tree stringlengths 23 107k ⌀ | conc stringlengths 71 2.77k ⌀ | doc_id int64 0 1.11k |
|---|---|---|
משרד החינוך . התקשרות עם קבלן ובאמצעותו עם אחד עשר קבלני משנה לדעת משרד מבקר המדינה, ההתקשרות אפשרה למשרד לא לקיים את חובת המכרז ואת הכללים המחייבים משרד ממשלתי בנושא בחירת נותני שירותים בכל הקשור בבחירת מבצעי המודולים. על משרד החינוך להקפיד שבחירת קבלנים תיעשה על פי הדין והכללים שנקבעו לכך. מהאמור לעיל עולה כי במרבית המקרים היו דוחות הביצוע של קבלני המשנה תמציתיים ביותר. הימצאותו של טופס ריק חתום בידי המשנה למנכ"ל במסמכי הקבלן משקפת ליקוי חמור בעבודת המשנה למנכ"ל, מה גם שאת הטופס הגיש הקבלן למשרד מבקר המדינה בצירוף חשבונות שהגיש לו קבלן המשנה, כאסמכתאות לביצוע תשלום. מן האמור לעיל עולה כי המשרד השתמש בקבלן כצינור להעברת כספי המשרד לקבלני המשנה, ותמורת שירות זה שילם לו המשרד בכמה .מקרים תשלום גבוה בעשרות אחוזים מהתשלומים שהיה על הקבלן להעביר לקבלני המשנה, על פי הוראות המשרד. "אופק חדש" היא רפורמה שנועדה לחולל שינויים מהותיים במערכת החינוך בישראל. כדי להטמיע את עקרונות הרפורמה במוסדות החינוך שכר המשרד שירותים מגוונים וחשובים מהקבלן . הביקורת העלתה ליקויים בבקרה של המשרד על פעילותו של הקבלן, והתעלמות של המשרד מהדרישות שהוא עצמו דרש מראש לשם הוכחת עבודתו של הקבלן ותוצאותיה. המשרד השתמש בקבלן כצינור להעברת כספים מהמשרד ל-11 קבלני משנה ולא מילא את החובה לקיים הליך תחרותי לבחירת נותני השי רותים וכך פגע בזכותם של מציעים בכוח להזדמנות שווה. בכמה מקרים שילם המשרד לקבלן תמורת שירות זה תשלומים גבוהים בעשרות אחוזים מהתשלומים שהיה על הקבלן להעביר לקבלני המשנה. המשנה למנכ"ל המשרד אחראי להתקשרות של המשרד עם הקבלן, לבקרה על השירותים שהמשרד קיבל מהקבל ן ולאישור הנדרש לשם תשלום לקבלן תמורת עבודתו. לשכת המשנה למנכ"ל קבעה גם את תנאי ההתקשרות של הקבלן עם קבלני המשנה. משרד מבקר המדינה רואה את הממצאים האמורים בחומרה, ועל משרד החינוך להסיק את המסקנות הנדרשות מהם לגבי ההתקשרות נשוא ביקורת זו ובנוגע להתקשרויות בעתיד. המשרד חתם על חוזה עם הקבלן כדי לקבל ממנו מגוון שירותים חשובים להטמעת עקרונות הרפורמה בבתי הספר, ובהם שירותים פדגוגיים, ליווי של בתי הספר - גם בנוגע להסכם השכר הכרוך ברפורמה - וסיוע למנהלי בתי הספר. כדי להבטיח שהפעולות האלה אכן יבוצעו וכדי להוכיח זאת דרש המשרד מהקבלן בחוזה לדווח לו דיווחים שונים, חלקם בכל שבוע וחלקם בכל חודש, גם באמצעות אתר אינטרנט. המשנה למנכ"ל אישר בחתימתו את החשבוניות שהעביר אליו הקבלן, אף על פי שהמשרד לא קיבל דיווחים מלאים ולא עמד על כך שהקבלן ימלא אחר כל התחייבויותיו על פי החוזה. מאחר שחתימת המשנה למנכ"ל הייתה בבחינת אישור שהפעולות אכן בוצעו, שילם המשרד לקבלן כשמונה מיליון ש"ח (כולל מע"ם) במשך כ-16 חודשים ממועד החתימה על החוזה, לעתים על סמך רשימות מרשימות שונות של בתי ספר שאי- אפשר לקשרן לרכיבי החשבוניות שהגיש הקבלן ולעתים בהיעדר אסמכתאות מלאות. ראוי היה שהמשרד לא ישלם לקבלן בעד עבודתו עד שיתקבלו הדיווחים הנדרשים. על פי החוזה של המשרד עם הקבלן, נדרש הקבלן לדווח למשרד דיווחים רבים, אך משנחתם החוזה ויתר המשרד על זכותו לקבל חלק מן הדיווחים. לדעת משרד מבקר המדינה, אישור החשבוניות בידי המשנה למנכ"ל ותשלום כספים בלי הדיווחים הנדרשים אינם עולים בקנה אחד עם הצורך לשמור על כספי ציבור. אף על פי שהחשבוניות האמורות לא לוו בכל האסמכתאות המעידות על עבודתו של הקבלן, אישר אותן המשנה למנכ"ל. אישור זה שימש לחשב המשרד אסמכתה שהקבלן סיפק את השירותים שהתחייב לספק על פי המכרז והחוזה. עד אוגוסט 2009 שילם המשרד לקבלן כשמונה מיליון ש"ח בלי שהיו בידיו כל הדיווחים הנדרשים. | 2. משרד מבקר המדינה בדק את הדיווחים שקיבל המשרד מהקבלן מתחילת ההתקשרות במאי 2008 עד אוגוסט 2009 . התברר שהמשרד לא עמד על כך שהקבלן יקים אתר אינטרנט ובו מערכת דיווח, כנדרש במכרז. המשרד גם לא עמד על כך שהקבלן יגיש דוח ריכוז פעילות חודשי ודוחות מפורטים - כמותיים וכספיים - על גבי מדיה מגנטית, כפי שנקבע בחוזה. | 541 |
משרד החינוך . פרס ישראל - משרד החינוך משרד מבקר המדינה מעיר שפעילות ועדת היועצים בשתי ישיבותיה שפורטו לעיל אינה מתיישבת עם האמור בתקנות חובת המכרזים שהורו על פרסום אמות מידה ומשקלן ובחירת המציע לפיהן. לדעת משרד מבקר המדינה, לאחר סגירת רשימות המועמדים לכל תחום פרס ואחרי בחירת השופטים לוועדות, על המשרד לוודא שלשופטים אין זיקה למועמדים לפרס, כדי שלא יימצאו במצב של חשש לניגוד עניינים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לא נמצא שנעשה מאמץ להרחיב את מעגל היועצים שאליהם פנה המשרד, כאמור בתקנות חובת המכרזים, והיה מקום לנסות לשתף אחרים במקום לפנות מידי שנה ליועץ מסוים. משרד מבקר המדינה מעיר, שפרופ' גולדברגר עבד אפוא בחודשים נובמבר 2008- ינואר 2009 בלי שהעסקתו אושרה והוסדרה בוועדת היועצים וללא חוזה העסקה. משרד מבקר המדינה מעיר שהעסקת עו"ד לנגנטל בלי שהמשרד חתם עמו על הסכם הכולל התחייבות לשמירת סודיות נעשתה בניגוד לאמור בחוזר החשב הכללי מ- 1988 , המחייב חתימה על הסכם העסקה הכולל סעיף מפורש בדבר חובת שמירת הסודיות. הדבר חשוב במיוחד כשמדובר בנושא רגיש כמו קביעת הזוכים בפרס ישראל; על המשרד גם להקפיד לשלם ליועץ שסיפק לו שירותים את שכרו; על המשרד לגבש נוהל חפיפה מסודר ולהקפיד על ביצועו במקרה של חילופי יועצים. הדבר נחוץ במיוחד אם היועץ הפורש היה מוקד ידע משרדי. מן האמור לעיל עולה שהמשרד העסיק את פרופ' גולדברגר במשך שנים רבות ואפשר לו שליטה כמעט בלעדית בבחירת חברי ועדות השופטים בלי שהמשרד קבע אמות מידה כלשהן לבחירה. לדעת משרד מבקר המדינה, יש להרכיב את הוועדות על סמך שיקולים מקצועיים באופן מובנה ואחיד. יש לקבוע בתקנון כללים ברורים עם אמות המידה לבחירת השופטים, יש לתעד את הליך הבחירה ולדרוש מהשופטים גילוי זיקה למועמדים, אם יש להם, בתחום שבו הם ישפטו. משרד מבקר המדינה מעיר כי ועדת הרכישות אישרה את ההתקשרות בהסתמכה על בקשת המנכ"לית בלבד ולא נהגה כפי שהיה עליה לנהוג לפי תקנות חובת המכרזים: היא לא פנתה לקבלת הצעות נוספות, לא צוינו אמות המידה שלפיהן נבחר פרופ' גולדברגר, ולחילופין לא סווגה ההתקשרות כהתקשרות עם ספק יחיד. | משרד מבקר המדינה מעיר כי הליך כזה של הוספת מועמד על ידי אחד השופטים, ללא ידיעת השופטים האחרים, יכול לכאורה להביא לידי חשש לפגיעה באובייקטיביות של השופטים. על המשרד לדאוג להפרדה מוחלטת בין הגשת המועמדויות לפרס לבין הליך השפיטה. | 542 |
משרד החינוך . ניצול שעות לימוד בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים בקרת התקן היא כלי ניהולי חיוני ביותר, יחיד מסוגו, שעומד לרשות הנהלת המשרד בבואה לבחון את השימוש שנעשה בחלק נכבד מתקציבו של המשרד. מממצאי הביקורת של משרד מבקר המדינה עולה כי לעתים הסתפקה הנהלת המשרד בביצוע הבקרה ובמימונה, ולא השתמשה בחלק ניכר מממצאיה. אף שנ מצאו חריגות רבות, לא קיבלה הנהלת המשרד החלטות בחלק מהנושאים שבדק האגף במסגרת הבקרה שקיים. בכך יש פגם מהותי בניהול שעות הלימוד, שהן מהתשומות העיקריות של המשרד ומצויות בליבת העשייה שלו. לדעת משרד מבקר המדינה, נדרש טיפול מקיף ומעמיק בחריגות שנמצאו בבקרת התקן, לרבות איתור נקודות תורפה במשרד והבהרת מדיניותו והנחיותיו, במקום שהבהרה זו נדרשת. לדעת משרד מבקר המדינה, על הסמנכ"לית לעשות שימוש ראוי ומושכל בממצאי בקרת התקן, ובין השאר לאתר את המקרים שבהם יש לחדד את הוראות המשרד ובמידת הצורך להביאם לפני מנכ"ל המשרד. מהאמור לעיל עולה כי המשרד קבע שבתי ספר מחויבים לתת שעות תגבור לתלמידים שזקוקים להן, אולם לא גיבה את קביעתו בהנחיות מפורטות. כן הועלה כי בהיעדר הנחיות מפורטות בתי ספר, לעתים באישור המחוזות, ראו עצמם חופשיים להחליט על שימוש בשעות התגבור למטרות אחרות כמו פתיחת כיתות לא תקניות והוראת מקצועות שונים. כלומר, הם לא קיימו כללים הנוגעים לנדבך מרכזי במדיניות המשרד - צמצום פערים ותגבור תלמידים חלשים. במקרים שהובאו לעיל ניתנו חלק מן השעות שהוקצו לתגבור לכלל התלמידים, ולאו דווקא לזקוקים לתגבור. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החינוך להנחות את מוסדות החינוך כיצד לנצל את שעות התגבור ולוודא כי שעות התגבור שהוקצו ינוצלו למטרה שנקבעה להן בחוזר התקן. הדבר חיוני במיוחד לגבי בתי ספר שאינם נכללים ב"אופק חדש". מנגד, על פי ממצאי בקרת התקן, ב -36% מחטיבות הביניים שנבדקו בשנת הלימודים התשס"ח וניתן בהן סל טיפוח, לא נמצאה תכנית טיפוח מאושרת; במחוז תל אביב - 50% ובמחוז מרכז - 44% . זאת מכמה סיבות אפשריות, למשל שהתכנית שהייתה בהן לא אושרה בידי הגורמים המוסמכים לכך. כפי שצוין בסיכום בקרת התקן לאותה שנה, מנהל בית .הספר יכול אפוא להפעיל סל טיפוח לשם השגת יעדים שונים שלא אושרו בידי המשרד, ובה בעת, התלמידים שזכאים ליהנות ממשאבי הסל לא יזכו לקבלם. מדברים שמסרו בספטמבר 2009 למשרד מבקר המדינה מנהל האגף לשירותי חינוך ורווחה במינהל הפדגוגי (אגף שח"ר) והאחראי לחטיבות הביניים באותו אגף, עולה שהם לא קיבלו מידע על ממצאי בקרת התקן לשנות הלימודים התשס"ז -התשס"ט, ולכן לא עמדו לפניהם הנתונים על תכניות הטיפוח שלא אושרו בידי אגפם. מהאמור לעיל עולה כי המשרד קבע כללים להקצאת שעות תפקיד בבתי הספר, אולם ממצאי הבקרה העידו במשך חמש שנים על חריגות רבות מהם. כשליש מבתי הספר היסודיים ויותר ממחצית חטיבות הביניים שנבדקו בשנת הלימודים התשס"ח חרגו מהכללים והמירו שעות הוראה בשעות תפקיד. ממצאים אלה מעידים כי המשרד לא הצליח לאכוף את הכללים שקבע, אשר נועדו להפריד בין שעות ההוראה לתלמידים לבין השעות שבהם מילאו מורים תפקידים אחרים בבתי הספר, ושעות הוראה שימשו גם שלא על פי ייעודן. המרת שעות הוראה בשעות תפקיד משמעה פחות שעות הוראה לתלמידים, דבר אשר עלול אף לפגוע בהישגים הלימודיים. יוצא אפוא שעובדים בכירים במשרד, לרבות המנכ"ל לשעבר, היו ערים לצורך לחסום באמצעי טכנולוגי את האפשרות לשבץ מורה בשע ות שחורגות מתקן השעות, אולם הדבר לא נעשה. מערכת המחשב של המשרד חוסמת כמה אפשרויות, למשל תשלום שכר למורה ששיבוצו לא אושר כנדרש, אולם היא אינה חוסמת את האפשרות לשבץ מורים בשעות שחורגות מתקן השעות של בית הספר. חסימה טכנולוגית כאמור עשויה הייתה למנוע שיבוץ מורים בהיעדר מקור תקציבי למימון שכרם. | . מהאמור לעיל עולה שלמשרד אין מדיניות ברורה באשר לפתיחת כיתות לא תקניות, וכשליש מבתי הספר היסודיים שנבדקו בבקרה בשנת הלימודים התשס"ח פתחו כיתות לא תקניות. לדעת משרד מבקר המדינה, על ה נהלת המשרד לגבש מדיניות בדבר פתיחת כיתות לא תקניות, להביאה לידיעת המחוזות ולפקח על יישומה. | 543 |
המוסד לביטוח לאומי . היבטים בעבודת הוועדות הרפואיות לקביעת זכויות נכים .עוד קבע בג"ץ, בהערת אגב, כי ההסדר הנוהג לפי הדין הקיים צופן בחובו קשיים, וכי בנסיבות מסוימות הוא אף מעורר חשש לעיוותים אפשריים. שורש הקשיים והחששות טמון בעירובן הבלתי רצוי של רשויות מינהליות בקביעת הרכביהן וסדרי עבודתן של ועדות רפואיות. עוד נקבע כי הפעלתן התקינה של הוועדות הרפואיות "מותנית בתחולתם של עקרונות יסודיים - כקיום אי-תלותם של חבריה, דרכ י מינוים, קביעת סדרי פעולתם וכן מניעתם ממצבים של ניגוד עניינים..."57 .בג"ץ קבע כי אף על פי שהצורך בעיצובו של הסדר חקיקתי חדש ומתוקן דרוש ואף חיוני, אין הוא מוצא אחיזה מספקת לקביעה שמתכונת הפעולה הקיימת של הוועדות הרפואיות מעמידה את כלל חבריהן בחזקת פסולים מחמת ניגוד עניינים58. מהאמור לעיל עולה כי המוסד פעל בעצמו להפסקת כהונתם של הרופאים הפוסקים; בכך נפגעת השמי רה על אי-תלות הוועדות שבהן חברים רופאים פוסקים. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי ששר הרווחה או מי מטעמו יקבעו כללים ומנגנונים למינוי הרופאים הפוסקים ולהפסקת עבודתם, להכשרתם והדרכתם, ולבקרה על עבודתם, על מנת להבטיח את תקינות עבודתם ואי-תלות ם של הרופאים הפוסק ים ולשמור על ההפרדה בין עבודתם בוועדות למוסד. נמצא כי ע ד מועד סיום הביקורת , ספטמבר 2009 , לא המליץ מנכ"ל המוסד לשר הרווחה על נהלים להפסקת עבודתם של רופאים פוסקים שהגיעו לגיל 80 , ולא נערכה עבודת מטה לבדיקת תפקוד הרופאים שטרם הגיעו לגיל 80. .1. מבדיקת משרד מבקר המדינה עלה כי משרד הרווחה לא קבע כללים המסדירים את התנאים או את אמות המידה להפסקת כהונתם של הרופאים הפוסקים. גם עלה כי הפסקת כהונתם של רופאים פוסקים נעשית לעתים קרובות ביוזמת המוסד ועל פי שיקוליו . כך, במהלך שנת 2007 ,הפסיק המוסד ביוזמתו ועל דעת עצמו, את עבודתם של רופאים פוסקים שעברו את גיל ה-80 ; בשנים 2007 -2009 צמצם המוסד את מספר הרופאיםהפוסקים בני 80 ומעלה מ-37 ל-3 . נוכח האמור לעיל, מן הראוי שהמוסד יקיים תכניות הדרכה סדורות לרופאים המוסמכים, ובמסגרתן יעדכן אותם בנושאים הנוגעים לעבודתם כחברי ועדה רפואית. נמצא כי בכ-47% מכללתיקי מדגם א', הוועדה הרפואית לא מילאה סעיף זה. אי-מילוי סעיף ניגוד העניינים עלול למנוע גילוי מצבים ש ל היכרות מוקדמת בין הרופאים המטפלים בתביעה ובין התובע, ולגרום למראית עין של יחס מוטה כלפי התובע. בבדיקה נמצא כי ב כ-56% מכלל41 תיקי התביעה שבמדגם ב' שינו הוועדות הרפואיות לעררים את ההחלטות שהתקבלו בערכאה הראשונה. בכ-96% מהם השינוי היה לטובת התובע: ב כ-32% מהם השינוי היה משמעותי; ב כ-27% מהםהשינוי הביא להעלאת דרגת אי -הכושר להשתכר ולהגדלת קצבת הנכות לתובע . ובכ -41% הנותרים השינוי לא השפיע על דרגת אי-הכושר להשתכר . | .על אף שלא ניתן לייחס לתוצאות מדגם ב' משמעות סטטיסטית, משרד מבקר המדינה מציין כי ניתוח התיקים שהועמד ו לרשותו מצביע על כך שהוועדות הרפואיות לעררים משנות שיעור ניכר של החלטות הערכאה הראשונה. הדבר עולה גם מהבקרה שעשתה הלשכה הרפואית של המוסד. נוכח ממצאים אלה, על המוסד לבחון מהן הסיבות לקבלת העררים על החלטות הועדות הרפואיות בערכאה ראשונה. (ב) משרד מבקר המדינה בדק במדגם ב' את הנסיבות ששונו בהן החלטות ה ערכאה הראשונה . נמצא שכ -83% (19 עררים) מהערערים התקבלו רק על סמך נתונים שכבר עמדו לרשות הערכאה הראשונה, מתוכם 5 עררים התקבלו תוך שימוש שונה מזה שעשתה הערכאה הראשונה בליקויים מותאמים או חריגים ; כ -17% (4 עררים) מהעררים התקבלו בשל טענות חדשות שהעלה התובע. כפי שעולה מהניתוח דלעיל, שיעור העררים על החלטות הערכאה הראשונה שהיה בהם שינוי משמעותי הוא ניכר; עוד עולה שמרביתם מתקבלים רק על סמך נתונים שכבר עמדו לרשות הערכאה הראשונה, ורק מיעוטם בשל טענות חדשות שהעלה התובע . על המוסד לבחון מהן הסיבות לשינויים בהחלטות שמתקבלות בערכאה ראשונה של הוועדות הרפואיות. | 544 |
משרד החוץ . התקשרות עם חברה לניהול ביטוח הבריאות של העובדים בנציגויות בארצות הברית בשלמו את סכומי ההוצאות החריגות על שירותים רפואיים שאינם כלולים בהסדר עם החברה הגדיל המשרד את הוצאותיו ולא נהנה מההנחות שהיו ניתנות לו אילו השירותים סופקו בידי הספקים שבהסדר. נוסף על כך, עובדיו עלולים לפרש את תשלום ההוצאו ת החריגות כעידוד לפנות לקבל שירותים מחוץ להסדר. לדעת משרד מבקר המדינה, המשרד אמנם בחן את שאלת ניגוד העניינים של יועץ הביטוח, אולם היה עליו לבדוק שאלה זו לפני מינויו ולא תשעה חודשים אחריו. . להעסקת יועצים נוספים, בניגוד להוראות תכ"ם, מנעה הליך תחרותי וגם אפשרות לבחור את היועץ המתאים ביותר. מבדיקת ריכוז הדוחות שהעבירה החברה הישראלית למטה המשרד ולקונסוליה בשנים 2007 ו- 2008 עולה כי שיעור ההנחות הממוצע שעליו דיווחה היה גבוה מ - 50% . כלומר על המש רד יהיה לשלם לה מענק הצטיינות בגין שנים אלה. עוד נמצא כי עד מועד סיום הביקורת שום גורם בקונסוליה או במשרד לא בדק ולא אימת את שיעור ההנחות שעליו דיווחה החברה כדי לקבוע אם יש לדרוש ממנה החזר מדמי הניהול או אם יהיה על המשרד לשלם לה מענק הצטיינות ולכן לתקצב אותו. .להחזר דמי הניהול ולתשלומם, כמפורט: חישוב מענק ההצטיינות יהיה בתום כל שנה בלי שנקבע מועד התשלום, ואילו חישוב דמי הניהול לקונסוליה והתשלום יהיו בתום "התקופה המלאה" של החוזים. החזר דמי הניהול הוגבל עד למחצית הסכום ששולם "בגין התקופה הראשונה" המוגדרת בשני החוזי ם כשנים עשר חודשים רצופים ממועד תחילת החוזה. הבדיקה העלתה שהקונסוליה ומטה המשרד לא בדקו ולא אימתו באופן שיטתי את המידע שבדוחות שהעבירה אליהם החברה הישראלית על דרישות השליחים, העמ"י והעמ"ז לקבל שירותים רפואיים ועל התשלומים עבור שירותים אלה. המשרד גם לא בדק ברשומות החברה את העברת התשלומים לספקים. לדעת משרד מבקר המדינה, היעדר בקרה ופיקוח על ההוצאות בגין השירותים והתביעות הרפואיות שעליהם דיווחה החברה הפך שניים מהיתרונות העיקריים שלה - מתן שירותי ניהול בעברית והי כולת לקיים עליה בקרה ביתר קלות משום שהיא פועלת בארץ - לחסרי משמעות. .לדעת משרד מבקר המדינה, כיוון שההתקשרות נועדה לספק שירותים רפואיים לעובדי המשרד בעשר הנציגויות שברחבי ארה"ב ולא רק לעובדי הקונסוליה, תקנה זו אינה מתאימה למתן הפטור האמור. | לדעת משרד מבקר המדינה, נוסח תקנה14 מלמד כי היא נועדה לשימוש עצמי בנציגות או בסניף ולהתקשרות בעלת אופי מקומי. לגבי החוזים לניהול הסדרי הביטוח - מהות העניין, מורכבותו, היקף ההתקשרות ותחולתו מבחינת מספר הנציגויות ומספר המב וטחים הופכים את השימוש בתקנה זו לבלתי סביר. מן הראוי שהשימוש בתקנה זו יוגבל רק למקרים שבהם אין הצדקה להליך תחרותי של ממש ואין בו תועלת. | 545 |
משרד החוץ . הקונסוליה ונציגות הקבע ליד האו_ם בניו יורק לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח ההוצאות הגבוהות על שכר לימוד בבתי הספר הפרטיים, ראוי שהמשרד יבחן את האפשרות לקבוע שכר לימוד מרבי על פי מקום השירות, וכן ראוי שיקבע אמות מידה ברורות וחד-משמעיות לחריגה מהסכום המרבי שנקבע. שליח שיבחר לשלוח את ילדיו לבית ספר ששכר הלימוד בו גבוה מהסכום המרבי שייקבע יידרש לשלם בעצמו את ההפרש. נמצא שכמעט כל העובדים דיווחו בשנת 2008 על הוצאות גבוהות באופן ניכר מהקצובה שהם זכאים לה בשנה, בסכומים שבין כ -600 דולר ל - 8,000 דולר, ואילו המשרד שילם להם את סכום הקצובה בלבד. עוד נמצא כי הדיווח של השליחים על הוצאות ייצוג לא כלל מספיק פרטים. כך למשל לא צוינו בדיווחים שמות האורחים ותפקידם, ולכן אי -אפשר לבדוק אם ההוצאות הוצאו במסגרת התפקיד ועל פי הוראות התקנון. עוד נמצא שקצין המינהלה לא בדק את הקבלות המצורפות לדיווח, משום שלא היו מפורטות ועל פיהן אי -אפשר לדעת עבור מה היו ההוצאות. משרד מבקר המדינה העמיד את משרד החוץ על החובה לאשר תשלומים רק על סמך קבלות ובהן מידע מלא ומפורט שיאפשר הבחנה בין אירוח שבוצע במסגרת התפקיד לאירוח פרטי. אישור תשלום על סמך קבלות לא מפורטות ודיווח חסר, עושה פל סתר את המטרה שבבסיס תשלום דמי הייצוג. אשר לתשלום דמי ייצוג בגין הוצאות אירוח בבית, על הוועדה הבין-משרדית לגבש הסדרים מידתיים להחזר הוצאות אלה הניתנים לפיקוח ולבקרה. משרד מבקר המדינה מברך על השינויים שנעשו בהוראות התקנון בדבר המותר והאסור בגיוס כספים למימון אירועי יום העצמאות. על המשרד להקפיד שכל הנציגויות יפעלו על פי הוראות אלה בחגיגות יום העצמאות הבאות. . לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החוץ לקבוע מנגנוני פיקוח ובקרה שימנעו אפשרות לרכישות בניגוד להוראות. .לקונסוליה ולנציגות באו"ם הוקצו בתקן שש משרות להעסקת עובדי משק בית בבתיהם של ראשי הנציגויות. נמצא שלסגן השגרירה לאו"ם הוקצו 1.75 .משרות לעבודות ניקיון, יותר מפי שלושה מכפי שנקבע בתקנון .קיום קשר שוטף בין הנציגות ל משרד ושיח ביניהם, לשם עדכונים על המתרחש בארץ השירות ועל עמדותיהם של אישים עמם מנהלת הנציגות את השיח הדיפלומטי ולהעברת הנחיות מהמשרד על פי דיווחים אלה. על המשרד אפוא, להקפיד ולדרוש משליחיו דיווח שוטף ומפורט, כדי שמהות הדיווחים ותדירותם לא יהיו נתונות לשיקול דעתו הבלעדי של ראש נציגות. על המשרד גם להבהיר לעובדים במטה כי עליהם לתת לנציגויות משוב על הערכות המצב והדיווחים שהם מקבלים מהן. נמצא שבישיבות הסגל של הקונסוליה נרשם פרוטוקול, אולם לא הייתה אחידות ברישום, הפרוטוקולים לא נתנו תמונה מלאה ואמינה של מה שהתרחש בדיון והם לא נשלחו למשתתפים. עוד נמצא כי בישיבות הסגל של הנציגות באו"ם לא נ רשמו פרוטוקולים. | משרד מבקר המדינה העיר למשרד החוץ כי ע ד להכנסת השיפורים במערכת המחשוב עליו לנקוט את כל האמצעים הדרושים כדי שיהיה בידיו מידע מעודכן על איוש משרות העמ"י על מנת שיוכל לפקח על איושן. עליו לקדם במהירות את שיפור מערכות המידע שבהן מנוהל מערך כוח האדם כך שהנתונים הנוגעים לעובדים בחו"ל יהיו אמינים, מלא ים ותואמים. | 546 |
משרד הבינוי והשיכון . ליקויים משמעותיים בתחזוקת הדיור הציבורי 2. במשך שנים הוציא המשרד כספים בלא שנעשתה עבודת מטה סדורה בנושא הליקויים ובלא שהוכנה תכנית עבודה בנושא. בפועל, הסכומים שהוצאו לא השיגו את מטרתם, והליקויים החמורים בדירות שבפרויקט טרם תוקנו. הועלה כי במסגרת הבדיקה שעשה משרד הבינוי והשיכון ביולי 2004 במתחם ב' נבדקו רק80% מהדירות במתחם, ועל כן בדיקה זו לקתה בחסר. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה שמשרד ממשלתי לא ימכור דירות שמצבן לקוי לאוכלוסיות חלשות, שסביר להניח שיתקשו להתמודד עם הליקויים בדירות. לדעת משרד מבקר המדינה השתתפותו של נציג החברה חשובה כי הוא יכול להציג לוועדה באופן פרטני את נסיבות המקרה המובא לדיון ואת עמדת החברה עצמה בעניינו; לא זו בלבד שדבר זה יקל על הוועדה לקבל הבדיקה העלתה כי רוב הבקשות המופנות לוועדת החריגים במשרד הבינוי והשיכון נוגעות לתיקון או להחלפה של פריטים בסיסיים (כמו ארון מטבח, כיור, שיש או תריסים) שבלעדיהם קשה לנהל חיים סדירים. נמצא כי לאחר שהצליח הדייר להמציא את כל המסמכים הדרושים המבססים את בקשתו (תהליך שמתמשך כמה שבועות ואף חודשים), עליו להמתין עוד כמה חודשים עד שהוועדה תקבל החלטה בעניין; הועלה גם כי דיוניה מתקיימים בדרך כלל שלא במניין החוקי, וכי המשרד לא הכין דוח כנדרש לגבי החלטות שנדחו על הסף והסתפק בכך ששלח לחברות המאכלסות מזכרים בנושא, כדי לצאת ידי חובה. .על המשרד להוציא לאלתר נוהל בנושא כמצוין לעיל; להקפיד לכנס דיונים תכופים בנוכחות חברי הוועדה - לרבות נציגי החברות המאכלסות; וכן עליו לנהל את הפרוטוקולים באופן מסודר ותקין. על הוועדה לנמק את החלטותיה בבירור כדי שהדיירים הפונים יוכלו להבינן ואף להיערך להגשת ערעור בעניינן, אם ירצו לעשות כן. הפעולות הללו נדרשות על מנת שדיירי הדיור הציבורי יוכלו לקיים רמת חיים סבירה בדירות שהוקצו להם. לדבר נודעת חשיבות יתרה לנוכח מצבם הקשה של הדיירים מהבחינה החברתית-כלכלית ולנוכח בריאותם הלקויה של חלקם. הועלה כי כמה חברות לא טיפלו כלל בחלק מהליקויים שהובאו לידיעתן ובחלק מהם הן טיפלו בתוך פרק זמן ארוך מהנקוב בחוק. עוד נמצא כי חלק מהחברות לא תיעדו כנדרש בתיקיהן את מועדי ההתחלה או הסיום של העבודות. להלן פרטים: בכל אחת מהשנים 2008 ו- 2009 תוקצב להתקנת דודי שמש סך של5 מיליון ש"ח. אולם מהבדיקה עולה כי בשנתיים האמורות ניצל המשרד למטרה זו סך כולל של כ-7.35 מיליון ש"ח, דהיינו ניצול בשיעור של כ- 73% .בלבד | בכל הדירות, למעט אחת, נמצאו ליקויי תחזוקה; בתשע דירות נמצאו ליקויי בנייה, ובבניין אחד נמצאו ליקויים ברכוש המשותף: צנרת מים דולפת, צנרת חשמל חשופה ואיטום פגום. נמצא כי שלוש דירות אינן ראויות למגורים. | 547 |
רכבת ישראל בע_מ . השירות לנוסע - חברת רכבת ישראל בע_מ מדוח של הממונה על הטיפול בתלונות שבמשרד התחבורה עולה כי רוב התשובות של הרכבת על התלונות שהועברו באמצעות משרד התחבורה היו תשובות כלליות ללא קביעת עמדה לגבי התלונה. הביקורת העלתה כי משרד התחבורה לא קיים מעקב אחר אופן טיפולה של הרכבת בתלונות ולא בדק אם תשובות הרכבת למתלוננים ניתנו לאח ר בדיקה מעמיקה שהיא עשתה. הביקורת העלתה כי הצוותים המשותפים למשרד התחבורה ולרכבת לא כונסו ולא פעלו במשך שלוש שנים - מההחלטה על הקמתם עד 2008 , ולכן לא קודם נושא שילוב הרכבת והתח"צ באוטובוסים בתקופה האמורה. רק בשנת 2009 ., במהלך הביקורת, החלו הצוותים לפעול מהאמור לעיל עולה כי השירות ברכבת מדימונה לבאר שבע אינו נוח ואינו כדאי כלכלית לנוסעים לעומת הנסיעה לשם באוטובוס. משרד האוצר הודיע בתשובתו למשרד מבקר המדינה מינואר 2010 כי "בעניין שינוי הסכם הסובסידיה - המלצת המבקר יושמה במלואה על ידי משרדי האוצר והתחבורה, וההסכם החדש נחתם לפני מספר ימים. הסכם זה בנוי באופן שונה לחלוטין מקודמו, והוא יוצר תמריצים משמעותיים לרכבת למשוך אליה נוסעים נוספים ע"י העלאת רמת השירות לנוסע. בנוסף כולל ההסכם החדש מנגנון התחשבנות בגין עמידה או אי עמידה במדדים שונים של רמת שירות, כגון דיוק, ביטולי נסיעות, איחורים חריגים, סקר שביעות רצון וכד'". הביקורת העלתה כי רוב הביטולים נבעו מתקלות בציוד הנייד, וחלקם נבעו מתקלות באיתות. לדעת משרד מבקר המדינה, על חברת הרכבת לעשות את כל הנדרש כדי למנוע ביטול של נסיעות רכבת עקב תקלות שבשליטתה ולדאוג לעדכון לוח הזמנים לפי הצורך. .הביקורת העלתה כי ברכבת ישראל לא היה נוהל לטיפול בתלונות ולא ברור לפי מה נקבעו זמן הטיפול בכל תלונה, דרך הטיפול, סמכויות המטפלים בתלונות ודרכי הדיווח על התלונות. עד מועד סיום הביקורת לא הסתיימה בחינת הדרכים לעדכון המידע ולא הוחל בהפצת מידע מעודכן לציבור על שינויים ברכבת. | הרכבת לא דרשה כי בסקר ייבחנו התאמת לוח הזמנים של קווי האוטובוס ללוח הזמנים של הרכבות המגיעות לתחנה והביקוש לשירותי האוטובוסים. | 548 |
רכבת ישראל בע_מ . קו הרכבת המהיר לירושלים - הקמת קטע באזור הרי ירושלים במסמך המסכם צוין כי נ וכח העובדה שאין תכנון מפורט למנהרה הארוכה, לא הייתה אפשרות להשוות במדויק את העלויות ולוחות הזמנים של שתי החלופות. בדיון שהתקיים באוגוסט 2006 העריך הגוף המאשר כי לוחות הזמנים שציינה חברת הרכבת לא היו ריאליים, מפני שלא הביאו בחשבון את הזמן הדרוש להשלמת התכנון ולהשלמת התהליכים הסטטוטוריים. כמו כן הוא העיר לרכבת כי היא לא השלימה את התכנון בחלק מן הנושאים ולא פירטה במכרז עבודות נדרשות שעלולות לעכב את הפרויקט. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על הרכבת להקפיד על חתימת ההסכם רק לאחר קבלת כל האישורים הנדרשים. .בספטמבר 2000 אישרה המועצה הארצית במסגרת תכנית מתאר ארצית למסילות ברזל תוואי להקמת קו רכבת מהיר חדש שיחבר בין תל אביב לירושלים (תוואי A1 ), הכולל מנהרות ארוכות במיוחד. היא עשתה זאת בתיאום עם הגופים העוסקים בהגנה על הסביבה. הממשלה אישרה החלטה זו במרס 2001 . באוגוסט 2001 ,הוחלט להתחיל בהקמת הקו ובשנת 2003 הטילה הממשלה את ביצוע הפרויקט על חברת רכבת ישראל. הפרויקט תוכנן להסתיים בשנת 2008. ,בדוח הביקורת הקודם הצביע מבקר המדינה על ליקויים בתכנון הקו באומדני העלויות שלו ובלוח הזמנים להקמתו. הביקורת הנוכחית העלתה כי מינהל התכנון והגוף המאשר דרשו מהרכבת הכנת תכניות מפורטות, הכוללות, בין היתר, תסקיר השפעה על הסביבה. במהלך השנים לא עמדה הרכבת בדרישות מינהל התכנון במועדן. נוסף על כך בחינת החלופות להקמת הקו נעשתה בצורה לקויה. כל אלה גרמו לדחיית המועד המשוער של השלמת הפרויקט בשמונה שנים - לשנת 2016 . גם כיום טרם התקבלו כל האישורים הנדרשים להשלמת הפרויקט. דרך פעולה זו אינה תקינה. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הכשלים שהועלו, על משרד התחבורה, משרד האוצר ורכבת ישראל לפעול כדי למנוע מקרים דומים בהקמת קווי רכבת בעתיד. כמו כן יש להקפיד כי פרויקטים יאושרו רק לאחר שהושלמו הליכי התכנון , נבחנו ההשפעות על הסביבה והתקבל אומדן תקציבי מבוסס על אחת כמה וכמה כשמדובר בפרויקט כה גדול ומורכב כגון זה. כאמור, ממסמכי החברה עולה כי צו התחלת עבודה צריך להינתן בתוך שנה ממועד ההסכם עם הקבוצה הקבלנית. ביוני 2009 , לאחר שולנת"ע החליטה לדחות את חלופת רט"ג ולפני שהמועצה הארצית דנה בהמלצה זו, הודיע סמנכ"ל תשתיות בחברת הרכבת לנציג המורשה של הקבוצה הקבלנית כי בכוונת החברה להוציא צו התחלת העבודה לביצוע הפרויקט ב- 1.11.09 . משרד מבקר המדינה העיר לחברה כי היה עליה להקפיד להודיע לקבוצה המב צעת על תחילת עבודות רק לאחר שהמועצה הארצית אישרה את התכניות. .על פי התכנון, יפונו מהמנהרות בקטע המערבי חומרי חפירה בהיקף גדול של כ -2.4 מיליון מ"ק, כאשר רק כמחציתם ניתנים למיחזור בפרויקט ומחוצה לו. לנושא זה השפעה על הסביבה באופן הפינוי וההטמנה ובאופן הובלת עודפי העפר, ולכן נדרשת לכך היערכות מתאימה. במהלך השנים בדקה חברת הרכבת, לבקשת הגוף המאשר, כמה חלופות לפינוי עודפי עפר ואף תכננה את אחת החלופות. גם הקבוצה הקבלנית שנבחרה הציעה חלופות בעניינן. עד מועד סיום הביקורת טרם אושר פתרון להטמנת עודפי העפר. .1. חברת הרכבת לא מילאה את דרישות הגוף המאשר במועדן: במאי 2007 הגישה לו החברה תכנית עבודה שלא כללה את כל הנושאים | . שנדרשה להם ובהם הגשת תסקיר השפעה על הסביבה, סקירת דרכי התיאום הדרושות עם גופים אחרים ואיתור תהליכים קריטיים אשר עלולים לעכב את הכנת התמ"א. ביולי 2007 התריע יו"ר הגוף המאשר כי לא ניתן להעביר את התכניות להערות הוועדות המחוזיות והשגות הציבור. הרכבת לא כללה בלוחות הזמנים שהציעה באוקטובר 2007 את פרקי הזמן שנדרשו להתאמת מסמכי התמ"א להחלטות המועצה הארצית. יו"ר הגוף המאשר דאז העריך כי פרק הזמן שהוקצה בלוח הזמנים להערות של הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור לא היה ריאלי. | 549 |
משטרת ישראל . טיפול המשטרה באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים הערכת מצב היא כלי בסיסי שיש בו כדי להבטיח ניהול סדור ומקצועי של החקירה. ביצועה נחוץ לניתוח הפעולות, העובדות והממצאים המצטברים לאורך זמן לצורך קבלת ההחלטות הנכונות להמשך פעולות החקירה. לכן נודעת חשיבות רבה לקיום הערכות מצב בחקירת נעדרים ואלמונים כאחד. עם זאת מן הראוי שהמשטרה תרענן את הפקודה והנהלים תוך כדי שימת דגש על החובה לקיים הערכות מצב תקופתיות ועל התדירות שבה יש לקיימן. ראוי אף לעגן עקרונות אלה בנהלים מפורטים גם בנוגע לאלמונים. מבדיקת המסמכים ב -34 התיקים שנבדקו עלה כי ב -30 (88% ) היו השהיות משמעותיות בחקירת התיק: ב-13 (81% ) מ-16 ,תיקי הנעדרים וב-17 (94% ) מ-18 .תיקי האלמונים לדעת משרד מבקר המדינה, רישום מרוכז ושיטתי של תיקי נעדרים ואלמונים שעלה בהם חשד לעברה פלילית וכן רשימה מרוכזת של תיקים שנפתח בהם בפועל תיק פ"א הם כלי חשוב וחיוני המאפשר מעקב ובקרה מרוכזים על פתיחת תיקי פ"א ופיקוח על טיב הטיפול בהם. 2. ממסמכי חוליית נעדרים עלה כי בעת טיפול החוליה בתיקים ישנים שהועברו אליה היו מקרים של חשד ממשי לרצח, אבל הם לא סווגו כתיקי פ"א אלא נשארו בסיווג של תיקי נעדרים ותיקי אלמונים, וככאלה הם הועברו מתחנות המשטרה אליה לגניזה. ב-8 (23% ) מ -34 התיקים שנבדקו הועלו ליקויים בטיפול מול גורמי המודיעין. ב -6 לא נמצאו מסמכים המעידים שהתחנה פנתה לגורמי המודיעין כדי לבדוק אם יש בידיהם מידע שעשוי לסייע בחקירה, וב -2 נמצא כי התחנה פנתה אמנם לגורמי המודיעין, אבל לא נמצאו מסמכים המעידים שהתקבלה תשובה מהם אף על פי שעברה שנה ויותר ממועד הפנייה. לדוגמה: ב-9 (26% ) מ -34 התיקים שנבדקו הועלו ליקויים בטיפול בפר סומו של נעדר או אלמוני, ויש אפשרות שהם פגמו בסיכוי לאתרם או לזהותם. לדוגמה: משרד מבקר המדינה מעיר כי בנסיבות המקרה ספק אם פרסום מודעה לאחר שלושה שבועות של היעדרות יש בו איזו שהיא תועלת. ככלל, לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שהמשטרה תבחן מחדש כיצד ניתן לפרסם את תמונת הנעדר ופרטיו באופן יעיל ובסמוך ככל האפשר להודעה על ההיעדרות, בייחוד כשקיים חשש לחייו, ובזה יועיל ולו במעט הפרסום. ממסמכי החוליה הועלה כי עשרות תיקים של נעדרים שלא אוכנו ושל אלמונים שלא זוהו לא הועברו מתחנות המשטרה לחוליה לגניזה לאחר חמש שנים מיום פתיחת התיק כנדרש, משום שהם לא אותרו בתחנות המשטרה או משום שבוערו בתחנות שלא לפי הוראות הפקודה. בכמה מקרים מונו בתחנ ות המשטרה קצינים בודקים לבירור נסיבות הביעור. | בטרם נגנזים תיקי נעדרים ואלמונים במטא"ר נעשית הבקרה האחרונה עליהם בידי חוליית נעדרים. ככל שתיקים אלה אינם מועברים במועד לחוליה, כעבור חמש שנים, או מבוערים בידי תחנות המשטרה, הבקרה אינה נעשית כלל או נעשית מאוחר מדי. בהתנהלות כזו עלולה להיפגע היכולת למיצוי החקירה, ואף יכולה להימנע האפשרות לביצוע ההשלמות הנחוצות לאיתור נעדר ולזיהוי עתידי של אלמוני, כמו איסוף מסמכים רפואיים או לקיחת דגימות DNA . על דרגי הפיקוד בתחנות המשטרה ועל חוליית נעדרים לדאוג כי תהליך גניזת התיקים וביעורם יבוצע כנדרש ובמועד הראוי כדי להבטיח שהטיפול בתיקים אלה ימוצה עד תום. | 550 |
משטרת ישראל . מינוי וקידום של קצינים בכירים במשטרה (א) קידום לדרגת תנ"ץ אגב חריגה מהפז"מ : על פי נתוני המשטרה, מתחילת שנת 2007 עד יוני 2008 קודמו20 קצינים לתפקידים בדרגת תנ"ץ. שלושה מהם קודמו אף ששימשו בתפקיד אחד בדרגת נצ"ם או שטרם עבר פרק הזמן המזערי לשהייתם בדרגתם. שניים משמונה קצינים שהוחלט כי יקודמו לדרג ת תנ"ץ במהלך 2009 אינם עומדים בתנאי הסף דלעיל. המפכ"ל המליץ על קידומם של כל הקצינים האמורים והשר לבט"פ אישר את ההמלצות אף שקידומם חרג מהכללים המחייבים שנקבעו. להלן פרטים על שלושה מקרים: בניגוד לנוהל החליט המפכ"ל לקדם בדרגה שני קצינים כמועמדים יחידים לתפקידיהם. קצינים אלה מילאו תפקידים במשרות שדרגות התקן שלהן גבוהות מדרגותיהם, והוחלט שהם יקודמו למשרות בדרגות התקן האמורות - האחד לדרגת סנ "ץ והשני לדרגת נצ"ם. להלן אחד משני המקרים: במחצית השנייה של שנת 2006 החליט המפכ"ל דאז למנות קצין לתפקיד נשיא בית הדין המשמעתי לערעורים (להלן - ביה"ד לערעורים) בדרגת תנ"ץ; הקצין, שגילו היה אז 5119 , ביקש לקבל אישור להתמחות במקביל בעריכת דין במשטרה. בנובמבר א ותה שנה אישר המפכ"ל דאז לקצין התמחות בעריכת דין בלשכת היועץ המשפטי של המשטרה, בשכר תנ"ץ ובמקביל להיותו נשיא בית הדין לערעורים. האישור ניתן בניגוד למדיניות המשטרה. יצוין כי ראש אמ"ש דאז, ניצב גבי גל, התנגד לאישור שנתן המפכ"ל לקצין, היות שסבר שהדבר ייצור תקד ים מסוכן, והוא חשש מתביעות של קצינים אחרים שיטענו לאפליה, בעיקר נוכח העובדה שמדובר בקצין בדרגה בכירה ביותר. יוער כי עוד קודם לכן - בינואר 2006 - קבע המשרד לבט"פ שאין צורך במשרה מלאה למילוי תפקיד נשיא ביה"ד לערעורים בגלל המספר המועט של תיקי הערעור, ולפיכך ה ודיע את"ב שהחל מאוקטובר 2006 יבוטלו התקן הזמני ודרגת התקן שהוקצו לתפקיד20 . למרות זאת, כחודש בלבד לאחר ביטול התקן, בנובמבר 2006 , החליטו השר לבט"פ והמפכ"ל לאשר שוב תקן זמני לתפקיד נשיא ביה"ד לערעורים כדי לאפשר למנות לתפקיד זה את הקצין, וזאת על מנת לפתור בעיה בין-אישית בין הקצין ומפקדו ביחידתו הקודמת. במהלך 2007 מונה הקצין לתפקיד זה. עם סיום התמחותו של הקצין, במרס 2008 , בוטל התקן שוב. יצוין כי עלות שכרו החודשי של הקצין כשהיה נשיא ביה"ד לערעורים הייתה כ- 40,500 ש"ח; מכאן שבמשך השנה שבה אויש תפקיד שלמעשה בוטל, נשא ה לכאורה הקופה הציבורית בעלות נוספת שהייתה נחסכת אם התקן היה מבוטל. מהמתואר לעיל עולה שבמקרה האמור חרגה המשטרה מכלליה, הן לגבי אישור זמני לתקן שבוטל והן לגבי חריגה מהמדיניות בעניין ההתמחות. זאת תוך מתן עדיפות לשיקולים, שנועדו להתגבר על בעיות בין-אישיות של בעלי תפקידים בכירים על פני שיקולים כלל ארגוניים ארוכי טווח. לדעת משרד מבקר המדינה, אף אם חריגה מכל אחד מן הכללים - אישור זמני לתקן שבוטל וחריגה מהמדיניות בעניין ההתמחות - היא בסמכות המפכ"ל, חריגה מנהלים שנקבעו לארגון המונה אלפי ממלאי תפקידים, לצורך מתן מענה לנסיבות הנוגעות לממ לא תפקיד מסוים, אינה ראויה וצריך היה להימנע ממנה. באשר לטענה כי ראוי שנשיא ביה"ד לערעורים יהיה עו"ד בהכשרתו, יצוין כי בעת שמונה הקצין לתפקיד נשיא ביה"ד לערעורים הוא היה מתמחה בלבד. לאור הערת בית המשפט מספטמבר 2007 בנוגע לבעייתיות ההסדר עם הקצין, ונוכח שיקו ל הדעת הנרחב והפיתוי לעשות בו שימוש למטרות שלא לשמן נועד, על המשטרה היה להפיק לקחים ממקרה זה: עליה להימנע מהסדרים מלאכותיים כאמצעי לפתרון בעיות בין-אישיות. .הועלה כי עד מועד סיום הביקורת, פברואר 2009 , לא הוסדרו מרכיבים מרכזיים במתכונת המינוי והקידום החדשה. למרות שכבר בשנת 1999 הקימה המשטרה צוות עבודה לפיתוח ספר תפקידים והתקיימו באמ"ש דיונים בעניין, הכנתו לא הושלמה, אלא גובשה טיוטה של הגדרות לתפקידים בדרגת נצ"ם בלבד. בנוסף, טרם נקבעה חובה לגבי קצינים במגזר המינהלי להיבחן במרכז הערכה כתנאי לקידום לדרגת סנ "ץ. עוד התברר כי למעט הבחנה בין המגזר המינהלי לייעודי לא הובחן בהליך המינוי והקידום החדש בין תפקידים בעלי מאפיינים שונים, כמו בין תפקידי ליבה 26 , שהם תפקידים מבוקשים שביצועם מגביר את הסיכוי לקידום בדרגה ובין תפקידים שקיים קושי אובייקטיבי למצוא להם מועמדים מתאימים, למשל עקב ריחוקם ממרכז הארץ. ממילא לא נקבעו לתפקידים המבוקשים תנאי סף גבוהים יותר או דרישה לניסיון והכשרה מיוחדים לאיושם (כגון ציון סף גבוה במיוחד במרכז ההערכה או בפו"מ). המתכונת החדשה של מינוי וקידום קצינים אכן הביאה לשיפור בהליכים אלה בכל הנוגע לגיבוש כלי מיון אובייקטיבים ולמתן הזדמנות לקצינים .להתמודד על תפק ידים. עם זאת, נוכח חשיבותו ומרכזיותו של ספר התפקידים בכל הנוגע להליכי הקידום של קצינים בכירים, ובשים לב לעובדה שעל הכנתו שוקדים במשטרה לסירוגין שנים רבות, על המשטרה לסיים בהקדם את הכנתו. | .התייחסות למעורבותו של המפכ"ל בכל אחד מהשלבים האחרים הנוגעים להליך, הוא הסדר חסר שלא די בו כדי להסיר החשש מניגוד עניינים. אשר לטענה שההסדר שלפיו כאשר יש חשש שראש הארגון יימצא במצב של ניגוד עניינים בנושא מסוים, הטיפול באותו נושא מועבר לסגנו הכפוף לו, הוא נורמה מקובלת במערכות אחרות17 - משרד מבקר המדינה מעיר כי אחריותו של השר, שקבע את ההסדר, היא למנוע פגיעה במינהל תקין על ידי כך שיבטיח שסוגיות רגישו ת מעין אלו יטופלו לפי ההנחיות המקצועיות שקבעו הגורמים המקצועיים - ולענייננו היועץ המשפטי לממשלה. הקפדה על יישום הנחיות אלו עשויה במהלך הזמן גם לשרש נורמות פסולות, אם הן קיימות. אשר לטענה כי הסמפכ"ל הוא שהחליט על מינוי אחיו של המפכ"ל והמפכ"ל רק קבע את התפק יד המתאים עבורו - מעיר משרד מבקר המדינה כי בעצם ההכרעה על התפקיד המתאים לאחיו יש משום חריגה מסיכום השר. אשר לטענה שאי -אפשר להפריד את הדיון לגבי אחי המפכ"ל משאר ההחלטות על מינוי תנ"צים, מעיר משרד מבקר המדינה כי בהצמדות להנחיית היועץ המשפטי לממשלה היה כדי לס ייע בהתמודדות עם מורכבות זו. זאת הן על ידי התמודדות מראש של היועץ המשפטי, שנושא באחריות לקביעת ההסדר, עם הסוגיה האמורה, והן על ידי הצבת שומר סף שילווה את ההליך על כל שלביו. אשר לטענה כי חתימתו של המפכ"ל על טופס ההמלצה היא טכנית גרדא - מעיר משרד מבקר המדינה כי היה עליו להימנע מלחתום על טופס זה, שכן חתימתו משקפת מעורבות, גם אם אופייה פרוצדורלי, בהכרעה הסופית הנוגעת לאחיו. יוטעם כי אין בכל האמור לעיל כדי לפקפק בכישוריו של אחי המפכ"ל או להעלות ספק בכך שהיה מתאים לתפקידים אשר להם מונה. | 551 |
מינהל הכנסת . בירור תלונה בענייני מינהל הכנסת משרד מבקר המדינה מעיר, שבמינהל הכנסת אין תיעוד מלא ממנו נית ן ללמוד כיצד נתקבלו ההחלטות באשר לרכישת קרמיקה ולביצוע עבודות הריצוף. משרד מבקר המדינה העלה שרכישות השטיחים לא התבססו על תכנית עבודה שנתית, אלא נעשו לשיעורין, לפי צרכים שעל פי רוב הוגדרו "דחופים". מינהל הכנסת קיים רק פעם אחת הליך של בירור מחירים עבור כל הרכישות; בבירור המחירים ביקש המינהל הצעות לרכישה של שישה שטיחים מסוג מסוים, אולם בתוך פחות משנה רכשה הכנסת 24 שטיחים. בחלק מהרכישות הוציאה מחלקת בנא"ם הזמנת קנייה רק לאחר שהשטיחים כבר סופקו לכנסת. משרד מבקר המדינה סבור כי על המתלונן , שכמנהל בנא"ם היה גם אחראי לרכישות בכנסת, הייתה מוטלת החובה להתריע ב"זמן אמת" על הליקויים ברכישת השטיחים ולהציג את הליקויים למנכ"ל, לחשב וליועץ המשפטי למינהל הכנסת. ממצאי פרק זה מצביעים על כך שהכנסת פעלה בנושא זה בניגוד לכללי מינהל תקין. משרד מבקר המדינה העלה שעל אף האמור במכתב המנכ"ל האמור לעיל, המשיכה הכנסת לרכוש שטיחים שלא על פי הנהלים. להלן הפרטים: נמצא, כי סיור זה לא תועד כלל, לא נרשמו החלטות שנתקבלו במהלכו, וכתוצאה מכך לא ניתן לשחזר את ההחלטות שנתקבלו בו ואת הנימוקים להן ביחס להוצאות שיפוצים שאושרו. זאת ועוד, גם בסיום הסיור לא הוכן דוח המפרט את הצרכים, עבודות השיפוצים ורכישות הציוד, הנדרשים, ואת הנימוקים לביצועם. לדעת משרד מבקר המדינה, הואיל ומדובר בסיור מקצועי שבו נתקבלו החלטות לגבי הוצאת כספים מקופת מינהל הכנסת, היה מקום לתעד אותו, לרבות פירוט של כל הליקויים בדירה והעבודות הדרושות לתיקונם. 3. בסיור קבלנים שהתקיים בכנסת ב- 1.8.06 והיה תנאי חובה להשתתפות במכרז המאוחד השתתפו חמישה קבלנים. המועד האחרון להגשת הצעות המחיר נקבע ל - 8.8.06 . אולם כבר למחרת הסיור, ב- 2.8.06 , פנה מהנדס הכנסת לחברה א' בעניין החלפת שטיחים בקומת הוועדות והדבקת שטיחים בקומת הסיעות17 . העתקים של הפנייה נשלחו, בין היתר, למנכ"ל, לחשב ולמנהל בנא"ם . ההחלטה לפנות לחברה א' לשם ביצוע העבודה התקבלה תוך עקיפת ועדת המכרזים, בחוסר שקיפות ולא לפי כללי מינהל תקין. יצוין שעלות רכישת השטיחים והדבקתם הסתכמה בכ - 450,000 .ש"ח משרד מבקר המדינה מעיר שממאי 2006 , המועד שבו הוצאו המתנות מן המחסנים, ועד אמצע 2009 ., אף גורם בכנסת לא חתם על הוצאתן מן המחסן משרד מבקר המדינה לא מצא אסמכתאות בכתב לבירורי המחירים שנעשו במחלקת בנא"ם לשטיחים אלה כדרישת התכ"ם. זאת ועוד, מנהל בנא"ם כתב על המזכר כי "יש לבקש צפי לכמות שטיחים לשנת 2007 כדי להיערך למכרז". נמצא שמנהל בנא"ם לא עמד על כך שדרישתו תבוצע ולא דרש מעובדיו להכין צפי לרכישת השטיחים. | מן האמור לעיל עולה שבמשך כחצי שנה רכש מינהל הכנסת שטיחים שלא לפי כללי מינהל תקין: לא פורסם מכרז לרכישתם, וחלקם הובאו לכנסת לפני הוצאת הזמנה. ספק א', שממנו רכש מינהל הכנסת את השטיחים, לא היה בעל ההצעה הזולה ביותר בבירור המחירים; הצעתו הייתה שלישית מארבע הצעות שהתקבלו. זאת ועוד, ברכישות הנוספות התבססה מחלקת בנא"ם על בירור מחירים שעשתה חודשים אחדים קודם לכן. מחלקת בנא"ם לא בדקה אם המגבלות שמנעו מהמציעים הזולים לממש את הצעתם באוקטובר 2006 היו תקפות גם ברכישות שלאחר מכן, ואם לא חל שינוי במחירי השטיחים מאותו מועד. | 552 |
רשות שדות התעופה . סדרי פרישת עובדים ברשות שדות התעופה . מבקר המדינה, מאחר שאין כל חיסכון בהקדמת פרישתם של עובדים המתקרבים לגיל הפרישה, אין טעם לתת להם הטבות לעידוד פרישתם בטרם עת. במקרה זה מתן הה טבות חמור במיוחד משום שהוא נעשה בניגוד לתנאים שקבע סגן הממונה על השכר. (א) לפי התכנית שאישר סגן הממונה על השכר, מתן דרגת פרישה הותנה בגובה שכר העובד יחסית לשכר הממוצע במשק ובאי-קבלת דרגה בשנה שקדמה לפרישה. הביקורת העלתה שלשמונה מ -13 העובדים שפרשו במסגרת תכנית הפרישה העניקה הרשות תוספת של דרגה אחת או שתיים, אף שלא עמדו בתנאים לק בלתן. כאמור, מתן דרגה נוספת מתבטא בתוספת ניכרת לשכר בכל תקופת הפנסיה. (ב) הביקורת העלתה שהרשות נתנה לפורשים הטבות שלא נכללו בהטבות שאישר הממונה על השכר - כרטיס טיסה או נופש, ביטוח טיפולי שיניים, ביטוח בריאות ו"מענק הכשרה" (ראו להלן). נמצא שגם בעבר נהגה הרשות לתת הטבות אלו לעובדים שפרשו. לדברי הנהלת הרשות, ההטבות ניתנו על סמך החלטתה, אך לא נמצאו מסמכים המתעדים החלטה זו: .שהצטברו בקופות הגמל בעקבות הפרשות הרשות וסכ ומים אחרים (תשלום פיצוי בשיעור משכורת של חודש עבור כל שנת עבודה, תשלום בגין פרק הזמן שבין המועד המחייב למתן הודעה מוקדמת על הפסקת להלן [ עבודה ובין מועד הפסקת העבודה - ]תקופת ההודעה המוקדמת ופדיון ימי חופשה החורגים מן המכסה שנקבעה), נוסף על המתחייב מן ההסכמים האישיים. .ההטבות המתוארות לעיל לא נכללו בתכנית הפרישה שאישר סגן הממונה על השכר, ובהענקתן חרגה הרשות מתנאי התכנית ופעלה בניגוד להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב. יצוין כי הטבות אלה אינן נהוגות אצל כלל עובדי המדינה. 6. הביקורת העלתה שאין בידי הרשות נתונים בעניין מספר תקני המשרות שבוטלו בעקבות ביצוע תכנית הפרישה. מלבד זאת לאחר יישום התכנית לא דיווחה הרשות לממונה על השכר על המשרות שבוטלו למרות דרישתו שתעשה כן. .על פי נתוני הרשות, היא שילמה לכל אחד משבעת העובדים הללו בין כ- 84,000 ש"ח ל-1.44 מיליון ש"ח, שהם שווי ערך לתשלומי פרישה בשיעור 82%-248% עבור כל אחת משנות עבודתו של העובד. סכומים אלה כוללים כספים הביקורת העלתה שאין ברשות נהלים בעניין הטיפול בפרישת עובד המועסק על פי הסכם עבודה אישי. | 4. כאמור, תנאי תכנית הפרישה נועדו לפורשים בני 50-63 . לפי נתוני הרשות, שבעה מ-31 העובדים שפרשו בתכנית הפרישה היו בני 64 ומעלה, ולמרות זאת נתנה להם הרשות את ההטבות. לכל אחד משבעת עובדים אלה שולמו מענקי פרישה בסך 7,500 -185,000 ש"ח, שהסתכמו בכמיליון ש"ח. זאת ועוד, שישה מהם קיבלו גם תוספת דרגת פרישה (בין חצי דרגה לשתי דרגות), שמשמעותה תוספת ניכרת לשכר הפנסיונ י. לפי נתוני הרשות, תוספת של דרגה אחת בדירוג התעופתי מעלה את שכר היסוד בכ-8%- 10% , ותוספת של דרגה אחת בדירוג הטכנאים, המהנדסים והאקדמאים מעלה את שכר היסוד בכ - 13%-15% . לפי חישובים של הרשות משנת 2006 , ערכה של תוספת חצי דרגת פרישה בדירוגים אלו (לפי שיעור ריבית להיוון של 5% ) הוא כ- 26,000 -68,000 ש"ח לעובד. לפיכך עלות פרישת העובדים שקיבלו הטבות חריגות גדולה עוד יותר. לדעת משרד | 553 |
מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט . מכון וינגייט - היבטים בפעילותו הועלה כי בחודשים פברואר 2008 - אוקטובר 2008 כיהן מנכ"ל הוועד האולימפי, על פי החלטת הוועד המנהל של המכון מפברואר 2008 , .כממלא מקום יו"ר הוועד המנהל לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התרבות והספורט, משרד המשפטים והמכון לבחון ביסודיות ובדחיפות את סוגיית ניגוד העניינים האפשרי שאליו עלולים להיקלע חברי מוסדות המכון, נוכח תפקידיהם במשרדי הממשלה ובגופ ים אחרים, לקבוע כללים ברורים בעניין עצם חברותם ובדבר השתתפותם בדיונים שיש בהם חשש לניגוד עניינים ולנקוט בהקדם את הצעדים הדרושים ליישומם. על המכון לקבוע כללים להשתתפותם בדיונים של חברים בוועד המנהל שמייצגים גופים מתחרים למכון או גופים הקשורים לפעילות המכון בעת שנדונים נושאים הקשורים לגופים אלה. מהאמור לעיל עולה כי ערב השינויים בתקנון ספטמבר 2008 של המכון סברו גורמים משפטיים ממשלתיים שונים כי השינויים עלולים לפגוע ביכולת השליטה וההשפעה של המדינה על הנעשה במכון. אף על פי כן הם לא ליבנו את הדברים לפני שבוצע שינוי התקנון. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התרבות והספורט לסיים בהקדם את הטיפול יחד עם כל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים ובמידת הצורך להביא את מעמד המכון להחלטת ממשלת ישראל. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה ששר המת"ס וחבר הנאמנים של המכון ימלאו את בקשתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ממרס 2008 , לעכב את שינויי התקנון בנושא לצורך בחינתם היסודית של ההיבטים המשפטיים הרלוונטיים של הנושא. הממשלה הפקיעה במהלך השנים שטח גדול של מקרקעין שערכם רב מאוד, בשל שטחם ומקומם, ומסרה אותן לשימושו של המכון בהיותו זרוע לקידום פעילותה בתחום הספורט. במשך שנים רבות לא הסדירו ממ"י, המכון והגורמים הממשלתיים הקשורים בפעילותו את זכויות המכון במקרקעין, ועקב כך, בין היתר, לא שילם המכ ון לממ"י דמי חכירה תמורתם. בסוף שנת 2009 טרם הוסדר נושא שימושו של המכון במקרקעין. לדעת משרד מבקר המדינה יש לראות בחומרה את תפקודו הכושל של ממ"י בעניין זה. על ממ"י לסיים בהקדם את טיפולו בגביית דמי החכירה מהמכון ולהסדיר גם את התשלום בגין השימוש המסחרי שהוא עושה במקרקעין. כמו כן יש טעם לפגם בכך שהמכון נהנה מהמצב במשך שנים רבות ולא פעל עד שנת 2004 .להסדיר את הנדרש לדעת משרד מבקר המדינה, על הגורמים הממשלתיים הקשורים בפעילות המכון להסדיר בהקדם את נושא שימושו של המכון במקרקעין באמצעות הסכם שייחתם בינו ובין ממ"י ויבטיח כי יושגו המטרות הציבוריות והלאומיות שלשמן הועברה הקרקע למכון. .אין מסמ כים שאפשר ללמוד מהם כי בעקבות פנייה זו פנתה היועצת המשפטית של משרד החינוך לממ"י להסדרת הנושא. הועלה כי הוועד המנהל של המכון לא קבע כללים בעניין השתתפותו של יו"ר הוועד או ממלא מקומו בדיונים שבמסגרתם הוא עלול להיקלע לניגוד עניינים בהיותו ממלא תפקיד בוועד האולימפי. | לא ניתן לקבוע על פי פרוטוקול הישיבה את זהותם של 25 החברים שהצביעו כאמור בעד ההחלטה, ולכן ייתכן שנכללו ביניהם גם חברים עודפים. בינואר 2008 , כחמישה חודשים לפני מועד הישיבה האמורה, פג | 554 |
חברת החשמל לישראל בע_מ . רכישת שירותי ייעוץ - חברת החשמל לישראל בע_מ לדעת משרד מבקר המדינה דיווח בכתב על פעילות היועץ ועל תרומתו בהתאם ליעדים דרוש לצורכי בקרה וכדי לבחון את סוגיית המשך ההתקשרות עמו. משרד מבקר המדינה מעיר כי אישור התקשרויות לרבות אישור הארכת תקופתן, צריכים להיות מובאים לדיון בפני המוסדות המוסמכים של החברה מראש ולא בדיעבד. אישור בדיעבד עלול להחטיא את המטרה שלשמה נדרש האישור מלכתחילה. התמשכותה של תופעה זו מלמדת כי הנהלת החברה לא יישמה את החלטותיה בדבר אישור התקשרויות בדיעבד שצוינו במסגרת תגובתה על ביקורת קודמת14. נמצא כי בחברה אין אסמכתאות לדיווחים שנמסרו למנכ"ל או לגורם אחר המעידים על עבודת היועץ. משרד מבקר המדינה מעיר כי תשלום ליועץ ללא תיעוד ראוי של עבודתו אינו תקין. בנוסף משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי ראוי להגדיר תוצרים ויעדים הניתנים למדידה ולהערכה לצורך בחינת הערך המוסף של שירותי הייעוץ. תוצרים מוכחים נדרשים גם לשם השקיפות ולביצוע בקרה נאותה על תהליכי העסקתו של היועץ; ובכלל זה כדי לבדוק אם התשלומים ליועץ זה מוצדקים ומבוססי ם כנדרש. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את שיטת ההתקשרות שבמסגרתה נמצא כי ההחלטה על ההתקשרות לא אושרה על ידי ועדת מכרזים. הפרוטוקול של דיון ואישור ההתקשרות מאוגוסט 2008 נחתם על ידי המנכ"ל, היועץ המשפטי וממלא מקומו של המבקר הפנימי, שלא בנוכחות נציג מחלקת כספים כנקבע בנוהל התקשרויות, הקובע כי החלטה בדבר התקשרות תקב ל את אישורה של ועדת מכרזים שבה משתתפים, בין היתר, מנהל מחלקת כספים וכלכלה של האגף או המחוז המבצע את ההתקשרות. לא נמצא בידי החברה פירוט של שעות העבודה של היועץ, סיכומי דיונים וכו', ונמצא כי היא גם לא דרשה מהיועץ דיווח על שעות עבודה או תוצרי עבודה שאפשר ללמו ד מהם על הפעילות שעבורה שילמה החברה ליועץ. משרד מבקר המדינה מעיר כי לא ראוי שהחברה תהיה קשורה בהסכמים עם יועץ במשך תקופה כה ארוכה (כ-14 שנים) על בסיס שימושבסעיפי הפטור ממכרז שבתקנות ובנוהלי החברה, בייחוד נוכח העובדה שבמשך כל תקופת ההתקשרות האמורה לא נבחנה תרומתה של חברת הייעוץ כדי לוודא שהתשלומים ששילמה לה חח"י באותן שנים היו מוצדקים. בנוסף מעיר משרד מבקר המדינה כי לא נעשתה בקרה על היקפם ואיכותם של השירותים שהיא נתנה לחח"י. .2009 עד סוף אוקטובר 2009 ) נדונו ואושרו בדיעבד בוועדת המכרזים (בסוף מאי 2009 .) לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שהחברה תבחן מחדש את סוגיית ההתקשרויות עם יועצי משנה ותוודא כי לא ייפתח פתח למסלול עוקף לביצוע התקשרויות בניגוד לחוק חובת המכרזים, וכי היא תפעל תוך הקפדה על תקינות ההליך ועל שמירת נורמות ציבוריות ראויות. | מתגובת החברה מדצמבר 2009 (על נספחיה) עולה שבבקשה שהגיש היועמ"ש למנהל אגף אספקה ואחסנה לפטור ממכרז את ההתקשרות עם הבודק החיצוני ולאשרה לא ציין היועמ"ש את דבר קיום ההתקשרות של יו"ר הדירקטוריון עם הבודק החיצוני כנאמן. | 555 |
משרד הבריאות . ניהול הקניין הרוחני במערכת הבריאות הממשלתית לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שחלק נכבד מהנושאים שהיה צורך בהסדרתם נגעו לקניין הרוחני במערכת הבריאות, ראוי היה לשקול לכלול בין חבריה, ולא רק בוועדת המשנה, נציג של מערכת הבריאות הממשלתית. בהיעדר נציג כאמור הוועדה לא נתנה ביטוי הולם לעמדתה של מערכת הבריאות הממשלתית, ונפגעה יכולתה להביא להסדרת הנושא. חרף הזמן הרב שחלף מאז הביעה הר"י את התנגדותה להמלצות הוועדה - שנת 2006 - עד מועד סיום הביקורת (נובמבר 2009 ) לא הושג שיתוף פעולה בין משרד האוצר ובין הר"י בנושא. .המרכזים הרפואיים הממשלתיים הם מקור של תוצרי ידע בעלי פוטנציאל כלכלי וטכנולוגי רב. להסדרת זכויות המדינה על תוצרים אלה ולמסחורם חשיבות רבה, שכן הם משמשים בסיס לקידום ופיתוח של המצוינות בתחומי המחקר והפיתוח בארץ, לצמיחה, להגברת התעסוקה, למשיכת השקעות זרות למדינה ולהגדלת הכנסותיה. עוד לפני תחילת שנות ה - 2000 החלה המדינה בניסיונות להסדרה של זכויותיה וליישום המסחרי של תוצרי הידע. ועדות וצוותי עבודה דנו בהסדרת ההגנה על תוצרי הידע של בתי החולים הממשלתיים ושל תאגידי הבריאות, והתקבלו הח לטות בדרגים שונים, לרבות החלטת ממשלה מאוגוסט 2005 , אולם פעילות זו לא נשאה פרי והנושא לא הוסדר. הגורם העיקרי לאי-הסדרת נושא הקניין הרוחני הוא מחלוקת בין משרד האוצר למשרד הבריאות שנמשכת כבר כעשור, בין היתר לגבי מודל חלוקת התמלוגים והליך המסחור. עקב זאת נגרמ ים למדינה נזקים כספיים ניכרים שקשה לאמוד אותם. היעדר הסדרה גם עלול לגרום ל"בריחת מוחות" ולזליגת ידע מהמערכת הממשלתית, שפירושן נזק מתמשך נוסף למדינה, שאינו בר תיקון, הן מהבחינה הכספית והן מבחינת ההון האנושי. אין זה סביר ואין זה ראוי - ניהולית וכלכלית - שנושא הקניין הרוחני לא הוסדר במשך שנים רבות. בעולם ואף בארץ כבר קיימות שיטות לתגמול עובדי מחקר בגין תוצרי הידע שפיתחו, הנהוגות בגופים כגון המוסדות להשכלה גבוהה ומרכזים רפואיים אחדים, וראוי לבחון את האפשרות ליישמן במערכת הבריאות הממשלתית. אשר על כן, על הממשלה בכלל ועל משרדי האוצר והבריאות בפרט לפעול להסדרת הנושא בהקדם. סכום התביעה שהגישה המדינה במקרה האחד והסכום שקיבלה במקרה האחר מלמדים על הפוטנציאל הכספי הגבוה הטמון בקניין הרוחני, שהעיכוב בהסדרתו יש בו לגרום למדינה הפסד כספי ניכר שקשה לאמוד את שיעורו. משרד מבקר המדינה מעיר כי הנהלת המרכז הרפואי פעלה ללא קבלת אישורים ממשרדי האוצר והבריאות בנושא. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על משרד הבריאות לוודא שהמרכז הרפואי שיבא פועל על פי הוראותיו. .יו"ר הוועדה סיכם כי מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה תפעל להכנת הצעה להחלטה שת ובא לוועדת השרים, בדבר הקמת צוות שיגבש המלצות בנושא האמור. אולם בסופו של דבר לא הוכנה הצעת החלטה; לדברי המנכ"לית דאז ההצעה לא הוכנה משום שסמוך לאותו מועד מינה החשכ"ל את ועדת ההיגוי והטיל עליה לעסוק בהסדרת תחום הקניין הרוחני. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת, יותר מארבע שנים מאז התקבלה ההחלטה בעניין הקניין הרוחני במערכת הבריאות הממשלתי ת, היא לא יושמה - שרי האוצר ושרי הבריאות לא התקינו תקנות כנדרש, ונציב שירות המדינה לא התאים את הוראות התקשי"ר לאמור בהחלטה. | לא נמצאו אסמכתאות להקמת צוות בראשות מנכ"ל משרד הבריאות לאיסוף מידע כאמור. גם מזכירות הממשלה לא עקבה אחר ביצוע ההחלטה - למעט פניה חד- פעמית לשר הבריאות ולשר האוצר שנתיים לאחר קבלת ההחלטה. | 556 |
משרד הבריאות . סוגיות בתחום בריאות הנפש .קיבלו טיפול במתקן ציבורי אחר (דוגמת משרד הביטחון או לשכות הרווחה). זמן המתנה ממושך גורם לחלק מהסובלים ממצוקה נפשית הנזקקים לטיפול לפנות לשוק הפרטי. לפיכך חסרי אמצעים כלכליים אינם מטופלים בזמן או שאינם מטופלים כלל. מצב זה מדגיש כמובן את הפערים בין בעלי אמצעים לבין חסרי אמצעים, ומגדיל את עלויות הטיפול ואת האינטנסיביות שלו בשל בעיות שלא טופלו בזמן. לצורך טיפול מיטבי ראוי שהמשרד ימפה את הצרכים לטיפול בקהילה אגב קביעת תקן כוח אדם. ראוי שהתקן יתבסס על בדיקה מקצועית שבמסגרתה ייבדקו לאורך זמן היקף האוכלוסייה הזקוק לטיפולים נפשיים ומספר הטיפולים בשנה הדרושים לה. בדיקה זאת אמורה להיעשות בהשוואה לסטנדרטים מקובלים. 1. הבדיקה העלתה שבעשרות יישובים אין כלל שירות מרפאות לבריאות הנפש אף שבחלקם מתגוררים עשרות אלפי תושבים. היעדר השירות בולט ביישובים במגזרים הערבי ובמגזר החרדי. . בשנים האחרונות פנו כמה גורמים להנהלת המשרד בדבר הצורך לשפר את השירות הניתן הן למבוגרים הן לקטינים: מבוגרים - מנהל בית החולים ברזילי מסר בנובמבר 2009 למשרד מבקר המדינה כי "הטיפול במבוגרים בעיר אשדוד אינו סביר ולמרות שהצענו הקמת שלוחה שלנו בעיר אשדוד לא נענינו"; קטינים - הנהלת בית החולים לגליל המערבי נהרייה פנתה לראש השירות בבקשה להפעיל שירות מרפאתי לקטינים כהשלמה לשירותי אשפוז אך נענתה בשלילה. ארבע הרשויות המקומיות בשומרון, שאין בהן שירות לקטינים, פנו למנהל המרפאה לבריאות הנפש בפתח תקווה ולראש שירותי בריאות הנפש במשרד בבקשה להוסיף שירותי מרפאה. מנהל המרפאה לבריאות הנפש בפתח תקווה פנה בנושא לח"כ הרב יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות. אולם הבקשות להוספת שירותי מרפאה לא נענו. יוצא שהשירות הניתן במרפאות בריאות הנפש אינו עונה על הצרכים הקיימים. לדעת משרד מבקר המדינה מן הראוי למצוא פתרון בהקדם ללוקים בתחלואה כפולה במוסדות הפסיכיאטריים. כמו כן יש לשמור על הפרדה ברורה בין חולי נפש שאינם מכורים לסמים לבין כאלה הזקוקים לגמילה. נמצא כי רק ב -11 בתי חולים כלליים 99 מתוך26 אפשר לאשפז חולים פסיכיאטרים וגם בהם בהיקפים קטנים מאוד. כמו כן העלתה הביקורת כי למרות צמצום אלפי מיטות אשפוז פסיכיאטריות במסגרת הרפורמה המבנית, אף לא בית חולים פסיכיאטרי ממשלתי אחד נסגר, והצמצום נעשה רק במספר המיטות בשטחים הקיימים. יצוין שכבר בשנת 2002 , בדיון שערכה הוועדה לקידום מעמד הילד של הכנסת בנושא הקטנת הסטיגמה של בתי החולים הפסיכיאטריים אמר ראש השירות כי "המשרד נוטה להעביר את מיטות האשפוז לילדים ונוער .מהמרכזים לבריאות הנפש לבתי חולים כלליים על מנת לצמצם את השפעת הסטיגמה באשפוז במרכזים לבריאות הנפש" (ראו גם להלן). הביקורת העלתה שבכל עת עשרות פגועי נפש שוהים במסגרות אשפוז שאינן מתאימות למצבם. להלן הפירוט בחלוקה למבוגרים ולקטינים: | הביקורת הקודמת העלתה שמספר מתאמי הטיפול היה מצומצם מאוד ולא הספיק לשיבוץ המשתקמים במסגרות השיקום. בביקורת הנוכחית התברר כי במהלך שנת 2009 נוספו על22 מתאמי הטיפול שהם עובדי המשרד 30 מתאמי טיפול שאינם עובדי המשרד69, כך שמספרם גדל ל- 52 . אולם לדעתם של אחראי השיקום ושל יו"ר המועצה לשיקום חסרים בכל זאת מתאמי טיפול. עוד עלה שעובדי המשרד המתאמים מועסקים במטלות נוספות פרט לתיאום הטיפול. כך למשל הם מעיינים בתכנית השיקום ועורכים פורומים מקצועיים למנהלים ולעובדים במסגרות שיקום. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי לקבוע תקן שיגדיר בכמה משתקמים ובכמה מסגרות שיקום יעסוק כל מתאם טיפול. | 557 |
משרד הבריאות . הסדרים כלכליים בין קופות חולים לבתי חולים הכלליים והשפעתם על המבוטחים ,לדעת משרד מבקר המדינהמערכת ההנחות אי נה סבירה: היא מצביעה על העיוות במערכת המחירים של המשרד (קביעת מחירים ריאליים הייתה מצמצמת את ההנחות); משקפת את חוסר השכלול במערכת הבריאות, ואת הכוח שבצד הביקוש; גלומה בה תמיכה סמויה של המשרד בקופות החולים; ההנחות שניתנות בגין ההסכמים הגלובליים גבוהות מההנחות שהיו מתקבלות בשיטת תקרות הצריכה, כך שהדבר משול למעשה לביטול תקרות הצריכה; מגמת העלייה בהיקף ההנחות גוררת בעקבותיה גם עלייה בהיקף הסבסוד של המדינה לבתי החולים הממשלתיים; נוצרים מצבים בלתי סבירים כלכלית, כאשר בתי חולים שאינם מאוזנים תקציבית ואף גירעוניים, מעניקים הנחות בשיעורים גבוהים רק כדי לשמור על היקף פעילות גבוה של בית החולים, ובכך מגדילים את גירעונם. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי לבחון את מערכת ההנחות כחלק מבחינת שיטת תקרות הצריכה ובחינת מערכת ההתחשבנות בין הקופות לבתי החולים. ראוי שבחינה זו תתייחס בין היתר גם לנושא שיעורי ההנחות שיתנו המרכזים הרפואיים ועל היקפן. בביקורת הקודמת בשנת 2003 העלה משרדמבקר המדינה כי תקרות הצריכה וההסכמים הגלובליים, והיעדר הסכמים בין הצדדים, גרמו לכללית להסיט מבוטחים מבית חולים אחד למשנהו, ובכך פגעו במבוטחים הנזקקים לבתי חולים באזור מגוריהם. דבר זה גם עלול לפגוע בבתי החולים שהקופה לא מפנה אליהם חולים במידה מספקת, בעיקר בפריפריה, שכן רופאים המעוניינים בהתמחות מקצועית עלולים לעזוב בית חולים כזה ולעבור למרכז הארץ. הסטת חולים אף מקטינה את הכנסות בית החולים שממנו מוסטת הפעילות. במקרה כזה הנזק למשק נוכח מכלול החסרונות שתוארו לעיל, ובעיקר נוכח טענת המשרד שהשיטה הנוכחית משפיעה לרעה על איכות הטיפול הרפואי במאושפזים בבתי החולים, ראוי שמשרדי הבריאות והאוצר יבחנו מחדש את הנושא על כל היבטיו. הפיילוט בוצע בשנת 2004 .בשיבא, שהעביר את תוצאותיו למשרד המשרד קיים דיון בתוצאות הפיילוט, אולם לא קיבל החלטות אופרטיביות . משרד מבקר ה מדינה מעיר כי בשש השנים שחלפו ממועד הביקורת הקודמת אמנם נוספו כמאה פעולות נבחרות, אולם יחד עם זאת רוב הכנסות בתי החולים מחולים מאושפזים נובעות עדיין מימי אשפוז ולא מפעולות דיפרנציאליות. רבים במערכת הבריאות סבורים שהשיטה הראויה לתגמול בתי החולים היא הפעילות הדיפרנציאלית, ולכן ראוי לשקול להגביר את קצב הרחבת רשימת הפעולות האלה ואת תדירות עדכון מחיריהן. יש לציין כי במדינות מערביות יש אלפי פעולות שמתומחרות בשיטה זו. 1. מערך נתונים: למשרד אין מערך נתונים מלא על עלויות בתי החולים (ראו לעיל). אף שנתונים אלה מצויים בכמה בתי חולים, ובהם ממשלתיים, למשרד אין גישה ישירה אליהם, והוא תלוי בבתי החולים שמעבירים לו אותם. עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2009 , לא הוקמה ועדת היגוי, לאהוכנה רשימה של שירותים רפואיים המהווים שירותי ליבה ולא נשכרה חברה חיצונית. המשרד גם לא עמד ביעדי החלטת הממשלה. | עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט2009 , לא הסתיימה הבדיקה וגם לא הוחלט על הורדה של מחירי שירותים אמבולטוריים נוספים. אף שהורדו מחירי שבעה שירותים, הקופות נדרשו להשיב לבתי החולים את הסכומים שנגרעו מהכנסותיהם. יוצא שמחירים לשירותים אמבולטוריים במחירון המשרד עדיין אינם מעודכנים, שקיימים פערים גדולים בינם ובין עלויותיהם, ושלקופות יש עדיין תמריץ להוציא פעולות מבתי החולים לקהילה, גם אם שיקולי רפואה נכונה (ובין השאר רצף טיפולי) ויעילות כלכלית מחייבים השארתן בבתי החולים. | 558 |
משרד הבריאות . חדרי מיון (מלר_דים) של בתי החולים הכלליים - היעדר תקינה סדורה לדעת משרד מבקר המדינה, על בתי החולים לפעול כך שמכתבי שחרור יונפקו מודפסים בלבד, אם על ידי מציאת כוח אדם נוסף לשם כך, ואם על ידי מערכת מחשב שתאפשר הוצאת מכתבים כאלה על ידי הרופא המשחרר בזמן מזערי. בבתי החולים תל השומר והעמק הועלה כי מכתבי השחרור שנמסרים לפונים כתובים בכתב יד. בהעמק נסרק מכתב השחרור למחשב בית החולים לצור כי אחסון במחשב, אך אין זה תחליף למסמך מודפס. בסורוקה הועלה שמלבד מכתבי שחרור מהמיון הפסיכיאטרי, שאר מכתבי השחרור כתובים ביד. לרשות רופאי המלר"ד אמנם יש עמדות מחשב שמאפשרות להדפיס מכתבי שחרור, אך לא נעשה בהן שימוש. בידי סורוקה נשאר רק עותק של מכתב השחרור, שהוא אף ברור פחות ממכתב השחרור המקורי, והוא לא נסרק למחשב כפי שנעשה בבית החולים העמק, שגם הוא בית חולים של הכללית. יצוין שגם הבדיקה התפעולית שבוצעה בידי החברה החיצונית במלר"ד סורוקה, המלי צה שכדי לפנות את הרופאים ממשימות משרדיות יש להכין מראש מכתבי שחרור לבעיות שכיחות ו/או ליישם טופס אוטומטי לשחרור פונים, אולם ההמלצה לא יושמה. )(ב אחיות אחראיות במלר"ד מפוצל: עוד הועלה כי בחלק מבתי החולים המלר"ד פוצל לתת -מחלקות באולמות נפרדים . כך למשל בבית החולים העמק, שם יש אולמות נפרדים למיון פנימי, למיון כירורגי ולמיון ילדים. המשרד לא נתן דעתו לצורך שבכל תת -מחלקה במלר"ד תהיה אחראית משמרת עם הכשרה כאמור. בבתי החולים העמק וסורוקה למשל, אחראית המשמ רת (שכאמור, בבית החולים סורוקה היא אינה תמיד בעלת הכשרה על-בסיסית ברפואה דחופה) מופקדת על כל חלקי המלר"ד. מכאן החשיבות שהמשרד יסדיר גם תחום זה. הועלה שהמשרד אכן יזם והפעיל בשנת 1997 עבודת מטה לקביעת נהלים בסיסיים להפעלת מלר"ד, אולם היא לא הסתיימה, לא הופק קובץ נהלים בסיסי , וממילא המלר"דים אינם עובדים לפי קובץ נהלים בסיסי שכזה, ואין גם פורום עדכון לנהלים שקשורים לעבודת המלר"ד ונקבעו במשך השנים. להלן הפרטים: לא נמצא במסמכים כי הנהלת המשרד דנה בטיוטת קובץ הנהלים. בפועל, הטיפול בקובץ הנהלים נפסק, ועד היום (12 )שנים לאחר כתיבתו הוא לא הופץ כלל למלר"דים. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי על אף חשיבותם, הנושאים שהיו אמורים להיות מוסדרים בקובץ הנהלים גם לא הוסדרו בדרך אחרת, ואינם מוסדרים עד היום. משרד מבקר המדינה העלה שבהיעדר קובץ הנהלים האמור, אין אחידות בדרך שפועלים בה מלר"דים בתחומים רבים. להלן כמה דוגמאות: .לא מולאה מעולם. הטבלה תוכננה להכיל מידע על תאריכי תפוגת התוקף של הרישיונות של בתי החולים, ובהתאם - לקבוע תאריך לבקרה הקרובה. | אם המשרד רוצה ליצור קשר ברור בין הבקרות לחידוש הרישיון, עליו להסדיר זאת בנהלים, לעדכן את בתי החולים ולבצע את הבקרות במועד. | 559 |
משרד הבריאות . פרויקט נמ_ר - הקמת מערכת ממוחשבת עבור בתי החולים אישור לפעילות נוספת שחורגת ממסגרת ההתקשרות עם הספק צריך להינתן לפי תקנות חובת המכרזים, בהליך קבלת החלטות שיטתי, גלוי ומסודר. יש ליצור את המסגרות התקציביות המיועדות למימון פעולות אלה וליצור מסגרות מקצועיות לביצוע ולבקרה - לפי נוהל מפת"ח וכללי ההתקשרות, כמתחייב מחוק חובת המכרזים ומהוראות התכ"ם. יו"ר ועדת ההיגוי הסביר למשרד מבקר המדינה, כי הצוות המנהל החליט משיקולי עלות תועלת לרכוש בשלב זה שירותי אתר מרכזי מהספק. משרד מבקר המדינה מעיר שהמשרד לא פעל על פי ההליכים המתחייבים לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב - 1992 (להלן- חוק חובת המכרזים) ותקנות חובת המכרזים, התשנ"ג- 1993 (להלן- תקנות חובת המכרזים) לקבלת אישור להתקשרות כדין מוועדת הרכישות המשרדית ולא חתם עם הספק הסכם לרכישת שירותים אלה. הביקורת העלתה שאין בידי המשרד עותקים של הנספח הנזכר לעיל והוא לא דרש את קבלתם. אף על פי כן שילם לספק כבר משנת 2003 תמורת תחזוקת תכנה. התמורה עבור שירותי התחזוקה לאחר תום האחריות הייתה, לפי ההסכם מ - 1998 והתוספת מ - 2001 , כ-11 מיליון ש"ח לשנה במחירי אוגוסט 2009 (כולל מע"מ). מן הנתונים שמסר המשרד בתשובתו מדצמבר עולה, שהתשלומים בעבור תחזוקת תכנה הסתכמו בכ-50 ,מיליון ש"חכ-40 מיליוןש"ח מהם שולמו בשנים .2006 -2009 . . נמ"ר ומפעיל ומתחזק אותן, האריך למעשה את תלותו בספק בחמש שנים נוספות. הדבר כרוך גם בהתחייבויות כספיות שחורגות מאלו שאושרו. מן המסמכים שהמשרד המציא למשרד מבקר המדינה עולה שלא הייתה למשרד התקשרות ראשונה כדין עם הספק לתחזוקת החמרה המרכזית, ולפיכך לא היה אפשר להמליץ על התקשרות המשך אותה אישר החשכ"ל. .מממצאי הביקורת עולה אם כן שהמשרד קיים הליך לא תקין לאישור ההתקשרות לרכישת שירותי תחזוקת החמרה המרכזית לפרויקט נמ"ר מהספק. בעניין זה פעלו ועדות המכרזים במשרד ובחשכ"ל שהיו מעורבות במתן האיש ורים בניגוד למתחייב מחוק חובת המכרזים ותקנותיו ומהוראות התכ"ם בדבר התקשרות לרכישת שירותים . לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הליקויים והאפשרות שיהיה צורך בהמשך שירותי תחזוקה לחמרה המרכזית של נמ"ר, דרוש שהמשרד יסדיר את רכישת השירותים האלה על פי הכללים וההוראות בחוק ובנהלים שנקבעו לפיו. משרד מבקר המדינה העיר למשרד כי חובתו, כמי שאמון על שמירת האינטרסים של המדינה, הייתה להקפיד על מילוי תנאי ההסכם בידי הספק ועל אישור תשלומים רק על בסיס תיעו ד מלא. לפיכך היה על המשרד לרכז את התיעוד הדרוש לביסוס דרישות התשלום בגין שירותי תחזוקת תכנ ה, לצורך קביעת מועד תחילת תקופת התחזוקה, שבגינה חויב בתשלום. חשיבות התיעוד מתעצמת בייחוד נוכח העובדה שהתכנות הותקנו במשך שנים ב-10 .בתי חולים וחל שינוי בחישוב התמורה בעבורן ברשות אגף המחשוב וחשבות המשרד, שהיו אמורים לפקח על תקינות התשלומים, היו צריכות להיות האסמכתאות המתאימות שהמציא הספק, אך הן לא היו בידיהם. | אף שמדובר בשינויים במודל השיווק של תכנות והרישיונות לשימוש בהן, שהתרחשו לאחר שנחתם ההסכם בין המשרד לספק, המשרד נדרש לשנות את תנאי ההסכם ולשלם תוספת בגין השינויים האמורים. כתוצאה מכך שונה ההסכם מ- 1998 והדבר קיבל ביטוי בתוספות מ- 2001 ו- 2006 . בכך גדלו באופן מהותי העלויות מעבר לתמורה שנקבעה בהסכם מ - 1998 , וגם ההתחייבויות לתוספת תשלומים בעתיד עבור תחזוקת הרישיונות הנוספים. | 560 |
רשות המיסים בישראל . הפיקוח על החזר מס ערך מוסף לתיירים ועל אזור סחר חופשי אילת לדעת משרד מבקר המדינה כל עוד מתקיים ההסדר במתכונתו הנוכחית, על הרשות לבצע ביקורות תכופות בכל מתקני הזכיין. כן עליה לפעול לתיקון הליקויים שנמצאו. ראוי כי הרשות תבחן את האפשרות לקבוע כי . הפיקוח על תהליך בדיקת הטובין והמסמכים בידי הזכיין יהיה באחריותם של גובי המכס הנמצאים בשדות התעופה ובכל מע ברי הגבול, שכן ביקורת של רו"ח חיצוני אינה אמורה לעסוק בבדיקה של הטובין עצמם, אלא בעיקר בהתחשבנות הכספית בין הרשות לבין הזכיין. כמו כן, עליה לבדוק רכישות חריגות הנעשות על ידי תיירים ולקבוע סנקציות שיינקטו כלפי כל בית עסק שינצל לרעה את הסדר החזר המע"ם לתיירי ם. לדעת משרד מבקר המדינה הרש ות לא נערכה כראוי להכנת המכרז שפורסם בינואר 2009 , לשם בחירת זכיין למתן שירותי החזר המע "ם לתיירים. על הרשות להיערך בדחיפות לפרסום מכרז חדש תוך הפקת לקחים מכישלון המכרז המתוקן. לדעת משרד מבקר המדינה על משרד התיירות ועל הרשות לקבוע נוהל שלפיו יאושרו בתי העסק הנכללים בהסדר או ייגרעו ממנו. על משרד התיירות לקיים פיקוח יעיל על פעילותם של בתי העסק ולפקח על עמידתם בתנאי ההסדר. על המשרד גם לוודא כי הת ייר ידע מה סכום ההחזר שהוא זכאי לו ולוודא שקיבל סכום זה. לדעת משרד מבקר המדינה על הרשות לקבוע אמות מידה לטיפול ברכישות טובין בידי תיירים; כמו כן ראוי כי הרשות תשמור את נתוני התיירים הרוכשים טובין לצורכי פיקוח ובקרה. לדעת משרד מבקר המדינה על הרשות להגדיל את היקף הזנת פרטי חשבוניות המס לבסיס המידע, וכן לבחון את האפשרות למצוא שיטה שתקל את ביצוע הדבר, כגון שימוש בברקוד. הזנת הנתונים תאפשר איתור ליקויים רבים יותר, תגביר את הפיקוח על דיווחי העוסקים על עסקאות שחייבות במע"ם בשיעור אפס ותמנע ניצול לרעה של ההטבות שמקנה חוק אס"ח אילת. לדעת משרד מבקר המדינה על הרשות לבצע מפעם לפעם בדיקות פתע לעוסקים ולמובילים גם בשבתות ובחגים, כדי לוודא שההקלה אינה מנוצלת לרעה. | .לדעת משרד מבקר המדינה היה על משרד האוצר ועל הרשות ליזום זה כבר תיקון של התוספת השנייה לחוק, בנוגע למכלול העניינים לעיל, כדי למנוע ניצול לרעה של ההטבות שמעניק חוק אס"ח אילת, וכדי למנוע פגיעה ביוצאים מאילת צפונה. | 561 |
רשות המיסים בישראל . מיסוי הכנסות בלתי חוקיות הועלה כי בתכניות העבודה שלה לשנים 2007 -2009 לא כללה הרשות עריכת ביקורי שטח כדי לאתר עסקים בלתי חוקיים לצורך הכללתם ברשת הנישומים וכדי לחלט חלק מתקבוליהם. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי ליצור מנגנון קבוע של היזון מפרקליטות המדינה לרשות לק בלת כתבי אישום הרלוונטיים לגביית מס. כך ניתן יהיה לשום את מי שהורשעו בביצוע עברות פליליות שלוו בהפקת הכנסות בלתי חוקיות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות להגדיר בתכניות העבודה שלה אמות מידה שיביאו להכללה של עסקים שיש לגביהם חשד להלבנת הון. לדעת משרד מבקר המדינה, על מנת שהרשות תנצל את הכלים העומדים לרשותה כדי להכליל עבריינים ברשת המס ולחייבם במס , מן הראוי שהיא תגבש נוהל חדש לשיתוף פעולה בין חטיבת החקירות והמודיעין לחטיבת השומה והביקורת שברשות. ראוי לבחון את האפשרות ליישם את הנחיית הפרקליטות כאמור לעיל כך שההליך השומתי לא יעוכב ויבוצע במקביל להליך הפלילי. נוסף על כך, ראוי לשפר את התיאום בין יחידות השומה של מס הכנסה ו של מע"מ, ובין יחידות השומה ליחידות החקירות, כך שלא תיווצרנה אי-התאמות בין שומת מס הכנסה לשומת מע"מ. על הרשות לתת את הדעת לקביעת נהלים, כך שבמקרים שצפויה בהם הוצאת שומה בהליך מזורז , ישולבו עובדי השומה בחקירה בזמן אמת. נוסף על כך, משרד מבקר המדינה מעיר כי חזקת האשמה עשויה להוות כלי רב עוצמה במאבק נגד ארגוני פשע, ולכן מן הראוי שהרשות תקפיד להכין את התשתית הנדרשת לשימוש בה בכך שת דרוש מעבריינים להגיש הצהרות הון ודוחות שנתיים על הכנסותיהם , שמהם ניתן יהיה ללמוד על השמטת הכנסות וקיום גידול הון בלתי מוסבר. לדעת משרד מבקר המדינה, מכלול הליקויים שתוארו לעיל מקשה על הרשות לתרום את חלקה במשימה הלאומית של מאבק בפשיעה החמורה. על הרשות לתת את הדעת לליקויים אלה ולגבש תכנית לטיפול בהם: פיתוח כלים לכריית מידע; פתרון בעיית הסיווג הענפי; בחירת תיקים לביצוע מיידי בתכנית העבודה ותיאום בביקורות שטח בין אגפי המס למשטרה ובינם ובין עצמם. על הרשות לדאוג לכך שיהיה מספר מתאים של עובדי חקירות - במס הכנסה ובמע"מ - בעלי סיווג מודיעיני גבוה. בהתאם למגמה הבין-לאומית (המלצות ארגון ה- FATF )ואמנת פלרמו, מן הראוי לשקול ליזום חקיקה לפיה יתוספו עברות המס החמורות לרשימת עברות המקור, ובכך יוקנה כלי מהותי לטובת המאבק בפשיעה. כן יש לבדוק עם המשטרה ושירות הביטחון הכללי דרכים למיצוי פוטנציאל העברת המידע על פי ההליכים שנקבעו בתקנות איסור הלבנת הון. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי ל שכלל את הנוהל לשיתוף פעולה והעברת מידע הדדי בין הרשות ובין רשויות אכיפה שלטוניות אחרות. ראוי גם לגבש נהלים לחילופי מידע , לתיאום ולשיתוף פעולה בין הרשות .לבין רגולטורים נוספים - בנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשם נותני שירותי מטבע, רשם העמותות, ועוד. זאת בכפוף למגב לות ה חוקיות. בנוסף לכך, על הרשות ליזום הפקת עיבודים איכותיים לצורך איתור פעולות כלכליות חריגות האופייניות למי שעוסקים בפעילות עבריינית או בפעילות של הלבנת הון, להפיצם לגורמים הרלוונטיים , ולעקוב אחר השימוש בהם כדי לאתר הכנסות או הון שלא הוצהר עליהם. | לדעת משרד מבקר המדינה, על מחלקת המודיעין לכלול בתכניות העבודה השנתיות שלה יעד של איסוף מידע יזום על עסקים בלתי חוקיים ולהפיצו למשרדי השומה ולמשרדי מע"מ האזוריים. על מטה הרשות לוודא כי נעשה שימוש במישור האזרחי בתוצרי המודיעין ובמידע הנצבר במאגרי הרשות. | 562 |
משרד האנרגייה . תכנון משק החשמל ומימושו משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה, כי שינוי הגישה לא לווה בעבודת מטה מסודרת שבה נשקלו כל הסיכונים הכרוכים בשינוי ותוצאותיו השונות, וכי המשרד לא עשה סקר סיכונים מקיף ומקצועי לבחינת תמהיל הדלקים המיטבי למדינה, אף שסקר זה חיוני מהבחינה האסטרטגית. בכלל זה לא נבחנה באופן מפורט הא פשרות שתתרחש תקלה במערכת ייצור החשמל שעלולה להוביל לעלטה כללית כתוצאה משימוש בגז בהיקף העולה על 50% מייצור החשמל במשק. עוד מעיר משרד מבקר המדינה למשרד האנרגיה כי הקמת יחידות הייצור המוסקות בגז שלהן נתן השר רישיונות בשנים 2010 ו- 2011 , היא שתיקבע למעשה את תמהיל הדלקים העתידי במשק החשמל ואפשר שגם תמהיל זה יהיה שלא בהתאם למדיניות המשרד החדשה המתוארת לעיל. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד האנרגיה לפעול לקידום תכנית סטטוטורית כוללת למשק האנרגיה, במ סגרת תמ"א 41 או במסגרת אחרת, שבה תיקבע, בין היתר, פריסתם של אתרי תחנות הכוח. לדעת משרד מבקר המדינה יש לבצע תכנון מתואם של תמ"א 41 ,ותכנית האב על מנת להבטיח שתכנון מערך החשמל והגז ייעשה בראייה כוללת ורב- תחומית. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה, כי תכנון מערך הייצור לטווח הארוך אמור לשמש הבסיס לתכנון לטווח הקצר, וכי הצורך בתכנון ארוך טווח של מערך הייצור אף נקבע במסמכי המכרז להכנת תכנית האב של משרד האנרגיה עצמו. זאת ועוד, מאחר שלמשרד האנרגיה ולרשות סמכות נרחבת למתן רישיונות ליח"פים ולשינוי תנאיהם, הם יכולים להבטיח כי שילוב היח"פים במשק החשמל ייעשה בהתאם לצרכיו, וליצור מחויבות אמתית של היח"פ להקמת יחידת הייצור במועד ובתצורה הנדרשים. לדעת משרד מבקר המדינה,משמעות החלטת הרשות ממרץ 2011 לפרוס את חוב חח"י עד סוף שנת 2025 (11 שנים לאחר תום תקופת התעריף בשנת 2014) וה תשואה שיקבל הציבור בגין מימון זה 81 , היא למעשה הטלת מעין "מלווה חובה" שלא בידי הממשלה. "מלווה" כזה שנקבע ללא החלטת ממשלה הוא בניגוד להוראות חוק מלווה המדינה, התשל"ט - 1979 :, והטלתו שלא באמצעות חקיקה, היא בניגוד להוראות חוק יסוד משק המדינה. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהרשות תשקול גם היבטים אלה בבחנה בקשות למתן רישיונות להקמת תחנות כוח פרטיות , לנוכח השפעה אפשרית של תוספת שלהן על חח"י, על התחרות במשק החשמל ועל מזעור העלויות למשק, בהיבט של טובת הצרכנים. משרד מבקר המדינה מעיר כי הסתירה בין נתוני הרשות, שלפיהם נחוצות יחידות LMS ,, ובין נתוני משרד האנרגיה, שלפיהם נחוצים מחז"מים מצביעה על הצורך שבחינת עמידתו של היח"פ בתנאי הסף לקבלת התחייבות לרכישת כושר הייצור שלו, תיעשה באופן נטול פניות, משיקולים של טובת המשק. נוכח ניגוד העניינים המובנה של חח"י, כל עוד לא הוצא מנהל המערכת מחח"י, יש צורך שסקרי הגז יבוצעו על ידי גורם בלתי תלוי. משרד מבקר המדינה העלה כי למרות האמור בחוק ובתקנות ולמרות החלטות הרשות , טרם קבעה הרשות תעריף לש ירותי גיבוי ו לשירותים נלווים שיח"פים אמורים ל קבל מחח"י , ולכן אין ביכולתם של היח"פים לאמוד כראוי את הוצאותיהם הצפויות על שירותי תשתית וגיבוי57. | .משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה, שהכין את הצעת ההחלטה לממשלה, כי היה עליו לגבש בהצעתו לוח זמנים מציאותי המתחשב בפעולות הנדרשות להקמת מיזמים של אנרגיות מתחדשות על קרקעות לא מתוכננות, לפני הגשת הצעת החלטה לממשלה עם לוח זמנים שקבעה להקמת מיזמים אלו. | 563 |
משרד הביטחון . בניין הכוח לכיבוי שרפות מהאוויר - מערכת הביטחון עם זאת, למרות לוח הזמנים הקצר שקצבה הממשלה למערכת הביטחון לקיום עבודת המטה להקמת יכולת כיבוי אש מהאוויר, הרי שנוכח היעדר נתוני יסוד חיוניים, שהיו דרושים לחיל האוויר, ונוכח חוסר ההיכרות של חיל האוויר עם כל ההיבטים של התחום המקצועי של כיבוי מוטס, המלצת צה"ל לרכש מיידי של מטוסי "בומברדיר" מדגם .CL-415 , שהיה כרוך בהשקעה של כ- 1.110 מיליארד ש"ח, מעלה ספקות האם חיל האוויר יכול היה למצות עבודת מטה מיטבית בזמן הנתון בנושא זה חרף המאמץ שהשקיע. זאת גם נוכח העובדה, שבעקבות בדיקה נוספת ולא ממושכת שנערכה בנושא הנדון - לאחר שצה"ל המליץ לרכוש מטוסי "בומברדיר" - המליץ צה"ל לבסוף על הפעלת מטוסים קלים (מסוג "אייר-טרקטור"), כפי שהמליצו גם ועדות שונות בעבר. מבקר המדינה מעיר כלהלן: כאמור, יכולת מערך הכיבוי האווירי בישראל נחלשה עם השנים, אף על פי שהאיום על העורף בחירום החריף. במהלך השרפה בכרמל שאירעה בדצמבר 2010 יזם ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, את הקמת מערך הכיבוי המוטס הייעודי בדחיפות, ובהתאם לכך קצבה הממשלה לשר הביטחון 14 ימים להציג לראש הממשלה "חלופות להקמת יכולת כיבוי אש מהאוויר בחיל האוויר". מבקר המדינה ער לדחיפות ולחיוניות של הקמת מערך כיבוי מוטס ייעודי שיסייע לכיבוי שרפות בעת שגרה ובעת חירום, כפי שהדברים באו לידי ביטוי בהחלטת ראש הממשלה והממשלה. עוד מעיר מבקר המדינה, כי טענות כב"ה בנוגע למעורבות כב"ה בעמ"ט להקמת יחידת הכיבוי, וחילוקי הדעות בין חיל האוויר, שהוא חסר את המומחיות והידע הנדרשים בתחום הכיבוי האווירי, לבין כב"ה, שהוא הגורם המקצועי האחראי לכיבוי שרפות בישר אל ולהגדרת מתארי השרפות שאליהן נדרש מענה, מלמדות על בעיה מהותית. לדעת מבקר המדינה, חשוב שכל הגופים ומשרדי הממשלה הנוגעים בסוגיה זו ישותפו בעבודת המטה להקמת מערך כיבוי אווירי, ובפרט כב"ה, שהוא הגורם המקצועי בנושא כיבוי שרפות. מבקר המדינה מציין, כי על אף שראש מטה חיל האוויר, כאמור לעיל, מסר, כי חיל האוויר רואה עצמו אחראי לנושא הכיבוי האווירי בישראל, הרי שבפועל חיל האוויר לא פעל כמתאם כללי ומרכזי לנושא הכיבוי האווירי בכללותו. יש לציין, כי גם המשרד לביטחון הפנים וכב"ה, שהוא הגורם המקצועי לעניין כיבוי שרפות, לא פעלו כמתאם כללי ומרכזי המביא לכדי מיצוי את כל הטיפול המקצועי בתחום זה בראייה בין-ארגונית. גם יחידת הכיבוי האווירי שהוקמה בחיל האוויר, המפעילה מטוסים אזרחיים החל ממאי 2011, לא נבחנה על ידי חיל האוויר בראייה מערכתית, שלמה וכוללת של מאפייני המענה הדרוש. מבקר המדינה מעיר, כי להקמת מערך כיבוי אווירי בישראל כמענה קבוע לשעת רגיעה ולשעת חירום נדרשת בחינה מקצועית של המשמעויות הנובעות מנושאים רבים וביניהם: תמהיל כלי הטיס הדרושים, פעילות בשעות היום והלילה, כיבוי באמצעות דליית מי -ים ואגמים ("סקופינג"), כיבוי בשטח עירוני, שיתוף פעולה בסיוע מחו"ל, הפעלת חוזי אווירי ויכולות הנדר שות לסיוע, לחילוץ ולהצלה. עקב המורכבות הכרוכה בהקמת מערך כיבוי אווירי כמענה לטווח הארוך, ראוי היה כי הדרג המדיני יקבע כבר בעת ההחלטה על הקמת המערך, גורם מתאם כללי ומרכזי אחד, כדי שיביא לכדי מיצוי את כל הטיפול המקצועי בתחום זה בראייה בין-ארגונית. רק ב - 1.1.1 2 , כנאמר בתגובת משרד ראש הממשלה דלעיל, הטיל ראש הממשלה משימה זו על השר לביטחון הפנים. עוד מעיר מבקר המדינה, כי למרות החלטת הממשלה, כאמור, שרח"ל אחראית לקביעת איום הייחוס הלאומי לעורף, כבסיס לבניין הכוח ולהיערכות משרדי הממשלה, רח"ל לא הייתה מעורבת בנושא הכ יבוי האווירי. אי -שיתופה של רח"ל בנושא הקמת מערך הכיבוי האווירי, כפי שציין גם ראש רח"ל לשעבר, אינו עולה בקנה אחד עם החלטת הממשלה. לדעת מבקר המדינה, חשוב שכל הגופים ומשרדי הממשלה הנוגעים בסוגיה זו ישותפו בעבודת המטה להקמת מערך כיבוי אווירי כמענה קבוע. במקרים של חילוקי דעות בעניינים מהותיים שאינם באים לכדי פתרון בין הגופים הקשורים בהקמת מערך הכיבוי המוטס, כמו בעניין הפעלת מסוקי כיבוי, ראוי שהם יועלו להכרעת הדרג המדיני העוסק בכך: שר הביטחון והשר לביטחון הפנים, ועל פי הצורך יועלו על ידי השרים גם להכרעת ראש הממשל ה. הדבר יאפשר לקבוע מהו המענה המיטבי הדרוש למדינת ישראל בתחום הכיבוי האווירי ומהם האמצעים הנדרשים. חשוב שכל הגופים ומשרדי הממשלה הנוגעים בסוגיה זו ישותפו בעבודת המטה להקמת מערך כיבוי אווירי כמענה קבוע. במקרים של חילוקי דעות בעניינים מהותיים שאינם באים לכדי פתרון בין הגופים הקשורים בהקמת מערך הכיבוי המוטס, כמו בעניין הפעלת מסוקי כיבוי, ראוי שיועלו להכרעת הדרג המדיני העוסק בכך - שר הביטחון והשר לביטחון הפנים - ועל פי הצורך יועלו על ידי השרים גם להכרעת ראש הממשלה. הדבר יאפשר לקבוע מהו המענה המיטבי הדרוש למדינת ישראל בתחום הכיבוי האווירי ומהם האמצעים הנדרשים. מאחר שהקמת טייסת כיבוי בחיל האוויר, שתוכל לתת מענה מסייע לצרכים המבצעיים של כב"ה לפי תרחישי השרפות החזויים בעתות חירום ושגרה, היא פרויקט הכרוך בהשקעה כספית של מאות מיליוני ש"ח, עולה ספק אם בהיעדר תרחיש ייחוס ענפי באותה עת, ושאותו היה על כב"ה לפרסם, ניתן היה לקבוע במבוסס ובאופן מיטבי את הדרישה המבצעית לבניין הכוח, כפי שהציגה כב"ה. עתה, משכב"ה הודיע למשרד מבקר המדינה (באפריל 2012 ) כי "נבנה ותוקף תרחיש הייחוס של כב"ה בשגרה ובחירום", כולל איום הייחוס של הכיבוי האווירי, ראוי אפוא, שכב"ה והמשרד לביטחון הפנים, שהאחריות לכב"ה הועברה אליו, יגבשו, בסיוע חיל האוויר, כגורם המקצועי בתחום התעופה, דרישה מבצעית אשר תשקף נכונה את הצרכים מבחינת המבנה של מערך הכיבוי האווירי שיש להקים, הסד"כ והתמהיל של כלי הטיס הדרושים. .להקמת מערך כיבוי אווירי בישראל כמענה קבוע לשעת רגיעה ולשעת חירום נדרשת בחינה מקצועית של המשמעויות הנובעות מנושאים רבים, וביניהם: תמהיל כלי הטיס הדרושים, פעילות בשעות היום והלילה, כיבוי באמצעות דליית מי-ים ואגמים ("סקופינג"), כיבוי בשטח עירוני, שיתוף פעולה בסיוע מחו"ל, הפעלת חוזי אווירי ויכולות הנדרשות לסיוע, לחילוץ ולהצלה. עקב המורכבות הכרוכה בהקמת מערך כיבוי אווירי כמענה לטווח הארוך, ראוי היה כי הדרג המדיני יקבע כבר בעת ההחלטה על הקמת המערך, גורם מתאם כללי ומרכזי אחד, כדי שיביא לכדי מיצוי את כל הטיפול המקצועי בתחום זה בראייה בין-ארגונית. רק ב - 1.1.12 , כפי שצוין בתגובת משרד ראש המ משלה לדוח הביקורת, הטיל ראש הממשלה משימה זו על השר לביטחון הפנים. | כאמור, במכתבו של מזכ"ץ ראה"ם מ - 27.1.11 למזכ"ץ שר הביטחון נכתב, כי "ראש הממשלה קובע כי יכולת שאיבת מים מהים היא חלק מהמענה". הגורמים המקצועיים והפיקודיים בצה"ל ובכב"ה הגיעו למסקנה, בהתבסס על נימוקים מקצועיים וכספיים כבדי משקל, כי יעילות הפתרון של התקנת ערכות "סקופינג" (כיבוי באמצעות דליית מי -ים ואגמים) במטוסי "אייר -טרקטור" העולה מיליונים רבים, מוטלת בספק. למרות זאת, המשיך משרד הביטחון ברכש שתי ערכות "סקופינג" למערך הכיבוי המוטס. מבקר המדינה מעיר, כי בביקורת לא נמצא שהמלצתם של צה"ל וכב"ה, ואחר כך גם של היחידה לניהול הרכש של משרד הביטחון, שלא להסב מטוסי כיבוי קיימים למטוסים בעלי יכולת "סקופינג", הוצגה בפני שר הביטחון והשר לביטחון הפנים, ולא נמצא שהנושא עלה לראש הממשלה כדי שישקול מחדש את החלטתו בעניין זה, וזאת טרם הסבת המטוסים לבעלי יכולת "סקופינג". דבר זה היה מונע את ההשקעה הכספית המיותרת, נוכח העובדה שלבסוף הוחלט לפרק את ערכת ה"סקופינג" מהמטוסים. | 564 |
המועצה להשכלה גבוהה . היבטים בניהול הקניין הרוחני באוניברסיטאות . דוח גוטפרוינד פורסם כאמור בשנת 2005 ,. הועלה כי גם לאחר מכן משנת 2006 ועד דצמבר 2011 , לא גיבשו המוסדות המ נהלים של האוניברסיטאות מדיניות ברורה בשאלות עקרוניות בנושא שהוא בעל חשיבות ציבורית. חלק מהאוניברסיטאות נמצאות בתהליך של שיפור התקנון ובדיקת הדרכים למסחור הידע שלהן, וחלקן לא ביצע בדיקה כזו במשך שנים רבות. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שכל האוניברסיטאות, בין אם החלו בתהליך ובין אם לאו, ייזמו בהקדם בדיקה מעמיקה בנושא מדיניות הקניין הרוחני שלהן, ובה ייתנו גם מענה על השאלות העקרוניות שהועלו לעיל. לדעת משרד מבקר המדינה, לקביעה כי השיקול הכלכלי הוא שיקול מרכזי בכל הנוגע להכנסות ממסחור פטנטים והמצאות, יש השפעה על קבלת ההחלטות בשאלות שהתקנון או הנהלים אינם נותנים עליהן מענה חד-משמעי, גם כאשר מדובר בשאלות שראוי שהנהלות האוניברסיטאות ייתנו עליהן מענה. למשל, בשאלות: האם לרשום פטנט; האם להיענות לבקשת ממציא לקבל בעלות על המצאתו בטענה שאינה המצאת שירות; האם לשחרר פטנטים שלא מוסחרו ומתי; האם להעדיף תעשייה ישראלית; והאם לאשר לממציא להקים חברה. ,משרד מבקר המדינה מעיר כי המצב הקיים בחלק מהאוניברסיטאות ולפיו חברות היישום שלהן מחזיקות מאות המצאות ופטנטים בלתי מטופלים בעיקר בשל מחסור בכוח אדם, מחייב בחינה של הנהלות האוניברסיטאות. בחינה זו נועדה למנוע מצב שבו המצאות ישימות ירדו לטמיון. משרד מבקר המדי נה מעיר כי ראוי היה שדוחות של גופים ציבוריים חשובים - כמו ות"ת, האקדמיה למדעים והמולמו"פ - ואשר יש להם נגיעה גם לאוניברסיטאות, ייבחנו ויידונו על ידי המוסדות המנהלים של האוניברסיטאות ויהוו נדבך בתהליך קבלת ההחלטות ועיצוב המדיניות בנושא הקניין הרוחני. על ות" ת, האקדמיה למדעים והמולמו"פ לוודא שדוחות שהן מעבירות מגיעים ליעדם. 3. עוד עולה מתשובות האוניברסיטאות על השאלון, כי למעט מכון ויצמן לא גיבשו האוניברסיטאות וחברות היישום שלהן נוה ל כתוב לטיפול בהמצאות הנמצאות בחברות היישום ולא מוסחרו בתוך פרק זמן מוגדר, כמפורט להלן: לדעת משרד מבקר המדינה, על האוניברסיטאות לעגן בכתב הליכים ברורים ומסודרים של הטיפול בהמצאות על שלביו השונים, לרבות טיפול תקופתי בהמצאות שכבר נרשמו כפטנטים וממתינות למסחורן וקבלת דיווחים תקופתיים על הטיפול של חברות היישום בפטנטים. כמו כן, בשל המגבלות בכוח אדם ובמשאבים של חברות היישום, וכדי למנוע את הפיכתן של המצאות בעלות פוטנציאל יישומי לאבן שאין לה הופכין, כדאי שהאוניברסיטאות יבחנו את עמדתן בנושא רישום פטנטים ושחרורם. 1. הועלה כי אף שחלק מהאוניברסיטאות השיבו למשרד מבקר המדינה כי במסחור המצאותיהן הן נוהגות לתת עדיפות לתעשיות הישראליות או לחברות המתכוונות לפתח או לייצר את המוצר נשוא ההמצאה בישראל, אף אחת מהן לא עגנה בכתב מדיניות זו ואת הפעולות המת חייבות ממנה. | משרד מבקר המדינה העלה כי ות"ת ומל"ג לא דנו בהיבטי דוח ועדת זיו שעסקו בקניין הרוחני באוניברסיטאות ולא בהמלצות הוועדה הנוגעות לניהול הקניין הרוחני. | 565 |
