tree stringlengths 23 107k ⌀ | conc stringlengths 71 2.77k ⌀ | doc_id int64 0 1.11k |
|---|---|---|
חברת רכבת ישראל מטענים בע_מ . ביצוע פרויקט החשמול - חברת רכבת ישראל בע_מ 1. מועדי התשלומים שנקבעו בחוזה התכנון היו על פי שיעור התקדמות לאורך הפרויקט ולא על פי אבני דרך מוחשיות, מפורטות ומדידות, המאפשרות לבדוק אם המתכנן עמד בכלל ה יעדים שנקבעו ובכללם רמת התוצרים. ללא אבני דרך מדידות, אין אפשרות לבדוק את עמידת המתכנן ביעדים שנקבעו ולבצע תשלומים על פי התוצרים שהתקבלו. ניהול הפרויקט סבל לאורך שנים מניהול לא רציףומהיעדר מדיניות ברורה ויד מכוונת, ותופעות אלו מצביעות על כשל ניהולי. התחלופה הגבוהה של אנשי מקצוע פוגעת בניהול השוטף של הפרויקט וגורמת לאיבוד ידע ולחוסר רציפות ניהולית. בחברת הרכבת ובמינהלת פרויקט החשמול לא נמצאו מסמכים המפרטים את השיקולים והנימוקים להחלפת הכפיפות של שתי המינהלות, הזרה והישראלית. אף לא נמצאו נהלים המגדירים את צורת העבודה של המינהלה מול כל הגורמים החיצוניים ובהם משרד התחבו רה, משרד האוצר וחברת הבקרה; ואל מול גורמים שונים בתוך החברה או שמועסקים על ידה, כגון אגף התיאום, חברת הניהול ג' ומתכנן הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר כי על חברת הרכבת להסדיר את שיטת העבודה של מנהלת והתיאום בין כל אחד מגורמי הניהול. .התשלומים למנהל הפרויקט ולמתכנן נעשים על פי אומדני ם עד לקביעת עלותו הסופית על פי הצעת הקבלן הזוכה. השיטה עשויה להניע את המתכנן לקבוע אומדנים הגבוהים מן העלות האמתית של הפרויקט. על חברת הרכבת ללמוד את הסיבות לפער הגבוה בין האומדן ובין העלות הסופית ולשפר את הליכי הבקרה על הכנתם של אומדנים. מן הראוי כי משרד התחבורה וחברת הרכבת ישקלו שיטת תשלום אחרת , שתנתק את הקשר בין התשלומים ליועצים ולמתכננים ובין גובה אומדן הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר כי הפער הגדול בין אומדן החברה לבין ההצעה הזוכה במכרז מצביע על כשלים בתכנון הפרויקט, מאחר שחברת הרכבת לא העריכה נכון את היקפו הכספי של הפרויקט, אף על פי שהחלה לקדמו כבר בתחילת שנות ה-2000. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת החברה כי לא בחנה במשך השנים את אפקטיביות עבודתה של חברה א', המשיכה להעסיק אותה במשך כ-15 שנה בעלות כספית שהסתכמה בעשרות מיליוני שקלים, ובכלל זאת גם בתקופה שהפרויקט הושבת. למרות חוסר שביעות הרצון של חברת הרכבת, כפי שעולה ממסמכי החברה החל ב -2013 , חברת הרכבת המשיכה את ההתקשרות עם חברה א' עד פברואר 2016 . משרד מבקר המדינה העיר בדוח 67 א לממשלת ישראל18 כי לפני ההחלטה בממשלה על חידוש פרויקט החשמול לא בחן משרד התחבורה את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט לפי נוהל פר"ת. | ההחלטה על חידוש פרויקט החשמול ב-2010 התקבלה ללא בדיקת הכדאיות הכלכלית של הפרויקט. מאז חידוש הפרויקט ונוכח הגידול בעלויות, העיכובים בו והשינויים בהיקפו, התחייבה חשיבה מחודשת של חברת הרכבת ומשרדי התחבורה והאוצר על מאפייני הפרויקט ודרך קידומו, דבר שלא נעשה. משרד מבקר המדינה מעיר כי כאשר יש שינוים מהותיים בתכולת ובעלויות הפרויקט וקיימת אפשרות ממשית לשנות מרכיבים ממנו, על משרדי האוצר והתחבורה לערוך בדיקת כדאיות חדשה ומעודכנת ולהיצגה בפני מקבלי ההחלטות. | 952 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . שימוש בכרטיס רב-קו בתחבורה הציבורית משרד מבקר המדינה רואה בברכה יישום פתרונות לשיפו ר השירות לנוסע, בהם האפשרות לתשלום ולתיקוף במכונות תיקוף שאינן ליד הנהג. עם זאת, על פי שיטת חישוב הסובסידיה, המבוססת בין השאר על נתוני הנסיעות כפי שנרשמו במכונות התיקוף, אי -תיקוף מפחית את הפדיון שמועבר למדינה מביצוע הנסיעות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התח בורה כי עליו לבדוק אם התמריצים הקיימים למפעילי התח"ץ הם כלכליים מספיק כדי שיפעלו למניעת אי-תיקוף כרטיסי הרב -קו במערכות פתוחות, ובמידת הצורך עליו לשקול הוספת מנגנוני בקרה. .נמצא כי נתונים לחישוב הרכיבים השונים של הסובסידיה, כגון נסועה, תיקופים ועמלות, מנוהלים במערכות מחשוב שונות, וקיים קושי להפיק דוחות משולבים לקבלת מידע. משרד מבקר המדינה מעיר כי מאגר המידע ומערך המחשוב חשופים גם לתקיפות ולתקלות מחשוב. ככל שעולה חשי בותם של מרכז השירות ושל מאגרי המידע בתפעול ובבקרה על התח"ץ וההתחשבנות, כן עולה הצורך בהתארגנות לשעת חירום ( DRP ), ובכלל זה הקמת אתר חלופי למקרה של כשל באתר הראשי, של תקלה טכנית או של פגיעה פיזית באתר - כל זאת כדי להבטיח את שמירת המידע באופן שוטף ואת המשכיות התפעול מול הנוסעים, מול מפעילי התחבורה הציבורית ומול גופים אחרים בעת הפסקת השירות באתר הראשי. על משרד התחבורה לפעול בדחיפות להשלמת הסדרי גיבוי למערך הקיים ולכלול נושא זה בהתארגנות למכרז העתידי. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד התחבורה להקפיד שההסדרי ם לתשלום עבור הנסיעות יהיו זהים אצל כל מפעילי התח"ץ. נמצא כי למרות הפחתה זו של הבקרה לא פעל משרד התחבורה לשנות את סמכויות הפקחים באוטובוסים, ולא הוקנו למפעילי האוטובוסים סמכויות מתאימות. מפעילי האוטובוסים נדרשים רק לפרסם באוטובוס אזהרה לנוסעים כי נסיעה ללא כרטיס מתאים או ללא תיקוף היא עבירה פלילית. אם הפקח נתקל באירוע חריג, כגון אם הנוסע מסרב להזדהות, על הפקח לדווח מיד למפעיל התח"ץ, ובמידת הצורך למשטרת ישראל. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי בעקבות הרחבת השימוש במערכות פתוחות עליו לבחון יוזמת חקיקה מתאימה להסדרת סמכויות אכיפה של מפעילי התח"ץ כלפי נוסעים שלא שילמו את דמי הנסיעה או לא תיקפו את כרטיס הרב-קו או נסעו ללא כרטיס מתאים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי עליו לפעול בהקדם להפעלת המערכת שתסייע למשרד התחבורה בהפקת דוחות משולבים לקבלת מידע, כדי להרחיב את האפשרויות לניתוח נתונים ולהפקת מידע שיסייע להעלות את מספר המשתמשים בתח"ץ. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי עליו לפעול ליישום אפשרות זו אצל כל המפעילים. | במשרד התחבורה אין עובדים בעלי ידע ובקיאות במערכת ובבקרה עליה, והמשרד לא פעל לשמירת הידע ולהכשרת עובדיו במערכת. כך נוצרה תלות רבה של משרד התחבורה ביועצת. אם תיפסק ההתקשרות מצד אחד הצדדים, הרשות עלולה להישאר ללא ידע ויכולת להמשיך בפיתוח המערכת ובבקרה עליה. | 953 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . פיקוח ובקרה על פעילותן של חברות תשתית בתחום התחבורה היבשתית אמנם בשנת 2015 החל משרד התחבורה לנקוט צעדים כדי להגביר את מעורבותו בתהליכ י תכנון הפרויקטים המבוצעים על ידי חברות התשתית, אולם מהאמור לעיל עולה כי עד אז לא הגדיר משרד התחבורה את הצורך ללוות תהליכים אלה. לפיכך חברות בקרת העל לא היו מעורבות כלל בתהליכי התכנון עצמם, אלא החלו את עבודתן רק בסיום שלב התכנון, וביצעו רק בדיקה בדיעבד של תוצרי התכנון. האגף לתכנון תחבורתי ליווה את תהליכי התכנון באופן חלקי בלבד, ובעיקר נתן מענה על צרכים ובעיות שהעלו חברות התשתית בשלב הדיונים במוסדות התכנון. הצעדים עליהם החליט משרד התחבורה עדיין לא מיושמים במלואם ואינם מקיפים את כל תהליכי התכנון. משרד מבקר המ דינה מעיר כי נוכח הליקויים שהועלו לעיל בתכנון הפרויקטים, על משרד התחבורה להטמיע במלואם את תהליכי הבקרה על שלבי התכנון השונים, ולהקפיד על כך שתכנון הפרויקטים יעמוד בסטנדרטים של איכות, אפקטיביות ויעילות. למעורבות משרד התחבורה בתכנון פרויקטים עשויה להיות חשיב ות רבה, בייחוד בשלב התכנון הראשוני. תשומות גורמי הבקרה עשויות להועיל בשלב זה - שהוא השלב המכריע בקביעת דמותו של הפרויקט - בין היתר באמצעות בדיקת החלופות המוצעות, בהצעת חלופות נוספות שלא הוצגו על ידי המתכננים ובהשוואה בין החלופות. חשוב לציין כי תהליכי תכנון לקויים לא זו בלבד שהם פוגעים בקידום הפרויקטים, אלא עלולים גם לחשוף את חברות התשתית לתביעות מצד קבלני הביצוע, ובסופו של דבר אף לחייב את המדינה להעביר לחברות התשתית תקציבים נוספים לצורך תוספות תשלום בגין התביעות. מהאמור לעיל עולה כי במהלך השנים התגלו ליקויים מהותיים בפעילות הכספית של חלק מחברות התשתית ובתהליכי ההתחשבנות בינן לבין משרד התחבורה. רק בשנת 2013 החל המשרד לבחון את תהליכי אישור התשלומים ולגבש נהלים ומתודולוגיות לחברות התשתית, לחברות הבקרה, ולמחלקות השונות בתוך המשרד העוסקות באישור התשלומים הללו. בשל העובדה שהנושא לא הוסדר במשך השנים, כל חברה מגישה למשרד התחבורה ולחברת הבקרה את החשבונות באופן שונה וברמת פירוט שונה. עד מועד סיום הביקורת רק חלק מהפעולות שהומלצו בטיוטת המתווה לטיפול בסיכוני המפתח יושמו. על משרד התחבורה להמשיך ולבצע שינויים בתהליכי העבודה כדי לטפל בסיכונים שהועלו בסקר הסיכונים. כן על המשרד לקדם לאלתר את הנוהל לבקרת חשבונות ולוודא את יישומו. 2. משרד התחבורה, מתוקף היותו המממן את החברות והגורם שמזמין את רוב העבודות, רשאי לתת לחברות הוראות שונות במסגרת התחומים שנקבעו בהסכמים ביניהם. אולם הביקורת העלתה כי בהסכמים לא צוין במפורש שעל החברות לקבל את ההנחיות וההוראות שהמשרד הוציא לגביהן ויוציא בעתיד. דבר זה עלול להטיל ספק ולעורר פרשנויות שונות לגבי עצם חיוב החברות לפעול לפי הוראות המשרד. לכן, על משרד התחבורה לשקול להוסיף לתקנונים של החברות או להסכמים עם החברות סעיף מפורש שיבהיר סוגיה זו. הביקורת העלתה כי משרד התחבורה לא הכין התייחסות סופית למכתבו הראשון של המשנה ליועמ"ש, וממילא לא שלח אותה כלל. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי נוכח חשיבות הדיון ותפקידו המרכזי בתחום, ובפרט בפיקוח ובקרה על חברות התשתית, היה עליו לגבש את עמדתו ולתת את התייחסותו הסופית בסוגיה. עד מועד סיום הביקורת, החשכ"ל, הממונה על התקציבים, מנהל רשות החברות ומנכ"לית משרד התחבורה לא הקימו את הצוות המשותף לגורמי הממשלה, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה מ -2016. עלהגורמים הנוגעים בדבר לפעול בהקדם ליישום החלטת הממשלה ולהקמת הצוות לשם שיפור הבקרה על חברות התשתית. כמו כן, יש למנות גורם שיהיה אחראי לפעילות הצוות ולקבוע יעדים ברורים ולוחות זמנים קצרים להשלמת פעילותו. מהמתואר לעיל עולה כי הגורמים האחראים לבקרה על החברות הממשלתיות בתחום תשתיות התחבורה ידעו במשך זמן רב על הפוטנציאל הגדול לסיכונים אפשריים במסגרת פעילותן של החברות, בין היתר פגיעה בטוהר המידות ושימוש לא ראוי בתקציבים המועברים מ המדינה. זאת על רקע הפער שבין הסמכויות הרחבות שניתנות לחברות התשתית להוצאות מתקציב המדינה ובין הקושי לבצע פיקוח ובקרה נאותים על יהן. אולם על אף המודעות למצב האמור לעיל ועל אף החלטת ממשלה שהתקבלה בנושא שיפור הבקרות על החברות הממשלתיות, לא פעלו גורמי הממשלה כנדרש כדי לשפר את מנגנוני הפיקוח והבקרה על חברות התשתית. פרשת נת"י משקפת ביתר שאת את הכשלים במודל הקיים של הבקרה על חברות התשתית , הן הפנימית והן החיצונית, ובעיקר בנוגע ל מקומם ולתפקודם של "שומרי הסף" בחברות, שאמורים לשמור על המינהל התקין וטוהר המידות. פרשה זו העלתה על סדר היום את הצורך בביצוע בדיקה מעמיקה של מנגנוני הבקרה על חברות התשתית כולן, במטרה לטייב את תהליכי הבקרה ולמנוע מקרים של מינהל לא תקין ופגיעה בטוהר המידות. מנתוני הלוח עולה כי במרבית התקופה שנבדקה לעיל כיהנו מעט דירקטורים מטעם המדינה, ובחברות מסוימות בחלק מהזמן מספר הדירקטורים היה אף נמוך מהמספר המזערי שנקבע, דבר העלול לפגוע בתפקוד החברות33 ,. למשל ככל שמספר הדירקטורים יגדל, כך הניסיון והמומחיות שלהם יהיו מגוונים יותר והדבר ישתקף בעבודת ועדות הדירקטוריון השונות. | משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה ולאגף החשכ"ל כי עליהם להסדיר את האחריות לנושא ולפעול בהקדם לחתימת הסכמים עם החברות שעדיין לא נחתמו עמן הסכמים. | 954 |
משרד האוצר . הסדרת הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים נמצא כי עוד לפני שניתנה הוראה זו של המפקח על הביטוח כ-1,500 מבוטחים מבוגרים נותרו ללא ביטוח סיעודי, מאחר שהביטוח הסיעודי של הקבוצה שבה היו חברים לא חודש29. הוראת המפקח לא כללה פתרון לבעייתם של המבוטחים שהביטוחים הסיעודיים שלהם לא חודשו, לא מנעה צירופם של מבוטחים חדשים לפוליסות קיימות, ויצרה חוסר ודאות בקרב המבוטחים בפוליסות הקיימות ובקרב כלל העוסקים בתחום הביטוחים הסיעודיים. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שוק ההון כי החשש שהוא העלה בדבר חתימה מזורזת של בעלי הפוליסות על חוזי ביטוח ארוכים מבעוד מועד כדי לעקוף את הוראת המפקח, למרות האזהרות החמורות של אגף שוק ההון בדבר הסכנות הנשקפות למבוטחים עקב כך, משקף ספק של ממש בדבר היכולת להסתמך על כך שבעלי הפוליסות, יועציהם וחברות הביטוח שהנפיקו את הביטוחים פעלו לטובתם של המבוטחים. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שוק ההון כי עליו לבחון באופן שוטף ורציף את אופן תפקודן של חברות הביטוח בעניין זה, ואת שיעור ההצטרפות של המבוטחים הזכאים לביטוחים של קופות החולים. כמו כן, יש מקום לבחון, בכפוף לכל דין, את האפשרות להעברת רשימות הזכאים לידי קופות החולים על מנת שכל אחת מהן תודיע למבוטחיה - כי הם זכאים להצטרף לביטוח הסיעודי בתנאים שנקבעו. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שוק ההון כי עליו לבחון ביסודיות אם די במידע שחברות הביטוח מציגות למבוטחים במסגרת חובת הגילוי שחלה עליהן לפי כל דין, ואת האפשרות ששיעור ניכר מהציבור אינו נוהג לקרוא את הדיווחים השנתיים הנשלחים אליו מחברות הביטוח, ועל כן הוא אינו ער לנתונים מהותיים הנדרשים לצורך קבלת החלטה מושכלת בנושא. כמו כן על אגף שוק ההון לבחון אם ייתכן שחלק מהציבור, אף אם הוא קורא את הדיווחים הנשלחים אליו, מתקשה להבין את הדיווח ולהסיק ממנו מסקנות. נושא זה, החורג מתחומי הביטוח הסיעודי הקבוצתי, והנוגע לתחומים רבים אחרים שאגף שוק ההון אחראי להם, אינו בא לידי מיצוי בבחינת השאלה המשפטית בדבר אחריות חברת הביטוח להביא לידיעת ציבור המבוטחים את המידע שקבע המפקח על הביטוח, או בדבר מידת אחריותם של מבוטחים שאינם מתעניינים במידע הנשלח אליהם. לנוכח העובדה שתופעות חברתיות אלו עלולות לגרום לתקלה ציבורית בהיקף נרחב ואף לגרום נזק גדול לחלק מהמבוטחים, על אגף שוק ההון להביא בחשבון במסגרת גיבוש ההסדרה גם את ההיבטים החוץ -משפטיים הנוגעים בדבר. על אגף שוק ה הון להביא בחשבון, במסגרת קביעת סדר הטיפול בנושאים שבאחריותו, כי הציבור הרחב מתקשה להבין כנדרש נושאים מסויימים, כגון הביטוח הסיעודי, ולפיכך עליו לתת לנושאים אלו עדיפות ממשית בקביעת סדר הטיפול בנושאים שבאחריותו, ובמקרים המתאימים להתערב בהם במהירות ראויה. אף שהאגף השלים את הפעולות הנדרשות לשם הסדרת מתווה הביטוח הסיעודי הקבוצתי במועד סיום תפקידו של הממונה על הביטוח דאז, פרופ' עודד שריג, באוגוסט 2013 ,המתווה לא הופעל. לא נמצאה באגף שוק ההון שום אסמכתה שאפשר ללמוד ממנה מהו הטעם לכך. עולה כי במסגרת חוזר זה אימץ למעשה המפקח את כל ההוראות המהותיות שנכללו בטיוטת החוזר של אגף שוק ההון משנת 1998 , דהיינו15 שנים לפני כן. אגף שוק ההון חזר איפוא לנקודת המוצא בה עמד בשנת 1998 , אלא שמספר המבוטחים בפוליסות הסיעוד הקבוצתיות הלוקות בכשלים בסיסיים גדל באותה תקופה למעלה מפי 30, עד לכ-1.1 .מיליון משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שוק ההון כי אף שטענותיו בנוגע למגבלות הקיימות במסגרת דיני הביטוח נכונות, הרי שלא הייתה כל מניעה לבחון את האפשרות להסדיר מקרים חריגים אלו, שלא במסגרת דיני הביטוח, על מנת לסייע למי שעברו אירוע סיעודי לאחר אי-חידוש הפוליסה. ראוי כי הסיוע במקרים כאלו יינתן באופן חריג ולאחר בחינה של מצבו הכלכלי האישי והמשפחתי של כל מבוטח לשעבר. בכל הנוגע לתשובת קופת החולים מכבי, יצוין כי למבוטחים מתחת לגיל 60 שאינם יכולים לעבור חיתום רפואי נתונה זכות ההמשכיות בביטוח פרטי בחברת הביטוח שביטחה אותם בביטוח הקבוצתי. נוכח המצוקה הממשית שנוצרה בקרב קבוצת אוכלוסייה זו, על רשות שוק ההון בשיתוף משרד האוצר ומשרד הבריאות למפות את היקפה של אוכלוסייה זו, ולבחון אפשרות למתן פתרון ייחודי למצוקתה אם יאותרו משאבים מתאימים לכך. 5. לפי חוזר אגף שוק ההון מינואר2016 , אם מבוטחים בפוליסות קבוצתיות שלא חודשו מעוניינים להצטרף לביטוחים בקופות חולים, עליהם לנקוט יוזמה ולהסדיר זאת בעצמם, וזאת לאחר שקיבלו מחברת הביטוח הודעה בדבר זכאותם לכך. על חברות הביטוח לשלוח הודעות כאמור גם לבעלי הפוליסה, וכמו כן נדרשות החברות לפרסם הודעה באתרי האינטרנט שלהן. חברות הביטוח גם מחויבות לתעד את כל ההודעות שנשלחו למבוטחים ולבעל הפוליסה. בהתחשב בניסיון העבר בעניין הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים, מתעורר ספק אם ניתן לסמוך על כך שהמבוטחים הזכאים להצטרף לביטוחים בקופות החולים אמנם יקראו את ההודעה שיקבלו, יבינו את המשתמע ממנה ואת תוצאותיה האפשריות ויקבלו החלטה מושכלת בעניין זה. | ראוי היה שהמפקחת על הביטוח תנהג ביתר שקיפות בעניין זה בשים לב לחשיבות הנושא, לעובדה כי האגף השלים עוד בתקופת כהונתו של המפקח הקודם, פרופ' עודד שריג, את כל הפעולות הנדרשות מצדו לשם הפעלת המתווה, ולחוס ר הוודאות שנוצר בעקבות פעולותיהם של המפקחים על הביטוח בשנים אלו. | 955 |
רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע_מ . מינוי בכירים ותנאי העסקתם - רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע_מ משרד מבקר המדינה העלה כי ועדת האיתור מילאה את טופס הערכת המועמדים על פי חמישה קריטריונים בלבד במקום שישה, ולא התייחסה לקריטריון שנקבע בנוהל של סיכויי הצלחת המועמד בתפקיד. נוסף על כך, לא נמצאו תימוכין בסיכום ישיבות הוועדה כי היא התייחסה למידע שנצבר ברפאל על אודות תפקודם של שני המועמדים וכי היא נימקה את החלטתה בדבר המועמד המתאים, וזאת בניגוד לנדרש בנוהל למינוי עובדים בכירים. . משרד מבקר המדינה העלה כי במסמכי רפאל אין תימוכין לאמור בדיון שקיימה ועדת האיתור שבו נדונה בחירת המועמד המתאים לתפקיד סמנכ"ל ב' ולראיונות שהיא קיימה עם שני המועמדים. ממילא גם לא נמצא כי הוועדה התייחסה למידע שנצבר ברפאל על תפקודם של שני המועמדים ולא נמצאו נימוקים לבחירת ה באחד מהם, וזאת בניגוד לנדרש בנוהל למינוי עובדים בכירים. משרד מבקר המדינה העלה כי דוחות יו"ר הדירקטוריון לשנים 2015-2012 שהגישה רפאל לרשות החברותלא כללו נתונים על מספר הפקידים הבכירים שנקלטו ברפאל בתקופת הדיווח , למעט נתונים הנוגעים לנושאי משרה מסוימים כהגדרתם בחוק החברות, כגון ראשי חטיבות, ולא כללו נתונים על אופן יישום הנוהל למינוי פקידים בכירים שנקלטו בחברה בשנים הללו, בניגוד לנדרש בתקנות. . משרד מבקר המדינה מעירלהנהלת רפאל כי בינואר 2015, בהסכם עבודה שנחתם עם סמנכ"ל ב', היא קבעה שכר שחרג בכ-26% מהשכר שאישר הדירקטוריון לסמנכ"ל האמור, ובכך יצר ה התחייבות משפטית כלפי הסמנכ"ל. בכך ההנהלה אף פעל ה בניגוד להחלטה שקיבלה ועדת הסיווג בדצמבר 2011, ולפיה עדכון שכרם של הפקידים הבכירים בחברהממשלתית המסווגת ברמה 10(1) יהיה כפוף לאישורם של הדירקטוריון ושל רשות החברות. .משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת רפאל כי האמור במכתב ה מאוגוסט 2014 לרשות החברות אינו עולה בקנה אחד עם ממצאי הביקורת בדבר התגמול הרבעוני ששילמה לעובדים שדורגו בעבר בדירוג מחקר ושעברו להיות מועסקים בחוזים אישיים כפקידים בכירים. משרד מבקר המדינה העלה כי במסמכי רפאל אין פרוטוקולים של דיוני ועדת האיתור שדנה בבחירת המועמד, לרבות התייחסות למידע שנצבר ברפאל על אודות תפקודם של ששת המועמדים. כמו כן אין נימוקים להחלטה שקיבלה הוועדה בדבר המועמד המתאים לתפקיד, וזאת בניגוד לנדרש בנוהל למינוי עובדים בכירים. משרד מבקר המדינה מעיר כי היעדר התימוכין והנימוקים האמורים אינו עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין, ועם החובה המוטלת על ועדת האיתור לרשום פרוטוקול שישקף את הדיון שהתקיים. זאת ועוד, אין לקבל את טענתה של רפאל שחובת הסודיות אינה מאפשרת לתעד את השיחות והנימוקים האמורים כנדרש, שכן יש לרפאל האמצעים לשמור על המידע שיתועד. הדבר אף פגע ביכולתו של הדירקטוריון לבדוק כנדרש את תקינות הליך המינוי, את מתן שוויון ההזדמנויות למועמדים השונים, ואת קיום התחרות ההוגנת והשקיפות. | משרד מבקר המדינה העלה כי בניגוד להנחיית רשות החברות מאוגוסט 2004 , דוחות יו"ר הדירקטוריון לשנים2012 ו-2015 שהגישה רפאל לרשות החברות לא כללו פירוט בדבר הנימוקים לקביעת שיעור הפיצויים שניתן לפקידים הבכירים שלעיל, שהיה גבוה מהמתחייב מהחוזה האישי שלהם. נוסף על כך, דוח יו"ר הדירקטוריון לשנת 2015 לאכלל את החלטת הדירקטוריון ב פברואר 2015 בנושא מתן הפיצויים המוגדלים לשני הסמנכ"ליםכמתואר לעיל. | 956 |
משרד הכלכלה והתעשייה . תהליך התקינה בישראל לאור השיקולים הלא -ענייניים המתוארים לעיל, על משרד הכלכלה לשקול גם לגבי תקנים מחייבים קביעתו של הליך בחינה בוועדת אימוץ, כהליך שעוברים תקנים רשמיים, וקביעתן של דרכים חלופיות לבחינתם של תקני הבטון, באופן שיבטיח עצמאות לחברי הוועדות. מצב שבו מומחה אשר מביע דעה שאינה נוחה לגורמים בעלי אינטרס מסולק מהשתתפות בישיבות מעורר חשש להשפעה לא הוגנת על קביעת התקנים וחש כי תפיסה (קונספציה) אחת שולטת. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הכלכלה ומינהל התכנון כי התקן הבין-לאומי מביא בחשבון את התחזקות הבטון לאחר בדיקת היום ה -28 , והדבר מהווהבו מקדם ביטחון. מקדם זה חסר בארץ בכ -10% ממפעלי הבטון, המייצרים בטון שאינו עובר את הבדיקה הראשונה בכל רבעון (ראו להלן בפרק ליקויים באישורם של מפעלי הבטון ובפיקוח עליהם ). התוצאה היא שהבטון בחו"ל חזק יותר, סטטיסטית, מאותו סוג הבטון בישראל. .נמצא כי בשנת 2016 צומצמה משרתו של רכז המועצה מחצי משרהלרבע משרה. נמצא כי בהיקף משרה נמוך זה, זמן עבודתו של רכז המועצה מוקדש לאיתור מועמדים ולמיונם ואין סיפק בידו להשתתף בישיבות של ועדות ולספק תמיכה לפעילי התקינה כאשר הם מתלבטים בסוגיית תקינה. נמצא שלעתים אף אין לרכז המועצה די זמן לאתר ולמנות פעיל תקינה כמחליף בישיבות שפעיל התקינה הממונה אינו יכול להשתתף בהן, ובכך נפגע האינטרס הצרכני בתקינה. עוד נמצא כי בשמונה ועדות לא מצאה המועצה פעיל תקינה בעל ידע מתאים ולכן לא איישה את המקום השמור בהן לנציגי הצרכנים. נמצא כי המועצה אינה שולחת לפעילי התקינה נתונים על השפעת התקן הנדון בוועדה על טיב המוצרים ועל יוקר המחיה, אף לא את הנחיותיה לגבי העמדה הצרכנית. עוד נמצא כי כל פעיל תקינה מביע את דעתו האישית בישיבותיהן של ועדות התקינה ומצביע על תוכן התקנים בהתאם לתפיסת עולמו האישית ובלי שנשלחים אליו מידע על עמדת המועצה או הנחיותיה לגבי התחום הנדון בוועדה. בחלק מהוועדות שמוקצים בהן מקומות לשני נציגי צרכנים, כל תיאום בין פעיל התקינה לבין נציג הצרכנים הנוסף נעשה, אם בכלל, לפי החלטתו של פעיל התקינה. משרד מבקר המדינה מעיר למועצה כי במצב הנוכחי היא אינה נותנת ביטוי ראוי לאינטרס הצרכני בוועדות תקינה, דבר שהוא מתפקידיה המהותיים לפי חוק69 ובעל השפעה נרחבת על הצרכנים. עליה לבחון מחדש את תפקודה בתחום התקינה. עליה לשקול את הרחבת הערוצים לגיוס פעילי תקינה ממגוון תחומים וגילאים. עליה להעביר את הנתונים הדרושים לפעילי התקינה כדי שיצביעו הצבעה מושכלת על תוכן התקנים בהיבטים הצרכניים. כמו כן מן הראוי שהמועצה תעביר לארגוני צרכנים נוספים מידע על תקנים שאספה, על מנת שקולו של הצרכן יישמע בוועדות. .לפי ת"י 26 , בדיקת בטוןבאתרי הבנייה אינה מחייבת בדיקת משלוחי הבטון כולם אלא חלקם בלבד (מדגם). נציג אגף איכות והסמכה במכון התקנים, העוסק באישור של מפעלי בטון (להלן - הנציג) ואשר השתתף בוועדות תקינה בתחום הבטון במשך עשרות שנים מטעם המכון, מסר למשרד מבקר המדינה שנבדקות כ-20% מאצוות הבטון הנשלחות לאתרי הבנייה. מעבדת הבטון של מכון התקנים81 מבצעת מדי שנה כ-100,000 בדיקות התאמה לתקן של בטון טרי וכ-6% מן המדגמים מסווגים כ"לא מתאימים" לתקן. מן הלוח עולה כי משרדי ממשלה לא ענו על בקשת ההיוועצות של הממונה על התקינה בדבר עשרות תקנים ובמשך תקופה ארוכה, בניגוד להחלטת הממשלה. ביוני 2016 שלחה מחלקת הממונה על התקינה תזכורות למנכ"לי המשרדים האמורים והעתקים לשרים הממונים, אך גם בעקבות תזכורת זו לא השיבו המשרדים. | .משרד מבקר המדינה בדק את פעילות המועצה הישראלית לצרכנות68 (להלן- המועצה לצרכנות) במסגרת ועדות התקינה. לפי נתוניו של מכון התקנים, בשנת 2016 היו פעילות 71 ועדות תקינה שהוקצו בהן מקומות למועצה לצרכנות. בשליש מהוועדות לא השתתף נציג המועצה בשום דיון וב-20% בקירוב מן הוועדות אחרות השתתפו נציגי המועצה ב-50% מן הישיבות ופחות. נוכחות נציגי המועצה בישיבותיה של ועדות תקינה חיונית להגנה על אינטרס הצרכן. נציגות דלה של המועצה במחצית מהוועדות פוגעת בהגנה זו. | 957 |
משרד הכלכלה והתעשייה . היבטים בפעילותם של גופים ציבוריים זעירים .יוצא אפוא שלמרות החשיבות שהחברה מייחסת לשינוי אופן ההתאגדות שלה לחל"צ, החברה טרם ביצעה כמה פעולות מינהליות שרשם החברות דרש ממנה לבצע לפני יותר משלוש שנים לצורך רישומה כחל"צ. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד הכלכלה בשיתוף משרד האוצר ורשות החברות47 לדאוג שימונו דירקטורים מטעם המדינה למועצת המנהלים של חברת אות המוצר. על הדירקטורים מטעם המדינה לפעול לסייע לחברה להרחיב את פעולותיה ולבחון מחדש את מטרות החברה והפעולות הנחוצות להשיג מטרות אלו. יוצא אפוא כי החברה קיימת קרוב ליובל שנים, והיא הצליחה רק במקצת במיתוג הסמל "אות המוצר הירושלמי" כסימן של מוצר אמנותי בעל ערך המייצג את העיר ירושלים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הכלכלה שהמשך קיומו של המכון כגוף התורם לקידום ענף היין מחייב קבלת החלטה אסטרטגית על התחומים שהמכון צריך להשקי ע בהם את משאביו ובניית תכנית להרחבת מקורות המימון שלו ותכנית עבודה. אחרת נראה כי לא יהיה מנוס אלא לפעול לקיום החלטת הממשלה לפירוק המכון, או לפחות לניתוק כל קשר בינו לבין הממשלה ומוסדותיה. הביקורת העלתה כי בעשור האחרון מכון הקרמיקה מעסיק רק כמחצית ממספר החוקרים הנדרש לקבלת הסיוע - שבעה חוקרים במקום 15 כאמור. למרות אי-מילוי תנאי זה המשיך משרד הכלכלה, ולאחר השינוי הארגוני גם הרשות לחדשנות, לממן מחקרים במכון הקרמיקה בתקופה זו33 . התמיכה הכספית של משרד הכלכלה - מעל מיליון ש"ח לשנה - מהווה חלק ניכר מההכנסות של המכון בשנים אלו. יוצא אפוא, שהמכון הצליח לממן את חובותיו בחלקם מהשכרת שטחי הבניין לגוף אחר ולא מפעילותו השוטפת, שנותרה גירעונית. הקטנת השטח העומד לרשות המכון עלולה להקשות על הרחבה עתידית של פעילותו ומטילה צל על הישרדותו בטווח הארוך. משרד מבקר המדינה מעיר כי על לרשות לחדשנות להפסיק לממן את פעילות מכון הקרמיקה אם הוא אינו עומד בתנאי מסלול הסיוע למכוני מחקר. על הרשות לבחון את הגרמים למחזור שנתי נמוך למכון. | .הביקורת העלתה שבכל המחקרים שמבצע המכון הוא דורש מהתעשייה השתתפות ברף התחתון של 10% . לדברי המכון, הסיבה לכך היא שמספר המחקרים שמציעה התעשייה למכון הוא מ צומצם, ומאחר שמחקרים אלו מהווים את רוב הכנסתו של המכון, הוא מעוניין להציג למפעל את המחיר הנמוך ביותר לביצוע המחקר ולקבל את יתרת עלות המחקר מהרשות לחדשנות, ובכך לעודד מפעלים להציע מחקרים. משרד מבקר המדינה מעיר שעל הרשות לחדשנות לבחון את תנאי המימון במסלול זה ולהבהיר מתי יש לדרוש השתתפות של מזמין העבודה בסכום העולה על 10% מעלות המחקר כדי למנוע מצב זה שבו השתתפות התעשייה בתכניות מחקר היא תמיד ברף המינימלי. | 958 |
נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע_מ . תחזוקת כבישים בין-עירוניים .משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי נוכח הניצול הנמוך של התקציב בפרויקט כולו, על החברה לשקול להחיל את אחריותה של המינהלת על כל תחומי הפרויקט. כמו כן, על החברה לוודא כי המנהלת מיישמת את התפקידים שנקבעו בהסכם. בנוסף, משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי עליו להגביר את המעקב אחר ההתקדמות בפרויקט זה, לאור חשיבותו מן ההיבטים השונים, וכי עליו לעמוד על כך שתקציבי הפרויקט ינוצלו באופן מירבי ושאיכות העבודה תעמוד באיכות הנדרשת. הביקורת העלתה כי בין השנים 2016-2014 לא הגישה החברה למשרד התחבורה דוחות מפורטים בדבר פעילות התחזוקה בתום כל רבעון, וגם לא בסיומה של כל שנת עבודה, כפי שנדרשה על פי הסכם התפעול. עוד נמצא כי משרד התחבורה לא דרש מהחברה לקבל את הדיווחים התקופתיים המפורטים, וממילא לא היה מעודכן בהתקדמות בעבודות תחזוקה שביצעה החברה. .משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי אף על פי שהחברה משמשת בפועל כזרוע ביצוע של המדינה, ואף על פי שתקציב התחזוקה עומד על כ-1.5 מיליארד ש"ח בשנה, משרד התחבורה אינו מבצע כל מעקב או בקרה אחר ניהול נושא התחזוקה, פרט לנושא ניצול התקציב ובדיקה מדגמית של הוראות תשלום, שמבצעות חברות הבקרה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי פיקוח ומעקב אחר האופן שבו תקציב התחזוקה מנוצל, בפרט כשמדובר בתקציב של יותר ממיליארד ש"ח, הוא בעל חשיבות עליונה כדי לוודא שתחזוקת כבישים מתבצעת בהתאם לכל הסטנדרטים המקצועיים, כדי להבטיח את תקינות הכבישים ולצורך ניצול תקציבי תקין. על משרד התחבורה לעקוב אחר פעילות התחזוקה של החברה ולוודא כי פעילות זו מתבצעת על פי כללי עבודה תקינים, ועומדת בתקציב, בלוחות הזמנים ובדרישות האיכות שקבעה החברה. נמצא כי בשנים 2016-2015 ביצעה החברה עבודו ת ריבוד ב -168 קטעי כבישים. על פי נתוני החברה נכון למועד סיום הביקורת קיימים כ-1,400 קטעי כביש הזקוקים לפעולות תחזוקה. בהתאם לקצב הביצוע השנתי בשנתיים האחרונות, החברה מבצעת עבודות תחזוקה ב -6% בלבד ממלאי הקטעים הנדרשים לעבודות תחזוקה. מעיון בנתוני מנ"א עולה כי כ-20% מהכבישים בתכנית העבודה השנתית בתחום זה אינם נקבעים בהתאם לסקרי יחידת המנ"א או למדדי המיסעות המשמשים את החברה לדירוג קטעי הכביש השונים, אלא על ידי גורמי מקצוע מתוך המרחבים השונים. מעיון ברשימת קטעים זו עולה כי בשנים 2016-2015 נכללו כ -50 כבישיםשנמצאו ברובם לאותם אזורים גיאוגרפיים: 8 קטעים מאזור אילת; 6 ;מאזור אשקלון12 מאזור טבריה; ו-6 מאזור רמת הגולן. עוד עולה מעיון בנתונים כי רובם של קטעי הכביש אינם עומדים בקריטריונים של ממדי המיסעות, אינם מוגדרים כבעלי נפח שימוש גבוה, ובחלקם הגדול אינם נאמדים ביחס עלות-תועלת המצדיק לתחזק אותם ולא קטעים אחרים. במשרדי החברה לא נמצאו נימוקים מקצועיים להליך בחירת הכבישים מן המרחבים השונים. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי עליה לגבש קריטריונים אחידים לבחירת הכבישים שתתחזק במסגרת 20% פעילותה בתחום זה. כמו כן, עליה לוודא כי ההליך מבוצע בצורה אובייקטיבית ושקופה, השומרת על כללים של מינהל תקין. במסמכי הרקע להחלטת הממשלה לא נמצא פירוט באשר להשלכות לטווח הארוך הנובעות מעצם קיצוץ תקציב התחזוקה שעלול לפגוע בתחזוקת הכבישים שטיפולם יידחה, ולהביא לגידול משמעותי בעלויות הכספיות בטווח הארוך, ולא נמצא כי דבר זה עמד לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות. | .נוכח החשיבות הנודעת לתשתיות תחבורה ונוכח החיסכון הצפוי מפעולות תחזוקת מיסעות במועד, על משרד התחבורה ועל משרד האוצר, בשיתוף החברה, לבחון אם התקציב הקיים לריבודים ולהטלאות נותן מענה הולם לצרכים, ואם חלוקת התקציב לתחום זה במסגרת תקציב התחזוקה של החברה מניבה את התמורה המרבית להשקעה. | 959 |
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . השפעת ייצור החשמל על איכות האוויר בישראל משרד מבקר המדינה מעיר לרשות החשמל ולמשרד האנרגיה כי אין די בהכפלת המכסה לייצור חשמל באמצעות אנרגיית רוח, כאשר המימוש בפועל של המכסה הקיימת הוא מזערי. על רשות החשמל ומשרד האנרגיה לנקוט פעולות להסרת החסמים המקשים את ייצור החשמל באמצעות אנרגיית רוח, כדי לנצל את היתרונות הגלומים בייצור באמצעות טכנולוגיה זו. ייצור בשיטת מונה נטו מקטין את הצורך בהשקעות ברשת ההולכה והחלוקה, ועל כן יש לקדם הקמת מתקנים לייצור באמצעות טכנולוגיה זו ולהסיר חסמים המקשים את הקמתם. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה כי מאז הוחל ה צו הרוחבי על חח"י, בשנת 2010 , נעשו שינויים תכופים בהחלטה בעניין הפחתת הפליטה ביחידות 4-1 . שינויים אלה גרמו להמשך הפעלת היחידות במתכונת הנוכחית (פחם ללא סולקנים) ולעיכוב של חמש שנים בהפחתת הפליטה מהן (עד שנת 2022 ). בשל כל אלה נמשכת ביחידות אלה פליטת המזהמים הפוגעים בבריאות, דבר הגורם לעלויות חיצוניות ניכרות. למשל, משרד מבקר המדינה אמד את העלויות העלויות החיצוניות של הפליטה בכל אחת מהשנים 2013-2015 בכ-1.6 מיליארד ש"ח בממוצע99, כ-5.6 .מיליארד ש"ח, במצטבר .משרד מבקר המדינה מעיר לשר האנרגיה ולשר האוצר כי במועד סיום הביקורת עדיין לא נקבעה תכנית פיתוח לחח"י ולמשק החשמל המביאה בחשבון את ההחלטות על ביטול מיזם D ועל שימור יחידות 4-1 באורות רבין לשעת חירום, אף שלהחלטות אלה יש השפעות על משק החשמל. על שר האנרגיה לקבוע, בהתייעצות עם שר האוצר, תכנית פיתוח כאמור בהקדם. עוד באוקטובר 2012 העיר מבקר המדינה100 כימשרד האנרגיה לא קבע תכניות אב למשק האנרגיה, ו" מכאן שהמשרד לא קבע את היקפו של פיתוח מער ך הייצור, מועד פיתוחו והרכבו ". ההיקף של הייצור, תמהיל הדלקים שייעשה בו שימוש בתהליך הייצור וקצב כניסת היצרנים בטכנולוגיות הייצור השונות, ובכלל זה אנרגיות מתחדשות, נקבעו א פוא ללא ראייה כוללת. במועד סיום הביקורת טרם סיים משרד האנרגיה להכין תכנית אב כאמור. שילוב אנרגיות מתחדשות בהיקף רחב דורש הטמעה של כלים לחיזוי יכולת הייצור באמצעות אנרגיות אלו ופיתוח אמצעים לאגירה ולגיבוי. תכנון מערך ייצור החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות אינו יכול לעמוד בפני עצמו, אלא חייב להיעשות במסגרת תכנון כולל של משק החשמל ושל מערך הייצור העתידי וגיבוש תכנית אב האמורה לעסוק גם בהיבטים אלו. תאריך ההפעלה .שנקבע בצו .הרוחבי .( 24.12.10) מועדי .ההפעלה .שנקבעו .ביולי 2011 מועדי ההפעלה .שנקבעו בתנאי .רישיון העסק .מ- 13.12.15* מועד ההפעלה .שנקבעו בהיתרי .הפליטה מספטמבר .2016** | .מאחר שמדובר במיזם למניעת מפגעי בריאות שעלותו מ סתכמת במיליארדי ש"ח, על חח"י לפעול ללא דיחוי להשלמתו במועד הקבוע. כמו כן, על רשות החשמל להשלים את תהליך בקרת העלויות, על מנת שבבוא העת תיעשה הכרה בעלויות של חח"י בהתאם למסקנותיה של רשות החשמל מתהליך בקרת העלויות91. | 960 |
הרשות הממשלתית למים ולביוב . סוגיות בניהול תאגידי מים משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות ולמי חדרה כי עליהם לקבוע מנגנון ודרכי פעולה לטיפול במפגעים המצויים באזורי המגן בפרק זמן קצר יותר, לשם הבטחת איכותם של מי השתייה המופקים מהקידוחים. משרד מבקר המדינה מעיר למי הרצליה כי לא הציג תחשיבים ומסמכים התומכים בטענותיו שלפיהן הקמת מתקן הטיוב אינה כדאית כלכלית ואינה אפשרית פיזית, וכי היה עליו להכין תחשיבים כאמור כדי שישמשו בסיס מתועד לעמדתו ולהחלטתו. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי מאחר שהיא אישרה, כחלק ממדיניותה, את הקמת מתקן הטיוב לשם שימור מי הקידוח, היא אינה יכולה להותיר את ההחלטה לגבי הקמת המתקן לשיקול דעתו הבלעדי של תאגיד המים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לרשות המים כי עליה לבחון דרכי פעולה נוס פות לשימור יכולת ההפקה של מים מקידוחים שאינן תלויות בלעדית בהחלטתם של תאגידי המים. משרד מבקר המדינה מעיר למי חדרה כי שיהוי של כשלוש שנים וחצי בהסטה של קו הביוב מאזור המגן של הקידוח מנוגד לכללי מינהל תקין. עוד העיר משרד מבקר המדינה למי חדרה על שסיפק מים מהקידוחים במשך שמונה שנים ללא רישיון עסק בניגוד לחוק, ועל שסיפק מים מקידוח המשטרה בלי שקיבל ממשרד הבריאות אישור להפעלת קידוח זה. על מי חדרה למלא את כל דרישות משרד הבריאות בעניין הפעלת הקידוח ולקבל את אישורו להפעלה. משרד מבקר המדינה העיר גם לעיריית חדרה כי היה עליה לנקוט צעדים למניעת הפעלתם של קידוחי המים ללא רישיון עסק , כנדרש בחוק , כדי להבטיח את איכותם של מי הקידוחים ובריאות הציבור. בשל החשיבות של הפקת מי שתייה מקידוחים, על רשות המים, האחראית לאסדרת משק המים, ובכלל זה לשימור יכולת ההפקה מקידוחי מים, לעקוב אחר הקמת מתקני טיוב, ובכלל זה לבדוק מהן הסיבות לאי-הקמת מתקני טיוב שהיא עצמה אישרה להקים. בהיעדר טיוב מי קידוחים שנפסלו אי -אפשר להפיק מהקידוחים מי שתייה ובכך להגדיל את היצע מי השתייה ממקורות מים טבעיים ואת יכולת אספקת המים ממקורות אלו במצבי חירום. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הודעת רשות המים כי תבצע מעקב סדור יותר אחר הקמת מתקני הטיוב, וכי היא מכירה בצורך בקיום עוד מנגנונים שיבטיחו את שימור יכולת הפקת מי שתייה מקידוחים שהמפיק אינו מעוניין בהפעלתם. המשמעות היא שהקמתם של המתקנים לא תהיה תלויה בהחלטתם של התאגידים בלבד. בביקורת נמצא כי למרות התוצאות החריגות באיכות מי הגלם בבאר ברנדיס, לא הכין מי חדרה עם סיום ביצוע הסקר התברואי חקירתי דוח בכתב, כנדרש בהנחיות מאוגוסט 2009 . עוד נמצא כי משרד הבריאות לאעמד על קבלת דוח כאמור על מנת שיוכל להפיק לקחים ולקבוע הנחיות בהתאם ולשם פיקוח ובקרה. משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד כי גם לשיטתו הועסק קבלן י' ממרץ 2016 ועד סוף ינואר 2017 בלא הסכם מתאים ובלא שיקוים מכרז לבחירתו; אשר לקבלן ג', גם הוא הועסק מינואר 2016 ועדמאי 2017 בלא מכרז ובלא הסכם כאמור. | משרד מבקר המדינה העיר למנכ"ל הקודם ולמנכ"ל הנוכחי כי בין התאגיד ובין קבלן ד' אין למעשה הסכם התקשרות בכתב, וכי העסקת הקבלן בלי לקיים מכרז לבחירתו ובלי שייחתם עמו הסכם להעס קתו היא בניגוד לחוק חובת המכרזים ולתקנות חובת המכרזים ואינה עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין. | 961 |
בנק ישראל . מחלקת המטבע וייצור השטרות החדשים מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי עד מועד סיום הביקורת לא התקבלה החלטה לעניין תוספת המשרה לתקן ההיערכות לחירום. נוכח מצבה הביטחוני של מדינת ישראל והתרחישים הרבים האפשריים העלולים לגרום לפגיעה במערכת המטבע ולנזק לכלכלה, על בנק ישראל לבחון אפשרות הקמתה של יחידה ייעודית להתמודדות עם מצבי חירום כאמור לעיל ולגבש נהלים ברורים ומפורטים להתמודדות עם תרחישים האפשריים העלולים לאיים על אספקתם הסדירה והתקינה של שטרות למשק. . על בנק ישראל לבצע פעולות מבעוד מועד על מנת להבטיחאת הפצתם הסדירה של השטרות וככל הניתן ללא תקלות. על בנק ישראל לבצע עבודת מטה מעמיקה שתתייחס לתרחישים שונים שבהם עלולה להיגרם פגיעה באספקתם הרציפה של שטרות. נוסף על כך, בהתבסס על עבודה זו על בנק ישראל לגבש נוהל מפורט ומסודר המציע דרכי פעולה להתמודדות עם תרחישים אלו. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי נושא הסודיות מוגדר בהסכם שבין מחלקת המטבע לבין מדפיס השטרות בלבד, וכי על אף החשיבות שבנק ישראל רואה בנושא שמירת הסודיות אין בבנק נוהל מסודר וברור בעניין שמירת הסודיות בתחום המטבע, אשר מפרט איזה מידע אסור בפרסום וכיצד על הבנק לפעול במקרה שמידע זה דולף. על בנק ישראל לג בש נוהל מפורט וברור בעניין שמירת הסודיות בנוגע לפעילות מחלקת המטבע בכלל ותהליך ייצור השטרות בפרט, ויפה שעה אחת קודם. בנוהל יוגדר ויסווג המידע אשר בנק ישראל יחליט להגדירו כסודי, וכמו כן יפורטו הצעדים שיש לנקוט במקרה של דליפת מידע זה. על בנק ישראל לבדוק כיצד הגיע מידע שלטענתו הוא סודי ורגיש למי שאינו מוסמך לכך, ולבחון דרכי התמודדות עם הופעת מידע זה. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי בנק ישראל לא ביצע ניתוחי עלות- תועלת ובחינה של הכדאיות הכלכלית שבהדפסת השטרות בישראל לעומת הדפסתם בחו"ל. יתרה מזאת, נמצא כי הנושא כלל לא עלה לדיון בבנק ישראל. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי בעוד בנק ישראל נמצא בשלבים מתקדמים של הקמת המערכת לניהול מידע וידע על זיופי מטבע, משטרת ישראל טרם הקימה מערך לטיפול אכיפתי בתופעת הזיופים באופן מתכלל. עוד עולה כי אין במשטרת ישראל הנחיות אחידות וברורות בעניין אופן טיפול יחידות המשטרה בכסף מזויף המגיע אליהן. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את כלל הפעולות והיוזמות של בנק ישראל בהתמודדות עם תופעת זיופי המטבע. אולם נוכח מגמת העלייה בהיקפם ובאיכותם של הזיופים - אין די בכך. יש צורך חשוב בהגדרת גורם ייעודי אכיפתי במשטרה אשר לרשותו יעמדו הידע והמשאבים הנדרשים להתמודדות עם תופעת הזיופים. ככל שיגברו האכיפה וההרתעה, כך יקטן התמריץ של גורמים עברייניים לפעול בתחום זה. על המשטרה להשלים את הקמת המערך הייעודי ביאל"כ בהקדם. | משרד מבקר המדינה מעיר למשטרת ישראל כי על פי סעיף 484 לחוק העונשין, על כל שטר מזויף שמתגלה בתאגידים הבנקאיים להימסר למשטרת ישראל. ואם הדבר אינו נחוץ ואף מפריע לפעילות המשטרה, עליה לפעול לשינוי החוק ולעדכונו. | 962 |
רשות שדות התעופה . הסכמים עסקיים - רשות שדות התעופה . משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי היא לא נערכה כראוי להשפעת העלייה הצפויה במספר הנוסעים. בפועל, לא נערכה הרשות לגידול במספר הנוסעים, לא צירפה לנוסחאות ההצמדה של דמי ההרשאה את ההשפעות האפשריות של הגידול בכמות הנוסעים ושינוי התמהיל שלהם, ולא שקלה את האפשרות לשנות את תמהיל החנויות כדי להתאימו להרגלי הקנייה של הנוסעים. הבעיות שהתעוררו עם זכייני הדיוטי פרי מצביעות על חלוקת סיכונים לא מידתית בין הזכיינים ובין הרשות. במכרזים שפרסמה לטרמינל 3 לא דאגה הרשות ליציבות החוזים עם הזכיינים בטרמינל 3 , אלא למקסום ההכנסה הקבועה של הרשות בעיקר. פתיחת חנויות דיוטי פרי נוספות בשטח נתב"ג היא ההזדמנות הקרובה והקלה ביותר בעבור הרשות להביא לידי פתיחת תחרות בין הזכיינים. כמו כן, על פי תקנות חובת המכרזים על הרשות להעדיף ביצוע התקשרויות בדרך של מכרז פומבי רגיל על פני תהליכים לא תחרותיים ובפטור ממכרז, וזאת גם במקום שהחוק מאפשר לה שלא לפרסם מכרז פומבי . הרשות לא תיקנה את תנאי המכרז כפי שהמליצה הביקורת הפנימית, ואכן לא התקבלו הצעות והמכרז נכשל. משנת 2013 עד שנת 2017 חולש בנק א ' לבדו על כל שוק המרת המט"ח בנתב"ג. זאת - למרות פרסומם של ארבעה מכרזים כשבשלושה מהם לא היה אף מציע, ובאחד מהם נכשלה ההתקשרות לאחר כשנה בלבד. הרשות לא בדקה אפשרויות של הקלה בתנאי הסף של המכרז ובגובה דמי ההרשאה. מכאן עולה שהרשות לא פעלה דיה למצוא מודל התקשרות ראוי שיאפשר הכנסת זכיין נוסף שההתקשרות עמו תוכל להימשך לאורך זמן. משרד מבקר המדינה מעיר כי למרות הסבריה של הרשות, מהנתונים עולה כי מלבד הפגיעה בתחרות פגעה הפעלתו של זכיין אחד לעומת שני זכיינים גם בהכנסות הרשות. אף שטרמינל 1 כבר משמש זה כמה שנים את נוסעי טיסות ה- LOW COST ומספרם הולך וגד ל, לחטיבת המסחר לא הייתה תכנית מגירה מוכנה להפעלת הדיוטי פרי. משרד מבקר המדינה מעיר כי הרשות החליטה לפתוח את טרמינל 1 לתהליך נוסע -יוצא מלא, כולל דיוטי פרי ושירותי הסעדה, בלי שביצעה תכנון מוקדם בנושא. | .בעניין הטענה האחרונה מעיר משרד מבקר המדינה כי בחוזה עם חברה א' נקבע כי נוסף על שירותי מסירת הקניות שמספק המפעיל ללקוחותיו, הוא יעניק שירות זה גם לבעלי הרשא ה נוספים, וזאת בכפוף להסדרים ולנהלים תפעוליים שייקבעו בין המפעיל ובין בעלי ההרשאה. | 963 |
חברת החשמל לישראל בע_מ . ניהול ביקושים במשק החשמל ומיזם _מנייה חכמה_ השימוש החלקי והמוגבל במנגנונים שנקבעו בהסדרים לניהול מחסור החשמל עשוי להיות פועל יוצא של הגידול הניכר בהיקפי הייצור הזמינים במשק, והוא עשוי להעיד על הקצאת מקורות לא יעילה להשקע ה במשק החשמל. הכדאיות הכלכלית של שימוש בתכניות אלה לעומת החלופה של הגדלת כושר הייצור צריכה לה יבחן במסגרת תכנית האב לפיתוח משק החשמל ולהישקל במסגרת מתן אישורים להרחבת כושר הייצור במשק וקביעת היקף הרזרבה הנדרש. הרחבת יכולת ייצור החשמל במשק מעבר לנדרש כרוכה בעלויות כספיות גבוהות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה ולרשות החשמל כי הגדלת היקפי הייצור כתגובה לגידול בביקוש אינו בהכרח הפתרון הטוב ביותר שכן קיימות חלופות להגדלת אמצעי הייצור, דוגמת הסטת ביקושים בשעות השיא. מן הראוי שמשרד האנרגיה, רשות החשמל וחח"י יפעלו לגיבוש תכניות להסטת ביקושים וישלבו אותן בתכניות הפיתוח העתידיות, בפרט נוכח ההחלטות שהתקבלו בדבר סגירת יחידות 4-1 וביטול הקמתה של תחנת הכוח פרויקט D. לפי הגדרות רשות החשמל, מטרת הרזרבה היא למזער ככל הניתן אירועי אי אספקת חשמל בגין אי ודאות מצד מערכת הייצור ולענות על הצורך להבטיח גיבוי של יחידות ייצור הנמצאות בתחזוקה שנתית מתוכננת, בירידת הספק או בתקלות ממושכות48 . בתשובת מנהל המערכת בחח"י שהובאה לעיל, אין כדי להסביר את הסטייה הגדולה מיעד הרזרבה. שיעור הרזרבה הזמינה במשק בשעת השיא (7% ) כפי שהוצג ע"י מנהל המערכת, הוא נתון תוצאתי שכולל את התממשות הסיכונים הצפויים שלשמן נועדה הרזרבה, וכן ארוע חד פעמי משמעותי של השבתה מתוכננת של יחידות ייצור פחמיות לצורך התקנת מתקנים להפחתת פליטת מזהמים. למרות זאת נותרה רזרבה מספיקה של כ-900 מגהוואט השקולה לשתי יחידות ייצור גדולות, ואין בכך כדי להעיד על רמת רזרבה נמוכה במשק. יתרה מכך, כפי שצויין לעיל, החזקת רזרבה במשק החשמל כרוכה בעלויות כספיות ניכרות המוטלות על צרכני החשמל ויש לפעול למזעורה, בכפוף להבטחת רמת אמינות גבוהה של אספקת החשמל. עוד יצויין, כי במניין הרזרבה העודפת שחישב משרד מבקר המדינה לא נכלל ההספק של יחיד ות הייצור באמצעות אנרגיות מתחדשות בהתאם ליעדים שהציבה הממשלה ועד לשיעור של 10% מצורכי האנרגיה בשנת 2020 . לפיכך, מן הראוי כי משרד האנרגיה ורשות החשמל יבחנו מחדש את צורכי משק החשמל, ויפעלו לתכנון משק החשמל לפי ממצאי הבחינה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה ולרשות החשמל כי אף שצריכת החשמל של משקי הבית היא כשליש מסך צריכת החשמל, ואף שמחקרים כלכליים הראו את הפוטנציאל הטמון ביישום תכניות להסטת ביקושים בקרב מגזר זה, לא נעשה ניסוי תעריפי הבוחן את תגובות הצרכנים הביתיים בישראל לתעריפים משתנים. ההסדרים שקבעה הרשות לגבי משקי הבית בשל החשש למחסור בחשמל בקיץ 2012 אינם תחליף לניסוי תעריפי מקיף. מן הראוי כי משרד האנרגיה ורשות החשמל יבחנו את התועלת שתצמח מהסטת ביקושים של צרכנים שאינם נכללים בהסדר תעו"ז, לרבות צרכנים ביתיים, ובהתאם לכך יגבשו תכניות יעילות להסטת ביקושים , ובהן מתן תמריצים כלכליים להסטה כאמור, והסברה מקיפה שתגביר את המודעות של צרכני החשמל לעניין זה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה על שלא גיבש עד מועד סיום הביקורת בפברואר 2017 המלצות שיאפשרו לערוך תכנית ממשלתית ליישום מיזם מנייה חכמה, ועיכב בשל כך את ההוצאה לפועל של המיזם, ועל אף הפוטנציאל הטמון במיזם מנייה חכמה לשיפור רשת החלוקה וההולכה, להתייעלות אנרגטית ועוד. קיומם של חסמי אסדרה מנעו את קידומה של ת כנית שהגישה חח"י למשרד האנרגיה ב-2012 , ולמרות זאת לא בחן משרד האנרגיה, שבאחריותו לקדם את יישומה של התכנית, צעדים חלופיים לקידום התהליך. עקב כך עד למועד סיום הביקורת לא נקבעה תכנית לאומית לפריסת מונים חכמים והתכנית שנקבעה בוטלה כאמור. .תכנון מערך ייצור החשמל בישראל מתמקד בהגדלת יכולות הייצור, כדי לספק את מלוא הביקוש לחשמל בכל רגע נתון, במשך כל שעות היממה ובכל עונות השנה. תכנון כאמור נועד להתמודד עם כמה אתגרים, ובהם היעדר יכולת לגבות את מערך החשמל בישראל באמצעות מערכי החשמל של המדינות הגובלות עמה, חוסר יכולת לאגור חשמל באופן יעיל ובכמויות גדולות, והעלויות הגבוהות של אי-אספקת חשמל. היקף מערך היצור נקבע בהתאם לתחזיות שיא הביקוש. שיעור השעות שבהן מתרחש שיא הביקוש הוא רק כ-%3 ממספר שעות הייצור בשנה88 . בישראל גובשו תכניות לניהול ביקושים רק לצרכני החשמל הגדולים. אף שמחקרים העלו כי תכניות לניהול ביקושים אשר מתמקדות, בין היתר, במשקי הבית עשויות להביא להסטה של ביקושים בקרב אוכלוסייה זו, שמשקלה בצריכת החשמל גבוה יחסית, בישראל אין תכניות כאלה. נמצא כי המיזם לפריסת מונים חכמים, המאפשרים בין היתר להחיל תעריפים משתנים, דבר המהווה תמריץ לצרכנים ל הסיט ביקושים, מקּודם בא טיות רבה. הסיבה לכך היא חסמים רבים שלא טופלו במשך השנים, ובהם חסמי מימון וחסמי אסדרה. על פי אומדן תאורטי שערך משרד מבקר המדינה, פוטנציאל החיסכון מהסטה של 10% מהביקוש לחשמל בשעות השיא הוא עד כ-8.1 מיליארד ש"חבשנים 2027-2011 ,ונובע מדחיית השקעות בהקמת תחנות חדשות ומהפחתה בעלות החזקתן של תחנות 89 . רזרבת הייצור במשק החשמל גבוהה באופן ניכר מהיעד שנקבע בשיעור של 20% ומגלמת עודף כושר ייצור משמעותי. נוכח העלויות הגבוהות הכרוכות בהקמת תחנות חדשות ובייצור החשמל בשעות השיא של ביקוש החשמל, הרי שניהול הביקושים, צמצום שיאי הביקוש גם באחוזים בודדים וצמצום ייצור החשמל - טומנים בחובם אפשרות לחיסכון כספי ניכר. על משרד האנרגיה, רשות החשמל וחח"י לגבש ולממש תכניות להסטת ביקושים משעות השיא על מנת לייעל את מערך ייצור החשמל וכדי לחסוך כסף רב, ואף כדי לצמצם את רמת הפליטות וזיהום האויר. | יצויין כי עמדתה של רשות החשמל המובאת לעיל אינה תואמת את הדעה שאחז בה הצוות המקצועי ברשות כמה שנים לפני כן, אשר הוצגה לעיל, שמיזם מנייה חכמה הוא אמצעי להשיג מטרות בעלות חשיבות מכרעת למשק המדינה ולשוק החשמל בפרט , ואמצעי לקידום מהלכים חשובים בשוק החשמל. צוות מקצועי זה העריך בעבר את התועלת נטו מהתקנת מנייה חכמה לכלל הצרכנים על פני עשור בכ-1.5 .מיליארד ש"חמשרד מבקר המדינה מעיר לרשות החשמל כי עליה לבחון את עמדתה בדבר הכדאיות הכלכלית של מיזם מנייה חכמה ולגבות אותה בניתוח כלכלי שיבחן את כלל התועלות מהמיזם. משרד מבקר המדינה מעיר לכלל הגורמים המעורבים במיזם מנייה חכמה כי על אף החלטות הממשלה לעניין קידום פריסת מונים חכמים ועל אף שרשות החשמל קבעה בינואר 2013 שקידום המיזם תלוי בבדיקת היתכנות כלכלית ובביצוע ניסוי מקדים, עתיד ים הבדיקה והניסוי להסתיים רק בינואר 2020 . העיכוב המתמשך בהוצאה אל הפועל של הניסוי התעריפי פוגע במידה ניכרת בקידום המיזם, ועל כל הצדדים לבחון מחדש דרכים לקידום מהיר יותר של המיזם, נוכח התועלות המיוחסות לו. | 964 |
