tree stringlengths 23 107k ⌀ | conc stringlengths 71 2.77k ⌀ | doc_id int64 0 1.11k |
|---|---|---|
משרד החינוך . הטלוויזיה החינוכית הביקורת העלתה, שעל אף ששידורי טח"י הם שידור ציבורי שרובו ממומן מכספי הממשלה, הם אינם נקלטים בכל בתי האב בישראל ואינם זמינים לכל האוכלוסייה בכל שטחה של המדינה. אמנם טח"י משדרת גם בערוצים החופשיים ( 1 ו-2 ,) אולם רוב תכניותיה משודרים בערוץ 23 המשודר בכבלים ובלווין ולכן אינם נגישים לכלל האוכלוסייה. כדי לקלוט את ערוץ 23 דרוש לשלם לחברת הכבלים או לחברת הלווין דמי מנוי (להלן - מנוי) בסך של כ- 2,500 ש"ח בשנה. תמורת המנוי יכול אמנם המנוי לקלוט מגוון רחב של ערוצים, אולם אם הוא מעוניין בשדורי ערוץ 23 בלבד עדיין עליו לשלם את מלוא הסכום לחברות הכבלים או הלווין. יוצא אפוא שאזרח ששילם את מסיו, המממנים בין היתר את עיקר שידורי טח"י, חייב לשלם סכום נוסף לאחת החברות האמורות, כדי לצפות בשידורי טח"י. .לדעת משרד מבקר המדינה, מהות הסדרת פע ילותה של טח"י היא עניין של מדיניות שעל הממשלה לדון בה. לפיכך, מן הראוי שהממשלה תחליט בנוגע למהות פעילותה של טח"י ולאור החלטתה ייקבעו יעדיה ויעוצב המבנה הארגוני והמעמד המשפטי שיהלום את יעדיה. בתגובה למסקנות הוועדה כתבה באותו חודש מנהלת טח"י, גב' יפה ויגודסקי (להלן - המנהלת) לחברי הוועדה כי "ניכר בדו"ח הנ"ל כי מקומו של ערוץ 23 ... אינו בקרב הערוצים שיהיו נגישים לכלל אוכלוסיית מדינת ישראל". הנהלת . המשרד לא יזמה הפסקת הליכי מיתוג שידורי טח"י בערוץ 23 , על אף שכרבע מכלל משקי הבית בעלי מקלטי טלוויזיה אינם קולטים את שידורי טח"י בערוץ האמור. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על משרד החינוך, שטח"י בתחום אחריותו, להציג לפני הממשלה את קש יי הקליטה של שידורי טח"י הפוגעים בחלק מהאוכלוסייה, ובעיקר באוכלוסייה החלשה כלכלית, ולהציע פתרון לבעיה. שאלת נחיצותה ומעמדה של הטלוויזיה החינוכית שבה ועלתה פעמיםמספר בשנים האחרונות, אולם לא התקבלו החלטות חד משמעיות, ופעילותה לא הוסדרה בחוק והיא נותרה יחידת סמך במשרד החינוך. הסדרת פעילותה של טח"י כגוף שידור ממלכתי נוסף על ערוץ 1 וערוץ הכנסת, היא שאלה של מדיניות שעל הממשלה לדון בה. על הממשלה לקבל החלטה שתקבע את יעדי טח"י, המבנה הארגוני והמעמד המשפטי, וכן את אופן הפיקוח הציבורי עליה ולחלופין להחליט שיש לסגור אותה. לדעת משרד מבקר המדינה, עוד בשנת 2003 הייתה מוטלת על המשרד החובה להסדיר את תשלום האגרה, שכן טח"י היא יחידת סמך שלו. המשרד לא טיפל בבעיה והניח לחוב לתפוח לממדים שיש בהם כדי לסכן את המשך קיומה של טח"י. על המשרד ועל טח"י לפעול ללא דיחוי להסדרת החוב. .בשנות כהונתה מ ינתה המנהלת את עצמה ליו"ר של ארבע ועדות: מכרזים, התקשרויות, מימון מסחרי, ונסיעות לחו"ל. ארבע הוועדות עוסקות בפעולות העיקריות של טח"י. יוצא שרוכזו בידי המנהלת סמכויות ניהול רבות. העובדה שכוח כה רב מרוכז בידי המנהלת, שהיא גם העורכת הראשית, נותן בידיה כוח להשפיע מאוד על פעילות טח"י תוך הקטנת מעורבותם של גורמי מטה מקצועיים. ניהול ריכוזי שכזה עלול לפגוע באיזון הנדרש לניהול מערכת ציבורית. הנהלת המשרד לא צפתה את האפשרות שייווצר בטח"י מצב המקנה למנהל ריכוזיות יתר, שעלול לפגוע באיזון של המערכת ובתפקודה. המשרד לא עשה כדי לבסס את המבנה הארגוני של טח"י על ערוצי השפעה משולבים של הסגל המקצועי והסגל המנהלי, וכן לשלב בו, בדומה לגופי שידור ציבוריים אחרים, נציגי ציבור. לדעת משרד מבקר המדינה, בהיעדר חוק המסדיר את פעולות טח"י, על משרד החינוך לפעול שניהול טח"י יכלול מנגנונים של איזונים ובלמים הן מבחינה מקצועית, מבחינה מינהלית ומבחינה ציבורית, וכל זאת אגב שמירה על כללי מינהל תקין ועל מראית עין. מספר שעות השידור של טח"י הוא, ככל הנראה, מעבר ליכולתה למלאו בתכנים, ומשום כך רבים משידוריה הם שידורים חוזרים. לדעת משרד מבקר המדינה, פעילות טח"י לצמצום מספר שעות שידוריה דרך צמצומם בערוצים החופשיים אינו עולה בקנה אחד עם העובדה שטח"י ממומנת מכספי הציבור ולכן שידוריה צריכים להיות זמינים לכל האוכלוסייה. זאת ועוד, על המשרד לבחון אם אפשר להקטין את מספר שעות השידור ולצמצם את מספר השידורים החוזרים. לדעת משרד מבקר המדינה, בשל שיעור זעום זה של צופים בערוץ 23 חייבים המשרד וטח"י לחשיבה מחודשת בדבר נחיצות השידורים בערוץ 23 , וזאת, בשים לב למטרות השידור הציבורי. | השירות הציבורי מושתת על עובדים המועסקים דרך קבע בתפקידם. מהתיאור לעיל עולה שרוב העובדים הבכירים בטח"י מועסקים במעמד של מינוי בפועל או ממלא מקום שהמנהלת מינתה. לדבר זה יש משמעות של ריכוזיות רבה מאוד בניהול, ואפשר שהעובדים שמינתה המנהלת ירגישו מחויבות למי שמינתה אותם ויעדיפו שלא להתנגד להחלטותיה אף אם אינם מסכימים להן. ראוי להדגיש שמשרד מבקר המדינה אינו מטיל דופי במי מהעובדים הללו. מאז אימוץ המלצות ועדת שטרן לא הצליחה טח"י להביא לכלל סיום את השינוי הארגוני. עקב פרישת רבים מעובדיה הבכירים של טח"י אישרה נש"מ מינוי עובדים אחרים למשרות שהתפנו. אולם, המינויים הללו הם זמניים, והעובדים המאיישים תפקידים אלה נבחרו בידי המנהלת. מצב זה יוצר אצל העובדים האמורים ציפייה להמשך העסקתם. | 1,091 |
בנק ישראל . תנאי העסקת עובדים - בנק ישראל .לדעת משרד מבקר המדינה, אף אם תשלום החזרי הוצאות רכב הוא לכאורה הטבת שכר לעובדים, אין בכך משום מתן היתר לעוות ולנתק לחלוטין את הזיקה למטרת ההחזר באופן של מתן "החזרים" לעובדים, ללא עמידה בקריטריונים בסיסיים לזכאות, כגון בעלות על רכב, רישיון נהיגה בר תוקף, ואף ללא דיווח. נוהג זה חורג מכל נורמה ציבורית ומנוגד לכללי מינהל תקין ולהוראות הדין החלות על עובדי ציבור. לדעת משרד מבקר המדינה, אין מקום לאימוץ של נורמות "פסולות" והצדקתן בטענה שהן "נהוגות" במגזרים שונים. גם אם חוק יסודות התקציב לא חל על ההסכמים שנחתמו בבנק עוד קודם לחקיקתו, אין זה ראוי ציבורית לנהוג לפי הסכם פסול שנוגד את תקנת הציבור. לכן על הבנק להפסיק לאלתר נוהג זה. סכומי ההחזרים הקבועים בגין הוצאות הנסיעה שהבנק משלם לעובדיו, כמפורט בטבלה 4 , זהים לאלה שנקבעו בשירות המדינה לרמות ניידות א' עד ד'. נוכח העובדה שרמות הזכאות מותאמות ל -14 דרגות, אשר 10 מהן ברמת ההחזר העליונה, ארבע רמות ההחזר שקבע הבנק, ובייחוד הרמה העליונה, נקבעו באופן מוטה כך שמרבית עובדי הבנק ייהנו מרמות ההחזר העליונות שאינן משקפות את התפלגות הדרגות.9 . נמצא כי החזר הוצאות הנסיעה המשתנות שהבנק משלם לעובדיו בגין נסיעה ברכב בתפקיד, אינו מותנה בדיווח או בנסיעות בפועל אלא משולם לעובדים כסכום קבוע לפי מכסת הק"מ שהוקצתה לכל עובד. לדעת משרד מבקר המדינה, החזר הוצאות ללא צורך בנסיעות בפועל או בדיווח כלשהו, אינו סביר ונוגד את כללי המינהל התקין. הביקורת העלתה כי הבנק משלם לעובדיו החזר הוצאות נסיעה בגין נסיעות שנסעו בפועל, שהן למעשה כפל תשלום בעבור הוצאה שבגינה כבר שולמו לעובד התשלומים הקרויים "החזר הוצאות נסיעה בתפקיד" במסגרת מכסת הק"מ המאושרת12 . לדעת משרד מבקר המדינה, כפל תשלומים חורג מכל נורמה ציבורית ומנוגד לעקרונות המינהל התקין, ויש לחדול ממנו לאלתר. נמצא כי בקביעת כללי הקידום עשה הבנק עבודה מקיפה וראויה שמאפשרת מיצוי של כלל הנתונים כדי לקבוע את זכאות העובד להתקדם בדרגה. אולם מתברר שעד שנת 2005 המשיכה המכסה השנתית להיות יעד עיקרי לקביעת הרשימה השנתית של המקודמים, ותהליך הקידום לא הופרד מהסכמי השכר. מכסות הק"מ שהבנק קובע לעובדיו הולכות וגדלות לפי דרגתו ומעמדו של העובד בבנק, ולא לפי נסיעותיו בתפקיד, וגבוהות במידה ניכרת ולא סבירה מאלה הנהוגות בשירות המדינה. המכסות אינן מותאמות לאופי הפעילות של העובד וליכולתו לנצל את מכסת הק"מ. יצוין שהבנק משלם לעובדיו החזר הוצאות משתנות לפי המכסות שהוקצו אף אם לא נוצלו בפועל (ראו להלן). לדעת משרד מבקר המדינה, קביעת מכסות שנתיות לקידום עובדים בדרגות אינה בהכרח כלי ניהולי אם היא מאלצת לקדם עובדים שבלעדיה לא היו מקודמים. כל עוד נקבעת המכסה השנתית בצורה מאולצת בעקבות הסכמים עם ועדי עובדים, .היא פוגעת במועילות וביעילות של קידום בדרגות ככלי עיקרי לניהול ותגמול עובדים לפי טיב תפקודם ופריון עבודתם. כאמור, אמנם בשנים האחרו נות הקטין הבנק את המכסה השנתית ובשנת 2005 ,קבעה הנהלת הבנק את המכסות בלי מעורבות ועדי העובדים בבנק. אף על פי כן וכפי שעולה ממסמכי הבנק ומתשובתו, יש זיקה ישירה בין הקידום בדרגות לבין השכר. משכך, כל עוד מדובר בתהליך רגיל של קידום עובדים, לא נדרשת בדיקתו של ה ממונה על השכר. אולם אם המכסה הופכת למאולצת יש בה סממנים של הטבת שכר, וראוי שמנגנון זה יוגש לבדיקת הממונה על השכר לפני החלתו כדי לוודא שאין מדובר בהטבת שכר חריגה. . יוצא אפוא כי בשנה האחרונה לעבודתו בבנק מקבל עובד העומד לפרוש לגמלאות דרגה אחת בחודש ינואר בשנת הפרישה, ועם יציאתו לגמלאות הוא מקודם בדרגה נוספת. לפיכך, חישוב הגמלה נעשה על בסיס קידום בשתי דרגות, וללא מגבלה של הדרגה העליונה הצמודה לדירוג שבו הועסק העובד. מכיוון שדרגתם של עובדים רבים, לאחר קידומם בשתי דרגות, הייתה מעל לדרגה העליונה הצמודה לדירוגם המקצועי, הנהיג הבנק דרגות נוספות המיועדות לפורשים בלבד, כדי לאפשר להם לקבל תוספת כספית הכרוכה בהעלאה בשתי דרגות. במסגרת פעילותם של גופים ציבוריים שונים במדינת ישראל נדרשת לעתים עצמאות ואי תלות מקצועית שתאפשר לגופים אלו לקבוע מדיניות, לבקר ולהשיג על דעות והחלטות של גופי ממשל שונים. עצמאות זו נקבעת לפי חוק ומפרקטיקה נוהגת של פעילות הגוף. עצמאות זו נתונה בעיקרה לתחומים המקצועיים אך לעתים מיושמת גם במנגנונים מינהליים כדי שיתאפשר לגוף למלא את תפקידיו המקצועיים ללא תלות. ואולם, על גופים אלה, בהם בנק ישראל, מוטלת גם אחריות וחובה לפעול אגב שמירה על האינטרס הציבורי ולהתנהג לפי ערכים ונורמות נאותים כנדרש מגוף ציבורי שאמון על נכסי הציבור וכספו. לדעת משרד מבקר המדינה, גם אם יאושרו לגופים ציבוריים תנאי שכר ורכיבי שכר ייחודיים, עליהם לעמוד בנורמות ציבוריות ובמסגרות השכר הסבירות למגזר הציבורי. יש להבדיל בין תנאי שכר סבירים לבין תנאי שכר חריגים הכוללים תשלומים בלתי תקינים שנוגדים את תקנת הציבור. אף שהבנק הוא גוף סטטוטורי, תוספות השכר הנהוגות בו גבוהות במידה חריגה ולא סבירה ממסגרות ומתנאי השכר שנקבעו בתאגידים סטטוטוריים. על הבנק לאמץ נורמות ציבוריות ראויות ולפעול לפיהן בעניין תהליכי העסקה וסדרי העסקה של עובדים ולהקפיד להשתמש בכספי הציבור בצורה חסכונית ויעילה שתעמוד בהוראות החוק ובתקנת הציבור. הבנק הוא מוסד ציבורי ואין מקום שינהיג רמות שכר, תנאי שכר, וסדרי מינויים החורגים בצורה בלתי סבירה מאלה הנהוגים במגזר הציבורי. הבנק נהג בפזרנות ולא שמר על כספי הקופה הציבורית, אלא נתן לעובדיו הטבות מופלגות בשווי עשרות מיליוני שקלים, במקום לנהוג בכספים אלה בחיסכון, בצניעות, וביעילות. למרות טענותיו, לא הוכיח הבנק אחריות מספקת וניצל בצורה לא ראויה את העצמאות המוחלטת שניתנה לו עד כה. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שהתקציב ותנאי ההעסקה של עובדי הבנק יהיו נתונים לפיקוח ולאישור של גוף חיצוני דוגמת ועדת הכספים של הכנסת20 . כמו כן, ראוי שהמינויים למשרות בבנק, לרבות למשרות ב כירות, ייעשו באמצעות מנגנונים שיבטיחו שוויוניות, תחרות ושקיפות, כמו מכרז או ועדת איתור, ולאחר בדיקה והמלצה של ועדה ציבורית בלתי תלויה שתבחן את תקינות המינוי ואת הכשירות וההתאמה של המועמדים. אין באימוץ המלצות אלה כדי לפגוע בעצמאות הבנק אלא מטרתן לוודא שהבנק פועל לפי הנורמות הציבוריות הראויות. | .ציבוריות מקובלות, למסגרות השכר הנהוגות במגזר הציבורי ולתקנת הציבור. לעתים הדבר נעשה באמצעות הנהגת סעיפי ש כר פסולים אשר חוקיותם מוטלת בספק. מבקר המדינה סבור שעל הבנק, כגוף ציבורי שהוקם על פי חוק, להתנהל לפי המסגרת הנורמטיבית הקיימת בשירות הציבורי. | 1,092 |
המוסד לביטוח לאומי . ביקורת ניכויים - חיוב מעבידים ועדכון גמלאות - המוסד לביטוח לאומי על פי תחשיב של משרד מבקר המדינה38 , "בסיס חיוב גולמי תואם שומה" שקבעה רשות המסים למעבידים שהמוסד עשה אצלם את 135 הביקורות האמורות היה כ- 20.69 מיליון ש"ח. בהנחה שיש לנכות מבסיס חיוב זה 47.6% בשל התאמות המתחייבות מהחוק, כפי שהוסבר לעיל, המוסד היה יכול לקבוע למעבידים אלה בסיס חיוב תואם שומה בסכום של כ- 10.84 מיליון ש"ח לפחות ולחייב אותם בדמי ביטוח בסכום כולל של כ -1.59 .מיליון ש"ח לפחות העובדה שהמוסד אינו מקבל מחלק מהמעבידים שומות שקבעה להם רשות המסים, מאפשרת למעבידים לחמוק מתשלום דמי ביטוח על רכיבי שכר שחויבו במס. לדעת משרד מבקר המדינה, כל עוד אין המוסד מקבל מרשות המסים מידע על שומות, עליו לדרוש, מכוח סמכותו בחוק, מהמעבידים שהוא עושה אצלם ביקורת או מבאי כוחם להצהיר בכתב אם נעשתה אצלם ביקורת ניכויים מטעם רשות המסים, ולנקוט נגד מי שיצהירו הצהרה כוזבת את העונשים שנקבעו לכך. המוסד הודיע בתשובתו כי "בעקבות המלצת המבקר, סמנכ"ל ביטוח וגבייה, הנחה את מ"מ מנהל אג ף ביקורת ניכוים ליישום מיידי של תצהיר לגבי ביקורת מס הכנסה". .אינו מחייב את המעבידים, מכוח סמכותו לפי החוק 28 , להצהיר בכתב שיש להם שומות של רשות המסים, ואינו נוקט, במסגרת סמכותו מכוח החוק, אמצעים נגד מעבידים שלא הביאו לידיעתו שבידיהם שומות כאלה. נמצא כי בביקורת הניכויים הובא בחשבון "שווי הארוחות" כאחד מרכיבי ההכנסה של אותם עובדים. אולם הואיל ו-12 העובדים האמורים לא הגישו תביעה למוסד בעקבות ביקורת הניכויים, לא עודכנו הגמלאות מחליפות ההכנסה שניתנו להם לפני ביקורת הניכויים. על פי אומדן סטטיסטי שעשה משרד מבקר המדינה, לו עודכן הבסיס לחישוב גמלת נפגעי עבודה בסכום הרכיב "שווי ארוחות" לכל 13,430 העובדים שהמדגם האקראי נוגע אליהם, היו אלה מהם שנפגעו בעבודה ורבע השנה שקדם לפגיעתם חל בשנת 2002 , מקבלים הפרשי גמלה בסכום כולל של כ- 73,000 .ש"ח .כאמור, בשנת 2005 , בעקבות ביקורות שעשה המוסד אצל 1,930 מעבידים, הוא חייב אותם בתשלום דמי ביטוח על 36 רכיבי שכר שונים שלא ניכו מהם דמי ביטוח. מחלקות הגבייה בסניפי המוסד ביטלו או הפחיתו את סכומי הקנסות והפרשי ההצמדה שהושתו על 1,335 מעבידים. נמצא שאצל 155 (כ- 11.6% ) מהמעבידים האלה התגלה אותו ליקוי בשלוש עד חמש ביקורות ניכויים; וכי פקידי הגבייה במוסד ביטלו או הפחיתו את הקנסות שהושתו על 72 מהם בעקבות ביקורת ניכויים של המוסד. הסכומים שבוטלו או הופחתו הסתכמו בכ- 344,000 .ש"ח יצוין כי גמלאות לנפגעי עבודה ולתלויים בהם משולמות, בדרך כלל, במשך פרקי זמן ארוכים. לכן גם אם נגרע מהגמלה השוטפת סכום קטן יחסית, לאורך זמן, יש בו כדי להסב לזכאי הפסד ניכר. על פי אומדן סטטיסטי של משרד מבקר המדינה, לו עודכן הבסיס לחישוב הגמלאות מחליפות ההכנסה של עובדי 419 המעבידים האמורים, היו העובדים זכאים להפרשים בסכום כולל של כ- 867,000 .ש"ח מניתוח הנתונים דלעיל עולה שחיוב מעבידים בדיעבד בתשלום דמי ביטוח על רכיבים שונים של הכנסת עובדיהם בעקבות ביקורת ניכויים, לא השפיע למעשה על שיעורן של גמלאות מחליפות הכנסה ששולמו למי מעובדיהם שנמצא זכאי לקבלן, אף שגמלאות מסוג זה צריכות להיקבע על בס יס ההכנסה שבעדה משתלמים דמי הביטוח. מממצאי הביקורת עולה שבעקבות ביקורות ניכויים אצל מעבידים לא הוגשו תביעות של עובדים לקבלת הפרשי גמלאות מחליפות הכנסה; שכן עובדים אינם יודעים כלל על ביקורות ניכויים שעושה המוסד אצל מעבידם, ואינם ערים להשפעה שעשויה להיות לממצאי הביקורות על זכאותם להפרשי גמלה. בנסיבות אלה מתקשים עובדים לממש את מלוא זכאותם לגמלאות האמורות. לפי חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב- 2002 (להלן- חוק הודעה לעובד), והתקנות שהותקנו על פיו, על המעביד להודיע לעובדיו על כל שינוי שחל בתשלומיו בעבור תנאים סוציאליים שהם זכאים להם. חוק זה מוסיף על זכותו של עובד - לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958 , וההודעות מכוחו- לקבל ממעבידו פירוט בכתב של "סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים במס הכנסה" ופירוט של הסכומים שנוכו משכרו, בכלל זה הניכוי של דמי ביטוח ל אומי. לפיכך עם סיכום הממצאים של ביקורת ניכויים אצל מעביד, על המוסד להעמיד את המעביד על חובתו להודיע לעובדיו על ממצאים אלה ולציין לפניו כי הפרת ההוראות של חוק הודעה לעובד היא עבירה פלילית. על המוסד לבחון מהי דרך הפעולה הראויה והיעילה להגשמת הזכויות של מבוטחיו הזכאים לגמלה מחליפת הכנסה. ראוי שהמוסד ישקול לבוא בדברים עם מינהל ההסדרה והאכיפה שבמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן - משרד התמ"ת), המופקד על האכיפה של חוקי העבודה, לרבות חוק הודעה לעובד, כדי לבחון את האפשרות שהמוסד ימסור למשרד מידע זמין ומדויק על מעב ידים שביקורת הניכויים העלתה שהפרו את חוקי העבודה. מידע כזה יוכל להביא לייעול פעולות משרד התמ"ת לאכיפת חוקים אלה. הואיל והמידע על ממצאי ביקורות הניכויים שעשה המוסד אצל מעבידים ועל עובדים שהוא שילם להם גמלאות מחליפות הכנסה נמצא ברשות המוסד, ראוי שישקול את ה אפשרות להודיע לכל אחד מהעובדים שממצאי ביקורת הניכויים נוגעים לו, על השפעתם האפשרית של הממצאים על זכאותו להפרשים של גמלאות מחליפות הכנסה שקיבל ממנו. לדעת משרד מבקר המדינה, ביטול או הפחתה של קנסות בנסיבות שתוארו לעיל אינם עולים בקנה אחד עם נוהלי המוסד, ויש בהם כדי לעודד מעבידים המפרים את החוק להמשיך להתחמק מניכוי דמי ביטוח ממלוא השכר שהם משלמים לעובדיהם. . לדעת משרד מבקר המדינה, על המוסד לגבש נהלים כתובים לעבודת יחידת ביקורת הניכויים, שייקבע בהם, בין היתר, פרק הזמן שעליו תחול הביקורת, ולוודא שמבקרי הניכויים ממלאים את הנהלים. | .ביוני 2006 , כשנתיים וחצי לאחר הדיון הראשון במינהלת המוסד בנושא ועצירת הטיפול בתביעות ההחזר, טרם הוקם במו סד מנגנון המאפשר לחשב ולהחזיר למעבידים ולעובדים תשלומי יתר של דמי ביטוח. | 1,093 |
משרד החוץ . שגרירות ישראל בבריטניה (ב) מלבד בני זוג של שליחים, מגייסים עמ"י גם מקרב ישראלים השוהים בלונדון (כגון סטודנטים), וכן בשיטה של "חבר מביא חבר". נמצא כי בשנים האחרונות הועסקו בשגרירות כמה מהם שלגביהם קיים חשש שהתקבלו לעבודה לא מפאת כישוריהם, אלא בזכות קרבתם וקשריהם לאישים בארץ, או שלא על פי נוהלי קבלה תקינים. בדוח של המפקח הכללי על שירות החוץ (להלן - המפכ"ל) מביקורו בשגרירות במאי 2005 צוין, כי "שמענו תלונות על נוהלי קבלה לעבודה פגומים של עמ"י אחדים". להלן דוגמאות שהועלו בידי משרד מבקר המדינה: לדעת משרד מבקר המדינה לא היה מקום לחתום עמו על החוזה, עקב ההוראות הקובעות שאסור להעסיק אדם כעמ"י אם שהה בחו"ל חמש שנים או יותר. הביקורת העלתה שתכנית העבודה לשנת 2006 בתחום המדיני הייתה כללית ביותר, והסתכמה בתכנון ביקורים של שרים וחברי פרלמנט. על אף החשיבות שייחס האגף להרחבת הפעילות במישור הכלכלי -מסחרי ובמישור הביטחוני, לא ניתן להן ביטוי בתכנית העבודה, וצוין רק שהתכניות הכלכליות מועברות על ידי הנספח הכלכלי והנספח המסחרי ישירות למשרד האוצר ולמשרד התמ"ת לצורך תקצובן. הנספח הכלכלי העביר מדי שנה גם לשגרירות את עיקרי הפעילויות המתוכננות. בתגובה לתכנית העבודה העיר מנהל מחלקת אירופה 4 שלמעטתחום ההסברה, לא צוינו בתכנית סדרי עדיפויות, צפי תקציבי ולוח זמנים מוצע. לדעת משרד מבקר המדינה, מפאת חשיבותם הרבה של המימד הכלכלי-מסחרי והמימד המדיני-ביטחוני במכלול היחסים עם בריטניה, יש חשיבות להכנת תכנית עבודה משולבת בשיתופם של הנספחים בלונדון. לדעת משרד מבקר המדינה הכנת דוחות תקופתיים אלה חשובה ביותר לצורך מתן משוב לנציגויות ועדכון התוכניות על ידן בעת הצורך. . השגרירות בבריטניה היא מן השגרירויות הישראליות החשובות בעולם. משרד מבקר המדינה התרשם מתפקוד השגרירות ומשיתוף הפעולה בין השליחים, אולם יש לתת את הדעת לכמה עניינים הטעונים שיפור, ולהפיק מהם לקחים גם לגבי השגרירויות בעולם כולו. כמה עובדים י שראלים מקומיים הועסקו בשגרירות בלי שניתנה הנמקה ברורה לבחירתם, ועלה חשש שהתקבלו לעבודה בזכות קשריהם עם אישים בארץ. על המשרד לתת דעתו, בעיקר במדינות שהעבודה בהן מבוקשת, להעסיק עובדים שנבחרו על פי אמות מידה ברורות. מממצאי הביקורת עולה שלמשרד אין עמדה ברורה וחד-משמעית בקשר לתועלת שבהכנת תכנית עבודה בכל שגרירות ובמעקב אחר ביצועה. השגרירות הכינה תכנית עבודה חלקית שלא נכללו בה, בין היתר, תכניות העבודה של שליחי המדינה שאינם עובדי משרד החוץ. הדיווחים החלקיים על ביצועה של התכנית כמעט ולא זכו לתגובה של מטה המשרד בארץ , ולמעשה לא ברור אם לדעת המשרד יש חשיבות למעקב שוטף ולדוחות תקופתיים על הפעילות של הנציגויות. יש מקום להפקת לקחים על ידי המשרד בעניין קבלת כספי הביטוח לאחר הפיגוע בשגרירות ב- 1994 , כך שבעתיד לא יישנה מקרה של אי-העברת מידע חשוב בעת חילופי-גברי. מבקר המדינה ה עיר כבר בדוחות קודמים על הבעייתיות שבמימון אירועים רשמיים של המדינה באמצעות תרומות. השגרירות אמנם לא חרגה מהנחיות המשרד הנוגעות למימון אירועי יום העצמאות, אך המשרד עצמו לא הסדיר את ההיתרים לגיוס כספים מכוח הוראות חוק הסיוג, האוסרות על עובד מדינה להתרים, לגבות או לקבל כספים זולת לאוצר המדינה. המשרד הקים צוות פנימי בכיר ליישום המלצות מבקר המדינה בעניין, אך מן הראוי לסיים את העבודה בנושא זה בהקדם, כדי להסדירו עוד לפני יום העצמאות הבא. על המשרד גם לבחון אם הנוהל שבתקנון בקשר למימון פעולות הנציגויות ממקורות חיצוניים עולה בקנה אחד עם חוק הסיוג. .בחר המשרד בחלופת השיפוץ, ואולם ההכנות המעשיות לכך הן רק בראשיתן. השיפוץ יחייב לא רק הקצאת תקציב ניכר, אלא גם היערכות לתפעולה התקין של השגרירות במהלכו, ועל פי אחת ההערכות הוא יימשך כשנה. יש מקום, אפוא, לזרז את הפעולה בהמשך. משרד מבקר המדינה מעיר שתהליך קבלת ההחלטות בעניין השיפוץ התנהל בעצלתיים. כבר בשנת 1994 התלבט המשרד בין חלופות השיפוץ והמעבר, ולאחר שיפוץ חלקי שנעשה בעקבות הפיגוע חלה שוב הידרדרות במצבו של הבניין. על אף שחלפו 12 שנים מאז, עדיין לא חלה התקדמות משמעותית: אמנם, ככל הנראה, לא נמצא דיווח תקופתי מרוכז מהשגרירות על העמידה בתכנית העבודה ועל השימוש באמצעי ההסברה השונים, כדי שיהיה אפשר להעריכם. השגרירות לא קיבלה אישור להסדר זה מאגף הכספים, או מכל גורם אחר במשרד. גם לא דווח עליו מראש מהשגרירות לאגף הכספים, ולא ניתן אישור ממנו להשתמש בכסף. גם לא הועבר למשרד דוח כספי מפורט על ההכנסות וההוצאות של המיזם. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שסכום התרומה חרג בהרבה מ - 20,000 הדולר שנקבעו בתקנון, היה על השגריר לדווח על כך למשרד ולקבל את אישורו, או את הנחיותיו לשימוש בכספים. יתר על כן, גיוס הכספים, כפי שנעשה, היה לכאורה בניגוד להוראות חוק הסיוג, האוסר על עובד מדינה להתרים כספים זולת לאוצר המדינה. נוכח הסכומים הגבוהים המוצאים על חינוך, יש מקום שהדיונים של ועדת חו"ל יתקיימו לפני תחילת שנת הלימודים כדי שלא יהיה צורך באישור בדיעבד, לאחר שהילד כבר החל ללמוד בבית ספר מסוים. יש גם מקום לתקן את התקנון, משום שעם שינוי המדיניות, קיים אישור כמעט אוטומטי של בקשות הנציגויות לקבוע תקרות, על פי שכר הלימוד הנהוג בפועל בבתי הספר שבהם ילמדו ילדי השליחים. | לדעת משרד מבקר המדינה על המשרד לבחון אם מספיקה התראה של שלושה חודשים בלבד, ואם יגיע למסקנה שנדרשת תקופה ארוכה יותר, יפעל להעלות את הנושא בפני הנציבות ויפעל לשינוי התנאי האמור. כמו כן, אם היו למשרד או לנציבות נימוקים לכך שקבעו דווקא תקופה זו, היה עליהם לנמק מדוע הוגשה בקשת ההארכה תשעה חודשים לפני מועד סיום החוזה. | 1,094 |
רכבת ישראל בע_מ . תהליכי רכש והצטיידות - חברת רכבת ישראל בע_מ למועצה ולוועדת המכרזים הוגשה אפוא הצעה אחת לרכישת קרונועים מתוצרת .Adtranz , שתואר בה חיסכון בהדרכה, במוסכים ובחלקי חילוף. ואולם למועצה ולוועדת המכרזים לא נמסר כי היו לרכבת הצעות אחרות אשר לא הושוו מבחינה כלכלית להצעת Adtranz ולא דורגו על פי כדאיותן בהתחשב בשוני הטכני בין קרונות מתוצרת החברות השונות. הביקורת העלתה כי מחירי 22 הקטרים הנוספים היו גבוהים ממחיריהם שבחוזה הראשון. כך למשל ברכישה האחרונה שחוזה בגינה נחתם באוגוסט 2004 , רכשה הרכבת שישה קטרים במחיר של 1,244,937 דולר ועוד 1,390,000 .אירו ליחידה מחירי המרכיב הדולרי בעסקה זו גבוהים בכ - 48.2% לעומת המרכיב הדולרי ( 840,000 דולר) בחוזה המקורי, ומחירי מרכיב האירו גבוהים בכ- 38.5% לעומת מרכיב האירו ( 1,003,294 .אירו) בחוזה המקורי בסך הכול רכשה אפוא הרכבת 42 קטרים לרכבות נוסעים על סמך חוזה לרכישת 10 קטרים ואופציה ל-10 נוספים. רכישת ההמשך לא הייתה בתנאים זהים לתנאי הרכישה הראשונים או בתנאים שמיטיבים עם הרכבת אלא במחירים גבוהים יותר, בניגוד לתקנות חובת המכרזים. רכישת המשך כזו אינה סבירה גם לאור הזמ ן שחלף והשינוי בתנאים. הביקורת העלתה שחלק מהתנאים שקבעה מועצת רנ"ר לאישור הרכישה (זמן אספקה ואישור משרד האוצר למימון) לא קוימו. רכישת ההמשך התבססה על סעיף 3(4 ) לתקנות המאפשר רכישה בפטור ממכרז למרות שעברו למעלה משלוש שנים מהרכישה הראשונה, ובסכום מצטבר של העסקות הגדול מסכום הרכישה הראשונה, כל זאת - בתנאי שמנכ"ל רנ"ר יאשר את הפטור ממכרז. יצוין כי הרכישה לא הובאה לאישור מנכ"ל רנ"ר, כנדרש על פי התקנות, עם פירוט הנסיבות המ יוחדות והטעמים למתן פטור. יתר על כן, סיווג התקשרות זו כהתקשרות המשך אינו תואם את הגדרת המונח "התקשרות המשך" לפי התקנות. נוסף על כך, עקב ההיקף הגדול של העסקה היה ראוי שהאחידות והחיסכון ינומקו במסמך מפורט הכולל חוות דעת כלכלית ומשפטית. ממסמך של אגף הכלכלה של הרכבת מ - 27.12.01 עולה שהעלות למושב בקר ונוע גדולה מהעלות למושב בקרונות האחרים שמפעילה הרכבת. כמו כן עולה מהמסמך, שעלות ההפעלה של הקרונועים ברוב המקרים יקרה מעלות ההפעלה של כל סוגי הציוד האחר. הרכבת משתמשת בקרונועים בקווים שבהם נוסעים רבים, ויש צורך לחבר שלושה קרונועים ויותר בכל רכבת. בדפוסי תפע ול אלו עלות מושב נוסעים היא הגבוהה ביותר. יוצא אפוא שהחלטות הרכבת התקבלו ללא בדיקה וביסוס כנדרש. מן האמור לעיל עולה, כי הקרונועים הראשונים נרכשו ב - 1991 ובמשך כעשר שנים רכשה הרכבת רכישות נוספות על סמך הרכישה הראשונה, בניגוד לתקנות חובת המכרזים. ככל שחולף יותר זמן מ הרכישה הראשונה, תנאי השוק, מספר היצרנים, וסוגי הציוד משתנים, ולכן המכרז המקורי אינו רלוונטי עוד. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה ביצוע רכישות ללא בדיקה מספקת, בתהליך קבלת החלטות לקוי תוך חריגה מתקנות חובת המכרזים. מהמתואר לעיל עולה כי הרכבת רכשה חלפים מחברה ו' למרות שידעה שאפשר לרכוש אותם מספקים אחרים במחיר זול יותר, מה שמצביע על ניצול כוחו של הספק ה"יחיד". הרכבת לא מצאה לנכון לבדוק ספקים חלופיים שמחיריהם זולים יותר ובדרך זו להקטין את הוצאותיה. דרך פעולה זאת נוגדת את חוק חובת המכרזים. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח ההיקף הניכר של הרכישות מחברה ו' .ונוכח האפשרות לרכוש במחירים אלה יותר חלפים מחברות אחרות, על הרכבת לעשות בדיקה מחודשת בעניין כדי להשיג את המחיר הזול ביותר. נוכח העובדה שבישיבה מ - 9.7.03 דווח לדירקטוריון כי הוחלט ברכבת שלא לרכוש יותר קרונועים, מן הראוי היה לדווח לדירקטוריון על ניהול המשא ומתן. יוצא אפוא כי המנכ"ל לא הזכיר בישיבת הדירקטוריון את חברת K.G.M בבעלות מר קורניק, שייצגה את רכבת שוודיה, זאת למרות שנשאל על כך. כמו כן לא דיווח על היותו מקורב למר קורניק. יצוין כי בנו של המנכ"ל הועסק בחברת K.G.M . .כחודש לאחר מועד הישיבה מבלי שהמנכ"ל דיווח על כך לחברה יתר על כן, לעניין ניהול משא ומתן עם רכבת שוודיה, אין זה תקין לנהל מו"מ עם מציע מסוים מבלי שנוהל לפני כן הליך תחרותי, מבלי שניתנה הזדמנות שווה למציעים אחרים ובטרם שניתן פטור ממכרז בגין הרכישה המיועדת. הליך כזה אינו עולה בקנה אחד עם תקנות חובת המכרזים. בתשובתו של מר שניר למשרד מבקר המדינה ציין כי עובדת היותו של מר קורניק נציג חברת רכבת שוודיה הייתה ידועה לרבים. משרד מבקר המדינה מעיר כי משנשאל המנכ"ל על כך בישיבת הדיריקטוריון היה עליו להשיב לשאלה ישירות . ובאופן מלא, במיוחד על רקע היותו של מר קורניק מקורב למנכ"ל. עובדות אלו מצביעות על התנהלות בלתי תקינה ביותר של המנכ"ל. לדעת משרד מבקר המדינה איתור ספקים נוספים אינו צריך להיות תוצאה של יוזמה מקרית של עובד כזה או אחר אלא יש לאתרם באופן שיטתי על פי תכנית מסודרת. | בסופו של דבר הוזמנו 150 הגלגלים ב- 1.12.04 מחברה י', ומועד אספקתם נקבע ל- 31.3.05 , דהיינו ארבעה חודשים ממועד ההזמנה ולא חודשיים -שלושה כפי שנטען בוועדה. ואכן, הג לגלים הגיעו לארץ ב - 26.3.05 . יוצא אפוא כי הרכבת שילמה 21,600 אירו יותר בעקבות רכישה זו. ההזמנה שתוארה לעיל מצביעה על אי סדרים וחריגה ממינהל תקין, בכך שנמסר מידע לא מלא לוועדת המכרזים. | 1,095 |
משטרת ישראל . ההיערכות ליישום חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס_א-2001 - משטרת ישראל הועלה, שרק ב - 3.4.05 , לאחר המועד הקובע להחלת החוק, הוגש לאישור ועדת חוקה נוסח תקנות זכויות נפגעי עבירה (תיקון), התשס"ה - 2005 , ובו התיקונים הנדרשים. ביולי 2005 אישרה ועדת חוקה את תיקון התקנות, והן פורסמו ברשומות בסוף ספטמבר 2005 . כך שחצי שנה לאחר שהיו אמורים ליישם את החוק במלואו, עדיין לא היו תקנות עדכניות שיסדירו את הליך הטיפול בנפגעי העבירה על פי הוראות החוק. לדעת משרד מבקר המדינה, לאחר חלוף יותר מחמש שנים מתחילת החוק, היה על המשטרה לבחון מחדש את יישום הסעיף המעלה את הצורך במתן הגנה ייחודית, ברמה השונה מהקיים, לנפגע ה עבירה. על המשטרה לקבוע קריטריונים לצורך מיוחד בהגנה, ולפעול בצורה שונה מהנהוג במקרים אלו. הועלה, שרק בסוף אוקטובר 2005 , שבעה חודשים לאחר המועד הקובע להחלת כל סעיפי החוק, הועבר ליחידות המשטרה החוזר ובו ההנחיה ליישום סעיף 7 .לחוק הועלה, שמתחילת שנת 2006 ועד 12.7.06 , חרף כל הפעולות שנקט מדור נפגעי עבירות, הגיע שיעור הזנת הנתונים מהתיקים המשטרתיים למערכת מנ"ע ל - 32% ( בלבד 13,399 מתוך 42,398 תיקים שהיו צריכים להזינם). השיעור הנמוך של הזנת פרטי הנפגעים למערכת מקשה על נפגעי עבירה רבים לממש את זכותם על פי החוק. . בהצעת החוק לא צוינה דרך מימונו של החוק כנדרש בחוק יסודות התקציב. כן עלה, כי טרם חקיקת החוק לא נעשתה, בגופים האחראים ליישומו, עבודת מטה שתגדיר את האמצעים הנדרשים, את היקפם ואת דרך המימון. רק באוקטובר 2001 , כארבעה חודשים לאחר תחילת החוק הכין אג"ת במשטרה סיכום עבודת מטה שלפיה הוערכה עלות יישום החוק בכ-74 מיליון ש"ח, שמהם כ-65 מיליון ש"ח הוצאה שוטפת וכ -9 מיליון ש"ח הוצאה חד -פעמית. אג"ת ציין, שהחוק אושר בלא שנלקחו בחשבון התוצאות הצפויות ממנו, וכן שאם לא יוקצו לו המשאבים הנדרשים לא תוכל המשטרה לעמוד בדרישותיו. אי לכך המליץ אג"ת לפעול בשני כיוונים בו-זמנית: להעביר בקשה לקבלת משאבים באמצעות המשרד לבט"פ, ולהיערך למימוש דרישות החוק ברמה המינימלית ההכרחית. יצוין, כי בדצמבר 2002 הודיע את"ב במשרד לבט"פ לסגנית היועץ המשפטי במשרד לבט"פ , שמשרד האוצר מתנה את הקצאת התקציבים באישור שינוי החקיקה בכנסת, ועמד על הצורך לזרז את הטיפול בו. בתשובה ציינה סגנית היועץ המשפטי במשרד לבט"פ שאין היא "רואה כל הצדקה לדרישה להמתין עם האישור התקציבי עד לאחר שתאושר החקיקה". היא הדגישה, כי הבהירה בשיחה שהתקיימה עם נציגי את"ב במשרד לבט"פ, ש"יש לעמוד על כך שיוקצה התקציב למערכת הממוחשבת מיידית על מנת לאפשר למשטרה ולשב"ס להיערך במועד על פי התפיסה המצומצמת של החוק". ראש מדור תביעות במשטרה מסרה למשרד מבקר המדינה, כי בחלק גדול מהתיקים האמורים, המגיעים לטיפולה של התביעה המשטרתית, אין הפרטים הללו מוסתרים כנדרש בהנחיה ליישום סעיף 7 .לחוק )(ב רק ב -4% (2 ) מתחנות המ שטרה יושמו במלואן הוראות החוק והתקנות מכוחו. ב- 33% (18 ) מהתחנות יושמו ההוראות באופן חלקי, וב - 43% (23 ) לא יושמו ההוראות או יושמו במידה מועטה. ב- 20% (11 ) מהבקרות לא נבדקה מידת יישום הוראות החוק, או שהממצאים אינם ברורים דיים. יודגש, כי אף שמבצעי הבקרות המשטרתיות העלו ברוב המקרים שההוראות אינן מבוצעות כנדרש, לא נמצאו, בין הבקרות שנמסרו למשרד מבקר המדינה ביולי 2006 , בקרות חוזרות כדי לבדוק באיזו מידה, ואם בכלל, שופר הביצוע בעקבות הערותיהם, אף לא במקרים שהבקרות נערכו בשנת 2005 . יתר על כן, יש מקרים שבהם התריע הבודק, בסיכום ממצאי הבקרה, שייערכו בקרות חוזרות, אך, כאמור, הן לא בוצעו עד מסירת הבקרות למשרד מבקר המדינה. .והחלתו בפועל נעשתה רק ביולי 200325., חצי שנה מאוחר יותר צו שני ליישום חלקי של כמה סעיפי חוק נוספים פורסם ברשומות רק בסוף פברואר 200526 , וגם צו זה הוצא בידי המשרדים בעיקר בשל הלחץ שהופעל בידי ועדת חוקה בעקבות המעקב שביצעה אחר יישום החוק. . המדינה (להלן- נש"מ), למשרד מבקר המדינה, כי משרד המשפטים אמנם תוקצב בשנת 2002 בתקני פרקליטים לצורך יישום החוק, כשהמשרות נוצרו באופן הדרגתי במהלך השנים 2002 -2003 . נש"מ הסבירה כי משום ש"משרות הפרקליטים ברמה של עוזר-סגן בכיר הן זהות ואחידות בכל הפרקליטויות לא ניתן זיהוי מיוחד למשרות אלו"; ומאחר שבשנים האחרונות התקבלו החלטות ממשלה על קיצוצים רוחביים בכל משרדי הממשלה, נאלצו משרד המשפטים והפרקליטות, כשאר משרדי הממשלה, לקצץ בתקני כ"א על פי ההחלטות שהתקבלו. | הועלה, שאין ברשות תחום עררים שבפרקליטות המדינה נתונים שוטפים ועדכניים על משך זמן הטיפול בעררים האמורים. בהיעדר נתונים אין לדעת אם משך הטיפול עומד בדרישות החוק, ואין תחום העררים יכול להסיק מסקנות ולהפיק לקחים. | 1,096 |