נתיבי הגז הטבעי לישראל בע_מ . התקשרויות החברה - נתיבי הגז הטבעי לישראל בע_מ לדעת משרד מבקר המדינה ניתן למנוע הגשת הצעות "בידי גופים שאינם ראויים ואינם מתאימים לכך" באמצעות קביעת דרישות מוקדמות ענייניות (תנאי סף) במכרז פומבי. מתן פטור ממכרז פומבי להתקשרויות אלה פוגע בעיקרון של שוויון הזדמנויות, שכן הדבר מצמצם את מספר המועמדים הפוטנציאלים ולא בהכרח מביא לבחירת המועמד הטוב ביותר לחברה. אשר לבדיקת התאמתם של המועמדים לתפקיד, ניתן לעשותה במסגרת מכרז פומבי שיקבע בתנאיו את הליך הבדיקה, את אמות המידה לאיכות ההצעה ואף דרישות איכות מזעריות. משרד מבקר המדינה מעיר כי לא נמסרו לוועדה מסמכים שמתעדים פעולות שביצעו - על פי תשובת החברה - הגורמים המקצ ועיים הרלוונטיים לבחינת הכדאיות של מימוש האופציה. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי להבטיח שהבדיקה תהיה יסודית ותתרום לקבלת החלטה מושכלת של הוועדה, ראוי שהוועדה תעמוד על כך שיוגש לה פירוט בכתב של פעולות לבדיקת הצעות חלופיות ושינויים בתנאי השוק ומשמעותם, שביצעו הג ורמים המקצועיים הרלוונטיים בחברה לבחינת הכדאיות של מימוש האופציה20 . כך תוכל ועדת המכרזים לבחור באפשרות המיטבית לחברה. לדעת משרד מבקר המדינה, על החברה להקפידשהזמנות רכש יתבצעו בשעה שהצעות המחיר בתוקף. לפני שביצעה החברה את ההתקשרויות האמורות היא לא העלתה את הנושא לפני ועדת המכרזים כדי שזו תחליט אם לסווגן כפטורות ממכרז, אף שהיה עליה לעשות כן לפי תקנות חובת המכרזים ונוהל ועדת המכרזים23. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה שתשובתה מעידה על כך שוועדת המכרזים שימשה למעשה בהתקשרויות אלה "חותמת גומי". לדעת משרד מבקר המדינה, בשל ההפרש המשמעותי בין דמי השכירות של המבנה ששכרה החברה באשדוד ובין דמי השכירות של המבנה החלופי שנבחן, לפני שאישרה ועדת המכרזים את ההתקשרות האמורה היה עליה לדרוש מהחברה מסמך המנמק לשם מה נדרש לה שטח כה גדול וכיצד היא מתכוונת להקצות אותו. מסמך כזה אמור היה לשמש בסיס להחלטתה. . יוצא אפוא שהחברה רכשה כמות גדולה יותר משנדרשה לה באותו מועד ושילמה יותר מפי שניים ממה שתכננה, ובסך הכול כ - 900,000 דולר נוספים. | לדעת משרד מבקר המדינה, הישענותה של נתג"ז על סעיף 5()(א2 ) לתקנות חובת המכרזים במקרים אלה כדי לפטור את ההתקשרות ממכרז פומבי - אינה ראויה. זאת משום שבמקרים אלה יחסי האמון עם נותן השירות יירקמו רק לאחר שייבחר מבין המועמדים הפוטנציאליים, תוך כדי העבודה. לפני בחירת הזוכה נמצאים כל המועמדים הפוטנציאליים באותו מעמד מבחינת יחסי אמון, והטענה שנדרשים לתפקידים אלה יחסי אמון מיוחדים שמצדיקים מתן פטור ממכרז פומבי להתקשרות אין בה ממש. | 566 |
נתיבי הגז הטבעי לישראל בע_מ . היבטים בטיחותיים בתפעול המערכת להולכת הגז הטבעי משרד מבקר המדינה מעיר לרשות הגז ולנתג"ז כי עליה ן להקפיד על עמידה בלוח הזמנים שקבעה רשות הגז על מנת לאפשר קבלת אישורי הפעלה והזרמה תקפים. משרד מבקר המדינה העלה בבדיקתו כי במועד סיום הביקורת, נובמבר 2011 , עדייןלא נתנה רשות הגז אישורי השלמה לשום מתקן או מקטע של החברה, כנדרש ברישיון. מאחר שכבר פקע תוקפם של אישורי ההפעלה שנתג"ז קיבלה מרשות הגז , היא מזרימה גז טבעי ללא אישורים תקפים. .משרד מבקר המדינה העלה ליקויים באופן תפקודה של נתג"ז בנושא השמירה על הבטיחות בקווי ההולכה ובמתקני הגז הטבעי. החברה לא הפיקה לקחים מאירועי בטיחות שבדק משרד מבקר המדינה. קצתם גם גרמו להוצאות כספיות מאחר שהיה צורך לפצות לקוחות שניזוקו ובשל הנזק הכלכלי שנגרם למשק, המוערך בכ -100 מיליון ש"ח. על החברה לפעול למניעת תקלות במתקני הגז הטבעי. כמו כן, על נתג"ז וחח"י לבצע את הנדרש כדי לקבל היתר מתוקן ורישיון עסק. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה ולוועדת הבטיחות כי על הוועדה להתכנס בתדירות שנקבעה בתקנות לשם מילוי חובותיה ו הפעלת סמכויותיה, וכי עליה לתעד את ישיבותיה מטעמי שקיפות ולהפעיל פיקוח על פעילותה, כאמור בחוק. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי לנושאי הסיכונים והבטיחות בחברה יש זיקה ישירה לכל פעילויותיה , וכי לנוכח העובדה שהמנכ"ל מופקד מתוקף תפקידו על פעילויות אלה, ובכללן הפיקוח על מנהל הסיכונים, הרי שיש במינויו למנהל הסיכונים משום ניגוד עניינים. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות הגז כי בהתחשב בעלויות הגבוהות שהמשק נאלץ לשאת בהן בעקבות תקלות במערכת להולכת גז, היה עליה להגביר את הפיקוח והבקרה בנושא התקלות ובנושא יישום המלצותיה והערותיה, כנדרש ברישיון, ולפעול לאכיפת נוהלי תחזוקה ותפעול מחמירים ביותר שימנעו את הישנותם של אירועים מעין אלה. .בדוח האירוע הוגדר סיכון הבטיחות כגבוה. אי-בירור התקלה ואי -נקיטת צעדי חירום מיד לאחר קבלת הדיווח מחח"י גרמו לפריקה ממושכת של גז טבעי לאוויר (למשך כארבע שעות) הכרוכה בסכנה בטיחותית חמורה שהייתה עלולה לגרום ל שרפה. יצוין כי דוח האירוע נחתם רק כחודש לאחר התרחשותו, שלא בהתאם למתחייב על פי הרישיון ונוהלי החברה. | משרד מבקר המדינה מעיר לנתג"ז כי בגין אופן תפקודה במקרה זה התרחש אירוע בטיחותי מסוכן של פריקת גז טבעי לאוויר באתר ט', כמו באירוע באתר ב' (ראו לעיל). עוד מעיר משרד מבקר המדינה לחברה שעל אף החלטת ועדת הבטיחות ממרץ 2011 (ראו לעיל, בנוגע לאירוע באתר ח'), ועל אף הודעת המנכ"ל ועדכון הנוהל בנושא, לא עודכן הממונה על הבטיחות של החברה "בזמן אמת " על דבר האירוע. על הנהלת נתג"ז והדירקטוריון לוודא שיופקו הלקחים הראויים ולפקח על יישומם כדי למנוע אירועים כגון אלה בעתיד. | 567 |
משרד האוצר . היערכות הממשלה לביטוח רכוש ותשתיות מפני אסונות .מבירורים שעשה משרד מבקר המדינה עולה, כי פירוט המקורות והשימושים שעליהם הצביע החשכ"ל בתשובתו, והכוללים בין השאר התייחסות לאירועי לחימ ה מוגבלים בהיקפם כדוגמת: מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה, אינו מספק. לדעת משרד מבקר המדינה, היערכות החשב הכללי צריכה להיות מבוססת בין השאר גם על התאמת יתרת הנזילות הנדרשת לתרחישי אסון הכוללים פגיעה משמעותית בעורף המדינה ומתקניה כתוצאה ממלחמה כוללת, ול היכלל בחישובים של המקורות והשימושים שהוא עושה בעת ביצוע ניהול סיכונים. בדרך זו ניתן יהיה לצמצם את הצורך של הממשלה להגיב בדיעבד ולהשתמש בכלים כלכליים קיצוניים. זה למעלה מעשור לא עדכנה חברת מקורות את סקר הסיכונים שלה להיקף הנזק לרכוש החברה והמפא"ר באירוע רעידת אדמה לצורך ביטוח. החברה רכשה פוליסת ביטוח ללא ביצוע סקר של ערך כלל הרכוש לצורך כינון. זאת ועוד, החברה לא ביצעה הערכה שמאית עדכנית לרכוש המפא"ר ולרכוש תחנות שאיבה זה כשני עשורים. משכך, לדעת משרד מבקר המדינה, עולה חשש כי החברה חשופה לביטוח חסר. לדעת משרד מבקר המדינה, לאחר קבלת ההחלטה על מתן אפשרות לביטוח רטרואקטיבי, היה על רשות המס ים לבחון את ההשפעות השליליות של החלטתה עקב הקטנת התמריץ של האזרחים לרכוש ביטוח מראש - ולפעול לצמצומן. עוד עולה כי החלטת רשות המסים על מתן אפשרות לרכוש ביטוח רשות רטרואקטיבי נעשתה באופן שאינו מתיישב עם הוראות החוק, והיה עליה לקבל לכך את אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת. מתברר כי אף שמתקציב משרד התחבורה ממומן פיתוח כבישים עירוניים וגשרים עבור הרשויות המקומיות בהיקף של מיליארדי ש" ח בשנה, המשרד אינו מתנה את העברת התקציבים לרשויות המקומיות בהתחייבותן להכליל את הפרויקטים המבוצעים ברשימת הנכסים המבוטחים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי אף שתחום הביטוח אינו בתחום הליבה המקצועית של המשרד, אין הדבר פוטר אותו מאחריות לוודא כי קיים כיסוי ביטוחי הולם בגין הפרויקטים הממומנים מתקציבו. עוד מתברר כי הסכם התפעול והמימון של החברה הלאומית לדרכים עם הממשלה אינו כולל התייחסות לתחום הביטוח ואינו מגדיר את אח ריות החברה הלאומית לדרכים בתחום זה. משרד מבקר המדינה מציין כי בלי להוריד מאחריות רשות החברות להגביר את הפיקוח והבקרה על מדיניות הביטוח של החברות הממשלתיות, גם על משרד התחבורה, האחראי לפרויקטים התחבורתיים ולהעברת כספים בגינם מתקציבו, ושותף בכיר בחתימה על הסכם התפעול והמימון, מוטלת האחריות לוודא כי בהסכמים מסוג זה יובא לידי ביטוי ההיבט הביטוחי. נמצא כי למרות האמור בתקנות, משנת 2006 ועד מועד סיום הביקורת- ינואר 2012 , לא פורסמו ברשומות הסכומים המעודכנים שנקבעו לחפצים הביתיים. כמו כן, פרמיית הביטוח לחפצים ביתיים לא עודכנה ממועד התקנת התקנות בשנת 1973 . על משרד האוצר לבחון את הצורך לעדכן את התקנות הנובעות מהחוק, ובכללן את שיעורי הפרמיות בגין הביטוחים השונים שמציעה הקרן לציבור, ולהתאימן לתקופה זו. | מתברר כי לא זו בלבד שקיים ספק אם היקף היתרות הצבורות בקרן הפיצויים במתכונתה הנוכחית יוכל לשמש מקור מספיק לפיצוי האזרחים כאמור, ספק זה אף מתגבר נוכח השאלה אם יתרה זו תוכל לשמש גם לפיצוי גופים וחברות תשתית ממשלתיות חיוניות למשק שהיקף הנזקים הצפוי בהם בהתממשות מלחמה כוללת הוא בהיקפים ניכרים לאין שיעור. | 568 |
משרד הכלכלה והתעשייה . סיוע ממשלתי למחקר ופיתוח תעשייתי הביקורת העלתה כי ועדת המחקר וועדת הערר לא מנהלות פרוטוקול המתעד את הנימוקים והשיקולים ש להן בבואן לאשר תכניות מו"פ או לדחותן, בניגוד למתחייב מסדרי מינהל תקין. משרד מבקר המדינה מעיר כי, על המדען הראשי להקפיד על תיעוד עיקרי הדברים העולים מהדיון בוועדת המחקר. כמו כן יש מקום לשקול את שמירת המס מכים המתעדים את דיוני החלטות הוועדה במערכת הממוחשבת. .לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התמ"ת להציב יעדים ברורים ומדידים למסלולי הסיוע, לקבוע לוחות זמנים לבדיקת יעילותם ולעגן את לוחות הזמנים כחלק מהוראות מנכ"ל אשר מלוות כל תכנית. על המדען הראשי, באמצעות היחידה לניהול ידע, להגדיר קריטריונים לאיסוף נתונים שיסייעו בעתיד לנתח את תרומתם של מסלולי הסיוע. . לדעת משרד מבקר המדינה, על המדען הראשי למצוא את הדרך להביא לפני חברי ועדת המחקר תמונה רחבה ככל האפשר על כלל תכניות מו"פ שהתקבלו באותה שנה לקבלת סיוע, ואשר טרם נדונו ואושרו. זאת, כדי שהוועדה תוכל להבטיח סיוע לתכניות המתאימות ביותר ולא רק לאלה שהוגשו לדיון באותה ישיבה. על המדען הראשי לשקול קביעת ציון סף לקבלת סיוע. משרד מבקר המדינה מעיר כי אכן קיים קושי לבדוק מספר רב של תכניות מו"פ בו זמנית. עם זאת בחינת תכניות מו"פ על פי מנות קטנות בצירוף חוסר ודאות לגבי היקף התקציב הסופי מגדילים את האפשרות לאישור תכניות מו"פ בעלות ציון נמוך בסוף שנה על חשבון תכניות עם ציון גבוה יותר שנדחות במהלך השנה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי התשובה של המדען הראשי לגבי המשקל הנמוך יחסית שמייחסת ועדת המחקר לציון שנותנים הבודקים המקצועיים, ממחישה ביתר שאת את הצורך בניהול פרוטו קולים ותיעוד עיקרי הדברים העולים מהדיונים בוועדת המחקר. המדען הראשי לא קבע קריטריונים ברורים להצלחת מסלולי סיוע, או מדדים ליעילות ולאפקטיביות שלהם. הוא אף לא קבע יעדים שעל כל מסלול סיוע להשיג. למסלולי הסיוע שמנהל המדען הראשי אין גוף מלווה שאוסף עליהם נתונים, בודק ומנתח בצור ה שיטתית את התקדמותם ותרומתם לענפי התעשייה. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי לעודד ניצול האפשרויות הגלומות בהסכמים אלה על המדען הראשי לבחון את הסיבות לאי-הגשת בקשות סיוע במסגרת חלק מההסכמים הבילטראליים ולהציע פתרונות, בעיקר עבור מדינות שיחסיהן עם ישראל אינם מושפעים משינויים פוליטיים. | נמצא כי החברות בקו העימות קיבלו את הסיוע המוגדל גם עבור ההוצאות על השירותים שסיפקו קבלני משנה אשר אינם נמצאים באזורי קו העימות. בדיקה אקראית של 26 חברות מתוך 166 חברות שקיבלו תוספת סיוע של 25% בשנים 2004 עד 2011 העלתה כי פחות מ-10% מקבלני המשנה שהועסקו בתכניות מו"פ של אותן חברות היו ממוקמים בקו העימות. | 569 |
נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע_מ . ניהול פרויקטים - מע_צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע_מ . משרד מבקר המדינה מעיר, כי אין הלימה בין סוג השלטים העומדים במוקד חוות הדעת לבין השלטים שהוצבו בצדי הדרכים. . הביקורת העלתה כי לפני שהוחלט לכלול את היועץ המשפטי לשעבר במאגר היועצים המשפטיים לא פנתה החברה באופן פומבי למשרדי עורכי דין נוספים כדי לתת להם הזדמנות שווה להיכלל במאגר. נוסף על כך לא הוצגו לוועדה משרדי עורכי דין נוספים לבחירה, שלא בהתאם לתקנה 5 (ג) לתקנות, שנועדה להבטיח את בחירת המועמדים הטובים ביותר. הוועדה החליטה לאשר כי משרד עורכי הדין של היועץ המשפטי לשעבר יהיה המועמד היחיד שייכלל במאגר הספקים של החברה. לחברה ד' ניתנה המלצה עבור מטלתה הראשונה כתשעה ימים אחרי שהחברה אישרה וכללה אותה במאגר הספקים שלה. עוד נמצא כי הגורם בחברה שהמליץ על כניסתה למאגר הספקים היה מר א יתן שפרון סמנכ"ל תכנון וביצוע, אשר היה הממונה הישיר של מנהל חברה ד' בתקופת עבודתו בחברה. לפיכך שיקוליו בהמלצה זו מעלים חשש לניגוד עניינים. בנימוקים להכנסת הסַפָּק למאגר הספקים בתחום ניהול פרויקטים נרשם כי היתרון הוא ניסיונו של מנהל חברה ד'. הבחירה כיועץ לתכנון כלל לא נומקה אלא נרשם "ממליץ לאשר". מעיון במסמכי הבקשות השונות שהוגשו לוועדת המכרזים נמצא כי בחמישה מקרים לפחות היה מגיש הבקשה להתקשרות עם היועץ, ממלא מקומו של מנהל אגף הנדסה וסביבה לשעבר לאחר פרישתו וסגנו באגף במשך כהונתו. מצב זה מעלה חשש לניגוד עניינים. הביקורת אף איתרה מקרה נוסף, ובו מגיש הבקשה, שהיה ראש אגף חוזים והתקשרויות, אף ישב בוועדת מכרזים. מצב זה נוגד את כללי המינהל התקין, שלפיהם יש להפריד בין הגורם הממליץ לבין הגורם המאשר. נמצא כי החברה הציבה בדרכים בין -עירוניות שלטי חוצות גדולים לפני ביצוע פרוי קטים ועבודות אחרות, ובמהלכם, באתרי עבודה שונים, ללא קבלת היתר כנדרש בחוק. הבחירה החוזרת באותו סַפָּק בלי לאפשר לספקים אחרים להשתתף בעבודות שהחברה מזמינה פוגעת בע קרון השוויון, ואינה מתיישבת עם תקנות החברה ונוהליה. החברה נתנה עדיפות לספק מסוים במסגרת התקשרויותיה לביצוע עבודות בהיקפים גדולים. בשנים 2007 -2012 נאמד היקף ההתקשרות עם סַפָּק זה בבקרה ובבדיקת כמויות ובתחומים נוספים ב-65 .מיליון ש"ח לדעת משרד מבקר המדינה על החברה לפעול ללא דיחוי לחלוקה שוויונית של העבודה בתחום זה בין כל הספקים במאגר ולאיתור ספקים נוספים שיצטרפו אליו בעתיד. הביקורת העלתה כי מנובמבר 2008 ועד מועד סיום הביקורת, ינואר 2012 , אין בחברה פרוטוקולים של ישיבות פורום אמנות, פרוטוקולים של ישיבות עם גורמי חוץ או חוות דעת של היועצים עבור החברה בנושאים שלשמם נשכרו. אף לא נמצא תיעוד המעיד על תרומת היועצים לקידום הנושא שלשמו הועסקו בחברה, למעט חתימת אמנה אחת - עם חח"י. . זאת ועוד, עיון בפרוטוקולים של הבקשות לוועדה מעלה כי אחת הסיבות לבחירה בסַפָּק הייתה "עומס 0"11 . זאת אף שלדיוני הוועדה לא צורפו דוחות עומסים לא של הסַפָּק הנבחר ולא של אחרים. כמו כן איתרה הביקורת שש בקשות, שהוגשו עבור היועץ, שבהן היה יועץ זה המועמד היחיד. מצב כזה נוגד את התקנות ואת נוהלי החברה, שלפיהם יש להציג לוועדה כמה מועמדים מתאימים. | הביקורת העלתה כי העבודה נמסרה לסַפָּק, תוך חמישה ימים בלבד מיום הכנסתו למאגר הספקים של החברה. כמו כן, החברה לא פעלה להרחיב את המאגר וממילא, לא נכללו בבקשה ובפרוטוקול ועדת המכרזים שני מועמדים נוספים כנדרש בנהלים. כמו כן, לא נמצא טופס עומסים של ספקים אחרים. | 570 |
חברת נמל אשדוד בע_מ . רכישת ציוד, טובין ושירותים - חברת נמל אשדוד בע_מ לדעת משרד מבקר המדינה, השימוש של הוועדה בתקנה האמורה כדי לפטור ממכרז את הרחבת ההתקשרות אינו תקין ואינו ראוי, שכן במקרה זה - בעיקר בכל הנוגע לסוג העבודות שלשם ביצוען נעשתה ההתקשרות: תחזוקה ושיפוצים - לא התקיימו "נסיבות מיוחדות" ולא "טעמים מיוחדים" כנדרש בתקנות לצורך מתן הפטור. על כן לא היה מקום להרחיב את ההתקשרות בסכומים ניכרים ללא מכרז. בהרחבת ההתקשרות בנסיבות אלה יש פגיעה בעקרון השוויון ובעקרון השקיפות כלפי קבלנים פוטנציאלי ים מאחר שבמסמכי המכרז הפומבי לא נכללה האפשרות להעלות את סכום ההתקשרות בעת מימוש זכות הבררה להארכת משך ההתקשרות. לו נכללה האפשרות במכרז, היה בה כדי להשפיע על החלטתם אם להשתתף בו. משרד מבקר המדינה מעיר כי הדבר מנוגד לנוהל, שכן לפיו יש להחליט על רכישה לאחר פנייה לקבלת הצעות משניים עד שלושה ספקים, לפי סכום העסקה. נמצא כי לעתים הוזמן פריט על סמך אותה ההצעה גם לאחר חלוף שלושה חודשים ממועד נתינתה. לדעת משרד מבקר המדינה, לא היה מקום להשתמש בסעיף 34 (1 ) לחוק חובת המכרזים, הואיל וההערכה של המזמין שההתקשרות הנוכחית זולה ממחיר השוק הנוכחי אינה עילה לפטור מחובת המכרז. במכרז החדש ממילא יוכל המציע הנוכחי להגיש הצעה, ואם יהיה הוא הזול ביותר, ייבחר לזוכה. אין מדובר בהזדמנות עסקית מיוחדת שהוצעה לחברה, אלא בהתקשרות שגרתית ומוכרת , ו בהיערכות מתאימה היה אפשר לעשותה בעקבות מכרז. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הזמן הרב שחלף, על החברה לפרסם ללא דיחוי מכרז פומבי חדש. יוצא אפוא כי בעקבות האיחור בהיערכות למכרז העלתה החברה את סכומי החוזים של שתי החברות ליותר משלושה מיליון ש"ח. הנסיבות המיוחדות לפטור מן המכרז נוצרו משום שהחברה לא נערכה במועד, דבר שהביא לידי מסירת עבודות ללא מכרז בהיקפים גדולים. משרד מבקר המדינה מעיר כי המטלות שנכללו בחוזה עם חברה ז' לא נועדו לפרויקטים המסתכמים במאות אלפי שקלים, ולכן ראוי היה לפרסם מכרז נפרד עבור כל אחד משלושת הפרויקטים. לדעת משרד מבקר המדינה, על פי סדרי ה בקרה הפנימית, מן הראוי שהפנייה לקבלת הצעות תיעשה באותו היום ובאותה השעה, ושהרכישה תיעשה בסמוך למועד קבלת הצעות המחיר. | נמצא כי לחברה לא הייתה רשימת ספקים מאושרת לרכישות מעין אלה. תחת זאת היא הסתמכה בפנייתה לקבלת הצעות על היכרותו של הקניין עם ספקים מעסקאות קודמות. בה יעדר רשימת ספק ים אין אפשרות יעילה לפעול על פי הנוהל, ויש פגיעה בבקרה הפנימית , שכן כך מתאפשר לפנות לקבוצה מצומצמת של ספקים ולהעדיפם על פני אחרים, אם מטעמי נוחות ואם מטעמים לא ראויים אחרים . לדעת משרד מבקר המדינה, על החברה לנהל רשימת ספקים פנימית. | 571 |
הרשות הממשלתית למים ולביוב . תעריפי המים .משרד מבקר המדינה מעיר כי ביטול המס על הדיבידנד עלול להגביר את התמריץ להוצאת כספים ממשק המים למטרות אחרות של הרשויות המקומיות, וכי הגברת תמריץ כזה עומדת בניגוד למטרת רפורמת התיאגוד, שחלק ניכר ממימונה מועמס על התעריף לצרכן. לפיכך, התנהלות משרד האוצר בביטול המס על הדיבידנד שמעבירים התאגידים לרשויות המקומיות, בעקבות דרישתן, אינה ראויה. משרד מבקר המדינה מעיר לאת"ק, כי מאחר שהמחוקק קבע כי תבוצע רפורמת תיאגוד, בין היתר כדי שיישמר עקרון משק הכספים הסגור, מן הראוי שאת"ק יפעל למניעת מתן תמריצים באמצעות קביעת פטור ממס, שיביאו להוצאת כספי צרכני משק המים והביוב למטרות שמחוצה לו. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שאת"ק יביא לידיעת חברי הכנסת, לפני ההצבעה על תקציב המדינה, הסבר מפורט לעניין סדרי העדיפויות בהכנת הצעת תקציב משק המים והשלכות סדרי עדיפויות אלה על התעריף לצרכנים השונים. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים ולאת"ק כי טענות אלה אינן עולות בקנה אחד עם העובדה שהטלת מרכיב התשואה על ההון הזר לא נעשתה כתלות בגובה ההתחייבויות של הרשויות המקומיות, ומרכיב זה הוטל גם לצורך תשלום ההלוואה לרשויות מקומיות שלא היו להן התחייבויות בגין נכסי משק המים והביוב בעת התיאגוד, ואף לרשויות מקומיות שלא הקימו ולא מימנו את הקמת נכסי משק המים והביוב בתחומן26 . כמו כן, גובה ההתחייבויות של כל רשות מקומית לא שימש אמת מידה או שיקול בידי הממונה לקביעת שיעור הנכסים שייחשב כהלוואה שעל כל אחד מהתאגידים לשלם לה, כשאישר את הסכמי ההלוואה בינם ובין הרשויות המקומיות 27 . רשויות מקומיות אלה יכלו להשתמש בכספי החזר ההלוואה האמורה למטרות מוניציפליות שמחוץ למשק המים והביוב. יוצא, אפוא, כי תעריף המים והביוב כולל מרכיב שנועד בחלקו למטרות מוניציפליות שמחוץ למשק המים והביוב, וזאת בניגוד לעקרון העלות הריאלית ולעקרון משק הכספים הסגור, ויש חשש שבחלק מהמקרים חייבו את הצרכנים פעמיים בתשלום עבור אותם מרכיבים שהם כבר שילמו בגינם, במסגרת התשלום בגין היטלי פיתוח לרשות המקומית. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד האוצר ומועצת הרשות ישקלו לפעול להוצאת מרכיב זה מהתעריף לצרכן, ככל שהוא משמש למטרות מוניציפליות שמחוץ למשק המים. יוצא אפוא כי בשל סבסודים אלה היה התעריף לצרכן הביתי בשנים אלה גבוה בכ-10% .מהתעריף המשקף עלות ריאלית יוצא אפוא כי העלאת התעריף לחקלאים ולתעשיינים נעשית באופן מדורג ומתפרסת על פני כמה שנים, ואילו הצרכנים הביתיים ספגו עלייה חדה בתעריף בתקופה קצרה ואף נאלצו לממן מכיסם את הפריסה למגזרים האחרים. משרד מבקר המדינה העיר לרשות המים כי מן הראוי שנתונים כמותיים על כל הסבסוד המגזרי יפורסמו לציבור לפני קבלת ההחלטות במועצה, כך שהציבור יוכל למסור את תגובתו לשימוע בין היתר בהתייחס למידע על אופן מימונו של סבסוד זה. | משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי עליה להחיש את הטיפול בהכנת תכנית אב למשק המים. במצב שבו רשות המים מחייבת את הצרכנים לשלם בתעריף על השקעות בתשתיות מצד אחד, ואין תכנית אב עדכנית מאושרת שלפיה צריכים תאגידי המים והביוב ויתר ספקי המים להוציא כספים המיועדים להשקעות מצד אחר, נפגעת יכולת התכנון, הפיקוח והבקרה על מנת שכספי הצרכנים יושקעו על פי סדרי העדיפויות הרצויים בראייה לאומית כלל-משקית ארוכת טווח. | 572 |
בנק ישראל . ניהול יתרות מטבע חוץ - בנק ישראל .משרד מבקר המדינה מעיר ששמירה והצגה של הצעות המחיר שעמדו לפני מנהל ההשקעות קושר העסקה יכולות להביא לשיפור הבקרה וצמצום הסיכון התפעולי. לא נמצא תיעוד לפגישות עבודה ותיאום שהתקיימו בין הנגיד לשר האוצר בנושאים הקשורים לפעילות הבנק בתחום המט"ח. בביקורת נמצא שהבנק אינו מחייב מועמדים לעבודה בבנק, למלא שאלון לאיתור ניגוד עניינים אלא מסתפק בהחתמת העובדים על הצהרה שמפורטים בה עיקרי האיסורים המצוינים בחוזר. לא נמצא שנערך בירור כלשהו בדבר ענייניו האישיים של מועמד לעבודה בבנק בכלל ובחטיבת השווקים העוסקת ביתרות המט"ח בפרט, לצורך איתור ניגוד עניינים אפשרי. עוד נמצא שלבנק אין מידע מרוכז ומאורגן בדבר אישורי חריגה מכללי החוזר שניתנו בעבר לעובדים. משרד מבקר המדינה מעיר כי מן הראוי שהבנק יפעל ביתר נמרצות לאיתור ניגוד עניינים אפשרי של עובדיו, בין היתר באמצעות מילוי שאלון על ידי העובדים. כמו כן, מן הראוי שאישור חריגה מכללי החוזר לא יהיה בסמכותו של הממונה הישיר על העובד. בביקורת נמצא שוועדת מט"ח, שכאמור מייעצת לנגיד בקביעת מדיניות ההשקעה ומקבלת דיווחים מחטיבת השווקים, פועלת בלא נהלים כתובים. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שיהיו לוועדה נהלים כתובים המפרטים את הסמכויות המוקנות לה, את דרכי עבודתה, את ההוראות הנוגעות למועדי התכנסותה ולתוכן ישיבותיה, את המועדים שבהם עליה לבחון את הסיכונים שיתרות המט"ח חשופות להם, את סוג הנתונים שאמורים לבוא לפני הוועדה, את הגורמים שעליהם להשתתף בישיבות ואת אופן רישום הפרוטוקולים, אישורם והפצתם. הטמעתה של מערכת הקלטת השיחות החלה רק במהלך הביקורת של משרד מבקר המדינה ביוני 2011 , יותר משנתיים לאחר פ רסום סקר הסיכונים. בביקורת נמצא שהחטיבה אינה מבצעת בקרה מלאה על הליך קבלת הצעות המחיר על ידי עובדי חדר העסקאות, כך שבעצם אין פיקוח ובקרה על הסיכון התפעולי שעובד לא יקבל כמה הצעות או שלא יבחר בהצעה הטובה מכולן. לדעת משרד מבקר המדינה יש להסדיר א ת הליך ההיוועצות וקבלת האישור בין הבנק למשרד האוצר במקרה של התווית הקווים המנחים למדיניות ההשקעה או אם חל שינוי בעקרונות שעל פיהם מחליט הנגיד על הרמה הרצויה של היתרות. זאת מפני שמדובר בהחלטות שאפשר ושיהיו הרות גורל לכלכלת ישראל. | בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה שבבנק אין נוהל סיווגים של מסמכים רגישים המסדיר את דרכי התיעוד, השמירה, ההפצה, הגדרת מורשי הצפייה, דרכי העדכון ודרכי המעקב אחר העתקים קיימים של מסמכים. כדי להקטין את הסיכון לזליגת מידע לגורמים שאינם מורשים לכך, יש להתקין נוהל בקרה פנימית שיעסוק בסיווג מסמכים ובמתן סיווג והרשאות לעובדים לפי רמות הצרכים, וכן להקים מערכת לשמירת מסמכים ולמעקב אחריהם. | 573 |
צבא ההגנה לישראל . היבטים בניהול פעולות הדרכה להטמעת מערכת - מערכת הביטחון יוצא אפוא, כי פעולות ההדרכה וההטמעה ש ביצע הספק להסבת יחידות נוספות מאמצע שנת 2009 ועד אפריל 2011 ,, במשך קרוב לשנתיים ושעלותן מסתכמת בעשרות מיליוני ש"ח, נעשו בלא שנחתם עמו הסכם מבעוד מועד, ובלא שניתן מבעוד מועד פטור ממכרז כנדרש בחוק חובת המכרזים ובתקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ"ג - 1993. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הוראות חוק חובת המכרזים מחייבות ביצוע מכרז להתקשרות שנעשתה עם הספק בשנת 2011 . אם צה"ל ומשהב"ט סברו כי יש להתקשר עם הספק באמצעות קבלת פטור ממכרז, הרי שהיה עליהם לקבל אישור לכך לפני ביצוע העבודות על ידי הספק. על פי הנתונים שהציגה מפקדת הזרוע כשביקשה לאשר הקמת גוף צבאי להדרכה ולהטמעה של המערכת, עלות הגוף המורכב מאנשי צבא ומאנשי הספק נמוכה בכמחצית מעלות גוף הדרכה המבוסס כולו על הספק. עלות השירותים שנתן הספק לזרוע בשני ם 2009 -2011 , שבמהלכן הוסבו היחידות הנוספות, הסתכמה בעשרות מיליוני ש"ח (פירוט ראו להלן). מכל האמור לעיל עולה, כי צה"ל לא נערך לקבלת האחריות על ביצוע ההדרכה, ולא הכין את הנדרש, ובכלל זה גם השלמת התשתית המתודולוגית והפיזית לביצוע ההדרכה, כדי לוודא שמהתהליך יושגו התוצאות המיטביות. בסיכום מפקד הזרוע לתחקיר, מינואר 2012 , נאמר בין היתר כי יש תחושה קבועה שההטמעה היא נקודת חולשה בזרוע, וכי יש בזרוע חוסר בהירות בשליטה על תהליך ההטמעה. מפקד הזרוע הדגיש כי יש לשים דגש על תהליך ההטמעה ולתכנן אותו החל משלב הייזום של הפרויקט. עוד הוסיף כי המצב הקיים של מיקור חוץ של הדרכה באמצעות חברות אזרחיות בעייתי מאוד ופוגע במקצועיות המשתמשים, וכי תכולת ההדרכה בפרויקטים חדשים ככלל תהיה באחריות מחלקת ההדרכה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בהתייחסות שניתנה בדיון היה כדי לשקף הערכה של הצעת ספק מסוים. כמו כן, התייחסות זו הייתה עשויה אף להשתמע כקבלה של הצעת הספק. בדצמבר 2009 הנחה מפקד הזר וע להוליך תהליך בכיוון של יכולת עצמאית להכשרה עד סוף רבעון א' של שנ ת 2010 , ולקבוע מועד להעברה המלאה של האחריות לביצוע ההדרכה לצה"ל תוך מתן התראה לחברה על כך. ביולי 2010 הורה מפקד הזרוע על "ניתוק מוחלט של התלות" בספק בתחום ההדרכה. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי פגישות עם ספקים, שבהן מובעות עמדות כאמור על ידי נציגי צה"ל , יתקיימו לאחר יישומה של ההוראה בדבר קבלת אישור מראש ובכתב מגוף מוסמך במשהב"ט. לעניין זה אין לראות בזימון נציג משהב"ט והשתתפותו בפועל כמייתרים את הצורך במתן אישור מראש ובכתב לעצם קיום המפגש. | .מהאמור לעיל עו לה כי משהב"ט וצה"ל המשיכו להעסיק את הספק בשנות התקציב 2009 -2011 במתן שירותי הדרכה והטמעה של המערכת בשווי עשרות מיליוני ש"ח, אף שלא היה ברשותם תקציב מאושר למטרה זו. בכך הפרו מש הב"ט וצה"ל את הוראת משרד הביטחון ואת פקודת המטכ"ל המתבססות על חוק יסודות התקציב, ולפיהן הממשלה רשאית להוציא בשנת כספים מסוימת רק את הסכומים הנקובים כהוצאה בחוק התקציב השנתי לאותה שנה. מן הראוי היה, שמיד כשהתברר שיש פער תקציבי למימון הדרכת המערכת, יתריע ראש מטה התכנית במשהב" ט לפני הדרגים הבכירים במשהב"ט ובצה"ל על הבעיה ועל הצורך בתוספת תקציב להמשך ביצוע ההדרכות על ידי הספק. | 574 |
חברת החשמל לישראל בע_מ . החלפת השותף האחראי במשרד רואי החשבון המבקר את הדוחות הכספיים של החברה - חברת החשמל לישראל בע_מ לדעת משרד מבקר המדינה, למרות מסקנת מנהל רשות החברות, מר דורון כהן, כי פעולתו של השותף האחראי בחברה במקרה האמור היא כשל ניהולי חמור המחייב את החלפתו, התנהלותו המתוארת בדוח זה בנושא החלפת השותף האחראי מצביעה על ליקויים חמורים בתהליכי העבודה ובקבלת ההחלטות. נוכח ממצאי הביקורת, על שר האוצר, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, לבדוק את התנהלותם של מר דורון כהן ושל הרשות ולהפיק את הלקחים הנדרשים כדי להבטיח את תיקון הליקויים החמורים שהעלתה הביקורת בדוח זה. לדעת משרד מבקר המדינה, אופן פעולת רשות החברות בעניין מתן השיפוי לדירקטורים ולנושאי משרה בחברה היה לקוי. מתן שיפוי מסוג זה הוא תקדימי ובעל השפעה אפשרית משמעותית על החברה ועל חברות ממשלתיות אחרות. לפיכך ראוי שייעשה רק אחרי שהרשות תבחן באופן עצמאי ומעמיק את העניין אגב התייחסות ראויה למכלול השיקולים הרלוונטיים. נוסף על כך היה על הרשות למנוע מצב שבו בלי שנעשתה עבודת מטה בעניין, הוענק שיפוי לנושא משרה נוסף, אף שהוא לא נדרש לחתום על דוחותיה הכספיים של החברה. הוראות חוק החברות קובעות כי התקופה המרבית לכינוס האספה האמורה היא 15 חודשים. למרות זאת, הועלה כי מאז כינוס האספה הכללית השנתית הקודמת של החברה חלפו 17 .חודשים רשות ני"ע לא ביקשה מרשות החברות מידע מלא על נסיבות ההחלפה, ואף לא ערכה בדיקה יסודית משלה כדי לוודא שאין מדובר בהתנהלות לקויה של מבוקר כלפי רואה החשבון, העלולה להשפיע על עבודת הביקורת. . הביקורת העלתה כי הרשות לא בדקה באופן מעמיק את כישוריו ואת ניסיונו המקצועי של רו"ח השותף האחראי ב', בייחוד בהתחשב בגודל החברה ובמורכבותה. פעולות אלה נדרשו בייחוד על רקע העובדות האלה: התנהל דין ודברים בעניינים מקצועיים בין השותף האחראי לבין החברה בסוגיית ההצגה מחדש של הדוחות הכספיים לאחר גילוי טעות בסכום של כ-8.8 מיליארדי ש"ח (ראו להלן); מעמדו המקצועי של רו"ח השותף האחראי א ', המשמש גם בתפקיד סגן נשיא לשכת רואי החשבון ויו"ר המועצה המקצועית שלה; העובדה שרשות החברות מצאה לנכון למנותו כרואה חשבון מבקר גם בחברות ממשלתיות אחרות; הניסיונות הלא ראויים מצד דירקטוריון החברה ומצד מנכ"ל החברה לה חליפו באמצעות פנייה לשותפים המנהלים של משרד רואי החשבון; טיעוני החברה בדבר מחלוקות לא מקצועיות בינה לבין רו"ח השותף האחראי א '; קביעת מנהל רשות החברות שקדם למר דורון כהן, מר אודי ניסן, שעל פיה לא היה לרשות החברות ספק שיש בעיית התנהלות הדדית בין החברה ובין רו"ח השותף האחראי א'; חוות דעתה של סגנית היועצת המשפטית ברשות החברות שממנה עולה האפשרות שטענת דירקטוריון בדבר "אובדן אמון אישי" ו"מערכת יחסים עכורה" עשויים במקרים מסוימים "להצביע דווקא על הצלחת הביקורת וגילוי קשיים שונים בהתנהלות ההנהלה והדירקטוריון". כל אל ה יחד חייבו עבודת מטה מעמיקה שתכלול, בין היתר, בדיקה והכרעה בשאלה אם מדובר בוויכוח מקצועי או בין-אישי או ניהולי, או שמא מדובר בניסיון של מבוקר להפעיל לחץ שיביא להחלפת מבקר שלא נוח לו עמו. עוד היה על מנהל רשות החברות להעניק לרו"ח השותף האחראי א' את הזכות וא ת ההזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו בטרם יקבל החלטה בדבר החלפתו, בהתאם לדין ולכללי הצדק הטבעי. .חברת החשמל לישראל בע"מ, היא חברה ממשלתית מהגדולות במשק הישראלי. לאמינות דוחותיה הכספיים השפעה רבה על קבלת החלטות ופעולות של גופים שונים, הקש ורים לחברה עצמה ולמשק החשמל בכללותו ולציבור. הביקורת העלתה ליקויים חמורים בהתנהלותם של הנהלת החברה והדירקטוריון שלה ושל רשות החברות הממשלתיות, בנוגע לפעולות שנעשו להחלפת השותף האחראי לביקורת בחברה. דירקטוריון החברה והנהלתה פעלו באופן לא ראוי, ולעתים בניגוד להנחיה שקיבלו מהרשות ביולי 2008 כי הנושא הוא בסמכות האספה הכללית של בעלי המניות והרשות. וזאת תוך כדי יצירת אווירת לחץ לא ראוי העלולה ליצור חשש מפגיעה בעבודת הביקורת הבלתי תלויה של רואה החשבון וביכולתו לעמוד בחובותיו המקצועיות כלפי שולחיו - בעלי המניות של החברה. הרשות לא פעלה בנחישות ובהחלטיות להפסקת פעולותיה של החברה מיד עם תחילתן, וליצירת סביבת עבודה נאותה לעבודת הביקורת. חמורה במיוחד התנהלותה של הרשות כמפקחת וכשומרת סף שאמורה לגבות את זרועות הפיקוח והבקרה שלה בשטח; הרשות לא פעלה כראוי כדי לייצג את האינטרסים של המדינה הן כגוף מאסדר והן כנציגת בעלי המניות. מנהל הרשות לשעבר, ד"ר אודי ניסן, ומנהלה הנוכחי, מר דורון כהן, לא בדקו אם קיימים בסיס והצדקה לטענות החברה העומדות ביסוד בקשתה להחלפת השותף האחראי, או שמא מדובר בהתנכלות למבקר כיוון שאינו נוח לה. מנהל הרשות במועד סיום הביקורת, מר דורון כהן, החליט על החלפת השותף האחראי בשל אירוע אחד. מנהל הרשות לא הציג נתונים לכך שבירר את המקרה עד תום, לא ביסס ולא תיעד את החלטותיו כנדרש ולא התייחס בכובד הראש הראוי להשלכות שיש להחלפה על עבודת רואי חשבון אחרים ועל גופים נוספים במקרים דומים. כמו כן לא שמע את עמדתו של השותף האחראי בעניין. מינוי השותף האחראי המחליף נעשה בתהליך לא תקין, מפני שהרשות לא בדקה כנדרש את כישוריו ואת ניסיונו בביקורת על חברות בגודל ובמורכבות דומים, קודם שהתקבלה ההחלטה לגביו. | לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה שהדיונים וההחלטות שהתקבלו בסוגיית דרישת השיפוי של דירקטורים ושל נושאי משרה בחברה, שנוסף על ביטוח הדירקטורים הקיים, היו מתקיימים מראש ולא תחת לחץ מסיבי של אירוע מהותי לחברה. מלכתחילה ראוי היה לדון בכך באופן המאפשר לבחון את מלוא הנתונים, השיקולים וההשלכות. | 575 |
חברת החשמל לישראל בע_מ . הסדרי פנסיה של עובדי החברה - חברת החשמל לישראל בע_מ .הביקורת על הסדרי הפנסיה של עובדי חח"י העלתה ליקויים וחריגות משמעותיים בתנאי השכר והפנסיה שלהם לשנים 1996 -2008 . חריגות אלה מסתכמות בכ -3.4 מיליארד ש"ח. על החברה להמשיך לפעול להחזרת כ-2 מיליארד ש"ח שהפקידה בחשבון הנאמנות לכיסוי מחויבות אקטוארית עבור הוצאות שכר נלוות שאינן רכיבים קצבתיים, שלא קיבלו אישור מגופי הפיקוח. נדרש שהממונה על השכר בתיאום עם גופי הפיקוח האחרים (רשות החברות הממשלתיות, רשות החשמל ואגף שוק ההון) יבצע בדיקה יסודית, מקיפה ומפורטת של מערכת השכר והפנסיה בחברה. הדבר נועד לאפשר את איתורן ואת ביטולן של תוספות ששולמו שלא כדין, כדי שסכומים אלה יוחזרו לקופת החברה ולא יתווספו לתעריף החשמל המוטל על ציבור הצרכנים. כמו כן, יש להקפיד שעובדים חדשים המצטרפים לחברה לא יקבלו תנאי שכר והסדרי פנסיה חריגים שלא אושרו כדין. הצעדים האמורים עשויים לשפר את איתנותה הכספית של החברה ואת כושר התחרות שלה. הנהלות החברה אישרו, שלא לפי הסכם עם הממשלה (בשנים 1975 - 1981 ) ושלא כדין (משנת 1982 ואילך) הפרשות עודפות וחריגות מקופת החברה לפנסיה של העובדים ולחשבון הנאמנות שלהם, המסתכמות במיליארדי ש"ח. דירקטוריון החברה לא הבטיח כי יתקיים פיקוח הולם על החברה ולא פעל כנדרש למניעת העברות כספים שלא כדין על ידי הנהלת החברה ולא דרש את השבתם. יצוין כי שומרי הסף בחברה לא פעלו למניעת העברות הכספים והם אף נהנים - או עשויים ליהנות - מפירות מחדליהם לעניין הכספים הללו. תאגידים ממלכתיים גדולים מבקשים מגופי הפיקוח במשרד האוצר להקים קופה מרכזית לקצבה עבור עובדיהם. לנוכח ממצאי דוח הביקורת, המלמדים על כמה וכמה ליקויים מהותיים בהקמה ובניהול של הקופה המרכזית לקצבה עבור עובדי חברת החשמל (כפ"י), הרי שעל גופי הפיקוח לבחון את הבקשות החדשות תוך מציאת האיזון הנכון בין הצורך להבטחת זכויות עובדים אלה, לש מירה על האיתנות הפיננסית של הגופים הממלכתיים ולשמירת האינטרסים של כלל הציבור. מלבד זאת על גופי הפיקוח לבדוק את תקינות ההפרשות על פי תקנוני אותן קופות מרכזיות לקצבה של התאגידים האמורים שיוגשו לאישור אגף שוק ההון בשים לב לממצאי דוח זה. ממצאי הדוח מלמדים על כשל בפיקוח על תשלום הטבות חריגות לעובדי החברה ועל ההפרשות בגינן לפנסיה. כשל זה עלול ללמד את בעלי העניין בחברה ובגופים אחרים כי גופי הפיקוח והאכיפה משלימים בסופו של דבר עם החריגות, וכי שיטת "מצליח"71 .פועלת במועד סיום הביקורת טרם גיבשו רשות החשמל וחברת החשמל תחשיב סופי להכרה בהוצאות הפנסיה בתעריף החשמל. לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות החשמל לשקול, לקבוע ולפרסם בהקדם מהם מרכיבי הפנסיה שיובאו בחשבון בתעריפי החשמל, מרכיבי הפנסיה של אלו קבוצות עובדים (דור א, ב ו-ג) יובאו בחשבון ומה יהיה שיעור ההשתתפות של הצרכנים בהוצאות הפנסיה של חח"י, כדי שחברת החשמל תוכל להיערך לכך בהקדם. משרד מבקר המדינה העיר לממונה על השכר על שמכלול החריגות שקדמו להסכם 2011 טרם הוכרעו וטרם הוסדרו. הדבר נחוץ כדי להביא לידי גמר את הדיון בתנאי השכר והפנסיה של עובדי חברת החשמל. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי הפקדת כספים בסכומים ניכרים עבור עובדיה על בסיס איזון אקטוארי בגין הוצאה שהחברה אינה חייבת לשלם בעת שהיא מפסיקה לפעול וללא אישור הגופים המפקחים על החברה היא בבחינת פעילות בלתי תקינה. העובדה שבמשך שנים רבות החברה הפקידה סכומים שלא כדין אין בה כדי להביא להכשרת ההפקדות. לדעת משרד מבקר המדינה, מס ההכנסה ומע"מ הם חובות של עובד לרשויות המס, ואין שום הצדקה שהחברה תצבור כספים בגין גילום מס בקרן נפרדת המיועדת לעובדים. על דירקטוריון החברה ועל הגופים המפקחים על החברה לבחון שוב את מדיניות ההפרשות לצורך כיסוי הגילום בגין החשמל בחינם והשי לחגים, משום שמדובר בחוב עתידי לרשויות המס ולא בהחזר כספים לעובד עבור הוצאה שהוא שילם, ולכן יש מקום לגלמה. יצוין כי בשנת 2004 כללה החברה בתק נון כפ"י חריגות בתנאי השכר והפנסיה של עובדיה לצורכי חישוב האקטואריה, אשר בעניינן התעוררו חילוקי דעות בינה ובין הממונה על השכר, ואף על פי כן הממונה על שוק ההון לא פנה לממונה על השכר לבירור העניין לפני אישור התקנון. כפ"י כללה חריגות לכאוריות אלה בחישובי המחו יבות האקטוארית 47 (ראו להלן). לדעת משרד מבקר המדינה, אין החברה חייבת לממן גירעון אקטוארי בחשבון חיצוני עבור עובדיה בכלל, ועבור עובדי דור ג בפרט, בגין רכיבים לא קצבתיים. כמו כן מעיר משרד מבקר המדינה שהחברה יצרה באמצעות חשבון הנאמנות מודל שבמהותו הוא בעל מאפיינים של פנסיה תקציבית, אף שבהסדר 1996 התחייבה החברה להעביר את עובדי דור ג לפנסיה צוברת. בכך פעלה החברה תוך עקיפת התחייבותה זו. | יצוין שמשנת 1995 משרדי הממשלה ועובדי המדינה מפרישים כ-5% כל אחד לקופת גמל (הדומה לפנסיה צוברת) עבור רכיבי שכר שאינם קצבתיים. לעומת זאת, בחברת החשמל נהוג הסדר שונה ולפיו החברה היא הגורם היחיד המפריש כספים עבור רכיבים אלה. | 576 |
חברת החשמל לישראל בע_מ . גיוסי הון - חברת החשמל לישראל בע_מ . משרד מבקר המדינה סבור כי מן הראוי שהיועץ המשפטי לממשלה יבחן את הצורך לקבוע הנחיות לחברי הדירקטוריון ולבעלי תפקידים בגופים האמורים ובחברות ממשלתיות אחרות שינהגו משנה זהירות בעתיד, שאם לא כן עלולים להטיל עליהם אחריות אישית. לדעת משרד מבקר המדינה, היערכות נכונה של החברה לקראת גיוסי הון בהיקפים כה רחבים חייבה את הנהלתה להציג בפני מליאת הדירקטוריון נתונים עדכניים הנוגעים לתזרים המזומנים הצפוי ולשמירת רשת הביטחון בישיבות שדנות בהנפקה בזמן שבו הדירקטורים יוכלו להחליט על דחיית מועד ההנפקה לאחר שבחנו את הנתונים הרלוונטיים. עוד יש להעיר כי הירידה שחלה ביתרת המזומנים הצפויה לדצמבר 2009 בין תזרים המזומנים מ- 1.1.09 לתזרים מ- 18.1.09 ,וצוינה בתשובת החברה נובעת מהכללתו של תשלום צפוי לקופת הפנסיה של העובדים (להלן - כפ"י) בסך של 2.1 מיליארד ש"ח בתזרים המזומנים המאוחר יותר. זאת למרות הערכותיה של החברה בעת הכנת תזרימי המזומנים וגם בהמשך השנה, כי לא תעביר בפועל תשלומים לכפ"י במהלך השנה. במהלך ישיבת ועדת הכספים ביום 1.1.09 אמר סמנכ"ל הכספים מר הראל בלינדה: "אנחנו כרגע לא לוקחים בחשבון שהכסף הזה ישולם במהלך 2009 לכ.פ.י". בישיבת הדירקטוריון באפריל 2009 הבהיר מר בלינדה לדירקטורים: "אנו מעריכים שגם בדצמבר לא נידרש להעביר". יצוין כי בשנת 2009 .אכן לא העבירה החברה כספים לכפ"י משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שהנהלת החברה לא בדקה את סכומי העמלות הגבוהים שניכה המפיץ מתמורת ההנפקה, אף על פי שעמלות אלו כלולות במחיר ההנפקה. בעמלות אלה יש כדי להביא לידי ייקור העלות של גיוס ההון, והן אף עלולות להשפיע על סכום עמלות ההפצה שתשלם החברה בעבור גיוסי ההון בעתיד. גם מקרה זה מלמד על התנהלות בלתי תקינה של דירקטוריון החברה והנהלתה ושל רשות החברות. משרד מבקר המדינה מעיר, כי החברה ניהלה מגעים עם הבנקים בישראל בעניין קבלת מסגרות אשראי בלי שתיעדה את פעולותיה בנדון; התנהגות כזאת אינה תקינה, ויכולות להיות לה השלכות כספיות. הביקורת העלתה ליקויים בתפקוד הדירקטוריון בהליך קבלת ההחלטות בעניין גיוסי ההון של חח"י ובאופן השימוש בכספים שגויסו. בגיוסי ההון שנבדקו נמצא כי מספר חבר י דירקטוריון לא היו בקיאים דים בחלק מפרטי ההנפקות, ואישרו את בקשות הנהלת החברה בעניין זה, בלי שבחנו באופן מעמיק את אסטרטגיית הגיוס ואת צורכי החברה, בלי שדרשו מהנהלת החברה להציג להם את מכלול הנתונים הרלוונטיים וכן חלופות אחרות. בדרך זו נמנע הדירקטוריון מלבח ון חלופות שיאפשרו להקטין את עלות גיוס ההון של החברה. להלן דוגמאות: לדעת משרד מבקר המדינה, בדיונים שהתקיימו לקראת גיוסי ההון בשנת 2009 היה על הדירקטוריון לדון מלכתחילה ובהרחבה גם במטרות השימוש הצפוי להיעשות בכספי הגיוס לצורכי פיתוח או לשם מימון הוצאות שוטפות, וגם בדרכים למניעת הצורך לקבל החלטות חשובות מעין אלו באופן חפוז - שאינו אלא אישור אוטומטי להחלטות של הנהלת החברה. מתשובת החברה אף עולה כי היא לא פעלה מלכתחילה לפי הנוהל שאישרה ועדת הכספים של הדירקטוריון, משום שהביאה את ההחלטה לדיון בדירקטוריון רק ימים ספורים לפני יום פירעון האג"ח, 1.3.2009 , ולא "לקראת שנת 2009 " כפי שנקבעמפורשות בנוהל. משרד מבקר המדינה סבור, כי היה על החברה להגביר את התדירות ואת היקף הנתונים שהביאה בפני חברי הדירקטוריון שלה כדי שיקבלו החלטה מושכלת. מכל מקום - יוצא שהדירקטוריון קיבל החלטות על גיוסי הון בשנת 2009 בלי שבחן ואישר את האסטרטגיה העסקית הכללית של החברה. | לדעת משרד מבקר המדינה ראוי היה שלפני גיוס הון של חברה ממשלתית בהיקפים כספיים ניכרים, ובייחוד בתחילת 2009 כאשר גופים עסקיים אחרים שנחשפו לאותם נתונים מאקרו כלכליים נמנעו מגיוס הון במחירים יקרים יחסית, יתבסס הדירקטוריון מלכתחילה גם על חוות דעת אובייקטיביות ובדוקות היטב. | 577 |
רשות המיסים בישראל . הטלת כופר - רשות המסים בישראל נמצא כי רובן המכריע של תחנות המע"ם שנבדקו לא החתימו את העוסקים על טופסי התחייבות כאמור בעת החתימה על הסכם הכופר. יצוין כי רק בתחנת מע"ם תל -אביב 3 הקפידו להחתים אותם על התחייבות שכללה ערובה בסכום של פי שלושה מסכום הכופר או בסכום הגבוה ביותר שמותר להטיל בשל העבֵרה שכופרה, הנמוך ביניהם. במקרים שעוסקים חתמו על ערובות והורשעו בעבֵרה שהתחייבו להימנע ממנה נגבתה הערובה. לדעת משרד מבקר המדינה, אין להסתפק בהטלת כופר על יבואנים או יצואנים ולהתעלם מהתנהגות בלתי תקינה לכאורה של סוכני מכס. על הרשות לבדוק את מידת מעורבותם של סוכני המכס בעבֵרות על פקודת המכס, ואם נמצא כי הם מעורבים בכך באופן אקטיבי - יש לנקוט הליכים פליליים כלפיהם. משרד מבקר המדינה מעיר כי כ-30 כתבי אישום שהוגשו במהלך 2008 - 2010 מתוך עשרות אלפי התיקים, אין בהם די כדי להרתיע יבואנים ויצואנים מלבצע עברות מס. לדעת משרד מבקר המדינה, הטלת כופר שגרתית במקרים של העלמת מס בסכומי ם שעד 10,000 ש"ח ללא בדיקת הנסיבות וללא תיעוד ההחלטה - אינה ראויה. יש לאתר עבריינים סדרתיים ולפעול כלפיהם בהתאם, ובכל מקרה יש לנמק ולתעד את ההחלטות המתקבלות. .נמצא כי במקרים של ע בֵרות מס של יבואנים שהייתה בהם מעורבות ישירה של סוכני מכס, הרשות לא שקלה לנקוט צעדים נגד סוכני המכס. לדעת משרד מבקר המדינה, מדובר במצב חמור שבו החלטות הרשות אינן עומדות, לכאורה, בקריטריונים שהיא עצמה הציבה, לבחינת התאמת המקרה להליך החריג של הטלת כופר. העלמת מס בסכום גבוה והעמידה ברוב הקריטריונים להחמרה בעונש, הוא מקרה שיש בו עניין לציבור המצדיק את מיצויו של ההליך המשפטי. הקריטריונים משמשים מסגרת שתבטיח מדיניות של שוויוניות ושקיפות כלפי ציבור הנישומים. יש לעשות בהם שימוש בכל מקרה של הטלת כופר, וחריגה מהם מחייבת הנמקה בכתב. לדעת משרד מבקר המדינה, משכי זמן הטיפול בעברות המס אינם סבירים, והדבר עלול להשפיע על עצם הענישה ועל מידת חומרתה. על הרשות לבדוק את המקור לעיכובים הללו ולפעול למיגורם. מן הראוי כי הרשות תשקול לקצוב בנוהל פנימי את זמן הטיפול המרבי בתיקי הדג"ע, ותקיים בקרה על תחנות מע"ם ועל הלשכה המשפטית, כדי למנוע סחבת מיותרת בטיפול בתיקים. | לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות להנחות את ועדות הכופר לתעד את מהלך דיוניהן, ובכלל זה לשקף את חילוקי הדעות שהוצגו אם היו כאלה. | 578 |