רשות המיסים בישראל . מיסוי קרנות הון .4. בנייר העמדה ציין מנהל המחלקה המקצועית במע"ם: "לדעתנו, צריך לחייב במע"ם גם את דמי ההצלחה (בפועל מחייבים במס מלא רק את המשקיעים הישראלים), היות שמדובר בתגמול נוסף שמקבלים מי שעוסקים בניהול אקטיבי של הקרנות". כלומר, תושבי החוץ הופטרו ממע"ם על דמי ההצלחה שהם מקבלים אף שמדובר בשירות הניתן בישראל, וככזה הוא חייב במע"ם59 . וכן: "בכל האישורים שיצאו בעבר עד שלב מסויים לא הזכרנו את דמי ההצלחה". כלומר, הרשות, באותם אישורים, לא התנתה את מתן ההסדר המיטיב לקרנות בהיבט המע"ם (ההסדר החדש או הישן), בתשלום מע"ם על דמי הצלחה. מאחר שרק חברת הניהול מחויבת להירשם במע"ם, ואילו מי שמקבל את דמי ההצלחה הוא השותף הכללי (שאינו מחויב להירשם במע"ם), הרשות אינה יכולה לעקוב אחר קבלת דמי ההצלחה וממילא לא ברור כיצד ניתן לחייבם במע"ם. 2. התחשיב שצורף לפרוטוקול הדיון שערכה הרשות במאי 2014 העלה כי בבדיקת הוצאות המס הנוגעות להעסקת עובדים לאורך השנים בשני תאגידי ענק בישראל שאותם רכשה קרן א' - אג"ש א' וחברה ז' - לא היה הבדל מהותי בין הוצאות מס אלו לפני רכישת החברות הללו ובין הוצאות המס אחרי הרכישה. כלומר, אין אינדיקציה לגידול מהותי בהעסקת עובדים בחברות המטרה לאחר רכישתן על ידי הקרן. בדיקה זו נעשתה על ידי הרשות הואיל וגידול בהיקף העסקת עובדים או גידול בשכרם הם פרמטרים לתועלת משקית. .1. השפעה על שוק ההון הישראלי: הטבת המס הניתנת לקרנות ההון יוצרת תמריץ להתאגדות בעלי הון ישראלים כשותפים בקרן הון, ותמריץ לכניסת משקיעים זרים למשק הישראלי שלא באמצעות הבורסה לניירות ערך ולא כמשקיעים ישירות בחברות ישראליות, אלא כ"קרן הון". קיומו של "פער רגולציה" לטובת קרנות ההון הפרטיות ביחס להשקעות ישירות בשוק ההון הישראלי עלול לפגוע בשוק ההון הישראלי. הועלה כי תנאי זה אינו מיושם, וכיום ניתנות החלטות מיסוי מקדימות הפוטרות ממס גם קרנות מעורבות שבהן שותפים גם משקיעים תושבי חוץ וגם משקיעים תושבי ישראל. . משרד מבקר המדינה מעיר כי כיום קרן מוגדרת כקרן זרה, עם כל השלכות המס הנובעות מכך, גם אם מיעוט מיחידות ההשתתפות בה מוחזק על ידי משקיעים זרים. מאחר שרוב תיקי המס של הקרנות אינם נכללים בביקורת השומתית, מן הראוי למנוע מראש מצב שבו ייהנה גם מיעוט זה מהפטור המוענק לקרן על מלוא רווחיה ממכירת החברות שבבעלותה. עניין זה של פיצול השקעות תושבי חוץ ותושבי ישראל רלוונטי גם לצורך חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 , כפי שיפורט בהמשך. הועלה כי תנאי זה אינו מיושם מעצם הרחבת הפטור לקרנות הון פרטיות. זאת משום שככלל, קרנות הון פרטיות אינן משקיעות בחברות מטרה על ידי רכישת מניות שהונפקו על ידי חברות המטרה, אלא רוכשות מניות קיימות של חברות המטרה מבעלי המניות הקודמים שלהן. משרד מבקר המדינה מעיר כי התניה זו אינה רלוונטית לאישורים הניתנים לקרנות הון פרטיות (ראו מקרה קרן א' בהמשך). הרשות גם לא פרסמה את השינוי במדיניותה לגבי שיעור פיזור ההשקעות. | הועלה כי לאורך השנים ונכון למועד סיום הביקורת, תנאי זה אינו מיושם מאחר שלעתים הקרנות טוענות כי מנהל הקרן פועל בחו"ל, ולכן דמי הניהול אשר להם הוא זכאי פטורים ממס בישראל. | 965 |
רשות המיסים בישראל . היבטים במיסוי עסקאות מקרקעין נמצאשבמועד הביקורת לא העבירה רשות המסים לרשות לאיסור להלבנת הון את רשימת עסקאות הנדל"ן שבוצעו במהלך שש שנים אלו ובהן שווי העסקה עלה על סך של שבעה מיליון ש"ח. לפיכך לא יכולה הרשות לאיסור הלבנת הון להצליב מידע זה מול המידע הקיים אצלה ולאתר מקרים שבהם קיים חשש להלבנת הון. נמצא כי לא פעם אזרחים נדרשים לפנות למשרדי מיסוי מקרקעין לצורך קבלת אישורים לצורך מימוש זכאויות בגופים אחרים, וכי הקהל הרב הפוקד את משרדי מיסוי המקרקעין יוצר עומס רב על נותן השירות, והדבר פוגם באיכות השירות ובביצוע העבודה המשרדית השוטפת. חלק גדול מאזרחי המדינה וגם תושבי חוץ רבים מבצעים עסקאות נדל"ן בישראל, הן במישרין והן באמצעות גופים משפטיים שונים. ואולם, אף על פי שפעילותם של חלק מהם בעלת מאפיינים עסקיים לכל דבר , הם אינם רשומים במערך המע"ם ונמנעים מתשלום המס כנדרש. נמצא כי אף על פי שמדובר בתופעה שכיחה, טיפולה של רשות המסים בהשלכות המע"ם של משקיעי נדל"ן המבצעים עסקאות מקרקעין באופן תדיר הינו אקראי, אף שהמידע מצוי במאגרי המידע של הרשות. עוד נמצא כי אין כל בקרה סדורה במחשבי הרשות הבודקת את הדיווחים למע"ם בהשוואה לדיווחים למיסוי מקרקעין. התברר כי משרדי מע"ם כמעט שאינם יוזמים עריכת שומות, ולפיכך אינם גובים מע"ם מרשויות מקומיות או ממלכ"רים על עסקאות המקרקעין שהם מבצעים אף על פי שהמידע מצוי ברשותם של משרדי מע"ם. על הנהלת הרשות לבחון את הנטל הבירוקרטי ה מוטל על ציבור הפונים למשרדי מיסוי מקרקעין ומס הכנסה ולפעול למציאת פתרונות הולמים להפחתתו, כמו מתן מידע אינטרנטי וטלפוני ומתן אישורים באמצעות האינטרנט, או חיבור זהיר ומבוקר של מאגרי מידע של גופים ציבוריים מסוימים לנתונים רלוונטיים ועדכניים הנדרשים לפעילותם בנוגע למבקש . זאת, בכפוף לשמירה קפדנית על הזכות לפרטיות. נמצא כי למעט מחקר שנעשה במינהל הכנסות המדינה בשנת 2016 בעניין העלאת מס רכישה, לא בוצע מעקב לבחינת יעילותם והשלכותיהם של תיקוני החקיקה בתחום מיסוי מקרקעין. | בפועל עולה חשש כי "ניתוק" בין מערכי המס השונים עלול לגרום לתקלות תפעוליות בתחום השומה והגבייה, שעלולות להביא לעתים לאובדן מס (כגון קיזוז הפסדים כפול, החזרי מס הכנסה כאשר המס במיסוי מקרקעין טרם שולם, ביטול עסקאות במיסוי מקרקעין ללא תיקון מקביל בשומה במס הכנסה) ולקושי בביצוע פעולות הדורשות ידע ומידע הכולל את שני המערכים (כגון פריסת שבח, הוצאות עודפות וכו'). | 966 |
רשות המיסים בישראל . איסוף מידע ושיתוף פעולה בין יחידות המודיעין ברשות המסים משרד מבקר המדינה מעיר כי על מנהל רשות המסים לשקול להנחות את פקידי השומה לסייע למְרַכְזֵּי המודיעין ולתגבר את פעילותם בשטח בעובד נוסף, בהתאם לצורך, כאשר הם צריכים לצאת ממשרד השומה לפעילות מודיעין. .משרד מבקר המדינה מעיר כי על רשות המסים, כמי שאחראית על גביית המסים, ליצור עם משרדי הממשלה הרלוונטיים ובעיקר עם רשות האוכלוסין וההגירה, מנגנון רישומי אחיד וחד-ערכי לכלל המשרדים לגבי תושבי חוץ בעלי פעילות עסקית בישראל. על המנגנון להבחין בשימוש בכמה דרכונים על ידי אותה ישות. נוסף לכך על מנהל רשות המסים לדרוש מהמשרדים, בהתאם לסמכותו על פי פ קודת מס הכנסה , לקבל מהם מידע בנוגע לכספים שהועברו לתושבי חוץ, כדי שיהיה ניתן ליצור בסיס מידע שיאפשר לאתר את אלה שלא פתחו תיק במשרד השומה ולבדוק את הדיווחים של אלה אשר הגישו דוחות. משרד מבקר המדינה מעיר כי על רכזי המודיעין במשרדי החקירות של אגף מס הכנסה לנהל מעקב אחר מילוי ההנחיות שהעבירו למְרַכְזֵּ י המודיעין. אם רכזי המודיעין אינם מוודאים שההנחיות שלהם מבוצעות, ואם הם אינם בודקים את איכות ביצוע המשימות ומחווים דעתם על הביצוע - אין משמעות, למעשה, לאחריות המקצועית שהוטלה על רכזי המודיעין. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד האוצר בתיאום עם משרד העלייה והקליטה לפעול לקידום תיקון החוק כך שתוכל רשות המסים, במקרים מסוימים, לדרוש מתושבים חוזרים ותיקים ומעולים דיווח על הכנסות שהפיקו מחוץ לישראל לאחר המועד שהיו לתושבי ישראל. .בעקבות דוח מבקר המדינה 65 א הגיש מנהל רשות המסים בקשה לתיקון החקיקה במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2015 ,. ניסיון זה לא צלח בין היתר, בשל פיזורה של הכנסת. רשות המסים ניסתה שוב לקדם את ביטול הפטור מדיווח בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2016 ., וגם ניסיון זה לא צלח עד מועד סיום הביקורת בפברואר 2017 .לא השתנה דבר זה משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פעולות רשות המסים ומנהלה לתיקון המצב הקיים, זאת כפי שהומלץ בדוח מבקר המדינה. נמצא כי מְרַכְזֵּי המודיעין שבמשרדי השומה אינם מקפידי ם לשמור על חסיון מוסרי המידע. נמצא כי בכל משרדי השומה שנעשתה בהם הביקורת של משרד מבקר המדינה, העבירו מְרַכְזֵּי המודיעין ליחידת ביקורת ניהול ספרים או למפקחי המס את התרשומת שעשו עם המקור שמסר את המידע ובכלל זה את פרטיו המזהים כמו שמו ומספר הטלפון שלו. אפילו במקרה אחד שבו ביקש המקור במפורש להישאר אנונימי הועברו פרטיו כמתואר לעיל. בכך מסכנים מְרַכְזֵּי המודיעין שבמשרדי השומה את מוסרי המידע, ופוגעים בקשר עתידי עם מוסרי מידע לרשויות המס. משרד מבקר המדינה מעיר כי על מטה המודיעין למלא את תפקידו כיחידת מטה בהתאם לאחריות המקצועית שניתנה לו, כמנחה של מְרַכְזֵּי המודיעין שבמשרדי השומה ומסמ"ק. לשם כך עליו להנחות את מְרַכְזֵּ י המודיעין בהתאם לשיטות העבודה של המודיעין, ולהקפיד שבתהליך העבודה יתרחשו גם איסוף מידע מהשטח וגם אימות של מידע שהתקבל , ובד בבד להנחות את מְרַכְזֵּי המודיעין בעבודתם השוטפת. על מטה המודיעין לקבוע בעבור מְרַכְזֵּי המודיעין תכנית עבודה לאיסוף מידע ולקבלת הנ חיות לפי הצורך. בתכנית זו יש להביא בחשבון את המיקום הגאוגרפי ואת סוג האוכלוסייה שעליה מופקד כל משרד שומה או משרד מסמ"ק ולהשתמש בנגישות ובקרבה שיש למְרַכְזֵּי המודיעין בעבודתם עם אוכלוסייה זו. נוסף לכך, כיחידת מטה, על מטה המודיעין לעקוב אחר תהליך העבודה ואחר התקדמות תכנית העבודה וההנחיות שהפיץ, ולוודא שאיסוף המידע מתנהל כפי שנקבע. | בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי עד למועד סיום הביקורת בפברואר 2017 , הצליחה יחידת המודיעין במשרד החקירות של אגף מס הכנסה במרכז להביא לידי תחילת חקירה ב ארבעה מקרים בלבד מתוך כאלף הישראלים שהתקבל לגביהם מידע במסגרת מסמכי פנמה. משרד מבקר המדינה מעיר כי על רשות המסים לבחון את הצרכים הנדרשים לעיסוק בפרויקטים מיוחדים של מודיעין ולהקצות משאבים בהתאם, כדי לייצר הרתעה. כאשר מפרסמת הרשות בתקשורת כי היא מטפלת בפרויקט מיוחד, אך בפועל אין פעילות ממשית והיקפה אינו גדול, הדבר עלול דווקא להפחית מכוח ההרתעה של רשות המסים, ואולי אף ליצור מצב הפוך מהרצוי. | 967 |
רשות המיסים בישראל . החלטות מיסוי מקדמיות הועלה כי רשות המסים לא גיבשה מדיניות אחידה בשאלה אם כספים שאדם מוציא מחברת הארנק שבבעלותו לצורך רכישת דירת מגורים יסווגו כדיבידנד. הרשות לא פרסמה חוזר המבהיר, לעובדי הרשות, לנישומים ולמייצגים, את מדיניותה במכלול היבטי המס הנוגעים לעסקות מקרקעין בין אדם לבין חברה שבשליטתו (מס הכנסה, מע"ם ומיסוי מקרקעין). על הרשות ליזום מיפוי שנתי, באמצעות שע"ם, של כל העסקות שבמסגרתן מוכר אדם את דירת מגוריו לחברה שבשליטתו, כדי לאתר עסקות שבהן נופח השווי לצורך הימנעות מתשלום מס על משיכת כספים מהחברה. מן הראוי לעגן חובת דיווח, בהצהרת הון, על נכסי נדל"ן שנרכשו על ידי חברת ארנק בבעלות הנישום. הביקורת העלתה כי היבטי מיסוי מקרקעין לא נידונו בשלוש החלטות המיסוי האמורות לעיל, אשר התקבלו בשנים 2014-2008 . החלטות אלולא הועברו לידיעת מיסוי מקרקעין . הביקורת העלתה היעדר תיאום בין אגפי המיסוי במקרים שבהם סוגיית המס העומדת במוקד הבקשה למתן החלטת מיסוי רלוונטית לכמה מערכי מס. הביקורת העלתה כי עד מאי 2016 הוכפפה יחידת מחירי העברה לסמנכ"ל שומה וביקורת, ולא נכללה בחטיבה המקצועית, אף על פי שמדובר ביחידת מטה מקצועית שאמורה לפעול במסגרת החטיבה המקצועית . גם המערכת הממוחשבת של החלטות מיסוי ברשות לא נפתחה לשימוש עובדי יחידת מחירי העברה, ועדיין אינן נכללות בה החלטות מיסוי בתחום זה. בקשתה של החברה הרב-לאומית התקבלה, ונקבע כי "בכפוף לעובדות המפורטות לעיל החברה הזרה תיחשב כמי שאין לה מוסד קבע בישראל בשל פעילותו של היחיד ובשל כך בלבד". כלומר, בהחלטה 36/08 נקבע כי פעילות היחיד מביתו אינה מקימה למיזם הזר מוסד קבע בישראל, ואילו בהחלטה 253/12 נקבע כאמור להפך. על הרשות לקבוע בנוהל פנימי, כי טרם גיבוש החלטה בכל בקשה, על מקבלי ההחלטה הרשות לבחון החלטות קודמות שפורסמו בנושאים דומים. במקרים בהם ההחלטה החדשה מהווה שינוי עמדה עקרונית בסוגייה, על הרשות לציין במפורש כי החלטה זו היא עמדת הרשות מכאן ואילך בסוגייה הנדונה ומבטלת את עמדתה בסוגייה הנדונה לגבי החלטות המיסוי הקודמות (בפירוט מספרן הסידורי של ההחלטות הקודמות). הביקורת העלתה כי חברה ה' גבתה מלקוחותיה את מלוא סכום העסקה כולל סכום המע" ם לגבי כלל השוברים, ובלי שהוציאה באו תה עת חשבונית מס, אלא רק לאחר מימוש השובר. עם זאת, היא לא העבירה לרשות את סכומי המע"ם שגבתה בגין שוברים שלא מומשו. התנהלותה זו עמדה בניגוד להחלטות המיסוי שקבעו כי על החברה חלה חובת תשלום מע"ם על שוברים שלא מומשו. | .הביקורת העלתה כי בחינת יישומן של החלטות המס אינה כלולה בתכניות העבודה של כלל מערכי המס של הרשות (מס הכנסה, מע"ם ומיסוי מקרקעין), ולפיכך הרשות ממילא אינה בוחנת יישום החלטות אלה. ברשות גם אין הנחיה לבדוק, בשלב ניתוב התיקים, את הציות להחלטות מיסוי. בתכניות העבודה של מס הכנסה החל בשנת 2011 (לגבי דוחות שנת2008 )ואילך נכללו בתכנית העבודה רק תיקים שבהם הוגשו בקשות למתן החלטה מקדמית, אך לא התקבלו לגביהן החלטות מיסוי בהסכם: (1) תיקי נישומים שבהם הוגשו בקשות להחלטות מקדמיות אשר נדחו ; (2) תיקי נישומיםשבהם הוגשו בקשות להחלטות מקדמיות אשר משכו את הבקשה או שקיבלו החלטה לא בהסכמה40; (3) תיקי נישומיםשבהם הוגשו בקשות להחלטות מקדמיות אשר הועברו לפקיד השומה ללא החלטה. ללא בדיקות אלו, ולו מדגמיות, עולה החשש לאובדן מס משמעותי ולאפליית מס בין נישומים. | 968 |
חברת דואר ישראל בע_מ . ניהול הנכסים וההתקשרויות - חברת דואר ישראל בע_מ משרד מבקר המדינה מעיר לחברת הדואר כי עליה לפעול לטיוב מערכת המחשוב באופן שיקל על אנשי מחלקת הנכסים להפיק, באופן מובנה ואמין, את הדוחות והנתונים הנדרשים להם במסגרת עבודתם וכדי שיוכלו לספק דוחות ניהוליים להנהלה ולהבטיח את אמינות נתוני המערכת. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת החברה כי עליה לחזק ולהגדיר במפורש את כללי הממשל התאגידי באופן שתימנע בעתיד היווצרותו של מצב מעין זה, שבו בעל תפקיד בחברה יכול על דעת עצמו להורות להקל בתנאי החוזה. רצוי לשקול כי בעתיד העברתו של נכס מקרקעין לקונה תותנה באישורה של ועדת הנדל"ן שבחברה או של ועדה אחרת מטעמו של דירקטוריון החברה. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי בשנים 2012 ו-2013 בוצעו הערכות שווי לחלק קטן מנכסי החברה, אולם מאז לא חלה כל התקדמות בנושא ומרבית הנכסים טרם הוערכו מחדש. על הנהלתה של חברת הדואר לשקול את הצגתם של נתוני השווי המעודכן של הנכסים שברש ותה באמצעות הוספת ביאור לדוחות הכספיים, זאת בהתאם להמלצת תקן החשבונאות הבין -לאומי. הדבר יתרום לשיפור איכות המידע המובא לפני הנהלת החברה, לפני רשות החברות ולפני קוראי הדוחות הכספיים שלה בעניין הנכסים שבהם היא מחזיקה ושוויים הכלכלי המעודכן. .הועלה כי בפועל דמי השכירות ש משלמת החברה בעד נכס זה גבוהים בהרבה ממחירם בשוק. במכתב ששלח מנהל הנכסים של החברה בדצמבר 2016 לחברי ועדת הנדל"ן נכתב כי נדרש אישורם לתשלום של דמי שכירות חודשיים בסך 16,804 ש"ח צמודים למדד, זאת אף שהשמאי הממשלתי אמד את דמי השכירות החודשיים ב - 11,000 ש"ח38. יוצ א אפוא שסכומם של דמי השכירות ששולמו בפועל גבוה בכ -50% מהסכום שנקבע בחוות הדעת של השמאי הממשלתי. במכתב צוין כי הנושא הועבר לטיפולו של עורך דין חיצוני, וכי לא ניתן להפסיק זמנית את תשלומי שכר הדירה מאחר שאי-תשלום עלול לשמש עילה לפינוי הנכס. משרד מבקר המדינה מעיר כי הצורך של החברה לספק שירות לאוכלוסייה במקומות השונים הוא מובן, אך מחובתה למצוא איזון ראוי בינו ובין העמידה בכללי מינהל תקין וכן עליה לשמור על בטיחות העובדים והלקוחות. מבדיקת משרד מבקר המדינה עלה כי "מודול הנדל"ן" במערכת ה -SAP - מערכת המחשב הנוכחית שבה משתמשת מחלקת הנכסים - אינו מאפשר לשלוף בצורה מהירה וקלה, על פי דוחות מובנים, נתונים חשובים אשר נדרשים לאנשי המחלקה לצורך עבודתם השוטפת. לדוגמה, אי-אפשר להוציא מהמערכת דוח תשואה (הכנסות משכירות חלקי שווי הנכס) שילמד על מידת הרווחיות של כל נכס. כמו כן המערכת מסורבלת ואינה מאפשרת לקבל תמונת מצב על כל נכס בנפרד, אלא מפיקה עבור כל נכס כמה שורות, ויש צורך לייצא נתונים מהמערכת לתוכנת "אקסל" ולאחר מכן להתחיל למיין ולטייב חלק מהנתונים. עוד עולה כי המערכת אינה מאפשרת הוצאת דוח תזרים מזומנים מסודר עבור כל נכס ומציגה באופן שגוי אירועים חד-פעמיים. מבדיקה שביצע משרד מבקר המדינה עולה כי להתקשרות עם חברות ב' וג' לא קדם הליך מכרזי בהתאם לנדרש בדין, אלא ההתקשרות נעשתה בפטור ממכרז. | על הנהלת החברה לפעול לאלתר לגביית דמי השימוש האמורים, ובכלל זה עליה לבחון ביסודיות את האפשרות לגבייה רטרואקטיבית של חובות העבר. הדירקטוריון נדרש לפקח על עניין זה. | 969 |
נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ . התקשרויות עם ספקים וגיוס עובדים - חברת נתיבי ישראל נמצא כי ועדת האיתור קבעה שהמועמד עומד בתנאי הסף על סמך הצהרתו .47כי ניהל עובדים חיצוניים על החברה להקפיד לפעול בהתאם לנוהל למניעת ניגוד עניינים, ובמקרים שהמועמד מציין קרבה משפחתית, על הוועדה לניגוד עניינים לדון בעניינו קודם לדיון בוועדת האיתור. המקרים שהובאו מצביעים על חוסר בהירות באשר לפעולה הנדרשת במקרים של היכרות מוקדמת בין חבר ועדה למועמד. על החברה להסדיר בנוהל את אופן הפעולה במקרים שחבר בוועדת האיתור, ויו״ר הוועדה בפרט, מכירים מועמד. אופן הפעולה צריך להיות בהתאם לטיב ההיכרות המוקדמת עם המועמד (מקצועית, אישית או משפחתית וכד׳) ולמשך ההיכרות עמו. יש לקבוע באילו מקרים על חבר הוועדה לפסול את עצמו מהשתתפות בוועדה, ולהקפיד לפעול על פי הנוהל. על רשות החברות, מתוקף סמכותה לאישור הנוהל למינוי בכירים, לוודא כי החברה תסדיר נושא זה בנוהל. מומלץ להקפיד על הגדרת היקפים מכומתים ומדידים בתנאי הסף, כדי למנוע פרשנויות שונות בנוגע לעמידת המועמדים בתנאים. על ועדת האיתור לפרט את הנימוקים להחלטותיה כדי להבטיח הליך איתור שקוף ושוויוני, ועל חברי הדירקטוריון, בבואם לאשר את המינוי, לתת דעתם לקבלת נימוקי הוועדה כנדרש, בהתאם לתקנות המינויים. על פי נתוני החברה, בעיבוד משרד מבקר המדינה על החברה לפעול ליישום ההנחיות בעניין ייצוג הולם של נשים, ובכלל זה לפעול למינוי נשים לחברות בוועדות האיתור ולעמוד ביעדים שקבעה לעצמה לאיוש נשים, בעיקר בדרגות הניהול הבכירות. מומלץ כי החברה תפעל באופן יזום לאיתור מועמדות לתפקידי ניהול בחברה. משרד מבקר המדינה מציין כי על פי הוראות תקנות המינויים, על החברה להביא את הנוהל למינוי בכירים לאישור רשות החברות, וכי על רשות החברות לוודא כי הנוהל יובא לאישורה. | הביקורת מציינת כי בנוהל למינוי בכירים שהיה תקף באותו מועד אין התייחסות למצבים שלא ניתן לקיים בהם את הנוהל בנוגע להרכב ועדת האיתור מחמת היעדר סמנכ״ל רלוונטי במכרזים לאיוש עובדים בכירים. מן הראוי להתאים את הנוהל למצבים אלה. | 970 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . הרפורמה במבחני הנהיגה משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה להשלים את הבחינה בדבר מחירי המבחן המעשי, למול העלויות המשולמות לחברות והשתתפות תקציב המדינה. עוד מומלץ לבחון הכנה לתרחישים שונים לפני גיבוש תעריפי אגרה, כדי למנוע מצב של חריגה בתשלומים שלא נערכו אליהם בעוד מועד, ואשר יגרמו להעלאת התעריפים לציבור בדיעבד. מיליון ש"ח 12-לפי מסמכי ועדת המכרזים, מדובר בהקלות בסכום של כ מכלל התשלומים ששולמו לזכיינים. נוסף על כך, 12%-לשנה, שהם כ ועדת המכרזים החליטה שלא לממש את מנגנון הקנסות שנועד להבטיח את העמידה של הזכיינים בתנאי המכרז, בעיקר בכל הנוגע לרמת השירות לציבור (ראו להלן). משרד מבקר המדינה ממליץ למת"ח לתעד את תהליך עדכון התבחינים זאת נוכח הניסיון המקצועי שהצטבר בשנתיים האחרונות מאז יישום המכרז ולשם שימור הידע הארגוני. משרד מבקר המדינה מציין כי הגם שחלק מההקלות ניתנו בהחלטת ועדת המכרזים, מומלץ כי ועדת המכרזים תקיים הליכי הפקת לקחים. זאת כדי להימנע מיצירת תמריץ למציעים עתידיים במכרזים דומים למיקור חוץ של שירותים חיוניים, להגיש הצעות כדי לזכות במכרז, ולאחר מכן - לבקש הקלות ושינויים. עוד נמצא כי מת"ח לא צפה את הקושי בגיוס בוחנים בעלי ניסיון ונדרש לתת הקלות לזכיינים, בין היתר בתנאי ההכשרה של בוחני הנהיגה לעומת תנאי ההכשרה שנקבעה במכרז. יוצא אפוא כי מחד נקבעו במכרז תנאים שלא תאמו את המציאות ומאידך בהתאם לתשובות חברה ב' חלק מהקנסות נזקפו עקב העדר פיתוחים טכנולוגיים נדרשים. משרד מבקר המדינה ממליץ למת"ח להפיק לקחים ממכרז זה, כדי שבעתיד לפני פרסום מכרז לקבלת הצעות יתבצעו עבודת מטה מעמיקה והכנה של מסמכי המכרז באופן שיביא לכך שרמת אי-הוודאות תהיה מזערית, ושהנתונים הנמסרים למציעים יהיו מדויקים ככל האפשר. כמו כן, מומלץ לבחון פיתוח טכנולוגי הולם לשם מעקב אחר יישום ההסכם לצד מבנה קנסות אפקטיבי, לרבות קביעת רף עליון לקנסות וקביעת חלופה שלפיה תיבחן הפסקת התקשרות במקרה שסכום הקנסות יהיה גבוה מרף זה. עם השלמת מבנה קנסות אפקטיבי יש לפעול ליישמו. קביעת תנאים מתאימים מראש תמנע את הצורך בדיון בבקשות לשינוי ניכר בתנאים לטובת הזכיינים, ובכך תגביר את השוויוניות ואמינות המכרזים בעתיד. נוסף על כך, קביעת תנאים כאמור תאפשר למדינה לכמת את עלויות ההתקשרות ולשמור על עקרונות מכרזים שאינם הפסדיים למתמודדים. לגבי שו"ש 2019 נמצא כי מאז קבלת הצעת המחיר של חברה ג' במרץ נוספים, הנושא נמצא כבר יותר משנה וחצי בבחינה בהתאם להחלטת ועדת המכרזים, וטרם התקבלה החלטה בנושא. הרפורמה במבחני הנהיגה, שנועדה לשפר את השירות לציבור, תרמה לצמצום זמן ההמתנה למבחן הנהיגה וכן לשיפור וייעול של המבחנים, באמצעות שימוש בטכנולוגיה מתקדמת המאפשרת אחידות של הבחינה, שקיפות, מקצוענות וזמינות. כמו כן, צילום מבחן הנהיגה מאפשר בקרה על המבחן ויכולת ערעור אפקטיבית. עם זאת, משרד מבקר המדינה העלה כמה ליקויים ביישום הרפורמה שהביאו לעלויות נוספות, ובהם מתן הקלות לזכיינים על ידי משרד התחבורה שלא על פי המכרז, ושינויים במערכת הממוחשבת שלא הובאו בחשבון בעת אפיונה. כמו כן, מאז יישום הרפורמה חלה ירידה בשיעור המעבר בבחינות הנהיגה; גדל שיעור הערעורים המוצדקים; התשלום הממוצע של משרד התחבורה לזכיינים בגין כל מבחן עלתה על סכום האגרה הנגבה מהנבחן; נצברו קנסות גבוהים בקרב הזכיינים עקב אי-עמידה בתנאי המכרז, בעיקר עקב איחורים בשיבוצים במבחן נהיגה; ונוצר עומס מטלות על המפקחים, המצריך לבחון את האפקטיביות של עבודתם. מומלץ שמשרד התחבורה יפיק לקחים מיישומה של רפורמה זו, כדי שבעתיד לפני פרסום מכרז לקבלת הצעות תתבצע עבודת מטה מעמיקה לצורך הקטנת רמת אי- הוודאות והצגת נתונים מדויקת ככל שאפשר. כמו כן, מומלץ כי משרד התחבורה יבצע סקר שביעות רצון בקרב התלמידים ומורי הנהיגה, לצורך הפקת לקחים מהרפורמה וטיוב השירות לציבור. | משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה לפעול לריכוז ולכתיבה מסודרת של כל הנהלים וההנחיות, האמורים להסדיר את מערכת היחסים בין הגורמים הקשורים לתחום מבחני הנהיגה, כדי שהנהלים וההנחיות יהיו שקופים וידועים לכול. ריכוז הנהלים וההנחיות במקום אחד, כגון אתר מרשתת (אינטרנט) או אוגדן נהלים, יאפשר לכלל הציבור המעוניין בכך וכן לתלמידים ולמורי נהיגה, ובכללם מורים חדשים, לעקוב אחר ההנחיות לאורך זמן. | 971 |
המוכנות לשוק העבודה המשתנה . למידה לאורך החיים והכשרה מקצועית למבוגרים - התאמתן לשוק העבודה המשתנה אולם ההכוון בגופים אלה הוא ספציפי לצורכי תעסוקה מיידיים, ואינו מייצר בהכרח הבנה ומוטיבציה לגבי המשך הלימוד וההשתדרגות, אף אם לאדם יש מחסור עמוק במיומנויות יסוד ובכישורים רכים. כך, הם מפנים בעיקר לקורסי הכשרה מקצועית, לסדנאות כישורים למציאת עבודה ולקורסי אוריינות דיגיטלית ושפות. נוסף על כך, מי שמשתייך לאוכלוסיות מעוטות אמצעים אחרות או שעובד בתפקיד שבסיכון לאוטומציה, כנראה לא יקבל שירותי הכוון ואבחון בגופים אלה, אף שאבחון פרטני והכוון איכותי יכולים לתרום לרווחתו ולתעסוקתו. בנסיבות שבהן דמי האבטלה משולמים באופן חלקי בלבד למשתתפים בהכשרה מקצועית, הדבר עלול לשמש תמריץ שלילי להשתתפות בהכשרות ארוכות. בביקורת עלה כי אף שלאגף להכשרה מקצועית, למה"ט ולמערך כיתות י"ג-י"ד של משרד החינוך יש קורסי הכשרה בתחומים דומים ואף חופפים ), כל אחד מהגורמים בונה תוכנית לימודים 117לעיתים (למשל, בתחום הרכב לצרכיו, ללא תיאום עם התוכניות האחרות: מה"ט ומשרד החינוך מכנסים כל אחד ועדות מקצוע או ועדות מומחים משלהם; האגף להכשרה מקצועית אינו מכנס ועדות מקצוע כלל זה שנים ארוכות, וחלף זאת מכנס ועדות מקצועיות ספורות, שתפקידן לא הוסדר. משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד העבודה יבחן את מנגנון ההיוועצות בוועדות המקצוע השונות ואת מידת האפקטיביות שלהן, ויבחן הסדרת מנגנון אחיד ויעיל למה"ט ולאגף להכשרה מקצועית בשיתוף משרד החינוך. בכלל זה, יש לבחון את האפשרות לבדיקת צורכי המעסיקים בעזרת כלים מקוונים שיפשטו את תהליך ההיוועצות. מהתרשים עולה כי שיעור בוגרי ההכשרות שעבדו במקצוע הנלמד, המציינים כי עשו בעבודתם שימוש בינוני ומטה בידע הנלמד בקורס, ושיעור אלה שלא היו מרוצים מההתאמה של הקורס לנדרש בשוק העבודה, נע בענפי לימוד , נתון המעיד על אפקטיביות שאינה מיטבית של 53%- ל35% מסוימים בין ההכשרות. בביקורת עלה כי בקשות ממעסיקים לעדכון תוכניות לימודים של האגף להכשרה מקצועית הן נדירות. האגף להכשרה מקצועית הסביר זאת למשרד מבקר המדינה בכך שפרט להכשרות שנבנו במיוחד עבור מעסיק זה או אחר (הכשרות בשיתוף מעסיקים כמוסבר לעיל, כגון הכשרה במפעל), המעסיקים כלל אינם מודעים לתוכן ההכשרות עצמן. על כן העדכונים, אם נעשים, הם פרי יוזמה של מפקחי האגף או של המכללות המכשירות. אולם, גורמים אלה באופן טבעי פחות בקיאים מהמעסיקים בצורכי ההכשרה בשטח. OECD-על אף הצורך הנרחב בשיפור כישורים בקרב עובדים בישראל, נתוני ה מצביעים על פערים אחדים באיכות הלמידה לאורך החיים ונגישותה בישראל: מומלץ כי משרד העבודה ומשרד החינוך יפעלו יחד לקדם קביעת גורם מוביל שיעריך את הכישורים, המיומנויות והעיסוקים הנדרשים בשוק הישראלי ושיידרשו בעתיד, ויבנה את הדרכים להקנותם לעובדים ולאלה העתידים להשתלב בשוק העבודה. היעדר התכלול והחשיבה האסטרטגית על תחום הלמידה לאורך החיים משפיע על האפקטיביות של הפעולות שננקטות בתחום זה ועל מיצוין. להלן הפירוט: | נמצא כי קרנות ההשתלמות אשר נועדו לשמש מקור מימון להשתלמויות מקצועיות של עובדים אינן משמשות בהכרח לייעודן המקורי אלא ככלי . כך יוצא שכלי מימוני זה, הקיים גם במדינות 228לחיסכון לטווח בינוני אחרות, ברובו אינו משמש למטרתו המקורית. | 972 |
המוכנות לשוק העבודה המשתנה . הקניית אוריינות דיגיטלית לאורך החיים 19 - 16 מהתרשים עולה כי הציון הממוצע בקרב נבחנים בשכבת הגיל בממוצע 285 לעומת280 בישראל בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת עמד על מדינות.33 מתוך24 . מיקומה של ישראל במבחן זה הואOECD-ה דורגו ברמות 19 - 16 בגילי2015 מהנבחנים בשנת32% מהתרשים עולה שרק היו ברמת אוריינות דיגיטלית 68% .)3 ורמה2 המיומנויות הגבוהות )רמה נמוכה או חסרי מיומנויות בסיסיות. נמצא כי משרד החינוך אינו מודד את רמת המיומנויות הדיגיטליות של רוב . יובהר כי משרד החינוך 52התלמידים בשום שלב משלבי הלימודים בבתיה"ס מנסה להעריך את מידת השימוש באמצעים דיגיטליים בדרכים שונות )ראו להלן), אך אינו מעריך את רמת המיומנויות הדיגיטליות. בשל כך אין בידי משרד החינוך מידע על אודות הרמה של המיומנויות הדיגיטליות של התלמידים במערכת החינוך. מצב זה אינו מאפשר לקבל תמונת מצב על רמת המיומנויות של תלמידי ישראל, ולכן אין תשתית עובדתית מספקת לגיבוש החלטות מדיניות בנושא, לרבות בנוגע לצורך בצמצום פערים. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך לבחון דרכים לבחינת רמת המיומנויות הדיגיטליות של התלמידים בכל שכבות הגיל, שתיתן תמונת מצב ארצית, שבהתאם לה ניתן יהיה לגבש תשתית לגיבוש מדיניות להעלאת רמת המיומנויות הדיגיטליות בקרב תלמידים. - שני מהלכים מבין הארבעה 2020 נמצא, כי במועד סיום הביקורת - מאי טרם החלו )עבודה עם מרכזי ההכוון התעסוקתי לערבים וחרדים כדי לספק לכל המשתתפים בהם קורסי אוריינות דיגיטלית; הכשרה דיגיטלית למורים חרדים), ושניים אחרים )קהילות דיגיטליות לאוכלוסייה הערבית ולאוכלוסייה הכללית; פעילות עם שירות התעסוקה) התנהלו ברמה פחותה 6,600- - שנתיים לאחר קביעת התוכנית - השתתפו כ2019 מהתכנון. בשנת ) - כמחציתם 30,000) איש בתוכניות, ששיעורם כחמישית מן היעד שנקבע בתוכנית אחת בעיר חורה. נוסף על כך, אף שזיהה את האוכלוסייה החרדית כמוקד חשוב להתערבות, לא נמצא כי המטה פעל בקרב אוכלוסייה זו עד . 124מועד סיום הביקורת במסגרת פעולותיו מהתרשים עולה כי מבחינת תחושת המסוגלות של המורים בסיוע לתלמידים ללמוד באמצעות שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית, ישראל נמצאת בפער גדול . עוד עולה כי ישראל נמצאת מעל ממוצע OECD- אחוזים מממוצע ה15 של מבחינת שיעור המורים שציינו כי הוכשרו לשימוש בתקשוב לצורכי OECD-ה מהמורים בישראל מעידים כי לא עברו הכשרה כזו. 42% הוראה. יודגש כי מהתרשים עולה כי ככל ששלב הלימוד מתקדם יותר, שיעור המורים שציינו שהשתלמו בהוראה בסביבה מתוקשבת קטן. בשלבי היסודי וחט"ב ניתן לראות ירידה בשיעור המורים שציינו שהשתלמו בהוראה בסביבה מתוקשבת בין שנת התשע"ה להתשע"ז, אך בחט"ע נראית עלייה קלה בין שנים אלה. מהמורים בכל שלבי הלימוד ציינו בשנת התשע"ז כי לא עברו 40%-ככלל, כ השתלמות בהוראה בסביבה מתוקשבת. רמת מיומנויות דיגיטליות גבוהה של מורים היא תנאי הכרחי לשיפור המיומנויות הדיגיטליות של התלמידים במהלך לימודיהם בביה"ס. התרשימים לעיל מראים שרמת המיומנויות הדיגיטליות של המורים והכשרתם לנושא זה אינה מיטבית. | משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך לבחון את תוכנית ההכשרה הקיימת, להרחיבה ולהתאימה בדרך שתקנה למורים את המיומנויות הדיגיטליות הנדרשות לשם מילוי תפקידם. עוד מוצע להרחיב את הנגשת התוכנית באופן מקוון לכלל המורים, תוך מעקב ובקרה של המשרד על ביצועה. שיטת הלמידה מרחוק, שבה התמקדה מערכת החינוך בתקופת משבר הקורונה, מחזקת צורך זה. | 973 |
המוכנות לשוק העבודה המשתנה . פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בתעשיית ההיי-טק עד כה בוצע השלב הראשון של המחקר המלווה, שנשען על איסוף נתונים מהלמ"ס בנוגע לשילוב ערבים בהיי-טק. עם זאת, במועד סיום הביקורת טרם גובשו תוצרי המחקר. יוצא אפוא כי מלבד בקרה טכנית על אמיתות הנתונים המדווחים בחלוף חמש שנים מהפעלת התוכנית, אין לממונה על זרוע העבודה נתונים כלשהם שיאפשרו לו להעריך את אפקטיביות ההכשרות שעברו מרבית המושמים במיזם. מומלץ כי משרד העבודה יאסוף וינתח את כלל נתוני ההשמה והשכר של המשתתפים בתוכנית לשילוב אוכלוסיית המיעוטים בהיי-טק לשם בחינת האפקטיביות של התוכנית והאפשרות למתן סיוע נוסף - פרטני - למושמים לאור הפוטנציאל הגבוה שלהם; רבים מהם בעלי תארים אקדמיים במקצועות ההיי-טק. מומלץ כי מה"ט תבחן דרכים לשדרוג תוכנית הלימוד של נשים חרדיות במסגרת מסלול הנדסאות תוכנה או בדרך אחרת על מנת לממש את הפוטנציאל שלהן להשתלבות בתעשיית ההיי-טק. מהנתונים שהעבירה רשות החדשנות למשרד מבקר המדינה עולה שבמועד סיום הביקורת עמדה הרשות ביעדי ההכשרה שקבעה. דוח הון אנושי בהיי- טק אף מציין כי "קיימים ניצנים של פתיחות לקליטת עובדים מערוצי הכשרה מהעובדים חסרי הניסיון ("ג'וניורים") 3% ,חוץ אקדמיים". כך לדוגמה . יצוין 101 הוכשרו בסיירות התכנות2019 שגויסו במחצית הראשונה של שנת בוגרים בשנה 1,000-כי שוק סיירות התכנות הישראלי מכשיר בסה"כ כ מסגרות (הכוללות הן את המסגרות הפועלות במסגרת 20-באמצעות כ .102)התוכנית המתוארת של רשות החדשנות והן מסגרות פרטיות החסמים לייצוגן של נשים בהיי-טק והדרכים להעלאתו נוגעים לפעילותם של כמה משרדים וגופים ממשלתיים. לשם כך נדרשת תוכנית מתכללת, שתבחן דרכים להסרת החסמים על פני רצף החיים בראייה בין-משרדית, כפי שהמליצו הדוחות הנזכרים למעלה. בביקורת עלה כי התוכניות הממשלתיות מופעלות ומתקיימות ללא תכנון מערכתי. על פי דוח הון אנושי בהיי-טק, שיעור הנשים בהיי-טק נמצא בנסיגה מסוימת, ובתפקידים טכנולוגיים ובתפקידי ניהול טכנולוגיים המצב אף עגום יותר. לפיכך ספק אם אפשר למצות את הפוטנציאל של הנשים ללא תוכנית מערכתית ומשולבת. מהאוכלוסייה אולם נמצאות בייצוג חסר 50%-נוכח העובדה שנשים הן כ בתעשיית ההיי-טק, משרד מבקר המדינה ממליץ על קידום תוכנית כוללת שתציע רצף של פתרונות להסרת חסמים, לפי שלבי החיים וההתפתחות המקצועית של הנשים, החל במערכת החינוך, דרך השירות הצבאי והאקדמיה ועד לשלב התעסוקה והשילוב בתעשייה. אין ספק בדבר החשיבות של שיתוף פעולה בין גורמים ממשלתיים לעניין שילוב נשים בתעשיית ההיי- טק, אך תשובות רשות החדשנות ומל"ג מחדדות את החשיבות בקביעת גורם שיתכלל ויוביל תוכנית לשילוב נשים בתעשיית ההיי-טק. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד העבודה להמשיך ולעקוב אחר איכות ההשמות של נשים במיזם המשותף בתעשיית ההיי-טק, ובכלל זה אחר שכרן והשתלבותן בתפקידים בכירים בליבת התעשייה. | מומלץ שמל"ג וּות"ת יכינו תוכנית סדורה, בשיתוף משרד האוצר וראשי המוסדות האקדמיים, הכוללת יעדים להגדלת מספר אנשי הסגל הבכיר והזוטר בפקולטות של מקצועות ההיי-טק, ותקדם פתרון ארוך טווח שיאפשר התמודדות מיטבית עם המחסור באנשי סגל בהתאם לגידול הנדרש והצפוי במספר הסטודנטים הלומדים מקצועות אלו. ראוי שבמסגרת התוכנית תינתן תשומת לב מיוחדת לצורך להגדיל את מספר הסטודנטים הממשיכים ללימודי תואר שני מחקרי (עם תזה) ודוקטורט ישיר במקצועות אלה, לטובת יצירת עתודת סגל באוניברסיטאות. כן ראוי שבמסגרת התוכנית שתגובש יובא בחשבון שילוב של דרכי הוראה חדשות, כמו למידה מרחוק ולמידה מקוונת, שביכולתן להשפיע על מספר אנשי הסגל שיידרשו ועל מאפייניהם. משרד מבקר המדינה ממליץ שתוכניות אלו ייבנו בשיתוף פעולה עם התעשייה על מנת למצוא דרכים לספק והן את הצורך של האקדמיה 79הן את הצורך של התעשייה לכוח אדם איכותי בסגל איכותי שיכשיר את הדור הבא של הסטודנטים במקצועות ההיי-טק. | 974 |
המוכנות לשוק העבודה המשתנה . הסביבה הלימודית בבתי הספר העל-יסודיים כתשתית להקניית מיומנויות המאה ה-21 משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פרויקט חצרות לימודיות המגשים את מדיניות משרד החינוך להרחיב את הלמידה החוץ-כיתתית, אשר טומנת . 21-בחובה כר נרחב להקניית מיומנויות המאה ה נמצא כי בפועל אושר שיעור מזערי של מרחבים חוץ-כיתתיים בבתיה"ס העל-יסודיים. מומלץ כי המשרד ינתח את הסיבות לכך, יגבש יעדים במסגרת תוכנית עבודה, יקבע לפרויקט מקורות תקציביים, ינתח את מספר הבקשות שהוגשו במסגרת הפרויקט עד כה ויבחן מהם כשלי הפרויקט ומהם החסמים העומדים בדרך להגשמתו, על מנת לעודד את בתיה"ס להקים חצרות לימודיות. משרד מבקר המדינה מציין כי משבר הקורונה והשלכותיו על מערכת החינוך מצביעים על חשיבותם של השימוש ברשת האינטרנט ושל המיומנויות הטכנולוגיות והדיגיטליות הנדרשות לתלמידים לצורך שימוש אפקטיבי בה, וכי ראוי לפתח את היכולות שנוצרו בבתי הספר בתקופה זו. מומלץ כי משרד החינוך ימשיך לעקוב אחר התפקוד של בתי הספר בתחום זה ולוודא כי השימוש ברשת האינטרנט וביכולות המקוונות שפותחו בעת משבר הקורונה . 37 -העל-יסודיים החלשים מהבחינה החברתית-כלכלית ובבתי הספר העל יסודיים בחינוך הלא-יהודי - כך שתובטח נגישות טובה למחשב לכל מורה בכל בי"ס. הבטחת הנגישות תאפשר למורה לרכוש בעצמו את מיומנות האוריינות הטכנולוגית והדיגיטלית, ולהעבירה כראוי לתלמידיו. מומלץ כי המשרד ישלים את הסקר הארצי המקיף על מצב התקשוב בבתי הספר ובהמשך יעדכן את הנתונים על זמינותם של מחשבים למורים באופן שוטף. בביקורת עלה כי בתיה"ס לרוב ממקדים את הלמידה בין ארבעת קירות 5%-הכיתה הבנויה; וכי בישראל לומדים בלמידה חוץ-כיתתית פחות מ . 73 בפינלנד50%- במדינות סקנדינביה ו40% מהזמן, לעומת גם בפגישות שערך משרד מבקר המדינה עם מנהלי בתי"ס בנושא צוין כי למידה בגבולות הכיתה מקשה על התלמידים, וכי יש צורך לאפשר להם למידה במרחב חוץ-כיתתי. כך למשל ציין אחד מהם כי ילדים בגיל הצעיר אינם יכולים רק לשבת בכיסא, ויש צורך לאפשר להם ללמוד גם בגן ירק, בפינת חי, בטיול ואף תוך כדי בנייה. על אף ההבנה כי למידה חדשנית והקניית מיומנויות מזדמנת בכל חלקי ביה"ס, ולא רק בכיתות הלימוד, עלה בבדיקה כי בפועל שיעור בתיה"ס שעושים שימוש בלמידה חוץ-כיתתית שכזו הוא מועט, כפי שיפורט להלן: סביבת לימודים המצוידת בכלים טכנולוגיים ודיגיטליים מתקדמים היא תנאי בסיסי וחיוני להקניית מיומנויות טכנולוגיות ודיגיטליות לתלמידי מערכת החינוך. היא מאפשרת לתלמידים שימוש נרחב ואפקטיבי בהם. הביקורת העלתה כי הכלים הטכנולוגיים והדיגיטליים אינם מצויים במידה מספקת בבתי הספר, וכי רמת השימוש בכלים הללו נמוכה. משרד מבקר המדינה מדגיש את הצורך בהשלמת ההצטיידות הנדרשת בבתי הספר בכלים הטכנולוגיים והדיגיטליים הנחוצים, ובהרחבת השימוש בהם בקרב התלמידים. נוכח משבר הקורונה מתחדדת חשיבותה של תשתית טכנולוגית ודיגיטלית מקיפה ואיכותית בבתי הספר, שתהווה את הנדבך הבסיסי והחיוני ללמידה מרחוק. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את תוכנית ההצטיידות של משרד החינוך שגובשה בתקופת הקורונה, כאמור בתגובתו המשלימה של משרד , לצורך צמצום הפערים בנושא תקשוב בתי הספר 2020 החינוך באוקטובר וקידום תשתית דיגיטלית ללמידה מרחוק. מומלץ שמשרד החינוך יפעל לניצול התקציב שהוקצה לו ליישום תוכנית מקיפה לטיפול בלמידה מרחוק בצל הקורונה, וזאת לצד המאמץ הנדרש .40מהמשרד לסגור מחסור של אמצעי קצה של תלמידים בבתיהם עוד מציין משרד מבקר המדינה כי מומלץ למסד מערך מתאים של הדרכה ותמיכה טכנית שיתמוך בתהליך זה, אחרת עלולים משאבים רבים שיושקעו בהצטיידות לרדת לטמיון. כמו כן, מומלץ להמשיך לפתח את רמת המחשוב של בתי הספר ולשלב הקניית מיומנויות שימוש במחשב, שכן אין להסתמך " במחשב בבתיהם הופך אותם Z-על כך שהשימוש שעושים ילדי "דור ה לבעלי בקיאות ביישומים הנדרשים לתלמיד במחשב, כדוגמת יישומי אופיס, . 41'הכנת מצגת, כתיבת מסמך, בניית גרף או תרשים וכד בביקורת עלה כי על אף הפוטנציאל הגדול הגלום בפרויקטים אלה, למשרד החינוך אין מחקר מלווה לפרויקטים; אין לו מעקב אחר איכות בתיה"ס המשופצות או החצרות הלימודיות M21 החדשניים המוקמים, כיתות ; אין מידע על תרומתם של מרחבים אלה ללמידה חדשנית 52המוקמות , על שביעות רצונם של גורמי השטח וכן על חסרונות 21-המותאמת למאה ה וחסמים בפרויקטים אלה. מומלץ כי המשרד ילווה את שלושת הפרויקטים החשובים האלה במחקר מלווה, אשר יבחן את יתרונות הפרויקטים וחסרונותיהם, יצביע על נקודות לשימור ולשיפור וכן על חסמים ויפיק מכל אלה תובנות כך שיוכל לשפר ולייעל את הפרויקטים. משרד מבקר המדינה בדק בבתיה"ס העל-יסודיים את נתוני החיבור לאינטרנט ומאפייניהם, באמצעות נתונים שהתקבלו ממינהל התקשוב. נמצא מבעלי קו 14%- מבתיה"ס העל-יסודיים יש קו אינטרנט, אולם ל95%-כי לכ האינטרנט אין חיבור של כיתות הלימוד לרשת האינטרנט. זאת ועוד, נמצא כי נפח הגלישה הפוטנציאלי (רוחב הפס) אינו אחיד לכל בתיה"ס; מקרב הם 43%-בתיה"ס שיש נתונים בנוגע לשיעור ניצול קו האינטרנט שלהם כ ); 100M/15M( בעלי רוחב פס בינוני5%-); כM50/M10( בעלי רוחב פס נמוך אין מידע על רוחב 26%-); ועבור כ200M/30M( בעלי רוחב פס גבוה26%-כ הפס. | מהתרשים עולה כי היחס בין מספר המורים למספר המחשבים בחינוך הממלכתי טוב יותר מהיחס בחינוך הממלכתי-דתי ובחינוך החרדי; בולט במיוחד מיעוט המחשבים למורים בחינוך החרדי. יצוין כי עבור רוב בתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים היו למשרד 64%- ו70%( החינוך נתונים על היחס בין מספר המורים למספר המחשבים מבתי הספר, בהתאמה), ואילו לגבי בתי הספר החרדיים היו למשרד החינוך מבתי הספר). 4%-נתונים רק עבור מיעוט קטן מהם (כ למשרד החינוך מידע חלקי על מספר המחשבים שיש למורים בבתי הספר העל-יסודיים. הדבר אינו מאפשר לו לקבל תמונת מצב מקיפה ועדכנית על הנגישות של השימוש במחשב למורים. מהנתונים הקיימים עולה שנגישות השימוש במחשב למורי בתי הספר העל-יסודיים אינה גבוהה דיה, אף על פי שהמחשב הוא כלי עבודה חיוני למורה. מצב זה שכיח בעיקר בבתי הספר העל-יסודיים החלשים מהבחינה החברתית-כלכלית ובבתי הספר העל- יסודיים בחינוך הלא-יהודי. בדומה להמלצות בדבר שיפור יחס מספר התלמידים למחשב, מומלץ כי משרד החינוך יקבע גם את היחס הנדרש של מורים למחשב בבתי הספר, ובהתאם לכך יפעל לשיפור היחס הקיים בבתי הספר שבהם נגישות השימוש במחשב למורים נמוכה. על המשרד לעשות זאת תוך התמקדות בבתי הספר | 975 |
המוכנות לשוק העבודה המשתנה . היערכות משרד החינוך לשוק העבודה המשתנה התמונה המשתקפת מתהליך שיתוף הציבור מצביעה על פער בין הגמישות הפדגוגית שעליה מצהיר המשרד ואותה הוא מנסה לקדם לבין תפיסת המנהלים ורכזי המקצוע בדבר הגמישות הפדגוגית שמוענקת לבתיה"ס בפועל. תוכניות לימודים מתוך 42 ,2020 מהתרשים עולה כי על פי נתוני המזה"פ פברואר ) אושרו כבר לפני יותר מעשור 51%- תוכניות הלימודים לחט"ב ולחט"ע (כ 82 ,ולא עודכנו מאז מועד אישורן, לרבות בעקבות רפורמת הלמידה המשמעותית . 89) או קודם לכן 2010 או לחלופין, עודכנו לאחרונה לפני יותר מעשור (בשנת יחידות 5- ו4 , כגון מתמטיקה90בין תוכניות אלו, תוכניות למקצועות חובה ), היסטוריה לחט"ע 2010-לימוד (להלן - יח"ל) בחט"ע (שעודכנה לאחרונה ב ), ספרות לחט"ב ולחט"ע (שעודכנה לאחרונה 2002-(שעודכנה לאחרונה ב ) ועברית לחט"ב 1989-), אזרחות לחט"ב (שעודכנה לאחרונה ב 2007-ב ); וכן תוכניות של מקצועות בחירה 2003-ולחט"ע (שעודכנה לאחרונה ב ), לכימיה 2005-בחט"ע, כגון התוכניות לפיזיקה (שעודכנה לאחרונה ב ) 2010-), לביולוגיה (שעודכנה לאחרונה ב 2009-(שעודכנה לאחרונה ב ).2008-ולגיאוגרפיה (שעודכנה לאחרונה ב יחד עם זאת, בביקורת נמצא כי פרט לעולה מתשובת המשרד המתייחסת בעיקרה לתחום המדעים, לא כל יתר המפמ"רים שמקצועות הלימוד שלהם מופו על ידי המזה"פ היו שותפים בביצוע המיפוי. עבודת המטה לקידום מיומנויות ל"דמות הבוגר", שבמסגרתה גיבש המשרד את המיומנויות הנדרשות לבוגר מערכת החינוך, ופעילותו לפיתוח מהלך אסטרטגי להטמעת המיומנויות בתוכניות הלימודים בשלבי החינוך ובתוכניות להכשרת מורים - הן צעדים חשובים בקידום מדיניות מערכתית מוסכמת , ובכלל זה המיומנויות 21-להטמעת המיומנויות הנחוצות לתלמידים במאה ה החשובות לתפקוד מוצלח של התלמידים בשוק העבודה המשתנה. מתווה שגיבש המשרד כולל תיאור כללי של תהליכי פיתוח 2020 ההטמעה ממרץ ותכנון '"דמות הבוגר" העתידי של מערכת החינוך ברמת המטה, ושל האמצעים והיישום דרך המחוזות וברמת בתיה"ס. עם זאת, המתווה, שנכון לאמצע הנהלת משרד החינוך טרם אישרה אותו, אינו מבהיר מתי 2020 אוקטובר וכיצד ישולבו המיומנויות החדשות בתוכניות הלימודים, בסוגי ההערכות של התלמידים ובתוכניות להכשרת מורים. בנוגע לתחומים אלה, המשרד גם לא הפיק בעניינם לקחים מהטמעת רפורמת הלמידה המשמעותית ולא הבהיר את הקשר בין השינויים שהחל לבצע בהם במסגרת הרפורמה ובין המהלך של "דמות הבוגר". מומלץ שמשרד החינוך יזרז את שלב ההטמעה המערכתית של רשימת המיומנויות ב"דמות הבוגר" ככל שניתן ובמסגרת זו יבהיר את הקשר בין היעדים והתכנים הפדגוגיים של "דמות הבוגר" לבין אלה שהחל ביישומם ברפורמת הלמידה המשמעותית; יעגן מדיניות זו, עם השלמתה, בחוזר מנכ"ל מחייב, המגדיר שפה אחידה, מטרות אסטרטגיות מוסכמות ואחידות ומדדים להשגתן; החוזר ינחה את כלל יחידות המטה לעדכן את תוכניות הלימודים ואת נוהלי ההערכה בהתאם; יבטיח סינכרון בין היוזמות של יחידות המטה ובהן התוכניות האופרטיביות, ויקשור בין המהלכים המתבצעים ברמת המטה לגיבוש התפיסה הפדגוגית ולהטמעתה בתהליכי הלמידה, ההערכה וההוראה - לבין תהליכי הטמעת השינויים בתחומים אלה בבתיה"ס. גיבוש מדיניות אחידה המבוססת בין השאר על לקחי רפורמת הלמידה , על תוצריה 21-המשמעותית, שמטרתה להקנות את מיומנויות המאה ה האופרטיביים, לצד התאמת היוזמות השונות של יחידות מטה המייצרות מסמכי מדיניות המנחים את בתי הספר, ישפיעו על היקף וטיב הטמעתן ועל תיעדופן בבתיה"ס על פני פעולות אחרות 21-של מיומנויות המאה ה הנדרשות מהתלמידים. זאת כדי לאפשר לשטח - לתלמידים, למורים ולמנהלים - להבין את השינוי הנדרש, להירתם אליו ולהפוך אותו למצפן מרכזי בפעילות הפדגוגית הבית ספרית, כפי שיומחש בהמשך. לצד עמדות רכזי המקצוע והתלמידים (כפי שהוצגו לעיל), תובנה זו זכתה מהמנהלים ציינו כי עומס הבגרויות 69% - להסכמה רחבה מצד מנהלי בתיה"ס שבהן נבחנים התלמידים פוגע במידה רבה או רבה מאוד ביכולת להקנות להם את המיומנויות. הסכמה זו הייתה בולטת במיוחד בקרב מנהלי בתיה"ס . 133במגזר הממלכתי יהודי; מנהלים במחוז תל אביב; ובקרב מנהלי החט"ע המנהלים אף ציינו בפגישות עם צוות הביקורת כי ההערכה החיצונית אינה מידתית - היא מרובה, מערכתית ואינה מותירה לבתיה"ס גמישות. זאת ועוד, ריבוי הבחינות אינו מאפשר לתלמידים להתמקד בדברים נוספים. גם בקבוצות המיקוד העלו רכזי המקצועות טענות דומות בדבר יחס לא-סביר בין מספר השעות הנלמדות למספר הבחינות החיצוניות. מכלל בתיה"ס בישראל מצויים בפיקוח ממלכתי, ובהם מחויבים כאמור52% בחינות בגרות כדי להיות זכאי לתעודת11 או10 התלמידים למינימום של בגרות. על אף האמור, וכעולה מהתרשים, ביותר ממחצית בתי הספר ממוצע מספר הבחינות לתלמיד עולה על סף מחייב זה. יתרה מכך, במהלך השנים אף חלה מגמת עלייה בשיעור בתי הספר שבהם ממוצע מספר בחינות הבגרות .2019 בשנת64%- לכ2017 בשנת61%- לפחות: מכ11 לתלמיד עמד על בחינת ממוצע מספר בחינות הבגרות לתלמיד, לפי מחוזות, מצביעה על כך בחינות לתלמיד, למעט 14 – 12 שבכל אחד מהמחוזות עומד הממוצע על 16% - 15% (ששיעור התלמידים בהם הוא 129המחוז החרדי ומחוז מנח"י מכלל התלמידים בארץ), שבהם הממוצע נמוך יותר. יוצא אפוא כי המנהלים ורכזי המקצועות הציגו תמונה המעוררת צורך בדיון על אודות מצב הקניית המיומנויות בחט"ב. | מהמנהלים סברו כי חט"ב מקנה בפועל את המיומנויות39% מהתרשים עולה כי ) סבורים שחט"ב 61%( במידה רבה או רבה מאוד. ברם, חלק ניכר מהמנהלים מקנה בפועל את המיומנויות הנדרשות במידה מועטה או בינונית בלבד. | 976 |
המשרד להגנת הסביבה . היבטים בהחלת חוק הפיקדון על מכלי משקה לנוכח העובדה כי שיעור ניכר ממכלי המשקה הגדולים נאסף באמצעות המיחזוריות, מומלץ כי המשרד להגנ"ס יבצע סקר עצמאי ובלתי תלוי לצורך קביעת האומדן שלפיו יחושב שיעור מכלי המשקה הגדולים בהן, לשם טיוב הדיווחים. משרד מבקר המדינה מציין כי ביצוע אומדן בלתי תלוי נחוץ לצורך קביעה , 2020 - 2018 מהימנה של שיעור מכלי המשקה הגדולים במיחזוריות בשנים טרם קבע הממונה אם הייתה העמידה בשיעור האיסוף 2020 שלגביהן בדצמבר , שבה יימשך האיסוף באמצעות המיחזוריות. 2021 שנקבע, וכן לשנת שילוב של תכולת הרטיבות, ערבוב (מגע) עם שאריות מזון ולכלוך עלול לגרום להטיה משמעותית בהערכת הרכב הפסולת על פי משקלה. למרות זאת, לצורך חישוב מספר המכלים שנאספו נעשה שימוש במשקל ממוצע אחיד, הן למכלים שנאספו מהמיחזוריות והן לאלו שחולצו מתחנות המעבר. במועד סיום הביקורת טרם פרסם המשרד להגנ"ס מכרז לביצוע הסקר. משרד מבקר המדינה ממליץ להשלים את הסקר לטובת קביעת אחוז מכלי המשקה הגדולים במיחזוריות. זאת, נרשמה עלייה בחילוץ מכלי המשקה מזרם האשפה הממוין בתחנות . יצוין כי תהליך 2019 בשנת 60%- ל 2017 - 2016 בשנים 55%-המעבר מ המעבר מהפינוי מהמיחזוריות לחילוץ המכלים מתחנות המעבר אינו עולה בקנה אחד עם מטרות חוק האריזות בדבר הפרדת פסולת אריזות מפסולת אחרת. מומלץ כי לצד קיום מבצעי הסברה יבחן המשרד להגנ"ס קיום מבצעים לניקיון המרחב הציבורי והשטחים הפתוחים באופן עיתי וסדור. הביקורת העלתה כי המשרד להגנ"ס לא הנחה את היצרנים והיבואנים בדבר אופן קביעת האומדנים, כך שכל חברת איסוף מדווחת על אומדנים משלה. | במועד סיום הביקורת אין במשרד להגנ"ס או במשרד הכלכלה נתונים המכמתים את העלויות העודפות בהטלת רגולציה שתאפשר בקרה על יבוא מכלי משקה במסגרת תהליך שחרור המכלים מהמכס ואין כלים רגולטורים המאפשרים בקרה בזמן אמת על הכנסת משקאות לישראל. משרד מבקר המדינה ממליץ שהמשרד להגנ"ס, משרד הכלכלה ומינהל המכס יפעלו יחדיו למען בדיקה של הרגולציה הנדרשת לאכיפת חוק הפיקדון על , תוך הכבדה מזערית של OECD-יבוא מכלי משקה ברוח נייר העמדה של ה הנטל הרגולטורי ובחינת שילוב של מנגנוני דיווח ובקרה מקוונים המשותפים לגורמים הרלוונטיים. זאת כדי להקטין את היקף העבירות הכלכליות המתבצעות בתחום זה. | 978 |
