הדרושה לפרויקט, ובכך לא מילא את תפקידו כשומר סף. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים כי הוא הוציא מיליוני שקלים מקופת המדינה עבור רכישת תוצרים ושירותים, אך כבר כמה שנים אינו משתמש בהם לתכלית שלשמה אושרה ההוצאה. פעולות אלה מנוגדות לכללי מינהל תקין, מבזבזות משאבי המדינה וגובלות ברשלנות. .תצלום ממוחשב בתעודות הזהות. הצעה זו הוגשה לכנסת בסוף שנת 2006 ואושרה כאמור בקריאה ראשונה בינואר 2007 . .המשרד יזם את פרויקט ההנפקה של תעודת הזהות החכמה בשילוב שבב אלקטרוני ותצלום ממוחשב כבר בשנת 2001 . יזמה זאת חייבה היערכות ממושכת - ייזום תיקוני חקיקה ובחירת ספק, הקמת קו ייצור ופתרונות טכנולוגיים מתאימים שייושמו גם בלשכות מינהל האוכלוסין - כדי שיהיה אפשר להנפיק את תעודת הזהות החכמה לפי המפרט ולפי תורת ההפעלה שגיבש המשרד. עם הסרת ההצעה לחוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 10 ) נבלם המהלך, הפעם ביזמת המשרד, ונעצר קידומו של הפרויקט. לדעת משרד מבקר המדינה היה על המשרד לב חון את הסיכונים ואת ההשלכות של העיכוב בהנפקת תעודת הזהות החכמה. בנובמבר 2007 'כבר עמדה הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס10 ) בהכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, וקידומה היה מאפשר להתחיל בהנפקת תעודות הזהות החכמות. אך החלטת המשרד לכלול בתעודת הזהות החכמה אמצעי זיהוי ביומטריים חייבה כאמור שינויי חקיקה נוספים. | עולה כי עד ששינה המשרד את עמדתו באמצע שנת 2007 והחליט לשלב אמצעי זיהוי ביומטריים בתעודת הזהות החכמה, כבר הקדיש לנושא יותר מעשור. המשרד התקשה לקדם את החלפת תעודת הזהות הישנה בחדשה, אם משום הליקויים שנמצאו בהליכי המכרז הראשון ואם משום שלא קידם בעוד מועד תיקונים בחקיקה שנדרשו כדי לאפשר את המכרז | 875 |
רשות מקרקעי ישראל . ניהול מערכות המידע - מינהל מקרקעי ישראל משרד מבקר המדינה העיר למינהל כי עליו לשפר את פעולות המעקב והבקרה על מצב החובות וגילם. יש להפיק דוחות אלו באופן קבוע, לנתח את הנתונים שנמצאים בהם ולקבל החלטות בדבר מדיניות הגבייה ותכנית הגבייה. המינהל לא עשה פעולות אלו ומן הראוי לקיימן כחלק מתהליכי העבודה שלו. משרד מבקר המדינה העיר למינהל כי ראוי שיעשה שימוש במערכת המידע שברשותו המאפשרת קיום מעקב ובקרה. על המינהל לבנות תכנית גבייה ולהפיק דוחות מעקב שיאפשרו לו לשפרה. לדעת משרד מבקר המדינה, על המינהל לשפר את הפיקוח והבקרה של עובדיו בתחום זה ולהיעזר במערכת הממוחשבת לבקרה שוטפת. כמו כן עליו לשלב פעולות בקרה ממוחשבות בתהליך מתן האישורים ולנקוט את כל האמצעים הדרושים למניעת הישנות תופעות כאלה. נמצא כי דוח החייבים במערכת עכ"א כולל חובות שהושמטו בדוחות אחרים. כמו כן היו אי -התאמות בין הדוחות לבין הנתונים במערכת. העובדה שבשני מאגרי מידע של המינהל נמצאים נתונים שיש ביניהם הבדלים ניכרים בנוגע לסכו מי חובות הדח"ש מעוררת ספקות בנוגע למהימנותם. משרד מבקר המדינה העיר למינהל כי עליו לדאוג לכך שנתוני חובות הדח"ש הרשומים במאגריו יהיו זהים בכל המאגרים. לדעת משרד מבקר המדינה - נוכח ריבוי הליקויים שהועלו מן הראוי שהמינהל יבחן את היקף כוח האדם הנדרש לביצוע ביקורת בחשבויות, כדי להבטיח קיום בקרה נאותה על פעולותיו. משרד מבקר המדינה העיר למינהל כי עליו לפעול לזירוז הפיתוח של מרכז המידע. כמו כן עליו למנות לאלתר אחראי ארצי לגביית חובות, ולחדש את התכנית לגביית החובות תוך שימוש במרכז המידע החדש. עוד העיר משרד מבקר המדינה כי ניהול החובות חייב להיות מעודכן ולשקף את מצבם האמִתי. שדרוג ניהול החובות במערכת עכ"א הוא חיוני ועשוי לתרום לשיפור הגבייה של המינהל. משרד מבקר המדינה העיר למינהל כי ריבוי הנתונים השגויים הרשומים במערכת ובדוחות המופקים על ידה מחייב, מחד גיסא, את צמצום מספר מקרי ההתערבות ידנית בבסיס הנתונים, ומאידך גיסא - בחינה לוגית של המערכת הקיימת עד שדרוגה או החלפתה למניעת כשלים כגון איפוס תאריכים בצורה אוטומטית, ללא התרעה על חריגים. | הביקורת העלתה כי גם הנוהל שפרסם המינהל לא קוים: במבנה הארגוני של אגף מידע יש בתקן משרה של ראש "תחום בקרה, אבטחת מידע ומשימות מיוחדות", ואולם תפקידיו העיקריים של העובד המשובץ בה הם סיוע בהעסקת כוח אדם חיצוני באגף ו תיאום בין המינהל לבין גופים ציבוריים המעוניינים לקבל ממנו מידע על פי חוק חופש המידע, כך שלמעשה הוא אינו מטפל באבטחת מידע. | 876 |
משרד המשפטים . מתן סיוע משפטי בתחום האזרחי אגף הסיוע לא קבע נהלים לאיתור עורכי דין ואמות מידה לבחירתם ולא פרסם פומבית מידע רלוונטי לעורכי דין המעוניינים להיכלל במאגר. נמצא שלשכות הסיוע מוסיפות עורכי דין למאגר על בסיס פנייה יזומה מצד עורך דין . ראש לשכת הסיוע בוחר מבין המועמדים את אלה שלדעתו הם המתאימים ביותר, וכולל אותם במאגר עורכי הדין. פעולת האגף לאיתור עורכי דין אינה נעשית אפוא בהליך פומבי ואינה שקופה. כך אינם מובטחים שוויון ההזדמנויות ובחירת עורכי הדין המתאימים ביותר. יוער עוד כי בשנת 2007 הכין אגף הסיוע טיוטת הזמנה לציבור עורכי הדין "להגיש מועמדות להצטרף למאגר עורכי הדין של לשכת הסיוע המשפטי מחוז צפון או באר שבע". בטיוטה נקבעו תנאי הסף הנדרשים לתפקיד42 . במועד סיום הביקורת טרם אישרה הלשכה המשפטית במשרד המשפטים את הטיוטה. על משרד המשפטי ם לוודא שאגף הסיוע יכין נוהל לאיתור עורכי דין, שיכלול אמות מידה לבחירתם. נוסף על כך עליו לפרסם פומבית את האפשרות להיכלל במאגר עורכי הדין. ,עולה מהנתונים כי כרבע מעורכי הדין50 במספר, צברו מעל5 התראות בשנים 2008 -2009 . מתוך 50 עורכי דין שקיבלו מעל 5 ,התראות11 קיבלו בשנת 2009 לטיפולם מספר תיקים גבוה יותר מזה שקיבלו בשנת 2008 . זאת על אף הנחיית ראש הלשכה, ולפיה עורך דין שאינו מדווח כנדרש לא יקבל מינויים חדשים. (א) בלשכת ירושלים, בכל הפעמים שבהן התקשר צוות משרד מבקר המדינה, לא ניתן מענה טלפוני בשעות פעילות הלשכה ואי -אפשר היה להשאיר הודעה קולית. בשעות שאינן שעות פעילות הלשכה היה מענה קולי מוקלט שפירט את שעות קבלת הקהל בלשכה אך אי -אפשר ה יה להשאיר הודעה קולית, ולא הושאר מספר טלפון לצורך קבלת מענה במקרים דחופים כפי שקבע נוהל הכוננות. תיעוד ההתראות בגין אי-דיווח בתיקי הפונים ולא בתיקי מעקב עורכי דין מקשה את הבקרה על תפקודו של עורך הדין: בדיקת מספר ההתראות שקיבל עורך דין מסוים, מחייבת עיון בעשרות תיקי פונים, שבהם טיפל אותו עורך דין. כך קשה להסיק מסקנות ניהוליות לגבי מספר התיקים שיועברו לטיפולו בעתיד. הביקורת העלתה כי טיוטת מכתב זו לא גובשה לכדי מכתב שנשלח ליועץ המשפטי לממשלה. עד סיום הביקורת, בספטמבר 2010 , טרם גובש המסמך הפנימי וטרם הוכרעה סוגיית מתן סיוע לתושבים זרים. .משרד מבקר המדינה מעיר כי סוגיית מתן הסיוע המשפטי לתושבים זרים הועלתה בפני הנהלת משרד המשפטים כבר בספטמבר 2007 . מדובר בסוגיה הנוגעת לאלפי אנשים, בין היתר, למהגרי עבודה הנמצאים בישראל. במצב זה אוכלוסייה מוחלשת, דוגמת א וכלוסיית התושבים הזרים, אינה זכאית לסיוע. משרד מבקר המדינה סבור כי על משרד המשפטים לקיים דיון ולהכריע בסוגיה זו. | .ראוי היה שהאגף ישקול ליזום תיקון חקיקה שיוסיף על השירותים שהוא מעניק אפשרות למתן סיוע גם במקרה של התדיינות מחוץ לכותלי בית המשפט. כך יורחב סל השירותים שהאגף יוכל להעניק לפונים. | 877 |
רשות השידור הישראלי (בפירוק) . ענייני מנהל וארגון - רשות השידור בעת הפנייה לוועדת הכספים היה הליך בחירת הפרויקטור בשלביו האחרונים, אך מנהל הרדיו בעברית (בפועל) לא מסר זאת לוועדה. תחת זאת הוא ביקש אישור עקרוני להעסקת פרויקטור תוך יצירת הרושם שהתהליך רק בתחילת דרכו, ולפיכך ביקש יו"ר ועדת הכספים תיאור תפקיד, הערכת עלויות וקציבת תקופת העבודה. מטבע הדברים מנהל במינוי זמני מתקשה בתכנון לטווח הארוך ובקבלת החלטות קשות. בכך מוחלשת עצמתו הניהולית - הן כלפי הכפופים לו והן כלפי ההנהלה. חשיבו ת מינוי קבוע רבה יותר בתקופה שבה התחרות בתחום השידור הולכת וגוברת. החלטה זו שונה מהותית מההחלטה המקורית של הוועד המנהל בדבר "ייעוץ חיצוני למנכ"ל" ומהחלטת צוות הרפורמה לגייס פרויקטור חיצוני ונובעת מאופן א יתורו ובחירתו של הפרויקטור. ראוי היה שהמנכ"ל או מישהו מטעמו יעדכן את ועדת הכספים של הרשות ואת צוות הרפורמה בעניין שינוי זה, ואולם לא התקיים כל דיון מחודש בנושא ולא נדונו הטעמים שהביאו להפיכת ההחלטה על פיה. .שהוגדר כ"מנהל פרויקט בכיר". נקבע שעליו יהיה לרכז את כל העבודה לקראת שיקום התשתית הטכנולוגית של הרשות, הטמעת טכנולוגיות חדשות ושינוי דפוסי עבודה שנובעים מהם מבלי לבקש שנית את אישור הוועד המנהל לכך. בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי עיתונאי ה ' המשיך את עבודתו הפרטית עד יוני 2010 .בלי אישור בעוד האישור של הוועד המנהל מיוני 2008 עסק ב"ייעוץ חיצוני למנכ"ל להכנת המכרזים ולרכישת הציוד החדש", צוות הרפורמה בחר פרויקטור מאפייני הטיפול בהעסקת עיתונאי ח' והמגיש ברדיו דומים- המנכ"ל קבע עובדות מוגמרות לגבי העסקת השניים, ורק לאחר שהרשות החלה להעסיקם הוא החל להסדיר את ההתקשרות. כך יצר בעצם המנכ"ל מחויבות לגורמים המקצועיים ברשות להכשיר את הסיכומים שהגיע אליהם, בניגוד לכללי מינהל תקין ולשמש חותמת גומי להתנהלותו. | .משרד מבקר המדינה ער לעובדה שהתקציב לאותן שנים הוכן כאשר הרשות נמצאה במצב משברי, כאשר מחד גיסא, קטנו הכנסותיה לאחר שאגרת הטלוויזיה הופחתה בחוק, ומאידך גיסא, היא מוגבלת ביכולתה להפחית את תשלומי השכר שהיא משלמת. עם זאת, חובה על הרשות לגבש ולהגיש מדי שנה הצעת תקציב המושתת על הנחות פסימיות. רק כך יהיה אפשר להתמודד באופן אחראי עם אי-הוודאות שהיא נחלתה של | 878 |
משרד האוצר . מינהל הרכב הממשלתי לדעת משרד מבקר המדינה על אגף החשכ"ל לקבוע לוחות זמנים למעבר למערכת מידע מתאימה אחת ועדכנית, שתשולב במערכת החשבונאית הממשלתית. מעבר זה יגביר את אמינות הנתונים, יבטל את הצורך בעבודה על שתי מערכות במקביל, וכן יתרום לניהול חשבונאי נאות של כלי הרכב של המינהל, כפי הנדרש על פי כללי החשבונאות בעניין רכוש קבוע. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמינהל הרכב ישקול להתקין מערכות איתור בצי רכבי האיגום של משרדי הממשלה ולצורך כך יגדיר מחדש את נוהלי העבודה ואת סדרי הבקרה והדיווח. התקנת מערכות מסוג זה תתרום לשיפור ניכר ביכולת הבקרה והפיקוח על צי רכבי האיגום ועל הנהגים, להתייעלות ולחיסכון ניכר בעלויות התפעול של אותם כלי רכב. כמו כן, סביר שהתקנת מערכות אלו תתרום גם לצמצום מספר גנֵבות הרכב. לדעת משרד מבקר המדינה, טרם החלפת הערבות, מן הראוי היה להביא בפני מקבלי ההחלטות באגף החשכ"ל את נתוניה הכספיים המשופרים של החברה האם ושל החברות שבשליטתה, לצורך בחינה מחודשת ומעודכנת של ההחלטה. ייתכן שלאור הנתונים הללו הייתה הוועדה מקבלת החלטה שונה בדבר מימוש הערבות הבנקאית או החלפתה. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי היה כי ההחלטה אם להמשיך לפעול בשיטת הליסינג התפעולי או לחזור לשיטת הרכישה של כלי רכב תתקבל בצורה מסודרת, מתועדת ובפורום המתאים לכך. החלטה זו היא בעלת השלכות כלכליות ממשיות ויש מקום לבחון אותה בצורה מקצועית ושקולה. במהלך הביקורת עלה פער ניכר בין תפיסתו של אגף החשכ"ל את תפקידו של מינהל הרכב לבין רמת המשאבים וכוח האדם שעומדים לרשותו. להלן דוגמאות: משרד מבקר המדינה מעיר כי על פי סעיף 25 ()(א6 ,) לחוק הגנת השכר התשי"ח- 1958 אין לנכות חוב משכרו של העובד, אלא על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד. משכך, מינהל הרכב אינו רשאי לנכות סכום כלשהו מאותם עובדים שטרם חתמו על טופס ההתחייבות. נמצא כי בשש השנים האחרונות, מינהל הרכב לא בחן לעומק את העלויות הכספיות של חלופת ה"הקצאה הזמנית" על ידי המאגר 12 בהשוואה לשכירת רכב מחברות השכרה חיצונית אשר זכו במכרז. | מתברר כי יש כלי רכב ממשלתיים רבים אשר נהגיהם הסירו את המדבקה הנושאת את מספר המוקד הטלפוני. בביקורת שערכה ניידת בטיחות של משרד התחבורה באוקטובר 2009 נבדקו47 כלי רכב ממשלתיים, ורק לשלושה מתוכם היו מדבקות "נוהל המעקב". | 879 |
משרד האוצר . מאזן המדינה ל-31.12.09 – הרישום החשבונאי של רכוש קבוע ומלאי לדעת משרד מבקר המדינה, יש חשיבות חשבונאית עליונה לסיומו של תהליך בדיקת סוגיית ה"שליטה" על ידי החשכ"ל בהקדם על מנת לאחד את כל הישויות הנשלטות על ידי המדינה בדוחות הכספיים. זירוז תהליך זה יתרום להצגה חשבונאית נאותה ומדויקת יותר של הרכוש הקבוע שנמצא בשליטת המדינה. . את דיווחיהם במועד, כנדרש בהוראת התכ"ם. הקפדה על כך תדרבן את המשרדים להעביר את דיווחיהם כנדרש. לדעת משרד מבקר המדינה, אי -קיום ביקורות המצאי בבתי החולים הכלליים במשך תשע שנים משמעותו אי-קיום הוראת התכ"ם, והוא פוגע מאוד ביכולת משרד הבריאות ובתי החולים לפקח ולשמור על רכוש הציבור שהועמד לרשותם ועלול ליצור פתח לפג יעה בטוהר המידות. בדרך זו אמינות נתוני הרכוש הקבוע המוצגים בדוחות מוטלת בספק רב. על הנהלת משרד הבריאות והחשכ"ל לקבוע לוחות זמנים ותאריך יעד מחייבים לפתרון הבעיה. .לדעת משרד מבקר המדינה, חשוב ביותר להשלים את סקר מיפוי הנדל"ן של בתי החולים בהקדם ולרשום אותם ברישום החשבונאי הנאות בהתאם לתוצאותיו. מדובר בליקוי מהותי שעליו הצביע משרד מבקר המדינה כבר לפני כחמש שנים, והגיע הזמן לתקנו. שווי הנכסים המנוהלים על ידי משרד הביטחון הוא מרכיב מהותי בשווי הנכסים הכולל של המדינה. מאחר שהמדינה הפקידה באחריות משרד הביטחון נכסים בהיקף ניכר, מחויב המשרד לניהולם התקין. על הנהלת לדעת משרד מבקר המדינה, יש להשלים בהקדם את הליך הבירור עם החברות המשכנות בעניין הבעלות על הדירות בסעיף "רכוש בהשקעה" ואת הליך מיפוין ולדאוג לרישום החשבונאי בהתאם לתוצאות הבירור. .המשרד לתת עדיפות לטיפול בסוגיה זו, לקבוע לוחות זמנים מחייבים לפתרונה ולהקצות לשם כך את המשאבים הנדרשים. אי -רישומם ואי - ניהולם החשבונאי כיאות של נכסי המדינה שבידי משרד הביטחון משמעותם התנהלות בלתי -תקינה אשר יכולה להביא לפגיעה בבעלות המדינה על נכסיה ובאמינות הנתונים המוצגים בדוחות הכספיים שלה. | כאמור, הנכסים שבבעלות משרד החוץ הממוקמים מחוץ לגבולות המדינה עדיין אינם מופיעים בדוחות הכספיים, והליקוי שהוצג עוד בדוח 55 ב טרם תוקן. | 880 |
משרד ראש הממשלה . ניהול רשומות אלקטרוניות ושימורן במשרדי ממשלה נמצא, כי למרות השינויים הטכנולוגיים המפליגים שחלו משנות השמונים של המאה העשרים בסביבת העבודה הממשלתית, לא עדכנה הנציבות את הוראותיה למשרדי הממשלה ולא קבעה כללים לניהול רשומות אלקטרוניות ואף לא אימצה כללים המתאימים לפעילות משרדי הממשלה שקבעו בעניין זה גורמים אחרים. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על הנציבות לקבוע כללים לגבי רשומות אלקטרוניות לרבות לגבי ההתכתבות בדואר האלקטרוני, שימור התכתובת ותיוקה (בעניין השימוש בדואר אלקטרוני ראו להלן). הביקורת הנוכחית העלתה, כי עד שנת 2007 לא היה לגנזך מנהל מערכות מידע. לכן חסר הגנזך את היכולת המקצועית להיערך להדרכת משרדי הממשלה בכל הנוגע לניהול הרשומות האלקטרוניות וכן את היכולת המקצועית להיערך להכנת תשתית טכנולוגית בגנזך לקליטת רשומות אלקטרוניות מהמשרדים. משרד מבקר המדינה מעיר כי תקצוב שלב ההקמה הראשון אינו ערובה להצטרפות משרדי הממשלה לפרויקט. מן הראוי שבטרם ישקיע משרד האוצר כספים נוספים בהקמת המערכת, יבחן את נכונותם של משרדי הממשלה לאמץ אותה ויקבל התחייבות לעשות כן מהנהלות המשרדים המעוניינות בה. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שעיקר העבודה נעשית באמצעות מערכות ממוחשבות, יש להגדיר מנהל רשומות כאחראי לרשומות אלקטרוניות. הגדרה של אחראי שמנהל רק רשומות פיזיות מנציחה את המצב בעבר. עולה חשש שאם תתקבל המלצה לפיה יוגדר תפקיד של ממונה על ניהול רשומות שאינו מנהל רשומות אלקטרוניות, ייבחרו או יקודמו לתפקיד זה עובדים שאינם יכולים להתמודד עם דרישותיו הטכנולוגיות ויקובע המצב הקיים במשרדי ממשלה רבים של העדר ניהול מקצועי של הרשומות האלקטרוניות. משרד מבקר המדינה מעיר שאין הצדקה לסחבת רבת שנים בטיפול הנציבות בנושא; בין שתחליט לאשר את המלצות הוועדה השנייה ובין שלא, עליה להחליט בתוך זמן קצר על שיטה מתאימה ולנקוט צעדים להפעילה. הואיל ורוב הרשומות הנוצרות כיום על ידי העובדים במשרדי הממשלה הן אלקטרוניות, ראוי שהאחראים לרשומות יוכשרו לתפקידם או שמלכתחילה יידרשו להגיע אחרי הכשרה מתאימה לתפקיד. הצבת עובדים חסרי ידע מקצועי די הצורך היא מחדל שעלול לפגוע בעבודה השוטפת של המשרדים ולגרום לאבדן מידע בעל ערך מקצועי והיסטורי. על גופי המטה בממשלה ועל הנהלות המשרדים לוודא שלתפקידי האחראים לרשומות ימונו עובדים בעלי יכולת מקצועית מתאימה ומעמד הולם בהיררכיה של המשרד, כדי שיוכלו להדריך את עובדי המשרד ומנהליו. המערכת הממוחשבת של הגנזך: הביקורת העלתה כי המערכת טעונה שדרוג, שכן היא אינה מאפשרת לקלוט רשומות אלקטרוניות רבות ולארגן אותן באופן שיאפשר לעיין בהן בעתיד ולאחזר את המידע האגור בהן. המערכת אינה מסוגלת לקלוט את כל הרשומות האלקטרוניות שמשרדי הממשלה צריכים להפקיד בגנזך. מסמך האפיון הנדרש על פי נוהל מפת"ח הוא רכיב חיוני בכל פרויקט מחשוב - הוא מושתת על אפיון תהליכי העבודה של הלקוחות שאליהם מכוונת מערכת המחשוב ועל התייחסות ל דרכים לייעל את תהליכי עבודתם. מסמך האפיון הוא בסיס להחלטה אם לקיים מכרז לבחירת ספק שייתן את הפתרונות הנדרשים והוא מגדיר את הדרישות במכרז. באגף החשכ"ל נעשות פעולות לקראת קיום מכרז בנוגע לפרויקט סע"ר בלי שקודם לכך הוכן מסמך אפיון, כנדרש בנוהל מפת"ח. | משעה שנכתב מסמך הייזום לפרויקט סע"ר ב- 2005 , נאסף ידע בניהול רשומות אלקטרוניות אצל הגנזך, ויש לבחון אפוא כיצד ניתן להשתמש בו בתהליך התכנון של המערכת הממוחשבת. מן הראוי לשלב בתכנון הפרויקט את הסמנכ"לים לענייני מינהל, שהם הגורמים הבכירים המופקדים על העבודה המינהלית במשרדי הממשלה, ולא להותיר אותו בידי המנמ"רים, שתפקידם לתת פתרונות טכנולוגיים. עוד יש לקבוע גורם מרכזי ברמה הממשלתית, כמו מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שיפקח על התקדמותו של הפרויקט וייצור מחויבות של משרדי הממשלה להטמעתו. | 881 |
המשרד להגנת הסביבה . פעולות אכיפה בתחומי הגנת הסביבה - ממצאי מעקב משנת 2009 אגף החשבות עוקב באופן רציף אחר כל הקנסות שהטילו בתי המשפט ואחר הליך גבייתם, ועובר למועד סיום הביקורת הוא פועל להסדרת האי -התאמות. בנוסף, מאוגוסט 2009 המשרד אחראי לגביית קנסות שהטילו בתי המשפט, ובהתאם לכך, הם חדלו להנפיק שוברי תשלום בתיקים אלו. עוד נמצא כי בשנים 2009 -2010 (עד סוף אוגוסט) נגבו, או היו בהליכי גבייה, כ -74% מכלל הקנסות שהטילו בתי המשפט בגין עברות של ברירת משפט, ורק כ-%18 טרם נגבו28. עוד נמצא כי בשנים אלה נגבו כ- 56% מכלל הקנסות שהטילו בתי המשפט בכתבי אישום שמקורם בתיקי חקירה שנפתחו במשטרה הירוקה, וכ-%23 טרם נגבו29. יוצא אפוא שמשנת 2009 שיפר המשרד את הליך גביית החובות שמקורם בפסקי דין שהטילו בתי המשפט, אבל הוא עדיין מנהל את הליך הגבייה במערכות ממוחשבות מיושנות שאינן יעילות הפוגמות ביכולתו לגבות את חובותיו. כמו כן עדיין נרשם שיעור ניכר של פסקי דין שטרם מומשו. נמצא כי בתחילת שנת 2007 פעל אשכול אכיפה לעצירת ההתיישנות בתיקי חוב שהמועד האחרון לתשלום הקנס חל בחודשים ינואר-ספטמבר 2004 , ועד סוף אותה שנה עצר את התיישנותם של כ- 8,000 תיקי חוב והצליח לגבות כ-1.5 .מיליון ש"ח בסוף 2007 התקשר המשרד עם שתי חברות גבייה למתן שירותי גבייה, ומאמצע שנת 2008 החל המשרד לגבות את חובותיו באמצעותן. עד סוף 2009 המשרד העביר להן את הטיפול בכ - 22,000 תיקי חוב. עד מועד סיום הביקורת, סך הקנסות שגבו חברות הגבייה היה כ-7.6 .מיליון ש"ח אולם גם כאן אין בידי המשרד נתונים בנוגע לחוב המצרפי שיראו איזה לדעת משרד מבקר המדינה, כדי להגביר את יעילות האכיפה אין די בהוספת משאבי כוח אדם, ועל הגופים המוסמכים - הנהלת המשרד, המשטרה הירוקה, רשות הטבע והגנים - לפעול למבנה ארגוני ולהסמכה מקצועית שיביא לידי יישום יעיל של התגבור בכוח האדם. במעקב נמצא כי בשנת 2009 נרשמה מגמת שיפור במשך הטיפול בתיקי חקירה עד להעברתם לתובע חיצוני: בשנים 2007 ו- 2008 חלפו 235 ימים ו-168 ימים, בהתאמה, ובשנת 2009 חלפו רק75 ימים. עוד עלה במעקב כי מגמת שיפור נרשמה גם במשך הטיפול ממועד העברת תיק חקירה לתובע חיצוני עד הגשת כתב אישום: בשנת 2007 חלפו146 ימים בממוצע, בשנת 2008 - 125 ובשנת 2009 - חלפו27 .ימים יוצא אפוא כי בשנים 2007 ו- 2008 משך הטיפול של הלשכה המשפטית עדיין היה ארוך מדי: 381 ימים ו-293 ימים, בהתאמה. אולם בשנת 2009 זמן הטיפול הצטמצם בכשליש ועמד על ממוצע של 102 ימים בלבד ממועד קבלת תיק חקירה בלשכה המשפטית ועד הגשת כתב אישום על ידי תובע חיצוני. .במעקב נמצא כי בשנים 2007-2010 (עד אוקטובר) ביקשו להישפט 2,317 אנשים שקיבלו הודעות תשלום קנס, ומתוכן הועברו לתובע חיצוני 1,926 (כ-83% ) בקשות. בתקופה האמורה בוטלו רק 19 בקשות עקב התיישנות. יוצא אפוא כי המשרד הצליח לתקן ליקוי זה. המבנה הארגוני של המשרד כולל שבעה מחוזות, ותפקידם של עובדי המחוזות הוא לבצע אכיפה לפי מדיניות המשרד, הנקבעת על ידי הנהלת המשרד. אחת מחולשותיה של מעו"ף באה לידי ביטוי בשימושם של גורמי האכיפה במחוזות בדוחות משלהם שאין להם ממשק עם המערכת המרכזית, וכפועל יוצא לא ניתן לבנות מסד נתונים ארצי שלם ועדכני שישמש בסיס לקבלת החלטות, לקביעת מדיניות אכיפה ולגיבוש תכניות עבודה שנתיות. נראה אפוא שעבודת מערך ברירות המשפט נעשית ללא מערכת ממוחשבת המותאמת לצרכיו ולהיקף העבודה שלו. נמצא כי רק באמצע שנת 2010 החליטו חברי הנהלת הקרן לשמירת הניקיון20 על הקצאת תקציב, כ -1.8 מיליון ש"ח, להקמת מערכת ממוחשבת חדשה למערך ברירות משפט, ואגף מערכות מידע במשרד החל באפיון ו בפיתוח של מערכת זו שתענה על צורכי מערך ברירות משפט, תייעל את עבודתו ותיצור תהליך עבודה מהימן בו האפשרות לטעות נמוכה. מכל האמור יוצא כי עד מועד סיום הביקורת, ושלוש שנים לא חר דוח הביקורת הקודם, המערכת הממוחשבת היחידה החדשה שפיתח המשרד היא עבור נאמני הניקיון. יש בכך אמנם כדי לייעל את עבודת מערך ברירות משפט בכל הנוגע להזנת דוחות עברה, אבל זוהי רק מטלה אחת מני רבות. בנוסף, הצפי ליישומה של מערכת ממוחשבת המותאמת לצורכי מערך ברירות משפט הוא לכל המוקדם בסוף שנת 2011. משרד מבקר המדינה מעיר כי לנוכח התועלת האפשרית שתבוא לידי ביטוי בעבודה עם מערכת ממוחשבת יעילה - קיצור זמני עבודה והגברת קצב הגבייה - ראוי כי המשרד יאיץ מהלכים אלו. | 1. :התברר כי המשרד הצליח לצמצם את הפחת בדוחות העברה מתחילת שנת 2007 עד אוקטובר 2010 ,, פרק הזמן שבו עסק המעקב הופקו כ - 90,200 דוחות עברה, ובהתבסס עליהם הוכנו 73,230 (81% ) הודעות תשלום קנס23( . חלק מהפחת שנוצר%19 ) מקורו בדוחות שבוטלו עקב ליקויים ופגמים. 2. אשר לגביית הקנסות, מ - 73,230 הודעות תשלום קנס שנמסרו בשנים 2007 -2010 (עד סוף אוקטובר), כ - 26,300 (36% ) מהקנסות שולמו מרצון, כ - 26,000 (36% ) מהקנסות הועברו לגבייה, וכ - 2,320 (3% .) מקבלי הודעות קנס ביקשו להישפט 11,630 (כ-16% ) מהקנסות בוטלו עקב החלטת תובע, התיישנות או היעדר כוח אדם או בגלל ליקויים טכניים (דהיינו פחת). לגבי היתר - 9% מהקנסות- השיב המשרד בדצמבר 2010 .כי הם עדיין בטיפולו יוצא אפוא כי אף על פי שחל שיפור בפעילותו של אגף תיאום ואכיפה, עדיין קיים פחת גדול יחסית של כ-16% ,מהקנסות הנובע, לפחות בחלקו מקשיים תפעוליים של האגף. | 882 |
המשרד להגנת הסביבה . בנייה ירוקה - המשרד להגנת הסביבה לא נמצא כי מכון התקנים בחן את המשתמע מכך שהעמותה בדקה את המבנה של חברה שהיא עמיתה עסקית שלה. מכון התקנים אף לא קבע מנגנון בקרה בנושא ולא פעל לכך שבודק מטעם העמותה לא יוכל להיות מעורב במתן תו ירוק לחברה המשלמת לעמותה אלפי שקלים בשנה. הדברים אמורים גם בהשתתפותם של חברי עמותה אחרים בדיוני מינהלת התו הירוק, שבמסגרתם אושר מתן תו ירוק למשרדי החברה. במדינת ישראל המצב שונה: במועד סיום הביקורת, כחמש שנים לאחר אישור התקן, נבנו רק שישה מבנים בעלי תו ירוק בשטח כולל של 70,000 מ"ר- שלושה מבנים אושרו בשנים 2007 - 2008 והשלושה האחרים- בשנת 2010 . אף שתקן הבנייה הירוקה מתייחס גם לבנייני מגורים- עיקר השטח המבונה במדינת ישראל - במועד סיום הביקורת לא היה בישראל מבנה מגורים אחד בעל תו ירוק. אמנם מכון התקנים הסדיר את סוגיית שימור הידע בתחום הבנייה הירוקה בהסכם שנחתם עם העמותה, אך לא הקפיד על מימושו. לנוכח העובדה שבמועד סיום הביקורת פעילות המכון בתחום ההכשרה וההסמכה של "מְלַווה בנייה ירוקה" היא ייחודית ואין שנייה לה, יש לכך משנה תוקף. .פרויקטים של עמית עסקי של העמותה או משמש כחבר במינהלת התו הירוק המאשרת את הפרויקטים. במקרים אלו קיים חשש לניגוד עניינים. התו ירוק ניתן במקרה זה שלא לפי הנחיות התקן, משום שלפ יו אין להעניק תו כזה לחלק מבניין. משרד מבקר המדינה לא קיבל הסבר מניח את הדעת למתן התו על סמך ממצאי בדיקה ואישור חפוזים, בייחוד לנוכח העובדה שמדובר בבניין שתוכנן ונבנה כיחידה אחת ומערכותיו משותפות. משרד מבקר המדינה מצא כי נוסף על תפקידיו אלו הוא גם חבר מרכזי בעמותה, ולכן הוא נמצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו הרשמי במכון ובמינהלת תו ירוק לבין עיסוקו בתחום הבנייה הירוקה במסגרת העמותה. לא נמצא כי הוא דיווח בכתב למכון התקנים על חברותו בעמותה כדי שהמכון יוכל לבחון, בין השאר באמצעות יועציו המשפטיים, את סוגיית ניגוד העניינים האמורה. עוד נמצא כי המכון לא דרש ממרכז איכות הסביבה לדווח בכתב על ניגוד העניינים שלו והסתפק בדיווח בעל-פה. המכון אף לא קבע הסדר למניעת ניגוד העניינים שלו. מכל האמור עולה כי ב מועד סיום הביקורת טרם ניצלה הממשלה את מעמדה כצרכן בולט בשוק הבנייה כדי להטמיע בו סטנדרדים חדשים של בנייה ירוקה. | .הטמעת מדיניות סביבתית, בפרט בתחום הבנייה הירוקה, מותנית בהחלת מדיניות ממשלתית בין-משרדית אחידה בתחום ובשיתוף פעולה בין משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. השינוי הנדרש בתחום הבנייה הירוקה בישראל מתמהמה; במועד סיום הביקורת היו במדינה רק שישה מבנים ירוקים, ואף לא אחד מהם הוא מבנה מגורים, אף שכבר בשנת 2003 הכירה הממשלה בחשיבות הבנייה הירוקה וכבר בספטמבר 2005 .אושר תקן הבנייה הירוקה | 883 |
משרד הכלכלה והתעשייה . סיוע לעסקים קטנים ובינוניים לדעת משרד מבקר המדינה, על הסוכנות לעסקים קטנים לפעול לקידום הטיפול בנושא ולגיבוש מסקנות מוקדם ככל האפשר. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרדי התמ"ת והאוצר ליישם את החלטת הממשלה במלואה, לרבות ריכוז תכניות הסיוע של מינהל סחר . חוץ ומרכז ההשקעות. יתרה מזו, חשוב עד מאוד שהסוכנות תאסוף מידע רב ככל האפשר על העסקים הקטנים, תבחן את צורכיהם ותרכז את כלל הפעילות הענפה בשאר משרדי הממשלה בנושא עסקים קטנים תחת קורת גג אחת. כך יתאפשר איגום של ידע וניסיון ותיווצר אחידות בגישה לעסקים קטנים. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנציבות ועל הסוכנות לפעול במהירות האפשרית כדי לסיים את הליכי המכרז לאיוש תפקידי הליבה בסוכנות כדי שזו תוכל לבצעם במלואם. על משרדי התמ"ת והאוצר לפעול לאלתר להקמתה של ועדת היגוי כדי לאפשר פעילות יעילה ותקינה של הסוכנות. ההליך המייגע של קבלת רישיון עסק עלול להרתיע יזם מהקמת עסק או לגרום לו לקטוע את ההליך בעודו באִּבו ֹ. כשמדובר בעסק קטן שמשאביו מוגבלים, בעיית הביורוקרטיה חמורה פי כמה. בשל העלות הכספית לא אחת העסק אינו מסוגל להיעזר בשירות חיצוני של הגשת בקשה לרישיון עסק וטיפול בה. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התמ"ת לבחון דרכים נוספות לפשט את ההליך כדי להקל על עסקים בכלל ועל עסקים קטנים בפרט. לדעת משרד מבקר המדינה, על הסוכנות לעסקים קטנים להנחות את המנהלים של תכניות הסיוע לגבש מדדי ביצוע לבדיקת הצלחתן. לאחר גיבושם על הסוכנות לבדוק את יעילות התכניות השונות, את נחיצותן ואם יש בהן כפילויות. לדעת משרד מבקר המדינה, ריבוי גופים ממשלתיים המסייעים לעסקים קטנים, שלכל אחד מהם הגדרה שונה ל"עסק קטן", ולרוב הם אינם מתואמים ביניהם ואינם משתפים פעולה זה עם זה, גורם למדיניות בלתי- אחידה בנושא , לעומס תקורות, לכפילויות ולאי -יעילות. על הסוכנות לעסקים קטנים לקבוע מדיניות אחידה בנושא; עליה לרכז את כל תכניות הסיוע הממשלתיות תחת קורת גג אחת39 ; עליה לפקח על פעילותן, לקבל מהן דיווח שוטף ולתאם את התכניות בין הגופים הרלוונטיים כדי להביאם לידי שיתוף פעולה. בהיעדר מערכת ממוחשבת משותפת לתכניות סיוע כה רבות, ייתכנו כפילות בהגשת הסיוע לעסקים ואי -יעילות בהקצאת המשאבים. מן הראוי שהסוכנות תשקול להקים מערכת ממוחשבת משותפת לכל תכניות הסיוע שתצייר תמונה שלמה על אודות הסיוע הממשלתי הניתן לכל עסק ועסק. נוסף על כך, מן הראוי שהסוכנות תפעל להקמת אתר אינטרנט שיכיל את כל המידע הרלוונטי הנחוץ לעסקים קטנים. | לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהממשלה תשקול לייחד פתרונות לעסקים במצוקה על פי אמות מידה שייקבעו במסגרת הקרנות או בתכניות הסיוע הממשלתיות הקיימות או בכל מתכונת אחרת. הקמה של קרן סיוע לעסקים במצוקה חודשים ארוכים לאחר פרוץ משבר כלכלי אין בכוחה לתת מענה ּבַּזמן לעסקים הזקוקים לסיוע מידי. | 884 |
משרד הכלכלה והתעשייה . מרכז ההשקעות .לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שבחינת עמידתן של החברות בתכניות שאושרו להן לא תתבסס על ביצוען בעת קבלת בקשות עתידיות של חברות אלה. לדעת משרד מבקר המדינה, על מרכז ההשקעות לשפר את הבקרה על עמידת החברות בתנאי כתב האישור בתקופת ביצוע ההשקעה; כך יוכל לקבל את ההחלטה על ביטול כתב האישור ועל החזר כספי המענק קודם שהחברה תגיע לחדלות פירעון. לצורך כך ראוי כי בהליך קבלת ההחלטות של מינהלת מרכז ההשקעות בכל הנוגע לחברות שאינן עומדות בתנאי כתב האישור תתקיים התייעצות מקצועית עם חשב משרד התמ"ת. כמו כן, על חשבות משרד התמ"ת ועל מרכז ההשקעות לפעול לקידום הגבייה מחברות שלא השיבו את כספי המענק כנדרש. כן ראוי לשקול את האפשרות שכספים שיתקבלו במסגרת הליכי גבייה מחברות אלה ישמשו שוב את מרכז ההשקעות למתן הטבות למשקיעים. לדעת משרד מבקר המדינה על מרכז ההשקעות בשיתוף משרד האוצר לגבש לאלתר מדיניות ונוהלי עבודה בנושא שיובאו בהם בחשבון גם שיקולים של תכנון השקעות לטווח ארוך. אף על פי שמשרד מבקר המדינה קבע כי יש לעגן אישור תכניות השקעה גדולות בנוהל מוסדר, לא פעל מרכז ההשקעות לקביעת נוהלי עבודה ומדיניות מוגדרת בעניין השקעות ענק במסלול המענקים. הדבר עלול לפגוע בעקרון השוויון ובתהליך קבלת ההחלטות מסוג זה. מהתשובות הסותרות של משרד החקלאות ושל הלשכה המשפטית של משרד התמ"ת עולה כי נושא זה עודנו "נופל בין הכסאות", ותשובותיהם מדגישות את הצורך להקים פורום משותף של מינהלות ההשקעה. .שיתוף הפעולה בין המינהלות וישקלו דרכים לתיאום עמדות בסוגיות המתעוררות מפעם לפעם שיש להן קשר לשלושתן, לסיוע בהתגברות על כשלים וחסמים בפעולתן ולהגדרת תחומי הפעילות של כל מינהלה. אף שיחידת הביקורת הפנימית העירה על כך שהשעבוד הצף אינו בטוחה מספקת, ואף שנוהלי מרכז ההשקעות הסדירו את האפשרות לדרוש ערבות כתנאי לאישור תכנית השקעה במצבים מסוימים, מרכז ההשקעות מסתפק בבטוחה אשר כמעט אינה אפקטיבית ולרוב אינה גורם משמעותי ביכולתו לגבות את החובות מחברות שאינן עומדות בתנאי כתב האישור שניתן להן. | לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שוועדה המוקמת לבחינת מנגנון ההטבות הניתנות במסגרת החוק תבחן את מכלול ההיבטים הנוגעים ליישום החוק כדי שלא יהיה צורך בהקמת ועדה נוספת זמן קצר לאחר מכן כפי שאירע כמה פעמים בשנים האחרונות. | 885 |