רשות החברות הממשלתיות . סדרי הפיקוח והבקרה של הרשות - רשות החברות הממשלתיות ביקורת המעקב לא מצאה תיעוד שצעדים אלו הוצאו מהכוח אל הפועל וכי הרשות העירה לחברות המעורבות. הפיקוח על החברות המעורבות נותר אם כך רופף. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לפעול באופן נמרץ לשיפור סדרי הפיקוח והבקרה שלה על החברות המעורבות. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי יש לפעול להחלת קוד אתי ברשות החברות הממשלתיות. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי ראוי היה שהחולשות המהותיות לא היו חוזרות בדוחות הכספיים בשנת 2010 לאחר שנחשפו בדוחות הכספיים בשנת 2009 . אמנם חל שי פור בדוחות הכספיים בשנת 2011 .אך הוא טרם הושלם משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי האחריות לנאותות הבקרות בתאגיד והדיווחים הכספיים אמנם חלה על דירקטוריון החברה והנהלתה; אך גם על הרשות לפעול לכך שהחברות יישמו את התקנות על פי חוק החברות הממשלתיות ואת הנחיותיה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי רצוי שתכנית הביקורת של רואי החשבון תאושר על ידי הרשות טרם קבלת דרישת התשלום על ידם ולא בדיעבד לאחר ביצוע הביקורת. הבדיקה העלתה כי במהלך ביקורת המעקב, באוקטובר 2010, בכ -20 מהחברות כיהנו משרדי רואי חשבון במשך תקופה העולה על 6 ,שנים בניגוד לכללים. נמצא כי רוב עבודות הביקורת בחברות הממשלתיות מבוצעות על ידי שישה משרדי רואי חשבון גדולים, והרשות לא פעלה לחלוקת עבודת הביקורת בין משרדים רבים יותר. עוד נמצא, כי חלק ממשרדים אלה מעניקים שירותים נוספים על שירותי ביקורת לחברות ממשלתיות, באופן המגביר את הריכוזיות בהעסקתם על ידי החברות הממשלתיות. | לדעת משרד מבקר המדינה הבקרה על יישום סוקס 302 איננה בידי גורמי הבקרה של התאגיד (הפנימיים והחיצוניים) בלבד. על הרשות לפעול כדי להגביר את הנשיאה באחריות של מנהלים בחברות ממשלתיות שאינם מקיימים את הוראות התקנות בדבר סדרי הבקרה והדיווח כנדרש. לשם כך, בידי הרשות מספר אפשרויות, במקרים הראויים, ובהן פעולה לפי סעיף 33 ד(ב) לחוק בדבר העברה מכהונה של מנהלים בחברות הממשלתיות; וכן, היא יכולה ליזום, העברה מכהונה כאמור באמצעות נציגי הממשלה באסיפת בעלי המניות בחברה. | 579 |
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . הניהול והפיקוח של משרד החקלאות ופיתוח הכפר בתחום יבוא מקנה, מספוא ומניעת מחלות טופסי ביקורת שמולאו לגבי אוניות 48 משרד מבקר המדינה בחן 180- (מתוך כ 2019 עד אמצע שנת 2018 שהגיעו ארצה מתחילת שנת טפסים לגבי כלל האוניות שהגיעו לארץ בתקופה זו), שבהם פורטו ליקויים שנמצאו באוניות שבהן הובל מקנה. מטפסים אלה עולה כי לעיתים היבואנים לא מיישמים כנדרש את ההנחיות והנהלים של משרד מהטפסים עולה כי תחזוקת האוניות כדי סכנות ממשיות לבעלי החיים, וכי תנאי המחיה של בעלי החיים החקלאות. עוד עולה מטפסים אלה כי תחזוקת האוניות ירודה, עד 44%-באוניות ירודים. לדוגמה, מכ מהטפסים צוין 42% -לקויה, וכי בעלי החיים מלוכלכים בהפרשות; בכ מהטפסים תוארו ריח אמוניה כי הרפד באוניות רטוב ולא הוחלף בתדירות הנדרשת, וכי האבוסים 33%-והשקתות ריקים מאוכל ושתייה; בכ מהטפסים צוין כי החום והלחות באוניות גבוהים בשל חריף בשל ההפרשות של בעלי החיים הגורם לצריבה בעיניים וצפיפות 29%-בתאים; בכ מהטפסים נרשם כי הופעל כוח כלפי 4%-בעיות במערכות האוורור; ובכ הבהמות ולעיתים נעשה שימוש בשוקרים חשמליים. לא כל העובדים תיעדו את 2019 עם זאת, הועלה כי עד סוף דצמבר תוצאות ערכי האמוניה שמדדו המכשירים. לכן מנהל יחידת יבוא-יצוא מאחר שלאגף הפיקוח אין נציגים בנמל אשר יכולים לבדוק את המספוא, לדגום אותו ולבצע בדיקה לאימות ההתאמה בין הניירת לבין משלוח בפועל, נשלחו בקשות השחרור לעובדי האגף במטה משרד החקלאות. עובדים אלה חתמו על אישור השחרור בלי שיכלו לבדוק את תכולת המשלוחים. לא היה בכך כדי לאפשר את הפיקוח על בטיחות המזון כנדרש, ופעילותם הלא אפקטיבית של עובדי אגף הפיקוח אף גרמה לבזבוז משאבי כוח אדם. מהנתונים המפורטים בלוח עולה כי כאשר מגיעים לנמל מוצרי מזון לבעלי חיים שמקורם מן החי, נציגי השו"ט בנמלים בודקים את המוצרים עצמם, והם נדגמים כדי לוודא שהם אינם נגועים בסלמונלה . אך כאשר מגיע מספוא, נציגי השו"ט בנמל חיפה 87או בחיידקים אחרים בודקים רק את הטפסים הנלווים למשלוח. המוצרים עצמם לא נדגמים, הלימה בדרישות הפיקוח על מזון המיוצר בישראל ועל מזון המיובא מחו"ל ראוי שהפיקוח יבוצע על ידי גורם אחד. , זמן רב לאחר שפורסמו החוק 2019 לפי הנתונים המעודכנים לאוגוסט וטיוטות התקנות לשם קבלת הערות הציבור, תהליך כתיבת התקנות טרם הושלם ורוב התקנות טרם אושרו. משרד מבקר המדינה עסק במשך השנים, במסגרת דוחות שפרסם, בנושא אי-התקנת תקנות במשרדי . התקנות נדרשות לשם יישום הוראות החוק, כפי שגם נקבע 75הממשלה בחוק עצמו, אולם הוראות המחוקק בדבר התקנת תקנות לא יושמו, ואף נמתחה על כך ביקורת בדוחות משרד מבקר המדינה. לנוכח זאת, על משרד החקלאות לזרז את השלמת הליך הכנת התקנות ואישורן. בניגוד למכלול הפעולות שמבצעים הווטרינרים של יחידת יבוא-יצוא בנמלים לבדיקת מזון לבעלי חיים שמקורו מן החי, עלה כי כאשר מגיע לנמל מספוא הוא לא נבדק בבדיקה ויזואלית ולא ניטלות דגימות ממנו לצורך בדיקת מעבדה. אף שבחוק הפיקוח ובצו הפיקוח נקבע כי הסמכויות שהיו בידי יחידת הגנ"ץ יועברו לשו"ט, ובכללן הסמכות לבדיקות המספוא קודם לשחרורו בנמלים, לא נטלו השו"ט לידם את ביצוע הדיגום בנמלים למספוא ולא היו מעורבים בשחרור המספוא. יתרה מזו, אף שלפי התיקון לצו היבוא שחרור המספוא מהנמל מחייב קבלת אישור הן מהשו"ט 2016 משנת רק הגנ"ץ נתנה אישורים 2018 - 2013 והן מהגנ"ץ, הרי שבפועל בשנים לשחרור המספוא, וזאת בלי שהמספוא נבדק בהיבט הווטרינרי ובלי שנלקחו דגימות אשר השו"ט אחראים ליטול. | שיתוף נציגי חברות פרטיות - שיש להן ידע מקצועי רלוונטי - בדיונים מקצועיים של המשרד נועד להעשיר את המידע שבידי המשרד ולהציג לו נתונים שלא היו בידיו קודם לכן. אם יחליט מנהל השו"ט לשתף בדיוני המשרד נציגי חברות פרטיות בעלות אינטרסים כלכליים, ראוי כי הוא ינהג בזהירות יתרה בכל הנוגע למתן משקל לעמדת החברות הפרטיות במסגרת תהליך קבלת ההחלטות, ובייחוד בנושאים שעשויה להיות להם השפעה כלכלית על החברות הפרטיות. זאת כדי למנוע חשש לניגוד עניינים, ולו למראית עין, בקבלת ההחלטות. | 580 |
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . יחידת שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות ופיתוח הכפר מהביקורת עולה כי אף ששה"ם מעסיק יותר ממאה עובדים לייצור ידע חקלאי ולהפצתו, ולמרות היקף הייעוץ וההדרכה שהוא מספק, אין בשה"ם נהלים תקפים המפרטים את העקרונות ושיטות הפעולה המסדירים את פעולותיהם בתחומים השונים, ובכלל זה מאפייני שירותי הייעוץ וההדרכה לחקלאים, היקף השירותים הללו ואופן סיפוקם, מאפייני השירות שניתנים ליחידות המשרד ותהליכי קבלת ההחלטות בשה"ם, כמפורט להלן: ההוראות הארגוניות והנהלים דרושים כדי להסדיר את עבודת שה"ם ולהנחיל למדריכים וליתר בעלי התפקידים בשה"ם ובמשרד החקלאות הנחיות לגבי פיתוח הידע החקלאי היישומי, אופן הקנייתו לחקלאים ויחסי הגומלין המיטביים בין שה"ם ליתר יחידות המשרד וגורמים נוספים. בנוסף, גיבוש הוראות ברורות יתרום לשקיפות ולהסדרה של הקצאת תשומות שה"ם בין החקלאים. לכן מוצע כי משרד החקלאות ושה"ם יקבעו נוהלי עבודה והנחיות מקצועיות ויקפידו על העמידה בהם כדי שהם יסייעו בביצוע המשימות של שה"ם ובהשגת יעדיו. ככלל שה"ם אינו אוסף נתונים על משתתפי הקורסים, הכנסים וימי העיון שמהם ניתן לדעת כמה הם חקלאים וכמה הם בעלי עניין אחרים, כגון עובדי חברות פרטיות בתחומי החקלאות. כמו כן, אין בידי שה"ם נתונים על מספר החקלאים שקיבלו הדרכה פרטנית (ראו להלן בפרק העוסק בפיקוח ובקרה על עבודת המדריכים). מהביקורת עולה כי אף ששה"ם מופקד על הדרכת החקלאים הפרוסים במרחקים גיאוגרפיים גדולים, ולמרות הזמינות של האמצעים הטכנולוגיים, לא יושמו שיטות לימוד דיגיטליות בהדרכת חקלאים. משרד מבקר המדינה ממליץ לשה"ם כי לאור יתרונות הלמידה הדיגיטלית בכלל, ויתרונות ההנגשה המקוונת של שירותי הייעוץ וההדרכה לחקלאים בפרט, ייבחן שילוב של הדרכה דיגיטלית בין שירותי ההדרכה השונים שהוא מציע. הדבר מקבל משנה תוקף לאור הפלטפורמה הדיגיטלית הממשלתית שהועמדה לאחרונה לרשות משרד החקלאות וזמינה עבורו ליישום שיטה זו. הביקורת העלתה כי במשך שנים ידע רב שנצבר מניסיון המדריכים לאורך שנות עבודתם בשה"ם לא תועד באופן מלא וסדור, ולא היה זמין לשימושם של מדריכים אחרים ושל חקלאים. , והגם שהקרן 2015 נמצא כי מאז ניתנה הנחיית שר החקלאות בפברואר הודיעה כי היא מחויבת לגיוס הכספים, משרד החקלאות לא חתם על הסכם עם הקרן ותהליך השיפוץ לא קודם. | יצוין כי מאגר המידע הינו נכס לא-מוחשי בעל ערך כלכלי ומקצועי. בעלות של משרד החקלאות עליו תייתר את הצורך בהקמתו מחדש וניתן יהיה להסתפק בעדכונו בלבד, דבר שיוזיל את עלויות ההתקשרות העתידית שיעשה המשרד בתחום זה, ואף יאפשר למשרד לספק בעצמו מידע כאמור בתקופה שבין התקשרויות עם ספקים. למרות זאת, עד מועד סיום הביקורת טרם גיבש המשרד עמדה משפטית בעניין זכויותיו . 2019 על מאגר המידע שנבנה במימונו עד שנת | 581 |
תאגיד השידור הישראלי . הליכי הגיוס של מועמדים יוצאי רשות השידור לתאגיד השידור הישראלי מן האמור לעיל עולה כי לצורך גיוס העובדים לחטיבת המדיה בערבית הכין מנהל החטיבה מסמך, ובו הציע לשבץ חלק מעובדי הרשות לתפקידים בחטיבתו, וזאת טרם אישור המבנה הארגוני הסופי של החטיבה, טרם פרסום כלל המשרות בקרב עובדי הרשות, טרם בחירת חברי צוות הבחירה וטרם כינוסם של הצוותים ובחינת כלל המועמדים. עובדים אלה תועדו במערכות התאגיד כ"מומלצים". לאחר מכן שימש מנהל החטיבה חבר בצוותי הבחירה, ובפועל אכן חלק ניכר מהמועמדים ששמותיהם הועברו כמומלצים התקבלו לעבודה בתאגיד, בהשוואה לשאר יוצאי רשות השידור שלא הוגדרו מומלצים. חברים ובהם יושב 12 . במועצה 2016 מועצת התאגיד החלה לפעול במאי ראש, שכולם נציגי ציבור שנבחרו על ידי ועדה בראשות שופט בדימוס, והם בעלי הניסיון וההבנה בתחומים הקשורים לפעילות התאגיד. משרד מבקר המדינה העלה כי במהלך הקמת התאגיד העבירו כמה מהם פניות למנכ"ל ולחטיבת משאבי אנוש, בבקשה לברר מה עלה בגורלם של מועמדים שונים. לעיתים ביקשו לדעת מדוע לא קיבלו המועמדים תשובות, ולעיתים העבירו קורות חיים של מועמדים. הועלה כי אף אם חברי המועצה הפונים לא כיוונו לכך, בעקבות פניותיהם נוצרו רשימות ייעודיות למעקב אחר התקדמות ההליכים של המועמדים האמורים שבעניינם פנו גורמים שונים במועצת התאגיד. מן האמור לעיל עולה כי בתאגיד נוצרו מסמכים שנכללו בהם הערות מקצועיות לכאורה, אך במקצת המקרים גם פרטים פוגעניים ולא ראויים, שפגעו בשמם הטוב ובכבודם של חלק מהמועמדים יוצאי רשות השידור. יהיה מדויק ואמין, ויכלול נימוקים שמהם ניתן יהיה ללמוד מדוע מועמדים שנמצאו כשירים לתפקיד על ידי צוותי הבחירה התקבלו או לא התקבלו בסופו של יום לתאגיד. מן האמור לעיל עולה כי בתאגיד אין מידע המתעד את מלוא הליכי קבלת ההחלטות בתחום קבלת עובדי רשות השידור, בניגוד לכללי הגיוס ולכללי המינהל התקין. מצב זה פגע בעקרון השקיפות ובאפשרות לפיקוח ובקרה על תהליכי הגיוס שבוצעו. לא מן הנמנע שחלק לא מבוטל מהפגמים שהתגלו בהליכי הגיוס (כפי שיפורטו גם להלן) נובעים גם מהיעדר תיעוד מלא ומחוסר בהנמקות ברבות מההחלטות שהתקבלו בתחום גיוס העובדים. תיעוד נדרש בייחוד במציאות שבה הליכי הבחינה וההחלטה נעשו פעמים רבות בדרך של ראיונות או התייעצויות בפורומים שונים בלא שניתן להתחקות אחר התהליך, על השותפים לו ועל הנימוקים שעמדו ביסודו. בביקורת עלה כי תיעוד הליכי הגיוס בתאגיד שופר, ומשרד מבקר המדינה מציין זאת לחיוב. על התאגיד להמשיך ולהקפיד בעתיד על תיעוד נאות ומלא של כל שלבי הגיוס והליכי קבלת ההחלטות לגבי גיוס עובדים לתאגיד. , התאגיד לא עמד 2016 הביקורת העלתה כי במאות מקרים במהלך שנת בהוראות הדין הנוגעות למועד מסירת ההודעות למועמדים לעבודה. התאגיד הותיר משך תקופות ממושכות מועמדים בלא שיידע אותם על סטטוס התקדמות התהליך ובלא שעדכן אותם כמתחייב אחת לחודשיים לפחות. התאגיד נהג למסור הודעות סופיות זמן רב מאוד לאחר תחילת התהליך, ובמקרים אחרים כלל לא הודיע למועמדים על דחייתם. להלן דוגמה: הגם שהתאגיד הוקם בתנאים מיוחדים, היה עליו להקפיד להודיע במועד לכלל המועמדים על התקדמות התהליך ועל ההחלטה הסופית בעניינם. בטרם תחילת גיוס העובדים הרבים לתאגיד השידור, החל מחודש , פנה המנכ"ל הזמני לגורמים שונים וביקש לקבל חוות 2015 דצמבר דעת לגבי העובדים ברשות השידור. משרד מבקר המדינה העלה כי בשלב הראשון ניתנו למנכ"ל חוות דעת על ידי שלושה גורמים - אחד מהם עובד רשות השידור ושניים אחרים בעלי היכרות עם הרשות ועם תחום התקשורת. בפועל חוות דעת אלו היוו חומרי גלם שמהם גובשו | רשימות ועיבודים שונים (להלן גם - הרשימות, או הרשימות הלא רשמיות) ששימשו את התאגיד בתהליך קבלת ההחלטות בעניין קבלת עובדים לשורותיו, כפי שיפורט להלן: | 582 |
משרד התקשורת . עצמאות גופי הרגולציה בתחום השידורים אי-העברת שמות כל המועמדים כמקשה אחת לבחינת ועדת המינויים עלולה לפגוע באפשרות הוועדה לוודא שהרכב המועצה אכן משקף את מגוון הדעות הרווחות בציבור, כדרישת החוק. ציין שר התקשורת 2014 בהקשר זה יצוין כי בעת מינוי המועצה בשנת דאז לפני ועדת המינויים כי "על פי החוק המועצה מתמנה כיחידה אחת, ויש חשיבות לראייתה כמכלול אחד בעת המינוי, בשים לב להרכב כלל חבריה", ועל כן ביקש כי הדיון בכלל המועמדים יבוצע בעת ובעונה אחת. אומנם דובר אז במועצה שמונתה ולא בממלאי מקום לחברים שחדלו לכהן. עם זאת, הדברים רלוונטיים גם לענייננו, שכן מדובר בשיעור גבוה של חברי מועצה שנדרש למנות. מוצע כי בעתיד שמות מועמדים יועברו לוועדה, ככל הניתן, כמקשה אחת. מהאמור לעיל עולה כי להבדיל ממינוי חברי מועצת הרשות השנייה, מינויָם של נציגי הציבור במועצה אינו טעון הליך היוועצות כלשהו. כאמור, על פי הוראות החוק, השר ממנה כנציגי ציבור למועצת הכבלים והלוויין את מי שלדעתו מייצגים את הצרכנים ואת האומנים והיוצרים. עוד יצוין כי בהתאם לחוק החברות הממשלתיות ולהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מינוי נציגים של גופים או ארגונים המנויים בחוק, שבהם אין לשר או לממשלה מעורבות במינוי, ובכלל זה מינוי נציגי מרכז השלטון המקומי, אינו טעון אישור ועדת המינויים. במקרים אלו לפי ההנחיה ניתן להסתפק בבדיקה מקדמית המוגבלת לשיקולים של טוהר המידות ולשיקולים ודרישות המנויים במפורש בהוראות החקיקה שהקימו את הגוף. על כן, גם מועמד בעל זיקה פוליטית אינו נדרש להיות בעל כישורים מיוחדים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התקשורת ולמשרד המשפטים כי תכלית הקמת המועצות הייתה בין היתר להבטיח את עצמאות הרגולציה בתחום השידורים. מוצע לבחון אם המבנה הארגוני שבמסגרתו פועלת מועצת הכבלים והלוויין בהיבט התקציב והתפעול, ואם מודל מינוי נציגי הציבור למועצה, אשר מתמנים ללא הליך היוועצות כלשהו, אכן מאפשרים את מידת העצמאות הנדרשת מרגולטור ייעודי-עצמאי. מהאמור עולה כי מבין ששת המועמדים שהועברו לבחינת ועדת המינויים, ארבעה הם מועמדים מטעם השר, ולכולם זיקה או זיקת עבר ): לשלושה 67%( לשר התקשורת דאז, למפלגתו או לשר אחר בממשלה זיקת עבר לשר הממנה או למפלגתו ולמועמד אחד זיקה לשר אחר משרי הממשלה. שני מועמדים נוספים הוצעו על ידי הגופים המייעצים, ומהשאלונים שמילאו ומקורות החיים שהגישו אין עולה זיקה כאמור. בסופו של דבר הוועדה אישרה שלושה מועמדים, מהם שני מועמדים מטעם השר ומועמד נוסף שהציעו הגופים המייעצים. להלן תרשים הממחיש את הזיקות האמורות: פעולתה של מועצת הרשות השנייה הושבתה בעיתוי רגיש במיוחד, משום שמספר חבריה היה נמוך מהקוורום הנדרש על פי החוק לקבלת החלטות. עובדה זו אף אילצה בהמשך את ועדת המינויים לקבל החלטות בתוך סד זמנים קצר ביותר. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התקשורת לבחון את האפשרות לגבש מבעוד מועד רשימת מועמדים אפשריים (בהתבסס על התהליך שנקבע בדין), באופן שיאפשר מינוי מהיר יותר של חברי מועצה מתוך רשימת המועמדים האמורה, במקרה שאחד מחברי המועצה יסיים את כהונתו לפני המועד שנקבע לכך, ושרשימה זו תבחן מדי פעם בפעם. מהאמור לעיל עולה כי מועצת הכבלים והלוויין תלויה בהיבטים רבים ומשמעותיים לפעולתה במשרד התקשורת, ובין היתר בהיבטי תקציב וכוח אדם. מוצע לבחון את דרך הסדרת תקציב המועצה, באופן שיבטיח את עצמאותה התפקודית לרבות בגיבוש תוכנית עבודתה, וביכולתה לקבל החלטות ולהוציאן אל הפועל כנדרש בשוק משתנה זה. המשפטית חיוותה את דעתה כי הוא אינו עומד בדרישות המועמדים הכישורים והניסיון הקבועות בחוק. החלפת מועמד באחיו בלא הנמקה כלשהי זמן קצר ביותר לפני שליחת הרשימה מעוררת חשש לקיום הליך שאינו נשען על שיקולים ענייניים בלבד. | של הליך מינוי חברים למועצת הרשות השנייה העלו כי הגם שפעולות השר במסגרת הליך המינוי עמדו בתנאים שנקבעו בהנחיית היועמ"ש לעניין זיקות עבר של מועמדים, תוצאות ההליך הניבו מצב שבו שיעור גדול של מועמדים בעלי זיקת עבר כלולים ברשימת המועמדים. לאור החשיבות הנודעת למועצת הרשות השנייה ולמהות תפקידיה, נוכח חשיבות ההקפדה היתרה על דרך קיום ההיוועצות בדבר מינוי חברי המועצה ונוכח הממצאים שפורטו בדוח זה העיר משרד מבקר כי מן הראוי שמשרד התקשורת יבחן דרכים לטייב 2018 המדינה ביולי את הליך המינוי, באופן שיבטיח את השגת תכלית החוק. כמו כן העיר משרד מבקר המדינה לשר התקשורת דאז כי נוכח העובדה , 2018 שמועצת הרשות השנייה צפויה לסיים את תפקידה באוקטובר ראוי כי הליקויים וההערות הנוגעים להליך ההיוועצות, לחובת ההנמקה, לצורך בתיעוד ולאיסור בדבר שקילת שיקולים פוליטיים, יעמדו לנגד עיניו כבר בעת ההליכים למינוי המועצה שתבוא תחתיה. | 583 |
רשות מקרקעי ישראל . עבודות תכנון ברשות מקרקעי ישראל ובמשרד הבינוי והשיכון נוכח העובדה כי החלטות הממשלה והמועצה בעניין העברת התכנון מרמ"י לא יושמו, ונוכח הזמן הרב שחלף מאז התקבלו כמה מהן, ראוי כי הממשלה, באמצעות שר האוצר, והמועצה ישקלו לבחון שוב את נושא מדיניות תכנון הקרקע למגורים ויישומה, כדי להשיג את מרב התועלת לציבור ובשים לב לכלל פעולות רמ"י. בד בבד, כל עוד לא נקבע אחרת, מצופה מרמ"י ומהוות"פ לפעול ליישום אותן החלטות. במסגרת זו, על הוות"פ להסדיר את חלוקת העבודה בין רמ"י ובין משרד הבינוי, לרבות קביעת רשימת היישובים שבהם אחד הגופים יהיה אחראי לתכנון קרקע למגורים, ובהתאם לסדר העדיפות שנקבע בהחלטות הממשלה. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבינוי ולמינהל התכנון להמשיך ולעקוב אחר מידת העמידה ביעדי התכנון בשנים הקרובות ולבחון את הצורך בעדכונם בהתאם לצרכים המשתנים של המגזרים השונים. יוצא אפוא כי בהליך של בחירת חברה מתכננת לעבודת תכנון, ועדות המכרזים - הן ברמ"י הן במשרד הבינוי - אינן פונות לקבלת הצעות מכל ספקי מכרז המסגרת כנדרש בתקנות. בפועל זהות החברה הנבחרת נקבעת על ידי משרד הבינוי בהתאם לסבב מחזורי, ועל ידי רמ"י בהתאם לעומס העבודה שהוטל על החברות, ובמקרים מסוימים בהתאם לשיקולים מקצועיים ומומחיות הנדרשת מהחברה בביצוע העבודה. נוכח היעדר אחידות דעים בין הגופים בכל הנוגע לסיווג המכרזים כמכרזי מסגרת, על משרד הבינוי, רמ"י והחשב הכללי לבחון את יישום ההליכים הקיימים אל מול התקנות. בבדיקת מסמכי המכרז של רמ"י נמצא כי התשתית העובדתית שהיא ריכזה מן המרחבים לצורך הערכת שביעות רצונה מהתקשרויות קודמות עם צוותי הליבה שהתמודדו במכרז הייתה דלה ביותר, ונעדרו ממנה אמות מידה שביכולתן לכוון את המעריכים לתחומים שחשוב להתמקד בהם. באופן זה הערכת שביעות הרצון אינה שיטתית, ולכן אינה יעילה. לדוגמה, בתיק המכרז נמצאו הערכות של שלושה מרחבים בלבד מתוך חמשת המרחבים של רמ"י, כלומר בשני מרחבים לא ניתנה הערכה כלל. אשר לשלוש ההערכות שניתנו - בשתיים מהן צוין מלל ובאחת - מספרים, ולכן לא היה אפשר להשוות ביניהן; ההערכות המילוליות כשלעצמן היו דלות ולא בנות השוואה. כמו כן, לא היה אפשר לדעת אם ההערכה התייחסה לכל בעלי התפקידים בצוות או רק לחלקם, ולמי מהם. בביקורת עלה כי אף שבהחלטה נקבע שהוות"פ תהיה הגורם האחראי למתן הרשאות התכנון לגורמים המתכננים, רמ"י נשארה הגורם האחראי לכך. לעניין אחריותה של הוות"פ לקביעת מדיניות לחלוקת הרשאות התכנון לצורכי מגורים בין הגורמים המתכננים, עלה כי רק באוקטובר , יותר משלוש שנים מקבלת ההחלטה בממשלה, גיבשה הוות"פ 2018 טיוטת מסמך "הסכם עקרונות לחלוקת האחריות לתכנון, שיווק ופיתוח קרקעות מדינה" (להלן - טיוטת ההסכם). מסמך זה היה אמור להסדיר בכתב את חלוקת העבודה בין רמ"י ובין משרד הבינוי, ונקבעה בו רשימת היישובים שבהם אחד הגופים יהיה אחראי לתכנון קרקע למגורים. ואולם חברי הוות"פ טרם אישרו את ההסכם, ובפועל רמ"י ומשרד הבינוי אינם פועלים על פיו באופן מלא. לדוגמה, ביישובים קדימה-צורן, קריית שמונה וכוכב יאיר, שעל פי טיוטת ההסכם קידום פעולות התכנון בהם באחריות משרד הבינוי, רמ"י היא שיזמה תכנון תוכניות מפורטות. בביקורת עלה כי למרות הצורך החיוני בלמידה ארגונית, ואף שהערכת עבודות קודמות היא נדבך חיוני בהחלטה על בחירת החברה המתכננת, מבצעים רמ"י ומשרד הבינוי הערכה כזו לקראת המכרזים ולא באופן שיטתי רצוף. | על רמ"י ומשרד הבינוי לבחון הסדרת תהליך עבודה להערכה שיטתית ומובנית של כל עבודה עם סיומה או באופן תקופתי רצוף. ראוי גם שבמסגרת זו ישקלו להכין טופס מובנה ובו אמות המידה להערכה ומדדי ההערכה והציונים לכל מדד. מידע זה יובא במלואו לכל מכרז שבו משתתפת החברה המתכננת ויתרום להחלטת ועדת המכרזים בבחירה בהצעה מיטבית הן מבחינת האיכות הן מבחינת המחיר. הנהגת מתכונת זו תייצר בסיס משותף להערכת ספקים במכרזים עתידיים בתחום התכנון, ובד בבד תבטיח שההערכות ייעשו בזמן אמת, קרי סמוך לסיום העבודה, ולא יתבססו על זיכרון המעריך, דבר שפוגע באובייקטיביות ההערכה ובאמינותה. | 584 |
גופי האכיפה ומייצגי המדינה בערכאות . מעצרים פליליים בישראל - התנהלות מייצגי המדינה בערכאות בתיקי מעצרים משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את התיקון בהנחיית פרקליט המדינה, המטיל את היוזמה להגשת בקשות לשחרור בתנאים מגבילים על גורמי התביעה. תיקון זה תומך במסקנות צוות התביעה שנועדו ליצור את השינוי התפיסתי לגבי תפקידו של התובע במערך השיקום ומניעת החמרת הפשיעה. מוצע לבחון תיקון דומה גם בהנחיית פרקליט המדינה מעצר באמצעות פיקוח אלקטרוני פוגע פחות בחירותו של העצור לעומת כליאה בבית מעצר, והומלץ בידי צוות התביעה על מנת לתת מענה למסקנות הוועדה הציבורית. נתוני יחידת מעוז מלמדים כי הטיפול באירועי ההפרה הוביל לצמצום הפרות חוזרות, וכי לא נרשם שיעור הפרות שונה מצד מפוקחים הנאשמים בעבירות חריגות לעומת מפוקחים אחרים. נוסף על אלה, עלות החזקת עצור בפיקוח אלקטרוני מעלות כליאת עצור מאחורי סורג ובריח. 50%-קטנה בכ נוכח האמור לעיל, מוצע כי גורמי התביעה ינתחו את הגורמים לניצול החלקי של חלופה זו, וינקטו פעולות שיהיה בהן כדי לממש חלופה זו בהרחבה, על פי הנסיבות בתיקים השונים. הדיונים בבקשות למעצר ימים ולמעצר עד תום ההליכים מכריעים בתחום הרגיש של פגיעה בחירותו של אדם שהוא בחזקת חף מפשע. על משרד הרווחה לדאוג בתקופת הביניים, עד שיושלמו ההליכים המשפטיים, להארכה מסודרת ועקבית של ההסכם הזמני, בכפוף לדיני נמצא שהמערכת הממוחשבת של שירות המבחן אינה מאפשרת איסוף נתונים ופילוח סטטיסטי של המפוקחים במסגרות הטיפול המגוונות שהשירות מפקח עליהן. נמצא כי עד לסיום עבודת הביקורת לא הושלם גיבוש נוהל המסדיר את סדרי העבודה בין היחידות החוקרות בתחנות ובין יחידת מעוז. במצב דברים זה הצדדים מתנהלים לפי טיוטה שטרם אושרה. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את עבודת יחידת מעוז, העוקבת אחר אירועי ההפרה ומפקחת עליהם. עם זאת, על כלל הגורמים שבמערך הפיקוח האלקטרוני לפעול להסדרת הממשק עם משרד הרישום כדי לצמצם את חיוויי ההפרה הנובעים מפער בעדכון משרד הרישום. מוצע לבחון הקמת מערכת ממוחשבת, או למצוא פתרון מסוג אחר שיקל על העברת הדיווחים. מסגרת ממשלתית לשחרור בתנאים מגבילים השופט הדן בבקשה לשחרור בתנאים מגבילים הוא בעל הסמכות לבחון את חלופת המעצר ואת המפקחים המוצעים. לעיתים השופט מבקש משירות המבחן לבחון חלופות מעצר מתאימות לנאשם. בית המשפט הגדיר את התנאים הנדרשים לפיקוח במסגרת שחרור בתנאים מגבילים: "תפקיד הפיקוח איננו 'טכני', המפקחים אינם נדרשים אך לשהות במחיצתו של הנאשם אלא עליהם להציב גבולות אפקטיביים לנאשם. הצבת גבולות זו מצריכה מהמפקחים הבנה של הבעייתיות בהתנהגות הנאשם ושל ההשלכות הנובעות | נמצא כי יש תת-איוש במשרות של קציני המעצרים, וכתוצאה מכך שירות המבחן מתקשה להגיש את תסקירי המעצר בטווח הזמנים שקובע בית המשפט. איחור בהגשת תסקיר המעצר על ידי שירות המבחן משמעו הארכת משך החזקת העצור במתקן כליאה במעמד של עצור עד החלטה אחרת. יש למצוא פתרונות לבעיית גיוס כוח האדם, לרבות בחינת האפשרות להשוואת תנאי ההעסקה של קציני שירות המבחן בתחום המעצרים. מוצע כי אגף השכר במשרד האוצר ושירות המבחן יפעלו יחד כדי למצוא פתרונות מוסכמים. | 585 |
גופי האכיפה ומייצגי המדינה בערכאות . מעצרים פליליים בישראל - הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט מהאמור לעיל מתבקש שימונה גורם מטעם בית המשפט לניהול אולמות המעצרים, ושתיקבע באופן ברור חלוקת העבודה בין הגורמים האחראיים מטעם בית המשפט ובין יחידת נחשון. שוטר וקצין ממונה. זאת בייחוד נוכח הביקורת העולה מבתי המשפט בנוגע לאופן שבו מנוצלת תקופת המעצר לביצוע פעולות חקירה. מוצע עוד כי מדור אח"ם יבחן עריכת ביקורת תיקים חריגים לצד נעשית על בסיס הסיכון שהמעצר שנערך בהם היה לא-מוצדק, כגון ביקורת תיקי מעצר ימים. ביקורת חריגים תכלול תיקים שדגימתם תיקים שנפתחו בגין עבירות שעילת המעצר בגינן היא גבולית או מציבה אתגרים מורכבים וכדומה. בשונה מביקורת תיקי המעצר, המתמקדת בתמונת המצב הרחבה, ביקורת החריגים תתמקד באיתור מקרים גבוליים ובמתן כלים להתמודדות עימם, ותיטיב את הטיפול גם במצבים השכיחים. בביקורת ובדיונים שוטפים בין המשטרה ובתי המשפט במחוזות נציג שב"ס, ולא על ידי גורם מהנהלת בתי המשפט. על פי רוב, מפקד עלה, כי ככלל סדר הבאת העצורים לאולמות הדיונים נעשה על ידי המתחם האחראי לתאי המעצר בבית המשפט או מי מטעמו מנהל את שעות המעצר, בקשות השופטים והצדדים (סנגורים, חוקרים, תובעים סדר הבאת העצורים לאולם, וזאת בהתאם לאילוצים הנוגעים לליוויים: ועוד) ואילוצי אבטחה שונים של שב"ס. בהינתן שהנהלת בתי המשפט והמשטרה תומכים בקידום הגשת בקשות העולות מההסדר הניסיוני ויפעלו להטמיע דרך הגשה זו בהליכי מרחוק ובאופן מקוון בהליכי מעצרים, מוצע שיבחנו את התובנות המעצרים בהקדם האפשרי. המקור: צילום בתחנת משטרה באדיבות משטרת ישראל. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הירידה במספר העצורים שהולנו ואינם מיועדים להלנה משום שאין בהם תנאים סבירים נעשתה בניגוד בתחנות המשטרה. יחד עם זאת, הלנת עצורים בתאים שאינם תאי מעצר לחוק ולתקנות. על המשטרה להקפיד על הלנת עצורים בתאי מעצר המיועדים להלנה רק כשאין מנוס במקרים המתאימים ובהתאם לחוק. יוצא אפוא כי תיעוד חלקי של מועד יצירת הקשר עם עורך הדין סנגור ביקש להגיע לתחנת המשטרה בזמן סביר, ולבחון אם גורמי בדוח הקצין הממונה מונע מהמשטרה לאתר את המקרים שבהם החקירה המתינו להגעתו. יוער כי היעדר תיעוד מסודר ומקיף לכל הפעולות שחבה בהן המשטרה על מנת לשמור על זכויות העצורים שולל ממנה, מבית המשפט בדיעבד אם הוענקו לעצור זכויותיו. קושי זה אף מתגבר בדיונים שבהם שיפוטי בעוד העצור מוחזק במעצר, ובעת שהמשטרה נדרשת לבחון ומהסנגור כלי יעיל של פיקוח. תיעוד חלקי אף עלול להביא לבזבוז זמן הסנגור אינו רשאי לעיין בחומרי החקירה או אם החקירה לא תועדה באופן חזותי. על המשטרה לוודא כי החוקרים והקצינים הממונים מקיימים את כל מעצרים בשנה בצורה סדורה. כיום, תיעוד הפעולות מהווה כלי פיקוח השלבים המקדימים ליישום זכות ההיוועצות בקשר לעשרות אלפי ובקרה יחידי ברמה הארצית המאפשר גם בדיקה של טענות בתיק הדוח באופן מקוון באמצעות המערכות הממוחשבות. אם הם הכינו דוח מתעדים כנדרש את כל השלבים המקדימים. ככלל, עליהם להכין את ספציפי. מן הטעמים הללו, נודעת חשיבות לוודא כי החוקרים והקצינים ידני, עליהם להזינו במערכת הממוחשבת באופן המאפשר איתור וניתוח מן הראוי שהמשטרה תבחן כיצד לתעד את הפעולות שבהן היא חבה של הנתונים המצויים בו. בשל העומס המוטל על החוקרים והשוטרים, בדין באופן המדויק והיעיל ביותר. | , חקירת חשוד, קרי 2002-על פי חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב | 586 |
גופי האכיפה ומייצגי המדינה בערכאות . המאבק בפשיעה באמצעות אכיפה כלכלית וחילוטים הביקורת העלתה שהיקפי התפיסות והעמידה ביעדים מעידים על מגמה הולכת וגוברת במשטרה להעמיק את פעילויות החקירה והאכיפה בהיבטים הכלכליים של התיקים. השינוי אומנם הוטמע היטב בטיפול בפרשיות גדולות ומובהקות של פשיעה כלכלית הנחקרות ביחידות החוקרות הארציות והמרכזיות, אך עדיין יש מקום לשיפור ולהטמעת תחום האכיפה הכלכלית במחוזות ובתחנות בפריפריה. מוצע כי בעת גיבוש מדיניות ארוכת טווח תקיים המשטרה בחינה והערכה של הפרקטיקה שלפיה מוגדרים יעדי תפיסה שנתיים. נמצא כי המערכת המחשובית של יחידת החילוט אינה מאפשרת שליפת נתונים בדרך של פילוח התקבולים בהתאם לתיקים שהסתיימו בשנים מסוימות. בכדי לספק נתונים אלו כבקשת המבקר, נדרשת בחינה פרטנית לגבי שיוך הכספים בכל שנה לפי תיקים. מעבר לכך, בידי יחידת חילוט נתונים רק אודות תיקים שהיו בטיפולה או שהם בתחום אחריותה, ואילו נתוני מימוש של תיקים אחרים כדוגמת אלו שהתפיסה בהם נעשתה מכוח הפסד"פ, אינם קיימים ברשותה. אין גורם אשר באחריותו לקבל, לאסוף ולנתח את מלוא המידע הקיים אצל הגופים המשתתפים בשרשרת האכיפה הכלכלית, באופן שיאפשר לקבל תמונה שלמה ומהימנה, למן שלבי התפיסה קודם הגשת כתב האישום ועד סיום ההליך המשפטי, מימוש התפוסים והעברת התמורה לקרן החילוט או לאוצר המדינה. כך למשל, לעמדת הפרקליטות לצורך הערכת מידת היעילות של הליכי אכיפה כלכלית יש להתחשב גם בקנסות ובשומות מס שנפסקו וזאת . מנגד יכולה לעלות FATF-בהתאם לכללים הבינלאומיים של ארגון ה עמדה המבחינה בין סוגי שלילות הרכוש מתוך מטרה שלא לעשות שימוש בכלי החילוט כאמצעי אכיפה של קנסות וחיובי מס כאשר לצורך .73גביית חיובים אלו נקבעו בחוק הסדרים אחרים משרד מבקר המדינה מעיר למשרד המשפטים ולאפ"כ כי בחלוף חמש שנים מהקמת יחידת החילוט, ובשים לב להיותה "הרגל המסיימת" בשרשרת האכיפה הכלכלית, נדרש כי תינתן עדיפות גבוהה לשדרוג מערכות הניהול הממוחשבות ביחידה וכן עדיפות לקידום המכרזים לבחירת ספקים במיקור חוץ; זאת כדי שיחידת החילוט תוכל לתת שירות מקצועי, מהיר ויעיל לגופי האכיפה, ולהבטיח את ניהול הרכוש התפוס ומימושו באופן מיטבי. נמצא כי לא הייתה בידי משרד המשפטים, האחראי הן על הפרקליטות והן על האפ"כ, תשובה אחת הכוללת את כל הנתונים המבוקשים ומשכך לא ניתן להפיק את מלוא המידע הרלוונטי להליך שלילת הרכוש. מצב זה אינו מאפשר לגופים האמונים על האכיפה הכלכלית לגזור מדד אפקטיביות למערכת כולה. יוער כי מסד הנתונים שנמסר לידי צוות הביקורת מהמחלקה לסיוע למדינות זרות בהנהלת בתי המשפט אינו מאפשר לקבל תמונה שלמה ומהימנה של היקף הפעילות ולוחות הזמנים של המחלקה. עבודת המחלקה איננה ממוחשבת, וכל החומר המגיע אליה מטופל בשיטה ידנית. | מהאמור עולה כי אין הלימה בין המאמצים שמשקיעים גופי המודיעין, החקירה והאכיפה בזיהוי, איתור ותפיסה של נכסים בחו"ל, לבין התוצאה והתמורה המתקבלת בסופם של הליכי החילוט. לנוכח הגברת פעילותם הבין-לאומית של גורמי הפשיעה הבכירים בישראל, על גופי האכיפה לפעול לקיצור משכי הזמן ולהגברת האפקטיביות של תפיסת הנכסים מכוח חוק עזרה משפטית, הן ביחס לתפיסות וחילוט בישראל במסגרת סיוע למדינות זרות, והן ביחס לתפיסות וחילוטים של נכסים מחוץ לישראל. | 587 |
גופי האכיפה ומייצגי המדינה בערכאות . מעצרים פליליים בישראל - תנאי המעצר בשירות בתי הסוהר מקומות הכליאה שיהיו בפועל לבין מספר מקומות הכליאה שיידרשו מקומות כליאה. 18,000 - מ"ר לכלוא - כ 4.5 לפי התקן של עולה אפוא כי כל עוד לא יהיה שינוי במצב הדברים הקיים, החל בחודש , עלולה המדינה להיות חשופה לתביעות כלואים בגין אי- 2020 מאי יישום פסק הדין. עד מועד סיום הביקורת לא נמצא שנעשה ניתוח של משמעויות תוספת המשימות ליחידת נחשון בעקבות ריווח התאים. על פי נתוני מדור הזמנות, מחלקת האסיר, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מנתוני המדור עולה שעובדיו מטפלים בשיעור לא-מבוטל של זימונים שגויים, המחייבים טיפול פרטני. מוצע לשב"ס ולהנהלת בתי המשפט לבחון את השימוש בדואר האלקטרוני לצורך משלוח זימונים דחופים, במקום באמצעות פקס. מבקר המדינה עמד על כך כי ההיבטים הרבים שבהם 1402015 כבר בשנת עסקו האמנות המחוזיות חייבו הכנת הסכם שיסדיר את הנושאים שבמחלוקת, והעיר למשרד לבט"פ שעליו לפעול לחתימת הסכם מתכלל ומערכתי, שיסדיר את מכלול ההיבטים של קשרי העבודה בין המשטרה שהנושא מטופל, 2014 לשב"ס. המשרד לבט"פ מסר בתשובתו מדצמבר .2015 וכי הטיפול בו יסתיים עד סוף נושא ליווי עצורים ללשכות ההוצאה לפועל לא נחתם במסמך ההבנות החדש, והוא יידון בין הצדדים במסגרת עבודת מטה עתידית עד מאי . נוכח הפער העקרוני בין הגופים בנושא זה, על מנכ"ל המשרד 2021 לבט"פ להכריע בסוגיה הזאת בשים לב לשיקולים המבצעיים. מוצע שהגורמים הרלוונטיים יבחנו, בין היתר, את האפשרות שדיון בעניינם של עצורים בלשכות ההוצאה לפועל ייערך באמצעות היוועדות בחוק ההוצאה 2018 , בהתאם לעיגון השימוש בכלי זה בשנת142חזותית .1967 -לפועל, התשכ"ז נושא הזקיפות על עצורים שהם במעמד של מעצר עד החלטה אחרת לא סוכם בין הצדדים במסגרת מסמך ההבנות החדש. היעדר הכרעה בסוגיית הזקיפות פוגע הן בפעילות שב"ס והן בפעילות המשטרה. חוסר הוודאות מקשה על הארגונים לתכנן את צעדיהם על פי כוח האדם שברשותם, שכן חלקו מוקצה למשימות שלא תוכננו מראש. במועד סיום הביקורת טרם החלה הבדיקה המקדמית לגבי אמצעי משמורת לעצורים בבתי חולים פסיכיאטריים, שנועדה לייתר את הצורך בזקיפות. על המשרד לבט"פ לפעול מול משרד הבריאות על מנת לקדם את הבדיקה המקדמית. מוצע להנהלת בתי המשפט לפעול על מנת שכלל המזכירויות בכל בתי המשפט ישתמשו גם בדואר אלקטרוני לצורך משלוח זימונים דחופים על מנת לייעל את העברת המידע בין הצדדים. | נשלח הנוהל של שב"ס לאישור מנהל בתי 2018 באוקטובר המשפט. הנהלת בתי המשפט לא הגיבה לבקשת שב"ס לאשר את הנוהל, ושב"ס ממשיך לעבוד לפיו. | 588 |
משרד המשפטים . מאגר המידע של רשם החברות - הפצת המידע ואיכותו נוסף, כגון, רשימת בעלי תפקידים, כתובת דואר אלקטרוני, מידע על מקום העסקים, פרטים באנגלית אודות החברה וכדומה. פעולות אלו נדרשות כדי לקדם את תכלית הקמת מאגר המידע של רשם החברות ופתיחתו לעיון הציבור, לרבות בדרך מקוונת - להיות כלי בידי המגזר העסקי לניהול סיכונים בהתקשרויות. במתווה זה תוכן נסח החברה יהיה פרי תכנון ויוזמה של הנהלת משרד המשפטים, בכוונה לתמוך בפעילות המשק על ידי הנגשת מידע המצוי בידי רשם החברות. - מהלוח עולה כי שירות החיפוש ההפוך שרשם החברות מספק לציבור שנים לאחר שהועלה הצורך על ידי הועדה המקצועית של משרד 13-כ המשפטים - הוא חלקי וחסר ואינו עונה על מלוא התכליות שבשלן הוא הותר לביצוע. כמו כן, כדי לעמוד בדרישות המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון - לבחון את עץ האחזקות של אדם ולנתחו - נדרשים כמה וכמה חיפושים הפוכים. ציינה במפורש תכליות 2014 לאור העובדה כי חוות הדעת משנת הנוגעות להערכת הסיכון שבהתקשרות עם חברה, ראוי כי רשם החברות יפעל בהקדם לעריכת הבירור המשפטי הנדרש לטעמו בטרם יוחלט אם להרחיב את השירותים הניתנים לציבור. כמו כן, מוצע כי לצורך שיפור השירות לאזרח ישקול רשם החברות לספק את שירות החיפוש ההפוך לציבור במישרין ולא רק באמצעות החברות הזכייניות. מוצע כי רשם החברות יבחן את הגבלת אפשרות הדיווח באמצעות .29)Compensating Control ( טפסים ידניים או באמצעות בקרה מפצה המגזר הבנקאי, המגזר העסקי והגופים המוסדיים מסתמכים באופן יומיומי על המידע שבמאגר המידע של רשם החברות לצורך ניהול סיכונים בהתקשרויות ובמתן אשראי. במצב הנוכחי, שבו מתקבלים דיווחים בממוצע בשנה על שימוש לרעה במאגר 50-לכל הפחות כ המידע של רשם החברות על ידי דיווחי כזב על העברת מניות ומינוי דירקטורים, תיתכן פגיעה ביכולת המשק להסתמך על מאגר המידע של רשם החברות לצורך ניהול הסיכונים בעסקיו; דבר המחייב את רשם החברות לבחון דרכים למזעור סיכון זה. מוצע כי רשם החברות יבחן בקפידה את התחומים שבהם יש חולשה בהגנה על המידע שבמאגר המידע של רשם החברות מפני מעשי מרמה, ויבצע את השינויים הנדרשים (במערכת הממוחשבת, בנהלים או בבקרות מפצות) כדי למזער ככל הניתן דיווחי כזב. נסח החברה משמש, הלכה למעשה, אפיק עיקרי מבחינת המגזר הבנקאי, המגזר העסקי והגופים המוסדיים, לקבלת מידע עדכני על חברות ממאגר המידע של רשם החברות, ועל רשם החברות חלה חובה להעמידו לעיון כל החפץ בכך, תמורת תשלום אגרה. לפיכך ראוי שמשרד המשפטים יבחן אילו פריטי מידע החיוניים למשק זמינים במאגר המידע של רשם החברות וניתן לשקפם בהתאם להוראות הדין בנסח החברה, ויעגן בהנחיות מינהליות את פריטי המידע שעל רשם החברות לכלול בנסח. כמו כן, ראוי כי משרד המשפטים ישקול הקמת צוות משרדי אשר יבחן מעת לעת אם יש לעדכן את תוכן הנסח, תוך הידברות וקבלת משוב מהמגזר הבנקאי, המגזר העסקי והגופים המוסדיים, וכן יבחן אם יש די במידע שהחברות הרשומות במאגר המידע של רשם החברות מחויבות להעביר או שרצוי שיעבירו מידע , שבה הוחלט לאמץ מדיניות של 2016 נוכח החלטת הממשלה מאוגוסט , ונוכח הממצא שהובא בדוח זה 38קבלת מידע מהציבור פעם אחת בלבד | מוצע כי רשם החברות יוסיף לרשימת הפעולות האוטומטיות המבוצעות עם ביצוע רישום, גם פעולה ליידוע בעל העניין - בעל מניות, דירקטור או נושא משרה - שלגביו בוצע השינוי. מוצע כי יידוע זה יבוצע באמצעות דואר אלקטרוני. | 589 |
המשרד לשירותי דת . היבטים בפעילות אגף הזהות היהודית במשרד לשירותי דת המתעניינים הפוטנציאלי, מומלץ לכלול באתר האגף מידע על הפעילויות שהוא מממן, על ייעודן ועל מיקומן ברחבי הארץ ועל דרכי ההתקשרות עם הגופים המפעילים את התוכניות, והכול לטובת הציבור. נוכח שיעור הניצול הנמוך של תקציב האגף, והגם שניכרת מגמת עליה בניצול התקציב, מומלץ שהמשרד והאגף יבחנו את התכנון התקציבי של פעילויות האגף וכן את החסמים העומדים בפני מימוש מלוא התקציב. נמצא כי האגף לא קבע קריטריונים לבחינת התאמת הפעילויות שהוא ממנן לתכלית החלטת הממשלה, דבר שגם יאפשר לשקף את אופן ביצוע פעילותו ולפעול מתוך ראיה מערכתית כוללת. באתר המרשתת של המשרד יש דף המפרט את הפעילויות שבמימון האגף. אולם, אין בפרסום זה הפניות לעמותות המפעילות אותן, מועדיהן, המיקום שלהן, עלויות למשתתף וכדומה. מבקר המדינה רואה בחיוב את הפרסום של כלל הפעילויות באתר המשרד. עם זאת, לצורך הפצה רחבה של דבר פעילויות האגף לציבור עוד נמצא כי האגף אינו מרכז נתונים מפורטים על הפעילויות שמקיימת כל עמותה, ולכן לא ניתן לנתח אותן ולעמוד על מהותן: במה הן מתמקדות; כמה אנשים משתתפים בכל פעילות; האם קיימות כפילויות של הפעילויות לאותה אוכלוסייה - בין שבין עמותות ובין שבפעילויות של אותה עמותה; האם יש תחומים שאינם מקבלים ביטוי ומנגד תחומים שמבוצעים ביתר. מוצע כי בנוסף לפעולות ליווי הפרויקטים ופיקוח עליהם שמקיים המשרד יקבעו מדדים שיאפשרו ניתוח של הפעילויות שיזם האגף ותיבחן עמידתו במטרות שקבעה הממשלה בהחלטתה. עוד מוצע כי האגף יקבע קריטריונים לבחירת פעילויותיו, ויכלול אותם בתוכנית העבודה שלו שיאשר המשרד. האגף אומנם דורש מהארגונים המפעילים את הפרויקטים לבצע פעולות של הערכה ומדידה כמותיים אך בהיעדר קביעת יעדי תוצאה ספציפיים שיבחנו את איכות הפעילות של כל פרויקט, הערכת מידת השגת מטרות הפעילות אינה מיטבית. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את עריכת המחקר החלוץ של מדידה והערכה של פרויקט בתחום הזהות היהודית. ראוי כי מהלך זה יניב מסקנות שיביאו לשיפור איכות הפעילויות שמפעיל האגף. יש מקום שהאגף יבחן את ההמלצות בעקבות הפיילוט ויקבע מתכונת לביצוע מדידה והערכה לכלל הפרויקטים שהוא מפעיל. בכלל זה מומלץ כי האגף יקבע גם יעדים איכותניים למידת המועילות של הפעילויות ולתרומתן לחיזוק הזהות היהודית, ויבחן את העמידה שלהן ביעדים. נוסף על כך, ראוי לשקול שילוב של משובים מטעם הציבור שיאפשרו לאגף להעריך את מידת שביעות הרצון של המשתתפים בפעילויותיו. | ראוי שהאגף יקפיד לאשר מראש שילוב של קבלני המשנה בהתקשרויותיו עם העמותות, כפי שנקבע בהסכמי ההתקשרות עמן. מומלץ שיהיה בידי האגף מסד נתונים על קבלני המשנה שיכלול פירוט של הפעילויות שהם מבצעים ופרטי האוכלוסיות הנהנות מפרויקטים אלה. | 590 |
המשרד לשוויון חברתי . המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" אותה הוביל המטה". עוד נאמר בתשובת משרד החינוך כי איש הקשר שמינה לתיאום בינו לבין המטה "הכיר לעומק את עשיית מטה ישראל דיגיטלית ופעל לתכלל את התפיסה של המטה במקביל לתפיסת משרד החינוך על כלל יחידותיו השונות". חלו חילופי גברי בתפקיד מנכ"ל משרד החינוך. הנהלת 2017 בשנת המשרד הנוכחית לא קיבלה את התוכנית האסטרטגית שגובשה בתקופת 2018 כהונתה של המנכ"לית דאז, ובעקבות כך לא התקיימה בשנת עבודה משותפת של משרד החינוך ומטה ישראל דיגיטלית. כפועל יוצא מהפסקת הפעילות המשותפת של משרד החינוך ומטה בנוגע 1046 לא יושמה החלטת הממשלה 2018 ישראל דיגיטלית, בשנת לתחום החינוך, שהוגדר תחום ליבה של המיזם הלאומי. מאז החל משרד הבריאות לשתף פעולה עם מטה ישראל דיגיטלית הוא הקצה עובדים שלו להובלת העשייה הדיגיטלית ולקישור בינו לבין המטה, ולא פעל אצלו מוביל תוכנית דיגיטלית מטעם המטה. בתחילת העבודה מינה משרד הבריאות עובדת (במיקור חוץ) להיות אשת הקשר בין המשרד לבין המטה, וכיום משמשת בתפקיד אשת הקשר עובדת אחרת שהיא עובדת בכירה במשרד ומובילה את התוכנית האסטרטגית של המשרד. המשרד הגדיר והסדיר את קשרי העבודה ותחומי הפעולה של יחידת מערכות מידע למול תחומי הפעולה של מובילת התוכנית הדיגיטלית אצלו. 13- אזרחים ותיקים ב 1,200 -מן הלוח עולה כי הקורסים ניתנו לכ רשויות מקומיות. לדעת מה היו עמדות המשרדים באותם דיונים ומה היו השיקולים שלהם בקבלת החלטותיהם. מוצע לכלול בסיכומי הדיון את פירוט העמדות המפורטות ואת עיקרי הדיון. הדבר יסייע לשקף את הליכי הבחינה וההחלטה המתקיימים בקשר לפרויקטים נרחבים ולהבטיח כי התוכניות המאושרות אכן נותנות מענה נכון ומועיל. במשרד החינוך פועל סמנכ"ל שהוא מנהל מינהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע (להלן - הסמנכ"ל או סמנכ"ל התקשוב במשרד החינוך). מטה ישראל דיגיטלית יעמיד לרשות 151 על פי החלטת הממשלה משרדי היישום מוביל תוכנית דיגיטלית. משרד החינוך לא הסכים לכך שעובד מטעם המטה ישמש מוביל תוכנית דיגיטלית במשרד ולפיכך הטיל המשרד על עובד שלו, הכפוף לסמנכ"ל, לשמש איש הקשר בין המשרד לבין מטה ישראל דיגיטלית. ציין 2019 בתשובת משרד החינוך למשרד מבקר המדינה מנובמבר המשרד כי שיתוף הפעולה בינו לבין מטה ישראל דיגיטלית תרם לעבודת המשרד. להלן מן התשובה: "בחשיבה משותפת עם מטה ישראל דיגיטלית ויחדיו נוצרו פרויקטים דיגיטליים חדשים דוגמת שיעורים פרטיים בחינם ברשת וחדשנות טכנולוגית מהשטח אשר לא היו נולדים ויוצאים אל הפועל ללא העשייה המשותפת. כמו כן נבחרו פרויקטים משמעותיים והועמקה בהם הפעילות על פי האסטרטגיה הדיגיטלית | המקרה לעיל מדגיש את החשיבות של הסדרת קשרי הגומלין בין יחידת מערכות המידע של המשרד לבין מוביל התוכנית הדיגיטלית שפועל במשרד. מן הבדיקה של עבודת המטה מול משרדי היישום השונים עולה כי משרדי היישום מצאו שהעבודה עם מטה ישראל דיגיטלית תרמה לקידום הטרנספורמציה הדיגיטלית בעבודתם ובשירות שהם נותנים לציבור. מבדיקת קשרי הגומלין בין מטה ישראל דיגיטלית לבין כל אחד ממשרדי יישום עלה כי קשרים אלה אפשרו עבודה רציפה וללא קונפליקטים. זאת למעט במשרד החינוך ובמשרד המשפטים: במשרד החינוך התגלעו חילוקי דעות בין המטה לבין הנהלת המשרד באשר לתוכנית האסטרטגית שגרמו להפסקת שיתוף הפעולה ביניהם לפרק זמן מסוים; במשרד המשפטים לא הוסדרו עם כניסתו של מוביל תוכנית דיגיטלית (מנהל יחידת הדיגיטל) קשרי העבודה שלו מול יחידת מערכות מידע של המשרד ואולם לאחרונה הנושא הוסדר. משרד מבקר המדינה ממליץ כי המטה ומשרדי היישום יסדירו את ממשקי העבודה בין מובילי התוכנית מצד המטה לבין גורמי המקצוע והניהול במשרד היישום בכלל ויחידת מערכות המידע בפרט; עליהם | 591 |