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . היבטים בהסדרת התיישבות הבדואים בנגב - משרד החקלאות ופיתוח הכפר בדיקת מיקום הקרקעות שבהן הצליחה הרשות להגיע ע ם תובעי בעלות להסכמי פשרה באותן שנים, מעלה כי רוב השטח שהוסדר נמצא מחוץ לתחומי היישובים המוכרים (מחוץ לקו הכחול ) ובמקומות שאינם מיועדים להתיישבות. יוצא אפוא, כי גם להתקדמות המעטה שהושגה בהסדרת תביעות הבעלות באותן שנים לא הייתה לכאורה, לפחות על פי תמונת המצב הנוכחית של היישובים המוכרים, תרומה ממשית לקידום נושא הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. יש לזכור בעניין זה כי הסדרת תביעות הבעלות היא אמנם יעד חשוב כשלעצמו אך הוא גם אחד האמצעים המרכזיים להשגת מטרת -העל: הסדרת ההתיישבות של הבדואים בנגב לפיכך הסדרת תביעת בעלות על קרקע שאינה נמצאת בתחום של יישוב מוכר, ככל שגם בעתיד לא תהיה במסגרת של יישוב מוכר, אין בה כדי לקדם את מטרת-העל. על פי נתוני הרשות להסדרה, מינואר 2008 עדיולי 2015 נחתמו669 הסכמים בין המדינה ובין תושבים בפזורה, ומהם הוסדרו סופית 430 תיקים, כלומר הוסדרו מגוריהן של 430 .משפחותבהנחה שמשפחה (יחידה ולא מורחבת) בפזורה מונה כשמונה נפשות 70 הרי שהוסדרה התיישבותם של כ - 3,400 בני אדם - אלפים ספורים בלבד, שהם 5%-3% מכלל תושבי הפזורה. אם כן, בשנים מאז שהגישה ועדת גולדברג את המלצותיה לא חלה התקדמות ממשית בהסדרת התיישבותם של תושבי הפזורה הבדואית בנגב, ורובם המכריע נותר להתגורר מחוץ ליישובים מוכרים. יתרה מזו, הואיל ושיעור גידולה השנתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב נאמד בשנת 2008 ב-%5.571, ובהינתן ש שיעור הגידול בשנים האחרונות הוא כ -5% , הרי שמשקל ההישג המזערי הזה בטל בשישים עקב הריבוי הטבעי. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות להסדרה ולמשרד, כי אין מקום למאבקי כוח בין גופים שהמדינה הפקידה בידיהם את הטיפול בסוגית הסדרת התיישבות הבדואים בנגב. סוגיה שהיא בעלת משמעות לאומית ועומדת לפתחה של המדינה כבר שנים רבות. על משרד החקלאות והרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב להסדיר לאלתר את קשרי העבודה ביניהם בתחומים השונים ולפעול בשיתוף פעולה תוך שילוב ידיים לצורך השגת המטרה המרכזית בעלת החשיבות הלאומית - הסדרת התיישבות הבדואים בנגב. מתברר אפוא כי בשיטה שהמדינה פעלה בה עד כה ביישובים הבדואיים בנגב, באמצעות הרשות להסדרה, קיימים חסמים לפיתוח התשתיות. חסמים אלה לא הוסרו ופיתוח היישובים מוסיף ומתעכב. במציאות הנוכחית נפגעת זכותם של תושבים בדואים בחלק מהיישובים המוכרים לנגישות ראויה לתשתיות חיוניות. הביקורת העלתה, כי הרשות אינה רשאית לפתח תשתיות ביישובים שאין בהם תכניות בניין מפורטות. כפי שצוין לעיל, בפרק על התכנון, לשכונות בכמה מיישובי המועצות האזוריות נווה מדבר וא ל-קסום אין תכניות מפורטות, ועל כן אין ביכולתה של הרשות להסדרה לפתח תשתיות ביישובים הללו. מדוח הביצוע לסוף שנת 2014 ,של תכנית הפיתוח שהכין משרד החקלאות עולה כי רוב משרדי הממשלה ניצלו חלק נכבד מן התקציב שהוקצה להם במסגרת התכנית לשנים 2014 -2012 . מקצתם אף ניצלו חלק מן התקציבים שהוקצו להם לשנים הבאות במסגרת תכנית זו. לעומת זאת, משרד הבריאות ניצל 57% ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - משרד הרווחה) ניצל 20% בלבד מן התקציב שהוקצה לכל אחד מהם לביצוע פעולות במסגרת התכנית באותן שנים. התברר מהביקורת, כי עובד יחיד מתקשה לבצע את משימת הפיקוח והמעקב על פעולות של כתריסר משרדי ממשלה המשתתפים בתכנית, משימה הכוללת מגעים בכתב ובעל פה עם אנשי המקצוע במשרדי הממשלה, עם ראשי רשויות מקומיות ועובדיהן, ועם חברות ועובדיהן הפועלים במסגרת התכנית, ובהם מהנדסים, אנשי חינוך, עובדי רווחה ובריאות. | נמצא כי הוועדה המקצועית -אזורית התכנסה פעם אחת בלבד, ביולי 2012 , פגישה שהוקדשה להצגת ציפיות החברים מן התכנית. מאז עד מועד סיום הביקורת ספטמבר 2015 , אף שחלפו שלוש שנים ויותר, לא התכנסה עוד הוועדה. משרד מבקר המדינה העלה עניין זה במהלך הביקורת לפני משרד החקלאות, והעיר כי הואיל ומשרד החקלאות הופקד על כינוס הוועדה המקצועית-אזורית, היה עליו לפעול להבטחת פעולתה. | 979 |
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . הטיפול בניגודי עניינים ובמכרזי כוח אדם - משרד החקלאות ופיתוח הכפר עולה אפוא כי מנהל אגף הדיג לשעבר לא דיווח על ההליך המשמעתי שהתקיים בעניינו ועל תוצאותיו במסגרת מסמך נתוני המועמד מיום 20.11.13 . העדר דיווח זה לא הובא לידיעת חברי ועדת הבוחנים. מהאמור לעיל עולה כי הטיפול המשמעתי באמרכל נמשך משנת 2008, וכי מאז נערכו לאמרכל שני הסדרי ניגוד עניינים אשר התבססו על שאלונים שכללו דיווח חסר. נוכח התלונות החוזרות על האמרכל ונוכח החשש העולה כי במעשיו יש פגיעה בטוהר המידות - מן הראוי שהמשרד יוודא כי מוצה הב ירור במכלול הנושאים שהועלו בתלונות ובממצאי הביקורת. לדעת משרד מבקר המדינה, דחיית ההמלצה של מנהל אגף המשמעת לנזוף בסגן מנהל הפיצו"ח והסתפקות בהערה של הסמנכ"לית לעובד, בזמן שאינו מקיים את חובתו ומפר את ההוראות ואת ההנחיות של הדרג הניהולי במשרד, אינן תואמות את חומרת מעשיו. כמו כן, לא נמצאו נימוקים להחלטתה של הסמנכ"לית לכך שהסתפקה בהערה לעובד. לדעת משרד מבקר המדינה, בעקבות דיווחיו החלקיים הקודמים של האמרכל היה על נש"ם להחיש את הבדיקה בעניינו ולחקור ביסודיות את עסקיו, כדי לוודא שדיווחיו נכונים ושלמים, דבר שלא נעשה עד כה. כמו כן, על אגף חקירות משמעת בנש"ם לקבוע כיצד יש לטפל בתלונה האחרונה שהוגשה בעניינו ולטפל בה על פי סמכויותיו. משרד מבקר המדינה העלה כי עד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2015 , לא חקרו בנש"ם את התלונה האחרונה. לדעת משרד מבקר המדינה ההליך שהתקיים משקף אי-תקינות: לא הובאה בפני ועדת הבוחנים העובדה שמנהל אגף הדיג לשעבר לא דיווח על ההליך המשמעתי בטופס המועמדות; קיים טעם לפגם ב אמירת יו "ר הוועדה לפיה "המשרד רוצה אותו". נוכח זאת על נש"ם לבחון את ההליך ולהפיק ממנו לקחים לעתיד. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי מן הראוי שנש"ם תשנה במסמכיה ובמערכת המידע שלה את השם "מכרז פנימי", שם ההליך של ועדת הבוחנים להעברת עובד בתוך המשרד, לשם שישקף את ההליך. משרד מבקר המדינה מעיר לסמנכ "לית כי האמור במכתבה לסגן נציב שירות המדינה על מנהל אגף הדיג אינו עולה בקנה אחד עם האמור בחוות דעת ו השנתית של מנכ"ל המשרד דאז ועם אמירותיו בוועדה לענייני ביקורת המדינה . בפועל המשיך מנהל אגף הדיג לשעבר לשמש בתפקיד זה כשנתיים נוספות, בניגוד להצהרת מנכ"ל המשרד בוועדה. | משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלותו של סגן מנהל הפיצו"ח שלא שיתף פעולה עם הליכי ההסדרה והבירור שקיים המשרד בעניינו. התנהלות זו של עובד מדינה, ללא קשר לממצאי החקירה, בלתי הולמת עד כדי חשש לפגיעה בטוהר המידות, ומחייבת טיפול משמעתי מצד הנהלת המשרד. בפועל המשרד לא נזף בו, גם לאחר שהמליצו לו לעשות כן, והדבר תמוה ואינו עולה בקנה אחד עם כללי המינהל התקין. הדברים מקבלים משנה תוקף בהיות סגן מנהל הפיצו"ח עובד בכיר במשרד, המנהל עובדים ואמור להוות דוגמה. הימנעותו של סגן מנהל הפיצו"ח מלענות ליועץ המשפטי של המשרד פגעה בהכנת הסדר ניגוד עניינים עבורו, מה גם שהיה מודע למשמעויות של פעולותיו אלה היות וכבר נחקר פעמיים בנוגע לעבודה פרטית בחקירות שנסגרו, האחת מחוסר ראיות והשנייה מחוסר אשמה. כמו כן, מסר סגן מנהל הפיצו"ח מידע חלקי בלבד בשאלון, בעת שלכאורה היה קיים נגדו כאמור "חשש להתנהלות תוך כדי ניגוד עניינים". לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שאם עובד המשרד אינו משתף פעולה עם הליכי ההסדרה והבירור הנדרשים בעניין ניגוד העניינים, יש לקצוב לו פרק זמן לענות, ולבחון את דרכי הטיפול בו אם לא ישתף פעולה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי בהתאם להנחיית אגף המשמעת בנש"ם ולפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת ) אפשר לנזוף בעובד או להתרות בו, אך הסמנכ"לית לא קיימה את המלצת אגף המשמעת ורשמה לו הערה בלבד. רישום ההערה אינו עולה בקנה אחד עם סעיף 31 לחוק שירות המדינה ( משמעת), המאפשר לנקוט כלפי העובד באחת מאלה: התראה או נזיפה. | 980 |
רפאל מערכות לחימה בע_מ . בקרה על יישום החלטות הדירקטוריון וההנהלה ברפאל מערכות לחימה מתקדמות משרד מבקר המדינה העלה כי לגבי 22 ( 48% ) מההחלטות שלעיל לא נכתב .בפרוטוקולים מי ה אחראים ליישמן; וב-18 ( 39% ) מההחלטות לא נקבע .בפרוטוקולים לוח הזמנים ליישומן. זאת ועוד, לגבי שבע ( 15% ) מההחלטות .אף לא נקבעו יעדים ברורים הנדרשים ליישומן. משרד מבקר המדינה מעיר כי .בכך יש כדי להקשות על הבקרה על יישום ההחלטות. משרד מבקר המדינה העלה כי לכל הדיונים שערכו פורום המשנה למנכ"ל ופורום ראשי האגפים, כלל לא הוכנו פרוטוקולים, לרבות עיקרי המידע שהוצג בדיונים, מהלכם וההחלטות שקיבלו ראשי הפורומים השונים בדיונים, אם התקבלו, וממילא הם לא הופצו לגורמים הנוגעים. בנוסף לכך, ברפאל אין תימוכין לכך שהיא מקיימת מעקב אחר יישומן של ההחלטות של הפורומים האמורים, ככל שהתקבלו. הפצת פרוטוקולים לנוגעים בדבר הכרחית, בין היתר, כדי לספק להם את המידע הנדרש על ההחלטות שהתקבלו ולאפשר את יישומן. משרד מבקר המדינה מעיר כי היעדר הפרוטוקולים והיעדרם של תימוכין כלשהם למעקב אחר ביצוע ההחלטות עלולים להשפיע על הניהול התקין ברפאל, ולהביא לאבדן מידע חשוב בנושאים הנידונים בפורומים האמורים, ואף לפ גוע ביישום החלטות שהתקבלו, ככל שהתקבלו, בתחומים כגון: התקדמות פרויקטים, גיבוש תכניות עבודה, ניהול חברות-בנות, פעילות האגפים וקביעת המדיניות בנושאים שונים . בכך נפגעת השקיפות הנדרשת לגבי פעילות ההנהלה, וכן נפגעת היכולת של הדירקטוריון לעקוב אחר פעילותה, המתחייבת מחוק החברות . וועדותיו. בנוסף לכך, רפאל לא ערכה פרוטוקולים לרבים מדיוני ההנהלה, ואלו שערכה לא שיקפו כהלכה את המידע שהוצג בדיונים ואת מהלכם. .רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ היא חברה ממשלתית המחויבת להקפיד על נורמות של מינהל תקין. בין היתר, עליה לקיים בקרה על כך שההחלטות שמקבלים הדירקטוריון וההנהלה מתועדות ומיושמות. בניגוד לנדרש בחוק החברות הממשלתיות יו"ר הדירקטוריון לא הגיש לשרים הממונים את הדוחות הכוללים את תמצית ההחלטות שקיבלו הדירק טוריון משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח אי-עריכת פרוטוקולים מהדיונים שלעיל, לא ניתן לדעת מה ההחלטות שקיבל המנכ"ל וההדגשים שקבע, מה היו השיקולים שהובילו לכך, והאם הגורמים הרלוונטיים יישמו את ההחלטות שהתקבלו, אם התקבלו. תיעוד של עיקרי הדברים הנאמרים בדיון, ההחלטות שהתקבלו , והנימוקים להן, נדרש מטעמי מינהל תקין, בין היתר, כדי לאפשר שקיפות תהליכים ומעקב אחר פעילות החברה . כך לדוגמה ה תיעוד מאפשר להנהלה לקיים מעקב ובקרה אחר יישום ההחלטות שהתקבלו, לרבות לוחות הזמנים ואופן הביצוע, כדי לאפשר זיהוי חריגות מהיישום הנדרש ולנקוט צעדים מתקנים. משרד מבקר המדינה מעיר כי היעדר התימוכין כמתואר לעיל מהווה פגיעה בסדרי מינהל תקין , בין היתר, נוכח הפגיעה בשקיפות תהליך קבלת ההחלטות בדיונים אצל המנכ"ל והפגיעה באפשרויות המעקב והבקרה על התהליך, לרבות על ידי הדירקטוריון, המתחייבות מחוק החברות. משרד מבקר המדינה העלה כי לגבי21 ( החלטות 46% ) אשר קיבל המנכ"ל .בפורום ההנהלה לא נכתב על גבי הפרוטוקולים האם הן יושמו אם לאו. דהיינו .לשכת המנכ"ל קיימה מעקב ובקרה חלקיים אחר יישום ההחלטות של הפורום. ממסמכי רפאל עולה כי פורום המשנה למנכ"ל התכנס בשנת 2014 ועד אוקטובר 2015 רק שמונה פעמים, ו פורום ראשי האגפים התכנס שש פעמים בלבד בשנת 2014 . דהיינו, לא יושמה החלטת המנכ"ל מאוקטובר 2013 לכנס כל אחד מהפורומים אחת לשלושה שבועות. משרד מבקר המדינה מעיר כי ברפאל אין כל תימוכין לכך שהמעקב הידני שמקיימת לשכת המנכ"ל אחר החלטות ישיבות פורום ההנהלה עסק בסוגיית אי - יישום החלטת ה מנכ"ל. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי על הנהלת רפאל לוודא שהחלטותיה שלא יצאו לפועל יוחזרו אליה לדיון נוסף. | נמצא כי בלשכת המנכ"ל לא קיימים פרוטוקולים ל -51 ( 72% )מ-71 דיונים שקיים המנכ"ל בשנים 2014 -2012 שנבדקו. בנוסף לכך, לא נשמרים בלשכה מסמכים בנוגע לתוכנן של הפגישות האישיות שקיים המנכ"ל עם עובדי החברה, לרבות ההחלטות שקיבל במהלכן. להלן שתי דוגמאות להיעדר תיעוד בנוגע לדיונים שקיים המנכ"ל: | 981 |
עיריית תל אביב-יפו . היבטים בפעילות חברת חלמיש ובפינוי כפר שלם בביקורת עלה כי בדצמבר 2014 , בחלוףשש שנים כמעט מהדוח הקודם, עדיין נותרו בידי חלמיש 150 ,דונם לפינוי כהיקף השטח שנותר לפינוי במועד פרסום הדוח הקודם. הביקורת הצביעה על ליקויים במנגנוני הניהול, הפיקוח והבקרה של חברת חלמיש בשנים 2014 -2012 . הליקויים הללו פגעו בהתנהלותה וביכולת הדירקטוריון לפקח עליה: בהיעדר מנכ"ל קבוע בחברה לא נשמרה ההפרדה הנדרשת בין תפקידי יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל; לא אוישו משרות בכירות בחברה; בחירתם של כמה בעלי מקצוע מומחים והתקשרות החברה עמם נעשו שלא על פי הכללים. מהאמור עולה כי מפרסום הדוח הקודם עד דצמבר 2014 גדל ב- 40% בערך מספר המשפחות בשטחי חלמיש בכפר שלם. חברת חלמיש, שמכוח תפקידה עוסקת מזה שנים רבות בפינוי ופיתוח כפר שלם, נדרשה כאמור להכין ת כנית כלכלית לפינוי כפר שלם ולשיווק הקרקעות. ברי כי לכל תכנית שתתקבל השלכות כלכליות וביצועיות על החברה עצמה. לפיכך, לדעת משרד מבקר המדינה, היה על חברי הדירקטוריון לקבל את התכנית לבחינה מעמיקה, לרבות הנתונים וההנחות שהיא מתבססת עליהם, שכן ללא בחינתה לא היה ב ידם לקבוע אם היא מקיימת את הדרישות שהוצבו לפני החברה עת הוטל עליה להכינה ואם יש להעבירה, כפי שהיא, לגורמים שהזמינו אותה. נמצא כי התכנית הכלכלית התבססה על סקר מחזיקים שע רכה החברה בשנות השבעים של המאה העשרים (להלן - הסקר הישן), תוך התאמתו לשינויים שהיו ידועים לה, כגון פינויים שבוצעו מאז הסקר הישן או מידע אקראי שהגיע אליה, ולא על סמך בדיקה מקיפה ושיטתית. כאמור, בדצמבר 2013 טענה החברה כי מספר המשפחות שנותרו לפינוי הוא 627 וכעבור שנה נטען כי מספרן יותר מ-700. הביקורת העלתה כי החברה העסיקה את עו"ד ב' מחודש אפריל 2012, על דעת יו"ר הדירקטוריון בלבד, בטרם החליט הדירקטוריון על סיום העסקת המנכ"ל ובטרם קיבלה מהרשות אישור להעסקתו, כנדרש בחוק, בתקנות ההתאגדות ובחוזר היועמ"ש, ובלי שחתמה הסכם התקשרות עמו. משרד מבקר המדינה מדגיש כי הכללים למינוי יועצים משפטיים, המעוגנים בחוק, בכללי החברות הממשלתיות ובחוזר היועץ המשפטי לממשלה, הם כללים מחייבים. על רשות החברות הממשלתיות לפעול להבטחת עמידה בכללים אלה, לפקח על יישומם ולמנוע את תפיסתה של חריגה מהם כ"גזרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה". | עוד עלה בביקורת כי החברה העסיקה את עו"ד ב' 436 שעות (316 שעות יותר ממספר השעות שאישרה הרשות), וכי יו"ר הדירקטוריון דאז ביקשה מעו"ד ב' לפצל את דרישות שכר עבודתו בין חלמיש ובין העירייה. את עלות שעות עבודתו מעבר ל-120 .שעות מימנה העירייה | 982 |
רשות מקרקעי ישראל . שמירה ופיקוח על מקרקעי ישראל הועלה כי רב ים ממפקחי רמ"י אינם מקיימים קשרים עם המפקחים של הרשויות המקומיות לצורכי תיאום והעברת מידע, ועקב כך נגרע מהם מידע רב ערך על פגיעות במקרקעי הציבור. עוד הועלה כי הטיפול ברוב התיקים מעוכב לזמן לא סביר. התרשים שלהלן מציג את התפלגות התיקים שבמעמד "לפני התביעה" על פי השנים שהם הועברו לטיפולה של המחלקה המשפטית ברמ"י. רמ"י והעירייה לא בדקו את נפח עודפי העפר שיש לפנות מהמתחם, אף שמדובר בצעד ראשון ומחויב המציאות שהיה עליהן לנקוט לפני חידוש ההרשאות לחברה מפעם לפעם, ואף שכמויות העפר שבהן נקבה החברה בבקשותיה היו בלתי סבירות. בשנת 2012 הושלמה המסילה לאשדוד בתוואי אחר, ולא במתחם, ולא היה עוד צורך בפינוי עודפי העפר מפרויקט המסילה. אף על פי כן רמ"י והעירייה אפשרו לחברה לפעול במתחם עוד כשנתיים וחצי (עד סוף שנת 2014 ) ולהעמיק את כריית החול שלא כדין בשטחים של יותר ממאה דונם ובעומקים משתנים של יותר מ-20 מטר. רמ"י לא הפעילה אמצעי פיקוח ואכיפה קפדניים כגון: מדידות תכופות של גובה הקרקע במתחם, חילוט ערבויות ופיקוח הדוק ותדיר יותר. מסוף שנת 2012 עד סוף שנת 2014 רמ"י לא שלח ה מפקחים למתחם, אף שידעה על גנבת החול ואף שתוקף ההרשאה שנתנה לחברה פג כבר באמצע שנת 2013. מפקחים ומנהליהם במחוז המרכז של רמ"י (משנת 2013 - במרחב השמירה מרכז - תל אביב ) לא פעלו להפסקת הכרייה הבלתי חוקית ואף אישרו לחברה מפעם לפעם להמשיך לעבוד במתחם, בלי שהיו מ וסמכים לכך. הממונה על המפקחים במחוז המרכז של רמ"י פעל לה כשיר את הכרייה הבלתי חוקית באמצעות המרתה ל עסקות לפינוי עודפי עפר ולכריית חול . ואכן, ועדת העסקות של מחוז המרכז של רמ"י אישרה מפעם לפעם, בדיעבד, את כריית החול הבלתי חוקית, נוסף על פינוי של עודפי עפר . בעלי תפקידים בכירים במרחב, "שומרי סף", היו אחראים למתן אישורים אלה. האישור ים של ועדת העסקות לכרות חול נית נו ללא אישור של המפקח על המכרות, ללא מכרז, וללא תכנית מפורטת כמתחייב מדינים, ואף בלי שהחברה ביקשה זאת במפורש. באפריל 2011 ביקשה החברה מרמ"י להאריך אתההרשאה שלה לפעול במתחם במשך ארבעה חודשים בלבד להשלמת כל העבודות. במקום זאת הממונה על המפקחים במחוז המרכז אישר לחברה לעבוד עוד שישה חודשים , וועדת העסקות של המרחב אישרה לה לעבוד שנה נוספת. גם לאחר שפגה הרשאה זו פנתה החברה לרמ"י בבקשה להארכות נוספות ותמיד נענתה בחיוב. מרחב השמירה המרכז -תל אביב מסר לעיריי ת ראשון לציון כי נקט צעדים משפטיים נגד החברה בעקבות כריית החול שלא כדין , אולם בפועל באוקטובר 2015 , ,לאחר מועד סיום הביקורת מרחב השמירה עדיין לא נקט כל צעדים משפטיים נגד החברה ולא תבע תקבולים ופיצויים בגין הנזקים שגרמה, המסתכמים בעשרות מיליוני ש"ח. משרד מבקר המדינה מע יר למשטרה כי מתפ"א הוקמה מכוח החלטות ממשלה למטרה מוגדרת, וכי יועד לה תפקיד חשוב בשדרוג ובתכלול של מערך אכיפת דיני המקרקעין . על כן, ניצול משאבי יחידה זו בעיקר למטרות אחרות וכן מניעת מתן סיוע לגופי פיקוח לממש צווים של פינויים והריסות פוגעים באכיפה בתחום המקרקעין. הביקורת העלתה כי המועצה לא גיבשה מדיניות ולא קיבלה החלטות בנושא הפיקוח והאכיפה, אף שבעקבות הנהגת הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל יש לחטיבת השמירה על מקרקעי ישראל חשיבות גדולה מבעבר , והיא אחת משלוש החטיבות המרכיבות את הרשות במתכונתה החדשה. לדוגמה, בדוחות השנתיים של רמ"י כמעט לא מוגדרת מדיניות של פיקוח ואכיפה: בדוח המסכם שלה לשנת 2013 ,נקבעה מדיניות של הסדרת השימושים בקרקע חקלאית אולם רק כפיילוט, ובדוח המסכם שלה לשנת 2014 נקבעה מדיניותרק לגבי תגובה מהירה לפלישות - מדובר בקביעות שאין לראות בהן מדיניות פיקוח ואכיפה כוללת של רמ"י. מאחר שהמועצה אינה קובעת עבור רמ"י מדיניות פיקוח ואכיפה, ראוי היה כי המדיניות, היעדים והמשימות שקבעה מתפ"א, ושגיבשה בשיתוף החטיבה, ינחו את פעילות הפיקוח של מרחבי השמירה של רמ"י, אולם בפועל ההלימה בין תכניות העבודה של המשטרה ורמ"י היא חלקית בלבד, כפי שי תואר בהמשך. במועד סיום הביקורת, כשש שנים לאחר שהצהירה המשטרה על כוונתה להקים מערכת ממוחשבת שמשלבת את מלוא המידע של כלל גופי הפיקוח והאכיפה בנושא עברות מקרקעין - מתפ"א עדיין לא הקימה את המערכת. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף התקציבים שבמשרד האוצר, לרמ" י, אשר מתקצבת את פעילות מתפ"א, ולמשטרה כי נדרש מהם לפעול בתיאום ולקיים הידברות על מנת להביא בהקדם להקמת בסיס המידע המשולב לכלל גופי הפיקוח והאכיפה. עד להשלמת מערכת זו, על רמ"י, היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה והסיירת הירוקה לבחון שילוב של ממשקי המחשוב הקיימים ביניהם וכן בינם ובין מתפ"א. | הועלה כי רק ביוני 2015 ,, באמצע שנת העבודה פרסמה רמ"י לראשונה תכנית עבודה מפורטת לפיקוח במרחבי שמירת הקרקע לשנת 2015 , שהוכנה בהתאם להנחיות מדריך התכנון הממשלתי. תכנית העבודה מפרטת יעדים כמותיים של איתורים, פינויים והליכים משפטיים המשמשים למעשה כמכסות וכמדדי הצלחה. אולם תכנית העבודה אינה מתייחסת ליעדים ולמשימות של המפקחים על פי הנפות שהם אחראים להן, אינה מפרטת את סדרי העדיפויות, את שלבי ההתארגנות לביצוע המשימות וגם לא את הגורמים האחראים והשותפים לביצוען. אין בתכניות העבודה הסברים המלמדים כיצד נקבעו המכסות ומהי זיקתן ומידת התאמתן לתכניות עבודה ולפעילות המשותפת עם גופי אכיפה כגון הסיירת הירוקה, מתפ"א והיחידה הארצית לפיקוח על הבנייה. למשל, בתכנית העבודה לשנת 2015 הוטל על מרחב השמירה מרכז-תל אביב לאתר 100 עברות במקרקעין במושבים ובקיבוצים במרכז הארץ. יעד כמותי זה נקבע בלא שרמ"י ביצעה ניתוח שיטתי של התופעה וללא מתודולוגיה מסודרת: על פי נתוני משרד הפנים, עד לשנת 2015 הצטברו כ- 15,000 עברות מסוג זה במרכז הארץ, ומכאן שאין הלימה בין היקף העברות ובין ההתמודדות אתן במסגרת תכנית העבודה של רמ"י. יתרה מזו, רמ"י הסבירה בתשובתה כי איתור העברות במגזר החקלאי הוא אחד משני היעדים הניצבים בראש סדר העדיפויות שלה בתחום הפיקוח והאכיפה. יוצא שגם בהיבט זה תכנית העבודה במרכז הארץ אינה משקפת את סדר העדיפויות של החטיבה לשמירה על הקרקע. עוד יצוין כי חלק מהמכסות שנק בעו ב תכנית העבודה לשנת 2015 נוגעות לעברות שטרם בוצעו ואי אפשר לחזות את היקפן מראש: למשל איתור 265 פלישות"טריות " ו-19 עברות של כרייה בלתי חוקית. | 983 |
רשות מקרקעי ישראל . כריית חול בראשון לציון - רשות מקרקעי ישראל ההרשאה של מפקח א' מינואר 2009 ניתנה אפוא בחוסר סמכות בהיעדר עסקת הרשאה עם רמ"י. כמו כן , בהרשאה שניתנה כלל לא צוינה כמות העפר שיפונה מהמתחם, וכאמור, לא היה אפשר להסתמך בעניין זה על מפת המדידה שמסרה החברה לרמ"י. זאת ועוד, ההרשאה של רמ"יניתנה למרות ה עובדה שבאותו זמן חשפה העירייה כי במתחם נכרה חול שלא כדין במשך זמן רב (כשנה), כפי שיפורט בהמשך. כרייה זו לא נחשפה בסיור פיקוח שעשה מפקח א' לפני מתן ההרשאה. מהאמור לעיל עולה כי בשבע השנים הללו לא וידאו ארבעה מפקחים שפעלו במתחם, שני מנהלים של אותם מפקחים וגורמים בכירים במחוז המרכז דאז של רמ"י (כיום - מרחב עסקי מרכז-תל אביב) שהחברה עובדת במתחם עבור חבר ת הרכבת, ולא בדקו אם אין בפעילותה של החברה במתחם משום פלישה. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את תפקודם של כל בעלי התפקידים הנוגעים בדבר במרחב העסקי מרכז -תל אביב, ובכללם חברי ועדת העסקאות המחוזית דאז (מרחבית כיום), בעניין זה. על רמ"י לבחון לאלתר דרכים למניעת הישנותו של מצב דומה בעסקאות אחרות. הועלה כי כבר בדצמבר 2008 פנו גורמים שונים לעירייה בשתי הזדמנויות .והתריעו כי בסמוך למתחם מתבצעת כריית חול בלתי חוקית ורחבת היקף .במשך יותר משנה. הגורמים ציינו כי הכרייה גרמה להיווצרות בור ענק .ולפגיעות סביבתיות אחרות. באותו חודש הגיע מפקח של העירייה למתחם .ואימת את ביצוע הכרייה הבלתי חוקית שבאה לידי ביטוי בבור עמוק, במקום .שיהיו במתחם רק ערמות של עודפי עפר מעל פני הקרקע הטבעית. המפקח .העריך כי החברה היא שביצעה את הכרייה הבלתי חוקית, ובעקבות כך הוציא .לה צו הפסקה מינהלי לכלל פעולותיה, לרבות אלה שביצעה במתחם על פי .ההיתר. התברר כיעל פי תכנית מדידה מ ינואר 2009 שהזמינה החברה והעבירה לרמ"י, נפח עודפי העפר שהיה עליה לפנות הסתכם ב- 38,165 .מ"קואולם מפת המדידה של החברה לא כללה את ציון הגבהים של פני הקרקע כאמת מי דה לחישוב של פגיעה אפשרית במפלסים הקיימים וכרייה לעתיד לבוא, ובהיעדר ציון הגבהים לא ברור מה היה הבסיס לחישוב נפח העפר שיש לפנות מהמתחם. הדיוניםהרבים בוועדה המקומית שיקפו חשש מכריית חול בלתי חוקית שתתווסף לטיפול בעודפי העפר במתחם. זאת, מאחר שבמתחם יש כמויות גדולות של חול באיכות גבוהה שערכו רב, ומאחר שהחברה נחשדה כבר בינואר 2009 בביצוע כרייה בלתי חוקית במתחם. ואולם, הוועדה המקומית אשר אישרה את היתר הבנייה לא דרשה מהחברה לצרף את הסכמת רמ"י, כבעלת הנכס (הקרקע), כמתחייב מתקנות התכנון והבנייה 19 , ומשום כך לא היה היתר הבנייה תקף. נוסף על כך, היתר הבנייה ניתן לעבודות חפירה, כרייה וחציבה וגם להוצאת עודפי עפר מחפירת תוואי הרכבת. הוועדה המקומית לא נימקה מדוע הגדירה את העבודות גם כ"כרייה וח ציבה", ללא כל תיאום עם רמ"י ועם המפקח על המכרות, אף שיש לכך משמעות לגבי פעילות החברה במתחם מצד אחד ולגבי התמלוגים שתקבל המדינה מנכסיה מצד אחר. | בעקבות השיהוי במתן היתר הבנייה, החליט בינואר 2010 הממונה המחוזי דאז, על דעת עצמו, להאריך את ההרשאה של החברה לפעול במתחם עד אוגוסט 2010 . על פי נוהלי רמ"י, החלטה על הארכת הרשאה אמורה להיעשות בידי ועדת העסקאות המחוזית, ועל כן החלטתו העצמאית של הממונה המחוזי דאז נעשתה גם היא בחוסר סמכות. נוסף על כך ההרשאה מצביעה על חוסר תיאום עם העירייה, שכאמור נתנה לחברה היתר בנייה בסוף ספטמבר 2009. | 984 |
משרד המשפטים . הטיפול בענייני ירושות וצוואות - האפוטרופוס הכללי : מענה טלפוני בשנים 2014 -2012 הצטברועשרות תלונות במשרד .מבקר המדינה ובמשרד המשפטים על היעדר מוחלט של מענה טלפוני, או על .מענה טלפוני גרוע, בלשכות הרשם בכלל ובלשכת הרשם בתל אביב בפרט. יש לציין לחיוב את הפעולות שעשה האפוטרופוס הכללי לשיפור השירות לציבור בתחום המענה הטלפוני. משרד מבקר המדינה סבור שעל האפוטרופוס לקיים סקרי שביעות רצון כדי לוודא שהמערכת אכן משיגה את מטרתה ומביאה לידי שיפור בשירות זה הניתן לציבור. טופסי הבקשה לצו ירושה ולצו קיום צוואה מורכבים וחלק מההסברים למילוים אינם ברורים. בבדיקה אקראית של בקשות, שערך משרד מבקר המדינה, נמצאו טעויות במילוי הטפסים שגרמו גם הן להתארכות הטיפול בבקשה. קיימת סבירות גבוהה שהבהרות בטופס יקלו על הציבור למלא אותו ויתרמו לייעול התהליך ולפישוטו. יוצא אפוא שהשירות בבתי הדין הדתיים בכל הנוגע לתשלום אגרות אינו ניתן באופן מלא. בביקורת נמצא כי חלק מלשכות הרשם מקפידות על קבלת תעודת פטירה מקורית וחלק מהן מסתפקות בהעתק ממנה. הביקורת העלתה כי בכל לשכות הרשם הבקשה להוכחת צוואה מוגשת ללשכת הרשם ומשם היא מועברת לבית המשפט, למעט ב לשכת הרשם בחיפה בה יש להגיש את הבקשה ישירות לבית המשפט. חוסר אחידות בעניין זה ע לול ליצור מצג מטעה כלפי מי שאינו מודע לשוני בין לשכות הרשם, והוא עשוי להסיק שאם לא צוינו הסתלקויות בצו ירושה אזי לא היו כאלה. המצב המתואר מלמד כי התנהלותן של לשכות הרשם לענייני ירושה בכל הנוגע לטיפול בבקשות אינה אחידה וקיימים פערים מהותיים בסדרי עבודתן, הפוגעים באיכות השירות הניתן לציבור ועלולים לפגוע בעיקרון השוויון בין מגישי הבקשות. מצב זה עלול גם לגרום לתקלות וטעויות, בייחוד אצל מייצגים המטפלים בכמה תיקים בלשכות שונות. | .משרד מבקר המדינה מעיר לבתי הדין הרבניים כי היעדרו של תהליך התקשרות תקין לצורך פרסום בעיתונים הביא לידי כך שבשנים 2014 -2012 התפרסמו יותר מ - 70% מההודעות רק בשני עיתונים מתוך העיתונים של המגזרים האמורים. זאת ועוד, אף שתקנות הירושה קובעות כי יש לפרסם את דבר הגשת הבקשה בעיתון יומי, חלק מבתי הדין הרבני ים מפרסמים את הבקשות גם בעיתון ג המתפרסם רק בסוף שבוע ולא מדי יום. | 985 |
המשרד לשירותי דת . סוגיות הנוגעות לשנת השמיטה התשע_ה - משרד לשירותי דת בביקורת עלה שממועד הקמתה של ועדת השמיטה בשנת 2010 ועד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2015 , היא התכנסה שלוש פעמים בלבד. בדיונים גיבשה הוועדה הצעה לתכנית תקציב לשנת השמיטה התשע"ה, אולם לדיונים אלו לא היה המשך. עוד עלה כי בתקופה האמורה הכינה ועדת השמיטה דוח מסכם על פעילותה בשנת 2012 בלבד, ולא בכל שנה משנות פעילותה כנדרש בחוק. זאת ועוד, הדוח לשנת 2012 .לא הוגש לוועדת הכלכלה של הכנסת כנדרש בשל כל אלה נמנע מהכנסת להתעדכן בעוד מועד בדבר תהליך ההיערכות לשנת השמיטה ולמלא את תפקידה כמפקח על פעולות הרשות המבצעת. פעילותה המצומצמת של ועדת השמיטה לא תאמה את מטרות הקמתה על פי החוק בכל הנוגע להיערכות מוקדמת לקראת שנות שמיטה בעתיד, לרבות בנוגע לקידום פעילות מחקר בתחום החקלאות ובתחום ההלכה. זאת ועוד, בשנת השמיטה העלו דוחות הפיקוח מטעם מינהלת השמיטה סוגיות עקרוניות וסוגיות בעלות היבטים הלכתיים שנדרש שוועדת השמיטה תנקוט עמדה בעניינן ותעביר את המלצותיה, כנדרש בחוק, להכרעת הרה"ר. אולם הדבר לא נעשה. נמסר למבקר המדינה שוועדת השמיטה ההלכתית התכנסה פעמים אחדות ודנה בבעיות שהעלתה מינהלת השמיטה בפעילות הפיקוח שלה, אולם לא נמצאו מסמכים המתעדים את הישיבות האמורות מלבד אחת. לפי תשובות המשרד לשירותי דת למשרד מבקר המדינה, בשנת השמיטה קיימה מינהלת השמיטה שיחות עם רבני ועדת השמיטה ההלכתית לצורך קבלת ה חלטות שקשורות לסוגיות הלכתיות בנושא פעילות הפיקוח בשטח. יצוין כי שיחות אלו לא תועדו וכי לא הופצו בעקבותיהן הנחיות, אף שלפי תשובות המשרד התקבלו בהן החלטות שהשפיעו על אופן והיקף הפיקוח (ראו להלן). משרד מבקר המדינה העיר לרה"ר כי אף שמועד שנת השמיטה ידוע מראש, רק בתחילת שנת השמיטה היא גיבשה הנחיות הלכתיות המחייבות את החקלאים והמשווקים של תוצרת חקלאית לקבל "היתר שיווק". העיכוב בקביעת הדרישות ההלכתיות כאמור פגם ביכולת הפיקוח של מינהלת השמיטה. העיכוב השפיע גם על יכולתו של המשרד לשירותי דת לאמוד בעוד מועד את התקציב הדרוש לו לביצוע הפעולות הנדרשות בשנת השמיטה ולפיקוח על מילוי הנחיותיו. על הרה"ר לפעול בעוד מועד כדי שלקראת שנת השמיטה הבאה יהיו בידיה הנחיות הלכתיות על בסיס הידע שנצבר בשנות השמיטה הקודמות. אף על פי כן, מועצת הרה"ר הותירה את מינויו של הרב יוסף על כנו, ולצדו מונו שני רבנים פוסקים נוספים. מועצת הרה "ר לא נימקה את החלטתה למנות בין שלושת הרבנים את הרב יוסף בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לרה"ר, שלפיה יש במינוי משום פגם משפטי בשל חשש לניגוד עניינים. בשל העיכוב באישור התמיכות לא היה אפשר לבדוק את נוכחות החקלאים במוסדות הלימוד בחודשים הראשונים של שנת השמיטה כדי לבדוק אם המוסדות והתלמידים עומ דים באמות המידה שנקבעו. רק בחודשים פברואר -מרץ 2015 , ,כחמישה חודשים אחרי תחילת שנת השמיטה וכחודשיים לאחר אישור התמיכות עשה המשרד ביקורות פתע במוסדות הלימוד שאושרה להם תמיכה. מהביקורות עלה שמוסדות אלו לא הקפידו לקיים את הדרישות שקבע המשרד כתנאי לתמיכה, לרבות בכל הנוגע להיקף הפעילות ולמספר המשתתפים. כך למשל, בביקורת פתע שערך המשרד בפברואר 2015 נמצא כי ב-13 מוסדות לימוד לא התקיימה פעילות לימוד כלל, וכי ב -14 מוסדות היה מספר המשתתפים קטן - שלושה עד שמונה תלמידים - במקום 15 .תלמידים לפחות, כנדרש ממונה שמיטה לא סיכם את הנתונים הכלולים בדיווחים החודשיים ולא ניתח אותם כדי לוודא שהתמורה ששולמה למינהלת השמיטה תואמת את שיעור עמידתה במחויבויותיה. מסקירת הדיווחים החודשיים על ביקוריהם של מפקחי מינהלת השמיטה בשלושת השווקים הסיטונאיים בחודשים נובמבר 2014 - יולי 2015 עולה שתדירות הביקורים ומשכם לא התאימו לדרישות המשרד לשירותי דת. בתקופה זו ביקרה מינהלת השמיטה 85 פעמים בלבד בשווקים הסיטונאיים אף שהיה עלי ה לבקר בהם 112 ( פעמים 76% .)59 ( מהביקורים 69% ) ארכו פחות מן הנדרש- ארבע שעות. המשרד לשירותי דת לא התאים את התמורה ששילם לחברה א לשיעור הביצוע של ביקורי הפיקוח בשווקים הסיטונאיים ושילם לה תמורה מלאה תמורת פיקוח חלקי בלבד. לפי חישובי משרד מבקר המדינה שולם לחברה א תשלום יתר בסך 16,200 .ש"ח בעבור הפיקוח בשווקים הסיטונאיים | הדיווחים החודשיים של מינהלת השמיטה לא כללו מידע על הביקורות שנערכו בשווקים המקומיים, וממילא לא דווח על תוצאותיהן. מכאן שאי- אפשר לדעת אם נערכו ביקורות בשווקים המקומיים, באיזו תדירות, ואם התאימו לדרישות. יוצא אפוא שהמשרד לשירותי דת שילם את מלוא התשלום עבור ביקורי הפיקוח בשווקים המקומיים בלא שווידא שהעבודה נעשתה על פי דרישותיו המפורטות. | 986 |
משרד התיירות . הזמנת אורחים מחו_ל והטיפול בהם - משרד התיירות לדעת משרד מבקר המדינה, על מנת שמשר ד התיירות יוכל להחליט מאילו מדינות פוטנציאליות נכון להביא אורחים ואילו אורחים להזמין, עליו לגבש תכנית מפורטת בנושא שתהיה מבוססת על ראייה רחבה וארוכת טווח של צורכי המדינה ועל הפוטנציאל הגלום באותן מדינות וידע מפורט ועדכני אשר ליכולתם של האורחים לתרום לקידום הפעילות התיירותית. כמו כן על המשרד לבחון כיצד ניתן להגדיל את מספר האורחים שיוזמנו ממדינות שבהן יש פוטנציאל להגדלת התיירות מהן. על לשכות המשרד בחו"ל לגבש רשימות של אורחים פוטנציאליים ממדינות רלוונטיות, לעדכנן באופן שוטף, ולהעבירן מפעם לפעם לדסק במשרד התיירות הממונה על מדינות אלה, כדי שהוא יבחר מהן את האורחים המתאימים בהתבסס על מדיניות שיתווה בעניין זה. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התיירות לבחון - בתיאום עם לשכות המשרד השונות בחו"ל - את שינויי המגמות העולים כאמור מהנתונים בעניין התפלגות האורחים, כגון יריד ה במספר האורחים ובשיעורם מתוך סך כל האורחים והסיבות לשינויי מגמות אלה. בבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה הועלו כמה מקרים שבהם לא קיים אגף האירוח את הנוהל האמור. כך לדוגמה, ביוני 2014 פנה בכתב הממונה על הכספים והתשלומים באגף החשבות במשרד (להלן - הממונה על התשלומים)20 למנהל אגף עובד אגף [ האירוח דאז ולגורמים נוספים במשרד וציין כי "היום... הגיע אלי ... עם... שוברים לחתימה לסיור שמתחיל היום. בנוהל אישור לשיגור ]האירוח ... 'בקשת האירוח תוגש לפחות ]נקבע כי[ אורחים6 ...'שבועות לפני מועד האירוח 'מועד הגשת הצעת האירוח לא יעלה ע ל 7 ...'ימים מיום קבלת אישור הבקשה 'במקביל לגיבוש הצעת האירוח, אגף אירוח יכין תוכנית אירוח ראשונית הכוללת אומדן כספי ויגיש לאישור החשב'. ע"פ הנוהל הזה לא פעלתם בהתאם, ומבחינת שלא לפגוע בפעילות השוטפת שלכם בפרט ושל המשרד בכלל, ]על מנת[ החשבות חתמתי ע"ג האומ דן... והשוברים... אבקשך להימנע ממקרים אלה, ולדאוג לכך שהנוהל שלכם יתקיים כלשונו" (ההדגשות אינן במקור). לדעת משרד מבקר המדינה, על אגף האירוח להקפיד לפעול על פי כל המתחייב מהנוהל האמור ולנקוט את הצעדים הדרושים כדי שמסמכי האירוח יוגשו כנדרש לאגף החשבות במשרד לפחות שבעה ימים לפני מועד האירוח. על המשרד לשקול קביעת נוהל מיוחד למצבים חריגים, ולקבוע לגבי מקרים אלו הסדרים מתאימים לביצוע הליכי הבחינה, האישור והבקרה הדרושים עד לתחילת הביקור. כמו כן על המשרד לוודא כי השימוש בנוהל המיוחד אכן ייעשה אך ורק במקרים המתאימים כאשר נמצא כי קיים צורך של ממש בקיום הליך אישור חפוז, וכי צורך זה יוגדר בנוהל. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התיירות כי גם אם ביצוע נוהל אירוח דורש התאמת תיק אירוח למעמדם וסוגם של האורחים באופן פרטני, וגם אם משרד התיירות נתקל בקושי להגדיר את תנאי המכרז ודרישותיו, עדיין ניתן לנסח מכרזים באופן מורכב שייתן מענה לקשיים אלה. בכל מקרה, על פי החוק והתקנות נדרש לקיים מכרז פומבי כל עוד לא סווגה ההתקשרות לפי אחד הפטורים או לפי אחת התקנות המאפשרות התקשרות בדרכים חלופיות. הביקורת העלתה כי מינהל השיווק לא פעל במהלך השנים על פי תכנית אב תיירותית מקיפה ורב-שנתית הקובעת, בין היתר, מדיניות לגבי אופן איתורם של האורחים ושל המדינות שבהן כדאי להשקיע את מרב המאמצים כדי לקדם את התיירות מהן לארץ. רק בפברואר 2015 גיבשמינהל השיווק מסמך שכותרתו "אסטרטגיה שיווקית רב שנתית" הכולל אסטרטגיה שיווקית של התיירות ובה גם צוין נושא האירוח, שממנו תיגזר תכנית העבודה השנתית של מינהל השיווק שתקבע מטרות, יעדים, משימות ביצוע ומדידת התוצרים. משרד מבקר המדינה העלה כי למעט בעניין רכישת שירותי ההסעה, אגף האירוח לא התקשר עם הספקים במכרז פומבי כנדרש בחוק חובת המכרזים, תקנותיו והוראות תכ"ם. התקשרויות המשרד עם הספקים אף לא נכנסו בגדר אחד הפטורים ממכרז המפורטים בתקנות (כאשר דובר בהתקשרות בסכום העולה על 50,000 ש"ח), ולא עמדו בתנאים הקבועים בתקנות המאפשרים התקשרות בנסיבות מסוימות שלא במכרז פומבי. בדיקת הפרוטוקולים של ועדת המכרזים של משרד התיירות לשנים 2014 -2013 העלתה כי אגף האירוח לא פרסם שום מכרז לבחירת ספקים (בתי מלון, מסעדות ומורי דרך). במקום זאת, נמצא כי האגף פעל על פי רשימות ספקים שניהל בעצמו. כך למשל הוא גיבש בשנת 2014 רשימה של 105 בתי מלון במקומות שונים בארץ; ברשימה פורטו תעריפיו של כל בית מלון לפי הרכב החדר, מספר הארוחות ועלות האירוח. באותה שנה גיבש האגף גם רשימה של 89 מסעדות במקומות שונים בארץ; בשנת 2015 כללה רשימה זו 71 מסעדות. זאת ועוד, לכל מתאם אירוח יש רשימת מורי דרך פרטית שיצר לעצמו באופן אישי ועל פי ניסיונו. בפועל, מתאמי האירוח פנו לספקים מתוך הרשימות האמורות והתקשרו עמם, אף שהתקשרויות אלה לא עמדו בתנאים המאפשרים רשימת מציעים והתקשרות עמם ללא מכרז פומבי. בכמה דיונים פנימיים שהתקיימו במשרד בהשתתפות המנכ"ל הקודם והמנכ"ל הנוכחי מינואר 2012 עלה נושא הקמת רשימות ספקים לאגף האירוח (מאגר ספקים), אולם דיונים אלה לא הביאו לעשייה, ועד אוגוסט 2015 לא הוקמו רשימות התואמות את הוראות הדין, כפי שיתואר להלן: | בדיקה שביצע משרד מבקר המדינה בספטמבר 2015 העלתה כי טרם הוצא קול קורא כאמור. | 987 |
משרד התיירות . הפיתוח והתחזוקה של אתר מופע המים בכינרת - משרד התיירות הביקורת העלתה כי הדיווח של המנכ"ל לא היה מדויק: מספר הזמנת העבודה שצוין בטופס הנלווה מתייחס להזמנת עבודה בסך 3 מיליון ש"ח ל"פיתוח המתחם התיירותי בטבריה", שניתנה לחמ"ת כשלוש שנים קודם לכן ולא הייתה קשורה כלל לפרויקט המזרקה. לא נמצאו מסמכים המעידים כי חמ"ת פנתה למשרד התיירות וביקשה מראש את אישורו להשתמש בכספים שהקצה לה בהזמנת העבודה האמורה למימון חריג של העבודות לשיקום המזרקה. משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית טבריה כי ממכתבו של המנכ"ל לשעבר עולה כי היא לא נערכה כראוי לתהליך המורכב של חילוץ המזרקה מהכינרת ולפעולות ההמשך שיש לבצע לאחר מכן, ובכלל זה לא עמדה על כך שכל החלק ים של המזרקה שנמשו מהמים יאופסנו במקום בטוח ושמור ויירשמו באופן מסודר עד לבחינת כשירותם. משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית טבריה ולמנכ"ל העירייה לשעבר כי מחוות הדעת ההנדסית שנמסרה לחמ"ת ומהצעת המחיר שהגיש הקבלן עולה כי סילוק הפסולת בכלל והמשאבות בפרט נעשה ללא תיאום עם נציגי הקבלן וחמ"ת, וגם בלי שגורם מוסמך כלשהו ביצע בדיקה של תקינותן ושוויין. בהיעדר תיאום ובהיעדר רישום בעניין ביצועה של בדיקה והערכה לא ניתן לדעת אם המשאבות של המזרקה, שעלותן כאמור ניכרת, ושפונו ככל הנראה כפסולת, אכן היו פסולת או שעדיין היה ניתן להשתמש בהן, ויש לראות זאת בחומרה. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התיירות להנחות את חמ"ת לכלול בהסכמים שהיא חותמת עם רשויות מקומיות בעניין פיתוח אתרי תיירות סעיף המחייב אותן לקבל את אישורה לפינוי או למכירה של ציוד הקשור בפיתוח תשתיות תיירות שמימן משרד התיירות. מופע המים בכינרת ה יה פרויקט תיירותי חשוב ושימש פרויקט דגל של משרד התיירות ועיריית טבריה בעיר. המופע זכה להצלחה רבה, והיה אמור לתרום תרומה של ממש לקידומה של העיר מבחינה תיירותית וכלכלית. הפסקתו לאחר פרק זמן של מעט יותר משנתיים בלבד, בשל נסיבות שאותן צפו גורמים המעורבים בפרויקט - חמ"ת ועיריית טבריה - חודשים רבים לפני התרחשותן, היא כישלון של גורמים אלה וכן של משרד התיירות, שמימן את הפרויקט. מהממצאים שפורטו בפרק זה עולה כי לו נתנו חמ"ת ועיריית טבריה את דעתן לכתחילה על העובדה שהייתה ידועה להם, ולפיה מפלס הכינרת עשוי להשתנות, ועל ההכרח שעולה מכך להתאים את גובה המזרקה לשינויים במפלס - יש להניח שהיה ניתן להיערך לכך עוד בשלב תכנון הפרויקט והחתימה על ההתקשרויות לביצועו, ובכך למנוע את הכישלון או למצער לצמצמו. הביקורת העלתה כי עיריית טבריה חתמה על ההסכם האמור עם הקבלן לפני שווידאה שיש בידה כל המקורות הכספיים הנדרשים לקיומו - רק כחודש לאחר שנחתם ההסכם עם הקבלן פנתה העירייה למשרד הפנים וביקשה ממנו סיוע בסך 850,000 ( ש"ח, ואת היתר 750,000 ש"ח) ציפתה לקבל מחמ"ת על סמך התחייבותה בהסכם מינואר 2013 ; כאמור, לדעת חמ"ת התחייבות זו אינה בתוקף. עוד העלתה הביקורת כי העירייה חתמה על ההסכם לביצוע פעולות החילוץ והקיבוע, אף שלא ידעה במועד חתימת ההסכם מהו היקף הנזקים שנגרמו למזרקה, אילו פעולות נוספות יהיה צריך לבצע כדי לחדש את המופע, והאם יש מקורות ודאיים למימון פעולות אלה (ראו להלן). לדעת משרד מבקר המדינה, היה על עיריית טבריה לחתום בשלב הראשון על הסכם עם הקבלן לחילוץ המזרקה מהמים, גרירתה למעגן ובדיקת היקף הנזקים שנגרמו לה. כך הייתה העירייה יכולה להעריך כראוי את עלות תיקון הנזקים ואת עלות חידוש המופע ולבדוק אם מצויים בידיה הכספים הנדרשים למימון פעולות אלה - ובהתאם לכך להחליט אם יש מקום להתקשר עם הקבלן לצורך החזרת המזרקה לכינרת וקיבועה. משרד מבקר המדינה מעיר לחמ"ת כי ככלל, על פי סדרי מינהל תקין אין לקבל אישורים בעל פה לביצוע התחייבויות כספיות. בעניין זה יצוין כי מי שכיהן כסמנכ"ל פיתוח ותשתיות במשרד התיירות בתק ופה האמורה מסר למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2015 כי "אינו זוכר אישור תקציבי לנושא וממילא אישורים מעין אלו מונפקים בפרוטוקול ובהזמנת עבודה". חמ"ת התחייבה אפוא לממן את העבודה לשיקום המזרקה, בלי שניתן לה אישור של משרד התיירות כנדרש. יצוין כי בדיון האמור בדירקטורי ון חמ"ת העירו חלק מחבריו כי "עניין העברת הכסף לשיקום המזרקה היה צריך לבוא לאישור הדירקטוריון בזמן אמת ולא כדיווח בדיעבד", וכן הוצע, על דעת המנכ"ל, כי היה מעורב... ]י["סוגיות חריגות מעין אלו יובאו בפני הדירקטוריון על מנת ש יותר בהוצאות החריגות של החברה" . עוד העלתה הביקורת כי גם לאחר שנחתם ההסכם ל"העברת מופע הלילה למושב קבע" לא ידע משרד התיירות על ההתחייבות הבלתי תקינה שקיבלה עליה חמ"ת בהסכם זה, שכן חמ"ת לא דיווחה לו על כך וגם לא מסרה לו כנדרש העתק מההסכם19 . משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית טבריה כי מאחר שהפרויקט ל"העברת מופע הלילה למושב קבע" היה אמור להיות ממומן מכספי משרד התיירות, היה עליה לפנות אליו בעניין זה קודם שהתקשרה עם חמ"ת לביצוע הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר לחמ"ת כי היא לא הייתה מוסמכת להתחייב לבצע באמצעות צד שלישי עבודות במימון משרד התיירות, ללא ידיע תו ואישורו בעוד מועד, וכי התחייבותה זו מנוגדת לכללים מפורשים של משרד התיירות. כמו כן לא תקין, כפי שציינו חברי דירקטוריון חמ"ת, שהנהלת חמ"ת תתחייב ללא אישור הדירקטוריון לממן באופן חריג פרויקטים שהחברה אינה נוהגת לממן. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התיירות לברר ביסודיות את הנושא עם חמ"ת, לבחון אם פעולות בלתי תקינות אלה היו חד-פעמיות ולנקוט את כל הצעדים המתחייבים על מנת שהן לא יישנו. הביקורת העלתה כי אף שהחורף עמד בפתח ומפלס הכינרת היה עלול לעלות ולסכן את שלמות המזרקה ואת המערכות השונות שעליה, ולמרות אזהרותיו החוזרות ונשנות של הקבלן בעניין זה - רק בעיצומו של החורף, באמצע ינואר 2013 , כשלושה חודשים לאחר גיבוש הפתרון האמור וכאשר תחתית המזרקה כבר נגעה במי הכינרת, חתמו חמ"ת והעירייה על הסכם לביצוע פרויקט משותף ל"העברת מופע הלילה למושב קבע", ובו נקבע כי חמ"ת תממן את עלות העברת המזרקה למקומה הקבוע בסך 750,000 ש"ח18 . לאחר כמה ימים חתמה העירייה על חוזה התקשרות עם הקבלן על פי הצעת המחיר לביצוע העבודה שהגיש לה, שלפיה יסתיימו העבודות "בפרק זמן מוערך של 35 ."יום... בכפוף למזג אוויר ובעיות תוך כדי ביצוע הקמת המערכת להגבהת המזרקה נמשכה כחודשיים. ב - 8.3.13 , יומיים לפני ביצוע פעולת ההגבהה עצמה, וכאשר, לדברי המהנדס הימי, כבר הייתה תחתית המז רקה שקועה במים - התחוללה סערה גדולה בכ ינרת, דבר שגרם לעלייה נוספת של מפלס המים ולטביעתה של המזרקה. משרד מבקר המדינה מעיר כי אילו הוסדר עניין הגבהת המזרקה בעוד מועד בהסכם ההתקשרות ובהסכם התחזוקה, ייתכן שהיה ניתן למנוע את טביעת המזרקה. גם בהיעדר הסכמים ייתכן שהיה אפשר למנוע את הטביעה, אילו נוכח החשש המידי לעליית המפלס היו העירייה וחמ"ת, בתיאום עם משרד התיירות, מבצעות בדחיפות ובלא עיכובים מיותרים חודשים רבים מוקדם יותר את הפעולות להגבהת המזרקה; זאת, גם מבלי להתייחס לשאלה מי הגורם שאמור היה לשאת בעלויות של פעול ות אלה. ואולם חמ"ת ועיריית טבריה התמהמהו בטיפול בבעיה זמן רב ללא הצדקה. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התיירות וחמ"ת להפיק בהקדם את הלקחים ממקרה זה ולהקפיד שבהסכמים לביצוע ולתחזוקה של פרויקטים תיירותיים הממומנים על ידי משרד התיירות ומבוצעים על ידי חמ"ת יעוגנו במפורש כל הפעולות וההיבטים הדרושים, ובכלל זה ייקבע מי האחראי לביצוע הפרויקטים על כל מרכיביהם ומי יישא בעלות הביצוע והתחזוקה. ראוי שגם עיריית טבריה תפיק את הלקחים מהכשלים בביצוע הפרויקט ותקפיד שבהסכמי התקשרות שונים שעליהם היא חותמת, לרבות הסכמים לביצוע פרויקטים ותחזוקתם, יעוגנו במפורש החובות והזכויות של כל הצדדים להתקשרות. הביקורת העלתה כי בספטמבר 2015 , יותר משנתיים וחצי לאחר טביעת המזרקה, עדיין לא קיבל משרד התיירות החלטה בעניין עתידו של הפרויקט, בין היתר בשל רצונו לפתור תחילה את בעיית התחזוקה הירודה של אתרי התיירות בטבריה, ועקב כך גם לא נעשה עד מועד זה כל שימוש בסכום שהקצה משרד התיירות (3 מיליון ש"ח) לחידוש הפרויקט. | הביקורת העלתה כי ועדת הרכש והבלאי של עיריית טבריה לא דנה כלל בסוגיית המשאבות של המזרקה, ולמותר לציין שגם לא החליטה מה ייעשה בהן. כמו כן, לא נמצאו בתיקי העירייה מסמכים המלמדים שהעירייה בדקה את נסיבות היעלמותן של המשאבות או מסמכים שמהם אפשר ללמוד על הגורם שהחליט מה ייעשה בהן, ויש לראות בכך ליקוי בתפקודה. | 988 |
משרד התיירות . הביקורת הפנימית במשרד התיירות - משרד התיירות בינואר 2015 הגיש המבקר הפנימי למנכ"ל, בעקבות פניית משרד מבקר המדינה, מסמך שהגדיר "תכנית עבודה 2015 ." הביקורת העלתה כי גם הצעת תכנית העבודה הזאת הייתה כללית, דלה ולא מפורטת ולא הבהירה את תתי-הנושאים שייבדקו במסגרת כל נושא; לא נקבעו בה לוחות זמנים לביצוע הבדיקה בנושאים השונים ולא צוין מה מהם יבוצע בפועל באותה שנה. גם בהצעת תכנית עבודה זו פורטו נושאים לבדיקה שחלקם כבר נכללו בהצעות תכניות העבודה לשנים קודמות אולם לא בוצעו בפועל. בביקורת נמצא כי משרד התיירות לא עשה סקר סיכונים כנדרש על פי הוראת תכ"ם האמורה וכי גם המבקר הפנימי לא הכין מסמך הערכת סיכונים. למותר לציין כי נוכח האמור כל הצעות תכניות הביקורת לשנים 2015 -2012 שהכין כאמור המבקר הפנימי לא התבססו על מסמכים אלה. אין מסמכים שאפשר ללמוד מהם שהמבקר הפנימי התריע לפני הנהלת המשרד בשנים האמורות לעיל על אי-ביצוע הסקר על פי הוראת תכ"ם או שדיווח כי גם הוא לא הכין מסמך הערכת סיכונים. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התיירות להחיש את פעולותיו להכנת סקר סיכונים משרדי כנדרש על פי הוראות תכ"ם. עד שיעשה כן, רצוי שהמבקר הפנימי יכין מסמך הערכת סיכונים שישמש בסיס לגיבוש הצעת תכניות העבודה העתידיות של יחידת הביקורת הפנימית. בעת שמנכ"ל המשרד יבחן את הצעת תכנית העבודה השנתית של יחידת הביקורת הפנימית ויקבע אם לאשרה, ראוי כי הוא יוודא שהיא גובשה, בין היתר, בהתחשב בממצאי סקר הסיכונים. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי שיחידת הביקורת תוכל לעמוד ביעדים שנקבעו בתכנית העבודה השנתית שלה, על המבקר הפנימי להקפיד להגיש למנכ"ל את הצעת תכ נית הביקורת לשנת העבודה הבאה זמן סביר לפני תחילתה; זאת כדי שהליכי אישורה ועדכונה של התכנית, אם אכן יהיה צורך לעדכנה, יסתיימו עד סוף שנת העבודה הנוכחית. כדי להסדיר זאת, על המשרד לכלול בנוהל המשרדי בעניין הביקורת הפנימית, שהומלץ לקבעו 10, לוחות זמנים מחייבים ל הליכי הגיבוש והאישור של הצעת תכנית הביקורת השנתית של יחידת הביקורת הפנימית. מהממצאים שבפרק זה עולה כי הוראות חוק הביקורת הפנימית בכל הנוגע לגיבוש הצעות של תכניות עבודה שנתיות בתחום הביקורת הפנימית, להגשתן ולאישורן לא קוימו במשרד התיירות בשנים 2010 עדאוגוסט 2015 , וכי למעשה בכל השנים האלה לא הייתה למבקר הפנימי תכנית עבודה מאושרת. משרד מבקר המדינה מציין כי בהתחשב בהיקף כוח האדם ביחידת הביקורת - עובד אחד בלבד שהוא גם המבקר הפנימי - ספק אם יכלה היחידה לטפל בכל הנושאים שפורטו בתכניות העבודה האמורות שהגיש המבקר הפנימי. הועלה כי רוב הנושאים לבדיקה נרשמו באופן כללי ביותר ובלא לפרט את ההיבטים שייבדקו בכל נושא. כאמור, במסמך שהמבקר הפנימי הגדיר "תכנית עבודה לשנת 2013 " נרשמו רוב הנושאים לבדיקה שנכללו כבר במסמך שהמבקר הגדיר "תכנית עבודה לשנת 2012 ", והם אף נכתבו באותה מתכונת - ניסוחם היה כללי ביותר ולא פורטו ההיבטים שייבדקו בכל נושא. מהאמור עולה חשש כי המבקר הפנימי לא השקיע מחשבה בהכנת ההצעות של תכניות העבודה השנתיות האמורות של יחידת הביקורת הפנימית, וכי רוב הנושאים לביקורת שפורטו בתכנית העבודה לשנת 2012 הועתקו לתכנית העבודה לשנת 2013 . לא נמצאו אסמכתאות שאפשר ללמוד מהן כי המנכ"ל הקודם אישר את מסמכי תכניות העבודה האמו רות שהגיש המבקר הפנימי או שביקש לעדכנם. על כן ניתן להסיק כי ליחידת הביקורת לא הייתה למעשה תכנית עבודה מפורטת ומאושרת לשנים אלה. משרד מבקר המדינה מעיר למבקר הפנימי ולמנכ"ל דאז כי פעולותיהם בעניין הגשת הצעת תכניות העבודה של יחידת הביקורת לשנים 2013 -2010 ואישורן לא היו תקינות ולא עלו בקנה אחד עם חוק הביקורת הפנימית. משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"ל הנוכחי כי לאחר שנוכח כי המבקר הפנימי לא יישם כנדרש את הערותיו בעניין מתכונת הגשת הצעת תכניות העבודה לשנים 2015 -2013 , היה עליו להנחותו מיד ובאופן ברור, כבר בתחילת המחצית השנייה של שנת 2013 , אילו נושאים מוגדרים הוא מציע למבקר הפנימי לבדוק בכל אחת מהשנים האמורות11 . עלהמבקר הפנימי היה לבקש ביזמתו מהמנכ"ל שיציע לו בשנים אלה נושאי ביקורת מוגדרים לביצוע. משנת 2010 עד אוגוסט 2015 לא הגיש המבקר הפנימי לשרים ולמנכ"לי משרד התיירות ולו דוח ביקורת סופי אחד המפרט את ממצאי בדיקותיו16 , כנדרש כאמור על פי חוק הביקורת; לא נמצא ו במשרד מסמכים שאפשר ללמוד מהם כי השרים שכיהנו בתקופה זו, סטס מיסז'ניקוב ועוזי לנדאו (להלן - השרים לשעבר) , והמנכ"ל הקודם מר נועז בר ניר התריעו על כך לפני המבקר הפנימי ונקטו צעדים כלשהם בעניין זה. ממסמכים שונים עולה כי רק ביולי 2013 , כחודשיים לאחר שנכנס לתפקידו המנכ"ל הנוכחי מר אמיר הלוי, החלה הנהלת המשרד לנקוט צעדים של ממש בעניין פעילותו הבלתי תקינה של המבקר הפנימי ואי-ביצועה של ביקורת פנימית נאותה במשרד (ראו להלן). יצוין כי גם בתקופתו של המנכ"ל הנוכחי לא השכילו המבקר הפנימי והמנכ"ל לשמור על מערכת יחסי עבודה נאותים. האווירה העכורה והחשדנות ההדדית בתקופה זו תרמה את חלקה למצבה העגום של הביקורת הפנימית במשרד. | בדוח קודם של משרד מבקר המדינה 17 נאמר בעניין הגשת דוחות ביקורת שהושלמו כדלהלן: "נוסף על החובה החוקית החלה על המבקר הפנימי להגיש לשר הממונה על המשרד כל דוח ביקורת שלו, לדעת משרד מבקר המדינה, גם על השר הממונה על המשרד לדרוש מהמבקר הפנימי להמציא לו את דוחות הביקורת ולעיין בהם, כדי למלא את אחריותו המיניסטריאלית. נוסף על כך, תחזק הגשת הדוחות לשר את מעמדו של המבקר הפנימי במשרד". יצוין כי בביקורת הנוכחית לא נמצאה דרישה כזו בכתב של השרים לשעבר. | 989 |