משרד הכלכלה והתעשייה . הכשרה מקצועית לנוער (ב) נתוני פריסת ביקורי הפיקוח הפדגוגי בכיתות בבתי הספר שנבדקו מלמדים כי הפיקוח על מקצועות הליבה רופף: ב-12 בתי הספר שנבדקו נעשו רק 11 ,ביקורי פיקוח פדגוגי בכיתות לעומת 89 ביקורי פיקוח מקצועי בכיתות. בשישה מהם לא נערך ביקור פיקוח פדגוגי בכיתה כלל; בארבעה בתי ספר נוספים נערך רק ביקור פיקוח פדגוגי אחד בכיתה. מניתוח נתוני הפיקוח לפי מקצועות הליבה עולה כי באזרחות ובתנ"ך לא נעשו ביקורי פיקוח פדגוגי בכיתה בכל בתי הספר שנב דקו; באנגלית נעשו שני ביקורי פיקוח פדגוגי בכיתה, וב-11 בתי ספר לא נעשה ביקור כלל; במתמטיקה היו שלושה ביקורי פיקוח פדגוגי, ובתשעה בתי ספר לא נעשה ביקור כלל; בערבית - שני ביקורי פיקוח פדגוגי, ואולם את שניהם עשתה מפקחת שאינה דוברת ערבית. משרד מבקר המדינה העיר למשרד התמ"ת על חשיבות קיומו של פיקוח פדגוגי ברמה נאותה. פיקוח זה חשוב במיוחד בשל העובדה שיחידת הפיקוח אינה מקדישה תשומת לב ראויה לפיקוח על מקצועות הליבה, ובד בבד תובע האגף ממשרד החינוך להכיר בזכאותם של תלמידי החניכות הנבחנים בבחינות הבגרות לקבל ציוני מגן בבחינות הבגרות (ראו בפרק על קיומן של שתי מערכות חינוך נפרדות). . יתר על כן, דוחות הפיקוח של המפקחים נמצאים בתיקי בתי הספר במטה של יחידת הפיקוח, אך אינם נרשמים במערכת הממוח שבת של האגף. בלא ניהול ממוחשב או ריכוז ידני של ביקורי הפיקוח, אין לממונה על יחידת הפיקוח כלי שיאפשר לו מעקב עדכני ונוח אחרי פריסת הביקורים. לכשל מתמשך זה של הבקרה אחראים מנהל האגף והממונה על יחידת הפיקוח וגם הנהלת משרד התמ"ת. הביקורת העלתה כי יחידת הפיקוח אינה עוסקת כלל בפיקוח על החניכות במקומות העבודה, איכות ההכשרה הניתנת בהם והתאמתה לתכנית הלימודים. אישור המפקח להגשת החניכים לבחינות חל רק על הלימודים בבית הספר. למרות זאת, האגף מעניק תעודות מקצוע על פי חוק החניכות לבוגרי מקצועות החניכות, ובהן מצוין במפורש כי התלמיד סיים את תקופת החניכות כחוק ורכש את הידיעות הדרושות בעזרת עבודה מעשית. תעודה זו ניתנת גם לתלמידים שעמדו בבחינות בלי שעברו תקופת חניכות במקומות העבודה, וללא כל בדיקה אם חניכותם תאמה את תכנית הכשרתם, בניגוד למתחייב מחוק החניכות. אין באגף נתונים שנתיים על מספר הניגשים לבחינות הבגרות ושיעורם מכלל הלומדים בכיתה י"ב, וכן שיעור הזכאים לתעודת בגרות מאלו שניגשו לבחינות בגרות ל -14 יחידות נתונים אלה חשובים להערכת התרומה של ההכשרה המקצ ועית לנוער משום שתעודה של 14 יחידות מאפשרת לבוגרים להמשיך את לימודיהם במסלול הרצף העל -תיכוני לקראת תארי הנדסאי וטכנאי מוסמך. (א) הנתונים על פריסת ביקורי הפיקוח המקצועי מלמדים כי בענף המינהל, שבו לומדים תלמידים רבים (17 כיתות בחמישה בתי ספר), לא התקיימו כלל ביקורי פיקוח מקצועי בכיתות. בכיתות ט' כלליות (15 כיתות בעשרה בתי ספר) שאינן מתמקדות בהכשרה מקצועית ספצי פית, ותלמידיהן נחשפים לכמה מקצועות לצורך זיהוי פוטנציאל שיאפשר בחירת מקצוע מתאים בכיתות י', לא נעשו ביקורי פיקוח מקצועי בכיתה בתשעה בתי ספר שבהם למדו 13 .כיתות בשני בתי ספר מן השמונה נמצאו אי -ההתאמות האלה: בית ספר אחד דיווח על 133 חודשי נוכחות 22 של תלמידים יותר מהרשום ביומן (כ - 2.5% ); בית ספר שני דיווח על 110 חודשי נוכחות יותר מהרשום ביומן (כ-7%.) .נמצא כי עד סיום הביקורת, אוגוסט 2010 , לא מינתה הנהלת המש רד ועדה שתדון בהמלצה לשנות את חוק החניכות ולכלול בו את המרכיבים שהוצעו כדי לעודד מפעלים לפתח במסגרתם בתי ספר להכשרה מקצועית. | הנוהל מטיל על הממונה המחוזי את האחריות לבדוק את הנתונים שמדווחים מבתי הספר ולאשרם, אך אין נהלים המסדירים את האופן שבו תיעשה הבד יקה. בהיעדר נהלים אחידים ומחייבים, ניתן חופש פעולה למחוזות לבחור את דפוס הבדיקה, אך לא ניתנו להם כלים לכך. התוצאה היא שאין בדיקה אחידה שתבטיח את אימות הדיווחים. משרד מבקר המדינה בדק את בקרת הנוכחות של התלמידים במחוז חיפה והצפון ובמחוז תל אביב והמרכז. הביק ורת העלתה כי כתוצאה מהיעדר נוהל שיסדיר את בדיקת הדיווחים של בתי הספר על נוכחות התלמידים, לא נעשתה בקרה נאותה: למחוז הצפון די בבדיקה של התאמת הדיווחים מבתי הספר לרישום ביומנים, הנערכת בבתי הספר בידי עובדים מינהליים של המחוז אחת לשלושה חודשים בערך. יותר מזה, במחוז אין בודקים את ההתאמה בין רשימות הנוכחות שביומן ובין הנוכחות בכיתות בפועל לצורך אישור הדיווחים. למחוז תל אביב והמרכז די בדיווחי בתי הספר שמנהליהם חתומים עליהם, ואינו בודק את אמתותם כלל. | 886 |
משרד הכלכלה והתעשייה . מעונות יום ומשפחתונים לפעוטות מבדיקה של דוחות ביקורי פיקוח שנערכו ב -65 מעונות12 עלה שב -45 מהם (כ-69% .) נמצא לפחות מפגע בטיחות אחד בביקור הפיקוח האחרון ב-21 מעונות נמצאו בחצר חפצים מסוכנים או מתקני משחקים שאינם תקינים או תקניים; ב -12 מעונות נמצאו מכלי גז או דודי מים שאינם ממוגנים כנדרש או שהוצבו במקום שאינו בטיחותי; ב -8 מעונות לא היה לחצן מצוקה המחובר למוקד שירותי חירום או שהחיבור לא היה תקין; וב- 19 מעונות נמצאו גדרות לא תקינות או לא תקניות. כמו כן, ב-4 מעונות מצאה המפקחת את שער המעון פתוח בהגיעה, בניגוד להנחיות. לנוכח ריבוי מפגעי הבטיחות והסכנה הטמונה בהם שומה היה על האגף לפעול ביתר-שאת לאכיפת דרישותיו, אך הביקורת העלתה שהוא לא קבע מנגנון למעקב אחר תיקוני הליקויים ולא פירט אמצעים שינקוט כדי לאכוף אותם. גם כשמפקחות התריעו על מפגעים חמורים, ובהם אף כאלה שכבר .אותרו בביקורי פיקוח קוד מים, לא נמצא שהן בדקו בשיטתיות אם המפגעים אכן הוסרו, ולא נמצא שהאגף נקט אמצעי אכיפה כלשהם להסרתם. להלן דוגמאות: משרד מבקר המדינה העיר למשרד התמ"ת שעליו לפעול להחשת איוש התקנים החדשים, וכן ראוי שיבחן דרכים לייעל את עבודת הפיקוח ואת תכנונה, כך שלא יישנה מצב שבמעונות רבים לא נערכים ביקורי פיקוח במשך שנים אחדות. (ב) עוד העלתה הבדיקה שגם במקרים שבהם התקבלו טופסי דיווח מהרשויות ומהזכיינים לא ניהל האגף בקרה ומעקב אחר תוכנם, והם מונחים במשרדיו כאבן שאין לה הופכין. האגף לא בדק אם הרכזות אכן ביצעו את ביקורי התצפית וההדרכה בתדירות שנקבעה בהנחיות, ואם עמדו בחובתן לערוך השתלמויות כנדרש, וגם לא העיר לרשות או לזכיין במקרים שבהם לא מולאו הנחיותיו. לעניין זה יצוין שבבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה בדבר תדירות ביקוריהן של רכזות מטעם זכיין א במשפחתונים שעליהם הופקד בשנת הלימודים התש"ע נמצא שברוב המשפחתונים נערך ביקור אחד בחודש לכל היותר, ולא שניים כפי שדורש האגף. משרד מבקר המדינה העיר שעל האגף לבחון את האפשרות לקבל את דיווחי הרכזות גם בקובץ ממוחשב. כך יוכל לעבד את הנתונים במהירות ולקיים בקרה ומעקב יעילים. (ג) לפי הנחיות האגף, על הרכזות לתעד בדוח מפורט את ביקוריהן ואת תצפיותיהן, אך לא נמצא שהאגף ביקש לבחון את הדוחות הללו כפי שראוי היה שיעשה מפעם לפעם. בדיקת דוחות מפורטים של זכיין א משנת 2010 העלתה מקרה של משפחתון השוכן בדירה בקומה החמישית, שחלונותיו לא היו מסורגים כמתחייב מהנחיות האגף. כאמור, כשעולות בעיות מיוחדות במשפחתון, על הרכזת להעלותן בפני ועדת היגוי מקומית, אך לא נמצא שהדבר נעשה במקרה זה. כמו כן, מדוחות הרכזות עולה שהן מצאו במשפחתונים ליקויי בטיחות חוזרים ונשנים, כמו היעדר שער הפרדה במטבח המונע כניסת פעוטות. )(א מתוך 14 רשויות במחוז שהופקדו על כ-450 ,משפחתונים9 רשויות לא דיווחו על כ-360 משפחתונים שבתחומן, ובהן עיריית בני ברק, שבה פועלים כ -170 משפחתונים. כמו כן, מתוך כ -355 משפחתונים שעליהם הופקדו שלושת הזכיינים, לא הועברו דיווחים על כ -245 .משפחתונים זכיין א למשל הופקד על כ -190 משפחתונים, ונכון למועד סיום הביקורת לא נמצא שהעביר דיווחים כלל. יוצא אפוא שבמחוז לא התקבלו דיווחים על פעילות הרכזות בכ-600 מתוך כ-800 המשפחתונים הפועלים בתחומו (75% ). ואף על פי כן, לא נמצא שהמחוז עמד על כך שיקבלם מהרשויות ומהזכיינים כפי שהיה עליו לעשות. עוד יצוין שגם במקרים שהרשויות או הזכיינים העבירו דיווחים, הם בדרך כלל לא עשו זאת מדי חודש בחודשו, ומספר הדיווחים שהתקבלו היה חסר. משרד מבקר המדינה העיר למשרד התמ"ת שבוועדות המשנה היו חברים גורמים מקצועי ים מהמשרד, ואף שהחלטותיהן היו בגדר המלצות, ראוי היה, לנוכח הוראות התקשי"ר דאז ולמען הסר ספק, שלא למנות עוזר מנכ"ל כחבר בהן. משרד מבקר המדינה העיר למשרד התמ"ת שמינוי עוזרי המנכ"ל על ידי ועדת המכרזים כחברים בוועדות משנה היה מנוגד להוראות התקשי"ר שחלו אז, שלפיהן לעובדי לשכה אסור היה להתערב בעבודת הגורמים המקצועיים של המשרד. | לדעת משרד מבקר המדינה, אם סבור היועץ המשפטי של משרד התמ"ת שהנחיית היועץ המשפטי לממשלה אינה ברורה , עליו לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ולבקש הבהרות, הן בדבר יישומו של עניין מסוים והן בדבר ההנחיה בכללותה. | 887 |
חברת נמל חיפה בע_מ . מערכת לניהול מכולות - חברת נמל חיפה בע_מ משרד מבקר המדינה העיר לנמל חיפה כי אמות המידה לבחינת ההצעות היו צריכות להיקבע טרם פנייתו אליהן על מנת שבחינת הצעות הספקים תתבצע לפיהן. לא היה נכון לבחון את ההצעות של הספקים ולגבש עמדה סופית בנוגע להצעה המועדפת לפני שוועדת המכרזים אישרה את אמות המידה. הדיון של ועדת המכרזים באמות המידה ואישורן לאחר שכבר ידעה כי שבועיים קודם לכן קבע נמל חיפה מציע מועדף על בסיס של השוואה מפורטת בין ההצעות, עלול לעורר חשש כי ההליך לא נעשה באופן שוויוני. משרד מבקר המדינה מעיר כי הנמל גם לא פעל על פי אמות המידה שקבע לניקוד מרכיבי המחיר והאיכות במכרזים, משום שבהתחשב בכך שהמוצר של חברה ב' הוא מוצר מדף, היה עליו לשקלל את ההצעות ביחס של 80% למחיר ו-20% לאיכות אולמצער ביחס של 60% למחיר ו-40% .לאיכות הפער בין משקלות אלו למשקלות שניתנו בפועל (80% איכות- 20% .מחיר) גדול טיפול הדירקטוריון במסקנות המבקר הפנימי היה אטי, והוא לא החליט החלטות תכליתיות להסדרת המצב . רק בסוף אוקטובר 2008 , עשרה חודשים לאחר שדוח המבקר הפנימי נמסר למנכ"ל, נדון הפרויקט בהנהלת הנמל בדיון לקראת הטמעת המערכת. כאמור, רק בפברואר 2009 .מונה מנהל לפרויקט למרות כישלון הנמל בהכנסת המערכת לשימוש העלתה הביקורת כי ב -17 ישיבות דירקטוריון שכונסו בין יוני 2008 למרס 2009 לאהתקיים דיון ממשי בנוגע לניהול הפרויקט, למעט פעמיים שבהן דנו בהיבטים מסוימים שלו - בדיון אחד נקבעו קריטריונים לצוות טיפול ב- TOS ; באחרדווח כי מונה מנהל פרויקט. .אף שבישיבה עלה עניין דחיפות הטמעת המערכת ו אף שהוצגו חלופות לפתרון לא דן הדירקטוריון בכך ודחה את החלטתו למועד מאוחר יותר, אולם החלטה בעניין החלו פות להטמעת המערכת מעולם לא התקבלה, וכשנה וחצי לאחר מכן החליטה הנהלת הנמל לנטוש את המערכת של חברה א' ולהתקשר עם חברה ב'. יוצא אפוא כי פרט למינוי מנהל פרויקט , למעלה משנה לאחר שהמבקר הפנימי הגיש את הדוח לא יושמו המלצותיו. לדעת משרד מבקר המדינה, עמדת ח נ"י והמחלוקת אתה בעניין המחויבות של נמל חיפה כלפי חברה א' הייתה צריכה להיות מובאת לפני דירקטוריון הנמל כדי שיבחן אותה. מטבע הדברים, כשפרויקט נקלע למשבר נדרשת המערכת הניהולית לחשיבה מחודשת בעניינו. עם זאת, כל ה חלטה שמתקבלת במצב כזה ובעיקר אם פירושה אבדן השקעות של מיליוני ש"ח, ראוי כי תתקבל לאחר בחינה יסודית ומפורטת של הנושא על כל צדדיו. הנושא חייב להיות מוצג לדירקטוריון החברה מכל היבטיו, באופן שהחלטתו לגביו תתקבל לאחר שקלול כל המידע הרלוונטי. ממצאיו של פרק זה אי נם באים ללמד על חלופה שהיה ראוי לאמץ, אלא על ליקויים בהליך שקיים נמל חיפה לפני קבלת ההחלטה בדבר החלפת הספק. ראוי כי המסקנות והלקחים מממצאי פרק זה יופקו וייושמו בתהליכי קבלת החלטות דומים אשר להם תידרש הנהלת הנמל בעתיד. מנכ"ל נמל חיפה קבע אפוא יחס משקלות הפוך לאותו מוצר שהציעו אותם מציעים בשנת 2002 . יצוין כי העובדה שהחוזה עם חברה א' גרם משבר בגלל המחיר מעוררת את השאלה מדוע בשלב זה הוחלט כי המחיר יהיה בעל ערך שולי לעומת האיכות. עוד יצוין כי אילו בחנה ועדת המכרזים את ציוניהן של חברה א' וחברה ב' על פי המשקלות שנקבעו במכרז 2002 (20% לאיכות ו-80% )למחיר, הייתה חברה א' זוכה בו. משרד מבקר המדינה העיר לנמל חיפה כי הואיל והחלטתו בעניין זה היא שינוי המשקף תפנית של 180 מעלות מעקרונות הבחירה המקוריים שנקבעו בשנת 2002 , ובעקבותיה נבחר זוכה שלא היה נבחר אלמלא השינוי, היה עליו לקיים בחינה יסודית ומדוקדקת של העניין לפני קבלת ההחלטה ולנמק את השינוי. ואולם לא נמצא כי ההחלטה התקבלה לאחר בחינה כזאת. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את העובדה שההחלטה בעניין משקל ן של אמות המידה לבחינת ההצעות של מתמודדים במכרז התקבלה לאחר שפרטי ההצעות כבר היו ידועים לחברי הוועדה. | .הביקורת העלתה כי עד אוקטובר 2010 הושקעו במערכת כ -46 מיליון ש"ח - הסכום אינו כולל כאמור את כל העלויות - לעומת תקציב מקורי של 30 מיליון ש"ח. החריגה היא אפוא יותר מ-50% .מהתקציב המקוריעוד העלתה הביקורת כי אין לנמל חיפה תחשיב עלויות מלא ומפורט בגין כל הוצאות הפרויקט וההפסדים שנגרמו בגלל כישלון הפעלת המערכת של חברה א'. | 888 |
היכלי הספורט תל אביב-יפו בע_מ . חלוקת כרטיסים למשחקים ומופעים בהיכל הספורט ביד-אליהו .משרד מבקר המדינה מעיר להתאחדות כי על פי הרישומים שהחברה מנהלת, הכרטיסים האמורים הועברו למר שילה, למר חלובה ולמר יבלוקובסקי ישירות, וכי בתיקי החברה אין כל עדות לכך שהכרטיסים הועברו לבעלי התפקידים האמורים על פי בקשתה של ההתאחדות ועל שמה. לא ברור גם מדוע במסגרת מילוי תפקידו קיבל מר חלובה בממוצע ארבעה כרטיסים לאירוע, ומדוע על מר יבלוקובסקי לבקר בעשרה אירועים - שמונה משחקי כדורסל ושני אירועים שלהם אין כל קשר לספורט - כדי להתרשם מאופן ניהול האירועים. מהאמור לעיל עולה כי בעקבות הדוח של משרד מבקר המדינה מ- 2003 , שדן בנושא קבלת כרטיסי חינם על ידי רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים ואופן חלוקתם, נבחן הנושא בין היתר על ידי משרד הפנים, והוא הוציא הנחיות שונות לעניין חלוקת הכרטיסים במטרה לצמצם את היקף התופעה ולהבטיח קי ום של מינהל תקין, שוויון, שקיפות ומניעת פגיעה בטוהר המידות. עם זאת, עד ינואר 2009 , המועד שבו פורסם החוזר מ- 2009 , לא נקט משרד הפנים צעדים לצמצום הנוהג הפסול שלפיו רשות מקומית או תאגיד עירוני מקבלים כרטיסים ללא תמורה ממארגני אירועים. יצוין כי מנוסח החוזר מ- 2009 עולה כי הוא אינו אוסר על רשות מקומית או תאגיד עירוני לחלק כרטיסי חינם. לדעת משרד מבקר המדינה אם הרשות או התאגיד העירוני רוצים להמשיך ולחלק כרטיסים כאמור, עליהם לרכוש את הכרטיסים במחיר מלא ממארגני האירועים ולחלקם, על פי התבחינים שנקבעו ופורסמו, תוך שמירה על כללי המיסוי המתאימים. .משרד מבקר המדינה העיר לעירייה בדוח מ - 2003 כי מאחר שנוכחות חברי המועצה במשחקים ובמופעים אינה מתוקף תפקידם הציבורי, היה עליה להימנע מלחלק להם כרטיסים אלה. בביקורת הנוכחית נמצא כי העירייה פעלה אמנם לצמצום התופעה אך לא הפסיקה אותה לחלוטין ולא קיימה את ההנחיות וההוראות האמורות של היועץ המשפטי לממשלה ושל משרד הפנים בנושא, כמפורט להלן: משרד מבקר המדינה מעיר כי עקרונות וסיכומים אלה וכן טענתה של העירייה אינם עולים בקנה אחד עם הנחיית משרד הפנים שניתנה בעקבות המלצת משרד מבקר המדינה. על פי הנחיה זו הותר כאמור לרשויות מקומיות ובהן עיריית תל-אביב-יפו לחלק כרטיסים לחברי מועצה או לעובדים בכירים רק לאירועים רשמיים של הרשות שבהם נדרשה השתתפותם מתוקף תפקידם , ואילו העקרונות שהתווה היועץ המשפטי של העירייה אפשרו לעירייה לחלק כרטיסים גם למופעים שאינם מאורגנים על ידה, כגון משחקי ספורט. 2. כאמור, לפי נוהל המשרד לחלוקת כרטיסים נדרשה העירייה, כמו יתר הרשויות המקומיות, להקים ועדה מקצועית לקביעת תבחינים לחלוקת כרטיסים. הועלה כי בעירייה הוקמה ועדה כזו, שאף הציעה תבחינים במסגרת נוהל לחלוקת כרטיסים והזמנות לחברי מועצה ועובדי עירייה, אולם עד מ ועד סיום הביקורת לא אושרו התבחינים על ידי מועצת העירייה, ולמותר לציין כי הם לא פורסמו כנדרש באתר האינטרנט של העירייה. משרד מבקר המדינה העלה כי אף שלא אושרו תבחינים כנדרש, המשיכה העירייה לדרוש ולקבל מהחברה כרטיסים למשחקי כדורסל ולחלקם לחברי המועצה ולעובדיה הבכירים10 : בשנת 2007 הקצתה החברה לעירייה 129 כרטיסים ל-13 משחקים שהתקיימו בהיכל באותה שנה; בשנת 2008 - 130 כרטיסים; ובשנת 2009 )(עד תחילת נובמבר- 60 .כרטיסים .מן הראוי שגם התאגידים עצמם יימנעו מלחלק כרטיסי חינם ישירות לנבחרים ולבעלי תפקידים". | משרד מבקר המדינה מעיר לעירייה כי הוראות והנחיות משרד הפנים המועברות באמצעות חוזרי מנכ"ל מנחות את כל הרשויות המקומיות. החוזר מ - 2009 לא ייתר, כאמור, את הצורך לקבוע תבחינים לחלוקת כרטיסים, שכן תבחינים כאלה אמורים לשמש את הרשות המקומית גם במקרים שבהם היא יכולה לקבל כרטיסים לחלוקה על סמך הסכמים קיימים. לכן לא היה מקום להשהות את הליך קביעת התבחינים עד קבלת תשובה ממנכ"ל המשרד. לא זו אף זו, לא התקבל כל הסבר מהעירייה על אי-קביעת התבחינים בשנים 2007 -2008 ., טרם פורסם החוזר האמור לדעת משרד מבקר המדינה, משחקי הכדורסל של מכבי ת"א אינם אירועים רשמיים של העירייה, ולכן נוכחותם של חברי מועצת העירייה או עובדיה הבכירים במשחקים אינה מוצדקת. על העירייה היה אפוא להימנע מלדרוש ולקבל מהחברה כרטיסים לאירועים אלה, מה גם שהמועצה לא אישרה כאמור תבחינים לחלוקתם, כפי שדרש משרד הפנים בחוזריו. על העירייה לפרסם לאלתר באתר האינטרנט שלה תבחינים לחלוקת כרטיסים שיבטיחו שכרטיסי חינם יחולקו, אם לפי הסכם קיים יש לחלקם, באופן שוויוני ולאוכלוסיות שאכן זקוקות לכך, תוך צמצום היקף התופעה ככל שניתן. כיוון שהכרטיסים למשחקי הכדורסל של מכבי ת"א ניתנים, על פי ההסכם עמה, לחברה ולא לעירייה, על העירייה להפסיק ולדרוש מהחברה שתעביר לה כרטיסים למשחקים אלה. על משרד הפנים לוודא שהרשויות המקומיות ככלל והעירייה בפרט יקיימו את כל ההנחיות וההוראות שהוא מעביר אליהן בחוזרי מנכ"ל. | 889 |
היכלי הספורט תל אביב-יפו בע_מ . היכל הספורט ביד-אליהו – שיפוץ, שדרוג וייעוד .מהאמור לעיל עולה שאף כי בהסכם בין החברה למועצה עוגנה מערכת של בקרות שבאמצעותן הייתה המועצה יכולה לוודא שהחברה עומדת בהתחייבויותיה, בפועל לא בוצעה בקרה ראויה: לא ניתנה מראש ובכתב הסכמת המועצה לשינויים בתכנית ולסטיות ממנה; לא נמצאו מסמכים המעידים כי הוקם צוות היגוי, וכי הוצע למועצה לשלוח משקיף לישיבותיו; לא נעשתה בחברה ביקורת פנימית לבדיקת עמידתה בהתחייבויותיה כלפי המועצה, והמועצה לא נעזרה בליווי מקצועי בתחום הבנייה על מנת לעקוב אחר שלבי ביצועו של הפרויקט. לדעת משרד מבקר המדינה, ביצוע בקרות ראויות הוא תנאי הכרחי שבאמצעותו ניתן לוודא שצדדים בהסכם עומדים בהתחייבויותיהם, מה גם שקיומן של בקרות כאלה עוגן מראש בהסכם. על כן על החברה היה להקפיד לקיים את חלקה בהסכם ולבצע את הבקרות המתאימות. על המועצה היה לעמוד על כך שהחברה תקיים את המוטל עליה ולהמשיך להקצות לה כספים רק לאחר שווידאה שהחברה מקיימת את חלקה בהסכם. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שהעקרונות לדרכי ההתקשרויות עם קבלנים נקבעו על ידי ועדת הכספים, ומאחר שוועדה זו אישרה, יחד עם ועדת המכרזים, גם את אופן ההתקשרות לביצוע עבודות במסגרת הפרויקט, ראוי היה כי כל חריגה מהם תובא לאישורה, ובכלל זה ההחלטה לקיים התקשרות שלא באמצעות מכרז פומבי. ואולם משרד מבקר המדינה העלה כי עד מועד סיום הביקורת לא גיבשה לשכת התאגידים תקנות או נוהל כאמור, לא העבירה הנחיות כלשהן לתאגידים בעניין העקרונות שעליהם צריכים להיות מושתתים סדרי התקשרויותיהם, ואף לא העבירה להם קווים מנחים באשר לדרך שעליהם לנקוט בעת ביצוע ההתקשרויות. הביקורת העלתה כי אף שמדובר היה בעמדה עקרונית, החלה לכאורה לא רק על ההתקשרות לקביעת נותן החסות להיכל אלא גם על התקשרויות אחרות שעושה החברה בנכס של העירייה, לא העבירו לשכת התאגידים או כל גורם אחר בעירייה הנחיות לחברה במהלך ביצוע הפרויקט ולפיהן חלים עליה דיני המכרזים. . עוד עולה כי ללשכת התאגידים לא היה ידוע אם בידי החברה היה קיים נוהל מכרזים והתקשרויות לפני שהחלה לנקוט צעדים מעשיים בעניין הפרויקט. יצוין כי בדוח בנושא "ביקורת פנים בחברות עירוניות" שהגישה בשנת 2005 ( המבקרת הפנימית של העירייה להלן - מבקרת העירייה) היא המליצה ללשכת התאגידים, בין היתר, "לבחון כתיבת נהלים משותפים לתאגידים העירוניים בנושאים שנדרשים במרבית התאגידים ומאפיינים תחומי פעילות משותפת". מהאמור לעיל עולה כי לפחות בעניין סדרי ההתקשרויות לא שעתה לשכת התאגידים להמלצת מבקרת העירייה. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי האמור לעיל מעיד שלא נעשה תכנון מדויק ומפורט מספיק לפני שיצאה החברה במכרז ואף לפני שחתמה על ההסכם עם הקבלן, ולא נבחנו לעומק כל הסוגיות הרלוונטיות, ובהן הדרישות של הנהלת היורוליג, שהמשתמשת העיקרית בהיכל - מכבי ת"א - מחויבת לעמוד בהן. מהאמור לעיל עולה כי החברה נאלצה להתמודד עם מאות בקשות, הן של הקבלן הראשי והן של קבלנים אחרים, לאישור ת שלומים בגין עבודות חריגות שביצעו. אמנם לא כל הבקשות אושרו, אבל אושר חלק גדול מהן, בסכום מצטבר של כ -26 מיליון ש"ח; משמעות הדבר היא שעקב תכנון חלקי של החברה, נוצר פער ניכר בינו לבין הביצוע, במידה רבה מכיוון שהחברה לא הגדירה באופן ברור את הדרישות שלה מהפרויקט לפני שהתחילו העבודות ונחתמו החוזים עם הקבלנים. אמנם החברה טענה פעמים רבות כי הקבלן הראשי אינו עומד בלוחות הזמנים, אולם אין ספק כי חלק לא קטן מהפיגור נובע גם מתפקודה. הפרוטוקולים מהישיבות של ועדת החריגים שהוקמה במיוחד לצורך הפרויקט היו קצרים ותמציתיים ולא ניתן בהם מידע המשקף את מהלך הדיונים ואת המשמעות הכספית של ההחלטות. | משרד מבקר המדינה מעיר כי האחריות לניהולו התקין של תאגיד עירוני מוטלת אמנם בראש ובראשונה על מוסדותיו המנהלים, הנעזרים לצורך כך, בין היתר, בוועדת ביקורת ובמבקר פנים, ואולם אין בכך כדי להסיר מהרשות המקומית את אחריותה לקיים מטעמה פיקוח ומעקב נאותים על פעילות תאגידיה. על הרשות המקומית לוודא שכל התאגידים, ובייחוד אלה המקיימים פעילות בהיקף כספי ניכר, פועלים על סמך נהלים נאותים, ברורים ומחייבים בכלל, ועל פי נהלים לעניין התקשרויות בפרט. מה עוד שמועצת העירייה החליטה כאמור כי על התאגידים לקיים מכרזים ועל לשכת התאגידים לגבש תקנות או נוהל מכרזים שיחייבו אותם, וכל עוד לא הוחלט אחרת, החלטה זו תקפה ומחייבת. מאחר שהחברה היא תאגיד עירוני ומאחר שלצורך הפרויקט ברור היה, הן לחברה והן לעירייה, כי החב רה תצטרך לבצע התקשרויות בסכומים ניכרים, ראוי היה שהגורמים הנוגעים בדבר בעירייה, ובכללם לשכת התאגידים, יבחנו את סדרי העבודה של החברה בנושא זה ויבטיחו כי ההתקשרויות הצפויות יתבצעו בהתאם לתשתית נורמטיבית נאותה ועל פי דיני המכרזים. | 890 |
מפעל הפיס . הטיפול בשתי תביעות משפטיות הנוגעות לכמה בכירים לשעבר - מפעל הפיס משרד מבקר המדינה העלה כי המנכ"ל לא דיווח למוסדות המפעל מבעוד מועד על מהות היכרותו האישית עם מר גדות ולא ביקש את הנחייתם בנושא, אף שהיכרות זו הייתה עלולה להשפיע על מעורבותו במשא ומתן עם אקוטק - שמר גדות נמנה כאמור עם בעליה - ועל מעורבותו בתביעה נגד גג"ג, כמפורט להלן: (א) בנובמבר 2004 החליט כאמור דירקטוריון המפעל על הקמת ועדה שתנהל משא ומתן עם אקוטק ובה ישתתפו שלושה דירקטורים, מנכ"ל המפעל והמזכיר (ועדת אקוטק). למרכז עבודת הוועדה מונה המנכ"ל. בישיבה שקיימה הוועדה באותו חודש הוחלט, בין היתר, שהמנכ"ל והמזכיר יקיימו משא ומתן עם בעלי אקוטק בעניין הפטנ ט. ממסמכים שונים עולה שהמנכ"ל השתתף באופן שוטף בישיבות של ועדת אקוטק ובישיבות שקיימה הוועדה עם נציגי החברה, וכי גם בישיבות אלה הוא לא מסר גילוי נאות בדבר היכרותו האישית עם מר גדות. לדעת משרד מבקר המדינה, על המנכ"ל היה למסור לדירקטוריון, מיד לאחר הודעת אקוטק למפעל על הפטנט שברשותה ולמצער בדיון שקיים בנובמבר 2004 , דיווח מפורט בדבר זיקתו למר גדות, וכן בדבר זיקתו למר גורן ולגב' גואטה - אם הייתה לו זיקה אליהם. ממסמכי המפעל עולה כי רק בישיבת ועדת אקוטק באפריל 2006 - שבה נכחו יו"ר הדירקטוריון, מר כצנלסון, וחבר הדירקטוריון (מר עדי אלדר) - ציין המנכ"ל לראשונה, בין היתר: "כולם יודעים שאני מכיר את שלושתם , אף פעם לא הסתרתי את זה, ואני יודע ]מר גדות, מר גורן וגב' גואטה[ מה המצב הכלכלי והבריאותי של כמה אנשים מתוך השלישייה הזאת. אין להם כסף. אפילו אם ימכרו את כל הבתים שלהם וכל זה, אין כסף". מפרוטוקול הישיבה לא עולה כי בעקבות הדיווח האמור דרשה הוועדה מהמנכ"ל להסביר מדוע רק במועד מאוחר זה (אפריל 2006 ), חודשים רבים לאחר שהחל המפעל לטפל בתביעת אקוטק, דיווח המנכ"ל לראשונה על היכרותו האישית עם מר גדות. עוד הועלה כי גם לאחר הודעתו האמורה של המנכ"ל לא קיימו הוועדה או הדירקטוריון דיון במתחייב מכך, ובכך אפשרו למנכ"ל להמשיך במעורבותו בתביעה עד לחתימת הסכם הגישור עם אקוטק. משרד מבקר המדינה מעיר כי דברי המנכ"ל בישיבת ועדת הביקורת האמורה והאמור בתשובת היו"ר אינם עולים בקנה אחד עם הודעת מזכיר המפעל ממאי 2009 ,למשרד מבקר המדינה ולפיה כאמור, "הרפרנט היו היו"ר והמנכ"ל"; ]בא כוח המפעל בתביעה נגד גג"ג[ מול]במפעל[ עם הממצאים, כאמור לעיל, בדבר הדיווחים שהעביר בא כוח המפעל בתביעה נגד גג"ג למנכ"ל; ועם חובתם של המנכ"ל והיו"ר, כנושאי משרה בכירים, להתעדכן בפרטי תביעה רגישה זו, לדווח עליה לדירקטוריון ולקבל את אישורו להסכם הפשרה שגובש בתביעה זו. בנוגע להחלטה זו של הוועדה הבהיר משרד מבקר המדינה ליו"ר ועדת הביקורת כי אין בבדיקת משרד מבקר המדינה כדי לייתר או לדחות את טיפול מוסדות המפעל (ועדת הביקורת והדירקטוריון) בממצאי בדיקת מבקר הפנים בעניין ת פקוד המפעל ונושאי תפקידים בו בתביעות האמורות. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שדירקטוריון המפעל יבחן בהקדם עניין זה על כל היבטיו. יצוין כי ההודעות האמורות של עובד צוות הביקורת ומנכ"ל המפעל ותגובותיו האמורות של מבקר הפנים לא תועדו. לדעת משרד מבקר המ דינה, גם על יו"ר הדירקטוריון הייתה מוטלת החובה לדאוג שיובא לידיעת היועמ"ש לממשלה והפרקליטות כי הדירקטוריון אישר ביוני 2007 .את הצעת המגשר בתביעת אקוטק בא כוח המפעל [ מול ]במפעל[ כאמור, לדברי מזכיר המפעל "הרפרנט היו היו"ר והמנכ"ל". דווקא משו]בתביעה נגד גג"גם שהמפעל נתן משקל רב לדעתם של היועמ"ש לממשלה והפרקליטות בתביעה נגד גג"ג, היה על היו"ר והמנכ"ל, שידעו שמתקיים משא ומתן בתביעה נגד גג"ג וידעו שהדירקטוריון אישר לשלם לשניים מהבכירים סכומים נכבדים במסגרת תביעת אקוטק, למסור את המידע החשוב והמהותי הזה לפרקליטות וליועמ"ש לממשלה. בעניין טענתו של המזכיר ולפיה התביעה נגד גג"ג לא הייתה בטיפולו, משרד מבקר המדינה חוזר על עמדתו ולפיה היה על המזכיר מתוקף תפקידו לברר את כל הפרטים בעניין תביעת המפעל נגד גג"ג והשפעת תביעת אקוטק עליה ולדווח על ממצאיו לדירקטוריון ולכל יתר הגורמים המעורבים בתביעה נגד גג"ג. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את העובדה שהמפעל ונושאי המשרה שטיפלו מטעמו בתביעה זו או שידעו עליה - יו"ר הדירקטוריון, המנכ"ל והמזכיר - לא דיווחו מבעוד מועד לבא כוחו של המפעל וליועמ"ש לממשלה על התקדמות המשא ומתן שהתקיים עם אקוטק לשם השגת הסכם פשרה בנושא תביעתה; דיווח זה התחייב בוודאי לאחר שדירקטוריון המפעל אישר את הצעת המגשר ואף לפני שנחתם הסכם הגישור בין הצדדים, בין היתר מאחר שמר גדות וגב' גואטה היו מעורבים בשתי התביעות ומאחר שההסדר בתביעת אקוטק הביא לשיפור ניכר במצבם הכלכלי. אילו היו פרטים אלה מובאים לידיעת בא כוחו של המפעל וליועמ"ש לממשלה או לנציגו, ניתן להניח שהדבר היה משפיע על עמדותיהם בעניין עקרונות הסכם הפשרה עם שלושת הבכירים. (ו) משרד מבקר המדינה העלה כאמור כי רק בישיבת הדירקטוריון שהתקיימה בדצמבר 2007 , כארבעה חוד שים לאחר שנחתם הסכם הפשרה עם שלושת הבכירים וכחודשיים לאחר שבג"ץ נתן לו תוקף של פסק דין, דווח עליו לדירקטוריון בדיעבד; את הדיווח האמור מסר בא כוח המפעל בעניין תביעה זו. מהאמור לעיל עולה ש גם בדיווח בדיעבד שנמסר לדירקטוריון בעניין הסכם הפשרה בתביעה זו לא הובא לידיעתו שיעור ההפחתה בסכומי ההשבה של שלושת הבכירים שנקבעו בהסכם הפשרה, אף שבפועל היה מדובר בשיעור הפחתה ניכר (כ -66% מהסכומים שהם נדרשו להשיב בעקבות פסקי הדין של בתי הדין לעבודה). נתונים אלה אינם מתיישבים עם הדיווח שמסר כאמור בא כוחו של המפעל לדירקטוריון על "הקטנה מינימאלית של הסכומים המאוד מאוד גדולים שקיבלנו". עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי גם הצגת מתן יפויי הכוח למפעל לגבות ממס הכנסה את התשלומים שנוכו לבכירים בעבר כאחד השיקולים שהנחו את המפעל להגיע לפשרה הייתה מטעה, כיוון שהסכמת המפעל לדאוג לגביית התשלומים מרשויות המס במקום שהבכירים יצטרכו להחזיר לו את סכומי ההשבה ולפנות בעצמם לרשויות המס כדי לקבל החזר על ניכויי העבר הייתה לטובת הבכירים. (ח) בישיבת הדירקטוריון האמורה (מדצמבר 2007 ) אמר יו "ר הדירקטוריון שאין קשר בין הסכם הפשרה עם שלושת הבכירים ובין תביעת אקוטק, וכי המפעל הסכים לפשרה בתביעה נגד גג"ג רק לאחר שהיועמ"ש לממשלה חשב שהיא ראויה. משרד מבקר המדינה מעיר כי היו"ר לא דיווח לדירקטוריון כאמור כי יש קשרי גומלין בין שתי התביעות ושהסכם הפשרה בעניין התביעה בבית הדין לעבודה גובש בין היתר נוכח הטענה בדבר מצבם האישי והכלכלי. היו"ר גם לא דיווח לדירקטוריון שהמפעל לא דיווח ליועמ"ש לממשלה על תביעת אקוטק שניהל המפעל בד בבד עם התביעה נגד גג"ג, וכי הוא עמד לתת סכום ניכר למר גדות ולגב' גואטה במסגרת הסכם הפשרה שגובש אתם. לנוכח האמור לעיל לא ניתן לראות באישור היועמ"ש לממשלה ובחתימתו על הסכם הפשרה בעניין גג"ג "הכשר" להסכם זה מאחר שהוא לא ידע על השפעותיה של תביעת אקוטק על התביעה נגד גג"ג, וכל שימוש באישור זה בנסיבות אלה היה בו כדי להטעות. יתרה מזו, הסכמת היועץ להסכם הפשרה אינה יכולה לשמש תחליף לאישור הדירקטוריון להסכם זה. | הפרקליטות והמפעל הסכימו להגיע להסכם פשרה עם שלושת הבכירים לאחר שבית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורם של האחרונים על פסק הדין שנתן בית הדין האזורי לעבודה וכאשר עתירה לבג"ץ תלויה ועומדת. במסגרת הסכם הפשרה הופחתו בשיעור ניכר הסכומים שעל שלושתם להשיב למפעל, והסכומים המופחתים נפרסו על פני 10 ו-15 שנים. הועלה כי המפעל לא דיווח ליועמ"ש לממשלה או לנציגו מפרקליטות המדינה ולבא כוחו בתביעה זו כי הדירקטוריון החליט לשלם לשניים מהבכירים ולחברה שבבעלותם (אקוטק) 4.2 מיליון דולר. ההסכם גם לא הובא לדיון ולאישור בדירקטוריון המפעל, ועקב כך לא התאפשר בו דיון ממצה על כל היבטיו. לדעת משרד מבקר המדינה, על המוסדות המנהלים של המפעל לדון בהקדם באופן תפקודם של יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל ובאופן קבלת ההחלטות בתביעה זו. האחריות לכך שההסכם עם שלושת הבכירים לא הובא לדיון ולאישור בדירקטוריון ולכך שהפרקליטות לא עודכנה בפרטי המשא ומתן המקביל בעניין תביעת אקוטק מוטלת בראש וראשונה על יו"ר הדירקטוריון לשעבר, שמעון כצנלסון, על מנכ"ל המפעל, שאול סוטניק, ועל המזכיר, עו"ד רוני כהן, שהיו מעורבים או אמורים להיות מעורים בפרטי שתי התביעות, כל אחד בהתאם להיקף תפקידו וסמכויותיו. ממצאי בדיקתן של פעולות המפעל בתביעה נגד גג"ג מלמדים על ליקויים מהותיים בתהליך קבלת ההחלטות, על אי -ביצוען של מלוא הבדיקות והפעולות שהתחייבו, על אי-נקיטת צעדים שהתאפ שרו והתחייבו, ועל אי- הצגת מידע חיוני הקשור בנושא לדירקטוריון. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את תפקודם של המפעל ושל נושאי התפקידים האמורים לעיל. | 891 |
מפעל הפיס . הגרלות מפעל הפיס – ארגון, פיקוח ובקרה חרף העובדה כי הגורמים הממשלתיים ערים לזיקה בין הפעלת ההגרלות באמצעות זכיינים לבין גורמים עבריינים וארגוני פשיעה במשך כארבע שנים לא יושמה ה וראה מפורשת שנקבעה בהיתר. תחת זו הטילו הגורמים המעורבים את האחריות זה על זה בלי לנסות להביא לפתרון הבעיה. משרד המשפטים טען באופן נחרץ שעל מפעל הפיס לפנות למשטרה, המשטרה טענה שאין ביכולתה לבדוק את כשירות הזכיינים ומחתה על כך שלא התייעצו איתה בניסוח ההיתר, ומשרד האוצר, בעל הסמכות להכריע בנושא, התעלם מהסדרת התהליך. כל הגורמים הממלכתיים הנוגעים בעניין שותפים אם כן למחדל של אי-בדיקת רישומם הפלילי של הזכיינים. על משרד האוצר, על משטרת ישראל ועל משרד המשפטים לנקוט פעולה מיידית ומתואמת למציאת פתרון לבעיית בדיקת כל הזכיינים על פי דרישת ההיתר ולהבטיח פיקוח שוטף בתחום זה, לרבות בנוגע לזכיינים חדשים. .תשובת מפעל הפיס למשרד האוצר משקפת מדיניות של פיקוח רופף אשר אין בו להבטיח קיום של עקרונות שנקבעו בהיתר שנתנה המדינה למפעל הפיס. מפעל הפיס לא פעל אם כן לאכיפת הצבת שלטים כדי למנוע השתתפות קטינים בהגרלות. יתרה מזאת, גם לאחר שבדיקות הלקוח הסמוי העלו שהזכיינים אינם תולים את המודעות על איסור המכירה במקום בולט, מפעל הפיס לא נקט כל פעולה נגדם. משרד האוצר לא היה מודע למצב. משרד מבקר המדינה העיר שלמרות שנוסח ההיתר הח דש אכן מפורט יותר ביחס לקודמו (משנת 2000 ), היה על משרד האוצר- מכין ההיתר - לוודא שהוא יפורט די הצורך כדי למנוע אי-בהירות של סעיפיו השונים. כן . ראוי היה שמשרד האוצר היה מגדיר את המונחים המופיעים בו ומפרט אמות מידה ברורות לפרסום ולמרחקים רלוונטיים כדי שיהיה אפשר לקיים את הוראות ההיתר, לפקח על כך ולפרט את תנאי כל ההגרלות, נוסף על המתווה הכללי שאושר. גם על משרד המשפטים היה לפעול לכך שההיתר יהיה מפורט יותר. מאז פנייתו של היועמ"ש למשרד האוצר בנוגע להיתר ועד לחתימה על ההיתר החדש הייתה למשרד האוצר כשנה (בין ינ ואר 2006 לפברואר 2007 ); למרות זאת הוא השתהה ופעילותו להכנת היתר חדש התקיימה בעיקרה רק בחודש האחרון של אותה שנה. לכן ענה ההיתר רק על חלק מדרישות היועמ"ש, ולא על כל דרישות הגופים הרלוונטיים האחרים שמטרתן הייתה למזער את התוצאות השליליות של ההימורים. משרד מבקר המדינה העיר למשרד האוצר כי מן הראוי שלקראת חידוש ההיתר בסוף 2011 הוא ייערך ויפנה לכל הגורמים המעורבים האחרים לאלתר כדי שבהכנת ההיתר החדש יילקחו בחשבון כל ההיבטים הנוגעים להגרלות ולהימורים. משרד מבקר המדינה העיר למפעל הפיס כי בכל פנייה שלו למשרד האוצר לאישור הגרלה חדשה או לאישור שינוי המתכונת של הגרלה קיימת על מנכ"ל מפעל הפיס לכלול את כל הנתונים הרלוונטיים, להציגם בבהירות ולהדגיש את השינויים המהותיים כדי לאפשר למשרד האוצר קבלת החלטה מושכלת בעניין. הגשת בקשה הכוללת נתונים חיוביים בלבד בהשמטת נתונים חשובים פוגעת בעקרון הגילוי הנאות ומקשה על משרד האוצר את בדיקת השינויים ואישורם. | יצוין כי "השינויים במתכונת הגרלות הלוטו" שעליהם הודיע מפעל הפיס לאוצר לא היו שינויים במחיר ההשתתפות בהגרלות או בשיטות ובאופן שיווקן, אלא שינויים שבאופיים ובמהותם הם שינויים בתנאי ההגרלות, ועל כן היה מקום לבקש את שינויים לפי סעיף 1 .להיתר משרד מבקר המדינה העיר למפעל הפיס כי היה עליו להביא את השינוי לאישור משרד האוצר לפי סעיף 1 להיתר, ועד קבלתו- להימנע מלהפעיל את ההגרלה. משרד מבקר המדינה העיר למשרד האוצר כי כבעל הסמכות בעניין היה עליו לבדוק את פניית מפעל הפיס בעניין הלוטו החדש מיד עם הגשתה ולבחון אם הוגשה במתכונת המתאימה ואם היא מקובלת עליו. לו ה ייתה נערכת בדיקה כאמור, יש להניח כי הוא היה מבחין בכך שמדובר בשינוי המצריך את אישורו לפי סעיף 1 .להיתר משתיקתו של משרד האוצר ומשחלפו 30 יום, יכול היה מפעל הפיס להסיק שמדובר בהסכמה להליך האישור לפי סעיף 2 .להיתר | 893 |