משרד האוצר . מאזן המדינה ליום 31.12.18 - השקעות בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי משרד מבקר המדינה מציין כי לנוכח מקרי העבר בחינה כאמור אינה מספקת, על כן ראוי לחדד לוועדות המכרזים את ההנחיה לבצע בחינה של רצינות ההצעות ויכולתם של המציעים לעמוד בתקציב ובלוחות הזמנים כפי שהתחייבו. בפרט, במקרים שבהם נמצא פער של ממש בין האומדנים להצעות השונות. כמו כן מוצע לבחון מנגנונים לקביעת מחיר מינימום לפני קיום הליך המכרז בפרויקטים מתאימים. חשוב להבטיח שמהלך העסקים התקין של הגופים האמורים לא ייפגע ולהגביר את הוודאות בתחום האסדרה לשם חיזוק נכונותם של הבנקים ממדינות חוץ להיכנס להשקעות בישראל, לרבות בתחום התשתיות. בתוך כך מומלץ כי רשות שוק ההון תמשיך ותבחן את נושא הפטור לבנקים זרים מחובת הרישוי למתן אשראי ואת השלכותיו, לרבות הצורך באסדרה קבועה של הנושא. חלופות ביצוע שונות יוצרות הוצאות שונות, ולכן התעלמות ממקצתן עלולה להטות את תוצאות המודל הפיננסי. על חטיבת תשתיות ופרויקטים לבחון בעת ביצוע בדיקות ההתאמה את עלויות הפרויקט הרלוונטיות אשר נקבעות על פי שיטת הביצוע הנבחנת ולתת להן ביטוי הולם בבדיקה. נמצא כי בכלל משרדי הממשלה אין מתודולוגיה אחידה לקביעת שיעור ההיוון הן לפרויקטים בחלופה התקציבית והן לפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי. בעקבות זאת, גופים האמונים על ביצוע בדיקות ההתאמה ליישום המתווה משתמשים בהנחות שונות במהותן בעת חישוב שיעורו של ההיוון הנדרש, ולכן התוצאה המתקבלת תלויה בזהותו של עורך החישוב. היעדר מתודולוגיית הערכה אחידה לשיעור ההיוון פוגע באמינותו של המודל הפיננסי של הפרויקטים השונים ומעלה חשש להטיה של תוצאותיו. על החשב הכללי כמרכז התהליך המתודי לפעול לכינון מתודולוגיה אחידה לקביעת שיעור ההיוון עבור פרויקטים תקציביים ופרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי עבור כלל משרדי הממשלה. לדעתו של משרד מבקר המדינה, ראוי כי כל ניתוחי הרגישות המשמעותיים יופיעו בבדיקות ההתאמה טרם קבלת ההחלטה אם . אם יידרשו ניתוחים נוספים PPP לבצע את הפרויקט במתווה של לאחר מכן, עליהם להיות תולדה של השינויים שנעשו בשלבים המתקדמים או של בחינת פרמטרים בעלי משקל נחות. לאמוד את טיבה של הקמת הפרויקט בשיתוף המגזר הפרטי ולבסס את הבחירה בחלופה זו. | בדיקתו של משרד מבקר המדינה העלתה כי המודל הפיננסי שבדיקת ההתאמה של חטיבת תשתיות ופרויקטים מסתמכת עליו, אינו מקיף את כל העלויות הייחודיות הנובעות מהקמת הפרויקט בשיתוף המגזר הפרטי. בפרט אין במודל ביטוי לעלויות אינהרנטיות הנוספות על ההוצאות הנובעות ממימון הפרויקט בשיטה זו, לרבות עלויות הביטוח, התקורה של חברת הפרויקט והעסקת יועצים חיצוניים. אף ששיעורן הוא אחוזים ספורים מתקציב הפרויקטים, היעדר שיקופן עלול להטות את תוצאת בדיקת ההתאמה במקרים שבהם אין פער מהותי ביחס לשיטה התקציבית. | 592 |
משרד האוצר . הסדרי הפנסייה במדינה - ביקורת מעקב מבקר המדינה כבר העיר לחשבת הכללית בדו"ח הקודם כי "אין זה ראוי למנוע מנציגי צה"ל מידע בנוגע לדרך חישוב החבות האקטוארית של משרתי הקבע וגמלאי צה"ל" וכי "על החשבת הכללית להעביר מידע זה"; אולם עד מועד סיום ביקורת המעקב המידע לא הועבר. עם זאת, ומאחר שהנתונים המלאים בעניין תשלומי הגמלאות מצויים בידי צה"ל, מן הראוי שצה"ל יאמוד את החבות האקטוארית של משרתי הקבע וגמלאיו, ויבחן אילו צעדים עליו לנקוט על מנת לעמוד במגבלת תקציב הביטחון. מונה צוות משותף 2016 משרד מבקר המדינה מציין כי בספטמבר לבחינת השקיפות והעברת מידע ונתונים בין צה"ל למשרד האוצר. מבקר המדינה מציין לחיוב את הקמת הצוות וממליץ שהצדדים יפעלו להעברה הדדית של מידע, לרבות נתונים מלאים בכל הקשור לגמלאות של פורשי צה"ל. משנת 849 המחלוקת המשפטית בדבר הפרשנות של החלטת ממשלה , וסמכותו של הרמטכ"ל במתן ההגדלות בגינה, הובאה לשולחנו 1961 אך טרם הוכרעה. נוכח התמשכות 2017 של משרד המשפטים עוד בשנת הטיפול בסוגיה עד כה, מצופה כי ככל שתידרש הכרעה או החלטה עתידית בעניין זה על ידי פרקליט המדינה, זו תתקבל ללא שיהוי. נוכח השיהוי בהסדרת הנושא, ונוכח הסכום המשמעותי של הגדלות , שהשפעתן 2017 בגין מתן ההגדלות בשנת8 מיליון ש"ח 24-הרמטכ"ל (כ המצטברת העתידית על תקציב המדינה הינה משמעותית וסכום סך ההגדלות לכלל פורשי צה"ל המשולמות כל שנה מסתכם בלמעלה ממיליארד ש"ח), על צה"ל ומשרדי הביטחון והאוצר לפעול להסדיר את הנושא בהקדם, ובמידת הצורך להביא את העניין לפני ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון כפי שהמליץ פרקליט המדינה. משרד מבקר המדינה שב ומדגיש בפני צה"ל ומשרד הביטחון, כי "התחשיב שהוצג על ידי ] 58 שם, ע"מ [ כפי שנכתב בדוח הקודם צה"ל ומשרד הביטחון מתייחס רק לעלות השנתית שמתווספת בגין הפורשים באותה שנה. תקציב הגמלאות בתקציב המדינה כולל את תשלומי הגמלאות לרבות החלק של הגדלות הרמטכ"ל בגין פורשים משנים קודמות, ולא רק בגין פורשים בשנת התקציב, לכן עלויות אלה מסתכמות במאות מיליוני ש"ח בשנה". ההסדרים בדבר פנסיית גישור לכוחות הביטחון, ובכללם צה"ל, המוסד, שירות הביטחון הכללי (להלן - שב"כ), המשטרה ושירות בתי הסוהר, היו צריכים להיקבע בתקנות. עד מועד סיום ביקורת המעקב, לא התקין ז לחוק שירות המדינה (גמלאות). 801 משרד האוצר תקנות לפי סעיף ו 76 כמו כן, משרד הביטחון ומשרד האוצר לא התקינו תקנות לפי סעיף לחוק גמלאות צבא הקבע, חרף ההוראה החוקית המחייבת התקנתן עד כאמור. 1.6.17 בביקורת המעקב נמצא כי בפועל, ובהתאם לסיכום הייעוץ המשפטי לממשלה, צה"ל ממשיך לשלם לפורשים מקדמות על חשבון פנסיית הגישור. עם זאת, בשל מחלוקות על גובה הקצבה, הסכומים משולמים ללא תיאום עם משרד האוצר וטרם הותקנו התקנות, כפי שיפורט. במצב הקיים, הפורשים אכן אינם יודעים איזה חלק מגמלתם שנוי במחלוקת וייתכן שיאלצו להחזיר אותו. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לבחון מתן מידע לפורשים אודות החלק מהמקדמה שהינו בגדר סכום הנתון במחלוקת בעת חתימה על הצהרתם וכן בעת תקבול הגמלה החודשית. המצב שבו הפורשים נתונים בחוסר ודאות לגבי הגמלה שתשולם להם בעתיד, ויתרה מכך גם אינם יודעים אם ואיזה סכום מתוך המקדמה יתכן ויאלצו להחזיר, הוא מצב שאין להשלים עימו. התקנת התקנות תתרום לוודאות הכלכלית של הפורשים ותאפשר גם למשרתים להיערך מהבחינה הכלכלית לפרישתם. משכך, על משרד האוצר, על משרד הביטחון, ועל צה"ל להשלים את התהליכים הנדרשים לשם התקנת התקנות בנוגע לפנסיית הגישור. | החיסכון הפנסיוני נועד לשמש מקור הכנסה עיקרי לאחר הפרישה מעבודה. אין עוררין על כך שהפורשים מצה"ל, שבמשך שנים פעלו למען ביטחון המדינה, זכאים לפנסייה הוגנת וראויה. ראוי כי המחלוקות רבות השנים בין צה"ל למשרד האוצר בסוגיות אלו, וכך גם הסדרת שקיפות הנתונים, יבואו על פתרונן בהקדם. העלייה המתמשכת בתוחלת החיים מחייבת בחינה של מתווה העלאת גיל הפרישה של נשים תוך השוואה למקובל בעולם. | 593 |
משרד ראש הממשלה . ענייני מינהל במשרד ראש הממשלה עד מאי 2018 מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי בחודשים אוגוסט , דהיינו במשך תשעה חודשים, קיבלה ועדת הפטור המשרדית 2019 מיליון ש"ח הנוגעות 13- החלטות בסכום כולל של כ 24 במשרד רה"ם להחלטות שקיבלו ועדות המכרזים או ועדות היועצים המשרדיות בלבד. כל ההחלטות התקבלו בלא שהוועדה התכנסה אלא באמצעות סבב חתימות, וכולן התקבלו פה אחד. בתגובה על תשובת משרד רה"ם משרד מבקר המדינה מציין כי ההחלטה , ובשנת 2016 להקים יחידת רכש מרכזית התקבלה לראשונה באוקטובר משרד רה"ם אף עדכן את תפיסתו בדבר הקמתה. עקב כך התניית 2019 ביטול ריכוז הסמכויות בתחום הרכש בהקמת היחידה, שמועד הקמתה אינו ידוע, עלולה להותיר על כנם את הקשיים האמורים, לרבות את ניגוד העניינים המוסדי, לפרק זמן נוסף שמשכו לא ידוע. על משרד רה"ם לאייש את משרת הסמנכ"ל למינהל ואת משרת מנהל אגף הרכש, כפי שציין שיעשה. עד לאיוש יש לבחון דרכים חלופיות לביצוע בקרה ולהפרדת התפקידים, בהתאם להחלטת נציב שירות המדינה בעניין האחריות לתחום הרכש. כמו כן יש לפעול ליישום מלא של נוהל בקרת המעונות. מומלץ לבחון מדרג סכומים בעניין נוהל בקרת המעונות. נמצא כי בפועל נוהל הבקרה במעונות לא יושם במלואו: מנהלת אגף תקציבים שימשה הן כגורם מתפעל, ישירות מול אב הבית, והן כגורם מאשר, בהיותה אחראית לתחום הרכש (כפי שהוטל עליה לעשות), זאת שלא בהתאם לאמור בנוהל. כמו כן לא הוסדרה בקרה חליפית. לעניין איוש משרת הסמנכ"ל למינהל, נדרשה מעורבות והחלטה של מנכ"ל המשרד. בפועל על אף הפניות החוזרות ונשנות של נש"ם בדבר איוש המשרה וכן מכתבה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עד ינואר 2016 (משפט ציבורי-מינהלי) בנושא - בחודשים אוקטובר לא ננקטו הפעולות הדרושות לאיוש המשרה. 2020 איוש משרת סמנכ"ל למנהל במשרד רה"ם חיוני לתפקוד מלא ויעיל של המשרד (כפי שיפורט להלן). משרה זו אינה מאוישת זה יותר משלוש שנים, ואף לא מונה ממלא מקום לאיושה. על משרד רה"ם, לפעול לאיוש המשרה בהתאם להנחיות נש"ם. ואולם משרד רה"ם לא החל בהליך מכרזי לאיוש המשרה בהתאם 2019 ובמשך כל חודש מאז ועד יוני 2018 להוראות נש"ם: בסוף דצמבר פנה המשרד שוב ושוב לנש"ם בבקשה להאריך את המינוי הזמני, ובכל נמצא כי נש"ם לא אצלה למשרד רה"ם סמכויות בתחום הפרט, ונוסף על כך היא לא אצלה לו סמכויות בתחום התקן. נש"ם הודיעה לממלא מקום המנכ"ל לשעבר כי לא אצלה סמכויות למשרד משום שלא מכהן בו סמנכ"ל למינהל. אי-איוש התפקיד במשך פרק זמן ממושך מונע אפוא ממשרד רה"מ לממש נדבך מרכזי ברפורמה שמובילה הממשלה בתחום ההון האנושי ולקבל לידיה סמכויות ביצוע וניהול בתחום זה בדומה למרבית משרדי הממשלה. לאחר שתאויש משרת הסמנכ"ל למינהל במשרד רה"ם, על נש"ם לבחון את האפשרות לאצול למשרד סמכויות בהתאם למתווה הרפורמה בכל הנוגע לניהול ההון האנושי בשירות המדינה. | על משרד רה"ם להקפיד לפעול על פי תיאור התפקיד המאושר, כנדרש בתקשי"ר, ואם הדבר נדרש - עליו לפעול לעדכונו. | 594 |
לשכת עורכי הדין בישראל . פעילות לשכת עורכי הדין בישראל היעדר דיון של הדירקטוריון בכל דוחות הביקורת הפנימית מנע קבלת החלטות על דרכי הפעולה המתאימות לתיקון הליקויים שנתגלו. במצב זה ממילא לא נעשה הליך שיטתי וסדור למעקב אחר פעולות שנעשו לתיקון הליקויים שהעלו הדוחות. על רקע אתגרי הניהול הפיננסי של החברה המתוארים בדוח זה הייתה חשיבות מיוחדת לדיון בדוחות שעסקו ברובם המכריע בליקויים בהיבטים פיננסיים. מקרים של חברי ועדה שהורשעו בבית דין 59 בביקורת נמצאו משמעתי (בשיעור של אחוז אחד מחברי הוועדות הרשומים בלשכה), כמחציתם הושעו על תנאי או בפועל, והם מכהנים נכון עם זאת בביקורת נמצא כי אין ללשכה תוכנית רב-שנתית בנושא. משניתנה ללשכה הסמכות לאשר או לפסול התמחות, הרי שמחובתה לנהל הלשכה אינה 2013 מעקב אחר פעולות הפיקוח שביצעה. מאז ספטמבר מרכזת ומנתחת את המידע בדבר היקף וטיב הפיקוח כך שאין באפשרותה לבחון אם הוא משיג את מטרתו לשמירת הרמה של הבאים בשערי המקצוע, אף שמדובר בכלי ניהולי בסיסי לשימוש בסמכויות הארגון. ראוי שהלשכה תגדיר את היקף הפיקוח וסוג הפיקוח שיבוצע בכל שנה, תבנה תוכניות עבודה כמותיות שיקבעו את פעולות הפיקוח שיבוצעו, תתעד את הפעולות ותפיק דוחות שנתיים שיציגו את תוצאות הביצוע של התוכניות שאושרו. דוחות אלה יכולים לשמש בסיס לבחינת אפקטיביות הפיקוח ולקחים שניתן להפיק מקיומו. תהליכי האפיון והעבודה על השאלונים המקוונים החלו באמצע , אך במועד סיום הביקורת המערכת מצויה עדיין בשלב 2015 שנת , במהלכן עברו התמחות 2019 ועד אוגוסט 2016 הפיילוט. מספטמבר . 2,903 שאלונים ומתוכם נענו 3,827 מתמחים, נשלחו 10,500 -כ התשובות לשאלונים שמולאו לא נותחו וממילא לא נערך כל פיקוח מוגבר בעקבותיהן. נמצא כי בשנתיים וחצי האחרונות ביצעה הלשכה פיקוח בעשרות מעטות של מקרים. זאת לעומת אלפי פעולות פיקוח שנעשו בשנים קודמות, כמעט לכלל המתמחים מדי שנה. הפיקוח על ההתמחות הוא מתפקידי החובה של הלשכה וחשיבותו נובעת מהצורך לשמור על מעמד המקצוע ועל איכות הכשרתם של הבאים בשעריו. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פעולת הלשכה לפיתוח שאלונים מקוונים. ואולם מצב הדברים בו תוצרי הפיילוט שהחל לפני שלוש שנים אינם מנותחים ולא נערך פיקוח בעקבותיהם בה בעת שלא התקיימו פעולות פיקוח חלופיות בתקופה האמורה מחייב שני מענים: האחד, העלאת הפיילוט על נתיב יישום ממשי וטיפול בשאלונים הרלוונטיים המונחים על שולחן הלשכה, וכל זאת על מנת להגיע לסיכום התובנות מהפיילוט; והשני, לפעול לביצוע בקרות חלופיות במקביל להליכי המחשוב. בהזדמנויות שונות נשמעו בוועד המרכזי ביקורות על היעדר כללים בדבר מינוי הבוררים וחלוקת התיקים ביניהם. עיון בפרוטוקולים של הוועד המרכזי מלמד כי פעמים רבות הדיון במינוי הבוררים לקוני ואינו כולל נימוקים להחלטה. מעת לעת העלתה בחירת הבורר גם שאלות מתחום ניגוד העניינים. ראוי כי במסגרת הנוהל החדש, תיתן הלשכה את הדעת גם על הצורך בהסדרת סוגיית ניגוד העניינים של הגורמים בלשכה העוסקים בהמלצה ואישור מינוי של הבוררים. | הקשרים המשפחתיים ולא ניתן להסדיר ניגודי עניינים שעלולים להתעורר. יצויין כי נוסף על הפתרון הנקודתי שאומץ, על הלשכה לתת דעתה לנושא הקרבה המשפחתית בין בעלי תפקידים בלשכה ולקבוע כללים בקשר לכך, ובכלל זה חובת דיווח על קשרי משפחה. | 595 |
נושאים מערכתיים . הדוחות הכספיים של מדינת ישראל ליום 31.12.18 משרד מבקר המדינה מציין כי החשב הכללי והחשבונאי הראשי פירטו כי השליטה בחברות 2018 לדוחות הכספיים לשנת 1 'בביאור מס . ככל שהבחינה נעשית 6 'הממשלתיות נבחנה לאור תקן חשבונאות מס , יש לעדכן את האמור 35 על ידי החשבונאי הראשי בהתאם לתקן לדו“חות הכספיים בהתאם. 1 'בביאור מס למעשה, הדוחות הכספיים המאוחדים של מדינת ישראל נערכים על בסיס הליך יישום מבחני השליטה על ישויות נשלטות בהתאם לתקן (שכאמור בוטל בתקינה הבינלאומית 6 'חשבונאות בינלאומי מס , זה 35 'הממשלתית), ולא בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי מס שאומץ לפני כארבע שנים. גם הוראות התכ“ם בנושא עריכת דוחות מנחות את חשבי המשרדים הממשלתיים לטפל 89כספיים מאוחדים בישויות נשלטות ובדבר עריכת דוחות כספיים מאוחדים בהתאם לתקן , שכאמור בוטל. 6 'מס כללי חשבונאות מקובלים נוצרים ומתפתחים כמענה לצורך. בעידן המודרני מתרחשים שינויים מהירים ביותר במציאות הכלכלית ובשווקי הכספים וההון, ולפיכך חשוב לעדכן את התקינה במהירות וביעילות. מפני שהוועדה לתקינה חשבונאית ממשלתית לא פעלה בשנים האחרונות ומפני שחל פיגור ביישום התקינה החשבונאית הממשלתית בישראל, פעולות שבאחריות החשב הכללי, קשה להפוך את הדיווח הכספי של המדינה לכלי ניהולי יעיל, כפי שהוגדר בחזון אגף החשכ“ל. מומלץ כי החשב הכללי ישלים בהקדם את מלאכת הבחינה והאימוץ של התקינה כדי להקיף את כל התקינה הבינלאומית ולהחילה בישראל, כולל הבהרות והדרכות לכוח האדם האמור להוציאן לפועל. כן מומלץ כי החשב הכללי והחשבונאי הראשי, החותמים על הדוחות הכספיים המאוחדים של המדינה, יפעלו להציג דוחות כספיים מאוחדים של מדינת ישראל, מבוקרים וערוכים על פי תקינה חשבונאית בינלאומית עדכנית. מדובר בצעד לאומי שצריכים להיות שותפים בו כל משרדי הממשלה והגופים הממשלתיים. אשר על כן, מוצע כי החשב הכללי יבחן כיצד יש לאמץ את התקינה החשבונאית הממשלתית הבין-לאומית ואם יש מקום לאמצה כלשונה לחברות ציבוריות. עוד מוצע כי IFRS ), בדומה לאימוץ תקני As Is( הממשלה תשקול כי החלטה בדבר דחיית תקן מסוים, או עיכוב זמן כניסתו לתוקף תתקבל באמצעות המוסד לתקינה בחשבונאות כאשר לוועדה המקצועית יתווסף נציג החשב הכללי. נכון למועד סיום הביקורת, למדינת ישראל אין נציגות בוועדה הבינלאומית לתקינה חשבונאית למגזר הציבורי כבר זה כמה שנים. נציגות זו יכולה לאפשר קבלת מידע זמין ומהיר בדבר התקינה החשבונאית הממשלתית. כמו כן, היא מזמנת יצירה של קשרי עבודה עם עמיתים ממדינות אחרות כדי להגביר את המקצועיות בתחום ולקדם את התקינה בישראל. נמצא כי נכון למועד סיום הביקורת, מפני שהוועדה לתקינה חשבונאית ממשלתית לא התכנסה זה כמה שנים, לא ניתן מענה לסוגיות בתקינה החשבונאית הממשלתית, וכל משרד ממשלתי או יחידת סמך עלולים לגבש מדיניות חשבונאית בהתאם לחוות דעתם של רואי החשבון המבקרים את דוחותיהם. הוועדה לתקינה החשבונאית הממשלתית בישראל לא פרסמה למשרדי הממשלה ניירות עמדה או הנחיות רוחביות כלשהן בדבר יישום תקני חשבונאות. הקווים המנחים האמורים יכולים לאפשר למשתמשי הדוחות לקבל מידע נוסף, מלבד מידע חשבונאי (כמותי ומילולי), כגון - תחשיב על קיימות פיסקאלית ארוכת טווח (מידע המאפשר למקבלי ההחלטות להעריך את היקף הסיכונים הפיננסיים שהמדינה תעמוד לפניהם בעתיד), שיפור השירות לציבור לאורך השנים, עמידה במדדי הביצוע וקביעת דרך פעולתם של הגופים הציבוריים להשגת יעדים, וכיוצא באלו. 16.5- בכ 2018 יצוין כי העתודות בגין אירועי הביטוח גדלו בשנת .2017 מיליארד ש“ח משנת | לנתונים הכספיים, כפי שפורסמו על ידי המוסד לביטוח לאומי וכפי שהם מופיעים בדוחות הכספיים, השלכה שלילית ניכרת, ומהווים סיכון | 596 |
נושאים מערכתיים . ההיערכות הממשלתית ליישום טכנולוגיות מתקדמות ברשויות המקומיות - מיזם ערים חכמות תמונת המצב המשתקפת מכל האמור לעיל מלמדת כי כמעט כל הגורמים שנוגעים לנושא מצביעים על קושי בתיאום וסבורים כי יש מקום להעמיד גורם אשר יתכלל את פעילות משרדי הממשלה והגופים הציבוריים השונים להטמעת טכנולוגיות מתקדמות ברשויות המקומיות. כפי שיפורט להלן, בעוד שבמגזר הממשלתי ישנו גורם מרכזי שאחראי על הנחלת סטנדרטים אחידים ליחידות התקשוב בממשלה, לקידום פלטפורמות רוחביות ולליווי ובקרה של פרויקטים דיגיטליים מרכזיים, אין לכך מקבילה בשלטון המקומי. לצד זאת, קיימים פערים ברמות הדיגיטציה של הרשויות המקומיות. זאת גם בשל השונות הקיימת באמצעים ובמשאבים של כל רשות ורשות, ונוכח העובדה שכל אחת מהן פועלת בתחום התקשוב באופן עצמאי. להלן פרטים: של משרדי הממשלה ובהבטחת סטנדרט גבוה ואחיד בתחומים שונים (כגון תשתיות, אבטחת מידע, שרידות והגנת הפרטיות). גם מרבית הגורמים שעימם נפגש משרד המבקר עמדו על הצורך להעמיד גורם מתכלל שירכז את כלל פעילות הממשלה בנושא. מהאמור לעיל עולה כי אף שמדובר במכרזים דומים במהותם, הרשויות . 56המקומיות יצאו במכרזים שונים, על כל המשאבים הכרוכים בכך דבר זה עלול להוביל לבזבוז משאבי ציבור, כגון כפילות בהשקעת משאבי זמן וכסף להכנת מכרזים, תשלום כפול לאותו ספק בגין אותה טכנולוגיה ועוד. עולה אפוא כי בעוד שבמגזר הממשלתי ישנו גורם מרכזי שאחראי על הנחלת סטנדרטים אחידים ליחידות התקשוב בממשלה, לקידום פלטפורמות רוחביות, לליווי ובקרה של פרויקטים מרכזיים, אין לכך מקבילה בשלטון המקומי. בהיעדר גוף מרכזי הפועל בתחום התקשוב מול הרשויות המקומיות נפגעת היכולת לנצל את היתרון היחסי של הכמות הגדולה של הרשויות המקומיות במשא ומתן עם הספקים השונים, נפגעת היכולת לערוך מכרזים אשר יספקו פתרונות טכנולוגיים לכלל הרשויות, נפגעת היכולת להבטיח כי הטכנולוגיות שנעשה בהן שימוש יעמדו בסטנדרט הנדרש ונפגעת היכולת ללמוד מניסיונן של רשויות מקומיות שונות ולהתאים את הפתרונות כך שישרתו את כלל התושבים. יתרה מזאת, ההתקדמות העצמאית של כל רשות מקומית במרוץ ל"עיר חכמה", למרות היתרונות שבה, עלולה להגדיל את הפערים הקיימים גם כך בין רשויות מקומיות שונות, בין המרכז לפריפריה, בין רשויות החולקות ביניהן גבול, ולעיתים אף בין תושבי אותה הרשות בשל פערים בנגישות לתשתיות ובמיומנויות דיגיטליות של קבוצות אוכלוסייה שונות. משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד הפנים יבחן אם יש מקום להקמת גוף מרכזי שיעסוק בתחומי הדיגיטציה והתקשוב ברשויות מקומיות, בדומה לרשות התקשוב הממשלתי או במסגרתה. גוף מעין זה יוכל לראות בצורה מתכללת את התקדמות הטכנולוגיה ברשויות המקומיות; ליצור פלטפורמות ארציות לשימוש הרשויות המקומיות; להעמיד פתרונות גם לרשויות מקומיות אשר אין בידן המשאבים הנדרשים; להעניק סיוע ותמיכה באופן שוטף ולפעול להכנסת טכנולוגיות חדשות תוך יצירת סטנדרטיזציה וניצול יתרון הגודל. גוף זה אף יוכל לרכז רשימה של כלל הפרויקטים שבוצעו ברשויות המקומיות, כך שרשות תוכל ללמוד מניסיונה של רשות אחרת. מוצע כי במסגרת הבחינה תיערך היוועצות עם מרכז השלטון המקומי, עם רשות התקשוב הממשלתי ועם מטה ישראל דיגיטלית, כדי ללמוד מניסיונם ומהידע הקיים ברשותם. דבר זה אף יוכל לסייע בבחינת אפשרויות לפיתוח ממשקים בין מערכות המחשוב הממשלתיות למערכות המחשוב ברשויות המקומיות כדי להקל על האזרחים (כגון בתחומי הרווחה, החינוך, התשתיות ועוד). כמו כן, מוצע כי במקביל לבחינה האמורה, מטה ישראל דיגיטלית בשיתוף משרד הפנים ובהיוועצות עם רשות התקשוב הממשלתי יבחנו אם במקרים מסוימים, ובעיקר כאשר מדובר בפלטפורמות תשתיתיות אשר כל רשות מקומית נדרשת להן, יש מקום להעמיד מענה כולל ושלם (מעין מוצר מדף הפתוח להתאמות) או פלטפורמות משותפות, אשר ביכולתן לתת מענה לחלק ניכר מהרשויות המקומיות. במסגרת הבחינה, יש להביא בחשבון גם את החסרונות הטמונים בדרך הפעולה הזאת, כגון חשש לתרומה לריכוזיות השוק וחשש לפגיעה בעסקים בינוניים וקטנים. | וכיצד ניתן לסייע121העומדים לפניהן ומקשים על מימוש ההתחייבויות להן כדי שיושגו התכליות המרכזיות העומדות בבסיס קידום הנושא - הן ייעול תהליכי עבודה ושיפור השירותים הניתנים לתושבים והן צמצום הפערים וחיזוק הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. כמו כן ראוי כי התובנות אשר יעלו מהבחינה האמורה ישמשו את מטה ישראל דיגיטלית בכל פעולותיו למול השלטון המקומי, ובכלל זה ראוי כי תינתן הדעת אם המודל הנכון לקידום הטמעת טכנולוגיות מתקדמות ברשויות המקומיות הוא באמצעות פרסום קולות קוראים וחלוקת תקציבים לכלל הרשויות או שישנן חלופות אחרות (כגון מוצר מדף הפתוח להתאמות, יצירת מכרז מסגרת) שבאפשרותן לסייע בקידום הנושא בצורה טובה יותר. | 597 |
נושאים מערכתיים . יישום החוק למניעת הטרדה מינית נמצא כי עד מועד סיום הביקורת לא הושלם חוזר המנכ"ל. אף שחלפו שנה מחקיקת החוק, טרם הושלם אפוא נוסח התקנון המותאם, 20 .2010 שנמצא בהליכי כתיבה שונים החל משנת על משרד החינוך לבחון קביעת אמות מידה לבחירת מקרים של הטרדות מיניות שבהם ייעשה שימוש בהליך פיטורים מחמת אי-התאמה. משרד מבקר המדינה שב וממליץ למשרד החינוך להשלים את הכנת חוזר המנכ"ל בעניין העברת המידע בין מוסדות חינוך. לצורך כך יש להשלים עבודת מטה שתקבע כללים ברורים בדבר חסיון המידע על ילדים המעורבים באירועים של הטרדות מיניות ובדבר התנאים להעברתו בין מוסדות החינוך תוך שמירה על סודיות לצורך ההגנה על פרטיותם, בלי לבטל את האפשרות לטפל בהם ולמנוע התנהגות פוגענית בעתיד. על משרד המשפטים לבחון את נושא העברת המידע לצורך הגנה על תלמידים. התמודדות בתי הספר עם מניעת הטרדות מיניות תלויה בעיקר בתפקודה של יועצת בית הספר, ולכן תפיסותיה וידיעותיה הן קריטיות לזיהוי נכון של ההתנהגות ולהגדרתה כהטרדה מינית או כהתנהגות שמשקפת התפתחות מינית תקינה וסקרנות טבעית. לפיכך מומלץ למשרד החינוך לבחון אם ניתן להרחיב את הכשרתן של יועצות בתי הספר בנושא ההטרדה המינית, כדי לוודא כי הנושא המורכב נלמד כהלכתו. הכשרה רחבה יותר תקנה ליועצות כלים לזיהוי אירועים כאירועי הטרדה מינית ותסייע להן להגדיר במדויק את ההתנהגויות האסורות על פי החוק, וכך למנוע הגדרה מצמצמת שרואה במעשי הטרדה מינית "מעשי קונדס", "הצקות", "בדיקת גבולות" וכד'. יוצא אפוא שנציבות השוויון מוסמכת לטפל באפליה אסורה על בסיס הטרדה מינית. נוסף על כך, החוק למניעת הטרדה מינית הוא אחד החוקים שבגין הפרת הוראותיו מוסמכת נציבות השוויון להגיש תביעות אזרחיות לבית הדין לעבודה או לערכאה אחרת המוסמכת לדון בהן. ואולם נציבות השוויון אינה יוזמת בקרות במקומות העבודה ואינה תובעת בגין עילה זו, אלא רק מטפלת בתלונות שהוגשו לה. התקן הוא מפרט טכני המוסיף על הוראות החוק והתקנות כללי "עשה" וקובע מהי מערכת הניהול הנכונה ומה הן הפעולות שיש לעשות כדי למנוע הטרדה מינית בעבודה, בדומה לתקן למניעת שוחד, המסדיר כללי התנהגות למעסיקים הנוספים על איסור השוחד הקבוע בחוק העונשין. התקן קובע מה הם האמצעים הסבירים שעל מעסיק לנקוט כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות ומקנה למעסיקים כלים מעשיים למניעתן. לאור החשיבות שבקידומו של תקן למניעת הטרדה מינית במקומות עבודה מומלץ כי משרד המשפטים, משרד הכלכלה ומכון התקנים יבחנו את קידום יוזמת התקן, שנועדה לחזק את האכיפה ולהבטיח ודאות בקרב מעסיקים לגבי חובותיהם ואחריותם. החוק למניעת הטרדה מינית חולל שינויים תהליכיים ותודעתיים רבים, אולם מגזר העבודה הפרטי נותר ללא פיקוח וללא אכיפה, ובפועל לא מוגשות מספר רב של תלונות על הטרדה מינית במגזר זה. האמור לעיל מלמד שמשרד העבודה, האמון על אכיפת דיני עבודה ועל הפיקוח על מקומות עבודה, אינו ממצה את סמכויותיו לאכיפת החוק. יוזמות פרטיות לטיפול בנושא, אף שיש לברך עליהן, הן עדיין מעטות מאוד ולא הביאו לשינוי המיוחל. בפועל מעסיקים ואחראיות למניעת הטרדה מינית במגזר הפרטי נאלצים להתמודד לבד עם תופעת ההטרדה המינית, בהיעדר גוף רשמי המנחה, מייעץ ומרכז את הטיפול במניעתה. קיימים אמצעים שונים לטיפול בהטרדות ולאכיפת הוראות החוק במגזר העבודה הפרטי, ובהם קידום תיקון חקיקה שיטיל חובות פיקוח ואכיפה מפורטות על משרדי ממשלה שונים, בחינת הקמת נציבות ייעודית לטיפול בתלונות על הטרדה מינית במקום העבודה ועידוד יוזמות אחרות לאסדרה וולונטרית, דוגמת הקוד הוולונטרי ותו התקן למניעת הטרדה מינית. מומלץ כי משרד המשפטים, האמון על ביצוע החוק למניעת הטרדה , יבחן עם הגורמים הנוגעים בדבר במשרד העבודה ועם הרשות 69מינית לקידום מעמד האישה את האתגרים הייחודיים בטיפול בהטרדה מינית במגזר העבודה הפרטי ובמניעתה. בעת שקילת האפשרויות הכרוכות בעלויות כספיות, ראוי שתיבחן האפשרות לבצע תהליך - ורק לאחריו לקבל החלטה לגבי RIA - Regulator Impact Assessment70 .האפשרות הרצויה | עובדים, אגף 25-נמצא כי אף שבכל משרדי הממשלה יש יותר מ המשמעת לא דרש מהמשרדים להכין תקנון המותאם למאפייניהם. התקנון האחיד של נש"ם נעדר התייחסות לעובדי קבלן ולמתנדבות השירות הלאומי, שהם חלק בלתי נפרד מעובדי המשרדים הממשלתיים. הוא אינו מותאם למשרדים גדולים שמעניקים שירות לאוכלוסייה אזרחית גדולה, שפעילותם מבוזרת ברחבי הארץ, שיש להם הרבה יחידות סמך ויחידות עצמאיות שהם מנחים מקצועית, ושיש בהם קשרי עבודה ומתן שירות ייחודיים המרחיבים את אירועי ההטרדה המינית האפשריים אל מעבר למישור יחסי העבודה שבין . 72עובדי המדינה עצמם | 598 |
נושאים מערכתיים . היבטים בהסדרת השימוש במאגרים ביומטריים התרחבו כאמור תחומי 2017 - 2012 נוכח העובדה שבמהלך השנים האחריות של היחידה, ונוכח העובדה שהאתגרים בתחום היישומים הביומטריים גברו גם הם בעקבות הגידול במספר המאגרים הביומטריים ועם התרחבות השימוש ביישומים ביומטריים, הפער הקיים בין מצבת כוח האדם לכוח האדם הקיים בפועל הוא משמעותי. מצבת כוח אדם חסרה ביחידה עלולה לפגום ביכולתה למלא את תפקידה ולקדם באופן מיטבי את הפעילות הנוגעת לתחום היישומים הביומטריים. מוצע כי נש"ם, בשיתוף הממונה על השכר במשרד האוצר, יבחנו את דרכי הגיוס ומבנה השכר לעובדים מתחום הטכנולוגיה בכלל ובפרט מתחום ההגנה בסייבר ומתחום היישומים הביומטריים, ובכלל זה אילו צעדים יש לנקוט ובאילו כלים יש להשתמש כדי להתאים את תהליכי הגיוס לעובדים מתחום זה. המליץ המשנה ליועץ המשפטי 2005 מהאמור עולה כי אף שכבר בשנת לממשלה (דאז) להסדיר בחקיקה ראשית את השימוש הנעשה במאגר זה בתמונות באיכות ביומטרית, נכון למועד סיום הביקורת באוגוסט טרם אוסדר הנושא. 2019 הועלה כי מצבת כוח האדם המקצועי שהוגדרה ליחידה עומדת על 30%- מהן מאוישות, דהיינו כ 8 רק 2019 משרות, ונכון לאוגוסט 11 . עוד הועלה כי חלק מהמשרות אינן מאוישות38מהמשרות אינן מאוישות מזה למעלה משנה, כי היו תקופות שבהן מצבת כוח האדם הייתה חסרה אפילו יותר מכך, וכי היחידה נעזרת בסטודנטים ויועצים לשם ביצוע .39תפקידיה תמונות רישיונות הנהיגה במשרד התחבורה הן כאמור תמונות באיכות ביומטרית. נוכח זאת, בקיומו של מאגר זה טמון סיכון לזכות החוקתית של אזרחי המדינה לפרטיות. אי-אסדרה כאמור של מאגר תמונות מיליון תמונות), ובמשך 4.5-באיכות ביומטרית שהיקפו עצום (כ שנים), ראויה לבחינה. הקושי באי-אסדרה 14( תקופה כה ארוכה כאמור מתחדד בעיקר בהשוואה לאסדרה הנרחבת שנעשתה בנוגע .55למאגר הביומטרי הלאומי מוצע כי משרד התחבורה יבחן מול משרד המשפטים את הצורך באסדרת המאגר ואם נדרש תיקון חקיקה שיסדיר הסמכה מפורשת בחוק שתמנע פגיעה בפרטיות האזרחים שתמונותיהם מצויות במאגר זה. משרד התחבורה מסר כאמור כי הוא מעוניין בביטול מאגר תמונות רישיונות הנהיגה וכי מתקיימת עבודת מטה בנושא. במצב דברים זה, מוצע כי במסגרת עבודת המטה, רשות האוכלוסין ומשרד התחבורה יבחנו את איחודם של רישיון הנהיגה ותעודת הזהות החכמה. , לאחר אישור המדיניות הלאומית 2019 - 2017 במהלך השנים ליישומים ביומטריים, בחן הממונה את מאגר תמונות רישיונות הנהיגה ואת עמידתו בעקרונות המדיניות ובקווים המנחים ליישומה. הבחינה שעשה העלתה כי התמונות במאגר זה הן תמונות באיכות ביומטרית, ועל פי המדיניות, הקווים המנחים והתבחינים המאגר מוגדר ברמת סיכון גבוהה. כמו כן, נרשמו פערים רבים לעומת המצב הרצוי ו"קיים פוטנציאל סיכון גדול למידע הביומטרי בהיבטי אבטחת מידע ופרטיות". להלן הפרטים: מהאמור עולה כי השימוש המתאפשר לאזרחים בתעודת הזהות החכמה המונפקת כבר מזה כשש שנים הינו מוגבל ביותר מסיבות טכנולוגיות ומשפטיות ומשכך התעודה אינה מגשימה את תכליתה בכל הנוגע לחיזוק תהליך האימות וההזדהות. להיעדר שימוש כאמור יש כמה השלכות, ובהן המשך קיומם של מאגרים ביומטריים אחרים במגזר הממשלתי והפרטי והיעדר יכולת לבטלם, דבר שאף מעצים את הסיכונים בהיבטי אבטחת מידע והגנת הפרטיות; חוסר יכולת להבטיח אפשרות להזדהות חזקה | ביומטריים כדי להביא את המערכת לכדי עמידה במדיניות והקווים המנחים ואת עצם השימוש במערכת האמורה החוסכת זמן רב לדורש העבודה בהגיעו ללשכת התעסוקה. חשוב להמשיך ולנקוט פעולות נוספות על מנת לוודא שהמערכת תעמוד גם בעתיד בהוראות המדיניות ובקווים המנחים. | 599 |
נושאים מערכתיים . היבטים ביישום התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות - פעולות משרדי הממשלה ולא הציעה פתרונות לבעיות חוזרות במצב זה. יתרה מכך, צירוף רשויות מקומיות לתוכנית הלאומית הוא פלטפורמה מובנית לשיתופי פעולה בין המשרדים השותפים בתוכנית על שלל השירותים שהם מספקים ברשויות - ההיקף המצומצם של צירוף רשויות מקומיות משפיע אף הוא על היכולת להבטיח רצף טיפולי לאוכלוסיות השונות. בנסיבות אלה, קיים סיכוי רב שאדם שאותר על ידי גורם אחד כבעל סיכון לאובדנות לא יקבל את הטיפול שלו הוא זקוק, בשל חוסר ברצף טיפולי בין הגורמים. להלן דוגמה שעלתה בביקורת למצב סיכון הנובע מחוסר ברצף טיפולי: ראוי שמשרד החינוך ומשרד הבריאות יציגו בפני הפורומים הבין- משרדיים - הצוות הבין-משרדי והמועצה הלאומית, את העמדות של מנהלי השפ"ח, שהם הגורם המקצועי המנהל את תהליך האבחון, האיתור והטיפול בבני נוער המצויים בסיכון אובדני. עמדות אלו מבטאות קושי ממשי של השפ"ח לתת מענה ממשי לאוכלוסייה הרגישה של התלמידים בסיכון. הגדלת מעורבות השפ"ח במניעת התאבדויות היא בין ההישגים הבולטים של התוכנית הלאומית במתן מענה לאוכלוסיית התלמידים שבסיכון אובדני. על המשרדים השותפים לתוכנית, לצד משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד הרווחה, לאפשר את יישום נוהל השפ"ח בתוכנית למניעת אובדנות לשם הבטחת הרצף הטיפולי בתלמידים שבסיכון אובדני. כמו כן עליהם לנתח את החסמים המונעים את הסדרת השלבים לקיום רצף טיפולי שנוטלים בו חלק גם גורמי בריאות הנפש וגם העובדים הסוציאליים. פתרון אפשרי הוא בדומה לזה שנקט מחוז חיפה - הקמה של פורומים מקצועיים אשר יאחדו את כלל הגורמים ,עלה שיישום המלצותיהן של ועדות הבדיקה היה חלקי; כך, בין היתר לא הוסדר נוהל בין משרד הרווחה למשרד החינוך ולא הוסדר נוהל פנים-משרדי שמחבר בין שפ"י לבין מינהל חברה ונוער. מומלץ כי משרד הבריאות יקיים הליך הפקת לקחים עם המשרדים השותפים שבמסגרתו יבחן את מתכונת יישום התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות וככל שנדרש יפנה לממשלה בנושא. עד אז, על משרד הבריאות, כמי שאחראי מטעם הממשלה על הובלה וניהול של תוכנית זו ושל מגוון תוכניות לאומיות מערכתיות נוספות, להקפיד על שימוש במנגנוני שיתוף הפעולה, על הסדרת עבודת המטה ועל ניהולה עם כלל המשרדים השותפים ועל פי סדרי העדיפויות הבאים לידי ביטוי בתוכנית הלאומית. מומלץ שמשרד הבריאות והמשרדים האחרים ינתחו את הנתונים על ההתאבדויות בקרב אוכלוסיות שונות, ובהן בני מיעוטים, חרדים ואוכלוסיות ייחודיות אחרות שלגביהן נדרש להגביר את המודעות לתופעה ולנקוט פעולות למניעתה. עלה שמרבית ההמלצות של הוועדה לטיוב מידע וסטטיסטיקה לא נדונו בפורומים האופרטיביים וממילא לא יושמו, ובכלל זה ההמלצה לדיווח מקוון על הודעות פטירה; על כן לא היה בהן כדי להביא לטיוב ודיוק תהליך איסוף המידע והדיווח עליו. האחריות לכך מוטלת גם על גופים נוספים - חלקם במערכת הבריאות ואחרים מחוצה לה, למשל המשטרה, שלא נרתמו זה מכבר למהלך שיזמו אגף המידע של משרד הבריאות והמועצה הלאומית. יש לציין לחיוב את מאמצי המועצה הלאומית והמלב"ם לקדם את תהליך טיוב המידע ושיפור מהימנות הנתונים עם גורמים בתוך משרד הבריאות ומחוצה לו. אולם גם בנושא זה היוזמות לא הביאו למידת השיפור הנדרש בתהליך טיוב המידע בדבר אירועי האובדנות על כל היבטיו: אמינותו ומידת עדכניותו. | תיאור הדברים שלעיל מצביע על הצורך שכלל הגורמים ישתפו פעולה כדי להביא לטיוב המידע ולעדכון נתוני האובדנות; ראוי שלשם כך הם יסתייעו ביוזמות המלב"ם ובהמלצות הוועדה ויפתחו ממשקים מקוונים בין הגורמים השונים. | 600 |
משרד הרווחה והביטחון החברתי . הטיפול בנוער בסיכון גבוה מזון בריא ומספק, ציוד וביגוד הם צרכים בסיסיים הנדרשים בהתאם לתקנות הפיקוח על מעונות, לפיהן יש לספק לבני הנוער החוסים את כל צורכיהם הגופניים וכן תנאים שיבטיחו להם התפתחות תקינה ובריאה. עלה כי מלבד טיפול סוציאלי באמצעות עובדות סוציאליות, המעונות הממשלתיים אינם מספקים לבני הנוער טיפול פסיכולוגי, למעט אבחון ראשוני ומתן מרשם תרופתי מפסיכיאטר לפי הצורך, וכן ייעוץ פסיכולוגי לגורמי הטיפול במקרים מורכבים. בעקבות זאת, במקרים מסוימים נמנעים מבני הנוער השוהים במעונות טיפולים נפשיים החיוניים לשיקומם. מוצע כי משרד הרווחה יגבש הנחיות בדבר הנסיבות שבהן יש לספק טיפול או ייעוץ כאמור לבני הנוער ולגורמי הטיפול. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את השיפוץ שהחל במעון "מסילה", על המשאבים שהושקעו בכך, וממליץ כי יושלם השיפוץ גם בחלקיו האחרים, על מנת שיעמוד בסטנדרטים ראויים ומכבדים, תוך כדי שימת דגש גם על תחזוקתו השוטפת. בנוסף על המאמצים לייצוב צוות המעון, ראוי גם שהמשרד ימשיך לפעול לשיפור תנאי המחייה הבסיסיים בו, לרבות שמירה על סטנדרט מזון בריא ומספק, וכן לפעול להרחבת המענים הטיפוליים והרגשיים הנדרשים לנערות, שהרי אלה עומדים בלב מאמצי השיקום שלהן. ראוי כי במסגרת הפעולות שמבצע משרד החינוך לאיתור נושרים סמויים תיכלל גם עבודת מטה לקביעת הדרך האפקטיבית לאיתור הנושרים הסמויים, כך שיתאפשר איתורם מוקדם ככל האפשר ועצירת הידרדרותם הלימודית, החברתית והתפקודית. במסגרת זו יוגדר גם האופן שבו ירכזו הקב"סים את הנתונים וידווחו עליהם למטה המשרד. מתכונת סדורה לאיתור נושרים סמויים ודיווח עליהם יכולה לסייע בהשבתם למסגרת בית-ספרית או במציאת מענה מתאים עבורם מחוץ לבית הספר. הבדיקה העלתה כי המערך שמפעיל משרד הרווחה לאיתור בני נוער בסיכון גבוה המשוטטים ברחובות או במרשתת הוא מצומצם. להלן הפירוט: משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעילות ניידות הרחוב בשל חשיבות איתורם של בני נוער בסיכון גבוה באמצעותן. ואולם, כמתואר , ניידות אלו פועלות רק בחלק מהרשויות המקומיות - מרביתן 1 במפה במרכז הארץ, בירושלים ובחיפה; ואילו ברשויות רבות אחרות, בפרט בפריפריה, הניידות אינן פועלות כלל. הואיל וזו פעילות מרכזית , עולה חשש כי שירותי 38לאיתור בשטח של בני נוער בסיכון גבוה הרווחה אינם מאתרים רבים מהם, וכך אין הם זוכים לקבל מענה טיפולי שיכול למנוע את הידרדרותם, ובפועל האיתור של בני נוער משוטטים - ואחר כך הטיפול בהם - תלויים בפעולות שבוחרת הרשות המקומית לנקוט. ראוי כי משרד הרווחה יפעל למיפוי ולאיתור של הרשויות המקומיות שבהן קיימת תופעת שוטטות של בני נוער, ובהתאם לכך יקבע את היקף עבודת הרחוב המתאים לכל אחת מהן. עולה כי משרד הרווחה הכיר בצורך באיתור יזום של בני נוער בסיכון במרשתת - זירת השוטטות העכשווית של בני הנוער - דבר שיש לראותו בחיוב; עם זאת, הבדיקה העלתה כי פעולותיו בתחום זה וכן המענה הקיים כיום הם עדיין מצומצמים ביותר. לנוכח היקף הפעילות של בני נוער במרשתת, על המשרד לבחון דרכים להרחבת פעילותו בזירה זו. | נמצא כי אף שמשרד הרווחה סבור שלמפתן יתרונות בולטים והוא היה 2016 נחוץ, ואף שמספרם של בני הנוער בסיכון במחוז דרום בשנת , אין במחוז זה ולו מפתן אחד. 15,800 -כ | 601 |
משרד החינוך . החינוך החרדי והפיקוח עליו משרד מבקר המדינה מציין כי, על בסיס שיטה זו עלולה להתקבל תמונת מצב לא מדויקת של היקף לימודי היסוד בבתי ספר היסודיים החרדיים. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמשרד החינוך יחדד בהנחיות ברורות ומחייבות כיצד על המחוז לבדוק את עמידת בתי הספר בתוכנית היסוד. במסגרת זו ראוי שגם תיקבע המתכונת לבדיקה התקציבית, שכן המתכונת הנהוגה אינה מתמרצת את בתי הספר לעמוד במחויבות כי תלמידי החינוך החרדי יזכו לקבל את מכסת השעות המינימלית בכל מקצוע ומקצוע שהמשרד מצא לנכון לקבוע שראוי שילמדו. מהאמור לעיל עולה כי הדרישות הלימודיות של משרד החינוך מתלמיד , 2011 חרדי בבי"ס יסודי, כפי שבאה לידי ביטוי בחוזר מנכ"ל משנת נמוכות יותר מהדרישות הלימודיות מתלמידים בשאר המגזרים. שיטת הבדיקה של המפקחים הכוללים - שיטת האשכולות - אף מאפשרת לבתי הספר החרדיים היסודיים ללמד פחות ממה שנקבע בתוכנית היסוד. בנסיבות אלו, בוגרי מערכת החינוך היסודית החרדית רכשו ידע נרחב בתחומים מסוימים - לימודי קודש, אך יש להם חסר עמוק בתחומי ידע מהותיים אחרים. פער זה הוא מהסיבות להישגים הנמוכים של תלמידי החינוך החרדי במבחני המיצ"ב. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך לבחון את תוכנית היסוד מול המציאות המשתנה ולגבש עם 2011 למגזר החרדי שנקבעה בשנת המחוז כללים והנחיות ברורים ומדויקים הנוגעים לאופן הבדיקה של עמידת בתי הספר היסודיים החרדים בתוכנית היסוד. נוסף על כך, על משרד החינוך לשקול להנחות את המחוז לגבש נוהל ייעודי לעבודת המפקח הכולל, כדי להסדיר את תחום הפיקוח ואת הכללים המחייבים הנוגעים לחינוך החרדי, את המתכונת של עבודת הפיקוח ואת דרכי הדיווח למחוז. כמו כן, עליו לאסוף את נתוני הפיקוח, כדי לקבל תמונת מצב מהימנה של החינוך החרדי ולבנות תוכניות עבודה לשיפור. בפועל, אגף הבקרה ביצע ביקורת רק בכמחצית מבתי ספר השייכים ). בבתי הספר השייכים לבעלויות האחרות 27-לרשתות או לממ"ח (ב הוא לא ביצע בקרות כלל; הבקרות בבתי הספר של הרשתות היו מצומצמות בהיקפן לעומת הבקרות המבוצעות בבתי הספר של המגזרים מוסדות, לא נערכו 27-שאינם חרדיים. בעת הבקרות, שכאמור, בוצעו ב שיחות עם מורים ועם כוח עזר פדגוגי ומנהלי. שיחות אלה הן כלי מהותי לביצוע בקרה איכותית ומהימנה. נוסף על כך, נמצא כי בתי הספר החרדיים שנבדקו היו בתי ספר יסודיים לבנות (מלבד שלושה בתי ספר מעורבים לבנים ולבנות תחת אותו סמל מוסד) וכי אגף הבקרה לא בדק בתי ספר לבנים. ממסמכי אגף הבקרה עולה כי מנהלים בבתי ספר חרדיים השייכים לבעלויות השונות סירבו לשתף פעולה עם אגף הבקרה, ולכן לא בוצעה , שלח אגף 2019 בקרה בבתי ספר אלו. במהלך החודשים יוני ויולי הבקרה מכתבי התראה לבתי ספר אלו וציין בהם שאי שיתוף פעולה עם הליך הבקרה עלול לגרור נקיטת צעדים חמורים בידי משרד החינוך ובכללם שלילת רישיון ושלילת תקציבים. מאחר שיש ללמד אך ורק על פי חומרי לימוד שמשרד החינוך אישר, משרד מבקר המדינה ממליץ שמשרד החינוך יבחן את חומרי הלימוד שהרשתות יצרו. עולה כי היקפה של תוכנית היסוד בבתי הספר החרדיים המחויבים מתוכנית היסוד במקצועות שאינם לימודי קודש קטן 100% ללמד מההיקף המחויב בשאר הזרמים. מכאן, היקף שעות היסוד בבתי הספר מהתוכנית קטן אף 55% מהתוכנית או 75% החרדיים המחויבים ללמד רק יותר. פערים אלו מתקיימים לאורך כל שנות הלימוד (בדגש על הכיתות הגבוהות יותר), וכך נוצר פער מצטבר בין המגזרים בידע בתחומים שהמשרד קבע כי הם הכרחיים ומחויבים. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שמשרד החינוך יבחן מחדש את , מול 2011 תוכנית היסוד למגזר החרדי, שנקבעה בחוזר מנכ"ל בשנת המציאות המשתנה ופערי הידע בין המגזרים השונים. זאת, כדי שהיקף שעות הלימוד בתוכנית המחייבת במקצועות היסוד במגזר החרדי יהיה קרוב ככל האפשר להיקפן ביתר המגזרים. הפיקוח של המינהל על הבעלויות: בביקורת עלה כי הפיקוח של המינהל על אופן השימוש של הבעלויות בחינוך החרדי בכספים ובתקציבים הניתנים להן מצומצם, כמפורט להלן: | עולה מתשובת משרד החינוך כי דמי השאילה בפועל עשויים להיות נמוכים יותר בתלות במדד הטיפוח הבית ספרי. מכאן, כדי שתוכנית השאלת הספרים תהיה אטרקטיבית לכל המגזרים ותבטיח שימוש בספרים מעודכנים ומאושרים, מומלץ כי משרד החינוך יבחן את עלות סלי הספרים במגזרים השונים אל מול הכדאיות הכלכלית המוטלת על המשפחות בחלופת שאילתם. קיומם של ספרי לימוד עדכניים ומאושרים בתחומי הליבה ושימוש בהם חיוניים להוראה. המצב שבו עו"ה והתלמידים והתלמידות החרדיים משתמשים בספרי לימוד לא עדכניים ולא מאושרים אינו ראוי ופוגע באיכות הלמידה, על אחת כמה וכמה בחברה שבה ההנגשה ללמידה מקוונת כמעט ואינה קיימת, והערך של ספרי הלימוד רב יותר. על משרד החינוך לפעול להתאמת חומרי לימוד לחרדים ולהגברת השימוש בחומרי לימוד עדכניים, ובכלל זאת לבחון חלופות ממוחשבות להפצתם ולבחון דרכים לעידוד השתתפות בתוכניות להשאלת ספרים במגזר החרדי. | 602 |
המוסד לביטוח לאומי . השירות לאזרח בוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי משרד מבקר המדינה שב וממליץ כי בחלוף יותר מעשור מדוח הביקורת הקודם ראוי כי הרפורמה האמורה תיושם וכן יוקמו מרכזי מומחים במטרה לשפר מן היסוד את השירות בוועדות הרפואיות של בט"ל לטובת ציבור התובעים. בביקורת עלה כי בעוד שבט"ל מעביר לרשויות אחרות באופן יזום מידע על מקבלי קצבאות כגון קצבת נכות כדי שיקבלו אוטומטית הנחות שהם זכאים להן - הרי שאין הוא מעביר את המידע לגבי מי שנמצאו ). לפי בט"ל, הסיבה לכך היא שבט"ל רק 5(9 זכאים לפטור לפי סעיף מפעיל בפועל את הוועדות, אך המידע שייך לרשות המיסים, ולכן עליה להעביר את המידע לרשויות הרלוונטיות. בביקורת עלה כי למעט הדיון לעיל - לא קידמו בט"ל או מס הכנסה את שיפור מיצוי הזכויות לפטור ממס הכנסה בקרב קשישים במצב סיעודי. עוד עולה כי לא רק שבט"ל אינו מוסיף למכתב על זכאות לגמלת סיעוד הנשלח לקשישים במצב סיעודי מידע על הזכות לפטור ממס לפי סעיף , הרי שגם אין אזכור לכך באתר ]נוסח חדש[ ) לפקודת מס הכנסה 5(9 .המרשתת של בט"ל שעוסק גם במיצוי זכויות משרד מבקר המדינה מעיר כי גם רשות ההגירה אינה מיידעת את הקשישים במצב סיעודי המעסיקים עובד זר, במכתבים שהיא שולחת ) 5(9 אליהם או באתר המרשתת שלה, על הזכות לפטור לפי סעיף .]נוסח חדש[ לפקודת מס הכנסה עולה חשש כי קשישים רבים במצב סיעודי אינם מודעים כלל לזכאותם להיבדק בוועדה לפטור ממס הכנסה. על בט"ל, על רשות ההגירה ועל רשות המיסים לבחון את היקף מיצוי הזכות לפטור ממס הכנסה בקרב קשישים במצב סיעודי ולקבוע דרכים להנגיש מידע על זכות זו. - אף שלפי חוזרים בנוגע ל"משלוח העתק מהאבחון הרפואי , במקרים מסוימים ניתן לשלוח העתק 38"הפרוטוקול הרפואי מאבחון רפואי או פרוטוקול רפואי לפי דרישת התובע או בא כוחו - בט"ל אינו מציע לתובעים מידע על זכות זו באופן אקטיבי, למשל באמצעות מכתב לתובע. בין שנדרש ניהול יעיל יותר ובין שנדרש גיוס רופאים נוספים, הרי שתמונת המצב הנוכחית מצביעה על פגיעה בתפקוד של הוועדות ובשירות הניתן לתובעים, עקב המחסור הניכר ברופאים. יוצא אפוא שעל אף המאמצים שהשקיע בט"ל בשיפור השירות, בשנת איכות השירות בוועדות הרפואיות עדיין אינה מספקת, ואף בט"ל 2019 מכיר בכך. הדבר מתבטא, בין היתר, במשך זמן ההמתנה הממושך ימים בממוצע בוועדת נכות מעבודה), 113( לקבלת החלטה בוועדה בשונוּת בין זמני ההמתנה בסניפים, בשיעור גבוה של עצירת דיונים ) ובזמינות חלקית של השירות בוועדות. 32% (עד לנוכח איכות השירות בוועדות הרפואיות עלו בבט"ל בשנים האחרונות שני פתרונות עיקריים הקשורים זה בזה, שטרם יושמו: קביעת גורם אחראי לניהול כולל של מערך הוועדות הרפואיות והקמת מרכזי ועדות רפואיות ברחבי הארץ במקום המודל הסניפי הקיים היום (ראו להלן). , שבעצה אחת עם 2019 מנכ"ל בט"ל ציין בתשובתו של בט"ל מדצמבר הלשכה הרפואית והגמלאות, הוא מאמץ את צבר ההמלצות שהתקבלו בנושא במהלך העשור האחרון ובמסגרת הצעדים העומדים על הפרק ישונה המבנה הארגוני, כך שייבחר נושא משרה שירכז, יתכלל, ינהל וינווט את כל הגורמים הרלוונטיים להתנהלות הוועדות הרפואיות, ובהם הגמלאות, הלשכה הרפואית והסניפים. | מהדברים עולה כי המבנה הארגוני של מערך הוועדות המאופיין בריבוי מנהלים איננו יעיל. במצב דברים זה קיים קושי משמעותי בניהול של הוועדות הרפואיות, והדבר עלול להוביל לכפילות במתן הנחיות ולפגיעה בתיאום בין הגורמים הניהוליים. | 603 |