מינהל הכנסת . כנסת ישראל - סוגיות במינהל הכנסת עד יוני 2006 , המועד שהתחילה בדיקת המעקב, לא קבעה הוועדה נהלים המסדירים את עבודתה. לאחר שמונה מנכ"ל לכנסת, הוא החליט שככלל הוראות התקשי"ר מחייבות את עובדי הכנסת. לפיכך ביטל מנכ"ל הכנסת את הוועדה למשאבי אנוש והורה לממונה על משאבי אנוש לפעול על פי התקשי"ר. 2. בביקורת הקודמת נמצא שבנושאי כוח אדם סטה מינהל הכנסת מהכללים החלים בשירות המדינה, בלי להסתמך על נורמות כלשהן. בישיבת הוועדה למשאבי אנוש, שהתקיימה ביולי 2004 , אמר מזכיר הכנסת: "מתחנו קו מתאריך הגשת הדוח של המבקר ואילך והכול נעשה וייעשה לפי הספר ולפי הנחיות המבקר". בבדיקת המעקב ביחידה למשאבי אנוש נמצא שמינהל הכנסת פעל לתיקון הליקויים שהועלו בביקורת הקודמת. ואלה הממצאים: משרד מבקר המדינה סבור שמינהל הכנסת לא היה צריך לסמוך רק על ההמלצות שצירפו המציעים לפנייה, שהרי מטבע הדברים ההמלצות האלה היו חיוביות. מינהל הכנסת היה צריך לפנות לגופים שהמציעים עבדו בהם, כדי שבעת קבלת ההחלטה יהיה לו מידע מלא על המציעים האלה. זאת ועוד, החברה הזוכה לא צירפה לפנייה המלצות, אלא ציינה בה את הגופים שעבדה בהם וכתבה ש"ניתן לפנות לגורמים שצוינו לקבלת המלצות בע"פ". מכאן שבעת הדיון בוועדת המכרזים לא הייתה לוועדה כל המלצה על חברת הייעוץ, ובכל זאת היא שזכתה בסופו של דבר. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי לתת נימוקים ענייניים לבחירת מחלקה זו או אחרת, שכן הבדיקות הנעשות במחלקות האלה כרוכות בעלויות כספיות. היה אפשר לצפות שהוועדה תנ מק לפחות את סדרי העדיפויות בבחירת המחלקות, על פי התקציב שקבעה הכנסת. מנימוקים כאלה היה אפשר ללמוד כיצד מינהל הכנסת מנצל את התקציב שברשותו וכיצד הוא מוודא שהבדיקה הנעשית במחלקות היא מיטבית. .להקפיא את ההסכם עם מאסטרפלאן ולבטל את התוספת להסכם. בשנים 2004 - 2006 שילמה הכנסת למאסטרפלאן עבור הייעוץ לערוץ הכנסת יותר ממיליון ש"ח (כולל מע"מ). משרד מבקר המדינה העיר לכנסת כי קשרי העבודה שלה עם מאסטרפלאן לא היו ראויים שכן נוצרו בטרם נבחרה זו באופן רשמי. קיומם של קשרים אלה מעורר חשש לפגיעה בעקרון שוויון ההזדמנויות ובעקרון התחרות ההוגנת, וכן מעורר חשש שהכנסת לא התקשרה בהתקשרות המיטבית עבורה. לדעת משרד מבקר המדינה אין פרויקט ערוץ הטלוויז יה דומה לפרויקט מרכז המבקרים. שהרי באותה עת מרכז המבקרים עדיין היה בגדר רעיון, ואילו ערוץ הטלוויזיה כבר פעל פעילות שוטפת. בדיון הייתה ועדת המכרזים צריכה להפריד בין שני הפרויקטים, ולא לפטור את הנושא בדברי יו"ר הוועדה - "אין מישהו מתאים". מינהל הכנסת היה צרי ך לשקול בכובד ראש להטיל את המשימה על אחד מחברי הצוות שליווה את הקמת ערוץ הכנסת. 2. משרד מבקר המדינה ביקש מהחשב להסביר מדוע החליטה ועדת המכרזים להרחיב את ההסכם עם מאסטרפלאן. החשב בחר שלא להסביר את שיקולי הוועדה, ותחת זאת פנה למנכ"ל הכנסת. ביולי 2006 , בעקבו ת פנייה זו, הורה המנכ"ל מתשובת מזכיר הכנסת עולה שהוועדה למשאבי אנוש קבעה כללים המיטיבים עם עובדיה. לפי הכללים של נציבות שירות המדינה מכסת העובדים הזכאים לדרגה אישית היא 1% בשנה, ונוסף על כך עליהם לשהות בדרגתם ארבע שנים ונדרשת המלצת ממונ ה והצטיינות מוכחת. הכנסת לעומת זאת הגדילה את המכסה פי ארבעה, צמצמה את תקופת השהייה והסתפקה בהמלצת ממונה, מבלי להידרש להצטיינות מוכחת. הכללים לא נקבעו בצורה מפורשת וגלויה, לא תועדו כדבעי ויו"ר הכנסת לא אישר אותם. מנכ"ל הכנסת עמד על הפערים העמוקים בין כללי ה כנסת לכללים של נציבות שירות המדינה. בינואר 2007 הודיע מנכ"ל הכנסת למשרד מבקר המדינה כי פירסם כללים לדרגות אישיות וקבע בהם באופן חד -משמעי כי מדיניות הכנסת תהיה שווה למדיניות שקבע נציב שירות המדינה. חברת הייעוץ החלה לבדוק את מחלקת בנא"מ בספטמבר 2004 . באפריל 2005 התקיימה פגישה עם מנהלת חברת הייעוץ בנושא היקף השעות הנדרש כדי להשלים את הייעוץ הארגוני. לדבריה, כתיבת הדוח על בנא"מ גזלה ממנה ומהצוות שלה שעות רבות שלא הוערכו מראש. החשב ציין ש"לו היינו יודעים מראש שמסגרת השעות של הבדיקה בבנא"מ תגיע ל-650 שעות, היינו מגבילים לפעול במסגרת זו". גם בפגישה ]חברת הייעוץ[ מראש את המכסה... והיה עליכם זו לא הוגבלה מכסת השעות של בדיקת המחלקה, ובסופו של דבר היא הסתכמה בכ-800 .שעות הצורך לבדוק את המחלקות השונות היה קיים זמן רב, והצורך לבדוק את הוועדות עלה כבר בינואר 2004 , כשהוועדה למשאבי אנוש דנה בבעיות הקשורות למזכירות בוועדות השונות. מינהל הכנסת לא נערך לבחירת היועץ בעוד מו עד, אלא הגביל את עצמו בזמן ופעל מתוך חשש שאם לא יחליט במהירות, יישום המלצות היועץ יידחה בשנה. לדעת משרד מבקר המדינה ההליך המהיר לבחירת היועץ הארגוני פגם ביכולתה של ועדת המכרזים לבחור בחירה ראויה. בכל שנות קיומה לא בדקה הכנסת את יחידות המינהל שלה על אף השינויים שחלו בהן. בדיקה ארגונית שהתעכבה שנים כה רבות הצריכה מהלך עבודה תקין ומסודר; מהלך כזה היה מונע את הבעיות שהכנסת נתקלה בהן, כמפורט להלן. לדעת משרד מבקר המדינה מינהל הכנסת היה צריך להכין הסכם שיתאים לצורכי הכנסת ולאופי ההתקשרות. אף על פי שמינהל הכנסת לא מילא אחר כל התנאים בהסכם, הוא לא פעל לשנותו ואף לא נענה לבקשותיה של מאסטרפלאן לשנותו. לדעת משרד מבקר המדינה החשב לא היה צריך לפנות לראש הלשכה, שכן ראש הלשכה אינו מוסמך לאשר תשלומים. יצוין שבדיון שהתקיים אצל יו"ר הכנסת דאז העיר החשב ש"שעות העבודה עצמן משולמות במסגרת ההתקשרות... כשעות ייעוץ". כששילם עבור שעות העבודה של ה יועץ בחוץ לארץ חרג החשב מסמכותו ומתנאי ההסכם. | .מתשובת יו"ר הכנסת דאז עולה, שהיה הסדר להמשך העסקתו של ראש הלשכה. בפרוטוקול דיוני הוועדה אין אזכור להסדר זה. משרד מבקר המדינה מעיר למינהל הכנסת על החומרה שבפעולתה: אם הוועדה לא ידעה על ההסדר פירושו של דבר שמינהל הכנסת לא פעל בשקיפות, ובסופו של דבר גרם לוועדה לשמש חותמת גומי להסדר שנקבע מראש ולא הובא לידיעתה. | 1,097 |
משרד הבריאות . סל שירותי הבריאות - ממצאי מעקב המעקב העלה כי התכנית לבחינת היקפי השימוש בטכנולוגיות החדשות ודפוסי השינויים בהם לא בוצעה. 3. ,אף שמשרד הבריאות בתשובתו טען כי לא מצא שיטה טובה מזו שהוא נוקט בסוף 2005 , שנתיים לאחר סיום הביקורת הקודמת, הוא החל, לנוכח החלטות הממשלה בעניין זה, בפעולות שמטרתן לשפר את שיטת חישוב העלות של הטכנולוגיות החדשות. עם זאת הועלה כי אף שחלפו שמונה שנים ממועד התקנת התקנות, מסד הנתונים על צריכת תרופות בארץ טרם הוקם. לדעת משרד מבקר המדינה שומה היה על משרד הבריאות לדון זהמכבר בסוגיה של תמחור הטכנולוגיות החדשות ולחפש חלופות לשיטה שהוא נוקט. אף שממצאי הביקורת בעניין זה פורסמו בשנת 2004 החל המשרד רק בסוף 2005 , בעקבות ביקורות מקצועיות במשרד ומחוצה לו, ובעקבות החלטות הממשלה בנושא, לפעול למציאת חלופות שישפרו את השימוש במקורות המוקצים לעדכון הסל. המעקב העלה כי, בעקבות הביקורת, כיום כל אחד מחברי הוועדה הציבורית מחויב לחתום על טופס גילוי נאות שבו הוא מצהיר שאינו עובד בחברה מסחרית, אינו יועץ לה, אינו מבצע עבורה מחקרים ואינו ממלא כל תפקיד או נושא משרה במוסדותיה או קשור אליה בקשר אחר; אם יש לו זיקה לחברה מסחרית עליו להצהיר על כך. כן עליו להצהיר על כל זיקה שהיא לטכנולוגיה שהוועדה אמורה לדון בה. 1. הוספת טכנולוגיות חדשות לסל שירותי הבריאות מחייבת קביעה של מחירן ואומדן של הכמויות שייצרכו. שינויים טכנולוגיים, פקי עת תוקף פטנטים, ייצור הטכנולוגיות בידי יצרנים נוספים ופיתוח טכנולוגיות חלופיות וכן שינויים במספר המטופלים שיקבלו את הטיפול לאורך זמן - כל אלה משפיעים על המחיר ועל הכמויות. לפיכך המליץ משרד מבקר המדינה בעקבות הביקורת הקודמת על פיתוח שיטת תמחור שתביא בחשבון שינויים מהותיים לאורך זמן. פיתוח שיטה כזאת הוא משימה מורכבת ואף חדשנית, אך חשיבותו הציבורית והכלכלית היא רבה. המעקב העלה כי המשרד טרם פיתח מנגנון תמחור כלכלי לקביעת העלות של הטכנולוגיה החדשה ולעדכונה בהתחשב בשינויים טכנולוגיים וכלכליים חיצוניים וגם לא בחן דרכי תמחור חלופיות. רק בסוף שנת 2005 , כשנתיים לאחר סיום הביקורת הקודמת, החל משרד הבריאות בעבודת מטה בנושא זה, על יסוד החלטות הממשלה בנושא. המעקב העלה גם כי המשרד טרם פיתח שיטה לאומדן היקף השימוש בטכנולוגיות חדשות לאורך זמן. הוא אף לא בנה מסד נתונים על משק התרופות בארץ ולא בדק את היקף השימוש בטכנולוגיות חדשות שכבר הוכנסו לסל, אף שמידע זה יש בו כדי לסייע באומדן היקף השימוש הצפוי בטכנולוגיות המוצעות לכלילה בסל. על המשרד להמשיך ולבחון שיטות חלופיות לקביעת מחירי הטכנולוגיות והיקף צריכתן כדי להבטיח הקצאה יעילה יו תר של הכספים המיועדים לכלילת טכנולוגיות חדשות בסל. 2. בביקורת הקודמת הועלה כי יש להגביר את שקיפות המידע הניתן לציבור באשר לשירותים הכלולים בסל, בייחוד בתחומים שבהם המידע רב ומורכב, כדי שהמבוטחים יוכלו לממש כראוי את זכויותיהם לפי החוק. המעקב העלה כי משרד הב ריאות אמנם פעל להגברת הנגישות של המידע על תרופות באתר האינטרנט שלו. ואולם מידע מפורט על כל השירותים הכלולים בסל והתנאים לקבלתם עדיין אינו מפורסם בדרך העושה אותו נגיש לכלל הציבור. מן הראוי שהמשרד יפעל בנושא כדי שציבור המבוטחים בקופות יוכל לממש את זכויותיו המלאות. המעקב העלה גם כי רק בינואר 2006 מינו מנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"ל התמ"ת מועצה לאומית לבריאות העובד המשותפת למשרדיהם שתפקידה, בין השאר, לקדם חקיקה בתחום הבריאות התעסוקתית לשיפור בריאות העובד. לשם כך מינתה המועצה ביולי אותה שנה ועדת תחיקה. אך עד מועד סיכום המעקב בנובמבר 2006 .לא תוקנו התקנות האמורות המעקב העלה כי משרד הבריאות אמנם פעל להגברת נגישות המידע לציבור, ובאתר האינטרנט שלו מפורטות התרופות הכלולות בסל וההתוויות שלהן. עם זאת, מידע מפורט באשר לתרופות ולשירותים הכלולים בסל ובאשר לתנאים לקבלתם עדיין אינו מפורסם בדרך העושה אותו נגיש לכלל הציבור. הועלה גם כי פרויקט בניית מערכת קישור ידידותית באינטרנט 16 הופסק משום שהמועצה לביטוח בריאות ממלכתי לא חידשה את הקצאת התקציב המיועד לביצועו. מכאן שבשנים 2003 -2006 שיעור העדכון של עלות הסל לקופות בגין המקדם הטכנולוגי הייתה 3.4% , אף שלפי החישוב של משרד הבריאות נדרשה באותן שנים תוספת של 8.4% כדי לשמור על הרמה הטכנולוגית, כלומר הייתה שחיקה של 5% .בעלות הסל בדוח על הביקורת הקודמת ציין משרד מבקר המדינה כי עדכון נכון של עלות הסל לקופות הוא גורם יסודי בהפעלה נכונה של הסל וביישום מטרות החוק, וכי אף שחלפו שמונה שנים מאז נכנס החוק לתוקף, טרם נקבעה דרך מוסכמת לעדכון עלותו של הסל בהתאם למקדמים השונים. המעקב העלה כי גם משעברו 11 שנים מאז נכנס החוק לתוקפו טרם הוסדר עדכון עלותו של הסל. | . המעקב העלה כי משרד הבריאות טרם קיבל מהקופות את ההנחיות הרפואיות שהוציאו לרופאיהן15. | 1,098 |
משרד הבריאות . בנקי זרע לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לשקול להנחות את בנקי הזרע לבדוק גם את ההיסטוריה הרפואית של התורמים, ולא רק של משפחותיהם. כמו כן עליו לשקול להנחות את הבנקים להביא לידיעת הנשים המקבלות תרומת זרע, את כל המידע הרפואי הנדרש, כדי שידעו אילו בדיקות, לרבות בדיקות משלימות שאינן בסל התרופות, עליהן לעשות לפני ההיריון ובמהלכו כדי למנוע לידת יילוד בעל מומים35., וזאת בכפוף לשמירת החיסיון על זהותו של התורם לדעת משרד מבקר המדינה, בדיקה מקיפה של ההיסטוריה הרפואית של משפחת התורם עשויה להביא לאיתור מחלות גנטיות ואף לסייע בבירור קיומה של קרבה משפחתית בי ן התורם למקבלת התרומה. על המשרד לבחון את הנושא ולקבוע בנוהל מהן הבדיקות הנדרשות. לדעת משרד מבקר המדינה, לאיתור מחלות גנטיות אצל תורמי זרע ואצל מקבלות תרומת זרע עוד לפני ביצוע ההזרעה המלאכותית יש חשיבות רבה למניעה של הולדת ילדים החולים במחלות קשות. לפיכך ונוכח ההתפתחויות שחלו בתחום הגנטיקה משנת 1992 , מועד הוצאת הנוהל, ראוי שהמשרד יבחן את האפשרות להוסיף בו דרישה לביצוע בדיקות גנטיות נוספות על הבדיקה היחידה לתורמי זרע הקיימת בנוהל, וכן יקבע מה יהיו הבדיקות האלה, ומי יממן אותן. נוסף על כך על המשרד לעדכן את הנוהל ולהנחות את בתי החולים לידע את מקבלות תרומת הזרע בדבר בדיקות הסקר הגנטיות שאיגוד הגנטיקאים הרפואיים ממליץ עליהן37 , ולהחתים אותן על אישור שקיבלו את כל המידע הרלוונטי הקיים . לדעת משרד מבקר המדינה, חובה על המשרד לדון ולקבוע מהן הבדיקות הנדרשות מתורמי זרע, ועד שייעשה הדבר על בנקי הזרע לנהוג לפחות על פי הנדרש בנוהל. . בנושא, ולא להסתפק במידע שניתןבעת שיחה עם מקבלת התרומה, שעלול להיות חלקי. המשרד גם צריך להנחות את בנקי הזרע להביא לידיעת מקבלות התרומה כל מידע רפואי שיש להם על התורם, לרבות מידע על מחלות גנטיות שהוא נושא, תוך הקפדה על שמירת החיסיון על זהותו. למידע הגנטי על התורמים יש חשיבות רבה משום שייתכן שיידרש לטיפול בילדים שייוולדו מתרומות הזרע שלהם. לפיכך על המשרד לדון באפשרות לחייב את בנקי הזרע לשמור את הנתונים הגנטיים של התורמים ולהחתים את התורמים על הסכמתם לשמירת נתוניהם, כל זאת תוך מתן חיסיון מוחלט לזהותם וב כפוף לדרישות חוק מידע גנטי, התשס"א- 2000. מרשימה של הריונות שנוצרו מתרומות זרע באיכילוב המעודכנת ליולי 2006 עולה כי מזרעם של 14 (כ- 24% ) מ-59 תורמים שנתוניהם נבדקו נוצרו יותר מעשרה הריונות, בהם תורמים שמזרעם נוצרו 15 ואף18 הריונות. מרשימה של הריונות שנוצרו מתרומות זרע בשיבא עולה כי מזרעם של 8 מ-67 תורמים שהיו בו בשנים 2003 -2005 נוצרו יותר מעשרה הריונות, בהם תורם שמזרעו נוצרו16 .הריונות בבדיקת נתוניהם של 20 תורמים באסף הרופא ה ועלה כי לשבעה תורמים נולדו יותר מעשרה ילדים, מהם לשלושה נולדו יותר מ-15 , המספר המרבי שבית החולים מתיר. לאחד נולדו 25 ילדים, לאחד- 21 ולאחד- 16. ברבין לא הייתה רשימה עדכנית של מספר הילדים שנולדו לכל תורם. מרשימה מעודכנת לפברואר 2003 עולה כי ל-10 מ-78 תורמים היו יותר מעשרה ילדים; מהם לשלושה היו 26 ,21 ו-20 ילדים; ולארבעה היו19 ,16 ,15 ו-15 .ילדים מהאמור לעיל עולה שמספר הלידות לתורם מתרומות הזרע בבנקי הזרע האמורים גבוה מהמספר המרבי המומלץ בהתוויות הקליניות של האגודה האמריקנית לפריון, ויש שאף ממספר הלידות המרבי לתורם שהם עצמם קבעו. .1. נוהל המשרד : נוהל המשרד כולל, בין השאר, הנחיות לבנקי הזרע לטיפול בתורמי זרע ובמקבלות תרומת זרע ולניהול בנק הזרע. מאז נקבע הנוהל חלה התפתחות ניכרת ברפואה, אובחנו מחלות חדשות, ונוספו כלים חדשים לאבחון מחלות גנטיות שיש למנוע את העברתן מהתורמים למקבלות תרומת הזרע ולילדים שייוולדו מזרעם. אך המשרד עדיין לא עדכן את ההליכים של בדיקת תורמי הזרע ומקבלות התרומה; ובדיקות רפואיות חשובות רבות, בהן בדיקות שרשות המזון והתרופות האמריקנית והאגודה האמריקנית לפריון ממליצות עליהן, אינן נדרשות בנוהל המשרד. המשרד גם לא דן בהוספת הבדיקות הגנטיות שאיגוד הגנטיקאים הרפואיים בארץ המליץ עליהן. .בתנועה במ"ל של נוזל זרע; וב- 33% מ-90 מנות זרע שנבחרו בבחירה אקראית באיכילוב היו אף פחות מ-8 מיליון תאי זרע בתנועה במ"ל של נוזל זרע- הערך המזערי שנקבע בנוהל הפנימי של איכילוב53 . למרות זאת העלתה הביקורת בבנק הזרע באסף הרופא כי ב -64 הזרעות שנעשו מזרע של תורם אחד השתמשו בתרומות זרע שלו שהוקפאו 7-10 שנים לפני מועדי ההזרעה; בשתי הזרעות שנעשו לאחת המטופלות השתמשו במנות זרע שהוקפאו 9 ו-7.5 שנים לפני מועד ההזרעה; בבדיקת כרטיסיהן של 19 מטופלות נמצא כי ברישומים הנוגעים ל-12 הזרעות בכרטיסים של תשע מהן לא צוין התאריך שבו הוקפא הזרע ששימש להזרעה. בדיקת כרטיסי הזרע של 16 תורמים בבנק הזרע ברבין העלתה שבעשר הזרעות שנעשו בשנים 2003 ו- 2005 במנות זרע של ארבעה מהם השתמשו בזרע שהיה בהקפאה 6-10 שנים. עוד הועלה כי בכרטיסי המטופלות שקיבלו תרומת זרע לא נרשמו תאריכי ההקפאה של מנות הזרע שניתנו להן, ולכן לא היה ניתן לבדוק את משך הזמן שעבר ממועד הקפאת מנות הזרע עד מועד ביצוע ההזרעה. | לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לבדוק אילו אמצעים יש לנקוט כדי לשמור מנות זרע מזוהמות או חשודות ככאלה באופן שימנע זיהום של מנות זרע אחרות, ולהמליץ לכל בנקי הזרע לנקוט אמצעים אלה. | 1,101 |
משרד הבריאות . זכויות היתר של העובדים במערכת הבריאות בקבלת שירותים לדעת משרד מבקר המדינה, ההנחה שהלאומית נותנת לעובדים על תשלום השב"ן פוגעת במבוטחים האחרים בעלי השב"ן, שכן יוצא כי בעקיפין הם מממנים את ההטבות שהעובדים מקבלים. 2. אשר ללאומית, בהסכם הקיבוצי שכאמור נחתם עם העובדים ב - 2004 התחייבה הקופה לשאת באופן מלא בגילום המס בגין ההנחה על התרופות לעובדים ולגמלאים הזכאים להנחה, ובכך יש עוד הטבה לעובדים. בביקורת הועלה כי הקופה לא גילמה את הסכומים בגין הטבות המס על ההנחה בתרופות, לא חישבה את סכום המס שעליה לשלם לרשות המסים בגין ההטבות שנתנה בשנים 2004 -2005 , ולא שילמה את המס בגין אותן שנים. עוד הועלה כי הסדר לניכוי מס הכנסה מהעובדים .)(ג בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי עניין ההטבות לעובדים בכללית טרם הוסדר. . בגין יתר ההטבות לא נקבע, והעובדים לא שילמו מס בגין הטבות אלה. יש בכך משום הטבת שכר ניכרת לעובדים. 4. לדעת משרד מבקר המדינה, כל עוד ההטבות האלה ניתנות, על הנהלות הקופות ועל רשות המסים לבחון את ההסדרים הקיימים בדבר תשלום המס, לנכות מהעובדים מס הכנסה כחוק ולהסדיר את החבות בגין שנות המס הקודמות. .בבתי החולים הממשלתיים מועסקים אלפי עובדים, והם עשויים לצרוך מעת לעת שירותי בריאות בבתי החולים האלה. גם בני משפחותיהם עשויים להתאשפז או להזדקק לשירותיהם של בתי החולים. עלולות לעלות כאן סוגיות של ניגוד עניינים, לרבות חשש להעדפות במתן טיפולים. בביקורת הועלה שהמשרד לא הוציא נהלים שינחו את העובדים כיצד עליהם לפעול כאשר הם או בני משפחותיהם נזקקים לשירותים במוסדות שהם עובדים בהם, אף שהובאו לידיעתו כמה אירועים חמורים בהקשר הזה, כמפורט בהמשך הדברים. אחת ממטרותיו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד - 1994 , הייתה ליצור שוויון בין כל המבוטחים בקופות החולים בקבלת השירותים הרפואיים ובתשלום תמורתם. 1. עשרות אלפי עובדים ועשרות אלפי גמלאים של קופות החולים, וכן בני משפחותיהם נהנים מזכויות יתר ומהטבות לקבלת שירותים רפואיים. מתן תרופות חינם, מתן פטור מתשלום על שירותים ומתן הנחות בתשלום על טיפולים ועל שירותים מנוגדים לעקרון השוויוניות שבבסיס החוק, ואף עלולים להביא לבזבוז בצריכת תרופות, שירותים וטיפולים רפואיים ולפגיעה בהכנסות הקופות ובמשאבים שהן מייעדות לטיפול בצרכים של כלל האוכלוסייה. מדובר בעשרות מיליוני שקלים (בשירותי בריאות כל לית מדובר ביותר מ -66 מיליון ש"ח), דהיינו סכום מהותי. יש אפוא להסדיר את העניין. 2. מהבדיקה עלה שבני משפחה ומקורבים של בכירים בבתי חולים ממשלתיים אחדים נהנו מיחס מועדף בתנאי האשפוז, כמו טיפול ממושך באשפוז יום וקבלת תרופות חינם בלי קבלת התחייבות מהקופות ובניג וד להוראותיהן וכן נהנו מטיפולים רפואיים בחדרי המיון ובמרפאות החוץ ומבדיקות רפואיות בלי שנדרשו להמציא התחייבות מהקופות. הדבר מנוגד לעקרון השוויוניות שבבסיס החוק, ומביא לפגיעה במשאבים של בתי החולים, שכן פעמים מדובר בסכומים ניכרים. התופעה גם מעלה שאלות של ניגוד עניינים, ופעמים אף שאלות של טוהר מידות. המשרד לא הוציא הנחיות להסדרת העניין. גם תלונות שהגיעו למשרד בדבר מנהלים שנתנו שירותים לבני משפחה ולמקורבים בלי תשלום, ונמצאו מוצדקות, לא הניעו את המשרד לקבוע נהלים שיסייעו בפיקוח ובמניעת התופעה. על המשרד לבצע בדיקה מערכתית בכל בתי החולים כדי לאמוד את היקף התופעה, ולקבוע נהלים שינחו את העובדים כיצד עליהם לפעול בעת שהם, בני משפחותיהם או מקורביהם נזקקים לטיפול. 3. משרד הבריאות ציין בתשובתו לדוח הביקורת את התרומה שתרם משרד מבקר המדינה בכך שהסב את תשומת לבו לבעיה ולהיקפה. משרד הבריאות הודיע כי יפעל באמצעים העומדים לרשותו להפסקת מתן הטבות בשירותים הרפואיים לעובדים ולבני משפחותיהם בקופות החולים ובמוסדות הבריאות הממשלתיים, בהתאם לסמכויותיו החוקיות. החוזר אמנם קובע כי עובדי בתי החולים אינם זכאים לשירות בלי תשלום, אך אין בו הנחיות המאפשרות לפקח על העדפה במתן טיפולים לקרובי משפחה ולמנוע את התופעה. 1. הביקורת העלתה כי משרד הבריאות לא הוציא נוהל המגדיר מי נחשב לפרסונל ומסדיר את הטיפול בעובדים ובבני משפחותיהם בבתי החולים ואת התשלום בעבורו. משרד מבקר המדינה העיר כי הגדרת בני משפחה, ובהם ילדים, הורים ואחים, בתור עובדים והכללתם בהסדרי תשלום מיוחדים עם הקופות מחריפות את האי - שוויון שיוצר מתן ההטבות החריגות ומגדילות את עלותן. | בביקורת עלה שמשרד הבריאות לא הרחיב את הבדיקה לכל המחלקות, אף שהומלץ לו לעשות כן. | 1,102 |
משרד הבריאות . שיקום נכי נפש בקהילה .אשר לתיקון הסעיף בחוק - משרד מבקר המדינה העיר למנכ"ל משרד הבריאות שהסמכויות לאכוף את החלטות הנציבה חלות רק על החלטותיה מ- 1.1.06 ,ואילך המועד שהתיקון לחוק נכנס לתוקף. זאת ועוד, קשה להניח שנפגעי נפש רבים יוכלו ליזום את ההליך הדרוש למיצוי זכויותיהם, שכן מדובר בהליך מורכב: על המבוטחים עצמם לפנות לנציבה ולקבל את אישורה שתלונותיהם מוצדקות. אחר כך עליהם לפנות למנהל (מנכ"ל משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך) ולבקש לאכוף את החלטות הנציבה, ואחר כך עליהם לרכוש את השירותים בעצמם. זאת ועוד, הפתרון שהוצע הוא פרטני, ולכן אינו יכול לפתור כראוי בעיה מערכתית. יש לציין גם שהצעד שנקטה לאומית יצר הפליה בין הקופות בכך שאפשר לה לחסוך משאבים, שכן היא לא נתנה למבוטחיה שירותים שהקופות האחרות הוסיפו לתת. למעט התייחסות לנושא במועצת הבריאות בפברואר 2005 של הוועדה לזכויות החולה כאמור לעיל, וכן מספר דיונים של הנהלת המשרד, לא נמצאו כל מסמכים מדיונים שנערכו בנושא זה עם השר לשעבר מר דני נוה. עם השר לשעבר מר יעקב אדרי לא נערכו כלל דיונים בנושא, אף שדיונים כאלה היו חיוניים. 1. בחודשים ינואר 2005 - יוני 2006 דרשו יזמים תשלום בגין שני סוגי מגורים שסיפקו כביכול לאותם 18 משתקמים באותו זמן. התשלומים העודפים הסתכמו בכ- 61,000 ש"ח; באותו זמן דרשו יזמים אחרים תשלום עבור מקומות דיור שונים שסיפקו כביכול לאותם שמונה משתקמים. הסכום העודף היה כ - 40,000 .ש"ח .משרד מבקר המדינה העיר למשרד הבריאות שנוכח התמשכותו של הליך העברת האחריות לקופות שנים כה רבות ובשל אי -הוודאות לגבי השלמת ההליך במועד קרוב, עליו לוודא שבתקופת המעבר ו עד השלמת היערכות הקופות לא ייפגע הטיפול בנפגעי הנפש. בבדיקה שנעשתה בוועדות השיקום נמצא כי, לעתים, פרקי הזמן שצוינו בתדפיסי האישורים שניתנו למשתקמים היו שונים מאלה שצוינו בהחלטות של הוועדות. עקב כך משתקם עלול לשהות במסגרת שאינה מתאימה לו יותר מן הזמן שקבעה הוועדה. משרד מבקר המדינה העיר למשרד הבריאות שהשהייה במסגרת שיקום יותר מן הזמן שאישרה הוועדה עלולה לפגוע בהליך השיקום ולגרום להוצאות מיותרות. לפיכך על משרד הבריאות לוודא שמקרים כאלה לא יישנו. .לפי בדיקת משרד מבקר המדינה, מספר מתאמי הטיפול אינו מספיק לשיבוץ המשתקמים במסגרות שיקום (ראו להלן על ניצול מסגרות השיקום שאושרו). מבקר המדינה העיר לשרי המשפטים כי בהיעדר ועדות ערר לעתים לא יהיה אפשר להתאים לזכאים לשיקום מסגרות שיקום שמתאימות יותר מאלו שנקבעו להם. למשרד מבקר המדינה התברר ששר הבריאות לא הסמיך פסיכיאטרים לקבוע נכות בשל הפרעה נפשית. משום כך חלק מנפגעי הנפש (אלה שאינם מעוניינים לפנות למוסד לביטוח לאומי) אינם יכולים להצטרף לתכנית שיקום. עד מועד סיכום הביקורת בדצמבר 2006 המשרד לא התקין תקנות בנושאים אלה (על המועצה לשיקום ראו להלן). לפי הבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה, אף על פי שהמועצה לשיקום הגישה בשנים 2004 -2005 להנהלת המשרד רש ימת נושאים למחקר, נעשו רק מחקרים מועטים. בעניין זה קבעה יו"ר המועצה (בספטמבר 2005 ) כי "למרות העשייה השיקומית הרבה שנעשתה בארץ בתחום בריאות הנפש, המחקר בתחום מועט, ספורדי ורחוק מלתעד, לבדוק וללוות עשייה זו". אולם הבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה העלתה, שוועדות השיקום כלל אינן מעיינות בתכניות השיקום מדי שישה חודשים, כנדרש בחוק. משרד מבקר המדינה העיר למשרד הבריאות שכאשר ועדות השיקום אינן מעיינות בתכנית השיקום של נכה הנפש, תהליך השיקום עלול להחטיא את מטרתו. | נמצא כי עד מועד סיום הביקורת לא יצא שום נכה נפש לנופשון בהפנייה ובמימון של המשרד. | 1,103 |
משרד הבריאות . סדרי הקצאת תרופות למבוטחים - קופת חולים לאומית יש להעיר שגם במחשבי הקופה ובהנהלת הקופה לא נמצאו אסמכתאות המצדיקות את מתן התרופה לחולים האמורים. זאת ועוד, ההחלטה לתת תרופה לחולה במחיר הסל ייתכן שהיא החלטה מינהלית, אולם היא מבוססת על מסמכים רפואיים חלקם מקוריים. אשר על כן בהוראות בנושא תיעוד הליכים מינהליים יש לעסוק גם בשמירת גיליון סיכום מחלה, מכתבים רפואיים שונים, תוצאות בדיקות רפואיות וכו' שבהסתמך עליהם נתנה הקופה אישור למתן תרופה במחיר הסל. יצוין שהבדיקה שעשתה הקופה בדבר הסיבות לניפוק התרופה בחריגה מהוראות הסל לא כללה את בחינת תהליכי ההקצאה של כלל התרופות - מנגנון אישורי התרופות על שלביו ובכלל זה הגורמים המאשרים. לדעת משרד מבקר המדינה על לאומית לבחון את תהליכי ניפוק כלל התרופות על שלביהם והגורמים המעורבים בהם, כדי להימנע מניפוק תרופה במחיר הסל למי שאינו זכאי לקבלה ומאי-מתן התרופה לחולים הזכאים לקבלה במחיר זה. . נוכח הממצאים שעלו בבדיקת משרד מבקר המדינה והממצאים שהעלתה הקופה עצמה לגבי התרופה פלויקס, מן הראוי שהקופה תשקול לכלול בתכנית הביקורת הפנימית שלה גם את מנגנון אישורי התרופות. בין היתר ניתן לבדוק אם האישור או הדחייה של בקשתו של מבוטח לקבלת תרופה נעשו על פי אמות המידה שקבעה הקופה, והאם נשמר עקרון השוויון וכל הבקשות נשקלות לפי אותם שיקולים. .על לאומית חלה אפוא החובה לשמור את המסמכים שלפיהם אישרה או דחתה בקשות למתן תרופה במחיר הסל, ולא להשמידם. גריסת המסמכים הרפואיים ששימשו בסיס להחלטה זו ואי -שמירתם בתיק הרפואי פוגעות פגיעה חמורה באמינות ובשקיפות של תהליכי קבלת ההחלטות בעניין זה ועלולות לפגוע בחולה שעשוי להיזדקק למסמכים. בהיעדר אסמכתאות אין באפשרות משרד הבריאות והמבקר הפנימי או כל גורם מבקר אחר בהנהלת הקופה לבדוק את תהליך האישור ולוודא שהייתה הצדקה רפואית למתן התרופה במחיר הנמוך של הסל. .מהאמור לעיל עולה כי בהחזירה לקרוב המשפחה כספים עבור התרופות שקנה בבית מרקחת פרטי, פעלה לאומית לפנים משורת הדין ושלא על פי הנוהל שלה, ויש חשש שהדבר נעשה משום שמדובר בקרוב משפחה של איש ציבור בכיר. מכאן שכינוס ועדת ערר אד הוק כדי לדון בהחזר לקרוב המשפחה היה בניגוד לנוהל. 2. התרופה שקנה קרוב המשפחה בבית מרקחת פרטי היא תרופה מקורית ויש לה מקבילות שהן תרופות גנריות 21 . בבדיקת משרד מבקר המדינה עלה כי לחולים אחרים שביקשו לקבל את התרופה המקורית שקנה קרוב המשפחה השיבה הקופה כי כשהתרופה המקורית חסרה בבתי המרקחת שלה הם רשאים לקנות רק א ת התרופה הגנרית שבתי המרקחת שלה מספקים. הקופה לא הציעה להם לקנות את התרופה המקורית בבית מרקחת פרטי ולקבל החזר, אף שהם השתמשו תקופה ארוכה בתרופה המקורית, ורופאים מומחים קבעו כי מסיבות רפואיות אין לשנות את הטיפול בהם ולתת להם תרופה גנרית (ראו להלן). יוצא שהקופה אינה נוהגת בשוויון בין החולים: לקרוב המשפחה נתנה החזר עבור קניית התרופה המקורית, אף שלא הציג דרישה רפואית מוסמכת לצורך בקבלת התרופה המקורית דווקא, ואילו לחולים שלפי הוראת רופא מומחה זקוקים דווקא לתרופה המקורית, לא אפשרה הקופה לקנותה בבית מרקחת פרטי ולקבל החזר. לפי החוק, ביטוח הבריאות הממלכתי יהא מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית. אולם מממצאי הביקורת עולה חשש כי יש בלאומית העדפה של חולים מסוימים על פני שאר מבוטחיה, וכי אין בה מנגנון המבטיח כי יישמר עקרון השוויון של כל המבוטחים. עוד עולה מהממצאים כי הקופה מציבה למבוטחיה תנאים נוספים על התנאים שקבע משרד הבריאות למתן תרופות. אשר על כן על הקופה לבחון את תהליכי מתן הא ישורים להקצאת תרופות ואת נהליה למתן תרופות ולהחזר הוצאות בגין קניית תרופות, ולוודא שעקרון השוויון יישמר. כמו כן מן הראוי שהמשרד, האחראי על הקופה, יפקח עליה ויוודא כי תהליכי מתן האישורים לתרופות בקופה מתקיימים על פי הוראות הסל ובאופן שוויוני בין כל מבוטחיה. בסרבה לספק לחולים תרופות שהם זכאים להן ובהוסיפה תנאים מחמירים למתן תרופות הכלולות בסל, לאומית פוגעת במבוטחיה, שכן מבוטחים המעוניינים בתרופות נאלצים לקנות את התרופות במחיר מלא, אף שהם זכאים לקבלן במחיר הסל. .בביקורת נמצאו עוד מקרים, חלקם פורסמו 31 וחלקם לא, שבהם סירבה לאומית לאשר מתן תרופות בטענה שהסירוב הוא על פי הוראות הסל, ורק לאחר שהנציבה התערבה32 וטענה שהחולים זכאים על פי החוק לקבל את התרופות, נאותה לאומית לתת את התרופה. עוד נמצא של אומית הוסיפה באופן שרירותי מגבלות למתן תרופות מסוימות וזאת שלא על פי הוראות הסל. להלן דוגמאות: | הביקורת העלתה כי הקופה החזירה לחולה שהוא קרוב משפחה של רופא בלאומית הוצאות בגין קניית התרופה המקורית בבית מרקחת פרטי, אף על פי שבמסמכי הטיפול בבקשה למתן החזר ההוצאות אין אישור שהחולה עומ ד בכלל בתנאים לקבלת התרופה שנקבעו בהוראות הסל ובהנחיות המשרד; כמו כן לא צורפה למסמכים המלצה של רופא מומחה כנדרש בהנחיות המשרד. לא נמצאו מסמכים המבהירים מדוע ניתן ההחזר עבור קניית התרופה המקורית בבית מרקחת פרטי. | 1,104 |
רשות המיסים בישראל . ההתמודדות עם תופעת החשבוניות הפיקטיביות משרד מבקר המדינה העלה כי באוגוסט 2006 , טרם נכלל במערכת מידע שמקורו בכמחצית מהקריטריונים. המערכת אף לא יועדה לשימוש עובדי הביקורת במע"מ, אלא לעובדים המופקדים על בדיקת החזרים או פתיחת תיקי עוסקים חדשים. טענה זו אינה תואמת את ממצאי הביקורת. בבדיקת 37 ידיעות על חשבוניות פיקטיביות שהתקבלו ב- 2004 -2005 ולא טופלו במשרד מע"מ ירושלים (מתוך45 ידיעות שהתקבלו), נמצאו 34 .ידיעות הכוללות פירוט ברמה המאפשרת בדיקה בנוסף לכך, יחידת המודיעין הארצית לא עקבה אחר הטיפול במידע שנשלח על ידה. .ובעיקר לא הועשר מאגר הנתונים שבידי האגף ולא ננקטו צעדים לקידוד החשבוניות. גם משאותרו עבריינים לא נעשה די לענישתם. לנוכח חומרת המצב נדרש פתרון מערכתי שיתבסס על שלושה אדנים: 1 . שימוש בפתרונות טכנולוגיים; 2 . הגברת שיתוף הפעולה והתיאום בין כל הגורמים הרלבנטיים ובעיקר: רשות המסים, המוסד לביטוח לאומי, הרשות לאיסור הלבנת הון, המשטרה, רשם החברות, וגורמים נוספים לפי הצורך; 3 . שיפור אמצעי האכיפה והגבייה המופעלים כנגד העבריינים. השימוש והסחר בחשבוניות פיקטיביות גורם לאוצר המדינה נזק ב היקף של מיליארדי שקלים בשנה. מעבר להיבט הכספי, חלוקה לא שווה של נטל המס בשל העלמות מס גורמת לתסכול ולפגיעה במוסר תשלומי המס של משלמי המס הנושאים בעול . הביקורת העלתה כי מאבק רשות המסים בתופעת החשבוניות הפיקטיביות דל. אותרו ליקויים הן בתחום המניעה והן בתחום האכיפה. בקשר לכך ראוי לציין כי אגף מע"מ הקים שתי ועדות שהמליצו על דרכי פעולה, אולם לא חל שינוי במצב, לדעת משרד מבקר המדינה, טענות אגף מע"מ אינן תואמות את העידן הטכנולוגי הנוכחי, מה גם שמדובר במניעת הפסדים בהיקף של מיליארדי שקלים. אף לא נמצא שהרשות דנה דיון מפורט בנושא, ולא ערכה תחשיבים המורים על חוסר כדאיות ההשקעה במונחים של "על ות-תועלת". באשר לחלופת השימוש בחשבוניות מקודדות מעיר משרד מבקר המדינה כי, התשתית ליישום פתרון זה כבר קיימת ומופעלת בהצלחה מעל לעשר שנים בפעילות הכלכלית בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית. על רשות המסים לבחון פתרונות טכנולוגיים נוספים כאמצעי למניעה ולהרתעה משימוש בחשבוניות פיקטיביות, בין אלה שימוש ב"חתימות אלקטרוניות" 3 . באמצעות מנגנון חתימות כזה תוכל רשות המסים להתיר לעסקים גדולים המנפיקים מיליוני חשבוניות בחודש, להנפיק את החשבוניות שלהם באופן עצמאי. משרד מבקר המדינה הביע את דעתו כי מן הראוי לקבוע גורם במטה הרשות שיעקוב אחר הטיפול במידע המועבר לטיפול, וידאג לכך שייעשה בו שימוש ראוי. בתשובתה הודיעה הרשות כי היא תבחן דרכים וחלופות שונות לשיפור המצב הקיים. אי-גביית כפל המס פוגע בהרתעה משימוש בחשבוניות פיקטיביות; על האגף לפעול לגבייה של כפל המס. .לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהרשות ו המוסד לביטוח לאומי יפעלו יחדיו להידוק התיאום ושיתוף המידע2 .בקשר למאבק בחשבוניות הפיקטיביות כפועל יוצא מדרכי הזנת נתונים למאגר, כולל מאגר הנתונים חשבוניות המייצגות רק כ- 10% מכלל הפעילות במשק. מדי תקופה מופק מהמאגר דוח במגמה לאתר חשבוניות פיקטיביות, באמצעות הצלבת נתוני המאגר והפגשתם עם נתונים שבדיווחי העוסקים. אולם היות שמספר החשבוניות במאגר הנתונים קטן, הרי ששיטה זו אינה אפקטיבית. לדעת משרד מבקר המדינה יש לעשות להגדלה והעשרה של מאגר הנתונים שבידי אגף המסים (ראו על כך גם בהמשך). לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי לכלול את הטיפול בחשבוניות אלה בתוכנית העבודה, על מנת להמריץ את הטיפול בנושא. | לדעת משרד מבקר המדינה על שני האגפים לתאם ביניהם קביעת כללים אחידים, ככל הניתן, להתרת ניכוי חשבונית מס ולהליכי רישום עסק חדש. | 1,105 |