דן חברה לתחבורה ציבורית בע_מ . השירות לנוסע - דן – חברה לתחבורה ציבורית בע_מ בשישה מסופי נוסעים שנבדקו לא נמצאו עלוני מידע כאלה. גם הבדיקה שנעשתה כאמור ב-30 תחנות אוטובוס בשירות דן ביולי 2009 העלתה כי החברה לא דאגה להפיץ עלונים בהן. לדעת משרד מבקר המדינה קיימת חשיבות רבה לרישום פרטי בירור התלונות עם הנהגים הנילונים, זאת לצורך תיעוד העניין ויכולת למעקב עתידי במקרה הצורך. משרד מבקר המדינה העיר לדן כי על מנהל מחלקת פניות הציבור לדרוש מהנהגים הסבר בכתב לכל תלונה. לדעת משרד מבקר המדינה, על דן לקבוע מי המנהל הישיר של הנהג ומי בעל הסמכות הממונה עליו בכלל ולעניינים משמעתיים בפרט. מבקר המדינה העיר למשרד התחבורה עוד במאי 2009 כי ראוי להקים מרכז מידע ארצי שבו ירוכז המידע על כל הקווים של כל המפעילים השונים9 . עד מועד סיום הביקורת בנושא זה (ינואר 2010 ) לא הקים משרד התחבורה מרכז כזה. משרד מבקר המדינה העלה כי החברה לא הפיקה דוח כזה ולכן לא יכלה להעביר למשרד התחבורה דוח על הנסיעות בקווי השירות שלה בשנים 2008 -2009 ., כנדרש בהסכם. משרד התחבורה לא דרש מדן דוח כזה לדעת משרד מבקר המדינה, על דן לערוך השוואה תקופתית בין הנסיעות המתוכננות, לבין אלה שקוימו למעשה, ולערוך דיונים על הסיבות לאי - קיום הנסיעות המתוכננות. דיונים אלו חייבים להיות שיטתיים ולהתמקד בקווים בעייתיים, ועליהם להיות מלווים במסמכים שבהם נימוקים להחלטות שהתקבלו ולהנחיות שניתנו במטרה להקטין ככל האפשר את מספר הנסיעות המתוכננות שלא יוצאות לפועל. מעיון בפרוטוקולים של חטיבת התנועה ושל הנהלת החברה עולה כי נושא זה לא נדון כלל, ולכן לא הוצע פיתרון לקווים אשר בהם לא נאספ ו הנוסעים. | לפי בדיקת משרד מבקר המדינה, דן לא דיווחה למשרד התחבורה בשנים 2008 -2009 .על ספירת נוסעיה אף שעל פי ההסכם היה עליה לעשות כן | 894 |
אגד חברה לתחבורה בע_מ . הצטיידות באוטובוסים - “אגד“ - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע“מ לדעת משרד מבקר המדינה רכש של 12 מידיבוסים תמורת כ -6 מיליון ש"ח בלא בחינת אב-טיפוס הוא מנוגד לכללים שסוכמו עוד ב- 2002 , ואף בניגוד לכללי מנהל תקין. אם כן, אגד ומשרד התחבורה לא יצרו תחרות ב רכישת האוטובוסים, לפחות בין חברות ההרכבה בארץ לחברות הרכבה בחו"ל, ונמנעו איפוא מליצור תמריץ להתייעלות. כאמור מדובר במדיניות בת 30 שנה, ולנוכח חלוף הזמן יש מקום לשוב ולבחון אותה, בהתחשב בשינויים בכלכלה העולמית. יובהר כי משרד מבקר המדינה איננו חולק על מדיניות משרד התחבורה בדבר עידוד רכישת אוטובוסים מתוצרת הארץ, אולם הדבר צריך להיעשות בתהליך תחרותי ושוויוני שיביא גם לחיסכון והתייעלות. הביקורת העלתה כי הועדה לא רשמה בדיונים פרוטוקולים שמשקפים את מהלכם כפי שהיה עליה לעשות כגוף שמחויב לקיים הליכי בקרה נאותים. מהנתונים שהגישה אגד למשרד מבקר המדינה עולה כי היא הגיעה למסקנה שמשקלו של מחיר רכישת אוט ובוס זניח לעומת העלויות האחרות, מאחר שהיא מייחסת רק %8 ממחיר הרכישה 7 של השלדה לקריטריון של עלות הרכש. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על משרד התחבורה לעמוד על הכללת מלוא המחיר של שלדת האוטובוס בשקלול ההוצאה הכוללת, בהליך בחירת היצרן שממנו תרכוש את השלדות. בשנים 2003 -2009 רכשה אגד כמעט את כל האוטובוסים העירוניים מיצרן אחד בלבד: היא קנתה 745 אוטובוסים עירוניים ו-249 אוטובוסים עירונים מפרקיים מיצרן א', ורק שבעה אוטובוסים עירוניים מיצרן ב'. ברכישות אוטובוסים מ - 2004 ועד מועד סיום הביקורת נמצא כי משרד התחבורה לא דרש מאגד לקיים כללים אלו ואגד לא ניהלה את שלבי קבלת ההצעות מהיצרנים ואת שלבי המשא ומתן לפי הכללים האמורים. לא נקבעו נהלים למשא ומתן, לא נקבע סדר פתיחה מתועד של ההצעות, לא נרשם פרוטוקול במעמד פתיחתן, לא מונתה ועדה למשא ומתן באגד, ולא נרשם פרוטוקול לשלבים השונים למשא ומתן. אגד פעלה בחוסר שקיפות בקבלת ההחלטות לרכישה. עוד העלתה הבי קורת, כי משרד התחבורה לא פיקח על הליך רכישת האוטובוסים שקיימה אגד ולא עשה על כך ביקורת. לדעת משרד מבקר המדינה, רכישת אוטובוסים עירוניים במשך תקופה ארוכה רק מיצרן אחד, ללא הליך תחרותי מסודר, היא בגדר התנהלות לא תקינה. בנסיבות אלה על אגד, על משרד התחבורה ועל משרד האוצר להסדיר ולעמוד על ביצוע של הליך תחרותי לרכישת אוטובוסים ולפקח על תהליכי התכנו ן, עבודת המטה וקבלת ההחלטות על מנת לוודא שההצטיידות באוטובוסים מתנהלת כנדרש. הביקורת העלתה כי אין באגד נוהל להצטיידות באוטובוסים עם פירוט הליך בחירת היצרן, קבלת הצעות מחיר וניהול משא ומתן עם סוכני יבוא ובוני מרכבים. | לדעת משרד מבקר המדינה, פנייה רק למספר מצומצם של יצרני שלדות מאירופה אינה תקינה וראוי היה לפנות למספר גדול יותר של יצרנים. על כן על משרד התחבורה, על משרד האוצר ועל אגד לפעול ל לא דיחוי להגדיל את מספר היצרנים שאליהם אגד יכולה לפנות. אגד מפעילה שירות תחבורה לכל הציבור, כשרכש צי האוטובוסים שלה ממומן על ידי משרד האוצר (בסכום של כ -210 ,)מיליון ש"ח בכל שנה ולכן ראוי היה, לדעת משרד מבקר המדינה, כי משרד התחבורה יחיל על אגד במסגרת ההסכם עמה נורמות מסוימות מתחום המשפט הציבורי לרבות בתחום ההתקשרויות. משרד מבקר המדינה העיר למשרד התחבורה כי נוכח היקף העסקאות בהן מדובר והעובדה שעיקר המימון מקורו בקופה הציבורית, וכדי לשמור על כללי בקרה נאותים וקפדניים, על המשרד לדרוש מאגד לפעול בנושא רכש אוטוב וסים לפי נורמות ציבוריות. בכלל זה הליכי רכש תחרותיים ופומביים באופן הוגן שיבטיח שוויון הזדמנויות למתמודדים בכוח ואת מרב התועלת הכלכלית לאגד. משרד מבקר המדינה העיר עוד למשרד התחבורה כי עליו להסדיר נושא זה ולחייב את אגד גם במסגרת הסכם הסובסידיה לפעול על פי נורמות ציבוריות אלה. | 895 |
כביש חוצה ישראל בע_מ . ניהול החברה ותפקודה - חברת כביש חוצה ישראל בע“מ .בפרוטוקול של דיונים שקיים דירקטוריון החברה לגבי ניצול התקציב בשנים 2008 -2009 לא פורטו הסיבות לאי-ניצול התקציב וצעדים שיינקטו להפקת לקחים בנושא, ובפרוטוקול של דיון אחר לגבי הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2008 לא פורטו הדיווחים של ממלאי תפקידים על ניצול התקציב בסעיפים שונים בדוחות הכספיים. כמו כן לא פורטו עיקרי דבריהם של המשתתפים בדיונים - דירקטורים וממלאי תפקידים בכירים בחברה. גם בדיונים אחרים שקיימו הדירקטוריון וועדות שלו בשנים אלו לא נרשמו הפרוטוקולים כראוי. הביקורת העלתה כי בנובמבר 2009 החליט דירקטוריו ן החברה כי רק משכורותיהם ותנאי עבודתם של המנכ"ל והבכירים יובאו לאישורו, ואילו משכורותיהם ותנאי עבודתם של עובדים אחרים יובאו לאישורו רק במקרים חריגים. 1. על פי תקנות ההתאגדות של החברה, "מספר חברי הדירקטוריון של החברה לא יפחת מחמישה ולא יעלה על אחד-עשר". בעקבות פרישת שני דירקטורים בינואר 2010 ,כיהנו בדירקטוריון ארבעה דירקטורים בלבד פחות מהנדרש בתקנון. רק במאי 2010 מונה דירקטור נוסף ובמהלך אותה שנה מונו עוד ארבעה דירקטורים. במועד סיום הביקורת עדיין לא הושלמה הבדיקה הנוספת לגבי השנים 2006 ו- 2007 . על כן לא הופחתו שוב סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות, אף שנשארו בידי הזכיין עודפים של הכנסות מאכיפה. בחברה יש מערכת ממוחשבת לניהול הדיונים בוועדות ערר. במערכת זו יש רישום של ההליכים ומועדיהם, אך היא לא מאפשרת להפיק דוחות לשם בדיקת הגורמים לעיכובים. במשך השנים ניסתה החברה לפתח מערכת חדשה ולשפר את המערכת הקיימת, אך במועד סיום הביקורת טרם הושלמו ניסיונות אלו. משרד מבקר המדינה בדק את סדרי ההתקשרות עם היועצים. נמצא כי לפני ההתקשרות עם יועצים לא הוכנה תחזית על היקף ההתקשרות, בין השאר כדי לבחון את כדאיות ביצוע העבודה על ידי עובד החברה. בביקורת נמצא שבמסגרת חמש הת קשרויות - עם יועץ לנושאים סטטוטוריים, עם יועץ לבקרה על הזכיין, עם חברת בקרה, עם יועץ לסיוע וליווי בתחום ההתקשרויות ובחינת החשבונות ועם יועץ למעקב ובקרה בתחום הפרויקטלי - נחתם חוזה התקשרות לשנה אחת בלבד או לכמה חודשים, והוא הוארך מדי שנה בשנה עד עשר שנים. היקפן של כמה מן ההתקשרויות הללו הוגדל ברבות השנים. הסכמים בין החברה ובין יועצים לא נחתמו בתחילת העבודה אלא בדיעבד, כמה חודשים לאחר תחילתה. לעתים נקבע כי ההתקשרות היא על בסיס קבלני, אך לא נקבעו שלבי עבודה ובקרה על פי התשומות (שעות עבודה), התפוקות ולוחות הזמנ ים להשלמתם. במרוצת השנים האריכה החברה את תוקפם של ההסכמים עם יועצים, והתשלומים שולמו לפי התשומות. להלן דוגמאות: .כביש חוצה ישראל, המכונה כביש שש או דרך יצחק רבין, הוא הפרויקט הראשון שהקימה המדינה בשיטת . B.O.T , והיא מינתה את החברה לרשות הממונה מטעמה, בין השאר, כדי לוודא שהזכיין עומד בהתחייבויותיו על פי חוזה הזיכיון. הביקורת העלתה ליקויים בסדרי עדכון הסכומים לפיצוי ולהחזר הוצאות לזכיין ולמפעיל מטעמו שהוטלו על מי שלא שילם את האגרה במועד המצוין בחשבון. על משרד התחבורה והחברה להפיק לקחים מתהליך גביית האגרות ועדכונן ולתקן את הליקויים שעליהם עמד משרד מבקר המדינה בדוח זה. היקף כוח האדם המקצועי בחברה קטן, ועיקר פעילות החברה נעשית באמצעות יועצים ונותני שירותים חיצוניים, שחלקם מועסקים שנים רבות. בביקורת נמצאו ליקויים בהסדרי ההתקשרויות של החברה עם היועצים ונותני השירותים ובבקרה עליהם. עם הרחבת פעילות החברה, על החברה לפעול לשימור שליטתה בידע שבליבת הפעילות שלה. | ,הביקורת העלתה כי לא נמצא במסמכי החברה כי נדונו, בין השאר נחיצותו של כל אחד מהיועצים או המומחים, רמתו, תנאי העסקתו והצורך בקיום מכרז או שיטה אחרת לבחירת יועצים לפני הארכת תוקף העסקתו. | 896 |
אוניברסיטת תל אביב . הוועד המנהל – מינויים, בחינת זיקות והליך סיום כהונת הנשיא - אוניברסיטת תל-אביב לדעת משרד מבקר המדינה, על מר אקירוב וחברי הוועדה שידעו, לדברי אחד מחבריה, על היכרותו עם המועמדת ועל הקשרים ביניהם, היה לפנות ליועצת המשפטית של האוניברסיטה על מנת שתבחן את טיב הקשרים ביניהם ותקבע מה הצעדים שיש לנקוט בגינם. ממסמכי האוניברסיטה לא עולה כי לפני שהתקבל הסיכום האמור בחנו פרופ' רבינוביץ ומר לאוטמן, בין היתר באמצעות היועצת המשפטית של האוניברסיטה, אם ראוי שמר אקירוב, שהוא יזם פעיל וידוע בתחום הנדל"ן, יהיה מעורב בבדיקת הפרויקט ובניהול המשא ומתן. במסגרת בדיקה כזאת צריך היה לבדוק אם למר אקירוב יש קשרים כלשהם עם מי משלושת היזמים שהגישו הצעות לביצוע הפרויקט, ואם יש קשרים כאלה - האם יש בהם כדי למנוע ממר אקירוב להיות מעורב בבדיקת הפרויקט. כאמור, אחד משלושת היזמים שהגישו הצעות לביצוע הפרויקט הוא חברה אחות של חברה הבונה עבור מר אקירוב את פרויקט ממילא. במרס ובאפריל 2005 פרסמה האוניברסיטה מודעות המזמינות יזמים להציג את מועמדותם לתכנון ולביצוע של הפרויקט ולתפעולו במשך 24 שנים וחצי. האוניברסיטה ציינה כי יתקיים מיון מוקדם, וכי המועמדים שיעברו אותו בהצלחה ישתתפו בהליך הגשת הצעות, ובסיומו ייבחר היזם שיבצע את הפרויקט. עוד נכתב במודעות: "למען הסר ספק מובהר בזאת שהליך זה איננו מתנהל עפ"י חוק חובת המכרזים, התשנ"ב - 1992"25 . במסמכי המ כרז נדרשו המציעים לציין, בין היתר, מיהו הקבלן שיבצע עבורם את הפרויקט. ממסמכי האוניברסיטה עולה כי ההכנסות הצפויות ברוטו של היזם שיזכה במכרז לאורך תקופת הזיכיון נאמדות בכמיליארד ש"ח וההכנסות הצפויות נטו26 נאמדות בכ-165 .מיליון ש"ח לדעת משרד מבקר המדינה, אכן ההחלטה אם הבדיקה תתועד בכתב וידווח על תוצאותיה לוועד המנהל היא עניין שבשיקול דעת. עם זאת, מאחר שסוגיית שוויון הזדמנויות בין המציעים בכוח היא נושא חשוב ורגיש, ומכיוון שהכדאיות הכלכלית של הפרויקט עבורם תלויה במידה רבה בתנאי ההתקשרות וכל שינוי בהם יכול להשפיע על הצעתם, היה ראוי שהי ועצת המשפטית תעלה על הכתב את תוצאות בדיקתה ואת מסקנותיה ותביא אותן לידיעת הוועד המנהל, גם אם לא נדרשה במפורש לעשות זאת. הביקורת העלתה כי היועצת המשפטית לא דיווחה לוועד המנהל על תוצאות בדיקתה, ואף לא נמצאו מסמכים המלמדים שהיא בחנה אם היה בשינוי התנאים משום הפרת עקרונות השוויון וההגינות בדרך הפוגעת בשאר היזמים שהשתתפו במכרז. משרד מבקר המדינה מעיר לאוניברסיטה כי רישום ראוי של פרוטוקולים היה מגביר את שקיפות הדיונים של צוות המשא ומתן, וניתן היה ללמוד מהפרוטוקולים מה היו העמדות שהובעו, אילו החלטות התקבלו ומה היה חלקו של כל אחד מחברי הצוות בתהליך קבלת ההחלט ות בנושא. יש אפוא להצר על כך שהדבר לא נעשה כנדרש. הביקורת העלתה כי לכל אורך התקופה, ממינויו במרס 2007 של מר אקירוב לצוות המשא ומתן עם שיכון עובדים ועד לדיון האמור בוועד המנהל ביולי 2007 , לא העלה מי מחברי הוועד המנהל וההנהלה, ובכללם היועצת המשפטית של האוניברסיטה, שידעו על חלקו של מר אקירוב במשא ומתן, את הצורך לבחון אם בהיותו יזם מרכזי ופעיל בתחום הנדל"ן אין במעורבותו בפרויקט המעונות משום חשש לניגוד עניינים או לכל הפחות פוטנציאל לניגוד עניינים; וממילא לא נבחן ע ניין זה. גם לאחר שפרופ' גליל ביקש כאמור בדיון ביולי 2007 למנוע "כל ספק של מראית עין לניגוד אינטרסים" בפעולות האוניברסיטה הנוגעות לפרויקט, לא מצאו לנכון חברי הוועד המנהל ואף היועצת המשפטית, שנכחה בדיון האמור של הוועד המנהל, לבחון את הנושא והמתחייב ממנו. עוד הועלה כי מר אקירוב לא דיווח בשום שלב לוועד המנהל או לגורמים אחרים באוניברסיטה, ובהם היועצת המשפטית, שחברת סולל בונה, שהיא כאמור חברה אחות של חברת שיכון עובדים, שעמה התקיים המשא ומתן, בנתה באותו מועד עבור חברה בשליטתו פרויקט בנייה בשכונת ממילא בירושלים, ועל פי המסמכים שהומצאו לאוניברסיטה, אף אמורה לשמש קבלן מבצע מטעם שיכון עובדים בפרויקט המעונות; אף שכבר במרס 2007 העבירו אליו כאמור הגורמים העוסקים בנושא באוניברסיטה את כל חומר המכרז והוא ידע עובדות אלה. מר אקירוב המשיך לייצג את האוניברסיטה במשא ומתן עד נובמב ר 2007 וגם לא ביקש מהיועצת המשפטית של האוניברסיטה חוות דעת לגבי הצעדים המתחייבים מזיקתו לשיכון עובדים ולסולל בונה. | משרד מבקר המדינה מעיר ליושבת הראש לשעבר ולד"ר גלייטמן כי היה עליהם לדווח על היכרותם לוועדת החיפוש וליועצת המשפטית של האוניברסיטה כדי שיבחנו את טיב הקשרים ויחליטו כיצד לפעול. כאמור, אין מקום לכך שבעל הקשר יחליט בעצמו כי הגילוי מיותר. | 897 |
אוניברסיטת תל אביב . השקעות פיננסיות המעקב העלה כי אף שהאוניברסיטה החלה לגבש טיוטת נוהל לוועדת השקעות כבר בשנת 2005 , במהלך הביקורת הקודמת של משרד מבקר המדינה, הנוהל בנושא נכנס לתוקף רק ביו לי 200914 , לאחר הפנייה האמורה של משרד מבקר המדינה לאוניברסיטה בדצמבר 2008 בעניין הדיווח על תיקון הליקויים. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח חשיבותו של הנוהל האמור לתפקודה התקין והיעיל של ועדת ההשקעות ולהפקת תועלת מרבית מפעילותה, היה על האוניברסיטה להקפיד ולהשלים את גיבוש הנוהל בנושא סמוך לפרסום הדוח הקודם ולא כשלוש שנים אחרי כן. ייתכן גם כי השלמת הנוהל ופרסומו היו משפרים את הליכי הבחינה של מימוש תיק המניות והאג"ח הקונצרני ואת הליכי קבלת ההחלטות בעניין זה, שהתקיימו כאמור בתחילת 2009 (ראו להלן). על האוניברסיטה לנקוט את הצעדים הדרושים כדי שגיבוש נהלים החיוניים לפעילותה השוטפת והתקינה ופרסומם יושלמו בתוך פרק זמן קצר ככל האפשר15 . לדעת משרד מבקר המדינה, אם הנוהל האמור היה בתוקף במרס 2009 והיה מחייב את הנוגעים בדבר, ייתכן כי חלוקת הסמכויות בין הוועד המנהל, ועדת ההשקעות ואגף הכספים וקשרי הגומלין ביניהם היו ברורים יותר, והדבר היה משפר את הליכי הבחינה של מימוש תיק המניות והאג"ח הקונצרני ואת הליכי קבלת ההחלטות בעניין זה שהתקיימו באותו החודש (ראו להלן). במעקב לא נמצאו מסמכים המעידים שהוועדה הגישה את ההמלצות והנהלים האמורים. כן הועלה כי רק ביוני 2009 , לאחר פניית משרד מבקר המדינה והדיון בממצאי דוח מבקר האוניברסיטה, החליט הצוות לתיקון ליקויים כי עד אוגוסט 2009 יגבש אגף הכספים נוהלי עבודה בנושא ההשקעות. נמצא כי עד אוקטובר 2010 , מועד סיום הביקורת, כחמש שנים לאחר המועד שבו הייתה הוועדה אמורה להגיש את המלצותיה, לא השלימה האוניברסיטה את גיבוש נוהלי העבודה לאגף הכספים בנושא ההשקעות. משרד מבקר המדי נה העיר לאוניברסיטה כי עליה להשלים ללא דיחוי נוסף את הכנת הנהלים של אגף הכספים כדי להבטיח שהאגף יטפל כיאות בהשקעות האוניברסיטה. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח חשיבות הנושא והיבטיו הכספיים, היה על יו "ר ועדת ההשקעות דאז ויושבת הראש דאז לעשות כל מאמץ כדי להבהיר את עמדותיהם בנושא ולנסות, תוך שיתוף פעולה, לקבל החלטה מוסכמת בעניין מהותי זה. 4. מהמסמכים עולה כי מנכ"ל האוניברסיטה והנשיא דאז, שהיו ממונים על סמנכ"ל הכספים, לא התערבו בדרך שבה הוא יישם את ההחלטה של הוועד המנהל ממרס 2009 . כפי שנאמר לעיל, בשנים 2008 -2009 ,, לאחר פרסום הדוח הקודם התרחש משבר פיננסי קשה בשווקים בעולם, אשר פגע גם באוניברסיטאות בישראל. הדבר חידד את הצורך שמל"ג וות"ת יפעלו ללא דיחוי להשלמת יישום המלצות מבקר המדינה בדוח הקודם בדבר בחינת הצורך בקביעת כללים מנחים לניהול ההשקעות של האוניברסיטאות. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את התנהלות מל"ג וות"ת בנושא, ועליהן להשלים ללא דיחוי נוסף את בחינתן ולפעול ליישום הצעדים המתחייבים מתוצאות בחינה זו. ביקורת המעקב של משרד מבקר המדינה מיועדת לוודא שהגופים המבוקרים אכן תיקנו את הליקויים ושהביקורת הניעה אותם לנהוג על פי החוק ועל פי סדרי מינהל תקינים והביאה לידי שיפור פעולתם וחיסכון של כספי ציבור. במעקב שעשה משרד מבקר המדינה בעניין יישום כמה מן ההמלצות שנכתבו בדוח הקודם ותיקון הליקויים שהועלו בו נמצא כי האוניברסיטה, מל"ג וות"ת לא נקטו את כל הצעדים הדרושים לאחר פרסום הדוח. יש מקום להניח כי אילו מימשו האוניברסיטה, מל"ג וות"ת את כל ההמלצות שנכתבו בדוח הקודם, אפשר שכמה מהליקויים המועלים בדוח הנוכחי היו נמנעים. על הגורמים האמורים להשלים בהקדם את פעולותיהם בנושא ולקבוע את ההסדרים הדרושים לקיום הוראות החוק בעניין הטיפול בדוחות מבקר המדינה. .יצוין כי הפרוטוקולים של ישיבות ההנהלה שקדמו לישיבת ועדת ההשקעות האמורה אינם מתעדים החלטה כזאת, ולא ברור אפוא כיצד היא התקבלה ומה נאמר בה. | .5. ממסמכי האוניברסיטה עולה כי בספטמבר 2009 מסר אגף הכספים של האוניברסיטה ליושבת הראש דאז, לבקשתה, הערכה שלפיה ההפסד של האוניברסיטה ממימוש המניות בלבד ע קב החלטת הוועד המנהל ממרס 2009 נאמד בכ-70 מיליון ש"ח באוגוסט 200935. | 898 |
משרד החינוך . שיבוץ תלמידות בבתי ספר במגזר החרדי על מנח"י ועיריית ירושלים לקבוע מדיניות בעניין שיבוץ בנות בבתי ספר יסודיים בחינוך החרדי. בין השאר עליהן לדרוש מבתי הספר או מבעליהם להציג את שיטת המיון שלהם ואת אמות המידה לשיבוץ, לבדוק אותן ולהחליט אם לאשרן. בבדיקה זו עליהן להביא בחשבון מכלול של שיקולים כמו גודלן הרצוי של הכי תות ופיזור אוכלוסיית היעד של בתי הספר בשכונות השונות. על עיריית ירושלים לפקח על מוסדות החינוך ולוודא שהשיבוץ אליהם נעשה על פי המדיניות שנקבעה. הסמכות להסדיר את שיבוצן של תלמידות תושבות ירושלים היא סמכות שלטונית שנתונה לעיריית ירושלים. לפיכך, על מנח"י לבנות תשתית פורמלית הולמת לוועדת השיבוץ: לקבוע מהם תפקידיה וסמכויותיה וכן לקבוע מי הם חבריה ולמנותם. אין העירייה יכולה לאפשר לחה"ע מעורבות במימוש סמכויות שלטוניות בלא שנבחנה התשתית הפורמלית המלאה כאמור. מן האמור לעיל עולה כ י האגף לחינוך חרדי, השייך למנח"י ולעיריית ירושלים, אינו מפקח כנדרש על הליכי הרישום לבתי הספר העל-יסודיים והשיבוץ בהם. האופן שבו נעזר האגף לחינוך חרדי בוועדת רבנים לשם שיבוץ הבנות בבתי הספר אינה עולה בקנה אחד עם כללי המינהל התקין. הסמכות להסדיר את שיבוצן של תלמידות תושבות ירושלים היא כאמור סמכות שלטונית שנתונה לעיריית ירושלים. אם העירייה מעוניינת לקבל סיוע מגורמים חיצוניים כמו רבנים, אשר למעמדם הרם בחברה החרדית עשויה להיות תרומה לנושא, עליה להגדיר בפירוט את תפקידם, את המסגרת המינהלית שבה ישולבו, את תחום עיסוקם ואת דרכי הדיווח על עבודתם. מכל מקום, אין העירייה יכולה לאפשר מעורבות במימוש סמכויות שלטוניות בלא שקוימו התנאים האמורים. על עיריית ירושלים ומנח"י לפקח על רישום התלמידות לבתי הספר ועל החלטות בתי הספר בעניין קבלתן. על המשרד לבדוק היטב את הליכי ההרשמה לשנת הלימודים התשע"א31 במודיעין עילית, בין השאר עקב התלונה שקיבל עוד בנובמבר 2009 . זאת ועוד, תשובת המשרד שההורים ידעו מהן התשובות עוד לפני שאלה התקבלו באופן רשמי מעידה שהמשרד ידע על קיומם של הליכי רישום שאינם פורמליים. מן האמור לעיל עולה שהמתלונן שטח את ט ענותיו, בין השאר בנוגע לאפליית תלמידות על רקע מוצאן העדתי במודיעין עילית, במועד מוקדם שאפשר בירור מעמיק ונקיטת פעולות עוד לפני סיום לימודיה של בתו בבית ספר יסודי, ואף טרח להזכיר למשרד את עניינו שוב ושוב. הוא גם פירט בהרחבה את טענותיו האמורות לעיריית מודיעי ן עילית ולגורמים הבכירים ביותר במשרד: שר החינוך ומנכ"ל המשרד. כל אלה לא הועילו לו שכן העירייה לא הגיבה על טענותיו והמשרד לא קיבל החלטה בעניינו עד אוקטובר 2010 . לדעת משרד מבקר המדינה, טיפולו של המשרד - ובייחוד טיפולה של ועדת הערר - בעניינו של המתלונן התאפיין בסחבת פסולה ובהתעלמות מחומרת הטענות ומהדחיפות הנדרשת. ממצאי הביקורת מעלים חשש ששני בתי הספר הוקמו עבור בנות מקבוצות מסוימות מובחנות באוכלוסיית העיר - ממוצא ספרדי - אשר לא נמצא להן מקום לימוד בבתי הספר הקיימים. שם הישיבה שבה לומד האב הוא פרט שאינו קשור במישרין בתלמידה, ולכן אסר המשרד לבקשו מהמועמדת ומהוריה. תשובת המשרד בעניין זה אינה מתיישבת עם ההנחיות שהוא עצמו הוציא לבתי ספר יסודיים. מאחר שהמשרד אינו מיישם את מדיניותו ואף מתכחש לה במוצהר בתשובתו לביקורת, הוא שומט מידיו את אחד מכלי הפיקוח המרכזיים שלו. דרישתם של בתי הספר מהורי התלמידים להציג את פריטי המידע האמורים מלמדת שההחלטה אם לקבל את המועמדת לבית הספר מתבססת גם על מוצא משפחתה ועל שיוכה החברתי-קהילתי. על האגף לבדוק אם שאלוני ההרשמה כוללים דרישה לפריטי מידע כאלה, ובמידת הצורך לדרוש שהדרישה תוסר לאלתר. | על עיריית מודיעין עילית לבחון אם יש צורך אמִתי בשני בתי הספר העל - יסודיים החדשים - סמינרים י"ד ו-ט"ו. בחינה זו נדרשת גם לשם קבלת החלטה של משרד החינוך אם להעניק רישיון למוסדות. אם יימצא שאפשר למצוא לכלל התלמידות של סמינרים אלה פתרונות שיבוץ הולמים בבתי ספר אחרים בעיר, הפועלים ברישיון, שומה על העירייה לפעול לסגירתם. זאת ועוד, אם העירייה מתקשה לטפל בשיבוץ בנות בבתי ספר, עליה להעלות את הנושא לפני משרד החינוך ולגבש עמו דרך פעולה לתיקון המצב. | 899 |
משרד החינוך . סיוע כספי של משרד החינוך לסטודנטים ולתלמידים (א) נמצא כי תחומי האחריות וחלוקת העבודה בין האגפים לא הוגדרו בנוהל; לא נקבעו פרטי המשימות המוטלות על כל אחד מהאגפים; ולא נקבע אופן ביצוע הפעולות המחייבות שיתוף פעולה ביניהם. התברר כי אף שממצאי הסקר האמור הובאו לידיעת המשרד לפני סיומה של שנת הלימודים התשס"ט, הוא לא בדק אם בתי הספר פרסמו את דבר קיומן של המלגות לשנת הלימודים התש"ע כנדרש בחוזר המלגות. יצוין כי המשרד היה יכול לבדוק זאת בין היתר במסגרת הבקרה - שהוא עושה ממילא - על חלוקת המלגות בבתי הספר. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לפעול לכך שבתי הספר ירחיבו במידה ניכרת את היקף הפרסום בדבר האפשרות לקבל מלגות. )(א בדיקות שנעשו באתר האינטרנט של רשם המלגות במרס וביולי 2010 העלו כי רשומות בו כ -142 קרנות, ובהן רק אחת מהקרנות שהמשרד מפעיל - מלגות לסיוע בשכר לימוד לסטודנט ים מהמגזר הבדואי. שאר אפיקי הסיוע של המשרד לסטודנטים ולתלמידים שנזכרו בדוח זה (ראו לעיל טבלה 1 וטבלה3 )- לא נכללו ברשימה שפרסם רשם המלגות. .מהטבלה עולה כי הקצאת כ ספים למלגות לחינוך המוכש"ר לא הייתה שוויונית - כמעט כל בתי הספר שבבעלות מרכז החינוך העצמאי קיבלו הקצאה, לעומת פחות מ-2% מבתי הספר שבבעלות מרכז מעיין החינוך התורני וכשליש מבתי ספר שבבעלות אחרת. הקצאת תקציבי המלגות לבתי הספר בחינוך המוכש"ר שיקפה מדיניות של איפה ואיפה. ככלל, רצוי שהטיפול בעשרות אלפי הלוואות מותנות הניתנות לסטודנטים יופקד בידי גורם מינהלי אחד. מרגע שבחר המשרד לפצל את הטיפול בנושא בין שני מינהלים, היה עליו להסדיר את התיאום ביניהם באופן שיבטיח טיפול סדור ושוטף בהלוואה. דרכי העבודה המתוארות בפרק זה מלמדות על כשל יסודי בטיפולו של המשרד בנושא, שכן בפועל זרועו האחת לא הצליחה במשך שנים לגבות חלק ניכר מהחובות שנדרשה לגבות על פי נוהלי המשרד, ואילו זרועו השנייה המשיכה לתת הלוואות מותנות בלא שהופקו לקחים בנושא ובלא שנעשו שינויים בסדרי העבודה שנועדו להבטיח שיפור בגביית החובות. הסדרת הנושא, בין היתר לנוכח הממצאים המועלים ב דוח זה, מחייבת קביעת נוהלי עבודה מפורטים על סמך בחינה וניתוח פרטניים של הליכי הטיפול השונים. כספי המלגות נועדו לסייע להורים לממן הוצאות חינוך שונות, שאותן הם אמורים לשלם כבר בתחילת שנת הלימודים. ראו י היה שמלגה שנועדה לממן באופן חלקי הוצאות אלה תינתן להורים בסמוך ככל הניתן לאותו מועד וכך תאפשר להם לשלם תמורת שירותים שילדיהם מקבלים, בלי לאלץ את בית הספר לממן הוצאות כאלה, ולו באופן זמני. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לפעול לכך שכספי המלגות יועברו לבתי הספר בתחילתה של שנת הלימודים. .1. המידע שהיה בידי האגף על חלוקת המלגות בפועל במוסדות החינוך התבסס רובו ככולו על ממצאי דוח הבקרות, כמפורט להלן, ועל פי בדיקת משרד מבקר המדינה הוא לא שיקף את המצב בפועל. | הממצאים שהועלו בפרק זה מלמדים על ליקויים בהליכי הטיפול, התיעוד וקבלת ההחלטות של ועדות המלגות שפעלו בבתי הספר שנבדקו: ההחלטות בדבר מתן מלגות שקיבלו רוב הוועדות בבתי הספר שנבדקו לא התבססו על אמות מידה; החלטותיהן של כל הוועדות בנושא התקבלו בלא שנקבעו משקלות לאמות המידה השונות; החלטות רבות לא היו מנומקות ולפיכך לא ניתן לדעת על מה התבססו; חלק מהנימוקים להחלטות לא התייחסו לאמות המידה שקבע המשרד. | 900 |
משרד החינוך . מסעות תלמידי תיכון לפולין מסלולי המסע לפולין התגבשו בשנות השמונים של המאה העשרים. מאז התחוללו שינויים במצב הגאופוליטי באירופה, לישראלים יש אפשרויות להגיע למקומות שפעם לא היו נגישים, נוספו מחקרים חדשים על השואה ועלו הצעות לסיורים במדינות אחרות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת המשרד לבחון אם יש מקום לקיום מסעות ליעדים אחרים. מסיבה זאת אין בידי המינהל נתונים עדכניים על הוצאותיו במהלך השנה. למידע זה חשיבות רבה למנהלים ולמקבלי ההחלטות לקביעת מדיניות. מהטבלה עולה כי בכל אחת מהשנים שנבדקו היו תוספות לתקציב המסעות בשיעורים שנעו מ-49% עד ל- 108% . יוצא אפוא כי בכל השנים לא תקצב המשרד בתחילת שנה את הסכומים הדרושים למימון המ סע כראוי. לפיכך בסיס התקציב אינו משקף את ההוצאה למעשה בשנת התקציב וכל שנה נדרשות תוספות לתקציב המסעות. על אף השיח הציבורי לגבי המסעות לפולין לא זימנה הנהלת המשרד את המצדדים במסעות ואת המתנגדים להם לשולחן הדיונים כדי לדון בהם ולגבש החלטות מדיניות. לדעת משרד מבקר המדינה, העלאת טענות ענייניות מצד גורמי חינוך ומקצוע בעניין המסעות לפולין מחייבת את הנהלת המשרד לקיים מדי תקופה בחינה של העניין. על הנהלת המשרד לקיים דיון על ההמלצות משנת 2010 ולהתייחס גם למסקנות ועדת מרוז משנת 2008 . כמו כן עליה ליזום בדיקות נוספות מסוג זה ולבחון דרכים נוספות להגברת תחרות בין החברות המתמודדות במכרז כדי להקטין את תשלומי ההורים. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה שאין בידי המינהלה פרטים מזהים של בתי ספר - "סמל המוסד " שלהם 22 . הנתונים במאגר הממוחשב של המינהלה אינם בנויים לפי ההגדרות של האחראי לתקינה במינהל התקשוב ומערכות המידע שבמשרד 23 . מאחר שהמינהלה אינה מקלידה את "סמל המוסד" למאגר הממוחשב שלה ואינה מגדירה את המשתנים לפי הגדרות הממונה על התקינה קשה לזהות את בתי ספר ולהצליב את נתוני מאגר הנתונים הממוחשב של המינהלה לנתונים שבמאגרים אחרים במשרד. כתוצאה מכך נמנעת היכולת לאפיין את המסע ולנתח פרמטרים שלו כמו שיעור ההשתתפות של תלמידים מבתי ספר שונים לאורך זמן, אי-השתתפות בתי ספר במסעות, רמות טיפוח של בתי הספר המשתתפים במסע (ראו להלן). זאת ועוד, כאמור המינהלה אינה אוגרת מידע חשוב כמו התשלום הנגבה מהורי התלמידים במשלחות העצמאיות, שהן מרבית המשלחות. בידי המינהלה יש נתונים על תשלומי ההורים של המשתתפים במשלחות הממלכתיות (כ -20% מן המשלחות) כפי שנקבעו במכרזים השונים, אך גם נתונים אלה אינם מוזנים למערכת הממוחשבת. כתוצאה מכך אין בידי המינהלה מידע מדויק על התשלומים שהורים משלמים ואין ביכולתה לקיים מעקב רב-שנתי בעניין. על המשרד לאסוף מידע על המשלחות ולאגם אותו כך שניתן יהיה לקבל תמונה כוללת ושוטפת על המסע לפולין. המשלחות מגיעות רק מ -50% ממוסדות הלימוד בחטיבה העליונה - מהמגזר היהודי בפיקוח מ"מ וממ"ד. מאחר שהמשרד רואה עצמו מחויב להנחיל את משמעויות השואה במערכת החינוך כולה עליו לבחון אם שיעורי השתתפות אלה והתפלגותם עולים בקנה אחד עם מטרותיו. | .מסוף שנות השמונים של המאה העשרים מתקיימים בחסות משרד החינוך מסעות בני נוער לפולין, ומספר המשתתפים בהם הולך וגדל. מסעות אלה מספקים בעיקר את החוויה הרגשית של מאורעות השואה על ידי סיורים במקצת האתרים שבהם התרחשה. מטרות המסע ומסלוליו נקבעו כשהחלו בהם; לאחר מכן התעצם השיח הציבורי לגבי המסע ומסלוליו, אך הוא לא נידון דיון מעמיק במשרד החינוך. על משרד החינוך לבדוק אם מטרות המסע הושגו ולבחון אותן לאור התמורות הרבות שהתחוללו בחברה הישר אלית ובאירופה. כמו כן מוטלת עליו החובה לבחון מחדש את אתרי המסע ומסלוליו ואת הדרך המיטבית להנחלת זיכרון השואה. במשרד אין מידע מרוכז על המסעות. כתוצאה מכך אין הוא יכול לעקוב לאורך שנים אחר המסעות לפולין ולקיים הערכה כללית בעניין. על המשרד לשפר את מאגר המידע של המינהלה. את חלק הארי של המסע מממנים ההורים. תשלומים אלה האמירו מאוד בשנים האחרונות והם אינם שווים לכל נפש. על משרד החינוך לבדוק אם תשלומים אלה מונעים מתלמידים להשתתף בו ולדאוג ששיקולים כספיים לא יהיו גורם לאי-השתתפות תלמידים במסע. | 901 |