צבא ההגנה לישראל . בריאות תעסוקתית בצה"ל , בעת אישור עקרוני 10/1 בביקורת עלה כי בניגוד לאמור בהק"א לפרויקט במיקוד מטכ"לי, אג"ת אינו דורש מהגופים הצה"ליים הרלוונטיים להציג לו היבטים של גהות הנוגעים לשימוש באמל"ח או . 45הערכת סיכונים בריאותיים משרד מבקר המדינה מעיר לאג"ת כי בחינה להערכת סיכונים בריאותיים שלא על ידי "הגורמים המקצועיים" עלולה לגרום לפגיעה בבריאותם של המשרתים בצה"ל ושל האע"צים. זאת משום שלאחר שפרויקט כבר מאושר וצה"ל מצטייד באמל"ח, כבר מאוחר מכדי לבצע תיקונים הכרחיים לשם שמירה על בריאות המשרתים והאע"צים אשר משתמשים באמל"ח, מתחזקים אותם או נמצאים בקרבתם. הם עלולים להיחשף לרמות כאלה או אחרות של סיכונים כגון חומרים מזהמים, רעלים ורעשים. לכן על ראש אג"ת בביקורת נמצא כי על אף החשיבות הרבה של חוש השמיעה לחייל הלוחם, ואף שבאחריות המפקדים להגן על חיילים מרעש מזיק, ממסמכי מקרפ"ר עלה כי אין ממלאים בקפידה את הוראת קרפ"ר בנוגע לשימור השמע של חיילים ועיקר הבעיה היא באימונים של חילות זרוע היבשה, כמפורט להלן: נוכח הפער שמקרפ"ר זיהתה, במסגרת העמ"ט שקיימה בנושא הקמת מערך בריאות תעסוקתית בצה"ל, דהיינו "היעדר תמונת מצב לתחלואה תעסוקתית בצה"ל", חשוב שאט"ל ומקרפ"ר יקדמו את הסדרתו של נושא זה במסגרת המערכות הממוחשבות. למשל, ראוי לבחון אם מב"ת תתאפשר CPR-יכולה לתת מענה לכך, או אם במסגרת שדרוג מערכת ה שליפת מידע בנוגע לתחלואה תעסוקתית, או כל פתרון אחר. משרד מבקר המדינה ממליץ כי אט"ל ומקרפ"ר יבחנו את כלל החלופות ויחליטו מהי הדרך המיטבית להסדרת הנושא. חשוב שההנחיות בדוחות הניטור יהיו מנוסחות באופן שהמפקדים בשטח יוכלו להבינן וליישמן. הדבר חיוני כדי לאפשר למפקדים לעמוד בחובותיהם לשמור על בריאות פקודיהם ולעמוד בתוכנית העבודה של יחידותיהם. על מקרפ"ר לוודא שההמלצות בדוחות הניטור הן אכן ברורות וניתנות לביצוע, שאם לא כן ראוי לתרגם אותן לשפה ולמונחים המוכרים למפקדי היחידות. משרד מבקר המדינה ממליץ לצה"ל כי נוכח חשיבותו הרבה של חוש השמיעה למקצוע הלוחם, וכדי למנוע תחלואה של חיילים, על קרפ"ר לשקול אם לקבוע שלוחמים ייחשבו לעובדים ברעש מזיק, או יעברו בדיקות שנתיות של סינון שמיעה, ולקבל אישור לכך מסגן . בדיקות כאלה יאפשרו לשמור על כשירותם 29הרמטכ"ל ומהרמטכ"ל המקצועית של הלוחמים ולתקף את הפרופיל הרפואי שלהם. בביקורת עלה כי בניגוד להוראת אט"ל, הסמכויות המקצועיות אינן מוסרות לענף בריאות תעסוקתית מידע בנוגע לחומ"ס לפני קליטתו 38בצה"ל, ולמותר לציין כי הענף אינו מאשר או פוסל שימוש בחומ"ס ועקב כך אינו יכול לגבש ולפרסם המלצות, כמפורט להלן: | בביקורת עלה כי אין לצה"ל מנגנון לשיתוף מידע וידע בתחום הבריאות התעסוקתית שיכול היה לאפשר למידה רוחבית, כמפורט להלן: | 604 |
משרד החוץ . מערך החוץ הישראלי ומשבר תקציב משרד החוץ הביקורת העלתה כי דרך הפעולה הנהוגה, שלפיה מבוצעת התחשבנות עבר בגין שינויים בשערי החליפין במסגרת תקציב השנה הבאה ולא במסגרת שנת התקציב הרלוונטית להתחשבנות, חושפת את המשרד לסיכון תקציבי נרחב שעלול במקרים מסוימים להשפיע במידה רבה על תקציב השנה הבאה ועל יכולת המשרד לבצע את משימותיו, סיכון . נמצא כי למשרד האוצר ולמשרד החוץ 2019 שהתממש בפועל בשנת אין מנגנון מוסכם המבטיח מעקב שוטף אחר השינויים בשערי החליפין והשפעותיהם על תקציב משרד החוץ ועדכון עיתי של התקציב לשנה הרלוונטית ובמהלכה, באופן שמאפשר למשרד החוץ לנהל באופן מושכל את תקציבו. בשל תמהיל ההוצאות של משרד החוץ ותלותו הרבה בתנודות שערי החליפין, וכדי להבטיח איזון בין האינטרסים הציבוריים השונים, משרד מבקר המדינה ממליץ שמשרד האוצר ומשרד החוץ יעקבו במשותף אחר התנודות בשערי החליפין במהלך השנה ויבצעו התאמות נדרשות כבר במרוצת שנת התקציב השוטפת באופן מידתי. פעולה זו הכרחית בייחוד כאשר התנודות בשערי החליפין הן חדות, וכתוצאה מכך נדרשות התאמות בסכומים ניכרים. הייתה ההוצאה הכספית 2018 מנתוני משרד החוץ והאוצר עולה שבשנת מיליוני ש"ח, סכום שהוא 203 של הממשלה בגין פעולות משרד החוץ מהתקציב המנוצל של משרד החוץ לשנה זו, והוא כלל את פעילויות 12%-כ 103 :הנציגויות בחו"ל ואת פעילות האגפים והחטיבות במטה המשרד לרבות נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם; אגפים מרחביים במטה המשרד; האגף לשיתוף פעולה בין-לאומי (מש"ב); האגף לדיפלומטיה ציבורית; האגף לארגונים בין-לאומיים; האגף לעניינים אסטרטגיים; אגף הכלכלה; פעילות קונסולרית באמצעות האגף לעניינים קונסולריים ובאמצעות ) נוצל לתשלומי שכר, 88%( הנציגויות השונות בעולם. רוב תקציב המשרד תפעול, אבטחה, תחזוקה ותשלומי חובה לאו"ם. יוצא אפוא כי הסיכום על מספר הנציגויות שייסגרו - וכפועל יוצא גם החלטת הממשלה בעניין - היה פרי מיקוח בין משרד האוצר למשרד החוץ בסד זמנים צפוף בעת תהליך אישור תקציב המדינה, שהוא תהליך מורכב ממילא הכולל עשרות החלטות בתחומים שונים. בנסיבות אלו לא היה אפשר לקבל החלטה, כפי שנדרש מכללי המינהל התקין, תוך בחינה שיטתית של מלוא הנתונים והשיקולים השונים הרלוונטיים לקבלת החלטה כבדת משקל זו שהיא בעלת השלכות מדיניות פוטנציאליות משמעותיות. קידום החלטה קונקרטית לשינוי אופן הפעילות של משרד ממשלתי ללא קיום הליך בחינה וניתוח מפורטים וללא התייעצות מקצועית ממשית על אודות פרטי ההחלטה, השפעותיה ומשמעויותיה עלול להביא לפגיעה יסודית ביכולת של המשרד הממשלתי למלא את תפקידיו ולהגשים את ייעודו. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כי עליו להקפיד להשתמש באופן מושכל, זהיר ואחראי בכלים העומדים לרשותו בעת גיבוש הצעתו לתקציב המדינה והצעות החלטה נלוות שהוא מגיש, בייחוד כשמדובר בהתערבות בפרטי המדיניות של משרד ממשלתי אחר. ראוי כי כל הצעה כזו, המובאת על ידי משרד האוצר לאישור הממשלה, תתבסס על בחינה מקדימה מעמיקה ומקצועית בשיתוף המשרד הרלוונטי, תוך הקצאת פרק זמן הולם לקיום הליך בחינה ראוי כאמור. הליכי קבלת ההחלטות על סגירת נציגויות משרד החוץ בחו"ל במסגרת לקו במספר היבטים: ראשית, משרד 2019 גיבוש תקציב המשרד לשנת האוצר הוביל מהלך שתכליתו להביא לסגירת כחמישית מנציגויות משרד החוץ בחו"ל בלי שהצעתו נשענה על בחינה יסודית של השפעות הפעולה על יחסי החוץ של מדינת ישראל ובלי שניתנה למשרד החוץ שהות מספקת לבחון לעומק את ההצעה ואת משמעויותיה; שנית, הסיכום על סגירת מספר נציגויות נמוך יותר מזה שננקב מלכתחילה, שעיקריו הוטמעו בהחלטת ממשלה, היה פרי מיקוח בין משרד האוצר למשרד החוץ בסד זמנים צפוף, טרם אישור תקציב המדינה; שלישית, ) 2019 ההחלטה להימנע מסגירת שבע הנציגויות (מתוכן שלוש בשנת לא לוותה בהסכמות חלופיות לסיכום התקציבי. כתוצאה מתהליך קבלת החלטות לקוי זה לא העביר משרד האוצר תוספת תקציב חד-פעמית מיליון ש"ח למשרד החוץ, כפי שסוכם בין הצדדים. 140 בסך , לרבות סיכום 2019 אף על פי שהצורך בגיבוש סיכום תקציבי חלופי לשנת בדבר צעדי התייעלות נדרשים במשרד החוץ, עלה כבר במחצית שנת - שלהי שנת התקציב - לא 2019 , עד מועד סיום הביקורת בנובמבר 2018 , שיועד לפעילות 2019 עולה שהתקציב הכולל לשנת 21 מתרשים הנציגויות הדיפלומטיות בחו"ל - 103-המערך המדיני - שבע אגפיו ו מיליון ש"ח. תקציב זה נועד לכל פעילות המערך המדיני, לרבות 12-כ אירוח משלחות, ארגון כנסים ותערוכות, קיום פעולות הסברה, ארגון אירועי תרבות, נסיעות, פעילות קונסולרית בנציגויות ועוד. לכלל פעילות המערך 2019 עוד עולה כי התקציב שהוקצה בתחילת שנת בהשוואה לתקציב 78%-המדיני בשנה זו שיקף קיצוץ בשיעור של כ . 2018 שנוצל בפועל לפעילות המערך המדיני בשנת 10%- עולה כי תקציבן של כ 2019 מנתוני תקציב הנציגויות לשנת דולר בלבד 10,000 היה עד 2019 מהנציגויות למימון כל פעילותן בשנת 50%- ש"ח), ותקציבן הכולל של יותר מ 35,000 -לנציגות (שווה ערך לכ דולר לנציגות. 20,000 - ל10,001 מהנציגויות היה בין ) בסך של96(שכר ונלוות, תפעול ואבטחה וכן בגין תשלומי חובה לאו"ם מיליון ש"ח. 280-כ כפי שעולה ממכלול הנתונים לעיל, בשנים האחרונות מסתמנת מגמה של הפחתת חלקו היחסי של תקציב משרד החוץ מתקציב המדינה. כמו קטן במידה רבה תקציב משרד החוץ בהשוואה לתקציבו 2019 כן, בשנת ) והיה אף 2018 מהתקציב המקורי שהוקצב בשנת 14.7% - (ב2018 בשנת . נוכח נתונים אלה 2018 נמוך מסך ההוצאות הקשיחות שהוצאו בשנת בחן משרד מבקר המדינה את תהליך גיבוש תקציב משרד החוץ לשנת וכן את השינויים התקציביים שהתרחשו ואת משמעויותיהם, 2019 .כמפורט להלן עולה כי תקציב מערך הדיפלומטיה הציבורית הופחת 22 מנתוני תרשים 2018 בהשוואה לתקציב שנוצל בפועל בשנת 2019 בשנת 68%-בכ מיליון ש"ח בלבד. הפחתת 8.5- מיליון ש"ח) והועמד על כ 26.8-(כ היה 2019 התקציב נעשתה אף על פי שאחד מיעדי משרד החוץ לשנת פיתוח כלים להגדלת היכולות של ישראל והשפעתה במרחב הדיגיטלי, שהוגשה לאישור 2019 כפי שפורט בהצעת תקציב משרד החוץ לשנת במליאת הכנסת. הפחתת תקציב מערך הדיפלומטיה הציבורית צמצמה במידה קיצונית את יכולת משרד החוץ לפעול בתחום. על פי אנשי מקצוע במשרד החוץ, "המשמעות היא פגיעה חמורה ביכולת להשיג השפעה כמעט בכל תחומי החשיבות למדינת ישראל". | מערך פעילות החוץ המבוזר מחייב אפוא תכנון, יישום והובלה מתואמים תוך הסדרת גזרות הפעילות של כל גוף והגדרת תפקידיו וסמכויותיו. אשר למשרד החוץ, נדרש לבחון את תפקידיו ואת סמכויותיו במסגרת מערך החוץ, בראי הערך המוסף הפוטנציאלי שלו, כפי שיפורט להלן. יודגש כי המשך ביצוע משימות על ידי עשרות גורמים, ללא קיום בחינה ועבודת מטה בנוגע למודל העבודה הראוי ובלי לתת מענה לצורך בהגדרת גורם מוביל ומתכלל, עלול להיות חסם בעבודות הגופים השונים בתחומי הפעילות המשותפים שלהם, וביכולת ליצירת הסדרי תיאום וקשרי גומלין יעילים. חוסר התיאום אף עלול לגרום להקצאת משאבים מיותרים ולמנוע פעולות ליעילות וחיסכון. טיוב פעולת הממשלה בתחומים אלה, ובכללה גיבוש נוהל מחייב ליצירת ממשקים ושיתופי פעולה עם משרד החוץ ועם המשרדים הנוספים הפועלים בחו"ל, יצירת מסד נתונים שירכז את כלל ההוצאות הכספיות ויוצג כנספח לתקציב המדינה, וכן את תקני כוח האדם בחו"ל ובחינת איחוד התשתית האדמיניסטרטיבית שתשרת את כלל הגופים - יתרמו לשיפור יכולת הממשלה להגשים את יעדיה בזירה הבין-לאומית . 35ולהגברת תפוקותיה ואפקטיביות פעולתה | 605 |
משרד הבינוי והשיכון . רכישה ומכירה של דירות הדיור הציבורי אכן קיימת מורכבות במעבר של חלק מדיירי הדיור הציבורי מהדירה שבה הם מתגוררים לדירה אחרת. עם זאת, ראוי שהמשרד יבחן לעומק את האפשרות לעודד מעבר של דיירים לדירה קטנה יותר בהתאם לגודל משק הבית העדכני. לשם כך על המשרד לבחון את היתכנות המהלך והתועלת שתצמח ממנו למיצוי המשאבים הקיימים, ובכלל זה לבחון דרכים לתמרץ את הדיירים, לרבות תמריצים כלכליים, כפי שתמרץ המשרד קשישים לעבור להתגורר בבתי דיור ציבורי לקשישים. כך, במקרה שבו דייר המתגורר בדירה גדולה יעבור להתגורר בדירה קטנה, יוכל המשרד להחליט אם להציע את הדירה שהתפנתה לזכאי שנדרשת לו דירה גדולה, ולחלופין, למכור את הדירה ולהשתמש בתמורה שתתקבל לרכישת דירות קטנות באותו יישוב או ביישוב אחר. משרד מבקר המדינה סבור כי ראוי ששיקול זה ייבחן מפעם לפעם, תוך הקפדה על האיזון הראוי בין צורכי הזכאים, פיזור נדרש של הדירות הציבוריות והעלויות של הדירות הנרכשות. יש לראות בחיוב את הפעולות שנקט המשרד לרכישת הדירות הציבוריות. עם זאת, עלה כי כעניין שבמדיניות, המשרד רוכש דירות ציבוריות רק ביישובים שבהם כבר קיימות דירות כאלה - רשימה סגורה יישובים, שרובם ככולם, בשל נסיבות היסטוריות, יישובים 110 של יהודיים עירוניים ותיקים. במקור נועדו הדירות הציבוריות ברבים מהיישובים האלה לשכן את העולים החדשים שהגיעו לישראל בעשורים שלאחר קום המדינה. ואולם, הנסיבות ההיסטוריות אינן רלוונטיות לפריסה הגיאוגרפית הנוכחית של הזכאים לדיור ציבורי. כפועל יוצא, המשרד אינו רוכש דירות ביישובים שבהם אין דירות ציבוריות, ובכלל זה ושבהן מתגוררים 27 ערים שעשר מהן באשכול חברתי-כלכלי נמוך 12-ב . בכך 28) שלהלן 2 בסך הכול יותר מחצי מיליון תושבים (ראו פירוט בלוח נמנעת מהתושבים ביישובים האלה האפשרות לממש את זכאותם לדיור ציבורי בעיר מגוריהם, בדומה לתושבים ביישובים שבהם קיימות דירות ציבוריות. זכאים אלה נאלצים לקבל סיוע כספי לשכירת דירה בשוק החופשי או להתנתק מקהילתם ומהשירותים החברתיים המוכרים להם ולעבור להתגורר ביישוב אחר, שבו קיים דיור ציבורי. . דירות 200-מהלוח עולה כי התוספת הצפויה בשנים הבאות היא של כ ממספר הדירות הציבוריות הקיימות, והתוספת 0.4%-הדירות האלה הן כ מהזכאים הממתינים לדירה ציבורית, ואף 4.5%-צפויה לתת מענה רק ל זאת באופן הדרגתי במשך כמה שנים, על פי מידת התקדמות הליכי התכנון והבנייה של הפרויקטים. נוכח השיעור הנמוך של הדירות הציבוריות שנכללו בפרויקטים של מכלל הפרויקטים לעומת החלטות מועצת 0.3%( ""מחיר למשתכן מדירות "מחיר למשתכן" 7% ואף 5% מקרקעי ישראל על היקף של עד במתחם מסוים) על משרד הבינוי, רמ"י ומשרד האוצר להגיע לכלל הסכמה בנוגע לאופן הפעולה הרצוי, כדי שיהיה ניתן למצות את הפוטנציאל הטמון בבניית הדירות בתוכנית "מחיר למשתכן" וכך להגדיל את מאגר הדירות הציבוריות ולקדם ככל שניתן את בניית הדירות. כל זאת למען שיפור המענה הניתן לזכאי הדיור הציבורי. נוסף על כך, מומלץ לבחון צעדים שיאפשרו הקצאה מרבית של דירות ציבוריות במכרזים הבאים לשם צמצום הפערים מצד אחד ושמירת הכדאיות הכלכלית של הפרויקטים מצד אחר. משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד הבינוי יבחן את האפשרות לתת לכל זכאי המתגורר ביישובים שבהם אין דירה ציבורית, ובפרט ביישובים המדורגים באשכול חברתי-כלכלי נמוך בהם מתגוררות אוכלוסיות בני מיעוטים וחרדים, את אותן הזכויות הניתנות לאלה המתגוררים ביישובים שבהם יש דיור ציבורי, כלומר הזכות להמשיך להתגורר ביישוב מגוריו, שבו נמצאות רשתות התמיכה והסיוע שלו, בהתאם לתפיסה שעומדת בבסיס נוהל המשרד כמפורט לעיל. לשם כך יהיה על המשרד לרכוש דירות ציבוריות גם ביישובים שבהם מתגוררים זכאים שכיום אין ביישובם דיור ציבורי. בד בבד מוצע כי המשרד יבחן מתן פתרונות מיידיים לאותם זכאים באופן שיצמצם את הפגיעה בהם, וזאת עד מתן פתרון מלא, למשל בדרך של סיוע מוגדל בשכר הדירה עד שתוצע להם דירה מתאימה ביישוב מגוריהם. מתשובת המשרד עולה כי כיום אין לוח זמנים מוגדר לרכישת דירות ציבוריות ביישובים שבהם אין דירות ציבוריות, כך שיינתן מענה לזכאים הפוטנציאליים באותם יישובים. זאת ועוד, טרם אושרו פרויקטים של "מחיר למשתכן" ביישובים שבהם אין דיור ציבורי, כך שאף אם יאושרו פרויקטים כאלו, בנייתן של הדירות במסגרת הפרויקטים לא תסתיים בשנים הקרובות. על כן מודגש הצורך לבחון גם מתן פתרונות מיידיים לאותם זכאים באופן שיצמצם את הפגיעה בהם, כמפורט לעיל. הביקורת העלתה כי על אף פעולות שונות שננקטו להגדלת מאגר הדירות הציבוריות, תוספת הדירות הצפויה בגינן בשנים הקרובות זעומה ביחס למלאי הדירות הקיים ולמספר הממתינים לדיור ציבורי. הפרטים יובאו להלן. | היוזמה לקדם פרויקטים להתחדשות עירונית בנכסים שבהם דירות ציבוריות הינה חיובית. עם זאת, עלה כי נכון למועד סיום הביקורת כל הפרויקטים שאושרו עדיין נמצאים בשלבים ראשוניים - בשום פרויקט לא התקבל היתר בנייה, כך שהתמורה ממכירת הדירות אינה צפויה להתקבל בשנים הקרובות. מומלץ כי משרד הבינוי ישקול להרחיב את ייזום הפרויקטים להתחדשות עירונית גם לנכסים שבניהול חברות מאכלסות אחרות, בין היתר בהתאם לשיקולי היתכנות ויעילות כלכלית. | 606 |
משרד הבריאות . מעמדו המעורב של משרד הבריאות כמאסדר וכבעלים של בתי חולים ממשלתיים לא פנה משרד הבריאות לוועדת המחירים 2013 הביקורת העלתה שמאז על מנת לעדכן את מחירי הצנתורים. עם זאת, לנוכח הפער הקיים בין 2013 המחירון לבין המחיר בפועל, החליטה ועדת המחירים בשנים להפחית את מחיר הצנתורים עבור השנים הללו. את ההפחתה 2014-ו בתי החולים וקופות החולים, ישלימו גיבוש של הצעה משותפת למנגנון התמחור של טיפולי הרדיותרפיה. רצוי גם שהם יסכמו מראש על לוח זמנים לסיום המהלך וישקלו לקבוע גורמים חיצוניים מוסכמים בעניין זה, שיסייעו בתהליך, אם לא יצלח הדבר בידם. במקביל, מומלץ כי חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים תיזום ותקדם תוכנית לבחינה סדורה של כלל תעריפי השירותים הרפואיים של בתי החולים הממשלתיים ושוועדת המחירים תשוב ותתכנס באופן שוטף, ובמנותק מהמחלוקת בסוגיית תמחור הרדיותרפיה. הכלליים. ואולם, מומלץ שמשרד הבריאות יקבע מתכונת אחידה לדיווח מקוון, נלווה לדוח הכספי של בתי החולים, על מנת לאפשר ניתוחי יעילות והשוואות קבועים בין בתי החולים הכלליים. ראוי שמשרד הבריאות יבחן מתכונת דרישות אחידה, לפי סיווג בתי החולים לאשכולות ובהתאם למאפיינים של כל אשכול (גודל בית החולים, מיקומו וכו'), לרבות בכל הנוגע לצורך בהתייעלות. בהתאם, עליו להנחות את חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים לפעול מול בתי החולים הממשלתיים. ראוי גם שמשרד הבריאות ישקול קביעה של תנאים להקצאת תקציבי הסיוע הן לבתי החולים הממשלתיים והן לעצמאיים - ציבוריים. באופן שיתמרץ אותם להתייעלות. יש לציין לחיוב את הניתוח שביצע האגף לפיקוח על מערך האשפוז במשרד הבריאות לשם השוואת מדדים פיננסיים של כלל בתי החולים מן המצב המתואר לעיל עולה שמשרד הבריאות אינו מקדם הליכים לעדכון מחירים בגין פעולות ושירותים רפואיים שונים ואינו מביא את כפי שהמשרד ציין באתר שלו, אחד מתפקידי החטיבה הוא הפרדה בין תפקידיו הרגולטוריים של המשרד לבין התפקידים הנוגעים לניהול ולפיקוח על המרכזים הרפואיים; משכך, ראוי שהמשרד יחדד את המשמעות של יעד זה וינחה את החטיבה לנקוט פעולות לשם הגשמת היעדים שנקבעו לה בכל הנוגע לדואליות הקיימת בתפקידי המשרד ובהתחשב בהמלצות של הוועדות הציבוריות השונות. כמו כן, מומלץ כי משרד הבריאות יקיים בחינה סדורה, מידי תקופה, בדבר עמידת החטיבה ביעד זה. משרד מבקר המדינה מציין כי בהינתן שהמחלוקת בין משרדי הבריאות והאוצר בעינה עומדת ראוי שבהתאם לפסיקת בג"ץ הם יפעלו לגיבוש מנגנון הכרעה ביניהם, זאת, בין אם בהבאת הסוגיה לפתחה של הממשלה, ובין אם בכל דרך אחרת. | נעשו כמעט בכל שנה כמה עשרות 2015 - 2000 מן הנתונים עולה כי בשנים ; ואולם 46עדכונים של קודים בתעריף, ולעיתים אף למעלה ממאה עדכונים עדכונים בלבד בשנה. 10 נעשו בממוצע 2018 - 2016 בשנים | 607 |
משרד הבריאות . פעולות משרד הבריאות למניעת פגיעה בבריאות מחשיפה למזהמים ולחומרי הדברה במוצרי מזון שירות המזון הארצי אומנם ביצע פיקוח שגרתי שבמסגרתו דגמו , אולם הוא לא ערך 2019 - 2017 השלוחות המחוזיות מוצרי מזון בשנים סקר סיכונים בנושא הליסטריה לצורך תיעדוף מרכזי ולא קבע יעדים ארציים לצורך ביצוע הדיגום ולכן אין מדובר בפיקוח מיטבי. משרד הבריאות אישר את המלצות ועדת הליסטריוזיס, שהדגישה את הצורך בראייה מערכתית כוללת ובסטנדרטיזציה של הדיגום במחוזות, וזאת לצורך יצירת תשתית מידע שעל בסיסה ניתן יהיה לגבש מדיניות של בקרה ופיקוח, אך מטה שירות המזון לא יישם את ההמלצות שאושרו. ראוי שמשרד הבריאות יבחן את הסיבות לגידול הניכר במקרי התחלואה בליסטריוזיס בישראל. מכיוון שרוב המידע בנוגע למזהמים ביולוגיים במוצרי המזון כמו הליסטריה מתקבל באמצעות הפיקוח השגרתי, ראוי גם ששירות המזון הארצי יפעל, בהתאם להמלצות ועדת הליסטריוזיס, שהמשרד אימץ ושבגיבושן הוא השתתף, ובכלל זה שיפעל לקביעת יעדים ארציים ולתיעדוף של פעולות הפיקוח שמבצעות השלוחות המחוזיות. על מנת לייעל את התהליך ראוי כי הדבר יעשה על בסיס ניהול סיכונים ארצי המוכוון לזיהום בליסטריה. ככל ושירות המזון בדעה שיש לעדכן את המלצות הוועדה עליו לעשות זאת בדרך המקובלת. ביצע שירות המזון הארצי 2015 - 2013 בביקורת עלה כי בשנים סקר ארצי אחד לבדיקת זיהומים מליסטריה במוצרי מזון באמצעות לא ביצע שירות המזון הארצי 2015 השלוחות במחוזות, ואילו מאז שנת סקרים ארציים נוספים ואין לו תוכנית לסקר שגרתי ארצי. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הפעולות שנקט שירות המזון הארצי לניטור דיאוקסינים במוצרי מזון שונים, אך ראוי גם להביא את תוצאות הבדיקות לידיעת הציבור. היעדר היכולת של מעבדות בישראל לבדוק דיאוקסינים במוצרי מזון, כפי שציין משרד הבריאות, מגביר את הצורך ששירות המזון הארצי יקפיד על ניטור שגרתי של רמות הדיאוקסינים במוצרי מזון, לצורך מניעת תחלואה ושמירה על בריאות הציבור. על מנת לייעל את תהליך הניטור חשוב שהתהליך יבוצע בהתאם לתוכנית רב-שנתית המבוססת על ניהול סיכונים. עלה כי מטה שירות המזון הארצי לא הנחה את השלוחות המחוזיות לדווח לו באופן שוטף על ביצוע בפועל של הדיגום להדברה על פי התוכנית, וכי הן אכן לא דיווחו לו על כך. אומנם מטה שירות המזון הארצי קיבל דיווחים על חריגות בשאריות של חומרי הדברה שמצאו המעבדות בבדיקות שהן ערכו בתוצרת שהועברה לבדיקתם (להלן - חריגות בהדברה) אולם כיוון שהוא לא קיבל מהשלוחות המחוזיות דיווח שוטף על ביצוע בפועל של הדיגום להדברה, הוא לא היה יכול לדעת אם בחודשים שהוא לא קיבל דיווחים על חריגות בהדברה לא נמצאו חריגות בתוצרת או שהבדיקות לא בוצעו. בביקורת נמצא כי משרד הבריאות עדיין לא גיבש - במשך יותר משלוש שנים - נוהל מפורט המסדיר את מדיניות האכיפה שלו ואת ההקמה וההפעלה של מערך העיצומים הכספיים, לפי חוק המזון שנכנס לתוקף . בפועל שירות המזון הארצי מפעיל רק את מסלול הקנס 2016-ב המינהלי מכוח תקנות הקנס המינהלי, שכאמור מסתכם בסכום קטן ש"ח בלבד להפרה. 1,000 - יחסית לסכום העיצום הכספי מבין חמש השלוחות המחוזיות 2019 - 2016 עוד נמצא כי בשנים שנבדקו בביקורת בעניין זה, ארבע השלוחות במחוזות מרכז, צפון, | מוצע לשירות המזון הארצי לשקול לקבוע מתכונת קבועה ושוטפת , FDA-למעקב אחר התרעות של גופים מחו"ל הנוגעים בדבר, כגון ה על חשד לזיהום במוצרי מזון המיוצרים בישראל וכן המיובאים אליה, ועל הפעולות שיש לנקוט בעקבות ההתרעות; בכלל זה ראוי שמשרד הבריאות יקבע את הגופים אשר אחר ההתרעות שלהם יבוצע המעקב. | 608 |
משרד הבריאות . היבטים ברפורמה להעברת האחריות הביטוחית בבריאות הנפש גם בהתחשב בעמדתם המקצועית והעניינית של קופות החולים ושל משרד האוצר, ראוי להביא בחשבון את צורכי הציבור הנזקק לשירותי בריאות הנפש ואת החשיבות בזמן המתנה סביר לקבלת השירות, ולאזן ביניהם לבין שאר תחומי הבריאות. אף שיש תחומים חשובים ואף חורצי גורלות, שלא נקבעו עבורם זמני המתנה, ועל כן לכאורה, עלולים להיפגע בשל הצורך בעמידה בסטנדרטים שייקבעו עבור בריאות הנפש, אין לפסול את כוונת המשרד לקבוע סטנדרטים כאלו. הגדרת סטנדרטים למערך בריאות הנפש יכולה לשמש מצפן שאליו על מערכת הבריאות לכוון. זמני ההמתנה הארוכים מלמדים כי קשה להסתמך על מנגנוני הוויסות הפנימיים של הקופות להקצאת המשאבים לתחום בריאות הנפש. על משרד הבריאות בשיתוף קופות החולים להגדיר את זמני ההמתנה שעל מערך שירותי בריאות הנפש לעמוד בהם ואת הדרכים לעמוד ביעדים הללו. לצורך כך ראוי שייקבעו יעדים הדרגתיים רב-שנתיים. כמו כן, על המשרד לבחון פרסום נתונים השוואתיים על אודות זמני ההמתנה בין הקופות כאמצעי לשיפור השירות. מדובר בפעולה שמערכת הבריאות כבר מורגלת בה ולמדה את יתרונותיה, דוגמת הסטנדרטים . הדבר חיוני בעיקר בתחום 33 ברפואת שיניים 2010 שקבע המשרד בשנת בריאות הנפש מאחר שישנם מטופלים המתקשים לעיתים לעמוד על זכויותיהם החוקיות בשל מצבם הנפשי. אף שפרסום המידע באינטרנט הוא צעד חיובי שעשוי להביא לשקיפות כלפי הציבור ולשפר את השירות לאזרח, יש מרפאות שאינן מפרסמות את המידע על אודות זמן ההמתנה המוערך. יתרה מכך, הרשימה באתר . 2018 משרד הבריאות לא עודכנה מאז פרסומה, והיא נכונה לתחילת שנת משרד מבקר המדינה מעיר לקופות החולים ולמשרד הבריאות כי במתכונת המופעלת כיום, הציבור אינו יכול לקבל מידע מרוכז, ממוקד ומלא בדבר זמינות התורים לטיפול המתאים ביותר, בכלל המסגרות לרבות אצל ספקי השירות. לפיכך נדרשים המטופלים לפנות בעת ובעונה אחת לכמה נותני שירותים כדי לאתר את המענה ההולם ביותר לצרכיהם. קושי זה מתחדד לנוכח העובדה שמדובר בתחום רגיש ובמטופלים הנתונים לא פעם במצוקה. על קופות החולים לשקול להסדיר מנגנון שיאפשר להציג לציבור מידע מעודכן בדבר זמני ההמתנה בתחום בריאות הנפש במכלול מסגרות השירות, תוך כדי הסדרת ממשק ביניהן לבין ספקי השירות ולפרסמם באתריהן. ראוי גם שישקלו פעולה משותפת עם משרד הבריאות כדי שהמידע יפורסם באופן כלל-ארצי, כפי שכבר נעשה לגבי פרסום זמני ההמתנה באמצעות המערכת למדידת תורי המתנה לרופאים יועצים .34בכמה תחומים בביקורת עלה שבפריסת שירותי בריאות הנפש של קופות החולים, עדיין ניכר מחסור בחלק מהשירותים ביישובים מסוימים. כך למשל נמצא כי בירוחם, בנתיבות ובמצפה רמון הנמצאות כולן בפריפריה ומשויכות לאשכול , אין כלל שירותי פסיכותרפיה, והמטופלים נאלצים לנסוע, 3 חברתי-כלכלי בדרך כלל פעם בשבוע, לעיתים בליווי בני משפחה, עשרות קילומטרים לקבלת הטיפול. לעומת זאת, יש יישובים שבהם פועלות נקודות שירות רבות לכלל סוגי הטיפולים המאפשרות לקבל טיפול בקרבת מקום המגורים, דוגמת רוב היישובים בגוש דן. אף שתהליך העברת שירותי בריאות הנפש האמבולטוריים ממרפאות ממשלתיות למרפאות בקופות החולים תואם את מטרות הרפורמה לחיזוק השירותים בקהילה, הלכה למעשה נוצר מחסור בשירותים באזורים מסוימים. על משרד הבריאות בשיתוף קופות החולים להעריך מחדש את פריסת המרפאות הקיימת ולבחון אילו שירותים נדרשות הקופות לספק והיכן, בהתאם לגודל האוכלוסייה ואופייה בכל אזור, כך שיעמדו בדרישות חוק ביטוח בריאות ממלכתי לאספקת שירותים במרחק סביר, ובפרט באזורי הפריפריה. ראוי להביא בחשבון את היתרונות הקיימים בהימצאות המרפאות הממשלתיות סמוך לבתי החולים, ובכך שיש בהם התמחויות ייחודיות אשר יכולות לתת מענה למטופלים הסובלים מתחלואה נפשית קשה. נוכח המצוקות הייחודיות הנגרמות עקב המצב הביטחוני האזורי, ראוי שקופות החולים ימפו את המקומות שבהם זמני ההמתנה ארוכים, ובכלל זה ביישובי עוטף עזה, ויבחנו דרכים לקיצורם. עולה כי מרבית היישובים שבהם ניתן הטיפול לשיעור 4- ו3 מלוחות הקטן ביותר של חברי קופות החולים הם יישובים ערביים. | נוכח הפערים הקיימים בשיעור המטופלים בבריאות הנפש ביישובים שבהם מתגוררת אוכלוסייה ערבית ואוכלוסייה חרדית, עולה חשש כי נגישותם וזמינותם של שירותים המותאמים למטופלים מבחינת התרבות ומבחינת השפה אינן מספקות. על קופות החולים, בשיתוף משרד הבריאות, למפות את היישובים שבהם קיים מחסור ולתכנן מענה שיספק מענה הולם לצורכי כל אוכלוסייה ואוכלוסייה, על פי מאפייניה. | 609 |
החברה הממשלתית לתיירות . יחסי הגומלין בין משרד התיירות לחברה הממשלתית לתיירות והיבטים בהתנהלות החברה כבר חמש שנים ואף שלחפח"א תחומי פעילות מצומצמים ומוגבלים ביותר, התהליך טרם הושלם. על חמ"ת, רשות החברות הממשלתיות ומשרד התיירות לפעול לסיום תהליך הפרטת חפח"א ולהציב לכך לוחות זמנים, אבני דרך ותאריכי יעד. דוח רשות החברות הממשלתיות מדגיש את חולשתה של חפח"א בהתנהלותה הנוכחית: מצד אחד, החברה נמצאת בתהליך הפרטה יותר מתשע שנים, ולכן אין לה תוכנית עבודה, תוכנית ניהול סיכונים, ביקורת פנים וכיו"ב - הנדרשים לצורך פעילות מבוקרת ויעילה של חברה ממשלתית "רגילה"; מן הצד האחר, זוהי חברה פעילה, שלה פעילות פיננסית, נכסים והוצאות שוטפות. על הנהלת חמ"ת ודירקטוריון חמ"ת לבחון את נוהל שימוש ברכב חברה צמוד, ולקבוע בו קריטריונים לזכאות לרכב חברה צמוד וכן את בעלי התפקידים להם רשאית החברה להצמיד רכב באופן קבוע. בנוסף עליה לקבוע כללים הנוגעים להוצאות נוספות הנגזרות משימוש ברכב חברה צמוד. משרד מבקר המדינה מעיר ללשכה המשפטית של העירייה כי יש מקום לכלול בהסדרי ניגוד עניינים שהיא מעבירה לוועדה למניעת ניגוד עניינים את מכלול הזיקות הרלוונטיות שבעל התפקיד שבעניינו נערך ההסדר הצביע עליהן, וכי בפגישה דנו בהחלפת החברה הממשלתית הפועלת באילת, צעד אשר עשוי להשפיע על עתיד חפח"א, וכפועל יוצא על עתידו התעסוקתי של אביו של סגן ראש העיר ואשר על כן היה מקום להידרש לנושא. על הלשכה המשפטית של עיריית אילת לבחון מחדש את הסדר ניגוד העניינים שנקבע בעניינו של סגן ראש העיר אילת ומחזיק תיק התיירות. אולם ההסדר לא כלל התייחסות להיותו בנו של מ"מ מנכ"ל חפח"א ולכללי התנהלות אשר צריכים לחול עליו בשל קשר זה. משרד מבקר המדינה מעיר לחמ"ת ולרשות החברות הממשלתיות כי , לפני 2010 אף שוועדת השרים לענייני הפרטה החליטה כבר בדצמבר כמעט עשר שנים, להפריט את חפח"א, אף שחמ"ת מנהלת את חפח"א נמצא כי זה יותר מארבע שנים, קיים משבר אמון בין משרד התיירות וחמ"ת המשליך על הצדדים ועל פעילותם כפי שיובהר להלן. | הוארך הסכם המסגרת שבין משרד 2017 מהביקורת עלה כי בסוף שנת התיירות לחמ"ת בשנה; ולאחר מכן הוא הוארך שוב פעמיים, בסוף שנת , כל פעם בחצי שנה. 2019 ובאמצע שנת 2018 | 610 |
המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל . היבטים בפעילות המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל והרשויות לפיתוח הנגב והגליל מדי פעם בפעם את מילוי ייעוד תפקידם של היועצים ואת הצורך בהמשך העסקתם. על הרשות גם לקבוע ליועצים תוכנית עבודה מסודרת או יעדים מדידים לביצוע, ולעקוב מקרוב אחר עבודתם, לרבות פגישות שוטפות של היועצים עם דרגי הניהול ברשות. על היועצים השונים מוטלת החובה להגיש, לצד דרישות התשלום, דיווחים מפורטים על תוצרי עבודתם, על פרויקטים שהם מבצעים ועל שעות עבודה לפי ביצוע בפועל. . משרד מבקר המדינה בדק את הדיווחים של היועצת להעצמה נשית 1 . נמצא כי היועצת דיווחה בתקופה זו על 2017 בחודשים ינואר-מרץ שעות עבודה בכל פעם, שאינם 16 עד14 ימי עבודה, בהיקף של 12 קשורים לנושא הגליל. בדיווחים על ימים אלו לא ציינה היועצת מה הייתה פעילותה. ביום אחר היא דיווחה על פגישות ברשות לפיתוח הגליל, בעוד שביומן העבודה של הרשות לא נמצא כל רישום בדבר פגישות אלו. מדיווחיה של היועצת להעצמה נשית עלה כי בחלק מהימים שעליהם דיווחה היא השתתפה בכנס שלא היה קשור לעבודתה עבור הרשות שעות עבודה בכל יום. 16 לפיתוח הגליל, וביקשה על כך תשלום של משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד לפיתוח ולרשויות לפיתוח לבצע עבודת מטה מקיפה לאיתור חסמים העומדים בפני הרשויות המקומיות ולמציאת פתרונות שיאפשרו להגדיל את שיעור מיצוי המשאבים המוקצים לנגב ולגליל. ככול ששיעור המיצוי יהיה גדול יותר, כך תינתן לתושבי הנגב והגליל אפשרות לשפר את איכות חייהם באופן המיטבי ביותר. הביקורת העלתה כי אתרי המרשתת של המשרד לפיתוח ושל הרשויות לפיתוח הם בשפה העברית בלבד. משרד מבקר המדינה מציין לטובה את הרשויות לפיתוח ואת המשרד לפיתוח על שקיבלו עליהן לפרסם את אתרי המרשתת שלהם גם בשפה הערבית. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שגם קולות קוראים יפורסמו בשפה הערבית, ומציין לטובה את הרשות לפיתוח הגליל על שהחלה בפרסום קולות קוראים גם בשפה הערבית. הרשות לפיתוח הנגב אינה פועלת דיה ליידוע הרשויות המקומיות בנגב ולעדכונן בדבר פרסום קולות קוראים. נמצא כי רשויות מקומיות רבות בנגב כלל אינן מודעות לפרסום הקולות הקוראים ולזכאותן להגיש בקשות תמיכה כמפורט בהם. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות לפיתוח הנגב כי עליה ליצור רשימות תפוצה שאליהן ישלחו הקולות הקוראים. מדובר בתהליך פשוט לביצוע שיקל באופן ניכר על הרשויות לדעת אילו קולות קוראים פורסמו, וזאת במקום להיכנס באופן אקטיבי לאתרי המרשתת של המשרד לפיתוח ושל הרשות לפיתוח הנגב. כמו כן, הדבר יכול למנוע בזבוז כספי ציבור של הרשויות המקומיות, בייחוד של רשויות מקומיות חלשות, בגין תשלומים מיותרים לחברות פרטיות לצורך איתור קולות קוראים כאמור, שממילא חלה החובה על המשרד לפיתוח והרשויות לפיתוח להביא לידיעתן את דבר פרסומם. | בביקורת עלה כי פעמים רבות זמן המענה לקול קורא קצר מאוד ויכולתה של הרשות המקומית לעמוד בזמני ההגשה והמצאת המסמכים הנדרשת מוגבלת, ועל כן לעיתים הן מוותרות מראש על הגשת בקשה לתמיכה. | 611 |
נציבות שירות המדינה . הובלת ניהול ההון האנושי בשירות המדינה לא שיקף את משימות 2019 - 2015 בסיס התקציב של נש"ם לשנים הרפורמה, ובפועל בכל שנה ניתנו תוספות תקציב לביצוע משימות אלו במסגרת סיכומים תקציביים שנחתמו בין נש"ם לבין אג"ת, על פי רוב לאחר תחילתה של השנה. התבססות על תוספות תקציב במשך כמה שנים מקשה את התכנון והניצול של משאבים, ובכך עלולה לפגוע ביכולתה הניהולית של נש"ם וביכולתה להוביל את הרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה. לאור הקשיים שעליהם הצביעה נש"ם בתשובתה ובהמשך לסיכום של אג"ת עם נש"ם, ראוי להסדיר את תקציב נש"ם בדרך שתשקף את צרכיה ואת יעדיה במועד גיבוש התקציב המקורי ואישורו. הרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה יושמה עד כה בהיקף חלקי, והדבר פוגע בניהול ההון האנושי בשירות המדינה, כפי שיפורט להלן. על נציב שירות המדינה לפעול לקביעת לוח זמנים מפורט ליישום מרכיבי הרפורמה ולביצוע מכלול המשימות שנקבעו בפרקי הזמן שייקבעו להן. כמו כן, על אג"ת לגבש את הצעת התקציב המוקצה לנש"ם בתיאום עם הנציב בדרך שתתאים לפעילות של נש"ם ותתיישב עם עקרונות היסוד של הרפורמה, וזאת בכפוף לסדר העדיפויות הממשלתי ולמקורות התקציביים שיוקצו לנושא. כן על אג"ת, להביא את הצעת התקציב של נש"ם לאישור הממשלה במועד אישור התקציב של כלל הגופים הממשלתיים - ולפני תחילת כל שנת עבודה. אם יש קשיים ביישום הרפורמה שמקורם בגופים שמחוץ לנש"ם, יש ליישבם, במידת הצורך גם באמצעות ייזום הצגת הקשיים לממשלה לצורך מציאת פתרון הולם להמשך יישום הרפורמה, עד להשלמת כל המשימות שנקבעו. נש"ם יישמה עד כה את הרפורמה בהיקף חלקי בלא מעקב סדור אחר ביצוע המשימות ובלי לוודא שהן הושלמו בהתאם ללוח זמנים לביצוען. משרדי הממשלה, ששיעורם כמחצית 12-מתשובות הגורמים שנשאלו ב מכלל משרדי הממשלה, עולה כי משרדי הממשלה שנש"ם אצלה להם סמכויות בתחום הפרט והתקן שבעי רצון מעצם האצילה. משרדי ממשלה שלא הואצלו להם סמכויות מעוניינים באצילה, שכן משמעה הרחבת סמכויותיהם. בתשובות משרדי הממשלה צוינו יתרונות האצילה, כגון שיפור השירות הניתן לעובדי המשרד בתחום משאבי אנוש וקיצור הטיפול של נש"ם בבקשות המשרדים. מרבית משרדי הממשלה שהואצלו להם סמכויות נש"ם סבורים כי היקף הסמכויות שהואצלו בתחום התקן מצומצם ויש להרחיב את היקפן. עוד עולה כי שביעות הרצון של משרדי הממשלה עולה ככל שהיקף אצילת הסמכויות שניתנה להם רחב יותר. לנוכח הממצאים האמורים, משרד מבקר המדינה ממליץ לנש"ם לבחון את האפשרות לבצע סקר שביעות רצון מקיף בקרב הגורמים המופקדים על ניהול ההון האנושי בכל הגופים הממשלתיים, הן בקרב גופים שהואצלו להם סמכויות והן בקרב גופים שלא הואצלו להם סמכויות. סקר זה עשוי לשמש עבור נש"ם כלי חשוב לקבלת החלטותיה בדבר המשך אצילת הסמכויות לגופים הממשלתיים ולגבי היקף הסמכויות שיואצלו. (כ- 58-, נש"ם אצלה סמכויות ל 2019 במועד סיום הביקורת, יולי עובדים, 70,000 - הגופים הממשלתיים, שבהם מועסקים כ 78-) מ74% מכלל העובדים בשירות המדינה. נש"ם טרם אצלה 85%-ששיעורם כ סמכויות בתחום הפרט לקליטת עובדים ולהארכת השירות מעבר הגופים הממשלתיים, שבהם 78-) מ26%- (כ20-לגיל פרישת חובה ל מכלל העובדים בשירות 15%- עובדים, ששיעורם כ 13,000 -מועסקים כ המדינה. כרבע מעובדי המדינה מועסקים בחוזים מיוחדים (לא כולל עובדי מערכת הבריאות). נש"ם נדרשת לטפל באופן פרטני בעניינם של עובדים אלה (אחרי האישור העקרוני והקליטה בגופים הממשלתיים) והגופים הממשלתיים חסרים את הגמישות הניהולית שהרפורמה נועדה להשיג בנוגע לאותם עובדים. לגבי כמחצית מהגופים הממשלתיים (לא ) מהעובדים 40%-כולל מערכת הבריאות) שבהם חלק ניכר (יותר מ מועסקים באמצעות חוזים מיוחדים, ונש"ם אצלה להם סמכות לקלוט עובדים, האצילה למעשה מרוקנת בחלקה מתוכן, שכן עובדים המועסקים באמצעות חוזים מיוחדים טרם נכללו באצילה זו. זאת ועוד, במועד סיום הביקורת, כשש שנים לאחר שהחליטה הממשלה ליישם את המלצות דוח הרפורמה, וכארבע שנים לאחר שבוצע תיקון מינוי הצוות עשוי להיות פעולה ראשונה לחיזוק יחידות משאבי אנוש בשירות המדינה. על נציב שירות המדינה לפעול להשלמת ההסדרה של יחידות משאבי אנוש בגופים ממשלתיים (בין מכלול הפעולות אפשר למנות את עדכון התקינה ליחידות האלה וכן הקמת פורום של מנהלי משאבי אנוש). הצורך בהשלמת המשימה גובר לנוכח העובדה כי יחידות אלה עוסקות בהטמעת הרפורמה בגופים עצמם. , נש"ם טרם השלימה את הטיפול 2019 במועד סיום הביקורת, יולי ) מהנושאים שנכללו בפרויקט "עץ הדעת", שישה 29%( בשמונה ושניים קודם לכן, ועדיין לא גובשה 2018- ו2017 מהם הוקמו בשנים מדיניות נש"ם בעניינם, לרבות נושאים בעלי מקום מרכזי במדיניות - גיבוש מסלולי קריירה, גיוס עובדים למערכת הבריאות ומיונם, ושירות המדינה כמעסיק תחרותי. אי-גיבוש מדיניות בנושאים אלו פוגע ביכולתה של נש"ם לתכנן ולנהל את ההון האנושי. | ," חלה האטה ניכרת בביצוע פרויקט "עץ הדעת 2018 מתחילת שנת ומאז הוא מקודם בהיקף מצומצם. במועד סיום הביקורת טרם סיימה נש"ם לגבש מסמכי מדיניות בתחומי ליבה של ניהול ההון האנושי בשירות המדינה כתשתית חיונית ליישום הרפורמה. מגמה תפקודית זו אינה מתיישבת עם התפיסה היסודית של תוכנית הרפורמה המקדמת שני מהלכים ראשיים בעת ובעונה אחת - אצילה לגופים הממשלתיים מחד גיסא והתרכזות בקביעת המדיניות ובביצוע הבקרה מאידך גיסא. | 612 |
עיריית ביתר עילית . הקצאת מקרקעין לעמותות בביתר עילית נמצא כי במועד סיום הביקורת עמותות ממשיכות להחזיק שלא כדין . העירייה 2012 בשלושה מתוך חמישה מבנים שהוקצו לתקופה קצרה בשנת להחזיר לחזקתה את המבנים האמורים, או 2018-2013 לא פעלה בשנים להקצותם מחדש. לא השלימו את 5 הביקורת העלתה כי אף שהעמותות המפורטות בלוח פיתוח הקרקע גם בחלוף שש עד שבע שנים ממועד אישור ההסכם במועצת העירייה, העירייה לא פעלה לביטול ההסכמים ולהחזרת הקרקע לחזקתה, כנדרש בנוהל יו"ש. בתיקי העמותות שמנהל אגף הנכסים בעירייה אין אסמכתה לארכה כלשהי שהעירייה נתנה להן להשלמת הפיתוח. משרד מבקר המדינה מעיר לעירייה להסדיר את הנושא בהתאם לנוהל. הביקורת העלתה כי מנהל אגף הנכסים שכיהן בתפקיד זה עד ינואר (להלן - מנהל אגף הנכסים דאז), לא פיקח על השימוש במקרקעין 2019 שהקצתה העירייה, כנדרש בנוהל יו"ש. לעירייה אין טופס פיקוח, ולא כל מסמכים המתעדים ביקורים במקרקעין. משרד מבקר המדינה מעיר כי על העירייה להקפיד לפעול בהתאם לנוהל יו"ש ולוודא כי גורמים המוסמכים מטעמה מפקחים על השימוש שנעשה במקרקעין שהקצתה. בביקורת עלה כי מנהל אגף החינוך לא הצהיר בשאלון שהגיש ביוני על היותו חבר ועד ומורשה חתימה בעמותה ז', ולא על היותו 2016 אחד ממייסדי עמותה ט"ו - בניגוד להנחיית היועמ"ש לממשלה ובניגוד לחוזר מנכ"ל משרד הפנים. נמצא כי במועד סיום הביקורת, אישר הממונה דאז על היישובים ביו"ש ). על פי 30%( שהגישה העירייה לאישורו 43 הסכמים בלבד מבין 13 הנתונים שהעבירה הממונָה על היישובים ביו"ש למשרד מבקר המדינה , האישורים ניתנו כעבור שנה וחצי עד שלוש וחצי שנים 2019 בינואר ממועד ההגשה למשרד הממונה, והטיפול באישור ההקצאה נמשך יותר משנתיים וחצי בממוצע לבקשה. יתר הבקשות עודן נמצאות בבדיקת הממונָה. ההסכמים הנותרים שטרם קיבלו את אישור הממונָה על 30 יצוין כי היישובים ביו"ש הוגשו למשרד הממונה על היישובים ביו"ש בשנים . 2018 עד2012 מהאמור לעיל עולה כי כל ההסכמים להקצאת המקרקעין בעיר, לרבות האמורים, שקיבלו את אישור הממונה על היישובים ביו"ש, עוכבו 13-ה אצל הממונה במשך שנים. כפועל יוצא מהתנהלות העירייה בכל הקשור לאי-הגשת הבקשות לממונה ומעיכוב הממונה באישור ההסכמים שהועברו לטיפולו, הסכמי ההקצאה שטרם אושרו על ידו, הינם הלכה למעשה, על פי הפסיקה, חסרי תוקף. על משרד הפנים לקבוע בנוהל יו"ש מסגרת זמנים לטיפול בבקשות על ידי הממונה על היישובים ביו"ש, באופן שהאישור יינתן בזמן סביר ומבלי לפגוע בשירותים חיוניים להם נזקקים התושבים, תוך עמידה בעקרונות המינהל התקין, הסבירות והיעילות. בנוסף, על מנת ליעל את הבדיקות המבוצעות אצל הממונה ובמשרד הפנים, על המשרד לשקול להבהיר לרשויות המקומיות אילו מסמכים יש לצרף לבקשות לאישור הסכמי הקצאות קרקע. כן, מוצע כי משרד הפנים ישקול לגבש נוסח אחיד של הסכם הקצאה (כדוגמת תקנון אחיד לעמותות) ולבחון מסלול מקוצר לאישור הסכמי הקצאות בנוסח האחיד או דרכי ייעול אחרים לתהליך האישור. לדעת מבקר המדינה, מומלץ שמשרד הפנים יבחן, בשיתוף הגורמים המוסמכים בהחלטת הממשלה האמורה, אפשרויות להקלת הנטל הבירוקרטי בהליך הגשת הבקשה, ויפעל לעודד שיתוף מידע בין עיריות לבין גופים ממשלתיים המנפיקים את האישורים הנדרשים. כמו כן יש מקום שהמשרד יפעל למיסוד טופסי בקשה מקוונים לרשות המקומית ולממונה, שיהיו מקושרים לגורמים המנפיקים את האישורים הנדרשים בהליך ההקצאה. | שמשרד הפנים יבחן את דרישות הנוהל והנחיותיו ויתקפן, כדי לשפר את השירות לציבור בהקצאות מקרקעין, ובפרט לאור התמשכות תהליכי האישור. זאת בצד בחינת מתכונת הבקרה של המאסדר (הרגולטור) על תקינות הליך ההקצאה והפיקוח ברשויות המקומיות. כמו כן, מוצע כי משרד הפנים יבחן את דרישות הנוהל, בפרט להמצאת אישור על ניהול תקין של רשם העמותות, בכל הנוגע לעמותות חדשות, תוך תאום עם הרשם ככל שיידרש. | 613 |
עיריית ירושלים . אירועי תרבות למגזר החרדי בחנוכה 2016 בירושלים מן המקובץ עולה הצורך שעיריית ירושלים תבחן את הליכי האישור והתשלום במסגרת פעילות מאירים את ירושלים והפעילות המשותפת עם תחנת הרדיו האזורית. ,גם בבדיקת העירייה עובר לתגובת העירייה לטיוטת דוח ביקורת זה נמצא כי בגין אירוע חנוכה של תחנת הרדיו האזורית שילמה העירייה מעלות הפעולה המשותפת - שני 50%- ש"ח ויותר מ 500,000 -יותר מ השיעורים מנוגדים לנוהל פעולות משותפות. זאת ועוד, הגדלת תקציב האירוע בפועל נעשתה בלי אישור העירייה. על המשרד לפריפריה להקפיד שהודעות תמיכה לרשויות המקומיות יישאו את מועד המשלוח לרשות המקומית, לאחר השלמת הליכי אישור התמיכה כולם ולאחר חתימת כל הגורמים הרלוונטיים במשרד. לעיריית ירושלים על היקף 10.11.16 -הצעת תחנת הרדיו האזורית מ ההשתתפות של העירייה באירוע חנוכה של תחנת הרדיו האזורית - ש"ח - תאמה את סכום התמיכה שאישר המשרד לפריפריה 243,000 143,000 -, לאירועי "סוכות עד חנוכה" (כ 13.10.16 -כחודש קודם לכן, ב ש"ח), בתוספת הסכום שהתחייבה העירייה להשקיע באותם אירועים להלן: 1 ש"ח), הכול כמוצג בלוח 100,000 ( נמצא כי אף שבבקשת התמיכה שלה לפי נוהל תמיכה בחרדים, מיעוטים ועולים ציינה עיריית ירושלים כי התמיכה מיועדת לרצף של שלושה ימים בבתי כנסת 25 סוגי אירועים למגזר החרדי, אשר יתקיימו במשך בעיר: אירועי 'שמחת בית השואבה' בחול המועד סוכות; אירועי 'עונת הבקשות' עם פייטנים בשבתות בתחילת החורף; ואירוע 'לך נאה לשבח' - אירוע שירה מרכזי לחמם את אווירת החורף, בפועל הועידה העירייה את מלוא סכום התמיכה לא לאירועים שתוארו בבקשת התמיכה אלא לאירוע יחיד, אחר - אירוע חנוכה של תחנת הרדיו האזורית. משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית ירושלים על שינוי ייעודה של התמיכה, לאירוע שאינו תואם את האירועים שתוארו בבקשת התמיכה וללא קבלת אישור המשרד. על העירייה להקפיד לאשר התקשרויות לביצוע אירועים בהתאם למפורט בבקשות התמיכה שהיא מגישה או לחלופין לפעול לאישור שינויים אצל המשרד המממן, כנדרש ובהתאם לכללי המשרד. בפרוטוקול של ועדת פעולות משותפות של העירייה, שהתכנסה , נכתב כי הוועדה אישרה את הבקשה באותו יום באמצעות 29.12.16 -ב סבב דוא"ל בין כלל חברי הוועדה, שלא על פי הנוהל הרגיל. | מתברר אפוא כי המשרד לפריפריה שלח את הודעת התמיכה החתומה , כשבועיים בלבד לפני המועד שנקבע לקיומם של האירועים, 8.12.16 -ב , אף שהתמיכה אושרה כבר בספטמבר. 29.12.16 עד25.12.16 מבקר המדינה ממליץ למשרד לפריפריה לבחון את לוחות הזמנים להפקת אישורי תמיכה, על מנת לאפשר לרשויות להיערך מבעוד מועד לאירועים, ולהקפיד על משלוח אישורים חתומים בלבד. | 614 |