מטלות רוחב . אכיפת דיני מקרקעין על המשרד לפעול להכשיר כראוי את המפקחים על מנת שיוכלו למצות את הליכי החקירה. כאמור, לא נמצא כי הנהלת המשרד קיבלה החלטות בדבר שינוי מתח הדרגות והדרישות המקצועיות של בעלי התפקידים, ואלה לא שונו. הבדיקה העלתה כי רק באוקטובר 2007 , קרוב לשלוש שנים מאז הקמת היחידה, הכינה מתפ"א תכנית לביצוע סיורים משותפים לאיתור עברות ופעולות אכיפה בנגב (להלן - "רוח קדים"), ומאוחר יותר תכנית לסיורים משותפים של שוטרי מתפ"א ומפקחים במחוז הצפוני של המשטרה (להלן - "רוח צפונית"). הועלה כי עד סוף אפריל 2008 , מועד תום 12 השבועות שתוכננו לפעילות, בוצעו שבעה סיורים בלבד, ועד סוף ספטמבר 2008 , מועד סיום הביקורת, בוצעו עוד שבעה סיורים בלבד (סה"כ 14 סיורים בתשעה חודשים). בביקורת הועלה כי מערכות ממוחשבות אלה נפרדות זו מזו, ואין ליחידות הפיקוח וללשכות המשפטיות אפשרות לעיון הדדי בשלבי הטיפול בתיק. הדבר מקשה על הפיקוח והבקרה על ביצוען של פעולות פיקוח ופעולות משפטיות דרושות. אכן המשטרה אחראית לשמירת הסדר הציבורי, אך גם לביצוע פעולות אכיפה; לצד שיקולים המתייחסים לאילוצים מבצעיים ורצון להתחשב ברגישויות, ראוי לה לשקול גם את המשמעויות ארוכות הטווח ורחבות ההיקף של אי-אכיפת החוק על עברייני בנייה. .הגורמים האזרחיים וראש מתפ"א. מהמסמכים עולה כי פורום הריסות מחוזי התכנס לראשונה, בראשות קצין אגם מחוז צפון, ביולי 2007. מבדיקת הפרוטוקולים עולה כי המשטרה סייעה בביצוע צווי הריסה רק ב- 16 מ-120 (כ-13% .) הבקשות שהועלו בפורום נמצא כי נושא החקירות לא נכלל בהגדרת התפקיד של המפקחים. מסלול ההכשרה של המפקחים גם לא כולל הכשרות בחקירות ובענייני תכנון. המחקר הוצג בפני שרי הפנים והמנכ"לים שכיהנו מאז פרסומו, אך עד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2008 , לא נמצא כי משרד הפנים קיבל החלטות בדבר יישום מסקנותיו. משרד מבקר המדינה מעיר כי מדובר בכשל מתמשך הפוגע באכיפת דיני התכנון והבנייה, וכי לא נמצא שהמשרד פעל לתעל את משאביו - המוגבלים לטענתו - באורח יעיל ובסדרי עדיפויות מתאימים. על המשרד לשדרג את יכולותיה של היחידה ומפקחיה בתחומי החקירה ולהתאימן לייעוד היחידה לפיקוח ולמטלותיה. | (א) התכנית אינה מציבה יעדים לטיפול, כגון: מבנים חקלאיים במושבים שעושים בהם שימושים שלא להם נועדו, פלישות והשגות גבול באזורים מוגדרים, התמקדות באזורים שבתכנית שיווק הקרקע של המינהל. (ב) תכנית זו של אגף הפיקוח בממ"י היא כללית, ואינה כוללת נתוני השוואה לשנים קודמות. על כן היא אינה מאפשרת להעריך את היקפן וטיבן של פעולות הפיקוח והאכיפה המתוכננות, בהשוואה לאלו שבוצעו בשנה קודמת. | 1 |
מטלות רוחב . התמודדות עם תאונות הדרכים – הטיפול בעברייני תנועה מועדים - ממצאי מעקב .יוצא אפוא שלא זו בלבד ששיטת הניקוד מופעלת באופן חלקי, אלא דווקא האמצעי המכוון למנוע נהיגה מנהגים שצברו מספר רב של נקודות, פסילת רישיון הנהיגה לתשעה חודשים, אינו ננקט. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את הכשלים בהתמודדות עם עבריינים מועדים שצברו מספר רב של נקודות ואת העובדה שלמרות הוראת שר התחבורה מיוני 2006 לקבוע שיטה חדשה בשל הבעיות ואי - היעילות של השיטה שבתוקף, עד מועד סיום הביקורת טרם הוחל בהליך חקיקה שמתווה שיטה חדשה. אף לא נשקל מחדש, לנוכח התמשכות הליך גיבוש השיטה החדשה, הצורך הדחוף לתקן נקודתית את השיטה הקיימת כך שבתנאים מסוימים יהיה אפשר לפסול רישיון של נהג לתשעה חודשים. הועלהשמשרד התחבורה לא שלח הודעה על התליית הרישיון לכל 126,022 הנהגים שעד אפריל 2008 לא השתתפו בקורס שחויבו להשתתף בו, אף שעברה שנה ממועד שליחת ההודעה על כך, ומטעם זה לא נפסלו נהגים אלו מלנהוג. משרד התחבורה הסביר שנמנע מלשלוח לנהגים את אותן ההודעות בשל חשש מטעויות משום שקובצי ההרשעות שהגיעו מהמשטרה, שכאמור עליהם הוא מסתמך בחיוב הנהגים בנקודות על פי שיטת הניקוד, כללו מספר גדול של רשומות שגויות39. (ב) עוד הועלה כי אמנם בינואר 2006 החל משרד התחבורה להפעיל מחדש את שיטת הניקוד, אך בשל אי -תיקון נוסח התקנה האמורה היא מופעלת באופן חלקי בלבד: אין פוסלים רישיון לתשעה חודשים. לכן לא נפסל רישיונם של 4,313 נהגים שעד אפריל 2008 צברו72 .נקודות ויותר סגנית היועצת המשפטית של משרד התחבורה הודיעה ביוני 2008 למחלקת הבג"צים במשרד המשפטים35 כי בשל אי-הטלת פסילה לתשעה חודשים אמצעי התיקון המרבי הוא פסילה לשלושה חודשים. היא הוסיפה שמשרד התחבורה מתקשה למסור את הודעות הפסילה לנהגים (ראו להלן), ולפיכך גם הפסילות לשלושה חודשים אינן מקבלות תוקף. לדבריה, לכן נכזבה תקוות משרד התחבורה ששיטת הניקוד אכן תפתור את בעיית ההתמודדות עם העבריינים המועדים. יוטעם שעוד באוגוסט 2007 אותרו הבעיות בנתוני קובץ הרשעות והמשטרה גיבשה דרכים לתיקונן, אך חרף זאת הבעיות לא באו על פתרונן. אשר על כן, על המשטרה, המופקדת על ריכוז נתוני קובץ ההרשעות של נהגים ועל העברתם למשרד התחבורה, לתקן ללא דיחוי את הטעון תיקון ולדאוג שיועבר למשרד התחבורה קובץ הרשעות מלא, עדכני ואמין אשר ייצור תשתית עובדתית איתנה להפעלת שיטת הניקוד. הפעלת סעיף 56 ,לפקודה ובכלל זה ההגדרה שגובשה באשר לנהג מועד שנגדו יש לנקוט צעדי ענישה מחמירים במיוחד, נבחנה אפוא מחדש במועד סיום הביקורת. נמצא אפוא שעל פי החוק הייתה המשטרה אמורה להקים את מאגר המידע כבר באוקטובר 2007 , אך משום שהנהלת בתי המשפט מסרה שהיא תהיה ערוכה להעביר לה את המידע הנדרש רק בסוף 2008 , והואיל ולא נמצאה הדרך להעביר מהנהלת בתי המשפט למשטרה מידע מלא, אמין ומעודכן באשר לפסילות שהוטלו טרם הקמת המאגר, עד מועד סיום הביקורת הוא טרם הוקם. באשר למפגשי שוטר-אזרח: על פי נתוניה של מחלקת תו"פ בינואר -יוני 2008 , במשך חצי שנה התקיימו 1,205,471 מפגשים84 . ואולם נמצא שמחלקת תו"פ אינה מנהלת מעקב ואינה מרכזת נתונים באשר למספר .בגלל אי -הזנת המידע באשר למרבית ההודעות כדין שנמסרו נפגעת יכולת האכיפה של המשטרה משום שכך נמנעת הקמתה של תשתית הראיות הנדרשת לה כדי להוכיח שהנהג אכן ידע שהוא פסול נהיגה. על המשטרה למספר את ההודע ות כדין במספרים עוקבים בדומה למספור דוחות התעבורה הניתנים לנהגים העוברים עברות תעבורה לשם איסוף מידע שיטתי על מספר הנוהגים בפסילה שלא ביודעין. איסוף המידע בדרך זו יאפשר מעקב ובקרה על ביצוע הוראות הנוהל ויתרום לייעול האכיפה. לדעת משרד מבקר המדינה, מספור ההודעות רק לאחר שהגיעו מהשטח ליחידות את"ן אין בו די היות שאינו מאפשר מעקב על כל ההודעות שנתנו השוטרים בשטח. על המשטרה למספר את כל ההודעות כדין במספרים עוקבים, מה שיאפשר לוודא שאכן העתקי כל ההודעות שנמסרו בשטח הגיעו ליחידות את"ן והוזנו למחשב. . הבדיקות באמצעות המסוף, ואין ודאות שהן נעשות כנדרש. ואכן, מנתונים חלקיים שמסרה מ חלקת תו"פ באשר לחודש יוני 2008 בלבד, עולה שמספר הבדיקות במסוף קטן יחסית למספר המפגשים, ואין השוטרים מקיימים את ההוראה לבדוק נתונים במסוף בכל מפגש שוטר-אזרח. הסיכוי לאתר נהגים הנוהגים בעת פסילה תלוי באופן ישיר בבדיקת מסוף, שנועדה לבחון את המידע על הנהג במחש ב המשטרה; היעדר נתונים בנושא מונע ממטה את"ן את האפשרות לבצע פיקוח ובקרה, לבחון באיזו מידה אכן מבוצעות בדיקות המסוף, המשפיעות על היקף האכיפה, ולהפיק לקחים. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשטרה להקפיד לקיים פעולות בקרה תקופתיות על מילוי הוראות הנוהל בידי היחידות השונות כדי לבודד ולאבחן את הקשיים ואת הכשלים באכיפה בתחום זה, ובעקבות הממצאים עליה לעדכן את הנוהל ולקבוע הליך שיטתי אשר ייתן מענה לכל המצבים הכרוכים באכיפת החוק על הנוהגים בזמן פסילה. | לדעת משרד מבקר המדינה, כדי להשלים את הליך האכיפה יש למצות ולייעל את הטיפול בתיקים הפליליים שנפתחו בשל נהיגה בזמן פסילה. לשם כך על את"ן לקבוע הליך מוסדר למעקב ולבקרה על הטיפול בתיקים אלו ביחידות את"ן השונות, לדאוג לאיסוף נתונים שיטתי על כך, לנתח את הממצאים ולהפיק לקחים. | 2 |
מטלות רוחב . המאבק בארגוני הפשיעה ואולם למרות עבודת המטה המקיפה שביצעו ועדות הסיעור על מנת להקים מערך מודיעין רב -תחומ י אחוד ברשות המסים, ולגבש תורת מודיעין אינטגרטיבית חדשה, לא שונתה מתכונתו של המערך הקיים ולא גובשה תורת מודיעין אינטגרטיבית. על שני הגופים להשלים בהקדם את גיבוש נוהלי העבודה העדכניים ולהטמיעם בפעילות יחידות השטח על מנת לקיים שיתוף פעולה אפקטיבי הביקורת מצאה שמשנת 2004 התקיימו השתלמויות מעטות בלבד בתחום הלבנת ההון: בשנת 2004 התקיים קורס מסמיך למערך הלבנת ההון, ואחריו התקיים קורס רק בספטמבר 2008 . אחת הסיבות למיעוט השתלמויות בתחום הלבנת ההון היא אי -איוש תקן קצין ההדרכה של חוליית הלבנת ההון משנת 2004. אי-קיום קורסי הסמכה למערך הלבנת הון גורם לכך שהשוטרים המאיישים תפקיד זה בפועל חסרים את הכישורים, הידע והמיומנות או ההסמכה המקצועית ההכרחיים לביצוע תפקיד זה. למשל, בימ"ר ירושלים לא השתתף איש בקורס הסמכה, וגם לאנשי ימ"ר נגב, האחראית לתחום הלבנת הון וחילוט, חסרה הסמכה מקצועית בנושא. מהאמור לעיל עולה כי למרות יתרונותיו של חוק מאבק בארגוני פשיעה עומדים בפני פרקליטות המדינה קשיים שמקורם, בין השאר, באי-התאמת סדרי הדין הפלילי למאפיינים הייחודיים של העברות המנויות בחוק המאבק בארגוני פשיעה, המעמידים בספק את היכולת של גופי האכיפה להשתמש בו ככלי מרתיע ואפקטיבי במסגרת המאבק בארגוני הפשיעה. יתרה מכך, משרד המשפטים טרם השלים את בחינת האפשרות לתיקון החוק ומן הסתם לא גיבש הצעת חוק בנושא. . עבודה יעכב את המאבק בארגונים אלה יותר משנתיים. על רשות המסים ועל מנהליה לפעול יחד עם אגף התקציבים במשרד האוצר לפתרון הסכסוך, ובמידת הצורך - לערב את שר האוצר ואת הממשלה בנושא. העברת הכתבות המודיעיניות של המוקד ב איחור של חודשים ממועד גיבושן חייבה את כוחות המשימה לבדוק את המידע המצוי בהן ולעדכנו ולא אפשרה להם לפעול על פיהן באופן מיידי. זאת ועוד, אף שכתבת המוקד אמורה הייתה להיות הבסיס לעבודת כוח המשימה ולהיעשות בתיאום אתו - בשל העיכוב בהעברת הכתבה עסק כוח המשימה ביאחב"ל, שטיפל בארגון נשוא הכתבה, במיפוי כלכלי של ארגון זה, אך בתחומים שונים מאלה שבהם עסק המוקד המודיעיני המשולב. לכן כאשר התקבלה לבסוף הכתבה בעניין ארגון זה היא לא תאמה את כיווני האיסוף והחקירה של הכוח ולמעשה לא סייעה לו בעבודתו. אשר לכתבה האחרת - העברתה לכוח המשימה בימ"ר מרכז תשעה חודשים לאחר הקמת הכוח משמעה כי במשך מרבית שנת 2008 לא סייע מוקד המודיעין המשולב לפעילות. על כל גורמי האכיפה השותפים במוקד המודיעין המשולב היה להכריע בדחיפות במחלוקת שהתעוררה בנוגע לגורמים המוסמכים לעיין בכתבות המוקד ולאשרן ולמנוע את העיכוב בהעברת המידע החיוני לכוח המשימה. ראוי שגורמים אלה יסדירו נושא זה בנוהל כדי למנוע הישנות המחלוקת ותוצאותיה בעתיד. מהאמור לעיל עולה כי אף שהמשטרה קבעה כבר בתחילת שנת 2004 שיש להקים בימ"רים וביחידות הארציות כוחות ייעודיים למאבק בארגוני הפשיעה, ה יא לא הקימה אותם. נוסף על כך לא הושלמה הקמתם של כוחות המשימה ותרומת מוקד המודיעין המשולב למאבק בארגוני הפשיעה לא הייתה מיטבית עקב העיכוב בהעברת כתבות המוקד לכוחות המשימה. מהאמור לעיל עולה כי פעילות יחידות השטח של המשטרה נגד ארגוני הפשיעה שנבדקו הביאה ברוב המקרים לידי נטרול הדמויות הבכירות בארגונים המקומיים לפי מתווה יעד המפכ"ל. עבודת המשטרה והפרקליטות בעניין הדמויות הבכירות בשניים מן הארגונים הארציים הגדולים שנבדקו עדיין לא נסתיימה. בבדיקה עלה כי מלבד מיפוי נכסים של שני ארגוני פשיעה, אף לא יחידה אחת מיפתה את כל הנכסים של ארגוני הפשיעה כנדרש במתווה יעד מפכ"ל. לא נשלל רכוש של ארגון פשיעה בשום דרך - לא על ידי חילוטו או השבתו לנפגעים ולא על ידי תשלום כופר לרשות המסים; הפרטים מובאים להלן. לדעת משרד מבקר המדינה, גם אם איוש תקני המשטרה הוא תהליך האורך זמן הרי שאין זה סביר ששנה לאחר תחילת פעילות כוחות המשימה וכשלוש שנים מההחלטה על הקמתם לא יהיה אפילו צפי להשלמת איוש תקני המשטרה בהתאם להחלטת הוועדה המתמדת. אי - השלמת איוש התקנים פוגע בהכרח בפעילותם של כוחות המשימה נגד ארגוני הפשיעה. באשר לאיוש אנשי רשות המסים, אין זה סביר כי סכסוך מהמתואר לעיל עולה כי למרות הדגש שהושם בתקיפה הכלכלית במסגרת מתווה יעד המפכ"ל משנת 2004, ל א בוצעה תקיפה כלכלית מובנית וממצה נגד ארגוני הפשיעה. זאת ועוד, אף כאשר נאסף מידע כלכלי, לא היה האיסוף שיטתי אלא נקודתי והוא התבצע אגב החקירה הפלילית. כפועל יוצא לא נפגעה התשתית הכלכלית ולו של ארגון פשיעה אחד. | .בבדיקה עלה שבשנים 2005 -2008 לא פעלו יחידות השטח לצמצם את מחוללי הפשיעה של שבעה משמונת ארגוני הפשיעה שנבדקו ( 87.5% ) ,לפי המתווה שנקבע או עשו זאת באופן חלקי בלבד כדלקמן: | 3 |
משרד האנרגייה . היערכות להתמודדות עם מחסור בחשמל .מהמסמכים שבידי משרד מבקר המדינה ומהבירורים שעשה עולה כי הפעולות להגדלת היצע החשמל כדי להתגבר על המחסור הצפוי נעשות באיחור רב, והיחידות מתוכננות להיות מוקמות בדוחק זמן32 , מה שעלול להגדיל את העלויות וספק אם יפתור את הבעיה במועד. עדכון העלויות של חשמל לא מסופק חייב להתבסס על נתונים עדכניים. המשך ביסוס ההערכות של משרד התשתיות הלאומיות על נתונים משנת 1993 מטה את העלויות באופן ניכר כלפי מטה. תכניות פיתוח הבזבוז של כספי הציבור מפאת אי -התקנת הסולקן חמור, מאחר שתוספת העלות בגין רכישת פחם דל גופרית מחושבת בתעריף החשמל לצרכנים שרשות החשמל מא שרת. על כן, לדעת משרד מבקר המדינה, על הגורמים המופקדים על פתרון הסוגיה לפעול ביתר שאת כדי שהתקנת הסולקן תתבצע מהר ככל שניתן. משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח חומרת הנתונים שהוצגו לעיל, על מקבלי ההחלטות להזדרז ולהחליט בעניין הקמת יחידות ייצור נוספות על מנת להבטיח את אמינות הספקת החשמל. כמו כן יש להחליט אלו גורמים יקימו את היחידות האלה. לדעת משרד מבקר המדינה, אי-מינוי מנהל קבוע למינהל החשמל במשך יותר משנתיים וחצי פגע ביכולת המשרד להת מודד עם משק החשמל, שבאותה התקופה היה במצב של מחסור חריף בכושר הייצור. מסקנות הוועדה מחזקות את הטענה כי הגורמים המופקדים על משק החשמל, ובראשם משרד התשתיות, חח"י ורשות החשמל, לא פעלו כל השנים בנחרצות המתבקשת כדי ליישם את התכניות המאושרות וליצור סביבה חוקית (רגולטורית) וכלכלית שתאפשר את פיתוחו של משק החשמל הן בידי חח"י והן בידי יצרנים פרטיים. משרד מבקר המדינה מעיר כי פרויקטים מעין אלה אכן מחייבים שיקולים סביבתיים, משפטיים ואחרים ועל כן היה על חח"י ומשרד התשתיות להערך מבעוד מועד למתן פתרונות בהתא ם ולא להיתלות בהם כגורם מכריע בעיכוב במימוש התכניות. עד סוף שנת 2008 לא הוקמו יחידות הייצור מאנרגיות מתחדשות בהספק כולל של כ -150 מגה- ואט17 . כמו כן לא הוקמו יחידות ייצור של חח"י בחיפה ושל יצרן פרטי ברמת חובב בהספק כולל של כ-700 מגה-ואט. .לדעת משרד מבקר המדינה, אם יתמ משו תחזיות הביקוש של חח"י, עלולים פיגורים אלה לגרום למחסור בחשמל ולנזקים למשק בהיקף של מיליארדי ש"ח (ראו להלן). נזקים אלה עשויים להיווסף לנזקים שכבר נגרמו למשק בגין הפעלת יחידות אלה בסולר במקום בגז טבעי. הפעלת טורבינת גז ללא היחידה הקיטורית אינה מנצלת במלואה את יתרונות המחז"מ, ואולם חח"י נדרשה לפתרון זה כי לא עמדה בביצוע תכניות הפיתוח המאושרות. דרך פעולה זו גרמה להפעלה בלתי -יעילה של יחידות ייצור תוך בזבוז משאבים יקרים וגרימת זיהום אוויר. על הממשלה לבחון את חלוקת התפקידים והסמכויות שבידי השר והמשרד הייעודי, כך שהמשרד הייעודי יוכל לממש את סמכויותיו ולשאת באחריות למעשיו. | מימוש תכניות הפיתוח חשוב ביותר, ולפיכך היה על השרים לוודא כי התכניות שאישרו יבוצעו בהקדם כדי למנוע למשק נזקים של ממש מתקלות או ממחסור. | 4 |
משרד האנרגייה . שימור אנרגיה וניצול אנרגיות מתחדשות במשק החשמל לדעת משרד מבקר המדינה, סיום הטיפול בהקדם בכפוף לבדיקות כדאיות, עשוי לתרום להגדלת ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, ולקדם את מימוש מדיניות הממשלה בעניין זה. הביקורת העלתה, כי היעדר הסכמה בין המשרד, את"ק וממ"י מעכבת קביעת מדיניות ממשלתית בנוגע להקצאת קרקע להקמת מתקנים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. עיכוב זה עדיין מקשה על יצרנים פרטיים לקבל רישיון הפעלה, ומונע את השגת היעד שקבעה הממ שלה בשנת 2002 שהחל בשנת 2007 יופק חשמל בשיעור של לפחות2% מהחשמל המסופק לצרכנים על ידי מתקני אנרגיה מתחדשת. מהמתואר לעיל עולה, כי עד לנובמבר 2008 ניצל המשרד רק חלק מהתקציב להתקנת דודי שמש בדיור הציבורי. משרד מבקר המדינה מעיר שעל משרד הבי נוי והשיכון לבחון את הגדלת קצב ההתקנות של דודי השמש בדיור הציבורי בתקציב השנתי המוקצה על פי חוק הדיור הציבורי. לדעת משרד מבקר המדינה למספר דודי השמש שיתווספו למבנים ברחבי הארץ תהיה, נוסף על החיסכון בתשלום הוצאות החשמל של דיירי הדיור הציבורי, תרומה נוספת להגדלת שימור האנרגיה במדינה. משרד מבקר המדינה העלה, כי בשנים 2004 -2007 הכין המשרד תכנית פעולה כללית להתייעלות אנרגטית כנדרש מהחלטת הממשלה ממאי 2003 , אך הוא לא הכין תכנית פעולה מפורטת ומסודרת הכוללת יעדי ביניים וציוני דרך, וכן לוח זמנים ומכסת עבודה לכל אחד מהם, להשגת יעד התייעלות אנרגטית במשק למועד מסוים. . אנרגיות מתחדשות. איחור זה עיכב את קידום ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. לדעת משרד מבקר המדינה חשוב שהמשרד, משרד האוצר ורשות החשמל יבחרו בין הטכנו לוגיות השונות וההשקעה בהן תעשה בעיתוי הנכון ובאופן שיתחשב בעלויות החלופיות של ייצור חשמל בטכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות שונות. משרד מבקר המדינה העלה, כי אף שהיה ברשות המשרד סקר הפוטנציאל להפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות, וגם לאחר שרשות החשמל קבעה בי ולי 2004 את עלות הפרמיה שתוכר לרכישת אנרגיה מתחדשת, לא הכין המשרד, מנובמבר 2002 ,ועד מועד סיום הביקורת תכנית ליישום ההחלטה בעניין אנרגיות מתחדשות מ - 2002 . בפועל הסתכם שיעור ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות במארס 2008 ב- 0.2% בלבד34 .מכלל החשמל המסופק לצרכנים במשק משרד מבקר המדינה מעיר למשרד, כי ההצעה בדבר דרכי הפעולה הוגשה רק כחמש שנים לאחר החלטת הממשלה מנובמבר 2002 בעניין לדעת משרד מבקר המדינה היה על המ שרד להעלות לדיון בממשלה, כבר לאחר החלטת רשות החשמל ב- 2004 , את הנימוקים "לדחיית בקשת חח"י לקבוע זכאות לקבלת פרמיה לתחנות כוח באנרגיה מתחדשת של החברה" במבנה הנוכחי של החברה. זאת כדי לקבוע אם לבטל את החלטתה הקודמת בדבר הקמת תחנות כוח סולארית וטורבינות רוח גם באמצעות חח"י, או למצוא דרך לממש אותה נוכח הנימוקים של רשות החשמל. הועלה, כי במקרים רבים לא שלחו מפעלים צרכניים ותאגידים למשרד דוחות אנרגיה כמתחייב. המשרד פנה אליהם בתזכורת בכתב, לעתים כמה פעמים, אך לא נענה. במקרים אלה לא השתמש המשרד בתקנות הקנס להטלת קנסות כסנקציה לאכיפת הדווח, כדי לזרז את המפעלים הצרכניים לקיים את חובתם לחיסכון וליעילות בניצול מקורות האנרגיה ובשימוש בה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד כי עליו להגביר את הפיקוח שלו על המפעלים הצרכניים ועל כל תאגיד שהוקם כחוק; לוודא שהדיווח שלהם יהיה על פי הנדרש בתקנות; לאכוף עליהם את הוראות החוק ותקנותיו בעזרת שימוש בסמכויות שהועמדו לרשותו לשם כך. משרד מבקר המדינה העלה, כי בשנים 2002 -2007 המשרד, את"ק, ממ"י ורשות החשמל לא הצליחו להסיר חסמים כדי לאפשר מימוש מהיר של היעדים שנקבעו בהחלטת הממשלה בעניין אנרגיות מתחדשות מנובמבר 2002 :, כמפורט להלן | משרד מבקר המדינה העלה שבהצעת ההחלטה לאנרגיות מתחדשות שהגיש המשרד לממשלה לקראת אישורה בנובמבר 2002 , לא נכללה הצעה להכריז על תחנות כוח הפועלות באנר גיות מתחדשות כבעלות חשיבות לאומית. כתוצאה מכך הפקידו יח"פים תכניות וביקשו היתרי בנייה ממוסדות התכנון במסלול הרגיל ולא הופנו למסלול ות"ל, שהטיפול בו מהיר יחסית למסלול הרגיל. הדבר היקשה על יכולת היח"פים להגיע להסכמים עם מוסדות מימון לצורך הקמת מתקני הייצור, כתנאי לקבלת רישיון מותנה43 .על ידי רשות החשמל | 5 |
משרד האנרגייה . מכוני המחקר שבאחריות משרד התשתיות הלאומיות לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שמג"י מופקדת על סקרים ומחקרים בתחום הגאופיזי ובתחום הסייסמולוגי, ובין השאר מופקדת גם על הגדרת הסכנות שברעידות האדמה בישראל 27 , היעדר פעילות של הוועדה המקצועית הפנימית שלה פוגעת ביישום מטרותיה של מג"י. .ולמכון כי בשל אי-ההתאמה בין הנתונים - אפילו מדובר בהפרשים נמוכים - מוטלת בספק המהימנות של הנתונים שעליהם מבוססים הדוחות הכספיים של המכון ושל המשרד. בסוף יוני 2008 הודיע סגן מנהל המכון למשרד מבקר המדינה כי בעקבות הביקורת נשמרות האסמכתאות מדיוני המנהל עם החוקרים, ובכלל זה החלטות המנהל. הוצאות שכר במכון הגיאולוגי: בביקורת נמצאו אי -התאמות בין נתוני המרכב"ה (בסעיפים של השתלמויות החוקרים ויציאותיהם לשבתון, שעות נוספות וכוננויות) שהתקבלו מסגן מנהל המכון לבין נתוני יחידת השכר במשרד, בנוגע לשנים 2005 -2007 . שיעור ההפרשים בין הנתונים מגיע עד לכ -15% . למכון ולחשבות המשרד אין מסמכים המבהירים את אי-ההתאמות האלה. משרד מבקר המדינה העיר למשרד משרד מבקר המדינה העיר לאת"ק ולמשר ד כי הם השתהו כתשעה חודשים עד שחתמו על ההסכמות בסוף אוקטובר 2008 . בשל ההשתהות הזו הגדילה הממשלה את השקעותיה בחברות, לשם מתן עזרה פיננסית דחופה ולא לשם השגת מטרות מקצועיות מוגדרות על פי צורכי המדינה, כבעבר. .הביקורת העלתה כי בפועל לא הגישו משרד התשתיות הלאומיות ומשרד האוצר הצעת החלטה לממשלה בעניין הפעלת המכון המאוחד עד ינואר 2008. הביקורת העלתה כי ועדת הבטיחות והגהות לא התכנסה משנת 2005 עד מועד סיום הביקורת אלא פעם אחת. לפיכך לא מילאה הוועדה את תפקידה באותן שנים כנדרש בנוהלי החברה. משרד מבקר המדינה העלה כי ממאי 2005 עד יולי 2008 הגיש המבקר הפנימי של מג"י לוועדת הביקורת כ -30 דוחות ביקורת, אולם עד מועד סיום הביקורת הוועדה לא דנה בהם16 , וכמו כן לא דנה עם המבקר הפנימי .ועם המנכ"ל בפעולות שנקטה מג"י לתיקון הליקויים. יצוין שחוץ מכמה דוחות של המבקר הפנימ י בעניין פרויקטים בחו"ל לא דנה גם מליאת הדירקטוריון של מג"י בממצאי אותם דוחות ובפעולות שהמליץ המבקר הפנימי לעשות כדי לתקן את הליקויים. מדוח שהגיש המבקר הפנימי של מג"י לוועדת הביקורת של הדירקטוריון בנובמבר 2007 ומבדיקות שעשה משרד מבקר המדינה באוגוסט 2008 עולה כי אין במג"י מסמכים המעידים שכל החומרים והחלפים שהוצגו כהוצאה שוטפת בשנים 2006 ו- 2007 , אכן נצרכו באותן שנים. עוד העלה משרד מבקר המדינה כי במחסני 20 מג"י מצויים פריטי ציוד וחלפים שהחברה אינה מחזיקה בעניינם רישום כגון פירוט מועד כניסתם למחסנים אלה, תיעוד למשיכתם מהמחסנים ומעקב אחר השימוש בהם. את חלקם גם אי -אפשר לזהות זיהוי פרטני, ולכאורה הם נרכשו לפני השנה השוטפת. משרד מבקר המדינה העלה כי אין בין מג"י ובין המשרד הסכם, זיכרון דברים או מסמך חתום אחר המפרט את הציוד שמג"י מחזיקה בנאמנות, את משך הזמן שהיא רשאית להחזיק בו ואת שוויו. הממונה על ביקורת חשבויות במשרד הודיעה למשרד מבקר ה מדינה בנובמבר 2008 כי למשרד אין נהלים מסודרים הדנים במסירה ובהחזקה של ציוד ממשלתי המוחזק בנאמנות, או בפיקוח ובבקרה עליו. 2. עוד העלתה הביקורת כי למשרד אין ספר נכסים משלו בעניין ציוד המוחזק בנאמנות שהועבר למג"י ולחיא"ל ונתון בבעלות מלאה או חלקית של המדינה. המשרד הודיע בתשובתו כי יש לו ספר נכסים בעניין ציוד המוחזק בנאמנות, שהופק ממערכת נכסים ופחת של מג"י. משרד מבקר המדינה העיר לו כי הדוח על הציוד שמג"י מחזיקה בנאמנות אינו מפרט את מקומם הפיזי של חלק מהנכסים, ובשל כך אי-אפשר לזהותם. ספירות מצאי : הביקורת העלתה כי בשנים 2005-2007 לא התקיימו ספירות מצאי במכון. לפיכך אין המכון יכול לעקוב אחר המצאי שברשותו ולבקר אותו, וכמו כן אינו יכול לאמת את הנתונים שבדוחות הכספיים; עוד העלתה הביקורת כי מג"י לא עשתה ספירת מצאי משנת 2000 ,לפחות וכי המשרד לא דרש ממנה לעשות ספירת מצאי לציוד שהיא מחזיקה בנאמנות בשנים 2005 -2007 . | לדעת משרד מבקר המדינה, בגלל קושי זה מהימנותם של הנתונים שהציגה חיא"ל על הציוד מוטלת בספק, לפחות בדוחותיה הכספיים לשנת 2006. | 6 |
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . הפיקוח על מזון לבעלי חיים מן הראוי שמשרד החקלאות יסדיר את הפיקוח גם על יצרני המספוא לייצור עצמי, לתקופת הביניים, עד שיחוקק החוק החדש לפיקוח על מזון לבעלי חיים ויוסדר בו הפיקוח גם על הנושא הזה. לדעת משרד מבקר המדינה, חילוקי הדעות בין המשרדים האמורים באשר להפעלת הפיקוח על מזון רפואי מחייבים ששני המשרדים יסדירו את הפיקוח על מזון רפואי לבעלי חיים ובכלל זה את השינויים שיידרשו בחקיקה להסדרת הסוגיה. משרד מבקר המדינה מעיר שמן הראוי שהמעבדה לטיב המספוא תקבל הכרה רשמית בכשירותה המקצועית. לכן עליה לפעול לקבל הסמכה מהרשות הלאומית להסמכת מעבדות לרוב שיטות הבדיקה שהיא מבצעת. בביקורת עלה, כי מ-76 שיטות לבדיקת פרמטרים שונים במזון לבעלי חיים קיבלה המעבדה לטיב המספוא הסמכה רק לשתי שיטות בדיקה (כימות חלבון; כימות נחושת בתערובות מספוא). ההסמכה התקבלה לראשונה באפריל 2004 . ממועד זה ועד לשנת 2008 לא פנו השירותים להגנת הצומח בבקשה לקבל הסמכה לעוד שיטות בדיקה. יצוין כי כדי להבטיח שהמזון לבעלי חיים יה יה בטוח למאכל, חשוב לקבל לדעת משרד מבקר המדינה, חומרת הדברים מטילה חובה לטפל בהליך מזורז בחקיקת החוק החדש לפיקוח על מזון לבעלי חיים, וראוי כי יהיה בו גם פרק שיסדיר את הפיקוח על הכנת מזון רפואי במכו ני תערובת ובמרכזי מזון. בצו הפיקוח נקבע שבמספוא המכיל תרופות, לרבות חומרים אנטיביוטיים, יש לציין בתווית - בתוך מסגרת - את המילים "מכיל תרופה", ומתחת למסגרת יש לציין את שם התרופה ואת שיעורה במספוא. בצו הפיקוח לא נקבעה החובה לכתוב על התווית את זמני ההמתנה, וזאת למרות חשיבותו של מידע זה. הבדיקה העלתה שמכוני כדי ליצור הרתעה מן הראוי שמשרד החקלאות יבחן את האפשרות לעגן בדין הטלת קנס מינהלי על מכוני התערובת שאינם מקיימים את הוראות צו הפיקוח. .הסמכה לשיטה לכימות מתכות והסמכה לשיטות לבדיקת מיקוטוקסינים (אפלטוקסינים ו- DON .) לדעת משרד מבקר המדינה, בהסדרים החדשים שיקבע המשרד לפיקוח על מזון לבעלי חיים יש לכלול תקנים הנוגעים לייצור בלילים ולסחר בהם. .לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי לבצע בדיקה והערכה מחודשות לתכשירים שהוועדה לתוספי מזון לא דנה בהם ושקיבלו היתר לפני שנים רבות. נוסף על כך, יש מקום שבחוק החדש לפיקוח על מזון לבעלי חיים ייקבע מנגנון מובנה לבדיקה ולהערכה מחודשות של תוספי מזון. 2. לפי הוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עופות שהורמנו או הוזנו בחומרים כימיים), התש"ך - 1959 , אסור להאכיל עופות בחומר המכיל ארסן, לרבות חומצה ארסנלית. עוד אוסר הצו לשווק עופות שהוזנו בחומר מסוג זה. בניגוד להוראות הצו כאמור, השירותים להגנת הצומח, שהם הרשות המוסמכת על פי הצו בנושא, נתנו היתרי עסקה לתוספי מזון לעופות, המכילים ארסן. את ההיתרים נתן מנהל השירותים להגנת הצומח בתוקף סמכותו לפי צו הפיקוח. ממסמכים שנמצאו במהלך הביקורת במשרד החקלאות עולה שדבר קיומו של הצו הובא לידיעת השירותים להגנת הצומח באוקטובר 2006 . גם לאחר שדבר קיומו של הצו הובא לידיעת המשרד, לא פעלו השירותים להגנת הצומח לביטול מִיָדי של ההיתרים לשימוש בחומר. תוקף ההיתרים הוארך עד אפריל 2007 , וההודעה על ביטול ההיתרים ועל האיסור להשתמש בחומר נשלחה רק באוקטובר 2007 , שנה לאחר המועד שבו נודע לשירותים להגנת הצומח דבר הצו. יתר על כן, משרד החקלאות גם לא פנה למשרד הבריאות בדחיפות - כפי שהתבקש מהמצב שנוצר - כדי לתאם עמו את הטיפול בנושא. | . הפיקוח, ובין השירותים הווטרינריים, הפועלים מכוח פקודת מחלות בעלי , התשמ"ה ]נוסח חדש [ חיים- 1985 ; בה בעת התיאום בין שני הגופים בנושא אכיפה של נוהלי הייבוא והבקרה אינו מוסדר. כדי להתגבר על הבעיות ולהבטיח בקרה נאותה - לפי אמות מידה המקובלות במדינות מפותחות - על כל שלבי ייצור המספוא ושיווקו, יש לסיים במהרה את חקיקת החוק החדש לפיקוח על מזון לבעלי חיים. שומה על משרד החקלאות לפעול להסדרת הנושא בהלי ך מזורז. בנוסף ראוי שמשרד החקלאות ישקול במכלול שיקוליו את הדאגה לבריאות הציבור בבואו לבחון מתן היתרים לייצר, לייבא ולשווק מספוא, בייחוד בכל האמור בתוספי מזון, שהם תכשירים רפואיים לכל דבר. בביקורת נמצאו חילוקי דעות מהותיים בין משרד הבריאות למשרד החקלאות בכ ל הנוגע לפיקוח על הכנת מזון רפואי במכוני תערובת ובמרכזי מזון. משרד הבריאות הודיע למשרד מבקר המדינה שמרכזי מזון ומכוני תערובת אשר מייצרים מזון או מזון רפואי לבעלי חיים אינם בפיקוח משרד הבריאות, וכי הפיקוח על כך צריך להיות בלעדית בידי משרד החקלאות. מנגד השיב משרד החקלאות למשרד מבקר המדינה כי משרד הבריאות הוא המופקד מכוח החוק על פקודת הרוקחים, ויש לו אחריות לנושא. עוד כתב משרד החקלאות שכל הסמכות לנושא התכשירים הווטרינריים נמצאת בידי אגף הרוקחות של משרד הבריאות. מבקר המדינה חוזר ומדגיש כי זהו מצב לא תקין. על שני המשרדים להיוועד יחד ללא דיחוי ולמצוא פתרון מוסכם. נוסף על כך, במסגרת חקיקת החוק החדש לפיקוח על מזון לבעלי חיים יש להסדיר גם את חלוקת הסמכויות בין שני המשרדים. | 8 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . השירות לנוסע באוטובוס לדעת משרד מבקר המדינה, לאחר שראש אגף בקרה ופיקוח נכלל בצוות המשנה לניקוד ההצעות של המתמודדים השונים במכרז; ונוכח העובדה שהוא נכלל ברשימת הממליצים על החברה לבקרה ושמכתב המלצה של הממונה עליו נכלל במסמכי המכרז, רצוי היה שיימנע מהשתתפות בצוות המשנה ועל המשרד היה למנות עובד מקצועי אחר תחתיו. לדעת משרד מבקר המדינה, במקרים של הפרטה או מיקור חוץ של סמכויות שלטוניות או סמכויות בעלות אופי דומה המבוצעות מטעם משרדי ממשלה, לרבות מנגנוני ניהול בקרה ופיקוח, יש מקום במקרים הראויים לעגן בחוזה עם החברות הפרטיות גם אפשרות להחיל עליהן את הביקורת של משרד מבקר המדינה5 . מדוחות חברת הבקרה וממסמכים נוספים של משרד התחבורה עולים הליקויים הבאים: לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התחבורה לפעול להשוואת נספחי הפיצויים שכן נספחי פיצויים שאינם אחידים, גוררים גביית קנסות רק מחלק מהמפעילים בגין אותה חריגה, יוצרים אי שוויון ביניהם, ומקשים על אכיפת הדרישות. נמצא כי משרד התחבורה לא כלל בדיקה זו ברשימת הבדיקות שמבצעת החברה לבקרה, אף כי מדובר בנושא חיוני. . לדעת משרד מבקר המדינה על משרד התחבורה להבטיח שימור והעברת הידע שנמצא ברשות החברה לייעוץ כלכלי, באופן שוטף, שהרי כל אימת שתתחלף חברה לניהול הרפורמה או שיתחלפו חלק מעובדיה, עלולים להיווצר חללי ידע גדולים שיש למלאם מחדש בהשקעה ניכרת. נמצא כי כאשר לא היה בידי נהגי המפעילים אישור קצין בטיחות או שהנהגים סרבו להציג מסמכים תקפים בבקרה הגלויה באוטובוס כגון רישיון נהיגה, רישיון רכב, ביטוח ואישור קצין בטיחות, משרד התחבורה לא דרש לוודא קיומם ולהציגם תוך חמישה ימים כנדרש. לדעת הביקורת על משרד התחבורה להוסיף בקרה זאת לרשימת הבקרות שעל החברה לבקרה לבצע. הליקויים דלעיל אינם עולים בקנה אחד עם תקנות התעבורה, עם החוזים שנחתמו בין משרד התחבורה לבין המפעילים ועם הוראות שונות של המשרד. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התחבורה להעמיק את האכיפה בתחומים המהותיים הקשורים לשירות לנוסע, לרבות: נהיגה מסוכנת, חובת דיווח של המפ עילים, עמידה בלוחות זמנים ואדיבות נהגים. על משרד התחבורה לאתר את התחומים בהם אין הנחיות בכלל, כגון נוהלי חירום, או שההנחיות הקיימות אינן מספקות ולדאוג לקביעת הנחיות מחייבות בתחומים אלו, הן למפעילים השונים והן לחברה לבקרה. יש לציין, כי המפעיל דורג במקום 12 מתוך18 מפעילים, כי רמת השירות שהמפעיל סיפק לאשכולות אחרים היתה ירודה ונבעה בעיקר מהעברת תשומות מאשכול אחד לטובת מישנהו. עד מועד סיום הביקורת לא הקים משרד התחבורה מרכז מידע ארצי, ואין באפשרות ציבור הנוסעים לקבל מידע המרכז במקום אחד את כל הפרטים על קווי האוטובוסים של המפעילים השונים. משרד מבקר המדינה העיר למשרד התחבורה שהצעדים האמורים לעיל היו צריכים להינקט לפני שינוי ההנחיה להגבלת מספר הנוסעים בעמידה. משרד התחבורה הוסיף בתשובתו כי אם פעילויות אלה של המשרד לא יביאו לשיפור, המשרד ישקול שינוי ההנחיה והגדלת המספר המותר של הנוסעים המוסעים בעמידה. | התברר כי אף שלאגף התנועה באגד יש מידע על יציאת אוטובוסים מהתחנות ועל תנועתם לאורך הקו (ממערכת נצר ומדווחי נוכחות נהגים), אין הוא משווה אותו ללוח הזמנים המתוכנן. אגד גם אינו מפיק דוחות מעקב תקופתיים אחר עמידה בלוח הזמנים וחריגות ממנו (כגון: איחורים, הקדמות ואי ביצוע נסיעות). | 9 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . הרפורמה בנמלי הים נמצא כי עד לאחר מועד סיום הביקורת, ינואר 2009 , טרם יושמה החלטת הממשלה בדבר חיזוק מודל הלנדלורד. 