המועצה להשכלה גבוהה . המכינות הקדם-אקדמיות - הוועדה לתכנון ותקצוב (ות_ת) נמצא כי למל"ג ולוועדת התכנון והתקצוב אין תשתית ידע שתאפשר להן להיערך לקראת יישום הרפורמה: הן לא קבעו קווים מנחים להפעלת מערך המכינות; אין להן נתונים מעודכנים באשר למספר הלומדים במכינות, מאפייניהם האישיים, איכות ההוראה, מספר הכיתות וגודלן על פי פיזורן הגאוגרפי; הן לא קבעו תחזית באשר לצרכים העתידיים הנוגעים ללימודים הקדם-אקדמיים, ובכלל זה לא באו בדברים עם המוסדות להשכלה גבוהה על מנת לשמוע את עמדתם וצורכיהם; הן לא מיפו את הרכב הסגל במכינות הקיימות ולא גיבשו תכנית שתביא לעמידה בהמלצת הוועדות באשר להשכלת הסגל; הן לא גיבשו חלופות לפריסת המכינות; ואף לא הכינו כלים להתמודדות במשא ומתן מולן באשר להחלטות שיתקבלו. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף לחינוך מבוגרים על שלא קבע מועדים להגשת הדוחות, וכי הגשת הדוחות המסכמים במועדים כה מאוחרים פוגעת ביכולת הבקרה והפיקוח של המשרד אחר התפוקות של המכינות, ומקשה על הפקת לקחים, שעשויים להביא להתייעלות ו לאפקטיביות רבה יותר של המכינות בשנים הבאות. משרד מבקר המדינה מצא כי אף שהאגף לחינוך מבוגרים ּוועדת ההיגוי היו מודעים לליקויים בפעילותן של אותן מכינות, מבחינת אי-עמידתן בנהלים העוסקים במספר הלומדים, הם לא הסירו את הפיקוח ממכינות אלו, והמשיכו לאשר את פעילותן מבלי לנקוט צעדים לסגירתן. נמצא כי ועדות אלה לא הוקמו, וממילא טרם החלו לעבוד ולגבש את דרכי פעולתן לקראת יישום הרפורמה. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החינוך לפעול למציאת פתרון שיאפשר העברת הנתונים ישירות מאגף הבחינות למערכת הפיקוח של האגף לחינוך מבוגרים, ולחלופין לקדם פתרון המבוסס על הסתייעות גוף מקצועי אחר דוגמת הלמ"ס. פתרון כזה יאפשר ניתוח התפוקות של הפעלת המכינות - מהו שיעור מסיימי מסלולי הבגרות במכינות ומהם הישגיהם בבחינות. על יסוד זאת ובהתאם למדדי הצלחה שיופקו, ניתן יהיה להחליט מה נדרש לשנות על מנת לשפר את ביצועי המערכת ולנהל ולמצות טוב יותר את המשאבים שהוקצו. נמצא כי רק בדצמבר 2011 , כתשעה חודשים לאחר החלטת הממשלה וכארבעה חודשים לאחר המועד האחרון לגיבוש מערך ההפעלה הראשון, התכנס לראשונה צוות התיאום, ועד יוני 2013 התכנס פעמיים נוספות בלבד. ואולם, במפגשים אלו הצוות לא גיבש את מערך ההפעלה, האופן שבו יוטמע והשפעותיו הצפויות, וכן לא קבע תכנית עבודה ולא הגדיר את המשימות הנדרשות, יעדי הביניים ולוח הזמנים להשגתם. צוו ת התיאום גם לא הגיע להסכמות בנושא איגום המשאבים, כנדרש לקידום יישומה של הרפורמה. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף לחינוך מבוגרים כי בעצם הדבר שאינו מקיים את נהליו בנוגע למספר התלמידים במכינות הוא חוטא לתפקידו כמאסדר של מערך המכינות, האמור להבטיח שהן יפעלו במסגרת של כדאיות כלכלית. על האגף לחינוך מבוגרים לעקוב אחר עמידתן של המכינות בתנאים שהוא עצמו קבע ולאכוף את כלליו. אף ראוי שהמשרד יבחן את פעילות המכינות בראייה מערכתית כלל-ארצית על מנת לשקול דרכים להתייעלותן, אם מבחינת איחודן של מכינות קטנות ואם מבחינת תכניות הלימוד. המיזוג של מכינות קטנות עשוי להיות חיוני, שאם לא כן הן עלולות להיקלע לסיכוני יציבות ולסגירה, שיפגעו בסופו של דבר בתלמידים. | בהיעדר תכנון להפעלת המכינות נוצרו עיוותים מבחינת פיזורן הגאוגרפי. כך למשל, עשר מהמכינות פועלות בירושלים, ואילו בין נתניה לגליל המערבי אין ולו מכינה אחת שבה ניתן ללמוד לקראת קבלה או שיפור של תעודת הבגרות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי פיזור לקוי של המכינות מצמצם את האפשרויות העומדות לפני חלק מהמעוניינים להירשם למכינה, פוגע ברמת השירות שמקבלים התלמידים, הנאלצים ללמוד במקום שאינו סמוך למקום מגוריהם, דבר שעלול להגביר את הנטל הכלכלי שהם נושאים בו. | 990 |
המועצה להשכלה גבוהה . התקצוב וההפעלה של מעונות סטודנטים - הוועדה לתכנון ותקצוב (ות_ת) יוצא אם כן כי סדר העדיפות שקבעה הוות"ת לא בא לידי ביטוי בסדר הקמת המעונות, מאחר שהוות"ת לא ביססה אותו על תכנית סדורה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הוות"ת להכין תכנית כוללת למערך המעונות בראייה כלל -ארצית, ולקבוע את אמות המידה לנחיצות הקמתם ותקצובם לפי צרכים ומאפיינים של המוסדות6 . משרד מבקר המדינה מעיר לאוניברסיטה העברית כי העובדה ששיעורי התפוסה המחויבים על פי ההסכם עם ועדת הקרנות לא השתנו ביחס להסכם עם היזם, מעלה חשש שהאוניברסיטה לא תצליח לעמוד בהם ותיאלץ לשאת בהפרשי ההכנסות. משרד מבקר המדינה מעיר לוות"ת כי לפי ממצאי בדיקתו לעתים חל שינוי של מאות שקלים בגובה שכר הדירה לשותף בחדר, בין שלב ההצעות לבין המחיר בפועל. למשל, המכללה האקדמית תל אביב-יפו הצהירה בשלב בחינת ההצעות על ידי הוות"ת כי שכר הדירה לשותף בחדר יהיה 1,250 ש"ח ובסטודיו 1,650 ש"ח, אולם בפוע ל שכר הדירה לשותף בחדר הוא 1,550 - 1,350 ש"ח ובסטודיו 2,100 -1,776 ש"ח; אוניברסיטת בר -אילן הצהירה בשלב בחינת ההצעות כי שכר דירה לשותף בחדר יהיה 1,500 -1,325 ,ש"ח אולם בפועל הוא 1,750 -1,520 ש"ח; ואוניברסיטת בן -גוריון בנגב הצהירה בשלב בחינת ההצעות כי שכר הדירה יהיה 1,000- 1,350 ש"ח, ולאחר בחינה מחודשת במאי 2015 ציינה כי יעמוד על 1,500 -1,200 .ש"ח נמצא שאמנם רמ"י קבעה למוסדות תעריף שכר דירה מרבי, אולם המוסדות קבעו תעריף גבוה הרבה יותר ממנו. אף על פי כן רמ"י לא נקטה צעדים כנגד אותם מוסדות, כפי שיפורט בדוגמאות להלן. עוד עלה כי אף שבאפריל 2012 החליטה הנהלת רמ"י לקבוע תעריף שכר דירה מרבי בכל הסכם, היא לא נהגה כך בהסכמיה עם שניים מהמוסדות: המכללה האקדמית כנרת ומכללת רופין. בזאת מנעה אפשרות לפקח על שכר הדירה שיקבעו. משרד מבקר המדינה מעיר למוסדות על שקבעו שכר דירה גבוה מזה שאישרה רמ"י בלי לקבל את אישורה לכך. כמו כן משרד מבקר המדינה מעיר לרמ"י על ש לא אכפ ה את התעריף שקבעה; בעקבות זאת שכר הדירה שמשלמים הסטודנטים אינו מביא לידי ביטוי את תקציבי הסיוע ו את ההטבות בנוגע לקרקע. לדעת משרד מבקר המדינה, אין זה ראוי כי הפעלת מעונות סטודנטים, שאחת מתכליותיה המרכזיות היא הנגשת הלימודים עבור אוכלוסיות שמתקשות לשאת בעלויות, תניב רווחים לאוניברסיטה באמצעות ועדת הקרנות שלה. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת אוניברסיטת תל אביב כי בהתעלמה ממקום מגורי הסטודנט היא עש ויה שלא להגשים את תכלית המעונות - הנגשה של המוסדות האקדמיים לזקוקים להם. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לאוניברסיטה כי בתהליך הגרלת המעונות עליה לשקול גם את מצבו הסוציו -אקונומי של הסטודנט. יו"ר ועדת החינוך של ה כנסת שותף לדעה זו, ובישיבה במרץ 2012 ציין כי לא ייתכן שמצב סוציו -אקונומי איננו חלק מהקריטריונים לקבלת זכאות למעונות. דעה דומה הביעה הוות"ת בדיון בצורכי תושבי הפריפריה ב ספטמבר 2012 , שצוין בו כי נבצר מ צעירים בפריפריה ללמוד בערים הגדולות בגלל העלויות, ולכן יש חשיבות לזמינות המעונות בעיר. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהנהלת האוניברסיטה תשקול לבסס את אכלוס כל המעונות שבתחומה גם על קריטריונים המתעדפים שיקולים סוציו-אקונומיים. יש טעם לפגם בכך שהמעונות החדשים נפתחים לכול בהגרלה שוויונית, ללא העדפה לאף קבוצת אוכלוסייה, ואילו המעונות הישנים מיועדים למי שמתגורר הרחק מהאוניברסיטה שבעיר תל אביב יפו. | הביקורת העלתה כי למרות החלטת מועצת מקרקעי ישראל מאוגוסט 2011 , הנהלת רמ"ילא קבעה מנגנוני פיקוח, בקרה או סנקציות וממילא לא התייעצה לשם כך עם המל"ג או עם הוות"ת, כנדרש מהחלטתה. בהמשך לכך, באפריל 2012 החליטה הנהלת רמ"י כי מוסד שתוקצה לו קרקע לבניית מעונות ידווח לרמ"י ול וות"ת ע ל אופן ביצוע המכרז , על ניהול המעונות ו על מחירי השכירות. | 991 |
המועצה להשכלה גבוהה . מעבר המכללות האקדמיות להוראה לתקצוב הוועדה לתכנון ותקצוב משרד מבקר המדינה מציין כי מדובר בהסכם עקרונות שמחויבים אליו שני המאסדרים, ולכן היה מצופה ששני הגופים יכינו מתווה מעשי ליישום מעבר המכללות לתקצוב ות"ת ויפעלו בנמרצות לביצועו כדי להביא לידי יישום הרפורמה. בשנים 2014 -2012 ,בעקבות החתימה על ההסכם פנו ארבע מכללות, ביזמתן וביקשו לעבור לתקצוב ות"ת. מל"ג -ות"ת ומשרד החינוך הח ליטו שבאוקטובר 2015 יעברו לתקצוב ות"ת רק שתי מכללות: מכללת בית ברל ומכללת סמינר הקיבוצים. משרד מבקר המדינה מציין כי במשך ארבע שנים, מאז נחתם ההסכם בשנת 2011 ועד מועד סיום הביקורת, הצליחו רק שתי מכללות להשיג הבנות עם ות"ת (בית ברל וסמינר הקיבוצים), ואילו בקשותיהן של יתר שלוש המכללות נדחו בשל אי- עמידתן בתנאי הסף. יעד מרכזי ואף לאומי שקבעו המאסדרי ם היה אפוא כמעט בלתי ישים במשך תקופה ממושכת. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על מל"ג - ות"ת לבחון כיצד ניתן לסייע למכללות שביקשו לעבור לתקצוב ות"ת לעמוד בתנאי הסף. נמצא כי אף שבהסכם העקרונות משנת 2011 ובהסכם המתווה משנת 2015 נקבעו תנאי סף למעבר, לא הוכנה תכנית ובה קווים מנחים אחרים להגדרת הכללים כך שימלאו את הצרכים. למשל, לא נקבע כמה מכללות יהיו בכל אזור גאוגרפי, מה המרחק הרצוי בין מכ ללות, מהם אשכולות המכללות המומלצים, מה התחזית לצרכים בעתיד וכדומה. יוצא שבפועל במשך עשור שלם לא יושמה רפורמה שהמליצו עליה שלוש ועדות ציבוריות, ורק בשנת 2011 נחתם הסכם עקרונות בין משרד החינוך למל"ג-ות"ת בנוגע למעבר המכללות האקדמיות להוראה לתקצוב ות"ת, אך כפי שיפורט להלן, גם הוא עדיין לא יושם. משרד מבקר המדינה העלה כי החלל שנוצר בשל כך התמלא ביזמות נקודתיות של המכללות עצמן, שלעתים היו מנוגדות למדיניות הרגולטור; כך למשל, רצונן של חלק מהמכללות לעבור לתקצוב ות"ת באופן עצמאי, ולא להתאחד עם מכללה אחרת. עוד הוע לה כי חלק מהמכללות להוראה במגזר הממלכתי-דתי מתנגדות לרפורמה, יש מכללות הבוחנות את האפשרות לאיחוד או למיזוג באופן עצמאי, ויש ה בוחנות אפשרות להרחיב את תכניות הלימוד אל מחוץ לתחומי ההוראה ולהפוך למעשה למכללות כלליות. לדעת משרד מבקר המדינה, על מל"ג -ות"ת לגבש תכנית עקרונית למעבר המכללות להוראה לתקצוב ות"ת, להתערב ולהשפיע על ביצוע הרפורמה מתוך שימוש בכלים העומדים לרשות מל"ג -ות"ת, ובהם בין היתר: הכרה אקדמית במוסד, אישור לפתיחת תכניות לימוד חדשות והקצאת תקציבים. ראוי שמל"ג-ות"ת יגלו מעורבות ויזמה כדי לקדם תהליך זה ויפעיל ו עבודת מטה מעמיקה ויסודית, בשיתוף ה מכללות להוראה והמוסדות האקדמיים , שתבחן את ההיבטים המגזריים והגאוגרפיים ואת ה צרכים בנוגע ל מורים על פי מקצועות הלימוד, כדי להסיר את החסמים המעכבים ואף המונעים את מעבר המכללות לתקצוב ות"ת. לדעת משרד מבקר המדינה, עבודת המטה צריכה להוביל לגיבוש תכנית עקרונית כוללת ומערכתית מתוך ראייה לאומית רחבה. על התכנית לכלול כללים ברורים ואבני דרך קצובים ומדורגים ליישום הרפורמה, לרבות קווים מנחים לאופן הראוי לאיחוד ולמיזוג של מכ ללות. מהלך כזה יכול להביא לתוצאות המצופות, לחסוך במשאבים ולצמצם התנגדויות ויזמות נקודתיות של מכללות ואין בו משום פגיעה בחופש האקדמי של המכללות להוראה. ,זאת ועוד מומלץ למל"ג -ות"ת ולמשרד החינוך לבחון אפשרות לקצר את משך זמן המעבר במסגרת מתווה חדש . במתווה זה י יכללו יתר הכללים הנזכרים , ויתאפשר לכל מכללה הרוצה בכך להתחיל בביצוע התאמות לתנאי הסף שנקבעו ולהנחיות ות"ת. | .מטרות הרפורמה בנושא מעבר המכללות האקדמיות להוראה לתקצוב ות"ת היו, בין היתר: חיזוק איכותן ושיפור פעילותן של המכללות האקדמיות להוראה כגופים ייעודיים להכשרת מורים; הבטחת התקציב הנדרש להכשרת עובדי הוראה וניצולו למטרה זו בלבד; התייעלות; פיתוח התמחוי ות, ובכלל זה פיתוח תחומים תומכי חינוך. רפורמה זו אמורה לשדרג את איכותה של הכשרת המורים. נמצא כי גם לאחר החתימה על הסכם העקרונות בשנת 2011 ועל הסכם המתווה בפברואר 2015 התנהל תהליך מעבר המכללות לתקצוב ות"ת ללא הובלה סדורה ומתוכננת של משרד החינוך ומל"ג-ות"ת - שני המאסדרים של תחום זה. היעדר תכנית עקרונית של המאסדרים, שבה באים לידי ביטוי הפריסה הגאוגרפית הרצויה ומספר המוסדות הרצויים לכל מגזר, וכן היעדר לוח זמנים מחייב - כל אלה עיכבו את תהליך המעבר, הביאו לידי בזבוז זמן ועלולים להביא להכשלת יישום הרפורמה. עוד נמצא כי עד סיום הביקורת לא קיימה מל"ג הליך בקרה והבטחת איכות של תכניות הלימודים במכללות האקדמיות להוראה, וכך אין לה מידע על אופן יישומן. רק בעת האחרונה גיבשה מל"ג תכנית בקרה, וזו תבוצע לראשונה בשנת הלימודים התשע"ו. על מל"ג-ות"ת לבחון את התוצאות הנובעות מהמעבר ומן האפשרות שהעלו כמה מן המכללות להוראה, שיילמדו בהן לא רק מקצועות תומכי חינוך אלא גם מקצועות כלליים, מהלך שיכול להשפיע על כלל מערכת ההשכלה הגבוהה, ובכלל זה על פריסת המוסדות ברחבי הארץ. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך בשיתוף מל"ג-ות"ת כי יאמצו גישה פרואקטיבית ויגבשו תכנית עקרונ ית כוללת למעבר המכללות להוראה לתקצוב ות"ת. ב תכנית זו יובאו בחשבון היבטים מגזריים וגאוגרפיים והמאפיינים הייחודיים של המכללות האקדמיות להוראה, וזאת מתוך ראייה לאומית ומערכתית. | 992 |
משרד האוצר . יישום החלטת הממשלה בנושא קציר המלח - אגף החשב הכללי הביקורת העלתה כי אף שמדובר בפרויקט נרחב ו מורכב של פיתוח תשתיות הכולל כמה שלבים וצפוי להימשך כמה שנים, לא נקבעו בהחלטת הממשלה מינואר 2012 או בתכנית המחייבת את מי"ה, שהייתה אמורה להיגזר מההחלטה, אבני דרך ולוחות זמנים להשגתן, מלבד מתן תוקף על ידי הממשלה לתכנית לביצוע הפרויקט (לרבות הקמת תחנת השאיבה של מי"ה) ותאריך היעד לכך. לדעת משרד מבקר המדינה, קביעת אבני דרך כאמור - כגון רכישה של ציוד חיוני לקציר (כגון דוברות ומחפרים) והכנסתו לפעולה והקמת מתקנים חיוניים לפרויקט (כגון מסוע) - הייתה מסייעת להעריך את מידת ההתקדמות ביישום הפרויקט ומאפשרת לבצע מעקב יעיל בענין זה. עוד הועלה כי התאריך האחרון למתן תוקף לתכנית לביצוע הפרויקט שנקבע בהחלטת הממשלה - 30.6.13 - לא היהמקובל על חל"י והוות"ל. בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2015 טען החשכ"ל כי המועד האמור "הוסכם בדיון משותף עם גורמי המקצוע בוות"ל לרבות חברת חל"י ועל דעתם". ואולם מתשובתה של חל"י למשרד מבקר המדינה ומהמסמכים שמסרה עולה כי היא העריכה עוד בשנת 2011 ששלבי התכנון והאישור הסטטוטורי של קציר המלח יימשכו כשלוש שנים. גם הוות"ל מסרה למשרד מבקר המדינה כי המועד שנקבע אינו מעשי; לדברי הוות"ל, היא ביקשה לדחותו, אך בקשתה לא נענ תה. מכאן עולה שנציגי החשכ"ל, שהגישו לממשלה את הצעת ההחלטה בנושא קציר המלח וחתמו בשמה על ההסכם עם מי"ה, קבעו לוח זמנים שהיה קיים ספק רב אם ניתן לעמוד בו. יצוין כי בסוף דצמבר 2015 עדיין לא נתנה הממשלה תוקף לתכנית לביצוע הפרויקט, אף שעברו כשנתיים וחצי מהמועד שנקבע לכך (ראו להלן). לדעת משרד מבקר המדינה, הטענה כי היעד של הסכם הקציר הוא קיבוע גובה המפלס האמור בלבד אינה עולה בקנה אחד עם החלטת הממשלה מינואר 2012 . יעד ההסכם הוא כאמוריישום פתרון קבע לעליית המפלס, בשל הנזקים שעלייה כזאת עלולה לגרום. פתרון הקבע שעליו החליטה הממשלה ושנקבע בהסכם הקציר הוא קציר מלח מלא, כהגדרתו בנספח להחלטת הממשלה , ועמידה ביעד המפלס המבוקש לאורך שנים. השגת המפלס המבוקש בתאריך מסוים בלבד, באמצעות ביצוע קציר חלקי, או אפילו באמצעות הקטנת התפוקה של מי"ה לפרק זמן קצר, אינה יכולה אפוא להיחשב פתרון קבע לבעיה, ונקיטת דרכי פעולה כאלה תהיה למעשה חזרה לדפוס הפעולה הדחייני של מתן פתרון זמני לבעיה, שכאמור היה קיים יותר מ-40 ,שנהובג"ץ מתח עליו ביקורת בהחלטתו . הועלה כי הגורמים הממשלתיים שהיו מעורבים בגיבוש הסכם הקציר (החשכ "ל, אג"ת, משרד התיירות וחל"י) לא הקפידו על כך שייקבעו בו אבני דרך ולוחות זמנים לביצוען, וכי ההסכם שנחתם אינו מפורט יותר מהחלטת הממשלה ומנוסח באופן כמעט זהה לה. כמו כן, בהסכם נקבע כי אם לאחר 1.1.17 יעלה המפלס בבְּרֵכה בתקופה מסוימת על 15.1 + מ', לא תשלם המדינה למי"ה את החלק היחסי של ההוצאות השוטפות הקשורות לפרויקט בגין תקופה זו. ואולם למעט קביעה זו לא נכללו בהסכם סעיפים הקובעים כי ישולמו למדינה בין היתר ריבית פיגורים או קנסות במקרה של אי-ביצוע הפרויקט, אי-ביצוע שלבים בו או דחייתו, וכן פיצויים על נזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מעיכוב בביצוע הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר לחשכ"ל כי הטלת האחריות להשגת מטרתו העיקרית של הפרויקט על מי"ה לא ייתרה את הצורך בקביעת אבני דרך, שהיו מאפשרות מעקב יעיל אחר התקדמות הפרויקט; הדברים אמורים בייחוד לגבי הפעולות שביצוען אינו תלוי באישור הוות"ל. לגבי הפעולות התלויות באישור הוות"ל, היה מקום לקבוע אבני דרך לביצוען בהתחשב במועד שבו יינתן אישור כאמור. כמו כן, מעיר משרד מבקר המדינה לחשכ"ל, לאג"ת, למשרד התיירות ולחל"י כי היה מקום לקבוע בהסכם הקציר מנגנון עיצומים של פיצויים מוסכמים ולא להסתמך רק על עיצום שניתן להטיל מכוח חוק התכנון והבנייה, שכן גם אם יוחלט להטיל עיצום כזה, לא יהיה בכך כדי לתת מענה בעוד מועד לדחיית הפרויקט או לביצוע חלקי שלו. מהאמור לעיל עולה כי אף שהחלטת הממשלה מינואר 2012 עסקה בפרויקט לאומי חשוב ביותר של פיתוח תשתיות, לא נקבעו בה ובהסכם הקציר שנחתם עם מי"ה בעקבותיה אבני דרך ולוחות זמנים מפורטים להשגתן, שיאפשרו לעקוב אחר התקדמות ביצוע הפרויקט. כמו כן, לא נקבעו בהסכם הקציר מדדים פרטניים שבאמצעותם יהיה ניתן לקבוע את מידת הצלחתו של הפרויקט, למעט גובה מפלס המים בבְּרֵכה 5, שיושג גם אם לא יתבצע קציר. לא נמצאו במשרד התיירות ובמשרד האוצר מסמכים שמהם אפשר ללמוד מדוע שינו משרדים אלה את עמדתם, שלפיה על חל "י לפקח על הפרויקט, ומדוע לא הוטלו על חל"י תפקידים אלו בהחלטת הממשלה ובהסכם הקציר. לדעת משרד מבקר המ דינה, מאחר שממשלת ישראל החליטה להטיל את ביצועו של פרויקט תשתית לאומית על גוף פרטי, נדרש ממנה לקבוע מנגנונים שיאפשרו לבצע פיקוח ראוי על הביצוע. חל"י הוקמה במיוחד כדי לקדם פתרונות קצרי טווח וארוכי טווח לבעיית עליית מפלס המים בבְּ רֵכה 5 ,. לפיכך על משרד התיירות ומשרד האוצר להביא בהקדם להכרעת הממשלה את היקף אחריותה של חל"י לפיקוח על ביצוע הפרויקט. על פי הכרעה זו יהיה אפשר לגבש, בתיאום עם מי"ה , מסמך הקובע את דרכי הפיקוח של חל"י על ביצוע הפרויקט. הועלה כי משרד האוצר לא הביא לידיעת הממשלה את השפעתו של סעיף 24 בשטר הזיכיון על חלוקת נטל המימון של הפרויקט, וממילא הממשלה לא התייחסה בהחלטתה מינואר 2012 לעניין זה כלל, למרות חשיבותו הכספית הרבה. ואולם בהסכם שחתמה הממשלה עם מי"ה ביולי 2012 נקבע כיהתשתיות הנדרשות לביצוע הפרויקט הן נכסים מוחשיים קבועים כאמור, וכי בתום תקופת הזיכיון תשלם הממשלה למי"ה בגין הנכסים המוחשיים הקבועים שלה ששימשו אותה לביצוע הקציר " 90% בלבד [ מגובה התשלום לפי סעיף24 ."]לשטר הזיכיון משמעות קביעה זו היא כי חלקה של מי"ה בעלות הפרויקט יהיה בפועל קטן במידה ניכרת מ - 80% כפי שנקבע בהחלטת הממשלה. כמו כן משמעות הקביעה היא כי חלקה של המדינה במימון עלות הפרויקט אמור להיות גבוה הרבה יותר מ-1.3 מיליארד ש"ח, כפי שצוין כאמור בנספח להחלטת הממשלה מינואר 2012, אך משרד האוצר (החשכ "ל ואג"ת) לא חישב את הסכום שבו מדובר כלל. יצוין כי על פי תחשיב שעשה משרד מבקר המדינה (בהנחה של פחת בשיעור של 4% לשנה במשך25 ,)שנה תצטרך המדינה להחזיר למי"ה בגין השקעותיה בפרויקט , על פי המתווה שאישרה הממשלה, כ-632 מיליון ש"ח25. חלקה של המדינה במימון הפרויקט על פי מתווה זה היה אפוא אמור להסתכם בכ- 1.932 מיליארד ש"ח. יתר על כן, משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שעל פי המתווה החדש של הפרויקט יידחו ההשקעות בגינו בשנים רבות, יצברו הנכסים הקבועים שיירכשו לשם כך פחת מועט ע ד תום תקופת הזיכיון; עקב כך תחויב המדינה לשלם למי"ה, על פי שטר הזיכיון וההסכם, סכומים הגבוהים בהרבה מהסכומים שהייתה אמורה לשלם לה לפי המתווה שאישרה הממשלה. בהקשר זה יש לתת את הדעת גם על ההשפעות שיש לעניין זה על התשלום שיידרשו לשאת בו מי שיבקשו לקבל את הזיכיון הבא, בשנת 2030 . | לדעת משרד מבקר המדינה, במסגרת עבודת המטה שתיעשה לקראת קביעת בעל הזיכיון החדש, בין על ידי הצוות האמור שמינה שר האוצר ובין על ידי גורם אחר, יש לתת את הדעת על הצורך לוודא קיום תנאים שווים לכל המבקשים לקבל את הזיכיון, על מנת להבטיח תחרות הוגנת. | 993 |
משרד האוצר . הדוחות הכספיים של הממשלה ליום 31.12.14 - נכסים בלתי מוחשיים נמצא כי כל משרדי הממשלה שנבדקו, למעט משרד המשפטים, משרד הבינוי והשיכון ומשרד התקשורת, לא רשמ ו את עלויות הפיתוח של אתרי האינטרנט כנכסים בלתי מוחשיים, אלא כהוצאות. יצוין כי אתרי האינטרנט בחלק מהמשרדים פותחו בשנים קודמות, ולכן אילו היו נרשמים כנכסים בלתי מוחשיים היה ערכם מופחת40 . ואולם בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי גם בעת פיתוחם לא הוכרו אתרי האינטרנט כנכסים בלתי מוחשיים. להלן דוגמאות: לדעת משרד מבקר המדינה, הפער שבין תשובות משרדי הממשלה לתשובת החשבונאי הראשי מעיד על הצורך בחיזוק הקשר בין החשבת הכללית והחשבונאי הראשי מטעמה ובין חשבי המשרדים שהיא אחראית להם. ראוי כי החשבת הכללית והחשבונאי הראשי ינחו את חשבי משרדי הממשלה לגבי הדרך המתאימה לרישום הוצאות הפיתוח של תכנות, זאת לאחר בחינה מעמיקה של המצב הנוהג במשרדים ולאחר שמיעת עמדתם של חשבי המשרדים ומנהלי מערכות המידע בהם. מן הראוי שהחשבת הכללית והחשבונאי הראשי יפעלו בעניין זה בהקדם, שכן המדובר בסכומים של עשרות מיליוני שקלים לפחות בכל שנה. נמצא כי בדוחות הכספיים של הרוב המכריע של משרדי הממשלה שנבדקו בביקורת זו לא נרשמו חלק מהעלויות הכרוכות בפיתוח עצמי של תכנות, או העלויות כולן, כנכסים בלתי מוחשיים אלא כהוצאות, אף שרישומן כנכסים בלתי מוחשיים נדרש על פי הוראות תקן 31 והוראת תכ"ם בדבר רישום עלויות תכנה. רישום העלויות של תכנה בפיתוח עצמי כהוצאה שוטפת גורם בין השאר להצגה בחסר של הסכומים שהושקעו בפיתוח התכנה במשך השנה26 . ממצאי הביקורת האמורים לא הובאו לידיעת החשבונאי הראשי ולידיעת החשבת הכללית. נוסף על כך, לא נעשתה כל ביקורת חוזרת על מנת לבדוק אם הליקויים שנמצאו תוקנו. לדעת משרד מבקר המדינה, על החשבונאי הראשי להנחות את חשבי משרדי הממשלה להציג את סעיף הנכסים בהקמה באופן מלא בביאור הנוגע לנכסים הבלתי מוחשיים, ובכלל זה להציג הן את הסכום שנוסף לסעיף הנכסים בהקמה עקב פיתוח שטרם הושלם בשנה זו, והן את הסכום שנגרע מהסעיף בשל הפעלת מערכות שפיתוחן הושלם. לדעת משרד מבקר המדינה, על החשבת הכללית והחשבונאי הראשי במשרד האוצר לפעול לתיקון הסיווג של קבוצת הסיווג "תכנות מחשבים", כדי שזו לא תהיה מקושרת במערכת מרכב"ה לספר ראשי המתאר רכוש קבוע. בהתאם לכך, יש לתקן את הוראת תכ"ם המתייחסת לתכנות מחשבים כרכוש קבוע. הביקורת העלתה כי ההסתייגות המהותית של החש בת הכללית, גב' מיכל עבאדי - בויאנג'ו לגבי רישום הנכסים הבלתי מוחשיים בדוחות הכספיים ל- 31.12.14 אינה מבוססת על העולה מהדוחות הפרטניים של הישויות הכלולות בדוחות אלה, אלא על כך שחלק מהמשרדים עברו רק לאחרונה לדיווח על בסיס מצטבר, וחלקם עדיין מדווחים במערכת הבוחן 11 , וכן על העובדה כי במשרד הביטחון טרם הושלם הרישום. כמו כן הועלה כי אין בידי החשבונאי הראשי מידע פרטני בדבר רישום הנכסים הבלתי מוחשיים במשרדי הממשלה המבסס את ההסתייגות החמורה, אף שעל פי בדיקת משרד מבקר המדינה יש בה ממש, כפי שיפורט בהמשך. | משרד מבקר המדינה מעיר לחשבת הכללית כי נוכח ההסתייגות המהותית הכלולה בדוחות הכספיים ל- 31.12.14 בכל הנוגע לשלמות ולנאותות של הנתונים בדבר היקפם של הנכסים הבלתי מוחשיים, היה ראוי כי היא תיזום - בשיתוף חשבי משרדי הממשלה ויחידות הסמך - מהלך מקיף לזיהוי הגורמים לכך ולתיקון יסודי של מצב זה הנמשך שנים רבות; את האחריות לתיקון ליקוי זה יש להטיל על המנכ"לים של הגופים המדווחים . כמו כן, על החשבת הכללית לבחון מדוע לא נכללו הסתייגויות בדוחות הנפרדים, ולחדד לפני החשבים והמנכ"לים במשרדי הממשלה, כמאשרי הדוחות הכספיים, את אחריותם לנכונות המידע הכלול בהם. | 994 |
משרד האוצר . היבטים בפעילות החברה רותם תעשיות בע_מ לדעת משרד מבקר המדינה, כיוון שלקמ"ג אין כל תרומה לעסקה עם משרד החקלאות פרט להיותה צד פורמלי בה, אזי העמלה מהווה מעין "דמי תיווך", כדי לקיים עסקה ללא מכרז. משרד מבקר המדינה רואה זאת בחומרה. נוכח זאת העיר משרד מבקר המדינה, כי על קמ"ג להפסיק את ההתקשרות המלאכותית עם משרד החקלאות, ועל משרד החקלאות לפרסם מכרז לניהול מחסן החירום לאלתר. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על רותם להקפיד על הליכי חתימת הס כמים ותיוקם, כדי למנוע ספק בדבר קיומם ובדבר מועד תקפותם. בביקורת עלה, כי בפני דירקטוריון רותם לא הוצגה תמונת השיפור בביצועים העסקיים של חטיבת ציוד הבטיחות במלואה. המשמעויות הכרוכות באי-עדכון סכום המוניטין והשפעתו על ערך הפעילות המעודכן לשנת 2007 לא הוסברו לדירקטוריון באופן שהיה מאפשר קבלת החלטה מיטבית. כמו כ ן, על אף שהעסקה מהותית והנושא עלה בישיבת הדירקטוריון, לא נמצא שהדירקטוריון דרש לקבל את תמונת המצב המלאה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי שינוי מהותי בתנאי העסקה מחייב הצגה מפורטת בדירקטוריון. משלא נעשה כך עולה החשש, כי החלטת הדירקטוריון בעניין התקבלה בלי שהיה לו מידע מספיק להסתמך עליו; עוד יוער, כי בעסקה מהותית מעין זו ראוי היה, כי הדירקטוריון יעמוד על כך שיובאו לידיעתו הפרטים המלאים בעניין העסקה, כדי שאלו יאפשרו לו לקבל, כאמור, החלטה מיטבית. על אף פנייתו של מבקר הפנים למנכ"ל רותם, על פי ההסכם הראשון היו זכאים הרוכשים לקבל לידיהם את רווחי שנת 2006 של החטיבה לציוד בטיחות, וזאת אף על פי שהעסקה נחתמה בפברואר 2007 , ואף על פי שהרוכשים לא שילמו כל מקדמה בגין הרכישה. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח העובדה שמבקר הפנים פנה למנכ"ל רותם והציג לו את הנתונים, ראוי היה כי מנכ"ל רותם יציגם לדירקטוריון, כך שחברי הדירקטוריון יוכלו לתת דעתם למועד התשלום בגין רכישת חטיבת ציוד הבטיחות ואף לשקול במשותף את שינוי ה חוזה, כדי למנוע אפשרות למתן הטבה חריגה לרוכשים. על פי חוק חובת המכרזים, התקשרות בין משרד החקלאות לבין רותם בטיחות, לו נעשתה ביניהם, הייתה מחייבת קיומו של מכרז. פעולותיהן של קמ"ג, רותם ומשרד החקלאות יצרו מצב שיש בו לכאורה משום עקיפה של חוק חובת המכרזים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על רותם היה לבצע הערכת שווי לחטיבה לפני מועד המכירה וככל הניתן בסמוך לו, כדי להבטיח כי העסקה נעשית בערך הראוי; משלא נעשה כך בזמן אמת, לא הופרך הספק כי רותם קיבלה תמורה לא הולמת בגין מכירת החטיבה לציוד בטיחות. משרד מבקר המדינה מעיר, כי היה ראוי לנסח את החלטת הדירקטוריון בבהירות, ולהדגיש את שמות הדירקטורים שהתנגדו להחלטה. | מהביקורת עולה, כי שעה שביצועיה העסקיים של חטיבת ציוד הבטיחות עלו במאות אחוזים, ערך המוניטין הנמכר שלה ירד. משרד מבקר המדינה מעיר, כי קיים חשש שרותם מכרה את המוניטין של החטיבה לציוד בטיחות במחיר חסר. | 995 |
משרד ראש הממשלה . מימון נסיעות מר בנימין נתניהו לחו_ל בתפקיד בתקופת היותו שר האוצר מהביקורת עלה כי גורמים שונים מימנו את טיסותיהם או את שהותם בחו"ל של בני משפחתו של שר האוצר דאז שהתלוו אליו לנסיעות בתפקיד. מר נתניהו לא פנה לוועדת המתנות כדי שתבדוק אם מימון נסיעותיו עולה כדי טובת הנאה או מתנה, וממילא לא נבדקה האפשרות אם ניתן להקנות לו את המתנה - או שעליו לשלם את שווייה. כמו כן לא פנה מר נתניהו אל הוועדה למתן היתרים. מר נתניהו לא פנה לוועדת המתנות או לוועדה למתן היתרים כדי שתבחן אם יש בקבלת המימונים החיצוניים האמורים משום קבלת טובת הנאה אסורה. לדעת משרד מבקר המדינה, יש חשיבות לאישור הממשלה לנסיעות שרים לחו"ל לאחר תהליך של שקילה ודיון. יתרה מזו, התיקון לתקנון עבודת הממשלה, הקובע כי ראש הממשלה הוא המוסמך לבדו לאשר נסיעות שרים לחו"ל, ולממשלה אין כל תפקיד בהקשר זה, עלול ליצור מצב שבו ראש הממשלה מאשר לעצמו את נסיעותיו לחו"ל. לדעת משרד מבקר המדינה על היועץ המשפטי לממשלה להידרש לעניין זה. יתרה מזו, לעניין מקור המימון לנסיעה - בטופס הבקשה לנסיעת שר לחו"ל בתפקיד, שהוא נספח לתקנון עבודת הממשלה, לא נדרש לציין מי ה גורם המממן את הנסיעה. כפועל יוצא מכך, כשבקשה לנסיעת שר לחו"ל הובאה לפני הממשלה, לא ידעה הממשלה אם מדובר בנסיעה במימון ממשלתי או במימון חיצוני. לדעת משרד מבקר המדינה, כל עוד שרים מוסיפים לנסוע לחו"ל במימון חיצוני, ראוי שהממשלה תתקן את התקנון ותקבע שבטופס הבקשה יצוין הגורם המממן את הנסיעה, ויצוינו העלויות העקיפות שימומנו מקופת המדינה, וכן תקבע בתקנון חובה לצרף לבקשה את חוות דעתו של היועץ המשפטי המשרדי בעניין זה. מהביקורת עלה כי גורמים חיצוניים מימנו את נסיעותיהם של מלווי מר נתניהו בנסיעותיו במימון גורם חיצוני שאינו ממשלתי ובמימון משרד האוצר. מר נתניהו לא פנה לוועדת המתנות על מנת לקבל את אישורה לכך, כשם שלא פנו שרים אחרים באותה תקופה, הגם שמדובר בחשש לטובת הנאה נוספת. מהביקורת עלה כי מר נתניהו לא נועץ ביועצת המשפטית של משרד האוצר קודם מימון נסיעותיו על ידי הבונדס על אף נוהל גיוס תרומות, הקובע כי השתתפותם של שרים כאורחים מרכזיים באירוע של גיוס תרומות וכספים היא בגדר מתן חסות לאירוע. נוכח זאת, ונוכח החשש להימצאותו של השר במצב של ניגוד עניינים, היה על מר נתניהו להיוועץ ביועץ המשפטי של משרדו לפני אישור השתתפותו, על חשבון הבונדס, באירועים שקיים ארגון זה. יצוין כי בתקופה האמורה גם שרים אחרים לא נועצו בעניינים אלה עם היועץ המשפטי של משרדם. בדוח נסיעות שרים העיר משרד מבקר המדינה כי "ראוי שהיועץ המשפטי לממשלה יבחן בשיתוף היועץ המשפטי של מש רד האוצר, אם יש בזיקות בין משרד האוצר לבונדס כדי לעורר חשש לניגוד עניינים , ויכריע אם נסיעות שרי אוצר יתקיימו במימון הבונדס , או שיש להעדיף שימומנו מתקציב הממשלה ". לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח השכיחות הגבוהה של נסיעות במימון הבונדס, יש מקום שהיועץ המשפטי לממש לה יקבע הנחיה כללית מיוחדת לעניין נסיעותיהם של שרים וסגני שרים לאירועי גיוס כספים והתרמה של ארגון זה. | משרד מבקר המדינה מעיר כי נסיעותיו של מר נתניהו לחו"ל במימון גורם חיצוני שאינו ממשלתי מעוררות חשש, ולו למראית עין, לניגוד עניינים וכן לקבלת טובה הנאה בלא ההיתר הנדרש. לפיכך, לדעת משרד מבקר המדינה, גם כשתכלית הנסיעות הייתה הופעות הסברה עבור מדינת ישראל או סיוע לארגונים - וקל וחומר כשמדובר בנסיעה פרטית במימון חיצוני - ראוי היה שמר נתניהו יבקש חוות דעת משפטית קודם קבלת המימון החיצוני לנסיעות אלה ויוודא כי הדבר עולה בקנה אחד עם הכללים החלים בנושא. | 996 |
משרד ראש הממשלה . ניהול רשומות אלקטרוניות ושימורן במשרדי ממשלה ביוני 2014 שלחו הרשות ומינהל הרכש הממשלתי ל-21 משרדי ממשלה שאלון קצר בנושא "היערכות לרכישה והטמעת מערכת ניהול תוכן ארגוני .ECM במסגרת פרויקט סע"ר". כחצי מהמשרדים לא ענו על השאלון בתוך פרק הזמן שהוקצב לכך, וחלקם אף כלל לא ענו עליו. לדעת משרד מבקר המדינה, הצורך "לשכנע" את משרדי הממשלה להצטרף לפרויקט וחוסר שיתוף פעולה מלא בעניין השאלונים מעידים על כך שההנחה שהמשרדים יצטרפו מרצונם לפרויקט לא התממשה. משרד מבקר המדינה מעיר שגם בחלוף כחמש שנים ממועד פרסום החוזר טרם הוכשרו עובדים במשרד הפנים לעסוק בנושא ניהול רשומות אלקטרוניות ושימורן. כפועל יוצא, משרד הפנים חסר גורם מנחה, מטמיע ומפקח האחראי לנושא ניהול רשומות אלקטרוניות ושימורן, והתנהלות זו אינה עומדת בדרישות הדין. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הפנים ליזום הכשרה מתאימה ל עובדי מערך הרשומות במשרד, שיעסוק בטיפול בכל הרשומות, פיזיות ואלקטרוניות כאחד. על נש"ם לנתח את הסיבות שהביאו לכישלון המכרז לביצוע קורס הדרכה ייעודי בתחום הרשומות האלקטרוניות שפרסמה בשנת 2012 , ולנקוט פעולות נוספות כדי להוציא לפועל קורס שיכשיר את הממונים על מערך הרשומות לטפל גם ברשומות אלקטרוניות. לדעת משרד מבקר המדינה, כ די להקטין את הסיכון ששיקולי תקציב פנים - משרדיים ימנעו את המשך יישומו של פרויקט סע"ר במשרדי ממשלה ובגופים שונים, על הרשות לשקול ליזום תיקון להחלטות שהתקבלו, ובמסגרת זו לבחון את האפשרות לקבוע גורם אחד שאליו יופנו כל תקציבי המשרדים שיצטרפו לפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר כי העיכובים בפריסת מערכת סע"ר ובהכנת התשתית להתקנה המרכזית אינם מוטלים בספק, וגם במועד קיומה של ביקורת מעקב זו ידע ומידע ארגוני רב אינם נגישים הן לעובדי הממשלה הן לציבור, וחלק גדול מהמסמכים אובד או מושמד ללא כל בקרה. לפיכך, לנוכח תשובת החשכ"ל יהיה על הרשות ועל משרד האוצר לקיים הערכת מצב שבמסגרתה תיעשה בחינה מחודשת של ההחלטה שלא לחייב הצטרפות לפרויקט על פי תכנית מחייבת. הכשרת מנהלת הרשומות במשרד הפנים : בביקורת הקודמת צוין כי רוב משרדי הממשלה עסקו רק בניהול הרשומות הפיזיות. צוין כי גם הממונה על הנושא במשרד הפנים ציינה לפני נציגי משרד מבקר המדינה שאין בידיה ידע מקצועי שיאפשר לה לנהל רשומות אלקטרוניות. יישום של מערכת חדשה לניהול מסמכים, לרבות מסמכי דואר אלקטרוני במשרד ממשלתי, דורשת מטבע הדברים היערכות ארגונית מתאימה. בין היתר נדרשים בחינת התהליכים הפנים -משרדיים ואפיונם, כתיבת נהלים חדשים והטמעתם, הכשרת עובדים ולעתים אף גיוס כוח אדם ייעודי. בביקורת המעקב הועלה שנושא ההיערכות הארגונית של משרדי הממשלה לקראת יישומה של מערכת סע"ר לא קיבל כל התייחסות באפיון המערכת ולא נכללו בו הסעיפים העוסקים בנושאים הארגוניים. | משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי עליה ליזום במהירות ובנחרצות פעולות שיבטיחו כי תיבנה תשתית האו"ש הנדרשת במשרדי הממשלה שתאפשר את יישום מערכת סע"ר באופן יעיל ומהיר, ובכך יימנע איבוד של מידע נוסף בעל חשיבות עליונה. במידת הצורך, עליה לפנות למשרד ראש הממשלה הממונה עליה כדי שיסייע בידה לקדם את ביצוע הפעולות הנדרשות לשם בניית התשתית הארגונית המתאימה במשרדי הממשלה. | 997 |
משרד ראש הממשלה . היבטים בניהול ארכיון המדינה .מהתרשים עולה שעל פי נתוני משרד רה"ם, 18.5 משרות בתקן כוח האדם של הארכיון, שהן קרוב לרבע המשרות שבו, לא היו מאוישות במאי 2015 :10.5 ממשרות העובדים ו -8 ממשרות הסטודנט. חלק ממשרות העובדים לא אוישו זה שנים, האחת לא אוישה מדצמבר 1975 , השנייה- משנת 1995 , השלישית- משנת 2007 , משרה וחצי נוספות לא אוישו מפברואר 2012. במשך שנים הועלו בדוחות מבקר המדינה ליקויים בנוגע לאופן שבו גופי הממשל השונים תיעדו את הרשומות הפיזיות והאלקטרוניות שברשותם, לצד חולשה של ממש באופן שבו פיקח הגנז על פעולתם של גופי הממשל. לדעת משרד מבקר המדינה, אף שתכנית אב אינה מחויבת להסדיר את כל תחומי עבודתו של הארכיון, הרי ש הנחת התשתית לפעולה סדורה של גופי הממשל לשמירת הרשומות שברשותם היא נדבך יסודי ביכולת לחולל בממשל שינוי מערכתי בתחום זה , ו על כן ראוי היה לכלול אף אותה בתכנית . ללא הטמעה של סדרי שימור בקרב מאות הגופים שבמסגרתם נוצרות הרשומות לא ניתן יהיה להוביל רפורמה כוללת ואפקטיבית. לפיכך נודעת חשיבות לכך שכל תכנית רפורמה שתיושם בנושא זה תאפשר להתמודד בין היתר עם סוגיות אלה: גיבוש תשתית נוהלית, קיום פעולות הדרכה והטמעה וקיום פיקוח אפקטיבי על גופי הממשל השונים. במשך השנים, בתקופות כהונתם של כמה גנזים, גדל היקף החומר הארכיוני שנדרשו גופי הממשל להפקיד בארכיון המדינה, אולם החומר לא הופקד בארכיון. בד בבד צמצם הארכיון בהדרגה את היקף הפיקוח שלו על האופן שבו שמרו גופי הממשל רשומות פיזיות ואלקטרוניות. לנוכח האמור לעיל גיבש גנז המדינה תכנית רפורמה בארכיון המדינה, וזו הובאה לאישור ראש הממשלה, כנדרש, ולאחר מכן גיבש תכנית רפורמה מורחבת והגישה לאישור מנכ"ל משרד רה"ם, כנדרש בהחלטת הממשלה. אין חולק על הצורך ברפורמה בארכיון, בין היתר כדי לייעל את טיפולו ברשומות אלקטרוניות. יש לתת את הדעת על הממצאים שפורטו בפרק זה בנוגע לאופן שבו גובשה הרפורמה ולבקרה שנדרשה על יישומה. תכנית האב השנייה, כמו תכנית האב הראשונה, לא אפשרה להתמודד עם כל תפקי די הארכיון על פי חוק הארכיונים ובכלל זה עם תפקידים מהותיים; ועדת היגוי שנועדה, על פי החלטת הממשלה, לעקוב אחר יישום הרפורמה לא פעלה כלל. הגנז כלל ברפורמה מרכיב מרכזי הנוגע לחשיפת חומר ארכיוני, אשר ספק אם יש לארכיון משאבים לצורך ביצועו. על הגנז לגבש הצעה לע דכון תכנית האב הרב -שנתית לארכיון, אשר תביא לידי ביטוי את כלל תפקידי הארכיון על פי הדין, ותגובש, בין היתר, בהתאם לתקציבים שהוקצו לו ולכוח האדם שעומד לרשותו. יש לוודא שהטלת תפקידים על הארכיון מעבר לדרישות חוק הארכיונים לא תבוצע על חשבון ביצוע התפקידים המוטלים עליו מכוח החוק. את ההצעה הזאת על הגנז להביא לפני משרד רה"ם, לצורך בחינה ואישור. על הגנז לנקוט את הפעולות הנדרשות כדי שוועדת ההיגוי תפקח על ביצוע התכנית המעודכנת, כנדרש בהחלטת הממשלה. נמצא כי עוד לפני שהסתיימה בדיק ת המשטרה העביר הגנז לעיתונאי 53 תיקי חקירה. מכאן שהגנז חשף תיקים של המשטרה בלי שהיא החליטה לחשפם, שלא כנדרש בתקנות העיון. באפריל 2015 פרסם העיתונאי כתבה בנושא וצוין בה כי נפתחו לעיון בארכיון המדינה 53 תיקים של יהודים שנחשדו בשיתוף פעולה עם הנאצים. בכתבה הובאו נתונים על מספר התיקים שנסגרו לפי עילת הסגירה, וכן הובאו שתי דוגמאות שבהן צוינו שמות החשודים בראשי תיבות, וכן צוין תפקידו של האחד ומקום פעולתו של השני. הגנז אף לא הביא לידיעת המשטרה כי בכוונתו לאפשר לעיתונאי לעיין בתיקי החקירה. נמצא כי החלטת הגנז בעניין זה התקבלה בלא שהתייעץ עם מנהל המחלקה ובלא שהביא את הדבר לידיעת עובדי המחלקה. נמצא כי בדברי ההסבר להצעת ההחלטה נאמר בקצרה שחלקים מתכנית האב כבר יושמו בהצלחה בשנה האחרונה, וזאת בעיקר בתחומים אלה: פרויקט סריקת מסמכים רחב היקף, אפיון והקמה של מערכת מחשוב מרכזית המותאמת למשימות וביצוע צעדים ראשונים בתחום ההנגשה. בדברי ההסבר לא הובא כל מידע ולא הוצגו נתונים המבהירים את ההצלחה כביכול ביישום תכנית האב. על סמך ההצעה הזאת אישרה הממשלה להרחיב את הרפורמה ולהקצות לה משאבים נוספים. הרפורמה בארכיון המדינה והשינוי הארגוני כרוכים כאמור זה בזה, והם משפיעים על רוב תחומי פעילותו של הארכיון, על עבודתם של רוב העובדים בו ולעתים אף על תנאי העסקתם. שינויים שכאלה ראוי לגבש גם בהתייעצויות מקצועיות עם מנהלים ועובדים בארגון, שעשויים לתרום להליכי הבחינה וההחלטה בנושא, ואמורים ליישם הלכה למעשה את הרפורמה. על פי ממצאי הביקורת, לא התקיימה התייעצות בנוגע לשינוי הארגוני עם רוב המנהלים והעובדים בארכיון המדינה, וכמה מהם העלו זאת לפני המשנה למנכ"ל משרד רה"ם. הפתרון שקבע המשנה למנכ"ל - מינוי צוות תומך לתהליך הרפורמה - יושם באיחור. על משרד רה"ם, בהיותו האחראי מהבחינה המינהלית לעבודת הארכיון, לוודא שהמחלוקות המקצועיות והאחרות שהתגלעו בין הגנז לחלק ממנהלי הארכיון ועובדיו לא יהיו תשתית רעועה ליישום הרפורמה ולביצוע השי נוי הארגוני וכן להמשך תפקודו של ארכיון המדינה. | לדעת משרד מבקר המדינה, העובדה שמתחילת שנת 2014 לא נשמרות בארכיון חלק מהרשומות של משרדי הממשלה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק הארכיונים, וראוי היה לפעול למציאת פתרון הולם לבעיה. על גנז המדינה לפעול לריכוז חומר ארכיוני שיש לגנוז לצמיתות בארכיון המדינה ולנקוט את הפעולות הנדרשות לאחזורו, ובכלל זה לאתר מקומות אחסון מתאימים עד שתושלם הקמתו של מתקן הקבע. | 998 |
המשרד להגנת הסביבה . אירועים סביבתיים המסכנים את האדם והסביבה - מניעה וטיפול הועלה כי אין בידי המשרד - לא במטה, לא במחוזות ולא במשטרה הירוקה - מיפוי של המפגעים הסביבתיים העיקריים הקיימים ברחבי הארץ. בשל כך מתקשה המשרד לעקוב אחר הפעולות שעושים הגורמים השונים להפסקת מפגעים אלה ולמניעת הפיכתם לאירועים המסוכנים לציבור. מהאמור לעיל עולה כי למרות התראות חוזרות ונשנות של המשטרה הירוקה לפני מחוז חיפה של המשרד על סכנת שרפה גדולה וקשה לכיבוי באתר הפסולת הנטוש, לא פעל המחוז במשך כשלוש שנים וחצי לטיפול במפגע, ואף הצדיק את המשך קיומו. כמו כן נמצא כי הן המחוז והן יחידות המטה לא ביצעו תחקיר לגבי האירוע, כדי לעמוד על הגורמים לו, ובכלל זה הגורמים לאי-סילוק המפגע במשך זמן כה רב, ולהפיק לקחים למניעת הישנותם של אירועים מסוג זה. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה את דרך פעולתו של מחוז חיפה במשרד להג"ס במקרה זה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד להג"ס כי עליו לפעול להסרת המפגעים הסביבתיים המהווים סכנה לציבור מהר ככל האפשר. על מחוזות המשרד והמשטרה הירוקה למסור באופן שוטף מידע על אודות מפגעים סביבתיים מסוכנים ליחידות המטה הרלוונטיות במשרד, על מנת שהיחידות יוכלו לבצע בקרה על הסרת המפגעים ולסייע במידת האפשר גם לגורמים מחוץ למשרד בעניין זה. משרד מבקר המדינה מעיר כי על המשרד לביטחון הפנים, העומד בראשות הוועדה הבין-משרדית להקמת מערכות השו"ב הלאומי ות, להשלים בהקדם את הקמת המערכות כדי לתרום למזעור הפגיעה בנפש וברכוש בזמן אירועי חומ"ס. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד להג"ס, רשות הכב"ה, משרד הכלכלה ופקע"ר לבחון דרכים לשיפור התקשורת בין המפעלים ובין גופי החירום בזמן אירועי חירום. .מהתרשים עולה כי מידת הפיקוח של המשרד להג"ס על המפעלים בכל הנוגע למניעת מפגעים סביבתיים היא נמוכה ביותר - הוא מפקח על כ- 25% מהמפעלים הבינוניים ועל כ- 55% מהמפעלים הגדולים ואינו מפקח כלל על המפעלים הקטנים . לדעת משרד מבקר המדינה, מכיוון שהמשטרה לא ביצעה תחקירים משולבים גם באירועי חומ"ס חמורים ומסוכנים כאמור, עליה להבהיר בנוהל, שיעלה בקנה אחד עם הוראות התו"ל, באילו אירועי חומ"ס עליה לבצע תחקירים משולבים. תחקיר האירוע במפעל בעמק חפר : המשטרה ביצעה בנוגע לאירוע במפעל בעמק חפר מנובמבר 2014, שתואר לעיל, תחקיר משולב. לתחקיר הוזמנו נציגי רשות הכב"ה, פקע"ר ומד"א. עם זאת, לא הוזמנו לתחקיר נציגי המשרד להג"ס וגם לא קיבלו העתק של דוח התחקיר, אף שהמשרד הוא כאמור המנחה הלאומי בתחום החומ"ס; אף שהוא מחזיק בידע על המפעל ועל אמצעי הבטיחות בו, המפורטים בהיתר הרעלים שניתן למפעל; אף שמוקד החירום של המשרד סיפק מידע לגורמים שטיפלו באירוע; ואף שממונה החומ"ס במחוז שבו התרחש האירוע נכח בו. לגבי המשרד להג"ס, הועלה כי הוא לא פנה למשטרה בבקשה להשתתף בתחקיר או לקבל העתק של הדוח שלו. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד להג"ס להאיץ את גיבוש השיטה לביצוע התחקירים, הן של יחידות המטה והן של המחוזות, לרבות קביעת סוגי האירועים שיתוחקרו, סוגי התחקירים, אופן ביצועם, לוחות הזמנים לביצוע, אופן הפקת לקחים ודרכי ההפצה של דוחות התחקירים לגופים אחרים. במקביל, נוכח התמשכות התהליך וכדי לאפשר למשרד לעמוד במשימותיו בתחום החומ"ס, על הנהלת המשרד לקבוע בהקדם הנחיות ביניים לביצוע תחקירים כאמור. | הועלה, בין היתר ממסמך הפערים, כי אנשי המטה והמחוזות במשרד אינם מקבלים הכשרה מקצועית מתאימה בנושא החומ"ס, ועקב כך קיימים פערי ידע בין העוסקים במשרד בנושא. הפערים קיימים במגוון תחומים, כגון שימוש בתכ נות מחשב רלוונטיות; סיווג הסיכון של החומ״ס ; סיווג פסולת מסוכנת ; האמצעי ם להפחת ת נזקים ולמניעת סיכונים עקב אירועי חומ"ס; ההנחיות בנושא גז טבעי ; האסדרה הקיימת ברשויות ו במשרדים אחרים בתחום החומ״ס ; התקינה הבין- לאומית והתקינה הישראלית בתחום החומ"ס; והדרישות הנכללות בהיתרי בנייה בנוגע לחומ״ס. | 999 |
משרד הכלכלה והתעשייה . בטיחותם של העובדים ובריאותם - משרד הכלכלה והתעשייה משרד מבקר המדינה מעיר כי בשל חיוניותו של משלח היד ככלי עזר לאבחון מחלות תעסוקתיות ראוי לקדמו ביתר שאת. הביקורת העלתה כי על אף חשיבות המחקר ואחריותו של המוסד לעסוק בו על פי החוק, המשאבים שהקצה לכך היו דלים ופעילותו בנושא היתה מועטה. הגורם האחראי לפעילות המחקר במוסד היא מחלקת המחקר המונה עובד אחד בלבד המועסק בחצי משרה. ההוצאה של המחלקה בשנת 2014 (בניכוי שכרו של העובד) הסתכמה בכ- 30,000 ש"ח שהם פחות מעשירית האחוז מהוצאות המוסד באותה שנה, והיקף פעילותה היה מחקר אחד בממוצע לשנה46 . עוד נמצא כי את מחקריו המוסד עורך רק בתנאי שהוא מקבל מימון חיצוני, דהיינו הוא אינו מממן מחקרים מתקציבו, והם עוסקים רק בתחום הגיהות התעסוקתית ולא בתחום הבטיחות בעבודה. ,נמצא כי אף שהסיוע בהקמת ועדות הבטיחות הוא אחד מתפקידיו של המוסד .הוא לא פעל באופן יזום כדי לאתר מקומות עבודה שלא פעלו בהם באופן סדיר .ועדות בטיחות, אף שהם מחויבים על פי חוק בהקמה ובהפעלה של ועדה .כזאת, כדי לעודד אותם ולסייע להם להקים ועדת בטיחות ולהפעילה. .יתרה מזאת, אף שבידי המינהל רשימה של מפעלים החייבים בהקמת ועדת בטיחות, לא פעל המוסד כדי לקבל מהמינהל את הרשימה לצורך עידוד הקמתן של ועדות בטיחות. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהמוסד ימפה את התחומים שבהם קיים "כשל שוק", דהיינו תחומים שגופים פרטיים אינם נותנים להם מענה, ו ימקד את פעולותיו בתחומים אלה, בשים לב לנדרש בחוק ארגון הפיקוח. משרד מבקר המדינה מעיר כי על המוסד לגבש את הכללים האמורים ברוח הוראות תזכיר חוק התאגידים בנדון, וזאת כדי למנוע היקלעות של נושאי משרה בתאגיד למצב של ניגוד עניינים. נמצא כי המוסד התקשר עם חבר במועצת המוסד, ומכוח אותה התקשרות הוא החל להרצות בהדרכות של המוסד באוקטובר 2013 . מדצמבר 2013 עד תחילת ספטמבר 2015 שילם לו המוסד כ- 5,600 .ש"ח עבור הרצאותיו נמצא כי נכון למועד סיום הביקורת טרם העביר ביטוח לאומי לרשם את תשובתו בנושא זה. | הביקורת העלתה כי רק בסוף אוקטובר 2013 העביר ביטוח לאומי לרשם קובץ ובו כ - 4,000 רשומות בנוגע לתביעות משנת 2011 ואילך, וגם אז התברר שהנתונים שהועברו לא התאימו לצורכי הרשם. מגעים נוספים שהרשם קיים מאז עם ביטוח לאומי לא נשאו כל פרי. בהקשר זה יש לציין כי הצורך בעיבוי בסיס הנתונים של הרשם בעזרת העברת נתונים מביטוח לאומי נדון כמעט בכל ישיבות ועדת ההיגוי של הרשם משנת 2012 .ואילך, שבה כאמור חבר גם נציג של ביטוח לאומי יוצא אפוא כי בחלוף שש שנים מאז הועלה הצורך בהעברת נתונים מביטוח לאומי לרשם, טרם עלה בידי גורמים אלה להסדיר ביניהם כראוי את הדבר, וכפועל יוצא טרם התאפשר לרשם שימוש במידע שהוא מצא אותו חיוני לעבודתו. | 1,000 |
ועדת הבחירות המרכזית . היבטים מינהליים בהיערכות לבחירות לכנסת - ועדת הבחירות המרכזית - מעקב מורחב משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים כי עליו לקדם במשנה מרץ את פיתוח המערכת לניהול הבחירות. זאת נוכח העלויות הגדולות של המערכת הנוכחית ונוכח העובדה שבאחריות משרד הפנים היבטים חיוניים בניהול הבחירות לכנסת: ניהול פנקס הבוחרים, משלוח ההודעות לבוחר וניהול מפת הקלפיות. הוועדה הציבורית הייתה אמורה להגיש את המלצותיה ביולי 2014 ,אך גם לאחר שאושרה לה דחייה של כחצי שנה (דצמבר 2014 ), בפועל כעבור עשרה חודשים ממועד מינויה היא לא הצליחה לסיים את עבודתה ולהגיש את המלצותיה ליו"ר ועדת הבחירות. מהאמור לעיל עולה שבמשך כעשור, מאז הבחירו ת לכנסת השבע עשרה, לא השלימה ועדת הבחירות את כלל הפעולות לתיקון הליקויים הנוגעים לענייני שכר עובדיה. על ועדת הבחירות לפעול לאלתר לסיום הבחינה של סוגיית שכרם של עובדי ועדת הבחירות ועובדי יום הבחירות וליישם את המסקנות. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי ל - 4,670 מעובדי יום הבחירות שאינם אבות בית43 .היו קרובי משפחה בקרב עובדי יום הבחירות באותה ועדה אזוריתכמו כן, ל-113 מהם היו שני קרובי משפחה באותה ועדה. לדעת משרד מבקר המדינה, ריבוי קרובי משפחה באותה ועדה אזורית עשוי להצביע על תופעה שגיוס עובדים ליום הבחירות לא נעשה באופן שוויוני, אלא על בסיס היכרות מוקדמת. לדעת משרד מבקר המדינה, על ועדת הבחירות לתת דעתה לממצא זה, ו להציע פתרונות לתופעת העסקת קרובי משפחה על ידי ועדת הבחירות ביום הבחירות. בקלפי נגישה אחת בתל אביב הותקן תמרור החנייה המיוחד לבחירות במרחק .של כ-15 ,מטרים משער הכניסהאבל מעקה בשפת המדרכה חסם את העלייה .אליו (תמונה 3 ;) בשתי קלפיות נוספות בתל אביב כתובת הקלפי שהייתה .רשומה על ההודעה לבוחר הביאה את בעלי המוגבלויות דווקא לדרך עם גישה .לא נוחה, אף שבשני מקומות אלה הייתה גישה נוחה לקלפי מרחובות שכנים. בקלפי מס' 20.1 בבית"ר עיליתלא הותקן תמרור זמני מיוחד כנדרש בחוק, .והכבש לנכים היה חסום בגדר בטיחות (תמונה 4.) | בשתי קלפיות היציאה מהחניות המיוחדות שסומנו בתמרור זמני, לא הייתה .נוחה. באחת מהן תחום החנייה (במגרש חנייה ובניצב לגדר) היה צר יתר על .המידה, ולמעשה הספיק ברוחבו רק למכונית אחת. עם זאת, באותו מתחם היה .מרחב חנייה שהתאים לשתי מכוניות של נכים. | 1,001 |
משרד התרבות והספורט . ניהול התאטרון הלאומי הבימה נמצא כי משרד התרבות נענה לדרישת התאטרון באופן מידי, בעוד שבקשות דומות מאנסמבל עיתים ומתאטרון בית ליסין שהתקבלו באותו חודש לא נענו, זאת ללא הנמקה. גם בחודשים נובמבר ודצמבר 2015 פנה התאטרון למשרד התרבות בבקשה להקדים את קבלת המימון, בבקשה מדצמבר צוין כי ללא קבלת המימון עד 9.1.16 לא יוכל התאטרון לשלם את משכורות חודש דצמבר 2015 . גם במקרים אלה נענה משרד התרבות לבקשות. משמעות הדבר היא שללא הקדמת המימון מצד המדינה, לא בטוח שהתאטרון יוכל להמשיך את פעולתו הסדירה והשוטפת, ומכאן שהוא אינו עומד בהתחייבותו על פי הסכם ההבראה. בתחילת חודש פברואר 2016 פנה התאטרון למשרד התרבות בבקשה לקבל מקדמה של 40% מסכום התמיכה השנתית שניתנה לשנת 2015 . זאת אף על פי שעל פי הודעת המשרד לתאטראות מקדמת התמיכה תהיה 7% בינואר ו -7% בפברואר 2016 . בפניה נכתב כי הגדלת ההקצבה הינה קריטית להמשך פעילותו השוטפת ובלעדיה אין באפשרותו של התאטרון לשלם לעובדיו ושחקניו את משכורת ינואר 2016 ולעמוד ביתר ההתחייבויות. עוד צוין כי "התאטרון פעל במספר ערוצים בניסיון לגשר על הפער התזרימי שנוצר בחודש פברואר, אך לצערנו פעולות אלה לא צלחו והתאטרון לא הצליח לגייס את הסכומים הדרושים לצורך תשלום המשכורות, תשלום קופות העובדים ותשלום ניכויים למס הכנסה וביטוח לאומי וכמו כן תשלומים עבור הפקות חדשות...". משרד מבקר המדינה מעיר לתאטרון כי עד מועד סיום הביקורת הוא לא סיפק לוועדת המעקב ולדירקטוריון דוחות רווח והפסד לפי חלוקה להפקות, בניגוד למתחייב בהסכם ההבראה מ - 2012 . דוחות אלה מהווים מדד כמות י להערכת הביצועים של כל הפקה, והיעדרם פוגם ביכולת הבקרה והפיקוח של הנהלת התאטרון, הדירקטוריון וועדת המעקב על הרווחיות של ההפקות השונות ואינו מאפשר למנהלים להפיק לקחים ולשפר את התכנון ארוך הטווח של כלל מופעי התאטרון. משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"לית התאטרון, גב' אודליה פרידמן, על כך שלא השכילה להנהיג שגרת עבודת מטה מתבקשת, ולא הכינה תכניות עבודה שנתיות לתאטרון ככלל וליחידות השונות בפרט. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי "תכניות העבודה" שהוגשו כוללות הצעת תקציב ודף נלווה ואין בהן פירוט יעדים, משימות ומדדי תפוקה לתאטרון וליחידות התאטרון השונות. משרד מבקר המדינה מעיר גם לדירקטוריון הבימה כי עליו לבצע פיקוח ובקרה על ההנהלה, ובכלל זה לדרוש ממנה להכין תכניות עבודה שנתיות הכוללות יעדים, משימות ומדדי תפוקה. נמצא כי חרף החלטת הדירקטוריון, אין לתאטרון תכנית עבודה שנתית ככלל וליחידות התאטרון בפרט, המגדירה את יעדיו ואת הדרכים לממשם. ממילא אין ברשותו מדדים למעקב אחר יישומה. הביקורת העלתה כי חרף התערבותם של משרדי החוץ והתרבות ואף על פי שאי- העברת התמלוגים עלולה לגרום נזק תדמיתי למדינת ישראל, עד מועד סיום הביקורת טרם פרעה הנהלת הבימה חלק מחובותיה ליוצרים מחו"ל. משרד מבקר המדינה מעיר כי יש להסדיר עניין זה בדחיפות. הביקורת העלתה כי בדוחות הביצוע וכן במכתבים שהעבירו מורשי החתימה - מנכ"לית התאטרון והחשב המלווה לוועדת המעקב, אין התייחסות לעובדה שהתאטרון לא מעביר לקופות הפנסיה, גמל והשתלמות וכן לרשויות המס ולביטוח הלאומי, לקופות פנסיה, גמל והשתלמות ולקופות העובדים תשלומים שניכה משכר העובדים ותש לומי מעביד (ראו פירוט בהמשך). זאת לבד מהדיווח הבודד ביולי 2013 .על חובות לרשויות המס משרד מבקר המדינה מעיר למורשי החתימה - כי היה עליהם להציג לחברי ועדת המעקב את המצב הכספי לאשורו ובמלואו, ובאופן שיטתי, לרבות כל החובות לקופות העובדים, למס הכנסה ולביטוח לאומי, בהתאם לסמכויותיהם ותפקידיהם על פי הסכם ההבראה. התנהלותם של מורשי החתימה אינה תקינה לנוכח כללי מינהל תקין. הביקורת העלתה שוועדת המעקב לא נקטה אף לא אחד מן הצעדים שנקבעו בהסכם ההבראה במקרה שיופר. | הבדיקה העלתה כי בפועל העבירה הממשלה לתאטרון 2 מיליון ש"ח עוד ב- 2012 , ימים ספורים לאחר חתימת הסכם ההבראה, מבלי שווידאה כי התאטרון עמד בתנאים שסוכמו ועוד לפני שהספיק לבצע ולו אחת מהפעולות שעליהן התחייב. 3 מיליון ש"ח נוספים הועברו במהלך 2013 , בכפוף לדיווחי התאטרון. | 1,002 |
בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים . היבטים בהתנהלות בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלותו של היו "ר לשעבר, המהווה התערבות בהליך אקדמי. יתרה מכך, בפעולתו זו הוא גרם לחברי ועדת המינויים להיות במצב של ניגוד עניינים, שבו היה עליהם לדון בקיום הליכים למתן דרגת פרופסור למי שעתיד להיות הממונה עליהם. משרד מבקר המדינה מעיר ליו "ר לשעבר כי דיווחיו לחבר הנאמנים היו חסרים ואף שגויים ומטעים. היה עליו לדווח כי הסכם המכירה התבטל וכי לא ניתן היה להסתמך על כספי התמורה שצוינו בו , מאחר שבצלאל לא קיבלה ולא מסרה לעמותה את אישור האוניברסיטה. עוד היה עליו לדווח מהן השלכות ההחלטה לבחור באדריכל חדש על לוחות הזמנים, על התחייבותה של בצלאל למועד פינוי הקמפוס בהסכם המכירה ועל יתר ההליכים של הפרויקט . משרד מבקר המדינה מעיר ליו"ר לשעבר שכיהן גם כיו"ר ועדת החיפוש, כי היעדרם של הפרוטוקולים אינו מתיישב עם כללי המינהל התקין, המחייבים שקיפות של החלטות גופים בעלי מאפיינים ציבוריים. היעדר הפרוטוקולים מנוגד גם לקביעת מבקר המדינה בעניין זה ופוגע ביכולת לבצע בקרה ופיקוח על החלטות הוועדה. אף על פי שתקנון בצלאל קובע כי דיוני ועדת החיפוש סודיים, יש להקפיד לכל הפחות על תיעוד ובכלל זה רישום פרוטוקולים המביאים לידי ביטוי את עיקרי הדברים. הוראות התקנון בדבר הסודיות אינם סותרים את הצורך לתעד את הדברים, והם לא נועדו לשלול קיומו של תיעוד. במקביל, לשם עמידה בהוראת התקנון, ניתן לקבוע הסדרים לשמירת סודיותם של הפרוטוקולים באופן שיבטיח קיומו של הליך רגיש מסוג זה וכן יבטיח דיון פנימי פתוח, אובייקטיבי וחסר פניות בין חברי הוועדה, בכפוף לדין. משרד מבקר המדינה מציין כי החלטת ועד ת החיפוש נוגדת את החלטת המל"ג, שלפיה על נשיא מוסד אקדמי להיות בדרגת פרופסור. כן הוא מעיר ליו"ר לשעבר, כי משלא הגיעה ועדת החיפוש בראשותו להחלטה על מועמד העומד בתנאי הסף של המל"ג, היה עליו לנהוג על פי תקנון בצלאל ולפזר את הוועדה כדי שתתמנה תחתיה ועדת חיפוש אחרת. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת בצלאל הקודמת כי היה עליה להעביר את נוהל ההשתלמות הממושכת לאישור ות"ת, כמתחייב בהנחיות העסקה של מל"ג וכחלק מהנספחים להסכם העבודה . משלא עשתה כן, נמנעה מוות "ת היכולת לבחון את הכללים שקבעה בצלאל ולאשרם. משרד מבקר המדינה מעיר גם לוות "ת על שאישרה את הסכם העבודה מבלי שהיו בידיה כל הנספחים להסכם ומבלי שדרשה את צירופם טרם אישורה, כמתחייב במינהל תקין. משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה לחברי ועדת הביקורת על שהציגו את מסקנות הביקורת של רשם העמותות בצורה לא מהימנה, לא דנו בהן באופן מעמיק ולא הזכירו בפני חבר הנאמנים את החריגות שנמצאו במסגרת פרוטוקולי הדיונים שלה, דבר אשר מנע את בחינת הערות יו של רשם העמותות ואת הכנתה של תכנית לתיקון החריגות שעלו; כך גם לגבי הצגת מידע סלקטיבי בדבר הגירעון הכספי המצטבר של בצלאל ו ההתעלמות מחובתה להציג ולהביע את ע מדתה בפני חבר הנאמנים לגבי פעולות חריגות, כמו העברת כספים שב יצעה בצלאל מקרנות מיועדות לשם הקטנת הגירעון. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את עדכון ההנחיות בעניין ההשתלמות הממושכת על ידי מל"ג. עם זאת, הוא מעיר לה כי העדכון האמור אינו כולל התייחסות לתנאי זכאותם של נשיאי מכללות להשתלמות ממושכת, וכדי למנוע תקלות עתידיות עליה לעדכן את הנחיותיה גם בנושא תנאי זכאותו של נשיא מכללה והתנאים החלים עליו בעניין זה. | משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלותה הכספית של בצלאל, שכללה שימוש בכספי קרנות למימון פעולות אחרות מאלה שלהן יועדו, וללא אישור כנדרש. | 1,003 |
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . המאבק הכלכלי בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת מהביקורת עלה, כי יעד החילוט לשנת הבסיס לא נקבע לאחר הליך סדור. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה על היעד ר תכנית סדורה ומחושבת לקביעת יעדי חילוט. הדבר מקבל משנה תוקף נוכח העובדה שבשנים העוקבות יעדי החילוט התבססו על יעד שנת הבסיס שלא ברור על סמך מה נקבע, והשפעתו השליכה לשנים הבאות כפי שיובהר להלן. .מהנתונים עולה, כי התפיסות בפועל של המשטרה עולות באופן ניכר על היעד שנקבע. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי הגדרת יעדים נמוכים מהתפיסות בפועל בשנים קודמות, אינה מספקת אתגר ממשי ליחידות המשטרה להגביר את התפיסות לצורך חילוט, ובכך להילחם מלחמה כלכלית אפקטיבית בפשיעה. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשטרה להגדיר יעדי תפיסה לחילוט לאחר עבודת מטה ותכנון כמקובל לגבי יעדים בתחומים אחרים במשטרה. ממשלת ישראל הודיעה זה מכבר על כוונתה להשתתף במלחמה העולמית בהלבנת הון באמצעות חסימת מקורות המימון של ארגוני הפשיעה ועברייני הפשיעה החמורה. מטרה זו לא תתאפשר ללא רישום כל נותני שירותי המטבע בארץ, והקמה, תפעול וניהול של המרשם; וכן ביצוע ביקורות פיקוח ואכיפת הוראות החוק לאיסור הלבנת הון על הגופים המפוקחים. מהביקורת עלה, כי ככל שמדובר ביעדי החילוט43 , אגף התכנון והארגון במשטרה לא ערך עבודת מטה ותכנון לצורך קביעת היעדים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לא נמצאו במשטרה פרוטוקולים או כל מסמך אחר להליך עבודה שנעשה בנושא קביעת יעד ראשוני לתפיסת רכוש בעל פוטנציאל ממשי לחילוט ליחידות המשטרה השונות. מהביקורת עלה, כי מועצת החילוט אישרה בקשות תקצוב שנתיות החורגות מהתר"ש ללא ביסוס ההוצאה במסמך מתאים, ללא הסבר ממצה של הגוף המתוקצב המבקש תקציב חורג, וללא בירור ממצה של המועצה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הגופים המתוקצבים מכספי הקרן אינם מיישמים את הנוהל לגבי אופן הגשת הבקשות והפירוט הנדרש בהן, ומועצת החילוט אינה עומדת על קיום הוראות הנוהל כאמור לצורך הגשמת תכלית החוק לאיסור הלבנת הון. מהביקורת עלה, כי ככלל קיימת בעיה של היעדר סנכרון בין נתוניהמשטר ה לבין נתוני הפרקליטות לגבי הסכומים שתפסה המשטרה לצורכי חילוט. כל גוף אוסף ומרכז את הנתונים ומנהל עבור עצמו את המידע. אין נוהל או הליך עבודה מסודר של העברת מידע בין הגופים ובין המערכות המחשוביות שלהם. העברת נתונים בין המשטרה לפרקליטות נעשית ללא מחויבות או עיגון כלשהו בנוהלי העבודה בין הגופים. כתוצאה מכך נוצר פער משמעותי בין נתוני התפיסות שבידי הגופים. | משרד מבקר המדינה מעיר למועצת החילוט כי על הפרוטוקולים לשקף את השיקולים שעמדו בבסיס החלטותיה של המועצה, וכי בבסיס החלטותיה צריכים לעמוד השיקולים המעוגנים בנוהל המועצה. | 1,004 |
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . פעולות המדינה לעידוד שילובה של האוכלוסייה הערבית בתעסוקה הועלה כי היעד שנקבע בהחלטה 2579 לאהושג במלואו אף שלוש שנים לאחר תאריך היעד, שכן בנובמבר 2015 שיעור העסקתם של העובדים הערבים בשירות המדינה היה כ- 9.6%. יודגש כי אמנם היה בקביעת יעד זה כדי לתרום לגידול בשיעור העסקת עובדים ערבים בשירות המדינה, אולם אין בו כדי לממש את עקרון הייצוג ההולם. הבדיקה העלתה כי רק בספטמבר 2011 - ,עם כניסתו של נציב שירות המדינה עו"ד משה דיין, לתפקידו - הוא שלח מכתב לכלל מנהלי משרדי הממשלה ויחידות הסמך ולמנהלי בתי החולים הממשלתיים, ובו ציין את החלטה 2579 והצורך בייעוד תקנים לשם עמידה ביעדיה. עוד הועלה כי לראשונה במכתב זה הנחה הנציב את משרדי הממשלה ויחידות הסמך להכין (בשיתוף אגף בכיר לתכנון ובקרה בנש"ם ) תכנית מפורטת לקידום ייצוגם ההולם של בני האוכלוסייה הערבית ועמידה ביעד כפי שנקבע בהחלטת הממשלה. מכל האמור לעיל עולה כי אף שחל שיפור משמעותי ושיעור האוכלוסייה הערבית בקרב עובדי המדינה גדל, הרי שגידול זה אינו מקיים את הוראות חוק המינויים, ועדיין אינו עומד ביעדים שנקבעו בהחלטות הממשלה. בבדיקה עלה כי על אף ההשקעה הרבה במרכזי ריאן לעומת ההשקעה בלשכות שירות התעסוקה, בריאן ברהט הדבר אינו בא לידי ביטוי בשיעורים גדולים יותר של ההשמות בעבודה. שיעור ההשמה בשלושה מרכזי ריאן אחרים גדול פי 1.5 עד פי 2 משיעור ההשמה בלשכות התעסוקה באותם היישובים. משרד מבקר המדינה מעיר כי ניתוח ראשוני זה מדגיש את הצורך בביצוע המחקר המלווה, בייחוד נוכח רמת האפקטיביות של הריאנים לעומת שירות התעסוקה , אשר המשאבים שברשותו לצורכי השמה מצומצמים יותר במיוחד ב קרב האוכלוסייה הערבית כמתואר בדוח זה. הבדיקה העלתה כי אף שחל שיפור משמעותי בשיעור העסקתה של האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה, הרי שעדיין שיעור העובדים הערבים בה קטן לעומת שיעורם של הערבים באוכלוסייה, ועל כן לא ניתן לקבוע כי בכך יש מענה לדרישת החוק לייצוג הולם. להלן פירוט: מכל האמור לעיל עולה כי אף שחל שיפור משמעותי בשיעור העסקתם של העובדים הערבים בשירות המדינה, הרי שיש שונות רבה בין משרדי הממשלה, ובחלקם שיעור ההעסקה של ערבים קטן מאוד ואף אפסי. . מכל האמור לעיל מצטיירת תמונה קשה בכל הנוגע לייצוגה של האוכלוסייה הערבית במגזר הציבורי, עד כדי כך שלאוכלוסייה זו א ין כלל ייצוג בחלק מהחברות והתאגידים המרכזיים. ראוי היה כי מנהלים, דירקטורים וחברי מועצה בחברות ותאגידים אלה יפעלו כדי לממש את עקרון הייצוג ההולם גם אם אין חובה חוקית מפורשת לעשות כן. לדעת משרד מבקר המדינה, על כל גוף במגזר הציבורי לפעול למימוש עקרון הייצוג ההולם86 לגבי האוכלוסייה הערבית ולאמץ מדיניות וכלים אשר יעודדו את העסקתם של עובדים ערבים בכל הדרגות, תוך קביעת יעדים מוגדרים ומדידים. | אמנם משנת 2010 חל גידול ניכר בשיעורם של הערבים המשתתפים בתכניות התעסוקה של משרד הרווחה, ואולם שיעורם בקרב המשתתפים בתכניות אלה בשנת 2014 - 15% - עדיין היה קטן משיעורם בקרב אוכלוסיית הרווחה הסובלת בעיקר מעוני וקשיי תעסוקה ( 25% ). יצוין עוד שמקרב הערבים המוכרים לרווחה והמתמודדים עם עוני וקשיי תעסוקה רק 10% משתתפים בתכניות התעסוקה של משרד הרווחה; ולעומת זאת 24% מקרב היהודים המוכרים לרווחה ומתמודדים עם קשיים אלה משתתפים בתכניות תעסוקה. בשנת 2014 לא קיבל משרד הרווחה תקציב למתן שוברים להכשרה מקצועית עבור האוכלוסייה הערבית. מן האמור יוצא כי משרד הרווחה מציע תכניות וכלים תעסוקתיים רק לחלק קטן מאוכלוסיית הרווחה הערבית הזקוקה לכך. | 1,005 |
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . תמיכות משרדי ממשלה במוסדות ציבור לדעת משרד מבקר המדינה יש טעם לפגם בכך שמי שכיהן באותה עת כיועץ של שר הבינוי והשיכון נתן הנחיה הנוגעת למתן תמיכות לנתמכים יחידים במשרד החינוך, ובכך שהדרג המקצועי של משרדי האוצר והחינוך ביצעו את הנחיותיהם של פעילים פוליטיים. זאת בייחוד לנוכח העובדה שעל פעילים פוליטיים אלה לא חלים כללים שנועדו להבטיח את תקינות פעילות המינהל הציבורי ואת טוהר המידות. הביקורת העלתה כי עוה"ד השתתפה בדיונים של ועדת התמיכות שעסקו באישור מקדמות38 על חשבון כספי התמיכות למוסדות הציבור השונים, ובכלל זה למכון וינגייט. לדעת משרד מבקר המדינה, דווקא מאחר שאין אמות מידה כמותיות ומדידות לחלוקת התמיכות כמתחייב מהנחיות היועמ"ש ל ממשלה ומפסיקת בג"ץ, חשוב במיוחד שוועדת התמיכות תנמק באופן ברור ומפורט כיצד חושב סכום התמיכה לכל עמותה ולא תאשר תמיכות "כמו בשנה הקודמת", שאם לא כן עלולה התמיכה להתפרש כתקצוב. יוצא אפוא שהחלטת ועדת התמיכות להגדלת סכום התמיכה לא התבססה על מדדים ברורים אלא על דרישת עמותה ג' לקיום "נוהג". משרד מבקר המדינה מעיר כי אישור תמיכה לחברה בע"מ מכספי תמיכות המיועדות למוסדות ציבור אינו עולה בקנה אחד עם התכלית של סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, משום שתקציבים אלו היו אמורים להיות מוענקים למוסדות ציבור שהיו זכאים לכך על פי אותו מבחן. הביקורת העלתה כי בעקבות סיכום עם מר ישראל מלאכי העביר המשרד לשירותי דת מיליון ש"ח בסוף שנת התקציב לעמותות האמורות. לדעת משרד מבקר המדינה אופן זה של העברת תוספת תקציב לתמיכה רק בתום השנה, ובפרט כאשר מדובר בתוספת כה משמעותית, עלול לפגוע פגיעה קשה בעקרון השוויון שעליו מתבסס הליך מתן התמיכות. | משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד התרבות והספורט להקפיד שכחברי הוועד המנהל בווינגייט ימונו רק מי שאינם חברים באותה עת גם בוועדות התמיכה והמכרזים, וזאת על מנת שלא יהיה חשש לניגוד עניינים בפעילותם, ולו למראית עין. | 1,006 |
הטכניון מכון טכנולוגי לישראל . פרויקט שיפוץ בניין הפקולטה לכימיה בטכניון - הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל חיפה עוד העלה משרד מבקר המדינה כי אף שמנהל הפרויקט החל את עבודתו בנובמבר 2006 , הטכניון חתם עמו על החוזה רק במרץ 2007 (לאחר שכבר ביצע עבודות וקיבל תשלום בגינן). מהאמור לעיל עולה שאב"ת חתם עם מנהל הפרויקט על חוזה שאינו מתאים לעבודה שביצע ולא קבע תנאי התקשרות מחייבים המגדירים את הזכויות והחובות של שני הצדדים להתקשרות, בדרך שתב יא להשגת מלוא יעדי הפרויקט על פי התנאים המוסכמים. גם אגף הכספים, שקיבל את החוזה, לא דרש מאב"ת לחתום עם מנהל הפרויקט על חוזה מתאים. לדעת משרד מבקר המדינה, הדבר אפשר לכל צד בחוזה לפעול על פי פרשנותו, ופתח פתח לחילוקי דעות ולקושי לפקח על התקדמות הפרויקט. אב"ת שילם אפוא למנהל הפרויקט כ- 170,000 ש"ח עבור תכנון עבודות, פיקוח עליהן והכנת פרוגרמה בלי שעבודות אלה הוסדרו בחוזה ואף בטרם הוגשה הצעת מחיר כוללת עבור ניהול התכנון והפיקוח על הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר לטכניון, ובמיוחד לאב"ת ולאגף הכספים, כי מדובר בפתח להתנהלות לא מבוקרת, בהיעדר שליטה ומעקב על הוצאות הפרויקט, ובחוסר תכנון כולל. ראוי היה שאב"ת ידרוש ממנהל הפרויקט להגיש הצעת מחיר כוללת לניהול כל שלבי הפרויקט - ניהול התכנון, ניהול הביצוע והפיקוח - וממנה ייגזר השכר לכל שלב. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת הטכניון כי אף שחלפו כשש שנים מאז שהופץ נוהל עדכון הנהלים, ואף שחלפו כארבע שנים ממועד הגשת הדוח הראשון והנחיית ועדת הביקורת, היא טרם השלימה את כתיבת הנהלים החדשים הנדרשים והטמעתם. מדובר בשיהוי בלתי סביר, אשר עלול לגרום לניהול כושל של פרויקטי בינוי נוספים בטכניון. על הטכניון למפות את נהליו, לאתר את אלה הדורשים עדכון ולקבוע לוח זמנים להשלמת העדכון. משרד מבקר המדינה מעיר לטכניון, כי בהיעדר חוזה כללי עם המתכננים או המפקחים, חסרו להתקשרות עמם הגדרות בסיסיות, ולכן היא נותרה פתוחה לפרשנויות ומחלוקות. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בתשלום הסכומים הנוספים בלי שהיקף העבודה השתנה, פעל הטכניון בניגוד לעקרונות של חוזה פאושלי. משרד מבקר המדינה מעיר לטכניון כי פעל בניגוד לחוזים שעליהם חתם עם המתכננים, בכך שלא ניכה משכרם את עבודות התכנון שלא ביצעו. | משרד מבקר המדינה מעיר לאב"ת כי על אף המלצת יחידת הביקורת הפנימית, חוות הדעת של היועץ החיצוני והמלצת ועדת הביקורת, הוא ממשיך להשתמש בשיטה הפאושלית לתשלום שכר מנהלי הפרויקטים עבור שלב התכנון. | 1,007 |
משרד החינוך . הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה לדעת משרד מבקר המדינה, שימוש מיטבי במשאבים המוגבלים המוקצים לתהליכי הבקרה מחייב את המשרד לת עדף את נושאי הבקרה, זאת מתוך קביעת קריטריונים שישקפו את מדיניותו ויאפשרו קבלת תמונה מהימנה על מרב נושאי ההשתלמויות בכל שנה. כמו כן נדרש שתהיה שקיפות בתהליך קבלת ההחלטות. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי מרכזי הפסג"ה עושים הערכות על ההשתלמויות שבתחומם בהיקף העולה פי חמישה על היקף הבקרות שעושה החברה החיצונית46 . על אף ההיקף הנרחב של ההערכות במרכזים לא גיבש האגף מתווה עבודה המסדיר את ביצוען מתוך תיאום עם תהליכי הבקרה הנעשים בחברה החיצונית. יצוין כי לקראת ביצוע הבקרות בשנת הלימודים התשע"ד החליט האגף כי כל מרכז פסג"ה יעבוד עם נציג של החברה החיצונית, ולפי דיווחי מרכזי הפסג"ה השתפרה איכות העבודה המשותפת. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהאגף יגבש לתהליך ההערכה שמבצעים מרכזי הפסג"ה מתווה ברור שיחדד את הערך המוסף שלו, לרבות הסדרת ממשקי העבודה עם השותפים לתהליך והעמקת שיתוף פעולה ביניהם. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי לנוכח חשיבות הנושא ראוי לגבש תקן ייעודי למרכזי הפסג"ה ולאיישו על פי סדרי עדיפות הנסמכים על המשאבים הקיימים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לנוכח המקצועיות הנדרשת ממנהלי מרכזי הפסג"ה ומורכבות משימותיהם, על המשרד לשקול הכנת תכנית הכשרה מסודרת שתקנה להם את הכלים הדרושים לכך ותאפשר למרכזי הפסג"ה למצות את הפוטנציאל הגלום בהם כגוף מקצועי ובעל ערך מוסף לעובדי ההוראה ולמנהלי בתי הספר בתחום מקצועיותו. זאת ועוד, לדעת משרד מבקר המדינה, כדי להבטיח יישום מיטבי של התכנית על האגף: להגדיר יעדים לכל אחת ממטרות התכנית וכן מדדים להשגתם; להגדיר את הקריטריונים לצירוף בתי הספר לתכנית; להגדיר את תפקידיהם של הגופים השונים המעורבים בה, בהם המפקחים על הפיתוח המקצועי במחוזות, מרכזי הפסג"ה ומ נהלי בתי הספר; לבסס תהליכי הכשרה, ליווי ותמיכה בבתי הספר המפעילים את התכנית. מהאמור לעיל עולה כי מתן מקום מרכזי למרכזי הפסג"ה בפיתוחם המקצועי של עובדי ההוראה אינו עולה בקנה אחד עם היעדר הסדרה של העסקת הצוות המקצועי-פדגוגי במרכזים אלה. משרד מבקר המדינה סבור כי משהכיר המשרד בחשיבות מרכזי הפסג"ה כמומחים בתחום הפיתוח המקצועי וכממונים על יישום מדיניות המשרד בשטח, ולנוכח הקשיים במצב הקיים, עליו לקבוע מהו תקן הצוות המקצועי הנדרש למרכזי הפסג"ה ולהסדיר את אופן העסקת הצוות כך שיתאפשר לו לעמוד במשימות ובאתגרים ולספק שירות מקצועי ומועיל לעובדי ההוראה ולמוסדות החינוך שבתחום אחריותו. למרות האמור לעיל, נמצא כי המשרד לא נקט פעולות כלשהן להכנת מרכזי הפסג"ה ובתי הספר לשינויים הצפויים במערך הפיתוח המקצועי. בכלל זה, לא נבנו תכניות הכשרה לגופים הרלוונטיים, ולא נעשו פעולות הסברה והכוונה למנהלי מוסדות החינוך בדבר שיתוף הפעולה והסיוע שיוכלו להפיק ממרכזי הפסג"ה. המשרד גם לא בחן את ממשקי העבודה ואת שיתוף הפעולה בין בתי הספר למרכזי הפסג"ה, וממילא לא קבע יעדים לשיפור בתחומים אלה. לדעת משרד מבקר המדינה, השינוי בתפקידיו של מרכז הפסג"ה מחייב היערכות ותכנון במרכז ובמוסדות החינוך. במרכז הפסג"ה - על המשרד לבנות תכנית הכשרה לצוותים שבמסגרתה יתעדכנו בדבר הדגשים החדשים והשינויים בתפקיד המרכז. במוסדות החינוך - יש להכשיר את המנהלים לתפקידם בתחום הפיתוח המקצועי. בכלל זה על המשרד לספק למנהלי בתי הספר הכוונה ומידע בדבר הסיוע והתמיכה שמרכזי הפסג"ה ערוכ ים לספק להם, כדי להבטיח כי המנהל יסתייע בשירותיו המקצועיים של מרכז הפסג"ה וכי המרכז יהיה שותף מלא לעשייה החינוכית באזור הזנתו. בהמשך לכך יש לבחון באיזו מידה מנהלי מוסדות החינוך נעזרים במרכזי הפסג"ה בתכנון וביישום של תהליכי הפיתוח המקצועי בבתי הספר, ומה איכות תרומתם של המרכזים לתהליכים אלה. | בביקורת נמצא כי שתי המסגרות לפיתוח המקצועי של מנהלי מרכזי הפסג"ה וסגניהם, ברמה הארצית וברמה המחוזית, מתנהלות במנותק זו מזו: בלי תיאום, בלי שיתוף ידע ובלי תכנון משותף של התכנים ושל הדגשים הנדונים במפגשים. הבעיה אף נדונה לא אחת בישיבות מפקחי הפיתוח המקצועי. | 1,008 |
בנק ישראל . בנק ישראל - הפיקוח על שלוחות בנקים ישראליים בחו_ל מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי עד לפתיחת החקירה נגד הבנקים בשווייץ ב- 2011 לא בדק הפיקוח על הבנקים חלק מהסוגיות שעלו מהשינוי שחל במדיניות של רשויות החוק והמס בארצות הברית. עוד נמצא כי עד לפתיחת החקירה נגד הבנקים בשווייץ ב- 2011 לא דרש הפיקוח על הבנקים מבנקים מסחריים ישראליים לבחון ולדון ברמת הדירקטוריון בסיכונים ובהשלכות הנובעים מפעילות חוצה גבולות של לקוחות אמריקאים לנוכח השינויים שחלו במדיניות של רשויות החוק והמס בארצות הברית משנת 2008 . לא נמצא כי הפיקוח על הבנקים פעל כדי לוודא כי בנק א' פעל להסדרת מסגרת פנים-בנקאית לבקרה נאותה ובלתי תלויה על שלוחות חו"ל, ובכלל זה שינוי מבנה הפיקוח והבקרה עליהן. משרד מבקר המדינה סבור כי לנוכח השינויים שחלו במדיניות רשויות החוק והמס בארצות הברית משנת 2008 , היה על הפיקוח על הבנקים לדרוש מהבנקים המסחריים הישראליים לבחון את סוגיית פעילות שעלולה לעלות לכדי סיוע אקטיבי להעלמת מס, וזאת כדי להעריך את הסיכונים בפעילות זו, לרבות הסיכון המשפטי, ולנקוט את הצעדים הנדרשים כדי להפחית את הסיכונים כאמור ככל שהדבר נדרש. .מערכת הבנקאות ממלאת תפקיד מרכזי בכל מדינה ובכל משק מודרני, בידיה הציבור מפקיד את חסכונותיו הכספיים. פעילות הבנקים הישראליים שעל פי הדין האמריקאי מהווה לכאורה סיוע ללקוחות זרים להתחמק מתשלומי מס הביאה לידי הטלת קנסות כבדים על בנק אחד מצד המאסדרים בארצות הברית ועלולה להביא לידי הטלת קנסות נוספים גם על בנקים נוספים, שיביאו לפגיעה כלכלית באותם בנקים, ופגיעה באמון של הציבור במערכת הבנקאית. נמצא כי עד לפתיחת החקירה נגד הבנקים בשווייץ ב- 2011 לא בדק הפיקוח על הבנקים את כל הסוגיות שעלו כחלק מהשינוי שחל במדיניות רשויות החוק והמס בארצות הברית ולא דרש מבנקים מסחריים ישראליים לבחון ולדון ברמת הדירקטוריון בסיכונים ובהשלכות הנובעים מפעילות חוצה גבולות של לקוחות אמריקאים. לדעת משרד מבקר המדינה לצורך שמירה על יציבותה וחוסנה של המערכת הבנקאית ו על אמון הציבור בה, על הפיקוח על הבנקים לבחון את התהליכים המשמשים אותו לאיתור סיכונים והתנהלות בלתי תקינה, גם סיכונים הנובעים מפעילות הבנקים בחו"ל, ובכלל זה איתור סיכונים מוקדם יותר - במועד היווצרותם כסיכון משמעותי. לדעת משרד מבקר המדינה, על בנק ישראל לפעול בהקדם להסדרה, בחקיקה, של סמכויות הפיקוח על הבנקים לקיים פיקוח ובקרה על שלוחות הבנקים הישראליים בחו"ל, כנדרש בין היתר על פי עקרונות ועדת באזל; וכן עליו לנקוט צעדים מעשיים, באמצעות הפיקוח על הבנקים, שימנעו בעתיד התנהלות בלתי תקינה של הבנקים הישראליים. הליקויים העולים מדוח זה מלמדים על התנהלות לקויה של בנק ישראל בנוגע לפיקוח על פעילותן של שלוחות בנקים ישראליים בחו"ל. על בנק ישראל להקפיד על מניעת פעילות בלתי תקינה של בנקים ושל לקוחותיהם שיש בה בהם כדי להפר חוקים ו/או אמנות בין-לאומיות. משרד מבקר המדינה מעיר לגופים האמונים על הנושא, בהם הנהלות משרד המשפטים ומשרד האוצר, כי מאחר שהוספת עברה של העלמת הכנסות במרמה ובערמה כעברת מקור נמנתה עם המלצותיהן של שתי ועדות שדנו בנושא: הוועדה הבין-משרדית ממאי 2002 וועדת ארבלי שהמלצותיה הוגשו לשר האוצר בפברואר 2013 , ומאחר שמבקר המדינה העיר על כך פעם נוספתבדוח שנתי 62 , עליהם להמשיך ולפעול ביתר נחישות כדי ליישם אתההמלצה האמורה. משרד מבקר המדינה מעיר כי בעקבות חתימתה של ממשלת ישראל על הסכם ה- .FATCA על משרד האוצר לקדם עם משרד המשפטים ביתר נחישות את תיקון החקיקה להסדרתה של תשתית משפטית בתחום זה שתאפשר ליישם את ההסכם. מאחר שהתשתית הקיימת מבוססת על פרשנותו של הפיקוח על הבנקים בלבד, כלל הגופים הפיננסיים שההסכם חל עליהם, בהם הבנקים, עלולים שלא לקיים את ההסכם, ובסופו של דבר - אף לשלם את המחיר על כך. | לדעת משרד מבקר המדינה הפיקוח על הבנקים לא העריך באופן נאות את הסיכון הקיים לבנקים המסחריים הישראליים בפעילות חוצה גבולות של לקוחות אמריקאים. מן הראוי כי לאור סמכות הפיקוח על הבנקים הכוללת גם רובד של פיקוח על שלוחות בנקים ישראליים בחו"ל, יבחן ה פיקוח על הבנקים את התהליכים המשמשים אותו לאיתור סיכונים הנובעים גם מפעילות הבנקים בחו"ל וכיצד עליו לפעול מבעוד מועד על מנת להפנים שינוי מדיניות של מדינות זרות, ואת הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך. | 1,009 |
המוסד לביטוח לאומי . אי-גביית דמי ביטוח מחייבים - המוסד לביטוח לאומי בשל החשיבות שבגביית דמי ביטוח באופן מלא ושוויוני מכלל החייבים, ולנוכח העובדה כי חלפו כ-15 שנה מאז הדוח משנת 2001 ובו כבר העיר משרד מבקר המדינה לבט"ל על הצורך בהרחבת הבדיקה של תיאום דמי הביטוח, מתבקש לשאול מדוע רק כעת, לאחר בקשתו של משרד מבקר המדינה, בט"ל מתעתד להתחיל בעבודת מטה להרחבת הבדיקה כאמור. על בט"ל לבחון דרכים כיצד לאתר את אותם שכירים המועסקים אצל יותר ממעסיק אחד ואינם משלמים דמי ביטוח כנדרש ולגבות מהם את דמי הביטוח המגיעים לו. על אף הפוטנציאל הטמון בביצוע חקירות בנושאי גבייה שבאמצעותן יאותרו מעסיקים חייבים בדמי ביטוח, ועל א ף המלצות הצוות, פעילות אגף החקירות עודנה מתמקדת בגמלאות. נמצא כי על אף החלטת המינהלה להתחיל בשנת 2013 לשלוח הודעות חוב לא נעשה הדבר עד יולי 2015 , ואז נשלחו הודעות חוב רק באופן חלקי לגבי חובות שנוצרו בשנים 2009 -2008 . כאמור, לפי תשובת בט"ל למשרד מבקר המדינה הודעות חוב של חייבים חדשים יישלחו רק משנת 2018. יוצא אפוא כי הדיונים במינהלה בנושא עצירות החישוב לא הבי או לפתרונות כלשהם לפתיחת עצירות החישוב, ולאחר ההחלטה מינואר 2005 על מחיקת חובות עד 1999 לא החליטה המינהלה על שליחת הודעות חוב לחייבים חדשים כדי למנוע הצטברות חובות חדשים. חברי המינהלה לא פעלו למציאת פתרון, ולו חלקי, לפתיחת עצירות החישוב; הם לא דרשו מסמנכ"ל הגבייה להציג חלופות לפתרון הבעיה ולא עקבו אחר יישום החלטותיהם. רק ביוני 2015 , בתקופתו של המנכ"ל המכהן, לאחר כניסתו של תיקון ההתיישנות לתוקף, פנתה המינהלה לראשונה לוועדת הכספים בבקשה לאשר תוספת של 30 תקנים כדי לפתוח באופן חלקי בלבד את עצירות החישוב לשנים 2009-2008 . האחריות למימוש בפועל של החוק בכל הנוגע לגבייה מחייבים מוטלת על כתפיו של סמנכ"ל הגבייה, אשר היה עליו עליו לממש אחריות זו באמצעות גיבוש תכנית עבודה סדורה תוך כדי מיצוי מקסימלי של המשאבים העומדים לרשותו. לכן, ראוי היה שיעלה לפני המינהלה את הצורך בפתרון לפתיחת עצירות החישוב ויציג חלופות הן בנוגע להיקף כוח אדם מצומצם הן בנוגע למניעת הצטברות חובות של חייבים חדשים. כמו כן היה עליו לעשות ככל שניתן היכן שלא נדרשת הסכמת ועדי העובדים ובמקביל היה עליו לפעול לקידום ההסכמות לגבי יתר הנושאים. סמנכ"ל הגבייה לא עשה כן, והחובות שהצטברו משנת 2008 , חובות של מ אות אלפי חייבים, נאמדים כיום כאמור בכ -3 מיליארד ש"ח. רק לאחר שנים של עצירות חישוב ולאחר תיקון ההתיישנות והחלתו על חובות העבר גיבש סמנכ"ל הגבייה תכנית עבודה לעצירות החישוב ומניעת היווצרות חובות לחייבים חדשים. בדוח משנת 200150 העיר משרד מבקר המדינה בעניין זה כי "מן הראוי שהמוסד ירחיב את הבדיקה של תיאום דמי הביטוח, כדי שיוכל לגבות את דמי ]בט"ל[ "הביטוח שחייבים עובדים שנוכה משכרם סכום קטן מהמגיע מהם. בביקורת נמצא כי אף שהוא מקבל את כל דיווחי המעסיקים, בט"ל עדיין אינו מצליב את הנתונים כדי לבחון אם נוכו משכרו של העובד דמי ביטוח הנמוכים מהנדרש. לבקשת משרד מבקר המדינה בדק בט"ל את הנושא האמור ונמצא כי בשנת 2013 לא חויבו בהפרש דמי הביטוח כ- 61,00051 עובדים שכירים שעבדו בכמה מקומות עבודה או עובדים שכירים שקיבלו פנסיה מוקדמת, בד בבד עם עבודתם, והיו חייבים בתשלום דמי ביטוח 52 ,. על פי אומדן בט"לדמי הביטוח שלא חויבו מאותם עובדים בשנת 2013 מסתכמים בכ- 104.5 מיליון ש"ח53. נמצא כי עד 2014 לא ניתן גילוי נאות בדין וחשבון הכספי של בט"ל על חייבים בעלי עצירות חישוב. משכך, המשמעויות וההשלכות של עצירת החישוב כלל לא הובאו לדיון במועצה ולא נבחנו כנדרש בוועדת הכספים שלה. בביקורת עלה כי סוגיה זו לא קיבלה כל ביטוי בדיונים אופרטיביים במועצה, ובייחוד בוועדת הכספים, שמר חזקיה ישראל הוא יושב ראשה, אף שלסוגיה זו השפעה ישירה על האיתנות הפיננסית של בט"ל. הנושא נדון בפעם הראשונה בוועדת כספים בסוף יוני 2015 , לאחר שהמינהלה פנתה ביזמתה לוועדה לקבל תוספת תק נים. גם מיוני 2015 עד מועד סיום הביקורת לא דנה ועדת הכספים בשאלה כיצד מעתה ואילך יישלחו לחייבים הודעות חוב בסמוך להיווצרות החוב כדי למנוע הצטברות של חובות עתידיים, או למצער לעדכן את החייבים הפוטנציאל יים על חובת תשלום דמי ביטוח, כנדרש בחוק. לדעת משרד מבקר המדינה, על ועדת הכספים ליזום דיון בנושא כדי למצוא פתרון לעצירות החישוב ולהתניע מהלך לשליחת הודעות חוב לחייבים חדשים בסמוך להיווצרות החוב. | נמצא כי עד פברואר 2008 ,, יותר משלוש שנים לאחר מועד ההחלטה המקורי לא נדון שוב הנושא במינהלה. | 1,010 |
המשרד לביטחון פנים . הטיפול בתופעה של שתיית אלכוהול מופרזת - משטרת ישראל המגמה המשתקפת מהנתונים שהובאו לעיל מראה כי בשנים 2014 -2013 לא חלה ירידה בשיעור בני הנוער שאושפזו בעקבות צריכה מזיקה של אלכוהול. משרד מבקר המדינה מעיר כי המציאות המתפתחת מחייבת את הרשות למלחמה באלכוהול לעדכן את התכנית הלאומית ולהתאימה להתמודדות גם עם תופעות אלה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות והמשטרה לתת דגש לפיתוח כלים חדשים לאכיפה בכל הקשור למכירה ואספקה של אלכוהול לבני נוער הנעשית באמצעות האינטרנט. משרד הכלכלה ומשרד הבריאות אמנם מפרסמים לעתים אזהרות לציבור בדבר משקאות אלכוהוליים שנמצא בהם אחוז מתנול גבוה מהתקן או שנמצא בהם חומר רעיל אחר, אולם בירור עם מינהל התקינה העלה כי רק מקרים בודדים הועברו לחקירה בתוך משרד הכלכלה, ועד כה לא הוגש שום כתב אישום. מתוצאות מחקר הערכה המלַוֶוה עולה שאי -אפשר להכריע אם אכן התכנית הלאומית השפיעה על הרגלי השתייה המזיקה של אלכוהול, בין היתר בעקבות נוכחות של פעילות אינטנסיבית קודמת בנושא האלכוהול. יתרה מזאת, דווקא בקבוצות הנוער המוגדרות כאוכלוסיות בסיכון חלה עלייה בהיקפי שתיית האלכוהול והפעילויות היו פחות יעילות בקרב קבוצות אלה. בשנת2012 , לקראת ההחלטה על הארכת התכנית הלאומית, הציגה הרשות לממשלה נתונים ולפיהם ניתן לראות התחלת ירידה של ממש בשיעורי השתייה המופרזת. לדעת משרד מבקר המדינה, הנתונים הנוגעים לבני נוער שפנו לקבלת טיפול רפואי לאחר צריכת אלכוהול עשויים להעיד על מגמה הפוכה. על הרשות לבחון נתונים אלו ולפי זה לשקול את הפעולות שבאפשרותה לנקוט, ובכלל זה להגביר את פעילות ההסברה והמניעה בשיתוף גורמים רלוונטיים שונים ובהם משרד החינוך וצה"ל. מהביקורת עולה כי הולכת ומתפתחת תופעה ולפיה בני נוער רוכשים אלכוהול באמצעות רשת האינטרנט והרשתות החברתיות בלי שהם נדרשים להציג תעודה מזהה. נתיב זה עוקף את מסלול הרכישה הרגיל, ובכך הופך את ּכל י האכיפה הנוגעים לאיסור מכירה ואספקה של אלכוהול לקטינים לבלתי רלוונטיים. . מהנתונים בלוח1 עולה כי ככלל משנת2010 עושה המשטרה שימוש ניכר בסמכותה לתפוס אלכוהול ולהשמידו ובסיכום הכללי ניכרת עלייה של כ-65% במספר השפיכות בשנים 2013 -2011 . | משרד מבקר המדינה מעיר כי הנתונים בדבר ריבוי מקרי שפיכת האלכוהול של בגירים מעלים את הצורך בבדיקת הנהלים ושיקול הדעת המופעלים במקרים של תפיסה והשמדה של האלכוהול המוחזק בידי בגירים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי על המשטרה להקפיד ששפיכת האלכוהול לבגירים תיעשה רק אם יש חשד סביר כי שתיית המשקה המשכר עלולה להביא להפרת הסדר הציבורי כדרישת החוק. על המשטרה לבחון את הגורמים לשיעור האכיפה הנמוך בקרב קטינים ולוודא כי פעולותיה בקרב אוכלוסייה זו עולות בקנה אחד עם הכוונה למקד את הפעילות בקרב קטינים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי ייתכן שהעובדה שרק אחוז קטן ממקרי שפיכת האלכוהול היה מכוון לקטינים מצביעה על כך ששתיית אלכוהול בקרב קטינים עברה מהמרחב הציבורי למרחב הפרטי. | 1,011 |
הנהלת בתי המשפט . היבטים בהפעלת בתי המשפט לעניינים מקומיים - הנהלת בתי המשפט משרד מבקר המדינה העלה, כי מנהלת מדור (גבייה ושירות) בבמ"ש עמ"ק ירושלים כפופה מינהלית לממונה על בית המשפט22 . ממצא דומה עלה גם בבית המשפט עמ"ק בתל אביב ולפיו המזכיר הראשי הוא "המנהל הישיר של משרה זו"23 . ממצאים אלהמדגישים עוד יותר את הפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. נמצא, כי חלוקת התפקידים בין מנהל המחוז למנהל התחום בכל הקשור לאחריות המקצועית כלפי במ"ש עמ"ק אינה ברורה וממצה: תחומי האחריות הרבים המתוארים בתיאור התפקיד של מנהל התחום אינם משתקפים בנוהל ממשקי עבודה, וחלק מהתפקידים מיוחסים בנוהל ממשקי עבודה דווקא לתחום האחריות של מנהל המחוז. יוצא אפוא, שקיים חשש לאי-בהירות בחלוקת האחריות ביניהם (ראו לעיל). לדעת משרד מבקר המדינה , ככל שהב"ה מ בקשת ל קיים הפרדה ולמנות גורמים שונים בתוכה שיהיו אחראים ליישום אחריותה המקצועית - עליה לתת לכך ביטוי בנוהל ממשקי עבודה או במסמך מוסדר אחר, ולפרט בהם את חלוקת התפקידים ביניהם, את תחומי האחריות שלהם ואת סמכויותיהם. על המסמך להיות גלוי ונגיש לכל המזכירים ועובדי במ"ש עמ"ק. תכניות עבודה שנתיות : נמצא, כי הב"ה אינה עורכת תכניות עבודה שנתיות מובנות המקיפות את הנושאים שבתחומי האחריות המקצועית שלה בנוגע לבמ"ש עמ"ק. יצוין , כי מנהל התחום לשעבר ערך בשנים 2012 -2009 סיכומי פעילות שנתיים של עבודתו, והיא כללה גם את במ"ש עמ"ק. לדעת משרד מבקר המדינה, טוב שהב"ה החלה בהכנת תכנית עבודה שנתית לבמ"ש עמ"ק. ואולם, בשים לב לעובדה שחוק בתי המשפט לא הבחין בין במ"ש עמ"ק ובין בתי משפט שלום אחרים, על הב"ה להקפיד שתכניות העבודה השנתיות יקיפו את כלל תחומי אחריותה המקצועית. ראוי שהתכנית תכלול היבטים מקצועיים כגון פעולות הדרכה לאותה שנה, השלבים המתוכננים ליישום הטמעת נט המשפט באותה שנה, תכנון ביקורים של מנהל התחום בבמ"ש עמ"ק, תכנון בקרה יזומה ורציפה, פיקוח אקטיבי הכולל אמצעי אכיפה אפקטיביים, תכנון פגישות עבודה לרבות אלו של מנהל מחוז עם מזכירים, ושל מנהל התחום עם צוות העבודה בנושא עמ"ק. מן התשובות לשאלונים עולה, כי חלק ממזכירי בתי משפט עמ"ק נוהגים להתייעץ בנושאים מקצועיים עם גורמים שאינם מנהל התחום או מנהל המחוז כנדרש בנוהל ממשקי עבודה, וביניהם גם גורמים בייעוץ המשפטי של הרשות המקומית או גורמים בתביעה העירונית, שהם בעלי דין בהליכים בבמ"ש עמ"ק. וזאת - בניגוד לנדרש בנוהל ממשקי עבודה ולעקרון הפרדת הרשויות. לדעת משרד מבקר המדינה, על מזכירויות בתי משפט עמ"ק לפעול בהתאם להוראות של נוהל ממשקי עבודה. משרד מבקר המדינה מעיר למזכירויות במ"ש עמ"ק, כי מעמדה של התביעה בבתי המשפט הוא מעמד של בעל דין, ופנייה בשאלות מקצועיות ליועצים המשפטיים ברשויות המקומיות או לתובעים העירוניים13 עלולה להעמיד את העובדים במצב של ניגוד עניינים, ואינה עולה בקנה אחד עם ההנ חיות של נוהל ממשקי עבודה . על הב"ה לשוב ולהדגיש לפני מזכירויות בתי משפט עמ"ק את חשיבות ה של השמירה על עקרון הפרדת הרשויות. .מן הטבלה עולה שמנובמבר 2012 - אוגוסט 2015 לא ארגנה הב"ה קורסים והשתלמויות לעובדי בתי משפט עמ"ק (ההדרכה בשנת 2015 אורגנה ביזמת מזכירות במ"ש עמ"ק תל אביב ויועדה רק לעובדי בתי המשפט עמ"ק שבמחוז תל אביב). יוצא אפוא שמספר ההדרכות וההכשרות שקיימה הב"ה לעובדי מזכירויות במ"ש עמ"ק היה מצומצם. יצוין לשם השוואה, כי עובדי המדורים הפליליים בבתי המשפט משתתפים בימי עיון והכשרות כל שנה. | הביקורת העלתה כי בפועל, הב"ה ממשיכה לגבות מהרשויות המקומיות תשלומים בעבור שפיטה המחושבים לפי מספר ימי השיפוט המוקצים לכל במ"ש עמ"ק. יוער כי נוצר מצב ובו כשנתגלעו חילוקי דעות בין הב"ה ובין הרשו ת המקומית בנוגע לחיוב על ימי שיפוט, הם גלשו גם לשאלת התמורה הראויה בעבורם. במצב דברים זה עלול להיפגע עקרון עצמאות הרשות השופטת. | 1,012 |
משרד החוץ . המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו_ל עד מועד תום הביקורת לא שיתפו משרד התפוצות ומשרד החוץ זה את זה בתכניות האסטרטגיות שהם גיבשו - הגם ששני המשרדים פועלים בנושא המאבק באנטישמיות בחו"ל. כמו כן, בשלהי שנת 2015 נמצא כי משרד התפוצות עדיין לא הציג לממשלה את תכניותיו - במישור האסטרטגי ובמישור האופרטיבי. את הפורום הבין -משרדי שנועד לתאם בין כל הגורמים הרלוונטיים במערכת הממשלתית העוסקים בתחום זה, כינס משרד התפוצות לראשונה רק בדצמבר 2015. מן המקובץ עולה תמונת מצב מדאיגה ולפיה תופעת האנטישמיות לסוגיה מתפשטת ברחבי העולם ובעיקר באירופה ואף הולכת ומחמירה, והדבר מובא לידיעת הממשלה בדיווחים שהיא מקבלת מדי שנה. אולם במועד תום הביקורת פועלים במישור הממשלתי בתחום המאבק באנטישמיות בחו"ל שני משרדים באפיקים מקבילים שלא הניבו הישגים ניכרים. לדעת משרד מבקר המדינה על מערך הדיפלומטיה הציבורית להציג להנהלת משרד החוץ תכנית ישימה שעניינה מינוף האהדה של נוצרים אוונגליסטים לכדי פעילות קהילתית מאורגנת במקומות שונים בעולם ולרתימתה למאמצי הסברת החוץ, למאבק באנטישמיות ולמניעת הטלת חרמות על תוצרת ישראלית. בסיכום כנס מנהיגות יהדות אירופה שארגן משרד החוץ ביולי 2014 והתקיים בירושלים בהשתתפות 60 נשיאי הקהילות וראשי הארגונים העיקריים במדינות האיחוד האירופי, נכתב כי "המאמץ הארגוני היהודי באירופה הוא מבוזר, נטול תכנית אופרטיבית מאחדת, ובזבזני מבחינת כפילויות מאמץ". במועד תום הביקורת, למעלה משנה לאחר פניית ראש החטיבה למנכ"ל משרד החוץ דאז, הנהלת המשרד עדיין לא דנה ביזמתו להוציא לפועל מסע הסברה רחב היקף באירופה ובארה"ב להגברת המודעות לנושא הפליטות היהודית מארצות ערב ומאיראן. לנוכח אלה סבור משרד מבקר המדינה שכדי לייעל את הטיפול הרב -תחומי בגילויי האנטישמיות ברחבי העולם ולאגם את המשאבים הלאומיים המוקצים לכך, על הממשלה לבחון את האפקטיביות של הפעילות הדו -משרדית האמורה, ולקבוע חלוקה ברורה של סמכויות, זירות פעול ה ותפקידים בין משרד החוץ ובין משרד התפוצות. תכנית משרד החוץ להקמת גוף מטה יעודי למאבק באנטישמיות בחו"ל אינה עולה בקנה אחד עם סמכויותיו של משרד התפוצות בנושא זה. לדעת משרד מבקר המדינה על המשרד לתקן את תכניתו באופן שתשקף את הערך המוסף שיש בהקמת גוף מטה יעודי כאמור, נוסף על משרד התפוצות. בסופו של דבר, חטיבת תפוצות ודתות במשרד החוץ לא הציגה תכנית פעולה מפורטת לקידום השיח עם המנהיגות של הקהילות המוסלמיות המתונות באירופה שאותן מיפו הנציגויות כאמור. | הבדיקה העלתה כי למעט במקרים מסוימים, לא הייתה למשרד החוץ אסטרטגיית פעולה רחבה וארוכת טווח הכוללת חזון, יעדים בני השגה, מטרות קונקרטיות, דרכי פעולה חלופיות ומדדי הצלחה בנוגע לפעילות הנדרשת בקרב כלל מוסדות הדת של הזרמים הנוצריים השונים ברחבי העולם, לשם הרחבת שיתופי הפעולה המדיניים וההסברתיים עם מוסדות אלה. | 1,013 |
משרד החוץ . פעילות מערך ההסברה והדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ הממצאים מלמדים כי חטיבת הדוברות מתקשה למלא את תפקידה ולספק דוברים שיתראיינו לערוצי תקשורת ממדינות ששפתן גרמנית וצרפתית. יוצא אפוא שלמשרד יש קשיים בביצוע מיזמים מערכתיים שמקורם, בין היתר, בתלות בתוספות לבסיס התקציב המיועדות לפרויקטים, המועברות אד-הוק ולטווח הקצר בלבד. במצב זה של חוסר ודאות תקציבית המשרד מנוע מהתקשרויות ארוכות טווח עם שותפים, ואף נאלץ להפסיק לתקצב מיזמים שכבר הוחל בביצועם. הדבר גורם לעיכוב באישור תכניות העבודה ולוחות הזמנים שנקבעו מלכתחילה לפרויקטים, וכך נפגעת העשייה המשרדית בתחומי הדיפלומטיה הציבורית. לדעת משרד מבקר המדינה על משרד החוץ לבחון עם משרד האוצר את האפשרות לשלב את התקציבים הפרויקטליים בבסיס התקציב של משרד החוץ, כדי שהמשרד יוכל ליישם פרויקטים כאמור בחו"ל באופן רציף ולממש פרויקטים רב-שנתיים. .מן התרשים עולה כי בשנים 2013 ו- 2015 לא ניתנה כלל תוספת למיזמים. ממסמכי האגף עולה כי תקציבי המיזמים הם הראשונים להיפגע מקיצוצים רוחביים במשך השנה, ולכן קשה להסתמך עליהם במסגרת התחייבויות ארוכות טווח. בדוח האמור נכתב כי החל"ץ לא הציגה למשרד החוץ תכנית אסטרטגית, תכניות עבודה, דוחות וסיכומים מפורטים, וכי ועדת ההיגוי לא ביצעה כל הליך של ביקורת בנושאים אלו. זאת אף שגורמי המשרד הוזמנו לפגישות בחל"ץ אך הם "לא גילו בכך כל עניין". אולם בדוח הסופי שהוגש מטעם החל"ץ למשרד ביוני 2015 לסיכום שנת 2014 נכתב כי כמה וכמה "כשלים וחסמים" סיכלו את פעילותה וגרמו למעשה להפרת התחייבויות החל"ץ כלפי המשרד. בכל תקופת ניהול המיזם המשותף הגישה החל"ץ למשרד רק דוח פעילות אחד, והמשרד שילם לה תמורתו מיליון ש"ח. על אף האמור בתגובת המשרד, לא נמצא כי השר היה מעורב בדיונים בנושא המשך תמיכת המשרד בפרויקט משנת 2013 ואילך, ואף לא נמצא כי מערך הדיפלומטיה הציבורית התנגד להמשך הפעלת המיזם החל באותה עת. | נמצא כי פעולות רבות למיתוג ישראל מתוקצבות על ידי כמה וכמה משרדי ממשלה ללא תיאום מוסדר ביניהם. | 1,014 |
משרד הבינוי והשיכון . פעולות הממשלה לקידום התחדשות עירונית כצורך לאומי - משרד השיכון משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את יישום ההחלטה הנוגעת לאוכלוסייה במעמד חברתי-כלכלי נמוך החשופה לסיכונים וזקוקה לסיוע המדינה. עם זאת, יצוין כי יש מבנים שיש לחזקם אף שאינם עומדים בתנאי הסף של החלטה 551 . אולם בתנאים הנוכחיים וללא סיוע תקציבי ישיר הדבר אינו אפשרי. מדובר, למשל, במבנים שאינם נכללים בתחום שכונת שיקום פיזי או במבנים שחיזוקם אינו כדאי מהבחינה הכלכלית או שחיזוקם אינו מתאפשר מהבחינה ההנדסית. לכן על משרד הבינוי לתת את דעתו גם על הצורך להסדיר את סוגיית חיזוקם של מבנים אלו. בדרך כלל אין היתכנות כלכלית ליישום מסלולים ממשלתיים בפריפריה גאוגרפית או החברתית של המדינה עקב ערכן הנמוך של הקרעות באזורים אלה. הראיה לכך היא הכרזתה של הממשלה בשנים 2014 -2009 על 23 מתחמים במסלול הרשויות המקומיות - 15 (%65 ) מהמתחמים הוכרזו בערים במחוז המרכז52 ,חמישה (22% ) מהמתחמים הוכרזו במחוז ירושלים ושלושה (13%) מתחמים במחוז חיפה. לעומת זאת, שום מתחם מהמתחמים במחוזות הגליל והדרום לא הוכרז כמתחם המיועד להתחדשות עירונית53. אשר למסלול תמ"א38 , הרי שכפי שעולהמתרשים 6 דלעיל, גם הוא חסר היתכנות כלכלית בפריפריה הגאוגרפית או החברתית של המדינה: רוב היתרי הבנייה ניתנו למחוזות תל אביב והמרכז (72% ( ) וכן למחוז חיפה23% ) ואילו במחוזות הפריפריה מספר היתרי הבנייה שניתנו היה מזערי - 5% .בלבד יוצא אפוא שדווקא במרקמים עירוניים ותיקים שבפריפריה הגאוגרפית והחברתית - כלכלית, שחלקם נמצאים באזורים שיש בהם סיכונים סיסמיים ומלחמתיים ניכרים, והם המשוועים לחידושם ולהבטחת עמידותם בפני הסיכונים האמורים, אין היתכנות כלכלית למימוש הפרויקטים של התחדשות עירונית במסלולים הממשלתיים. פיתוח המרחב העירוני באזורים אלה עשוי לתרום למיצובם מחדש ולאפשר גם לאוכלוסיות הגרות בהם ליהנות מאיכות חיים משופרת וכן להפוך אותם ל"אבן שואבת" לתושבים חדשים שירעננו את הקהילה המקומית. מדובר אפוא לא רק במיצוי הקרקע במרקמים עירוניים ותיקים ובחידוש תשתיות ומבנים באזורים אלה, אלא גם בהגנה פיזית על התושבים ובצמצום פערים. לדעת משרד מבקר המדינה, בתנאים הנוכחיים שבהם מופעלים המסלולים הממשלתיים, בלי שנוצרו לצדם מסלולים אפקטיביים ההולמים את הצרכים של יישובי הפריפריה הגאוגרפית או החברתית, תושבי הפריפריה אינם יכולים ליהנות באופן מעשי מן ההטבות שנועדו לעידוד ולמימוש של תהליכי התחדשות עירונית. תושבים המתגוררים במרקמים עירוניים ותיקים שבהם ערך הקרקע גבוה יכולים לא רק להלכה אלא גם למעשה לקבל סיוע מקופת המדינה - זכויות בנייה, פטורים, הטבות מס ועוד, והדבר מביא לשדרוג נכסיהם; אשר לתושבים המתגוררים במרקמים עירוניים ותיקים שבהם ערך הקרקע נמוך, יכולתם לנצל אותן הטבות היא מזערית, שכן אין היתכנות כלכלית למימוש תהליכי החיזוק והחידוש של נכסיהם. לשם תיקון המצב על משרדי הממשלה, בשיתוף הרשויות המקומיות, להמשיך בפעולות שהחלו בהן, בשים לב לצורך במתן פתרונות לאזורים שבהם ערך הקרקע נמוך מדי, כפי שציין גם משרד הבינוי וכפי שהציע יו"ר המועצה הארצית בתגובתו על ממצאי הביקורת; למשל, באמצעות הקצאת קרקע משלימה, תוספת שימושים מסחריים וניוד זכויות בקרקע. במועד סיום הביקורת טרם פעלו גורמים אלו יחדיו על מנת לגבש תכנית סדורה וכוללת לתיקון המתבקש. לעומת זאת, בביקורת עלה כי משרד הבינוי לא פרסם לציבור מידע לגבי התקשרות בעסקה להתחדשות עירונית במסלול תמ"א 38 , כדי לסייע לבעלי הזכויות להתמצא בשלבי ביצוע העסקה ולספק המלצות לגבי אופן תפקודם בכל אחד משלבי הביצוע, החל משלב התארגנות הדיירים, דרך החתימה על ההסכם לביצוע העסקה עם היזם וכלה בהשלמת הבנייה. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמשרד הבינוי יסייע בתחומי ההדרכה והשמאות לדיירים המעורבים בפרויקטים של התחדשות עירונית גם במסלול תמ"א 38 , בדומה לנעשה במסלול הרשויות המקומיות. באופן הזה, לא רק שיישמר עקרון השוויון אלא גם יינתן סיוע מעשי לדיירים המבקשים לשפר את המבנים שלהם במסלול תמ"א 38. לדעת מ שרד מבקר המדינה, פעולות הממשלה להגדלת היצע הדיור כפתרון למשבר הדיור שנמשך גם במועד הביקורת הנוכחית, הן פעולות חיוניות והכרחיות וביישומן באמצעות התחדשות עירונית טמון פוטנציאל חיובי. עם זאת, ראוי שהרחבת מטרותיה של תמ"א 38 , תעשה תוך גיבוש פתרון מאוזן שיבטיח גם שמירה על סדרי התכנון העירוני, על זכות הציבור לבחון את ההשפעות של הפרויקט ועל עקרונות השוויוניות והצדק החלוקתי, שגם היועץ המשפטי לממשלה הצביע על הצורך לשמור עליהם. בביקורת עלה כי המיפוי הניב תוצאות מעטות שמהן ניתן ללמוד כי המדינה כמעט אינה מחזיקה במגרשים פנויים במרכזי הערים; גם כאשר אותרו מגרשים כאלה נמצא כי לא חלה עליהם תכנית מפורטת תקפה למגורים שתאפשר את שיווקם באופן מידי על פי תנאי המסלול. לכן במועד סיום הביקורת לא הפעיל משרד הבינוי מכרזי פיילוט במסלול בינוי-פינוי-בינוי (ראו להלן בפרק "פעולות ממשלה להסרת חסמים בהליכי התחדשות עירונית"). על משרד הבינוי לקבוע לוחות זמנים לפרסום המכרזים ולכלול אותם בתכנית העבודה השנתית והרב-שנתית שלו. לטענת סיסמולוגים השכיחות של התרחשות רעידת אדמה בעצמה חזקה באזורנו היא אחת ל-80 שנה31 , ולפיכך בשנים הקרובות עלולה להתרחש רעידת אדמה חזקה שתהיה אסון טבע בקנה מידה לאומי. מכאן החשיבות הלאומית שבהיערכות מיטבית לתרחיש זה בהקדם, לרבות חיזוק מבנים ישנים מפני רעידות אדמה32. | משרד מבקר המדינה מדגיש כי בפרק "מסלולים ממשלתיים למימוש התחדשות עירונית" שבדוח זה נעשתה הבחנה בין מסלולים ממשלתיים עיקריים שבהם כללים והטבות שונים, ובהם - מסלול הרשויות המקומיות, מסלול היזמים (מיסוי) ומסלול תמ"א 38 . עם זאת, לכל אחד מהמסלולים האלה יש שתי מתכונות מימוש עיקריות דומות: מתכונת "עיבוי הבנייה" ומתכונת "פינוי-בינוי"; בפר ק "החלטות הממשלה להתווית מדיניות התחדשות עירונית ויישומה" שבהמשך הדוח מודגש הצורך במיון אחיד בין המסלולים הממשלתיים ודרכי מימושם להגברת התיאום הבין-משרדי. | 1,015 |