משרד האנרגייה . חוות דעת על היבטים בפעילות משק החשמל משרד מבקר המדינה מעיר לחח"י שזקיפת עלויות תכנון למיגון כל אחד מ-129,247 העמודים, במצב שבו קיימים הלכה למעשה חמישה סוגי עמודים בלבד, יש בה כדי להצביע על חוסר יעילות בעבודת התכנון ועל חוסר היעילות המובנה 178 בתכניות העבודה השנתיות שלה, שאותן אישר הדירקטוריון ב שנים 2010 -2006 שבמהלכן בוצע המיזם. משרד מבקר המדינה מעיר לחח"י כיהיא לא הכינה תכולת עבודה למיזם מיגון העמודים , וכי בכללים הכתובים שהציגה אין משום תחליף לתכולת העבודה, משום שהם חסרים רכיבים מהותיים – כך שלא היה בסיס לזקיפת עלויות מתוכננות בגין המיזם. כן מעיר משרד מבקר המדינה, כי מאחר שמדובר רק בהתקנת מיגון ושילוט על עמודים קיימים, ולא בהצבת העמודים עצמם, לא הייתה מלכתחילה הצדקה לזקיפת עלויות מתוכננות של סימון ומדידות בשטח, סריקות ומיפוי עמודים, אישורים סטטוטוריים והיתרי בנייה180. ,יתר על כן לחח"י אין תיעוד לגבי אישורים סטטוטוריים שקיבלה מהוועדות המקומיות לתכנון ובנייה לגבי מיגון ושילוט כל אחד מהעמודים, כך שלהסבריה דלעיל אין תימוכין. משרד מבקר המדינה מעיר לחח"י, כי גם אם היה זה מיזם ראשון מסוגו ראוי היה שחח"י כגוף כלכלי ועסקי תתחשב בשיעור למידה בתכנון כל פעולותיה החוזרות ונשנות, על בסיס הניסיון שלה בביצוע מיזמים קודמים באותו מקטע. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לחח"י , כי השונות במאפייני השטח של כל אחד מהעמודים התגמדה בהתחשב בכמותם הגדולה. משרד מבקר המדינה מעיר לחח"י כי תקצוב תשלום שכר עידוד לכלל עובדי החברה ללא קשר לתפוקותיהם, גורם לנטל כספי על חח"י בלי שהיא מפיקה מכך תועלת ממשית, וגורם לחוסר יעילות מובנה מלכתחילה כבר בעת התכנון ואישור התקציבים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח הנסיבות הללו על רשות החשמל לפנות לשר האנרגיה לצורך מציאת פתרון של קבע לסוגיה זו , כפי שהמליץ משרד המשפטים, ובינתיים לנסות למצוא דרך להקנות לה כלי אכיפה על בסיס הדין הקיים שתוכל לנקוט במקרה של אי-מסירת נתונים וחוסר שיתוף פעולה עם הרשות. משרד מב קר המדינה מעיר לדירקטוריון חח"י כי מאחר שלא הוצגו לו התפוקות המתוכננות אל מול התשומות הנדרשות , לא היה ביכולתו לבדוק אם יש הצדקה להיקפים של תקציבי התשומות. משרד מבקר המדינה מעיר גם לרשות החברות הממשלתיות, כי בהיעדר הצגת נתוני התפוקות המתוכננות לצד התשומות, כאמור, נפגמה יכולתה לעקוב אחר פעילותה השוטפת של חח"י ומהלך עסקיה, כנדרש בחוק החברות הממשלתיות. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת חח"י כי היא אמנם הציגה לדירקטוריון לוחות זמנים ויעדי פעילות ותפוקות של חטיבותיה השונות במסגרת תכניות העבודה השנתיות וכן את התקציבים והתשומות הנדרשות, אולם היא לא הציגה לו מסמך אחוד וכולל המציג את הקשר בין היקפי התשומות המתוכננות לבין התפוקות המתוכננות למימוש באותה שנה בכל אחת מחטיבותיה - כדי שתקני כוח אדם י שקפו יעילות מיטבית. משרד מבקר המדינה גם מעיר לדירקטוריון על שאישר את התקציבים בלי לדרוש מי דע זה. | לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה שהשרים דאז ישקלו לשתף בצוות ההיגוי גורמים המשקפים דעות ואינטרסים של מגזרים שונים, כגון נציגים של צרכני החשמל, ולא רק את נציגי הממשלה הפועלים מצד אחד כמאסדרים בתחומים שונים ומצד אחר כבעלים של חח"י. | 615 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . התקשרויות עם יועצים ונותני שירותים - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ארבע הוועדות שנבדקו אינן עוקבות אחר מועדי הסיום של ההתקשרויות עם היועצים , אלא מסתמכות על ערנות האגפים המקצועיים (ראו להלן בפרק "פטור ממכרז - התקשרויות המשך"). לדעת משרד מבקר המדינה, על ועדות המכרזים למלא את חובתן על פי התקנות והוראות תכ"ם ולעקוב אחר מועדי הסיום של ההתקשרויות כאמור, על מנת שיוכלו להתריע על כך לפני האגפים המקצועיים ולאפשר להם להיערך למכרז חדש או להחליט על המשך ההתקשרות בפטור ממכרז , על פי האפשרות שנקבעה לכך בחוזה. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת, ינואר 2015, לא הועברה אחריות פעילות ועדת המכרזים לתנועה לוועדת המכרזים המשרדית, למרות החלטת המנכ"ל. כמו כן, לא נע שה שינוי במערך ועדות המכרזים, בניגוד להחלט ת המנכ"ל ובניגוד להודעתו לנציבות ש ירות המדינה עוד באוקטובר 2012. בביקורת התברר כי מסמכי המכרזים אינם מרוכזים, אלא פזורים במזכירויות של הוועדות או ביחידות עצמן , וכי כדי לאתרם נדרש ת מעובדי המשרד עבודה הגוזלת זמן רב. נמצא כי ועדת תשתיות ותח"ץ לא ניהל ה תיקי מכרזים, וממילא לא שמרה .בהם באופן מרוכז את המסמכי ם הקשורים למכרזים, כגון המסמכים שבהם .מפורטים המכרזים שפורסמו; הפרוטוקולים של ישיבות ועדות המכרזים .שבהן נדונו המכרזים השונים; מסמכי אפיון ההתקשרות; המסמכים שבהם .מצוינות ההחלטות שהתקבלו לגבי המכרזים; המסמכים שבהם מפורטים .השינויים שבוצעו במכרזים; והמסמכים לגבי ההצעות שהתקבלו. עוד הועלה כי משרד התחבורה לא הקים מערכת לניהול ההתקשרויות ולריכוז .המידע הנוגע למכרזים, ובכלל זה מידע לגבי ההיקף הכספי המשוער של .המכרזים, ההצעות שהתקבלו, שמות הזוכים, סכומי ההתקשרות עמם .ועמידתם בתנאי ההתקשרות בהיבטים שונים . מערכת כזאת הייתה יכולה לתת .למקבלי ההחלטות תמונת מצב מהימנה לגבי רמת הביצוע של הפרויקט ים, .ובכך לסייע להם בפיקוח על יישום תנאי ההתקשרות שנקבעו במכרזים . הביקורת העלתה כי מזכירת ועדת היועצים, ועדת ענ"א וועדת המכרזים המרכזית לא הכינה בסוף כל שנת עבודה דוחות סיכום כאמור , כנדרש בנוהל. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח ההיקפים הכספיים המשמעותיים של התקשרויות המשרד וחשיבות הפיקוח הנאות עליהן, על משרד התחבורה לפעול להקמת מערכת כזאת. | נמצא כי המשרד לא הקים מאגר ספקים כנדרש בתקנות ובהוראות תכ"ם, וממילא לא מינה מנהל מאגר, אף שהוא מתקשר עם יועצים, חברות ייעוץ וספקים רבים בסכומים ניכרים. כמו כן, למשרד לא היתה רשימה מרוכזת של היועצים ושל חברות הייעוץ שהוא העסיק, של התשלומים ששולמו לכל יועץ ושל שמות העובדים שהעסיקה כל חברת ייעוץ. נוסף על כך, המשרד לא בצע מעקב מסודר כדי לוודא שחברת ייעוץ שהוא התקשר עמה או עובדים מטעמה לא נמצאו בניגוד עניינים עקב ההתקשרות. | 616 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . הסדרת הפעילות בענף המוניות והפיקוח עליה משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי עליו לשפר במידה ניכרת את מערך הבקרה על מפעילי המוניות המיוחדות, על מ נת לשפר את איכות השירות לציבור. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי על משרד התחבורה ליזום חקיקה ראשית אשר תסדיר את סמכויות החקירה שלו. כמו כן, מן הראוי שמשרד התחבורה ייזום שינוי חקיקה שיאפשר אכיפה מינהלית על מפעילי המוניות המיוחדות. משרד מבקר המדינה מעיר כי תשובה זו של משרד התחבורה מלמדת ביתר שאת על הצורך להסדיר בהקדם את הפעילות בענף המוניות, כדי להבטיח שהיא מתבצעת על פי החוק. משרד מבקר המדינה מעיר כי משרד התחבורה אינו אוכף כראוי את העמידה בתנאי הרישיון להפעלת קו שירות, וכי המפקח אינו משתמש בסמכותו לשלול רישיון זה - ובשל כל אלה תאגידי מוניות אשר אינם עומדים בתנאי הרישיון ממשיכים להפעיל מוניות בקווי שירות. אי-אכיפת העמידה בתנאי הרישיון לנסיעת שירות מאפשרת קיום תחבורה ציבורית "פירטית", אשר גורמ ת למשק בזבוז רב, משום שהיא מתחרה בתחבורה הציבורית המסובסדת . לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התחבורה לשקול לנקוט צעדים נגד מפרי החוק, עד כדי ביטול הרישיון שלהם לנסיעת שירות, על פי חומרת ההפרה של הרישיון. לדעת משרד מבקר המדינה, לא תקין שמשרד התחבורה ישלים עם הפרות חוזרות ונשנות של תנאי הרישיון. משרד מבקר המדינה מוסיף כי תשובתו של משרד התחבורה מלמדת ביתר שאת על הצורך בקידום רפורמה בענף המוניות ובהסדרה מחדש של הפעילות בו בהקדם. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי הערבות נועדה להבטיח כי הנהג ותאגיד מוניות השירות יקיימו את תנאי הרישיון להפעלת קו שירות. חילוט הערבות בלי לדרוש ערבות חדשה עלול ליצור מצב שבו בעלי רישיון להפעלת קו שירות ולהפעלת מונית שירות ממשיכים לפעול עד למועד חידוש הרישיון, בלי שיש בידי משרד התחבורה בטוחה לקיום התחייבויותיהם. על משרד התחבורה לקבוע הסדר שלם יותר לגבי הפקדת ערבות חדשה במקום הערבות שחולטה, כתנאי להמשך ההחזקה ברישיון. משרד מבקר המדינה העלה כי מיולי 2012 ועדמאי 2013 לא טיפל משרד התחבורה כלל בתלונות שעניינן המוניות המיוחדות, אלא הפנה אותן למשטרת ישראל. משרד מבקר המדינה העלה שעד למועד סיום הביקורת, דצמבר 2014 , לא הכין משרד התחבורה תכנית כוללת לבחינת הסדרי התחבורה הציבורית ולבחינת נושא הרי שיונות להפעלת קווי השירות, לפי מכלול הצרכים התחבורתיים. זאת, על אף השינויים שחלו בהסדרי התנועה, אף שתוקפם של הרישיונות האמורים צפוי לפוג בסוף שנת 2015 , ואף שכאמור, לדעת סגנית היועצת המשפטית של משרד התחבורה, יש קושי לבצע בחוק תיקון נוסף. | משרד מבקר המדינה מצא כי בשנים האחרונות תאגידי מוניות רבים חורגים באופן קבוע מהמסלולים של קווי השירות שנקבעו להן ברישיון ההפעלה (ראו פירוט ל הלן). עקב כך עלה נפח הפעילות של מוניות השירות באזורים מסוימים, והן הפכו להיות תחרותי ות לתחבורה הציבורית במקום להיות משלימות לה. כפועל יוצא, הדבר עשוי להשפיע על גובה הסובסידיות שהמדינה משלמת למפעילי התחבורה הציבורית האחרים. | 617 |
משרד האוצר . קרנות ההשתלמות הממשלתיות מתברר כי אגף שוק ההון אינו משתמש במערכת מידע ייעודית לניהול הביקורות שהוא מבצע ובכללן הביקורות בקרנות הממשלתיות. ניהול הביקורות בלי להסתייע במערכת מידע כאמור מקשה על האגף לראות תמונה כוללת ואמינה של הנעשה בקרנות, ואף יוצר מצב שבו עובדי האגף הנוכחיים מתקשים לדעת במדויק ובפרק זמן סביר אילו ביקורות נעשו בעבר ובאילו קרנות , והיכן מתויקות כלל התכתובות הקשורות לביקורות אלו. לדעת משרד מבקר המדינה נוכח החשיבות הרבה שיש למערכת מידע ייעודית לייעול עבודת הביקורת וליישום מהיר ומיטבי של המלצותיה, על אגף שוק ההון לבחון רכישה או פיתוח והטמעה של מערכת כאמור בהקדם. מוצע כי הרשות תבחן את האפשרויות לייעל את תפקוד הקרנות, בין היתר על ידי איחודן של כמה קרנות קטנות, או לחלופין - מיזוגן לאחת או יותר מהקרנות הגדולות. מהלך זה יכול לחסוך בעלויות כפולות הנובעות מפיצול של מנגנוני המטה, היועצים והדירקטוריונים כפי שקיים כיום, ואף לתרום להורדה של העלויות המשולמות לנותני שירותים חיצוניים, בזכות היתרון לגודל. איחוד קרנות עשוי גם להביא לחיזוק הקרן מבחינת סכומי הכסף המנוהלים בה והמשמעויות הנגזרות מכך לעניין יכולתה לעמוד בעלויות האסדרה. לדעת משרד מבקר המדינה, התפיסה ולפיה ההשפעה הנמוכה על דמי הניהול הופכת, כביכול, את הנושא לזניח אינה ראויה כשמדובר בכספי ציבור החוסכים. כשהנתונים מצביעים על חשש להסטת שכר שממנה נהנה נושא משרה, על המאסדר לבחון את הסוגיה ולא להתעלם ממנה. נו כח עיתויה של ההפרשה שבוצעה - בסמוך למינויה של מנכ"לית קרן המח"ר ולאחר שנים רבות בתפקידה כמנכ"לית קופת הגמל של המח"ר - ראוי היה שהנושא ייבדק על ידי אגף שוק ההון. לדעת משרד מבקר המדינה, על אגף שוק ההון לפעול בהקדם לתיקון התקנות האמורות באופן שיבהיר מה הם המקרים של כהונות מקבילות העולים לכדי ניגוד עניינים. לדעת משרד מבקר המדינה, ריכוזם של תחומי פעילות חשובים בידי נותני שירותים חיצוניים לקרנות הוא פוטנציאל לסיכון. מצב זה חושף את הקרנות לסיכון ריכוזיות (תלות בספק) ולסיכון של אבדן ידע. על אגף שוק ההון לתת את דעתו על כך, בין השאר נוכח העובדה כי בביקורות שעשה נמצא כי לא מתקיים פיקוח נאות על ספקים חיצוניים אלו. | לדעת משרד מבקר המדינה, על מנת לייצב את קרן המח"ר ולשמור על יחסי עבודה תקינים וראויים, על הנהלת הקרן לקיים את תנאי ההסדר עם המבקר הפנימי כלשונם. משרד מבקר המדינה מעיר כי חובה על הנהלת הקרן והדירקטוריון שלה להגיב במועד הנדרש לכל הדוחות של המבקר הפנימי. | 618 |
משרד האוצר . הפיקוח והבקרה על הפעילות הכספית במרכזים הרפואיים המשלתיים-הכלליים משרד מבקר המדינה סבור כי ראוי שמנהל הכספים של בית החולים יהיה שותף לקבלת כל החלטה העשויה להשפיע על היקף ההכנסות וההוצאות של בית החולים וישתתף בקביעות בפורום מקבלי ההחלטות במרכז הרפואי. מעצם היותו של מנהל הכספים מטעם המדינה חבר בפורום זה, גם אם דעותיו אינן מתקבלות על דעת מנהל בית החולים, הרי הוא משמש מפקח על פעולותיו של המנהל ויכול ל בקר את ההחלטות שהוא מקבל . לפיכך , ראוי שמשרד הבריאות, החשכ"ל ונש"ם יקבעו ויאכפו הוראה משותפת לעניין חברות מנהל הכספים בפורום ההנהלה. הביקורת העלתה, כי על אף ההיקף הכספי הניכר שנקבע בהסכם - למעלה מ- 20 מיליון ש"ח בשנה למשך שלוש שנים- חתמו על ההסכם גורמים שאינם מורשים לעשות זאת על פי החוק. משרד מבקר המדינה מעיר כי גם במקרים שבהם חלים עיכובים בי ורוקרטיים או נבצר ממורשי החתימה שהוסמכו לכך על פי החוק לחתום על הסכמים, אין הדבר מאפשר למי שאינו מוסמך על פי החוק להתחייב בשם המדינה ולחתום על הסכמים כאמור. לדעת משרד מבקר המדינה , קיים קושי בכך שעובד שאינו עובד המדינה ואינו כפוף לפיקוח החשכ"ל יהיה בעל סמכות לנהל את תקציבי בתי החולים הממשלתיים המתוקצבים על ידי המדינה. מהאמור לעיל עולה כי מבנה הניהול הנוכחי, שבו קיימת הפרדה בין בתי החולים לתאגידים, מעורר קשיים. לפיכך, על משרד האוצר ומשרד הבריאות לבחון את האפשרות לביטול ההפרדה הקיימת היום בתקנות התאגידים בין הגורם המפקח על הפעילות הכספית בתאגידי הבריאות ובין הגורם המפקח על פעילות זו בבתי החולים. לדעת משרד מבקר המדינה, על נש "ם, משרד האוצר ומשרד הבריאות לבחון את הצורך למנות מנהל כספים אחד שיהיה אחראי לפעילות העסקית והפיננסית של המרכז הרפואי כולו, בבית החולים ובתאג יד הבריאות, וישמש סמכות עליונה בארגון בנושא כלכלה וכספים על כל ההקשרים שלהם, תוך שמירה על האינטרסים והנכסים של המדינה21 . מנהל כספים כאמור יוכל לשלב כראוי בין הצורך לעמוד במטלות ובשירות הנדרש במערך המרכז הרפואי תוך גיוס מקורות חוץ-תקציביים מחד גיסא ובין הצור ך לעמוד במגבלות התקציב והכללים החלים עליו על פי חוק, מאידך גיסא. משרד מבקר המדינה מעיר כי מעבר לחריגה מסמכות, העברת מידע בדיעבד למי שאמון על הפיקוח והבקרה של המדינה על ביצוע התקציב אינה מאפשרת לשומרי הסף לבצע את תפקידם כראוי ולהתריע בזמן על פעילות כספית שאינה ראויה ואינה עולה בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין. לדעת משרד מבקר המדינה, סמכותם ואחריותם של מנהלי בתי החולים לפע ילותם של בתי החולים צריכה להיעשות בגבולות שקבע המחוקק תוך שיתוף שומרי הסף במידע, ובמועד. בעת מינוי מנהלי כספים שתפקידם לנהל את התקציב שאושר בח וק תקציב המדינה קיימת חשיבות יתרה לכך שחשב המשרד או מי מטעמו יהיה יו"ר ועדת המכרזים לבחירת מנהלי הכספים של בתי החולים. כמו כן על משרד האוצר, על הנהלות בתי החולים ועל נש"ם לקבוע הליך משותף ומסודר גם להחלטה בדבר סיום העסקתו של מנהל הכספים של בית החולים. לדעת משרד מבקר המדינה, עצמאותו ואי -תלותו של מנהל הכספים, המשמש מורשה חתימה, מחייבת הגדרה ברורה בכל המרכזים הרפואיים של כפיפותו המקצועית והמינהלית. | הניהול, הבעלות ומבנה הפעילות של בתי החולים הממשלתיים וכן פעילות המדינה לכיסוי ג ירעונות מצטברים של בתי החולים בסוף כל שנת כספים מדגישים את הצורך במנגנון שבאמצעותו יוכלו משרד האוצר ומשרד הבריאות לבקר את הפעילות הכספית של המרכזים הרפואיים ולפקח עליה , תוך מתן מרחב פעולה ניהולי להנהלות מרכזים אלו . הסוגיות המועלות בד וח מייצגות את הבעייתיות בפיקוח ובבקרה של המדינה על ביצוע התקציב וניהול מערך הכספים במרכזים הרפואיים, לרבות בבתי החולים . על הממשלה להחליט אחת ולתמיד האם בתי החולים צריכים להתנהל באופן אוטונומי כתאגידים נפרדים ואז לשנות את צורת ההתאגדות שלהם, או כמפעלים עסקי ים על כל המשתמע ממצב זה בכל הנוגע לסדרי הניהול והפיקוח הכספי עליהם. זה שנים ארוכות קיימת מחלוקת בין משרד הבריאות ומשרד האוצר ובין בתי החולים הממשלתיים על דרכי הניהול, הפיקוח והבקרה שלהם, ללא הכרעה. מצב זה פוגע בניהול התקין של בתי החולים ובהתייעלות הנדרשת מהם. מצב זה נובע בין היתר, מחוסר מימוש של החלטות ממשלה והמלצות של ועדות שטיפלו במשך השנים בתפקודה וביעילותה של מערכת הבריאות, והשינויים המבניים הנדרשים בה, ובין היתר בדבר תאגוד בתי החולים הממשלתיים. לדעת משרד מבקר המדינה, הגיעה העת להכריע בסוגיה זו: אם המדינה תרצה לתת יותר עצמאות וגמישות ניהולית לבתי החולים, עליה לשנות את צורת ההתאגדות שלהם ולשנות בהתאם לזאת את ההוראות החלות עליהם; ואם המדינה מעוניינת לנהל פיקוח ובקרה צמודים על מערכי הכספים של המרכזים הרפואיים, עליה להבהיר זאת חד- משמעית ולאכוף את סמכויותיה, תוך מינוי של מנהל כספים אחד בכל מרכז רפואי, שישמור על האינטרסים והנכסים של המדינה בראייה כוללת. | 619 |
משרד האוצר . אישור הסכמי פשרה בדרישות ובהליכים משפטיים - משרד האוצר על אף תשובות חלק מהמשרדים כי הם מקיימים את ההוראות בעניין אישור הסכמי הפשרה, הרי שבדיקת האישורים מעלה כי ברבים מהמקרים לא קוימו הוראת התכ"ם והנחיית היועמ"ש. לדעת משרד מבקר המדינה, מפאת גובה הסכומים והחשיבות בשמירה על הקופה הציבורית, על משרדי הממשלה להקפיד על יישום הוראת התכ"ם והנחיות היועמ"ש בעניין פשרות ודרישות. עליהם להקפיד על קבלת כל האישורים הנדרשים, לרבות אישור בכתב של נציג הפרקליטות, כהגדרתו בהוראת התכ"ם, ועל שמירת האסמכתאות לכל האישורים באופן מרוכז. נמצא כי הן בהנחיות היועמ"ש והן בהוראת התכ"ם אין כל הכוונה, ולו כללית, של מי מהגורמים המ עורבים באישור הסכמי הפשרה, בדבר השיקולים שיש להביא בחשבון באישור ההסכמים. בכל משרדי הממשלה שנבחנו נמצא כי היועצים המשפטיים והחשבים לא עשו כל שימוש בהערכת הסיכון למדינה ובאומדנים למחויבותה, כפי שהועברו בסוף כל שנה על ידי הפרקליטים המטפלים בהליכים המשפטיים, לשם בחינת סב ירות הפשרה המומלצת בתיקים. לדעת משרד מבקר המדינה על היועמ"ש ועל החשבת הכללית לקבוע בהנחיותיהם במפורש את החובה לקבל את אישור נש"ם להסכמי הפשרה שבתחום אחריותה, ולתעד אישורים אלו. המצבים המיוחדים שעשויים להתעורר במקרים אלו, כגון במקרה שרק באחד המשרדים קיימת התנגדות לאישור הסכם הפשרה או במקרה שאופן חלוקת תשלום סכום הפשרה בין המשרדים טרם נקבע, ולכן הסמכות הנדרשת לאישור בכל משרד אינה ברורה. לדעת משרד מבקר המדינה, מתשובתה של המשנה לעניינים אזרחיים עולה דווקא כי על אף השונות הרבה הקיימת בין העניינים המוסדרים בהסכמי פשרה, ניתן להצביע על השיקולים שראויים להישקל. כדי להגביר א ת מידת המעורבות של כלל הגורמים המוסמכים לאשר הסכמי פשרה, יש מקום להתוות, ולו באופן כללי, את השיקולים שעל כל אחד מהגורמים המוסמכים לשקול, כגון הסיכונים המשפטיים וההיבטים התקציביים, מאזן הסיכון והסיכוי, החשש מיצירת תקדים, היבטים בין-משרדיים ועוד. לדעת משרד מבקר המדינה, על היועמ"ש ועל החשבת הכללית לבחון את הטעמים לדרישה לאישור "נציג הפרקליטות" לפשרה, ולשקול באילו מקרים יש לקבל את אישורו ובאילו מקרים ניתן להסתפק באישור הפרקליט המטפל בתיק. כל עוד עומדות הוראות אלו בתוקפן, על חשבי משרדי הממשלה ועל היועצים המשפטיים במשרדים להקפיד כי אישורם יינתן על בסיס אישור בכתב של הגורם המוגדר כ"נציג הפרקליטות", וכן עליהם לדאוג לשמירת האסמכתאות לכך. | לדעת משרד מבקר המדינה, בחינת האומדנים לקביעת ההפרשות וההת חייבויות התלויות עקב תביעות משפטיות, בהשוואה לנימוקי ההמלצה לפשרה, ובשים לב לנתונים שעשויים להשתנות בחלוף הזמן, עשויה לסייע ליועצים המשפטיים ולחשבי המשרדים בקבלת ההחלטה בדבר אישור הפשרה. | 620 |
משרד האוצר . הפיקוח על מתן אשראי למשקי בית ועל נותני שירותי מטבע מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי הדוח שפרסם האגף הפיננסי בבנק ישראל אמנם מציג ניתוח של חובות משקי הבית לפי עשירוני הכנסה - לרבות חישוב יחס שיעור ההחזר מההכנסה הפנויה של משקי הבית בעשירונים השונים וניתוח סיכון הלווים בתרחישים שונים - אולם הניתוח מתבסס אך ורק על החוב לדיור של משקי הבית (כ- 70% מן החוב), ולא על כל חובותיהם. כלומר, הדוח מציג ניתוח חלקי ואינו מציג ניתוח של כלל הסיכון של משקי הבית. מהאמור לעיל עולה כי הסקירה והניתוח של מגזר משקי הבית שפרסם בנק ישראל בדוח היציבות הפיננסית חלקיים בלבד, ואינם משקפים את התמונה הכוללת של חובות משקי הבית בישראל, את התפתחותם בשנים האחרונות ואת רמת הסיכון של מגזר זה. מתברר כי לבד מנתונים על היקף האשראי למשקי בית מהמערכת הבנקאית, בחלוקה לפי תאגיד בנקאי ולפי ייעוד (דיור או שלא לדיור), אין בבנק ישראל מידע מפורט דיו על האשראי במשק. למשל, אין בידיו נתונים על מטרת האשראי (כגון הלוואות לרכישת כלי רכב או כיסוי משיכת יתר) ונתונים על הריבית הממוצעת. מידע חיוני זה נמצא בידי הבנקים ולבנק ישראל הסמכות לדרוש אותו מהם, אולם אין הוא עושה זאת. לדעת משרד מבקר המדינה, לצורך קבלת תמונה ברורה ומקיפה של חובות מגזר משקי הבית בישראל והסיכונים העלולים להתפתח בגינם ולהשפיע על יציבות המשק, מן הראוי כי בנק ישראל יבצע מיפוי של חובות משקי הבית לפי פילוחים ומאפיינים שונים, ניתוחי רגישויות ומעקב מדויק יותר אחר מגמות, ויבחן את היקף משקי בית הנמצאים במצב של מינוף מסוכן18 . לדעת משרד מבקר המדינה, על בנק ישראל, הלמ"ס ומשרד האוצר לשפר ולהרחיב את בסיס הנתונים שלהם בנוגע לחובות משקי הבית כדי לאפשר מעקב אחר נתונים אלו וניתוחם. מהתרשים עולה כי בשנים 2014 -2011 קטנה יתרת ההפרשות להפסדי אשראי בגין הלוואות שלא לדיור של כלל המערכת הבנקאית; זאת אף שבשנים אלו חל גידול ניכר בהיקף ההלוואות הניתנות למשקי בית. לדעת משרד מבקר המדינה, על בנק ישראל להמשיך ולעקוב אחר נתוני ההפרשות בגין אשראי לאנשים פרטיים שלא לדיור, כדי שההפרשה תהלום את הסיכון הגלום באשראי זה. | נמצא כי משנת 2008 לא קידמו משרד האוצר והלמ"ס את נושא איסוף הנתונים בדבר החיסכון והחובות של משקי הבית, למרות החשיבות שבאיסופם. משרד מבקר המדינה מעיר כי מאז בוצע המבחן המוקדם עברו יותר מעשר שנים, שבהן חלו שינויים בסביבה הטכנולוגית ואולי אף באוריינות הפיננסית של הנסקרים. לכן מן הראוי שהלמ"ס תקדם הכנת תשתית לבניית סקר ייעודי לאיסוף נתונים על חיסכון ועושר (וחובות) של משקי הבית. | 621 |
משרד האוצר . ניהול החוב הממשלתי והתחייבות הממשלה למוסד לביטוח לאומי נמצא כי דברי ההסבר להצעת התקציב הדו -שנתי לשנים 2014 -2013 ולהצעת התקציב לשנת 2015 כוללים אומדן מוטה כלפי מעלה ברוב הנחות החישוב של היקף הסובסידיה השנתית, שמועברת בשנים אלה לקרנות הפנסיה ולחברות הביטוח. אומדן מוטה של הסובסידיה המוצג בדברי ההסבר לתקציב פוגע בשקיפות ובקבלת החלטות של הממשלה וחברי הכנסת ובשקיפות כלפי הציבור. משרד מבקר המדינה שב ומעיר זו הפעם התשיעית מ- 1990 על ליקויים שונים בדברי ההסבר לתקציב המדינה בעניין שיקוף הסובסידיה הגלומה באג"ח מיועדות לקרנות הפנסיה ולחברות הביטוח. יודגש כי גם אם תחליט הממשלה על מתן סובסידיה, השיפורים שנעשו בדברי ההסבר אינם חלופה להרשאה תקציבית מפורשת בתקציב המדינה. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי גם בשיטת החישוב של היחידה לניהול החוב, המבוססת על השוואת מח"מים של אג"ח, חישוב המח"מ של היחידה הטה את חיש וב הסובסידיה כלפי מעלה. זאת בשל שימוש במח"מ נמוך מדי שחושב באמצעות שימוש בתשואה גבוהה מדי להיוון זרמי התשלומים מאיגרת החוב המיועדת. נמצא כי מח"מ של 12 שנה התקבל על ידי היוון אג"ח מסוג ערד לפי תשואה לפדיון בשיעור שבין 0% ל-2% . לעומת זאת, מח"מ של כ-10.5 שנים התקבל מהיוון אג"ח ערד לפי תשואה לפדיון של 6.5% . תשואה כה גבוהה אינה מייצגת את התשואות על איגרת חוב ממשלתית ריאלית בשני העשורים האחרונים. בדיקת משרד מבקר המדינה לשנים 2014 -2002 הראתה כי בכל שנה המח"מ של איגרת חוב מסוג ערד היה גבוה מהמח"מ של איגרת חוב ממשל תית סחירה ריאלית ל -10 שנים61 . לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי גם בשיטת החישוב של אגף החשכ"ל, המחשבת פערי ריביות לפי שוויון במח"מ, תבוצע באמצעות שיעורי התשואה להיוון וחישוב מח"מ הנגזר מהם באופן עקבי. על משרד האוצר לשפר את חישוב אומדן הסובסידיה. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי שר הרווחה ישקול להתקין תקנות, בהסכמת שר האוצר, הקובעות את ההשקעות המותרות למוסד לפי סמכות שני השרים בהתאם לסעיף 34 לחוק. מן הראוי שהמועצה תעדכן את תקנון המועצה משנת 1975 , עדכון שיחייב דיון במועצה או בוועדת הכספים שלה או בשתיהן, ותגיש המלצות לשר במקרים שבהם שונו מאוד תנאי השקעות המוסד130 . נמצא כי משרד האוצר והמוסד לא עדכנו את מנגנון קביעת ריבית השוק על מחצית מהשקעות המוסד בממשלה מאז יישומו לפני יותר משני עשורים. אג"ח מסוג כפיר אינן מונפקות עוד, והשוק המשני לאג"ח ממשלתיות התפתח מאז. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמשרד האוצר והמוסד ישקלו לשנות בהסכמה את מנגנון קביעת ריבית השוק. משרד מבקר המדינה מציין כי פעילות החשכ"לית מהש נים האחרונות להקטנת סיכוני המִחזור בין היתר על ידי הארכת החוב היא חשובה. לדעת משרד מבקר המדינה, בהתאם להמלצות קרן המטבע והבנק העולמי ראוי כי גם בעתיד מנהלי החוב ישקלו להימנע ככלל ממצבים שבהם הטווח הממוצע לפדיון קטן באופן עקבי במשך כמה שנים כפי שאירע משנת 2003 עד 2011 - דבר שהביא לגידול בסיכון המִחזור באותן שנים. ראוי שמנהלי החוב יפעלו - באמצעות כלי הגיוס שבידם - לשמור על טווח ממוצע לפדיון הולם לסיכונים בחוב הממשלתי. ,משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כי ראוי שדרך חישוב הסובסידיה לרבות המתודולוגיה, הנחות החישוב ומגבלות הנתונים, תהיה שקופה יותר עבור מקבלי ההחלטות ו הציבור. לעניין המחסור בנתונים למח"מ האיגרת המדויק, על משרד האוצר לשקול בין היתר להשתמש בנתוני עקום התשואות לפדיון הריאלי של אג"ח ממשלתיות הנאמד על ידי בנק ישראל באמצעות מתודולוגיות שונות שעודכנו מפעם לפעם ופורסמו לציבור בכמה עבודות מקצועיות או לשפר את אמידת התשואה באופן עצמאי. | לא נמצאה עדות להמלצות של מועצת המוסד או של ועדת הכספים של המועצה לשר הרווחה בעת ששונו תנאי השקעות המוסד בשנת 1990 וכן בשנים האחרונות, שבהן ירדה ריבית השוק על מחצית מהשקעות המוסד בממשלה. עוד נמצא כי לא הותקנו תקנות הקובעות את ההשקעות המותרות למוסד, כפי שהיה אפשר לקבוע בהתאם לסעיף 34 .לחוק הביטוח הלאומי המחוקק הטיל על המועצה אחריות מפורשת בחוק בעניין השקעות המוסד. תנאי ההסכם של המו סד עם הממשלה מ - 1980 שונו בשנים 1992 -1990 , ושונו שוב בהחלטת הממשלה מאוגוסט 2008 , אך היא טרם יושמה. כמו כן התשואה על מחצית מהשקעות המוסד פחתה מאוד בשנים האחרונות בעקבות החלטת סגן החשכ"ל ובעקבות הירידה בשיעורי התשואה על אג"ח ממשלתיות סחירות. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הדברים האלה היה על המועצה או על ועדת הכספים שלה לגבש המלצות בעניין תנאי ההשקעות החדשים ולהגישן לאישור שר הרווחה. | 622 |
משרד הכלכלה והתעשייה . ליקויים בפעולות הסיוע ליצואנים - משרד הכלכלה בפברואר 2013 הצביע הצוות הייעודי לקידום היצוא50 בראשות מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה על כך שלרשות היצואן עומדים גופים רבים המציעים מגוון כלי סיוע עבורו , אך לא תמיד יש תיאום ביניהם ולעתים אף יש חפיפה בפעילותם . הצוות המליץ ליצור מנגנוני תיאום בין הגופים והכלים הקיימים. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי עד מועד סיום הביקורת עדיין לא הוקמו מנגנוני תיאום מספקים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הכ לכלה כי עליו לקבוע יעדים לפעילויות המכון ולגזור מהם מדדים ברורים ככל הניתן לבחינת הפעילויות בפועל. על משרדי הכלכלה והאוצר לבחון את האפשרות לפצל את השירותים שמספק המכון, כך שכמה גופים יוכלו להתמודד על מתן השירותים - בין בכלל ובין בחלוקה לפי מדינות או אזורים או לפי תחומי עיסוק - וכן לתמחר את השירותים ולנסות להוזילם, כל זאת בדרך של הליך תחרותי ושוויוני ובלי לפגוע באיכות השירותים הנדרשים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הכלכלה כי בחלוף שמונה שנים מהליך ה-RFI ,שבוצע עליו ל קיים בדיקה נוספת בעניין זה. באשר לטענת משרד הכלכלה כי הפיצול עלול לגרום לפגיעה ביצואנים קטנים, הדבר אינו עולה בקנה אחד עם הליקויים המועלים בדוח זה בפרק על היצואנים הקטנים (ראו להלן). לידי משרד מבקר המדינה לא הובאה אסמכתה ולפיה ההסכמים בין משרד הכלכלה למכון במשך השנים נחתמו רק לאחר בדיקת נספח תכנית העבודה. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שהמדינה מממנת כ - 75% מתקציבו של המכון ותפקי דו של המכון הוא לייצג את כלל היצואנים ומאחר שההכנסה מדמי החבר היא שולית יחסית לתקציבו הכולל של המכון, מן הראוי שהמכון ומשרד הכלכלה יבחנו את נחיצותם של דמי החבר ואת השאלה האם יצואנים אינם חברים במכון בשל קיומם של דמי החבר. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד הכלכלה להסדיר עם המכון את הסוגיה של קבלת שירותים ללא חוזה וללא תמורה כספית; גם יתר משרדי הממשלה המקבלים שירותים מהמכון צריכים להסדיר את קבלת השירותים ממנו, בלי לפגוע בציבור היצואנים. זאת מטעמי יעילות, חיסכון ושקיפות. משרד מבקר המדינה מעיר למכון כי היה עליו לפעול לפי הנוהל ולקיים הליך מכרזי, או, לכל הפחות, לפנות לקבלת הצעות משלושה ספקים. משרד מבקר המדינה מוסיף ומעיר כי המכון לא המציא אסמכתה לכך ששירותיו של היועץ הם ייחודיים או שהוא ספק בלעדי לשירותים אלו, כפי שטען. מכל מקום, לפי הנוהל אין בהכרה בספק כ"ספק חריג" כדי לייתר פנייה לקבלת הצעות נוספות. זאת ועוד, על המכון לקבוע אמות מידה ברורות למקרים שבהם יפעל על פי הוראות החשכ"ל. משפעל המכון על פי הוראות החשכ"ל, היה עליו לשלם ליועץ על פי התעריף הרלוונטי ולא על פי תעריף "יועץ 2." משרד מבקר המדינה מעיר למכון כי מן הראוי שיקבע אינדיקציות נוספות לבדיקת הצלחת פעילויותיו, נוסף על המשוב במתכונתו הנוכחית ופגישת הסיכום. כמו כן, על המכון לרכז רשימה של היצואנים שהשתתפו בכל פעילות (תוך ציון חברותם או אי-חברותם במכון) ולשקול לפרסמה מטעמי שקיפות. | לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הכלכלה לבחון בשיתוף עם המכון את הרכב מועצת המנהלים של המכון, ל רבות את מספר נציגי הממשלה ואת הצורך בנציגות של משרד החוץ גם במועצת המנהלים. מן הראוי כי למדינה תהיה נציגות גדולה יותר בגוף שהיא מממנת את רוב תקציבו. | 623 |
משרד הכלכלה והתעשייה . הטיפול בעסקים קטנים ובינוניים לדעת משרד מבקר המדינה, על הסוכנות, בשיתוף משרד הכלכלה, לבחון האם שיעורי הערבויות הנדרשים במכרזים הם אכן חסם לעסקים קטנים ובינוניים ולפעול לצמצום חסם זה ככל שניתן. לדעת משרד מבקר המדינה , על הסוכנות לרכז מידע בדבר עיכובים בתשלומים מגופים ממשלתיים לעסקים קטנים ובינוניים, בין היתר באמצעות עידוד העסקים שאינם מקבלים תשלום מגוף ציבורי בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם לפנות אליה. המידע יסייע לסוכנות לזהות גופים שבאופן שיטתי אינם משלמים לעסקים קטנים ובינוניים בזמן ולפנות למאסדר שלהם כדי לנסות למצוא פתרון. לדעת משרד מבקר המדינה , על משרד הכלכלה, בשיתוף משרד האוצר וכל הגורמים הנוגעים בדבר, להמשיך ולפעול כדי להביא לגיבוש הצעת חוק שתאפשר לקדם את מגזר ה עסקים הקטנים והבינוניים ולסייע להם כפי שנקבע בהחלטת הממשלה מ- 2011. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח התמשכות הטיפול בנושאים הנוגעים לתגמול בעלי עסקים קטנים המשרתים במילואים, והיות וקיימת הסכמה כללית מצד הגורמים הרלוונטיים שההסדר הקיים טעון תיקון, מן הראוי שמשרד הביטחון, המוסד לביטוח לאומי, משרד האוצר והסוכנות יפעלו ב משותף כדי למצוא פתרון ולאתר מקורות מימון כדי לסייע למגזר זה. ממצאי דוח זה והדוחות הקודמים של משרד מבקר המדינה בעניין הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים מצביעים על כך שהממשלה אינה מייחדת לתחום זה את תשומת הלב הראויה ואינה עושה די לקידום העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. מגזר העסקים הקטנים והבינוניים בישראל הוא אחד הקטרים לצמיחה ונודעת לו חשיבות גדולה במיוחד לפיתוח יישובי הפריפריה ולקידום אוכלוסיותיהם, ועל כן יש לתת לנושא קידום העסקים הקטנים והבינוניים את העדיפות הראויה לו. .לעסקים קטנים ובינוניים יש חשיבות רבה בהתפתחותן הכלכלית של מדינות. בשנת 2013 היו העסקים הקטנים והבינוניים כ - 99% מכלל העסקים בישראל. מאז הקמתה בשנת 2009 פיתחה הסוכנות כלי סיוע חדשים, שיפרה את אמצעי התמיכה הקיימים, ויזמה פעילויות שנועדו לסייע לעסקים קטנים ובינוניים. עם זאת, מהדוח עולה כי עדיין קיימים תחומים שבהם יש צורך לייעל ולשפר את הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים: להסיר חסמים המקשים עליהם את ההשתתפות במכרזי רכש של גופים ציבוריים; לקדם את תהליך החקיקה של החוק המקנה סמכויות לסוכנות; להסדיר את התגמול לבעלי עסקים המשרתים במילואים; לשפר, בשיתוף החשכ"ל, את אופן הפעלת קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, ולסייע לעסקים קטנים ובינוניים להיערך כראוי למצבי חירום, לאסונות ולמשברים. לדעת משרד מבקר המדינה יש מקום שהסוכנות ומשרד הכלכלה יפעלו בתיאום עם רח"ל ורשויות נוספות האחראיות לחירום, בין היתר לבחון גיבוש מדיניות כוללת לטיפול בעסקים קטנים ובינוניים בשעת חירום והנחי ות היערכות למצבי חירום עבור עסקים קטנים ובינוניים וכן לבחון פיתוח כלי סיוע לשיקום עסקים אלה עם סיומו של מצב החירום. כמו כן על הסוכנות לרכז את המידע המקצועי הרלוונטי באתר האינטרנט שלה. | לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שבכ-7% מ- 20,000 ,ההלוואות שנתנה הקרן בשווי של יותר מ -200 מיליון ש"ח, חולטו ערבויות המדינה או נפתחו הליכי חילוט, על החשכ"ל והסוכנות להדק את הפיקוח על הלווים. עליהם לפעול להתאמת המערכת הממוחשבת הקיימת, לרכז את המידע העסקי על עסקים המקבלים הלוואות מהקרן, וכן לשקול את האפשרות של התחברות לשירות של חברת מידע לאחר בחינת העלות מול התועלת. | 624 |
משרד התרבות והספורט . מניעת אלימות בספורט ואולם המשרד לא דן בהמלצות המרכז לאתיקה להטמעת הקוד, ולא קבע מתווה חלופי לנושא כדי להבטיח את יישומו בכלל גופי הספורט באופן שיטתי ולאורך זמן. מהנתונים עולה שבעונה 2014 -2013 חלה עלייה תלולה בשיעור העברות של בעלי עניין בהשוואה לשתי העונות הקודמות עד כדי כך ששיעור זה הוכפל והגיע לכ- 73% . זוהי עליה ניכרת ביותר המחייבת נקיטת פעולות הסברה יזומות להטמעה של התנהגות נאותה בקרב בעלי עניין וכן פעולות הרתעה מפני התנהגות אלימה. אחת הדרכים לכך היא גיבוש, הסדרה והטמעה של כללי אתיקה לבעלי עניין. ואולם משרד התרבות והספורט, המועצה, ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל לא המליצו על קביעת סטנדרטים בסיסיים מוסכמים לתנאים במגרשי ספורט בליגות החובבים. ואולם, למעט הדרישה מגוף המבקש תמיכה לשלב את הקוד האתי בתקנון היסוד שלו ופעולות למניעת חשש להימצאות בניגוד עניינים של חברי ההנהלה בגופי הספורט- המשרד לא עמד על כך שגופי הספורט ידווחו לו על פעולות התאמה והטמעה בהתאם לפנייתו מיולי 2013 , ולא יזם פעולות מעקב נוספות בנושא, ואף אין ברשותו נתונים על טיב ההתאמה של הקודים האתיים, לרבות הוראות הטמעה, אופן הטמעתם והפרות של כלליהם. ואולם המשרד, המועצה, ה התאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל לא גיבשו תכנית פעולה מקיפה לטיפוח האוהדים. יזמות אחדות שנקטו גורמים שונים באופן פרטני, לעתים בסיוע של המשרד, דוגמת המודל למניעת אלימות במגרשי כדורגל של המשרד לבט"פ, הופסקו. בנסיבות אלה לא ניתן מענה לצורך בקירוב האוהדים. להלן פירוט: שיפור הקשר עם אוהדים ומיסודו בדרכים שונות תורמים לשמירה על הסדר במגרש ולהפחתת האלימות, ובה בעת מעצימים את הקבוצה ואת הפן התרבותי והמהנה של האירוע כולו. אף כי הגופים הנוגעים בדבר, ובראשם ההתאחדות לכדורגל איגוד הכדורסל וכן המשרד, כגוף המתכלל, למדו את הנושא והכירו זה מכבר בחשיבותו, הם לא גיבשו שום כלי או מודל שיחייב את כל הקבוצות המקצועניות שיש להן קהל אוהדים גדול, והם אינם משתפים פעולה לקדם מהלכים בנושא. ראוי שגופים אלה יבחרו בהקדם את דפוס הפעולה המחייב ויפעלו להטמעתו בקרב האיגודים והקבוצות בתיאום עם ארגוני האוהדים. ואולם, המשרד לא הוביל ולא תיכלל עם המשטרה, הפרקליטות ומשרד המשפטים, ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל, עבודת מטה לקידום המתווה שהציע היועמ"ש לממשלה להתמודדות עם גילוי הגזענות לרבות הוספת אמצעים משמעתיים על ביטויי גזענות במצבי קיצון במהלך משחק בהתאם לסיכום של היועמ"ש לממשלה (ראו להלן). | הביקורת העלתה שלרשות משרד התרבות והספורט או לרשות גוף שלטוני אחר אין מאגר נתונים של כלל אירועי האלימות וביטויי הגזענות בספורט. לפיכך אין הם יכולים לקבל תמונת מצב מלאה ומעודכנת על סוגי האירועים והעברות, דרגת חומרתם, מקומם על פי הליגות וענפי הספורט, ובכך נפגעת יכולתם לקבל החלטות מושכלות ולהפיק לקחים אופרטיביים. המועצה למניעת אלימות קיבלה נתונים של דוח ההגינות של הקרן ודנה בהם, וביוני 2014 אף יזמה, לראשונה, איסוף נתונים על א ירועים מהגופים שיש להם מידע חלקי בנושא - המשטרה, התאחדות הכדורגל ואיגוד הכדורסל והקרן. ואולם התהליך היה חד -פעמי, ומאז לא המשיכה באיסוף הנתונים באותה מתכונת או במתכונת אחרת. | 625 |
התעשייה האוירית לישראל בע_מ מהאמור לעיל עולה, כי הסכם שירותי הייעוץ, שהעניק לחברה ה', בין היתר, "דמי הצלחה" בסך 750,000 דולר, נחתם בתע"א כחמישה חודשים וחצי לפחות לאחר תחילת העסקתה של חברה ה' כיועצת בתע"א19 , וכחודש לאחר שהתקיים התנאי, שבגינה קיבלה את "דמי ההצלחה" האמורים. יצוין בהקשר זה, כי גם הגורמים הרלוונטיים בהנהלת התע"א אישרו את ההתקשרות עם חברה ה' בפברואר 2013 , כחמישה חודשים לאחר שחברה ה' החלה את פעילותה בתע"א, וכשבועיים לאחר שהתקיים התנאי שזיכה את חברה ה' ב"דמי ההצלחה". משרד מבקר המדינה מעיר, כי העסקת חברת ייעוץ ואסטרטגיה ללא אישור הגורמים הרלוונטיים בהנהלת התע"א וללא הסכם ייעוץ תקף איתה, נעשתה שלא על פי כללי מינהל תקין. משרד מבקר המדינה מעיר, כי העסקת חברה ה' במשך כחמישה חודשים ללא חתימה על הסכם התקשרות איתה, אינה תקינה, וחשפה את התע"א לסיכונים שההסכם נועד למנוע. אשר לגורמים הרלוונטיים, הם אישרו את ההתקשרות עם החברה, וזאת אכן בדיעבד. בביקורת עלה, כי בארבעה הסכמי ייעוץ שחתמה התע"א עם שני יועצים בכירים ביותר בשנים 2012 -2008 בהיקף כספי של כ-1.9 מיליון ש"ח, הם לא נדרשו לדווח על פעילותם. במסמכי התע"א לא נמצאו אמות מידה הקובעות באילו נסיבות נדרשת התע"א לציין בהסכמי ההעסקה את חובת יועצי השיווק לדווח על פעילותם, ובאילו לא. תיעוד מפורט של פעילות היועצים הכרחי לצורך בחינת תוצרי עבודתם על ידי הגורמים האחראים עליהם בתע"א ולצורך הערכת תרומתם לחברה, לרבות לקראת ההחלטה בנוגע להמשך הע סקתם בחברה; ללא תיעוד נפגמת יכולת המעקב והבקרה של התע"א על פעילותם. הדבר נדרש נוכח חשיבות המידע לתע"א ונוכח הצורך בשמירה על הזיכרון הארגוני שבהקשר זה, וכדי לאפשר שקיפות ובקרה בנוגע לפעילות היועצים. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח זאת, ובהתחשב בכך שמדובר ביועצי ם ייחודיים, המקבלים שכר ייעוץ של מאות אלפי ש"ח בשנה, על התע"א לפעול להכללת חובת דיווח מפורט על פעילות היועצים בכל הסכמי ההתקשרות אתם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי חתימה על הסכמי ההעסקה רק לאחר תחילת עבודת היועצים כמתואר לעיל, חושפת את התע"א לסיכונים הנוגעים לקיום יחסי עבודה בינה לבין היועצים, וכן לסיכונים נוספים, כגון אפשרות של זליגת מידע מהתע"א על ידי היועצים לגורמים חיצוניים. מדובר בהתנהלות שאינה תואמת את כללי המינהל התקין. נוכח הליקויים שלעיל, הנוגעים למועדי החתימה על הסכמי ההעסקה, מעיר משרד מבקר המדינה, כי על התע"א להקפיד הקפדה יתרה על חתימה על הסכמי ההתקשרות עם יועצים לפני תחילת העסקתם. בהסכם מיוני 2009 עם חברה ב' סיכמה התע"א על תשלום "דמי הצלחה" לחברה כסכום קבוע. כתוצאה מכך נוצר מצב, שסכום "דמי ההצלחה" שישולם לחברה ב' אינו תלוי בהישג שיושג עבור התע"א. בפועל, שילמה התע"א לחברה ב' "דמי הצלחה" בשיעור העולה משמעותית, פי שניים ויותר, על השיעור אותו הציגה לגורמים הרלוונטיים בהנהלה ולמשרד הביטחון; זאת בלי שהוצגו למשרד הביטחון נתונים מעודכנים ובלי שהם אושרו על ידי הגורמים הרלוונטיים בתע"א. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את תשלום התע"א של "דמי הצלחה" לחברה ב' בשיעור החורג משמעותית מהשיעור שהוצג למשרד הביטחון וללא אישור של הגורמים הרלוונטיים בתע"א. בהקשר זה יצוין, כי בביקורת לא נמצאו סימוכין לכך שגורמים בתע"א הממונים על היועצים, וכן גורמים האחראים לאישור החשבונית, יזמו ופנו ליועצים בדרישה לקבל את דוחות הפעילות, שהיועצים היו אמורים להגיש כמתחייב על פי הסכמי הייעוץ. הגשת דוחות פעילות תקופתיים אמורה לאפשר לתע"א לקיים פיקוח ובקרה אחר פעילותם של יועצי השיווק והאסטרטגיה, ולוודא את תפוקתם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי ללא הדיווחים אין באפשרות התע"א לעשות זאת כהלכה. יתר על כן, הדבר אף נדרש לצורכי שקיפות, וכדי לבחון אם פעילות היועצים תואמת את המצופה מהם, ואת השכר המשולם להם. נוכח זאת, לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת התע"א לוודא שהיועצים מגישים דוחות פעילות מפורטים מדי חודש בחודשו, ולהתנות את התשלומים בהגשת הדוחות, כפי שנקבע בהסכמי ההתקשרות עמם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במצב שבו התע"א לא קבעה אמות מידה לעניין קביעת גובה שכר ייעוץ המשולם ליועצים, נקבע שכרם בהתאם לשיקול דעתם של גורמים בתע"א, במסגרת משא ומתן שהם מנהלים עם היועצים. ראוי אפוא, שהתע"א תבחן את סוגיית קביעת גובה שכר הייעוץ, ותקבע קווים מנחים ואמות מידה בעניין. כן ראוי, כי רשות החברות תיתן גם היא את דעתה בעניין. | בביקורת עלה, כי בתקופה האמורה, ב -23 התקשרויות שנבדקו , להארכת תקופת הייעוץ עם 12 יועצי שיווק ואסטרטגיה, המשיכה התע"א להעסיק את היועצים לפני שחתמה איתם על הסכמי ההארכה. ההסכמים בהתקשרויות אלו נחתמו בדיעבד. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בדומה לאי-חתימה במועד על הסכמי התקשרות עם היועצים כמפורט לעיל, גם אי-חתימה במועד על הסכמי הארכת תוקפם של ההסכמים הקיימים חושפת את התע"א למגוון של סיכונים, לרבות אלה הנוגעים לקיום יחסי עבודה בין החברה לבין היועצים. | 626 |
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . התמודדות הממשלה עם הריכוזיות במשק לדעת משרד מבקר המדינה, לאור החשיבות הרבה שרואה ועדת המחירים בשיתוף פעולה עם מאסדרים נוספים, בין היתר בשל הצורך בתיאום ועקביות, ראוי כי תשקול לפעול לפתרון הקשיים המשפטיים בנושא זה. בתוך כך עליה לעגן בנהלים שיתוף פעולה בין יחידות הפיקוח וועדת המחירים לבין המאסדרים השונים, כדי לקבל שיתוף פעולה מקצועי ומחייב. קיומם של נהלים כאמור עשוי לתרום להשגת מידע ולקבלת החלטות על בסיס מידע רחב יותר ומתוך נקודת מבט רחבה יותר. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרדים האחראים להגדיר עבור עובדי יחידות הפיקוח מהם תחומי הידע הנדרשים לביצוע עבודתם, ולהפנות משאבים לביצוע הכשרות בנושאים אלו. ועדת המחירים בהרכביה השונים אחראית למוצרים מגוונים, שונים במאפייניהם, ונדרש שיקול דעת מקצועי ופרטני בהתייחסות לכל מוצר ומוצר. עם זאת, לוועדה בענפים השונים אותן סמכויות ויש להן יו"ר משותף. בכל ענף של הוועדה ננקטות שיטות עבודה שונות, עולות דילמות ונצבר ידע, ואלה משמשים כולם מקור מידע חשוב לעבודת הפיקוח. מידע כאמור היה מאפשר ליו"ר המשותף של הוועדה בענפיה השונים לתכלל את עבודת הפיקוח על המחירים תוך ראייה כוללת של מגוון המוצרים המפוקחים, ובכלל זה ליצור מתודולוגיה משותפת ואחידה, ככל האפשר, לכל הרכבי הוועדה ויחידות הפיקוח, לשתף ידיעות, תובנות ופרקטיקות לדעת משרד מבקר המדינה, מוגבלות הפיקוח וחוסר יכולתו להשפיע על המחיר היו צריכים להוביל לבדיקה עצמאית ומקצועית של משמעות הוצאת המלט מפיקוח מחירים לפי החוק, ובכלל זה שלל הסוגיות שעלו בוועדת המלט ובבדיקת רשות ההגבלים העסקיים. זאת ועוד, אמנם טרם גובשו המלצות סופיות בדבר עדכון נוסחת סוארי, אך גיבושן היה בשלב מתקדם מאוד (שכן כעולה מתשובת משרד האוצר ממאי 2015 , נכון לאותו מועד התנהל פיילוט לעדכון הנוסחה). על כן ראוי היה שתיבחן משמעות הוויתור על עדכון נוסחת סוארי למשק. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על יחידת הפיקוח, כגורם המפקח על מחירי המלט, להנחות את רואי החשבון המבקרים לבצע בדיקות לאימות נכסיה הפעילים של נשר כאמור. ולהשוות ביניהן. לדעת משרד מבקר המדינה, התחלופה הגבוהה של נציגי משרד האוצר בוועדה על ענפיה השונים מחייבת יצירת גרעין ידע, כדי לפתח זיכרון ארגוני ולשמור על רציפות בקבלת ההחלטות. | ועדת המלט הוקמה כדי לגבש תכנית מפורטת לעידוד התחרות בשוק המלט. תכנית כאמור ראוי כי תסתמך על מידע מדויק, מלא ו עדכני הן מהמאסדרים והן מהשחקנים בענף. לכן בעת מינוי ועדת המלט היה על משרדי הממשלה הרלוונטיים לוודא כי יהיו לה מלוא הסמכויות הנדרשות לקבלת המידע הנחוץ. זאת ועוד, בהיווכחה כי הנתונים שבידיה אינם מלאים ומדויקים, מן הראוי היה שהוועדה תפעל לקבלת מלוא המידע האפשרי ותפנה לכלל הגופים המקצועיים הרלוונטיים לקבלת עמדתם, תוך שמירה על החיסיון החל על מידע ודוחות מסחריים שנמסרו לאותם גופים. אילו היה בידיה המידע החסר, יכלה הוועדה להפיק מידע מדויק יותר על הענף. לדעת משרד מבקר המדינה, במקרים שבהם נדרש מידע מסוים לשם קבלת החלטה, היה על הוועדה לפנות לשרים האחראים כדי שאלה יפעילו את סמכותם לקבלו. | 627 |