2. בדוח שלה ציינה הוועדה הציבורית בראשות עו"ד יהודה טוניק12 , בין היתר, כי מודל הלנדלורד, שעליו התבססה הרפורמה שנועד ה ליצור הפרדה בין הבעלות לתפעול השוטף , לא יושם דיו , דבר אשר גורם לתופעות בלתי ראויות, המחייבות השלמה מהירה של הליך הרפורמה. 3. גם הבנק העולמי13 .ביקר את הרפורמה שנעשתה בנמלים בישראל בין היתר קבע הבנק כי בשל המבנה הניהולי החדש שיצרה הרפורמה נעשה כל אחד מהנמלים מונופול אזורי, וכאשר יתחילו לפעול בהם משרד מבקר המדינה העלה כי בששת החודשים שחלפו ממועד חקיקתו של החוק עד מועד כניסתו לתוקף מנהלי רשות הנמלים לא פעלו להכנת דוחות כספיים מבוקרים למועד הפסקת פעילותה של רשות הנמלים - 16.2.05 . לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח החשיבות הרבה שיש להכנת דוחות כספיים מבוקרים במועד, משרד התחבורה, משרד האוצר ורשות החברות היו צריכים לקבוע את יתרות הפתיחה מהר ככל האפשר ואף לשקול להורות למנהלי חברת הפיתוח והנכסים, ששימשו גם מנהלי רשות הנמלים, להגיש להם דוחות כספיים של רשות הנמלים מבוקרים וחתומים על ידם. הביקורת העלתה כי לרספ"ן אין מידע השוואתי על מדדי השירות המקובלים בנמלי העולם, ובכלל זה בנמלי אגן הים התיכון, אף על פי שמידע כזה נוגע לתחרות של נמלי ישראל בנמלים אחרים בכל הקשור לטיפול במטענים שבשטעון20 . ממילא רספ"ן אינה מפרסמת דוחות כאלה לציבור בכלל וללקוחות הנמלים בפרט. משרד מבקר המדינה העלה כי תמורת ההטבות וההתחייבות שנתנו לעובדים בהסכמים שנחתמו אתם ברפורמה, ובכלל זה בהסכמי רשת הביטחון, הם לא התחייבו לעמוד ביעדים כלשהם, כגון התייעלות הנמלים, שיפור השירות בהם, הגברת התפוקה וכיו"ב. על כן מוטלת בספק התועלת שב -1.2 מיליארד ש"ח, שעל פי אומדן של חברת הפיתוח והנכסים, נתנו לעובדים, תמורת מימוש הרפורמה וההתחייבות לשמור על האיתנות הפיננסית של חברות הנמל. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת בס פטמבר 2008 , טרם הקימו ודאגו לאישורן של קופות גמל מרכזיות לקצבה בכל אחת מן החברות האמורות, ואת הכספים המיועדים לתשלומי הפנסיה כל אחת מהן מנהלת בחשבון נאמנות. משרד מבקר המדינה מעיר כי רשות החברות, משרד האוצר, משרד התחבורה, חברת הפיתוח והנכסים וחברות הנמל לא פעלו בנחרצות מאז שנת 2005 ,להקמתן של קופות הגמל לקצבה, כמתחייב על פי החוק הצווים וההסכמים. מן הראוי שהגורמים ש לעיל ישלימו את הקמתן ללא דיחוי. כאמור, לפי חוק החברות היה על חברות הנמל וחברת הפיתוח לערוך את הדוחות הכספיים בתוך שישה חודשים מתום השנה המדווחת. נמצא כי חברת הפיתוח והנכסים טרם הגישה דוחות כספיים מבוקרים לשנים 2005 -2007 ; חברת נמל חיפה בע"מ הגישה דוחות כספיים לשנים 2005 - .2007 רק באוגוסט 2008; חברת נמל אשדודבע"מ הגישה דוחות כספיים מבוקרים לשנת 2005 רק בסוף אוגוסט 2007, ורק בתחילת אפריל 2008 היא הגישה את הדוחות לשנת 2006 . באוגוסט 2008 , שמונה חודשים לאחר תום שנת הדיווח, הגישה חברת נמל אשדוד את דוחותיה הכספיים לשנת 2007; חברת נמל אילת בע"מ הגישה דוחות כספיים מבוקרים לשנים 2005 ו- 2006 רק במאי וביולי 2008 , בהתאמה, ואת הדוחות לשנת 2007 הגישה באוגוסט 2008. 3. התברר כי חברת הפיתוח והנכסים וחברות הנמל חלוקות בעניין יתרות הסגירה של רשות הנמלים ל - 16.2.05 , וכדי להכריע בעניין התקיימו דיונים בנושא יתרות הפתיחה אצל מנכ"ל משרד התחבורה. אולם, רק בינואר 2007 .הכריע מנכ"ל משרד התחבורה בנושא בדיונים שערך משרד מבקר המדינה במרס 2008 עם רשות החברות הממשלתיות ובאותו החודש גם עם חברת הפיתוח והנכסים עלה, שעם פירוקה של רשות הנמלים סמכותם של בעלי התפקידים בה פקעה, וכי המדינה לא נערכה מבעוד מועד לטפל בדוחות הכספיים של רשות הנמלים ליום פירוקה, בד בבד עם הליך חקיקת החוק. לדעת משרד מבקר המדינה היה על משרד האוצר ומשרד התחבורה לבחון את הצורך להכין הצעת תיקון חקיקה או לפעול בדרך אחרת כדי שיהיה אפשר לקבוע במפורש מיהם המוסמכים לחתום על הדוחות הכספיים של רשות הנמלים ליום התחילה. . שתושתת על יסודות כלכליים ועל העלות הריאלית של השירותים הניתנים בנמלים. זאת כדי שתוכל לשמש תמריץ להעלאת רמת השירות בנמלים ולהפחתת הכוח המונופוליסטי של חברות הנמל. כאמור לא הוקמו ואושרו קופות גמל מרכזיות לקצבה ובפועל חברת הפיתוח והנכסים וחברות הנמל אינן מנהלות את הכספים המיועדים לתשלומי פנסיה בקופת גמל לקצבה אלא בחשבונות נאמנות. זאת ועוד, חלף גם המועד - 30.9.06 - שבו היה רשאי המנהל, כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, לפטור את החברות שלעיל ממס המוטל על הכנסה מהכספים המיועדים להפקדה בקופת גמל מרכזית לקצבה. התברר כי ליום שהופסקה פעילותה של רשות הנמלים לא היו לה דוחות כספיים מבוקרים. עוד התברר כי משרדי האוצר והתחבורה לא הורו לרשות הנמלים להיערך להכנת דוחות כאמור אף שממועד קבלת החוק ועד כניסתו לתוקף עברה יותר מחצי שנה. מהמתואר לעיל עולה כי גם לאחר שחלפו כארבע שנים מתחילת הרפורמה בנמלים טרם הונהגה רפורמה בתעריפים. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי לקבוע תע ריפים חדשים לשירותים הנמליים. על משרדי האוצר והתחבורה לפעול בהקדם ולקבוע מערכת תעריפים שתתבסס על עקרונות כלכליים ועל העלות הריאלית של השירותים הנמליים, תאפשר גמישות ניהול, תייעל את הפעילות הנמלית, תשפר את רמת השירות ותגביר את התחרות בין הנמלים. | לדעת משרד מבקר המדינה על משרד האוצר, משרד התחבורה ורשות החברות ליישב בהקדם את המחלוקות שבין חברת הפיתוח והנכסים לחברות הנמל ו לפתור את ה בעיה המבנית של הנמלים כדי שיהיה אפשר להוציא אל הפועל את ה הפרטה על פי ה מתווה שנקבע וסוכם עם העובדים. | 10 |
משרד הפנים . הגנת הפרטיות – אבטחת מידע ואיכותו במאגרי מידע ממשלתיים מבירור שערך משרד מבקר המדינה עם הקב"ט בינואר 2009 עולה כי ההסדר שתואר בתשובת הביטוח הלאומי עדין לא יושם. יודגש שבבדיקה חוזרת של הנתונים שעשה משרד מבקר המדינה, נמצא כי יותר מ - 14,000 שיבושים (כ -1% ) אירע ו בתקופת המערכת הנוכחית. יש לציין כי רישום נתונים שגויים לגבי פרטים אישיים כגון שם, כתובת ומעמד עלול לגרום לעיכובים בטיפול בתושבים, לקביעת זכאות לא נכונה לסיוע ולאי -גביית חובות על ידי מגוון גופים ממשלתיים 15 . מן הראוי שרשות האוכלוסין תיערך לבדיקת אמינות הנתונים ולתיאום טיוב הנתונים השוטפים וההיסטוריים עם המשתמשים החיצוניים במאגר מרשם האוכלוסין; כן ראוי שתקבע אחראי להכנת נוהל שעניינו בקרת איכות לנתוני המרשם וביקורת שוטפת עליהם. .הועלו כ- 200,000 רשומות של אזרחים פעילים שנולדו בארץ בשנות ה- 50 , שחסרים בהן מספרי הזהות של האב והאם. הדבר מקשה על בדיקות ייחוס הנדרשות לקביעת זכאויות (כגון יורשים), התחייבויות או מגבלות התלויות בבני משפחה. עוד הועלו כמיליון רשומות של תושבים פעילים שבהן רשום תאריך עלייה ולא נרשם מאיזו ארץ עלו, וכ- 65,000 רשומות של תושבים פעילים שבהן רשומה ארץ העלייה ולא נרשם תאריך העלייה. בכ-550 .רשומות של עולים נמצא שתאריך העלייה קדם לתאריך הלידה משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שבעבר נג נב מידע ונמכר לגורמי חוץ ואף היו ניסיונות של מתחזים להוצאת מידע ממאגרי הביטוח הלאומי, שיפור השירות ללקוחות אינו יכול לבוא על חשבון אבטחת המידע. משרד מבקר המדינה מעיר כי יש לראות בחומרה את העסקת המוקדנים ללא "כרטיס חכם" אישי שמאפשר את זיהוים, דבר המונע לחלוטין את יכולת המעקב אחר מוסרי המידע ומהווה פגיעה קשה באבטחת המידע של הארגון. בביטוח הלאומי קיים ליקוי מבני מתמשך בעניין אבטחת מידע. הוועדה העליונה לאבטחת מידע בראשות סמנכ"ל משאבי אנוש דאז התכנסה לראשונה בספטמבר 2006 ופעלה במשך כתשעה חודשים. הממונה על אבטחת מידע כפוף ישירות לסמנכ"ל תקשורת ומערכות מידע (תמ"מ), מתוקף תפקידו של הממונה על אבטחת מידע הוא נדרש לבקר חלק מפעילות מערכות המידע של הארגון שהן תחת סמכותו של סמנכ"ל תקשורת ומערכות מידע (תמ"מ), כפיפות זו פוגעת באי-תלותו . נוסף על כך, הוא אינו מקבל עליו את מרותו של הקב"ט בהתאם לכללי שירות הביטחון הכללי מ- 2004 . מן הראוי שהנהלת הביטוח הלאומי תגדיר מבנה יעיל לניהול אבטחת המידע במוסדּה ותפעל באופן מיידי ליישומו. לא נמצא שמשרד הפנים והמשטרה שיתפו פעולה בחקירה. שיתוף פעולה כזה היה עשוי להניב ת וצאות חיוביות. לדעת משרד מבקר המדינה יש . לראות בחומרה את כישלונה של רשות האוכלוסין בהגנת ושמירת פרטיותם של אזרחי המדינה. התברר ש יש אי -התאמות בין נתוני רשות האוכלוסין לבין נתוני ביקורת הגבולות - חלקן נובעות משינוי שיטת הרישום של תנועות במערכת רישום ביקורת גבולות בשנת 2006 , וחלקן-מפיגורים בקליטת העדכונים למערכת "אביב" או מאי-שליחת עדכונים ממערכת אחת לאחרת. משרד מבקר המדינה העלה, כי עד מועד סיום הביקורת לא היה נוהל לבדיקת הלוג והורשו להשתמש בלוג לאיתור חריגים רק אנשי ביקורת ובקרה במשרד הפנים כגון המבקרת הפנימית. עוד נמצא שלא נקבעו סנקציות ברוח חוק הגנת הפרטיות נגד מי שמנצל את המערכת לרעה. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לאפשר לממונים על אבטחת מידע אצל הלקוחות החיצוניים לבקר את פעילות המשתמשים במרשם ויש לקבוע סנקציות נגד המנצלים את השימוש במערכת לרעה. בבדיקה של משרד מבקר המדינה על נתוני הלוג בתקופה מרס-יולי 2008 נמצא כי הוצגו שאילתות באמצעות הרשאות הגישה של 78 ממשתמשי המערכת, כשאלה שהו בחו"ל ולכאורה לא הייתה להם גישה למערכת. כמו כן הוצגו שאילתות באמצעות הרשאות הגישה של חמישה משתמשים שלפי הרישומים במערכת "אביב" נפטרו לפני מועדי ביצוע השאילתות. עוד העלתה הביקורת שפרטי חשבון משתמש של אחד ממפעילי הספק עדיין היו בשימוש שלוש שנים לאחר שעזב את החברה. המקרים המתוארים לעיל מלמדים שמשתמשים מסרו את ססמאותיהם לשימוש אחרים בניגוד לכללי השימוש במער כת "אביב" ובניגוד לחוק הגנת הפרטיות או לחילופין שהמשתמשים לא שמרו עליהן כיאות והן נגנבו או שהייתה חדירה למערכת על ידי זר. משרד מבקר המדינה בדק מקרים של ריבוי שאילתות לגבי אותו אדם בתקופה מרס עד יולי 2008 והעלה ש -25 משתמשים הרבו בהצגת שאילתה על שלושה אנשים מפורסמים, דבר המעורר חשש לביצוע שאילתות שלא לצורכי עבודתם. .משרד מבקר המדינה מעיר, שיש לראות בחומרה את המחדלים שנמצאו בתחום השימוש בשאילתות. הצעדים שמשרד הפנים נקט לתיקון המצב הינם חלקיים בלבד ועליו ועל האחראים לאבטחת מידע אצל כל לקוח חיצוני שיש לו גישה למאגר המידע, בין היתר, לבדוק אם כל השאילתות היו לצורכי העבודה. אם יימצא שמשתמשים אלה הציגו שאילתות שלא לצורכי עבודה, יש לנקוט נגדם בצעדים משמעתיים או להגיש תלונה במשטרה. | . משרד מבקר המדינה מעיר כי הבדיקה במסגרת סקר הסיכונים לא הייתה שלמה מפני שרשות האוכלוסין הגבילה את היקפה. הבדיקה נעשתה רק בסביבת הייצור13 . עוד נמצא כי במסגרת סקר הסיכונים לא אישרה רשות האוכלוסין בדיקות חדירה למערכת. סקר סיכונים למערכת "אביב", שהיא מערכת מידע עיקרית של משרד הפנים, בוצע לראשונה רק ביוני 2008 , אף שנתונים ממרשם האוכלוסין פורסמו כבר ב - 2006 באינטרנט וקיים חשש שזלגו ישירות מן המערכת. | 11 |
רשות מקרקעי ישראל . גביית כספים ממתיישבים ב_הרחבות_ ביישובים חקלאיים כאמור, מהבדיקה עלה כי כל המגרשים בהרחבת קיבוץ א ' שווקו ונבנו בבנייה מרוכזת באמצעות יזם א' בסתירה לתצהירים שהגישו המומלצים והקיבוץ, בהם הצהירו כי הם בונים בבנייה עצמית. מסתבר אפוא כי בכספי הסבסוד של משרד הבינוי והשיכון ביצעה המועצה האזורית חלק מעבודות הפיתוח בהרחבה, דבר שהוזיל את עליות הפיתוח ליזם, אולם הוא גבה את מלוא עלויות הפיתו ח שאישר המינהל. בסופו של חשבון נשארו אפוא לכאורה כספי הסבסוד של משרד הבינוי והשיכון בידי היזמים. לדעת משרד מבקר המדינה, תנאי הכרחי לאישור הוצאות הפיתוח הוא תיאום בין המינהל לבין משרד הבינוי והשיכון, בין השאר, לצורך העברת מידע מראש על סכום הסובסידיה. אם הסובסידיה לא הועברה למומלצים, ראוי שהמינהל יפעל להעברתה אליהם. המסקנה היא אפוא שהמינהל לא פיקח כיאות על שיווק הקרקעות ביישובי הצפון, גם כאשר היו בידיו הוכחות כי היזמים והאגודות חברו יחדיו לשם השגת רווחים כלכליים וזאת בניגוד לנהליו. עקב כך תכנית הרחבה שתכליתה דמוגרפית הפכה בפועל לפרויקט עסקי גרידא, שבו הרווח הכלכלי מתחלק בין היזם לבין האגודה. לא זו בלבד שהדבר אסור, אלא הוא פוגע במטרת ההרחבה ובעידוד ההתיישבות ביישובי עדיפות לאומית ובקו העימות. לדעת משרד מבקר המדינה, בהחתמת המומלצים על תצהירים אין די; על המינהל היה לנקוט פעולות של ממש לבירור חשדות בעניין תצהירים אלו. לדעת משרד מבקר המדינה, הקפאה זו הייתה מעין "פרס" ליזם ה ' ולקיבוץ ה' אשר באותה עת כלל לא רצו לשווק מגרשים לבנייה עצמית. לא נמצא כי הנהלת המינהל, בדיון במאי 2007 , ביקשה את הנחיית המועצה לגבי הטיפול בגביית הכספים שלא כדין עבור אותם מגרשים שנכללו ב- 115% . זאת ועוד, מעיון בפרוטוקול הדיון עולה, שאמנם מנהל המינהל ומנהלת האגף החקלאי הציגו את העובדה שהאגודות והיזמים לדעת משרד מבקר המדינה, תשלום בגין זכות ההמלצה לאגודה או למישהו מטעמה הוא בגדר העברת כסף שלא כדין; כל העברת תשלום לאגודה - בין אם הוא נעשה ישירות על ידי המומלץ ובין אם הוא נעשה באמצעות היזם ואיננו קשור ישירות להוצאות שהמינהל אישר, היא תמורה שניתנה שלא כדין כיוון שהיא נעשתה בזיקה לזכות ההמלצה. כל תשלום כזה מועמס בצורה זאת או אחרת על המומלץ. . בראש ובראשונה ראוי היה שידרוש הסכמים בין היזמים למומלצים ובין האגודות ליזמים. על המינהל היה לחדול משיווק מגרשים נוספים בקיבוץ א' עד הסדרת הנושא. מדוח הנהלת חשבונות שהעביר יזם ב' למשרד מבקר המדינה בנובמבר 2008 עולה כי עבור70 מגרשי הרחבה הוא העביר לקיבוץ כ- 2,500,000 ,ש"ח כולל מע"מ שנגבו שלא כדין. נוסף על כך הוא גבה כסף כהחזר הוצאות פיתוח בסכום גדול מן המחיר שאישר המינהל. זאת ועוד, נמצא כי דפוס פעולתו של יזם ב ' בנוגע להעברת כספים שלא כדין היה זהה במספר יישובים נוספים שבהם בנה את הבתים בהרחבות. יוצא אפוא שמטרתו של ההסכם בין הקיבוץ לבין היזם הייתה לווסת את השוק באזור הקרוב לקיבוץ. דבר זה גרם לשמירת רמת מחירים גבוהה, וכאמור, אינו עולה בקנה אחד עם מטרת ההרחבה ביישובי המועצה האזורית. האגודות והמועצות האזוריות פעלו בעניין זה תוך אימוץ ההשקפה היזמית ולא מנקודת המבט של עידוד ההתיישבות. כאמור המינהל לא פיקח כהלכה על שיווק הקרקעות בגליל העליון, דבר שאפשר תופעה זו. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי עד מועד סיום הביקורת טרם הוחל בביצוע עבודת מטה שתוציא את ההחלטה מהכוח אל הפועל. | .גובים כספים שלא כדין, אולם לא הציגו את התופעה במלואה ואת הכישלון של הנהלת המינהל לפקח עליה, דברים שעלו בדיוני הנהלת המינהל בשנים 2006 ו- 2007 . בהחלטת הנהלה מדצמבר 2007 סוכם כי היא תציע למועצה לב טל את הפטור ממכרז שניתן לאגודות היישובים משום שבמסגרת זו אין למינהל היכולת לפקח על אי-גביית כספים שלא כדין. לאחר מועד סיום הביקורת הודיע מנהל המינהל כי הנושא נדון בישיבת מועצת מקרקעי ישראל ביום 5.1.09 . | 12 |
המשרד לשירותי דת . שירותי קבורה ליהודים ומצוקת הקבורה בגוש דן הביקורת העלתה כי השאלון לא התייחס לנושאים מרכזיים שבתנאי הרישיון ובפעילות נדרשת של ח"ק כגון נתונים על גביית כספים מהציבור ומכירת קברים לאנשים בעודם בחיים, חשבון ייעודי נפרד לפיתוח בתי עלמין, מספר הנקברים על ידי הח"ק ושכר בכירים. הח"ק אף לא נדרשו להגיש הצהרה על עמידתן בתנאי הרישיון. העברת מסמכים למשרד הייתה התנאי היחיד לחידוש הרישיון. לח"ק שהמציאו את המסמכים הוענק רישיון קבורה לתקופה של שישה חודשים ללא בדיקה עניינית וחשבונאית. הרישיון חודש בתום ששה חודשים לתקופה נוספת בהליך זהה. הנפקת הרישיונות נעשתה על ידי המחלקה לקבורה וללא מעורבות של יחידות מקצועיות נוספות במשרד. בהתאם להנחיית מנכ"ל הרשות הארצית לא הונפקו לחברות קבורה ביישובים כפריים (מושבים וקיבוצים) רישיונות ולא חודשו רישיונות שניתנו להן בעבר, ב גלל קביעתו ש"יש להנפיק רישיון קבורה אחד עבור כל מתחמי הקבורה" בתחום השיפוט של מועצות דתיות אזוריות ומועצות אזוריות. לא נוהלה באותה עת רשימה מסודרת של חברות לענייני קבורה בעלות רישיון תקף. מהשתלשלות העניינים המתוארת ומהתשובות לעיל מתברר שיש מחלוקת לגבי ייעוד הכספים שאמורה ח"ק ת"א לקבל מהמדינה עבור החזרת הקרקע ברמא"ג. עמדת ח"ק ת"א ופורום ח"ק היא שמצוקת הקבורה ויישום הקבורה הרוויה אינן נחלת ח"ק ת"א לבדה, ולכן יש לנתק את הסדרת העניינים הכספיים הכרוכים בקרקעות רמא"ג מן הדיון. לעומת זאת, עמדת ממ"י היא שהסכומי ם שהוצעו לח"ק עבור השטח מעניקים לה פתרון מימוני להתחלת בניית מבנים לקבורה רוויה בבית העלמין ירקון. לדעת משרד מבקר המדינה, על הגורמים הנוגעים בדבר לפתור בהקדם את המחלוקת. המשרד לא הכין תכנית רב -שנתית להשתתפותו בתקציבי הפיתוח של בתי העלמין היהודיים, אלא תכניות שנתיות: .רק בינואר 2006 העביר המשרד לח"ק התחייבויות למימון עבודות פיתוח בבתי העלמין, דבר שגרם לניצול הנמוך של התקציב; בפועל אף אישר המשרד לח"ק לממש את ההתחייבויות התקציביות עד 31.12.07. למרות הקביעה במכתבו של מנכ"ל הרשות הארצית כי חלוקת תקציב הפיתוח תהיה כפופה לתעריפים הקבועים במ אגר המשולב, עבד נציג המחלקה לקבורה על פי מחירון שהוא הכין. נמצאו אי-התאמות בין אומדני עלויות הפיתוח שהוא קבע לאומדני עלויות על פי המאגר המשולב המעודכן לשנת 2005. אי-ההתאמות מתאפיינות בתמחור שונה לסעיפים קיימים במאגר המשולב, ובתמחור המשרד לסעיפים נוספים שאי נם קיימים במאגר המשולב. מן האמור לעיל עולה, כי רק בפברואר 2007 - כשלוש שנים לאחר הקמתו - ריכז הצוות הבין-משרדי את המלצותיו ומסקנותיו לגבי חלופות שונות למנגנון מימוני, תפעולי וארגוני לבית העלמין. רק במאי 2008 - כארבע שנים לאחר הקמתו - סיכמו הצוות הבין -משרדי ומשרד האוצר להביא הצעת החלטה בעניין לאישור ועדת השרים. לא נמצא כי המודל הכלכלי- תפעולי שהוסכם עליו הוצג בפני ועדת השרים. רק באוגוסט 2008 הסתיימה הכנת המכרזים לפיתוח של תשתיות-העל, וטרם אושרו לעבודות אלו כל היתרי הבנייה. במועד סיום הביקורת, ספטמבר 2008 ., טרם החלו עבודות הפיתוח להקמת בית העלמין לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לשקול לכלול כתנאי לתקצוב פיתוח בתי עלמין במועצות הדתיות וברשויות המקומיות את המעבר לשיטות קבורה רוויה בגלל מצוקת שטחי קבורה במקומות שונים ברחבי המדינה. החלת תנאים מסוג זה במסגרת השיקולים לחלוקת תקציב הפיתוח הייתה מאפשרת למשרד להשפיע באופן ישיר על פיתוח בתי העלמין בידי חברות הקבורה במועצות הדתיות וברשויות המקומיות. ההתקשרות עם היועץ ההנדסי נעשתה רק לאחר שעברו כשבעה חודשים ממועד מתן ההתחייבויות התקציביות מול ח"ק. התברר כי היועץ ההנדסי היה מעורב בבדיקת ביצוע עבודות הפיתוח רק ב-23 מ-97 בתי העלמין (24% ) שנוהלו בידי ח"ק שתוקצבו במסגרת תקציב פיתוח בתי עלמין לשנת 2005 . נוסף על כך, התשלומים ששלמו למרבית חברות הקבורה בסיום עבודות הפיתוח בבתי העלמין, הועברו ללא בדיקה של יועץ הנדסי מוסמך. ועדת השרים החליטה באוקטובר 2008 , כי תיערך בדיקה משותפת של המשרד, של משרד האוצר ושל חברות הקדישא למתן "רשת ביטחון" על ידי המדינה. בהעדר הבדיקה יהיה קשה, לדברי ח"ק ת"א, להתקדם לפתרון שיאפשר לה את בניית מבני הקבורה הרוויה. נחוץ אפוא לסיים את הבדיקה בדחיפות. בינואר 2009 עדיין לא החלה הקמת המבנים והחלקות המיועדים לקבורה רוויה בבית העלמין ירקון. לטענותיה של ח"ק ת"א המוצגות בשנים האחרונות, מימונה העצמי בלבד למבני הקבורה הרוויה, שעלותם גבוהה בהרבה מעלות קבורת שדה, יביא אותה "למצב של פשיטת רגל" אם לא תקבל סיוע מהמדינה. נוכח הערכת הח"ק כי הקמת מבנה הקבורה הרוויה הראשון תארך לפחות כ -18 חודש, צפוי שלא יהיו מקומות קבורה זמינים בבית העלמין ירקון בעוד חודשים מעטים31. | מהמתואר לעיל עולה כי בינואר 2009 היה אמור מלאי המקומות הזמינים לקבורת נפטרי היישובים בגוש דן להספיק, על פי טענת ח"ק ת"א, לכמה חודשים עד כשנה. גם אם תחלנה עתה עבודות הבנייה של מבני קבורה רוויה בבית עלמין ירקון ובבית העלמין האזורי המתוכנן בברקת, קיים חשש כי לא יהיו מקומות זמינים לקבורת הנפטרים. | 14 |
המשרד לשירותי דת . הפיקוח על כשרות המזון משרד מבקר המדינה העיר לרב שלוש כי עליו לדרוש מבתי העסק מקבלי תעודת ההכשר להפסיק את מתן התרומות לעמותה שהוא עומד בראשה בכדי לא להיקלע לניגוד עניינים. מובן שאין מניעה שבתי עסק אלה ימשיכו לתרום למוסדות תורה אחרים שאין לרב שלוש זיקה כלפיהם. לחילופין, על הרב שלוש לוותר על תפקידו כיו"ר העמותה. בעקבות הערות הביקורת הודיע הרב שלוש כי הוא התפטר מתפקידו כיו"ר וחבר בעמותה. משרד מבקר המדינה בדק את הבקרה של מחלקת הנהלת החשבונות על פנקסי הקבלות שנמסרו למזכירי המחלקות והתברר כי היא לא קיימה כמעט בקרה על כך אף שהם האסמכתה לתשלום האגרות. לדעת משרד מבקר המדינה, שיטת הרישום של פנקסי הקבלות ארכאית, והמצב שבו מזכירי המחלקות מקבלים לידיהם את התשלום, מפקידים את הכסף ומקיימים בעצמם את הבקרה אינו תקין. .(א) משרד מבקר המדינה העלה, כי בשתי מחלקות הכשרות בירושלים חסרים מסמכים רבים מהשנים 2003 -2007 . לעומת זאת, ברה"ר ובפרקליטות מחוז ירושלים אותרו העתקי מסמכים הנוגעים לענייני הכשרות במועצה הדתית בירושלים, ואלו היו אמורים להימצא בתיקים ובמחשבים של המועצה הדתית, אך הם לא היו שם. העדרם של מסמכים רבים במחלקות הכשרות בחיפה ובירושלים מעורר חשש כי המסמכים הוצאו שלא כדין מהתיקים. לדעת משרד מבקר המדינה, חובתן של המועצות הדתיות לשמור על חומר ארכיוני, כפי שנקבע בחוק, ולפעול להשבתם של מסמכים שנלקחו. . במקרה זה היה על המועצה הדתית לתקן את הטעות מיד לאחר שנודעה ולהחליף את תעודות ההכשר או לחילופין לפרסם הבהרה על כך לבתי העסק כדי שלא להטעות את קהל צרכני המוצרים הכשרים שהיה עלול לחשוב כי החל מ- 15.6.07 ועד להחלפת התעודות לא הייתה להם תעודת הכשר בתוקף. 2. הביקורת בחיפה העלתה, כי במקרים רבים תעודות הכשר לא הופצו לבתי ה עסק במועדים האמורים, וכתוצאה מכך הם פעלו ללא תעודות תקפות, אף ששילמו את האגרה והעסיקו משגיח כשרות. משרד מבקר המדינה בדק בחודשים מאי -יוני 2007 בדיקה מדגמית תעודות הכשר שהיו בתוקף במחצית השנייה של שנת התשס"ז (אפריל - ספטמבר 2007 ) ב-57 בתי עסק בחיפה (ביניהם מפעלים, בתי מלון, בתי אוכל קטנים, אולמות אירועים, מאפיות ואטליזים). לשישה בתי עסק לא הייתה תעודת הכשר תקפה למעלה מחודש לאחר תחילת המחצית השנייה של השנה. מדובר בבתי עסק ששילמו אגרת כשרות שנתית ואף המשיכו לשלם את שכר המשגיח. נו סף על כך, נמצא כי כשבוע לאחר תחילת תוקף תעודות המחצית השנייה טרם חולקו כ-150 תעודות מבין כ- 350. לדעת משרד מבקר המדינה על הרה"ר לפעול לפתרון הבעיה המתוארת כך שמחד גיסא, מפעלים מחוץ לירושלים יוכלו לשווק את תוצרתם גם בירושלים, ומאידך גיסא, מוצריהם יהיו ברמת כשרות שמתאימה לדרישות הכשרות המקובלות על הרה"ר. 2. בביקורת במועצה הדתית חיפה נמצא, כי כמה מפעלים או בתי עסק מחוץ לתחומי העיר קיבלו תעודות הכשר מהמועצה הדתית חיפה או מרב העיר, הרב שלוש, במקום מהמועצה הדתית שבתחומה הם פועלים. להלן הפירוט. כאמור, חוק הרה"ר אינו מכפיף אליה את הרבנים המקומיים. כתוצאה מכך יש רבנים שלא פועלים על פי הוראותיה. התברר כי בשל העובדה ששֹוררים הבדלים בין הרבנים המקומיים בדרישות הכשרות, יש רבנים שאינם סומכים על תעודת הכשר של רבנות מקומית אחרת. מהטבלה עולה שבשנת 2005 התרומות של בתי העסק היו 58 אחוזים מסכום התרומות הכולל שמעל 1,000 ש"ח; בשנת 2006 - 31 ,אחוזים ובשנת 2007 - 34 .אחוזים. שיעורים אלה בולטים הסכומים הגדולים ביותר ניתנו מבית עסק א' שבעליו אינו מזוהה עם המגזר הדתי. מתעורר איפה החשש שיש קשר בין מתן התרומות לבין תעודת ההכשר. יש טעם לפגם בכך שהרב שלוש חתם על תעודות הכשר לבתי העסק שתרמו לעמותה שהוא היה היו"ר שלה סכומים ניכרים. מן האמור לעיל עולה חשש חמור לניגוד עניינים. במהלך מתן תעודות הכשר מוצבות, נוסף על דרישות הלכתי ות "טהורות", גם דרישות שנובעות מנהלים כמו מספר המשגיחים ושעות עבודתם, שלהן משמעויות כלכליות לבתי העסק שמשלמים את שכר המשגיח. קיים חשש שבית עסק התורם לעמותה סכומים ניכרים מצפה שיָקֵלו בדרישות ממנו לעומת הדרישות מבתי עסק שאינם תורמים לעמותה, ותיווצר תחושה כי בתי העסק תורמים לעמותה בגלל תפקידו של הרב במתן תעודות ההכשר והשפעתו על כך. | 1. בביקורת במועצה הדתית בירושלים נמצא, כי המחלקה למצוות הארץ נתנה תעודות הכשר לעסקים מחוץ לתחומי העיר, בניגוד להוראות חוק איסור הונאה בכשרות ולהנחיות שניתנו לה מטעם היועץ המשפטי לרה"ר, כמפורט להלן. היא נימקה זאת בכך שלא סמכה על רמת הכשרות שקובעות רבנויות אחרות. | 15 |
המשרד לשירותי דת . סוגיות הנוגעות לשנת השמיטה התשס_ח לדעת משרד מבקר המדינה, דרך קבלת ההחלטות בנושא התקציב ושיעור ניצולו מעידים שקביעת התקציב לא התבססה על הצרכים הממשיים, והדבר עלול לגרום להוצאות מופרזות מכאן ולמחסור מכאן. מהאמור עולה כי התוצרת שגודלה בפיקוח אוצר בית דין של הרה"ר ובמימון תקציב השמיטה נמכרה בשוק החופשי ולא רק למי שצורך תוצרת למהדרין (ראו להלן בפרק "תמיכה בחקלאים שתוצרתם משווקת באמצעות אוצר בית דין"). לדעת משרד מבקר המדינה היה על הרה"ר להיוועץ מבעוד מועד במחלקת הייעוץ והחקיקה האזרחית במשרד המשפטים ובנציבות שירות המדינה בנוגע לבחירת יו"ר ועדת שמיטה שיהיה בעל סמכות לאשר ביצוע עסקה במקרקעין. אף על פי שהגורמים הרשמיים ברה"ר הם שקבעו את ההנחיה בדבר הקמת אוצר בית דין, הקמתו והפעלתו לא נדונו, לא אושרו ולא תוקצבו בידי הממשלה או במסגרת רשמית אחרת. החלטת הרה"ר להפעיל לראשונה אוצר בית דין מטעמה מבטאת מדיניות של צמצום השימוש בהיתר מכירה, שאינה מתיישבת עם מדיניותה של הרה"ר לדורותיה. לדעת משרד מבקר המדינה בהתחשב בכך שאוצרות בית דין פרטיים כבר פועלים ואף ממלאים לכאורה את צורכי האוכלוסייה שמקפידה לצרוך תוצרת למהדרין; ובהתחשב בכך שהחקלאים והצרכנים הסתמכו על מדיניות היתר המכירה שהייתה מקובלת ממועד הקמת המדינה, היה על הרה"ר, שהיא גוף ממלכתי הפועל בתחום הדתי והרוחני והאחראי בין היתר לפיקוח ולמתן שירותי הדת היהודיים, לבחון על פי כללי מינהל תקין אם מהיבטים מינהליים ועל פי שיקולים כלכליים נחוץ להקים אוצר בית דין שכזה. יצוין כי אף שהרה"ר החליטה לשנות את מדיניותה בדבר צמצום היתר המכירה לפני שתקבל את ההחלטה בעניין התקציב לשנת שמיטה, שינוי זה לא הובא לפני הממשלה על אף חשיבותו וממילא לא נדון ולא קיבל ביטוי בדברי ההסבר להצעת ההחלטה של הממשלה. לדעת משרד מבקר המדינה, לקראת הדיון על התקציב היה מקום להביא לידיעת הממשלה את דבר השינוי האמור ואת השפעותיו ותוצאותיו. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שהמועד שבו חלה שנת שמיטה ידוע מראש, היה על הרה"ר להיערך מבעוד מועד לטיפול בכל הכרוך בה ולקבוע נהלים ולוחות זמנים לצורך כך, ובכלל זה היה עליה לדון באופן הביצוע של פרויקט השמיטה ולקבל החלטות בנושא. אילו החליטה הרה"ר להתקשר עם חברה פרטית שתטפל עבורה בפרויקט, היה עליה לקבוע מראש לפי אילו קריטריונים תיבחר החברה ולהגדיר את אופן ביצוע הפרויקט, כדי שהיא תוכל להיערך לפרסום מכרז לבחירת החברה, כמתחייב מחוק חובת המכרזים. 2. .החברה מינתה את הרב זאב וייטמן לראש צוות העובדים בפרויקט כאמור, כבר קודם לכן החליטה הרה"ר למנות את הרב וייטמן ליו"ר ועדת השמיטה, ובמצב הדברים האמור הוא נדרש לשמש הגורם המנחה והמפקח בכל הנוגע לפרויקט השמיטה מהבחינה ההלכתית והמינהלתית גם יחד. לדעת משרד מבקר המדינה יש חשש שאיחוד תפקיד יו"ר ועדת שמיטה עם תפקיד רב מנחה עלול לפגוע בפיקוח ובבקרה המינהל תית, וראוי לשקול ביצוע הפרדה בין התפקידים האמורים כל אימת שיוחלט שגוף פרטי יבצע את פרויקט השמיטה, באופן שהפיקוח המינהלתי על עבודתו של הגוף הפרטי יישאר בידי הרה"ר. לדעת משרד מבקר המדינה, בנסיבות אלה אין לדעת על מה התבססה ההחלטה על היקף התקציב לנושא השמיטה, שכאמור גדול פי ארבעה מהסכום שהועמד לשנת השמיטה הקודמת, ואי -אפשר לוודא שהיה באפשרותה של הממשלה לקבל את ההחלטה המקצועית והמיטבית בנושא זה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרבנות הראשית להיערך לשנת השמיטה בפרק הזמן שבין שנות השמיטה, וב כלל זה עליה להכין את התשתית לשנת השמיטה ולגבש פתרונות לסוגיות הלכתיות. סביר להניח שאם הרה"ר תיערך כראוי לשנת השמיטה יהיה אפשר לשלב בתפקידי המחלקה למצוות התלויות בארץ את הטיפול בנושא השמיטה, בין השאר כדי שיהיה אפשר לנצל את הידע והניסיון של עובדי המחלקה ולהשתמש במאגרי המידע המשמשים את המחלקה. הדבר יאפשר לצמצם את עלויות ביצוע הפרויקט בעתיד. כאמור לעיל, במרס 2008 אימצה הכנסת גישה דומה וחוקקה את חוק ועדת שמיטה ממלכתית , התשס"ח - 2008 , וקבעה כי תפקידה של הוועדה הוא לסייע בהיערכות מדינת ישראל לקראת שנת שמיטה. מאחר שהמבחנים פורסמו רק כשלושה חודשים לאחר תחילת שנת השמיטה, החל המשרד לשירותי דת לעשות ביקורת על נוכחות התלמידים רק בפברואר 2008 , כחמישה חודשים לאחר תחילת שנת השמיטה. בשל כך נאלצה ועדת התמיכות לאשר למוסדות הלימוד תמיכה בדיעבד לשנת 2007 ובלבד שהם הציגו דוחות כספיים ומאזנים לשנת 2007 והוכיחו, בין היתר, שהם קיימו פעילות בשנת 2007 ועמדו בתנאים האחרים המפורטים בנוהל. בסוף דצמבר 2007 הגישו שישה מכונים בקשות תמיכה לשנים 2007 ו- 2008 . רק ביוני 2008 אישרה ועדת התמיכות את הבקשותלשנת 2007 של ארבעה מהם , שעמדו בדרישות הנוהל . בספטמבר 2008 הועברו התמיכות בסכום כולל של 1.25 .מיליון ש"ח לחשבונות הבנק של המכונים מאחר שהנוהל פורסם רק כשלושה חודשים לאחר תחילת שנת השמיטה, נאלצה ועדת התמיכות לאשר תמיכה בד יעבד לשנת 2007 ובתנאי שהמכונים הוכיחו שהם עמדו בתנאים המפורטים בנוהל, ובכלל זה קיום פעולות הכנה והדרכה בשנת 2007. לדעת משרד מבקר המדינה, היערכות מבעוד מועד לטיפול בעניין התמיכות וקביעת המבחנים לחלוקתן לפני תחילת שנת שמיטה היו מאפשרות לעשות בקרה בזמן אמת על הנתונים שצוינו בבקשות לתמיכה (כגון נוכחות התלמידים, מועדי הלימוד, קיום הדרכות), לקבל מבעוד מועד אישור מהרשות לתכנון ולתת את התמיכות זמן סביר לאחר תחילת שנת השמיטה. .על משרד החקלאות והמשרד לשירותי דת לקבוע לקראת שנת השמיטה נהלים וקריטריונים למתן תמיכות, כדי לצמצם פגיעה אפשרית בחלוקת התמיכות, וכדי שיהיה אפשר לעשות בקרה בזמן אמת על הנתונים שצוינו בבקשות התמיכה. על משרד החקלאות לדאוג לכך שהתמיכה תינתן רק לחקלאים שמשווקים את תוצרתם באמצעות מע רך שיווק של אוצר בית דין שההכנסות מהתוצרת שלהם לא כיסו את הוצאות הייצור. כמו כן, ראוי שוועדת השמיטה הממלכתית תיתן את דעתה על הפערים הגדולים בין מחירי התוצרת למהדרין ובין מחירי השוק, כדי שגם ציבור צרכני המהדרין יוכל לקנות תוצרת במחירים דומים למחירי השוק. | .אף שהמועד שבו חלה שנת שמיטה ידוע מראש, לא נערכו הגורמים הנוגעים בדבר מבעוד מועד לקראת שנת שמיטה. יצוין כי במרס 2008 ,אימצה הכנסת גישה דומה וחוקקה את חוק ועדת שמיטה ממלכתית התשס"ח- 2008 . ועדת השמיטה תסייע למדינת ישראל בהיערכות לקראת שנת השמיטה בתשע"ה ( 2014 -2015 .), ובשנות השמיטה שאחריה הממשלה הקציבה 103 מיליון ש"ח למימון ההיער כות לשנת השמיטה התשס"ח (ספטמבר 2007- ספטמבר 2008 ) שתוקצב בתקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר ובתקציב משרד ראש הממשלה למימון התחייבויות הרבנות הראשית. לצורך קביעת תקציב המבוסס על הצרכים הממשיים, יש להציג לממשלה מידע מלא על ההצעה המובאת לאישורה, ובכלל זה תחשיבים כלכליים וניתוח של השפעות כלכליות ומשקיות, וכן פרטים על שינויים אפשריים במדיניות הכשרות שהיו ידועים באותה עת. על הרבנות הראשית לפעול לתכנון ולתקצוב ההיערכות הנדרשת לשנת שמיטה ולביצועה מבעוד מועד, שבמסגרתם ייקבעו הגוף המבצע, אופן הביצוע, לוחות זמנים ונהלים; עליה לגבש פתרונות לסוגיות הלכתיות ומשפטיות בנושא, ולספק לחקלאים מידע כולל על האפשרויות העומדות בפניהם ועל ההסדרים הנהוגים בשנת השמיטה. כמו כן בהתחשב בכך שהרבנות הראשית שינתה את המדיניות שהייתה נהוגה ממועד הקמת המדינה ושעליה הסתמכו חקלאים וצרכנים והפעילה לראשונה אוצר בית דין מטעמה; ושאוצרות בית דין פרטיים כבר פועלים וממלאים לכאורה את צורכי האוכלוסייה שמקפידה לצרוך תוצרת למהדרין, היה עליה לבחון על פי כללי מינהל תקין אם מהיבטים מינהליים ועל פי שיקולים כלכליים נחוץ להקים אוצר בית דין שכזה. | 16 |