הרשות לשיקום אסיר . הרשות לשיקום האסיר - מועצת הרשות והתקשרות עם יועץ ארגוני משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"ל הרשות ולרשות על האופן שבו התבצעו הליכי ההתקשרות עם יועץ א'. הביקורת הנוגעת להתקשרות הרשות עם יועץ א' מעלה ליקויים חמורים בהליך ההתקשרות, הפוגעים בעקרונות היסוד ש ל כללי המינהל התקין ובסדרי הפיקוח והבקרה המתחייבים. .הליקויים בהליך מינוי חברי המועצה ופעילותה הלוקה בחסרה פוגעים בהתנהלות הרשות ובפיקוח והבקרה עליה. על שר הרווחה בהתייעצות עם שר הפנים לפעול ללא דיחוי להשלים ולמנות את חברי המועצה ולהסדיר את מינויָם של כלל חבריה; על המועצה להתכנס ולמלא את התפקידים המוטלים עליה בחוק. הרשות כגוף ציבורי מחויבת לשמור על כללי המינהל התקין, ובכלל זה לנהוג בשקיפות, בשוויון ובהגינות בשעה שהיא מתקשרת לצורך רכישת שירותים. הרשות בהיותה נאמן הציבור מחויבת גם לנהוג ביעילות ובחיסכון ולשמור על כספי הציבור. מבחינת היקפה הכספי, ההתקשרות האמורה למתן שירות ייעוץ ארגוני צריכה הייתה להיעשות באמצעות פרסום מכרז פומבי. משרד מבקר המדינה מעיר כי לא נמצאו ברשות שום מסמכים המעידים שבכוונתה היה להתקשר בפטור ממכרז, המותר בהתקשרות לביצוע עבודה הדורשת יחסי אמון. בכלל זה לא נמצאה חוות הדעת המשפטית האמורה. יצוין כי מנכ"ל הרשות לא צירף מסמכים כאמור גם לתשובתו בכתב לטיוטת דוח הביקורת. לדעת משרד מבקר המדינה, כאשר רשות ציבורית מסתמכת על חוות דעת משפטית ולפיה יש מקום לקיים התקשרות בפטור ממכרז, חוות הדעת חייבת להינתן בכתב ולהיות מנומקת. זאת ועוד, גם כאשר מדובר בהתקשרות שניתן לעשותה שלא באמצעות מכרז פומבי, על הרשות לבצעה באמצעות פנייה תחרותית ל מציעים הכלולים ברשימה בהתאם לתקנות. משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה לרשות כי היעדר מסמכים המתעדים כראוי את הליך הבחירה ביועץ א', ובייחוד היעדר נימוקי הבחירה ושיקוליה, אף שהצעתו לא הייתה הנמוכה ביותר, אינם עולים בקנה אחד עם כללי המינהל התקין. לדעת משרד מבקר המדינה, העובדה שהצעת יועץ א' התקבלה כבר ב - 18.10.13 , בטרם פנתה הרשות למציעים האחרים, מעידה על פגיעה בכללי השוויון המתחייבים בחוק ובתקנות חובת המכרזים. משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"ל הרשות כי בנסיבות שבהן הוא עדכן לראשונה את יועץ א' בדבר הצורך של הרשות ביועץ ארגוני, ובנסיבות שבהן אין שום מסמכים המתעדים את הליך הבחירה ביועץ א' ואף לא מסמך הצעה של יועץ א', ובנסיבות שבהן נעשתה הפנייה אל יועץ א' ימים מספר לפני הפנייה ליועצים האחרים - עולה חשש כי הבחירה הושפעה מההיכרות המוקדמת בין מנכ"ל הרשות לבין יועץ א'. לדעת משרד מבקר המדינה, בהתנהלות הרשות, בראשות המנכ"ל, היה כדי לפגוע בעקרונות של מינהל תקין ובסדרי פיקוח ובקרה. כמו כן התנהלות זו אינה מתיישבת עם הדרישות לשקיפות, להגינות ולשוויוניות העומדות בבס יס הליך המכרז, שנועד להבטיח את מרב היתרונות לגוף הציבורי תוך כדי שמירה על עקרון השוויון. בספטמבר 2014 מונתה אמנם יו"ר למועצה, אולם עד מועד סיום הביקורת לא הושלם מינוי כלל חברי המועצה, ולא הוסדר הליך המינוי של החברים המכהנים. עוד נמצא בביקורת שביוני 2013 ,התקיימה ישיבת המועצה האחרונהוכי ממועד זה ועד מועד סיום הביק ורת לא התכנסה המועצה. לפיכך לא נידונו הצעות התקציב, הדוחות השנתיים של הרשות ופעילותה השוטפת של הרשות, והמועצה לא הנחתה את המינהלה במילוי תפקידה. משרד מבקר המדינה מעיר לשר הרווחה כי במציאות הקיימת כיום נפגע תפקודה של המועצה בכל הנוגע להתוויית קווי הפעילות של הרשות והנחייתה, ומתערערים הפיקוח והבקרה על פעילות הרשות. על שר הרווחה, בהתייעצות עם שר הפנים, לפעול ללא דיחוי להשלים את מינוי חברי המועצה ולהסדיר את מינויָם של כלל חבריה. על המועצה לקבוע את סדרי עבודתה ולפעול ליישמם כך שיעלה בידיה למלא את התפקידים המוטלים עליה בחוק. | משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את חוסר הפיקוח והבקרה על עבודת היועץ ואת חוסר השקיפות בתקופת עבודתו בכל הנוגע לתוצריו ולמסקנותיו. ללא מלאכת תיעוד, קשה היה לעמוד על התמורה שקיבלה הרשות מפעילות היועץ ולקבוע שהתשלום ששילמה ל ו אכן הולם את תפוקתו. זאת ועוד, ללא דוחות המתעדים את עבודת היועץ והמסכמים את מסקנותיו והמלצותיו, הידע הארגוני שהפיק היועץ בתקופת עבודתו עלול היה לרדת לטמיון בעת סיום תפקידו. מצב זה עלול היה לפגוע בתפקוד הרשות ולגרום לבזבוז כספי ציבור. טוב עשתה הרשות שביקשה בעקבות הערת הביקורת מיועץ א' להעלות על הכתב את נושאי הייעוץ המרכזיים שהעניק בתקופת העסקתו. | 1,016 |
משרד העלייה והקליטה . תמיכות בפעולות לקליטת עולים בקהילה ומינויים במשרד העלייה והקליטה מכאן שעל אף מנגנון הבקרה, הלכה למעשה המידע שבידי המשרד בדבר התנהלות התכניות שהוא מממן - לוקה מאוד בחסר. לדעת משרד מבקר המדינה על משרד הקליטה, כגורם המממן את התכניות האמורות, להסדיר את הליכי המעקב והבקרה אחר ביצוע התכניות, כך שהם יבוצעו במועדים קבועים ובצורה שיטתית, וישמשו את המשרד לצורך תיקון ליקויים, הפקת לקחים ושיפור התכניות בהתאם. בג"ץ קבע17 כי על חבר ועדת מכרזים לשקול ולבחון את המועמדים "בלב פתוח ובנפש חפצה", ואסור לו להימצא במצב שבו קיימת אפשרות ממשית למשוא פנים. בעניין אחר קבע בג"ץ 18 כי קיומה של אפשרות מ משית למשוא פנים של חבר בוועדה לא נקבע לפי תפיסתו הסובייקטיבית של חבר הוועדה, אלא נמדד באמת מידה אובייקטיבית. כלומר, השאלה היא אם הסתכלות מבחוץ על הוועדה, בהתחשב במכלול הנתונים, עלולה ללמד על אפשרות ממשית לכך שדעתו של חבר הועדה הייתה "נעולה". לדעת משרד מבק ר המדינה, לנוכח העובדה שקודם למכרז כבר ביקש מר פורר למנות לתפקיד את העובד ונפגש עמו לצורך כך, ספק ניכר אם היה באפשרותו להשתתף בהליך הפנימי, שקדם למינוי בפועל, "בלב פתוח ובנפש חפצה" ונטול פניות כמתחייב. על כן, בנסיבות המקרה, משהורתה נש"ם למשרד לקיים מכרז, היה על מר פורר לנקוט את הזהירות הראויה, ולהימנע מלהשתתף כחבר בוועדת הבוחנים. לחלופין, לפחות היה עליו להתייעץ בנידון עם היועצת המשפטית של המשרד לפני המכרז - דבר שלא עשה. משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"ל המשרד דאז, מר פורר, כי מלשון ההסדר שנוגע לענייניו עולה כי אותם העניינים שההסדר קבע שעליו להימנע מלטפל בהם לא היו בגדר "רשימה סגורה"; יתר על כן, בהסדר גם נקבע כי בכל מקרה של ספק הנוגע ליישום ההסדר היה עליו להתייעץ עם היועצת המשפטית של המשרד. לדעת משרד מבקר המדינה, במקרה הנידון, התעורר לפחות ספק בדבר חשש לניגוד עניינים, ועל כן חובה היה על מר פורר להיוועץ עם היועצת המשפטית. מכלל האמור עולה כי בכל הנוגע לקליטה בקהילה , משרד הקליטה אינו מתמקד דווקא בעולים חדשים שעלו לאחרונה אלא מתפרס על אוכלוסייה רחבה ביותר הכוללת עולים השוהים בארץ כ-25 שנה ויותר ואף בילדיהם שנולדו בישראל. על משרד הקליטה בשיתוף עם משרדי הממשלה האחרים לבחון אם יש יתרון לכך שהתמיכה באוכלוסיות אלה תיעשה דווק א על ידי משרד הקליטה ולא על ידי משרדי הממשלה השונים בתחומי עיסוקיהם; עוד עלה כי משרד הקליטה אינו בוחן את האפקטיביות של התכניות שהוא מממן, וכי הבקרה שלו על ביצוען לוקה בחסר. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הקליטה, כי מהנתונים עולה כי למרות השינוי ההדרגתי שביצע מאז 2009 , הלכה למעשה לא חלו שינויים של ממש בשיעורי התמיכה ברשויות באופן המשקף את מגמות השינוי במספר העולים בהן. באשר לשינוי שערך המשרד בשנת 2015 , אין בו כדי להיטיב עם רשויות שקלטו עולים בשנים האחרונות שכן במקום המדד שבוטל, נקבע מדד אחר, המעניק משקל לנתוני העלייה בשנים 2004 -1989 , כלומר לעשורים קודמים. לפיכךמוצע לבחון מחדש את המדדים. על רקע זה מצופה היה כי משחלו שינויים ניכרים במאפייני העלייה, בעיקר בעשור האחרון ובהם, בין היתר, התחזקות העלייה מצרפת, יתאים המשרד את הכללים שקבע בהנחיותיו בנוהל התמיכות למאפיינים ולצרכים של העולים החדשים על פי ארץ מוצאם. אולם, הביקורת העלתה כי למרות האמור הדבר אינו בא לידי ביטוי בהנחיות המשרד ובדגשיו. משרד מבקר המדינה מעיר כי ברור ומובן שיש לתת מענה לאוכלוסיות כגון אלה הסובלות מניכור ומנשירה או שיש חשש שיימצאו בסיכון, אולם תשובתו של משרד הקליטה מדגישה ואף מחדדת את השאלה אם למשרד הקליטה יש יתרון בטיפול בבעיות אישיות של עולים השוהים אף עשרות שנים בישראל וכן בילדיהם שנולדו בארץ, בהשוואה למשרדי ממשלה אחרים, כמו משרד הרווחה, משרד החינוך או משרד הבריאות שזהו תחום מומחיותם ומקצועיותם - טיפול בבעיות הסתגלות ובבעיות על רקע אישי אחר של כלל האוכלוסייה, הוותיקה והחדשה כאחד. | יוצא אפוא כי אף שהמשרד הנחה את הרשויות המקומיות לתת ביטוי לכלל אוכלוסיית העולים בכל רשות ורשות, ברשויות שנבדקו לא שיקפו דפוסי ההשתתפות בתכניות את תמהיל העולים ברשות. המשר ד לא בדק מהם דפוסי ההשתתפות של העולים בתכניות, וכן לא בחן את הסיבות לכך (לעניין זה ראו גם להלן בפרק "היעדר למידה ארגונית"). | 1,017 |
משטרת ישראל . מאבק המשטרה בנגע האלכוהול - אכיפה בתחום התעבורה משרד מבקר המדינה בדק את הבקרות שביצע ראש מדור תאונות דרכים. נמצא כי בכל השלוחות שנבדקו בבקרות, במקרים רבים בוחני התנועה לא יצאו למקום התאונה לבחון את נסיבותיה ואת הסיבות להתרחשותה, אף שעל פי פקודת מטא"ר ונוהל את"ן ליציאה לתאונת דרכים, מאפייני התאונה חייבו יציאה לזירת התאונה. עוד העלתה הבדיקה כי במקרים רבים שבהם נמצא שבוחן תנועה לא יצא לשטח בזמן אמת נוצרו "תיקי הצמדה" - תיקים שאינם נחקרים בזמן אמת אלא זמן-מה אחרי התרחשות תאונ ת הדרכים. בחקירות מסוג זה יעילות הניתוח של תאונת הדרכים פחותה. כמו כן העלתה הבדיקה שלעתים בוחן התנועה שיצא אל מקום תאונת הדרכים נמנע מלקחת דגימת דם לצורך בדיקת ריכוז אלכוהול גם כשהתאונה הוגדרה קטלנית או כשעלה חשד של ממש לעברת שכרות, בניגוד להוראות35 . משרד מבקר המדינה מעיר כי העובדה שמצבת בוחני התנועה קטנה ממספר המשרות שנועדו לתפקיד זה פוגעת במערך בוחני התנועה ובטיפול של בוחני התנועה בתיקי תאונות דרכים. נמצא כי המערכת הסטטיסטית של המשטרה קולטת נתונים על עבירות שכרות ממערכת המידע הרלוונטית רק מחלק מהשדות שיש בהם מידע רלוונטי לעברות שכרות, ולכן יש חסר בייחוס תאונות דרכים קטלניות לעברות שכרות. עוד נמצא כי חוליית המחקר במו"פ אינה מבקרת או מנטרת באופן סדיר את הזנת הנתונים אל מערכות המידע, ובעקבות זאת נפגעת מהימנותה של המערכת הסטטיסטית המשטרתית, המשמשת בסיס לקביעת מדיניות אכיפה ולקבלת החלטות לעתיד. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי לפי מכתב היצרן, הרף שייבדק בבדיקת הנשיפה במכשיר הינשוף החדש לא יהיה תואם לרף שייבדק בבדיקת דם. לפיכך, על את"ן לגבש מדיניות אכיפה שתבטל את ההשפעה של סוג הבדיקה על תוצאותיה בהתייחס לקבוצה המובחנת. בנ וסף, בנסיבות האמורות ולנוכח הקושי שפורט לעיל בדבר ביצוע בדיקות דם על ידי שוטרי את"ן, ראוי לשקול להתאים את רף האכיפה בין שתי סוגי הבדיקות כך שיצטמצם הצורך בביצוע בדיקות דגימת דם. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה שבניגוד לתשובת המשטרה, אין הסכמה בין הרשות לבטיחות בדרכים לבין את"ן לגבי מתווה הסקר במתכונת שהציע את"ן וכי בינואר 2016 .טרם החלה הרשות לבטיחות בדרכים בביצוע הסקר בשיתוף את"ן מהאמור לעיל עולה כי חקירת תאונות הדרכים על ידי בוחני התנועה ותהליךהפקת הנתונים הסטטיסטיים של הגורמים לתאונות דרכים לוקים בחסר. מצב זה עלול להביא להצגה שגויה של תמונת המצב המלאה לפני פיקוד את"ן בדבר מידת ההשפעה של אלכוהול בתאונות דרכים. נדרש כי את"ן יבחן את היקף המשימות המוטל על בוחני התנועה וישקול לשנות את מערך החקירה של תאונות הדרכים, ובכלל זה לשנות את מצבת כוח האדם העומד לרשות משימה זו ואת אופן ניצול המשרות המיועדות לבוחני תנועה. כן נדרש כי פיקוד את"ן יפעל לשלב אמצעים טכנולוגיים נוספים להבטחת מהימנותו של מסד הנתונים שעליו מתבססת מדיניות האכיפה. .מנתוני הבקרות המפורטים בלוח 2 עולה כי רק כ- 50% מהמשרות שנועדו לבוחני תנועה בשלוחות שבהן בוצעו הבקרות, שימשו לצורך זה. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי על אף ההחלטות שהתקבלו בנושא, את"ן לא קידם את ביצוע חוות הדעת ולא ביקש מהיועץ המלווה לכתוב חוות דעת בנושא בניגוד לאשר הוחלט. יוצא אפוא כי מאז שנת 2010 המשטרה אינה אוכפת את הוראות התיקון לפקודה בנוגע לקבוצה המובחנת באמצעות מכשיר זה. | מתשובת המשטרה עולה כי עיקר האכיפה בקרב נהגים צעירים אינה נעשית לפי הרף המחמיר אלא לפי הרף הרגיל. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי למרות היקף עברות השכרות של נהגים צעירים, אין בידיה נתונים על נהגים צעירים שעברו עברות שכרות לפי הרף המחמיר. בהיעדר נתונים לא ניתן למקד את מדיניות האכיפה כלפי נהגים אלו, לפי הרף המחמיר. | 1,018 |
משטרת ישראל . בניין מערך המתנדבים במשטרה והפעלתו משרד מבקר המדינה אינו מקבל את תשובת המשטרה ומעיר למשטרה כי עליה בראש ובראשונה, להקפיד ולקיים את ההדרכות המתנדבים בהתאם לנהלים וללא תלות בכינוס חברתי כלשהו וזאת כדי להבטיח את כשרותם המקצועית. במקרים בהם מתקיימות הדרכות ריענון בסמוך למועד ובמקום שבו מתקיים אירוע חברתי יש להפריד הפרדה מוחלטת וברורה בין האירוע לבין ההדרכה ולבצע את ההדרכה לפני קיום האירוע החברתי או אחריו, באופן שיוקדש להדרכה הזמן הנדרש והמתנדבים יהיו קשובים באופן מלא לתוכן ההדרכה. המב"סים ממלאים תפקיד מרכזי בכל הנוגע לבנייתו ולשימורו של כוח המתנדבים ועל כן לפעילותם נודעת השפעה רבה על גיוס המתנדבים לשורות המשטרה ועל איכותם המקצועית. משום כך הצבת המב"סים בתפקידם מבלי שהוכשרו לכך מבחינה מקצועית ומבלי שנחשפו לתהליכי העבודה העדכניים התומכים במתנדבים משקפת ליקויי ממשי העלול להשפיע על פעילות המערך כולו ומקצועיותו. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי מאז אפריל 2012 ועד מועד סיום הביקורת ביולי 2015 לא קבעה המשטרה תקן למשרות קציני מתנדבים ב-20 תחנות אשר בהן היה קיים החֶסֶר במהלך הרה -ארגון: תשע במחוז צפון, ארבע במחוז חוף, חמש במחוז דרום ושתיים במחוז ש"י. עוד העלתה הבדיקה כי לפי נתוני אגף משאבי אנוש של המשטרה, עד סיום הביקורת ביולי 2015 גם תקן המשרות של קציני המתנדבים שקבעה המשטרה לא אויש במלואו, ושש משרות של קציני מתנדבים נמצאו פנויות לאיוש. הצבתקציני מתנדבים בתחנות נועדה, בין היתר, לתת לחשיבות שנודעת לבניית מערך המתנדבים ושימורו, ביטוי באמצעות נציג בדרג פיקוד היחידה, המתאפיין בסמכותיות, בראייה מערכתית וביכולת קבלת החלטות. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי בחלוף כארבע שנים ממועד הרה-ארגון היה אפשר ל צפות כי החסר בהקצאת תקן למשרותיהם של קציני מתנדבים יושלם, וכי התקן של כל התחנות בארץ יתאים לעקרונות הארגון שנקבעו בפק"א יחידות. על המשטרה להקצות בהקדם תקן משרות לקציני מתנדבים בתחנות האמורות - וזאת בהתאם להחלטת המפכ"ל דאז - ולאייש את תקן המשרות במלואו. הצורך בהשלמת החסר בעניין זה ניכר ביתר שאת בהתחשב בליקויים ובחסרים שציינו גורמי אג"ם לעניין הפעלתו של מערך המתנדבים. מהביקורת עולה כי פק"א יחידות - המסדירה את הרה-ארגון - לא עסקה בהיקף הבסיסים הנדרש ובפריסתם, ולא הסדירה את תקן משרות שוטרי הקבע הדרוש כדי לפקד על הבסיסים. על תוצאתו של היעדר ההסדרה ניתן ללמוד מהמסקנות המרכזיות של אג"ם - שהובאו במצגת אשר הכין לקראת דיון סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה שאמור היה להתקיים במרץ 2015 - ]משרות[ ולפיהן "חוסר בתקני מב"סים בבסיסים, פוגע בטיפול השוטף במתנדב". משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי המחסור במב"סים פוגע ביכולתה לעניין קידומו, טיפוחו ושימורו של כוח המתנדבים לאורך זמן. לחסר הקיים בתחום זה יש זיקה ממשית ליכולתה של המשטרה לקיים מערך מתנדבים כשיר ומקצועי שייתן את המענה הנדרש. על המשטרה לערוך עבודת מטה כדי לבחון את הדרך לענות על הצורך בבסיסי המתנדבים ועל הצורך במב"סים. כמו כן עליה לקבוע את עקרונות הארגון בעניין זה ולהסדיר לפיהם תקן משרות שיאויש בהקדם, ובכלל זה לבחון את הצרכים במגזר הלא יהודי מתוך ראייה כוללת של צורכי הארגון. יצוין כי הנוהל בנושא הפעלת מרכז שיטור קהילתי מדצמבר 2011 (שאותו צירפה המשטרה לתשובתה) קובע כי מפקד המש"ק ושוטרי המש"ק יעסקו ב"הפעלת המתנדבים בלבד", וכי בבניין הכוח יעסקו קצין המתנדבים בתחנה ופקודיו. משרד מבקר המדינה מעיר כי שלא לפי תשובת המשטרה, בנקודות השיטור הקהילתי לא נקבע שוטר קבע שימלא את תפקיד המב"ס בבניין מערך המתנדבים ובהכשרתו. | משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי עליה לקיים הערכת מצב כוללת בנוגע להפעלת מערך המתנדבים לצורך גיבוש תפיסת הפעלה עדכנית שבמסגרתה יוגדרו העקרונות והמגבלות שישמשו בסיס הן לקביעת גודלו הרצוי של מערך המתנדבים והן לקביעת היקפי הגיוס לשורותיו. | 1,019 |
משטרת ישראל . פיתוח ותחזוקה של מערכות מידע במינהל טכנולוגיות במשטרת ישראל הביקורת העלתה כי דיווחי ההתקדמות של פי"ם לשנים 2014 ו- 2015 כללו מידע חלקי, שלא כנדרש בנוהל מפת"ח. עוד הועלה כי המחלקה לא בחנה אם גורמי הפיתוח שלה עמדו ביעדים שנקבעו בתכנית העבודה השנתית . מניתוח שביצע משרד מבקר המדינה עולה כי שיעור הפעילויות שלא הושלמו במרבית המדורים גדל בשנת 2015 לעומת 2014 , וכי בשנים האמורות שיעורו המזערי היה 18% ושיעורו המרבי היה 59% , כמפורט להלן. משרד מבקר המדינה העיר למנ"ט כי בהיעדר תהליך סדיר של השוואת נתוני התכנון לביצוע ושל בחינה לגבי מידת עמידתם של גורמי הפיתוח ביעדים שתוכננו להם, נבצר ממנו לאתר פערים בין תכנית העבודה המתוכננת ובין הביצוע בפועל, וכן נבצר ממנו להפיק לקחים מהשנה שעברה ולשפר את תהליכי העבודה. עקב כך גם לא בוצע ניתוח שאפשר ללמוד ממנו על הסיבות להבדלים בין אופן יישום הפעילויות בשנת 2014 ובין אופן יישומן בשנת 2015 , כדי ש יינקטו פעולות לצמצום הפערים ביניהם. הביקורת העלתה כי במשטרה מתבצע תהליך הפוך מהנדרש בנוהל מפת"ח: אג"ת מאשר את התקציב השנתי של כל מערכת מידע הנמצאת בשלב תחזוקה, וזאת בהתבסס על עלויות השכר של עובדי הקבלן המועסקים בתחזוקת כל מערכת. על פי תקציב זה מתבצעים במערכת עבודות תחזוקה וכן שינויים ושיפורים, שיאפ שרו לה לעמוד בדרישות חדשות של הלקוחות, ובכלל זה מפתחים בה מודולים חדשים בהיקף של מערכות שלמות, כמו מודול תמנון במערכת שירת הסירנה ומודול חסיונות במערכת פל"א. בעניין זה, בחן משרד מבקר המדינה את תקציב מחלקת פי"ם בשנים 2015 -2012 ומצא כי התקציב השנתי של כל מערכות המידע הנמצאות בשלב תחזוקה היה קבוע מדי שנה. להלן דוגמאות: תקציב מערכת פל"א היה כ-5 מיליון ש"ח בשנה; תקציב מערכת דות"ן - כ-2 ;מיליון ש"ח בשנה תקציב מערכת מלאכת מחשבת - כ-6 מיליון ש"ח בשנה; תקציב מערכת שירת הסירנה - כ-4 .מיליון ש"ח בשנה משרד מבקר המדינה העיר למנ"ט כי קביעת תקציב שנתי קבוע לתחזוקת המערכת, שבחלקו משמש לפיתוח מודולים חדשים, אינו משקף נכונה את עלויות התחזוקה של המערכת. זאת ועוד, אמנם הדרישות שיפותחו בכל מערכת בהתאם לתקציבה השנתי מייצגות את סדר העדיפויות במישור המערכת הבודדת, אך הן אינן מייצגות את סדר העדיפויות הארגוני, ולכן זהו תהליך שגוי מיסודו. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שמנ"ט יבחן את שיטת התקצוב הקבוע של מערכות בשלבי תחזוקה וכן יפריד בין עלויות התחזוקה ובין עלויות הפיתוח, באופן שההחלטות לגבי פיתוחים חדשים ייקבעו על פי סדר העדיפ ויות הארגוני ולא על פי היתרות שנותרו בתקציב שהוקצה לתחזוקת המערכות , כפי שהדבר מבוצע באוגוסט 2015 , מועד סיום הביקורת. משרד מבקר המדינה בחן את תכניות העבודה השנתיות של מנ"ט לשנים 2014 ו- 2015 שהכין מדור תכנון ומצא כי הן לא עלו בקנה אחד עם עקרונות נוהל מפת"ח. להלן פירוט: משרד מבקר המדינה העיר למנ"ט כי המודול הפיננסי שהוא פיתח אין בו כדי למלא את כל צורכי המשתמשים, ובפרט את צורכי מדור תכנון, המופקד על ניהול תקציבה של כל מערכת. אף שהפתרון שמצא מדור תכנון לבעיה - ניהול של קובצי אקסל בד בבד עם ניהול המודול הפיננסי - מאפשר לעדכן את נתוניהן של כ- 10% ממערכות המידעבמנ"ט, הרי שהוא אינו יעיל, גוזל משאבים רבים ואין התא מה בין הנתונים המנוהלים בו ובין הנתונים המנוהלים במודול הפיננסי. יודגש כי הפתרון שהוצע הוא חלקי בלבד, שכן לא מעודכנים בו נתוניהם של יתר 55 .מערכות המידע הנמצאות בשלב תחזוקה לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמנ"ט ישלים את פיתוח המודול באופן שהוא ישקף את התקציבים שהתקבלו עבור כל מערכת מידע ויהיה אפשר לנהל באמצעות כלי פיננסי אחד את התקציב של כל מערכת מידע. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי כל עוד נוהל מפת"ח משמש למנ"ט כמתודולוגיה מנחה, עליו לבצע את כל השלבים הנדרשים על פי הנוהל. אם מנ"ט יחליט שלא לפעול בהתאם לחלקים ניכרים ממתווה העבודה שמוגדר בנוהל מפת"ח, עליו לאמץ מתודולוגיה חלופית. זאת ועוד, בסיום כל שלב במחזור חיי המערכת יש לבחון את תוצרי השלב ולקבוע אם אפשר לעבור לשלב הבא בפיתוח המערכת מבחינת היבטים רבים שאינם בהכרח מידת עמידתה של המערכת בלוחות זמנים ובתכולה שתוכננו, ובכלל זה יש לבחון את מספר התקלות החמורות ולהחליט אם להפעיל את המערכת לנוכח התקלות שהתגלו. נוסף על כך, אם תתבצע בחינה כוללת של תהליך הפיתוח רק בשלב הסופי של הפעלת המערכת ייתכן שיהיה צורך בביצוע עבודה חוזרת, הגוזלת זמן ומשאבים. כמו כן, נוכח העובדה שהמודולים עבודה בשכר ב- ERP . ובשירת הסירנהומודול חסיונות הופעלו במחצית הראשונה של שנת 2015, ראוי שיבוצע בעניינם תהליך הפקת לקחים בהקדם - לפני גיבוש תכ נית העבודה השנתית של מערכות אלו. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי נוכח העובדה שמודול הוגדר בנוהל מפת"ח כמערכת הכוללת את כל שלבי מחזור החיים, ראוי שמנ"ט יפתח את המודולים על פי המתודולוגיה הסדורה של פיתוח מערכת מידע. הביקורת העלתה כי מסמכי המערכת של חמש משש המערכות שנבדקו לא נכתבו במתכונת אחידה ולא פורטו בהם כל מרכיבי עץ המערכת ובהם הטכנולוגיה שבה תפותח המערכת, אופן מימושה, לוחות הזמנים המתוכננים לפיתוחה והערכת עלותה. אשר למערכת השישית, מערכת דרך המלך, נמצא כי במסמך הייזום שלה הייתה התייחסות חלקית לרכיבים האמורים. יחד עם זאת, בפי"ם נכתבו מסמכים שונים והתקיימו דיונים רבים בנושאים ייעודיים, אך אלו לא רוכזו במסמך מערכת מתכלל שמתעדכן ומבוקר במשך כל שלבי מחזור החיים, כגון מסמך אפיון. משרד מבקר המדינה העיר למנ"ט כי כתיבת מסמכים במתכונת לא אחידה ושלא בהתאם לעץ המערכת גורמת לקושי בכל הנוגע לריכוז נתוני המערכות, לקבלת תמונת מצב מקיפה, לבקרה על המערכות ולתהליך קבלת ההחלטות. נוסף על כך, הימנעות מהגדרה של מרכיבים מהותיים של עץ המערכת ובפרט טכנולוגיה, לוחות הזמנים ועלות המערכת, שהם הבסיס למדידת המערכת בהיבטי יעילות וכלכליות, גורמת לכך שאי אפשר לעקוב אחר מדדים אלו לאורך מחזור חיי המערכת ולזהות מבעוד מועד פערים בין הביצוע בפועל למתוכנן. | משרד מבקר המדינה מעיר למנ"ט כי בהיעדר מסמכי מערכת מרכזיים ומתכללים המפרטים את כל המרכיבים העיקריים של המערכת בשלבי חייה השונים, או לכל הפחות מפנים למסמכים הרלוונטיים כנדרש בנוהל מפת"ח, מתקשים הגורמים הרבים המעורבים בפיתוח המערכת ובבקרה עליה לאתר בפשטות ובנוחות את המידע הנחוץ ולקבל תמונה מקיפה בנושא סטטוס פיתוח המערכות. כמו כן, ביזור המסמכים בכלים שונים מקשה להשוות את התקדמות תהליך הפיתוח של המערכת לנתוני התכנון. זאת ועוד, היעדר הערכת עלויות לפיתוח מודולים במערכות הקיימות גורם לכך שאי אפשר לבצע בקרה על עלויות הפיתוח של מודולים אלו. | 1,020 |
משרד הבריאות . הפסקות היריון יזומות - משרד הבריאות טופסי הוועדות ("בקשה לאישור הפסקת היריון") מסורבלים לעבודה שכן הם גדולים ולא נוחים; לטופס שלושה העתקים, ובדרך כלל לא ניתן לקרוא את הכתוב בדף התחתון; כיוון שהטופס ממולא ידנית, במקרים רבים הוא אינו קריא; אין מספיק מקום לפרט את הסיבה הרפואית להפסקת ההיריון; לא כל המוסדות מקפידים על מילוי כל שדות הטופס כראוי. במהלך הביקורת קיבל מבקר המדינה מידע על ביצוע שתי הפסקות היריון לא חוקיות במוסדות שאינם מורשים לכך, ושבעקבותיהן הגיעו נשים עם סיבוך רפואי לבית חולים העמק של שירותי בריאות כללית בעפולה. באחד המקרים, במרץ 2015 , הגיעה אישה לבית החולים לאחר שרופא במרפאה לא מורש ית ביצע לאישה הפסקת היריון שלא הושלמה - המידע לא הועבר למשרד הבריאות52 . כאמור, ההנחיות לא מתייחסות לחובות המוטלות על בית חולים שאליו הגיעו מטופלות עם סיבוך שמקורו בהפסקת היריון שבוצעה במוסד שאינו מורשה לכך או במרפאה שלא בהתאם להנחיות המשרד, וממילא לא מנחות אותו לדווח על כך למשרד הבריאות. כיוון שכך, בית החולים שאליו הגיעו הנשים עם הסיבוכים לא דיווח על כך למשרד הבריאות. כך נמנעה ממשרד הבריאות האפשרות לפעול נגד המרפאות הלא מורשות. לדעת מבקר המדינה, ראוי היה שבית החולים יעביר את המידע למשרד הבריאות אף בהיעדר הנחיה מפורשת לכך. וזאת, כדי שמשרד הבריאות ישקול כיצד לפעול. ואולם, בביקורת עלה שהמשרד לא הנחה את המוסדות למסור לפונות לוועדות מידע בנושא שימוש באמצעי מניעה. בפועל, ברוב המוסדות אחד מחברי הוועדה מסביר לפונה לוועדה על חשיבות השימוש באמצעי מניעה, אך בחלק מהמוסדות לא ניתן הסבר על אמצעי מניעה - לדוגמה, בשלושה מוסדות פרטיים. לדעת משרד מבקר המדינה, כחלק מהצורך לשמור על בריאות האישה, חיוני ביותר שמשרד הבריאות ינחה את המוסדות המקיימים ועדות להעביר לנשים הפונות אליהם לצורך הפסקת היריון את מלוא המידע בנוגע לתכנון המשפחה ולחשיבות השימוש באמצעים למניעת היריון לא מתוכנן, וכן להפנות אותן לרופאי הנשים בקהילה. לפימידע שמסרה הלמ"ס לנציגי מבקר המדינה, היו מקרים שבהם הדיווח של .המוסדות למשרד הבריאות היה שגוי. נמצאו אי דיוקים במספר הפניות .לוועדות, במספר האישורים שנתנו הוועדות ובמספר הביצועים בפועל, וכן .נמצאו טעויות בציון מועדי התכנסות הוועדות. .משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה למשרד הבריאות, שאין זה סביר שדיווח על פרוצדורות רפואיות נעשה בצורה כה מסורבלת, שלא רק גורמת לטעויות, אלא גם לא מאפשרת למשרד למלא את תפקידו כמאסדר. נתונים חסרים ולא מדויקים עלולים לגרום לניתוח שגוי של המידע, להסקת מסקנות שגויות ולקבלת החלטות לא מבוססות, הן בנוגע לסיבות להפסקת ההיריון והן בנוגע למאפייני אוכלוסיית הנשים המבצעות את התהליך. על משרד הבריאות לקדם דיווח על הפסקות היריון באמצעות מערכת ממחושבת שתבטיח בקרה של הנתונים המדווחים ואמינותם. הדבר יאפשר לו ליצור מסד נתונים מעודכן וזמין שיהווה תשתית לקבלת תמונת מצב מעודכנת, הן של פרטי הפונות לוועדה והן של מכלול הפניות לוועדות. בחינת הנושא ראוי שתיעשה תוך מתן הדעת להיבטים הנוגעים להגנת פרטיותן של הנשים, ותוך יישום ההנחיות בחוזר המנכ"ל בנושא: הגנה על מידע במערכות ממוחשבות במערכת הבריאות מפברואר 201557 . היריון בלתי מתוכנן אצל בני נוער צעירים הוא על-פי רוב אירוע טראומטי שעלול להוביל לנזקים נפשיים ובריאותיים. חשוב על כן שהמערכת כולה תתגייס לצמצום התופעה. משרד מבקר המדינה מסב את תשומת לבם של משרד הבריאות ומשרד החינוך לכך שקיים חוסר ידע, לפחות בקרב חלק מבני הנוער, בנוגע לחינוך מיני ולשימוש באמצעים למניעת היריון. ראוי שמשרדים אלו יזהו את הסיבות לחוסר הידע ויפעלו להכנת תכנית להשלמת פערי הידע אצל בני הנוער (ראו גם להלן). כמו כן, על משרד הבריאות לשקול לקיים הדרכות פרטניות לנערות שנכנסו להיריון לא מתוכנן, ובמיוחד לנערות שאין זה הריונן הראשון, ובמקרה הצורך אף להפנותן לסיוע של גורמי המקצוע בקהילה - רופא המשפחה או המחלקה העירונית לשירותים חברתיים. לדעת משרד מבקר המדינה, יש מקום שמשרד הבריאות יבחן את האפשרות להגדיר בנהליו טיפול בסיבוך שמקורו בהפסקת היריון שבוצעה במוסד אחר בניגוד לדין כמקרה מיוחד החייב בדיווח. כמו כן, מוצע כי משרד הבריאות יבחן דרכים לקבלת נתונים על היקפי הפסקות היריון לא חוקיות, זאת, כדי להבטיח שהפסקות היריון ייעשו על פי מיטב הידע הרפואי והמקצועי, בתהליך מבוקר ומפוקח ובמוסד המורשה לכך. מבקר המדינה כבר העיר בדוח קודם53 , שראוי שהמשרד יבחן דרכים לקבלת נתונים על היקפי הטיפולים המתבצעים בבתי החולים הציבוריים עקב סיבוכים שמקורם בטיפולים או בניתוחים שנעשו בבתי חולים פרטיים. בביקורת עלה שמוסדות מסוימים מבצעים הפסקת היריון תרופתית גם לאחר סוף השבוע השביעי להיריון, בניגוד להנחיות המשרד. לדוגמה, בהדסה הר הצופים בירושלים - עד סוף השבוע השמיני להיריון, בבילינסון בפתח תקוה - עד שבוע 7 +2 ימים, במרכז הרפואי יוספטל (להלן - יוספטל) באילת - לעתים עד שבוע 7 + 4 ימים, ובבית חולים פרטי- עד סוף השבוע התשיעי. משרד מבקר המדינה מעיר לאותם מוסדות - ובהם המוסדות שאוזכרו לעיל: הדסה הר הצופים, בילינסון ויוספטל - על שפעלו בניגוד להנחיות המשרד. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות שכל עוד הנחייתו עומדת בעינה, עליו לאכוף את ביצועה בכל המוסדות. עם זאת, נוכח נתוני ארגון הבריאות העולמי בדבר יעילות אמצעי זה, ראוי שהמשרד יבחן האם יש צורך לעדכן את ההנחיה, ולהתיר הפסקת היריון תרופתית בשלב מאוחר יותר של ההיריון. | משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות לקבוע מתכונת לקידום המודעות לשימוש באמצעי מניעה ולחינוך להתנהגות מינית בטוחה. | 1,021 |
משרד הבריאות . שיקום נכי נפש בקהילה - משרד הבריאות נמצא כי בשנת 2014 , פחות מ -1% ( מוועדות המעקב 165 )ועדות בלבד התנהלו בידי שלושה חברים כנדרש בחוק. רובן - 65% מן הוועדות (כ - 30,000 )- נוהלו בידי חבר אחד בלבד, ו- 34% מהן התנהלו בידי שני חברי ועדה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי הוועדות לא זו בלבד שפעלו בניגוד לחוק, אלא שבכך נפגעה, או נשללה כלל, אפשרות חבריהן להתייעץ זה עם זה וללבן את המקרים המופיעים לפניהם. לדעת משרד מבקר המדינה, במסגרת המכרז לשירותי דיור שפרסם המשרד מחדש, ולפני שת חליט על סגירת הוסטלים, היה על המחלקה לשיקום נכי נפש לערוך עבודת מטה שתמפה את צורכי הדיור של אוכלוסיית נכי הנפש, על מנת לספק להם מענה הולם. מן הראוי גם שת ציג את התכנית לפני הנהלת המשרד , לשם קבלת אישורה. נמצא כילמרות הזמן הרב שחלף מאז שזיהו משרדי הרווחה והבריאות את הצורך בהקמת מסגרות דיור לפגועי ראש אלימים, בשנת 2004, והגם שאותה אוכלוסייה עלולה ל סכן את עצמה ו את ה סובבים אותה, גם כעבור 11 שנים (במועד סיום הביקורת בספטמבר 2015 ) איןאף לא מסגרת דיור ייעודית אחת המופעלת בידי משרד הבריאות או משרד הרווחה 61 . לפיכך לא ניתן מענה הולם לפגועי הראש האלימים, שפעמים רבות מגיעים לאשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים , שאף הם אינם ערוכים למלא את צורכיהם. על משרדי הרווחה והבריאות לבחון דרך למתן מענה ייחודי ראוי לצורכיהם של פגועי הראש השונים, בהתאם להמלצות המקצועיות. בשל צורכיהם המיוחדים האמורים, מתבקשת הפרדתם של פגועי הראש האלימים מבעלי פגיעות אחרות, הפרדה שתשים קץ להיעדרן הממושך והבלתי תקין של מסג רות ייעודיות לכלל פגועי הראש. נמצא כי למשרד הבריאות אין תכנית מתאימה למאפיינים הייחודיים של נכי נפש קשים המאושפזים ללא הצדקה במחלקות אשפוז בבתי חולים פסיכיאטרים, ולאלה המתגוררים בהוסטלים או בבתיהם ועלולים לסכן את עצמם ואת סביבתם. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות ולאגף ברה"נ כי עליהם לאמוד את מספר נכי הנפש הזקוקים למגורים טיפוליים ואת מאפייניהם, ולגבש תכנית סדורה שתיתן להם מענה מתאים. עליהם לוודא את מספר נכי הנפש השוהים במגורים טיפוליים בתחומיהם של בתי חולים פסיכיאטריים ומתאימים למסגרות ייעודיות בקהילה, וליזום הקמת מסגרות כאלה בק הילה, שתשתיתן תתאים לטיפול באוכלוסייה זו. עליהם להגדיר את הצרכים התקציביים של התכנית, לפעול להקצאת התקציבים על פי סדרי עדיפות שיקבעו, ולקבוע לוח זמנים ליישומה. מדובר בסוגיה מקצועית, אתית ומוסרית, המחייבת התייחסות ותקצוב מתאימים לטיפול באוכלוסייה חלשה זו. על המחלקה לשיקום נכי נפש ועל אגף ברה"נ, בשיתוף עם המועצה הארצית ומשרד הרווחה, להעריך את היקפה של כל אחת מהאוכלוסיות המורכבות, למפות את פיזורן הגיאוגרפי, לקבוע מדיניות לגבי סוגי המגורים המיועדים להן, ולגבש תכנית למילוי צרכים אלה. נמצא כי אחראית פניות הציבור במחלקה לשיקום נכי נפש מטפלת גם בפניות ציבור בנושאים שהיא עצמה אחראית להם מתוקף היותה אחראית ל"תיאום טיפול" ול"ייעוץ הדרכה והנחיית משפחות", ובהיותה כפופה לממונת שיקום ארצית שהנושאים שבתחום אחריותה הם נשוא הפניות. | משרד מבקר המדינה סבור כי העצמאות הנדרשת לטיפול בתלונות הציבור נפגעת מעירוב האחריות לתחומים הביצועיים והניהוליים בשירותי שיקום נכי הנפש עם האחריות לבירור תלונות בתחומים אלה, ונפגעות על כן גם זכויותיהם של נכי הנפש ושל משפחותיהם. הפגיעה מחמירה נוכח כ פיפותה של האחראית לפניות הציבור במחלקה לשיקום נכי נפש לממונת שיקום ארצית - שרוב התלונות הן מתחום אחריותה. למרות סודיות המידע, אין מניעה לייחד גורם עצמאי ובלתי תלוי במשרד הבריאות, אשר יקבל את הסיווג המתאים לטיפול בתלונות בנושא שיקומם של נכי נפש, כגון אגף הש ירות במשרד, שאחד מתפקידו הוא טיפול בתלונות הציבור. | 1,022 |
משרד הבריאות . פעילות המעבדות הרפואיות במערכת האשפוז ובקהילה - משרד הבריאות לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח החשיבות שיש להכרה של גוף בלתי תלוי ביכולות מקצועיות של מעבדה, לאור המחקרים שמראים כי גם הסמכה של מעבדה רפואית משפרת את יעילותה ואמינותה של פעילותה תוך חיסכון בהוצאות, נוכח תדירות הבקרה הנמוכה של המשרד על המעבדות (כל כשלוש שנים 32 ) ונוכח הנחיית מנכ"ל משרד הבריאות משנת 2013, על משרד הבריאות - בשיתוף מנהלי כל בתי החולים הממשלתיים, של הכללית והציבוריים האחרים ומנהלי קופות החולים - לגבש תכנית שלמה ומדורגת כך שכל המעבדות הרפואיות יהיו מותעדות ובהמשך גם מוסמכות, וייקבע לכך לוח זמנים ותקציב נדרש. בביקורת עלה שבניגוד לאמור בנוהל, בתי החולים אינם מקיימים מבחני מיומנות לכל הבדיקות שהם עושים; כמה מבתי החולים מקיימים מבחני אמינות רק ל- 85% עד 90% .מהבדיקות שהם עושים כאשר לא ידוע אם למעבדות הרפואיות שאליהן נשלחות הבדיקות יש הסמכה או הכרה, כלומר אם הן כשירות לבצע את הבדיקות, אי -אפשר לדעת מה איכות התוצאות המתקבלות ויש חשש שלעתים עלולות להתקבל תוצאות שגויות העלולות לסכן את המטופלים. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות למפות את אותן בדיקות שנדרש לפענחן בחו"ל ולקבוע את רשימת המעבדות המורשות בביצוע הבדיקות. במקרים שבהן הקופות מממנות בדיקות ב מעבדות בחו"ל עליהן לוודא שמדובר במעבדה מוכרת במדינה שבה היא פועלת. הביקורת העלתה שבשנים האחרונות פנה מנכ"ל משרד הבריאות רק פעם אחת - בשנת 2014 - למועצה למעבדות רפואיות בבקשה שת דון בנושא כלשהו בתחום המעבדות, והוא אף לא מצא לנכון לקיים דיונים תקופתיים הנוגעים למעבדות ולפעילות המועצה למעבדות רפואיות. אשר על כן לא מילאה המועצה את תפקידה כגוף מקצועי המייעץ למנכ"ל המשרד אלא ביצעה תפקידים אחרים שהוטלו עליה לפי תקנות המעבדות. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמשרד הבריאות ייעזר במועצה למעבדות רפואיות בגיבוש תורה סדורה לתחום המעבדות הרפואיות ויטיל עליה לבחון סוגיות מערכתיות ומקצועיות, כגון בחינת תהליכי העבודה של המעבדות , קביעת זמנים מרביים לדיווח על תוצאות הבדיקות, קביעת רשימות לבדיקות המעבדה הרפואית הנדרשות בכל בית חולים, קביעת הבדיקות שחריגה בתוצאותיהן מעידה על מצב של סכנת חיים ומחייבת מעורבות רפואית מידית, גיבוש תהליכים להטמעת יחידות מדידה זהות למעבדות, קביעת המלצות לנושא שימוש מושכל בבדיקות מעבדה ועוד. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי לשפר את איכות השירות שמספקות המעבדות הרפואיות ואת יעילותו, על משרד הבריאות לגבש תכנית כוללת של מדדי איכות הנוגעים לכל אחד משלבי הבדיקות עבור כלל המעבדות הרפואיות. בין היתר עליו לקבוע מדד שהוא רף לפסילות לשלבים השונים בתהליכי הבדיקות. עליו גם לבחון את תהליכי העבודה במעבדות הרפואיות על שלביהם השונים, לאתר את המקורות לפסילה ולהציע לבתי החולים וקופות החולים דרכים לשיפור תהליכי עבודה במעבדות הרפואיות. על המשרד לוודא כי בתי החולים והקופות מטמיעים את תהליכי העבודה שיומלצו ולפעול לתמרוץ המעבדות ששיפרו את איכות בדיקותיהן. תכנית כזו תאפשר למשרד להשוות בין ביצועי המעבדות הן לצורך שיפור והן לצורך יידוע הציבור. עלה כי המשרד לא גיבש הוראות לתכנון מעבדות רפואיות כדי להבטיח תנאי עבודה נאותים ולשמור על בטיחות העובדים בדומה לסטנדרטים שהוא קבע בפרוגרמה להקמת מעבדות לאומיות לבריאות הציבור. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי משרד הבריאות, כמאסדר (רגולטור) של מערכת הבריאות, יקבע תקן לציוד מעבדתי מתאים לכל בית חולים. תקן כזה יכלול את פירוט הציוד, התפוקות הנדרשות, גיל מרבי לציוד, כמו גם תקן מזערי לכוח האדם שיפעיל את מערך המעבדות הרפואיות באופן נאות. | נוכח היקפי הרכש הגדולים, העלויות הגבוהות של ציוד, מכשור מתקדם והריאגנטים, ועל מנת לייעל ולמקסם את המשאבים, ראוי שמשרד הבריאות יוביל עבודת מטה עם בתי החולים על מנת לבחון את השיטות הק יימות לרכש ו את היתרונות והחסרונות של כל אחת ואחת מהן. במסגרת עבודת המטה ראוי להתייחס, בין השאר, ליתרון הגודל, שכן מאחר שחלק ניכר מהרכש הוא של חומרים וציוד הנדרש למרבית המעבדות, הרי שרכש בהיקפים גדולים עשוי להוזיל את עלותם. זאת ועוד, אחידות הציוד והמכשור עשויה לפשט את תהליכי העבודה וכן להביא לאחידות ביחידות המדידה; כן יש להביא בחשבון את החיסכון במנגנוני הרכש אם הם יהיו משותפים; מנגד יש להביא בחשבון את הצרכים הייחודיים של כל מעבדה ומעבדה, תהליכי התפעול הייחודיים לכל אחד מבתי החולים ואת העובדה שככלל הם מתנהלים באופן עצמאי, על כן שיתופם בהליך הוא חיוני ביותר. | 1,023 |
משרד הבריאות . סוגיות בפיקוח על מזון - משרד הבריאות על אף ההסכמות עלה, כי המעבדות לבריאות הציבור אינן עומדות בדרישות של תקנות ההתגוננות האזרחית הנוגעות להן, והן אינן ממוגנות כנדרש, ולכן אם ייפגעו - לא יוכלו להעניק שירות ראוי. נוסף על כך התברר לדוגמה, שבמרחבים המוגנים במעבדה בתל אביב ובמקלט הקטן בבאר שבע אין די מקום להכיל את כל העובדים. בפועל לא הניבו פעולות אלו כל שינוי, ועד מועד סיום הביקורת בנובמבר 2015 לא השתנה המבנה הארגוני של מעבדות בריאות הציבור. מצד שני, המשרד גם לא החליט לבטל את תפיסתו בדבר הצורך באיחוד המעבדות. משרד מבקר המדינה העיר למשרד הבריאות שהותרת המצב על כנו מסוף שנת 2007 .משאירה את עתיד המעבדות לבריאות הציבור לוט בערפל תקצוב חסר : המעבדות לבריאות הציבור אינן מתוקצבות במסגרת תקציב .המדינה לפי הפעילות הצפויה, וכאשר יש פער בין התקציב הנדרש לזה .המוקצה, הוא מכוסה באמצעות הכנסות מביצוע בדיקות לגורמי חוץ. בביקורת .עלה, כי תקציב תפעול המעבדה לבריאות הציבור בתל אביב על פי התקציב .המתוכנן לשנים 2013 ו- 2014 היה צפוי להיות 6.6 מיליון ש"חבכל שנה . .בפועל הי ה תקציב התפעול גבוה יותר והסתכ ם בכ-11.9 מיליון ש"ח בשנת .2013 ובכ-16.7 מיליון ש"ח בשנת 2014 . זהו פער של יותר מחמישה מיליון .ש"ח ( 75% )וכ-עשרה מיליון ש"ח ( 150%) , ,בהתאמהמזה שנקבע בתקציב .המתוכנן, כשתוספת התקציב לא הגיעה מהכנסות המעבדה לבריאות הציבור .בתל אביב אלא מתקנה אחרת באותה תכנית - "הכנסה מבדיקות שירות .המזון". בשלוש מעבדות - בתל אביב, בחיפה ובבאר שבע - הונחו מכשירים במעברים ובמסדרונות. הצפיפות בבאר שבע ובתל אביב אינה מאפשרת עבודה יעילה, והיא גם עלולה להיות מפגע בטיחותי. הגישה החופשית למרתף המעבדה בשיבא היא סכנה בטיחותית. למשרד אין תכנית מעשית לשיפור המצב הפיזי של המעבדות שמלווה שתקציב. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לקבוע בדיקה תקופתית לבחינת תכנית הדיגום למוצרים המיובאים לפי רמת הסיכונים שבאותם המוצרים כדי לייעל ולפשט את תהליכי הבקרה. זאת כדי שההליך יהיה יעיל, אפקטיבי ומגובה בבדיקה מדעית רלוונטית שתוכיח שאכן מדובר בתהליך אופטימלי. בשל העובדה שהמשרד הוא המאסדר של בדיקות המזון והוא גם מפעיל את אחד הגופים הראשיים בתחום זה ללא הגדרה נורמטיבית ברורה תחת איזה "כובע" הוא פועל - מתעורר חשש לפגיעה בשיקול דעתו האובייקטיבי ולקבלת החלטות מוטות . הדבר אף עלול לאפשר התנהלות שונה במקרים דומים. משרד מבקר המדינה המליץ למשרד שישקול את השימוש באמצעי להפצת מידע שבו כל עדכון יישלח ישירות גם לגורמים הרלבנטיים כגון יבואנים, יצרני מזון ואיגודי מזון לפני המועד המחייב כדי שיוכלו להיערך בהתאם. | בביקורת עלה, כי מחלקת המעבדות לא הסדירה את נוהלי תהליכי הבקרה על פעילות המעבדות. כמ ו כן נמצא שבמעבדות הממשלתיות לבריאות הציבור לא עשתה המחלקה בקרות, לעומת שמונה המעבדות הפרטיות שבהם עשתה המחלקה בקרה כל שלוש שנים, אך אף אחת מהן לא הייתה בקרת פתע65 . משרד מבקר המדינה מעיר למשרד שכדי להסדיר את פעילות המעבדות ולהבטיח את איכות פעילותן עליו לקבוע נוהל מתאים ולוודא שבקרות המחלקה למעבדות נעשות לפיו. | 1,024 |
משרד הבריאות . המרכז הרפואי הדסה - היבטים בניהול ובהסכם ההבראה, ופיקוח המדינה על בתי חולים ציבוריים בביקורת עלה שהסדר זה לא הופסק במסגרת הסכם ההבראה, דבר שמשמעותו הוצאות שכר מוגדלות, כמפורט להלן: נוכח אי-העמידה ביעדים שנקבעו בהסכם ההבראה בנוגע להכנסות משר"פ, על ועדת השלושה לבדוק ולנתח את הסיבות לכך, ועל בסיס תוצאות הניתוח עליה לבחון האם יש לעדכן את תחזית הכנסות בית החולים משר"פ לשנת 2016 והלאה ולקבוע מה הן הפעולות שיש לנקוט על מנת לעמוד הן ביעדים שנקבעו לתקבולים מהשר"פ והן ביעדי התקציב שנקבעו בהסכם ההבראה. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת הדסה כי היא לא עמדה בלוח הזמנים שנקבע לה לסיום תמחור ההליכים הרפואיים המבוצעים בבית החולים וכי עליה לסיימם בדחיפות, משום שאם לא תעשה כן היא עלולה להעמיק את הגירעון הכספי שלה הנובע מפעילויות שר"פ גירעוניות. בהתאם לתוצאות שיתקבלו עליה לקבוע את מדיניותה בנוגע למאפיינים הכלכליים של ניתוחים שתאפשר לבצע במסגרת השר"פ, וזאת מתוך הנחה שאין לתת שר"פ במתכונת שתסב לבית החולים הפסד כלכלי, שמשמעו בהכרח גירעון שיושת על הפעילות הציבורית של בית החולים. המרכז הרפואי הדסה הוא גוף בעל מאפיינים ציבוריים, שייעודו אספקת שירותי בריאות לציבור הרחב. על כן עליו לנהוג על פי עקרונות היסוד החלים על גופים כאלו, ובהם עקרון היסוד שעלי ו מושתת ביטוח הבריאות הממלכתי: שוויון בנגישות הטיפול רפואי. בפועל, הנהלת הדסה אפשרה לרופאים לנצל את עבודתם במרכז רפואי ציבורי על מנת לבצע ניתוחי שר"פ, לעתים כמעט במלוא היקף עבודתם כמנתחים, וכמעט שלא לנתח חולים במסגרת ציבורית בבית החולים; לאחרים היא אפשרה זאת בהיקף שעולה על מחצית מפעולת ם כמנתחים. ביצוע ניתוחים כמעט רק במסגרת השר"פ פוגע בעקרון השוויון . אי-הגבלת השר"פ למעשה מעודדת את הרופאים להעדיף את הרפואה הפרטית הרווחית על חשבון הרפואה הציבורית. הפעלת השר"פ בכלל, ובשעות הבוקר בפרט, נעשית באמצעות משאבי כוח אדם, ציוד ותשתיות עבור רפואה פרטית בתשלום על חשבון הרפואה הציבורית, ותוך דחיקת מי שאין ידו משגת לקבל שירותים רפואיים בבחירה ובמועד המוקדם הרצוי. על פי מחקר של מכון ברוקדייל מ - 2006 בנושא שר"פ בבתי חולים בירושלים יש גם חשש לביצוע ניתוחים פשוטים על ידי רופאים מומחים בכירים שזמנם יקר. המחקר הצביע על כך שרק 10% מניתוחי השר"פ הם בדרגת המורכבות הגבוהה ביותר40 . אחד הגורמים לבעיות הניהוליות בהדסה הוא הפעלת השר"פ בהיקף רחב ולא מבוקר בשעות הבוקר. חרף היעדים שנקבעו בהסכם ההבראה, לא הצליחה הדסה להתמודד באופן הראוי עם הצורך לצמצם את שיעור השר"פ בשעות הבוקר, והוא נשאר גבוה באופן חריג. משרד מבקר המדינה מדגיש לפני הדסה ומשרד הבריאות כי ניתוחי שר"פ אמורים להתקיים בשעות הבוקר במקרים חריגים בלבד, ובתנאי שהדבר נעשה משיקולים רפואיים. משמרות שעות הבוקר כוללות משאבי כוח אדם ומשאבי תשתית המוקצים לשירות לציבור כו לו; הסטתם לטובת שר"פ, כלומר עבור קבוצת אוכלוסייה בעלת יכולת כלכלית גבוהה יותר, היא למעשה הפליה פסולה. על הנהלת הדסה לפעול במרץ ובנחישות לצמצום ניכר של ניתוחי השר"פ בשעות הבוקר. התמונה שמתקבלת על הנעשה בהדסה מבחינת הסכמי שכר טעונה תהליך שורשי של תיקון והתייעלות שצריכה להוביל הנהלת הדסה. הדסה התחייבה לנקוט מכלול של פעולות שאמורות להביאה להבראה, ובתמורה לכך תקבל סיוע תקציבי גדול מהמדינה; מצופה ממנה שתפעל בנחישות על מנת ליישם את התחייבויותי ה. על הממונה על השכר במשרד האוצר לפעול מעתה ואילך על מנת ליצור גבולות, לקבוע כללים ולטפל בהסכמי השכר, בהתאם להוראות הדין, כך שישולם לעובדים שכר הוגן וראוי, אך שאינו עלול להשיב את הדסה אל עברי פי פחת. על הנהלת הדסה, משרד הבריאות ומשרד האוצר לנהל עם העובדים משא ומת ן שיביא לעדכון הסכמי העבודה, במטרה שתנאי העבודה והשכר יהיו כמקובל במערכת הבריאות הציבורית. במחצית הראשונה של שנת 2012 ;התחילו מחלקות לעבור מהבניין הישן למגדל אולם עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2015 ,עברו רק 11 מ-21 היחידות המיועדות לעבור. על פי נתוני הדסה, עד סוף ינואר 2016 צפויות לעבור ארבע מחלקות נוספות, ולמעבר שש המחלקות הנותרות עדיין אין תאריך יעד. הואיל והמעבר נעשה בהדרגה, שני הבניינים מופעלים בעת ובעונה אחת, אם כי באופן חלקי. באמצעות האסדרה יצרה המדינה קבוצת שוויון (שהנה כלל בתי החולים, בין שהם ממשלתיים, בבעלות קופות החולים או בבעלות מוסדות שונים), שאמורה להתחרות בינה לבינה בתנאים שווים (תוך שנוסחת השוויון מביאה בחשבו ן פרמטרים רלוונטיים המקיימים שונות רלוונטית, כגון סוג האוכלוסייה, דמוגרפיה וכד'). אולם בפועל, אין קשר בין הנוסחה לבין המציאות ; כיוון שהמדינה מסבסדת את בתי החולים הממשלתיים, היא שמה לאל, להלכה ולמעשה, את יכולתם של בתי החולים האחרים להתחרות בשוויון ובהוגנות מול בתי החולים הממשלתיים באותה קבוצת שוויון. | ניתוחי שר"פ אסורים למטופלים ברפואה דחופה, בין השאר מכיוון שפעמים רבות המטופל נתון בלחץ ויש לו קושי לקבל החלטה שקולה בנקודת זמן זו. על הנהלת הדסה למנוע ניתוחי שר"פ למתקבלים למחלקה לרפואה דחופה, כפי שהתחייבה גם בהסכם ההבראה. משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה למשרד הבריאות על שטרם השלים את הסדרת נושא השר"פ בבתי החולים הציבוריים, אף שהנושא מונח לפתחו כבר כמה שנים, ומבקר המדינה כבר הסב את תשומת לבו לכך. מדובר בפעילות שחובה על המשרד, כמאסדר של מערכת הבריאות, לקבוע לה סייגים ומגבלות, אשר יבטיחו רפואה ציבורית הוגנת ואיכותית מחד גיסא, ומאידך גיסא יאפשרו לפתח בקרה על האיתנות הכלכלית של בתי החולים המ פעילים שר"פ. עליו לקבוע את היקפי השר"פ בראייה מערכתית של הרפואה הפרטית והרפואה הציבורית ו לקבוע את האיזון הרצוי ביניהם , כך ש רופאים בבתי חולים ציבוריים יוכלו לנתח חולים במסגרת השר"פ בתנאים מסוימים, למשל בתנאי שיבצעו שיעור מסוים של ניתוחים גם במסגרת הרפואה הציבורית. על המשרד לבצע עבודת מטה ומחקר ולבחון, בין השאר, את הנתונים שפורטו לעיל המלמדים כי במבחן המעשה, קיים ספק בדבר עצם ההצדקה לביצוע פעולות רפואיות בשר"פ בשעות הבוקר, וזאת על אף עמידתם בחלק מהקריטריונים המצויים בטיוטת הנוהל, שחלקם אומצו, כאמור, גם בהדסה. בהתאם לכך, עליו לבחון את טיוטת הנוהל שקבע ולהגדיר ביתר דיוק ובאופן המצמצם ביותר את הנסיבות החריגות שבהן ניתן לאפשר ביצוע ניתוחי שר"פ בבוקר, וכמו כן לקבוע את שיעור שאר הפעילות הרפואית הציבורית הנדרשת מרופאים, כגון עבודה במרפאות בבתי החולים ופעילות בקהילה. עליו לפעול בהקדם להשלמת גיבושו של הנוהל ולוודא כי יוטמע בקרב בתי החולים המפעילים שר"פ בין כותליהם. | 1,025 |
מכון ויצמן למדע . חשש לניגוד עניינים בהעסקת קרובי משפחה במכון ויצמן למדע משרד מבקר המדינה מעיר לאגף משאבי אנוש כי היה עליו לבחון את הקשרים המשפחתיים של העובדת בעת מתן הקביעות, נוכח הוראת הנוהל הקובעת שקבלת הקביעות היא נקודת הזמן שבה ייבחן נושא הקרבה המשפחתית והעובדה שהעובדת הייתה כבר שנה בתפקידה. בעקבות בחינה זאת היה על אגף משאבי אנוש לתת את הדעת לקביעת הסדר למניעת חשש לניגוד עניינים מתאים לקרבה המשפחתית. רק במרץ 2013 , בעקבות התלונה שקיבל מבקר הפנים של המכון, בחן המכון את המידע וראה לנכון להמליץ על הפסקת עבודת ה של העובדת באגף הרכש נוכח ניגוד העניינים שבו היא נמצאה. משרד מבקר המדינה מעיר למכון כי היה עליו ליזום בדיקה לאיתור עובדים שהתקבלו לעבודה לפני שנת 2010 , וקיימת לגביהם קרבה משפחתית לספק או עובד קבלן של המכון, כדי לבחון חשש לניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית זו. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי המכון יקפיד על רענון תקופתי של ההנחיות בדבר חובת העובדים לדווח על קרבה משפחתית שנוצרה לאחר תחילת העסקתם במכון, כדי למלא כראוי את חובתו בנוהל בדבר פיקוח אחר קיום הכללים להעסקת קרובי משפחה. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלותו של ראש ענף הרכש, שידע על קרבת המשפחה של העובדת ובעלה, וכי על פי כללי המינהל התקין היה עליו לדווח על כך לממונים עליו ולאגף משאבי אנוש ללא דיחוי כדי לבחון שמא המשך העסקת העובדת בתפקידה עלול ליצור מצב של ניגוד עניינים. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת המכון כי על ראש הענף לדווח על קרבת המשפחה לאגף משאבי אנוש ולבקש שהגורמים המוסמכים הם שיחליטו בשאלת ניגוד העניינים. משהחליט בעצמו בתחום שאינו בסמכותו, פעל בניגוד לכללי מינהל תקין. לדעת משרד מבקר המדינה , על המכון לעדכן את הנוהל שלו ולקבוע בו כיצד יוסדרו מצבים של קרבה משפחתית וחשש לניגוד עניינים במקרים שהקרבה נוצרת או החשש מתעורר באשר לעובדיו שכבר נקלטו בעבודה, לרבות עיגון הכללים לניודם של עובדים לתפקיד אחר. עליו גם לערוך הסדר למניעת ניגוד עניינים לעובדים בתפקידם, כל זאת, בכדי לשמור על שקיפות ועל אחידות בדרכי הטיפול במקרים כאלה ובכך להגביר את אמון הציבור במערכת הציבורית. על הנהלת המכון לפעול למניעת מצבים שיש בהם חשש לניגוד עניינים עקב קרבה משפחתית בעבודתם של עובדי המכון. במסגרת זו עליה לקבוע כללים, לעדכן את נהלי המכון ולקבוע הסדרים שמטרתם למנוע ניגוד עניינים בכלל ועקב קרבה משפחתית בפרט, ולהחיל את הכללים, הנהלים וההסדרים האלה על כל עובדי המכון. .כלל יסוד בשירות הציבורי הוא שאסור לעובד להימצא במצב שיש בו חשש לניגוד עניינים, לרבות בשל קרבה משפחתית. עובד הנמצא במצב כזה עלול להתקשות לקבל החלטות אובייקטיביות, ללא משוא פנים, לטובת האינטרס הציבורי ולטובת הגוף שבו הוא מועסק, גם אם כוונתו טובה; העסקה של קרובי משפחה רבים במקום אחד אף עלולה ליצור "ריכוז כוח" העלול לפגוע במאזן יחסי הכוחות במקום העבודה. בשל כל אלה, ניגוד עניינים משפיע לרעה על השירות הציבורי כולו ועלול לפגוע באמון הציבור במערכת הציבורית. בניגוד לכלל האמור למכון ויצמן אין הסדר ממצה לטיפול בקרבה משפחתית וניגודי עניינים. הנורמות לטיפול בקרבה משפחתית לא הוחלו על כל עובדי המכון, ואין במכון מסד נתונים מוסדר בדבר קרבה משפחתית בין עובדים. הביקורת התמקדה בשני מקרים שבהם עובדות של המכון היו במצב של חשש לניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית במשך תקופות ארוכות; טיפול הנהלת המכון במקרים האלה נמשך זמן רב מן הסביר, הטיפול לא היה מקיף, ובעקבות זאת לא מוזער הנזק האפשרי הקיים במצב של חשש לניגוד עניינים; לא הייתה הקפדה על נהלים ברורים בנושא ולא נקבעו הסדרים שיימנעו המש ך של החשש לניגוד עניינים בשל הקרבה המשפחתית; היועצת המשפטית של המכון, האמונה על שמירת הנורמות החוקיות במכון, הייתה צריכה להקפיד יותר ולדרוש ייסודם של מנגנונים למניעת חשש לניגודי עניינים. | משרד מבקר המדינה סבור כי על הנהלת המכון, בסיוע המקצועי של לשכת הייעוץ המשפטי, לפעול לגיבוש נוהל המסדיר את נושא ניגוד העניינים במכון ואת אופן עריכת ההסדרים למניעת חשש לניגוד עניינים. על הנוהל לחול על כל המקרים המעלים חשש לניגוד עניינים, לרבות בשל קרבה משפחתית, ולהסדיר את אופן הדיווח על מקרים אלה ואופן הטיפול בהם. משרד מבקר המדינה מעיר ליועצת המשפטית של המכון כי מניעת ניגוד עניינים של עובדי ם בגוף הממלא תפקיד ציבורי היא אחת מהנורמות המרכזיות במשפט הציבורי. לפיכך, היועצים המש פטיים של גוף ציבורי הם בעלי הידע בנושא ועליהם לדרוש מההנהלה לגבש הסדר למקרים שבהם מתעורר חשש לניגוד עניינים בשל קרבת משפחה ולהיות שותפים לגיבוש ההסדר במקרה הצורך. לדעת משרד מבקר המדינה, על היועצת המשפטית של המכון, שהיא האמונה על שמירת הנורמות החוקיות במכו ן ומתוקף תפקידה כשומרת סף בארגון, להקפיד יותר על נושא ניגוד העניינים במכון: לדרוש ייסודם של מנגנונים למניעת ניגודי עניינים; לפעול באופן אקטיבי ולהנחות את הנהלת המכון בכל הנוגע לטיפול בחשש לניגודי עניינים של עובדי המכון; לדרוש מההנהלה לקבוע נוהל בנושא אשר יכלול, בין השאר, את החובה להביא לידיעת לשכת הייעוץ המשפטי מקרים שבהם עולה חשש לניגוד עניינים, על מנת שתחווה את דעתה בנוגע למקרים אלו ותציע הסדרים למניעת ניגוד העניינים במידת הנדרש, לרבות בתקופת הביניים עד ניודם של העובדים לתפקיד אחר. כך היה על היועצת המשפטית של המכון לפעול גם במקרה של עובדת אגף הרכש. | 1,026 |