משרד החינוך . התקשרות עם החברה למתנ_סים מרכזים קהילתיים בישראל בע_מ לשם מתן שירותים לנוער מנותק מסיכום נתוני המדגם עולה כי ב -41 ,קורסי המיומנויות התעסוקתיות החברתיות והשכלתיות שנדגמו דיווחה החברה למשרד על 5,986 שעות בעוד שמספר השעות בפועל היה רק 4,009 , ובסך הכול דיווח יתר של 1,977 שעות שהן כ-49% מהשעות בפועל; בששת קורסי ICDL דיווחה החברה למשרד על 699 שעות בעוד שמספר השעות בפועל היה רק538 , ובסך הכול דיווח יתר של 161 שעות, כלומר דיווח יתר של כ -30% מן השעות בפועל. מנתוני המשרד עולה כי בסך הכול אושרו לביצוע 245 קורסי מיומנויות ו- 62 קורסי ICDL בשנת הלימודים התש"ע. הרחבת ממצאי המדגם לכלל אוכלוסיית הקורסים יכולה להוות בסיס להערכה לפיה דיווחי היתר של החברה באותה שנה הסתכמו בכ - 11,800 שעות של קורסי מיומנויות תעסוקתיות, חברתיות והשכלתיות ובכ - 1,600 שעות של קורסי ICDL , ובסך הכול כ- 13,400 שעות ששוויין כ-1.7 .מיליון ש"ח חוק מניעת העסקה של עברייני מין נועד בין השאר להגן על ילדים ובני נוער במוסדות חינוך מפני ביצוע עברות מין. אף על פי שמדובר בנושא רגיש בעל חשיבות עליונה, לא קיימה החברה למתנ"סים את חובותיה שפורטו בתנאי המכרז בעניין זה, ומינהל חברה ונוער לא תבע ממנה לפעול כנדרש. על המינהל ועל החברה לוודא שלכל עובד עם בני נוער בתכנית היל"ה יש אישור של משטרת ישראל, כנדרש בחוק, ולפעול לאלתר להפסקת העסקתם של עובדים שאין להם אישור כזה. על הנהלת המשרד לשוב ולהבהיר ליחידותיו שאין לאפשר לעובדי קבלן להשתמש במשרדיו של המשרד ובציודו. על המינהל לקבוע אמות מידה ברורות לתשלום שכר למדריכים המלווים את המיומנויות ולוודא את יישומן. משרד החינוך ערך מכרז שלפיו עליו לקבל מדי שנה 44,000 שעות של קורסי מיומנויות. כחודש אחרי שזכתה החברה למתנ"סים במכרז היא פנתה למשרד בבקשה לשנות את המודל שלפיו ייקבעו תשלומי המשרד לחברה תמורת ביצוע הקורסים בהתקשרות זו, ובסופו של יום קיבל המשרד, על פי האומדן, רק כ- 31,000 שעות. נציג האגף אישר את השינוי במודל ההתחשבנות. ההליכים שהובילו להחלטה זו לוקים בכמה היבטים: הבקשה אושרה בדרג נמוך במשרד בלא שנבחנ ה בידי גורמי הניהול הבכירים, בידי גורמי המטה המקצועיים ובידי ועדת המכרזים המוסמכת לבחון שינויים מהותיים בתנאי מכרזים; הבקשה והאישור שניתן לחברה לא תועדו בכתב; השינוי היסודי במודל ההתחשבנות, במועד סמוך להחלטת ועדת המכרזים על זכייתה של החברה במכרז, ייתכן שיש בו כדי לפגוע בעקרון השוויון בניהול הליך המכרז שהתקיים חודש קודם לכן. החברה למתנ"סים נתלית בתשובתה בהסכמתו של המשרד למתכונת ההתחשבנות שהיא הציעה, שהייתה מנוגדת בתכלית לתנאי המכרז. הצעתה של החברה והסכמת המשרד הן בבחינת חריגה גסה מתנאי המכרז ומהחוזה שחתם המשרד עם החברה, ומשום כך הסכמתו לאמצה הייתה פסולה. בנסיבות האמורות נדרש המשרד לערוך בדיקה באמצעות אגף הכספים של המשרד, כדי לוודא שהשינוי במודל ההתחשבנות לא פגע במשרד בהיבטים הכספיים של ההתקשרות. על המשרד לנקוט את הפעולות הדרושות בהתאם לתוצאות הבדיקה ולבחון א ם ראוי בנסיבות העניין לדרוש להשיב תשלומי יתר. כמו כן, על המשרד להפיק לקחים מהליקויים שהועלו בעניין הליך הבחינה והאישור של המודל במקרה זה. ממצאי הביקורת העלו שהמינהל כשל הלכה למעשה בטיפולו בקורסי המיומנויות ובפעולות הבקרה עליהם. על המינהל, בשיתוף ועדת המכרזים, לוודא שהחברה תמלא את חובותיה במלואם, כנדרש במכרז. כמו כן על המשרד להקפיד לקבוע מהן חובות הקבלן בכל הנוגע לקיום קורסים והקפדה על איכותם, גם היקרים שבהם, לעגן חובות אלה בתנאי המכרזים שיפרסם בעתיד ולפרט במכרזים דרישות ברורות יותר בדבר הרכב הקורסים המבוקשים ומאפייניהם. על פי נתוני מינהל חברה ונוער, בשנת הלימודים התש"ע הועסקו בתכנית היל"ה מאות עובדים שהעסקתם טעונה אישור של משטרת ישראל על פי חוק מניעת העסקה של עברייני מין. מן התיעוד עולה שעד ראשית אוגוסט 2010 , כחודש לפני סיום שנת הלימודים התש"ע, לא היו בידי מינהל חברה ונוער אישורים של המשטרה לגבי עובדי החברה למתנ"סים שהועסקו בתכנית היל"ה. נמצא כי רק בעקבות שאלתו של נציג משרד מבקר המדינה ממאי 2010 דרש האגף לקידום נוער מהחברה להעביר לידיו את האישורים. בסוף אותו חודש השיבה החברה למתנ"סים לאגף: "בשלב זה אין בידינו אישור משטרתי לעובדים. בימים אלה פנינו לכול המורים להנפיק אישור כזה עד סוף חודש יוני". בתחילת אוגוסט 2010 מסר נציג האגף שטרם קיבל את האישורים מהחברה. 4. כאשר פרסם המשרד את המכרז ביולי 2008 , שבו זכתה שוב חברה א', ידעו מינהל חברה ונוער והחברה למתנ"סים שקיים חשש מהימצאותה של חברה א' במצב של ניגוד עניינים בין היותה קבלן של המשרד המבקר את התכנית, על הקורסים שבה, לבין היותה קבלן של החברה למתנ"סים, המספק לה שירות לשם הפעלת קורסים. למרות זאת לא יידע בכך המינהל את ועדת המכרזים במשרד אשר בחרה בסופו של דבר את חברה א' כזוכה. | .א'. למשל לגבי קורס שנערך עבור היחידה לקידום נוער באום אל-פאחם דיווחה החברה על 83.5 שעות לקבלן- מתנ"ס א' - עבור קיום הקורס, ועוד 33.5 שעות עבור בחינות ההסמכה, ובסך הכול 117 שעות שהן שוות ערך ל- 14,000 .)ש"ח (מחיר קורס ובחינות הסמכה | 902 |
המוסד לביטוח לאומי . מתן שירותי סיעוד לקשישים בקהילה במהלך שנת 2009 הורתה מנהלת האגף שלא להמשיך את הטיפול בדוחות אלה. מכאן, גם כאשר הפעיל האגף הליך ביקורת על נותני השירותים הוא לא הגיע לידי מיצויו המלא. הביקורות האחרונות שהפעיל המוסד והגיעו לידי מיצוי נעשו רק על הרבעון האחרון של שנת 2007. עד מועד סיום הביקורת לא התאים המוסד את נוהל הביקורת החשבונאית-תפעולית להסכם החדש, ורק לאחר סיום הביקורת, בינואר 2011 ., פרסם המוסד מכרז למשרדי רואי חשבון .רישום על דיווח יתר של שעות עבודה מביא לידי תשלומי יתר בגין שעות טיפול שלא ניתנו לזכאים. משרד מבקר המדינה בדק את שיעור ביצוען של פעולות הפיקוח והבקרה בידי האחיות, והבדיקה העלתה כי הוא אינו ת ואם את הנדרש על פי ההסכם: 1. הבדיקה העלתה כי בשנת 2009 ערך מחוז תל אביב-יפו של הכללית כ-60% מביקורי הבית הנדרשים; בשנת 2008 ערך המחוז כ-63%. 2. גם בדיקה בפריסה ארצית מטעם המחלקה למחקר והערכה של הכללית העלתה כי שיעור ביצועם של ביקורי אחיות בבית הזכאי אינו תואם את הנדרש על פי הסכם ההתקשרות, והגיע לכ -74% .מהנדרש 1. הביקורת העלתה כי המוסד לא גיבש תכנית ביקורת שנתית כנדרש ולא קיים ביקורת באופן שיטתי. הביקורות על הסניפים נעשו בעיקר בעקבות תלונות שהתקבלו, או משום שלא נעשתה בהם ביקורת בעבר, וממילא לא ניתן בהן מענה לנתונים שהועלו בסקר הסיכונים. 2. בשנים 2008 -2009 בדקו אגף הסיעוד ומשרדי רואי החשבון רק מקצת מנותני השירותים. אגף הסיעוד קיים 24 ביקורות מינהליות (כ-7% ) בסניפי החברות והעמותות של נותני השירותים - 22 בשנת 2008 ו-2 בשנת 2009 . בשנת 2008 ערכו רואי החשבון30 ביקורות בסניפיהם של נותני השירותים ( 8.5% ), ובשנת 2009 .הם לא ערכו ולו ביקורת אחת יוצא אפוא שבשנת 2008 קיים המוסד ביקורות בכ-15% מסניפיהם של נותני השירותים ובשנת 2009 בכ- 0.5% .בלבד יוצא אפוא שבתקופה של שנתיים לא נבדקו רוב הסניפים של נותני השירותים. משרד מבקר המדינה מציין כי הביקורת על דיווחי שעות הטיפול נעשית על בסיס הדיווחים הממוחשבים שמקורם בנותני השירותים, ולא על בסיס הדיווחים המקוריים של המטפלים. עוד מציין מבקר המדינה כי אין בכוחן של ביקורות אלו לאמת את נאותות התשלומים של נותני השירותים למטפלים ואת התאמתם לדרישות החוק. לדעת משרד מבקר המדינה, אין לראות בביקורת על הדיווחים הממוחשבים תחליף לביצוע ביקורת מטעם אגף הסיעוד על בסיס מסמכים מקוריים המצויים אצל נותני השירותים. הביקורת העלתה כי המפקחים המחוזיים אינם מדווחים להנהלת השירות לזקן על תוצאות הפיקוח במרכזי היום באמצעות טופס הדיווח שהוכן למטרה זו. | על הנהלת הכללית להקפיד שדוחות ביקורי הבית יתויקו גם בתיקי הוועדות המקומיות כדי שכל הפרטים העדכניים הנוגעים למצבו הרפואי של הקשיש ולטיפול בו יהיו נגישים גם להן. | 903 |
צבא ההגנה לישראל . מחקר ההיסטוריה הצבאית והביטחונית – בצה_ל ובמשרד הביטחון .מערכת הביטחון החליטה, כבר בראשית דרכה, כי יש לה צורך ועניין לשמר בעצמה ומתקציבה את הזיכרון ההיסטורי הצבאי -ביטחוני שלה, כחלק מההיסטוריה הרשמית של מדינת ישראל. בכך היא קיבלה עליה בפועל את האחריות הערכית והארגונית - הן כלפי צה"ל והן כלפי הציבור כולו - לפעול בעניין זה הן מתוך ראייה ארוכת טווח ולמען מטרות ארוכות טווח והן על פי עקרונות ושיטה מוגדרים, ולספק שירותים רלוונטיים, מהימנים ואיכותיים בתחום חקר ההיסטוריה. לדבר חשיבות מיוחדת כאשר חלק ניכר מהמקורות הם בעלי סיווג ביטחוני גבוה ואינם חשופים לציבור הרחב. ואכן, במשך כל השנים נעשית עבודה חשובה בתחום זה ונכתבו מחקרים חשובים למערכת הביטחון ולציבור כולו. עם זאת, בביקורת הועלו ליקויים מהותיים שמקורם בעיקר בהיעדר מדיניות ושיטתיות, במידה לא אחידה של רלוונטיות למערכת הביטחון ובהיבטים מסוימים בנוגע לצה"ל אף באי-יישומן של הוראות. ראוי כי הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון יקבעו את מדיניות המחקר ההיסטורי הנוגעת לצה"ל ולמשרד הביטחון, בהתאמה. על דרגי הביצוע - ראש אמ"ץ ורח"ט תוה"ד בצה"ל וכן המשנה למנכ"ל משהב"ט - מוטלת האחריות לנקוט, כל אחד בתחומו, את כל האמצעים הדרושים להוציא מדיניות מחקר זו לפועל, ובכלל זה עליהם לקבוע תכנית עבודה ארוכת טווח בהתאם למשאבים שבאפשרותם להקצות לכך. הליקויים שהעלתה ביקורת זו בתחום ההיסטוריה הצבאית והביטחונית, שמקורם בעיקר בהיעדר מדיניות ברורה לגבי המחקר בתחום ההיסטוריה הצבאית והביטחונית במשך השנים, מ צטרפים למניין הליקויים בתחום השמירה על ערכי העבר במערכת הביטחון שהועלו בדוחות קודמים של מבקר המדינה13 . אם לא יטופלו הליקויים האמורים, לא זו בלבד שתיפגע יכולתה של מערכת הביטחון למצות את הפקת הלקחים מניסיון העבר לצורך התמודדות עם אתגרי העתיד, אלא גם לא ניתן יהיה לתעד באופן המיטבי את ההיסטוריה הצבאית והביטחונית של מדינת ישראל ולשמור כיאות על הממצאים ההיסטוריים החיוניים להמחשה ולהנחלה לציבור של המורשת ושל שלבים שונים בהתפתחות צה"ל, ועקב כך ייפגע הזיכרון ההיסטורי הצבאי והביטחוני של מדינת ישראל. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לנוכח היקף המשימות המוטלות על היחידה בתוקף ההמ"ב, היקף המשאבים העומדים לרשותה, ובעיקר תהליך בחירתם של הנושאים למחקר, יש צורך שמנכ"ל משהב"ט יבחן מחדש את מדיניות המחקר ההיסטורי של המשרד, ובהתאם לכך את מטרות היחידה. משרד מב קר המדינה מעיר כי אם יוסיף להתקיים המצב שתואר לעיל, ייפגע המחקר ההיסטורי בכללותו. על כן, על צה"ל להסדיר נושא זה. משרד מבקר המדינה מעיר שהואיל והממלא את תפקיד רמ"ח היסטוריה נדרש לעמוד בדרישות מקצועיות מיוחדות, ראוי שאלה ייקבעו במסמך הגדרת תפקיד הולם. משרד מבקר המדינה ממליץ, הן משיקולים של מהות והן משיקולים של נראות, ליצור בהוראות אפשרות של הליך ערעור לדרג גבוה יותר על החלטתם של רמ"ח היסטוריה ורח"ט תוה"ד, לגנוז מחקר שהמדינה השקיעה במימונו. רצוי שהדרג הגבוה שייקבע יפעל בהתייעצות עם הוועדה האקדמית, שבין תפקידיה כאמור, ייעוץ בנושא התאמת מחקר לפרסום. משרד מבקר המדינה מעיר כי הואיל ולצה"ל יש עניין בתיעוד וחקר ההיסטוריה שלו ובהבאת גרסתו הרשמית לאירועים שבהם השתתפו כוחותיו לידיעת אנשי המערכת או הציבור הרחב, מן הראוי שהדבר ייעשה על בסיס הוראות מפורשות שיסדירו את שיטת המחקר, את יחסי הגומלין בין כל היחידות העוסקות בנושא ואת אמות המידה לפרסום. נוכח האמור לעיל, מן הראוי שצה"ל יבחן כיצד לתת מענה מיטבי לתפקידים ששני מוסדות אלה היו אמורים למלא - אם באמצעות הפעלתם כנדרש בפק"א של חטיבת תוה"ד 7 , או באופן אחר - ולהביא הצעה מנומקת לאישורו של הרמטכ"ל. | לדעת משרד מבקר המדינה עבודתה של מחלקת היסטוריה אמורה להתבסס על מדיניות ארוכת טווח שיגבש הרמטכ"ל, על מטרות ברורות שראש אמ"ץ יציב מראש ועל תכניות עבודה רב -שנתיות שיעובדו בשיתוף הוועדה האקדמית, כפי שצוין בפק"א של חטיבת תוה"ד. הדבר נועד לאפשר למחלקת היסטוריה לבצע את מחקריה באופן שיישמרו הן הרציפות והשיטתיות של הניתוח ההיסטורי והן הרלוונטיות שלו לצורכי צה"ל, כנדרש בהוראות. | 905 |
צבא ההגנה לישראל . עסקה לרכש, לאחזקה ולפיתוח מכשירים - מערכת הביטחון משרד מבקר המדינה מעיר כי העמ"ט שביצעה ז"י בנושא טרם סוכמה, כהודעת צה"ל שלעיל, והיא אינה יכולה לשמש תחליף למסמך מסכם, מאושר ומחייב של ניתוח מערכת, שנערך בהתאם להוראות צה"ל ומהווה בסיס להמשך פעילות ולקבלת ההחלטות. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי העיכוב בסיום ניתוח המערכת אינו תקין נוכח האירועים המהותיים שהתרחשו מאז ניתנה ההנחיה לביצוע הניתוח ונוכח ההחלטות שהתקבלו מאותו מועד - סיכום מו"מ בין מנה"ר לחברה כמתואר לעיל והצגת העסקה לאישור רח"ט תכנון באג"ת. ביצוע האחזקה במת"מים נכלל בטיוטת הגד רת העבודה של חט"ל כפעילות עסקית שהחברה אמורה לספק לצה"ל תמורת תשלום ובאחריותה המלאה. החיילים משולבים בה, ותפוקתם מצטרפת לתפוקות החברה בתחום אחזקת המכשירים המסופקות לצה"ל. החברה אינה נמנית עם הגופים הנכללים בצווי שר הביטחון האמורים, שהוצאו בהתאם לחוק שירות הביטחון, שבהם ניתן לקיים שירות צבאי במסגרת "שירות מוכר". משרד מבקר המדינה מעיר כי למרות זאת על פי העסקה המתוכננת באחריות החברה להפעיל ולהכשיר 18 חיילים שיועסקו באחזקת המכשירים במת"מים. מתעורר ספק רב באשר לתקינות ההסדר המסתמן ולפיו חיילים המשרתים בהתאם לחוק שירות הביטחון ישתלבו בפעילות החברה, ובאשר לשאלת התשתית החוקית שלו. עצם העלאת הנושא במסגרת עמ"ט מתקדמת מעלה שאלות מקצועיות וערכיות כאחת. משרד מבקר המדינה מעיר כי גם במצגת של ז"י לרח"ט התכנון במאי 2010 נכללו ב"מצב עסקה" עלויות האחזקה שלעיל במסגרת עלויות הרכש ולא במסגרת עלויות האחזקה. משרד מבקר המדינה מעיר כי גם אם חט"ל תעסוק בנושא האחזקה יהיו לצה"ל עלויות הכרוכות בכך, ונדרש להביאן בחשבון במסגרת ההשוואה בין "מצב קיים" ובין "מצב עסקה". .משרד מבקר המדינה מעיר כי העלות שציינה ז"י לא הייתה מבוססת על הערכת מחיר מעודכנת של החברה אלא התבססה על העלויות של המכשירים במסגרת "רכישות אחרונות28 ." במועד סיום הביקורת במ אי 2010 , כשנה לאחר המועד שקבע רמ"ח אמל"ח לסיום ניתוח המערכת לבחינת שיפור הזמינות המבצעית של משק המכשירים בהיבטים טכניים, כלכליים ותורתיים, טרם סיימה ז"י את הניתוח, כגון גיבוש תפיסת האחזקה בעת שגרה ובעת חירום בחברה, וניתוח כלכלי, לרבות בדיקת כדאיות העסקה. בביקורת הועלה כי אף על פי כן המליצה ז"י לרח"ט התכנון באג"ת בפברואר ובמאי 2010 לאשר את ביצוע העסקה. .משק המכשירים מהווה מערך עיקרי בזרוע היבשה. רכש מכשירים והעברת האחזקה של מרבית המכשירים מצה"ל לתעשייה אז רחית מחייבים ביצוע עמ"ט סדורה בצה"ל ובמשהב"ט לבחינת כלל המשמעויות בהיבט המבצעי, הכלכלי, הלוגיסטי והטכני, וכן ניתוח סיכונים מפורט, קודם שיועלה הנושא לאישור מקבלי ההחלטות בצה"ל ובמשהב"ט, כנדרש בהוראות המחייבות. על אף האמור לעיל, קודם שהושלמה העמ"ט האמורה בצ ה"ל ובמשהב"ט, קיים מנה"ר מו"מ עם החברה והוא אף סיכם אותו לפני שקיבל פטור ממכרז. על העוסקים ברכש מוטלת החובה והאחריות להיות ערים לכל ההוראות והנהלים המחייבים ולדבוק בהם, הן מטעמים מהותיים והן מטעמי נראות. ראוי שצה"ל ומשהב"ט ישלימו את העמ"ט בהליך סדור לפני שיקבלו את ההחלטות בנושא ההתקשרות עם החברה. נוסף על כך, ראוי שמנה"ר לא ינהל מו"מ עם ספקים לרכש, לאחזקה ולפיתוח של טובין ושירותים וכי הוא לא יסכם אותו לפני שצה"ל השלים את העמ"ט לכתיבת אפיונים, הכוללים את תכולות הפיתוח ומפרט המוצר, האמורים להגדיר את תכולות ההתקשרות. שמירת ערכיות שירות החובה בצה"ל, המתבצע מתוקף חוק שירות , התשמ"ו]נוסח משולב[ הביטחון- 1986 , מחייבת משנה זהירות בהפעלת חיילים במסגרת "שירות מוכר". שירות זה ניתן לקיים רק בגופים ששמם נקוב בצווי שר הביטחון העומדים בתוקפם ובהתאם להגדרות הדין בלבד. | מהמתואר לעיל עולה כי המצגת שהציגה ז"י בפברואר 2010 לרח"ט התכנון באג"ת של ההשוואה בין עלויות האחזקה ב"מצב קיים" ובין עלויות האחזקה ב"מצב עסקה" לתקופה של 20 שנה לא התבססה על מכנה משותף 31 ועל נתונים השוואתיים נכונים לצה"ל ולחברה. לדוגמה ז"י הציגה את עלויות האחזקה של מכשירים מסוג מסוים ב"מצב עסקה" לפי שיטת אחזקה מסוימת (שיטת ההנצלה) ו"במצב קיים" על פי שיטת אחזקה אחרת (שיטת השיקום). נוסף על כך המצגת כללה נתונים שאינם מבוססים על עלויות בפועל, נתונים שלא באו ליד ביטוי במלואם ב"מצב עסקה", כגון עלויות כוח אדם במת"מים, והיא לא כללה ב"מצב עסקה" חלק מהעלויות, כגון עלויות של מלאי חל פים שיועבר מצה"ל לחברה. נוסף על כך ז"י ואט"ל לא דנו בחלק מעלויות האחזקה, כגון אלה של מכשירים מדור ישן, כדי לסכמם עד מועד ההצגה לרח"ט התכנון. | 906 |
משרד החוץ . פעילות המשרד בתחומי הדיפלומטיה הציבורית אף על פי שהתקנון מגדיר את תפקידיו של "מדור תדמית ישראל", לא נמצאה יחידה כזו במבנה המשרדי, והמדור אינו ק יים בתקן המשרדי המאושר. . מתהליך קבלת ההחלטות בנוגע לפרויקט "מיתוג ישראל" (ראו להלן בפרק על הניסיון להרחיב את "מיתוג ישראל" לפרויקט לאומי). אפשר לאתר חפיפה בין כמה מהתחומים שבסמכותו של משרד ההסברה והתפוצות הנוגעים לתחומי העיסוק בדיפלומטיה ציבורית ובין תחומים שעליהם אמון משרד החוץ בעיסוקו זה. בעת הקמת משרד ההסברה והתפוצות לא נעשתה חלוקה פורמלית בין התפקידים של שני המשרדים בתחומי הדיפלומטיה הציבורית וההסברה. משרד החוץ אינו שותף בתכנית תמ"ר אף על פי שתכנית זו נושקת לתחומי הסברת הפנים והדיפלומטיה הציבורית. משרד מבקר המדינה העיר למשרד ראש הממשלה כי יש מקום לצרף את משרד החוץ לתכנית זו, ומשרד ראש הממשלה קיבל את ההערה והזמין את משרד החוץ להשתתף בדיוני ועדת ההיגוי של התכנית. מהפרוטוקולים של ועדת ההיגוי עולה שלאחר דיון זה ועד אוקטובר 2008 קיימה הוועדה עוד שלוש ישיבות, ומאוקטובר 2008 עד אפריל 2010 לא התקיימו ישיבות כלל. את הדיון האחרון בנושא גיוס החסויות קיימה הוועדה ביולי 2008 . יצוין כי במרס 2009 התחלפה הממשלה ויו"ר הוועדה החדש, מר אייל גבאי, מונה רק במאי 2009 לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה. אולם ממו עד מינויו ועד לישיבת ועדת ההיגוי הראשונה חלפו 11 .חודשים. לאחר מכן התקיימו שלוש ישיבות רצופות סך הכול התכנסה ועדת ההיגוי שבע פעמים בשנים 2008 -2010 . מכאן שוועדת ההיגוי, שתפקידה היה לעקוב אחר התקדמות הפרויקט, לא התכנסה בפרק הזמן שמאוקטובר 2008 עד אפריל 2010, שבו נעשו רוב פעולות ההכנה לקראת התערוכה, ועל כן לא הייתה מעורבת בפרויקט כלל. אי-מעורבותה של ועדת ההיגוי בלטה גם בהליכי קבלת ההחלטות הקשורים בגיוס החסויות, שכאמור, החל ביזמתה. מאחר שהוועדה קיימה את הדיון האחרון בנושא גיוס החסויות ביולי 2008 היא לא ידעה כיחלו עיכובים בנושא זה (ראו להלן). מאחר שהמשרד לא פרסם מלכתחילה מכרז ברור ומפורש לתפקיד מנהל הביתן אלא נאלץ להתמודד עם סוגיית מינוי המנהל תוך כדי התקדמות הפרויקט ולקראת מימושו, נקלע המשרד למצוקת זמן ונקט הליכי התקשרות שעוררו סימני שאלה. על המשרד, המתעתד להוסיף לנהל פרויקטים בהיקפים דומים, לבחון את ההליכים שהובילו לשרשרת אירועים זו ולקבוע מתכונת פעולה שתימנע בעתיד את הישנותם של הליקויים. לדעת משרד מבקר המדינה, בשלב הראשון של בחירת היועץ - שבו עשה משרד החוץ חקר שוק (RFI) כדי להגדיר את צורכי הפרויקט, ולאחר שכמה מהיועצים החיצוניים העלו את הצורך בתפקיד מנהל הביתן, תפקיד שהוא חשוב מאוד לארגון ולניהול של פרויקט גדול כל כך, היה על משרד החוץ לבחון את ההמלצה ואת האפשרות לפרסם מכרז לתפקיד זה. משהחליט המשרד שהוא מעדיף לשלב בין שני התפקידים, היה עליו לעשות זאת באופן מפורש ומפורט, כדי שיהיה ברור שתפקיד היועץ מגלם בתוכו את ניהול הביתן במהלך התערוכה, על ההשלכות הנובעות מכך לעניין שינויים במ תכונת ההעסקה בתקופת התערוכה, שאפשר היה לצפות אותם כבר במועד כריתת החוזה. | נמצא כי החוזה לא עסק מפורשות בצורך להימצא פיזית בשנגחאי בכל ימי התערוכה לשם ניהול הביתן ובהשלכות של עניין זה על מרכיבי השכר וההוצאות. | 907 |
משרד הבינוי והשיכון . טיפול בבקשות לסיוע בשכר דירה לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד השיכון ומשרד האוצר ידונו בסוגיה זו ויגיעו זה עם זה לכלל הסכמה בדבר הסיוע שיש לתת לזכאים. הסדרת התהליך באמצעות חוזרים מרובים - כמעשה טלאים - ולא על פי נוהל מרכזי סדור, בייחוד כשמדובר בתהליך מורכב, עלולה להכביד על המטפלים בבקשות, לבלבל אותם ולהקשות עליהם למלא את משימותיהם. על המשרד לעדכן את נוהל "השתתפות בתשלום שכר דירה" כך שירכז את הכללים המנחים הנוגעים לסיוע בשכר דירה. נוהל מעודכן וסדור יקל על העוסקים במלאכה ויסייע בביצועה. משרד מבקר המדינה מעיר כי הכללים שהגדיר המשרד לצורך מתן שכר עידוד לעובדים והפקת "דוח פיגורים" אינם תחליף לנוהל ברור המגדיר לוחות זמנים לכל אחד ואחד משלבי הטיפול בבקשות לסיוע בשכר דירה. . משרד מבקר המדינה מעיר כי על המשרד לנתח את תהליך הטיפול בבקשות ולקבוע לוח זמנים לכל שלב ושלב בתהליך, וזאת כדי לקצר את משך הטיפול בבקשות. .בתקופת ההמתנה לקבלת דירה מהדיור הציבורי מתגוררים רוב הזכאים לה בשכירות. פירוש הדבר שעליהם להשלים מכיסם נתח נכבד מההוצאה בעבור שכר דירה. מדובר במשפחות חלשות שמשאביהן מצומצמים, ויש להן קושי להתמודד עם ההוצאה. מן הראוי שהמשרד, שהכיר בזכאותן של המשפחות לדיור ציבורי - אך אין באפשרותו לספק להן דירות כאלה - ישקול לקבוע כי גובה הסיוע הניתן להן בתקופת ההמתנה יתקרב ככל האפשר למחיר הממוצע לשכירת דירה בשוק החופשי. סכום זה יחושב לפי האזור שבו הם אמורים לקבל דיור ציבורי, לפי מספר החדרים הנדרש, לפי מספר הנפשות במשפחה ולפי יתר נסיבות העניין. התמשכות הטיפול בבקשות : ברוב התיקים שנבדקו נמצא כי משך הטיפול של מחוזות המשרד או של היחידה המנפיקה תעודות זכאות במשרד הראשי היה ארוך ובלתי סביר. בבדיקת 46 מ-64 התיקים שנבחרו באקראי (כ -72% ) נמצא לפחות ליקוי אחד בכל תיק; הבדיקה העלתה ליקויים כגון התמשכות הטיפול במשרד, חוסר יעילות וסרבול בתהליך העבודה. זמן הטיפול בבקשות לסיוע בתיקים שלא נדרשו בהם השלמות או בדיקות כלשהן היה חודשיים עד שלושה חודשים, ואילו בתיקים שנדרשו בהם השלמות וחקירות לאימות נתונים נמשך הטיפול אפילו שישה חודשים; בתיק אחד נמשך הטיפול כשמונה חודשים; ביולי 2010 , במהלך הביקורת, נמצא תיק אחד שמשך הטיפול בו עלה על שישה חודשים, וב אותו מועד הוא טרם נמסר לאישור. בכמה מהתיקים נגרם העיכוב בלי סיבה נראית לעין, ובתיקים אחרים - עקב דרישות מכבידות של המשרד או בשל טעויות עובדיו. בכמה מהתיקים נמצא כי בשל התמשכות הטיפול התיישנו מסמכים והיה צורך לעדכנם. לדוגמה: בבדיקת אופן הטיפול של החברות בתיקים לא נמצאו ליקויים החורגים מהמידה הסבירה ושיש בהם כדי לעכב את הטיפול בתיקים עיכוב של ממש. | הבדיקה העלתה כי המשרד לא נתן דעתו לבחינת שלבי העבודה המורכבים עד איש ור בקשת הסיוע. הוא לא בחן דרך לייעל ולפשט את תהליך העבודה ולקצר את זמן ההמתנה לאישור הבקשות. משרד מבקר המדינה מעיר שמפאת היעדר נוהל מעודכן וסדור, ומכיוון שהמשרד אינו מודע לצורך לבחון את תהליכי העבודה, נוצר תהליך עבודה מסורבל ולא יעיל. הבדיקה העלתה כי לעתים מטיל המשרד על המחוזות לבצע פעולות טכניות במהותן, המאלצות את החברות להעביר למחוזות תיקי בקשות שהתקבלו לידיהן, וחוזר חלילה; מטבע הדברים, בנסיבות אלה מתארך הטיפול בבקשה שלא לצורך. להלן פרטים: | 908 |
משרד הבינוי והשיכון . התחדשות עירונית באמצעות פינוי-בינוי ועיבוי הבנייה .התחדשות עירונית היא תהליך שבו אזור עירוני מבונה עובר תהליך שיקומי. בשנת 1999 החלה הממשלה להפעיל פרויקט להתחדשות עירונית - פינוי, בינוי ועיבוי של מתחמים. הפרויקט נועד לצופף את מרכזי הערים וכך להביא לידי ניצול יעיל יותר של הקרקעות במקומות אלה, להגדלת היצע הדירות ולהשבחת תנאי החיים של התושבים. בהפעלת הפרויקט התגלו חסמים וקשיים, והחלטות ממשלה שהתקבלו במטרה להסיר חסמים אלה מולאו באופן חלקי בלבד, דבר המנוגד לסדרי מינהל תקין. הפרויק ט אפוא עדיין לא השיג את מטרתו: בתקופה שלמעלה לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה לנצל יתרות אלה לקידום הפרויקט, אולם נמצא שהיתרות לא חזרו לתקציב הפרויקט ולפיכך משרד השיכון לא היה יכול להשתמש בהן. הביקורת העלתה כי אף על פי שעברו כארבע שנים מאז החלטת הממשלה, שרי הבינוי והשיכון שכיהנו מספטמבר 2006 ואילך ושי משו יושבי ראש של מועצת מקרקעי ישראל בפרק זמן זה, לא הביאו למועצה הצעה לתיקון ההחלטה, ומיותר לציין כי היא לא תיקנה אותה. משרד מבקר המדינה העיר לרשויות המקומיות ולמשרד השיכון כי מאחר שהכדאיות הכלכלית תלויה בנקודת הזמן שבה נעשית הבדיקה, חשוב לשוב ולבחון את תקפות ההחלטה מפעם לפעם, במיוחד כאשר משך התכנון מתארך. מכאן גם שקיצור משך הזמן של אישור התכניות המפורטות יש בו כדי להפחית את חוסר הוודאות בעניין כדאיות הפרויקט. משרד מבקר המדינה ער לקושי לבצע במקביל כמה פעולות הנוגעות לתכנון המתחם ולאישורו, אשר תלויות האחת ברעותה. אף על פי כן, ראוי שהרשות המקומית שמתכננת את המתחם תפעל ככל שניתן לשילוב כל הגורמים המעורבים בפרויקט משלב התכנון ועד לאישור תכנית הפרויקט. בדרך זו יתאפשר לגורמים אלה להכיר את הפרויקט ואת תכנונו המיועד, וכך ניתן יהיה לעמוד על קשיים ומגבלות מבעוד מועד ולמצוא להם פתרון. לדעת משרד מבקר המדינה כאשר מדובר בתכנון מתחם אשר משפיע במישרין ובאופן משמעותי על תושביו, והם עלולים לראות עצמם נפגעים ממנו, יש לשתפם במידע על תכנון המתחם מוקדם ככל האפשר, עם גיבוש הכוונה לכלול את המתחם בפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר כי לפני שרשות מקומית מציעה לכלול מתחם בפרויקט עליה לעשות בדיקת היתכנות יסודית שתבחן את כל מאפייני המתחם, לרבות נושאים הנוגעים לרשויות השלטון הנוגעות בדבר: משרד התחבורה, משרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה וגורמים אחרים. בדיקה כזו תסייע לרשות לאמוד נכון את הסיכויים למימוש התכנית המפורטת, לחשוף את הקשיים הנוגעים לתכנית ולטפל בהם כראוי. לחלופין, בדיקה כזו יכולה לשלול את היתכנות התכנית ולמנוע את מימושה בעוד מועד, בטרם יושקעו בה כספים מיותרים. | מן האמור לעיל עולה שבתהליך התכנון של המתחמים מתנגשות תפיסות תכנוניות שונות של הרשויות המקומיות ושל הוועדות המחוזיות. הבעיות והמחלוקות מתגלעות רק לאחר שהרשות המקומית כבר הכי נה את תכנית המתחם והגישה אותה לוועדה המחוזית. רק בשלב זה מתחילה הרשות המקומית לטפל בקשיים כדי לקדם את הפרויקט או לחלופין בוחרת לוותר עליו. לדעת משרד מבקר המדינה, הרשות המקומית אינה צריכה להסתפק בהסכמה העקרונית של הגורמים הנוגעים לפרויקט, אלא עליה לעשות עבודת מטה מוקדמת, יסודית ומקיפה, שבה ימופו וייבחנו כל הנושאים והשיקולים הנוגעים לתכנון המתחם, יילמדו אירועים ופרויקטים דומים ויופקו הלקחים מהם. עבודת מטה מוקדמת כזאת יכולה לצמצם את אי- הוודאות בעניין הקשיים העלולים להתעורר ולחשוף אותם עוד בתחילת הדרך. לדעת משר ד מבקר המדינה, ראוי גם שהסכמות של הגופים המתכננים יובאו בחשבון בוועדות המחוזיות בעת שהן מקבלות את החלטותיהן. | 909 |
חברת החשמל לישראל בע_מ . שכר עידוד - חברת החשמל לישראל בע_מ משרד מבקר המדינה מעיר כי אמנם באו"ש יש מאגר מידע המכיל נתונים כגון יחידות שחלו בהן שינויים מהותיים בתהליכי העבודה עקב המעבר ל- .ERP או יחידות שצפויים בהן שינויים כאמור, ואולם בסיס הנתונים אינו כולל לוחות זמנים להכנתן של שיטות שכר עידוד חדשות ליחידות אלה ופרטים בדבר מצב הכנתן. נתונים אלה דרושים כדי שעם סיום תקופת ההסתגלות של העובדים לתהליכי העבודה החדשים יהיה אפשר להפעיל את השיטות המתאימות. להחלטת המנכ"ל דאז, ד"ר רזון, מ - 2002 .לא צורף מסמך בחתימתו התוספת הנזכרת לשכר העידוד אמורה להינתן בגין עמידה ביעדים, והקריטריון הקובע הוא "שנה שבה מאזן החברה הסתיים ברווחים". לדעת משרד מבקר המדינה, ההחלטה לשלם לעובדים אלו תוספת על "עמידה ביעדים" גם אם לא עמדו בהם מעלה חשש שתשלום זה ניתן כתוספת שכר, ולא כדי לעודד השגה של יעדי החברה. לפי חישובי משרד מבקר המדינה, הסתכמה התוספת הכספית לכל העובדים בקבוצה זו - שמנתה בשנ ים 2008 ו- 2009 99 ו-104 עובדים בהתאמה - בכ- 355,000 ש"ח ובכ- 373,000 ש"ח בהתאמה. יוצא אפוא ש"מרכיב העמידה ביעדים שבנוסחת שכר עידוד למנהלים" כרוך בתוספת כספית. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי שלהנהלת החברה תהיה בקרה על תשלומי שכר העידוד בעת ההסבה, מוצע לקבוע בנוהל כי ע ל מנהל החטיבה לדווח עליהם למנכ"ל ולדירקטוריון אחת לתקופה שתיקבע. הדיווח יכלול מידע: על פרקי הזמן שבהם משולם שכר עידוד לצורך ההסבות, על סכומם הכולל של תשלומים אלו ועל מספר העובדים המקבלים אותם. משרד מבקר המדינה מעיר כי מן הראוי שדירקטוריון החברה יקפיד על ביצוע החלטתו מאוגוסט 2005 , המטילה על הנהלת החברה חובת דיווח שוטף. לדעת משרד מבקר המדינה, על הדיווח לכלול נתונים על הנושאים האלה: שיטות שכר העידוד השונות הנהוגות בחברה; מועדי הנהגתן; קבלת האישורים הנדרשים, על פי חוק יסודות התקציב ועל פי הוראות הממונה על השכר ורשות החברות הממשלתיות, לפני כל מתן תוספת לשכר העידוד; שיעורי ההתפלגות של שכר העידוד לפי המגזרים בחברה. בדיווח ייסקרו גם שיטות שכר העידוד החדשות שפיתח או"ש, ובעניינן יש להתייחס גם למצב יישומן, לניתוח עלויותיהן ויעילותן ולשיעור החיסכון שהושג מהפעלתן. משרד מבקר המדינה מעיר כי לנוכח ריבוי שיטות שכר העידוד בחברה, מספרם הרב של העובדים והשוני בכישוריהם ובמיומנותם היה סביר למצוא פיזור רחב יותר של שיעורי שכר העידוד, ומכאן - ממוצע נמוך מהתקרה שנקבעה. על הנהלת החברה לבדוק שמא היעדים שקבעה קלים מדי להשגה, ויש צורך לעדכן את המדדים בשיטות השונות כדי להעלות את התפוקות. בין היתר, על הנהלת החברה לבחון את "מדדי האיכות" בשיטות שכר העידוד המופעלות ביחידות המוזכרות בטבלה מס' 2 .ולתקנם בהתאם עוד העלתה הביקורת, כי אף שאו"ש פיתח שיטות שכר עידוד חדשות ליחידות שונות בחברה, לא פעלה הנהלת החברה בנחישות, בשיתוף שאר הגופים הנ וגעים בדבר, למציאת פתרון שיאפשר את הנהגתן של השיטות המעודכנות. במקום זאת היא העדיפה לשלם שכר עידוד באופן שאינו מתאים לתהליכי העבודה ביחידות שונות בחברה. | משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי עליה לקיים את החלטת המועצה המרכזית ולהפסיק את התשלום החריג לעובדים שהתקבלו לאחר מועד קבלת החלטה, דצמבר 2002 , ולשייכם לקבוצת העובדים שתקרת שכר העידוד שלהם היא 30% . על החברה לתקן גם את גבול שיעורי הפרמיה של יתר 18 העובדים מקבוצה זו שהחלו לעבוד בחברה לאחר מועד קבלת ההחלטה. | 910 |
משרד הבריאות . תרומות לבתי חולים וקשריהם עם אגודות הידידים יש לציין כי חשבות משרד הבריאות מפרסמת מדי שנה דוח ניתוח פיננסי לבתי החולים הכל ליים הממשלתיים ולתאגידי הבריאות שלידם, אולם נתונים הקשורים לפעילות ישירה של אגודות הידידים אינם כלולים בדוח זה. בדוח החשבות מוזכר סעיף כללי: "הכנסות מתרומות כולל סכומים שהוגבלו לפעילות". סכומים אלה כוללים רק ]מנכסים נטו[ ששוחררו מנ"נ את הסכומים שאגודות היד ידים העבירו לתאגידי הבריאות או לבתי החולים. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שבידי המשרד יהיו נתונים על היקף התרומות שמקבלים המרכזים הרפואיים. נתונים אלה נדרשים לצורך תכנון הקצאת המשאבים הכוללת לפעילות המרכזים הרפואיים במרכז הארץ ובפריפריה. ראוי שגם בידי המשרד יהיו הדוחות הכספיים של אגודות הידידים שהן מגישות לרשם העמותות, ובהם מפורטים היקפי התרומות. בבדיקה נמצא כי מנהלי בתי החולים לא מסרו למשרד את הנתונים המבוקשים, פרט לבית חולים ד' אשר מסר ריכוז של תרומות מאושפזים בשנת 2004 . קבלת תרומות מחולים היא תופעה נפוצה. ראוי להסדי ר בנהלים ובהנחיות את סוגיות התרומות מחולים, לרבות תרומות ממטופלים בטיפול ממושך. המשרד גם טרם ערך ביקורת בנידון, אף שהצהיר על כוונתו לעשות זאת כבר בשנת 2004 . לדעת משרד מבקר המדינה, חשוב לערוך בהקדם ביקורת בנושא על כל היבטיו. לא נמצא שהמשנה למנכ"ל המשרד, או מי מטעמו, דנו עם הלשכה לאתיקה בהר"י בנושא אשפוז או טיפול ממושך. המשרד גם לא פרסם נוהל למתן תרומות ממטופלים בטיפול ממושך, אף שהוא גיבש את הטיוטה עוד ביוני 2005. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד המשפטים לבחון בהקדם את הסוגיה על מגוון היבטיה ולגבש עמדה שתעלה בקנה אחד עם האילוצים התקציביי ם, עם ההתנהלות הקיימת בפועל במערכת הבריאות ועם הערותיו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ). לאחר גיבוש העמדה ראוי לעגנה בנוהל ולהפיצה לכלל המרכזים הרפואיים ולמערכת הבריאות כולה. משרד מבקר המדינה בדק בדלפקי השחרור וסמוך להם במחלקות הכירורגיות בבית חולים ד ' ובבית חולים א ', ולא מצא כי הוצבו בהם מעטפות עם מכתבי פנייה לחולים המשתחררים. בבדיקת משרד מבקר המדינה בשנת 2008 עלה כי בשנים 2005 -2008 עסקה חברה ב' בייעוץ ובהדרכה להקמת מרכז רפואי קליני בגינֵאה המשוונית שבאפריקה (להלן - גינֵאה). עבור פעילות ההדרכה של אנשי צוות רפואי מגינֵאה ומדרום אמריקה שילמה חברה ב' לתאגיד הבריאות מיליוני ש"ח30. פעילות זו נעשתה בלי שמנהל המרכז הרפואי, פרופ' זאב רוטשטיין, הסדיר מול המשרד ומול שאר משרדי הממשלה סוגיות רבות, כמו: אופן ההתקשרות, תנאיה, הגורם המתקשר והעברת תשלומים לבית החולים בגין העברת ידע. מנהל שיבא גם לא ביקש את אישור משרד הבריאות, משרד האוצר או משרד החוץ לפעילות רבת שנים זו בח ו"ל. יתר על כן, גם כאשר משרד הבריאות ידע שהפרויקט בעיצומו, הוא לא דרש משיבא פרטים מלאים כדי לבחנם, ובכלל זה היבטים של זכויות ואינטרסים מקצועיים וכלכליים של המדינה, היבטים של יחסי החוץ של המדינה ואף סיכונים ביטחוניים לפעולת גוף ממשלתי במדינות אפריקה31. | . במאי 2010 דיווח מנהל שיבא למשרד מבקר המדינה כי לאור הנחיות המשרד המרכז הרפואי אינו מעניק עוד שירותי ייעוץ בחו"ל. | 911 |