משרד התיירות . ירידת מפלס ים המלח ותופעת הבולענים בשל היעדר דוח סופי של הצוות הכולל המלצות בדבר כלים הנדסיים ישימים, מתקשים מאוד מוסדות התכנון השונים, לדבריהם, להחליט על מתן אישורי בנייה באזור ים המלח; פעמים רבות אין אישורי בנייה ניתנים כל עיקר; ולעתים הם ניתנים רק בשל חשיבות המבנה לאזור, אף שלא ידוע כיצד יפתור היזם את הבעיות ההנדסיות. כך, למשל, מתקשים מוסדות התכנון להחליט מדי שנה על מתן אישורים להקמת בימות אירועים ולהקצאת מתחמי חנייה במסגרת אירועים דוגמת "פסטיבל אהבה"47 . עוד מתקשים מוסדות התכנון להחליט אם ואימתי יש לסגור אזור כזה או אחר בשל בולען שנפער בו, ואם וכיצד יש למגן מבנה קיים באזור בולענים. ללא יצירת כלים הנדסיים ישימים קיים חשש של ממש לנזקים לגוף ולרכוש, ולפיכך - לקיפאון בענפי התיירות, התעשייה וההתיישבות באזור ים המלח. על משרד התיירות, כמרכז הטיפול בנושא ים המלח בכללותו, החל ממרס 2007 , לפעול ללא דיחוי למציאת פתרון לנושא. יצוין כי תופעת הבולענים היא תופעה מוכרת ברחבי העולם כגון בניו -ג'רסי בארה"ב, בריפון באנגליה ובקלאטיוד בספרד. במקומות אלו עשו הרשויות מחקרים ל הערכת הסיכונים, התוו הנחיות לפתרונות הנדסיים שיאפשרו מתן אישורי בנייה ופרסמו חומר הסברה לציבור48, 49 . אף שתופעת הבולענים החלה כבר בשנות ה -70 ' של המאה הקודמת , החלה מע"ץ להתייחס לתופעה בשלבי התכנון והאחזקה של כבישים וגשרים שבאחריותה רק משנת 1999 . עד מועד סיום הביקורת התבססה מע"ץ על מידע לא עדכני מספיק, שהיה קיים עד שנת 2006 , לצורך הגדרת אזורים חשודים. לדעת משרד מבקר המדינה, על מע"ץ לנקוט פעולות ארוכות טווח להתמודדות עם תופעת הבולענים, ובכלל זה ניטור ומעקב שוטפים ומקיפים באזור כולו על מנת להגן על הנוסעים בכביש מס' 90 מפני בולענים הן באזורים חשודים מוכרים והן באזורים חשודים חדשים, אם יהיו. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בטיוטת דוח הצוות ההנדסי כבר גובשו מספר כללים ועקרונות להתנהלות הנדסית -רישויית, וכי כלים הנדסיים .להתמודדות עם התופעה קיימים במקומות שונים ברחבי העולם. ההמלצה להתרחק מאזורי סיכון להיווצרות בולענים אינה מעשית, היות שהתופעה דינאמית וקיימת באזורים נרחבים ומשום ששטחי הקרקע באזור ים המלח שאותם ניתן לפתח מצומצמים. בהתחשב בהיקף התופעה, בסיכוניה, בעלויות הפיתוח של הכלים ההנדסיים להתמודדות עמה ובחשיבות אזור ים המלח למדינה, מן הראוי לבחון ביסודיות אם נכון ואפשרי להטיל את האחריות לפיתוח כלים הנדסיים על המועצות האזוריות בלבד. . יוצא אפוא כי התקציב שאוגם לצורך התמודדות עם תופעת הבולענים לשנים 2008 -2010 מיועד למחקרים אמפיריים בלבד, וכי למשרד התיירות אין תכניות לגיבוש כלים ישימים באזור בולענים, ובכלל זה תכנית לגיבוש כלים הנדסיים ולהכנת מפות בקנה מידה מפורט יותר. נוסף על כך, מן הראוי כי בוועדת היגוי שתפקידה לפקח על ביצוע תכנית מחקר ולכוון את החוקרים יהיה ייצוג נכבד יותר לאנשי מקצוע רלוונטיים ובלתי תלויים כדוגמת גאולוגים ומהנדסים כדי שאלה יוכלו לתרום מהידע ומהניסיון המקצועי שלהם ולדאוג לכך שלמחקרים יהיו תוצאות ישימות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים כי תכנון אזור ים המלח ופיתוחו נמנעים, או למצער מתעכבים, בהיעדר תכניות מתאר ברמה ארצית, מחוזית ומפורטת, שיש בהן התמודדות עם בעיית אי -יציבות הקרקע באזור ועדכון של קו הגובה המזערי לבנייה. במצב זה מתקשים מאוד מוסדות התכנון הש ונים להחליט אם וכיצד לאשר תכניות מתאר לדעת משרד מבקר המדינה, פרק זמן של כשנה לצורך העברת תקציב ממשרד התשתיות הלאומיות ליעדו ולצורך מסירת כתבי מינוי לצוות הנדסי הוא פרק זמן ארוך מדי, בהתחשב בתפקידו החיוני של הצוות במציאת פתרונות מעשיים לבעיית הבולענים. . באזור. כאשר תכניות כאלה מאושרות, מסתפקים מוסדות התכנון בהוספת הערה בגוף התכנית, שיש חשש להיווצרות בולענים באזור. הבעיה חמורה ביותר משום שאזור ים המלח הוא אוצר טבע חשוב וייחודי ובעל חשיבות רבה לתיירות במדינת ישראל. לדעת משרד מבקר המדינה, לשכת התכנון מתמהמהת זמן רב מדי בהכנת תכנית מתאר אזורית לאזור ים המלח אשר באיו"ש. בהיעדר תכנית כזו בתקופת הביניים הממושכת, תכנונו ופיתוחו של אזור ים המלח באיו"ש נמנעים, או למצער מתעכבים, זמן רב. לדעת משרד מבקר המדינה, הוראת התכנית שיש צורך בחוות דעת של מהנדס שיקבע את האמצעים הדרושים לביסוס מבנה באזור ים המלח, והוראת התכנית שיש לקבל הנחיות מפורטות מהמכון הגיאולוגי ומהמכון הגיאופיזי לגבי הפעולות שאותן יש לנקוט על מנת לאפשר את הבנייה והפיתוח המבוקשים, אינן ישימות. הסיבה לכך היא, כאמור, שבארץ לא קיימים כיום לשימוש זמין כלים הנדסיים להתמודדות עם תופעת הבולענים, ומהנדסים אינם יכולים להמציאם לאלתר לצורך הגשת בקשה להיתר בנייה או לצורך הכנת תכנית מפורטת. .אזור ים המלח הוא אוצר טבע נדיר שטמון בו פוטנציאל רב לפיתוח כלכלי בענפי התיירות והתעשייה, אך אליה וקוץ בה: בשלושים השנים האחרונות נסוג קו המים של הים מהחוף הישראלי במאות מטרים, ולאורך החוף הופיעו אלפי בולענים (בורות גדולים) שיוצרים סכנה של ממש לגוף ולרכוש. משרדי הממשלה פעלו בעצלתיים ולא הכינו את התשתית שתאפשר לממשלה להחליט על מדיניות בת קיימא להמשך פיתוח האזור. התוצאה של מדיניות "שב ואל תעשה" היא הרס מתמשך של תשתיות קיימות מחמת תופעת הבולענים ואיבוד פוטנציאל הפיתוח של האזור. בהיעדר הוראות מפורטות ממקור מוסמך באשר לתכנון ובנייה בסביבת בולענים, יש סכנה רבה שמבנים ותשתיות יתוכננו תכנון לקוי, דבר העלול לגרום לאסון. על משרד התיירות, משרד הפנים, משרד התשתיות הלאומיות, מינהל מקרקעי ישראל, החברה הלאומית לד רכים בע"מ, המינהל האזרחי ומוסדות התכנון להבטיח כי יבוצעו בדיקות גאולוגיות מתאימות ויגובשו נהלים ישימים לתכנון ובנייה באזור ים המלח. על משרדי הממשלה הרלוונטיים, ובעיקר על משרד התיירות, כמרכז נושא ים המלח בכללותו, לפעול לקבלת החלטות להצלתו ולשימורו של ים המלח. יישום מידי של החלטות אלו עשוי להציל את ההתיישבות ואת התיירות באזור ולמנוע נזקים לגוף ולרכוש. | . עולה מן האמור כי קיימים כמה פתרונות אפשריים לביטוח או לשיפוי הרשויות, אם ייתבעו על ידי צד ג' בסכומים גבוהים. פתרונות אלו נדונים במשך כעשור במסגרות שונות, אך ללא כל תוצאות. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התיירות, כמרכז נושא ים המלח בכללותו, לתאם בין הגופים הרלוונטיים כדי למצוא פתרון מיטבי למקרים מעין אלו. אל לרשויות לשבת בחיבוק ידיים ולהמתי ן לאסון אשר יעמיד אותן ואת הניזוקים בפני שוקת שבורה. | 17 |
רשות השידור הישראלי (בפירוק) . נוכחות עובדים ותשלומים עבור שעות נוספות וכוננויות - רשות השידור - ממצאי מעקב משרדמבקר המדינה העלה כי בחודשים אוגוסט -נובמבר 2008 , שבהם יצאו העובדים לחופשה מרוכזת, פחת מספר השעות הנוספות שעליהן דיווחו העובדים בכ-15% לעומת החודשים ינואר-יולי 2008. 1. לפי הנתונים המעודכנים לסוף נובמבר 2008 ,207 מעובדי הרשות ניצלו יותר ימים מהמגיע להם, וחמישה מהם חרגו ביותר ממאה ימים. היקף החריגה הכולל של עובדי הרשות שחרגו נאמד ב - 3,300 ימי חופשה, אולם מתברר כי הרשות לא ניכתה משכרם את התשלום בעד אותם ימי חופשה. בביקורת המעקב בנובמבר 2008 נמצא כי כל עובדי הרשות הזכאים לשעות נוספות הגישו טופס שעות נוספות באמצעות התכנה. אולם משרד מבקר המדינה העלה כי הרשות עדיין לא פיתחה ממשק מקשר בין התכנה למערכת השכר ובין התכנה לתכנת כוח האדם המטפלת, בין השאר, בניהול ימי החופשה של עובדי הרשות. העובדים אמנם ממלאים את הטפסים ושולחים אותם למחלקת השכר ולמחלקת כוח האדם, אך בהיעדר ממשק המקשר בין תכנת הדיווח למערכת השכר, עובדי מחלקת השכר נאלצו להעתיק את הנתונים הממוחשבים בכתב יד לטפסים ידניים הנשלחים לחברה שמפיקה את תלושי השכר, ועובדי החברה הזינו נתונים אלה שוב במחשב. בשל הצורך להזין את הנתונים בנפרד בכל אחת משתי התכנות האמורות נגרמה עבודה מיותרת וההזנה הידנית פתחה פתח לטעויות בקליטת הנתונים. בעקבות הביקורת הקודמת בחנה הנהלת הרשות בשנת 2007 את הדרכים לחסוך בעלויות המושקעות בהפקת תשדירים אלה, ובהן הצבת מצלמות קבועות והעברת סיב אופטי מבניין מפעל הפיס לאולפני הרשות בתל אביב, הנמצאים במרחק כמה מאות מטרים מבניין מפעל הפיס. אולם צעד זה עורר את התנגדותם של נציגי העובדים שחששו מפגיעה בעובדים, ובעקבות כך ביטלה הרשות מיולי 2008 את ההתקשרות עם מפעל הפיס לשידור הגרלת הלוטו. (א) בסוף נובמבר 2008 היו ל-328 מעובדי הרשות יתרות של חמישה עד 542 "ימים תמורת שבת", שהסתכמו בכ- 24,000 .ימים .הרשות. לד וגמה, מינואר 2007 עד סוף אוקטובר 2008 צברו חמישה מעובדי הרשות עשרות ימים כל אחד - בין 30 ל-73 ימים. שלושה מהעובדים צברו ימים מעבר למותר גם לאחר שמנהל כוח אדם הוציא את הודעת הרענון ביולי 2008 . "יש לציין כי ניתן להגביל את הצבירה המותרת של "ימים תמורת שבת באמצעות תכנת כוח האדם באופן שבעת הזנת הנתונים לתכנה מתקבלת התראה על עובדים שחרגו מהיתרה המותרת להם, אולם יחידת כוח האדם לא פעלה להגביל את הצבירה ואפשרה לעובדים לצבור ימים. ביקורת המעקב העלתה כי בעקבות הביקורת הקודמת עשתה הרשות עבודת מטה כדי לקבוע כמה שעות כוננות נדרשות ברשות בכל חודש, וכי ביוני 2008 היא הכינה לוח כוננויות חדש. הפעלת המערך החדש אמורה משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי כל עוד לא מופעל שעון נוכחות, עליה לפקח על דיווחי העובדים לגבי השעות הנוספות באמצעים אחרים העומדים לרשותה. בשל מצבה הכספי של הנהלת הרשות, ומאחר שידיה כבולות בגלל דפוסי הפעולה שהתגבשו במשך השנים, לא יכלה הרשות לנקוט את צעדי התייעלות שביקשה לנקוט, ובסופו של דבר נאלצה כאמור לוותר על שידורי הגרלת מפעל הפיס ולהשבית אולפנים וניידות שידור, אף שהשבתתם מגבילה את אפשרויותיה של הרשות בכל הנוגע להפקת תכניות. ביוני 2008 דן הוועד המנהל, בין השאר, ב"תכנית חירום להפח תת הגירעון בתקציב". בדיון הודיע יו"ר הרשות כי בשנת 2008 גירעונה של הרשות עלול להסתכם ב- 130-150 מיליון ש"ח. לפיכך הוחלט לנקוט צעדי חירום ובכלל זה לצמצם את ההוצאות הן על תוכן המשדרים והן על הפעלת אולפנים. צעדי החירום שהוחלט לנקוט הם סגירת "אולפן נקדי"8 ; צמצום העבודה במשמרות וביטול פעילותן של ניידות השידור המשמשות להקלטת תכניות. (ב) הביקורת העלתה כי לאחר שפורסם הדוח הקודם המשיכו חלק מהעובדים לצבור ימי מנוחה תמורת עבודה בשבתות, שלא לפי נוהלי | נמצא כי רק 12 מבין18 ,העובדים האמורים מחתימים את שעון הנוכחות ואילו ששת האחרים, שעובדים בבניין הטלוויזיה, אינם מחתימים אותו. | 18 |
נתיבי הגז הטבעי לישראל בע_מ . התקשרות להקמת המקטע הצפוני - חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע_מ לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח השוני הרב בין עלות העבודות בשלב ג' ובין עלותן בשלבים הקודמים היה על חברי ועדת המכרזים, שהם כאמור חברי ההנהלה הבכירה של החברה, לדרוש כי לקראת דיוני הוועדה באוגוסט ובאוקטובר 2007 יקבלו לידיהם מסמך שיכלול הצעות חלופיות לביצוע העבודות וכן ניתוח מפורט של השינויים בתנאי השוק ובמרכיבי העלות, ניתוח מפורט של העלות הכספית הכרוכה בניהול מכרז חדש לעומת העלות של מימוש האופציה וכן מידע בנוגע להשלכות שיהיו לבחירה בקיום מכרז חדש על לוחות הזמנים לביצוע העבודה לעומת הבחירה במימוש האופציה. מסמך כזה אמור היה לשמש לוועדת המכרזים ולדירקטוריון בסיס להחלטתם בדבר הגורם שיבצע את עבודת ההקמה בשלב ג'15 . .קודמים, וכ-11.7 מיליון ש"ח שנבעו מהשינוי בשיטת ההצמדה בהשוואה לשלב ב'. אולם מנכ"ל החברה דאז וסמנכ"ל ההקמה דאז לא הציגו לפני מקבלי ההחלטות - לא בישיבת ועדת המכרזים באוקטובר 2007 , לא בישיבת הדירקטוריון בנובמבר אותה שנה ואף לא במסמך ההסבר מינואר 2008 - את ההיקף הכספי בסך18.7 מיליון ש"ח של התוספות והשינויים שנדרשו בשלב ג' ולא נדרשו בשלבים הקודמים. בדרך הצגת הנתונים האמורה לא היה בידי ועדת המכרזים והדירקטוריון מידע באשר למלוא ההיקף הכספי של העבודות שנוספו לשלב ג', כנדרש על פי סדרי מינהל תקין. ,לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח פרק הזמן שעבר ממועד פרסום המכרז פברואר 2005 , עד למועד ההחלטה של ועדת המכרזים על ניהול משא ומתן עם השותפות למימוש האופציה, אוגוסט 2007 , היה על החברה לבחון את האפשרות של ביצוע הליך עדכני של קבלת הצעות. משרד מבקר המדינה מעיר כי לא נמסרו מסמכים התומכים בטענתו של המנכ"ל דאז, או המצביע ים על כך שגורמי המקצוע בחברה השוו בין האפשרויות השונות ובחנו את השלכותיהן. הביקורת העלתה שמ -180 מיליון ש"ח, שהם העלות הכוללת של ההתקשרות לביצוע שלב ג', כ -57 מיליון ש"ח - שהם כ -32% מכלל ההתקשרות - נבעו מתוספות ומשינויים שלא נדרשו בשלבים הקודמי ם. סכום זה כלל כ-27 מיליון ש"ח שנדרשו לתוספות שנבעו מאופי העבודות בצפון, כ-18.7 מיליון ש"ח- עבודות שנדרשו בשלב ג' ולא נדרשו בשלבים 6. בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג - 1993 , נקבע בסעיף 3(27 ) כי הכלולה בחוזה שנכרת ]אופציה[ "התקשרות למימוש זכות ברירה בעקבות מכרז" אינה טעונה מכרז. בתקנות לא נקבעו אמות המידה שעל ועדת מכרזים לשקול בבואה לאשר או שלא לאשר מימוש אופציה. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האוצר והמשפטים לשקול לפעול לתיקון תקנות חובת המכרזים באופן שימנע הישנות המקרה דנן. בחברה אין מסמכים כגון הצעות מחיר של השותפות וסיכומי דיונים המתעדים את הליכי ניהול המשא ומתן האמור. לדעת משרד מבקר המדינה על החברה להקפיד שהליכי ניהול המשא ומתן יתועדו במלואם, זאת כדי שההליך יהיה שקוף וכדי שלִרְשות מקבלי ההחלטות בחברה יעמוד מלוא המידע הדרוש, הן לצורך קבלת החלטות והן לצורך פיקוח ובקרה. יוצא אפוא כי בשל השינויים בשיטת ההצמדה בשלב ג' נדרשה החברה להוסיף לתוספת למחירי הבסיס של שלב זה, בהשוואה לתוספת העלות למחירי הבסיס של שלב ב', עוד תוספת עלות - של כ-11.7 .מיליון ש"ח משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי גם אם לדעתה הייתה סבירות עסקית וכלכלית בקביעת מנגנון הצמדות רלוונטי יותר, היה עליה לקראת קבלת ההחלטה על מימוש האופציה לבדוק גם את השפעת שינוי מנגנון ההצמדה על ההיקף הכספי של הפרויקט מול מחירי השוק העדכניים של העבודות הכלולות בפרויקט. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח היקפה הכספי של העבודה האמורה, נוכח עצם זה שהיא לא נכללה בשלבים הקודמים ובשל היותה בעלת מאפיינים שונים ונפרדת מהעבודות האחרות של הנחת הצנרת, היה על החברה לקיים מכרז או לבקש מכמה קבלנים הצעות מחיר חלופיות לביצועה ולהציגן בוועדת המכרזים. החברה הודיעה למשרד מבקר המדינה כי היא מקבלת את הערתו "שהיה צריך לקבל הצעות חלופיות מסודרות ולהציגן בועדת המכרזים". . שעבודת ההקמה תיעשה בתנאים המיטביים לחברה. עוד מלמדים הליקויים כי בשלב האמור נוספו עבודות שלא נכללו בשלבים הקודמים, בסכום של כ-57 מיליון ש"ח שהיקפן כשליש מכלל ההתקשרות, וזאת בלי שמחיריהן נבחנו באופן יסודי ובלי שמלוא המידע הוצג למקבלי ההחלטות. על החברה לבדוק ביסודיות את המחירים שנקבעו להקמת המקטע הצפוני ולבחון את הדרכים העומדות בפניה להתמודדות עם הבעיה שנוצרה נוכח התחייבותה לבצע תשלומים בסכום של כ-5 מיליון ש"ח שמקורם בטעויות ושראוי היה להימנע מלכתחילה מלהתחייב לשלמם. כמו כן, על החברה לשפר את סדרי הפיקוח והבקרה שלה על התקשרויות, וזאת כדי למנוע ליקויים מסוג זה בעתיד. | .הליקויים בתהליך מימוש האופציה להקמת המקטע הצפוני (שלב ג') של מערכת הולכת הגז הטבעי מלמדים שהנהלת נתג"ז לא הקפידה על כך | 19 |
משרד האוצר . אגף החשב הכללי – היבטים בניהול פרויקט _ממשל זמין_ . מהנתונים עולה שאומדן העלות של פרויקט ממשל זמין שהובא להחלטת הממשלה היה נמוך מסך התקציבים השנתיים שאושרו לממשל זמין לשנים 2006- 2004 . התקציב שאושר לשנים אלה הסתכם בכ -92 מיליון ש"ח22, ואילו ההוצאות (ביצוע התקציב) הסתכמ ו בכ-84 מיליון ש"ח. עוד עולה מהנתונים בטבלה2 שבכל אחת מן השנים שלאחר מכן גדלו תקציבי ממשל זמין ותהיל"ה. ההוצאות מתקציב ממשל זמין בשנת 2007 ובמחצית הראשונה של שנת 2008 הסתכמו בכ -66 מיליון ש"ח נוספים, כך שההוצאות היו פי שניים ויותר מן האומדן שהובא להחלטת הממשלה. לפי נתונים שמסר אגף התקציבים בתשובתו מינואר 2009 , סכום התקציבים שנוצלו "במערך ממשל זמין ותהיל"ה בשנים 2002 -2008 הוא כ -201 מיליון ש"ח". מאחר שהפרויקט החל עוד בתחילת שנות ה- 2000 ., ההוצאות היו למעשה גדולות עוד יותר בהחלטת הממשלה נקבע שיש לבסס את פרויקט ממשל זמין על פרויקט תהיל"ה, ולפיכך פרויקט תהיל"ה הוא חלק מן המכלול של פרויקט ממשל זמין. מבירורים שעשה משרד מבקר המדינה באגף התקציבים עולה כי אף שפרויקט תהיל"ה הוא התשתי ת לפרויקט ממשל זמין, הרי שבאגף התקציבים היו תקנות התקציב המיועדות למימון תהיל"ה ולמימון ממשל זמין בטיפולם של שני רפרנטים נפרדים. משמעות הדבר היא שתכנון התקציב, והמעקב אחר ביצועו מפוצלים בין שני עובדים, שכל אחד מהם רואה לפניו רק חלק מן התמונה. לדעת משרד מבק ר המדינה אין לכך הצדקה, הפיצול עלול להוביל לכפל תקציבים והוא מחליש את הבקרה על התכנון והביצוע של תקציבי הפרויקטים. . עד לתקציב שנת 2006 , שבע שנים מאז החל אגף החשכ"ל בביצוע הפרויקט, לא פורטה תכנית התקציב של ממשל זמין לפי תתי-הפרויקט שלו, והם לא תוקצבו בתקנות נפרדות. בתקציבי המדינה לשנים 2002 - 2005 מופיעה רק תקנה תקציבית אחת: ממשל זמין (בתקציב לשנת 2003 מופיעה גם תקנה תקציבית "מרכב"ה וממשל זמין"), זאת על אף שלהחלטת הממשלה מ - 2004 צורף פירוט תתי -פרויקט ואומדן עלויות נפרד לכל אחד מהם. רק בתקציב לשנת 2006 פורטו בתקנות התקציבים לתתי-הפרויקט בתכנית התקציב "ממשל זמין" הרשומה בסעיף תקציבי "הוצאות פיתוח אחרות" של המשרד. .יוצא אפוא שנתונים על ההוצאות לפי תתי -פרויקט יש רק משנת 2006 ולגבי תהיל"ה- משנת 2005 . מהנתונים החלקיים האלה עולה שההוצאות מ- 2006 עד מחצית 2008 על אחדים מתתי-הפרויקט היו גדולות מאומדן העלויות שהובא לאישור הממשלה, לדוגמה: תהיל"ה כ-22 ;מיליוני ש"ח פורטל הממשלה כ -11 מיליוני ש"ח; תת -פרויקט שירות הטפסים כ -15 מיליוני ש"ח26 . כאמור, רק משנת 2005 נקבעה תקנה תקציבית לפרויקט תהיל"ה. משרד מבקר המדינה ביקש לקבל את פירוט העלויות של פרויקט תהיל"ה ואת פירוט תקנות התקציב מהן הוא מומן מאז הוחל בביצועו ועד שנת 2004 , אך הנתונים על העלויות לא נמסרו. אגף התקציבים הסביר בתשובתו מנובמבר 2008 ש"מערך תהיל"ה תוקצב לפני שנת 2005 יחד עם פרויקטי מחשוב נוספים, ביניהם מרכב"ה וממשל זמין...". החשכ"ל הסביר בתשובתו ש"קשה לנו היום לפצל את ההוצאות הכספיות לגוף זה . אין לנו ספק שניתן היה לעקוב ]תהיל"ה[ אחר סעיפי ההוצאות ולנהל אותן בצורה טובה יותר". יוצא אפוא שעד שנת 2005 לא היה במשרד דיווח על ההוצאות בפרויקט תהיל"ה ולא התקיים מעקב אחר עלויותיו. לאחר שנים רבות של פיתוח, צפוי היה שעלויות הפיתוח של תתי - הפרויקט יצטמצמו ויגיעו לשלב התפעול השוטף - התחזוקה, אך תקציבי ממשל זמין ותתי -הפרויקט שלו, המתוקצבים בתקציב הפיתוח של המשרד, צמחו משנה לשנה. הביקורת העלתה שההתנהלות שלו לא הייתה על פי כללי מינהל תקין: לא נעשה אומדן רב-שנתי של עלויות; לא נקבעו תכניות מתוחמות בלוח זמנים מחייב; לא הוקצה סכום הוצאות שנתי מאושר מתקציב רב -שנתי, כראוי לפרויקטים במימון כספי ציבור. לדעת משרד מבקר המדינה, אי-הקפדה על קיום הכללים שהמשרד קבע אינה מאפשרת בקרה נאותה על דרישות התשלום, בייחוד כשהחשבוניות תמורת עבודתם של עובדים חיצוניים הן רבות ובהיקף של מאות אלפי ש"ח. על אף האמור בתשובת החשכ"ל אתר השירותים והמידע הממשלתי עצמו מאפשר שימוש בטפסים מקוונים בלי שמשולבת בהם חתימה אלקטרונית. כאמור, אחד מיעדי החלטת הממשלה מ- 2002 היה לאפשר לכל אזרח למלא את מרבית הטפסים של הממשלה ולחתום עליהם אלקטרונית ובאופן מקוון. שש שנים מאז ההחלטה הושגה מטרה זו באופן חלקי בלבד ובעלויות גבוהות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הגורמים המוסמכים לבחון אם אכן העמקת השימוש בטפסים מקוונים מותנית ביישום חתימה אלקטרונית ובכרטיסים חכמים, שמימושם כרוך בעלויות נוספות. יוצא אפוא שבתכניות העבודה לשנים 2005 , 2006 ו- 2007 הוצבו יעדים זהים, ולכאורה במשך שלוש שנים לא הושגו כל היעדים שנקבעו. אין לדעת אם התפוקות של תת -פרויקט שירות התשלומים הממשלתי היו מתוכננות, ואם תת -הפרויקט הצדיק את עלויותיו שמומנו מתקציב המדינה. יוצא אפוא שאין בידי אגף החשכ"ל נתונים שבאמצעותם ניתן לנהל בקרה נאותה על תת-הפרויקט. בכך נמנע מעקב שיטתי על הפרויקט ולא ניתן לדווח על התקדמותו ועל עמידתו ביעדי התכנית, כפי שחייבה החלטת הממשלה. לדעת משרד מבקר המדינה, נדרש היה דיווח מפורט על התקדמות הפרויקט במתכונת של תכנון מול ביצוע, כמקובל בדי ווח על פרויקטים. .4. הביקורת העלתה שאגף החשכ"ל אישר תשלומים מתקציב ממשל זמין תמור ת העסקתם של יועצי SAP38 באמצעות חברות שזכו במכרז ליועצי SAP (להלן- חברה ג' וחברה ד'). בכך פעל האגף בניגוד להנחיות שהוא עצמו קבע, ולפיהן גיוס עובדים במסגרת מכרז ליועצי SAP יהיה רק לצורך פיתוח פרויקט מרכב"ה. בשנת 2007 הייתה העלות החודשית הממוצעת של שכר העובדים משתי החברות בין 35,000 ל- 54,000 .ש"ח לפי נתונים שהעביר אגף החשכ"ל, קיבלה חברה ג' מתקציב ממשל זמין כ- 692,000 ש"ח, בשנת 2007 '. מאחר שלפי נתוני המשרד חברה ג מועסקת בו משנת 2001 , הועברו לה תשלומים גם בשנים קודמות. חברה ד' קיבלה מתקציב ממשל זמין כ- 696,000 "שח בשנת 2007 וכ- 498,000 ש"ח בשנת 2008 .)(עד סוף ספטמבר משרד מבקר המדינה ביקש מן המשרד להמציא את ההסכמים שלו עם החברות האמורות ואת פירוט התשלומים ששילם להן בשנים 2002 - 2008 . למרות הבקשה ופנייה נוספת ממשרד מבקר המדינה לא מסר החשכ"ל את ההסכמים שנעשו עם חברות אלה במסגרת פרויקט ממשל זמין, ולא מסר את פירוט התשלומים שהעביר להן בשנים 2002 -2008 . משרד מבקר המדינה רואה בחומרה אי קבלת הסברים ומסמכים הדרושים לו כדי לבדוק פעולות שנעשו באגף החשכ"ל ובחשבות המשרד, ושבמהלכן הועברו לחברות מדי שנה תשלומים שהסתכמו במאות אלפי ש"ח. אגף החשכ"ל, שהוא אחד מ"שומרי הסף" במערכת הממשלתית, אגף התקציבים וחשבות המשרד אפשרו במשך שנים לקיים בין כתליו של המשרד פעילות שהתנהלה בניגוד לכללי מינהל תקין. מצד אחד אושרו בה תקציבים בסכומים של עשרות מיליוני ש"ח, ומצד א חר לא הופעלו עליה המנגנונים שהקימה המדינה לצורך פיקוח ובקרה על השימוש בתקציבים אלה. הביקורת העלתה שלא הוקמה מינהלת בקרה לפרויקט ממשל זמין אף שמדובר בפרויקט של מאות מיליוני ש"ח. 3. : כללים לניהול פרויקטים של מחשוב משרד מבקר המדינה מצא שאין בהוראות תכ"ם 33 נהלים הקובעים את סדרי הפיקוח והבקרה על הניהול והביצוע של פרויקטים של מחשוב בכלל ושל פרויקט ממשל זמין בפרט, לרבות החובה לקבוע אחראים לפרויקט, כללי זרימת המידע על השימוש בתקציב הפרויקט, ואופן הדיווח על ההתקדמות בהשגת היעדים של הפרויקט. | משרד מבקר המדינה העלה שאגף החשכ"ל לא קבע נהלים לשירות הלקוחות. עוד הועלה שלא כרת הסכם עם החברה שממשרדיה פועל צוות | 20 |
משרד האוצר . טיפול ועדת הפשרות בהסכמי פשרה בהליכים משפטיים נגד משרד האוצר מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה, כי אף לא א חד מהסכמי הפשרה שסוכמו בהליכים המשפטיים שנבדקו הובא לאישור היועמ"ש ופרקליט המדינה. זאת, אף שבין הסכמי הפשרה שאושרו היו הסכמים בסכומים העולים על 10 מיליון ש"ח. לדעת משרד מבקר המדינה, יש להבהיר בהנחיית היועמ"ש מהו גובה סכום הפשרה המחייב את הבאת אישור ההסכם להחלטת היועמ"ש ופרקליט המדינה. לדעת משרד מבקר המדינה, העובדה שהסכמי פשרה בסכומים העולים על 10 מיליון ש"ח לא הובאו לאישור היועמ"ש ופרקליט המדינה, מעידה על קיומה של פרשנות סובייקטיבית של הביטוי "סכום גבוה". קביעת רף לסכום הפשרה שיש לאשרה על ידי היועמ"ש ופ רקליט המדינה, אינה שוללת את הבאתם של הסכמי פשרה בעלי חשיבות ציבורית או עקרונית, אף בסכומים נמוכים יותר, לאישור דרגים אלה. משרד מבקר המדינה מציין, כי בהסכמי הפשרה שנבדקו לא נמצא כל תיעוד לחלק מהמהלכים שתוארו בהסברי המשנה, ובכלל זה, מעורבותם של חשב המשרד הרלוונטי ופרקליט המחוז, וכן לא נמצא תיעוד לקיומו של הליך פנימי לגיבוש עמדה באגף החשכ"ל או לקיומם של דיונים. לדעת משרד מבקר המדינה, גם אם ועדת הפשרות איננה "ועדה" כאמור בהוראות התקשי"ר, קיימת חשיבות בהעברה יעילה של מידע בין כל חבריה, על מנת שכל אחד מהם יוכל לקבל את כל המידע הנדרש לקבלת החלטה על ידיו. הדרך שבה פועלת הוועדה, איננה מביאה את המידע הרלוונטי לידיעת כל חבריה. .הנחיית היועמ"ש והוראות התכ"ם בדבר אישור הסכמי פשרה בהליכים שבהם מעורבת המדינה נועדו להבטיח כי הסכמי פשרה יאושרו על ידי הגורמים שהוסמכו לכך. זאת כדי למנוע מצב שבו לא נשקלים כל השיקולים הרלוונטיים טרם הגעה להסכם פשרה. לצורך כך, נקבעו המוסמכים לאישור הסכמי פשרה באופן שיביא לידי ביטוי הן את ההיבט המשפטי, הן את ההיבט התקציבי, והן את ההיבט המקצועי הרחב בתחום הרלוונטי. קיימת תועלת רבה ביישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בתי המשפט, ובכלל זה בהסכמי פשרה. עם זאת, על ועדת הפשרות להקפיד על קיום מלא של הנחיות היועמ"ש והוראות התכ"ם, המסדירות את הטיפול באישור הסכמי הפשרה, על מנת לוודא שהאינטרסים של המדינה נשמרים כנדרש. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האוצר לשפר את אופן שמירת המידע אודות הליכים משפטיים נגד המשרד, והסכמי הפשרה המאושרים. נמצא כי בפועל אין ועדת הפשרות עומדת על קבלת כתב ויתור וסילוקין מתביעות כנדרש על פי הוראות התכ"ם. הסכמי הפשרה המוגשים לאישור בית המשפט אינם כוללים בדרך כלל הצהרה כאמור מטעם התובע, או שהצהרה זו אינה מתייחסת לכל הגורמים הנזכרים בהוראות התכ"ם. לדעת משרד מבקר המדינה, על ועדת הפשרות להקפיד על הכללת הצהרה מלאה מטעם התובע במסגרת הסכמי הפשרה. מן הראוי שפרקליט המדינה ישקול להסב את תשומת לב הפרקליטים המטפלים בתיקים לתוכן הוראות התכ"ם. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לקיים ישיבות מסודרות של ועדת הפשרות, גם כדי שלכל אחד מחברי הוועדה תינתן ההזדמנות לשמוע את עמדתו המלאה של כל אחד מחבריה האחרים, להעלות שאלות ולקבל את המידע המלא הרלוונטי לצורך קבלת החלטה. יש לתעד גם את השיקולים כנגד אישור הסכמי פשרה, ככל שהיו. משרד מבקר המדינה אינו מקבל את עמדת משרד האוצר והמשנה. היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה אינם כפופים מקצועית למנכ"ל המשרד אלא ליועמ"ש. גם חשבי המשרדים אינם כפופים מקצועית למנכ"ל המשרד אלא לחשכ"ל. לפיכך, אישור ההסכם צריך להתבצע בידי כל הגורמים המנויים בהנחיית היועמ"ש. .מהותי בהסכם הפשרה, שלא על דעתם של יתר חברי הוועדה. יתר על כן, הנחיית היועמ"ש איננה מטילה על היועץ המשפטי של המשרד את האחריות לאשר כי הסכם הפשרה בנוסחו הסופי תואם את העק רונות שאושרו על ידי ועדת הפשרות. .לדעת משרד מבקר ה מדינה, ראוי שהרכב הגורמים המוסמכים לאשר הסכם פשרה בסכום העולה על 125,000 ש"ח, יהיה זהה בהנחיית היועמ"ש ובהוראת התכ"ם שמפרסם החשכ"ל. עם זאת, אין כל מניעה כי החשכ"ל יקבע כי הסכמתו או הסכמת מי שהוסמך על ידיו לעניין הסכם פשרה תינתן לאחר התייעצות בחשב המשרד ובסגן החשכ"ל הממונה על המשרד. | על אף הקשר הישיר שבין נושאים אלו ובין תפקידיה וסמכויותיה של נש"ם, המהווה את הגוף המקצועי האחראי ליחסי העבודה בשירות המדינה, אין נציג של נש"ם בהרכבה של ועדת הפשרות. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהיועמ"ש, בשיתוף החשכ"ל, ישקלו להנחות כי בהסכמי פשרה שעילתם היא בתביעות בנושא יחסי עבודה בין עובד המדינה והמדינה, ישותף נציג של נש"ם בהרכבה של ועדת הפשרות. | 21 |
משרד האוצר . מאזן המדינה ל-31_12_07 – חבות הפנסיה התקציבית בדוח האקטוארי לא צוין מה הן אותן התאמות ומה היקפן ואף לא צוין אם הן הובאו בחשבון במסגרת חישוב החבות האקטוארית. הבדיקה העלתה כי גם בביאור לדוחות הכספיים לא ניתן על כך גילוי. מהאמור לעיל עולה כי יתרת החבות האקטוארית שהוצגה בדוחות הכספיים של הממשלה ל- 31.12.07 .אינה מדויקת ואינה שלמה . המקצועית המיוחדת והמחויבות כלפי הממשלה שנדרשים לנושא. כמו כן חשוב שאקטואר בוחן יבדוק באופן בלתי תלוי את החישוב שנעשה. משרד מבקר המדינה מעיר כי אגף החשכ"ל לא ניהל שיטת תיעוד המאפשרת לקשר בין המסמכ ים ובין הנתונים שעל פיהם מתבצעים החישובים והבקרות. עקב כך לא ניתן לבצע בדיקה בלתי תלויה של הנתונים שעליהם מבוססים החישובים. משרד מבקר המדינה הסב את תשומת לבו של אגף החשכ"ל כדלהלן: (א) אגף החשכ"ל קבע בתכנית העבודה שלו שעניין זה יטופל בשנת 2009 ; (ב) מבקרת אגף הכספים במשרד הביטחון ציינה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי "שנת 2008 תהווה שנת מעבר בה נציגי חשבות משרד הביטחון ילמדו את מערכת האקטואריה והחל משנת 2009 יפעלו באופן עצמאי", וכי "לאור מורכבות הנושא... יתכן ותידרשנה התאמות מיוחדות למערכת האקטואריה ולפיכך יתכן עיכוב בלוחות הזמנים שנקבעו". משרד מבקר המדינה העיר כי בנסיבות אלה על אגף החשכ"ל להיערך להכללת המידע שנדרש בעניין זה בביאור לדוחות הכספיים של ממשלת ישראל לשנת 2008. לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח הבעיות באיכות הנתונים, ובייחוד הנתונים הנוגעים לגופים הגדולים כגון מערכת הביטחון ומשרד החינוך, חשוב מאוד שגופים אלה יבדקו את הנתונים לפני העברתם למערכת האקטואריה. כמו כן מן הראוי שההתאמות הנדרשות בין המשרדים יעוגנו בנוהל. מהאמור לעיל עולה כי בתהליך החישוב האקטוארי חסרים אמצעי ניהול ובקרה רבים, ולכן ספק אם תוצאת החישוב האקטוארי מבוססת כנדרש ואם היא מדויקת די הצורך. מתברר כי הדוחות האקטואריים של הממשלה על הפנסיה התקציבית שהוכנו בשנים האחרונות, ובכלל זה הדוח האקטוארי לשנת 2007 , אינם חתומים בידי אקטואר אלא בידי סגן החשכ"ל האחראי לנושא. עוד הועלה כי הדוחות האקטואריים לא נבדקו בידי "אקטואר בוחן", שהוא אקטואר עצמאי ובלתי תלוי. מתברר כי אגף החשכ"ל לא הכין תכנית עבודה שנתית מפורטת הכוללת את סדרת הפעולות הנדרשות להפקת דוח אקטוארי שיקבל את אישורו של אקטואר; לא מתבצע מעקב אחר הביצוע; חסר תכנון רב -שנתי לשיפורים ולביצוע סקרים שלפיהם יגובשו וייבחנו הנחות אקטואריות; ולא מתוכננות פעולות שיש לבצע בחודשים שבהם לא מתבצע החישוב השנתי. לדעת משרד מבקר המדינה, אף כי התקן החשבונאי אינו מחייב הצגה שכזו, רצוי להוסיף ולשקף בדוחות הכספיים (בביאור או בדוח על ביצוע התקציב) גם את יתרת החבות האקטוארית המלאה, ואת ההבדלים בינה ובין יתרת החבות האקטוארית היחסית המוצגת במאזן. זאת כדי להגביר את שקיפות הדיווח למקבלי ההחלטות. בדיקה שעשה משרד מבקר המדינה העלתה כי בביאור לא נכלל המידע על מערכת הביטחון ועל משרד החינוך שבעניינם דרושה עוד עבודה מעמיקה להמשך טיוב הנתונים ובכלל זה הצלבה בין הנתונים האמורים לנתוני מערכות השכר שלהם, וכי "עלולות להיות להן השלכות מהותיות לגובה החבות האקטוארית המחושבת" - כפי שציין סגן החשכ"ל בדוח האקטוארי. | . ,לדעת משרד מבקר המדינהראוי שאגף החשכ"ל יכלול יעד נוסף בתכנית העבודה שלו - למסור לעובדים הפעילים נתונים ומידע מסודר על תנאי זכאותם לפנסיה תקציבית, שאינם מופיעים בתלושי השכר 33 , באופן שוטף, כפי שנהוג בגופים מוסדיים 34 ,. במשך הזמן יוכל האגף לבחון בהתחשב בשיפורים במערכות המחשוב (בייחוד במערכת כוח האדם) ובתהליכי העבודה, אם התועלת שביישום היעד האמור מצדיקה את העלויות הכרוכות בכך. | 22 |