הרשות הממשלתית למים ולביוב . פעולות הרשויות המקומיות וספקי המים להבטחת איכות מי השתייה משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי עליו ליידע את המועצות האזוריות בדבר ספקי המים הפועלים ביישובים שבתחומן שאינם ממלאים את חובתם לאכוף על עסקים ועל משקים את התקנת המז"חים. מידע כאמור יאפשר להן לפעול בהתאם לסמכותן כדי להבטיח שספקי המים שבתחומן יחייבו את העסקים ואת המשקים בהתקנת המז"חים ללא די חוי, בהתאם לתקנות משרד הבריאות ולהנחיותיו. משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד מי אונו על שלא תיקן במשך שנים את הליקוי עליו הצביע משרד הבריאות. מתוקף הזכויות שהועברו מהעירייה לתאגיד על מערכות המים והביוב, לרבות על מגדל המים, ומתוקף אחריותו של התאגיד לשמור על איכות המים, על מי אונו לפעול בדחיפות בשיתוף עם העירייה להסרת מתקני השידור והאנטנות בשטח המאגר ומגדל המים, בהתאם לדרישת משרד הבריאות. כמו כן, משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי אם התאגיד והעירייה לא יפעלו להסרת המפגע בהקדם, על יו לשקול לפסול את מי השתייה המסופקים מהבארות וממגדל המים. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי ביצוע הדיגום ביישובי תאגיד מי שיקמה בכלל, ובבית דגן בפרט, אשר עלול להביא לאי -גילויו של זיהום במי השתייה לתושבים, ובכך לסכן את בריאותם. לדעת משרד מבקר המדינה, כד י להבטיח שספקי המים ידווחו כנדרש על החריגות שנמצאו, יש להבחין בין החריגות השונות בכל הנוגע לפרסומן בדוחות הרבעוניים והשנתיים. במקרה בו נמצאו חריגות אשר טופלו ותוקנו, יש לפרסמן. תוצאות חריגות שנבעו מטעות בדגימה או מטעות מעבדה, יש לשקול אם נדרש להורות לפרסמן בדוחות. משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד המים מי אביבים על שלא תיקן במשך שנים את הליקויים במתקני המים שהצביע עליהם משרד הבריאות. על תאגיד מי אביבים להשלים לאלתר את תיקון הליקויים. משרד מבקר המדינה מעיר למועצה האזורית עמק המעיינות על כך שלא פעלה באופן מידי לתת ולו פתרון זמני לבעיית זיהומי המים בתחום מושבה ד', ובכך ייתכן שהייתה מונעת את שני מקרי זיהום המים הנוספים אשר חייבו הרתחה של מי השתייה במשך ימים רבים. משרד מבקר המדינה העיר למועצה המקומית הר אדר, כי אי ביצוע הדיגום עלול למנוע גילוי במועד של זיהום במי השתייה לתושבים ובכך לסכן את בריאותם ועל כן עליה לבצע את הדיגום בהתאם לנדרש. | משרד מבקר המדינה העיר לתאגידי המים מי אונו, מי בת ים, מי רקת ומי ברק כי עליהם להקפיד ולבצע את הדיגומים מיד עם סיום העבודות, וכי חידוש אספקת המים לאחר חיטוי ברכת מי השתייה בלא דיגום המים הוא בניגוד להנחיות משרד הבריאות ועלול לגרור אספקת מים שאינם ראויים לשתייה. | 628 |
הרשות הממשלתית למים ולביוב . היבטים במניעת זיהום של מקורות המים - הרשות הממשלתית למים ולביוב לדעת משרד מבקר המדינה, הקביעה לגבי כמות המים המותפלים הנרכשת אינה אמורה להיות רק מענה תוצאתי לתרחיש תפעולי הידרולוגי מומלץ, וראוי שתיעשה לאחר בחינה של החלופות בין רכישת מים מותפלים לבין הפקה של מים מהמאגרים הטבעיים ובהתחשב בצורך לשקמם ולקחת בחשבון את מלוא העלויות והתועלות הכרוכות ברכישת מים מותפלים או בצמצום הכמות הנרכשת. .משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי עליה לקבוע בהקדם את סדרי העדיפות ולוחות הזמנים לביצוע הפעולות הנדרשות לדעתה לשיקום האוגר הטבעי בראייה בת-קיימה. ללא קביעת סדרי עדיפויות ולוחות זמנים לביצוע, אין כל וודאות כי המלצות הדוח אכן ייושמו. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת הנוכחית, ינואר 2015 , טרם הוקם מאגר מידע על קולחים ושפכים שישמש בסיס נתונים מרכזי עבור כל המאסדרים הרלוונטיים: משרד הבריאות, המשרד להגנ"ס ורשות המים . לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שרשות המים תעשה בדיקה יסודית של כדאיות המשך שאיבת היתר ממאגרי המים הטבעיים לעומת המשך רכישת המים המותפלים ושילובם במערכת המים הארצית; בהתחשב בין היתר, בתועלות הכלכליות הנובעות מכך לצורכי שיקום האוגרים על פי עקרונות של פיתוח בר - קיימה, כמתחייב מהחלטות הממשלה. נראה כי יש צורך לבחון את האיזון הנכון בין היקף ההפקה של מים מהמאגרים הטבעיים לבין היקף הרכישה של מים מותפלים, זאת במטרה להבטיח קיום מאגרי מים לאוכלוסייה בטווח ארוך ממגוון מקורות. מסקר הקולחים עולה כי איכות הקולחים שמשתמשים בהם להשקיה חקלאית ללא מגבלות אינה עומדת לעתים בדרישות התוספת הראשונה בתקנות איכות קולחים בכל הנוגע לריכוזים ולערכים של כלוריד 68, חנקן כללי 69, נתרן 70 , צריכת חמצן ביולוגי71 ומוצקים מרחפים72. ריכוזים גבוהים שלחומרים אלה פוגעים בגידולים וגורמים לתחלואת צמחים ובחילחולם למי התהום הם אף עלולים לפגוע בבריאות הציבור. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי תפעול האקוויפרים, שבחלקים מהם מפלסי המים נמצאים מעט מעל הקווים האדומים ואף מתחת להם, אינו עולה בקנה אחד עם העקרונות לפיתוח בר -קיימה כאמור בהחלטת הממשלה מ - 2003 , עם המלצות ועדת ביין שעיקריהן אומצו בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2010 , ועם העקרונות לניהול מים שקבעה הממשלה באותה החלטה. כמו כן, תפעול האקוויפרים ב אזור הקווים האדומים אינו עולה בקנה אחד עם המלצות השירות ההידרולוגי, שקבע כבר באוקטובר 2007 כי התפעול המיטבי והרצוי של האקוויפרים הוא סביב הקווים הירוקים. משרד מבקר המדינה העלה כי עד מועד סיום הביקורת לא קבעה רשות המים סדרי עדיפויות ולוחות זמנים ליישום המלצות הדוח לשיקום האוגר. | לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות, המשרד להגנ"ס ורשות המים לפעול בשיתוף פעולה ולזרז את תהליך הקמתה של המערכת לקבלת מידע על נתוני איכות קולחים ממט"שים, כדי שלכל המאסדרים תהיה גישה למידע הנדרש לצורך קבלת החלטות. הקמת מערכת כזאת אף תהיה נדבך חשוב לפיקוח ואכיפה של שלושת המאסדרים על עמידה של המט"שים באיכות קולחים, כמתחייב לפי תקנות איכות קולחים ולקידום שיתוף הפעולה ביניהם. | 629 |
משרד הרווחה והביטחון החברתי . היבטים במערך השירותים לאנשים עיוורים משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד החינוך להשלים ללא דיחוי את רכישת הערכות ואת חלוקתן לכל התלמידים העומדים בקריטריונים שקבע. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שמשרד החינוך יבחן, בהתייעצות עם משרד הרווחה, אם יש צורך בעדכון סף הגיל שקבע לחלוקת ערכות טכנולוגיות. מדובר באמצעי שהגורמים המקצועיים במשרד הרווחה מצאו אותו חיוני ביותר לקידום האישי של תלמידים אלו, ולכן לחלוקתו כבר בגיל הגן עשויה להיות השלכה על איכות חייהם גם בבגרותם. ,הביקורת העלתה כי אף שחלפו כעשר שנים ממועד תיקון החוק האמור שרי החינוך שכיהנו בתפקיד מאז מועד התיקון 14 לא התקינו תקנות לעניין הנגישות הפרטנית15 . בפועל, בהיעדר תקנות כאמור מתעורר חשש לפגיעה בזכויותיהם של תלמידים עם מוגבלות, לרבות תלמידים עם מגבלות ראייה, לקבלת ההתאמות הנדרשות לצורך הבטחת נגישותם למוסד החינוך ולשירותי החינוך שהוא נותן. כך, למשל, מטיוטה של התקנות שהכין משרד החינוך16 עולה כי הן אמורות לעגן בין היתר את הזכאות לקבל ערכות טכנולוגיות, שכאמור לעיל, למעלה ממחצית מן התלמידים טרם קיבלו אותן. משרד מבקר המדינה מעיר כי על שר החינוך להשלים את הפעולות הנדרשות להתקנת התקנות ללא כל דיחוי נוסף - בין בהסכמת שר האוצר ובין בהעברת העניין להכרעת הממשלה - כדי למנוע פגיעה בזכויותיהם של תלמידים עם מוגבלות, ובהם תלמידים עיוורים ותלמידים לקויי ראייה. יוצא אפוא כי במועד סיום הביקורת 283 תלמידים עיוורים ולקויי ראייה עדיין לא קיבלו ערכות טכנולוגיות, אף שעמדו בקריטריונים שקבע מ שרד החינוך. נוסף על כך, המשרד לא קבע מועד לסיום חלוקת הערכות. הביקורת העלתה כי בקרב אנשים שקיבלו תעודת עיוור בשנים 2013 -2011 - כלומר האנשים שראייתם הייתה המוגבלת ביותר - שיעור מקבלי ההדרכה השיקומית עד סוף שנת 2014 היה כ-%16 בלבד23 . לדעת משרד מבקר המדינה מדובר בשיעור מיצוי נמוך של הזכות ל שירות, שאינו עולה בקנה אחד עם חשיבותו ועם זמינותו, שכן השירות מתאפיין בהיותו שירות 'עד הבית', הניתן בביתו ובסביבת פעילותו של האדם העיוור. לפיכך אפשר היה לצפות שהשירות לעיוור, שאחראי למתן שירותי ההדרכה השיקומית, יעקוב אחר שיעור המיצוי של הזכ ות לשירות שבאחריותו ויגבש תכנית להגדלת שיעור זה, אולם הביקורת העלתה כי הדבר לא נעשה. להלן יובא פירוט. | יתר על כן, השירות לעיוור אינו מנהל מעקב אחר ההשתתפות בימי העיון, ולא ידוע לו מי הן מחלקות הרווחה שבהן טרם השתלמו צוותים; משמעות הדבר היא כי ייתכן שהעובדים בחלק ממחלקות הרווחה לא קיבלו מידע בעניין ההדרכה השיקומית. משרד מבקר המדינה מעיר לשירות לעיוור כי בשל שיעורו הנמוך של מיצוי הזכות להדרכה שיקומית, ראוי שהשירות יגבש תכנית לימי עיון שבהם יתקיים תהליך לרענון הצוותים המקצועיים בכל הנוגע לחשיבות הדרכה זו. עוד ראוי שהשירות לעיוור ימפה את המחלקות שעובדיהן טרם השתלמו ויחדד בפני מנהליהן את החשיבות שבהשתתפות העובדים בימי העיון. | 630 |
נתיבי אילון בע_מ . ניהול פרויקטים והעסקת יועצים - חברת נתיבי איילון בע_מ משרד מבקר המדינה רואה בחומרה מקרים אלה ו מעיר לחברה כי על יה להקפיד על מינהל תקין ולדאוג לעגן במועד את ההתקשרויות שלה עם ספקים חיצוניים בהסכמים. חשוב בעיקר שאחריות מנהלי הפרויקטים כלפי החברה תהיה מעוגנת בהסכם משפטי מרגע תחילת העבודה של החברה עמם. הביקורת העלתה כי חלק מההסכמים שנת"א מאשרת את הארכתם מדי שנה בשנה נחתמו לפני שנים רבות - לעתים אף לפני יותר מעשר שנים. לגבי חלק מהם, השווי המצטבר של התקשרויות ההמשך שאושרו ברבות השנים מגיע למיליוני ש"ח, ובמקרים רבים עולה בהרבה על שווי ההתקשרות הראשונה, לעתים אף יותר מפי עשרה. אף שעל פי נוהל מסירת עבודות תכנון מאגר הספקים של החברה אמור לכלול גם רשימה של מנהלי פרויקטים, המאגר עדיין אינו כולל רשימה כזאת. החברה בוחרת מנהלי פרויקטים מרשימה אחרת שיש ברשותה, שלא נקבעו תנאי סף להכללת מנהלי הפרויקטים בה. כמו כן אין מתקיים הליך מוסדר לריענון הרשימה. מדובר בהליך בלתי תקין, שפוגע בשוויון הזדמנויות של מנהלי פרויקטים לקבל עבודות מהחברה. מהביקורת עלה כי חברות הבקרה שפועלות מטעם משרד התחבורה ואגף החשכ"ל לצורך בקרת תכנון בחברה אינן מלוות את תהליך התכנון כולו, אלא בודקות את תוצרי התכנון רק לאחר השלמת התכנון הסופי ולפני שלב פרסום המכרז. גם בשלב שבו נעשית בקרת התכנון, היא אינה כוללת בדיקה של כל המרכיבים שהוזכרו לעיל. על משרד התחבורה לבחון אם נדרש שחברות הבקרה יהיו מעורבות בפרויקטים בשלב מוקדם יותר על מנת לשפר את תכנונם ואת ההיערכות לביצועם. לדעת משרד מבקר המדינה, איסוף מידע על תנועת כלי רכב פרטיים וציבורי ים והולכי רגל בשטח הפרויקט עוד בשלב תכנונו היה מאפשר היערכות מותאמת יותר לסביבת הפרויקט, דבר שהיה עשוי לחסוך בעלויותיו. הדוגמאות שלעיל מצביעות על היערכות בלתי מספקת לביצוע פרויקטים. תכנון יסודי ומקיף יותר של הפרויקטים היה יכול למנוע עיכובים בביצועם, לסייע לקבלנים להיערך טוב יותר לשלב הביצוע, להקטין את השינויים בפרויקטים ובכך גם לחסוך תשלומים נוספים לקבלנים. משרד מבקר המדינה מעיר כי על נת"א לבחון דרכים לקצר את התהליך לאישור הוראות השינויים, וכמו כן עליה להקפיד על תקינות ההסכמים המשפטיים שלה עם הקבלנים. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי ועדת המכרזים אישרה בפועל את שינוי ההסכם לפאושלי לאחר שהאצת העבודות הייתה בבחינת עובדה מוגמרת. הסבה של הסכם לפאושלי לקראת סוף ביצוע הפרויקט, כאשר אי-הוודאות בנוגע לפרויקט כבר נמוכה, מפחיתה מהיתרונות שיש למזמין מהסכם כזה. | בפועל, אף שנת"א עברה לעבוד עם הקבלן על בסיס פאושלי, הוסב ההסכם באופן רשמי לפאושלי רק בעקבות הרחבת הפרויקט לאזורים נוספים בינואר 2014. ,משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי מדובר בהתנהלות בלתי תקינה והמעבר לחוזה פאושלי נעשה באופן שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות דיני המכרזים. | 631 |
רכבת ישראל בע_מ . תחזוקה ברכבת משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי תשובות ברוח זו התקבלו במשך השנים. למשל, באוקטובר 2004 הודיע מנכ"ל משרד התחבורה דאז למשרד מבקר המדינה כי ההיערכות המתאימה בעניין הרישוי, התקינה, הבקרה, הפיקוח ושינויי החקיקה תסתיים עד סוף שנת 2005 ,. כמו כןבנובמבר 200911 הודיע משרד התחבורהכי הכין בשנת 2008 טיוטה לחוק התעבורה המסילתית. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שמשרד התחבורה טרם השלים את יישומה של החלטת הממשלה, אף שעברו כ -13 שנים מאז התקבלה ההחלטה, ואף שמבקר המדינה חזר והעיר על היעדר אסדרה מלאה לגבי פעילות החברה ועל הצורך לתקן ליקוי מהותי זה. ל דעת משרד מבקר המדינה, על משרד התחבורה להשלים בדחיפות את חקיקת החוק ואת התקנת התקנות שיסדירו את פעילותה של חברת הרכבת. הביקורת העלתה שמשרד התחבורה טרם השלים את האסדרה הכוללת של פעילות חברת הרכבת, לרבות בנושאי בטיחות, הפעלה וניהול, אף שהממשלה חייבה אותו בכך בהחלטתה משנת 2002 , ואף שמבקר המדינה הצביע על הצורך באסדרה כזאת בדוחות קודמים. הביקורת העלתה כי חברת הרכבת שוב סירבה לשתף פעולה ולא מסרה את פירוט התהליכים שדרש משרד התחבורה. לדעת משרד מבקר המדינה, מחלוקות אלה מחזקות את הצורך הדחוף שמשרד התחבורה ישלים את החקיקה והאסדרה הכוללת על פעילות הרכבת. אסדרה כזאת, צריכה ליצור ודאות ביחסי הרכבת והמאסדר, וממילא תשלול מהחברה את היכולת להעלות טענות מטענות שונות. עד להשלמת החקיקה, על חברת הרכבת למלא אחר הנחיות אגף רכבות ולהשקיע את מאמציה ומשאביה בפעילותה, תוך שיתוף פעולה עם ומול המאסדר. הביקורת העלתה כי עד סוף ינואר 2015 לאיושמו מסקנות הוועדה וחברת הרכבת לא התקינה מערכת גלאים כז את ולא קידמה פ רויקטים חלופיים להבטחת הבטיחות. לדעת משרד מבקר המדינה, לקראת הארכת החוזה עם חברה א' על משרדי התחבורה והאוצר לבחון, בשיתוף חברת הרכבת, את כדאיות המשך ההפעלה של קו הרכבת הנוכחי לירושלים, שכאמור מחייב שימוש בקרונועים, וכן לבחון את השפעותיה של ההחלטה שתתקבל על המשך השימוש בקרונועים ועל תחזוקתם. | משרד מבקר המדינה העלה כי במרץ 2014 , לאחר שהתברר שקיימות בעיות בתחזוקת הקרונועים, ציין מנכ"ל חברת הרכבת בדיון שהתקיים בדירקטוריון החברה כי קיימת בעיה של חוסר ידע וחוסר התמחות של עובדי חברה א'. ממסמכי חברת הרכבת עולה כי היא אפשרה לבצע תחזוקה באמצעות עובדים ללא ניסיון וללא הכשרה מעשית. | 632 |
רכבת ישראל בע_מ . הובלת מטענים ברכבת לדעת משרד מבקר המדינה, לפני הפעלת חברת הבת, על משרד התחבורה, הרכבת ומשרד האוצר לבחון את החלופות השונות להפעלת חברת הבת תוך בחינת השלכותיה של כל חלופה על התחרות בענף ובהתייעצות עם רשות ההגבלים העסקיים. ההחלטה צריכה ליצור איזון בין האינטרסים של הרכבת, חברת הבת והאינטרסים של כלל המשק. התלות של הנמל היבשתי במסילה המזרחית והתועלות שניתן ל הפיק ממנו מחייבות בדיקת היתכנות ותכנון מקביל של שני הפרויקטים. לדעת משרד מבקר המדינה, אם אכן קיימת כדאיות כלכלית לפרויקט, על משרד התחבורה לפעול לקבלת החלטה בנושא, ולבחון דרכים לטיפול במכשולים הקיימים. משרד מבקר המדינה מעיר כי יישום תכנית המתאר הארצית היה אטי: עברו כמעט ארבע שנים מאז אישרה אותה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ועד תחילת הטיפול בה באופן אינטנסיבי יותר בידי משרד הפנים ומשרד התחבורה. הביקורת העלתה כי רשות החברות הממשלתיות לא דיווחה לממשלה, כפי שהיה ראוי לעשות, על אי-מימוש החלטת הממשלה ועל הסיבות לכך. לדעת משרד מבקר המדינה, הקמת שלוחות למפעילים ואתרים חיונית למשק ועשויה לעודד הובלת מטענים ברכבת ולתרום לירידת הנסועה של משאיות בכבישים. על הרכבת, משרד התחבורה ומשרד האוצר לגבש מדיניות ואמות מידה ברורות ולבנות תכנית מפורטת להקמת מסועים ושלוחות של הרכבת למפעלים. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרכבת לבחון דרכים כדי לוודא שההנחה שהיא נותנת לחברות השירות תגיע ללקוחות הסופיים. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הדחיפות בהובלת חומרי החציבה מהדרום למרכז הארץ וההתמשכות הכרוכה בהוצאה לפועל של התכנית, על כל הגורמים המעורבים, בעיקר משרד התחבורה ומשרד הפנים, לקדם ביתר שאת את הנושא. | לדעת משרד מבקר המדינה, על המעורבים בפרויקט המסילה המזרחית, בעיקר משרד התחבורה, משרד האוצר ומשרד הפנים, לבדוק את החלופות הקיימות ואת הכדאיות הכלכלית והישימות של כל אחת מהן לטווח קצר ולטווח ארוך. כאשר תיבחר החלופה המועדפת, על כל הגורמים שלעיל לפעול ביתר שאת כדי לקדם את ביצועה. | 633 |
רשות שדות התעופה . פיתוח ותחזוקה של שדות תעופה פנים-ארציים ומנחתים הביקורת העלתה כי בשנים 2014 -2012 לא הגישה רת"א לאישורו של השר תכנית עבודה רב-שנתית ותכניות שנתיות, וממילא לא קיבלה את אישורו או את חוות דעתו עליהן. כמו כן, משנת 2012 עד מועד סיום הביקורת לא הגישה רת"א לשר דיווח כלשהו בנוגע לביצוע התכניות השנתיות. משרד מבקר המדינה מעיר כי הממשלה החליטה על פינוי שדה דב מבלי שהושלם תהליך מציאת חלופות לשימושי השדה. כמו כן, החלטת ועדת ההיגוי קבעה מתווה לפינוי שדה דב, אך לא נתנה מענה שלם למטרה שלשמה הוקמה, דהיינו מציאת חלופות לשירותים הניתנים בשדה דב . עד מועד סיום הביקורת טרם הוצגה החלופה שהתבקש משרד התחבורה להכין לבקשתה של ועדת הכלכלה של הכנסת. לדעת משרד מבקר המדינה, אין זה עניין לפרשנות חד -צדדית של משרד הביטחון. מאח ר שהמחלוקת בין משרד הביטחון למשרד התחבורה אינה מאפשרת את קידום הנושא, יש להביאה בהקדם לפני שני השרים ובמידת הצורך לפני הממשלה כדי להכריע בעניין. לדעת משרד מבקר המדינה, מהלכי משרד התחבורה בנושא מציאת החלופה אינם מספקים והם אף לא קידמו את הנושא באופן מעשי. עד מועד סיום הביקורת לא נקט משרד התחבורה צעדים ממשיים לקידום חלופת עין שמר, או כל חלופה אחרת, ולהוציאה אל הפועל. יצוין כי למרות החסמים שצוינו לעיל, משרד התחבורה עדיין דבק בעמדתו כי הפתרון לפינוי שדה התעופה הרצלייה הוא הקמת שדה חלופי בעין שמר. ממידע שמסרה רת"א למשרד מבקר המדינה עולה כי בשנים 2014 -2012 עסקה רת"א בפיתוחם של שני מנחתים בלבד מתוך כ-40 מנחתים קיימים. במשרדי רת"א לא נמצאו מסמכים שיתמכו במדיניות השקעה זו או יסבירו אותה, דהיינו השקעה שאין בה די כדי ליישם את העקרונות שנקבעו באגף התשתיות ברת"א. עוד העלתה הביקורת כי עד מועד סיום הביקורת לא השלימה רת"א את אישורם של נהליה הפנימיים העוסקים בנושא המנחתים - נוהל פיקוח במנחת ונוהל הקצאת תקציבי פיתוח. משרד מבקר המדינה מעיר לרת"א כי עליה להשלים בהקדם האפשרי את אישורם של נהלים אלה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לרת"א כי עליה לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות בנושא ההשקעות במנחתים, כדי שהחלטות אלה ישקפו את העקרונות שקבעה היא עצמה ויסייעו בעתיד לפיתוח מנחתים נוספים בעלי חשיבות ברחבי המדינה. משרד מבקר המדינה מעיר כי נכון למועד סיום הביקורת, יותר משמונה שנים לאחר חתימת ההסכם בין המדינה למנהלי הגוש הגדול, משרד התחבורה טרם מצא פתרון הולם לפעילות התעופה הכללית בשדה דב. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התחבורה ועל רש"ת לעשות את כל המאמצים האפשריים למציאת חלופה ראויה וזמינה לשירותים הניתנים בשדה דב, בטרם פינויו. | משרד מבקר המדינה מעיר כי עד מועד סיום הביקורת לא נמצאה חלופה לקווי התעופה לפריפריה, ובהם הקווים תל אביב-ראש פינה ותל אביב-עין יהב. המצב נכון גם בנוגע ל פעילות התעופה הכללית , משום שמאז ההחלטה לא הייתה כל התקדמות בפיתוח חלופת עין שמר, ועדיין לא הוסרו כל המחלוקות עם מערכת הביטחון. כמו כן, לא נמצא מענה לפעילויות נוספות המתקיימות בשדה דב, כגון יצירת עתודת כ"א והדרכה לחברות התעופה, שחלקן יכולות להתקיים רק בשדה דב. | 634 |
מקורות פיתוח וייזום בע_מ_ . היבטים בהתנהלות החברה - מקורות פיתוח וייזום בע_מ משרד מבקר המדינה מעיר למקורות ייזום, כי הבקרות המפצות המתוארות לעיל אינן מפצות באופן מלא על הפגיעה בבקרות הפנימיות, משום שהמנכ"ל וסמנכ"ל הכספים משמשים גורמי בקרה זה על זה. משום כך, אי-מילוי הנחיות רשות החברות בדבר המשך כהונתו של מ"מ המנכ"ל יש בו כדי לפגוע בתפקוד ובבקרות הפנימיות של החברה, בשל אי-הפרדת התפקידים בין סמנכ"ל הכספים של החברה לבין מ"מ המנכ"ל. משרד מבקר המדינה מעיר למקורות ולמקורות ייזום כי כבר בתחילת 2012 , עת גדלו היקפי שירותי הייזום והפיתוח העסקי שקיבלה מקורות ייזום ממקורות, היה עליהן לעגן את שירותי הפיתוח העסקי בהסכם הפרדה מעודכן ולקבל את אישור הדירקטוריונים של שתי החברות להסכם. בהיעדר הסכם כזה, אין הגדרה עדכנית של שירותי הייזום והפיתוח העסקי שנתנה מקורות למקורות ייזום, של היקפם ושל תנאי התשלום בגינם. מן הראוי כי לאחר החתימה על הסכם כאמור, יביאו אותו החברות לידיעת רשות החברות כדי שתבחן את מידת התאמתה להחלטת הממשלה. משרד מבקר המדינה מעיר למקורות ייזום, כי רשמה בספריה הוצאות בגין שירותי פיתוח עסקי שקיבלה מחברת מקורות בסכום העולה על 1.8 מיליון ש"ח 19 , אף על פי שאין בין החברות הסכם בעניין זה. מקורות ייזום אף הגדילה בשיעור ניכר את רישום הוצאותיה בגין התשלום החודשי למקורות עבור קבלת שירותים שוטפים, בלי שהדבר עוגן בהסכם שאישר דירקטוריון החברה. משרד מבקר המדינה מעיר לדירקטוריון מקורות ייזום כי הוא לא עמד על מימוש החלטותיו בדבר הסדרת מעברו של מ"מ המנכ"ל ממקורות למקורות ייזום ולחלופין לסיים את השאלתו. משרד מבקר המדינה מעיר למ"מ מנכ"ל מקורות ייזום כי תגובתו אינה מתיישבת עם מסמכי מקורות ייזום האמורים לעיל, וכי יוזמותיה העסקיות של מקורות נעשו לעתים ל לא תיאום עם מקורות ייזום וללא התאמה ליכולותיה ולתכניותיה העסקיות והביצועיות. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי גורמי הנהלת מקורות ייזום חתמו על הסכמים לפעילות העסקית שגיבשה יחידת הפיתוח העסקי של מקורות, בניגוד לקבוע בנוהל הפיתוח העסקי של מקורות ייזום עצמה ובניגוד להחלטת הממשלה בדבר הפרדת הפעילות בין החברות . משרד מבקר המדינה מעיר ל דירקטוריון מקורות ייזום, כי הוא לא קבע את אופן הבקרה על התקשרויות עם סוכנים ואת הפירוט הנדרש בדיווחי הנהלת החברה בנושא זה, כנקבע בחוזר רשות החברות. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, שוועדת הביקורת של הדירקטוריון לא קיבלה בשנים 2014 -2009 דיווחים רבעוניים מוועדת המכרזים, כנקבע בחוזר הרשות. אי-מילוי הנחיות חוזר הרשות במלואן פגם בפיקוח של הדירקטוריון על פעולות מ"מ המ נכ"ל והנהלת החברה בעניין ההתקשרויות עם סוכנים. משרד מבקר המדינה מעיר לדירקטוריון מקורות ייזום כי החלטותיה של ועדת המכרזים לאשר הסכמים עם סוכנים, לעתים בדיעבד, בחריגה ממדיניותה, וכן הערתו של מבקר הפנים, מחזקים את הצורך בקביעת מנגנוני פיקוח ובקרה על העסקת סוכנים ובקבלת דיווחים מהנהלת החברה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי מן הראוי שהנהלת מקורות ייזום תסיים את קביעת הנהלים בנושא העסקת סוכנים, ושהדירקטוריון יאשר את מנגנוני הפיקוח והבקרה על העסקתם ויעמוד על קבלת דיווחים בנושא זה מהנהלת החברה, כנדרש בנוהלי רשות החברות. | .מקורות ומקורות ייזום לא הקפידו על יישום עקרון הפרדת הפעילות בניהן, כפי שהחליטה הממשלה; הייזום העסקי של החברה מועט ונשען ברובו על י וזמֹות של חברת האם. על מקורות ועל מקורות ייזום להפריד את פעילותן באופן מלא, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה, זאת בין היתר באמצעות הקפדה על תיחום פעילויות הפיתוח העסקי ואיוש קבוע של משרת המנכ"ל. הממצאים מלמדים כי משנת 2012 .רוב פעילות הייזום נעשית בחברת מקורות לדעת משרד מבקר המדינה, מקורות ייזום צריכה לבצע בחינה והערכה של פעילות הפיתוח העסקי בחברה ולקבוע אב ני דרך בנות בקרה שיאפשרו להעריך את ביצועיה, לאתר את נקודות החולשה ולפעול לחיזוק של יכולותיה בתחום הייזום של פעילות חדשה. כמו כן, מן הראוי שמשרד האוצר, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ומקורות יבחנו את הסיבות להיקפים הנמוכים של פרויקטים חדשים שיוזמת מקורות ייזום ואת יכולתה ליזום פרויקטים בעצמה, נוכח מגבלות האסדרה (רגולציה) החלות עליה. | 635 |
רשות המיסים בישראל . יישום תכנית מענק עבודה ברשות המסים לדעת משרד מבקר המדינה, נתונים אלו מעידים על הצורך של משרד הכלכלה "ליישג"62 את המענק אל אוכלוסיות היעד, באמצעות פעילות יזומה ובשיתוף עם ארגוני הרווחה והסיוע, הפועלים בקרב אוכלוסיות אלו. כמו כן, על הרשות ומשרד הכלכלה לפעול במישור ההסברתי כדי להטמיע בקרב אוכלוסיית בעלי המוגבלויות את המידע על אודות זכאותם למענק מוגדל. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לבחון אפשרות לשלב במסגרת בדיקות הבקרה, שאותן היא מבצעת באמצעות מאגר המידע שלה, גם בדיקות של השינוי בשכר מקבלי המענק ביחס לשכרם בשנים שקדמו לשנות זכאותם. זאת כדי לאתר חריגות לכאורה, המעלות חשש להטיה בדיווח השכר לרשות וניצול לרעה של המענק. מן הראוי כי הרשות תבדוק מדגם מבקשות אלו, ובמידת הצורך אף תערוך ביקורת שטח אצל המעסיקים הרלוונטיים. בדיקות כאלו ניתן לשלב בתכניות ביקורות הניכויים השנתיות של הרשות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לבחון את הצורך בשינוי דרכיהאכיפה הקיימות ובכללן סכומי הקנסות בגין אי הגשת דוחות שכר או הגשת דוחות אלו באיחור, התניית קבלת אישורי ניכוי במקור בדיווחי שכר במועד וכיוצא באלה. בעקבות כשלי המערכת יזמה הרשות רכישה של מערכת ניהול פניות חדשה מסוג .CRM42 . בפברואר 2013 הוכן מסמך אפיון למערכת זו על ידי חטיבת שירות הלקוחות. על פי מסמך זה, המערכת החדשה תכלול פורטל מקוון, הכולל טופס מילוי פנייה ואפשרות העברת קבצים באתר רשות המסים וכן חיווי על מצב הפנייה לדעת משרד מבקר המדינה, בתהליך בחינת האפשרות לצמצום השחיקה במענק העבודה, כמצוין לעיל בתשובת רשות המיסים, על הרשות להתחשב בשחיקת בסיס המענק ביחס לגידול בעלויות המחיה של אוכלוסיות היעד. במועד- סוגיה שעל הרשות לבחון לצורך גיבוש אכיפה יעילה של חובת הדיווח המוטלת על המעסיקים. לדעת משרד מבקר המדינה, בשל היותו של צה"ל מעסיק גדול, על הרשות לערוך למפרע בדיקות ממוחשבות לצורך התאמת הנתונים על תשלומי המענק ששולמו על סמך הצהרות התובעים על אודות הכנסותיהם והכנסות בני/ות זוגם/ן, לנתונים הקיימים בקובצי השכר של צה"ל. | שנפתחה ללקוח באמצעות משלוח SMS ודוא"ל. כמו כן אמורה המערכת החדשה לאפשר מדידה של זמן הטיפול בכל פנייה מתחילתה ועד סופה. במועד עריכת הדוח בוצעה התקשרות עם ספק לפיתוח המערכת, אולם טרם נקבע תאריך לתחילת פעילותה. | 636 |
רשות המיסים בישראל . מיצוי הטבות מס והשירות לנישום משרד מבקר המדינה מעיר, כי כל עוד חלות על הרשות הוראות חוק עדכון כתובת, עליה לשלוח את הדואר לכתובת הנישום במרשם האוכלוסין בהתאם לחוק, וכי אם נשלח מסמך בדואר לכתובת קודמת, יראו את המסמך כאילו לא הגיע ליעדו, אלא אם כן הוכח אחרת53. לדעת משרד מבקר המדינה יש מקום שהרשות והבט"ל יפעלו במשותף למציאת פתרון מתאים , ובמידת הצורך באמצעות פנייה למעסיקים ועדכונם בדבר כללי המיסוי במקרים אלה. לדעת משרד מבקר המדינה, אין די ביידוע טלפוני, ועל הרשות לפעול בשקיפות וליידע את הנישום בכל שינוי שנעשה בדוחות להחזר מס שהגיש, בין היתר, באמצעות החלופות האלה : (א) צירוף מסמך לשומה המפרט והמנמק את המחלוקות של משרד השומה על הצהרת הנישום; (ב) טופס שומה שיכלול את הצהרת הנישום לפי השדות בדוח שהגיש הנישום במקור , ולעומתם הנתונים שהקלידה הרשות בהודעת השומה. כמו כן על הרשות לשפר את התקשורת עם הנישומים שהגישו את בקשות להחזרי מס, ובין היתר באמצעות מתן עדכונים במדיה האלקטרונית על מצב הטיפול בדוחות שהגישו. לדעת משרד מבקר המדינה, על שר האוצר לשקול ליזום תיקון לתקנות באופן שייצור אחידות ושוויוניות בין כלל ציבור הנכים הפונים להכרה בנכותם באמצעות הוועדות הרפואיות השונות. כמו כן, על הרשות והבט"ל להסדיר ביניהם את תשלום האגרה באופן מקוון וזא ת לצורך הקלה על הנכה בעת הגשת התביעה. נמצא כי נישום המעוניין לעבור ועדה רפואית על ידי הבט"ל , לשם קבלת פטור ממס הכנסה בגין נכותו, נדרש לשלם אגרה בסך 556 ש"ח עבור ועדה רפואית וסכום של 868 ש"ח בעבור ועדת ערר92 . וזאת בשונה ממבוטח של הביטוח הלאומי המעוניין לעבור ועדה רפואית בתחומי נכות כללית או תאונת עבודה, שאינו נדרש לשלם כלל אגרה. עוד נמצא, כי את האגרה לבט"ל שהנכה נדרש לשלם בגין הוועדה הרפואית כאמור, אפשר לשלם אך ורק בבנק הדואר. בביקורת נמצא, כי על אף הצהרת מנהל הרשות דאז לפני שש שנים, הרשות לא פעלה באופן מספק מול הבט"ל להסדיר העברת מידע רלוונטי הנוגע למיצוי זכויות של נכים במערכת המס, ולא קיבלה עד למועד סיום הביקורת את הקבצים מהבט"ל; עולה חשש כי אי -העברת מידע בין הגופים עלולה לגרום לפגיעה כספית בציבור נכים זה. כמו כן, הבדיקה העלתה כי קשרי העבודה לעניין מיצוי זכויות בין רשות המסים לבין הבט"ל אינם מוסדרים בנוהל. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי ראוי שת צטרף להליך הבט"ל למיכון הוועדות הרפואיות, כדי להקל על ציבור הנכים המבקשים לעבור ועדה רפואית, לקצר את משך ההליך, ולהסיר חסמים בירוקרטיים העומדים בפני הנכים המבקשים למצות את זכותם. | משרד מבקר המדינה סבור כי מן הראוי ש יהיה תיעוד ממ וחשב של עבודת הוועדה הרפואית ושל החלטותיה, וכי המידע על אודות הליקויים המצוי ברישומי הוועדה יוזן לשדות רלוונטיים. כמו כן מוצע כי הבט"ל יעביר את מסמכי הוועדה באופן מקוון לרשות ולידיעת ו של הנישום, דבר שעשוי לחסוך לו טרחה. מן הראוי כי הרשות תשקול להצטרף למהלך שיזם הבט"ל לצורך מחשוב הוועדות הרפואיות, במטרה להקל על נישומים המבקשים לעבור ועדה רפואית בהתאם להוראות הפקודה. | 637 |
רשות המיסים בישראל . הסדר הסולר - רשות המסים בישראל בבדיקת משרד מבקר המדינה עלה כי כבר בדיון של ועדת הדלק שברשות המסים שהתקיים בינואר 2010 , העלתה יחידת הסולר את בעיית הפיקוח על עוסקים המדווחים על תדלוק סולר באמצעות צוברים. בדיוני ועדת הדלק שהתקיימו בספטמבר 2010 וביוני 2011 העלתה שוב יחידת הסולר את הבעיה. ואולם עד למועד סיום הביקורת, נובמבר 2014 , לא פעלה רשות המסים למציאת דרכים לביצוע בקרות על תדלוק סולר באמצעות צוברים. לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות המסים להתנות את ההישבון בגין צריכת סולר המתודלק מצוברים בקיומו של מנגנון מדידה של כמות הסולר שתודלקה עבור כל כלי רכב המזכה בהישבון. מדידה כאמור יכולה להיעשות באמצעות מונה דלק או התקן שיותקנו על הצובר ויאפשרו מדידה מדויקת של כמות הסולר הנצרכת בכל תדלוק ובזיהוי של כלי הרכב המתדלק, כלים אחרים או ספינות הדיג של העוסק. לגבי ספינות הדיג, יש להקפיד לדרוש מהעוסקים גם הוצאה של חשבונית ממוחשבת על כל תדלוק, כפי שנקבע בהוראות הנוהל של רשות המסים בנוגע לדרישת ההישבון בגין הסדר הסולר. עוד הועלה שמערכת האכיפה הממוחשבת של רשות המסים אינה מתעדכנת בשינויים במערכת הסולר הנוגעים למצב החשבון של העוסקים, וממילא לא ניתנת במערכת זו הרשאה לעיקול נכסיהם, ולא ניתן לנקוט נגדם את אמצעי האכיפה המצוינים בפקודת המסים (גביה). עקב כך גם לא ניתן להכין רשימות של עוסקים שיש להם חובות לרשות המסים שמקורם בהסדר הסולר, כפי שנהוג לגבי חייבים בתחומים אחרים שמטפלת בהם רשות המסים, ולאכוף על החייבים לשלם חובות אלה, במסגרת האכיפה השוטפת עליהם לשלם את כלל חובותיהם. בבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה הועלו מקרים שבהם המשיכו עוסקים וחברות לקבל את מלוא היש בון הסולר, אף שכבר נפתחו בעניינם חקירות והוגשו נגדם כתבי אישום בגין שימוש בחשבוניות פיקטיביות. רשות המסים לא פעלה כדי לעכב את ההישבון לעוסקים ולחברות האמורים, כדי לבחון את המסמכים ששימשו אותם להוכחת זכאותם להישבון. להלן שתי דוגמאות בולטות: לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות המסים לעכב באופן מיידי הישבון למי שנחקר בחשד להגשת חשבוניות פיקטיביות או למי שמשרד מע"ם אזורי בודק לגביו אם השתמש בחשבוניות פיקטיביות. במרבית המקרים אם העוסק יקבל את הכסף ויסגור את עסקו, תתקשה רשות המסים לגבות בחזרה את הכסף ששילמה. על רשות המסים ליצור מנגנון שיאפשר העברת מידע ממשרדי מע"ם האזוריים או ממשרדי החקירות ליחידת הסולר, כדי לאתר מקרים שבהם עוסקים מגישים חשבוניות פיקטיביות כדי לקבל באמצעותן הישבון במסגרת הסדר הסולר. כמו כן, על רשות המסים לבחון דרך לאיתור חשבוניות פיקטיביות בענף הדלק באמצעות מערכת הדיווח המקוון. בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי אף שכל העוסקים ששולם להם הישבון ביתר קיבלו שוברים לתשלום, לא נמצא במערכת הסולר עדכון שהתשלומים אכן נפרעו. למעשה, לאחר התראות ודרישות להחזר שלא נענו, גבתה רשות המסים את הסכומים המגיעים לה באמצעות קיזוז מההישבון שהגיע לעוסקים בתקופות מאוחרות יותר. חלק מהחיובים היו בסכומים גבוהים, והקיזוז בגינם נמשך לעתים אף יותר משנה. לגבי חלק מהמקרים שנבדקו, לא סיימה רשות המסים לגבות את החיובים, והיא עדיין מקזזת אותם מההישבון. על פי נתוני רשות המסים, עד סוף שנת 2013 קוזזו מההישבון כ-1.6 מיליארד ש"ח. לדעתמשרד מבקר המדינה, מערכת בקרה ורישום ידנית אינה יכולה להיות תחליף לתשלום באמצעות שובר ממוחשב, מכיוון שאינה יכולה להבטיח בדיקה כוללת ומדויקת בנוגע לתשלום. נוסף על כך, רישום ידני מגביר את הסיכון לאי-זיכוי חשבונו של העוסק בתשלום ששילם. לפיכך על רשות המסים לפעול באופן מידי לשיפור ולעדכון של המערכת הממוחשבת, כך שתוכל לקלוט חיובים וזיכויים שמקורם בהסדר הסולר, הן כדי שיהיה אפשר לנקוט נגד החייבים אמצעי אכיפה כאשר הדבר נדרש, והן על מנת שלא יווצר מצב של גביית יתר ופגיעה בזכות הנישום, אשר כבר שילם את השובר הידני. על רשות המסים לוודא שתכנית העבודה תיושם כנדרש. נוסף על כך, על רשות המסים להביא בחשבון את נתוני משרד התחבורה בעת קביעת תכנית העבודה בנוגע לבדיקת תיקי עוסקים. | לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות המסים לפעול כדי שבמערכת הממוחשבת ייכלל מידע לגבי תוקף רישיונות הרכב בתקופה שלגביה נדרש ההישבון. | 638 |
חברת דואר ישראל בע_מ . היבטים בניהול משאבי אנוש - חברת דואר ישראל בע_מ משרד מבקר המדינה מצא שמספר העובדים שיש להם קשרי משפחה שאינם נכללים בהגדרת קרוב משפחה בתקנות גדול מאוד לעומת מספר העובדים שיש להם קרובי משפחה כהגדרתם בתקנות החדשות של רשות החברות. לדעת משרד מבקר המדינה, גם לקרבת משפחה לבני הזוג של עובדים עלולה להיות השפעה על העובד, בדומה לקרבה אליו עצמו המוגדרת בתקנות. יש מקום שרשות החברות תשקול עניין זה ותחליט אם יש מקום לתקן את התקנות. מהלוח עולה כי ליותר ממחצית המכרזים הפנימיים ניגש מועמד אחד בלבד, וב- 75% מהמכרזים הפנימיים לא התמודדו יותר משני מועמדים. כלומר, נוכח הוראות נוהל המכרזים הפנימיים של חברה, במכרזים פנימיים רבים מונה מועמד בלא שנבחר על ידי ועדת בוחנים. לדעת משרד מבקר המדינה , על הנהלת חברת הדואר לבחון את אופן ניהול המכרזים הפנימיים ואת הגורמים לכך שרק מועמדים מעטים ניגשו להם. הבדיקה של ה עסקת קרובי משפחה בחברה, כהגדרתם בתקנות העסקת קרובי משפחה, העלתה כי נכון לפברואר 2014 ל-907 (%12.9) מ - 7,050 העובדים בחברה28 יש קרובי משפחה שמועסקים בה; ל -%85.8 ( מהם778 עובדים) היה קרוב אחד המועסק בחברה; ל- 11.9% מהם(108 עובדים) שני קרובים; ל- 2.2% ( מהם20 .עובדים) שלושה קרובים, ולעובד אחד ארבעה קרובים גם ל-24 ( 5.8% ) מ-415 עובדי הקבלן29 .נמצאו קרובי משפחה המועסקים בחברה כלומר בפברואר 2014 הועסקו בסך הכול931 .קרובי משפחה כמו כן, לשניים מ-32 הפקידים הבכירים שעבדו ב חברה היו קרובי משפחה. בבדיקה של 177 חברי ועד העובדים שכיהנו בפברואר 2014 עלה של-47 ( 26.6% .) מהם היו קרובי משפחה כמו כן נבדקו קשרי משפחה נוספים31 שאינם אסורים על פי התקנות, אך ריבוים בחברה עלול לפגוע גם בחובת הייצוג ההולם של כל קבוצות האוכלוסייה 32 . הבדיקה של העסקת עובדים שיש להם קשרי משפחה עם עובדים אחרים בחברה העלתה כי נכון לפברואר 2014 ל- 1,258 (%17.8 ) עובדיםמקרב 7,050 העובדים33 יש קשרי משפחה; ל -%81.9 ( מהם 1,030 עובדים) היה קרוב אחד המועסק בחברה; ל - 13.7% ( מהם172 עובדים) שני קרובים; ל -4% ( מהם50 עובדים) שלושה קרובים; לחמישה יש ארבעה קרובים ולעובד אחד יש חמישה קרובים. כמו כן, ל-48 ( 11.6% ) מ-415 עובדי הקבלן נמצאו קשרי משפחה לעובדים בחברה. עוד נמצא כי לארבעה ( 12.5% ) מ-32 הפקידים הבכירים שעבדו בחברה היו קשרי משפחה עם עובדים בחברה, ול-56 ( 31.6% ) מ-177 חבריהוועד שכיהנו בפברואר 2014 היוקשרי משפחה בחברה. .מהלוח עולים ממצאים חמורים: תשעה זוגות עובדים שקרבת משפחתם לא דווחה כלל לוועדה; שישה זוגות עובדים שנושא העסקתם נדון בוועדת קרובי משפחה והוחלט בה שאחד מקרובי המשפחה צריך לעבור לתפקיד אחר, אך ההחלטות לא יושמו; שלושה זוגות קרובי משפחה שלפי תיאור תפקידם יש ביניהם יחסי כפיפות (כגון מנהל תחום תחבורה שגיסו נהג ומנהל מדור דוורים שאחיו דוור). יש להוסיף שגם בין זוגות העובדים שיש להם קשרי משפחה נמצאו שלושה מקרים של יחסי כפיפות (כגון מנהל בית דואר ששני אחיינים של בת זוגו עובדים אצלו, האחד כאשנבאי והשני כדוור). משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי היעדר אסמכתאות מלאות של הליכי המכרזים אינו מאפשר לעמוד על תקינות ההליכים ולוודא שלא נשקלו שיקולים זרים בבחינת המועמדים ובבחירת הזוכה. היעדר אסמ כתאות גם עלול לפגוע בשקיפות המתחייבת מהליכים אלה. על החברה לשנות לאלתר מצב זה. למרות זאת עדיין יש חשש כי חלק מהדוורים מחלקים כמות קטנה יותר של דברי דואר, וכי החלוקה נעשית בזמן קצר יותר ממספר שעות העבודה שלפיו מחושבת משכורתם. כמו כן, הדוורים מקבלים גם תשלום עבור שעות נוספות לפי מכסה שנקבעה גם אם לא עבדו בהן. לפי הערכות של בכירים בחברה, התאמת הכמויות המעודכנות לנוסחה הייתה יכולה לחסוך כ -100 משרות דוורים שעלות ן כ-13 מיליוןש"ח לשנה. לדעת משרד מבקר המדינה, אין זה מתקבל על הדעת שחברה ציבורית תישא בעלויות יתר של העסקת עובדיה כתוצאה מאי -עדכון הנתונים שלפיהם מחושב התשלום במשך שנים . הדבר מקבל משנה תוקף עקב מצבה הכספי החמור של החברה. על החברה לעדכן את חישוב הזמ"קים ואת מסלולי החלוק ה בהקדם, כך שהתשלום בעבור שעות העבודה של הדוורים יותאם למציאות. | משרד מבקר המדינה מעיר כי מחודש אוקטובר 2010 עד תחילת אפריל 2011 קיבלה החברה שירותים מעורכת הדין עוד לפני שאושרה בחברה ההתקשרות עמה. עוד נמצא כי שירות זה נשכר תחילה ללא מכרז מתוך הנחה כי עד שהיקף העסקתה יגיע לתקרת הסכום המחייב מכרז יושלם ההליך הנדרש לקבלת השירותים הללו. כשסכום ההתקשרות הכולל הגיע לסכום המחייב מכרז, החליטה החברה להגדיר שירות זה כעבודה הדורשת יחסי אמון מיוחדים ולפיכך כהתקשרות הפטורה ממכרז. | 639 |
מטלות רוחב . שיתופי פעולה של ממשלת ישראל עם הסוכנות היהודית .מהתרשים האמור עולה כי רוב המימון הממשלתי הניתן לפרויקטים משותפים עם הסוכנות מיועד לחיזוק הזהות היהודית בתפוצות ולדיור ציבורי . אם תוגש בעתיד בקשה לפטור לתכנית מסע הנסמכת על תקנה 3(19 ,) יהיה על משרד רה"ם ואגף חשכ"ל לבחון בקשה זו ולקבל החלטה בעניינה לנוכח חוות הדעת של היועצת המשפטית של משרד רה"ם. במסגרת בחינה זו יהיה צורך לשקול אם יש מקום לפטור את ההתקשרות ממכרז לביצוע פעולות המכוונות בעיקר ליהדות התפוצות, תוך שימוש בפטור הסוכנות או בפטור ממכרז לפי תקנה אחרת בתח"ם - אם בנסיבות העניין ממלאת הסוכנות את התנאים שנקבעו בתקנות, ולחלופין יש לבצע את ההתקשרות באמצעות הליך תחרותי. מהאמור לעיל עולה כי המשנה ליועמ"ש קבעה כי יש לפרש את המונח "מטרות ציבוריות" בתקנת פטור הסוכנות בפרשנות מצמצמת. קביעה זו מחייבת אפוא את משרדי הממשלה לבחון בקשות לפטור התקשרויות עם הסוכנות מחובת מכרז ולקבל החלטות בעניינן על פי הפרשנות המצמצמת הזאת. אשר לפרשנות לעניין תפקידי הסוכנות על פי האמנה ניתנה חוות דעתה של היועצת המשפטית של משרד רה"ם, ולפיה בעניין זה יש לאמץ פרוש דווקני. היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו טרם נקטו עמדה בסוגיה זו. יצוין כי במהלך הביקורת וגם לאחר סיומה עסק בסוגיה זו צוות בין-משרדי בראשות סגן החשבת הכללית במשרד האוצר (ראו להלן). בדוח זה יפורטו כמה מההתקשרויות של משרדי הממשלה עם הסוכנות שלגביהן ניתן פטור מחובת מכרז על סמך תקנת הפטור לסוכנות באופן שמעניק פרשנות מרחיבה של תפקידי הסוכנות שבאמנה. לנוכח חוות הדעת של היועצת המשפטית של משרד רה"ם וההנמקות המפורטות בה - על היועץ המשפטי לממשלה להכריע בהקדם איזו פרשנות יש לתת לתפקידי הסוכנות על פי חוק המעמד והאמנה, כדי להנחות את משרדי הממשלה כיצד לנהוג כשהם נדרשים לבחון בקשות לפטור כאמור. יודגש כי אין הכוונה לבחון את מידת נחיצותן של תכניות כאלה או אחרות, אלא רק לשקול אם לצורך ביצוען יש להתקשר עם הסוכנות בהתאם לפטור הסוכנות . תכנית חפציב"ה ותכנית חי"ל מיועדות אפוא לבתי ספר יהודיים בתפוצות, ותכנית "מורשה" מיועדת לסטודנטים יהודיים בתפוצות. אחד מתפקידי הסוכנות על פי האמנה הוא ארגון פעולות עלייה לישראל בתפוצות. הרחבה של התפקיד הזה גם לפעולות לקירוב יהודים מהתפוצות למדינת ישראל ולעם היהודי, ובכלל זה החזקה של מוסדות חינוך בחו"ל ותמיכה בהם, היא הרחבה ניכרת של תפקידי הסוכנות לפי האמנה. לפיכך, וכן לנוכח חוות הדעת האמורה של היועצת המשפטית למשרד רה"ם, לפיה יש לפרש את לשון האמנה בדבר תפקידי הסוכנות באופן דווקני, ספק אם התכניות האלה תואמות את תפקידי הסוכנות על פי האמנה. אם משרד החינוך יחליט להתקשר בעתיד עם הסוכנות לצורך המשך הפעלת תכניות חפציב"ה, חי"ל ומורשה בהתאם לפטור הסוכנות, עליו לתת את הדעת קודם לקבלת ההחלטה לספק האמור בדבר היות שלוש התכניות תואמות את תפקידי הסוכנות על פי האמנה. במידת הצורך, עליו להתייעץ בנושא זה עם היועץ המשפטי לממשלה לצורך הכרעה אם יש מקום לפטור את ההתקשרויות האלה מחובת מכרז לפי פטור הסוכנות. העמקת הזהות היהודית בקרב חיילים משוחררים אינה נמנית עם תפקידי הסוכנות על פי האמנה, והיא משקפת הרחבה ניכרת יתר על המידה של תפקידי הסוכנות, ו בעקבות כך את הרחבת תחולת תקנת הפטור האמורה מחובת מכרז. על המשרד לשירותי דת להקפיד להימנע מלאשר התקשרויות עם הסוכנות בפטור הסוכנות, לצורך ביצוע תכניות שאינן תואמות את תפקידי הסוכנות על פי האמנה. ספק אם מתן שירותי שיפוץ ותחזוקה של מבנים לצורך שיכון גרעיני התיישבות ביישובים עירוניים מתאים להגדרה של תפקיד הסוכנות באמנה "לבסס או להרחיב ישובים קהילתיים, כפריים או חקלאיים" או לאמור בחוק המעמד בדבר "פיתוח הארץ ויישובה". על המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל להקפיד על מתן פטור להתקשרויות כאלה לפי תקנ ת הפטור לסוכנות. אם הדבר נדרש, עליו לפנות בנושא זה ליועץ המשפטי לממשלה לצורך הכרעה אם יש מקום לפטור התקשרויות אלה מחובת מכרז לפי פטור הסוכנות. ואולם, נמצא כי אגף החשכ"ל לא הפיץ הוראת תכ"ם או כל הנחייה אחרת למשרדי הממשלה להסדרת הנושא, ולו רק בהיבט הכספי שלו. במקום זה מינתה החשבת הכללית במאי 2015 , כמעט שלוש שנים לאחר שהאגף סיכם את ממצאי בדיקתו על ההתקשרויות, צוות נוסף לבחינת הנושא, כמפורט להלן. | .נמצא כי משרד הקליטה לא פרסם את הפטור ממכרז שהעניק בשנת 2015 לשש התקשרויות שלו עם הסוכנות כנדרש, והמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל לא פרסם את הפטור שניתן להתקשרות אחת כאמור29. ,משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הקליטה ולמשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל כי עליהם לפרסם כל החלטה על התקשרות עם הסוכנות בפטור ממכרז כנדרש. | 640 |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.