משרד הבריאות . הפיקוח על ניסויים בבעלי חיים הביקורת הנוכחית העלתה כי הסטודנטים באוניברסיטה עדיין אינם מקבלים תעודה המעידה על הכשרתם, למעט מקרים שבהם הם דורשים זאת כדי להציגה במוסדות אקדמיים אחרים. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הזמן הרב שחלף מאז פרסום הוראות האוניברסיטה בנושא, ונוכח השינויים הרבים שחלו בתחום, על האוניברסיטה לעדכן את הנוהל האמור לעיל בהקדם ולחייב את הגורמים הנוגעים בדבר באוניברסיטה לנהוג על פיו. מהאמור לעיל עולה כי האוניברסיטה אפשרה זה שנים לסטודנטים ולחוקרים להיכנס לבתי החיות ללא בקרה ואף לבצע ניסויים. לדעת משרד מבקר המדינה, מצב זה אינו תקין כיוון שאינו עומד בדרישות החוק וכללי המועצה. כיוון שיש תחלופה תמידית של חוקרים וסטודנטים העוסקים בניסויים בבע"ח חשוב להביא לידיעת כל העוסקים במחקר באוניברסיטה את הכללים המעודכנים לטיפול בבע"ח שמשתתפים בניסוי. ראוי לוודא מפעם לפעם שהחוקרים והסטודנטים מאשרים בחתימתם כי הם מודעים לכללים הללו. הביקורת הנוכחית העלתה כי על אף הודעתה של אוניברסיטת תל -אביב שלפיה היא תפעל לעדכון הנוהל, עד אוקטובר 2010 היא לא עדכנה את ההנחיות לחוקרים, לא הפיצה בקרב החוקרים והסטודנטים קובץ הנחיות, ולא חייבה אותם לחתום, לפני שהחלו בעבודתם בבתי החיות, שההנחיות ונוהלי העבודה בב ית החיות נהירים להם. לדברי הווטרינר הקודם של האוניברסיטה, הוא שוחח עם הסטודנטים על כללי התנהגות בבתי החיות, אך הם לא נדרשו לקרוא נהלים כתובים, לא כל שכן לחתום עליהם. מממצאי הביקורת שלעיל עולה כי הפיקוח המתקיים באוניברסי טת תל - אביב על תהליך אישור הניסויים בבע"ח טעון שיפור. לדעת משרד מבקר המדינה, על האוניברסיטה לתת דעתה על הרכבי תת -הוועדות של הוועדה הפנימית העליונה ולדאוג שבכל תת -ועדה יהיה חבר שאינו מתחום מדעי החיים או הרפואה, ואשר אינו עוסק בניסויים בבע"ח. עליה גם להקפיד על ביצוע הנוהל למניעת ניגודי עניינים בעבודת הוועדות. על הוועדה הפנימית העליונה לגלות מעורבות רבה יותר בפעילותן של תת- הוועדות, בעיקר בהליך קבלת החלטותיהן לגבי הניסויים המתבצעים באוניברסיטה. . משרד מבקר המדינה העיר לאוניברסיטה כי עליה לבחון בהקדם דרכים להסדרת מילוי התפקידים האמורים בלא שיתעורר חשש לניגוד עניינים. לדעת משרד מבקר המדינה, השימוש בדפי המעקב על מנת לפקח על מצב בע"ח שמשתתפים בניסוי שלהם הוגדרה דרגת סבל גבוהה הוא ראוי ביותר. על האוניברסיטה לנקוט את האמצעים שקבעה כלפי חוקרים שעל פי דפי המעקב שמילאו לא פעלו לפי ההוראות והכללים וכן כלפי חוקרים שלא מילאו דפי מעקב כנדרש. | הביקורת הנוכחית העלתה כי חל שיפור מסוים בתפקוד עובדי בתי החיות של האוניברסיטה בהשוואה לליקויים בפעילותם שצוינו בדוח הקודם. יחד עם זאת נמצא כי מקצת הליקויים שצוינו בדוח הקודם הנוגעים לעובדים ולחוקרים טרם תוקנו. כך, לדוגמה, נמצא כי אף שהמועצה קבעה כללים ולפיהם על עובדי בתי החיות לרענן את הכשרתם מדי פעם בפעם - הם לא עברו קורסי רענון כנדרש. | 912 |
משרד הבריאות . טיפול מרובה תרופות לקשישים כל קופה נוקטת אפוא מדיניות שונה בקשר לטיפול בקשישים הנוטלים תרופות רבות. ראוי שהמשרד המשמש מיניסטריון עם ראייה מערכתית, יבחן פיתוח מדדים לפי מאפיינים מסוימים לבדיקת תרופות שחולים נוטלים ויגבש המלצות מתאימות בעניין. הנתונים מלמדים על שונות רבה בין הקופות שמעוררת סימני שאלה. עולה חשש לאי -הסדרת הטיפול בקשישים הנוטלים תרופות רבות. הפערים יכולים להצביע על שימוש יתר או חסר בתרופות, אך אין זה סביר שהם תוצאה של פערים חברתיים -כלכליים 25 .או פערי פריפריה מול מרכז מתעורר חשש שהטיפול הרפואי הניתן בקופות אינו מיטבי. ההסברים לכך יכולים להיות אי -מודעות של הרופאים הראשוניים לריבוי התרופות, היוועצות מעטה ברוקחים קליניים, אי -מעורבות רופא גריאטר, בעיות בבסיס הנתונים ועוד. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לבחון את הסיבות לפערים בנתונים, ולאחר שיגיע למסקנות בעניין - לנקוט צעדים שיבטיחו שבכל הקופות יינתן לקשישים הטיפול המיטבי. .סעיף 17 לחוק זכויות החולה קובע את חובת ניהול הרשומה הרפואית (להלן גם - תיק החולה). כל דיון והחלטה בעניין הטיפול התרופתי לחולה חייב להיות מתועד בתיקו (ראו להלן בפרק "בקרת האגף לרפואה בקהילה במשרד על הקופות"). קיום דיון בנושא ותיעודו ברשומה הרפואית הוא תנאי מקדים להמשך הפניית המבוטח לייעוץ או לניסיו ן טיפולי להפחית את מספר התרופות. הכללית: משרד מבקר המדינה בדק 200 תיקים רפ ואיים של חולים במחוז מרכז שנדגמו אקראית מכ- 17,000 תיקים של חולים מעל גיל65 במחוז הנוטלים שמונה תרופות או יותר. התברר שבשלוש השנים 2007 , 2008 , 2009 לא היו רישומים - אף לא בתיק אחד - בעניין מספר התרופות שאותן נוטלים החולים, אף שרופאים שטיפלו בהם שינו את התרופות מסיבות אחדות 27 . לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח העומס הרב המוטל על הרופא הראשוני בקהילה קיימת אפשרות שיפסח על סקירת הנוטלים תרופות רבות. מן הראוי כי ייקבע שהטיפול התרופתי בחולים הנוטלים שמונה תרופות או יותר ייסקר מדי זמן באופן שיטתי, לפי ההנחיות הקליניות של הר"י. לאומית: משרד מבקר המדינה בדק 100 תיקים רפואיים של חולים במחוז מרכז מכ- 4,700 תיקי חולים מעל גיל 65 במחוז הנוטלים שמונה תרופות או יותר. פרט לתיק רפואי אחד, לא נמצאה בתיקים התייחסות למספר התרופות שאותן נוטל החולה החל משנת 2007 , אף שהיו בתיק שינויים בהן28 . הכללית ולאומית אינן מתעדות אם כן כנדרש את הדיון בטיפול התרופתי בתיקים הרפואיים של הקשישים הנוטלים תרופות רבות. כאמור, קיום דיון בנושא ותיעודו ברשומה הרפואית הוא תנאי מקדים להמשך הפניית המבוטח לייעוץ או לניסיון טיפולי להפחית את מספר התרופות. לדעת משרד מבקר המדינה, תשובת המשרד אינה מייתרת את הצורך לקיים בדיקת היתכנות, בדיקת עלות -תועלת ואחרות בעניין הקמת מערכת מידע לאומית לשימוש כל הקופות וגורמים רפואיים אחרים בהשוואה למערכות הקיימות בכל קופה בנפרד, שהינן מערכות מוגבלות נוכח העובדה שניתן לבדוק בהן השפעות גומלין רק בין כל שתי תרופות. מערכת לאומית עשויה לחסוך לקופות חלק מעלויות התחזוקה. לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח הנסיבות, ראוי שהמשרד ישקול לתת לרופאים ראשוניים כלים בתחום הגריאטריה כדי להפחית את העומס המוטל על הרופאים הגריאטרים. במקביל ראוי שינקוט צעדים אפקטיביים להגדלת מספר המתמחים במקצוע זה. | לדעת משרד מבקר המדינה, במסגרת בחינת החלופות לפיתוח שיטות לבחינה אפקטיבית של איזון הטיפול התרופתי בחולים הנוטלים תרופות רבות בכלל ובאוכלוסיות הקשישים בפרט, יש לשוב ולבדוק את כדאיות הייעוץ הרוקחי לחולים המטופלים במספר רב של תרופות בכלל, ולקשישים בפרט, ואת ישימותו. הבדיקה צריכה להיעשות בשיתוף קופות החולים אשר להן נתונים על עלויות יישום הטכנולוגיה ועל החיסכון האפשרי בהוצאות לתרופות אם תיושם. | 913 |
משרד הבריאות . פינוי רפואי באמצעות מסוקים השירות החל לפעול ללא עבודת מטה מסודרת של משרד הבריאות. כאמור, מתחילתו נתקלו מפעיליו בקשיי מימון. השירות בדרום והשירות באזור ירושלים הופסקו לאחר זמן קצר, והשירות בצפון הופסק למשך חודש. החברה דיווחה כי הן קופות החולים והן חברות הביטוח הערימו קשיים בעניין התשלום עבורו. לכן נוצר חוב גדול של החברה למד"א; במאי 2010 הוא הסתכםבכ- 600,000 .ש"ח .שירות הפינוי באמצעות מסוקים, שירות חיוני ומציל חיים שניתן רק בפריפריה, נתקל מאז הפעלתו בקשיי מימון. משרד הבריא ות לא קבע למד"א תעריף לפינוי באמצעות מסוקים ולא קבע קריטריונים מקובלים על חברות הביטוח. במקרים מסוימים לא הסכימו חברות הביטוח לממן פינוי נפגעי תאונות דרכים, שהם מרבית המפונים, בטענה שלא הייתה הצדקה רפואית לפינוי; גם הפינוי במסוק של נפגעים או חולים אחרים לא הוסדר בשום צורה למרות שיש בכך צורך. עד תחילת 2011 ניתן השירות במשורה, והתעורר חשש לקיפוח של נפגעים - בעיקר בדרום הארץ. משרד מבקר המדינה מעיר כי במהלך התקופה הנסקרת משרד הבריאות לא עשה עבודת מטה ולא קיים תהליך קבלת החלטות סדור בעניין זה, למרות שהוועדה לבחינת פינוי בהיטס בידי גורם אזרחי המליצה על כך כבר בשנת 2009 . בינואר 2011 הוסדר חלקית נושא הפינוי באמצעות מסוקים, וועדת הסל החליטה לכלול את השירות לנפגעים שפינויָם אינו מוסדר בחוק אחר בתקציב משרד הבריאות ובאחריותו. על משרד הבריאות לעשות עבודת מטה בעניין הפינוי באמצעות מסוקים ובין השאר להחליט אם לצורך קיום השירות יש להחיל את המבחנים שקבעה הוועדה לבחינת פינוי בהיטס או לקבוע אחרים. על משרד הבריאות לקבוע באיזו מתכונת ראוי לפעול ולקבל במהירות החלטות בנושא כדי שתושבי הפריפריה או מי שנקלע לשם יוכלו לקבל את השירות. לאחר סיום עבודת המטה ואישורה יש גם להגיע להסכם עם הגוף שהמשרד יחליט שהוא אחראי על הפעלת השירות; יש לקבוע קריטריונים לפינוי ותעריפים שיהיו מקובלים על כל המעורבים בעניין. יש גם לקבוע קריטריונים ותנאי כשירות למסוקים עצמם, לצוותים הרפואיים ולגוף שיתפעל את המסוקים. לאחר סיום הביקורת, בינואר 2011 , החליטה ועדת הסל להוסיף לתקציב המשרד ארבעה מיליון ש"ח שייועדו למימון הפינוי הרפואי באמצעות מסוקים לנפגעים שאינם זכאים למימון השירות לפי חוק אחר. עד תחילת פברואר 2011 לא נחתם הסכם עם מפעיל להסדרת העניין. לכשייחתם הסכם כזה יהיה צורך לקבוע בו אמות מידה לפינוי ותעריפים מקובלים על כל המעורבים ותנאי כשירות למסוקים עצמם, לצוותים הרפואיים ולגוף המתפעל אותם. יצוין כי ביוני 2009 פנה ד"ר בעז לב, המשנה למנכ"ל המשרד, אל ראש מינהל טכנולוגיות רפואיות ותשתיות במשרד בבקשה להכליל את הפינוי באמצעות מסוקים בסל הבריאות לשנת 2010 , אולם באוגוסט אותה שנה החליט המשרד שלא להעלות את העניין בדיוני ועדת הסל. עד סוף שנת 2009 הייתה האחריות למימון ההוצאות הרפואיות של נפגעי תאונות דרכים מוטלת על חברות הביטוח. בינואר 2010 הוחלה על קופות החולים האחריות למימון טיפולים רפואיים לנפגעי תאונות דרכים הכלולים בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד - 1994 (להלן- חוק ביטוח בריאות), ובצו לפי סעיף 8 )(ז) לחוק האמור (סל הבריאות18 ; הטיפולים לא כללו את פינוי הנפגע במסוק. בעקבות פניות בנושא ולאחר התייעצות עם משרד הבריאות הודיע הממונה על הביטוח במאי 2010 לחברות הביטוח שאין בהחלת חובת מימון הטיפולים על קופות החולים כדי לגרוע מאחריותן (של חברות הביטוח) להמשיך לממן שירותים שאינם .כלולים בסל הבריאות, לרבות פינוי נפגעי תאונות דרכים באמצעות אמבולנס - גם אם המפונה לא אושפז, ופינוי באמצעות מסוקים. .בדצמבר 2009 חודש השירות, אולם גם לאחר מכן נתגלעו קשיי מימון בהפעלתו, ולמעשה עד דצמבר 2010 .לא נמצא מקור מימון להפעלתו | נמצא כי המשרד לא פעל להכללת הפינוי באמצעות מסוקים בסל הבריאות בשנת 2009 , ואף לא בשנת 2010 ,. לאחר סיום הביקורת בינואר 2011 , החליטה ועדת הסל להוסיף לתקציב המשרד ארבעה מיליון ש"ח שייועדו למימון הפינוי הרפואי באמצעות מסוקים לנפגעים שאינם זכאים למימון השירות לפי חוק אחר. | 914 |
משרד הבריאות . מצוקת האשפוז במחלקות הפנימיות בבתי חולים כלליים בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה שבתי החולים נקטו רק כמה מן הצעדים האלה, בין היתר מסיבות אובייקטיביות שאינן מאפשרות לבצעם: קושי להשיג רופאים, היעדר כישורים מקצועיים נדרשים של הרופאים המתגברים (למשל, מתמחה או סטודנט לרפואה במקום רופא מומחה) ופגיעה של תגבור זה בפעילויות אחרות של בית החולים, שהרי כמה מעובדי הסיעוד שנועדו לתגבר את מחלקות האשפוז השתייכו למחלקות אחרות. אחד מבתי החולים הסביר כי הסתייעות בצוות חיצוני נשמעת "הרואית", אך בפועל היא כמעט אינה אפשרית, אלא אם כן מתרחש אסון או שהדבר נדרש לצורך פעילויות לא מקצועיות. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות, משרד האוצר ונש"מ לתת את הדעת על הבעיות שהועלו בנושא תקינת הרופאים בבתי החולים ובכלל זה לקבוע שיטת תקינה חדשה לרופאים במחלקות האשפוז בכלל ובמחלקות הפנימיות בפרט. ראוי להתאים את שיטת התקינה החדשה שתיקבע לחידושים ולהתפתחויות הטכנולוגיות במאה העשרים ואחת. נוסף על כך, נוכח המצוקה הקשה, יש לבחון גם פתרונות מידיים לתקינה, למשל לבדוק אם ניתן לשלב במנגנונים הקיימים "גמישות" בניהול כוח אדם. (ב) אחת הסיבות לאשפוזים חוזרים היא היעדר קשר בין מערכות המידע של קופות החולים לבתי החולים. הפעלת מערכת של "תיק אחוד - אשפוז וקהילה" תאפשר לרופא בית החולים לקרוא את מה שרשמו רופאי הקהילה בתיק החולה במשך שנים ולהפך. הכללית מפעילה מערכת כזאת, אך ככל הידוע היא עושה זאת בבתי החולים שלה בלבד. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות להפעיל מערכת כזאת גם בבתי החולים שלו כדי להקטין את מספר האשפוזים החוזרים ולקצר את שהייתו של החולה בבית חולים50 . לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שבמשך שנים רבות שיעור האשפוזים החוזרים גבוה, והדבר נובע, בין היתר, מאשפוז קצר המונע טיפול ראוי בחולה, היה על המשרד לעשות בדיקה מערכתית כדי לברר מהן הסיבות לאשפוזים אלה. תוצאותיה של בדיקה כזאת יכולות להביא לידי שיפור הטיפול הרפואי והמעטת אשפוזים חוזרים, וכך למנוע סבל מחולים ופגיעה בבריאותם ואף לגרום לחיסכון כספי. גידול במספר המונשמים: הועלה כי בשנים האחרונות הולך וגדל מספר החולים המונשמים 53 המאושפזים בבתי החולים, ולעתים מאושפזים בהם אף 800 חולים מונשמים. המצב הרפואי של כמה מהם מצריך אשפוז במחלקות לטיפול נמרץ, אך בגלל המחסור במיטות לטיפול נמרץ הם מאושפזים במחלקות אחרות ובעיקר במחלקות פנימיות. להערכת המשרד, בשנת 2010 .היו חסרות מאות מיטות לטיפול נמרץ נמצא כי בינואר 2010 היו במחלקות לטיפול נמרץ כללי281 מיטות וכן 19 מיטות לטיפול נמרץ נשימתי54 . המשרד הגדיר42 מיטות במחלקות הפנימיות בכל הארץ כמיטות "טיפול מוגבר" לצורך טיפול בחולים הזקוקים לאשפוז במחלקות טיפול נמרץ, אולם הוא לא הקצה לכך כוח אדם נוסף. הועלה כי החוזר לא קבע תקן מיוחד של כוח אדם - הן של אחיות והן של עובדים אחרים כטכנאי הנשמה ופיזיותרפיסטים - עבור החולים המונשמים המאושפזים במחלקות הפנימיות, ובתי החולים מטפלים בהם באמצעות כוח האדם העומד לרשותם. מאחר ש תקן האחיות במחלקות לטיפול נמרץ גבוה מתקן האחיות במחלקות הפנימיות 56 , החולים המונשמים שצריכים להתאשפז במחלקות לטיפול נמרץ ומאושפזים במחלקות הפנימיות אינם זוכים לטיפול שהיו אמורים לקבל במחלקות לטיפול נמרץ. נוסף על כך, הטיפול בחולים מונשמים במחלקות הפנימיות יוצר עומס עבודה לצוותים הרפואיים, ועולה חשש שייפגע גם הטיפול הרפואי הניתן לשאר המאושפזים במחלקות אלה. עקב מספרם הרב של החולים המונשמים, בכמה בתי חולים, בהם רמב"ם, הם אושפזו בחדרי אשפוז רגילים. מנהלי מחלקות פנימיות מסרו למשרד מבקר המדינה כי יש חשש שטיפול בחולה מונשם שאינו נמצא במחלקה המיועדת לו יימצא רשלני משום שאינו נעשה לפי הסטנדרטים המקובלים. .משרד מבקר המדינה העיר למשרד הבריאות ולמשרד האוצר שעליהם לפעול לשינוי מצב זה, שבו חולים מונשמים אינם מקבלים את הטיפול המיטבי. | יצוין שבהסכמים הכלכליים בין בתי החולים הכלליים לקופות לא נעשו שינויים כדי לאפשר הפניה ישירה של חולים גריאטריים מחדר המיון למחלקות לגריאטריה פעילה. צעד זה, לו ננקט, היה מביא לידי הפחתת העומס במחלקות הפנימיות ולחיסכון כספי. | 915 |
משרד הבריאות . מניעת השמנה - ממצאי מעקב רשויות הבריאות בארצות הברית המליצו לעשות פעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה לפחות במחצית מזמן שיעור החינוך הגופני. נמצא כי שיעורי הפעילות הגופנית בארץ מנוצלים באופן חלקי: במחקר שנעשה בקרב תלמידי תיכון66 נמצא כי התלמידות עושות פעילות גופנית בינונית או מאומצת במשך 4.5 דקות בממוצע בלבד, והבנים במשך שבע עד עשר דקות בממוצע בלבד (בשיעור של 45 .)דקות . המעקב העלה כי משרד החינוך לא פעל בהתאם להמלצות האמורות ובכלל זה לא הוסיף שעות חינוך גופני למערכת החינוך. משרד הבריאות מסר בתשובתו כי ההצעה להוסיף שעה של חינוך גופני לשבוע נדונה במסגרת תכנון התכנית הלאומית, אך היא נדחתה בגלל עלויותיה הגבוהות ובמקום זאת הומלץ לקיים הפסקות פעילות. כדי להכין תכניות לטיפול בהשמנה ולמניעתה ולהקצות משאבים לכך, יש לאסוף בכל קופה מידע בנושא ולמפות את צורכי המבוטחים על פי אזורים, קבוצות אוכלוסייה, גילים ועוד. על כל קופה להציב יעדים ולבדוק אם עמדה בהם, וכמו כן לבדוק את יעילותן וכדאיותן של תכניות שכבר יצאו אל הפועל, דבר שלא נעשה למעט במכבי. יצוין כי כבר בדוח הביקורת הקודם העיר משרד מבקר המדינה כי כדי למדוד את מידת יעילותן של הפעולות הנעשות למניעת השמנה ולצמצומה ולתכנן פעולות נוספות יש לרכז מידע על היקף ההשתתפות בפעולות האמורות ולעקוב אחר תוצאותיהן. המעקב העלה כי אף על פי שהמחקר החל בד בבד עם הפרויקט, צה"ל עדיין מגדיר את הפעילות כשלב ראשוני של איסוף נתונים, לא הוכן דוח התקדמות כלשהו, ולו ביחידה אחת מבין 70 היחידות, ולמותר לציין כי טרם הופקו לקחים ומסקנות כלשהם. במעקב נמצא כאמור כי בידי צה"ל מאגרי נתונים שונים הכוללים נתוני .BMI של חלק מהחיילים בלבד. משום כך לא ניתח צה"ל את נתוני ה- BMI ולא אבחן קבוצות שונות של חיילים הסובלים מהשמנה; בהיעדר פעולות אלה, קשה מאוד לאתר חיילים הסובלים מהשמנה, להסיק מסקנות מערכתיות, לגבש תכניות פעולה לטיפול בקבוצות חיילים אלה ולהקצות משאבים על פי היקף הבעיה בכל בסיס. המעקב העלה שאף על פי שמשרד הבריאות מודע לכך כי יש לשלב בהערכת המשקל גם מדידת היקף מותניים, וכך המליצה לעשות גם תת- הוועדה 2020 , לא נמצא כי המשרד הנחה את כלל הגופים העושים מדידות BMI להרחיב את שיטת המדידה ולכלול בה גם מדידת היקף מותניים. . בחנה את השפעת השינויים על השוטרים, לרבות משקלם, היקף המותניים ואחוז השומן בגוף, מידת השמירה על המשקל לאורך זמן והתמדתם בפעילות גופנית. | ואולם במעקב לא נמצא כי המשטרה בחנה את יעילות השינויים שנעשו מאז 2001 בתפריטי המזון ובמטבחים והסיקה מסקנות בעניינם. לא נמצא כי נעשה מחקר בעניין התוצאות של השינויים שנעשו ולא נבחנה השפעתן של תכניות ההתערבות ש בוצעו מסוף 2004 . המשטרה לא | 916 |
משרד הבריאות . הקשיש בקהילה – טיפולי בית שמספקות קופות החולים לקשישים עקב שינויים בדפוסי התחלואה ובגורמי התמותה58 , אנשים רבים סובלים ממחלות סופניות ומתמודדים עם כאבים, קשיים פיזיים, נפשיים ואחרים בתקופת החיים האחרונה שלהם. שיטת הטיפול הפליאטיבי התפתחה אפוא לתמיכה בחולים שנוטים למות בפרט ובחולים בכלל. נמצא כי היקף שירות הוספיס הבית שנותנות הקופות קטן מאוד בהתחשב בצרכים הייחודיים של החולים הסופניים, הן מבחינת מספר היחידות שהוקמו והן מבחינת היקף פעילותן. מספר מיטות ההוספיס בישראל קטן בהרבה מהנדרש, ובחלק מאזורי הארץ אין כלל מיטות כאלה, והדבר מגביר את החשיבות של פיתוח שירות ההוספיס בבית. על נמצא גם כי חלק ניכר מנותני השירות לא קי בלו הכשרה בתחום הפליאטיבי, כמפורט להלן: הכללית : מלבד היחידה של הכללית במחוז דרום שבה מועסקים רופא, אחות ועובדת סוציאלית, ואשר מספקת את השירות לחלק מהמחוז, הצוותים ביתר היחידות של הקופה שעוסקים במתן השירות לא קיבלו הכשרה בתחום. אף שהמשרד הקים בשנים 1995 -2008 שלוש ועדות כדי שיעשו עבורו עבודת מטה להסדרת תחום טיפולי הבית, ואף שבבקרות שעשה ביחידות נמצא שנושאים רבים מחייבים הסדרה, הוא לא קבע נוהל מחייב לקופות בכל הנוגע לשירות טיפולי הבית. בהיעדר הסדרה מטעם המשרד הפעילה כל קופה את היחידות שלה כראות עיניה ונמצאו הבדלים מהותיים בין הקופות בנושא זה; נמצאו גם הבדלים מהותיים בין היחידות באותה קופה באופן שיש בו חשש לפגיעה בשוויון בין מבוטחיה. משרד מבקר המדינה סבור שלמרות השונות המובנית בין הקופות והחשיבות של עידוד התחרות ביניהן, על המשרד לקבוע תקנים מזעריים לשירות שהמבוטחים זכאים לו בנושא טיפולי הבית וכן לא לאפשר מצבים של אי-שוויון, לכאורה, במתן השירות, בין מחוזות שונים של אותה קופה. הדבר גם יאפשר למשרד לקיים פיקוח ובקרה על פעולות הקופות בנושא זה. יוצא אפוא שהמשרד פרסם את מבחני התמיכה 42 כמעט שלוש שנים לאחר החלטת הממשלה להעניק את התמיכות. ביולי 2009 , פחות משנה לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה, כתב ראש מינהל רפואה במשרד, ד"ר חזי לוי, לקופות החולים כי משרדי הבריאות והאוצר נענו לבקשות הקופות וצמצמו את הנושאים שעליהם נדרשו קופות מכבי : גם מכבי לא קבעה מפתחות תקינה לרופאי היחידות. בשל כך, הרופאים הפועלים מטעם היחידה שבמחוז ירושלים והשפלה של הקופה אינם חלק מהצוות הגרעיני של היחידה. יצוין כי באותו מחוז נמצא כי נוהלי הקופה בנוגע לתדירות הביקורים המזערית ולפרק הזמן המרבי שיעבור עד הבדיקה הראשונית אינם מיושמים. לאומית : לאומית די ווחה למשרד מבקר המדינה באפריל 2010 כי קבעה תקן לא רשמי, ולפיו לכל 100 מטופלי בית תוקצה משרת אחות ומשרת רופא. ואולם הקופה לא עיגנה מפתח זה בנוהל. יצוין כי היחידה של לאומית בקריית גת, השייכת למחוז דרום, אינה עומדת בנוהלי הקופה בדבר תדירות הביקורים המזערית וג ם לא בתקן הזמן המרבי שקבעה הקופה לבדיקה ראשונית, בין היתר נוכח העובדה שלא נקבע נוהל כאמור. | עוד מצא משרד מבקר המדינה כי קיים שוני בין הקופות בהגדרת ייעוד היחידות. כך למשל מאוחדת הגדירה את ייעוד היחידות בעיקר כתחליף לאשפוז ומניעתו - "לבנות/למסד מסגרות הקולטות מאושפזים מבתי | 917 |
רשות המיסים בישראל . גביית חובות מס לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לתקן את הליקויים שנמצאו לגבי עיקול של נכסי חייבים שבידי צד שלישי. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי שלא לשלוח את הגובים לכתובות שגויות, וכך לבזבז משאבים, על הרשות ליישם את המלצות הוועדה בעניין הטיפול בדואר חוזר: עליה להקים מערך כתובות מרכזי ממוחשב של כל הנישומים, שיהיה משותף לכל מערכי המס ויעודכן באופן שוטף. על הנהלת הרשות לבדוק מדוע לא עוקלו המיטלטלין של חייבים שקיבלו התראות בעניין. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרדים האזוריים לתכנן בקפידה אצל מי ייגבה החוב באמצעות עיקול ולהשתמש לשם כך במשאבים ובכלים העומדים לרשותם. על הנהלת הרשות לבדוק אם פעילות הגבייה יעילה ואם המשרדים האזוריים מיישמים את הוראותיה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת הרשות לבדוק מה מידת יעילותה של הפעילות של יחידות ההוצאה לפועל, האם הן מנצלות ביעילות את מכסת כוח האדם העומד לרשותן וכיצד הן משתמשות בכלי הרכב שלהן. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לשקול לעקל מיטלטלין בכל מקרה ששוויים מהותי. זאת גם ליצירת הרתעה. על הרשות להפעיל שיקול דעת ולבחור ב שיטות היעילות ביותר לאכיפת הגבייה על פי הנסיבות. לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות המסים והמשטרה לבחון את הנושא ולעשות את הנדרש כדי לאפשר גבייה במקומות בעייתיים, כדי שלא ייווצר מצב של גבייה סלקטיבית, שבו "כל דאלים גבר". | .בביקורת הועלו ליקויים מהותיים בפעולותיה של רשות המסים לגביית חובות מנישומים ולגבי אמצעי האכיפה וההרתעה שנקטה כלפי סרבני המס. יתרת החובות שניתנה הרשאה לגבייתם הייתה בדצמבר 2009 כ- 51.1 מיליארד ש"ח, מהם 8.5 מיליארד ש"ח חובות ודאיים, והסיכויים לגבות את החובות הולכים ופוחתים ככל שחולף הזמן. עקב ליקויים אלה נפגע גם מוסר תשלומי המסים של הנישומים. על הרשות לבחון את תהליך הגבייה ולייעלו, ובתוך כך להיעזר בכלים העומדים לרשותה כדי לגבות את החוב סמוך למו עד היווצרותו: עליה להנחות את המשרדים האזוריים להתמקד במתן כתבי הרשאות לגביית חובות שהסיכוי לגבותם גדול , לבדוק מדוע לא עוקלו המיטלטלין של חייבים שקיבלו התראות בעניין ולתקן את הליקויים שנמצאו לגבי עיקול של נכסי חייבים שבידי צד שלישי. כמו כן עליה, להנחות את י חידות ההוצאה לפועל לעקל כלי רכב שיש ראיות התומכות בהנחה שהם שייכים לחייב במס, ו לפעול למימוש נכסי מקרקעין שבבעלות חייבים - ולא להסתפק ברישום עיקולים בפנקס המקרקעין ובמינהל מקרקעי ישראל. על הרשות לנקוט את הפעולות הדרושות כדי לאפשר גבייה במקומות בעייתיים; עליה לקבוע למשרדי השומה נהלים מפורטים בעניין דרישת ביטחונות מחייבים; וכן ראוי כי תנחה את המשרדים האזוריים להקפיד לעדכן ברישומיהם את נתוני החייבים וכי תקים מערך כתובות מרכזי ממוחשב של כל החייבים, שיהיה משותף לכל מערכי המס ויעודכן באופן שוטף. פעולות אלה ייעלו א ת מערך הגבייה והעיקולים ויגבירו את ההרתעה בקרב סרבני המס. | 918 |
רשות המיסים בישראל . מינויים ומכרזים ברשות המיסים הרשות אינה נוהגת, בדרך כלל, לבחור "כשיר שני". נמצא כי בשישה מ- 180 המכרזים נבחרו מועמדים לכשירים שניים. בארבעה מאותם שישה מכרזים הסיכום הסופי של ציוני המועמדים לא תאם את דירוגם בידי חברי ועדת הבוחנים. חברי הוועדה לא פירטו בנימוקיהם מה פשרו של הפער בין דירוג המועמד לציון שקיבל. תהליך כזה עלול להביא לידי העדפת מועמדים אלה לקידום בעתיד על פני מועמדים שדורגו בציונים גבוהים יותר בידי הוועדה. להלן שתי דוגמאות: משרד מבקר המדינה מעיר לרשות ולנש"ם שינחו את נציגיהם בוועדות הבוחנים כי החלטות בנוגע לאיוש משרות צריכות להתקבל משיקולים ענייניים, הוגנים ושוויוניים בלבד שיבואו לידי ביטוי גם בהתאמה בין דירוג המועמד ובין הציון שלו בגיליון הציונים המסכם שמכינה ועדת הבוחנים. נוסף על כך, על הרשות לבחון הכנת נוהל שיורה כיצד לפעול אם גורם חיצוני יתערב בתהליך מכרז. ,הרשות עשתה שימוש במינוי עובדים ל"תפקיד נוסף", המאפשר גמישות לתקופות ארוכות במקום לקיים מכרזים. מינויים מעין אלה בעייתים משום שבתקופת המינוי למשרה כ"תפקיד נוסף", העובד צריך למלא שני תפקידים בו זמנית. בנוסף לכך, אפשרות זו של מינוי למשרה כ"תפקיד נוסף", לעתים לתקופה ממושכת, מאפשרת לשמור על משרה מסוימת כפנויה עד המועד הרצוי להנהלת הרשות. כך נפגע עקרון השוויון ומוקנה לעובד יתרון במכרז עתידי. על פי נתוני הרשות, באגף מס הכנסה ובאגף מיסוי מקרקעין מונו בתקופת הביקורת 16 "בעלי משרות ל"תפקיד נוסף שהיה תפקיד ניהולי. להלן דוגמאות: 1 דוגמה בולטת לאי-איוש משרה במכרז היא המשרה של פקיד שומה נתניה. אחד מעובדי הרשות מונה לכהן כפקיד שומה נתניה כ"תפקיד נוסף", לתקופה שנמשכה כשלוש שנים וחצי, נוסף על תפקידו כמנהל משרד מיסוי מקרקעין נתניה. במרס 2008 הוא מונה לתפקיד פקיד שומה נתניה. ביוני 2010 ,)הועבר העובד, בהליך של סבב תפקידים (ראו להלן לכהן כפקיד שומה במשרד אחר; אזי נפתחה הדרך לפרסום מכרז למשרה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לפעול לכך שהעסקת עובד במשרה כ"תפקיד נוסף", או כ"מינוי בפועל", תיוחד למקרים יוצאי דופן, בנסיבות מיוחדות ולתקופה קצרה ביותר. .בחינת האופן שבו מבוצעים מכרזים ברשות המסים מעלה אפשרות לפגיעה בעקרונות ההגינות והשוויוניות שביסודו של כל הליך מכרזים, הקבועים גם בדין. לדוגמה, זימון חוזר של אותם נציגים לשמש חברים בוועדות בוחנים; ראיון של מועמדים רבים באותו המועד; אי -התאמה בין הציונים שקיבלו מועמדים ובין שיבוצם במדרג המשתתפים במכרז; חלק מהמשרות אוישו תקופה ארוכה רק כ"תפקיד נוסף"; והדרישה לתואר אקדמי לא נכללה בדרישות הסף לתפקידים ניהוליים ברשות. בנוסף לכך אותרו תקלות שונות שהשפיעו לכאורה ע ל התנהלות המכרזים. צוות, בראשותו של היועץ המשפטי של הרשות, שהוקם להפקת לקחים מהכשלים שהתגלו בחקירת המשטרה, ובגינם הוגשו כתבי אישום, טרם גיבש את המלצותיו, אף שחלפה שנה וחצי מהמועד שנקבע להגשתן. לנוכח הממצאים שהועלו בדוח זה, על הנהלת משרד האוצר, על הרשות ועל נציבות שירות המדינה לפעול לשיפור הליכי המינויים והמכרזים הפנימיים ברשות כדי להבטיח שוויוניות ושקיפות. נוסף על כך, על הרשות להשלים בהקדם את תהליך הפקת הלקחים בעקבות הכשלים שהתגלו בחקירת המשטרה שבוצעה בעניינה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לנקוט צעדים נמרצים להשלמת תהליך הפקת הלקחים בהקדם. הביקורת העלתה כי בסוף שנת 2010 ,, כשנה וחצי לאחר שהצוות בראשות עו"ד משה מזרחי, היה אמור להגיש את ממצאיו והמלצותיו, הוא טרם סיים את עבודתו , למרות החיוניות שבטיפול בנושאים אלה. הפרוטוקולים מישיבות הצוות הופקו זמן רב לאחר הישיבות, ובמועד סיום הביקורת חברי הצוות טרם אישרו אותם. העיכוב בהגשת הדוח פוגע בתהליך הפקת הלקחים מהכשלים החמורים שהתגלו בהליכי המינויים ובתהליך קידומם של עובדים ברשות. | נמצא כי ברשות רוב המשרות מוגדרות משרות בדירוג מינהלי, ורק מעטות מהן מוגדרות בדירוג אקדמי. במכרזים לתפקידים בכירים ברשות - פקידי שומה, סגני פקידי שומה, מנהלי משרדי מיסוי מקרקעין, רכזים בכירים וכדומה - הסתפקה הרשות בהשכלה של 12 ,שנות לימוד בלבד אף על פי ש כדי למלא תפקידים אלה נדרש ידע מקצועי תיאורטי רב וניסיון מעשי, ויש בהם אף היבטים מעין שיפוטיים. זאת ועוד, על אף כובד המשקל של התפקיד שנדרשת לו השכלה מקצועית רחבה ואף שניגשו למכרז מועמדים בעלי השכלה אקדמית, לעתים נתנו חברי ועדת הבוחנים ציונים גבוהים יותר בת חום ההשכלה לכמה מועמדים שאינם בעלי השכלה אקדמית, ולעתים אף כאלה שאין בידם תעודת בגרות. להלן דוגמאות: | 919 |
רשות המיסים בישראל . הליך גילוי מרצון ברשות המיסים לדעת משרד מבקר המדינה, לו בדקה הרשות ביסודיות את המצג שהציג הנישום, היא הייתה מבחינה שהוא אינו שלם. לפיכך במקרה זה לא היה מקום להמשיך בהליך המיטיב של גילוי מרצון, כל עוד לא הוסר החשש. לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות המסים ליצור, ברוח החלטת ועדת השרים, בסיס נתונים מקיף על נכסים והכנסות של תושבי ישראל בחו"ל, שישמש אותה לגביית המס המתחייב. במצב הקיים נוצר חוסר איזון בין הזכויות המוקנות לבעלי הון ונכסים בחו"ל ובין נישומים מן השורה, שנגבה מהם מס במקור. איסוף המידע עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי לגבות מס אמת ממפיקי הכנסות בחו"ל וכן מאלו המגישים בקשות לגילוי מרצון, משום שהוא יאפשר להשוות בין האמור בהצהרת הגילוי לנתונים שאספה הרשות ממקורותיה. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת לא גובש הנוהל המשודרג ו לא ניתן פתרון לבעיות שהועלו בתחום הלבנת ההון ובתחום סמכותם של פקידי השומה בעניין הנדון. הנה כי כן, הנוהל דורש הבהרות והשלמות מהותיות. בין השאר, יש לבחון מי ידון בפניות לגילוי מרצון, משום שאין זה רצוי שהסמכות לכך תהיה בידי אדם אחד, סמנכ"ל חקירות ומודיעין, כנהוג היום. יש מקום לשקול הקמת ועדה לעניין זה, כמקובל בהסדרי הכופר. ראוי לציין כי ועדות הכופר כוללות נציגות של משרד המשפטים. נוסף על כך, יש לשקול לעגן בנוהל, בתיאום עם משטרת ישראל, את דרכי שיתוף הפעולה של הרשות עם המשטרה. כאמור לעיל, שלא כמו הסדרי מס מיוחדים אחרים המיטיבים עם הנישומים, כגון הסדרי כופר וההליכים למתן החלטות מיסוי מקדמיות, נוהל גילוי מרצון אינו מעוגן בחקיקה . ממצאי הביקורת המוצגים לעיל מפרטים את ההטבות המהותיות הניתנות למי שמבקשים לפעול על פיו - בעיקר רובד מצומצם של בעלי נכסים והכנסות בחו"ל ובישראל - ואת האפשרויות לנצלו לרעה. למניעת ניצול לרעה ולהשגת שוויוניות יש צורך בנוסח ברור ומוחלט שיעוגן בחקיקה. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח מכלול השיקולים ה נוגעים בדבר והצורך לשמור על איזון ראוי בין האינטרסים הציבוריים השונים, יש מקום להנהיג את פרסום ההסדרים ואת פרסום שמותיהם של מי שנהנו מהליך הגילוי מרצון לאחר שהעלימו מס בנסיבות מחמירות, בדומה לפרסום השמות בהליך של כופר. לפיכך על הרשות ליזום הסדר משפטי שיאפשר את פרסום השמות של מגלים אלו. נוסף על כך, על הרשות לפרסם את הסדרי הגילוי שבהם יוחלט שלא לפרסם את שם המגלה, בדומה למתכונת פרסום הסדרי הכופר או הסדרי החלטות המיסוי המקדמיות (החלטות "פרה-רולינג"). הועלה כי הרשות משתפת פעולה עם גורמים בחו"ל בכל הקשור לנושאי מכס בלבד. בשנים 2006 -2008 נרשמו רק שתי פנ יות של הרשות לגורמים בחו"ל לשם קבלת מידע על עברות מס הכנסה. נוסף על כך, לדעת משרד מבקר המדינה, היה על הרשות לבחון אם אין מקום להגדיר את עסקאות ההשכרה כעסקאות מסחריות רגילות ולא כעסקאות אקראי. בחינה זאת נדרשה לנוכח המבחנים המקובלים להגדרת פעילות עסקית: משך ביצוע עסקאות ההשכרה (כ -14 ;)שנה מספר הנכסים המושכרים (עשרות נכסים); סכום העסקאות (מיליוני ש"ח בסך הכול); אופי פעילותו של המלכ"ר המשכיר (מלכ"ר ותיק וגדול המעסיק יועצים משפטיים ורואי חשבון מנוסים) ועוד, והיא בעלת חשיבות רבה לקביעת חבויות מס הכנסה החלות על עסקאות אלו. | לעניין הטענה בדבר אי-הוכחת קיומו של "יסוד נפשי" ראוי להעיר כי על פי קובץ הפרשנות של רשות המסים12 , "היסוד הנפשי המיוחד של זדון וכוונה להתחמק ממס נלמד מעצם המעשה, מהיקף המס שבו מדובר... אם לא ניתן בנסיבות ללמוד על הכוונה המיוחדת, יהיה אפשר להאשים את הנישום בעבירות על סעיף 216 ו-217 , שבהן היסוד הנפשי הוא בדרגה נמוכה יותר". יצוין כי בחוות הדעת המשפטית האמורה נבחנה האפשרות להגשת כתב אישום פלילי נגד נושאי משרה במלכ"ר א בתקופה האמורה, על פי סעיף 117 ב לחוק מע"מ, שבו נדרש יסוד נפשי בדרגה גבוהה, ולא על פי סעיף 117 א לחוק מע"מ, שבו נדרש יסוד נפשי בדרגה נמוכה יותר13 . לדעת משרד מבקר המדינה, במקרה דנן, שבו כאמור מלכ"ר גדול השכיר עשרות נכסים במשך תקופה ארוכה ולא דיווח על כך, היה מקום להשלים את הבדיקה ולכתוב חוות דעת שלמה ומנומקת, אולם חוות דעת כזאת לא ניתנה. | 921 |