המשרד להגנת הסביבה . רישוי מתקנים היוצרים קרינה אלקטרומגנטית בתדרי רדיו והפיקוח עליהם - ממצאי מעקב משרד מבקר המדינה מעיר כי מדידת המפקחת הראתה עצמת קרינה מקסימלית של 322 מיקרו וואט לסמ"ר במשך כמה שעות, ויש בה חריגה ניכרת מהסף הסביבתי. מעיון בסקרים המוקדמים עולה כי מלכתחילה ידוע היה כי במקום יהיו חריגות קרינה. בסקר בטיחות מקדים שנערך באוגוסט 2006 במקום נמצא כי בקומה העליונה, בדירה מאוכלסת בקביעו ת, חושבה עצמת קרינה של מעל 141 מיקרו וואט לסמ"ר, שהם סטיה של כ-15% מהסף הבריאותי, דבר הנוגד את הוראות המשרד המאשר במקרים אלה עצמת קרינה של עד 10% .בלבד משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שאין צורך באישור מוסדות התכנון למתקני גישה המשמשים אנטנות סלולריות, אין האזרחים והרשויות יכולים להתנגד להקמתן ולהפעלתן של אנטנות אלה. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שמשרד הפנים ומשרד התקשורת ייזמו חקיקה מתאימה כדי לתת לאזרחים את האפשרות להתנגד במקרה שעל גג ביתם, או על הגג הסמוך לביתם, מתקינים מתקן גישה. יש לדאוג לשקיפות בהחלטות וליידוע הציבור, כנהוג בכל שינוי של תכנית בנין ערים. .כאמור בדיקות אלה נעשו בידי מומחים שהסמיך הממונה, אולם הן מומנו בידי החברות המפעילות. בנסיבות אלה עלול להיווצר ניגוד עניינים בין מחויבותם של המומחים לממונה ובין מחויבותם לחברות המפעילות. לדעת משרד מבקר המדינה מן הראוי שהיחידות הסביבתיות יקיימו בקרה מדגמית על דוחות מודדי הקרינה של חברות הרט"ן באופן שיטתי וסדור. משרד מבקר המדינה משבח את פועלה של המפקחת באיגוד הערים לאיכות הסביבה בחיפה, דר' מונה (נופי) נעמה. מן הראוי ליישם את מודל עבודתה ביחידות סביבתיות ובאיגודי ערים נוספים. ביקורת המעקב העלתה כי עד אוקטובר 2008 לא נקבעו ספי בטיחות בתקנות כנדרש. ביקורת המעקב העלתה כי עד אוקטובר 2008 לא הוקם מרכז לחקר השפעת הקרינה על בריאות הציבור, דבר שיכול היה לתת מענה שמתבסס על ידע מדעי לסוגיית הסיכון הנגרם מקרינה אלקטרומגנטית. סעיף 5 (א) לחוק הקרינה הבלתי מייננת קובע כי היתר הפעלה יינתן לתקופה של חמש שנים. הביקורת העלתה כי מדוח המרכז נתוני אנטנות מפברואר 2008 , המתפרסם באתר האינטרנט של המשרד עולה שישנן כ- 100 אנטנות ברחבי המדינה ללא היתר הפעלה תקף. לדעת משרד מבקר המדינה על הממונה לנקוט בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו כדי למנוע את שידורן של אנטנות המשדרות ללא היתר הפעלה תקף. .אי הקמת מרכז כאמור מחזק את חוסר האמון של הציבור ברשויות ואת החשש מקרינה אלקטרומגנטית. בביקורת המעקב נמצא, כי במאי 2002 אישרה הממשלה תכנית מתאר ארצית מס' 36 א בנושא פריסת מתקני שידור סלולריים, ובדצמבר 2007 החליטה המועצה הארצית להעביר תיקון לתמ"א 36 א הנקרא תמ"א 36א1 . עיקרי תמ"א36א1 הן: להפחית את מספר התרנים הממוקמים על הקרקע ועל מבנים באזורי בנייה עירונית, ולעודד את הקמתם של מתקני שידור סלולריים קטנים בפריסה צפופה יחסית שהקרינה מהם מופחתת; להנחות את הרשויות המקומיות לפעול, ככל האפשר, על פי המודל של שילוב אנטנות בתשתית עירונית קיימת המוצע בעיריית מודיעין (בנושא זה ראו להלן). יצוין כי בעוד שתמ"א 36 א קובעת מסלול רישוי אחיד לכל מתקני השידור, ללא הבחנה בגודלם, ברמת הקרינה הנובעת מהם ובמידת השפעת ם על הנוף, מחלקת תמ"א 36א1 את נושאי הרישוי לשלושה מסלולים לפי גודלם והשפעתם. עד אוקטובר 2008 לא אושרה תמ"א 36א1. "מודל עיריית מודיעין" כבר פועל בהצלחה בסינגפור, והמשרד מעוניין להפעילו גם בארץ, ולכן הוצע להכלילו במסגרת התיקון לתמ"א 36 א. אף שהמודל אושר לביצוע בעיריית מודיעין בספטמבר 2005 , הוא עדיין לא הופעל בה, ולא אומץ על ידי שום יישוב אחר. לדעת משרד מבקר המדינה מודל זה לתכנון ולהקמה של מוקדי שידור יכול להציע פתרון שיתאים לרשויות, לציבור ולחברות הרט"ן גם יחד. הביקורת העלתה כי עד מועד סיום ביקורת המעקב לא הוקם במשרד מערך פיקוח ובקרה בתחום זה. | לדעת משרד מבקר המדינה על המשרדים והוועדות הנוגעים בדבר לדון בהמלצות המסמך ולאמץ את אלה מביניהן שיקטינו את סיכוני הקרינה לציבור, על פי עקרון הזהירות המונעת. | 23 |
משרד הכלכלה והתעשייה . האגף לאיגוד שיתופי - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה .בקיבוץ. אשר על כן מחובתו של הרשם המופקד על התנהלותן התקינה של האגודות ועל הגנת האינטרסים של חבריהן, לעשות לאכיפתן של תקנות הסיווג ותקנות הערבות ההדדית ולפקח על יישומן, כדי למנוע מצב של התנהלות שאינה תקינה לאורך שנים, כפי שהיה במהלך התקופה עד להתקנתן. חוות הדעת המצרפת דוח הכולל נתונים מלאים על מצבו של הקיבוץ חשובה מאוד, משום שהיא כוללת את הכנסות החברים, ובכך מאפשרת לאגף לבדוק אם הקיבוץ מקיים בפועל את דרישות תקנות הערבות ההדדית, שהיא תנאי לסיווגו כקיבוץ מתחדש על פי תקנות הסיווג. .לא סיכם את בדיקת התלונה וממצאיה, ולא הודיע בכתב למתלוננים על תוצאות הטיפול בתלונה. למעשה לא השיב האגף באופן קונקרטי על טענות המתלונן, והותיר חלקים מהותיים מטענותיו ללא מענה. ואולם, התברר כי חלק מהחקירות שניהל האגף לא הגיעו לכלל סיום על אף שחלף זמן רב מאז תחילתן, או שהסתיימו רק לאחר זמן ניכר: במהלך השנים 2005 -2007 הסתכם מספר החקירות שהאגף קיים או החל בהן (ביזמתו או על פי בקשה) ב -328 . הבדיקה העלתה כי נכון למועד סיום הביקורת, ספטמבר 2008 , לא הוגשו דוחות חקירה סופיים ל-28 חקירות (כ-9%.) יצוין כי 11 מתוכן החלו עוד בשנים 2005 -2006 , כלומר לפני שנתיים ומעלה. באשר ל-300 החקירות שהסתיימו- התברר כי 49 מהן יוצא, אפוא, כי רק לאחר למעלה משנה וחצי מיום קבלת התלונה סיים האגף את טיפולו בנושא רגיש זה, כאשר במהלך אותה תקופה כיהן בוועדת הביקורת חבר שהיה פסול מלכהן בה. זאת וע וד, למרות שהחקירה כשלעצמה לא הייתה מורכבת, ונדרש בה בירור עובדתי קצר בלבד, היא נמשכה שמונה חודשים תמימים - זמן בלתי סביר בנסיבות אלה. הביקורת העלתה כי אין אחידות בתיעוד של מסמכים הנוגעים לחקירה. בדוחות מסוימים יש פירוט של המסמכים ששימשו את החוקר והם מצורפים לדוח, בדוחות אחרים המסמכים מאוזכרים, אך אינם מצורפים, ולעתים אין אזכור של המסמכים כלל, וממילא הם אינם מצורפים. לפעמים מציינים החוקרים בדוחות כי החקירה כללה פגישה עם גורמים שונים, ואולם אין בתיק תרשומות של פגישות אלה. הביקורת העלתה כי האגף לא פרסם נוהל ובו הנחיות מחייבות וברורות בנוגע לאופן ביצוע הבדיקה, מתי יכול המפקח להסתפק בתשובת האגודה על התלונה, ומתי עליו לקיים בדיקה עצמאית משלו. יתרה מזו - המפקח אינו נדרש לכתוב דוח מסכם שידווח על מסקנותיו, על דרכי הבדיקה ועל הנתונים שהובילו אותו למסקנות שהגיע אליהן. מבדיקת תיקי האגודות עולה גם שבדיקת התלונות או הסיבות להימנעות מהבדיקה אינם מתועדים במסמכים. הדבר פוגע הן באיכות בדיקת התלונות, והן באמון הציבור בהליך הבדיקה. תשובת המפקח אינה מדווחת על הבדיקה שערך לבירור התלונה, ואינה מציינת מה היו מסקנות האגף לגבי התלונות הספציפיות. במקום זה הסתפק האגף בצירוף תשובתו של הוועד ושל מספר חברים, שלא השיבו באופן קונקרטי על טענות רבות שהועלו בתלונות. כן צורף לתשובה דוח מבקר הפנים שהשיב על עניין אחד בלבד שהועלה בתלונה, אך לא בנושאים האחרים. משרד מבקר המדינה העלה כי כבר באוגוסט 2008 הודיע הוועד הממונה לאגודה ולאגף כי החליט לסיים את תפקידו, ולהעביר את ניהול האגודה לידי וועד נבחר. בנובמבר 2008 , לאחר מועד שיגור טיוטת דוח הביקורת של משרד מבקר המדינה לתגובת האגף, הודיע מנהל יחידת הפיקוח לוועד הממונה כי כהונתו עומדת להסתיים, והורה לוועד לקיים אספה כללית לבחירת ועד חדש. ואולם האגף לא כרך את ההוראה בתלונות שהוגשו, ובכך שסיום כהונת הוועד מייתר את המשך הבדיקה. האגף גם לדעת משרד מבקר המדינה ראוי היה שהמידע האמור יהיה בידי האגף לצורך מעקב שוטף אחר התהליך וזירוזו. ראוי היה שהאגף יעשה שימוש בסנקציות העומדות לרשותו בחוק, וכן במ שלוח הערות ותזכורות לקיבוצים, או לבאי כוחם, בדבר התמשכות התהליך בשלביו השונים, דבר שלא נעשה. (ב) בשלושה מקרים נוספים דחה המפקח תלו נה על סמך תגובת האגודה, אך זאת בלי שבדק את נכונותה ואמינותה. יתרה מזו - בשניים מהמקרים לא השיבה האגודה באופן קונקרטי על טענות המתלונן, וחלקים מהותיים מטענותיו נותרו ללא מענה (ראה להלן - קיבוץ א). | האגף לא קבע נוהל שיגדיר את הבדיקות שייעשו לצורך מתן חוות הדעת (למשל - הסתמכות על ההשקעות בקיבוץ ובתאגידיו; הרכב ההלוואות בקיבוץ ובתאגידיו והשפעתם על המצב הכספי בעתיד וכו'). האגף גם לא הורה על קיום מתכונת דיווח אחידה של חוות הדעת בעניין ההיתכנות הכלכלית. | 24 |
משרד הכלכלה והתעשייה . היבטים בפעילות המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה_ט) .מהטבלה עולה כי בעוד הביקוש במקצועות ההנדסאות והטכנאות במשק היה בעיקר בתחום לימודי המחשב (כ-74% ) והביקוש למקצועות תעשייה וניהול היה אפסי (כשני פרומיל), בפועל רק 15% מהלומדים למדו במגמת מחשב, ואילו כ-31% .מהם למדו במגמת תעשייה וניהול לדעת משרד מבקר המדינה, ייעודו של מה"ט לספק בראש ובראשונה כוח אדם טכנולוגי לשוק העבודה. לאור העובדה שהאינטרס של המכללות, כאמור בתשובת מנהלת מה"ט, אינו עולה בהכרח בקנה אחד עם האינטרסים של המדינה, ולאור המשאבים המצומצמים שבידי מה"ט, על מה"ט לבחון את האפשרות לצמצם יותר את הסבסוד למגמות הלא מועדפות. אולם הבדיקה העלתה כי נתון זה לא נבחן על ידי מה"ט, והנהלת משרד התמ"ת אף לא דרשה זאת ממנו. יתר על כן, בידי מה"ט לא היו כלל נתונים זמינים לחישוב המדד הזה, ונדרשו לו כארבעה חודשים כדי לרכזם לצורך הבדיקה של משרד מבקר המדינה. מנתונים אלה עולה כי שיעור מקבלי הדיפלומות בקרב לומדי ההנדסאות היה נמוך ולא עלה על כשליש. יוצא אפוא שמה"ט העביר כספי מדינה רבים למכללות, בלי ביקורת מספקת על הנתונים ששימשו בסיס לחישוב ההעברות, ובלי התחשבנות סדירה בתום כל שנת לימודים. כתוצאה מכך, מכללות חייבות למה"ט כ- 27 מיליון ש"ח עבור שנות הלימודים התשס"ג-התשס"ה . . נמצא כי עקב כך הנחתה מנהלת האגף דאז, לפתוח את המגמה להכשרת טכנאים מוסמכים, בהסתמך על אותה תכנית לימודים שהוצעה להכשרת הנדסאים, ובתאום עם המשרד לבטחון פנים. משרד מבקר המדינה מעיר כי מנהלת האגף הנחתה לפתוח מגמה להכשרת טכנאי אבטחה וחקירות למרות החלטת הוועדה לאישור מגמות לביטול האישור לפתיחת המגמה. זאת ועוד, ההנחי ה ניתנה אף שלא הוצג לכך כל צורך מצד הגופים שעבורם יועד הקורס. יוצא אפוא שהוועדה לאישור מגמות, בראשות מנהל מה"ט דאז ומנהל האגף כיום, אישרה את מגמת המשנה של ניהול פיננסי במגמת תעשייה וניהול ואת המגמה לניהול מערכות אבטחה וחקירות לתואר הנדסאי מבלי שיש למקצועות אלה זיקה ממשית לתחום ההנדסה וללא בדיקת הצורך במשק. .לדעת משרד מבקר המדינה, על מה"ט לחתור למטרות האלה: שינוי שיטת התקצוב שלו, כך שתבטיח רמה גבוהה ש ל לימודים; שיפור משמעותי בבקרה הכספית והפדגוגית; עמידה של המכללות ביעדים שמה"ט מציב להן; וגביית חובותיו מהמכללות עם קבלת כל הדיווחים משנת הלימודים. הבדיקה העלתה כי מערך המחשוב של מה"ט אינו עונה על דרישות אלו: הוא מושתת על שתי מערכות שאינן מקושרות ביניהן, הנתונים המדווחים מהמכללות נשמרים במה"ט רק שנה אחת, כך שלא נצברים נתונים היסטוריים, ולא ניתן לנתח נתונים הנדרשים לבחינת ההתנהלות של מה"ט ועמידתו ביעדים. כאמור, מה"ט נזקק לארבעה חודשים כדי לספק למשרד מבקר המדינה נתונים על שיעור מקבלי דיפלומות, וכעבור שלושה חודשים נוספים מסר נתונים שונים. בביקורת נמצא כי בניגוד לכללים אלו, מנהלי המכללות, החברים בוועדה לאישור מגמות, השתתפו בדיו נים ובתהליך קבלת ההחלטה לאישור מגמות, גם במקרים שהם עצמם הציגו את המגמה לפני הוועדה, והיו בעלי עניין להפעיל אותה במכללה שייצגו. | משרד מבקר המדינה מעיר כי למדיניות לפיה נפתחו מגמות שמטרתן קידום מקצועי ושיפור בשכר לעובדים, בעיקר עובדי הסקטור הציבורי כגון שוטרים וסוהרים, יש גם השלכות תקצ יביות כבדות משקל, בשל השפעתה על שכרם של עובדי הסקטור הציבורי. מה"ט, ובכלל זה הוועדה לאישור מגמות, לא בחן מדיניות זו בשיתוף עם גורמי המטה ובהם אגף התקציבים והממונה על השכר במשרד האוצר מן הראוי כי בעת גיבוש המדיניות לקביעת מגמות הלימוד של מה"ט תילקחנה בחשבו ן גם השלכות אלה, וכן הצורך הקיים במשק העבודה וזיקת המגמות למקצועות ההנדסה. | 25 |
חברה למפעלי כלכלה ותרבות לעובדי המדינה בע_מ . החברה למפעלי כלכלה ותרבות לעובדי המדינה בע_מ - היבטים בפעילות החברה משרד מבקר המדינה העלה כי בשנים 2004 -2006 לא מסרה ועדת הביקורת לדירקטוריון החברה כל דיווח על החלטותיה ואף לא מסרה לו את המלצותיה. גם הדירקטוריון לא דרש מהוועדה לקבל דיווח כאמור ולא קיים דיון כלשהו בעניין ביקורת הפנים בחברה. משרד מבקר המדינה מעיר לממ"י כי בהיותו מופקד על קרקעות הלאום יש מקום שיבחן אם יש צורך לדרוש מחוכרים שקיבלו שטחים גדולים, או מחוכרים שקיבלו שטחים למטרות ציבוריות ללא תמורה או בעד דמי שכירות נמוכים, כי ידווחו לו מפעם לפעם במהלך תקופת החכירה על השימושים הנעשים בשטחים המוחכרים. הביקורת העלתה כי כבר במאי 1998 התחילו להתעורר בחברה ספקות בדבר הכדאיות הכלכלית של עסקת השכרת מתחם בית יערי לשוכר א', והועלתה דרישה לבחינת חלופות לשם ניצול מיטבי של המתחם. בישיבת הדירקטוריון במרס 2001 אף העיר יו"ר הדירקטוריון כי המתחם מושכר יש לבדוק ]וכי[ ."במחיר מגוחך מה לעשות בנכס זה כדי להפיק ממנו יותר". משנת 1999 בחנה החברה כמה רעיונות לפיתוח המתחם ולשימוש בו, או לם רק בשנת 2003 היא פנתה ישירות לכמה גופים והציעה להם לשכור את המתחם. ניסיונות אלה לא צלחו, ורק בשנת 2004 החלה החברה לפעול לקבלת הצעות לשכירת המתחם על ידי יזמים באמצעות פרסום הזמנה בנושא באמצעי התקשורת (להלן - הליך ההזמנה). לדעת משרד מבקר המדינה, לא היה די בדיון האמור כדי למצות את הנושא כראוי. היה על מוסדות החברה לדרוש ולקבל ניתוח יסודי ומעמיק של החלופות השונות בנוגע להמשך החזקתה במניות הבנק, ועל סמך ניתוח כזה לשקול אם כדאי שהיא תמשיך להחזיק במניות הבנק (ובנכסים מניבים בכלל) ושמא התמורה שתוכל החברה לקבל ממכירת חלקה בבנק תאפשר לה לפעול בדרך עדיפה במשך שנים רבות להשגת יעדיה לרווחת עובדי המדינה וגמלאיה. במסגרת הדיונים בנושא ראוי היה גם כי החברה תעסוק, בין היתר, באפשרות שעובדי המדינה יוכלו ממילא לקבל שירותים מוזלים מבנק י הב גם בלא שהחברה תהיה שותפה בבעלות עליו ובאפשרות שהבנק יחליט כאמור להפסיק לתת שירותים אלה לעובדי מדינה או להרע את תנאי שירותים אלה גם אם החברה תמשיך להיות שותפה בבעלות עליו. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהדירקטוריון יקיים בהקדם דיון כאמור. מהמתואר לעיל מתקבל הרושם כי ההוצאות הרשומות בדוחות הכספיים של החברה (במסגרת הוצאות הנהלה וכלליות) בגין פדיון מניות הפדיון גדולות באופן יחסי לעבודה שמשקיעה החברה בעניין זה, ואף גדולות בשיעור ניכר מסכומי הפדיון ששולמו בפועל. על החברה לבחון את הנושא בהקדם, לוודא מה סכום הוצאותיה בפועל בגין הפדיון ולתקן בהתאם לכך את הדוחות הכספיים שלה. זה כמה שנים (לפחות משנת 2000 ) נמצא בידי הרשות מידע המחזק את הצורך בביצוע בדיקה מקיפה של מצבת המניות בחברה וש ל שיעור החזקות המדינה בה (להלן - הבדיקה), לשם הכרעה בשאלה אם החברה מעורבת או ממשלתית. למרות זאת, ואף שכבר בדוח ממאי 200534 '(עמ 861-862 ) העיר משרד מבקר המדינה כי בדיקות הרשות בנושא התמשכו יתר על המידה, וכי יש צורך להשלימן בהקדם, העלתה הביקורת הנוכחית כי בדצמבר 2008 טרם סיימה הרשות את בדיקותיה, ולפיכך טרם הכריעה בסוגיית מעמד החברה. רשות החברות ואגף החשכ"ל (שהיה מעורב בבדיקות) לא פעלו בנחישות לביצוע הבדיקה; אמנם מפעם לפעם הם ניהלו מגעים עם החברה לשם קבלת מידע ומסמכים הנדרשים לטענתם לביצוע הבדיקה, אולם הם עשו זאת בעצלתיים, בלא להשתמש באמצעים שעמדו לרשותם על פי דין לשם השלמת הבדיקה. להלן דוגמאות לעניין זה: 1. בשנת 2004 הודיעו הרשות ואגף החשכ"ל לחברה כי אם לא תמסור להם את המידע שדרשו ממנה בהתאם לחוק החברות הממשלתיות הם ינקטו צעדים משפטיים נגדה. החברה טענה כי הצי גה להם את מלוא המידע הנדרש והמחויב על פי כל דין. הרשות ואגף החשכ"ל לא קיבלו טענה זו, ובכל זאת עד מועד סיום הביקורת לא נקטו נגד החברה שום צעדים משפטיים. 2. בשנת 2005 בודק בהתאם ]חברה[החליטה הרשות "למנות ל לתקנות [ החברות הממשלתיות (כללים בדבר הסמכת בודק ביד י הרשות), התשס"ה- 2005 יבחן, בין היתר, את שיעור אחזקת מניות]ש[ ...] המדינה בחברה תוך מתן עדיפות לבדיקת השאלה, האם שיעור אחזקות המדינה הינו מעל 50% באופן ההופך את החברה מחברה מעורבת לחברה ממשלתית". במועד סיום הביקורת טרם בוצעה גם החלטה זו. לדעת משרד מבקר המדי נה, אין לקבל את טיפולם המתמשך והבלתי החלטי של הרשות ואגף החשכ"ל בנושא חשוב זה שיכול להשפיע על סמכויות הרשות לעניין החברה. עליהם לנקוט ללא דיחוי נוסף את כל הצעדים הדרושים להשלמת בדיקותיהם בעניין שיעור מניות החברה שבהחזקת המדינה ולפעול על פי המתחייב מתוצאותיהן. אי-אפשר ללמוד ממסמכי החברה מדוע חתמה החברה ביולי 2000 על הסכם העסקה עם מזכירת החברה לתפקיד זה בלבד אף שכבר בינואר 2000 החליטה ההנהלה המצומצמת כאמור למנותה לתפקיד מ"מ מנכ"ל לצד תפקידה כמזכירת החברה. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי במהלך כל תקופת העסקתה של מזכירת החברה בתפקיד מ"מ מנכ"ל (כ-11 חודשים) לא חתמה עמה החברה על הסכם עבודה המעגן תפקיד נוסף זה. הביקורת העלתה כי לא הוגדרה והובהרה חלוקת העבודה בין ההנהלה המצומצמת ובין מנכ"לית החברה. בנסיבות אלה אפשר שלא יהיה ברור מיהו הגורם המוסמך לקבל החלטות בעניין פעולות שונות של החברה, ומיהו הגורם שהחליט והורה על פעולות מסוימות שעשתה החברה - האם הפעולות הללו בוצעו לפי הנחיית מנכ"לית החברה או לפי הנחיית ההנהלה המצומצמת. לדעת משרד מבקר המדינה, על הדירקטוריון להסדיר בנוהל בהקדם את סמכויותיה ותפקידיה של מנכ"לית החברה, לרבות חלוקת העבודה בינה ובין ההנהלה המצומצמת, ולוודא כי המנכ"לית מפעילה את כל סמכויותיה וממלאת את כל תפקידיה. ועדת הביקורת היא אחד הגופים החשובים בחברה, בייחוד מאחר שיש בידה לסייע להבטחת תקינותן של פעילויות החברה ולשיפורן, בין היתר, באמצעות הכוונת פעילות מבקר הפנים ומתן המלצות לדירקטוריון לגבי אופן הטיפול בממצאים שמעלה מבקר הפנים. מהאמור לעיל עולה כי ועדת הביקורת לא מיל אה את תפקידיה כראוי. על דירקטוריון החברה לקיים בהקדם דיון בנושא ועדת הביקורת, ובין השאר בעניין הרכבה ופעילותה, ולהסיק את המסקנות והלקחים המתבקשים מהממצאים שהועלו בנושאים אלה בדוח זה. לדעת משרד מבקר המדינה, לאחר שהחליטה החברה שמתכונת עבודתו של מבקר הפנים ואופייה יהיו שונים מכפי שנקבע בהסכם עמו, היה ראוי שתתקן את ההסכם בהתאם. . נמצא כי רשות החברות לא הסבה את תשומת הלב של שר האוצר לבעייתיות שמקו רה בכך שאין הסכם בעניין הקצבות המדינה לחברה ולכך שמשנת 2004 הקצבות אלה מועברות לחברה בלא שנקבע ייעודן הספציפי. | לדעת משרד מבקר המדינה, אף אם אין הרשות מוסמכת לקבוע את תנאי ההתקשרות בין המדינה לחברה ראוי היה שהיא תסב את תשומת הלב של שר האוצר לבע ייתיות שבהעברת הכספים לחברה ללא הסכם, ומן הראוי שתעשה זאת לפני שיועברו לחברה תקציבים נוספים. | 26 |
משרד התרבות והספורט . ענייני מינהל ומתן תמיכות - משרד המדע, התרבות והספורט . ;"יוצא אפוא שהשר התערב בקביעת סכום התמיכה בעמותת "אלסנא המנכ"ל פעל על פי שינויי השר בלי שנימק את פעולותיו; ועדת תמיכות החליטה לתמוך בעמותה ולהחזיר לה בעקיפין סכום שקוזז ממנה בשל ממצאי ביקורת מעמיקה שנעשו בה; הוועדה אישרה את המלצת יו"ר המדור להוספת תמיכה על אף ממצאי הביקורת, וכך יצא חוטא נשכר. משרד מבקר המדינה מעיר לחברי ועדת תמיכות, כי החלטותיה האמורות פוגעות ביכולת של המשרד לנקו ט צעדים כלפי גופים שחורגים מתנאי התמיכה ואף מעודדות אותם לחרוג מהם שוב. ממצאי הביקורת מלמדים שהשר ומנכ "ל המשרד התערבו התערבות פסולה בחלוקת כספי תמיכות בתחום התרבות הערבית: הם שינו חלק מסכומי התמיכה ולא הביאו לידיעת חברי ועדת תמיכות המלצות של הגוף המקצועי המייעץ; הם פעלו להיטיב עם מוסדות ציבור מסוימים; והם הפֵירו שני עקרונות בחלוקת תמיכות - סבירות ושוויון בין המוסדות הנתמכים. לא נמצאו במשרד מסמכים שמעידים על עבודת מטה שנעשתה לאפיון הפסטיבל ולקביעת תנאי הסף. בינואר 2005 הסתיימה תקופת כהונתה של מועצת המוזיאונים, ורק בינואר 2009 מונתה מועצה חדשה; עיכוב המינוי גרם נזק למוזיאונים התלויים בהחלטותיה. יוצא אפוא שהמנכ"ל המליץ ללא כל נימוק לתמוך בעמותת "תיאטרון אל ניקאב", לפי בקשת השר, לשיפוץ אולם תיאטרון, למרות שהדבר נוגד את מבחני התמיכה ואת נוהלי המשרד, ואף על פי שהמנכ"ל ידע על ממצאי ביקורת מעמיקה שנעשתה בעמותה, ובאותה עת עדיין לא קיבל המשרד את תגובתה להם. מהאמור לעיל עולה כי לשכת השר טיפלה במינוי חברי המועצה באופן לא מספק ולא עשתה את המאמצים הדרושים למינוי כל חברי המועצה במהירות. .1. כאשר המשרד בא לחלק כספי תמיכות, דרושים לו נתונים לשם קבלת החלטותיו. מיפוי צור כי התרבות במגזר הערבי עשוי להצביע על אזורים שבהם הפעילות התרבותית מועטה, ולכן יש לשקול תמיכה רבה יותר במוסדות ציבור המשרתים אותם. נתונים כאלה עשויים לסייע למשרד לקבוע את מדיניותו בכל הנוגע לחלוקת כספי התמיכה. ועדת התמיכות במשרד מצאה שמיפוי כזה נחוץ וכבר ביולי 2006 הנחתה את מינהל התרבות "לדאוג למיפוי הצרכים והפעולות במגזר הערבי, כבסיס לעבודת הוועדה", ואולם נמצא שהמיפוי לא נעשה. 2. בישיבת ועדת תמיכות בפברואר 2007 הורה המנכ "ל דאז, "לבחון בשנת 2007 את ההקצאה הכספית למגזר הערבי וזאת במסגרת ההערכה שתתבצע לגבי חלוקת העוגה התקציבית בתחום התרבות". באותה ישיבה החליט המנכ"ל על הקמת צוות שיבחן כיצד לחלק את כספי התמיכות בתחום התרבות לפי הבקשות לתמיכה שהוגשו בשנת 2007 ; בצוות ישתתפו, בין השאר, חשב המשרד ומנהל המחלקה לתרבות ערבית, ואולם נמצא שההחלטה האמורה לא בוצעה. מהאמור לעיל עולה, כי אף שהנהלת המשרד ומינהל התרבות הכירו בצורך במיפוי ובניתוח של חלוקת התקציב בתחום התרבות הערבית, לא נעשה דבר בעניין. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לרכז נתונים שחיוניים לקביעת מדיניות בתחום התרבות הערבית ולקבלת החלטות בנוגע לחלוקת כספי התמיכה. יוצא אפוא, שרוב החלטותיה של ועדת התמיכות בעניין הבקשות שהוגשו לה בשנת 2005 לא נומקו בפירוט, כנדרש במבחנים הישנים, וחלק ניכר מהחלטותיה בשנת 2006 לא נומקו כלל. מכאן שוועדת התמיכות בראשות ראש מינהל התרבות פעלה בניגוד לנדרש בנוהל תמיכות ובמבחני התמיכה. משרד מבקר המדינה מעיר לוועדת התמיכות שעליה לנמק את החלטותיה בפירוט הנדרש לשם ביסוס אמות מידה של שקיפות ואחידות וכן כדי לאפשר פיקוח יעיל על החלטות אלה, כמתחייב מכללי המינהל הציבורי התקין. משרד מבקר המדינה סקר את המלצות המדור, את המסמכים הרלוונטיים בלשכות השר והמנכ "ל ותכתובות בנושא התמיכות בתרבות ערבית לשנת 2007 . נמצא כי המחלקה לתרבות ערבית העבירה פעמיים את המלצות המדור להנהלת המשרד כדי שתעביר אותה לוועדת התמיכות, והשר והמנכ "ל התערבו בכמה מהמלצות המדור ופעלו לשינוי סכומי . התמיכה למוסדות ציבור מסוימים. להלן מפורטים שלבי הטיפול בתמיכות אלה באותה שנה והפעולות בעניין. | הכנת מבחנים חדשים היא משימה מורכבת שדורשת שעות עבודה רבות של עובדים במשרד ובמשרד המשפטים וכן סיוע של חברי המדור. אולם בכך אין כדי להסביר את העיכוב הניכר, כעשר שנים, בפרסום מבחנים חדשים ל-15 תחומי תרבות. שימוש במבחנים ישנים עלול לגרום לחלוקת כספים לא שוויונית ולפתוח פתח להעדפת מוסדות מסוימים ולקיפוח מוסדות אחרים, כפי שאכן קרה (ראו להלן). לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת המשרד לדאוג שהכנת כל המבחנים החדשים תסתיים לאלתר. | 27 |
הרשות הממשלתית למים ולביוב . השבת קולחים - הרשות הממשלתית למים ולביוב אף שלפי חוק המים31 מנהל רשות המים רשאי להורות למקורות להשמיש בהקדם את קו המים ירקון מזרחי כמובל קולחים ליישובים בדרום כדי לאפשר את זירוז ביצועו של קו ההולכה ולספק קולחים לאזורי ביקוש, לא פעלו מנהלי רשות המים כדי לעשות כן תוך שיתוף פעולה בין מקורות ובין יזמים פרטיים. החלטת הממשלה ממאי 2005 (ראו לעיל) בנושא שיפור איכות הקולחים לרמת טיהור שלישונית באמצעות שדרוג מט"שים לא השיגה את יעדה. ממסמכי משרד הבריאות עולה כי משנת 2005 עד שנת 2007 גדלה כמות המים המושבים שאיכותם גבוהה מאוד בכ-1% .בלבד לדעת משרד מבקר המדינה, יש מקום ששלושת הגופים - רשות המים, משרד הבריאות ומה"ס - ישתפו פעולה ויתאמו את פעילויותיהם בנושא הפיקוח על ההשקיה בקולחים ועל איכות הקולחים כדי למנוע כפילויות ובזבוז משאבים. יצוין שהוועדה ההנדסית אינה בודקת את התכנית המפורטת של מאגר הקולחים. הפיקוח על הקמת המאגר, על התפעול ועל התחזוקה שלו מבוצע בידי מפקח מטעם היזם ונתון לאחריותו, ולפיכך לא מתקיים פיקוח בלתי תלוי מטעם רשות המים על הקמת המאגר. משרד מבקר המדינה מעיר כי עניין שיתוף הפעולה בפרויקט בין יזם ב' לבין חברת מקורות סוכם עוד בדצמבר 2002. אי -שילובו של מפעל ההשבה של יזם ב' בקו ההולכה ירקון מזרחי של מקורות לשם הובלת קולחים ליישובים בדרום והקמה של קו צנרת בידי יזם ב' במקביל לקו ההולכה של מקורות גרמו לכפילות ולבזבוז של משאבים שהמדינה מקצה באמצעות מענקי סיוע. בעשור האחרון משק המים סובל ממשבר שהולך ומחמיר. משרד מבקר המדינה העיר כבר בדוח קודם 32 שעסק במשק המים על החשיבות של השבת קולחים. יחסית לחלופות אחרות מדובר בחלופה זולה, זמינה ורציפה המאפשרת להגדיל את היצע המים ולמנוע את זיהום הסביבה. .שרשות המים תפרסם לעתים קרובות יותר סקרים העוסקים במצב הקולחים ובזיהומים כדי להגבי ר את מודעותם של מקבלי ההחלטות לבעיות המחייבות טיפול ולאפשר להם לפעול ביתר יעילות להשגת מטרותיהם. ב"דוח ניטור נחל הבשור ונחל באר שבע"40 לשנים 2006- 2005 שפרסמה רשות המים בשיתוף יחידת הניטור הסביבתי ברט"ג צוין, בין היתר, שצריך לבצע פעולות אכיפה על מנת להפסיק את הזרמת השפכים לנחל. הביקורת העלתה שגם בדוחות משנים קודמות היו אותם ממצאים ואותן המלצות. מכאן שלא נעשות פעולות אכיפה לתיקון המצב, והמפגע התמשך שנים ללא טיפול. משרד מבקר המדינה מעיר כי על גורמי האכיפה במה"ס וברשות המים לפעול ללא דיחוי ליישום ההמלצות שהובאו בדוחות, על מנת למנוע את זיהום הנחלים והסביבה. מבירורים של נציגי משרד מבקר המדינה עם מנהל אגף מים ונחלים במה"ס במאי 2008 עולה כי המה"ס לא קבע את התנאים למתן רישיון עסק למאגרי קולחים. .באוגוסט 2008 , שמונה שנים לאחר שהחליטה הממשלה למנות ועדה שתמליץ על תקן איכות חדש של קולחים כדי לאפשר השקיה ללא מגבלות בקולחים ובכך לשחרר מים שפירים לצרכים אחרים החיוניים למשק, עדיין לא הביאו הגורמים האחראים לכך - משרד התשתיות, רשות המים, משרד החקלאות, הבריאות, הגנת הסביבה, הפנים והאוצר - לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת א ת טיוטת התקנות בנושא שיפור איכות הקולחים. גורמים אלה שהופקדו על הטיפול בנושא זה אחראים למחדל האמור. .לכן השימוש בחלופה זו היה צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות בכל התכניות להגדלת היצע המים. יתר על כן, נמצא שגם כאשר הממשלה החליטה לתת ליזמים מענק תשתית (עד 100% ) מעלות הקמת תשתיות ההולכה של הקולחים, לא נפתרה הבעיה ועדיין זורמות לנחלים ולים כמויות גדולות של קולחים. לפיכך על משרד התשתיות הלאומיות, על רשות המים ועל משרד האוצר להפיק לקחים על מנת להבטיח את קידום הקמתן של מערכות להולכת הקולחים. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי התכנית של רשות המים להקמת שדרה ראשית של קולחים ירקון-בנימינה - שכבר בשנת 2003 עמד משרד מבקר המדינה על נחיצותה וחשיבותה, ושיישומה היה אמור להסתיים בשנת 2005 לפי המתוכנן, מתבצעת בעצלתיים ואין בה התקדמות ממשית. מהאמור לעיל עולה כי במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2008 , עדיין לא הוכנו הנחיות סופיות לאישור השקיה בחלקות א', וכי באותו מועד עדיין לא יושמה החלטת הממשלה ממאי 2005. | סקר השפכים הארצי האחרון של רשות המים פורסם, כאמור, בשנת 2005 והוא מתייחס לשנת 2004 . שינויים רבים התרחשו מאז ועד מועד סיום הביקורת באוגוסט 2008 . לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי | 28 |
משרד הרווחה והביטחון החברתי . מעונות לאנשים עם פיגור שכלי - הליכי הפרטה וסדרי בקרה - ממצאי מעקב לדעת משרד מבקר המדינה, אמנם תפקיד המפקח כרוך במידת מה בייעוץ למנהל המעון, אולם יש משנה חשיבות להבחנה בין התפקידים השונים, שאם לא כן יידרש המפקח לפקח על פעולות שנעשו בעצתו וכך תיפגע איכות הפיקוח. (ד) בתום הביקור במעון על המפקח לכתוב דוח המסכם את הממצאים שעלו בביקורת ולהגישו למנהל המעון ולמנהל השירות. משרד מבקר המדינה העלה כי המפקחים כותבים דוחות רק לגבי חלק מהביקורים, וכי הדוחות אינם מוגשים באופן סדיר וקבוע. לפיכך אי-אפשר להעריך את השינוי באופן הטיפול ולעקוב כראוי אחר התנהלות המעון. יש לציין כי מיולי 2007 לא אויש תפקיד מנהל השירות, ולכן במשך יותר משנה לא נבדקו הדוחות שנשלחו אליו. 2 . משרד מבקר המדינה מציין כי מסקנה זו הייתה צריכה לחייב את משרד הרווחה לבדוק באופן יסודי ומעמיק את העלויות לאחזקת חוסה במעונות הממשלתיים לעומת אלה במעונות הפרטיים והציבוריים והכל על יסוד בסיס חישובים אחיד ולא מוטה, אך הדבר לא נעשה. הביקורת העלתה כי ההשוואה בין סוגי המעונות נעשתה בלא בחינה מעמיקה של איכות הטיפול הניתן בהם, ולכן הייתה לא שלמה ולא מקיפה: מן האמור לעיל עולה כי עמדת משרד הרווחה אינה עולה בקנה אחד עם זו שהובאה בדברי ההסבר להצעת ההחלטה. ואולם בתקופה שבין מאי 2006 ועד מרס 2007 , מועד מינויו של השר יצחק הרצוג לתפקיד, לא כיהן שר או סגן שר במשרד הרווחה. אף על פי כן בתקופה זו ועוד בטרם קבלת החלטת הממשלה לא הפנה משרד הרווחה דיירים למעונות ממשלתיים. . משרד מבקר המדינה מעיר כי אין להשלים עם הסברי המשרד שלפיהם רק מרבית העובדים מקבלים את כל התנאים הסוציאליים, שכן על המשרד לוודא שכל העובדים מקבלים את כל התנאים הסוציאליים כנדרש. כמו כן, בדיקה באמצעות מאזנים אחת לשנה אינה מאפשרת פיקוח פרטני על משכורות כל העובדים. לכאורה נוצרה אפליה של קבוצות עובדים מסוימות, בגין אי-קבלת כל התנאים הסוציאליים ואי -הפיקוח הפרטני על כך, והדבר עלול לפגוע בהן ובחוסים כאחד. לפיכך ייתכן שאם תיושם החלטת הממשלה מאוגוסט 2007 , הרי הכסף האמור להיחסך מהחלפת הגורם המפעיל - אם בכלל ייחסך - עלול שלא לשמש לשיפור רווחתם של אנשים עם פיגור שכלי, כפי שנקבע בהחלטה, אלא להרחבת מערכות הפיקוח בלבד. יצוין כי בישיבה של ועדת משנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת שהתקיימה בנובמבר 2007 ציין מנכ"ל המשרד, מר נחום איצקוביץ, כי הוא סבור שהמהלך לא יביא לידי חיסכון תקציבי. בטרם הוצגו לפני הממשלה הצעות ההחלטה בעניין הפרטת המעונות לאנשים עם פיגור שכלי - הצעות הכרוכות בשינוי מהותי של דפוס השירות שנותנת המדינה לאזרחיה חסרי הישע - לא שותפו הגורמים המעורבים במישרין בשירות לחוסים, כגון האגף המקצועי במשרד שהוא הגוף המקצועי האחראי למתן שירותים אלו לחוסים, וכן ארגוני העובדים. כמו כן מגיש ההצעה לא הציג חלופות לשיפור השירות לחוסים ולייעול כלכלי של המערכת, כגון הקמת "סוכנויות ביצוע", שיפור תנאי העובדים והדרכות נדרשות. מכאן שלא הוצג לפני הממשלה מלוא המידע בבואה לדון בהצעות ההחלטה. עד אוקטובר 2008 לא נעשהכל מחקר לבחינת ההבדלים בין תפקודיהם של המעונות השונים. משרד מבקר המדינה מעיר כי במצב הנוכחי, שבו קיימים מעונות פרטיים, מעונות ציבוריים ומעונות ממשלתיים, מן הראוי לבצע מחקר משווה לגבי תפקודם של המעונות הממשלתיים והמעונות הלא ממשלתיים לפני קבלתה של החלטת ממש לה בעניין הפרטת המעונות. בתהליך קבלת החלטות ראוי וצריך המחקר להיעשות לפני קבלת החלטה ולא להפך, שכן אם מהלך כזה לא יעלה יפה הוא עלול לטלטל את החוסים בין מפעילים שונים ולהגביר אצלם תחושות של אי -ודאות וחרדה. מהלך כזה הוא בבחינת "רתימת העגלה לפני הסוסים". 6 . כאמור, בשנים 2004 -2007 התקבלו שלוש החלטות ממשלה הנוגעות להעברת מוסדות רווחה לגופים חוץ -ממשלתיים. הביקורת העלתה כי כל שלוש ההחלטות הללו לא יושמו, והסיבות לאי -ביצוען לא נבחנו13 . לפיכך נוצר מצב של חוסר בהירות בדבר מעמדם של העובדים במעונות הממשלתיים האמורים להי כלל בתהליך ההפרטה, והדבר גרם להם להרגיש אי-ודאות וחשש מן העתיד להתרחש ובכלל זה חשש משינוי בתנאי העסקתם. העיכוב המתמשך בכל הנוגע להחלטה בדבר מעמד העובדים ומצבת העובדים במעונות פוגע הן בניהול המקצועי של העובדים, הן בתכנון התקציב והן בעובדים המועסקים, החיים ב חוסר ודאות ואינם יכולים לתכנן את עתידם המקצועי. מן האמור לעיל עולה כי הצעות ההחלטה שלוו בדברי ההסבר כמפורט לעיל, ושעליהן נסמכו החלטות הממשלה להפריט את המעונות לאנשים עם פיגור שכלי, התבססו על נתונים מוטים ולא קדמה להכנתן עבודת מטה מקיפה. דברי ההסבר להצעות ההחלטה לא נסמכו על מחקר משווה לגבי איכות הטיפול במעונות הממשלתיים ובמעונות הלא ממשלתיים אף שיש לכך משנה חשיבות. (ג) בנוסף, על כך יש להעיר כי התחשיב לגבי עלות חודשית של החזקת חוסה נעשה על פי התפוסה בפועל במעונות הממשלתיים בעוד שמספר החוסים צומצם בשנים האחרונות. לשם המחשה יש לציין שמשנת 2000 עד יולי 2008 חלה ירידה במספר החוסים במעונות הממשלתיים, מ - 2,108 ל- 1,819 כלומר ב-14% . במצ ב בו קטן מספר החוסים במעונות, שמלכתחילה קלטו מספר גדול יותר של חוסים, גדל התחשיב של עלות חוסה במעון ממשלתי. עובדה זאת לא הובאה בחשבון וגם מידע בנדון לא נמסר, על פי התיעוד, לממשלה. משרד מבקר המדינה מציין שבהיעדר פיקוח נאות עולה חשש שגופים פרטיים המפעילים את המעונות לא ישלמו לעובדים את מלוא המשכורות שמתקצב משרד הרווחה כדי להגדיל את הרווח, וכך עלולה להיפגע איכות השירותים הניתנים לחוסים. בדוחות הפיקוח שמגישים המפקחים על המעונות אין ביטוי לבדיקת ניצולו של תקציב המשרד המיועד לשירותים לחוסים ולבדיקת אחוז הרווח של בעלי המעון. | משרד מבקר המדינה סבור שיש חשיבות רבה לבחינת מידת הניצול של התקציב המיועד להוצאות על השירותים לחוסים, שכן מאחר שהמשרד מבצע פיקוח חלקי על איכות השירות במעונות, כלי הפיקוח היחיד כמעט שנשאר בידו הוא לוודא שהתקציב אכן מוצא למטרה שלשמה הוא נועד. | 29 |