רשות האוכלוסין וההגירה . ניהול משאבי האנוש ברשות האוכלוסין וההגירה ניהול כוח האדם של רשות האוכלוסין הוא כאמור משימה מורכבת ובלתי שגרתית בשירות המדינה. לצורך מילוי משימה זו נדרש מערך מנוסה ומיומן בתחום ניהול כוח האדם בשירות המדינה, שבראשו עומד סמנכ"ל למינהל. משרד מבקר המדינה מעיר כי הצורך בפעולות לתיקון ליקויים שהועלו בביקורת בניהול משאבי האנוש של רשות האוכלוסין, כגון תקן כוח האדם השגוי והלא רלוונטי, חוסר הבהירות בנוגע לגורם הנושא באחריות הכוללת לניהול מינהל האוכלוסין ואי איוש משרות בכירות, גובר לנוכח נתוני הרשות על רמת השירות לציבור בלשכות מינהל האוכלוסין. על כן יש לנקוט לאלתר בפעולות לתיקון ליקויים אלה, שיש בהם כדי לפגוע ביכולתה של הרשות לעמוד במשימותיה. על מנכ"ל הרשות ועל נש"ם להמשיך ול פעול לביטול הפערים אשר פורטו לעיל, ולוודא שהתקן יותאם לפריסה בפועל של המשרות ברשות ולתפקידי העובדים. ביולי 2009 מונה סמנכ"ל למינהל לרשות האוכלוסין והוא כיהן בתפקיד זה במשך שנתיים, עד יולי 2011 . נמצאכי במשך יותר משלוש שנים, מאז יולי 2011 , לא אוישה משרת הסמנכ"ל. רק כעבור שלוש שנים מיום שהתפנתה המשרה, ביולי 2014 , פרסמה הרשות מכרז לשם איושה, ובנובמבר 2014 נבחר במכרז סמנכ"ל חדש. נמצא כי רוב הבקריםשהועסקו במשרה שהיקפה 50% עבדו בקביעות לכל הפחות שלושה או ארבעה ימים מלאים בשבוע מתוך שבוע של חמישה ימי עבודה, כלומר, היקפי משרותיהם בפועל היו 60% או 80% . מכך עולה שבאופן מובנה וקבוע שיעור המשרה שבה הועסקו ע ובדים אלה היה גבוה יותר מזה שבתקן משרתם. בביקורת נמצא כי בפועל עומדים בראש המינהל שני מנהלי אגפים וכי שוררת אי בהירות באשר לגורם הנושא באחריות הכוללת לניהול המינהל: משרד מבקר המדינה מעיר לרשות האוכלוסין ולנש"ם כי המצב השורר בהנהלת מינהל האוכלוסין אינו מאפשר להבין מיהו ה גורם הנושא באחריות הכוללת לניהול המינהל. על הרשות ועל נש"ם לפעול בדחיפות לתיקון מצב זה. נמצא כי התקן במחלקת האשרות באגף המרשם והמעמד כולל 28 משרות במבנה ארגוני שטוח: כל העובדים כפופים למנהל המחלקה; בעוד שבפועל יש למחלקה מבנה מדורג: שלושה מנהלי תחום שכל אחד מהם אחראי לכמה עובדים. | מינהל האכיפה ו הזרים : בכל אחד מארבע ת המרחבים של מינהל האכיפה ו הזרים קיים תחום אכיפה. לעומת זאת בתקן כוח האדם מוצג תחום האכיפה כאגף שכפוף ישירות למנהל המינהל, בנפרד מהמרחבים; על פי התקן כל העובדים בכל אחד מהמרחבים כפופים ישירות למנהל המרחב, ואילו בפועל קיים מדרג מורכב יותר אשר לא בא לידי ביטוי בתקן. | 1,027 |
נציבות שירות המדינה . מינוי עובדים בכירים בשירות המדינה יוצא אפוא שדווקא במכרזים פנימיים נציג המשרד בוועדת הבוחנים, שהיכרותו עם המועמדים ועם פועלם המקצועי עשויה להיות טובה יותר מזו של שאר חברי הוועדה, כיוון שהם עובדים באותו משרד, מקבל יותר זמן ללימוד מסמכי המועמדים. לצורך התנהלות תקינה, הוגנת ושוויונית של המכרז הנהיגה אפוא נש"ם כלל לפיו מסמכי המועמדים מועברים לחברי הוועדה רק חצי שעה לפני הדיון. את הכלל הזה לא החילה על נציג המשרד שבו תאויש המשרה. לדעת משרד מבקר המדינה, חצי השעה שניתנה לרוב חברי הוועדה לצורך עיון במסמכי המועמדים, שחלקה מיועד כאמור להדרכת חברי הוועדה, אינה מספיקה לבחינה מעמיקה של המסמכים ואין זה סביר להניח כי בפרק זמן זה יוכלו חברי הוועדה להכיר את נתוני המועמדים. כיוון שכך עולה חשש כי ועדות הבוחנים מחליטות מיהם הזוכים במכרזים שלא על סמך היכרות טובה מספיק עם נתוני המועמדים שהוצגו במסמכים, תוך שיש יתרון בולט ומובנה לנציג המשרד, ומופר האיזון שעמד בבסיס הרכב. העברה מוקדמת של מסמכי המועמדים לנציג המשרד עלולה לפגוע במידת ההוגנות של המכרז כלפי כלל המועמדים. משרד מבקר המדינה מעיר לאב "ם על שהוא מאפשר לנציג המשרד לקבל את מסמכי המועמדים זמן רב טרם כינוס הוועדה, בייחוד משום שיתר חברי הוועדה אינם מקבלים אותם. על מנת להגביר את האפקטיביות של עבודת ועדות הבוחנים ולהבטיח שהן יבחנו באופן מעמיק את נתוני המועמדים אשר הובאו במסמכים, על נש"ם לקבוע פרק זמן מספק לצורך היכרות טובה עם נתוני המועמדים שמוצגים במסמכים ולהקפיד להקצות פרק זמן זה לכל חברי הוועדה. בחינת 19 ועדות האיתור האמורות העלתה שחברי ועדות האיתור לא השתמשו בכלי מיון אלה אף לא פעם אחת, והסתפקו בעיון בתיקי המועמדים, בראיון ולעתים בקבלת המלצות בעל פה. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי ההחלטה של ועדת איתור שלא לזמן לראיון מועמד שעמד בתנאי הסף, כמו גם ההחלטה לזמן מועמד לראיון, בהיותן חלק מרצף ההחלטות שמקבלת ועדת איתור במהלך עבודתה, יהיו מנומקות בפרוטוקול הוועדה. הדבר נדרש גם על מנת שהחלטותיה בנוגע לזימון מועמדים מסוימים ואי-זימונם של אחרים לא יפורשו כשרירותיות ולא שוויוניות. כמו כן תיעוד הנימוקים להחלטה נדרש לצורך בקרה ו הצגת הנימוקים לפני מי שמערער על ההחלטה, במגבלות שנקבעו בעניין זה ב נוהל העבודה. תיעוד ההנמקות יכול להיעשות בכל דרך המשקפת את נימוקי הוועדה להחלטותיה. לנוכח ממצאי הביקורת, תשובותיהם של משרדי הממשלה ובייחוד של נש"ם וההוראות שנקבעו בנוהל העבודה בנוגע למסמכי הוועדה שיוצגו לפני מועמד שערער על ההחלטה, מוצע כי נש"ם תקבע את היקף ההנמקה בדבר הזימונים לראיונות בפרוטוקול. נמצא שכל 12 ועדות האיתור שזימנו לראיון רק חלק מהמועמדים (שהגישו מועמדות ועמדו בתנאי הסף), לא נימקו בפרוטוקולים את הנימוקים להחלטותיהן. בחלק מהמקרים נרשמו נימוקים בניירות עבודה שלא היו חלק מהפרוטוקול. מכאן שאי -אפשר לדעת מדוע זימנו הוועדות האלה מועמדים מסוימים לראיון ולא זימנו אחרים. להלן פירוט של 12 ועדות האיתור האלה: לדעת משרד מבקר המדינה, כיוון שוועדות האיתור אינן משתמשות בכלי הסינון שהוצעו להן, על נש"ם לשקול, במקרים המתאימים, להכניס כלי מיון מובנים המתאימים להליך המיון בוועדה, כדי להבנות את שיקול הדעת שלה ואת הליך החלטתה. לדעת משרד מבקר המדינה, קיים חשש לניגוד עניינים מוסדי מובנה במקרים בהם מנכ"ל החבר בוועדת השירות דן ומחליט בבקשה של משרדו, ויש חשש שעמדתו של חבר ועדה שבקשת משרדו נדונה בוועדה, נקבעת מראש, מעצם גיבוש הבקשה. על נש"ם לקבוע בתקנון ועדת השירות באיזה אופן מותר למנכ"ל המשמש כחבר בוועדה להיות מעורב בדיונים הנוגעים לענייני משרדו, לדוגמה בקשה לפטור משרה בכירה ממכרז. | על משרד הפנים להקפיד לתת ביטוי מלא וממצה להחלטות של ועדת איתור בפרוטוקול, במגבלת השמירה על צנעת הפרט של המועמדים, ולשקף בו במדויק את החלטת הוועדה. | 1,028 |
הרשות השניה לטלויזיה ורדיו . ענייני מינהל ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו מהאמור עולה כי במשך שלוש השנים האחרונות לא אוישה משרת המנכ"ל ברצף בידי מנכ"ל קבוע, ובמועד סיום הביקורת הייתה המשרה מאוישת זה עשרה חודשים בידי מנכ"ל בפועל וטרם הוחל בהליך לאיושה. הממצאים שהובאו לעיל מחייבים פעולת תיקון ממשית. לנוכח הסמכויות שניתנו לשר התקשורת בחוק הרשות השנייה נדרשים גם מעקב של השר בנושאים אלה ובקרה על תיקון הליקויים. משרד מבקר המדינה העלה כי בשנת 2013 חבר מועצהאחד נעדר מ - 92% מהישיבות; בשנת 2014 נעדרוחמישה חברים מ - 50% עד 100% מהישיבות: חבר א - מ- 100% ; חבר ב- מ- 94% ; חברה ג - מ- 72% ; חברים ד ו-ה נעדרו מ- 50%, ואחת מהם נבחרה לכהן גם במועצה הנוכחית ועד מועד סיום הביקורת נעדרה מיותר מ-%50 מישיבותיה; בשנת 20157 שלושה חברים נעדרו מ-%50 עד%70 מהישיבות: חברה א - מ- 70% , חברה ב - מ- 60% , חברה ג - מ- 50% . יוצא אפוא כי בשנים 2015 -2013 נעדרו 45% מחברי המועצה הקודמת ו - 20% מחברי המועצה הנוכחית מיותר מ - 50% מישיבות המועצה. מדובר בשיעור גבוה של היעדרויות מישיבות המועצה. עוד נמצא שחלק מישיבות המועצה נפתחות באיחור בשל היעדר מניין חוקי של חברים8 . זאת ועוד, ההיעדרות של חברי המועצה משמעותית במיוחד משום שהמועצות פעלו בחלק מתקופת כהונתן בהרכב חסר: במועצה הקודמת היו 11 חברים במקום 15 כנדרש בחוק. אשר למועצה המכהנת- בפברואר 2016 פעלה גם היא בהרכב חסר: 12 חברים9 במקום15 . על משרד התקשורת לפעול למינוי החברים החסרים במועצה, ועליו להבטיח שכל אימת שיתקבל כתב התפטרות מחבר מועצה ימונה בתוך זמן קצר חבר אחר תחתיו. בשנת 2011 המליץ מבקר המדינה 10 לגבי הרכב חסר של נציגי הציבור במועצת המנהלים של חברות החדשות, כי מועצת הרשות תגבש, באמצעות צוות מקצועי וניטרלי, מאגר מועמדים גדול שממנו ייבחרו הנציגים למועצות המנהלים. משרד מבקר המדינה סבור שהמלצה זו יפה גם לעניין מינוי חברי מועצת הרשות, ומן הראוי שמשרד התקשורת ישקול להקים מאגר מועמדים שיאפשר בעת הצורך לקצר את משך הזמן שיידרש למינוי חבר מועצה חדש. משרד מבקר המדינה מעיר ליו"ר המועצה כי היעדר תכנון מוקדם של מועדי דיוני המועצה ואי-המצאת חומר רקע לחברי המועצה די זמן לפני הדיונים, כדי לאפשר לימוד הנושאים שעומדים על סדר היום וגיבוש עמדה מושכלת, מעלים חשש לפגיעה ביכולתם של חברי המועצה למלא את תפקידם באופן מיטבי. משרד מבקר המדינה מעיר ליו"ר המועצה כי עיקר הטענות שהובאו לעיל נסבו על העברת החומרים סמוך לקיום הישיבות ועל כך שלעתים ההודעה על מועדי הישיבות נמסרת זמן קצר לפני קיומן. מאחר שלמועצה תפקידים וסמכויות מהותיים, הכוללים בין היתר התוויית קווי הפעולה של הרשות, פיקוח על ביצוע השידורים בידי בעלי הזיכיונות, אישור תקציב הרשות וקביעת כללים בכל הנוגע לשידורים, לביצועם ולפיקוח עליהם, ראוי שחומרי הרקע לישיבות המועצה יועברו לחבריה לעיון זמן סביר לפני הדיונים כדי שיוכלו להתכונן באופן מיטבי. | משרד מבקר המדינה מעיר כי קיום הרוב מוחלט של התכנסויות המועצה וועדותיה מחוץ לירושלים הוא הפרה בוטה של הוראות החוק וחוטא להגשמת תכלית החקיקה בדבר מעמדה של ירושלים. לפיכך על יו"ר המועצה לפעול לאלתר למילוי הוראות החוק ורק בנסיבות מיוחדות לקבוע ישיבות שלא בירושלים. זאת ועוד. אף על פי שיש ליו"ר המועצה לשכה במשרדי הרשות בירושלים המתאימה לקיום פגישות עבודה, בחודשים נובמבר 2014 עד אוקטובר 2015 היא קיימה חלק ניכר מפגישותיה מחוץ לירושלים. יצוין כי ההוצאות בגין פגישות אלה הסתכמו בכ- 11,000 ש"ח- כ- 60% מתקרת הוצאות האירוח להן זכאית היו"ר מתוקף תפקידה. | 1,029 |
הרשות השניה לטלויזיה ורדיו . הפיקוח על תחנות הרדיו האזוריות נמצא כי בשנים 2015 -2012 לא הכינה הנהלת הרשות תכנית עבודה הכוללת משימות מפורטות, לוחות זמנים ומדדי תפוקה אלא תכנית הקובעת יעדים מרכזיים בלבד. גם המועצה לא דרשה מן ההנהלה להגיש לה לאישור תכנית מפורטת. בתכניות העבודה בשנים אלו צוינו רק עיקרי תכנית העבודה. כך למשל תכנית העבודה לשנת 2014 של תחום רדיו כלל ה רק כמה יעדים מרכזיים: "בדיקה והקמה, ככל שיימצא לנכון, של שתי תחנות רדיו; גיבוש מדיניות בנושא פיצולים, ריכוז תגובות שימוע; טיוטת קוד אתי לשידורי רדיו; בחינת הארכת זיכיון לתחנות גל ב'; בחינת נושא הפרסום ברדיו (גיבוש נוסח סופי של הכללים)". יצוין כי רוב היעדים צוינו גם בעיקרי תכניות העבודה לשנת 2013 ולשנת 201215 . יוצא אפוא כי אף ש תכנית העבודה השנתית אמורה לשמש כלי מרכזי למימוש יעדיו של תחום רדיו בטווח הקצר והארוך, הלכה למעשה פועל התחום בלי שנקבעו מודל פיקוח רצוי ומדיניות אסדרה וללא תכנית עבודה מפורטת: היעדים שהותוו בתכנית העבודה הכללית אינם כוללים יעדים בתחומי הפיקוח והבקרה, והתכנון בנושאים המוזכרים בה הוא כללי ואינו כולל אבני דרך ולוחות זמנים. במצב דברים זה, התכנית אינה יכולה לשמש עבור מועצת הרשות בסיס למעקב אחר קצב ההתקדמות לקראת השגת המטרות שקבעה. משרד מבקר המדינה מעיר למועצה ולהנהלת הרשות כי עליהן להכין תכנית עבודה מפורטת הכוללת לוחות זמנים ומדדים להערכת ביצוע המשימות. תכנית כזו תתאים גם לפעילויות הנמשכות תקופה ארוכה ותאפשר לדעת באיזה שלב נמצא ביצועה של כל מטלה. נמצא כי ניתוח לוחות השידורים שעושה תחום רדיו מעלה לעתים שיש בהן קיטון או גידול של עשרות אחוזים בזמן המוקצה לסוגות מסוימות לעומת הלוח השלדי שהתחנות התחייבו לשדר לפיו. לעתים אף מתעוררת מחלוקת בין תחום רדיו לבין התחנות בקשר לסיווג התכניות. הפערים כאמור בקשר לסיווג התכניות משקפים קושי בהליך הבחינה והאישור של לוחות השידורים, כפי שיפורט להלן. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת הרשות להשלים את הבחינה בנושא הסוגות ולהגיש למועצה את המלצותיה בהקדם, על מנת שאישור לוחות השידורים ייעשה על פי סיווג אחיד המתאים לשינויים בעולם השידורים. הביקורת העלתה כי אף שכל תחנות הרדיו הגישו לרשות את לוחות השידורים לשנת 2015 במועד שנקבע בכללי השידורים, ועדת הרדיו דנה בהם ואישרה אותם, בשלושה מועדים שונים, בחודשים פברואר ועד מאי 2015 . כאשר לוח השידורים של התחנות נבחן ומאושר לאחר פתיחתה של עונת השידורים, התחנות משדרות תכניות על פי לוח שידורים שלא אושר על ידי הרשות כנדרש לפי החוק. לפיכך הנהלת הרשות נדרשת להגיש למועצה את לוחות השידורים לפני תום שנת השידורים. משרד מבקר המדינה מעיר למועצת הרשות כי אישור לוח השידורים של תחנות הרדיו האזוריות סמוך לפתיחתה של כל עונת שידורים הוא תנאי יסודי לקיום פיקוח ממשי ואפקטיבי על פעילותן של תחנות הרדיו. במסגרת הליך זה ניתנת לה הזדמנות לבחון אם התחנות עומדות בהתחייבויות שקיבלו עליהן לפי המכרז וכתב הזיכיון , בהתבסס על החוק וכללי המועצה, ולוודא שלא נעשה בלוח השידורים שינוי הפוגע בטובת המאזינים. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת לא נדון הדוח בוועדה או במועצת הרשות כנדרש בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב- 1992 , ולפיכך לא אושרו המלצותיו (ראו להלן בפרק בנושא "שידורי התרמה ברדיו"). משרד מבקר המדינה מעיר למועצה ולהנהלת הרשות כי כדי לפקח כראוי על פעולתן של 16 תחנות הרדיו האזוריות ולהבטיח את עמידתן בהוראות החוק והכללים, הן מחויבות לפעול על סמך מדיניות פיקוח סדורה, עקרונות עבודה מנחים ותכנית פיקוח מפורטת. לדעת משרד מבקר המדינה על המועצה וההנהלה לפעול כדי לקבוע מודל פיקוח במדיניות האסדרה בתחום הרדיו האזורי ולהבטיח פיקוח יעיל ושיטתי על תחנות הרדיו המבוסס על החלטה מושכלת. המועצה נדרשת לדון מפעם לפעם במודל הפיקוח הרצוי בעיניה ולדרוש מתחום רדיו תכנית מעשית ליישום המודל שתקבע. תחום רדיו והנהלת הרשות נדרשים להביא לפני המועצה נושאים הדורשים ליבון בתחום הרדיו כדי שתקבע את מדיניותה בנושאים אלה. משרד מבקר המדינה סבור כי גם כאשר קיים עומס עבודה, על המועצה לעמוד על כך שהנהלת הרשות תגיש לה את לוחות השידורים מבעוד מועד, על מנת שיהיה אפשר לבחון את עמידתן של התחנות בהוראות כתב הזיכיון, החוק וכללי המועצה לפני תחילת עונת השידורים. | נמצא כי עד מועד סיום הביקורת באוגוסט 2015 ההמלצה המשפטית לא גובשה לחוות דעת, המועצה הקודמת והמועצה המכהנת לא שבו לדון בסוגיה זו, וכאמור גם הנהלת הרשות לא הגישה למועצה את המלצותיה בנושא. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שאף שהוכנה טיוטת חוות דעת משפטית כבר בשנת 2011 ונעשתה סקירה בין-לאומית הנהלת הרשות לא גיבשה את המלצתה בנושא, ומשום כך היא גם לא הובאה לדיון והכרעה במועצת הרשות. ממצאים אלו חמורים נוכח פניותיו הרבות של מבקר הפנים ליועצת המשפטית וליו"ר המועצה, שהעלה את הצורך בגיבוש מדיניות בנושא. על מועצת הרשות לקבל לאלתר החלטה בעניין זה. .לדעת משרד מבקר המדינה מקרה זה מצביע על הצורך במימוש תפקיד הפיקוח על תחנות הרדיו בעבודה משותפת ומתואמת של המועצה וההנהלה. .זאת ועוד. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת הרשות כי שלא כמועצה, המתחלפת בכל ארבע שנים, בעלי תפקידים בהנהלה ממלאים את תפקידם לאורך שנים, לעתים לאורך כהונתן של כמה וכמה מועצות ברשות. לפיכך על ההנהלה מוטלת האחריות לשמירה על יציבות, תרבות ארגונית עקבית ורציפות בדפוסי הפעולה. הלכה למעשה הזיכרון הארגוני של הרשות מצוי בידי ההנהלה, ולפיכך מוטלת עליה החובה ליידע את חברי המועצה לגבי התהליכים שנעשו בעבר בכל נושא שנדון או שיידון במועצה. | 1,030 |
החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה ירושלים בע_מ . החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע_מ נמצא כי גם כשדן הדירקטוריון בגירעון שנוצר בעקבות הפעלת ביה"כ החורבה, לא הביאו מנכ"ל החברה דאז ומזכיר החברה לידיעת חבריו את ההחלטה של ועדת הניהול ואת דבר החתימה על שינוי ההסכם ב- 16.9.13. כך למשל - בישיבה של ועדת התיירות ב- 10.2.14. 1. נמצא כי ב- 4.2.14 הגיש יועץ ג' לחברה חשבונית לתשלום עבור "טיפול בפרויקט הרובע ההרודיאני עבור חודש ינואר 2014 " על סך 7,000 ש"ח בתוספת מע"ם. כלומר - יועץ ג' ראה את עצמו כמי שמועסק כבר מינואר 2014 , כחודש לפני שאושרה ההתקשרות בוועדת המכרזים ב- 6.2.14 ועוד לפני שנחתם אתו ה הסכם ב- 13.2.14. יצו ין כי יועץ ג' לא קיבל תשלום בעבור חשבונית זו. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלות חברי ועדת המכרזים שאישרו את שכירת שירותיו של יועץ ג' לגיוס כספים ממשרדי ממשלה בניגוד לתקנות חובת המכרזים ונוהל המכרזים. דיני המכרזים מחייבים לנהוג באופן שוויוני כלפי מציעים ובכלל זה לדון בהצעות על בסיס של פניות אחידות ואמות מידה שקופות, וזאת כדי שההצעות יתבססו על מידע זהה שיאפשר להשוות ביניהן. לדעת משרד מבקר המדינה, אופן בחירתם של היועץ לגיוס כספים והדובר, על רקע ההיכרות המוקדמת של מנכ "ל החברה דאז עמם, כפי שתוארה לעיל, פוגעת בכללי השוויון. הביקורת העלתה כי לא אושרה בדיקתן של יותר ממחצית החשבוניות שהגיש הדובר ושנבדקו על ידי נציגי משרד מבקר המדינה. על חלקן חתום סמנכ"ל החברה, על חלקן חתום מזכיר החברה וחלקן אינו חתום כלל. ממסמכי הנהלת החשבונות של החברה עולה כי העסיקה את הדובר כ-20 :חודשים לסירוגיןמספטמבר 2012 עד פברואר2013 וממאי2013 עד אוגוסט 2014. ממאי עד נובמבר2013 ומינואר עד מרץ2014 , לא היה ביניהם הסכם התקשרות תקף. לדעת משרד מבקר המדינה, אין זה ראוי שמנכ"ל יפנה למציעים פוטנציאליים, שכן עצם הפנייה שלו למציע עשויה להתפרש כהעדפה שעלולה להטות את הליך הבחירה ולהשפיע על החלטת ועדת המכרזים. | הביקורת העלתה כי פרוטוקול ועדת האיתור אינו נושא את מועד כינוסה ואינו מפרט את תהליך האיתור, את שיקולי הבחירה ואת התמורה, וזאת בניגוד לדיני המכרזים ולעקרונות של שקיפות ושוויון. כמו כן נמצא כי החוזה שנחתם עם יועץ א' אינו נושא את תאריך ההתקשרות ואת תקופת ההעסקה. | 1,031 |
משרד האנרגייה . ארגון ומינהל במכוני המחקר שבאחריות משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים - ממצאי מעקב משרד מבקר המדינה מעיר כי השרים והמנכ"לים בשנים 2015-2013 לא דאגו שמנהלי מינהל המחקר באותן שנים, כמו גם הסמנכ"ל למינהל, יעבירו לנציב שירות המדינה את המידע והדיווח שביקש מהם. זאת ועוד, הנציב לא הקפיד לבחון את התהליך ואת נאותות ההסדר שקבע ויעילותו - הסדר שנמשך גם במועד סיום הביקורת. משרד מבקר המדינה מעיר כי העובדה שהשרים והמנכ"לים בשנים 2015-2013 לא דנו במהלך אותן שנים בכדאיות ובהצדקה שבקיום מטה מינהל המחקר, לנוכח המימוש החלקי של החלטת הממשלה והקטנת היקפי פעילותו של המינהל לעומת המתוכנן, אינה ראויה מהיבט היעילות והמועילות. משרד מבקר המדינה מעיר כי לפחות במשך שנה ממועד החלטתה על ההקפאה ועד חקיקת חוק התפזרות הכנסת התשע עשרה לא החליטה המנכ"לית באופן סופי אם יש להמשיך בקידומה ובמימושה של החלטת הממשלה או לשנותה, ולהמליץ על כך לשר; הגם שבמועד החלטתה להקפיא את ההליכים היו גורמי הממשלה הרלוונטיים בשלבים מתקדמים של התהליך למימוש החלטת הממשלה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה כי היעדר קבלת החלטה עד מועד סיום הביקורת בעניין מימושה של החלטת הממשלה או שינויה, גרם במשך שבע שנים לחוסר ודאות בדבר מדרג הסמכות ותחומי האחריות בין המינהל למכוני המחקר. היעדר הכרעה עניינית בנושא זה פגעה בשנים אלו גם במימוש תכניות העבודה של המכונים 15 ובמעמדם, כמו גם בתחושת היציבות התעסוקתית של עובדיהם. מציאות שבה החלטת ממשלה שרירה וקיימת במשך שנים אך אינה ממומשת היא מציאות שאין להשלים עמה. זאת ועוד, על השר לפעול לארגון מחודש ויעיל של מכוני המחקר וזאת לאחר שיקיים דיון לצורך קביעת החלופה המועדפת. .בפברואר 2009 החליטה הממשלה על הקמת ו של מינהל המחקר כיחידת סמך במשרד האנרגיה על יסוד המכון הגאולוגי שפעל עד אז כיחידת סמך במשרד האנרגיה. בהחלטה נקבע כי המינהל יאחד את הפעילויות העיקריות של שלושה מכוני מחקר הפועלים במסגרת המשרד - המכון הגאולוגי, חיא"ל ואגף הסיסמולוגיה וצוות המחקר הגאופיזי שבמג"י. המשרד מימש באופן חלקי את החלטת הממשלה בהקימו את מינהל המחקר הכולל את פעילותו של המכון הגאולוגי בלבד. במשך שבע שנים, עד מועד סיום הביקורת, לא השלים המשרד את תהליך הארגון המחודש של המכונים, והתנהלות זו של מטה המינהל הקשתה עליהם בפעילותם. אי-קבלת הכרעה בעניין מימוש החלטת הממשלה ביטולה או שינויה , בחלוף שבע שנים מהמועד שבו ניתנה, גרם לחוסר ודאות בדבר מדרג הסמכות והאחריות בין המינהל למכוני המחקר, ופגעה גם במימוש תכניות העבודה של שלושת המכונים ובמעמדם. למרות הערותיו של משרד מבקר המדינה בדוח הקודם למכוני המחקר, בדבר סדרי ניהול ובקרה לקויים, נמצא כי המכון ה גאולוגי וחיא"ל טרם תיקנו את הליקויים הנוגעים לריכוז מלוא העלויות, לרבות עלויות שכר העבודה של החוקרי ם העוסקים בכל אחת מעבודות המחקר . על חיא"ל ו על המכון הגאולוגי, האמורים לשמש תשתית למינהל המחקר, להשלים את תיקון הליקויים בתחום זה במטרה להגביר את הפיקוח וה בקרה באופן שיאפשר להציג נתונים שלמים על עלויותיה של כל אחת מעבודות המחקר שלהם. על השר לפעול לתיקון ליקויים שצוינו בדוח זה ולפתרון בעיות שנוצרו בעקבות החלטת הממשלה. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת המכון ה גאולוגי ולהנהלת חיא"ל כי למרות הליקויים שהועלו בדוח הקודם, גם בביקורת זו אין הן רושמות את מלוא עלויותיה של כל אחת מעבודות המחקר, הן אלו הממומנות מקרנות המחקר הן אלו המוזמנות וממומנות מתקציבים ממשלתיים או מגורמים אחרים. כמו כן, אין ביכולתן לדעת אם ההכנסות מעבודות מחקר מוזמנות מ כסות את עלויותיהן או אם עבודת המחקר במימון מזמיני חוץ וזרים מסובסדות מתקציבי המדינה. משרד מבקר המדינה מעיר למנהלי המכון ה גאולוגי כי פיתחו את המודול הייחודי לניהול פרויקטים של המכון הגאולוגי שלא בהתאמה לאפיוני מערכת מרכב"ה, שנועדה בין היתר ליצור אחידות ולהו ביל להתייעלות במגזר הציבורי. משרד מבקר המדינה מעיר לחיא"ל כי למרות הזמן שחלף מהדוח הקודם היא טרם השכילה להסדיר את זכויותיה בשטחי הנדל"ן , והיא לא עמדה על זכויותיה ולא אכפה את החוזים לגביית התמלוגים המגיעים לה. הליקוי פעולות שדיווח עליהן צוות תיקון ליקויים במשרד האנרגיה בעקבות הדוח הקודם מצב תיקון הליקויים כפי שעלה בביקורת זו מסקנה | משרד מבקר המדינה מעיר לשר ולמנכ"ל הנוכחיים כי הותרת המינהל ללא מנהל, בניגוד לקבוע בהחלטת הממשלה, אינה תקינה ויש בה כדי לפגוע בפעילותו של מינהל מחקר ובפעילות המחקרית. יתרה מז ו, אין במימוש החלקי של החלטת הממשלה משום הצדקה להותיר את המינהל הקיים ללא מנהל. משר ד מבקר המדינה גם מעיר כי ה יעדר מנהל מקצועי-מדעי קבוע במינהל המחקר, האמון על ניהול פעילויותיהם של שלושת מכוני המחקר האמורים להימצא באחריותו, רוקן את ייעודו המקצועי של מטה המינהל מתוכן. | 1,032 |
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . ניהול ענף הדיג - ממצאי מעקב - משרד החקלאות ופיתוח הכפר לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמשרד החקלאות ישלים צעדים אלה, ואף ישקול לערוך מחקרים גם בתחום אוכלוסיות הדגים שאינם חיים במים רדודים, בייחוד כאשר חלק ממינים אלה עשויים להימצא בסכנת הכחדה. ראוי גם שהמשרד ימשיך לפעול להשלמת הסקר על הדגה במים רדודים בהקדם. משרד מבקר המדינה מעיר כי על מנהל אגף הדיג ועל מנהל יחידת האכיפה להקפיד ולקיים פעולות ל אכיפתן של תקנות שאינן נאכפות שנועדו להבטיח הגנה על קיימות הדגה והמשך התפתחותה הטבעית ככל שניתן. יש להשלים לאלתר תכנית עבודה מפורטת, מתוכננת ויזומה הכוללת יעדים מוגדרים לאכיפת פקודת הדיג, ובכלל זה תקנות שאינן נאכפות כיום. במעקב לא נמצאה פעילות מתוכננת ויזומה לאכיפתה וצמצומה של פעילות כלי השיט הפועלים ללא רישיון דיג. נמצא כי האכיפה בנושא הצי הבלתי מורשה לדיג אינה מנוהלת על סמך תכנית סדורה. כמו כן, יחידת האכיפה אינה מתעדת ומרכזת דוחות ביצוע שוטפים ומסכמים בתחום זה. במצב דברים זה נושאת האכיפה בתחום זה אופי של פעולה אקראית ובלתי סדורה. במעקב הועלה כי הסדרת בדיקת שלל הדיג עדיין לא הושלמה. להלן פרטים הממחישים את החשיבות שבהשלמת הסדרת הנושא בהקדם: .משרד מבקר המדינה מציין לטובה את הגידול בהיקף עבודת הבקרה שהשו"ט עושים בתחום זה. לדעת משרד מבקר המדינה, יש חשיבות לקיים תהליכי פיקוח ובקרה בכל חוות הגידול ובתי המיון והאריזה ולחזור ולקיימם על פי תכנית סדורה ובאופן עתי. במעקב נמצא כי בשנים האחרונות החל משרד החקלאות להשקיע משאבים בעריכת מחקרים בכינרת, בעיקר בנושאים הקשורים בדג אמנון הגליל. אולם, אף שחלף זמן רב ממועד החלטתה של ועדת האכלוס בשנת 2009 , טרם נערך סקר מחקרי ייעודי מתקדם לזיהוי הד ינמיקה של מיני הדגים השונים בגוף המים, והסקר על הדגה במים רדודים הנעשֶה מסוף שנת 2014 עדיין לא הושלם. .משרד מבקר המדינה מעיר למנהל יחידת האכיפה מר רואי קליגר כי עליו לפעול להסדרתן ולביסוסן של פעולות היחידה בתחום הכשרת הפקחים; על משרד החקלאות לקבוע לאלתר סל הכשרות מחייב לפקחים האוכפים את פקודת הדיג בפועל, ועל יחידת האכיפה לנהל באופן סדור את המידע בנוגע להכשרה שעבר כל פקח. | נמצא כי בתקופת המעקב עד אוגוסט 2015 בתחום האכיפה הימית רק סירת הגומי החצי קשיחה נותרה פעילה, והיא הופעלה לסירוגין בכינרת ובים התיכון. | 1,033 |
משרד הביטחון . עדכון שיטות שכר עידוד במשרד הביטחון בביקורת עלה, כי במשך כשנתיים (משנת 2014) שילם משהב"ט ל-15 מעובדי מינהל מעבר צה"ל לנגב שכע"ד בשיעור של 20%, בהתבסס על הבנתו, כי בוועדת ההיגוי מיולי 2013 סוכם על שיעור זה, והן על בסיס ההחלטות שהתקבלו בישיבת מועצת ייצור מצומצמת שקיימו נציגי משהב"ט בספטמבר 2013. ,משרד מבקר המדינה מעיר כי המצב שבו מועצת הייצור קיבלה החלטה ללא אישורה של מנהלת היחידה לתגמול ותמרוץ, בניגוד לקבוע בתקנון מועצות ייצור משותפות בשירות המדינה וחרף מודעות חבריה למחלוקת שנתגלעה מולה בנושא זה, אינו תקין. כמו כן מעיר משרד מבקר המדינה למנהלת היחידה לתגמול ותמרוץ, כי הואיל והיא ונציגי משהב"ט לא הצליחו לפתור את המחלוקת ביניהם, היה עליה להביאה להכרעת הממונה על השכר. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח התנהלות בלתי תקינה זו ועל אף חלוף הזמן, מן הראוי כי הממונה על השכר יידרש לסוגיה ויבחן את הצורך בהתערבותו. עם זאת כאמור, בנהלים ובתקשי"ר נקבע כי שינוי באחד או יותר מהגורמים הבאים מצריכים בדיקת עדכניות של שיטות שכע"ד: שינוי ארגוני; שינוי בתכולה; בסוג; בעומס; בתנאים ובשיטות העבודה. ואכן, שינויים דוגמת אלה נעשו במשהב"ט, כפי שאף הציגו נציגי משהב"ט בדיון של הוועדה המרכזית מפברואר 2013 , עת ביקשו להחריג את המשרד מהמתווה המרכזי שאושר למשרדי הממשלה (עוד בנושא זה ראו בהמשך). משרד מבקר המדינה מעיר, כי על אף שנציגי משהב"ט פירטו כאמור שורה של סיבות המחייבות עדכון שיטות, על פי הנתונים המוצגים לעיל, בפועל לא עדכן משהב"ט משך תקופה ארוכה חלק ניכר משיטות שכע"ד שלו, והוא גם לא הגיש לוועדת ההיגוי את תוצאות בדיקות העדכניות של שיטות שכע"ד, וממילא הן לא אושרו על ידי מועצת הייצור המשרדית, כנדרש. משרד מבקר המדינה מעיר, כי החרגת משהב"ט בלבד יצרה אי-שוויון בין משרדי הממשלה נוכח העובדה כי ניתן היה לאשר החרגה דומה למשרדי ממשלה נוספים, בשל נימוקים דומים לאלה שהעלה משהב"ט. מן הראוי היה שהחרגה כזו, אם יש בה צורך, תתבסס על אמות מידה ברורות שתחולנה על כלל המשרדים על מנת לנהוג בשקיפות ובשוויוניות בין משרדי הממשלה. אשר לטענת הממונה על השכר דאז, מעיר משרד מבקר המדינה, כי לו היו מתפרסמות אמות המידה להחרגה, היא הייתה מאושרת רק למשרדי ממשלה שהיו עומדים בהן. בכך, ההחרגה הייתה עולה בקנה אחד עם עיקרון שוויון ההזדמנויות, ואף לא הייתה פוגעת בעיקרון השקיפות. זאת ועוד, קיים פער משמעותי ביותר בין מתן אישור לפריסת תכנית העבודה של משהב"ט לעדכון שיטות על פני שבע שנים לבין מתן אישור למשרדי ממשלה לדחיית סיום עדכון השיטות במספר חודשים בלבד. .2. לבקשת משרד מבקר המדינה ניתחה היחידה לתגמול ותמרוץ נתונים שמשהב"ט העביר לה, ומהם התברר, כי אם משהב"ט היה פועל בהתאם למתווה שאושר לשאר משרדי הממשלה, ובמשך חמש שנים החל משנת 2013 היה מעדכן כל שנה כ -50 שיטות שכע"ד, במהלך חמש שנות העדכון היה נחסך לתקציב הביטחון תשלום של כ- 313,000 שעות עבודה- כ-18 מיליון ש"ח (במחירי 2014 ). למעשה, נתון זה מבטא הערכה של תשלום "עודף" שישולם לעובדי משהב"ט בשל החרגתו מהמתווה שנקבע לכלל משרדי הממשלה. . לדברי הממונה על השכר דאז, החתימה על המתווה לעדכון שיטות שכע"ד בתכנית ארבע -שנתית מהווה שינוי תרבותי ארגוני שאינו מתרחש בין ליל. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על אף דברי הממונה על השכר דאז, נוכח ממצאי דוח זה ראוי שהגופים המופקדים על שכע"ד בשירות המדינה - נציגי הממשלה וההסתדרות בוועדה המרכזית והממונה על השכר - יפעלו יחדיו לאלתר, ויבחנו כיצד ניתן להתגבר על סוגיית האופי הפריטטי של ניהול שכע"ד בשירות המדינה, וכיצד להעלות את המחויבות של הנהלות משרדי הממשלה והיחידות להנדסת ייצור שלהן לפעול על פי המתווה שאושר, כדי להביא לכך ששכע"ד ישולם בעד תמורה הולמת הכוללת גידול ביע ילות ובפריון. כמו כן, כדי למנוע מצב שבו מחלוקות בין הגורמים מביאות לקיפאון בהליך עדכון שיטות שכע"ד, כפי שעלה בדוח זה בנוגע למשהב"ט, על כל הגופים המעורבים להקפיד לעשות שימוש במנגנון ליישוב מחלוקות שנקבע בתקשי"ר. .שיטות שכע"ד עדכניות המתאימות לתהליכי העבודה משמשות אמצעי מקובל להניע עובדים להשקיע יותר בהגדלת היעילות, בשיפור האיכות ובעמידה ביעדי הארגון. כבר בביקורת הקודמת העיר משרד מבקר המדינה על עיכוב בעדכון שיטות שכע"ד במשהב"ט. על אף שחלפו יותר משלוש שנים מאז הביקורת הקודמת וכשנתיים מאז שאישרה הוועדה המרכזית את אופן עדכון השיטות במשהב"ט, שיעור השיטות שמשהב"ט לא עדכן לא רק שלא הצטמצם אלא אף עלה, והוא אף גבוה מהשיעור ביתר משרדי הממשלה. מצב בלתי תקין זה נובע בעיקר ממחלוקות מהותיות, הנמשכות מעל כשנה, בין היחידה לתגמול ותמרוץ שבמשרד האוצר לבין משהב"ט על איכות הצעת העדכון של שלוש שיטות שכע"ד שמשהב"ט העביר, ועל החלטת משהב"ט לצרף לישיבות ועדת היגוי נציג של ועד העובדים, ומאי -נקיטת צעדים של הממונה על השכר דאז למציאת פתרון למחלוקות על פי ה מנגנון שנקבע בתקשי"ר, שיאפשר את הנהגתן של שיטות מעודכנות. הביקורת העלתה כי על אף שבהסכמת כל הגורמים נחתם בשנת 2013 מתווה, שקבע כללים ולוחות הזמנים לעדכון שכע"ד בשירות המדינה, בפועל לא בכל משרדי הממשלה המתווה מתקיים בקצב שנקבע בו. רבות מהשיטות שחייבו עדכון לא עודכנו, ובדומה למצב במשהב"ט, שיעורי היעילות שבגינם משולם לעובדים במשרדי הממשלה שכע"ד חרגו אף הם מעבר לשיעור היעילות המרבי שנקבע במתווה. זאת, בין היתר, בשל בעיות מהותיות המקשות על עדכון שיטות שכע"ד. כתוצאה מכך ייתכן ששכע"ד בשירות המדינה משולם בלי שהעובד נדרש להתייעלות, ולכן שכע"ד מאבד מערכו כתמריץ ליעילות מתמדת. במצב זה שכע"ד מהווה למעשה חלק מהשכר, אין לו בהכרח קשר להתייעלות, ובכך מאפשר מתן תוספות שכר שאינן בהכרח בהלימה לייעודן, והוא מאבד מערכו כתמריץ ליעילות מתמדת, לשיפור האיכות ולעמידה ביעדי הארגון. כמו כן, אי -עדכונן של שיטות שכע"ד יש בו כדי להביא לכך שסכומי הפרמיה שמשלמת המדינה לעובדיה אינם תואמים את הסכומים שלהם הם זכאים, ולחלק מהעובדים משולמת פרמיה בסכום גבוה או בסכום נמוך מזו שהייתה אמורה להינתן להם. | משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את דיווחו למשרד מבקר המדינה של הממונה על השכר דאז על צעדיו הראשוניים, שנעשו לאחרונה לפתרון חלק מסוגיות אלה. עם זאת, מאחר שזה שנים משולם שכע"ד בשירות המדינה לפי שיטות שחלקן הגדול אינן מעודכנות, ובכך למעשה ייתכן שהוא משולם ללא קשר להתייעלות בפועל, הוא מאבד מערכו כתמריץ ליעילות מתמדת. תפקידו כממונה על השכר בשירות המדינה מחייב אותו לפעול ביתר שאת בנושא זה. בנוסף לכך, ראוי שהוועדה המרכזית תבחן כיצד ניתן להעלות את המחויבות של הנהלות משרדי הממשלה והיחידות להנדסת ייצור שלהן לפעול על פי המתווה שאושר, ובמידת הצורך לערוך את השינויים הנדרשים כדי להביא לכך ששכע"ד ישולם בעד תמורה הולמת. | 1,034 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . הכנה וביצוע של התקציב להשגת מטרות המשרד - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שינויים ניכרים בתקציב ההרשאה להתחייב הם למעשה בבחינת שינוי בסדרי העדיפויות שאושרו בחוק התקציב השנתי. הם עלולים להעיד על ליקויים בשיטת התקצוב, על תכנון לקוי של פעולות המשרד וחברות התשתית או על היערכות לא מספקת לקראת ביצוע הפעולות על ידי חברות התשתית. לדעת משרד מבקר המדינה, דוגמאות אלה ממחישות כמה חשוב שמשרדי האוצר והתחבורה יבדקו את תהליכי התכנון והתקצוב. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה ולאג"ת כי אמור להיות קשר הדוק בין תהליכי התכנון והתקצוב, וכי התקצוב צריך להתבצע בהתאם לתכנון הפעולות של המשרדים, תוך התחשבות במגבלות התקציב הכללי. אם אכן המידע על התכנון אינו מוטמע בשיטת התקצוב בפועל, אזי יש לראות זאת בחומרה. סך הפער בין הביצוע לבין תקציב המאושר תחום פעילות התקנות עם הפערים הגדולים ביותר* דוגמה זו ממחישה גם את היעדר האחידות בדברי ההסבר שמוגשים לכנסת בצירוף להצעת תקציב המדינה, וכן את המחסור בפירוט לגבי פרויקטים רבים, ובהם פרויקטים גדולים. משרד מבקר המדינה מעיר לאג"ת ולמשרד התחבורה כי הוספת סכומי תקציב גדולים של הרשאה להתחייב בסוף השנה מחייבת את גופי הביצוע לחתום בזמן קצר על הסכמים עם ספקים על מנת לנצל את תוספות התקציב, ולכן עלולה לפגוע ביעילות של ניצול התקציב. אי הקצאת תקציבים בשלב מוקדם יותר במהלך השנה אף מסכלת ביצוע פעולות מתוכננות של גופי הביצוע. כפי שהודגם לעיל, פעמיים הוקצו תקציבי הרשאה להתחייב גדולים בסוף שנת התקציב, וה ם לא נוצלו. נוסף על כך, אי -הקצאת תקציב בעוד מועד גורמת לחריגות מהתקציב במהלך השנה, וכאמור יש בכך משום עבירה מינהלית לכל הפחות. 5. מבדיקת תהליך תקצוב תחום הפיתוח של משרד התחבורה עולה כי לאג"ת אין נהלים ומתודולוגיה ברורים בכל הנוגע לתהליך התקצוב של הפרויקטים, בפרט תקצוב ההרשאה להתחייב. למשל, לעתים תוקצבה הרשאה להתחייב מראש עבור כל הפרויקט, ולעומת זאת בפרויקטים אחרים ההרשאה להתחייב תוקצבה בכמה שלבים. יש לעגן בנהלים גם את רמת הפירוט של דברי ההסבר הנלווים להצעת התקציב, בין היתר של תקציב ההרשאה להתחייב. לצד הרצון להבטיח גמישות בנוגע להרשאה להתחייב, בהיותה מאופיינת בהתמודדות עם תנאי חוסר ודאות ונסיבות משתנות, חשוב למנוע דרכים עוקפות הליכי אישור תקציבי המבוססים על תכנון, פיקוח , בקרה ושקיפות כלפי הכנסת וועדותיה וכלפי הציבור. משרד מבקר המדינה מעיר כי הצורך להפעיל את מנגנון ועדת החריגים באופן תדיר ולתקופות ארוכות עד לאישור התקציב השנתי, מטיל אחריות על הוועדה לאשר התחייבויות והוצאות כספיות בהיקפים גדולים לפני אישור חוק התקציב בכנסת. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח המצב הקיים, על הממשלה בכלל ומשרד האוצר בפרט להידרש לסוגיה זו ולשקול חלופות או תוספות למנגנון הקיים. משרד מבקר המדינה מעיר כי חוסר הדיוק ברישום ההתחייבויות ואי- רישום פריסת המזומנים בגינן ידועים לכל הגורמים הנוגעים בדבר זה שנים. על אגף החשכ"ל ליזום מהלך לטיוב הרישום של ההתחייבויות של משרד התחבורה ושל כלל משרדי הממשלה, באופן שהוא ישקף נכונה את המציאות. הדבר מקבל משנה חשיבות לנוכח יישום מנגנון ה"נומרטור" והיקף ההתחייבויות העצום של משרד התחבורה. | בכל אחת מהשנים 2013 ו-2014 תקנות נוהלו בחריגה מתקציב ההרשאה להתחייב, לעתים בסכומים גדולים מאוד, דבר שהוא כאמור בגדר עבירה מינהלית. בחלק מהמקרים התקיימה חריגה גם ברמת התכנית, ולכן מדובר אף בחריגה מחוק התקציב השנתי. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על חשב משרד התחבורה דאז להתריע על החריגות האמורות ולמנוע אותן. | 1,035 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . תפקוד אגף הרישוי והכשרת הנהגים לדעת משרד מבקר המדינה על אגף הרישוי לבדוק את תקינותן של המערכות הממוחשבות לניהול הבחינות התומכות בתהליכי העבודה, ולוודא כי הן עונות לכללי העבודה שנקבעו. בפרוטוקול ישיבה ממאי 2014 בהשתתפות הסמנכ"ל הבכיר לתנועה ומנהלי המחוזות צוין כי הקצאת הבחינות בימי שישי מבוצעות בצורה ידנית, וכי התערבות ידנית במערכת יוצרת בעיה כיוון שהיא מאפשרת הקצאה של מבחנים למורים מוכרים ומועדפים. לדעת משרד מבקר המדינה גם בימי שישי על משרד הת חבורה להקצות את הבחינות רק באמצעות המערכת הממוחשבת ובאופן שישמור על שוויוניות ההקצאה. משרד מבקר המדינה מעיר כי מצב שבו ראש הצוות מחליט לאיזה בית ספר הוא מצוות את עצמו הוא מצב בלתי רצוי שמוטב להימנע ממנו. כמו כן למרות המחסור בבוחנים, ראשי הצוותים עורכים פחות בחינות ביום ודבר זה גורם להארכת זמן ההמתנה של התלמידים למבחני הנהיגה המעשיים. כל זאת אף שאין זה ברור כלל וכלל אם למלאכת שיבוץ הבוחנים אכן נדרש מספר השעות החודשיות המוקדש למטלה זו. לדעת משרד מבקר המדינה על משרד התחבורה להחיש את קידום נושא חיובו נהג חדש ברכב ציבורי וברכב כבד בתקופת החניכה. דרישה זו עשויה להעלות את רמת מיומנותם של נהגים אלה ולקדם את נושא הבטיחות בדרכים עד מאוד. משרד התחבורה לא המציא למשרד מבקר המדינה סיכומי דיונים של תהליך קבלת ההחלטות המפרטים את תהליך בחירת החלופה שנבחרה בסופו של דבר. כתוצאה מכך לא ניתן לקבוע אם נעשתה עבודת מטה ראויה קודם קבלת ההחלטה. לדעת משרד מבקר המדינה, ביצועה של עבודת מטה כזו מתחייב במיוחד נוכח אופי השירות המופרט - הפעלת סמכות שלטונית מובהקת של מתן רישיונות נהיגה. עבודת מטה כזו מצריכה את בחינת מכלול השיקולים הרלוונטיים, ולא רק הכספיים, ובהם גם משמעותה של הפרטת סמכות שלטונית מובהקת וההשפעה הנובעת מאצילותה של סמכות זו לגורם שאינו ציבורי ועל יכולתה של הרשות הציבורית לקיים את החובות שהטיל עליה החוק25. .מלוח 4 עולים פערים גדולים בזמן הממוצע של ה שהות בין סניף באר שבע לבין סניף חיפה, 45 דקות ו -24 דקות בהתא מה. כמו כן בש תי הפעולות השכיחות בסניף באר שבע נמצא כי אחוזי הנטישה היו גדולים (26% בפעולות אשנב -כל-19% בחידושי רישיון), וכי 3,000 אזרחים המתינו יותר מ -50 דקות עד להשלמת השירות (52% ממקבליהשירות באשנב-כל -36% ממקבליהשירות לחיד וש הרישיון). לדעת משרד מבקר המדינה, הקמת עמדות שירות ממוחשבות למתן שירות לאזרח המ קטינות את מספר הפניות לסניפים ופעולות אחרות שנקט משרד התחבורה הן צעדים נכונים ומבורכים. עם זאת, העומס בחלק מהסניפים מצביע על כך שהביקוש לשירות הוא רב, ולכן כל עוד יש ביקוש, על אגף הרישוי לשקול להאריך את שעות הפעילות ולהרחיב את פעילות קבלת הקהל בימים מסוימים גם לשעות אחרי הצהריים, ועליו למצוא דרכים נוספות להקלת העומס, לקיצור זמני ההמתנה ולשיפור השירות. | לדעת משרד מבקר המדינה על משרד התחבורה לטפל בכל בעיות התשתית בסניפי הרישוי, הנזכרות לעיל, הפוגעות בשירות לאזרח כדי למנוע אירועים כפי שתואר לעיל. | 1,036 |
רשות מקרקעי ישראל . ניהול ותפעול של אתרי תיירות באגן העיר העתיקה בירושלים אופן ביצוע הסכם 2012 , התנהלות החברה מול העמותה ותשובת העמותה האמורה - כל אלה מעידים כי החברה מסרה לעמותה בפועל לא רק את תפעול פיר וורן אלא גם את כל הקשור בניהולו ובפיתוחו. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה על מחדלה ועל התפרקותה מסמכויות ניהול ופיקוח בנוגע לפיר וורן. משרד מבקר המדינה מעיר לרט"ג כי תפקידו של מנהל גן לאומי סובב חומות הוא מרכזי ומהותי בכל הנוגע לפיקוח על ההתקשרות של רט"ג עם העמותה ולתפקודה כמנהלת עיר דוד וכמפקחת על קיום הסכם התפעול. על רט"ג למנוע בעתיד מצב שבו פועל גן לאומי סובב חומות ללא מנהל ייעודי במשך פרק זמן ארוך. משרד מבקר המדינה מעיר כי אם יוחלט ליישם את המיזם, על רט"ג ורשות העתיקות לקבוע את אופן ההתקשרות ביניהן בעניין, ובכלל זה את גדרי האחריות של כל אחת מהן, והכל בכפוף לכללי המכרזים. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי הדוחות נועדו לאפשר לה לקיים בקרה על הנעשה בפיר וורן, כחלק מהניהול והפיקוח שלה, וכן לקבוע את דמי השכירות הראויים. נמצא כי ועדת ההיגוי, שלפי הסכם 2012 הייתה אמורה לקבוע פרוגרמה לפיתוח פיר וורן, לא התכנסה, וכי החברה לא הייתה מעורבת כלל בניהול, בהפעלה ובתחזוקה שלו. .הסעיף דוח פירוט .2012 -1998 .(הוגש בפברואר .2013) דוחבדבר הכנסות .והוצאות אתר תיירותי .עיר דוד .(הוגש בנובמבר 2013) דוחבדבר הכנסות | הביקורת העלתה כי בשנת 2012 בוצעו רוב העבודות שצוינו בחשבוניות בבריכת השילוח ובבית המעיין, המצויים בעיר דוד, אך אינם חלק מפיר וורן. בשנת 2013 הכירה החברה בהוצאות העמותה בסך כ - 175,000 ש"ח, על סמך חשבוניות לגבי ביצוע עבודות שהזמינה חברת בת של העמותה ב"בית שלם"27 . .החברה מימנה את כל העבודות האלו, בלי שהשתתפה בהחלטות לבצען משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי כחברה ממשלתית לא היה ראוי שתסכים בהסכם 2012 להכיר בהשקעות של העמותה, שהיא עמותה פרטית, בפיתוח השטח שבבעלותה, ושתכיר בפועל בהוצאות של העמותה ושל חברת בת שלה כהשקעות של החברה בפיר וורן. לדעת משרד מבקר המדינה, הכרת החברה בהוצאות אלה משמעותה ליקוי ברישום החשבונאי שלה, שכן אין מדובר בהשקעה בנכס של החברה. | 1,037 |
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים . המאבק בתאונות הדרכים ותפקוד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לדעת משרד מבקר המדינה, על הגורמים המעורבים ב נושא - הרשות והמשטרה - לבחון את היתכנות הפעלת הפרויקט במטרה להגדיל את ההרתעה והמודעות וכך לסייע בצמצום תאונות הדרכים. לדעת משרד מבקר המדינה, על כל הגופים הנוגעים בדבר לבחון את הצורך בהסדר מינהלי ותקציבי לתגבור מערכת השפיטה בתחום התעבורה כדי לחזק גם בדרך זו את ההתמודדות עם עבירות התנועה ותאונות הדרכים. לדעתמשרד מבקר המדינה יש לראות בחומרה את העובדה שמשרד התחבורה אישר את סכום ההתחייבות לתשלום לגלי צה"ל עוד לפני שמועצת הרשות עצמה אישרה את תקציב הרשות ולפני שהנהלת הרשות אישרה את ההתקשרות. משרד מבקר המדינה מעיר כי התנהלות זו מנוגדת למהות החוק, וכי כל עוד לא שונה חוק הרשות, מן הראוי שהרשות תקבע באופן עצמאי את הקצאת התקציבים שבאחריותה. לדעת משרד מבקר המדינה, אישור תכניות עבודה ותקצובן בסוף השנה פוגעים באפשרות לנהלן כנדרש ופוגעים ביעילות ניצול התקציב, ולעתים עלולים למנוע השלמת ביצוע פעולות מתוכננות. עולה כי במועד סיום הביקורת עדיין לא יושמה המלצת ועדת סגיס להקים יחידה ארצית מקצועית לאכיפת חוקים הנוגעים לכלי רכב כבדים. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשטרה לפעול בהקדם להקמת יחידה כאמור, ולהכשיר את עובדיה ב אופן מקצועי במגוון נושאים ייעודיים הנוגעים לתחום המשאיות, כגון ריתום משא ושימוש בנתוני הטכוגרף לבדיקת חריגה מתקנות שעות מנוחה. משרד מבקר המדינה מעיר כי משרד התחבורה לא בחן את האפקטיביות של מימון אכיפה של נסיעת כלי רכבים לא מורשים בנת"צים להגדלת הבטיחות בדרכים והתועלת מכך, ולכן מוטלת בספק הקצאת תקציבים כאמור לפעילות זו על פני הק צאתם לפעילויות אחרות. יתרה מזו, בדוח של מבקר המדינה שעסק ב פעילות המשטרה בנושא אכיפת עבירות תנועה באמצעות מצלמות א-335 , צוין כי המשטרה לא טיפלה ביעילות בדוחות התעבורה שהופקו באמצעות מערך המצלמות. הירידה בתקציב הרשות עלולה לפגוע ביכולתה לסייע לגופים ומשרדים ממשלתיים אחרים במאבק בתאונות הדרכים. לדעת משרד מבקר המדינה, על הממשלה להתייחס לחשיבות המאבק בתאונות הדרכים, בעת קביעת תקציב הרשות. | לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שאחד הגורמים העיקריים לתאונות דרכים הוא הגורם האנושי, הטמעת הרגלי בטיחות כבר מהגיל הרך היא נדבך הכרחי בשיפור הבטיחות בדרכים והיא עשויה להשפיע לטווח הארוך על הרגלי המשתמשים בדרך ובמערכות התחבורה, לעומת ההשפעה המוגבלת של מערכת האכיפה. חשיבות החינוך התעבורתי מתעצמת בייחוד בהיעדר גורם אחר אשר מלמד את התלמידים והנהגים הצעירים את כללי ההתנהגות בכביש ובמדרכה ומזהיר מפני הסכנות בדרכים. | 1,038 |
משרד האוצר . הקרן לסיוע לעסקים במצוקה - משרד האוצר לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האוצר לבדוק, מדגמית, את נכונות הסכומים שמעסיקים ציבוריים מעבירים למדינה עבור הקרן לעסקים במצוקה. הבדיקה נחוצה במיוחד מפני שמדובר בגביית סכום שלפי אומדן משרד האוצר אמור להגיע ליותר מ-200 ,מיליון ש"חומכיוון שמרבית המעסיקים לא המציאו את האישור הנדרש מרואה החשבון לעניין זה. .הממשלה מסייעת לעסקים באופן שוטף. הסיוע נדרש במיוחד בעתות משבר כלכלי במדינה, לעסקים הנקלעים למצוקה שיש סיכוי להבריא אותם ולהעלותם על דרך המלך. בעקבות משבר כלכלי שפקד את העולם בשנים 2009-2007 והשפיע גם על מדינת ישראל, החליטה הממשלה לנכות כספים מכל העובדים במשק. חלק מהכספים יועדו לפנות מקורות בתקציב המדינה, וחלקם יועדו להקים קרן סיוע לעסקים במצוקה. לפי אומדני משרד מבקר המדינה המקורות הכספיים לקרן היו אמורים להגיע לכ-700 .מיליון ש"ח עד אפריל 2016 נגבו רק חלק מהכספים המיועדים לקרן (כ-150 )מיליון ש"ח, ובמשך כשש שנים לא הגיעו ליעדם, משום שהקרן לא הוקמה ולא הופעלה במועדה. בשנת 2009 , חרף הוראות חוק ההתייעלות, הוחלט לוותר על גביית הכספים מעובדי המגזר הפרטי בלי נימוקים כתובים ולמעשה נוצרה הפליה בין עובדים ממגזרים שונים. רק לאחר כשבע שנים פעל משרד האוצר לעגן בחוק את ביטול הגבייה מהמגזר הפרטי. מהממצאים שהובאו לעיל עולים ליקויים בתהליכי הגבייה והניהול של כספי העובדים . נמצא כי רק כעבור כשבע שנים מאז החלטת הממשלה להקים קרן לעסקים במצוקה, הוקמה הקרן כך שבתקופת המשבר הכלכלי לא הייתה קרן פעילה לצורך סיוע לעסקים במצוקה. בעבר עמד משרד מבקר המדינה28 על הצורך בפיקוח על העסקים המקבלים סיוע במהלך התקופה להחזיר את כספי המדינה. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח לקחי העבר מהפעלת קרנות לעסקים במצוקה, על משרד האוצר ומשרד הכלכלה והתעשייה לקיים בקרה הדוקה על תפקוד העסקים המקבלים את הסיוע לאחר אישור הבקשה לסיוע. זאת על מנת לוודא שהם משתמשים בכספי הקרן כנדרש, וכי אכן ננקטים צעדים שיביאו להבראתם ויאפשרו להם להחזיר את ההלוואות בעתיד. משרד מבקר המדינה מציין כי פעולת משרד האוצר ליזום את החלטת הממשלה מספטמבר 2015 סללה את הדרך להקמת הקרן, אולם היה עליו לפעול בנחישות ולבחון חלופות, ובכללן פעולה כאמור כבר בשנת 2009 כאשר התברר שהחברים בפורום לא הצליחו להגיע להסכמה על מתווה להפעלת הקרן. במועד סיום הביקורת באפריל 2016 טרם פורסמה הצעת החוק וטרם הונח חוק בנושא על שולחן הכנסת. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר, כי עליו לנהל רישום מלא של הסכומים שנגבו מהעובדים, ולהביא מידע על הכספים שנגבו ודרך השימוש בהם לידיעת הציבור. זאת על מנת לאפשר פיקוח ובקרה נאותים, לקיים שקיפות ולוודא כי נשמרת השוויוניות ביחס לעובדים. הממשלה והכנסת ראו חשיבות רבה בהקמת קרן ל עסקים במצוקה בעלת משאבים הנאמדים על ידי משרד מבקר המדינה בכ-700 מיליון ש"ח. מהאמור לעיל עולה, שמשרד האוצר צמצם את מקורות המימון של הקרן בכ-%0727 , והקמת הקרן נדחתה בשבע שנים. חלק מפעולות משרד האוצר בוצעו באיחור רב ולעתים ללא קבלת האישורים הנדרשים . הואיל ומשרד האוצר לא פעל לגבות מהמגזר הפרטי, הנטל של מימון הקרן ל עסקים במצוקה נפל במלואו על השירות הציבורי, שלא בהתאם לחוק ההתייעלות. | לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האוצר לשקול את האפשרות לפנות לציבור העובדים , להסתדרות העובדים החדשה ולמעסיקים בשירות הציבורי שלא נכללו בצו, ואינם בין המוסדות שמשרד האוצר גבה מהם כספים בהתאם לחוק ניכוי דמי הבראה בשנת 2009 . מטרת הפנייה היא שגופים אלה יבדקו אם המעסיקים גבו מהעובדים מחצית דמי ההבראה בשנת 2009 , ואם נגבו דמי הבראה מעובדים אלה שלא לצורך, יש מקום לפעול להחזיר להם את הכספים לאלתר ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין. | 1,039 |