רשות המיסים בישראל . מיסוי מוסדות ציבוריים ומוסדות ללא כוונת רווח לדעת משרד מבקר המדינה - שיעור הביצוע הנוכחי של ביקורת ניכויים אינו אפקטיבי לצורך איתור אלכ"רים שאינם מדווחים על העסקת עובדים או על "הוצאות עודפות". כמו כן מן הר אוי שהרשות תכלול בביקורות הניכויים של אלכ"רים מספר רב יותר של גופים גדולים (כגון קופות חולים, רשויות מקומיות, בתי חולים, אוניברסיטאות). זאת כדי לוודא כי ההוצאות של מוסדות הציבור שביניהם אכן משמשות את המטרות הציבוריות המעוגנות במסמכי היסוד של המוסד ובהתחייב ויות שלו לרשות. מן הראוי להדגיש כי כל החוליות שקיבלו לטיפולן את תיקי האלכ"רים לא יוחדו לטיפול זה, והתיקים צורפו לטיפולן מעבר למצבת התיקים הרגילה של נישומים אחרים שבאחריותן. לפיכך הוזנח הטיפול השומתי באלכ"רים בחוליות אלו. לדעת משרד מבקר המדינה על הרשות לשלב את תיקי האלכ"רים בתכנית העבודה של אגף השומה והביקו רת בהיקף הראוי למשקלו של מגזר האלכ"רים בתוצר הלאומי, ולהכשיר כח אדם לטיפול בתיקים אלה. מתוך 13,914 אלכ"רים שהגישו את דוחותיהם לשנת המס 2008 רק 7,798 דיווחו על העסקת עובדים. מנתונים אלה ניתן ללמוד כי כ-44% ,מהאלכ"רים מתנהלים לכאורה ללא העסקה של מנהלים, אנשי מינהל אנשי תחזוקה וכו'. מאלו שהגישו דוחות ניכויים לשנת 2007 רק כ- 3,200 אלכ"רים דיווחו על העסקתם של יותר מעשרה עובדים. נתונים אלו מעלים את החשש כי ישנם אלכ"רים שמדווחים באופן חלקי או שאינם מדווחים כלל על העסקת עובדים, כדי להימנע מתשלומי החובה החלים על הוצאות שכר - מס הכנסה, מס שכר, ביטוח לאומי והפרשות סוציאליות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לכלול בתכנית העבודה, ביצוע ביקורות שטח באלכ"רים המדווחים כי אינם מעסיקים עובדים, ובמקרה של איתור ליקויים בדי ווח, לאכוף את תשלומי הניכויים הרלוונטיים -קרן, ריבית, קנסות, ומקדמות בשל הוצאות עודפות. לדעת משרד מבקר המדינה על הרשות לבחון לעומק את תכנוני המס אצל אלכ"רים ולהשתמש בכלים הממוחשבים העומדים לרשותה, כדי למנוע ניצול לרעה של חוקי המס וההקלות הניתנות להם. מהנתונים לעיל עולה כי שיעורי הביקורת השומתית במוסדות ציבור הזכאים לאישור תרומות הם זניחים, יוצא איפוא, שהרשות נסמכת בעיקר על דיווחי מוסדות אלו, ולא על בדיקות עצמאיות הנעשות על ידה במוסד עצמו. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לשקול את הצורך בהידוק הפיקוח על הגופים שהוענק להם אישור התרומ ות, ובשילובם של גופים אלו בתכניות העבודה של אגף השומה והביקורת בכל מישורי המיסוי: מס הכנסה, ניכויים ומע"ם. על רשות המסים לשקול ליזום הכנסת תיקון בהוראות הפקודה, ולפיה תופקד הסמכות לתת אישור לעניין תרומות למוסד ציבורי בידי מנהל הרשות: הן לגבי אישור לראשונה לעניין סעיף 46 , והן לעניין ביטול אישורים אלו למוסד ציבורי שאינו מקיים את חובתו להגיש דוחות. זאת בדומה לסמכות המנהל בנוגע למוסד ציבורי שנקבע לגביו כי ספריו אינם קבילים. | .חשיבותו הגדלה והולכת של המגזר השלישי בפסיפס הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל הביאה בעשורים האחרונים לגידול ניכר במשקלו במשק ובתוצר הלאומי. גידול זה התבטא במספר הארגונים הפעילים, בהיקף התעסוקה שהם מספקים ובמחזורי ההכנסות שלהם. הטיפול במגזר השלישי צריך להבטיח הקצאה יעילה של תקציבי הממשלה לתמיכה בו, ומתן הטבות מס אך ורק לגופים המיישמים הלכה למעשה את תפקידיו של המגזר ואת המטרות הציבוריות שנקבעו בפקודה. רשות המסים צריכה לתרום את חלקה למארג הפיקוח והבקרה על המגזר השלישי, כדי למנוע את האפשרויות לניצול לרעה של הפטורים וההקלות במס הניתנות למגזר זה, המתבטאות בשימוש במוסדות ציבור כמקלטי מס ולמתן הטבות למקורבים. דוח הביקורת מצביע על תפישה של רשות המסים שלפיה נמוך פוטנציאל תשואת המס של אלכ"רים מזה של חברות רגילות. בשל היערכות לקויה של הרשות נדחק הטיפול השומתי באלכ"רים לתחתית סדר העדיפויות. ממצאי הביקורת מעלים כשלים בבקרה על אלכ"רים: העברת תפקידי ביצוע ליחידת הייעוץ במטה הרשות; אי -יישום רוב המלצותיה של ועדה מקצועית; העברת רוב תיקי האלכ"רים למשרדים ללא גיבוש תכנית עבודה לבדיקת תיקים אלו; בדיקה שומתית של תיקים מועטים בלבד של אלכ"רים; היעדר אכיפה כלפי אלכ"רים שלא הגישו את דוחותיהם; הסתמכות על בסיס נתונים חסר ולא מעודכן, אי-איסוף מידע מודיעיני ואי - מיצוי חקירות שהתנהלו כנגד אלכ"רים ועוד. על הרשות, בשיתוף עם משרד האוצר ומינהל הכנסות המדינה, לתקן ליקויים אלה ולבנות תכנית עבודה רב -שנתית להתאמת יעדי הביצוע של השומות לאלכ"רים להמלצות דוח הוועדה בנושא זה. זאת - תוך הגדרת התשומות הנדרשות לכך ובהם הקצאת עובדים וייזום הדרכות. | 922 |
חוות דעת . מניעת אבדנות אסירים ועצורים מדיון שקיים נציב בתי הסוהר בפברואר 2008 עולה כי אכן נעשה מיפוי של תאי ההשגחה במתקני הכליאה. עם זאת לא הוצגה תכנית כוללת להקמת תאי השגחה, בין היתר עקב שינויים ארגוניים בשב"ס, שבמסגרתם הוקם אגף האסיר והועבר לידיו ריכוז הטיפול בנושא מניעת אבדנות של כלואים. בסיכום ממצאי ביקורת בנושא יישום הנחיות למניעת אבדנות, שערך אגף האסיר בבתי המעצר בספטמבר 2009 , נכתב כי פעמים רבות אין תנאים מיטביים לפיקוח על אסירים בהשגחה: חסרים תאי השגחה, והמבנה של חלק מהתאים הקיימים אינו מאפשר התבוננות על כל שטח התא. על שב"ס למצוא את המקורות התקציביים הדרושים ליישום התכנית הרב-שנתית להתמודדות עם אבדנות כלואים, להטמיע בארגון את מכלול השינויים הנובעים מהתכנית, ולבצע מעקב שו טף לבחינת יעילותה ותוצאותיה. . והוא כולל שיפור של אבחון הכלואים בסיכון אבדני, ההשגחה עליהם והטיפול בהם, הכנסת טכנולוגיות חדשות לשימוש, גיוס כוח אדם מקצועי וביצוע הכשרות והדרכות לאנשי סגל לשם הטמעת חשיבות הנושא ומתן כלים להתמודדות עם כלואים בסיכון אבדני. ואולם שב"ס טרם תקצב כמה מהאמצעים והפעולות שתכנן לנקוט. .מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי שב"ס מצוי בעיצומו של תהליך רב-מערכתי לגיבוש וליישום אמצעים שונים לשיפור יכולת ההתמודדות שלו עם אבדנות כלואים במתקני הכליאה שבאחריותו. בתהליך זה משולבים אנשי סגל מתחומי הטיפול, הביטחון והלוגיסטיקה בכל הדרגים, .על פי תכנית רב -שנתית לשנים 2010 -2014 , ייבנו במתקני הכליאה השונים 200 ,תאי פיקוח40 מהם בשנת 2010, ו-30 ,תאי השגחה6 מהם בשנת 2010 . יצוין כי עד לסוף נובמבר 2010 נבנו20 תאי פיקוח ו-4 תאי השגחה בלבד. עד מועד סיום הבדיקה, יוני 2010 , לא מונתה הוועדה הבין-משרדית ולא גויסו ארבעה פסיכיאטרים על פי הסיכום בין משרד הבריאות לשב"ס. | תוצאות השאלונים בשנת 2009 מעידות כי אנשי סגל מכירים ומבינים היטב את הבעיה על כלל מרכיביה, אולם מנהלי האגפים אינם בקיאים דיים בפרטי הפקודה למניעת אבדנות. | 925 |
רשות האוכלוסין וההגירה . עובדים זרים בתחום הסיעוד .מגבשי השיטה החדשה הב יאו לידי ביטול הסדר הכבילה, שפגע בעו"ז בענף הסיעוד, והדגישו שיש להגן על זכויותיו. ראוי שרשות ההגירה ומשרד התמ"ת יקפידו על יישום ההוראות שנקבעו בנהלים ויפעלו להסדרת העניינים שטרם באו על פתרונם, כדי שיהיה אפשר להוציא מהכוח אל הפועל יעד מרכזי זה של השיטה. .הועלה שעוד במהלך שנת 2009 ,החלה רשות ההגירה להקים את המאגר אך היא לא הייתה ערוכה די הצורך, והדבר לא עלה בידה. בתחילת 2010 .היא החלה להקימו בשנית מנתוני רשות ההגירה עולה שבסוף אוגוסט 2010 היו רשומים במאגר 118 עו"זים בלבד, ואילו 1,860 עו"זים לא מועסקים אחרי ם שעל פי הנוהל עמדו בקריטריונים להרשמה למאגר, לא נרשמו; כן לא נרשמו למאגר עוד 1,121 עו"זים שעל פי הנהלים היו רשאים להירשם עד סוף אוגוסט 2010 ., אך משלא נרשמו נשללה מהם האפשרות ממועד זה ואילך יוצא אפוא שעד סוף אוגוסט 2010 נרשמו למאגר רק מעטים מהעו"זים הלא מועסקים שעמדו בקריטריונים. על רשות ההגירה לפעול לאיתורם של כל העו"זים שאינם מועסקים בסיעוד אף שאשרות הכניסה לארץ ניתנו להם לצורך עבודה זו, ולהחליט כיצד לנהוג הן במי שעדיין עומדים בקריטריונים להרשמה למאגר ולמרות זאת לא נרשמו, והן במי שכבר אינם עומדים בהם. משרד מבקר המדינה מעיר שגם מיוני 2010 , מועד הפעלתו של יעד ההשמה, אין הוא אמור לפגוע במטופלים אלא הוא אמור להביא להפעלת הלשכות ביעילות ולוויסות מספר העו"זים שיובאו מחו"ל כל עוד מצויים עו"זים בני השמה בארץ. לכן גם הפעלת יעד ההשמה מוקדם יותר לא הייתה אמורה לפגוע במטופלים. בעת עריכת הביקורת לא נמצאו החוזים האמורים אצל הממונה, וממילא ברור שרשות ההגירה לא וידאה באופן שיטתי שעורכי דין מטעם הלשכות אכן בדקו ואישרו שהחוזים תואמים את דיני העבודה בישראל ואת הנהלים האחרים הקשורים לנושא. עולה אפוא שעד מועד סיום הביקורת טרם השלימה רשות ההגירה את הסדרתם של מכלול הנושאים שנועדו להבטיח את התאמתו ואת הכשרתו של העו"ז לעבודה בתחום הסיעוד עוד לפני השמתו לטיפול בקשיש. על רשות ההגירה להשלים את הסדרתם של נושאים אלו. על פי החלטת הממשלה היו התקנות אמורות לעבור לאישור ועדת העבודה לא יאוחר מתחילת יוני 2010, ואולם עד מועד סיום הביקורת הן לא הוגשו לאישורה. אף כי אחת המטרות המרכזיות של השיטה החדשה בסיעוד, לפי נוהל הלשכות, היא להגן על זכויות העו"ז, ואף כי בית המשפט העליון קבע בנובמבר 2009 כי על המחוקק להסדיר את מכלול הבעיות הקשורות לתבנית ההעסקה הייחודית של העו"ז בסיעוד - למרות זאת הועלה שעד מועד סיום הביקורת נתקל משרד התמ"ת בקשיים בבואו להסדיר את הנושא. אשר לרשות ההגירה, זו לא הסדירה נושאים אחרים הנוגעים לזכויות העו"ז, שעליהם הורתה הממשלה בהחלטתה מינואר 2010 , בהם הסדרת תשלום שכרו של העו"ז בשנה הראשונה לבואו לארץ במימון הלשכה, אם הוא לא עבד בשנה זו. | .ולדווח על כל שינוי בתוך שבעה ימים, אבל פיקוח שיטתי וסדור באמצעות בדיקה פרטנית היה אמור, בין היתר, לבחון אם אכן הן עמדו בכל ההתחייבות האלה, ובעקבות זאת - להחליט בנוגע להארכת ההיתר. פיקוח כזה נמנע בשל ההארכה הגורפת של ההיתרים. | 926 |
הרשות השניה לטלויזיה ורדיו . היבטים בפעילותה של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו משרד מבקר המדינה מעיר כי אף שהחוק הטיל על משרד האוצר את האחריות לחשב את כ ספי התמלוגים בהתאם לנתונים המועברים מהרשות, בהיעדר הנתונים הועברו מהרשות לאוצר המדינה כספים בלי שנעשתה כל בקרה עליהם. במצב זה אי -אפשר לוודא שכל כספי התמלוגים שהמדינה הייתה זכאית לקבל הועברו אליה בערכם המלא ובמועד. על הרשות להמציא למשרד האוצר, כנדרש בחוק, נ תונים על כספי התמלוגים. על משרד האוצר לקיים פיקוח ובקרה על כספים אלה, ועל שר התקשורת בהסכמת שר האוצר לקבוע הוראות לעניין בדיקת הסכומים שקוזזו. התברר כי הרשות לא העבירה במועד לחשבות משרד התקשורת את הנתונים הנדרשים על פי החוק, ולכן חשב משרד התקשורת לא חישב את סכומי התמלוגים שהמדינה זכאית לקבל. לדעת משרד מבקר המדינה ניהול תקין ושקוף של כספי התמלוגים מותנה בביצוע ההפרדה בין כספי התמלוגים ליתר הכספים. לפיכך, על הרשות לייחד חשבון בנק נפרד שבו יופקדו כל הכנסותיה מתמלוגים. משרד מבקר המדינה העיר כי מצב הדברים האמור מחייב את משרד האוצר לגבש עם משרד התקשורת והרשות השנייה נוהל מפורט לטיפולה של הרשות השנייה בכספי תמלוגי המדינה, נוהל אשר יהיה תואם לעקרונות מדיניות החשכ"ל לעניין ניהול הכנסות המדינה. הדוח השנתי משמש כלי חשוב לסיכום הפעילויות, הסקת המסקנות, הפיקוח וקבלת החלטות הן לגבי הפערים שהתגלו והן לגבי התכנון העתידי. סיכום מסמך זה במועדים מאוחרים פוגע באפשרות להשתמש בו באופן תכליתי ואפקטיבי. אשר על כן נדרשת הרשות לנקוט את כל הפעולות אשר יבטיחו כי הדוח יפורסם בהקדם האפשרי, ומוצע כי היא תקבע תאריך יעד לפרסום הדוח. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי עליה אף להשתמש, בעת הצורך, בסמכותה להפעיל סנקציות נגד בעלי הזיכיון המתעכבים בהעברת המידע הנחוץ. כמו כן, יש מקום שהרשות תבחן אם הפעולות שהיא מבצעת בעצמה לסיכום הדוח נעשות ביעילות ובמהירות המרבית ותפעל לייעולן במידת הצורך. משרד מבקר המדינה מעיר כי יכולתן וחובתן של ועדת הבדיקה ושל המועצה לבחון את הדברים ולהפעיל שיקול דעת בעניינם אינה מוטלת בספק. עם זאת מצופה מהן ששיקול דעתן יושתת על ע מדות שנבדקו באופן יסודי קודם לקבלת ההכרעה. לנוכח העובדה שהוצגו להן עמדות מנוגדות, ובכללן עמדת הנהלת הרשות, נדרש היה לבחון את הפערים בעמדות על בסיס נתונים בדוקים. מתברר כי על אף האמור בחוות הדעת, המועצה החליטה לדחות את פרסום המכרז ואישרה להמשיך בניסיונות להגיע להסדר עם בעל הזיכיון להשלמת מחויבויותיו, כדי שזיכיונו לא יישל ל ממנו, כמפורט להלן: יש לציין כי המכרז היה מוכן לפרסום בתחילת אוגוסט 2009 , וכבר אז היה ברור לרשות ולמועצה כי לוח הזמנים לניהול הליך המכרז הוא קצר ויידרשו מאמצים רבים כדי לעמוד בו. הימנעות מפרסום המכרז באותו מועד ודחייתו בחודשיים נוספים שמה לאל את האפשרות לגייס בעל זיכיון בהליך מכרזי מסודר, שיכול להתחיל את שידוריו בסוף ינואר 2009. | משרד מבקר המדינה מעיר כי אמנם היה מקום לשקול שיקולים של טובת הציבור, אך ככל שחלף הזמן ולא הושג הסדר להארכת הזיכיון, היה על המועצה לפעול בראש ובראשונה לפי הוראות הדין, וכל עוד לא שונו תקנות המועדים, היה עליה לפעול בהתאם לקבוע בהן ולפרסם את המכרז. | 927 |
משרד האנרגייה . התועלות מיישום מתווה הגז .משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות המיסים להשלים את הבחינה בכל הקשור להליכי .הסדרת גביית מיסים מרווחי טבע, לאור הפערים שעלו והניסיון שנצבר, לרבות בעניין .הגדרה מיטבית של 'תקופת החיפוש' שלה חשיבות מכרעת בכל הקשור לכספים שייכנסו .לקופה הציבורית בגין משאבי הגז של הציבור. .משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות המיסים לשקול לפרסם לכל מיזם נפט מדד המציין .(תחזית) את קרבתו לתשלום ההיטל. עוד מומלץ כי רשות המיסים תעביר, באופן עיתי .שיתואם עם אגף החשב הכללי, את הנתונים בנוגע לתחזית ההיטל הצפוי להתקבל .במספר תרחישים לידי אגף החשב הכללי כדי שהוא יוכל לפרסמה. נמצא כי עד תום מועד הביקורת לא הוסדר שיתוף הפעולה בין משרד האנרגייה לרשות .המיסים בתחום שומות מיסים. משרד ה אנרגייה לא נקט את הצעדים הנדרשים לצורך .מסירת המידע ו שיתוף הפעולה ביניהם למרות פניות רשות המיסים לאורך השנים .2016 - 2020 .כמו כן, משרד האנרגייה לא המציא לרשות המיסים מסמך כתוב ובו התנאים .בהם על מיזם נפט לעמוד ביחס להכרה בתגלית , התנאים ונהלים למתן אישור החזקה .וכן מידע שבקשה רשות המיסים לגבי אחת החזקות. לכל אלו עשויה להיות השפעה על .הקביעות הרלוונטיות לחישוב מקדם ההיטל ועל מועד והיקף ההיטלים שהמיזם יידרש .לשלם בפועל . .עוד עלה כי מחזיקי הזכויות במיזם הנפט מדווחים בנפרד בדיווחים שונים לרשות המיסים .ולמשרד האנרגייה. מקצת הדיווחים לרשות המיסים כבר דווחו קודם למשרד האנרגייה. .עוד נמצא שרשות המיסים פונה למחזיקי הזכויות במיזם כדי לקבל לידיה מסמכים שהוצאו .על ידי משרד האנרגייה ודרושים לה לצורך בקרת ד יווחי מחזיקי הזכויות במיזם. הדבר אינו .עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה בנושא nce Ask O123. . על משרד האנרגייה לפעוללהעברת מידע לרשות המיסים . משכך, משרד מבקר המדינה .ממליץ למשרד האנרגייה לפעול לחזק את שיתוף הפעולה עם רשות המיסים ולהעביר לה .מידע כמו מועד תשלום הוצאות מיזם הנפט, זהות זכות הנפט, הבאר שבמסגרתה הוצאו .התשלומים והתכלית המדויקת שלשמה הוצאו. לנתונים אלו חשיבות לצורך חישוב מקדם .ההיטל ורווחי הנפט. שיתוף הפעולה בין הרשויות צפוי לתרום להגדלת הכנסות המדינה .ממיסים מתגליות הגז. .משרד מבקר המדינה ממליץ לפעול להקמת צוות משותף לרשות המיסים ולמשרד .האנרגייה, באישור שר האוצר 124 , לצורך בקרה על מקדם ההיטל ורווחי הגז וכדי להשלים .נוהל מוסכם לגבי סדרי ההתייעצות בין משרד האנרגייה ורשות המיסים. מומלץ כי צוות .זה יבחן את האפשרות לקבוע דיווח אחיד ככל שניתן לשני הגופים על מנת להפחית .בירוקרטיה, לייעל את תהליך בקרת החלק בהכנסות המגיע למדינה ו למנוע טעויות .ופרצות. .מתרשים 9 עולה כי בין השנים 2012 - 2020 סך התגמולים שקיבלה המדינה מגז ו מנפט .היו כ-6.6 מיליארד ש"ח107. בשנת2020 היו התמלוגים כ-1.09 מיליארד ש"ח, פי כ-1.5 . מהתגמולים שקיבלה המדינה בשנת2014 לפני מתווה הגז, למרותהירידה בשיעור של .כ-17% במחיר הגז במונחים שקליים בדצמבר2020 לעומת דצמבר2019 . הערך הנוכחי .המהוון של התמלוגים שצפויים עוד להיגבות בין 2020 ל-2064 הם כ-16.7 מיליארד ש"ח. . נמצא כי, בין היתר עקב ההגדרה הקיימת בנושא תקופת החיפוש, נוצרים לעתים חילוקי .דעות בין רשות המיסים למחזיקי הזכויות במיזמי נפט בדבר תאריכי תקופת החיפוש .והפיתוח, וההטבות המגיעות להוצאות מסוגים שונים בתקופות אלו. לעיתים פערים אלו .נובעים מהבדלים במועד שבו חל קיטון ברמת הסיכון במיזם לדעת הרשות והממונה, .לעומת עמדת המחזיקים, וכן מהפער בין מועדי הגשת הבקשות והמועדים שקבעו הממונה .או פקיד השומה לתגלית ולחזקה ובין מועד תום תקופת החיפוש שעליו מצהירים מחזיקי .הזכויות במיזמים. משמעות פערים אלו מבחינת קביעת מקדם ההיטל בין עמדת כמה .מחזיקי זכויות בכמה מיזמים, לרשות המיסים, מסתכמות ביחד ומגדילות את הוצאות .החיפוש במעל ל -700 .מיליוני ש"ח בשל הטבת חיפוש .נמצא כי על אף שהסקר התלת -ממדי בוצע בשנת 2009 ,ביוני 2010 פורסםפיענוחו .לציבור, ובדצמבר 2010 פורסמו תוצאותהקידוח במאגר "לוויתן " לציבור, לא בחן משרד .האנרגייה את אפשרות להכרזה על "לוויתן " כתגלית בתום המועד שבו פקע הרישיון .שניתן למחזיקי הזכויות במאגר. .מהאמור בלוח 3 עולה שיש פער זמניםשל עד 27 חודשים בין תאריך התגלית, כפי שדווח .לבורסה ( 2.5.2012 / 22.5.2013 ( ), ובין מועד הגשת הבקשה לתגלית לממונה 30.4.2014 ) .ובין המועד שקבע הממונה לתגלית ( 11.8.2014 .) | .מהלוח עולה שסך הכנסות המדינה בנושא עומדות כל כ-4.7 מיליארד ש"ח. עוד עולה כי .פעולת השומה של רשות המיסים הגדילה עד כה את גביית מס ההכנסה ממחזיקי הזכויות .בכל מיזמי הגז בשנים 2011 - 2017 בכ-12% .מההצהרה שלהםמהביקורת עלה כי ישנן .הוצאות אשר רשות המיסים ומחזיקי הזכויות במיזמים היו חלוקים לגבי סיווג ן, וכתוצאה .מכך הם היו חלוקים גם לגבי ההטבות118 המגיעות להוצאות אלו. עוד עלה כייש חילוקי .דעות בנושא מיסוי ההכנסות וההוצאות בתחומי רווחי נפט ובנושאים נוספים. נושאים אלו .עדיין נמצאים בעיצומו של הליך השומה ובהידיינות בין הצדדים. נמצא כי, נכון למועד .סיום הביקורת, פערים אלו עולים לכ- 850 מיליון ש"ח נוספים על המוצג בלוח 2 . | 928 |
נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ . תחזוקת כבישים בין-עירוניים – מעקב .ביקורת המעקב העלתה כי הליקוי תוקן במידה רבה. עם זאת, משרד מבקר המדינה מציין .כי בשנת 2019 פחת בכ-51% מספרהמבנים שהחברה תחזקה לעומת השנה שלפניה, .וזאת בעיקר בגלל קיצוץ בסעיף התקציבי המשמש למימון פעולות התחזוקה. .משרד מבקר המדינה ממליץ לחברה להמשיך ולקדם את תחזוקת הגשרים בצורה שוטפת , .לתת עדיפות לגשרים במצב תחזוקתי נחות ולהציף למשרד התחבורה ולמשרד האוצר .את החשיבות ואת הצורך בהקצאת תקציבים מתאי מים לתחזוקת הגשרים, וזאת כדי .למנוע סכנות בטיחותיות וכדי להקטין את עלויות התחזוקה העתידיות. .הביקורת הנוכחית העלתה כי בין השנים 2018 - 2019 הפעילהנת"י חברת בקרה חיצונית .שביצעה ביקורת על כלל עבודות התחזוקה בחברה. עוד עולה כי חטיבת התחזוקה .פיתחה מתודולוגיה חדשה לשם ביצוע בקרה נוספת על בסיס מערכות מידע, בקרות של .בעלי תפקידים במרחב ועוד. לאור זא ת, ובין השאר בשל שיקולים תקציביים, החליטה .החברה כי בינואר 2020 תפסיק נת"י את התקשרותה עם חברת הבקרה ה חיצונית, ובמקום .זאת תקיים חטיבת התחזוקה מערך בקרות שלם באמצעות מנהל תחום בקרות - תפקיד .חדש בחברה - לצורך ריכוז וביצוע בקרות על כלל עבודות התחזוקה בחברה. .ביקורת המעקב העלתה כי ליקוי זה תוקן באופן מלא, ומשרד מבקר המדינה מציין את .הפעילות לשיפור הבקרה של החברה על פעולות התחזוקה שלה מאז מועד סיום הביקורת .הקודמת, מרץ 2017. .משרד מבקר המדינה ממליץ לחברה לפעול עם משרד התחבורה ומשרד האוצר להקצאת .תקציבים מתאימים להארת כבישים, וזאת עקב החשיבות הרבה שיש לאמצעי תאורה .במניעת תאונות קשות בכבישים בכלל ובצמתים לא מוארים בפרט. .לאור היתרונות העשויים לנבוע מתאורת לד, הן בהיבט הסביבתי והן בהיבט הכספי, .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה, למשרד האוצר ו לנת"י, לגבש .תוכנית להחלפת יתר גופי התאורה לתאורת לד. ביקורת המעקב העלתה כי החברה עדכנה את הסקר שלה לגבי עמידות הגשריםברעידת .אדמה והתחילה לתקן את הגשרים כדי להתאימם לתקן הישראלי. העבודות על 5 מהם .אמורות להסתיים עד סוף 2021 , ולגבי3 נוספים אין צורך בטיפול מאחר שנמצאו עמידים .ברעידת אדמה. .משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את טיפולה של החברה, כולל ממצאי הבדיקה .המעודכנת שערכה, בהתאמת הגשרים שבאחריותה לעמידות ברעידות אדמה, אם .יתרחשו כאלה. .מומלץ כי החברה תמשיך ותטפל בכל הגשרים שבאחריותה כדי שיהיו מוכנים לאירוע .רעידת אדמה. יצוין כי עד מועד סיום ביקורת המעקב תוקן הליקוי במידה רבה. .מלוח 5 עולה כימתוך 604 גשרים לכלי רכב, רק 51 ,שהם 9% ,מכלל הגשריםדורגו לפי .המדד העיקרי בדירוג "סביר" עד "ירוד". מתוך 51 הגשריםהאלה דורגו 48 , שהם 8% .מכלל הגשרים, בדירוג "סביר". מתוך 78 גשרים להולכי רגל, רק 2 מהם, שהםכ-3% .מכלל הגשרים, דורגו בדירוג "סביר", ואף לא גשר אחד להולכי רגל קיבל את הדירוג ."ירוד" או "ירוד מאוד". בעת ביצוע הביקורת הנוכחית הדגישה החברה כי אף לא אחד .מהגשרים שבאחריותה, בכל רמות הדירוג, מהווה סיכון בטיחותי כלשהו למשתמשים בו. .ביקורת המעקב העלתה כי החברה ניצלה באופן מלא את התקציב שהוקצה לתחזוקת .כבישים שהועברו לאחריותה מרשויות מקומיות בשנים 2018 - 2020 , אך ישנה ירידה .בגובה התקציב השנתי מכ-55 מיליון ש"ח בשנת2018, לכ-15 מיליון ש"ח בשנת2020 . . משרד מבקר המדינה מציין כי הליקוי תוקן במלואו מבחינת נת"י, ומציין את ביצועי .התקציב של תחזוקת כבישים מרשויות מקומיות של החברה בשנים 2018 - 2020 ,. עם זאת .מומלץ כי היקפי התקציב המוקצה לתחזוקת הכבישים ייבחנו במשרד התחבורה ובמשרד .האוצר לנוכח הירידה בהיקף של כ-73% משנת2018 לשנת2020. | משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה ולמשרד האוצר לבדוק עם החברה את .הנחיות הצביעה ולהחליט על הקצאת תקציב מתאים ליישומן. סימון כבישים בחומרים .איכותיים יותר עשוי לשפר את הבטיחות בכבישים ואף להביא לחיסכון בטווח הביניים .ובטווח הארוך. | 929 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . הנגשת התחבורה הציבורית לאנשים עם מוגבלויות .הגם שהתאגידים זכו בהנחה של כ-95% ( בתשלום האגרה10,000 ש"ח במקום240,000 .ש"ח), עלו ליקויים בכל הנוגע לגביית תעריפים גבוהים ואי-ניהול יומני נסיעות. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה לאכוף את עמידת המפעילים בתנאי .הרישיון וכן לנציבות שוויון לאכוף בהתאם לסמכותיה על מנת להביא לשיפור שירות .המוניות הנגישות עבור אנשים עם מוגבלות וכדי שהן ישמשו למתן השירות שהן אמורות .לתת. .מעיון ברשימת 19 התאגידים המחזיקים בזכויות הציבוריות עולה כי שבעה תאגידים .נמצאים באזור ירושלים, ארבעה באזור תל אביב והמרכז ושישה באזורים נוספים. .מהנתונים עולה כי ברוב התאגידים תוקף הרישיון א מור לפוג בתוך כחמש שנים ממועד .סיום הביקורת. עוד עולה כי חלק מהתאגידים האמורים לא מימשו את כל הזכויות שקיבלו .להפעלת מוניות נגישות; הדבר פגע בזמינות השירות לאוכלוסיות היעד ובאיכות השירות, .כפי שעולה גם מתלונות הציבור, בפרט באזורי הפריפריה. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה לבחון הגדלת מספרי המוניות הנגישות .על מנת שיעמדו ביעדי המשרד - 950 ,מוניות נגישות. כמו כן, מומלץ כי משרד התחבורה .בשיתוף נציבות שוויון, ארגוני המוניות והעמותות העוסקות בנגישות עבור נוסעים עם .מוגבלות, יבחן דרכים על מנת לדאוג לזמינות גבוהה של שירותי מוניות נגישות עבור .אנשים עם מוגבלות ברחבי הארץ בכלל ובפריפריה בפרט. .נמצא כי חולקו בישראל רישיונות להפעלת כ-950 מוניות נגישות, ביחסשל מונית נגישה .אחת ל-1,600 אנשים עם מוגבלות, לעומת מונית אחת ל-340 .אנשים ללא מוגבלות .הביקורת העלתה כי לא נמצאו באגף נגישות דיווחים שהתקבלו בנושא, וכי משרד .התחבורה לא דרש מידע על הפרסום של המפעילים לציבור בנושא, על התקנת שילוט .סטטי ועל אופן הטיפול בתלונות הציבור. נמצא כי משרד התחבורה לא דרש מהרשויות .המקומיות רשימה של תחנות האוטובוסים הנגישות; כמו כן, הרשות הארצית לתח"צ לא .הפיקה דוח חצי-שנתי בנוגע לתחנות אוטובוסים שבהן ניתן שירות עירוני. .על הרשות הארצית לתח"צ ליישם את הנחיות נוהל הדיווח ולפעול לקבלת כלל הדיווחים .ממפעילי התח"צ והרשויות המקומיות ולהפיק דוח חצי-שנתי כנדרש. מומלץ ליצור מערך .דיווחים מקוון בנושא. .מפילוח הנושאים וניתוח המידע המצוי בדוחות השנתיים, עולה כי הדוחות השנתיים אינם .כוללים התייחסות לנושא הנגישות או פילוח ממצאים הנוגעים לנושא זה, וזאת בכל אחד .מהתחומים המוצגים בדוחות, למשל ניתוח אמצעי התחבורה השונים וניתוח פעילות בדרג .המפעיל. .עוד נמצא כי במשרד התחבורה אין ריכוז נתונים בנוגע לתלונות שהתקבלו בנושא נגישות, .אין מסמכים הנוגעים לתלונות בנושא זה, ולא מתקיים תהליך סדור לבדיקת תלונות, .לפנייה לגורם מקצועי מתאים ולביצוע מעקב בהתאם לכך. עוד נמצא כי משרד התחבורה .לא העביר למפעילים השונים ריכוז של הנושאים העולים מהתלונות, ולא קיים עימם .ישיבות בנושא כדי לשפר את התשתיות בתחום הנגישות ואת השירות הניתן לציבור .הנוסעים. .מומלץ כי אגף תחבורה ציבורית יסווג תלונות נושאי תחבורה ציבורית באופן נפרד, יעקוב .אחר הטיפול בהן ויקיים בקרה על פעולות המפעילים והרשו יות המקומיות לצורך שיפור .הנושא. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרדי הממשלה המעניקים תמיכות לאנשים עם מוגבלות .להקים צוות מאוחד לצורך קידום מטרות משותפות ובחינת איחוד תוכניות וצרכים לצורך .ייעול התמיכות והסיוע לאנשים עם מוגבלות. | משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד התחבורה והנציבות לשוויון יבחנו הטמעה של .פיתוחים טכנולוגיים מהשנים האחרונות, שיקלו את הניידות באופן עצמאי של אנשים עם .מוגבלות. | 930 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . הסכם ההפעלה עם אגד והשינוי המבני שלה .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה ומשרד האוצר לבחון את השפעותיה של .הענקת מניות החברה ללא תשלום למייסדים על מצבה הפיננסי של אגד, ובשים לב .לתשלומים שהעבירה המדינה לאגד. כמו כן מומלץ לבחון את המעורבות הנדרשת .בתהליכים של שינויים במבנה ההתאגדות או במבנה הארגוני של אגד כדי לוודא כי לא .ניתנת תמורה עודפת למייסדים ללא בחינת השפעותיה. כאמור לעיל, אחד הנושאים שלגביהם ביקשה המדינה להגיע עם אגד להסכמות ברורות .בהסכם 2010 היה קביעת התמורה שתש ולם על ידי החברים בגין המניה בחברה . .בביקורת עלה כי בהסכם ההפעלה לא הייתה כל התייחסות לנושא , והליך פדיון מניות .האגודה והענקת מניות של החברה לחברים בוצע ללא מעורבותם של משרד התחבורה .ומשרד האוצר. על פי הערכת השווי של אגד, שווי המניות שניתנו לחברים הוא כ-1.3 . מיליארד ש"ח, זאת ללא בחינת השלכותיה של התמורה הנוספת על מצבה הכספי של .אגד, ובלי שהובאו בחשבון התשלומים שהעבירה המדינה לאגד לש ם שיפור מצבה .הפיננסי. .יוצא מכך כי כל אחד מחברי אגד במועד אישור השינוי המבני קיבל התחייבות לתשלום .מלוא שווי המניה של ו באגודה - 450,000 ,ש"חוכן קיבל ללא תשלום מניות בחברה .ששוויין הוערך ב-2018 .בכמיליון ש"ח .משרד מבקר המדינה ממליץ שאגד תרחיב את התחזית הפיננסית שהציגה למשרד .התחבורה כך שתכלול גם היבטים מאזניים ותזרימיים וכן תרחישים שונים לגבי תחזית .הפרישה והתחזית התפעולית ותאפשר להגדיר את הצעדים שיש לנקוט כדי שבסוף .תקופת ההסכם מבנה ההוצאות של החברה יאפשר לה להתמודד בשוק התחרותי בלי .להזדקק לכך שהמדינה תממן את עלויותיה העודפות. עוד מומלץ כי משרדי התחבורה .והאוצר יעקבו באופן עיתי אחר עמידת אגד ביעדים השונים. משרדמבקר המדינה ממליץ למת"ח להמשיך לפתח את הבקרות כך שיתאפשר לו לקיים .בקרה על עמידתם של מפעילי התח"צ בכלל הדרישות התפעוליות שנקבעו בהסכמים .עימם. יש לציין כי נתונים לגבי תפוסה באוטובוסים ועמידתם של האוטובוסים בלוחות .הזמנים לאורך המסלול חשובים לא רק לצורך מדידת רמת השירות, אלא גם לצורכי תכנון .ופיתוח של התח"צ. ההשוואה העלתה כי עלות ההפעלה לק"מ נסועה של אגד גבוהה במרבית האשכולות .מאלה של המפעילים התחרותיים , ו הפער בולט במיוחד בקווים העירוניים : באשכולות .העירוניים שנבדקו, ממוצע העלות לק"מ73 של אגד היה גבוה בכ- 30% בתחילת שנת2019 .לעומת ממוצע העלות לק"מ באשכולות דומים של המפעילים התחרותיים. באשכולות .הבין-עירוניים שנבדקו, הפער היה כ -10% . .על פי האומדן שערך משרד מבקר המדינה, העלויות העודפות של אגד ביחס למפעילים .התחרותיים מוערכות בכ-467 מיליון ש"ח74 לשנה בסובסידיה השוטפת, המשולמת על פי .עלות לק"מ נסועה. יש לציין כי הסובסידיה השוטפת של אגד אינה כוללת תשלום בגין .הצטיידות, שמשלמת לה המדינה באמצעות סעיף נפרד, ואילו התשלום בגין עלות .ההפעלה עבור המפעילים התחרותיים כולל גם את מרכיב ההצטיידות75. התשלום לאגד .עבור הצטיידות היה בשנים 2016 - 2020 בממוצע כ-181 ,מיליון ש"ח בשנה. נוסף על כך .הממשלה מממנת לאגד חלק מעלויות הפרישה של העובדים הוותיקים. עלות זו הסתכמה .בשנים 2016 - 2020 בממוצע בכ-57 .מיליון ש"ח בשנהעל כן, הפער בין עלויות ההפעלה .של אגד לבין המפעילים התחרותיים ומוערך בסך הכל בכ -705 .מיליון ש"ח בשנה | ניתן לראות בתרשי ם 25 כיבכל אחת מהשנים 2016 - 2019 הייתה ירידה עקבית בתפוקה .הממוצעת לנ הג באגד, ואילו עלות השכר הממוצעת לעובד הייתה תנודתית. כלומר, .המגמות של עלות השכר בשנים אלה אינן עקביות ביחס לתפוקות. עוד ניתן לראות .בתרשים 24 כי עלות השכר השנתית הממוצעת של עובד מייסד באגד גבוהה בשיעור .ניכר מזו של עובד שכיר, ושב -2018 נרשמה על ייה חדה בעלות השכר הממוצעת של .עובדים מייסדים. עלייה זו נובעת מעלייה בשכר הנהגים בכלל הענף ומחתימה על הסכם .קיבוצי חדש באפריל 2018 שבמסגרתו הועלה שכר הנהגים, ובגינו גם שולמו הפרשי שכר .לשנת 2017 . | 931 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . שימוש בכרטיס רב-קו בתחבורה הציבורית (מעקב) וביישומוני תשלום .בביקורת המעקב עלה כי גם לאחר תיקון מס' 2 של צוהפיקוח מ מאי 2020 , עדיין .אין הגדרה של כרטיס רב-קו, וממילא לא הושלמה הסדרת השימוש בכרטיס. .בביקורת המעקב עלה כי הנושא נמצא בטיפול של משרד התחבורה, אשר כאמור פרסם .בינואר 2021 מכרז למתן שירותים למשתמשי התח"צהמחזיקים ב כרטיס רב-קו. ביקורת .המעקב העלתה כי ליקוי זה תוקן במידה מועטה. .משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את מתן האפשרות לשלם עבור נסיעה בתחבורה .הציבורית באמצעות הטלפון הסלולרי, נוסף על התשלום הקיים באמצעות כרטיס .הרב-קו, וממליץ למשרד התחבורה לעקוב אחר השימוש ביישומונים, לבחון את .החסמים לשימוש בהם וכן לבחון אמצעים להגברת החשיפה של משתמשי התח"צ .ליישומונים, כדי שהחשיפה תהיה מיטבית ורחבה. . משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה להשלים את אסדרת השימוש .בכרטיס רב-קו בתחבורה ה ציבורית, ולהביא בחשבון את השינויים שחלו מאז הוגשה .הצעת החוק בשנת 2016 , כגון יישומונים שנכנסו לשימוש לשם תשלום ותיקוף עבור .הנסיעות בתח"צ. האסדרה חשובה מכיוון שהיישומונים מ שמשים אמצעי נוסף .לתשלום ולתיקוף עבור הנסיעות בתח"צ, חוץ מכרטיס הרב-קו הקיים. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה להשלים הסדרה פרטנית לגבי .תחולת הוראות חוק הגנת הפרטיות על המאגרים שבהם מוחזק מידע על מחזיקי .רב-קו, כדי למנוע פגיעה אפשרית בפרטיות המידע של המחזיקים בכרטיס זה. עוד .מומלץ כי הנחיית הרמו"ט משנת 2012 תיבחן על ידי הרשות להגנת הפרטיות לשם .תיקופה, זאת מאחר שעברו כתשע שנים ממועד פרסומה. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה להשלים את הקמתו של אתר גיבוי חיצוני .למערך כרטיסי הרב-קו, בגלל התרחישים השונים שהוצגו אשר ממחישים את חשיבות .הקמתו של אתר גיבוי כזה. .מומלץ כי משרד התחבורה ושב"ס ישלימו את הסדרת הכללים לתיקוף נסיעותיהם של .אנשי שב"ס. דבר זה יתרום הן לפיקוח ובקרה של משרד התחבורה ושב"ס על כמות .הנסיעות של אנשי שב"ס והן להתחשבנות ביניהם לגבי כמות הנסיעות שביצעו בפועל .אנשי שב"ס. | .בביקורת הנוכחית עלה כי לפני השימוש בכל אחד מארבעת היישומונים חובה לקרוא את .תנאי הסכם השימוש ולסמן "וי" במשבצת המתאימה. בלי ביצוע פעולה זו אי אפשר .להשתמש באותו היישומון. מבדיקת הסכם השימוש של כל אחד מארבעת היישומונים .עולה כי המידע לגבי מדיניות הגנת הפרטיות מצוין בסופו של ההסכם (לאחר 13 עד14 .סעיפים בהסכם השימוש של כל יישומון). | 932 |