משרד הרווחה והביטחון החברתי . רשות חסות הנוער . לדעת משרד מבקר המדינה, מועצה מייעצת עשויה לתרום תרומה חשובה לגיבוש פתרונות מיטביים לבעיות המהותיות שעמן מתמודדת הרשות, מהן בעיות הנמשכות זה שנים רבות כדוגמת מצוקת ההשמה במעונות והצורך בגיבוש תפיסות ההפעלה של המעונות, בעיקר המעונות הנעולים. לפיכך, וכמתחייב מן התקנות, יש להקים מועצה מייעצת. הועלה שהמפקח עסק בעיקר במתן אישורים לרכישת חומרים שבהם משתמשים החניכים במסגרת קורסי ההכשרה המקצועית במעונות. עוד הועלה כי המפקח לא קיים פיקוח שוטף במעונות בהתאם לתכנית עבודה שנתית ולא עשה בדיקה בעניין צורכי החוסים, ועקב כך לא היה באפשרותו לרכז את צורכי המעונות ואת הצרכים המערכתיים של הרשות בתחום ההכשרה המקצועית; וכי למפקח לא היה מידע על הישגי החוסים בקורסי ההכשרה המקצועית ועל שיעור מקבלי התעודות המקצועיות בהם. עקב כך לא היה בידיו מידע חיוני לתכנון ולפיתוח מערך ההכשרה המקצועית במעונות. . משרד מבקר המדינה מציין כי משרד הרווחה נושא באחריות כוללת למתן השירותים לחוסים במעונות, ובכללם קיום קורסי ההכשרה המקצועית. אף שהנהלת המשרד הייתה ערה למצב במעון "אל בוסתן", היא לא הצליחה למצוא פתרון לבעיות שבגינן נבצר מהמעון לספק לחוסות בו הכשרה מקצועית במשך שנתיים. הביקורת העלתה כי מנכ"ל המשרד דאז והמשנה למנכ"ל, ששימש גם כמנהל אגף תקון, לא הפעילו את סמכויותיהם המקצועיות והניהוליות ולא קיבלו החלטות שיאפשרו להכריע בנושאים השנויים במחלוקת ויחייבו את הנהלת הרשות, ובכך לסייע להסדרת יחסי העבודה ברשות. הנתונים שלעיל מלמדים על מצוקת המתנהועל בעיות בהשמה במעונות הממשלתיים. אף שמעונות אלה מטפלים באוכלוסיית הנערים והנערות הנמצאים בסיכון הרב ביותר, עיקר הגידול במסגרות הרשות משנת 2000 היה במסגרות הלא ממשלתיות (המופעלות בידי עמותות ומתוקצבות בידי הרשות). הועלה כי פניותיה של הנהלת הרשות להנהלת המשרד לצורך פתרון מצוקת ההשמה במעונות לא טופלו כנדרש, וכי הנהלת המשרד לא פעלה .בשיתוף הנהלת הרשות לגיבוש תכנית רב -שנתית שתאפשר מתן פתרון כולל לבעיה קשה ומתמשכת זו ותשמש בסיס לדיונים עם משרד האוצר. משרד מבקר המדינה סבור כי תופעת ההמתנה הממושכת של בני נוער הנתונים במצוקה כה קשה ובסיכון כה גדול להשמה במעונות, תופעה שתוארה בדוח מבקר המדינה כבר לפ ני כעשור, היא חמורה ביותר ודורשת פתרון מקיף ויסודי. על משרד הרווחה לתת את הדעת, במסגרת סדר העדיפויות שלו, לפתרונה של בעיה קשה ומתמשכת זו. . מתחילת שנת 2008 חסרו במעון שני עובדי לילה, שתי עובדות סוציאליות ושמונה מדריכים. עקב המחסור בעובדי לילה לעתים היה רק עובד לילה אחד במשמרת, וההשגחה הפחותה מפני אירועים חריגים בלילה עלולה הייתה לסכן את הנערות; בשל המחסור בעובדות סוציאליות לא ניתן לנערות טי פול מתאים, והיו אף נערות שלא נפגשו כלל עם עובדת סוציאלית במשך כל תקופת שהותן במעון. בשל המחסור החמור בכוח אדם נסגרה קבוצת מגן בתחילת מאי 2008 ופחת מספר הנערות בקבוצות האחרות במעון. מספרן הכולל של הנערות במעון ביולי 2008 היה44. מעון "צופיה" מיועד למתן שירותי אבחון והתערבות במשבר ואינו ערוך למתן טיפול ארוך טווח לנערות, ולפיכך אחזקת נערות במעון למשך יותר משלושה חודשים אפקטיבית פחות מאשר שליחתן למסגרת טיפולית מתאימה (אך עדיפה משחרורן לקהילה - שכן בהיעדר מסגרת ייתכן שייאלצו לחיות ברחוב). זאת ועוד, נערה שממתינה להשמה במעון "מסילה" תופסת מקום של נערה הממתינה להיכנס למעון "צופיה". כאמור, ביולי 2008 המתינו190 ."נערות להשמה במעון "צופיה .(2) ההשוואה בי ן ממצאי הביקורת הנוכחית לממצאי דוח שנתי 51 ב העלתה כי רשימות הממתינים למעונות התארכו, בדרך כלל, ובאופן ניכר, מאז הביקורת הקודמת: באוגוסט 1999 המתינו להשמה במעון "נווה חורש" 73 נערים, ואילו ביולי 2008 המתינו להשמה במעון זה142 נערים (גידול של 95% ); באוגוסט 1999 "המתינו להשמה במעון "מצפה ים27 נערים, ואילו ביולי 2008 - 61 נערים (גידול של 126% ); באוגוסט 1999 "המתינו להשמה במעון "צופיה50 נערות, ואילו ביולי 2008 - 190 נערות (גידול של 280% .) משרד הרווחה לא פתר אפוא את בעיית ההמתנה הממושכת של נערים ונערות להשמה במ עונות הרשות, ולא זו בלבד אלא שבעיה זו אף החריפה מאז הביקורת הקודמת. תחזיתו הקשה של מנהל המעון התממשה כארבעה חודשים לאחר מכן. בדצמבר 2007 אירעו במעון "מסילה" שני אירועי התפרעות והצתות שגבלו בסכנת חיים: ב-23 ,בדצמבר כמה נערות ששהו במועדון השתוללו שברו והציתו חפצים. במועדון פרצה דלקה ושלוש נערות נפגעו בגינה ופונו לטיפול רפואי. למחרת בערב התחוללה שוב מהומה ובמהלכה כמה נערות הציתו חפצים וגרמו לדלקה. שש נערות ומדריכה פונו לבית חולים עקב שאיפת עשן. | במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2008 , יותר משנה לאחר שהחל מנהל המעון להתריע על הסיכון הנשקף לחוסות ושמונה חודשים לאחר שאירעו האירועים הקשים במעון ולאחר התרעות חוזרות ונשנות של הממונה ושל המפקח על המעונות במחוז על הידרדרות המצב במעון ועל תוצאותיה - גרמה מצוקתו התפעולית של המעון לכך שהוא יהיה נתון בסכנת סגירה. רוב המלצותיה של ועדת הבדיקה אשר בחנה את האירועים במעון לא יושמו, חלקן בשל ההמתנה לפתרון בעיית ההעסקה של כוח אדם במעונות הממשלתיים. בתשובת משרד הרווחה למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2008 נמסר כי תחזיתו של מנהל מעון "מסילה" מאוגוסט 2007 "הועברה ע"י הנהלת המשרד לכל הגורמים באוצר ובנציבות שירות המדינה והייתה הבסיס לדרישתנו לפתרון הבעיה לאורך כל הדרך". משרד מבקר המדינה מציין כי אף שמכתבו של מנהל המעון שהתריע על "קריסת מערכות" הצפויה להתרחש במעון נשלח לכל הגורמים הנוגעים לדבר, הם לא פעלו למציאת פתרון מהיר לבעיית כוח האדם כדי למנוע את התממשות תחזיתו של מנהל המעון. | 30 |
משרד החינוך . בינוי כיתות לימוד במזרח ירושלים .עוד בשנת 1999 ידעה העירייה שהוואקף לא נתן את הסכמתו לבנייה בבניין בי"ס עא "ח. גורמים שונים בעירייה, ובעיקר האגף למ"צ, עבדו שנים רבות כדי לקדם את הבנייה בבית הספר. בשנים אלה הועלתה סוגיית הסכמת הבעלים לפני הממונה על הנכסים, אולם הוא ה שיב תשובות בלתי מחייבות והעדיף שלא לעסוק בפתרון הבעיה. אף שהפרוגרמה אושרה כבר לפני עשור, מחלקת נכסים לא עסקה כלל בסוגיית חתימת הבעלים בזמן הזה, ומשהשלים האגף למ"צ את הליכי התכנון הארוכים, לרבות השינוי הנדרש בתכנית, התברר שאי -אפשר לבנות את תוספת הבנייה. משנת 2004 ואילך לא התערבה מנח"י בעבודתן של היחידות השונות בעירייה כדי לקדם את הטיפול בתוספת הבנייה בבי"ס עא"ח, לא ביקשה לברר מדוע הבנייה מתעכבת ולא ניסתה לפתור את הבעיה. הפנייה היחידה של מנח"י לבירור הנושא נעשתה על פי בקשת ועד ההורים של בית הספר. למעשה נהגה מ נח"י כאילו נושא תוספת הבנייה אינו מעניינה. נמצא שהעירייה לא ניצלה את זכותה להיכנס אל הקרקע. עוד נמצא כי בשנת 1988 פרסמה הוועדה המקומית הודעה דומה, בין השאר בנוגע לאותה קרקע. מכאן שהעירייה הוציאה לפועל פעמיים את השלבים הראשונים בהפקעתה של חלקת הקרקע בשכונת ואדי ג'וז, אך לא השלימה את הליכי ההפקעה. נמצא כי מחלקת נכסים השלימה רק חלק משלבי ההפקעה של חלקת הקרקע בשכונת ואדי ג'וז, ולאחר מכן נשכח העניין ולא טופל עוד. בשנים שהייתה העירייה צריכה לפתור את בעיית המחסור במבני חינוך היה אפשר להשתמש בקרקע הזאת, אך מנח"י לא השתמשה בה יותר מ-20 .שנה ממסמכי מנח"י עולה כי המשנה למנהל מנח"י לא קיבל תשובה מהממונה על הנכסים. . מהאמור לעיל עולה כי מינואר 2005 עד דצמבר 2007 , כלומר כשלוש שנים, מנח"י ידעה שיש מחסור חמור בכיתות לימוד בתיכון שועפאט, ולמרות זאת לא פעלה בנחישות כדי להשלים את ההליכים הנדרשים לשם מתן הוראה לתכנון תוספת הבנייה. שאלת הבעלות על הקרקע עלתה רק לאחר כשלוש שנים, ובשל העיכוב האמור עדיין לא הושלמו הליכי התכנון של הבנייה. הגורמים השונים בעירייה אינם פועלים בעת ובעונה אחת, ולכן מחלקת נכסים פועלת רק לאחר שהליכי התכנון מסתיימים. כדי לקצר את הזמן שאורכת ההקמה של מבני חינוך, מן הראוי שענייני הבעלות על הקרקע והליכי תכנון הבנייה יטופלו בד בבד. המשרד מצא לנכון להיענות לדרישות העירייה, אך לא יזם פעולות משלו ולא סייע לעירייה בנושא זה. כך נהג אף על פי שהאחריות להפעלת מוסדות חינוך במזרח ירושלים, כמו בכל מקום אחר בארץ, מוטל ת גם עליו. נראה כי המשרד ראה במחסור בכיתות לימוד בעיה שהעירייה צריכה לפתור. .(בתאום עם בעלי הקרקע)". נמצא כי העירייה לא דנה באפשרות להפקיע את זכות השימוש בקרקע, למרות סיכום הדיון האמור. כדי שהעירייה תוכל להפקיע קרקע לצורכי חינוך, על מנח"י ומחלקת הנכסים לשתף פעולה. אולם מן האמור לעיל עולה כי התקשורת בין שתי היחידות הייתה לקויה , ועל כן התעכבה הפקעתו של מגרש זמין בבית צפאפא. .אף על פי שהבעיה ידועה לעירייה, היא לא פתרה את העניין בעוד מועד, ושכרה את המבנים רק בסוף אוגוסט, זמן קצר לפני פתיחת שנת הלימודים. משום כך החלו התלמידות את שנת הלימודים באיחור. בעת סיום הביקורת לא עסקה העירייה בבנייה של בתי ספר על -יסודיים לתלמידות, והמחסור בכיתות לימוד לתלמידות החטיבה העליונה צפוי להחמיר בשנים הבאות. מהאמור לעיל עולה כי בשכונות שבצפון מזרח ירושלים יש מחסור ניכר בכיתות לימוד. חלק גדול מהתלמידים שלא התקבלו לחינוך הרשמי במזרח העיר גרים בשכונות אלה. הבעיה חמורה במיוחד כאשר הדברים אמורים בבנות הלומדות בכיתות י' -י"ב, שכן אין חטיבה עלי ונה לבנות באזור זה, ובחטיבה העליונה היחידה לבנות במרכז העיר מספר כיתות הלימוד אינו מספיק. מן האמור לעיל עולה שהעירייה ומנח"י פעלו בעצלתיים בעניין הקצאת קרקע לצורכי חינוך. במשך שנים קידמה העירייה עשרות תכניות לאיחוד וחלוקה בצפון מזרח ירושלים. מקצת התכניות כבר אושר ו מהמחצית השנייה של שנת 2005 ואילך, אך העירייה עדיין לא החלה לבנות מוסדות חינוך על שום קרקע מהקרקעות הכלולות בתכניות אלה. כמה שנים לפני שאושרו הראשונות שבתכניות אלה כבר אושרה תכנית 6671 . העירייה ומנח"י ידעו על האפשרויות הגלומות בתכנית זו, אולם בחרו שלא להשתמש בה. לדעת משרד מבקר המדינה, הטיפול של העירייה ושל מנח"י בתכנית האמורה מעיד שהן לא היו נחושות למצוא קרקעות לצורכי חינוך. | הפקעות הקרקע לצורכי חינוך במזרח ירושלים הן נושא מורכב הכרוך בהשקעת משאבים רבים. ואכן, העירייה טוענת כי היא מתקשה לעשות את הנדרש ממנה בעניין זה. אולם ממצאי הביקורת מעלים כי לא רק הליכי ההפקעה המורכבים והמחסור בתקציב מ ונעים מהעירייה להפקיע קרקעות, אלא גם חוסר שיתוף הפעולה בין מנח"י למחלקת נכסים. לכן, גם משהשלימה מחלקת נכסים שלבים מסוימים בהפקעה של קרקעות במזרח העיר לצורכי חינוך, ההפקעה לא יצאה אל הפועל, והקמתם של מבני החינוך לא קודמה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת הע ירייה לשפר את תהליכי העבודה המשותפים ליחידות הפועלות בה ולוודא שמנח"י ומחלקת נכסים פועלות כנדרש כדי להשלים את הטיפול בקרקעות במהירות וביעילות ככל האפשר. | 31 |
משרד החינוך . טיולים במערכת החינוך נמצא שגם בחלוף ארבע שנים מאז הביקורת הקודמת לא הביא המשרד את הנושא לדיון בממשלה, ולכן היא לא קיבלה החלטות בעניין. מאז שנת 1995 המליצו כמה ועדות על הקמת מאגר מידע כזה, ובחלוף יותר מ-13 שנים המצב נשאר כשהיה, ועד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2008 , המשרד לא הקים מאגר מידע שכזה, ולחלופין לא פעל להשגת תָכנה אחרת שתתמודד עם הסיכונ ים במסלולים אשר בתי הספר מבקשים מן האמור לעיל עולה כי הדיווחים שהגיש מנהל יחידת הפיקוח למשרד על פעילות היחידה במשך כל התקופה שנבדקה (דהיינו מספטמבר 2006 ) אינם תואמים את הנדרש בטבלת הפעילות שבחוזה, ומכאן שהפיקוח אינו מתבצע כנדרש בחוזה. המשרד מצדו לא דרש ממנו לפעול בהתאם לחוזה או לחלופין לשנות את החוזה ולהתאימו לנעשה בשטח. משרד מבקר המדינה מעיר שכדי שיהיה אפשר לבדוק את הדיווחים על פעילות היחידה ולנצל טוב יותר את המשאבים שהוקצו לבקרה על הטיולים, על המשרד לבחון ולארגן את עבודת הפקחים על פי נהלים מוסדרים ותכנון מוקדם, לתכנן מראש את הבקרות ולוודא שהתכניות יבוצעו. כן על המשרד להעביר לרשות הטבע והגנים את מערכת המידע הדרושה לעבודתה ולעמוד על כך שיוגשו לו דוחות שיוכל לעשות בהם עיבודים וחיתוכים, כדי שיהיה אפשר להפיק את התועלת המרבית מהמידע שהפקחים אוספים. במצב הנוכחי אין ודאות שכוח האדם המצומצם המיועד לבקרה מנוצל באופן מיטבי, פיזית וכספית. כן על המשרד להתאים מחדש את טבלת הפעילות שבחוזה לצרכים הקיימים במשרד או לחלופין להחליט שאינו מכיר בפעילויות פיקוח שאינן מובאות בה, ולהפסיק לשלם עבורן. ב- 3.7.07 הודיעה מנהלת אגף מוכש"ר לסמנכ"ל למינהל לשעבר שהיא החליטה כי ממונה ביטחון, בטיחות ושעת חירום באגף מוכש"ר (להלן - ממונה הבטיחות באגף) ירכז את נושא הטיולים, אך הוסיפה כי יש להכשיר אותו לנושא. נמצא שעד מועד סיום הביקורת בספטמבר 2008 לא הוכשר ממונה הבטיחות באגף, ובשל כך אין באגף איש מקצוע שירכז את נושא הטיולים. .מן האמור לעיל עולה כי אף שכבר התריע משרד מבקר המדינה בביקורת הקודמת כי גורמים משרדיים האחראים לטיולים משתתפים בוועדות הבדיקה, עדיין התופעה קיימת והמשרד לא תיקן את הנחיותיו. על פי חוזר המנכ"ל, יש להכשיר את יושבי ראש ועדות הבדיקה הפוטנציאליים לתפקיד, אך הדבר לא נעשה; החוזר גם מאפשר לכלול בוועדות הבדיקה בעלי תפקידים שעבודתם היום -יומית אינה קשורה ישירות לטיולים ולבטיחות - שהם בעלי זווית ראייה חיצונית, אשר עשויה להיות ביקורתית למערכת - אולם הם לא נכללו בוועדות. בפועל המשרד משתף בוועדות בעלי תפקידים שבעשייתם משיקים לנושא ה טיולים. כאמור, דבר זה עלול לפגוע באי-תלותן של הוועדות. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לבחון מחדש מי הם בעלי התפקידים הראויים להיכלל בוועדות הבדיקה, כדי למנוע חשש לניגוד עניינים. כן יש להקנות לחברים בוועדות הבדיקה כלים מקצועיים למילוי תפקידם ולכלול בוועדות מגוון של בעלי תפקידים. .(ב) נמצא שבשום ועדה מוועדות הבדיקה לא מונה נציג חיצוני (מתוך מאגר גמלאי המשרד), נציג של הקו הפתוח, נציג של ביקורת הפנים ונציג של תלונות הציבור. (ג) נמצא שחברי ועדות הבדיקה האמורות היו צריכים לבדוק את תפקודם שלהם או את תפקודם של חבריהם. להלן דוגמאות: (א) משרד מבקר המדינה בדק את רשימת יושבי הראש של ועדות הבדיקה שמינו מנכ"לי המשרד בשש ועדות הבדיקה האמורות, והעלה כי יושבי הראש שמונו לא היו ברשימת בעלי התפקידים שפורטה בחוזר ועדות בדיקה, אשר ממנה אמור להיבחר יושב ראש ועדת בדיקה. מתשובת מנהל אגף ביטחון עולה שלקב"טים המחוזיים לא היה מידע על תכניות העבודה של הפקחים ועל יישומן. לדעת משרד מבקר המדינה, הכוונה בחוזה הייתה שבמשרד יהיה מידע מלא על עבודת הפקחים ושהבקרות יהיו בתיאום עמו. על המשרד לקבוע דרך שתאפשר לו לעקוב אחר עבודת הפקחים, ולבקר את טיבה. 3. השיטה בחוזה לחישוב סכום התשלום לרשות הטבע והגנים עודדה ביצוע בקרות רבות ככל האפשר, עד מספר הבקרות המרבי הנקוב בחוזה. בפועל, כדי לעמוד במכסת הבקרות נהגו הפקחים לקיימן במקומות שנמצאות בהם קבוצות רבות (למשל בנקודות יציאה למסלולי הטיול), ולא באמצע המסלולים, אף שלכאורה נוכחות הפקחים שם חשובה יותר. עד מוע ד סיום הביקורת, בספטמבר 2008 , לא הגיע פורום הטיולים להסכמות ולא הכין הנחיות המתייחסות להגדרה של הנקודות הקריטיות והמסלולים המחייבים בקרה, לשיעור הבקרות שיש לעשות במסלולים אלה ולסדרי העדיפות של הפיקוח בשטח. יצוין שכבר בשנים 2005 ו- 2006 הדגישו ועדות הבדיקה ל נסיבות טביעתם של שני תלמידים את חשיבות הפיקוח במקומות מועדים לסכנה. בראשונה נכתב: "ראוי למטה הפקחים לתת את הדעת יותר לגבי אותם מסלולים שבהם מטיילים יותר ושבהם קיימת ייתכנות מסלול בעל סיכון גבוהה יותר מן המסלולים האחרים שבאזורם". בשנייה נכתב: "את סדרי העדיפ ות של הפקח, יש לבחון שוב, ולקבוע עקרונות מנחים אשר ימקמו את הפקחים באותם אתרים שבהם השפעתו תהיה הגדולה ביותר". המלצות הוועדות אושרו במשרד, אך הן לא יושמו, ולא נקבעו עקרונות מנחים לקביעת סדרי העדיפות של הפיקוח בשטח. המשרד ויחידת הפיקוח, שהיו ערים לחשיבות תכנון וקביעת סדר עדיפות לעבודת הפקחים ולצורך לוודא שהפקחים יפעלו במקומות שיש בהם פוטנציאל סיכון רב יותר, לא יישמו זאת בקשרי העבודה השוטפת ביניהם. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד שעליו לדרוש מיחידת הפיקוח להכין תכנית בקרות שנתית שיבואו בה לידי ביטוי סדרי העדיפויות והדגשים של המשרד, ואף לבחון את האפשרות לשנות את תנאי החוזה באופן שיתמרץ ביצוע בקרות במקומות מועדים. כן על המשרד לוודא שיחידת הפיקוח תעמוד בתכנית זו - הן בתכנון הפרטני של עבודת הפיקוח והן בביצוע הבקרות. הביקורת העלתה כי רשות הטבע והגנים לא השתמשה במערכת המידע שמסר לה המשרד. לדברי מנהל יחידת הפיקוח, היו תקלות רבות במערכת ולא ניתן להשתמש בה. לדבריו, לא סיפק המשרד מערכת חלופית. הביקורת העלתה שהמשרד לא קבע מועדים להעברת המידע ולא דרש שיוגשו לו דוחות שנתיים. בשנת הלימודים התשס"ז לא הכינה רשות הטבע והגנים דוח שנתי, והמשרד לא עמד על קבלתו כמתחייב בחוזה, ולפיכך נמנע ממנו כלי לקביעת מדיניות והפקת לקחים. במועד סיום | בהיעדר מידע מבוסס על מספר הטיולים המתקיימים מדי שנה, לא ברור כיצד קבע המשרד מהו מספר הבקרות הדרוש. | 32 |
משרד החינוך . הפיקוח על הוראת תחומי דעת יוצא אפוא כי ב - 33%-22% מהמקצועות לא התקיימו ישיבות של ועדת המקצוע אפילו אחת לשנה, ועקב כך לא התקיימו דיונים על ההתפתחויות . דיווחו על קשרי עבודה שנסבו על הטמעת תכניות לימודים, ארגון ימי הדרכה והשתלמויות והקצאת מורים לבתי ספר. 29% מהמפמ"רים דיווחו שלא היו כלל בקשר עם מפקח כולל. מרבית המפמ"רים שהיו בקשרי עבודה עם מפקח כולל ( 96% ) ציינו שהקשר היה לצורך אכיפת ההנחיות הפדגוגיות להוראת המקצוע שהם מפקחים עליו, וכאמור לעיל, קשרי עבודה אלה כמעט ולא הניבו תוצאות. שיעור קטן יותר (ב) המקצוע אינו נלמד ברצף השנים הנדרש : המפמ"רים דיווחו על 11 מקצועות שאינם נלמדים בחלק מבתי הספר ברצף השנים הנדרש, ואלה הם: מקרא; תורה שבעל פה והיסטוריה לתלמידי הזרם הממלכתי; ספרות והיסטוריה לתלמידי הזרם הממלכתי -דתי; עברית, גאוגרפיה, ספרות, צרפתית, מוסיקה, פיזיקה. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי לאפשר תכנון ארוך טווח, החיוני לפעילות תקינה של מערכת החינוך ולהטמעת תהליכים פדגוגיים כראוי, יש לשמור על רצף בניהול המזה"פ, ולהבטיח את קיום המדיניות הפדגוגית שהתוותה. זאת, למשל, על ידי קביעת תקופת כהונה מינימלית בתפקיד היו"ר. .מגוון התשובות שענו המפמ"רים מלמד שאין כתובת אחת שאליה הם פונים לשם פתרון בעיות מקצועיות. מכאן שחלק נכבד מהבעיות המקצועיות של המפמ"רים אף לא הובאו לידיעת יו"ר המזה"פ, ואין בידיה מידע מלא ויכולת לקבל תמונת מצב כוללת. על הנהלת המזה"פ לקבוע כללים ברורים לדיווח על בעיות מקצועיות ולטיפול בהן. .בסיום עבודתה הכינה הוועדה טיוטת דוח בלבד בלא שגובשו מסקנות סופיות ואופרטיביות. הוועדה הצביעה בטיוטת הדוח על אי -בהירות בהגדרת הפיקוח המקצועי, ולמרות זאת לא נעשו בעקבותיה ניסיונות נוספים להביא לשינוי בהגדרת תפקיד המפמ"ר. לדעת המפמ"רים ביזורם בין יחידות משרד החינוך מקשה עליהם לקיים קשרי גומלין ופורומים משותפים. לדעת משרד מבקר המדינה היות שלהרבה מקצועות ותחומי דעת - כמו שפות, נושאי יהדות, אמנות ומדעים - יש מכנה משותף, על המשרד לשקול לקיים פורומים משותפים לנושאים בעלי מכנה משותף, שכן הדיונים בהם עשויים לתרום להבנת בעיות ולפתרונן. משרד מבקר המדינה מעיר, שעל משרד החינוך לבחון את האפשרות לרכז את המפמ"רים במזה"פ ולהכפיפם ליו"ר המזה"פ, שכן הדבר עשוי לצמצם את הליקויים שפורטו לעיל. תשובות המפמ"רים מלמדות שלא לכל המפמ"רים יש תמונה ברורה וחד- משמעית בדבר רכיבי תפקידם, דרישות התפקיד לדעתם אינן מוצאות ביטוי הולם בתפקודם, ויש פער בין הדרך שבהם הם תופסים את תפקידם לבין הדרך שבה לדעתם תופסת אותו ההנהלה. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח חשיבותו הרבה של הפיקוח של משרד החינוך על הוראת תחומי דעת, עליו להחליט באופן חד -משמעי מה הם תפקידי המפמ"ר וסמכויותיו ולזרז מאוד את הגדרת התפקיד בהתאם להחלטתו. | משרד מבקר המדינה מעיר שגם אם חפיפה מסוימת בין תחומי לימוד היא בלתי נמנעת, יש חשיבות לתחימת גבולות בין המקצועות ולקביעת הנושאים שיילמדו בכל מקצוע באופן שיאפשר לדעת מה הם הנושאים הנלמדים בכל מקצו ע ובכך ימנע ריבוי מקצועות עקב כפילויות. משרד החינוך לא הגדיר חד-משמעית מה הם המקצועות שיילמדו, ולא קיים דיון בשאלה אם יש מקום להמשיך וללמד את כל המקצועות הנלמדים. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת משרד החינוך לבחון באופן יסודי את הגדרת מקצועות הלימוד ואת התכ נים הנלמדים בכל אחד מהם ולקבוע למי תהיה הסמכות לאשר פתיחה או סגירה של מקצוע. | 33 |
משרד החינוך . שירותי חינוך ורווחה הנתונים על הנשירה הגבוהה מתכנית מיכאל חרגו מהסיכום משנת 2002 . בישיבת הנהלה של אגף שחר שהתקיימה באוקטובר 2006 , עלו טענות על שיעור הנשירה הגבוה מהתכנית ומנהל האגף סיכם והשיב ש"ניתן לבדוק ביולי 2003, בדיון בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת בעניין תכנית מיכאל, מסרה מנהלת גף הערכה ומדידה, שהערכת התכנית שהחלה בשנת 2001 לא הסתיימה. מתברר שאף לא גורם אחד במשרד דרש להשלים את הערכת התכנית . רק עם חידוש הפעלת תכנית מיכאל במשרד בשנת 2006 , העלתה ועדת הרכישות שהמחקר האמור משנת 2001 הופסק. הוועדה דרשה שהמחקר יושלם כדי לקבל ממצאים מובהקים המעידים על התרומה החיובית של הפרויקט לתלמידים; אולם היא חזרה בה מדרישתה נוכח הסברו של מנהל אגף שחר שאין טעם .להמשיך במחקר משנת 2001 . יוצא אפוא שהמשרד המשיך את מימון התכנית ללא שעשה מחקר הערכה מטעמו. על אף שמדובר בניסוי שערכה המפקחת בקבוצה של 61 ,תלמידים בלבד שכאמור אינו מדגם מייצג ושלא ניתן להסיק ממנו מסקנות על הישגי התכנית, מנהל האגף הסתייע בו וטען שתוצאות הניסוי מלמדות על תרומת התכנית לחיסכון ויעילות בתקציב המשרד. ביוני 2008 הוא כתב למנכ"לית המשרד, כי מהניסוי "עולה בבירור כי תלמיד המשתתף בתכנית מיכא"ל חוסך השקעה משמעותית בתקציב משרד החינוך בשל העדר נחיצות השתתפותו בתכניות טיפוח מתמשכות". אמירות אלה לא לוו בנתונים מספריים וכמותיים. הניסוי הוצג גם בפני ועדת הרכישות אך היא לא יזמה בדיקה לאימות מסקנותיו. המשרד לא השלים מעולם מחקר הערכה עצמאי כדי לבדוק האם תכנית מיכאל משיגה את יעדיה. הוא גם לא ריכז נתונים שמהם היה ניתן לעקוב אחר התפתחות התכנית והשפעתה. נתוני האגף על הצלחת התכנית התבססו בעיקר על מחקרים שנערכו ביזמת ספק התכנית. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד להפריד באופן מוחלט בין האינטרסים שלו . כרוכש שירותים מחברה פרטית לבין האינטרסים של חברת מיכאל המספקת שירותים אלה למשרד. על המשרד לערוך מחקר עצמאי ולבדוק האם תכנית מיכאל משיגה את יעדיו. משרד מבקר המדינה מעיר, שתיאור התפקיד של נציבות שירות המדינה שפורט לעיל ציין במפורש שהתפקיד כולל ריכוז, הכנה וטיפול במסגרת התקציבית של האגף, ולא רק של מחלקות בודדות. זאת ועוד, ההגדרה משנת 2000 היא חלוקה פנימית שעשה האגף אך היא לא הובאה לאישור הנציבות. בכל מקרה, עובדת החוץ עוסקת בפעילות השוטפת של האגף. אם מנהל האגף נזקק לעזרה במשימות ייחודיות עליו להעסיק עובד משרד בתקן ולא עובד של חברה חיצונית. משרד מבקר המדינה העלה שההתעלמות ממעמדה כעובדת חיצונית הייתה מוחלטת עד כדי כך שבפברואר 2008 ,, בישיבה של הנהלת האגף שהתקיימה בהשתתפות עובדת החוץ, הציעה מנהלת מחלקה באגף שעובדת החוץ תהיה יו"ר של ועדת השתלמויות. מנהל האגף לא התריע בפני הנוכחים בישיבה שהיא אינה יכולה לשמש בתפקיד זה, מאחר שהתפקיד אינו בגדר סיוע אלא כרוך בקבלת החלטות ובקשרי עבודה עם יחידות נוספות במשרד, והתפקיד שה וצע הוא בניגוד לאמור בנוהל העסקת עובדים בעבודה בלתי צמיתה בשירות המדינה. הנהלת המשרד לא התמידה בדרישתה להפסיק את עבודתה של עובדת החוץ, ובין השנים 2004 -2008 המשיכה עובדת החוץ לעבוד באגף במעמד של עובדת חברת כוח אדם. הנהלת המשרד גם לא פעלה בהתאם למכתבה של המנכ"לית מינואר 2002 , לא נקטה אמצעים להפסקת מצב בלתי חוקי זה, והסמנכ"ל לא עמד על כך שעבודתה תופסק. י וצא אפוא, שהנהלת המשרד, כולל החשבות ולשכת היועץ המשפטי, התעלמו מהוראות התקשי"ר ומהחלטות קודמות של הנהלת המשרד. .של ניגוד עניינים בין עבודתו של מנהל הגף כאחראי על נושאי תרבות ובין עיסוקו כאמן יוצר, הדבר לא הובא לידיעת המנכ"לית. התקנות קובעות, ש"היה לחבר ועדת המכרזים, לקרובו, או לתאגיד שהוא בעל עניין בו, עניין אישי בנושא הנדון בוועדה, לא ישתתף בדיון, ובמקומו ימונה חבר אחר לאותו נושא". מנהל הגף, שהיה יוזם המופע, אחד ממלחיני המופע והשתתף בשירה, ודאי שהיה בעל עניין אישי לכל הקשור במופע. השתתפותו כיו"ר הוועדה לקידום פרויקטים שאישרה את ההתקשרות עמדה אפוא בניגוד לתקנות. הביקורת העלתה, שהטיפול במרבית סעיפי התקציב של האגף וכן הטיפול במכרזים ובחוזים הקשורים לפעילות האגף נעשה בפועל בידי עובדת חברה קבלנית (להלן - עובדת חוץ), שהועסקה באגף שחר מאז שנת 1996 והמשיכה להיות מועסקת בו במועד סיום הביקורת בספטמבר 2008 . העסקתה נעשתה באמצעות חברות כוח אדם שהתחלפו מעת לעת, והיא כיהנה בתפקיד של תקציבנית האגף. בתפקידיה היא הייתה בקשרי עבודה שוטפים עם מינהל התקציבים, הכספים והחשבות, עבדה מול ועדת הרכישות של המשרד, ועסקה בהכנת מכרזים וחוזים, בין היתר גם בהכנת החוזה של הקבלן שדרכו היא הועסקה. יוצא אפוא, שאת המטלות שאמורה לבצע עובדת האגף המועסקת בו על פי תקן, מבצעת למעשה עובדת של חברת כוח אדם. עוד העלתה הביקורת, שהמשרד הקצה לעובדת החוץ מחשב שמעת לעת הוחלף ושודרג לצורך עבודתה, קוד משתמש לעבודה במערכת התקציב וכתובת דואר אלקטרוני של המשרד להתכתבות עם גורמים בתוך המשרד ומחוצה לו. לכל אלה נדרשה נוכחותה במשרד והיא ישבה באופן קבוע באגף, בחדר הספרייה. כמו כן היא השתתפה בהשתלמות ממושכת מטעם המשרד ללימוד התוכנה "מרכב"ה" שנכנסה לשימוש במשרד במהלך 2008. | נמצא שהוועדה לא פנתה לוועדת הרכישות בבקשה שתיתן לה פטור מבירור מחירים ולא קיבלה אישור להתקשרות בדרך של פניה ישירה לספק אחד. הוועדה גם לא הסבירה מדוע בחרה פרויקטים מסוימים ולא נימקה את הסכמתה להשתתף במימון מופעים אלה, וכן לא בדקה מראש כמה מהצופים יהיו מתושבי שכונות או מערי הפיתוח. | 34 |
משרד החינוך . ענייני מנהל ושכר ברשתות גני ילדים במגזר החרדי מהמתואר לעיל עולה כי משנת 2001 מינה המשרד ארבע פעמים רואה חשבון לבדיקה ברשת, וניכר דמיון רב בין הממצאים שהעלו הבודקים השונים. באותן שנים היו משרדי החינוך והאוצר ערים לגירעונות הכבדים של הרשת ולסיבות העיקריות להיווצרותם. למרות זאת בחר המשרד למנות שוב ושוב רואי חשבון חיצוניים שיבדקו את הסיבות לגירעון ויציעו צעדים להתייעלות הרשת, במקום לנסות ולהתמודד עם הבעיה, וכל אותה העת הלך ותפח הגירעון המצטבר של הרשת. משרד החינוך השקיע משאבים ניכרים בבדיקת רואי חשבון למטרות בקרה והמלצה על צעדים להתייעלות, אולם לא פעל מתוך מחויבות לאימוץ המסקנות ולהוצאתן אל הפועל. נמצא כי את המחיר על שנים רבות של ניהול לא תקין של הרשת ועל פיקוח ובקרה לא מספקים של המשרד ישלמו עובדים (בעיקר עובדות) .בלתי מיוצגים, אשר מצדם מילאו במהלך השנים את התפקידים שהוטלו עליהם. משר ד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך ולמשרד האוצר כי ראוי שיימצא פתרון שימזער את הפגיעה בזכויות השונות של העובדים. במשך השנים שבהן בדק משרד החינוך את מצבה הכספי של הרשת, היא המשיכה לצבור גירעונות כבדים. המשרד מקצה לרשת חלק נכבד מתקציבה, ויש בידו כלים לפעול לאלתר לשיפור המצב, אולם במשך שנים הוא לא השתמש בכלי העיקרי שברשותו - התשלומים לרשת, כדי לאלץ אותה לנקוט פע ולות ממשיות לצמצום הגירעון. הרשת המשיכה לפעול כרצונה, בעיקר באמצעות פגיעה בתנאי השכר של עובדיה ולא באמצעות יישום פעולות שעליהן המליצו המשרד ורואי החשבון, והמשרד - שהוא המממן העיקרי של פעילותה - לא פעל נחרצות בעניין. משרד האוצר מכיר היטב את הבעיה, אך נתן את ידו למינוי בודק נוסף לרשת ביוני 2008. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שמשרדי החינוך והאוצר יודעים היטב את הסיבות לגירעונות של הרשת, מינוי בודקים הוא בבחינת סחבת ובזבוז כספי ציבור. היה על משרדי החינוך והאוצר לקבוע לוח זמנים ליישום ההמלצות של הבודקים, לעקוב אחר ביצוען ולהתנות העברה של תקציבים ממשלתיים ביישום פעולות אשר יש בהן כדי להביא להבראת הרשת. הדוחות הכספיים של הרשת המעידים על מצבה הכספי הועברו באופן שוטף לרשם העמותות, ובשל עמדת המשרד קיבלה הרשת אישורים על ניהול תקין. אלה אפשרו למשרד להמשיך ולהעביר לרשת כספים באופן סדיר. באמצעות כספים אלה המשיכה הרשת לפעול, והמשיכה גם לצבור חובות נוספים. אלה תוצאות הבדיקה: גננת אחת השתכרה 75% מן השכר הנדרש; תשע מהגננות שנתוניהן נבדקו השתכרו 82%-85% ;מן השכר הנדרש 17 השתכרו 86%-90% ;מן השכר הנדרש17 השתכרו 91%-95% מן השכר הנדרש; וגננת אחת השתכרה 98% .מן השכר הנדרש )(א נמצא כי בשנים 2000 -2007 לא שילמה הרשת לעובדיה דמי הבראה וקצובת ביגוד. יוצא אפוא שבמשך כשבע שנים פעלה הנהלת הרשת שלא לפי צו ההרחבה, אף שהמשרד הקצה לה את הכספים הנדרשים לשם תשלום דמי הבראה וקצובת ביגוד. לדעת משרד מבקר המדינה, מעשיה של הנהלת הרשת הם בגדר הפרה בוטה של זכויות העובדים והתנהגות לא ראויה של מעביד הניזון מכספי ציבור ונותן שירות לציבור. כמו כן הרשת עשתה שימוש בכספי ציבור שלא על פי הייעוד שנקבע לגבי אותם כספים. מהאמור לעיל עולה שכדי לקצץ בהוצאותיה ולהקטין את הגירעון, קיצצה הרשת בשכר עובדיה באופן שריר ותי וחד -צדדי, בחלק מהמקרים תוך התעלמות מדיני העבודה ומזכויות העובדים: היא קיצצה את שכרם, הפסיקה לשלם להם דמי הבראה וקצובת ביגוד והתנתה את המשך ההסבר של בית יעקב אינו עולה בקנה אחד עם הנתונים על שכר הגננות, שכן נמצא שכמה גננות חדשות קיבלו תשלום בשיעור גדול לעומת זה שקיבלו גננות ותיקות מהן. לדעת משרד מבקר המדינה, אם בית יעקב מעוניינת לפתוח גני ילדים עבור קבוצות שונות בציבור החרדי, וכפועל יוצא היא מפעילה גנים גירעוניים, עליה לממן את הפעלתם מכספים שתגייס ממקורות אחרים. יוצא אפוא שהרשת פיטרה עובדים רבים אף על פי שלא היו לה מקורות כספיים לשלם להם פיצוי פיטורים. היא הסתמכה על התחייבות של המשרד שהותנתה בחתימה על הסכם הבראה, אף שבמשך שנים נכשלו הניסיונות לחתום על הסכם ולא הייתה כל ודאות שבתוך זמן קצר הוא ייחתם. וכך אמנם קרה - ההסכם נ חתם רק כעבור כשנה וחצי. הנהלת הרשת פעלה בעניין זה שלא לפי דרישות חוק פיצויי פיטורים. לדעת משרד מבקר המדינה, העובדה שמנהלי הרשת מסרו לגננות המפוטרות מידע שהשתמע ממנו כי הן יקבלו פיצויים כחוק מלמדת כי הם פעלו באופן לא הוגן ולא אחראי. שכן עקב מסירת המידע האמור שוכנעו עובדות להתפטר ומאות עובדות פוטרו מרשת שמפעילה מוסדות חינוך בלי ששילמה להן פיצויי פיטורים, ועקב כך הן נותרו ללא מקור הכנסה. .עבודתן של גננות ותיקות בצמצום ניכר של מספר שנות הוותק שלהן, באופן שרירותי וללא הסכמה. על מנהליה של הרשת להקפיד לשלם שכר לעובדים על פי דיני העבודה הנהוגים בישראל, ועל המשרד לוודא שהרשת אכן נוהגת כך. כאמור, מניתוח הסיבות לגירעון של הרשת עולה, שאם תנקוט הרשת צעדי התייעלות, כמו סגירת גנים גירעוניים והפסקת מתן שירותים ללא מקור תקציבי, ייתכן שהיה באפשרותה לצמצם במידה ניכר ת את הפגיעה בתנאי השכר של עובדיה. | יש לציין כי תשובת העירייה בעניין יכולתה של רשת לממן "מימון ביניים" אינה מתיישבת עם העובדות, משום שהיא התקשרה עם הרשת שצברה כאמור גירעון גדול מאוד במשך שנים והתקשתה לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות. לדעת משרד מבקר המדינה, די היה בכך שהעירייה תדרוש מהעמותות ניסיון בהפעלת גן ברישיון של המשרד ולא היה צורך שהיא תדרוש מהן ניסיון בהפעלת גן בשביל רשות מקומית. מתעורר חשש כי הדרישה נועדה להבטיח שאותן שש רשתות ימשיכו להפעיל את הגנים העירוניים ולמנוע מגופים אחרים להתמודד במכרז, וכי בכך הפלתה העירייה לטובה את שש רשתות הגנים העירוניים לעומת שאר הבעלויות על גנים בחינוך המוכש"ר בירושלים ומנעה מגופים חרדיים אחרים להשתתף במכרז. | 35 |