משרד האוצר . החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה בע_מ ופעולות המדינה לאיתור ולהשבה של נכסי הנספים - משרד האוצר משרד מבקר המדינה מעיר לחברה להשבה כי היה עליה לעדכן את תכניות הסיוע בהתאם לניצולן התקציבי. מן הראוי כי החברה גם הייתה מתייעצת עם הרשות לזכויות ניצולי שואה 53 , העוסקת בסיוע יומיומי לניצולים, לשם ניצול מיטבי של תקציב הסיוע. לדעת משרד מבקר המדינה, על החברה היה לעשות במהלך שנות פעילותה עבודת מטה הבוחנת את הסיוע הישיר לניצולים לעומת הסיוע העקיף, וזאת כדי לסייע לניצולי השואה באופן המיטבי. .משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי עליה להביא לידיעתו של משרד התרבות את נושא "אוצרות הגולה" לפני סיום פעילותה. על משרד התרבות לעשות כל שבידיו כדי להוציא לפועל מיזם חשוב זה. לדעת משרד מבקר המדינה, על החברה לוודא שתהיה התאמה בין עמידה ביעדים שנקבעו לעובד לבין גובה התגמול הניתן לו וכן לקבוע מתודולוגיה לחישוב התגמול. על החברה לנהוג בכספי הציבור שעליהם היא מופקדת באחריות ובקפדנות. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה להשבה כי פעלה באופן בלתי תקין כשהחלה לשלם תמריצים לפני קבלת אישור מהגורם המוסמך - ראש יחידת השכר ברשות - בפרט שתיקון החקיקה בנוגע לקיצור תקופת פעילות החברה, המצדיק לכאורה את תכנית התמריצים, התקבל רק כחצי שנה לאח ר מכן, במרץ 2014 . משרד מבקר המדינה מעיר לרשות החברות כי היה עליה לזרז את הטיפול בעניין תכנית התמריצים, בפרט בשל העובדה שהיא הייתה מודעת למעלה משנתיים לבקשת החברה. נוכח העובדה שתכנית התמריצים לעובדים בחברה עשויה להוות תקדים, על הרשות לפקח אחר עמידת החברה בכללים שנקבעו לתכנית התמריצים ולבדוק את עלויותיה לעומת התועלת המופקת ממנה. . משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי אין להסתמך על מגעים לקבלת כספים מגוף כלשהו לצורך הכנת תקציב סיוע שנתי. על החברה ו על כל הנוגעים בדבר לחתור לפתרון מהיר ומיטבי בעניין מניות אוה"ה שבהן היא מחזיקה . על החברה היה לבחון את תקציב הסיוע לניצולים שעמד לרשותה בפועל לקראת סוף 2014 ולהודיע על צמצום הסיוע במועד הקבוע בחוק לגופים הקבועים בחוק ולניצולים. בד בבד, כאמור לעיל, על החברה לקבוע לגבי כל אחד יורשים". ]להם[ מהנכסים שבניהולה אם יש "יסוד סביר להניח שלא יאותרו לדעת משרד מבקר המדינה, על החברה לממש נכסים הנכללים בקבוצה זו כך שתמורתם תשמש לסיוע לניצולי שואה לאחר התייעצות עם הרשות לזכויות ניצולי השואה. כמו כן, על החברה לשקול את היתרונות והחסרונות בהמשך ניהול ההליך המשפטי לעומת מימוש המניות היום והעברת התמורה כסיוע לניצולים. יעדי המימוש .(מספר הנכסים) מימוש בפועל .(מספר הנכסים) שווי המימוש בפועל משרד מבקר המדינה מעיר לחברה להשבה כי חברה א' הכינה תכנית מימוש לפי הזמנת החברה להשבה, וכי אם החברה להשבה לא הייתה מרוצה מהתכנית, היה עליה להגדיר באופן ברור את דרישותיה כך שהתכנית תתאים ליעדיה ולצרכיה. | משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי נוכח מועד סיום פעילותה הקרב של ונוכח משאביה המוגבלים, עליה לקבוע כללים מעודכנים, על פי חוק הנכסים, להגבלת משך חקירה לאיתור יורשים ולהתנהלות במקרה שבו מאותרים רק חלק מהיורשים. | 1,040 |
רשות הגז הטבעי . חיבור צרכנים לרשת החלוקה של הגז הטבעי . ההליך המורכב, הארוך והמסורבל של קבלת אישור מכון התקנים לבטיחות ציוד הקצה של הצרכנים, אשר היה כרוך בהתחקות אחר האישורים לתקינות הציוד שניתנו ליצרנים שנים קודם לכן, יצר תמריץ שלילי להסבה לגז הטבעי והבדיל לרעה צרכנים שבחרו לפתוח בהליך ההסבה כאמור מצרכנים שבחרו שלא לעשות כן ולא נדרשו לבדיקות תקינות ציוד הקצה. לדעת משרד מבקר המדינה, האטיות בקידום פריסתה של רשת החלוקה ובחיבור צרכנים לרשת זו ואי -הצבתם כיעד לאומי פגעו בעמידה של מדינת ישראל ביעד הפחתת הפליטות לסביבה שהציבה לעצמה, והצריכו התאמת אסדרה לקצב התקדמות פריסת רשת החלוקה בפועל. משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שלמכון לא היה ניסיון בתחום בדיקות הגז הטבעי, להבדיל מניסיונו לגבי בדיקות ריתוך, תהליכי חיבור של אביזרים פלסטיים או מתקני גפ"ם - ניסיונו אינו שונה מניסיונו של כל גוף בדיקה אחר בתחום זה. על כן היה ראוי שהממונה על התקינה היה בוחן אפשרות של הכפפת המכון לדרישות הסמכה או לחלופין לבקרה חיצונית על יכולתו לשמש גוף בודק בתחום זה . כמו כן, מאחר שמכון התקנים, כ מי ש אחראי להליך אימוץ תקנים המתבצע בוועדות התקינה, מרכז את הכנת התקן המגובש, ומאחר שהוא חייב בהסמכה בבדיקת הוראות שיקבע שר האנרגיה שלא במסגרת התקן, נוצרה מראית עין של תמריץ למכון לפעול להרחבת היקף התקן ככל האפשר - שכן בכך יורחבו בעצם התחומים שעליהם יחול הפטור הסטטוטורי הייחודי לטובת המכון. לדעת משרד מבקר המדינה - על משרד המשפטים, משרד האוצר, רשות הגז ומינהל תכנון למנף את שיתוף הפעולה ולעגן, במסגרת האפשרות החוקית הקיימת, הליך רישוי יעיל לדרישות בגין ההסבה, מבלי לאשר בכך חריגות בנייה קודמות. התקן המגובש במועד סיום הביקורת נועד להסדרת כללים טכניים להסבה לגז טבעי, הן לגבי ציוד חדש הן לגבי ציוד קיים או המשמש לצריכת מקורות אנרגיה אחרים, וכן לקביעת נהלים לבדיקת הבטיחות הנדרשת לצורך חידוש אישור התקינות. על מכון התקנים וועדות התקינה להשלים בהקדם את גיבוש התקן כאמור, לרבות אימוץ תקנים אמריקניים, הרלוונטיים לחלק נכבד מהציוד הקיים אצל הצרכנים. עליהם לוודא גם כי התקן המגובש יעמוד בהוראות חוק התקנים, לרבות ההוראה האוסרת לשנות תקנים בין -לאומיים אלא רק בנסיבות מיוחדות כאמור, הכול כדי שהתקן ישמש למטרות שלשמן נועד ולא כחסם להסבת מערכות לגז הטבעי. משרד מבקר המדינה מעיר למכון התקנים כי בתשובתו שבה נטען כי המכון היה כשיר לבצע את הבדיקות ובכך לייתר את הצורך בבדיקת צד ג' והעלויות הכרוכות בה הוא סותר את עמדתו מאוקטובר 2015 , שבה נטען כי אחד הקשיים בתהליך בדיקת תקינות ציוד הקצה הוא כי המכון נדרש להכרה מעמיקה של תקנים בין-לאומיים (אירופיים ואמריקניים) רבים החלים על מגוון צרכני הקצה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות הגז כי העלות הכבדה של חיבור צרכנים מרוחקים לרשת החלוקה, שחלק ניכר ממנה מושת על הצרכנים עצמם, יוצרת פערים כלכליים ניכרים בין צרכנים באזורי הארץ השונים ומשפיעה על כדאיות החיבור לגז הטבעי ועל כושר התחרות של המפעלים האמורים. נוכח המספר המועט כל כך של צרכנים מרוחקים שהתקשרו עם חברות החלוקה, מן הראוי כי משרד האנרגיה ישקול מחדש את החלטות הרשות, על פי מדיניות הממשלה לעידוד הפריפריה, ויבחן את הסיוע של המדינה לצרכנים המרוחקים, לרבות את זהות הגורם שצריך לשאת בעלות הנוספת של הנחת רשת החלוקה ליעדים המרוחקים ובעלות התפעול של קווי חלוקה אלו. | . משרד מבקר המדינה מעיר לרשות הגז כי כדי לממש את החלטת הממשלה לצמצום זיהום האוויר במפרץ חיפה, היא נדרשת להוביל שיתוף פעולה עם כלל הגורמים הממשלתיים, לרבות באמצעות התאמת התשתיות לצרכים העתידיים. ראוי כי רשות הגז ולא חברת החלוקה הייתה היוזמת של בחינת הצורך בהתאמת מערך רשת החלוקה לצרכים העתידים - כתחנות תדלוק בגז טבעי, על השינויים וההתאמות המתחייבים - בטרם יחל ביצוע העבודות להנחת הקו. תכנון ארוך טווח צריך להתחשב בכלל השימושים העתידיים כדי למנוע ככל האפשר את הצורך בהוצאה נוספת בעתיד, אשר ייתכן שתוטל על ציבור הצרכנים. | 1,041 |
תשתיות אנרגיה בע_מ . תש_ן - פיתוח ואחזקת תשתיות אחסנת דלקים והולכתם - תשתיות נפט ואנרגיה בע_מ משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה ולמשרד האוצר כי אי-השלמת החתימה על הסכם ההפעלה אחרי כ-15 שנה של משא ומתן אינה סבירה. על משרד האנרגיה ומשרד האוצר להחליט בהקדם בדבר הזכויות והחובות של תש"ן בנכסים המשמשים לפעילותה, ולהשלים בהקדם יחד עם תש"ן את גיבושו של הסכם ההפעלה, כדי לאפשר את פעילותה הסדירה של תש"ן לטווח ארוך. .משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה כי עליו לקבוע לוחות זמנים ברורים להכנתה של תכנית אב למשק האנרגיה ולסיים אותה בהקדם. עיכובים בגיבושה ובפרסומה עלולים לפגוע, בין השאר, בניתוח צורכי משק הדלק, בפיתוח תשתיות דלק ובאספקה אמינה של דלקים לצרכנים חיוניים בשעת חירום. כאמור, היעדר תכנית מצמצם את יכולת ם של גופי התכנון לקבל החלטות המאזנות בין צורכי משק הדלק לבין צרכים של תשתיות ותעשיות אחרות; צרכים סביבתיים; צורכי אוכלוסייה וצרכים עירוניים. משרד מבקר המדינה מעיר למועצה הארצית לתכנון ולבנייה כי הזמן הארוך והקשיים הרבים בדרך לאישור תמ"א 30 יש בהם כדי לפגוע פגיעה קשה בתכנון משק האנרגיה ובמרקם העירוני באזור חיפה. היעדר תכנית אב ותמ"א כוללת למשק האנרגיה בכלל, ולמפרץ חיפה בפרט, מקשה על הוצאתם לפועל של פרויקטים חיוניים נקודתיים, מחדד את חילוקי הדעות הנוקבים ומגביר את חוסר האמון ואת המתח בין השלטון המקומי לבין גורמים שונים במשק האנרגיה. לדעת משרד מבקר המדינה, אף על פי שתמ״א 30 משמשת עד לאישורה מסמך מנחה לתכנון תשתיות אנרגיה באזור מפרץ חיפה ועקרונותיה מנחים את המדיניות הנגזרת מתמ"מ 6 , בכל זאת יש סוגיות רבות ומורכבות שנדרש להסדירן. על המועצה הארצית לתכנון ולבנייה להעלות בפני הממשלה את הקשיים הנובעים מהיעדר אסדרה ומעיכוב בקבלת החלטות במשק האנרגיה, ולבקש מהממשלה לקבל החלטה על דרכי פעולה לאסדרתו מהר ככל האפשר, דרכי פעולה שיכללו את כל הבחינות והבדיקות הנדרשות, לרבות מגוון ההיבטים הסביבתיים. משרד מבקר המדינה מעיר למש רד האנרגיה ולמשרד האוצר כי ראוי היה להשלים את בחינת כדאיותו של הפרויקט בשלבי תכנונו המוקדמים. עליהם לקבל החלטה על אופן המימון הראוי של העברת תשתיות תש"ן לקרקעות הצפון ולספק לוועדה המחוזית את כל הנתונים הכלכליים הנדרשים. אם לא תתקבל החלטה כאמור בנוגע לאופן המימון הראוי עלול להיווצר קושי בהשלמת הכנתה של תכנית חפאג-1139. .חוסר הוודאות בדבר כמויות החומרים המסוכנים הצפויות להיפלט לאוויר עם אישור התכניות האלה, הקושי לזהות את מקור זיהום האוויר והיעדר נתונים מקיפים ומוסכמים על השפעתם של החומרים האלה על בריאות הציבור ועל הסביבה, מחייבים החלטה לאומית בדבר מידת ההצדקה לרכז תשתיות רבות כל כך באזור מסוים, שעלולות להגביר את רמות הסיכון הצפויות מכך לאוכלוסייה ולסביבה. לדעת משרד מבקר המדינה, אחד מסלעי המחלוקת לאישור תכנית קרקעות הצפון ונפח האחסון שמתוכנן באתר הוא אופן מדידת רמת זיהום האוויר באזור והדרך לאתר את מקורו. נוכח עמדתו של המשרד להגנת הסביבה שבאה לידי ביטוי בתשובתו למשרד מבקר המדינה ולפיה יש בידיו מידע מקיף על מקורות הפליטה המאפשר לו לקבוע דרישות מתאימות עבור המפעלים השונים על מנת להבטיח את הפחתת פליטות מזהמים לאוויר, עליו להשתמש במידע זה גם באזור קרקעות הצפון כך שהתכנית תיתן מענה הולם למשק האנרגיה לרבות בסוגיית נפח האחסון והדבר יאפשר פיקוח יעיל וקפדני על המזהמים ובמידת הצורך אף יאפשר להטיל עליהם סנקציות מתאימות. .כדי להבטיח אספקה סדירה של דלק למשק יש להפעיל משק דלק יעיל, בטיחותי ומודרני, וכן לפתח את תשתיות האחסנה וההולכה של הדלק ולתחזק אותן כנדרש. אף שחלפו כשני עשורים מאז שהחליטה הממשלה להסדיר את מכלול הפעילויות של משק האנרגיה, עדיין לא השלים משרד האנרגיה את גיבוש תכנית האב למשק האנרגיה ואת חקיקתו של חוק משק הדלק. עקב כך נבצר ממשרד האנרגיה להכין תכניות פיתוח ולקבוע כללי אסדרה מתאימים ועדכניים שיאפשרו את מימושן כדי להבטיח כי אספקת הדלק למשק תהיה איכותית ואמינה, וכי מידת הזמינות של הדלק תהיה רבה. ריבוי תכניות מתאר למשק האנרגיה הנמצאות בהכנה, והזמן הארוך החולף עד להשלמתן יוצרים קשיים בתכנון המשק, מעצימים את ההבדלים בין התכניות ואת הסתירות ביניהן ומובילים להוצאת כספים מיותרת. המחלוקות העמוקות בנושא תכנון תשתיות משק הדלק והעיכובים בהעברתן של תשתיות הדלק ממרכזי אוכלוסייה פוגעים באינטרס הציבורי של השמירה על איכות הסביבה, על בריאות הציבור ועל ביטחונו. היעדר אסדרה נורמטיבית עדכנית, עיכובים בהשלמתן של תכניות פיתוח במשק הדלק והקושי של המאסדרים לקבל החלטות מרחיקות לכת גורמים לדשדוש ולהתנהלות משברית של משק זה. בהיעדר נתונים מספקים על רמות הזיהום ועל השפעתן על בריאות הציבור, על אף המחקרים המעידים על השפעות אלה, נפגעת היכולת לקבל החלטות בנוגע לתכנון משק הדלק. נוכח המחלוקות בדבר חלקו של משק האנרגיה לזיהום בכלל, ולזיהום במפרץ חיפה בפרט, על הממשלה לשקול אם ריכוז תשתיות רבות באזורים הקרובים לאוכלוסייה הוא הכרחי, ולבחון מהן רמות הסיכון הצפויות הנשקפות עקב כך לאוכלוסייה ולסביבה. עקב אי-מימוש התכנית להעברת המיכלים של תש"ן לקרקעות הצפון "מולכדה" החברה - תש"ן מעוניינת להקים מתקנים חדישים ברמה הבטיחותית הגבוהה ביותר, אך משיקולי בטיחות היא נאלצת להמשיך להשקיע כספים רבים במתקנים הקיימים. בהיעדר פתרון אחר יש להבטיח כשירות מיטבית של התשתיות הקיימות, ועל המאסדרים השונים לפעול בשיתוף תש"ן בתוך זמן סביר ליישום כל הצעדים הנדרשים בתחום איכות הסביבה, התכנון והבטיחות. כדי להבטיח רציפות תפקודית של משק החשמל בנסיבות שבהן לא תתאפשר אספקת גז טבעי, וכדי להבטיח אספקה סדירה של דלק לצרכים ביטחוניים, על משרד האנרגיה, משרד האוצר ורשות החשמל לשקול דרכים לקידום הפרויקט לשדרוג קווי הולכת הדלק. תחנות פרטיות לייצור חשמל אינן ערוכות לזמן חירום משום שאינן מחוברות לתשתיות הולכת דלק ארציות. ולכן קיים חשש ממשי שבזמן חירום, אם ייווצר מחסור בגז שילווה בקשיים של חברת החשמל לספק חשמל בכמות הנחוצה, הן יושבתו, אף שמדובר בשירות חיוני ביותר למשק. על משרד האנרגיה ומשרד האוצר למצוא לכך פתרון ללא דיחוי. משרד מבקר המדינה מעיר לוועדה להיערכות לרעידות אדמה ולמשרד האנרגיה כי עליהם לגבש עם המומחים בתחום הנחיות שיהיו בסיס לתכנון מתקני נפט חדשים בכלל ולתכנון מתקנים חדש ים בקרקעות הצפון בפרט. כמו כן, על תש"ן ומשרד האנרגיה לבחון אם כל המתקנים הקיימים צפויים לעמוד ברעידות אדמה החזויות (על פי התרחיש) ולבחון את הצורך בחיזוקם. | . לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח תלותו של המשק באספקתו הסדירה של החשמל, ולנוכח הסיכונים העלולים למנוע את רציפות הזרמת הגז הטבעי, יש חשיבות עליונה לפריסה מיטבית ומהירה של קווי הדלק כדי לגבות את מערך הגז הטבעי. על משרד האנרגיה ורשות החשמל לבחון דרכים לקידום הפרויקט, ועל משרד האנרגיה ותש"ן לדאוג ליישום הפתרון שיוחלט עליו בלוח הזמנים המהיר ביותר האפשרי. | 1,042 |
התעשייה האוירית לישראל בע_מ . הבקרה על יישום החלטות הדירקטוריון וההנהלה בתעשייה האווירית לישראל בע_מ בהקשר לאמור לעיל יש לציין, כי אף שחלק ניכר מההחלטות שהתקבלו בוועדת הכספים החל מיוני 2013 לא יושמו עד מאי 2015, ,כמתואר לעיל בביקורת לא נמצא כי יו"ר ועדת הכספים הגיבה לדוח המעקב בנוגע לסטאטוס יישום החלטות הוועדה, שמסר לה מזכיר החברה בפברואר 2015 . כמו כן, לא נמצא כי יו"ר הוועדה ביקשה ממזכיר החברה להמשיך ולקבל עדכונים בנוגע לסטאטוס יישום החלטות ועדת הכספים שטרם יושמו. משרד מבקר המדינה מעיר, כי ראוי שבהערכת העלות והתועלת הצפויה משימוש במערכת ממוכנת ייטלו חלק גורמים נוספים בהנהלת התע"א, כדי לאפשר התייחסות ובחינה מערכתית של התועלת שתושג בפעילות התע"א כתוצאה מייעול ביישום החלטות הדירקטוריון והבקרה עליהן. 2. בדוחות שפרסם משרד מבקר המדינה בעבר, הנוגעים לפעילות התע"א, עלו בין היתר ליקויים הנוגעים ליישום חלק מההחלטות שקיבל הדירקטוריון , אשר יש בהם כדי להצביע גם על פגמים בפיקוח ובבקרה. להלן הפרטים: לדעת משרד מבקר המדינה, בבקרה כזו אין כדי להציג את המצב לאשורו, כיוון ש ברוב המקרים המבקר הפנימי , מר י' נוס, לא וידא שההחלטות אכן יושמו, אלא הסתמך טכנית על גורם בקרה אחר, ולא על מידע שהתקבל מהגורמים האחראים לביצוע ההחלטות. משרד מבקר המדינה מעיר לתע"א על היעדר התייחסות בנהליה לפעילות מזכיר החברה בהקשר לבקרה על יישום החלטות הדירקטוריו ן וועדותיו, ובכלל זה דיווח שוטף ליושבי ראש ועד ות הדירקטוריון הרלוונטי ות בנוגע לסטאטוס יישום ההחלטות שהתקבלו. כמו כן, לא נמצא בתע"א כי בשנים 2014-2012 דיווח מזכיר החברה, מר ש' חמי, ליושבי ראש ועדות הדירקטוריון בנוגע לסטאטוס יישום החלטות שהתקבלו. במסמכי התע"א לא נמצאו כל תימוכין לדיווחים של המזכיר ליו"ר הדירקטוריון בעניין סטאטוס יישום ההחלטות שקיבלו הדירקטוריון וועדותיו. כמו כן, לא נמצאו תימוכין לפגישות האמורות , דהיינו סיכומי דיון ובהם עיקרי הנושאים שהועלו ופירוטם. אשר לפעילות הדירקטוריון בהקשר זה יש לציין, כי היא לא הייתה מספקת בכל הקשור לבקרה על יישום החלטותיו. משרד מבקר המדינה מעיר , כי שיטת המעקב הידנית לפיקוח ולבקרה אחר יישום החלטות הדירקטוריון שדלעיל, אינה מאפשרת לגורמים הנוגעים להחלט ות להיחשף באופן שוטף לסטאטוס יישומ ן, לרבות ההחלטות שטרם יושמו, לקבל רישום מרוכז של ההחלטות שעדיין יש ליישם, ולשתף ביעילות את המידע הנוגע בין כל המעורבים בתהליך. נוכח זאת, מן הראוי שהתע"א תבחן הפעלתה של מערכת ממוחשבת, במקום השיטה הידנית, מתוך מטרה לתת מענה לסוגיות אלה. . משרד מבקר המדינה העלה, כי רקביולי 2014 , כעבורכשנתיים וחצי מאז החלטת ועדת הביקורת בדצמבר 2011 כי תוצג בפניה הצגה סטטיסטית של הנסיעות לחו"ל, נמסר לה דיווח בעניין זה. יצוין, כי נתוני השלמה בנושא נמסרו לוועדה אחרי עשרה חודשים נוספים, במאי 2015 . משרד מבקר המדינה מעיר, כי בדיונים שהתקיימו בוועדה ביולי 2014 ובמאי 2015 לאהעירה הוועדה על האיחור של מספר שנים בהצגת הנושא, ביחס ל מועד שבו דרשה הוועדה לקבל את הדיווח, ולא דרשה הסבר ממזכיר החברה לשאלה מדוע לא העלה את דבר אי-הדיווח בפני ה. | בביקורת עלה, כי עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2015 , התע"א לא עדכנה את נהליה בנושא. בדומה למקרים אחרים שפורטו לעיל, גם במקרה זה לא נמצא כי הבקרה אחר יישום החלטות בתע"א העלתה מבעוד מועד את הנושא בפני ועדת הכספים. | 1,043 |
קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים . קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי בנובמבר 2014 נדון התיקון המוצע לפקודת התעבורה בוועדת הכלכלה של הכנסת, אולם בעקבות פיזור הכנסת כעבור כחודש, החילה עליו הכנסת העשרים באוקטובר 2015 דין רציפות. עד מועד סיום הביקורת, פברואר 2016 ., לא הושלם הליך החקיקה לדעת משרד מבקר המדינה על משרד המשפטים ועל משרד התחבורה לפעול ביתר שאת כדי להשלים את הליך החקיקה בהקדם, נוכח מספרם הרב של כלי הרכב בישראל שאינם מבוטחים בביטוח חובה, בייחוד כאשר שיעור גדול מתוכם משמשים לתחבורה ציבורית ולהסעת המונים. נמצא כי על אף המאמצים שנעשו בשנים האחרונות, מערך הפיקוח על קרנית טרם הוסדר, וטרם נקבעה מסגרת חוקית מתאימה לפעילותה הייחודית של הקרן שתאפשר פיקוח זה. לדעת משרד מבקר המדינה חשוב שאסדרת הפיקוח על אופן ניהול התאגידים הציבוריים, ובכלל זאת קרנית, תעוגן בחוק ולא תהיה תלויה במידת שיתוף הפעולה בין הגופים. על כן על הממשלה לפעול לקידום החקיקה כאמור. בשל התנגדותו של אגף שוק ההון לנוסח התיקון שהציעה קרנית, לא אושר תיקון התקנון בוועדת החוקה. עד מועד סיום הביקורת, פברואר 2016 ., טרם הושלם תיקון תקנון קרנית משרד מבקר המדינה מעיר כי על אף הזמן הרב שחלף מאז החלו המאמצים להסדרת הפיקוח על קרנית, טרם הגיעו קרנית, משרד האוצר ומשרד המשפטים להסכם על מתווה פיקוח ראוי. נוכח חשיבות פעילותה של הקרן בפיצוי נפגעי תאונות דרכים והיקף הנכסים הנרחב שהיא מנהלת, על הצדדים לפעול בהקדם להסדרת הפיקוח על הקרן. ,לדעת משרד מבקר המדינהמן הראוי להסדיר בנוהל את הליכי מינוי חברי המינהלה ואת הליכי המינוי של מינהלת קרנית וועדותיה. זאת, בין היתר, כדי למנוע מצב שבו המינהלה פועלת ללא יו"ר קבוע, ועם מספר חברים קטן יותר מהקבוע בחוק. על קרנית לפרט בבירור בתקנון הקרן את הרכב המשתתפים ומניינם בישיבות המינהלה ובוועדותיה, את תדירות ההתכנסות של המינהלה וועדותיה ואת סוג ההחלטות המחייבות את נוכחותם של כל חברי המינהלה. ישיבות .מינהלה מספר חברי .מינהלה מכהנים מספר חברי מינהלה .שנעדרו מהישיבה עוד עולה מלוח 1 כי בכ-60% מ-22 ישיבות המינהלה שהתקיימו בשנים2015- 2011 , לא נכחו בישיבות כל חברי המינהלה, וכי בשני מקרים נכחו בישיבה שני חברי מינהלה בלבד. למשל, תקציב הקרן לשנת 2012 אושר בישיבת מינהלה20 שבה נכחו רק שני חברים מתוך ארבעה. משרד מבקר המדינה מעיר כי אף על פי שחוק הפלת"ד ותקנון קרנית אינם קובעים מניין חוקי לישיבות המינהלה, אין זה ראוי כי רוב ישיבות המינהלה יתקיימו בהרכב חסר, ואף חמור מכך, שהחלטות מהותיות, כגון תקציב הקרן, יתקבלו בנוכחותם של שני חברי מינהלה בלבד. עם זאת, נמצא כי הנוהל אינו מפרט בכל כמה זמן על המינהלה לבחון ולקבוע את הרכב ועדותיה , ואינו מציין את מספר החברים שעל מינהלת הקרן למ נות לכל ועדה. | מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי אף שבוועדת הביקורת של קרנית, שהתכנסה בנובמבר 2011, הדגיש מבקר הפנים כי תחום ההשקעות צריך להיות מבוקר מדי שנה בשל היותו אחד מנושאי הליבה של הקרן, משנת 2011 לא נערכה ביקורת פנימיתבנושא זה. | 1,044 |
הרשות הממשלתית למים ולביוב . תאגידי המים - התקשרויות וניהול מבקר המדינה מעיר לתאגי ד רמת גן כי הארכת תקופת ההתקשרות עם הקבלנים בלא אישור ועדת המכרזים ומסירת עבודות לקבלנים לפני אישור כאמור, הן בבחינת הצבת עובדה מוגמרת לפני ועדת המכרזים, ולמעשה הדבר מאיין את סמכותה לבחון את ההתקשרות לפני אישורה. אופן העסקה זה היה שיטתי ולא עלה בקנה אחד עם תקנות חובת המכרזים. מבקר המדינה מעיר לתאגיד מי רמת גן כי על פי נהליו ועל פי כללי מינהל ציבורי תקין, היה עליו לחתום על הסכם בכתב עם הקבלן לפני הארכת ההתקשרות, על מנת לאפשר הן בקרה טובה יותר של הנהלת התאגיד על התאגיד והן בקרה חיצונית על התאגיד. מבקר המדינה מעיר לתאגיד מי רמת גן כי עובדת היותו של התאגיד בתקופת הקמה, אינה מאפשרת לו לפעול שלא לפי ההנחיות הקבועות בתקנו ן התאגיד שאישרה רשות המים ושלא לפי הוראות חוק חובת המכרזים ותקנותיו. עוד יוער כי מהאמור לעיל עולה שגם לאחר ספטמבר 2014 , המועד שבו אימץ התאגיד את נוהל ההתקשרויות , לא הוטמע בו הנוהל כהלכה, וההתקשרויות שבוצעו עם הקבלנים בשנת 2015 ובפרט לאחר 31.3.15 , לא עלו בקנה אחד עם נוהלי התאגיד ואף לא עם הוראות חוק חובת המכרזים ותקנותיו כמפורט לעיל. לפיכך על התאגיד לפעול ביתר שאת להטמעת הנהלים ולבצע את התקשרויותיו בהתאם לחוק חובת המכרזים ותקנותיו. עוד יצוין כי גם בהסכמים שנחתמו עם קבלן א' לביצוע חלק מהעבודות צוין במפורש כי הארכת ההסכמים היא "לצורך סיום ביצוע העבודה בלבד". למרות זאת בפועל קיבל קבלן א' תשלום בעד עבודות חדשות בהיקפ ים ניכרים שביצע לאחר 31.3.15 ,, ואשר חרגו מההסכמים הספציפיים שנחתמו עמו כמפורט לעיל. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את מסירתן של עבודות בהיקף כספי כה גדול לקבלנים א', וב', שלא לפי תמונת המצב שהוצגה לוועדת המכרזים. מבקר המדינה מעיר לתאגיד כי בפרוטוקול של ישיבת הוועדה שנערכה ב- 7.5.15 צוין במפורש כי הארכות ההסכמים נועדו לביצוע עבודות ספציפיות בלבד, ובהארכות ההסכמים עם הקבלנים א' וב' צוין במפורש כי הם הוארכו לצורכי ביצוע עבודות ספציפיות, שאף פורטו בהארכות ההסכמים עמם, אין כל אזכור, לא בפרוטוקול הוועדה ולא בהסכמים החדשים, להסכמי המסגרת ולהארכה שלהם. בפועל מסר התאגיד לקבלנים עבודות החורגות מאותן עבודות ספציפיות, זאת ללא אישור מוועדת המכרזים כנדרש. מבקר המדינה מעיר עוד לתאגיד מי רמת גן כי אם עבודות מתמשכות מעבר לתקופה הנקובה בהסכם יש להאריך את תקופת ההסכם באופן שהעבודות לא ימשיכו להתבצע בלא הסכם תקף. המשך ביצוע עבודה על ידי קבלן אף שההסכם עמו פג, הינו בניגוד לנהלי התאגיד ובניגוד לכללי מינהל תקין. נוכח כוונתו של התאגיד לסיים את ההתקשרות עם הקבלנים אותה שנה מחד, ונוכח היקפן הגדול של העבודות וחשיבותן מאידך, היה עליו להביא לפני ועדת המכרזים את מלוא היקף העבודות. כמו כן, היה על ועדת המכרזים לדון ולאשר את ההתקשרויות עם הקבלנים באופן מפורש ומפורט, באופן שיאפשר פיקוח ובקרה נאותים על עלות הפרויקט ומשך ביצועו. משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד מי לוד כי ההסכם בינו ובין היועץ היה צריך להיות תואם להחלטת ועדת המכרזים, וכי היה עליו לחתום על הסכם ההתקשרות עם היועץ ולהוציא את הזמנת העבודה לפני תחילת ההתקשרות. | משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד כי כוונת רשות המים לעדכן את כללי תאגידי המים והביוב, ובכלל זה להטיל עיצום כספי על תאגיד שאינו פועל כנדרש, בין היתר בתחום תקינות מדי המים, פורסמה כבר באוקטובר 2013 , והעדכון נכנס לתוקפו רק בתחילת ינואר2015 ,. מכאן עולה שלתאגידי המים ובכלל זה לתאגיד מי ביאליק, ניתנה שהות מספקת להיערך להחלפת מדי המים, ובכלל זה לקיים מכרז פומבי כחוק. לפיכך אילוצי לוחות הזמנים אינם יכולים לשמש עילה לפטור ממכרז פומבי, כך יוצא שההתקשרות עם חברה א' בוצעה בניגוד לחוק חובת המכרזים ותקנותיו. | 1,045 |
כביש חוצה ישראל בע_מ . תפעול ובקרה של פרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי - חברת כביש חוצה ישראל בע_מ הביקורת העלתה כי אף על פי שהרשות הממונה, משרד התחבורה ואגף החשב הכללי דנים בהרחבת החניון זה יותר משנתיים, הם טרם הכריעו בסוגיות הקריטיות. לדעת משרד מבקר המדינה, עקב תפוסתו הכמעט מלאה של החניון וחיוניותו לציבור המשתמשים, ראוי שהגורמים הנוגעים בדבר יגיעו בהקדם להסכמה בעניינן של כל המחלוקות כדי להחיש את ביצוע הפרויקט. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שההידברות של נציגי המדינה עם הזכיין וההתנהלות מולו יהיו מתואמות, מגובשות ואחידות. לכן על החברה, אגף החשב הכללי ומשרד התחבורה לגבש דפוסי פעולה ודרכי התדיינות מוסכמים, כדי שכל הגורמים המעורבים בכך יהיו מעודכנים בכל העובדות וההתפתחויות, כל אחד בתחום אחריותו. הביקורת העלתה כי עקב הביקוש הרב לשימוש בכביש 6 , שאף הולך וגובר בהתמדה, יש בו עומסי תנועה בשעות מסוימות, וזאת על אף ההרחבות שבוצעו בו. עוד העלתה הביקורת כי המשתמש בכביש בשעות העומס נדרש לשלם את מלוא האגרה על אף ההאטה שחלה במהירות הנסיעה בשעות אלה. יצוין כי בהסכם הזיכיון לא נקבעה מהירות מינימלית לשירות ולא נקבע מנגנון המפצה את המשתמש, בהנחה או בהחזר סכום האגרה, עקב האטה ניכרת במהירות הנסיעה, הנובעת מעומסי תנועה או מסגירת נתיב עקב תאונת דרכים. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי כי, משרד התחבורה ואגף החשב הכללי ישמרו על זכות ה של המדינה לערוך בדיקה עתית על ידי הרשות הממונה עבור המדינה, וזאת כדי לשמור על העיקרון הקבוע בתקנות לפיו הזכיין אינו צריך להרוויח או להפסיד מאכיפת הגבייה. היעדר מדידה חשבונאי ת מוסכמת גרם בשנים שבהן פועל כביש 6 למחלוקות, להתדיינויות ולשימועים ממושכים שדחו את ההפחתה של הפיצוי והחזר ההוצאות, גרמו לצבירת עודפי גבייה על חשבון הציבור, ולהגעה לפשרות בשיעורי ההפחתה של הפיצוי והחזר ההוצאות (ראו להלן בטבלה), ולהקצאת משאבים ניהוליים וכספיים רבים לטיפול בעניין. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי על פי כללי מינהל תקין, ראוי שהיא תכין דוח תקופתי מרוכז במסגרת כלי הבקרה שהיא מפעילה, כדי שתהיה בידה תמונה מלאה על רמת השירות שנותן הזכיין, לשם הפקת לקחים מאופן תפקודו וככלי להפעלת בקרות על הזכיין. לדעת משרד מבקר המדינה הסכמי פשרה, תיקונים ותוספות להסכם הזיכיון המקורי מעידים לכאורה על הכנה לקויה של המכרז, בעיקר בהיבטים תכנוניים וסטטוטוריים . עקב האמור לעיל עוכב ביצוע הפרויקט ו נגרם נזק כלכלי למשק המדינה. כמו כן, שינויים אלה בתנאיו הבסיסיים של ה מכרז המקורי שפורסם אינם עולים בקנה אחד עם חוק חובת המכרזים ועם מטרותיו. לדעת משרד מבקר המדינה על משרדי התחבורה האוצר להפיק לקחים מפרויקט זה ולפעול לפרסום מכרזים אשר יתבססו על מידע מלא, לאחר ביצוע הבדיקות הנדרשות באופן מעמיק, בעיקר כשמדובר בפרויקטים מורכבים וחדשנים. | הביקורת העלתה כי ב מועד סיום הביקורת, ארבע שנים וחצי לאחר שניתנה תשובתו האמורה של משרד התחבורה , טרם פעלה המדינה להפעלת הקו הנוסף לשדרות רוטשילד. | 1,046 |
משרד החינוך . תקציב משרד החינוך - היבטים בתכנון, בפיקוח ובבקרה משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי היעדר אמות מידה וכללי פעולה ברורים , אחידים ושקופים להקצאת שעות מתוך סלי מחוז המנוהלים על ידי מנהלי המחוזות , עלול לפגוע בעקרון השוויון ולפתוח פתח לשיקולים לא ענייניים. א. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי על אף שכבר בשנת 2009 הוא התריע על החריגות המתקיימות במוסדות החינוך בביצוע שעות ההוראה אל מול התקן שהוקצה להם, משרד החינוך לא נקט בצעדים הנדרשים כדי למנוע את החריגות האלו. ב. הביקורת מעלה שמנהלי המחוזות אינם מתעדים את הנימוקים להקצאת שעות מסלי המחוזות ואינם מדווחים לחשבות משרד החינוך, אשר מתפקידה לבקר את ביצוע התקציב, על הייעוד של הקצאת השעות ועל היקפה. משרד מבקר המדינה מעיר למנהלי המחוזות, כי בהיעדר תיעוד המינהל אינו תקין, השקיפות נפגעת, וקשה לבחון את ההצדקה להקצאה. אם כן, תקציבים רחבי היקף ניתנים ללא שליטה ובקרה. כך נפגעת יכולתם של גורמי הבקרה לבחון את המתאם בין הקצאת המשאבים לתפוקות. 1. בביקורת עלה כי בעוד שבמערכת הממוחשבת להקצאת שעות תקן86 יש מנגנון המונע ממוסדות החינוך להקצות שעות מעבר לתקן שחושב ל הם, המערכת לשיבוץ עובדי הוראה מאפשרת לשבץ כמה עובדי הוראה לאותה שעת תקן וכך מתאפשרות חריגות בתשלומי השכר. משרד מבקר המדינה ממלי ץ למשרד החינוך לוודא שבמערכת לשיבוץ עובדי הוראה תותקן חסימה לשיבוץ מספר המורים לאותה שעת תקן. הביקורת מעלה שמשרד האוצר (הממונה על מינהלת מרכב"ה) ומשרד החינוך לא מימשו את האפשרות לפצל במערכת מרכב"ה תקנות לשימוש משרד החינוך. במצב זה מתגבר הקושי לקשור בין התקדמותן של התכניות שמשרד החינוך מפעיל לביטוי התקציבי - כספי שלהן. עולה שהפעולות להעברת העודפים המחויבים בשנת 2014 לא בוצעו על פי לוחות הזמנים שצוינו במתווה שקבעה הממשלה, ורוב העודפים המחויבים מתקציב 2013 הועברו באיחור: 50% מהם הועברו באיחור של כחודש, 20% הועברו באיחור של כחודשיים ו -30% הועברו באיחור של כשלושה חודשים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כי ראוי שבהמשך למתווה העקרוני שנקבע בהחלטת הממשלה אשר למתכונת העברת העודפים המחויבים, הוא יגבש נוהל שיסדיר את התהליך בנושאים: הגורמים הממונים, לוחות הזמנים והבקרה על ביצוע התהליך, ויפעל על פיו. כך אפשר יהיה להבטיח שהעודפים המחויבים יועברו במועדים שיאפשרו להשתמש בהם ביעילות. משרד מבקר המדינה סבור אמנם שלעתים אי אפשר למנוע את היווצרותם של עודפים מחויבים ואת העברתם לשנת התקציב הבאה. ואולם, בשל היקף התופעה ועקביותה בתקנות תקציביות רבות ובשל השפעותיה השליליות על ניהול התקציב של יחידות המשרד, מן הראוי שמשרד החינוך יבחן באופן יסודי, בשיתוף החשכ "ל ואגף התקציבים שבמשרד האוצר, אילו אמצעים אפשר לנקוט כדי לצמצמה ככל האפשר. אף שבתכנית העבודה של המינהל מופיע מידע מקיף ושיטתי, אין ה וא מקושר לתקנות תקציביות ספציפיות ואין הוא כולל נתונים כספיים של המשימות. לפיכך, אי אפשר לקבל מתכנית העבודה מידע על מקורות המימון של כל משימה ועל היקף התקציב הנדרש ליישומה. | אמנם עלויותיהן הכספיות של כשליש מהמשימות שבתכניות העבודה האגפיות של האגף לחינוך יסודי ושל האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון צוינו, אולם במשימות צוינו81 המשאבים במונחים לא כספיים, בלא תרגום למונחים כספיים; או שלא צוין כלל מידע על המשאבים, וממילא על עלויותיהם. לרוב אלו משימות שאופן הגדרתן מקשה לתמחר אותן במדויק, למשל המשימה "הבניית כלים המקדמים התבוננות בית ספרית בתהליכים פסיכו -פדגוגיים", המופיעה בתכנית העבודה לשנת הלימודים התשע"ו ( 2016-2015 ) של האגף לחינוך יסודי. כמו כן, אין בתכניות העבודה האגפיות ציון של התקנות התקציביות המשמשות למימון כל משימה. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת המינהל הפדגוגי שגם ברמת תכניות העבודה האגפ יות, עליה להנחות את אגפי המינהל לציין בעבור כל משימה את התקנה התקציבית המשמשת למימונה ולהרחיב ככל האפשר את פירוט העלויות לכל משימה; בעבור המשימות שהגדרתן מקשה לתמחרן, רצוי לבדוק אם אפשר להגדירן במונחים מדידים כדי להקל את תמחורן, ולכל הפחות להסתפק באומדן כספי סביר ומנומק. מידע מלא ואמין על התקציב בתכנית העבודה יסייע הן בתכנון העבודה הפרטני של כל משימה הן בבקרה טובה יותר על ביצועה. | 1,047 |
צבא ההגנה לישראל . ההיערכות בצה_ל למניעת שריפות ולכיבוין מהאמור לעיל עולה, כי אין בידי הגורמים המטפלים בזרוע היבשה ובמקל"ר בנושא השריפות הנגרמות בשטחי האימונים על ידי יחידות צה"ל תמונה כוללת של שטחי האימונים המסוכנים בתחום הבטיחות באש, ואין בידיהם מידע בנוגע לסיבות שבעטיין נגרמו שריפות אלה. במצב עניינים זה לא ניתן להפחית שריפות אלה משמעותית. .לדעת משרד מבקר המדינה, אין הלימה בין המסקנה של הרשות הארצית לכב"ה ש"המבנה מהווה סכנת חיים מיידית לנמצאים בו, לכן עליכם לתת פתרון מיידי להצלת חיים במצב אמת", ובין קצב הטיפול בליקויים בתחום הבטיחות באש שהועלו במוצב הפיקוד של פצ"ן. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח סכנת החיים הנשקפת לאנשים השוהים במוצב במקרה של שריפה ונוכח חשיבותו המבצעית הרבה של המתקן, על מפקדת פצ"ן לנקוט את כל האמצעים הדרושים בראש ובראשונה לטיפול בליקויי הבטיחות באש הדורשים מענה מיידי, ולאחר מכן לטפל בשאר ליקויי הבטיחות באש. . משרד מבקר המדינה מעיר, כי בולט הפער בין היקף ההשקעה הנדרשת לביטול הפערים בתחום בטיחות האש, או לפחות לצמצומם המשמעותי, ובין סך ההשקעה שקבע צה"ל. יתר על כן, פער זה הוא למעשה גדול יותר שכן הסקר שערך אגף ההנדסה, שעליו מתבסס אומדן ההשקעה הנדרשת, למעשה אינו משקף את הצרכים האמיתיים בתחום מצב הבטיחות באש. נוכח מצב זה, ונוכח עמדת הרשות הארצית לכב"ה, שהיא ארגון הכבאות וההצלה הרשמי של מדינת ישראל והסמכות המקצועית בתחום זה, בדבר טיפול איטי מדי של צה"ל בפערים, ראוי לדעת משרד מבקר המדינה, שאט"ל יציג לסגן הרמטכ"ל את תמונת המצב ואת הפערים בתחום בטיחות האש בצה"ל, כדי לבחון מחדש את המענה התקציבי לסגירת הפערים בתחום זה. בחינה כזאת ראוי שתתבסס על סקר עדכני כולל, שימפה את כל הצרכים בתחום הבטיחות באש לפי סדר עדיפויות שיכוון את ההשקעה התקציבית הנדרשת. . משרד מבקר המדינה מציין, כי אין חולק על החשיבות הרבה למימוש ההחלטה בדבר מיסוד החבירה בין יחידות צה"ל ובין תחנות כיבוי אש של הרשות הארצית לכב"ה שבמרחבן, שכן מיסוד חבירה כזאת חיוני לכיבוי שריפות. נוכח ההתייחסות האמורה של הרשות הארצית לכב"ה, על חטיבת המבצעים בשיתוף מקל"ר למפות בשלב ראשון אילו יחידות בצה"ל קיימו את נוהל החבירה לתחנות כיבוי האש, ולאחריו להכין תכנית למימוש נוהל החבירה על ידי כל יחידות צה"ל. משרד מבקר המדינה מציין כי נוכח הנזק הרב העלול להיגרם כתוצאה משריפות בבסיסי תחמושת, ראוי שהגורמים המתאימים באט"ל ובמרת"ח ייוועצו עם הרשות הארצית לכב"ה ביחס לסבירות הסיכונים שבריסוס חלקי בבסיסי מרת"ח. לדעת משרד מבקר המדינה, למימוש ההחלטות שבהן מדובר יש חשיבות רבה מאוד, שכן קיים כאמור פער גדול בין המשאבים הנדרשים לביטול הפערים בתחום בטיחות האש, או לפחות לצמצומם המשמעותי, ובין היקף המשאבים שקבע לכך צה" ל. משרד מבקר המדינה מעיר כי הממצאים דלעיל מצביעים על תהליך בקרה לקוי של מקל"ר אחר מידת היישום של החלטות סגן הרמטכ"ל האמורות. על קל"ר לבחון בהקדם אם החלטות אלה מומשו, ובמידת הצורך עליו להעלות את הנושא, באמצעות אט"ל, לדיון בראשות סגן הרמטכ"ל. בביקורת התברר, כי קיימת אמנם הסכמה בין משהב"ט ובין הרשות הארצית לכב"ה בדבר הצורך בכתיבת נוהל משותף על אופן יישום ההוראות של חוק הרשות הארצית לכב"ה בצה"ל. עם זאת, במועד סיום הביקורת, נובמבר 2015 , כשלוש שנים לאחר קבלת חוק זה, קיימים עדיין חילוקי דעות בין אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (להלן - אמו"ן) ואגף ההנדסה שבמשהב"ט לבין הרשות הארצית לכב"ה בנוגע לתוכנו של הנוהל המשותף, כך שלמעשה חוק הרשות הארצית לכב"ה טרם הוחל על צה"ל. במצב זה הרשות הארצית לכב"ה אינה פועלת בצה"ל כמנחה מקצועי בתחום הבטיחות באש הן בכל הנוגע להוראות הנדרשות והן בכל הנוגע להפעלת פיקוח מקצועי ביחידות צה"ל ובמתקניו. | . משרד מבקר המדינה מציין, כי תחום הבטיחות באש הוא תחום מקצועי שעליו מופקדת הרשות הארצית לכב"ה. לפיכך, להחלת חוק הרשות הארצית לכב"ה על צה"ל יש חשיבות רבה כדי לאפשר הנחיה מקצועית ופיקוח של הרשות הארצית לכב"ה בתחום הבטיחות באש בצה"ל. משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט ולרשות הארצית לכב"ה, כי אין מקום לעיכוב הנמשך בסיכום הנוהל המשותף שיאפשר את החלת הוראות חוק הרשות הארצית לכב"ה בצה"ל. על הרשות הארצית לכב"ה בשיתוף משהב"ט לסכם את הנוהל האמור בהקדם, ולהביאו לאישורם של השר לביטחון הפנים ושל שר הביטחון. | 1,048 |
צבא ההגנה לישראל . המיון והגיוס לצה_ל מרכז המידע והשירות נותן מענה לפניות של אלפי מלש"בים ביום. מדובר בארגון גדול הצריך להתנהל באופן שוטף וללא תקלות כמעט, שכן כל תקלה שאינה מטופלת מיד גוררת בהכרח פערים גדולים בטיפול בהמשך, גם לאחר שהיא מתוקנת. לדעת משרד מבקר המדינה, תקלות בתדירות ובהיקף משמעותי, כפי שהוצגו לעיל, במערכות שבמרכז המידע והשירות, בהכרח פוגעות בזמינותו של השירות של מיטב למלש"ב. על ראשת חטיבת תומכ"א לבחון סוגיה זו לעומקה, לרבות השלכותיהן של התקלות הרבות והתכופות במערכות הממוכנות על השירות הניתן למלש"בים, וכן את האפשרויות השונות לפתרון התקלות. לדעת משרד מבקר המדינה, חוסר יכולת התחקור של מערכת ה-CRM מקשה מאוד על היכולת של מיטב לאתר ביעילות את מקורן של התקלות בטיפול במלש"בים, ומקשה עליה לשפר את מקצועיותם של הגורמים הטועים. בכך יש משום פגיעה אפשרית במלש"ב. עבור גוף המטפל בפניות כה רבות, מדובר בפער ממשי. על ראשת חטיבת תומכ"א, בשיתוף עם מפקד מיטב, לבחון סוגיה זו לעומק, ובין היתר, את האפשרות להכנסת שיפורים במערכת או לבחון חלופות לה; ובו בזמן - לבחון כיצד ניתן לשפר את מקצועיותם של כלל הגורמים המטפלים בפניות מלש"בים. לדעת משרד מבקר המדינה, מצב זה עלול לפגוע בתוצאות המיון, שכן מלש"ב המשתמש בציוד מוזנח ופגום עלול להגיע לתוצאות שאינן משקפות את יכולתו השכלית. על מפקד מיטב למפות את הבעיה בכל לשכות הגיוס ולהכין תכנית לפתרונה. יוצא אפוא, כי הבקרה על עבודת הרופאים בוועדות הרפואיות שבלשכות הגיוס מופקדת בידי צוות בקרה בראשות רופא ראשי של אחת מלשכות הגיוס, שאמור בעצמו להיות כפוף לבקרה - הוא ולשכת הגיוס שבה הוא משמש רופא ראשי. בביקורת לא נמצא כי הרכב בעייתי זה של צוות הבקרה נדון בענף רת"ם או שהענף העלה את הנושא לדיון בדרגים בכירים יותר במקרפ"ר. מפקד מיטב מסר לנציגת משרד מבקר המדינה בנובמבר 2015 , כי הרכב צוות הבקרה לא נדון במיטב בתקופה שבה הוא מפקד על היחידה, והוא אינו יודע אם נדון בעבר במיטב או במקרפ"ר. לדעת משרד מבקר המדינה, על אכ"א ועל מקרפ"ר לבחון בהקדם ובמשותף את מצב הדברים בנושא זה על היבטיו השונים ולתקנו. לבקרה מקצועית על פעילות הוועדות הרפואיות יש חשיבות רבה בשל הקביעות המהותיות של הוועדות הרפואיות, המשפיעות על המיון של המלש"בים ועל עתידם. מהממצאים עולה, כי תדירות הבקרה המקצועית על עבודת הוועדות הרפואיות בלשכות הגיוס בשלוש השנים האחרונות נמוכה מהרמה שנקבעה, והיא אינה מקיפה את כל לשכות הגיוס ואת כל הרופאים. משרד מבקר המדינה מעיר למקרפ"ר ולמיטב, כי בתדירות כזו לא ניתן לקיים בקרה מקצועית, שוטפת וסדירה על עבודתם של כל הרופאים בכל הוועדות הרפואיות שבכל לשכות הגיוס. על מקרפ"ר, בשיתוף עם אכ"א, לשפר את מערכת הבקרה כך שתקיף את כלל הרופאים של הוועדות הרפואיות כנדרש, ותקיים את רמת הבקרה הנדרשת. לדעת משרד מבקר המדינה, יש חשיבות רבה ואף חובה לשמור על צנעת הפרט של המלש"בים בעת ביצוע הבדיקות הרפואיות שלהם. לפיכך, על מפקד מיטב לבחון כיצד ניתן לשנות את ארגון החדרים בוועדות הרפואיות, תוך ניצול חדרים שאינם בשימוש, ולערוך שינויים מבניים על פי סדר עדיפויות שייקבע ובתקציב שיוקצה לכך, באופן שיאפשרו לשמור במידה רבה יותר על צנעת הפרט של המלש"בים ויאפשרו לרופאים לעבוד ללא הפרעה. ס"ה תיקים .עם טעויות .בשיקול .הדעת שיעור .התיקים עם .טעויות .בשיקול דעת | לדעת משרד מבקר המדינה, לטעויות מהותיות בשיקול הדעת של רופאים בוועדות ולבדיקות לא מלאות של מלש"בים עלולות להיות השלכות משמעותיות הן על המלש"ב, שעלול להיות משובץ לתפקיד שאינו הולם את כושרו הבריאותי, והן על המערכת הצבאית, שאינה ממצה באופן מיטבי את כוח האדם העומד לרשותה. צוות הבקרה הוא גוף הפועל מטעמו של ענף רת"ם, ומהממצאים עולה, כי במשך שנים מתריע גוף זה על היקף ניכר של טעויות מהותיות בשיקול הדעת של רופאי ועדות, ועל ביצוען של בדיקות לא מלאות. למרות זאת, לא הייתה כל התייחסות של ענף רת"ם במקרפ"ר לממצאים אלה מכל היבט שהוא: מחד גיסא, אם קיימת מחלוקת לגבי הממצאים עצמם, מן הראוי שילובנו בתהליכים מסודרים עם צוות הבקרה במגמה לשפר את עבודתו; מאידך גיסא, אם ממצאים אלה נכונים, הם מחייבים בוודאי בדיקה יסודית של מקרפ"ר במגמה לשפר את עבודת הרופאים בלשכות הגיוס. גם מיטב, שלה אחריות כוללת על המיון לצה"ל, לא התייחסה לדוחות צוות הבקרה, שכן הרופאים הראשיים בלשכות הגיוס, הכפופים למיטב, לא התייחסו לדוחות כנדרש, ומפקד מיטב ציין שאינו מכיר דוחות אלה כלל. במצב זה מקרפ"ר ומיטב אינן מפיקות כלל תועלת מהבקרה על פעילות הוועדות הרפואיות. המיון הרפואי הוא חלק חשוב בתהליכי המיון של מלש"בים לצה"ל ויכול להשפיע מהותית על השיבוץ. לדעת משרד מבקר המדינה, למפקד מיטב אחריות כוללת על תהליך המיון לצה"ל, ובמסגרתה גם על תחום המיון הרפואי, שהוא חלק מהותי בקביעת אופי השירות של המלש"ב ובקביעת עתידו בצה"ל. לפיכך, מן הראוי שיוודא שדוחות הבקרה יידונו בפורומים המתאימים ושיופקו מהם הלקחים הנדרשים. | 1,049 |
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן . פעילות הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והמועצה הישראלית לצרכנות לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לסחר הוגן לבחון דרכים לקידום שיתוף הפעולה בינה לבין המועצה לצרכנות, המקבלת תלונות בתחומים שדווקא לרשות יש סמכות לטפל בהם. כדי לצמצם את מספר הפניות של צרכנים שאינן בתחום סמכותה, על הרשות לשקול דרכים להסביר לציבור את תפקידיה ואת סמכויותיה בתחום תלונות של צרכנות. פיתוח מערכת ממוחשבת מובנית עם טופס פנייה מקוון בעל שדות חובה הרלוונטים לסמכויות הרשות יכול לסייע בייעול תהליך הטיפול בתלונות ובצמצום הגשת תלונות שאינן בתחום סמכות הרשות. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות לסחר הוגן כי כדי לייעל את הליך הטיפול בתלונות עליה לשקול לעודד את הגשתן גם באמצעות אתר האינטרנט שלה. לשם כך, עליה לפתח מערכת ממוחשבת מובני ת15 להגשת תלונות ולוודא שהיא כוללת שדות חובה שבלעדיהם לא יהיה אפשר להגיש את התלונות. שיטה זו תצמצם את הצורך לחזור למתלונן כדי להשלים את הנתונים החסרים ותקל על הרשות בביצוע העיבודים הסטטיסטיים. אכיפה מינהלית היא לב לבן של סמכויות האכיפה של הרשות. צוואר הבקבוק הגורם לעומס שהולך וגדל בטיפול מחלקת העיצומים בתיקי חקירה פוגע בכוח ההרתעה של הרשות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות להקדיש את המשאבים הנדרשים כדי לסיים את הטיפול בתיק חקירה סמוך ככל הניתן לזיהוי ההפרה בזמן שעובדיה מבצעים ביקורת בעסק. משרד מבקר המדינה מציין כי בפרק הזמן בין ייסוד הרשות בשנת 2010 וסיום החקיקה בדצמבר 2015 , היה על הרשות לבצע בדיקות יעילות , תחשיבי עלות- תועלת, השפעות התנהגותיות של התיקון המוצע על העוסקים או בדיקות אחרות לפי הצורך לגבי סכום העיצומים ושיטות הטלתם. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לסחר הוגן לבחון שוב את שיעורם המירבי של העיצומים הכספיים בתקנות ההפחתה ובמידת הצורך להוביל מהלך של תיקון התקנות. .המחוז מספר עובדי הרשות .לסחר הוגן לפי מחוזות מספר .עסקים במחוז מספר העסקים לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האוצר והמועצה לבחון דרכים למנוע את השפעת הקיצוץ הרוחבי בתקציב המועצה על חלק התקציב המיועד להוצאות כוח אדם. מניתוח הנתונים עולה כי המועצה מטפלת בחלק ניכר מן הפניות שהיא מקבלת במסגרת לוח הזמנים שנקבע בנוהל לטיפול בתלונות. עם זאת, בתקופה שנבדקה הועלה כי משך הטיפול באלפי פניות חרג מהוראות הנוהל או התמשך מעבר לסביר. על המועצה להמשיך במאמציה לשפר ולזרז את הליך הטיפול בפניות. | משרד מבקר המדינה מעיר למועצה כי הגם ששיטת הטיפול החדשה בתלונות חוסכת במשאביה ומגבי רה את שיתוף הפעולה עם בעלי העסקים, דירוג שביעות הרצון הנמוך של הצרכנים מטיפול בתי העסק בתלונתם אינו עולה בקנה אחד עם מסקנות המועצה בדבר הצלחת השיטה. זאת ועוד, העובדה כי מתלוננים רבים לא ביקשו "המשך טיפול" באמצעות המועצה אין בה כדי ללמד על שביעות רצונם. ייתכן שהחליטו לוותר על המשך הטיפול בתלונתם או שאינם מודעים לאפשרות של המשך טיפול על ידי המועצה. על המועצה לצרכנות לאתר אפוא את נקודות החולשה בשיטה זו ואת בתי העסק שקיבלו ציונים נמוכים, ולנקוט פעולות לשיפור שביעות הרצון של הצרכנים. | 1,050 |
רשות שדות התעופה . ניצול המסלולים בנמל התעופה בן גוריון למרות הצורך בשינוי תבנית התפעול המועדפת, מסקירת פרוטוקולים של ישיבות מועצת רש"ת שהתקיימו בשנים 2015 -2010 עולה כי המועצה לא דנה בצורך ביצוע שינוי בתמ"א. משרד מבקר המדינה מעיר כי טיפול רש"ת בהתאמת תבנית התפעול המועדפת היה לקוי. במועד סיום הביקורת, מרץ 2016 , טרם נעשו השינויים הדרושים בתמ"א, והשימוש במסלול 21 והנחיתה מצפוןעדיין מוגבלים ואינם נותנים מענה לצרכים העכשוויים13. פרויקט השדרוג, שהושקעו בו כ-1 מיליארד ש"ח, מניב רק באופן חלקי את התועלות הצפויות. הביקורת העלתה כי למרות הצורך להתאים את תפעול המסלולים לתשתיות החדשות כדי לתת מענה לכמות הולכת וגדלה של נוסעים, רש"ת לא הגישה לרשויות התכנון בקשה לשינוי המגבלות הסביבתיות הקבועות בתמ"א 2/4. .הדרך שבה פעלה הנהלת רש"ת, בצורה של בקשת החרגה לפני הגשת בקשה לשינוי התמ"א, מנעה הסדרה שתתאים את תפעול המסלולים לפוטנציאל שלהם לאחר השדרוג. לדעת משרד מבקר המדינה, העיכוב בפניה לשימוש חורג מנע מהרשות למצוא פתרון מעשי לשימוש במסלולים המשודרגים עם סיום הקמתם. במהלך כל שנות פרויקט השדרוג, הנהלת רש"ת לא טיפלה כראוי בצד התעופתי של השדרוג ולא פעלה לביצוע שינוי סטטוטורי. ההחלטה על עיכוב הגשת הבקשה לשינוי התמ"א מונע את תפעול נתב"ג על פי תבנית התפעול הבטיחותית של V פתוח, שלא בהתאם לתכנון ולייעוד של ההשקעה שבוצעה, וכך נותר בעינו הקונפליקט הבטיחותי שמביא להקטנת הקיבולת של המסלולים. הביקורת העלתה כי כבר בסוף דצמבר 2013 ציין מנהל נתב"ג כי ללא שינוי סטטוטורי, הקונפליקט המובנה בין מטוסים נוחתים לממריאים ימשיך להתקיים, ולא יינתן פתרון לבעיות הבטיחות הקיימות בתבנית התפעול הקיים. משרד מבקר המדינה מעיר כי העיכוב בשינוי הסטטוטורי אינו מאפשר לרשות להשיג במלואו את אחד היעדים העיקריים של שדרוג המסלולים, קרי שיפור הבטיחות. .על מנת ליישם את המלצות ועדת לפידות, בעיקר מ הסיבות הבטיחותיות והתפעוליות - כדי ליצור הפרדה בין מסלולי ההמראה למסלולי הנחיתה של מטוסים, וכדי להגדיל את מספר תנועות בנתב"ג מ-24 ל-50 בשעה- החליטה הנהלת רש"ת לשדרג את המסלולים בנתב"ג. הביקורת העלתה כי הנהלת רש"ת לא פעלה לשינוי התמ"א והתאמתה לתכנית השדרוג לפני תחילת עבודות שדרוג המסלולים ולא במהלכן. רש"ת הגישה בקשה לשימוש חורג מהתמ"א רק ביולי 2013 , סמוך לגמר השדרוג, אך בקשתה נדחתה. עד מועד סיום הביקורת, כשנתיים לאחר סיום פרויקט השדרוג שהושקעו בו כ-1 מיליארד ש"ח, לאמנוצל המסלול החדש בהתאם לתכנון. מצב זה מותיר בעיות רעש ו את הקונפליקט הבטיחותי, מגביל מאוד את מספר התנועות לשעה ואף גורם לרשות ולמדינה אובדן הכנסות עקב דחיית טיסות לארץ וממנה. לדעת משרד מבקר המדינה, על רש"ת וכל הגורמים הרלוונטיים לפעול בהקדם לעדכון התמ"א כדי לשנות את המגבלות החלות על נתב"ג ולאפשר ניצול מ ירבי של המסלולים , תוך כדי שמירה על האיזון הראוי בין צורכי התעופה ובין צרכים אחרים , בעיקר בעניין הרעש. עדכון התמ"א עשוי לפתור את הקונפליקט הבטיחותי, להביא לפיזור שוויוני ככל האפשר של בעיית הרעש, ולהגדיל את הפעילות התעופתית בנתב"ג. זאת ועוד, על הממשלה לפעול לקידום תכנית ההקמה של השדה המשלים שייתן מענה לצרכים עתידיים של התעופה הבין-לאומית לישראל וממנה. | למרות החלטת הממשלה משנת 1997 ,לפיה יש לקדם הקמת שדה משלים לנתב"ג כמקשה אחת עם אישור התמ"א, רק בתחילת שנת 2015 כ-18 שנה לאחר ההחלטה נקבע מקום לשדה משלים ברמת דוד. וזאת למרות החשיבות הרבה של שדה כזה הן מהבחינה הביטחונית, הן מבחינת קיבולת נתב"ג. | 1,051 |
רשות שדות התעופה . מינויים ברשות שדות התעופה בפברואר 2015 הורה הסמנכ"ל למינהל על שינוי למפרע של דרגת הקליטה של עובדת ו' מדצמבר 2013 . הוראה זו מצביעה על התנהלות לקויה של הסמנכ"ל למנהל, ובניגוד לדיני המכרזים. דפוס התנהלות בלתי תקין שכזה אפיין את התנהלות הרשות במקרים שתוארו לעיל. פניית הממונה מעידה על המשך העסקתה של עובדת ו' באגף התקבולים למרות קליטתה כעובדת ניקיון, ומעלה חשש כי זכייתה במכרז לתפקיד ניקיון היה כיסוי כדי להיכלל כעובדת מן המניין ברש"ת. זאת ועוד, לא נמצא כי סמנכ"ל למינהל התריע על העסקת עובדת ו' בתפקיד שונה מזה שהיא נקלטה אליו, דבר המצביע על הליכי בקרה לקויים של הסמנכ"ל למנהל ברש"ת. משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכחות של שני חברי ועדה בלבד והיעדרו של מנהל היחידה ה קולטת מהישיבה הינם בניגוד לנוהל ופוגע בקיום הליך מכרזי תקין. כמו כן, הנהלת הרשות לא סיפקה הסברים על העדר חתימת מנהל היחידה הקולטת בפרוטוקול. מעיון בפר וטוקול המכרז עולה כי הוועדה לא בחנה אם מר עומר עומד בדרישות העיקריות לתפקיד . בפרוטוקול לא צוינה חוות הדעת שקיבל המועמד מכל אחד מחברי הוועדה, ואף לא נמצא הציון שקיבל מחברי הוועדה בכל אחד מה קריטריונים לתפקיד. בפרוטוקול נכתב כי הוועדה רואה במר עומר מועמד מתאים לתפקיד ולכן בחרה בו . עוד נכתב בפרוטוקול כי על המועמד להשלים את לימודיו האקדמיים בתוך שלוש שנים. יצוין כי עד מועד סיום הביקורת לא השלים המועמד את לימודיו האקדמיים. "הביקורת העלתה כי הנהלת רש ת אישרה את מינויו של מר עומר לתפקיד מנהל חטיבת תפעול ומבצעי קרקע ואף קידמה אותו לתפקיד מנהל תורן בנתב"ג למרות החשש לניגוד עניינים במילוי התפקיד הזה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת הרשות לערוך בהקדם הסדר למניעת ניגוד עניינים לגבי תפקידו העתידי של מר עומר. נמצא כי בשלוש מחמש המשרות שנקבעו בתקן מועסקים כיום עובדים שהתפקיד הקודם שלהם היה מצוי נמוך יותר בהיררכיה בארגונית. לפיכך מינוים בהליך של העברת רוחב על ידי ההנהלות הקודמות היה בניגוד לנוהל הרשות. משרד מבקר המדינה מעיר לרש"ת כי כהונה של שבע שנים בתפקיד במסגרת מינוי בפועל נוגדת כללי מינהל תקין ואף את נוהל רש"ת, שלפיו מינוי בפועל הוא מינוי זמני הנועד לענות על צורך דחוף בארגון. | לדעת משרד מבקר המדינה, במכרזים חיצוניים שבהם יש ריבוי מועמדים וכישוריהם אינם ידועים לוועדת הבו חנים, יש ערך רב לתוצאת מבחני המיון, ולכן היה על הוועדה לתת להן משקל ראוי. | 1,052 |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.