חברת דואר ישראל בע"מ . היבטים פיננסיים בפעילות חברת דואר ישראל בע"מ מהנתונים בלוח עולה כי טרם הסתיימה עבודת הרישום המשפטי של 240 ( 70.8% )מ-339 .נכסי החברה, וכי הליך הרישום המשפטי הושלם במלואו לגבי 99 ( 29.2% .) מהנכסים .יצוין כי מביאור 13 לדוחות הכספיים עולה כי העלות המופחתת של הנכסים שטרם נרשמו .על שם החברה מסתכמת בכ -386 מיליוני ש"ח ואילו העלות המופחתת של הנכסים .שנרשמו על שם החברה היא 174.6 מיליוני ש"ח39. .אי-רישומם המלא של 71% מנכסי המקרקעין של החברה על שמה עלול לפגוע בזכויות .החברה. .מצב זה גורם לחשיפה של החברה לתביעות אפשריות מצד גורמים חיצוניים שיכולים .לטעון על בעלות, חלקית או מלאה, באותם נכסים. לדוגמה , בתביעה שהוגשה לבית .משפט השלום בתל אביב טענ ו בעלי המרכז המסחרי שבשכונת צהלה בתל אביב .שהמבנה שבו שוכן סניף הדואר במרכז זה שייך להם, וכי על חברת הדואר או המדינה .לסלק את ידן ממבנה זה או לשלם להם את דמי השימוש הראויים בנכס40. יתרה מזו, נוכח .ההפרטה הצפויה של החברה 41, מצב זה של היעדר רישום משפטי מלא של הנכסים .השייכים לחברה, עלול להקשות על המדינה לקבל את המחיר המרבי עבור החזקותיה .בחברה ומפחית את האטרקטיביות של ההשקעה בחברה בעיני המשקיעים .הפוטנציאליים. .מומלץ כי חברת הדואר בסיוע רמ"י והאגף לרישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים, .תשלים את הפעולות להסדרת זכויותיה בנכסי המקרקעין שלה, תשלים את הסכמי .החכירה מול רמ"י ותרשום את זכויותיה בנכסי המקרקעין שעברו הליכי הסדר במלואן .בלשכת רישום המקרקעין, ולגבי הנכסים האחרים תפעל בסיוע רמ"י מול הגורמים .האחראים להליכי הסדרתם, כדי שתוכל לרשום כאמור גם את זכויותיה בהם. זאת בייחוד .נוכח היקף נכסיה ותהליך ההפרטה הצפוי. .משרד מבקר המדינה מציין כי המחלוקת בין החברה ובין רשויות המס מבחינת סכומי .המס הנדרשים והתמשכותה של המחלוקת גרמה לחוסר ודאות לגבי מצבה הפיננסי של .החברה. .עולה כי התמשכות מגמת הירידה בריבית במשק תפגע בהכנסותיו של בנק הדואר בתחום .זה. יצוין כי נכון למועד סיום הביקורת - ספטמבר 2020 , ירדה ריבית בנק ישראלל- 0.1% .בלבד. .לנוכח השפעת מצב חברת הדואר על פיתוח בנק הדואר ועל היכולת לתת מענה .באמצעותו לאוכלוסיות הראויות לקידום ולקדם בכך גם את התחרות בין הבנקים .בישראל, גובר הצורך לפעול להתאמת תנאי הרישיון של החברה לשוק תחרותי, ועם .השלמת התהליך, מומלץ כי משרד האוצר ומשרד התקשורת יעקבו אחר השלכותיו ויפעלו .ליישום ההפרדה, בתאום עם בנק ישראל, לשם קידום תיקון 11 להסבתו של בנק הדואר .לבנק בעל רישיון בנקאי. .מומלץ כי חברת דואר תשלים הקמת קופה מרכזית לפיצויים לצורך ניהול כספי הפנסיה .התקציבית, בהתאם להסכם שנחתם ב - 2005 . .מבדיקתם של הדוחות הכספיים עולה כי גם במועד סיום הביקורת חלק ניכר מנכסיה של .החברה טרם נרשם על שם החברה במרשם המקרקעין. | .מנתוני הלוח עולה כי מדובר בנתונים כלליים על ההוצאות בגין הדואר הבין-לאומי היוצא. .יצוין כי דיווח זה אינו מאפשר לקורא הדוחות לקבל את המידע על מידת הרווחיות והמגמות .של כל אחד משני התחומים העיקריים שבמגזר זה. | 933 |
נושאים מערכתיים . ניהול השקעות במפעל הפיס .מנהלי התיקים עצמאיים בקביעת ההשקעות בפועל, במסגרת מגבלת המדיניות הכללית .ושיעור ההשקעה המרבי בכל אפיק השקעה, כפי שמאשרת ועדת הכספים. אגף הכספים .משקיע כ-70% עד80% מהיקף הנכסים שהוא מנהל בניהול עצמי באפיקים של פיקדונות .ואג"ח ממשלתי. נכון לשנת 2020 ,סכום זה הוא כ- 25% מכלל התיק. יתר הסכום שבניהול .עצמי של אגף הכספים, שנכון לשנת 2020 הוא כ-10% ,מהיקף כלל תיק ההשקעות .מושקע באג"ח קונצרני. .תיק ההשקעות שמנוהל בניהול עצמי מאופיין בשמרנות עד כדי היעדר סיכון ותשואה .נמוכה בהתאם. 70% עד80% מהכספים שבניהולהעצמי מנוהל ים באפיקי אג"ח ממשלתי .ופיקדונות - אפיקים המאופיי נים במורכבות נמוכה. .עם זאת, עלה כי מפעל הפיס אינו משתמש בנתוני בנצ'מארק לבחינת יעילות ההשקעות .ואפיקי ההשקעה בנוגע לאפיקים אחרים. מומלץ כי מפעל הפיס ישלב נתוני בנצ'מארק .לבחינת יעילות השקעותיו ולצו רכי השוואה. .חברי ועדת הכספים, בתוקף תפקידם כחברי ועדת ההשקעות, קובעים א ת מדיניות תיק .ההשקעות של מפעל הפיס. כמו כן הם מגדירים את הקריטריונים שלפיהם י יבחרו ויוחלפו .מנהלי התיקים והבנקים המייעצים למפעל הפיס בעניין ניהול ההשקעות. עלה כי הם .מילאו שאלון נושא משרה בעניין ניגוד עניינים, אך הם אינם חתומים על הסדר ניגוד .עניינים שמסדיר באופן יי עודי את ניגודי העניינים עם הגופים הנבחרים לניהול ההשקעות . .מומלץ לשקול להחתימם על הצהרת היעדר ניגוד עניינים ממוקדת יותר מזו שחותמים .עליה כלל הדירקטורים של מפעל הפיס, ולתת את הדעת גם על זיקות פוטנציאליות בין .ניהול תיקי ההשקעות האישיים שלהם ובין מנהלי התיקים שעימם עובד מפעל הפיס. .מפעל הפיס כולל בפרסומיו את שמות חברי הדירקטוריון וועדותיו וכן את הדוחות .הכספיים התקופתיים והשנתיים . .מבקר המדינה ממליץ כי מפעל הפיס ישקול לכלול בדיווחים לציבור מידע הנוגע לתיק .ההשקעות שלו, ובכלל זה : ה רקע הרלוונטי על ההשכלה והניסיון המקצועי של חברי .הדירקטוריון ו ועדת ההשקעות; אסטרטגיית ההשקעה של הכספים; רמות החשיפה .והסיכון (דירוגי אג"ח, מניות בארץ ובחו"ל) ואפיקי ההשקעה של הכספים ו התשואות . .בביקורת עלה כי במפעל הפיס לא התקיימו דיונים בנושא של אימוץ כללי השקעות .אחראיות (ESG). כן עלה כי בהיתר שנתן שר האוצר למפעל הפיס אין התייחסות לנושא .זה. .מומלץ כי מפעל הפיס יבחן את האפשרות לאמץ את כללי ESG ולשלבם ב מדיניות .ההשקעה שלו. זאת הן בשל ההיקף הכספי המנוהל והן בשל ההשפעות החיוביות על .דימוי מפעל הפיס בציבור. .מומלץ שקובעי מדיניות ההשקעות במפעל הפיס יבחנו אימוץ בנצ'מרק לתיקי ההשקעות .של מפעל הפיס וימשיכו לבחון מעת לעת את הרכב תיק ההשקעות וכניסה לאפיקי .השקעה נוספים הקיימים בשווקים, הן ככלי ליצירת פיזור ה סיכון של התיק והגדלת .הפוטנציאל שלו, והן ככלי ליצירת הגנה עליו בתקופות של תנודתיות בשווקים. .סך הסיוע שהעניק מפעל הפיס למטרות אלו היה 161.68 .מיליון ש"חהמקור התקציבי .שממנו נלקח סכום זה הוא יתרת הרווח לחלוקה לשנת 2019 לרשויות המקומיות. .מהנתונים המוצגים עולה כי ככלל, תיק ההשקעות מנוהל במסגרת המדיניות שמאשרת .ועדת ההשקעות בכל שנה. על פי המדיניות כאמור, רק מנהלי התיקים מורשים לנהל .השקעות באפיק המנייתי. | .נמצא כי הדיווחים החצי -שנתיים שמעביר מנהל הסיכונים להנהלת מפעל הפיס לא .עוסקים בסיכון ניהול ההשקעות. .עלה כי באתר מפעל הפיס פורסם לציבור דוח אחריות תאגידית לשנת 2018 , הכולל .פירוט תיק ההשקעות של מפעל הפיס נכון לשנת 2017. .ניהול סיכונים אפקטיבי של תיק השקעות צריך לעסוק בהיבטים כמו חשיפות שונות של .התיק לשינויים בשווקים, חשיפות מטבע, תרחישים פוטנציאליים בטווח הזמן הקצר .והארוך וכן היבטים של חשיפה לסיכונים פנימיים בארגון. מידע מסוג זה ישקף לחברי .ועדת הכספים ולהנהלת המפעל את היקף הסיכונים של תיק ההשקעות וחומרתם ויאפשר .קבלת החלטות מושכלות אשר יבטיחו את יציבות התיק בעתיד. .בהתאם להיתר, על מפעל הפיס להגיש אחת לשנה דוח ניהול סיכונים לחברי ועדת .הכספים ולדירקטוריון מפעל הפיס ולפרסם אחת לשנתיים באתר המרשתת של מפעל .הפיס דוח אחריות תאגידית מעודכן - אשר יכלול דוח ניהול סיכונים, לרבות בכל הנוגע .לתיק ההשקעות ולניהול ההשקעות. .המלצה זו מקבלת משנה תוקף נוכח היקף הכספים שמנהל מ פעל הפיס, נוכח העובדה .שהכספים מיועדים לפרויקטים צבועים ולנוכח המורכבות של שוקי ההון והכלכלה .המקומית והעולמית. | 934 |
נושאים מערכתיים . התוכניות הלאומיות לפיתוח הצפון עלה כי נושא פיתוח תשתיות תחבורה והגדלת הנגישות התחבורתית במחוז הצפון הוא .הנושא בעל ההיקף התקציבי הגבוה ביותר בהחלטת הממשלה 2262 , והוא ע ומד על . לשימוש בגז טבעי יש תועלת כלכלית וסביבתית, נוסף על התועלת האס טרטגית .שבהפחתת התלות במקורות אנרגייה מיובאים. בשנים 2017 ו-2018 לאניתנה העדפה .למחוז הצפון בהחלטת הממשלה ובקולות הקוראים שהוציא משרד האנרגייה, חלק ניכר .מתוואי חלוקת הגז הטבעי המתוכנן מצפון לקו אווירי טבריה-צפת-קריית מוצקין לא הוקם, .התמיכה בצרכני גז מרוחקים במחוז הצפון שנכללה בהחלטת ממשלה 2262 לא מומשה, .שיעור הצרכנים המחוברים הצורכים גז טבעי בפועל באזור הצפון הוא הנמוך מבין אזורי .החלוקה132, כמו גם הצריכה המצטברת נכון לשנת2020 .באזור הצפון .מומלץ כי רשות הגז תמשיך לבחון את החסמים המונעים את פיתוח תשתיות הגז בא זור .הצפון ואת חיבור הצרכנים מאזור הצפון לרשת החלוקה, ותמצא את הדרכים להסרתם .על מנת לעודד צרכנים ממחוז הצפון להתחבר לרשת הגז הטבעי ולצרוך גז טבעי כחלק .מצעדי התייעלות כלכלית, ובכך לצמצם את הפערים בין מחוז הצפון לשאר המחוזות. .משרד מבקר המדינה מציין את פעילות רשות הגז לשדרוג רשת החלוקה במחוז הצפון .וממליץ לרשות לפעול להשלמת כלל הפרויקטים. עם זאת, עלה כי הקולות הקוראים .שפורסמו בשנים 2018 ו-2019 , הוצאו על פי החלטת הממשלה 352 משנת2015 והיו .מיועדים לבעלי רישיונות להקמה והפעלה של רשת החלוקה בכל הארץ; משכך התקציב .בסך 30 מיליון ש"ח שנקבע בהחלטה2262 לאיצר העדפה נוספת למחוז הצפון. .מומלץ כי רשות הגז תמשיך לבחון את החסמים המונעים את פיתוח תשתיות הגז באזור .הצפון ואת חיבור הצרכנים מאזור הצפון לרשת החלוקה, ותמצא את הדרכים להסרתם .על מנת לעודד צרכנים ממחוז הצפון להתחבר לרשת הגז הטבעי ולצרוך גז טבעי כחלק .מצעדי התייעלות כלכלית, ובכך לצמצם את הפערים בין מחוז הצפון לשאר המחוזות. .מהנתונים עולה כי שיעור הצרכנים המחוברים הצורכים גז טבעי בפועל באזור הצפון (10) , . מתוך168 הצרכנים הפוטנציאלי ים שנכללו בנספח ג', הוא הנמוך ביותר מבין אזורי .החלוקה (למעט אזור ירושלים בו לא הייתה צריכה), כמו גם הצריכה המצטברת של אזור .הצפון עד לשנת 2020 באזור ה צפון (36.6 מיליון מ"ק). יצוין כי חברות החלוקה קיבלו את .הרישיון והחלו את פעילותן במועדים שונים127 ,והדבר משפיע בין היתר על נתוני הצריכה. .כמו כן, גם המאפיינים השונים של אזורי החלוקה עלולים להשפיע על קצב פריסת הרשת .ועל הפערים בין חברות החלוקה. .כאמור, בנספח ג' נקבעו לוחות זמנים לחיבור הצרכנים. משרד מבקר המדינה בדק את .חיבור הצרכנים שנקבעו להם לוחות זמנים קבועים מראש לחיבור אשר נקבעו ל-26 מתוך .27 הצרכנים שחתמו אך טרם חוברו. בביקורת עלה כי על פי לוחות הזמנים שנקב עו .ועודכנו בהמשך, 23 מתוכם היו צריכים להיות מחוברים לרשת החלוקה, אך עד מועד .סיום הביקורת הם טרם חוברו. מהמפה עולה כי חלק ניכר מתוואי חלוקת הגז הטבעי מצפון לקו אווירי טבריה-צפת-קריית .מוצקין לא הוקם בפועל, הגם שלוחות הזמנים המקוריים להקמתו היו בשנים 2015 - 2019. .משרד מבקר המדינה מציין כי אף שהממשלה החליטה על קידום הקמת שדה תעופה .משלים לנתב"ג בשנת 1997 , והנושא נבחן לאורך השנים, טרם התקבלה הכרעה סופית .על מיקומו . .לנוכח ההערכה המעודכנת שבשנת 2029 יגיע נתב"ג לרוויה מבחינת קיבולת הנוסעים .וכמות התנועות בו, מומלץ כי משרד התחבורה ומנהל התכנון יפעל ו, כל גורם בהתאם .לסמכותו, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים, להשלים את עבודות המטה הנדרשות ויפעל ו .לקדם החלטה סופית בנושא המקום שבו יוקם שדה תעופה משלים לנתב"ג וא ת ההליך .התכנוני, תוך התייחסות לסוגיות הבטיחותיות, הביטחוניות והכלכליות שהגורמים .המקצועיים העלו ובשים לב להשפעת ההחלטה על הצפון והדרום, ויפעלו בהתאם .להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג. | .עלה כי אף שנקבע בהחלטת ממשלה 2262 מינואר2017 כיהפרויקטים הפרטניים ייקבעו .בוועדה למיזמים לאומיים ובשיתוף המשרד הממשלתי הרלוונטי בתוך 60 ימים, הפרויקטים .של מעונות סטודנטים, פיתוח פיזי במכללות ומכוני מחקר אושרו בוועדה למיזמים לאומיים .בספטמבר 2017 , פרויקטים תומכי דיור אושרו בוועדה באוקטובר2018 ופרויקטים של .מכינות קדם צבאיות אושרו רק באוגוסט 2019 , מעל שנה וחצי לאחר קבלת החלטת .הממשלה. עוד עלה כי עד יולי 2021 בגין פרויקטים בביצוע קק"לנוצלו 23 מיליוןש"ח .מתוך 222 מיליון ש"ח שהוגדרו כהשתתפות של קק"ל בסכום המיזם המתוקצב. | 935 |
נושאים מערכתיים . היבטים בהסכמי הגג שנחתמו עם רשויות מקומיות - דוח מיוחד .מ-32 הרשויות המקומיות החתומות על הסכמי גג צפויות ליר ידה ביכולתן הכספית לספק .את רמת השירות לתושב בעקבות תוספת יחידות הדיור ובהיעדר תוספת מספיקה של .ארנונה עסקית עקב מימוש שטחי מסחר ותעסוקה בהיקף קטן מהנדרש 90. עוד עולה .מהדוח כי סיכום הע רך הכספי של תוספת העלויות השנתית לתקצי ב הרגיל של 26 .מהרשויות המקומיות שחתמו על הסכם גג 91 ,שאינן מ כוסות מתוספת שטחי תע סוקה, .הוא כ-329 מיליון ש"ח בטווח של חמש השנים שבהן עסק הדוח (2020 - 2024 ,) שהוא .שווה ערך למימוש היקף של כ -2.9 מיליוןמ״ר שטחי תעסוקה הנדרשים ל כיסוי תוספת .עלויות לכ לל הרשויות שעליהן נסב הדוח. .בפועל, עד יוני 2020 שווקו בהצלחה רק כ-7% מהקרקעות למסחר ותעסוקה שנכללו .בתוכניות שבהסכמי הגג, במונחי מ"ר בנוי. .מהנתונים עולה כי שווקו כ-1.3 מיליון מ"ר (כ-7% ) מכלל17.6 מיליון מ"ר של שטחי מסחר .ותעסוקה הנכללים בתוכניות שבהסכמי הגג. עוד עולה כי ב-13 (כ-52%) מ-25 הרשויות .שחתמו על הסכמי הגג עד סוף שנת 2017, שיעור הקרקעות למגורים ששווקו בהצלחה .(לפי מס' יח"ד) מכלל הקרקעות הנכללות בתוכניות שבהסכם היה גדול בכ-10% ויותר .משיעור הקרקעות למסחר ותעסוקה ששווקו בהצלחה (לפי מ"ר של שטח בנוי בהתאם .לתוכניות) מתוך כלל הקרקעות למסחר ותעסוקה הנכללות בתוכניות שבהסכם 94 . לעומת .זאת, ב -5 (20% ) מהרשויות שיעור הקרקעות למסחר ותעסוקה ששווקו בהצלחה (לפי .מ"ר של שטח בנוי ל פי התוכניות) מתוך כלל הקרקעות למסחר ותעסוקה הנכללות .בתוכניות שבהסכם היה גדול משיעור הקרקעות למגורים ששווקו בהצלחה (לפי מס' .יח"ד) מתוך הקרקעות הנכללות בתוכניות שבהסכם95. . בביקורת עלה כילא מומשה החלטת הממשלה לעידוד שיווק ומימוש של קרקעות למסחר .ולתעסוקה , וכי לא הוקצה ה תקציב שנקבע כי יוקצה לסבסוד עלויות הפיתוח של קרקעות .אלה בשום שנה מהשנים 2016 - 2020. מכאן עולה כי אף שהממשלה ייחסה חשיבות .לעידוד השיווק והמימוש של שטחי תעסוקה ומסחר ברשויות מקומיות, לרבות כאלה .החתומות על הסכמי גג, שבהן הדבר נדרש במיוחד, בפועל הדבר לא נעשה. בביקורת עלה כי בשש הרשויות שנבדקו שווקו בהצלחה קרקעות שניתן לפי התוכניות .שחלו עליהן לבנות כ- 24,000 יח"ד מתוך קרקעות לכ- 29,500 יח"ד שנעשה ניסיון לשווקן .(כ-81% ). אשר לקרקעות ששיווקן לא צלח- כ-19% מהקרקעות שכללותוכניות לבניית .כ- 5,500 יח"ד- רמ"י או משרד הבינוי, לפי העניין, הציעו אותן ליזמים, לאחר שהתכנון .הושלם ונפתרו הסוגיות הנוגעות לפיתוח הקרקע באופן שמאפשר את שיווקן, אולם שום .גורם לא הגיש הצעה לרכוש את הזכויות בהן. יוצא כי הבנייה של יח"ד על קרקעות אלה .מתעכבת. .מומלץ כי רמ"י ומשרד הבינוי יעקבו אחר מידת העמידה בקצב שיווק יחה"ד בהתאם .להחלטת הממשלה על הסכמי הגג, יקיימו במשותף עבודת מטה לצורך מיפוי החסמים .והקשיים בכל אחד משלבי מימוש הסכמי הגג ויפעלו יחד לגיבוש הצעות להסרת אותם .חסמים ו להתגברות על אותם קשיים. מומלץ כי בתהליך זה ישותפו נציגי הגורמים .הרלוונטיים לנושא, לרבות משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות שנדרשת מעורבותן .בכך ונציגי השלטון המקומי. מומלץ כי תוצרי התהליך יוצגו לשר הבינוי, ייד ונו במועצה .ובמידת הצורך יגובשו פתרונות חלופיים לקידום יעדי הממשלה למתן מענה לצורכי הדיור. .מומלץ גם כי במסגרת תהליך קבלת ההחלטות בעניין היקף יח"ד שיש לקדם בכל רשות .ינותחו עלויות הפיתוח ושווי הקרקעות ותיבחן האפשרות לקביעת עלות בסיס לפיתוח בין .היתר בהתבסס על מקדמים הנוגעים לתנאי הקרקע ועל משתנים רלוונטיים אחרים. .מדוח משרד הפנים מספטמבר 2020 עולה כי בהתאם למודל החיזוי כאמור 24 (75% ) | מהתרשים עולה כי משך הזמן הממוצע למתן היתר היה בין 132 יום בנתיבות ל-504 יום .בנתניה , ובממוצע 309 יום. יודגש כי משךהזמן למתן היתר תלוי בנסיבות שונות ובגורמים .שונים, לרבות במגישי הבקשה ו בעורכיה , ובכלל זה בנסיבות שאינן בשלי טת הרשות .המקומית או מוסד התכנון הרלוונטי. | 936 |
נושאים מערכתיים . ניהול השקעות בקרב גופים שונים הגופים המוסדיים שנבדקו בביקורת לא שילבו כללי ESG .במדיניות ההשקעותכמו כן .מאחר שהם אינם מוגדרים כמשקיעים מוסדיים הרי שטיוטת החוזר האמורה לא צפויה .לחול עליהם. .מומלץ כי הגופים שנבדקו בביקורת יבחנו שילוב כללי ESG במסגרת מדיניות ההשקעה .שלהם. .קצב התכנסות ועדת ההשקעות מעיד על היקף הפיקוח והבקרה על השקעות הגוף. .בעיתות משבר שבהן עשויה להיות תנודתיות בשוק ההון , העלולה להשפיע על תיק .ההשקעות, נודעת חשיבות יתרה להתכנסות ועדת ההשקעות ולניהול בקרה הדוקה אחר .ההשקעות. .אף כי סעיף 41 בלחוק הפיקוח על הביטוח קובע כי בדירקטוריון של מבטח יכהנו שבעה .חברים לפחות, נמצא כי מספטמבר 2019 אין קוורום לדירקטוריון החברה וכי ישנם מספר .מועמדים בתהליכי מינוי של רשות החברות ורשות שוק ההון. .בהעדר קוורום בדירקטוריון אשרא, מדיניות ההשקעה של החברה לא אושרה ע"י .הדירקטוריון בשנת 2020 . .על שר הכלכלה והתעשייה והשר הממונה על רשות החברות46 , האמונים על כך, לפעול .להשלמת מינוי הדירקטורים כנדרש בחוק. .מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי חברת קנט, מפרסמת דיווח על תרומת מרכיבי .ההשקעה של תיק הנוסטרו שלה27 , ואילואשרא וקרנית אינן מפרסמות דיווח דומה. .מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי כל הגופים, פרט לאשרא בשנת 2020 בהיעדר .קוורום, אישרו את מדיניות ההשקעה בדירקטוריון אחת לשנה. .מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי שלושת הגופים שנבדקו משתמשים בתיק סמן .לצורך השוואת ביצועי תיקי ההשקעות. עוד עולה כי חברת אשרא אינה משווה את ביצועי .מנהלי התיקים השונים תוך התייחסות לתשואה ביחס למדדי סיכון שונים. | .מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי רק במרץ 2018 .מונה לקרנית מנהל סיכונים ו כי .עד למינוי מנהל הסיכונים נעזרה הקרן ביועץ ההשקעות, והוא זה שערך דוחות ניהול .סיכונים לוועדת ההשקעות. עם זאת, עלה כי מנהלי הסיכונים שמונו בחברות קרנית .ואשרא לא נכחו בכל ישיבות ועדות ההשקעה. .עוד עולה כי ועדת ההשקעות בחברת אשרא לא דנה בתקופה הנבדקת בתוצאות מבחני .ה-VAR ומבחני הקיצון עבור תיק ההשקעות של החברה. | 937 |
מקורות חברת מים בע"מ . מקורות חברת מים בע"מ – ביקורת פיננסית .נוכח חלוף הזמן מאז בחינת אופן חישוב הריבית המוכרת, השינויים שאירעו מהמועד שבו .היא נבחנה לאחרונה ברשות המים, ובכללם הפיכת מקורות מחברה פרטית לחברה .המגייסת חוב בבורסה, ובשל השפעת הפערים בהוצאות הריבית על עמידת החברה ביעדי .היחסים הפיננסיים, וכפועל יוצא ההשפעה על יכולת החברה לבצע את תוכנית הפיתוח .הנדרשת ממנה לשנים 2019 - 2022 ;ונוכח עמדת רשות החברות, הפועלת בין היתר .כמייצגת הבעלות על חברות ממשלתיות מטעם המדינה ואחראית גם על פיקוח ובקרה .על פעילותן הכלכלית של החברות 68, מומלץ כי במסגרת העדכון התקופתי של תעריף .מקורות, מועצת רשות המים תבחן שוב א ת תחשיב העלויות המוכרות בגין עלויות המימון .של החברה. עוד מומלץ כי רשות החברות ומקורות ימשיכו לבחון מפעם לפעם את מח "ם .ההלוואות שהיא נוטלת. כמו כן מומלץ שצוות האיתנות הפיננסית ימשיך לעקוב אחר .התפתחות הפערים בין הריבית הקבועה בתעריף לבין הריבית שמקורות משלמת בפועל , .וידון בעניין. .מומלץ כי מקורות תבחן נקיטת פעולות להוזלת עלויות החוב. .מקורות, כרשות מים א רצית, מחויבת לגבות חיובים בגין דמי מים ממפיקים פרטיים. עד .מועד סיום הב יקורת כ -245 מיליון ש"ח מהחיוביםשנצברו לשנים 2016 - 2019 לא נגבו, .ונוצרו פערים בין קצב הגבייה בפועל לבין מודל ההכרה בפחת הגבייה בתעריף, אשר .משפיעים, בין היתר, על עמידת מקורות ביעדי האיתנות הפיננסית שנקבעו לה. עם זאת, .לפי כללי העלויות עד סוף 2020 הוכרה בתעריף למקורותבגין שנת 2019 הכנסה כאילו .לא גבתה 130 מיליון ש"ח, דהיינו 115 מיליון ש"ח הוכרו כהכנסה מדמי מים, על אף .שמקורות לא גבתה אותם בפועל. אף שמנכ"ל משרד האנרגיה וסמנכ"ל כלכלה של רשות .המים הודיעו בישיבת הדירקטוריון של מקורות בדצמבר 2019 על המחויבות של מנהל .רשות המים למתווה של תיקון ההכרה בתעריף בנוגע לחובות המפיקים הפרטיים, טרם .קיבלה מועצת רשות המים החלטה בעניין, ובהחלטתה מספטמבר 2020 היא דחתה את .הדיון בעניין ואף העירה בהחלטתה כי היא רואה בחומרה רבה את התנהלותה של מקורות .בכל הנוגע למכירת מפעלי השבה על פי החלטת ממשלה. .מהתרשים עולה כי שיעור ההשקעות הממוצע בפריפריה לשנים 2017 - 2022 הוא כ-68% . .עם זאת, יצוין כי כאמור החלוקה מבוססת על עיבודים שהתקבלו מרשות המים אשר כללו .פרויקטים במרכז המשפיעים בצורה עקיפה על הפריפריה. .עולה, אפוא , כי קיימים פערים בין התפיסה הרגולטורית של רשות המים בדבר המח"ם .הרצוי הבא ה לידי ביטוי בתעריף - לטווח קצר של עשר שנים, לבין תפיסת רשות החברות .ומקורות בדבר היתרונות במח"ם ארוך יותר, לשם מזעור סיכוני מיחזור חוב והתאמה טובה .יותר לתקופת החזרי הפחת בתעריף . עוד מציין משרד מבקר המדינה כי דוח ועדת 2014 , שעליו מבוססת הריבית המוכרת על .החוב, הוגש בתקופה שקדמה להצעת אג"ח של מקורות לציבור, ויש להביא בחשבון את .השינוי הנובע מהפיכתה לחברה שאגרות חוב שלה רשומות למסחר בבורסה. .עלויות הריבית בפועל של מקורות בשנים 2015 - 2019 היו גבוהות מעלויות הריבית .שהוכרו לה בתעריף, בשל גיוס אג"ח במח" ם משוקלל של כ- 12 "שנים הגבוה מהמחם .המוכר בתעריף ( עשר שנים), מתוך שיקול של התאמת תקופת החוב לתקופת החזרי .הפחת ותוך ניצול סביבת הריבית הנמוכה. הפערים בין העלות הנורמטיבית לעלות בפועל .הלכו והתרחבו, ובשנת 2019 הפערבגין הריבית על האג"ח עמד על 80 מיליון ש"ח (סך .הריבית המוכרת על האג"ח עמד על 192 מיליון ש"ח לעומת ריבית בפועל בסך272 . .)מיליון ש"חפער זה והתרחבותו עלול לפגוע בעמידת החברה ביעדי איתנותה הפיננסית. .עלה כי ההתייעלות שנקבעה בהחלטת הממשלה נמצאת בשלבי יישום וכי מתוך 102 .תקנים שנקבעו כיעד לפרישה עד לשנת 2020 , נכון לסוף2020 פרשו ממקורות ומשח"מ .87 .עובדים .מומלץ כי מקורות תפעל להשלמת תכנית הפרישה עד שנת 2023 , בהתאם להחלטת .הממשלה וההסכם הקיבוצי. .מהלוח ניתן לראות כי במהלך תשע השנים האחרונות תעריף מקורות עומד על כ-20% . מהתעריף הממוצע לצרכןהביתי . עוד עלה כי רכיב מקורות בתעריף נשחק על פני עשור .מכ-2.13 ש"ח למ"ק ל - 1.829 ש"ח למ"ק המהווים ירידה של כ-14%. יצוין כי בתקופה זו .תעריף המים הממוצע לצרכן נשחק בתקופה זו מכ-9.93 ש"ח למ"ק ל-9.02 ש"ח למ"ק .המהווים ירידה של כ-9%. | .עלה כי בשל המחלוקת בין רשות המים למקורות בכל הנוגע למנגנון מכירת שישה .מפעלי הקולחין לספקי קולחין פרטיים, מקורות לא השלימה מכירת מפעלים אלו, .הגם שנקבע בהחלטת הממשלה והוסכם על ידה כי המכירה תבוצע לא יאוחר מיום .31.10.19 . .משרד מבקר המדינה מציין כי ראוי היה, כי טרם החתימה של חברת מקורות על .ההסכמה לביצוע המכירה במתווה שעליו התבססה החלטת הממשלה 4514 הייתה .החברה מבצעת בדיקה משפטית מקיפה של השלכות ההחלטה ומעלה את .ההשגות המשפטיות והאחרות ממכירת מפעלי ההשבה כאמור במתווה. | 938 |
הרשות הממשלתית למים ולביוב . מניעת זיהומם והמלחתם של מקורות המים, ניטורם ושיקומם .כאמור, מומלץ כי משרד האוצר, משרד הביטחון ורשות המים ישלימו הסיכומים .התקציביים ליישום התוכניות האמורות ויפעלו לביצוען . .משרד מבקר המדינה מציין בפני משרד האוצר, משרד הביטחון ורשות המים כי בהעדר .סיכומים תקציביים עולה כי מזהמים פרטיים, פועלים לסילוק הזיהום, ואילו גופי המדינה, .בפרט במתחמי התעשיות הביטחוניות, אינם פועלים כך. .עלה כי, פרט להסדר הנוגע לזיהום מפעילות תעש רמת השרון, לא העמידו משרד .הביטחון ומשרד האוצר מקור תקציבי למימון פעולות השיקום הנדרשות של מי התהום .שזוהמו עקב פעילות מפעלי תעש האחרים. נמצא כי בשנת 2006 החלה רשות המים בחקירת הזיהום במקום, אך במועד סיום הביקורת .טרם החלו פעולות השיקום. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את השיהוי הרב של .הגופים הנוגעים בדבר - משרד הביטחון, משרד האוצר ורשות המים - בטיפול במפגע .המסכן את בריאות הציבור בלב מטרופולין המאוכלס בצפיפות מסביב לאזור המזוהם. . משרד מבקר המדינה מציין ב פני רשות המים כי מאחר שהסקר שלפיו נבחרו אזורי .התעשייה לניטור נעשה לפני 12 שנים, מומלץ לבצע סקר עדכני, שיאתר אתרים בעלי .פוטנציאל גבוה לזיהום ולסיכון נוסף על אלה שנמצאו בעת ביצוע הסקר הראשוני. כמו .כן מומלץ לפעול להשלמה של המידע החסר ולעדכון המידע שברשותה כדי להבטיח .שקריטריונים רלוונטיים, כמו סוגי החומרים וכמותם בפועל בהיתרי הרעלים, שלגביהם .לא היה מידע בעבר כמתואר לעיל יובאו אף הם בחשבון בעת בחירת האתרים לניטור. .מבקר המדינה מציין לפני רשות המים כי היעדר הערכה של עלויות השיקום בכלל .האתרים, ובייחוד באותם מקרים שרשות המים תיאלץ לשקם בעצמה - אם באמצעות .הטלת העלות על המזהם ואם מתקציב המדינה - מונע ממנה להיערך באופן המיטבי .לביצוע השיקום, לבחון את כדאיותו ולקבוע סדרי עדיפות לשיקום האתרים השונים. .מומלץ כי רשות המים תבצע הערכה עדכנית של עלויות השיקום. .נמצא כי מאז כתיבתו של דוח אומדן התועלות מדצמבר 2015 ופיתוח הכלי להערכת .הסיכון ממוקדי הזיהום במי תהום במא י 2018 , לא יישמה רשות המים את עקרונותיהם .לכדי תוכנית פעולה ברורה ביחס לכלל האתרים שבהם נמצא זיהום ממקור תעשייתי, ולא .בחנה בשיטתיות את התועלות בשיקומם. הרשות ערכה ניתוח המתייחס ל -28 אתרים .(מפעלים ואזורי תעשייה) מתוך 101 אתרים שבהם נמצא זיהום ממקור תעשייתי, ולא יצרה .סדר עדיפויות מפורט ביחס לכל האתרים המזוהמים, הנשען על השוואת הסיכונים .לבריאות הנובעים מהם ועל התועלות הצפויות משיקומו של כל אתר ואתר ולא הכינה .תוכנית מתאימה ומפורטת הכוללת לוחות זמנים ומקורות תקציביים לביצועה. בעקבות .זאת הטיפול בכתמי הזיהום לא נעש ה על פי ראייה כוללת, ואין התאמה בין הדחיפות .בטיפול בזיהומים ובין משאבי הרשות המוקצים לכך. .לדעת משרד מבקר המדינה, יש להימנע מהישענות נרחבת על ערכי הנדל"ן בקבלת .ההחלטות על שיקום אתרים העלולה להוביל למצב שבו לא ישוקמו אתרים השוכנים .בפריפריה והזיהום בהם עלול להתרחב. ערכי נדל"ן עשויים להשתנות לאורך השנים, .ואזורים שכיום כדאיות השיקום בהם נמוכה עשויים להשתנות לאזורים שבעתיד יהיה כדאי .לשקמם. בה בעת עשויים לחול שינויים בערכי הנדל"ן באזורים שכיום כדאי לשקמם, .ולפיכך ייחוס משקל רב למשתנה זה עלול להוביל לקבלת החלטות שאינה מיטבית. .מומלץ שהרשות תגבש מתודולוגיה כוללת לבחינת הכדאיות של שיקום אתרים מזוהמים, .המתחשבת בעלויות הישירות של השיקום, בהשפעות החיצוניות של הזיהום על הבריאות .ועל הסביבה, בתפקידי מאגרי המים כאוגר אסטרטגי ובשימור סביבה בת-קיימא. | מנתוניםאלה עולה כי ב-10 מתוך18 האתרים שבהם נמצא זיהום עקב פעילות תעשייה .אזרחית טרם הוחל בפעולות שיקום גם בחלוף שנים רבות מאז תחילת החקירה והניטור .וגילוי הזיהומים, למשל באתר שבאזור התעשייה חולון ובו התגלו בשנת 2013 ריכוזים .גבוהים במוקד הזיהום, אך במועד סיום הביקורת טרם הוחל בפעולות השיקום. | 939 |
יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה . היבטים בפעילות יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה .בביקורת עלה כי בשנים 2014 - 2019 נע שיעור חברי המועצהש השתתפו בכל אחת .מהישיבות בין 35% ל-50% , ובממוצע כ-40%. הועלה גם כי 33 מחברי המועצה לא נכחו .באף ישיבה בשנים אלו, ו-74 חברי המועצה (כ-70%) לא נכחו בלפחות ש תי ישיבות ברצף. .עוד נמצא כי יו"ר המועצה לא קבע מועד לסיום תוקף המינוי של חברי המועצה שלא נכחו .בכמה ישיבות ברצף. .מן האמור לעיל עולה כי במועד ביצוע הביקורת שורות המועצה לא היו מלאות, ולחלק .ניכר מחבריה המכהנים לא היה מינוי בתוקף. כמו כן, נוכחות חברי המועצה בהם הייתה .דלה. .מומלץ כי המועצה תפעל להתכנסותה כנדרש, ולכך שמרבית חבריה ישתתפו בישיבות. .עוד מומלץ כי יו"ר המועצה יבחן את המשך כהונת ה חברים אשר לא השתתפו בכמה .ישיבות ברצף. .מנתוני המפתח הפיננסיים לגבי פעילות ההוצאה לאור ביד ושם עולה כי ההוצאה לאור .היא גירעונית; הדבר מתבטא בגירעון מצטבר חמש שנתי של כ-17.8 מיליון ש"ח. .משרד מבקר המדינה ממליץ למוסדות המנהלים של יד ושם לבחון את האפשרות לשמור .על האופי הייחודי של ההוצאה לאור, בד בבד עם חיסכון בעלויות באמצעות רכש במיקור .חוץ של חלק מהשירותים שבמערך זה שאינם פוגעים במהות העשייה, כגון העריכה .וההדפסה. .מומלץ כי יד ושם יבצע הליכי הפקת לקחים מתועדים מהמשובים השונים כדי לשפר את .הפעילות החינוכית אותה הוא מעביר למשתלמים בו. עוד מומלץ כי יד ושם יקיימו הליכי .משוב סדירים מעת לעת בכל ה נוגע לפעילות בית הספר ויפעלו להטמעת ממצאי .המשובים לשם שיפור הפעילות החינוכית. .מהלוח עולה כי כ-1% מהתורמים תרמו כ-79% מהתרומות שסכום כל אחת מהן עולה .על 100,000 .דולר .במועד סיום הביקורת אתר המרשתת של יד ושם אינו כולל אפשרות לסיורים וירטואליים .לכלל הציבור ובכל חללי התצוגה. .הועלה כי שיתוף הפעולה המדעי בין מכון המחקר של יד ושם לבין אוניברסיטאות המחקר .כולל תמיכה בלימודי השואה ב מסגרת ה תוכנית הבין-לאומית לתואר שני בלימודי השואה .באוניברסיטת חיפה והקצאת קורסים ומרצים לחוגים להיסטוריה של עם ישראל .באוניברסיטאות תל אביב והעברית. עם זאת, טרם אומצה ההמלצה להרחבת שיתוף .הפעולה עם מוסדות מחקר באפיקים נוספים. | .מומלץ כי בהמשך להמלצות דוח מצב מחקר השואה, יבחן יד ושם דרכים להרחבת שיתוף .הפעולה שלו עם אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה ויפעל להשתלב בתוכנית .הוראה ומחקר בין-אוניברסיטאי ת. | 940 |
חברת החשמל לישראל בע"מ . ניהול החוב בחברת החשמל לישראל בע"מ .ו-3% בהתאמה), אולם משנת2018 עלה שיעור התשואה המשוקלללהון העצמי והגיע .לרמה הממוצעת ביחס לחברות האחרות. מומלץ כי רשות החשמל, רשות החברות .ודירקטוריון חברת החשמל יעקבו אחר שיעורי התשואה על ההון ומדדים נוספים אחרים .ביחס לחברות חשמל אחרות בעולם לשם טיוב פעילות חח"י. .מהתרשים עולה כי שיעור התשואה המשוקלל של חח"י בשנים 2017-2016 היה נמוך .ביחס לשיעור בחברות חשמל אחרות (למעט חברת החשמל הצרפתית, EDF( )3.23% .מהלוחות ומהתרשים עולה כי סך ההשקעות המתוכנן ברשת ההולכה והחלוקה אינו צפוי .לספק את צורכי הפיתוח במלואם כפי שהוגדרו בתוכנית הפיתוח לשנים 2017-2013 . זאת .אף שחח"י ציינה כי בחמש השנים הבאות צפוי ייצור החשמל לגדול ב -2.5% לשנה לעומת .קצב גידול של 1.8% לשנה בשנים 2015-2010. .בכ-10% מחלופת ההשקעות המינימלית שהייתה מתוכננת בשנים 2013-201798 שבה לא .עמדה חח"י (ראו בפרק "ניתוח הגורמים לשיפור במצב הפיננסי"). ונמוך בכ-37% מחלופת .ההשקעות המקסימליות. .מהתרשים עולה כי סך ההשקעות המתוכנן של חח"י בשנים 2025-2020 גבוה ב-56% . מסך ההשקעות בפועל בשנים 2019-2014 . .מהתרשים עולה כי יחס החוב ל- EBITDA בחח"י גבוה ביחס לחברות החשמל ה אירופיות .למעט חברת EDP (היחסבחח "י גבוה פי 1.09 לעומת איסלנד ועד פי10 .)לעומת קרואטיה .עלה כי חח"י מקבלת הכרה תעריפית עבור כ-30% מכרית הביטחון בלבד, וכי אין הכרה .תעריפית בכרית ביטחון במקטע הייצור. על רשות החשמל לבחון את היקף ההכרה .הנדרש בכרית הביטחון של החברה לאור השפעתה על דירוג האשראי של החברה, וכן .עליה לבחון הכרה בכרית ביטחון גם למקטע הייצור. | .רמת המינוף שנקבעה בבסיס התעריפים אינה תואמת את דירוג האשראי הנדרש מחח"י, .ומשקפת הלכה למעשה, דירוג אשראי נמוך מזה של חח"י. | 941 |
בנק ישראל . ניהול יתרות מט"ח בבנק ישראל – מעקב מורחב .הביקורת העלתה כי השימוש ביחס שבין רמת היתרות לתוצר הוצג בידי בנק ישראל כדי .להראות שלכאורה אין גידול ניכר ביתרות לאחר העלייה המהותית ברמת היתרות, ממרץ .2017 , ובהיעדר הצדקה אחרת לסטייה המסתמנת מהרמה הרצויה. עוד יצוין כי מדד זה .הוא אחד מני רבים שנהוג להשתמש בהם וכן כי בעת האחרונה חלה עלייה ניכרת גם בו, .כך שנכון לסוף פברואר 2021 היה היחס 45.9% (כפי שאפשר לראות בתרשים להלן). מהתרשים ניכר כיהמקור העיקרי לשינויים ברמת היתרות הוא רכישות מט"ח שביצע בנק .ישראל (כ -58% בשנים2013 עד2020 ו-68% בשנים2013 עד 2019 ) ושינויים בערכן .הנובעים מרווחים, שיערוך מחירים והפרשי שערים הנגזרים מאופן ניהולן בידי הבנק .(כ-25% בשנים2013 עד 2020 ). נוסף על כך, ניכר גידול חריג בהיקף של כ-14.7 מיליארדי .דולר ים ברמת היתרות בשנת 2020 בשלהעברות הממשלה במשך משבר הקורונה23 . .הביקורת העלתה כי במהלך משבר הקורונה, ובפרט בחודש מרץ 2020 , לא נמצא תיעוד .לכך שבנק ישראל בחן צעד של מכירת מט"ח, בעת בה שער החליפין של ש"ח/דולר .הגיע בשיאו לכדי 3.862 ש"ח מול1 .דולר .מהתרשים עולה כי רוב הבנקים המרכזיים משקיעים את תיק היתרות באפיקי השקעה .זהים וסוליד י ים וכי ההשקעה בנכסים מסוכנים פחות מקובלת, בהתאם למטרת החזקת .היתרות. עוד עולה כי האפשרות להשקיע באג"ח ירוקות נמצאת במוקד בחינת הרחבת .התיק לנכסים נוספים בבנקים מרכזיים. .מומלץ כי בנק ישראל ישלים את הבחינה שיזם להרחבת תיק היתרות להשקעות אחראיות .(ESG) ויבחן שילוב כללים אלו במסגרת מדיניות ההשקעה של בנק ישראל. .הביקורת העלתה כי "נוהל לביצוע השקעות ועסקאות פיננסיות על ידי עובדי הבנק .ולמניעת ניגודי עניינים" עודכן לאחרונה ב - 18.8.15 למרות העלאת פרופיל הסיכון ולמרות .שהורחבו סוגי הנכסים בהם הושקע תיק היתרות בשנים האחרונות. .מומלץ כי בנק ישראל יפעל לעדכן את הנוהל "לביצוע השקעות ועסקאות פי ננסיות על .ידי עובדי הבנק ולמניעת ניגודי עניינים" באופן עתי ובהתאם לשינויים בתיק ובהרכבו. .מהתרשים ניכר כי במהלך שנת 2020 רמת היתרות בבנק ישראל גדלהמאוד יחסית לכל .המדינות ב נות-ההשוואה למדינת ישראל הן במיליארדי דולרים והן בשיעור השינוי (פער .של כ-29.9 מיליארדדולר מממוצע השינוי של המדינות הנכללות בקבוצת ההשוואה של .ישראל ופער של כ- 24.5% משיעור השינוי הממוצע של קבוצה זו ). | . מומלץ להכיןתוכנית מגירה, לבחינת הוועדה המוניטרית, למימוש היתרות העודפות באופן .יעיל בנסיבות המתאימות מתוך כוונה לחזור לרמה הרצויה ולהפחית את סיכון המוניטין .המוטל על בנק ישראל. | 942 |
רשות המיסים בישראל . מיצוי הטבות מס ברשות המיסים – מעקב מורחב .ממצאי המעקב מעלים כי הגם שרשות המיסים אימתה בשנים 2020 - 2021 מעל מיליון .חשבונות בנק, נכון ליוני 2021 , נותרו כחצי מיליון חשבונות שטרם אומתו ומשכך אין בידיה .מידע עדכני בנוגע למספרי החשבונות של כלל האזרחים. .מומלץ כי הרשות תנקוט בכל הכלים העומדים לרשותה לאיתור הזכאים ותשיב להם את .היתרות המגיעות להם, בדומה לאופן בו היא מאתרת חייבי מס לשם גביית סכומי המס .שהם חייבים. בין היתר, מומלץ כי הרשות תבחן דרכים העומדו ת לרשותה לאתר חשבונות .בנק של זכאים להחזרי מס שפרטי חשבונות הבנק שלהם המצויים בידיה - שגויים, לרבות .באמצעות ממשקים למידע שקיים בנושא אצל גורמים ממשלתיים אחרים, בהתאם .להוראות הדין. .מומלץ כי רשות המיסים תבחן אפשרות להגשת בקשות לתאום המס , במקרים .המתאימים, באמצעות המרשתת ( אינטרנט) לתקופה ארוכה יותר משנה, כגון: לשנתיים .או אף לשלוש שנים, לשכירים אשר יצהירו מראש על מספר מקומות עבודה בהם הם .מועסקים באופן קבוע. כמו כן, מומלץ לפעול להרחיב ולעודד מעסיקים לבצע תאום מס .בגין הטבות מס נוספות, כגון : עולה חדש; תושב חוזר ; אדם שהוקנו לו הטבות מס כמו .אדם עם נכות בשיעור 100% או אדםעיוור; אדם שקיבל זיכוי בגין תרומות למוסד מוכר .ועוד. .ערך נקודת זיכוי בשנת 2020 מסתכם ב- 2,628 ש"ח לשנה. כך הערך המהוון של הטבת .המס לתא המשפחתי עבור ילד אחד לכל 18 שנות הזכאות מסתכם בכ- 106,000 .ש"ח .עלה כי יש נישומים שאינם יכולים לבצע תיאום מס באמצעות האינטרנט, אלא רק .באמצעות הגעה אל משרד השומה האזורי. לדוגמה: מי שמבקש הקלות מס מיוחדות .לרבות פטור לקצבה (פנסיה) ; מי שהגיע לגיל הזכאות לפנסיה לפני כניסתו לתוקף של .תיקון 190 לפקודהוחייב במס בגין כלל הכנסות יו ; עולה חדש ; תושב חוזר; אדם שהוקנו .לו הטבות מס כמו אדם עם נכות בשיעור 100% או אדםעיוור; אדם שקיבל זיכוי בגין .תרומות למוסד מוכר. .מומלץ כי הרשות תרחיב את אפשרויות תיאום המס באמצעות האינטרנט באופן שגם .אוכלוסיות נוספות יוכלו להשתמש באמצעי זה. במסגרת זו, מו מלץ לאפשר הגשת .מסמכים נלווים לתיאום המס המתבצע במרשתת. .יש לציין לחיוב, כי בדצמבר 2019 , לקראת שנת המס2020 , שלחה רשות המיסים לכ - .300,000 שכירים אישורים אוטומטיים לתיאום מס לשנה החדשה ובכך חסכה מהם את .הצורך לבצע בעצמם תיאום מס חדש. כמו כן הרשות שלחה לכ- 73,00 0 גמלאים שקיבעו .את זכויותיהם בחישוב קצבת הפנסיה מכתב בדבר עדכון שיעור הפטור המגיע להם עבור .קצבתם החודשית השוטפת. .מנתוני הלוח עולה כי קיים פוטנציאל ניכר לכך שחלק מנקודות הזיכוי להורים עובדים אינן .מנוצלות, זאת משום שהכנסותיהם נמוכות מסף המס. במסמך שהכין מרכז המידע של .הכנסת בשנת 2014100 צוין כי בכ-50% מהמשפחותשבהן שני בני הזוג עובדים קיים אי .מיצוי באופן מלא או חלקי של נקודות הזיכוי על ידי הא ישה ואפשרות למיצוי נקודות זיכוי .אלה, באופן מלא או חלקי, על ידי הגבר. .מומלץ כי רשות המיסים תבצע אחת לתקופה בדיקה בעניין הפוטנציאל לתשלום מס .ביתר של נישומים, תודיע להם על כך ותאפשר להם למצות את כל זכויותיהם. עוד מומלץ .לבחון שילוב א מצעים מקוונים בקליטת דיווחי המעסיקים ודוחות המס של הנישומים אשר .יצביעו בפניהם על פוטנציאל הטבת מס שלא מומשה. .עלה כי כשני שליש ים ממדינות ה- OECD מאמצים את מודל ההפרדה, תוךהאפשרות לניוד .של הטבות מס בין בני הזוג למיצוין המרבי וכי כשליש מיתר מדינות ה- OECD אימצו את .מודל האיחוד וההפרדה ולפיו בני זוג רשאים למצע ביניהם אף את הכנסתם ולחלקה .ביניהם באופן שונה. מומלץ כי משרד האוצר יבחן את המודל הקיים למיסוי הכנסות התא .המשפחתי נוכח היעדר הניצול המיטבי של הטבות המס המוענקות לבני הזוג, ובהתאם .למקובל בחלק מהמדינות המפותחות. | .ממצאי המעקב מעלים כי הליקוי לא תוקן, וכי רשות המיסים לא העמידה לרשות .הציבור סימולטור ייעודי למיצוי הטבות החיסכון הפנסיוני. | 943 |
מכון התקנים הישראלי . הרפורמה בתחום התקינה .נמצא כי מספר התקנים הוולונטרי ים הישראליים קטן מאוד יחסית למספר התקנים .הוולונטריים הבין-לאומיים הקיימים היום בעולם. ארגוני התקינה ISO 24 ו-IEC 25 פרסמו .קרוב ל - 30,000 תקנים וולונטריים בין -לאומיים, ובגרמניה26 לבדה יש כ - 34,000 תקנים .וולונטריים, ואילו מספר התקנים הוולונטריים הישראליים שפורסמו עד היום הוא כ- 3,500 . .מהתרשים עולה כי במדדים של התאמת מסמכים ובדיקות מכס ביבוא , זמני היבוא .ועלותם בישראל היו גבוהים פי כמה לעומת הממוצע ב- OECD ; כלומר בישראל נדרש .ליבואנים זמן רב יותר כדי לייבא טובין ועלות הבדיקות בתהליך היבוא גבוהה יותר. יתר .על כן, המצב היחסי של ישראל ביחס לממוצע ה- OECD הורע בין השנים2015 ו-2020 : .לדוגמה, ב-2015 עלויות בדיקות היבוא לישראל היו גבוהות ב - 250% מעלויות בדיקות .היבוא למדינות ה- OECD ,וב-2020 הפער התרחב לכדי 300%. . משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האוצר, למשרד הכלכלה ולממונה על התקינה .לפעול לשיפ ור במדדי ה יבוא של ישראל על מנת להביאם לממוצעי ה- OECD ואףלשפרם .מעבר לכך. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הכלכלה ולממונה על התקינה לאמץ יעד של הגדלת .מספר התקנים הוולונטריים בישראל, הנותנים מענה לצורכי המשק , ובפרט על ידי אימוץ .תקינה בין -לאומית. מומלץ למפות את תחומי התקינה בעולם ואת צורכ י בעלי העניין .במשק הישראלי, לעבד את המידע, לאתר את התחומים החופפים בעולם ולקדם את .אימוץ התקנים, כדי לצמצם כניסת מוצרים ושירותים באיכות נמוכה לשוק בישראל ולמנוע .פגיעה בצרכנים הצורכים מוצרים ושירותים אלה וגם להנהיג שפה טכנית אחידה .המאפשרת שיח בין סוגי התעשייה והמשק . .בדוחות על ביצוע משימות הנכללות בתוכנית העבודה של הממונה לשנת 2020 דווח כי .לא גובשה תוכנית רב -שנתית לאימוץ התקינה הבי ן-לאומית בתקנ ים הישראליים .הוולונטריים בגלל שינוי בסדרי העדיפויות מטעם המכון ו מינהל התקינה שבמשרד .הכלכלה, וכי ביצוע משימות אלה נדחה לשנת 2021 . .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הכלכלה לגבש את התוכנית הרב-שנתית לאימוץ .התקינה הבין-לאומית ב מסגרת התקנים הישראליים הוולונטריים וליישמה בהקדם. . נמצא כי הגדלת מספר נציגי הממונה על התקינה, בהתאם להחלטת הממשלה .מ-2014 לא נכלל בתיקון לחוק ובמועד סיום הביקורת, כללי התקנים של מכון .התקנים54, המחייבים את פרוצדורת התקינה במכון התקנים, קובעים55 כילממונה .אין זכות הצבעה בישיבות הוועדה וכי א חד מנציגיו רשאי להשתתף בישיבות .הוועדות. .כדי להביא להצלחת הרפורמה כך שתוביל להגברת התחרות, לשיפור בשירות שניתן .ליבואנים ולהורדת מחירי הבדיקות, על משרד הכלכלה להביא בחשבון את החסמים .שמנעו את הצלחת הרפורמה ולפעול להסרתם. .מומלץ כי מינהל התקינה במשרד הכלכלה יפעל לאיוש 18 המשרות שאינן מאוישות .ובפרט בתחומי הביקורת והאכיפה. | מלוח 9 עולה כי מספר הביקורות לאכיפת תקנים רשמיים בשנת2019 - כ- 1,700 - היה .בשיעור של 0.56% מתוך מספר ההמלצות של מעבדות בדיקה באותה השנה (יותר .מ- 300,000 ). עוד עולה כי מספר הביקורות לאכיפת תקנים רשמיים ירד מכ- 2,300 בשנת .2017 לכ- 1,700 בשנת2019 , וכי הממונה אינו מטיל עיצומים כספיים (ראו להלן בפרק על .הטלת עיצום כספי) וכי מספר הקריאות להחזרת מוצרים שפורסמו בנושא תקינה ירד .מ-34 בשנת2017 לכ-20 ב-2019. . ,לצד זאתנמצא כי במהלך 2019 חל שיפור משמעותי בסגירת התיקים. עוד נמצא כי היקף .הפעילות הכולל של המפקחים בכל תחומי הפעילו ת (למעט מתן המלצות מקצועי ות .לבקשות פטור לפי 2()(ג2 )לצו יבוא חופשי) בכל אחת מהשנים 2017 - 2019 עמד על כ- .2,100 עד 3,200 פעולות. | 944 |
סייבר ומערכות מידע . הגנת הסייבר במגזר התחבורה .נמצאו פערים בתחום ניהול ה משתמשים וההרשאות. נושאים אלו הוצגו לגופים והם .מסרו בתשובתם כי הם פועלים לטיפול בממצאים. .חיבור למרכז בקרה : נמצא כי בשיעור גדול בגופים שנבדקו מערכות בתחום .התחבורה אינן מחובר ות למרכז בקרה בנושא מסוים. .שמירת לוגים של הפעילות במערכות בתחום התחבורה : בכל הגופים שנבדקו .נשמרים הלוגים במערכ ות בתחום התחבורה ונבדקים בידי בעלי תפקידים שונים .בהתאם לצורך. נמצא כי בעירייה ד' אומנם הלוגים נשמרים, אך הם אינם נבדקים .בידי אף גורם. .התראה אוטומטית בנושא מסוים : בשיעור גדול בגופים שנבדקו נשלחת התראה .למרכז הבקרה בנושא מסוים, למעט ב עיריות ב' וד'. .חומת אש: נמצא כי רכיב זה מיושם בכל הגופים שנבדקו. .אנטי-וירוס : נמצא כי רכיב זה מיושם בשיעור גדול בגופים שנבדקו . .מערכת אבטחת מידע א': נמצא כי מערכת זו אינה מיושמת ב שיעור גדול בגופים .שנבדקו. כן נמצא כי בעיריי ה ו' רכיב זה מיושם חלקית. .מערכת אבטחת מידע ב': נמצא כי מערכת זו אינה מיושמת בשיעור גדול בגופים .שנבדקו. .מומלץ כי משרד התחבורה יפעל למסד תשתית מתאימה (למשל באמצעות הקמת פורומים .מקצועיים ומערכת שיתוף מידע) ולעודד את הגופים השונים לשתף האחד את השני במידע .מקצועי בנושא הסייבר, גם כאשר הם מתחרים זה בזה, ובהתאם לכללי התחרות והסייגים .לעניין הסייבר החלים עליהם. מומלץ כי המשרד ישקול להשתמש ב -SOC המגזרי גם .כתשתית לשיתוף אירועים ופעולות לטיפול באירועים אלו שקורים בכלל המגזר. שימוש .באופן זה אף עשוי להגביר את התועלת של הגופים משימוש ב-SOC . .בשנת 2016 הכין מערך הסייבר תבנית אחידה לצורך גיוס יועצי סייבר על ידי משרדי .ממשלה, המבוססת על מכר זים שפרסמו קודם לכן יחידות סייבר מגזריות שונות. בסופו .של דבר לא אושרה תבנית זו והתהליך הופסק. .בביקורת עלה כי לא קיימת תבנית לצורך פרסום מכרזים בתחום הסייבר לשימוש הגופים .במגזר. מומלץ כי מערך הסייבר ואגפי הסייבר המגזריים, ובהם אגף הסייבר במשרד .התחבורה, יעלו צרכים משותפים בתחום הסייבר לצורך הכנת תבניות שיוכלו לשמש את .כלל הגופים במגזר (לדוגמא: גיוס יועצים; רכש כלים; רכש שירותי התערבות באירועים .(IR ); הקמת ותפעולSOC ), תבניות אלו יוכלו לשמש את כותבי המכרז ולחסוך להם זמן .וכן ליצור אחידות בדרישות הבסיס של כל תחום התקשרות, אליהם יוסיף כל גוף את .הנושאים הרלוונטים לו. .בהתאם לתבחיני הנזק אשר למולם מתבצע תהליך דירוג הגופים, לדעת משרד מבקר .המדינה העיריות העוסקות בהיבט שנבחן בדוח זה ב תחום התחבורה עומדות בתבחינים .לשם סיווגן כגוף A אוB ,. לכןמומלץ כי משרד התחבורה יעדכן את סיווג הגופים כך .שעיריות אלו יידרשו לעמוד בדרישות המדיניות. | .מוצע כי מערך הסייבר ומשרד התחבורה יקבעו נהלי דיווח ביניהם בכל הנוגע לגופי התמ"ק .המונחים על ידי המערך ויפעלו לממשם, כדי שלמשרד התחבורה תהיה תמונה כוללת של .מצב הגנת הסייבר גם בגופי התמ"ק. מומלץ כי נהלים אלו יתייחסו, בין השאר, לנושאים .הבאים: שיתוף מידע; דיווחים שוטפים; חולשות ואירועים; נוהל טיפול באירוע; נוהל סגירת .חולשה; הערכות מצב עיתיות; תיאום תוכניות עבודה וביקורות; ודיווח על תוצאות איר ועים, .תחקורים ולקחים. | 945 |
סייבר ומערכות מידע . הקמת מערכת סחר חוץ חדשה ברשות המיסים - פרויקט "שער עולמי" .מפסק הבוררות עלה כי העיכובים בשלב ב' בפרויקט נגרמו בין היתר מהסיבות הבאות: .חוסר מוכנות של המערכת בהיבטי תכולה, למשל עיכוב בהשלמת העבודה על מודול .מרכזי "הערכת סיכונים"; תקלות במערכת ובקשות מרובות לשינויים שגרמו לריבוי גרסאות .תוכנה והקשו על יציבות המערכת ועל היכולת לשפר את בי צועיה; עיצומים ברשות .המיסים באותה תקופה; ומידת שיתוף הפעולה של הקהילה, בין היתר בשל אי-בשלות של .המערכת לעלייה לאוויר. בפסק הבוררות השנייה נקבע כי הרשות תשלם לחברה א' פיצוי בסך של כ-23 מיליון ש"ח .בגין העיכוב בעלייה לאוויר של שלב ב' ובכך גדלה עלות הפיתוח של המערכת מעבר .למתוכנן. משכו של העיכוב שנתיים וחצי - מיולי 2015 )(המועד שנקבע בהסכם ההרחבה .עד ינואר 2018. .בביקורת הנוכחית עלה כי העלייה לאוויר של שלב ב' נדחתה בשנתיים וחצי נוספות מעבר .למועד שנקבע בהסכם ההרחבה - יולי 2015 (מועד שגילם דחייה של ארבע שנים לעומת .המועד בהסכם המקורי). שלב ב' עלה לבסוף לאוויר בינואר 2018 . .מהתרשים עולה כי בשל העיכובים בפרויקט שחלו עד למועד העלייה לאוויר של שלב ב' .- ינואר 2018 , גדלה עלות הפיתוח של המערכת מ -140 מיליון ש"ח (העלות בהסכם .המקורי) ל-234 מיליון ש"ח- חריגה של 67% . כמו כן, העיכובים בפרויקט הותירו את .המערכת עם הליכי טיפול בלתי יעילים וגרמו לדחייה במימוש התועלות המשקיות שהיו .אמורות להיות מושגות מן המערכת ועמדו בבסיס הפרויקט ובהן: הקטנת עלויות הסחר .ומעבר מהיר של סחורות אל המדינה וממנה, הגברת האכיפה ושיפור השירות לאזרח. .מלוחות הזמנים המעודכנים שהציג המכס לוועדת התקשוב העליונה בספטמבר 2019 עלה .כי העלייה לאוויר של שלב ד' שהייתה מתוכננת לינואר 202034 נדחתה בשנתיים- לדצמבר .2021 . .נמצא כי בספטמבר 2021 ', בסמוך למועד המתוכנן לעלייה לאוויר של שלב ד- דצמבר .2021 , קבעה ועדת ההיגוי כי תוכנית העבודה אינה ריאלית, ולכן יש לדחות את מועד .העלייה לאוויר בשנה נוספת - לינואר 2023 . מערכת שער עולמי היא רכיב משמעותי בניהול סחר החוץ של מדינת ישראל. לכן, על .רשות המיסים ומערך הסייבר לוודא את השלמת הטיפול בכל פערי אבטחת המידע שעלו .במסגרת הנחית מערך הסייבר בנוגע למערכת, בדגש על הסדרת תהליכי אבטחת המידע. .זאת במטרה להפחית סיכוני תקיפת סייבר שמקורם באבטחת המידע בשרשרת האספקה, .לרבות בקרב חברות מקהילת סחר חוץ. כמו כן על רשות המיסים ומערך הסייבר לעקוב .באופן שוטף אחר יישום הדרישות לאבטחת המידע במערכת. | .במהלך הבוררות השנייה עלה כי בין הצדדים יש מחלוקת עקרונית בכמה נושאים .הקשורים למדדי רמת השירות, וכי נכון למועד סיום הבוררות הם טרם הגיעו להסכמות. | 946 |
סייבר ומערכות מידע . היבטים באסדרה ובפיקוח בנוגע לספקי המים המקומיים בתחום הגנת הסייבר .משרד מבקר המדינה ממליץ למס"ל לבחון מפעם לפעם את הנתונים העדכניים של .הגופים הגדולים והמרכזיים במשק המים והביוב , כדי לקבוע אילו מהם יובאו על ידו לדיון .בוועדת ההיגוי הייעודית לכך. .במועד סיום הביקורת, דצמבר 2021 , מועצת רשות המים לא אסדרה בכללים בהתאם .לסמכותה על פי סעיף 18 א לחוק המים את חובת ספקי המים להפעיל מערך ניטור ובקרה .ומערך הגנה מפני אירועי סייבר, את חובותיהם להגיש תוכנית לאבטחת מידע לאי שור .רשות המים, ואת חובתם לחבר את מערכות המחשב שלהם למק"ם. כמו כן לא אוסדרה .סמכות מנהל היחידה המגזרית ברשות המים לתת הנחיות לספקי המים, ולא אוסדרה .סמכותם של הספקים לפעול על פיהן. .בשנים האחרונות חלה החמרה באיומי הסייבר על מערכות המחשוב של משק המים .והביוב בישראל. קיימת חשיבות רבה להגנת סייבר עבור כלל הגורמים במשק המים, .ובכלל זאת הספקים הרבים. .מומלץ שמועצת הרשות ורשות המים יפעלו לקידום מהיר של הליכי אסדרת חובת ספקי .המים להפעיל מערך ניטור ובקרה ומערך הגנה מאירועי סייבר, להכין תוכניות לאבטחת .מידע ולעגן בכללי ביטחון מים את סמכות ר שות המים לתת לספקי המים הנחיות בתחום .הסייבר. כמו כן מומלץ שהרשות תפעל לחיבורם של כל ספקי המים הנדרשים למק"ם. .עוד מומלץ כי רשות המים תשלים את ביקורות הסייבר בתאגידי המים והביוב ובספקי מים .אחרים שטרם נבדקו בשנים האחרונות, תפעל להגברת מוכנותם של תאגידי המים והביוב .למתקפות סייבר ותתמקד בתאגידי המים והביוב שקיבלו ציונים נמוכים בביקורות שלה. .כמו כן, מומלץ שרשות המים תפעל לתיקון הפערים בתחום בדיקות החדירה. .מומלץ שמס"ל יבחן מפעם לפעם את הנתונים העדכניים של הגופים הגדולים והמרכזיים .במשק המים והביוב, , כדי לקבוע אילו מהם צריכים להידון בהליכים להגדרה כגופי תמ"ק, .ובהתאם, יפעל לקידום הליכים אלה. כמו כן, מומלץ שרשות המים תפעל להגברת המוכנות למתקפות סייבר וכי היא תתמקד .בתאגידים שקיבלו ציונים נמוכים. על רשות המים לשים דגש על התאגידים שקיבלו ציונים .נמוכים לצורך קיום הדרישות למוכנות להתקפות סייבר כנדרש, וכדי למנוע נזקים .אפשריים לתושבים שאותם הם משרתים. .משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פעולות רשות המים בשנת 2021 בנושא הבקרה על .מוכנות תאגידי המים בתחום הסייבר. עם זאת, עלה כי חלק מתאגידי המים שנבדקו בידי .רשות המים בשנת 2021 , קיבלו ציון נמוך על מוכנותם למתקפות סייבר. נוכח החשיבות .של תגובה מהירה באירועי סייבר, מומלץ כי רשות המים תשלים את ביקורות הסייבר .בתאגידים ובספקי מים אחרים שטרם נבדקו בשנתיים האחרונות, וזאת כדי להביא לשיפור .מוכנות ספקי המים למתקפות סייבר. .מומלץ שמועצת הרשות ורשות המים יפעלו לקידום של הליכי אסדרת חובת ספקי המים .להפעיל מערך ניטור ובקרה ומערך הגנה מאירועי סייבר, להכין תוכניות לאבטחת מידע .ולעגן בכללי ביטחון מים את סמכות רשות המים לתת לספקי המים הנחיות בתחום .הסייבר. .במועד סיום הביקורת, דצמבר 2021 , מערך הסייבר לא קבע תקן של יחידה מגזרית ברשות .המים, ובפועל היחידה המגזרית פועלת בעיקר באמצעות מיקור חוץ. מומלץ שמערך .הסייבר ישלים את הליך קביעת תקן כוח אדם הנדרש ביחידת המגזרית לסייבר ברשות .המים. | .מוצע כי רשות המים תבחן העלאת עדכוני תוכנה ועדכ וני אבטחה הרלוונטיים לכלל .תאגידי המים והביוב, לסביבה שונה מ"סביבת הייצור וההפעלה", אם על ידי שימוש בשרת .צדדי ואם על ידי הקמת סביבת בדיקות מלאה. .מומלץ כי מס"ל ינחה את רשות המים בעניין הכנת תוכנית עבודה רב -שנתית לביצוע .בדיקות חדירה, וכי הוא יפקח על התקדמות יישומה. | 947 |
סייבר ומערכות מידע . ניהול מידע ביומטרי בצה"ל והגנת הסייבר עליו .נמצא כי גופי התמיכה הצה"ליים אינם תומכים במערכות אמצעי הזיהוי כך שבפועל אין .גורם שמנהל את הפניות והתקלות כמקובל. כמו כן, התקלות אינן מנוהלות במערכת .ממוחשבת לניהול תקלות. בהעדר ניהול ממוחשב ושיטתי, מקמש"ר, המנהל את מערכות .אמצעי הזיהוי, אינו יכול לבחון אילו תקלות פתוחות קיימות בכל מערכת, אינו יכול לסווג .את מידת החומרה ומידת הד חיפות של הטיפול בתקלות, וכן אינו יכול לוודא שהן מוסדרות .בתוך פרק זמן סביר . .מומלץ כי מקמש"ר יסדיר את ניהול התקלות במערכות אמצעי הזיהוי במערכת ממוחשבת .על ידי גוף תמיכה צה"לי מוסדר . .נמצא כי הסכם השירות (SLA )בין צה"ל לבין ספק התוכנה של מערכת טביעות האצבע .אינו מיושם אף שעלותו השנתית היא בהיקף של כ- 700,000 .ש"חלמשל , לא מתקיימת .ישיבה דו-שבועית בהשתתפות איש התמיכה מטעם הספק והמטה לצורכי מעקב אחר .הטיפול בתקלות, וכמו כן הספק לא שולח דוחות חודשיים המפרטים את מידת ההתקדמות .בטיפול בתקלות. .להלן כמה דוגמאות לסעיפים בהסכם שמסתמן כי הם עלולים לא לספק מענה הולם: .נמצא כי קצין האמל"ח לא ניהל תהליך לניהול השינויים והשיפורים המבוקשים במערכת .א' ובמערכת ב', שנמצאות בשלבי תחזוקה, כפי שמוגדר במתודולוגיות ניהול פרויקטים .מקובלות. עוד נמצא כי בקשות לשינויים במערכת ב' לא תועדו במער כת ממוחשבת נגישה .ללקוח. כתוצאה מכך, מענה לבקשות לשינויים במערכת ב' ניתן רק בעת שדרוג תשתיתי .של המערכת, כ -15 .שנים לאחר מועד הפעלתה .מומלץ כי כל דרישה לשו"ש במערכות אמצעי הזיהוי תתועד במערכת ממוחשבת המנהלת .את המשימות לביצוע, וכי ינוהל תהליך סדור של שינויים ושיפורים שבמסגרתו ידונו .הדרישות ויוחלט אם לטפל בהן ובמסגרת איזו חבילת מסירה. עוד מומלץ לשלב את .השו"שים שהוחלט לבצע במסמך האפיון באופן שהוא יכיל מידע עדכני של המערכות. .מומלץ כי מקמש "ר יפעל לצמצום הסיכונים שקיימים במערכות אמצעי הזיהוי, .למשל: יפעל לשיפור האיכות של תצלומי השיניים באמצעות קידום ההכשרות של .מפעילי עמדות צילום חלל הפה וצמצום תחלופת כוח האדם בעמדות אלו. .נמצא כי במערכות אמצעי הזיהוי התגלו תקלות אשר לא תועדו ולא טופלו או שטופלו זמן .רב לאחר מועד הגילוי שלהן. נמצא כי טופסי הסירוב להרכשת כתמי דם לא נשמרים במערכת ב' ועקב כך לא .ניתן יהיה לאחזר אותם בקלות במידת הצורך. כמו כן, יש חוסר יעילות בכך שרק עם .הגעת הדגימות לאוסף כתמי הדם נדרש להזין במערכת את פרטי מי שסרב, אף .שהסירוב היה כבר בשר"ח. .מומלץ כי יחידת מיט"ב תוסיף למערכת ב' החדשה שו"ש שיאפשר את קליטת ט ופסי .הסירוב ואת סימון מי שסרב להרכשת כתמי דם במערכת ב' כבר ב תהליך ההרכשה .בשר "ח. .נמצא כי מקמש "ר לא הכין תוכנית עבודה מפורטת להקמת מערכות אמצעי הזיהוי כנדרש .לפי מתודולוגית מקובלות לניהול פרויקטים ובהק"א 10/1 , לרבות מערכת ב' החדשה .הנמצאת לקראת שלבי מבצוע ומערכת ג' שמובצעה. בהיעדר תוכנית עבודה מפורטת .הכוללת את רשימת הפעילויות והערכת משך הזמן שלהם, נבצר ממקמש"ר לבחון אם .הפרויקט מתנהל בהתאם לתכנון ועומד בלוחות הזמנים ובדרישות הנוגעות לתכולה .ולהעריך מחדש את לוחות הזמנים כתוצאה מעיכובים בפרויקט. זאת ועוד, בהיעדר תוכנית .עבודה מפורטת נבצר מהמשתמשים להכין "מפת דרכים" ( Roadmap ) עדכנית של יכולות .המערכת לטווח הבינוני והארוך. .על מקמש "ר בשיתוף הרבנות וענף תכלית לגבש תוכנית עבודה לביצוע השלמות שלב א' .למערכת ג' אשר תכלול את כל הפעילויות המתוכננות, את הערכת המשאבים הנדרשים .ואת משך הפעילויות וכן עליו להכין לוחות זמנים כוללים. | מומלץ כי צה"ל יוודא שבכל המאגרים הביומטריים שברשותו יישמר רק מזהה של .המתגייס, ולא מידע ביוגרפי נוסף. | 948 |
סייבר ומערכות מידע . הגנת הסייבר והמשכיות עסקית ביחידת שירות עיבודים ממוכנים ברשות המיסים .הביקורת העלתה פערים בבקרה על השרת. .משרד מבקר המדינה ממליץ לשע"ם לפעול לכך שהבקרה על מערכותיה תהיה מלאה. .ממצאי התחקיר בדבר היעדר תוכנית להמשכיות עסקית בעת התפרצות מגפת הקורונה .ממחישים את הצורך בהשלמת כתיבתה של התוכנית להמשכיות עסקית על פי הנחיות .רשות התקשוב. .בביקורת עלה כי האגף פועל מסוף שנת 2016 אף שהנציבות לא אישרה את שינוי המבנה .הארגוני. הגדרות התפקיד של עובדי האגף הן הגדרות תפקידיהם הקודמות , והם מועסקים .בתקנים שהוקצו לאגפים אחרים. בעקבות זאת סמכות האגף ותפקידיו אינם מוסדרים. .במהלך השנים עזבו את האגף ארבעה עובדים, ולא ניתן היה לגייס עובדים חדשים בשל .היעדר תקנים. .מצב שבו אגף איכות והמשכיות עסקית פועל חמש שנים ללא הסדרת תקן כנדרש אינו .תקין. על שע"ם לוודא כי יוסדר תחום ההמשכיות העסקית בהתאם להוראות הנציבות. .מהנתונים עולה כי בשנים 2021-2019 .היה ניצול חלקי של ימי העבודה המתוכננים .הביקורת העלתה כי קיימים פערים בין רמת הסיווג הביטחוני הנדרשת בהתאם .לתפקידיהם של חלק מהעובדים לבין רמת הסיווג שלהם בפועל. .משרד מבקר המדינה ממליץ לשע"ם לפעול לכך שרמת הסיווג הנדרשת של כלל העובדים .בשע"ם תותאם לתפקידיהם. הביקורת העלתה כי שע" ם ביצע את הפעילות בחלק מן המערכות אולם עלו פערים .בהשלמת הבקרות המפצות. .משרד מבקר המדינה ממליץ להכין תוכנית לסגירת הפער . .בביקורת עלה כי לא הונפק כתב מינוי לחברי ועדת ההיגוי להמשכיות עסקית ולא נקבעו .סמכויותיה. נוסף על כך, עד למועד סיום הביקורת התכנסה הוועדה פעם אחת נוספת, .ביולי 2021 , ולמעשה התכנסה שלוש פעמים עד למועד סיום הביקורת, ולא בכל רבעון .כפי שנקבע בישיבתה. .מומלץ לוועדת ההיגוי להמשכיות עסקית להתכנס בהתאם לתדירות שנקבעה ולבחון את .החסמים העומדים בפני קידום הפרויקט ואת הדרכים להסרתם. | .הביקורת העלתה פערים בנוגע להשלמת תוכנית התאוששות מאסון. עוד נמצאו פערים .בתהליך גיבוש תוכנית ההמשכיות העסקית ובהשלמתה. .על שע"ם לתקן את הליקויים שעלו בתהליך גיבוש תוכנית המשכיות עסקית ובהשלמתה. | 949 |
דוח ביקורת מיוחד . הגנת הסייבר על מערכות מידע במשרד החינוך ועל בחינות הבגרות וציוני הבגרות בביקורת עלה כי משרד החינוך והחברה החיצונית לא גיבשו נוהל להקשחת שרתים .במערך המרב"ד כפי שהומלץ בתורת ההגנה בסייבר לארגון. .בסקר הסיכונים שביצעה החברה החיצונית ביוני 2021 בנוגע לרשת ג' (להלן - סקר .סיכונים לרשת ג') נמצא, כי עמדות הקצה אינן מוקשחות מספיק וקבוצת מנהלי הדומיין .רחבה מדי. .בביקורת עלה כי המשרד והחברה החיצונית לא קבעו נוהל הנוגע לגיבוי ולשחזור של .מערכת ד', ולא קבעו תוכנית המשכיות עסקית - BCP לפעילותמערך המרב "ד. עוד עלה .כי עותק של הגיבויים נשמר ללא הצפנה ברשת א' וכן ברשת ג'. החברה החיצונית מסרה .לצוות הביקורת כי בשנת 2021 .'בוצע תרגיל שחזור מגיבוי למערכת ד .על משרד החינוך לקבוע נהלים לנושא הגיבוי והשחזור ולנושא ההמשכיות העסקית - BCP .במרב"ד, ועל המשרד לוודא כי החברות המפעילות את מערך המרב"ד עבורו פועלות .לפיהם ולפי הנחיות יה"ב. . בביקורת עלה כימשרד החינוך והחברה החיצונית אינם מנהלים את מערך המחשבים .האישיים הפרטיים של המעריכים שדרכם מתחברים למערכת ד' , וכי החיבור שלהם .מאובטח חלקית. .על משרד החינוך לפעול על פי מתכונת עבודה שנקבעה בהנחיית יה"ב, ובכלל זה לדרוש .מהחברות המפעילות את מערך המרב"ד עבורו למנוע אפשרות לגלישה חופשית לא .מאובטחת במרשתת בעת החיבור למערכת ד'. .אשר להעברת קבצים אלו באותם ממשקים, עלה כלהלן: .• הקבצים נקלטים במערכת ד' בלא שנבדקו באמצעות תוכנות הלבנה לצורך זיהוי .פגיעות מסוימת. .יצוין כי במהלך הביקורת מסר משרד החינוך לצוות הביקורת כי הוא החל להטמיע מערכת .הלבנה ברשת ב' של המשרד, וכי התהליך נמצא בשלב בדיקות מקדימות שלפני התקנת .המערכת ברשת ג'. .• אף שהתקנות מחייבות הצפנה של מידע המועבר ברשת הציבורית או במרשתת, בפועל .רק אחד הקבצים מועבר בממשקים כשהוא מוצפן . שאר הקבצים (כ-33 ) מועברים .כשהם אינם בעלי דרישת הגנה מסוימת. .• כל הקבצים שיש בהם מידע רגיש מועברים ממערכת ד ' למשרד החינוך באמצעות .הכספות הווירטואליות, אולם יש קבצים כאמור המכילים מידע רגיש שמועברים .ממשרד החינוך למערך המרב"ד בדואר האלקטר וני של משרד החינוך, והדבר שמעלה .את הסיכון לדלף מידע רגיש ולפגיעה בפרטיות. .• קובץ מסוים המכיל מידע רפואי רגיש על תלמידים מועבר מספק חיצוני למשרד .החינוך, ומשם למערכת ד ' במערך המרב "ד בדואר האלקטרוני הציבורי , שאינו של .משרד החינוך, וזאת בלי שהוצפן. .כדי לצמצם את הסיכון הכרוך בהעברת קובץ שיש בו סיכון לפגיעה מסוימת לרשת ג' .ולמערכת ד', מומלץ שמשרד החינוך ישלים את ההטמעה של מערכת הלבנה ברשת א ' .וברשת ג'. בכל הנוגע להעברת מידע רגיש בין מערכותיו לבין מערכות חיצוניות - על משרד .החינוך להתקין אמצעי הגנה מסוימות וכן לפעול להגנה על המידע המועבר בממשקים .אלו בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות אבטחת מידע. מומלץ כי המשרד יפסיק להעביר את .הקובץ שמכיל מידע רגיש על תלמידים ברשת הציבורית כשאינו בעל דרישת הגנה מסוימת .ויפעל לכך שקבצים שיש בהם מידע רגיש יועברו באמצעות פתרון מאובטח כגון כספות .וירטואליות. עלה, כי משרד החינוך, לא ביצע סקר סיכונים בנוגע לרשת ג' או מבדק חדירות למערכת .ד' בשלוש השנים שקדמו למאי 2021 , בין בעצמו, ובין באמצעות חברות המפעילות את .מערך המרב"ד עבורו. וכי במהלך הביקורת ובעקבותיה, במאי 2021 , ביצעה החברה .החיצונית 36 , מבדק חדירות לאתרים החיצוניים ולסביבה ו' (להלן - מבדק חדירות סביבה .ו'), כמו כן, ביוני 2021 , היא ביצעה סקרסיכונים לרשת ג'. .במבדק החדירות סביבה ו' משנת 2021 נמצא שהסיכון לפגיעה באתרים החיצוניים .ולעקיפת מנגנוני ההגנה וההפרדה הפנימיים היה קטן. עם זאת, עלו חמישה ממצאים .שכללו: ממצא קריטי אחד; ממצא ברמת חומרה גבוהה; וממצא ברמת חומרה בינונית. .מממצאי סקר הסיכונים רשת ג' משנת 2021 עלה שנשקף סיכון גבוה לרשת, שכן13 מ- .21 הממצאים שעלו היו ברמת חומרה גבוהה, ושישה ברמת חומרה בינונית. למשל: כללי .רכיב אבטחת מידע מסוים אינם מוקשחים דיים; קבוצות מינהלני רשת ( Admins ) היו .מתירניות מדי; בחלק מעמדות הקצה אין מערכת אנטי-וירוס מעודכ נת; וגרסאות מערכות .מסוימות אינן מעודכנות. .מומלץ שמשרד החינוך ידרוש שסקר הסיכונים והמבדקים יבוצעו במועדים ובתדירות .הנדרשים ועל ידי גורם מקצועי שיהיה בלתי תלוי. עוד מומלץ כי המשרד יוודא כי הממצאים .שעלו בסקר הסיכונים רשת ג' ובמבדק החדירה לסביבה ו' משנת 2021 .יתוקנו .עלה כי שלא בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות אבטחת מידע ושלא ב התאם ל הנחיית .המסגרת בנוגע לאמצעי הגנה שיש להתקין כנגד תקיפה ופגיעה במערכות המחוברות .לרשתות חיצוניות, נכון לספטמבר 2021 משרד החינוך לא סרק במערכת הלבנה קבצים .לפני העברתם לסביבה ב'. עוד עלה כי נכון לנובמבר 2021 גםהחברה החיצונית לא סרקה .את אותם קבצים לפני שייבא אותם לסביבה שלו או לפני שקלט אותם במערכת ד '. .יצוין כי במהלך הביקורת מסר משרד החינוך לצוות הביקורת כי הוא ה חל להטמיע מערכת .הלבנה לסריקת קבצים כדי לוודא כי אין בהם סיכון לפגיעה מסוימת לממשקים החיצוניים .שבאמצעותם מועברים קבצים לרשת ב' שלו, וכי התהליך נמצא בשלב הבדיקות .המקדימות הקודמות להתקנת המערכת ברשת ג'. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך להשלים את פריסת מערכת ההלבנה בכל .הסביבות, המערכות ותחנות הקצה שבאחריותו, שכן מדובר באמצעי אבטחת מידע בסיסי .וחיוני ביותר. .עלה כי מתוך שבע המשימות שנבדקו והוגדרו ברמת סיכון "קריטית" או "גבוהה" לביצוע .ושהמשרד קבע שיש ליישמן בשנת 2019 , נכון לאוקטובר 2021 , המשרד סיים לטפל .בשלוש משימות באופן מלא, ובארבע משימות הוא טיפל חלקית. .על משרד החינוך להשלים את הפעולות הנדרשות כדי לטפל בממצאים שהועלו בבדיקות .ונקבעו כמשימות בתוכנית העבודה. | .עלה כי משרד החינוך לא ביצע תרגילים מסוימים לשחזור מידע ולהתאוששות מאסון .כנדרש בהנחיית יה"ב "גיבוי ושחזור מידע". .על משרד החינוך לבצע תרגילי שחזור תקופתיים בהתאם להנחיות יה"ב, וזאת כדי לבחון .את מידת היערכותו ומוכנותו להתמודדות עם תרחישים אפשריים. מומלץ שהמשרד יקדם .את הטיפול להתאוששות מאסון לכלל מערכותיו, לרבות למערכת ג', ויבצע הצפנה של .המידע כנדרש. | 950 |
משרד האנרגייה . משק הגפ_ם (גז בישול) - תחרותיות והיבטים בבטיחות משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה כי עליו לבדוק את היקף הפיקדונות הרדומים וכיצד ניתן להשיבם לצרכנים או ליורשיהם. על משרד האנרגיה לבחון את הנ ושא עם הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה כי ספקי גז קטנים מתקשים להשקיע כסף בחיבור הצרכנים לגז בלי לקבל מהם או מהספקים היוצאים את דמי הפיקדונות, וגם בכך נפגעת יכולתם להתחרות בספקי הגז האחרים. יש לפשט אפוא ככל הניתן את ההליכים להשבת כספי הפיקדונות לכל צרכן גז, גם אם אינו בעל הנכס, ולשקול להעניק סמכות למשרד האנרגיה להטיל עיצום כספי על הספק היוצא בגין איחור בהשבת דמי הפיקדון לספק הנכנס, וזאת נוסף על האפשרות של הספק הנכנס להגיש תביעת פיצויים לבית המשפט. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד העבודה כי עליו לבחון אם יש צורך לקיים את הבחינות גם בשפה הערבית. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד העבודה ולמשרד האנרגיה כי נוכח שיעורי ההצלחה הנמוכים בבחינות למתקיני גפ"ם ברמות 1 ו-2 מחד-גיסא, והמחסור במתקיני גפ "ם מאידך גיסא, עליהם להחיש את הטיפול בהתקנת תקנות בנושא ההכשרה המקצועית והפיקוח על תחום הגפ"ם על ידי משרד העבודה. כחלק מההכשרה המקצועית, על משרד העבודה לשקול לקיים קורסי הכנה לנבחנים, או לכל הפחות להוציא לאור ספר לימוד הכולל את החומר בצורה מפורטת או לאמץ ספר לימוד כאמור. משרד מבקר המדינה מעיר למשרדי האוצר והאנרגיה כי עליהם להידרש לנתונים עדכניים על רווחיות ספקי הגפ"ם במגזר הביתי, ובד בבד לבחון האם שינויי החקיקה שכבר נעשו והשינויים שנעשים במקטעים הנוספים יש בהם כדי להגביר את התחרותיות ביחס לממצאי רשות ההגבלים ולבדיקת משרד האנרגיה משנת 2014 . כל זאת בכפוף לכך שפתיחת השוקלתחרות לא תפגע ברמת הבטיחות במתקני הגפ"ם ובאתרי האחסון. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה כי במסגרת תיקון התקנות עליו להידרש גם לנושא הגדלת ההקצבות לספקים עקב חיבורם לגז של דיירי בתים משותפים חדשים ולנושא הקטנת ההקצבות לספקים עקב נטישת צרכנים לטובת שימוש בגז טבעי. יובהר כי צרכנים (מפעלים) העובר ים לשימוש בגז טבעי צרכו עד למעבר כמות גדולה של גפ"ם. מספרם של מפעלים אלה אינו גבוה והמידע על אודותם ידוע למשרד האנרגיה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה כי מספר הספקים הלא מורשים ההולך וגדל מצביע לכאורה על כך שחלק מהגז שהספקים המורשים רוכשים מבתי הזיקוק נמכר, במישרין או ב עקיפין, לספקים לא מורשים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה למשרד האנרגיה כי אין די בדיווח בפורמט הנוכחי כדי למנוע מספקי הגז לרכוש מבתי הזיקוק גז בכמות גדולה מהכמות שהם מספקים לצרכנים ולספק את הכמות העודפת לספקים לא מורשים. על משרד האנרגיה לוודא כי הפורמט החדש שגובש יאפשר לו לבצע ניתוח מהימן של שוק הגפ"ם, לרבות זהות הצרכנים בו, ולנקוט את הפעולות המתחייבות מכך, לרבות איתור ספקי גז לא מורשים ומיצוי הדין עמם. | משרד מבקר המדינה מעיר למשרדי האנרגיה והאוצר כי יש לזרז את השלמת הכנת התמ"א ככל הניתן. משרד מבקר המדינה העיר על כך כבר בדוח מ-2007 , אך הליקוי לא תוקן. על משרדים אלו להידרש לסוגיית התאמתם של לפחות חלק מאתרי האחסון שיאושרו בתמ"א, לספקים קטנים. משרד מבקר המדינה מעיר למינהל התכנון כי בשל הקושי לאתר מגרשים לחניית מיכליות גפ"ם ריקות, יש צורך להסדיר את הסוגיה ברמה הארצית או המחוזית. מן הראוי לקיים דיון עקרוני ולהחליט אם לתת לסוגיה מענה במסגרת התמ"א או במסגרת תכניות מתאר מחוזיות. | 951 |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.