המוסד לביטוח לאומי . סדרי הטיפול בחשדות לעברות מרמה כלפי המוסד לביטוח לאומי משרד מבקר המדינה ממליץ למשטרה ולמוסד לבחון את התשתית החוקית של העברת חומרי חקירה מהמוסד ליחידת התביעות ביאל"כ ובמידת הצורך ליזום חקיקה או התקנת תקנות להסדרתו בהתאם לדין. לדעת משרד מבקר המדינה, על המוסד לבחון את טיב הדרכתם של החוקרים ואת היקפה וכן את היקף הבקרה עליהם. מלבד זה, עליו לקבוע מודל של שכר עידוד שתהיה לו השפעה מיטבית על עבודת החוקרים. הביקורת העלתה כי אף שקיבל מנכ"ל המוסד דאז, ד"ר יגאל בן שלום, את הדוח וציין כי יבחן את המלצותיו, את דרכי יישומן ואת עלויותיהן, הוא לא הביא את המלצותיו לדיון במינהלת המוסד, והן לא יושמו. עד מועד סיום הביקורת, בספטמבר 2008 , לא יושמו בכלל הצעות התכנית האסטרטגית שאימצה מינהלת המוסד. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה שהמנכ"ל יעלה את מסקנות צוותי החשיבה לדיון בפני הנהלת המוסד ובפני הגורמים הרלוונטיים, ובהם אגף החקירות והמינהלים הרלוונטיים. דבר זה לא נעשה. מתוך הבנה שיש מקום לשיפור ההיערכות של המוסד בכל הקשור לחקירות ולטיפול בתופעות מרמה כלפיו, הוקמו בשנים האחרונות צוותים וועדות שונות לבחינת הנושא; אלה הגישו את דוחותיהם, ובהם המלצות מגוונות. רוב הדוחות הללו לא נדונו, וההמלצות בהם לא יושמו. נמצא שהמוסד לא בחר לפנות לדרך חדשה ולהוביל שינוי כדי להתמודד ביתר עוצמה והצלחה עם תופעות המרמה, אף שהיו בפניו הצעות והמלצות בעניין. משרד מבקר המדינה מעיר כי מי נוי ועדות במועדים סמוכים, אשר המלצותיהן חוזרות ואינן מיושמות, היא התנהלות שאינה ראויה. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה צורת התנהלות זו, המנציחה בזבוז וסחבת. אין טעם למנות ועדה אם אין נכונות להתמודד עם הבעיה וכוונה להתייחס ברצינות למסקנות הוועדה ולהמלצותיה, לדון בהן ולעבור לשלב יישומי. הביקורת העלתה כי המ וסד לא גיבש מדיניות המפרטת את הנסיבות שלא ייחקר בהן חשד לביצוע עברות ולא קבע בעלי תפקידים מוסמכים לקבל החלטות בדבר אי-חקירה. על המוסד, בהתייעצות עם גורמי התביעה הכללית, לקבוע מדיניות בכל הנוגע לאי -חקירת עברות בשל היעדר עניין לציבור, אשר תייעל את עבודתם של הגורמים העוסקים ביישום ההליך הפלילי ותגביר את השוויון באכיפת החוק. מדיניות זו תאפשר להפנות את המשאבים הקיימים לתחומים שתופק בהם התועלת המרבית ממניעת ניסיון המרמה. מדיניות זו אמורה לשקף את תפקידו של המוסד בהבטחת הביטחון הסוציאלי של האוכלוסייה הנזקקת בד בבד עם מיצוי הדין, במקרים הראויים, עם המנסים לרמותו. לצורך גיבוש המדיניות על המוסד למפות את תופעות המרמה הקיימות ולבדוק השפעתן על הגמלאות השונות. בעת קביעת המדיניות יש מקום לשקול, בין השאר, הבחנה בין סוגי העבריינים (יש שוני בין אוכלוסיית מבקשי הגמלאות, שרובה אוכלוסייה נזקקת, ובין עברות שהמעסיקים מבצעים); בין סוגי העברות וחומרתן; בין סוגי הגמלה (גמלאות ארוכות מועד וגמלאות קצרות מועד); בהתחשב בנסיבות האישיות של המבצעים. מלבד זה, על המוסד להסמיך בעלי תפקידים לקבל החלטות בדבר אי -חקירה, כמו קציני משטרה שנקבעו לעניי ן זה בחסד"פ. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה לקיים דיון בהמלצות הוועדה במינהלת המוסד ולגבש עמדה רשמית בקשר אליהן. עוד ראוי היה לבחון, אילו מהמלצות הוועדה אפשר ליישם, באמצעות המשאבים הקיימים בכל הנוגע לשינוי התפיסה הארגונית, לנוהלי ההפעלה וההדרכה ולהגדרת הסמכות והאחריות של כל אחד מבעלי התפקידים באגף החקירות. 1. בבדיקת תיקי המדגם נמצא כי בכ -46% מהם ממצאי הבד יקה והחקירה מצביעים על חשד לביצוע עברה פלילית, אך חקירת תובעי הגמלה בעניין זה לא מוצתה, כלהלן: בהתייחס לפעולות חקירה נוספות - נמצא כי בכ -98% מהתיקים שעלה בהם חשד להיבט פלילי, לא בוצעו פעולות חקירה נוסף לניסיון לחקור את תובע הגמלה, אף שכדי למצות את החקירה היה צריך לעשות כן. .2. מלבד זה, במדגם נמצא כי בכל המקרים שתובע הגמלה ביטל את תביעתו לאחר שהוחל בביצוע פעולות חקירה בעניינו ( 10% מהתיקים שבמדגם שבהם ממצאי הבדיקה והחקירה מצביעים על חשד לביצוע עברה פלילית, אך החקירה בעניין זה לא מוצתה) וכן בכל המקרים שתובע הגמלה לא שיתף פעולה עם החוקרים 19 (%27 )מהתיקים האמורים הפסיקו החוקרים את החקירה בלי למצותה בדרכים אחרות, והחזירו את התיק לפקיד התביעות. | נמצא כי עד מאי 2008 כמעט לא השתמשה יחידת התיאום במערכות המחשוב שנבנו לצרכיה, והזינה במערכת המחשוב רק חלק קטן מנתוני התיקים בהם עלה חשד לקיומו של היבט פלילי. | 36 |
משרד החוץ . מינויים וקידום עובדים - משרד החוץ במעקב נמצא כי אמות מידה אלה לבחינת המועמדים למשרות לא עוגנו בנוהל ובתקנון, וכי הן היו בשימוש ומ"ן לראשי נציגויות בראשות שרת החוץ ופחות בשימושן של הוועדה ל סמנכ"לים וומ"ן שנייה. עוד נמצא, שהוועדות לא פעלו בעקביות בכל הנוגע לאמות מידה אובייקטיביות כמו ניסיון, דרג ותפקידים קודמים: אמות המידה השתנו מדיון לדיון, ובדיונים שונים ניתן להן משקל שונה, גם אם הוועדות עסקו במינוי לאותו תפקיד במועדים שונים. סיכום הנימוקים להחלטות של הוועדה לסמנכ"לים וומ"ן שנייה נוסח לא אחת באופן כללי וסתמי, כמו "יכולות וכישורים של העובד". (א) במעקב נמצא כי מיולי 2006 ועד מאי 2008 מינתה ועדת המינויים השנייה למשרות של קצין מינהלה וקונסול קונסולרי, הנמנות עם שירות החוץ המינהלי, כ -40 עובדים שהיו משובצים בשירות המינהלי, מרביתם חסרי השכלה אקדמית. על מקצת העובדים שמונו הוטל גם תפקיד מדיני. עוד נמצא במעקב, כמו בביקורת הקודמת, שלרבים מהעובדים ששימשו בתפקיד או מונו לו בפרק הזמן שנבדק לא היה ניסיון בתחומים העיקריים שבהם עוסק קצין מ ינהלה וקונסול קונסולרי, ורבים לא ידעו שפה זרה ברמה נאותה. יצוין כי בכמה נציגויות, בעיקר בנציגויות קטנות במדינות המוגדרות קשות שירות, אף מילאו את תפקיד קצין המינהלה קצין הביטחון של הנציגות או עובד מקומי שאינם עובדי המשרד ואין להם הניסיון הדרוש למילוי התפקיד ; מינויים אלה לא נעשו בידי ועדות המינויים. מהפרוטוקולים של דיוני ומ"ן השנייה עולה שהמועמדים לתפקידים האמורים בדרך כלל לא נבחנו על פי דרישות התפקיד שקבע המשרד. במקצת הדיונים נעשה המינוי אף שהיו חברים בוועדה שסברו כי אין מועמד מתאים לתפקיד בקרב המועמדים, ובמעקב נמצא שאחדים מקציני המינהלה שמונו באותם דיונים הוחזרו לארץ זמן קצר לאחר שהחלו למלא את תפקידם. לדעת משרד מבקר המדינה, על ועדת המינויים לא להירת ע מלשקול דחיית דיון במשרה אם לדעת חברים בוועדה אין בקרב המועמדים עובד בעל הכישורים הדרושים. זאת בעיקר כדי שלא לפגוע בייצוג ישראל בחו"ל, וכדי שלא ייווצר מצב שבו העובד שייבחר ייכשל בתפקידו והמשרד ייאלץ להחזירו לארץ. החזרת שליח לארץ מותירה נציגות ללא קצין מינהלה וקונסול קונסולרי ויוצרת בעיות הנוגעות לשליח ולבני משפחתו מבחינת מקום המגורים, מוסדות לחינוך הילדים וכד'. לפי נוהל המעבר, ההקלות האמורות בתנאים להגשת מועמדות לקורס הסמכה נועדו לעובדים ותיקים שהיו במשרד במועד כניסתו לתוקף. ואולם מאחר שההקלות לא הוגבלו בזמן, הן יאפשרו גם בעתיד לעובדים שבאותו מועד הועסקו במשרד אך לא היו להם שנות הוותק הנדרשות, להגיש מועמדות לקורס לאח ר שיצברו את שנות הוותק הנדרשות, אף שהם בעלי השכלה של עד 12 שנות לימוד וניסיון שאינו רלוונטי לתפקידי קצין מינהלה וקונסול קונסולרי. הדבר עלול לחזק את המגמה של מינוי עובדים בעלי כישורים נמוכים במקום לחתור למינוי עובדים בעלי כישורים גבוהים. ראוי לציין שקציני ה מינהלה והקונסולים הקונסולריים הם דיפלומטים המייצגים את ישראל במגעים עם בעלי תפקידים במקום השירות. לכן חשוב שהמשרד יפעל להעלאת רמתם, ובשיקולי ומ"ן השנייה למינוי עובדים למשרות אלה יובאו בחשבון, ככלל תנאי הסף הגבוהים ודרישות התפקיד הגבוהות שקבע המשרד, ובהקלות שנקבעו ישתמשו הוועדות במקרים חריגים בלבד. המעקב העלה כי בהודעת אגף משאבי אנוש לעובדים על מינוים לתפקיד חדש בחו"ל מצוין מועד תחילת כהונתם ומועד סיומה - כעבור שלוש שנים. . שאכן כל המועמדים למשרה הוצגו בתחילת הדיון בה וצוינו פרטים מקורות החיים של כל אחד מהם. אולם לאחר הצגתם נהג המש נה למנכ"ל וסמנכ"ל בכיר למינהל באותה עת (עד לעזיבתו את התפקיד בסוף יולי 2007 ) לציין שניים עד שלושה שמות של המועמדים המועדפים בעיניו, ולאחר מכן נהגו כך המשנה המדיני למנכ"ל, מר יוסי גל, או ראש אגף משאבי אנוש, מר שמעון רודד. לעתים העלו חברים אחרים בוועדה שמות נוספים של מועמדים, אולם נמצא, כמו בביקורת הקודמת, שהדיון התמקד בעיקר במועמדים המועדפים, ולמעט מקרים חריגים מונה אחד מהמועמדים האלה. המעקב העלה כי לא קיים נוהל כזה. בפועל היו ועדות מינויים שלא דנו במועמד משום שבאותו זמן כיהן בתפקיד בארץ קרוב לשנתיים, אך אחרות לא נהגו כך ומינו עובדים שממועד תחילת כהונתם ב תפקיד הקודם חלפו מארבעה חודשים ועד פחות משנתיים. .מהנתונים עולה תמונה חמורה של מחסור ב-254 עובדים בשירות המדיני ובשירות החוץ המינהלי לאיוש המשרות שבתקן של כל אחד מסוגי השירות האלה. כנגד מחסור זה יש עודף של 279 עובדים בשירות המינהלי. זאת ועוד, כפי שיפורט להלן, המעקב העלה, שבמקום שהמשרד יכשיר עובדים למלא משרות בשירות המדיני ובשירות החוץ המינהלי באמצעות קורס צוערים, מונו למשרות רבות בשני סוגי שירות אלה עובדים בשירות המינהלי שלא הוכשרו לשמש דיפלומטים ורבים מהם חסרי השכלה אקדמית, ללא ידיעת שפה זרה ברמה נאותה וחסרי הניסיון הנדרש בתפקידים אלה, כפי שהועלה גם בביקורת הקודמת. השיעור הניכר של משרות המאוישות בידי עובדים בעלי תפקיד שונה ודרג זוטר יותר מאלה שנקבעו לאותן משרות בתקן אינו תקין. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לבחון עם נש"ם את התקן והמצבה של מנהלי מחלקות ושל ראשי תחום ולהתאימם לצרכיו. .במעקב נמצא כי המשרד עדיין לא קבע תנאי סף, החלים על עובדים שכבר נמנים עם השירות המדיני או עם שירות החוץ המינהלי, ומבקשים להגיש מועמדות למשרות השייכות לסוג השירות שלהם. עוד עלה שכמו בביקורת הקודמת בהודעות על משרות מתפנות לא צוינו תנאי סף להגשת מועמדות, וביותר ממחצית ההודעות על משרות מתפנות בארץ, מתפקיד מנהל מחלקה ועד סמנכ"ל, שהתפרסמו מיוני 2006 ועד יוני 2008 , לא צוין הדרג או מתח הדרגים של המשרה. יצוין כי במסגרת שינוי התקנון באוגוסט 2008 נקבע שדרג המשרה יצוין בהודעות "ככל שיפורסם", דהיינו ככלל אין חובה לקבוע דרג כתנאי סף. על פי נוסח ההודעות, הן מיועדות לעובדים "הרואים עצמם מתאימים". (ב) על פי התקנון בנוסחו במועד הביקורת הקודמת, עובד יגיש מועמדות למשרה המתפרסמת בהודעה על משרות מתפנות המשובצת בסוג השירות שאליו הוא שייך, בהתאם להסכם מבנה התקן של המשרד שנחתם בין הנהלתו לוועד העובדים באוקטובר 1987 . בביקורת הקודמת עלה שהמשרד לא יישם את הכלל, ובפועל עובדים השייכים לשירות מסוים הגישו מועמדות ומונו למשרות הנמנות עם סוג שירות אחר, ומכאן שההשתייכות לסוג השירות איבדה את משמעותה. במעקב עלה כי כשעוגן נוהל המעבר בתקנון באוגוסט 2008 , נמחק מהתקנון כלל זה. עקב כך עובד רשאי להגיש מועמדות אף אם אינו נמנה עם סוג השירות שבו משובצת המשרה, וועדות המינויים רשאיות להמשיך ולמנות עובדים, למשרות המשובצות בשירות אחר משלהם, אף כאלה שככלל, אין להם הכישורים והניסיון המתאימים. מהמתואר לעיל עולה שהמשרד עמד על חיוניותו של סוג השירות כתנאי סף ועל הצורך בהתאמה של העובד לסוג השירות שבו משובצת משרתו, והמנכ"ל אף הגיע להבנות עם ועד העובדים בעניין זה. אולם המשרד נסוג מהדרישה להתאמה זו, והתוצאה הייתה שמינואר 2007 עד מרס 2008 הגישו עובדים מועמדות למשרות שאינן שייכות ל סוג השירות שלהם, מועמדותם לא נפסלה, וכ -27% מ-284 העובדים שמינתה ומ"ן השנייה | להגדלת מספר האגפים, לגידול במספר המחלקות הקטנות וליצירת משרות חדשות על ידי פיצולן של משרות קיימות יש השפעה על הקופה הציבורית, בעיקר בשל הגידול בהוצאות השכר והגמלאות. לכן לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמשרד החוץ יבחן את צמצום מספר היחידות הארגוניות ומספר משרות הניהול. | 39 |
נתיבי אילון בע_מ . תקצוב פרויקטים וביצועם - חברת נתיבי איילון בע_מ (ב) בהמשך הנוהל נקבע כי בחירת המועמדים שבטופס מתוך מאגרי המומחים תיעשה בסבב מחזורי ככל הניתן. לא נמצא כי החברה ערכה סבב מחזורי בין המומחים. . ,המדינה, כי קיבל הנחיה ישירה ממנכ"ל החברה דאז, מר אריה בר להתחיל לבצע פינויים עד צומת רחוב נס לגויים, כולל בצומת עצמו. חברת נתיבי איילון פעלה בניגוד להנחיות הדירקטוריון שלא לחרוג מההרשאות התקציביות שאושרו לחברה בפרויקט. .באשר לעתיד, על החברה להקפיד שבעת הגשת תכניות לוועדה מקומית לתכנון ולבנייה ייקבע מראש הסדר תשלומים לשיפוי הוועדה לפי חוק התכנון והבנייה, כדי שהחברה ת דע מראש מהן התחייבויותה בגין תכניות. יוצא אפוא כי התחייבויות החברה בעבר לשפות ועדות מקומיות לתכנון ולבנייה כמגישת תכניות, ניתנה בהליך לא תקין: לא נעשתה עבודת מטה של כל הגופים הנוגעים בדבר - משרד האוצר, המשרד וחברת נתיבי איילון - לרבות הכנת אומדן ובדיקה של רמת החשיפה לסיכונים. עד לאחר מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2008 , לא נערך הסדר בין משרד התחבורה ובין החברה בדבר כיסוי הפיצויים שהחברה נתבעת ושעלולה להיות מחויבת בהם לפי חוק התכנון והבנייה. לדעת משרד מבקר המדינה, אין מקום לכך שהחבות בפיצוי תוטל על החברה, כאשר מדובר בפרויקט שהוזמן אצלה על ידי גורמים אחרים. על המשרד, משרד האוצר והחברה להסדיר את הסוגיה של חובות העבר. לדעת משרד מבקר המדינה, העובדה שהמומחה המועדף מומלץ בפני הוועדה על ידי מנהל הפרויק ט, ושברוב מוחלט של המקרים הוא זה שנבחר, מעלה חשש לפגיעה בעקרונות השוויון והיעילות, בעקרון הסבב המחזורי ההוגן ובסדרי בקרה פנימיים נאותים, המחייבים הפרדה בין סמכויות המזמין (מנהל הפרויקט) לסמכויות הוועדה: על מנהל הפרויקט לקבוע את סוג העבודה הנדרשת, ועל הוועד ה לבחור את המומחה המתאים תוך שהיא מעניקה משקל, אך לא משקל מכריע, להעדפה של מנהל הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד, למשרד האוצר ולחברה כי אין זה תקין שפרויקט שהוחל בתכנונו עוד בשנת 1999 והיה מתוכנן להסתיים בתוך כשלוש שנים, לא הסתיים גם כעשר שנים לאחר שתוכנן. דבר זה פוגע בכדאיות הכלכלית של הפרויקט ובפתרונות התחבורתיים שהפרויקט אמור לתת. לדעת משרד מבקר המדינה על משרדי התחבורה והאוצר והחברה להפיק לקחים ממקרה זה כדי למנוע הישנותם של נזקים כגון אלו שנבעו מדרך התנהלות הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר כי למשרד האוצר אין מומחיות וסמכות מקצועית להחליט על סדר העדיפויות בפיתוח צירי תנועה. סמכות זאת אמורה להיות בידי המשרד המקצועי - דהיינו משרד התחבורה. לדעת משרד מבקר המדינה, מבקר פנים שסיים את עבודתו על דוח ביקורת חייב להגיש דוח סופי על ממצאיו לדירקטוריון. הביקורת העלתה כי עד לאחר מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2008 , לא אושרו נהלים חדשים ולא הוקמה מערכת ממוחשבת לבקרה כספית. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף התקציבים במשרד האוצר, כי המושג תקצוב מותנה לפרויקט אינו קיים בחוק יסודות התקציב התשמ"ה- 1985 . לדעת משרד מבקר המדינה יש לבדוק תחילה את הכדאיות הכלכלית של פרויקט ורק לאחר מכן להחליט אם לתקצבו. | הביקורת העלתה כי בפרויקטים הפער בין האומדן התקציבי הראשוני לאומדן התקציבי המעודכן מגיע לכ - 150% ,)ומעלה (ראו טבלה להלן ובמונחי עלות - למעלה מ-100 .מיליון ש"ח בחלק מן הפרויקטים החברה גם לא הכלילה באומדן הראשוני את עלות הפינויים הנדרשים. משרד מבקר המדינה מעיר כי החברה אינה מנתחת את הסיבות לפערים כאלה, ואינה מפיקה לקחים ומסקנות לעתיד, כפי שסדרי מינהל תקינים מחייבים. 2 . המשרד הסתמך על האומדנים הראשוניים שהחברה מסר ה לו, ובכך תקצב פרויקטים בחוסר. תקצוב חסר גורם לעצירת הפרויקט, ובכך נגרם נזק כפול: לעתים נדרש לפצות את הקבלן על הפסקת הפרויקט, וכשמאושרת השלמה לתקציב והעבודה בפרויקט מתחדשת, יש עלויות נוספות להחזרת הקבלן לעבודה. בנוסף לכך, בפרק הזמן שבו מושבתת העבודה נגרמים נזקים הנובעים מהזנחה באתר וממעשי ונדליזם. יתר על כן, אי -השלמת פרויקט בכלל ובמועד בפרט גורם למשק נזק בכך שנמשכת הבעיה שלשם פתרונה נועד הפרויקט. | 40 |
משרד הבינוי והשיכון . האגודה לתרבות הדיור - ממצאי מעקב 2. מנכ"ל האגודה מר ראובן צדוק משמש בתפקידו זה12 שנים ברציפות מאפריל 19976 . לדעת משרד מבקר המדינה על מוסדות האגודה והשר לבחון האם תקופת כהונה כה ארוכה משרתת את אינטרס הציבור והאגודה, והאם לא ראוי להגבילה, במיוחד כשלוועד המנהל שאמור לפקח על המנכ"ל אין למעשה השפעה על הבחירה. גם בביקורת הנוכחית, בכמה מקרים לא נמצאו מלוא האסמכתות לאופן בחירתם של היועצים: לא נמצאו נתונים על יועצים שהציעו את מועמדותם, ולא תועדה השוואה שנעשתה לצרכי הבחירה של יועץ, לרבות אמות המידה שעל פיהן נבחר. . ביקורת המעקב העלתה כי בספטמבר 2002 התמנה מר לאוניד טוקרסקי כיו"ר הוועד המנהל של האגודה, ובמרס 2005 הוא סיים את כהונתו. מאז ועד סיום הביקורת התמנה לכל ישיבה יו"ר מקרב חברי הוועד שנכחו בה. אי מינויו של יו"ר קבוע לוועד המנהל אינו תקין ועלול לפגוע ביכולת לקבוע לאגודה יעדים ארוכי טווח ולהוציאם אל הפועל. הביקורת העלתה כי האגודה דורשת מוועדי הבתים לדווח לה על טיב השירות שהם מקבלים, אך אין היא יוזמת פעולות לפיקוח מצידה. לדעת משרד מבקר המדינה, מכיוון שהשירות ניתן בתיווך האגודה, ראוי שהאגודה תפקח ולו באופן מדגמי, ללא תלות בדיווחים מוועדי הבתים על הרמה המקצועית של היועצים, ושהיא תאסוף בעצמה מידע בנוגע לטיב עבודתם. הביקורת העלתה כי משנת 2000 לא ביקשה האגודה הצעות מכמה חברות ביטוח כדי להשוות ביניהן ולבחור בהצעה המיטבית. לדעת משרד מבקר המדינה המצג בפרסומי האגודה עלול להטעות את חברי האגודה, שכן מהפרסום עלו ל להשתמע שהאגודה בחנה כביכול הצעות שונות ועדכניות בעוד שמזה כשמונה שנים לא עשתה כן. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהאגודה תמליץ לחבריה על התקשרות עם חברת ביטוח אחת או יותר רק לאחר שתקיים הליך לבחינת ההצעות המיטביות. 1. משרד מבקר המדינה העלה מנתוני האגודה כי ההכנסות שלה מדמי החבר בשנים 2005 -2007 הסתכמו בכ -26.2 מיליון ש"ח, אבל בפועל נרשמו בספרים רק כ -25.3 מיליון ש"ח, דהיינו - בספרי האגודה לא נרשמו לכאורה כ-0.9 .מיליון ש"ח .3. הביקורת העלתה ממצאים הנוגעים לתפקוד האגודה. ראוי לשקול עריכת שינויים במבנה מוסדותיה, לרבות שינויים בסמכויותיהם ובהליכי בחירתם, על מ נת להבטיח שלא תתקיים ביניהם תלות שעלולה לפגוע בתפקודם העצמאי כגופי פיקוח ובקרה. 4. מנכ"ל האגודה משמש בתפקידו זה12 שנים ברציפות. לדעת משרד מבקר המדינה על מוסדות האגודה והשר לבחון האם תקופת כהונה כה ארוכה משרתת את אינטרס הציבור והאגודה, והאם לא ראוי להגבילה. 5. על האגודה לשאוף לתת לחבריה שירות איכותי ומקצועי, ומן הראוי שהיא תפקח, ולו באופן מדגמי, על הרמה המקצועית של היועצים שהיא מפנה לחבריה, ושהיא תאסוף בעצמה מידע בנוגע לטיב עבודתם. .1. הביקורת הנוכחית על האגודה לתרבות הדיור הינה מעקב על דוח ביקורת קודם שערך משרד מבקר המדינה בשנת 2001 והתפרסמה בדוח שנתי 52 ב של מבקר המדינה ( 2002 ). בביקורת זו נבדקו בין היתר נושאים שנבדקו בדוח הקודם. נמצא שחלק מהליקויים תוקן, ועם זאת עדיין קיימים ליקויים בהתנהלות האגודה. 2. פעילות משרד הבי נוי והשיכון מכוונת ליצור תנאים שיאפשרו לכלל האוכלוסייה, אך בעיקר לאוכלוסיות החלשות יחסית, למצוא פתרונות דיור במחיר סביר. תחום הסיוע לוועדי בתים אמנם נושק לתחום פעולתו של המשרד אך אינו מרכיב מרכזי בו. בניגוד לעבר המשרד אינו משתתף במימון האגודה והיא ממומנת ע ל ידי הרשויות המקומיות ומדמי החבר שמשלמים החברים. לפיכך על הממשלה לשקול מיהו הגורם שרצוי וראוי שירכז את האחריות לתחום זה. 2. בביקורת עלה כי בהמחאות שהאגודה מדפיסה לא נרשמת ליד שם המוטב המילה "בלבד", דבר המאפשר הפקדת ההמחאה שלא למוטב המיועד. לדעת הביקורת, אם האגודה קבעה כי דמי החבר הם שנתיים, אין היא רשאית לשנות זאת ולהקדים את מועד סיום החברות בלי להודיע ולהסביר זאת מפורשות לחבריה. היו חברים שמחוסר תשומת לב לא עמדו על זכותם שלא לשלם את דמי חבר ברציפות; כדי להימנע ממצב כזה היה על האגודה להודיע להם כי סיום החברות הוא כעבור שנה ממועד התשלום האחרון, וכי אם הם רוצים לשמור על רציפות, עליהם להודיע על כך לאגודה ואז יחויבו בתשלום רציף של דמי החבר. לדעת משרד מבקר המדינה, על האגודה ועל הרשויות המקומיות הפועלות בשיתוף פעולה עמה להסדיר את יחסיהן וא ת כל חובותיהן וזכויותיהן בהסכמים כתובים וחתומים. | .אינה מציגה את השפעתם על תוצאותיה הכספיות של פעילות האגודה. לדעת משרד מבקר המדינה, היות שחלק ניכר מפעילות האגודה הוא במימון הרשויות המקומיות, על האגודה לפרסם מידי שנה דוח מילולי המפרט לכל סניף את הנתונים האלה: עלות הסניף לרשות המקומית, מספר חברי הסניף, פילוח הפניות של חברי הסניף לפי תחומי הפעילות בו, מספר המשרות בסניף. דיווח כזה יספק למקבלי ההחלטות כלי גלוי לעינו הפקוחה של הציבור, ובאמצעותו אפשר יהיה לבדוק אם הקצאת המשאבים על ידי השלטון המקומי היא מיטבית, אם פריסת הסניפים הארצית יעילה ואם השירות הניתן לחברים מספק את הצרכים. | 41 |
משרד הבינוי והשיכון . הטיפול בפינוי כפר שלם משרד מבקר המדינה מציין כי על פי הדיווח בפרוטוקול המחיר שהוצע משקף ערך של 65,000 דולר לדירה; אלא שתחשיב שערך משרד מבקר המדינה מראה כי מדובר ב-35,000 דולר בלבד לדירה (לפי77 דירות). יתרה מכך, מחיר זה כולל כאמור תשלום בעד פיתוח, ואילו השומה אינה כוללת תשלום זה, ולפיכך בניכוי מרכיב זה יהיה הסכום כ-20,520 דולר בלבד לדירה, ובסך הכול כ - 1.58 מיליון דולר, שהם כ-68% .מהשומה עד סוף שנת 2008 לא סיכמו חלמיש, ממ"י והעירייה את גיבוש הקריטריונים החדשים, ולכן לא הוגשה למועצת מקרקעי ישראל הצעה לשינוי הקריטריונים. 1. הביקורת העלתה כי ההחלטות על ניהול פרויקט פינוי כפר שלם כמשק סגור התקבלו בלי שעשה ממ"י עבודת מטה שבחנה את כל ההשלכות של החלטה זו. כך למשל לא נבחנה הכדאיות הכלכלית של מתכונת זו, לא הוערכו ההכנסות, ההוצאות הצפויות ותזרים המזומנים משרד מבקר המדינה מדגיש שהאלימות המתלווה לפלישות, היא תופעה בלתי נסבלת; היא עלולה לערער את הביטחון של הציבור בגורמי השלטון ומחזקת את התחושה ש"כל דאלים גבר". על כן ראוי שהגורמים המוסמכים - חלמיש, העירייה וממ"י - עם גורמי אכיפת החוק - משטרת ישראל ופרקליטות המדינה - יכינו תכנית פעולה לטיפול לאלתר בפינוי של פולשים. . הצפויים, לא נבחנה שיטת שיווק הקרקע העדיפה, לא נקבע סדר קדימות מועדף לפינוי התושבים, לא נקבעו מקורות מימון לתקופות ביניים עד קבלת ההכנסות ולא הוכנה תכנית לביצוע הפינוי. גם מאוחר יותר, לאחר שהתברר לחלמיש שהפרויקט מצוי בגירעון (ראו להלן, בפרק "דיווח כספי וכלכלי על הפרויקט"), לא נעשו הפעולות האמורות. 2. הפעלת הפרויקט כמשק סגור גרמה לכך שממ"י וחלמיש פעלו בראש ובראשונה בהתאם לשיקולים כלכליים, בלא לתת את הדעת להיבט השיקום ש ל השכונה ובלי להתחשב בראייה החברתית ובהתפתחות האורבנית של האזור. בגלל מדיניות זו חלמיש העדיפה לקדם פינוי של שטחים הצפויים להניב את מרב ההכנסות, ונמנעה מלקדם פינוי של תושבים שמתגוררים בשטחים המיועדים לשטחי ציבור. סדר עדיפות זה פגע בפיתוח של שטחי ציבור ואף בתושבים. חלמיש וממ"י ניהלו את הפרויקט במתכונת משק סגור בלי שהייתה בידיהם תכנית מפורטת ומסודרת להפעלתו. למעשה במשך השנים ההכנסות משיווק הקרקע לא מימנו את מלוא ההוצאות לפינוי התושבים. ראוי היה שבטרם תתקבל החלטה על שיטת הניהול של הפרויקט וכן במהלכו תתבצע בדיקה אשר תבחן את כל ההיבטים וההשלכות של ההחלטה - צפי ההכנסות ו ההוצאות, תזרים המזומנים הצפוי, מספר .התושבים והמשפחות שיש לפנות, סדר העדיפות לפינוי התושבים היקף המימון הנדרש וכיוצא באלה. יש מקום שהגורמים המטפלים בפינוי כפר שלם - חלמיש, ממ"י ומשרד הבינוי והשיכון - ישובו וישקלו מהי הדרך המתאימה לניהולו התקציבי ולדרכי מימונו של הפרויקט. הביקורת העלתה, שממ"י אינו מטפל בפינוי המחזיקים בשטחים שבניהולו ושלא הועברו לחלמיש. ממ"י גם אינו מקיים פיקוח בקרקעות אלה, הדרוש למניעת פלישות. תנופת הפינוי של כפר שלם, שאפיינה את התקופה עד שנת 1996 , נעצרה בסוף שנה זו. ממ"י וחלמיש קיבלו את החלטותיהם בלי שנתנו את הדעת להשפעתם של העניינים האמורים ונמנעו במשך שנים מלנקוט פעולה מעשית אשר תעורר את תהליך הפינוי מחדש. בפועל, העיכוב בפינוי, שינוי הקריטריונים לזכאות לדמי פינוי ושחיקת דמי הפינוי גרמו התמרמרות בקרב תושבי כפר שלם ופגעו בנכונות שלהם להתפנות. בביקורת עלה כי דוחותיה הכספיים של החברה אינם כוללים מידע זה, ועל כן אין הם משקפים את פעילותה של החברה לאורך השנים בפינוי כפר שלם. בפרט, הם אינם נותנים ביטוי לגירעון שנוצר במשך השנים בפרויקט. הפרויקט מאוזכר רק אשר לערך הקרקעות שנותרו בידי החברה, שנכון לסוף שנת 2007 היה כ-45.3 ,מיליון ש"ח. יתרה מכך הדוחות הכספיים של חלמיש מצביעים על כך שבשנים האחרונות היו .לחברה רווחים מצטברים בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח: כ -87 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים 2006 ו-2007 , וכ-96 מיליון ש"ח בשנת2005 . משרד מבקר המדינה מעיר כי הנתונים על הגירעון הגדול בפרויקט מצד אחד ועל יתרת רווח גבוהה מצד אחר מצביעים על הצורך לבאר את העניין, אולם ביאור זה לא נמצא במסמכי החברה. | משרד מבקר המדינה מציין, כי תשובת החברה אינה עולה בקנה אחד עם התנהלות החברה לאורך כל תהליך המכרז: מהתיעוד עולה, שהחברה לא נקטה בגישה זו בהתייחסויותיה למרכיב הפיתוח אלא ציינה בעקביות כי הוא 65,000 ש"ח לדירה. ובכל מקרה, לפי חישוב שעשה משרד מבקר המדינה בהתחשב בטענת החברה, הרי שהצעת חברה א' היתה כ-91% מהשומה. דהיינו, בניגוד לטענת המנכ"ל דאז לחברי ועדת המכרזים ההצעה לא היתה גבוהה מהשומה. לדעת משרד מבקר המדינה, עִסקת מקרקעין מסוג זה היא פעולה מהותית וחשובה, מה גם שזמן רב לא התקיימו מכרזים לשיווק קרקע בכפר שלם, ועל כן היה מקום שוועדת המכרזים תתכנס ותבחן לעומק את פרטי העִסקה, את ההצעות שהתקבלו ואת החלופות העומדות בפניה, לרבות סף מחיר שהצעה נמוכה ממנו תביא להימנעות מקשירת עִסקה. חשיבות מיוחדת הייתה לכך משום שגם ההצעה הגבוהה ביותר אשר התקבלה הייתה נמוכה מהשומה. .משלא התכנסה ועדת המכרזים ולא דנה בעניין מהותי זה לא מילאו חברי הוועדה את תפקידם. ובאשר למנכ"ל דאז - על מר פדן היה לעמוד על כך | 42 |
משרד הבינוי והשיכון . הקצאת דיור ציבורי לזכאים .4. ,משרד מבקר המדינה בדק בשלושה סניפים של חברת עמידר (איילון פתח תקווה ונתניה) 33 מ-123 ( 26.8% ) תיקים של דירות שפלשו אליהן בעשר השנים האחרונות. נמצאו ליקויים בטיפול ב-15 מהם (כ-45%.) בהתאם לנתוני חברת חלמיש, במאי 2008 היו46 דירות בניהולה שהוחזקו שלא כדין. משרד מבקר המדינה בדק עשר מהן ( 22% .) הפלישות לדירות אלה אירעו משנת 1988 עד אמצע 2007 . הבדיקה העלתה ליקויים בטיפול בשמונה תיקים שנבדקו. בחמישה נמצא יותר מליקוי אחד. שיעור גבוה של ליקויים מלמד על טיפול פגום. 1. מ-43 בקשות ששלחה עמידר למשרד רק 15 ( מהן35% ) אישר המשרד בפרק הזמן שקבוע בנוהל עמידר - שלושה שבועות; בנוגע ל-19 בקשות (כ -44% ) נמשך שלב זה בין שלושה שבועות לחודשיים, ובנוגע לתשע (21% )- .אף יותר מזה, עד יותר מארבעה חודשים 2. בחלמיש אישר המשרד שמונה בקשות בלבד מ-17 שנבדקו עד מועד הביקורת, סוף מאי 2008 : שלוש בלבד (כ-40% )- בתוך שלושה שבועות; עוד שלוש - כעבור חודש עד שלושה חודשים ממועד הגשתן, ושתיים (כ- 20% )- כעבור11 ו-19 חודשים. לעתים נגרם העיכוב בשל הקטנת היקף העבודה לעומת האומדן המקורי. במקרים אלה לא תמיד ציין המשרד אילו עבודות הוא אינו מאשר. תהליך בירור הנושא נמשך לעתים זמן רב ולפעמים לא הסתיים עד מועד סיום הביקורת. תשע בקשות שהוגשו בשל חילוקי דעות בין המשרד ובין החברה הדירות עומדות כאבן שאין לה הופכין, מועדות לפורענות; הזכאים ממתינים, והחברה משלמת ל חברת השמירה עבור השגחה עליהן. מלבד זה במקרה של פלישה היא תיאלץ לשאת בתשלום עלות הפינוי והנזקים שייגרמו. . מהמתואר לעיל עולה כי לחלק מהבקשות ששלחה חלמיש למשרד היא לא קיבלה אישורים והיא שיפצה את הדירות מתקציבה באופן שלא אפשר את תיקון כל הליקויים שהיה הכרח לתקנם. לדעת משרד מבקר המדינה על המשרד ועל החברה להגביר את שיתוף הפעולה ביניהם במטרה לשפר את השירות הניתן לדיירי הדיור הציבורי. (ד) אי-פינוי פולשים במשך תקופה אר וכה : נמצא כי בחמישה מ-15 התיקים של חברת עמידר שנמצאו בהם ליקויים החזיקו הפולשים בדירות החברה במשך תקופות ארוכות - חמש שנים וחצי עד 13 שנים, והחברה לא נקטה את כל האמצעים שברשותה כדי לזרז את הפינוי. בשניים מחמשת המקרים ניתנו פסקי דין לפינוי ואף נפתחו תיקי הוצאה לפועל. נמצא כי עמידר טרם פינתה את הפולשים עד מועד סיום הביקורת. לדעת משרד מבקר המדינה היה על המשרד לפעול בנחישות למציאת פתרונות חלופיים לשיפוץ הדירות שבידי החברה. הבדיקה בחברת חלמיש העלתה כי בשלושה מעשרת המקרים שנבדקו לא שונה מצב הדירה שפלשו אליה במערכת הממוחשבת במשך שלוש או ארבע שני ם. כתוצאה מכך החברה לא טפלה בהליכים להקניית אישור זכאות כ"דייר ממשיך" לפולש או בהגשת תביעת פינוי נגדו וגביית דמי שימוש ראויים ממנו, והוא המשיך ליהנות מדמי שכירות מסובסדים או לא שילם כלל. הרישום במערכת הממוחשבת הוא כלי ניהולי, ולכן רישום לא מדויק או שגוי פוגע ביכולת הניהול והבקרה של החברה. .עירוניות בירושלים, בתל-אביב-יפו, בחיפה ובפתח תקווה. היעדר נתונים פגם בתהליך קבלת ההחלטות על מדיניות הסיוע. . יוצא שבשנת 2008 בהשוואה לשנת 2005 חלה ירידה של62% בתקציב הסיוע לדיור ציבורי, מ -185 מיליון ש"ח לכ -70 מיליון ש"ח במונחים שוטפים; במונחים ריאליים הירידה בתקציב גדולה יותר. על המשרד לתת את דעתו לכך שניתנו פתרו נות דיור מועטים בלבד לשכבות החלשות ביותר מבין הזכאים לסיוע בדיור. ניתן לצפות שהמשרד יקצה את המשאבים לזכאי דיור בשכירות לפי כללי הזכאות שהוא עצמו קבע. מן הראוי שהמשרד יכין תכנית אופרטיבית לסגירת הפער בין המצוי לרצוי, בין המשאבים העומדים לרשותו ובין הדרושים לו לעמוד ביעדיו, ובמידת הצורך - שיעלה את הנושא לדיון בממשלה. משרד מבקר המדינה מעיר כי אמנם הפתרונות המוצעים מקלים את המצוקה המידית של מקצת הממתינים, אך הם אינם פותרים את הבעיה ביסודיות. בהתחשב בשכר הדירה של דירה ממוצעת במרכז הארץ קיים פער של ממש בינו ובין הסיוע המוגדל של המשרד, אשר למשפחות קשות יום, שהן מרבית המשפחות הזכאיות, קשה לעמוד בו; לפיכך הפתרון המוצע אינו מספק. משרד מבקר המדינה מעיר כי פתרון זה אינו מתאים בדרך כלל למשפחות קשות יום שאין ביכולתן להתמודד עם החזרי משכנתה. | בשל מחסור חמור בדירות במרכז הארץ, ובייחוד בדירות גדולות, סדר קדימויות זה גורם לכך שלמשפחה חסרת דירה שזקוקה לדירה כזו אין כמעט סיכוי להגיע לקורת גג, שכן כאשר הדירות המעטות מסוג זה מתפנות, הן לא יינתנ ו למשפחה חסרת דירה שאינה מדיירי הדיור הציבורי אם יש משפחה שמתגוררת בדירה ציבורית אשר זקוקה להן. על המשרד לקבוע סדר עדיפויות הנותן משקל הולם לשתי הקבוצות בלי עדיפות אוטומטית לאחת על חשבון האחרת. 5. משרד מבקר המדינה ציון עוד בדוח שנתי52( 'ב 2002 ), בפרק "סיוע בדיור לבעלי מוגבלות", עמ' 262 , כי "כלל הזכאים לדיור הציבורי נחלקים לשתי קבוצות: מי שכבר מתגוררים בדיור הציבורי וזכאים להחלפת דירה; וזכאים שאינם דיירי השיכון הציבורי. הזכאים שאינם דיירי השיכון הציבורי חייבים לעמוד בקריטריון 'ממצאי כושר הכנסה', ואילו הזכאים האחרים פטורים מכך. כלל זה פוגע בעקרון השוויון ומעוות את סדרי העדיפויות בין כלל הזכאים לסיוע". המשרד לא שינה את הסעיף הזה בנוהל וממשיך לפגוע בעיקרון השוויון בין הזכאים. | 43 |
משרד העלייה והקליטה . הדיור לעולים – מקבצי דיור ומרכזי קליטה לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הקליטה לשקול לקצוב את תקופת חוזי השכירות עם בתי המלון. אם יחל יט המשרד להאריך את תקופת השכירות, סביר להניח שבמסגרת המשא ומתן הוא יצליח להפחית את עלויות השכירות. מתשובתו של משרד הקליטה עולה כי כאשר הוא האריך את תוקף החוזים עם בתי המלון בשנת 1995 לתקופה בלתי מסוימת הוא התכוון לסיים את תקופת החוזה במועד "מאוחר יותר". לדעת משרד מבקר המדינה העובדה ש -13 שנים לאחר הארכת תוקפם החוזים עדיין בתוקף אינה סבירה ואינה מתיישבת עם החובה ליתן הזדמנות שווה גם למציעים פוטנציאלים אחרים ופוגעת באפשרות לקבל הצעה מיטבית יותר שיכולה להתקבל בעקבות הליך תחרותי. ראוי היה ששלושת החוזים שנחתמו לפני כמעט 20 שנה יעברו הליך של בחינה מחדש, ו בכלל זה תיבחן נחיצותה של ההתקשרות עם אותם בתי מלון ותיבחן האפשרות לביצוע מכרז וכן יוערכו מחדש דמי השכירות הראויים באמצעות שמאים. יצוין כי התעריף שמשלם משרד הקליטה עבור המלון הוא גבוה במידה ניכרת מהתעריף של מקבצים אחרים שהוא שוכר בירושלים. לדעת משרד מבקר המדינה, אף שמשרד הקליטה ומשרד האוצר היו ערים כבר בשנת 2002 לעלות הגבוהה של מלון זה ולאפשרות שיצטרכו לפנות אותו, הם לא פעלו בשנים 2002 -2008 למציאת תחליף למלון. על אף יתרונותיו של המלון ראוי היה לדעת משרד מבקר המדינה לחפש תחליף זול יותר למלון בהתחשב בעובדה ששכירתו ממומנת מכספי ציבור. 2. בשלושת החוזים לשכירת בתי המלון נכלל סעיף המאפשר למשרד הקליטה לסיים את תקופת השכירות בכל עת, בהתראה של 60 ,יום בלבד אולם בפועל המשרד שוכר אותם למשך מעל ל -18 שנים. סביר להניח שהעובדה שהמשרד רשאי לסיים את ההתקשרות עם היזמים בכל עת ובהתראה קצרה בלבד הייתה אחת הסיבות לכך שהיזמים דרשו דמי שכירות גבוהים, שכן הם גילמו את אי -הוודאות לעניין תקופת השכירות בסכומם של דמי השכירות. הביקורת העלתה שלפחות אחד מבעלי בתי המלון בי קש ממשרד הקליטה לחתום על חוזה מקבצי דיור רגיל שמועד תפוגתו נקבע מראש, אך המשרד סירב לעשות כן. 1. הועלה כי22 מבין51 החוזים שנבדקו חודשו למפרע בשנים 2001 - 2008 באיחור של3-17 חודשים. בכך למעשה הוארכה תקופת השכירות ללא חוזה וללא אישו ר מראש מוועדת המכרזים. הועלה גם שהדיון בוועדת הפטור לאישור מימוש האופציה מתקיים חודשים רבים לאחר שהסתיימה תקופת החוזה ולאחר שהשכירות כאמור הוארכה למעשה. כך לדוגמא, תוקפו של אחד החוזים לשכירת מקבץ דיור פג בדצמבר 2005 , אולם החוזה המחודש נחתם רק במאי 2008 . הת ברר כי היזם הגיש תביעה נגד משרד הקליטה ועמידר בגין הנזקים שנגרמו לו משום שלא נחתם עמו חוזה במשך שנתיים וחצי. לדעת משרד מבקר המדינה מהמקרים הרבים של חתימה על חוזים למימוש אופציות למפרע אפשר ללמוד שהמשרד לא הקפיד על כללי מינהל תקין, ובמצב זה אישור ההתקשרויות בוועדת הפטור הוא למעשה בבחינת "חותמת גומי". על משרד הקליטה ומשרד האוצר להיערך יחד מבעוד מועד, לפני תום תקופת השכי רות של מקבצי הדיור, לבחינת החלופות העומדות בפניהם כדי שיוכלו לפעול באמצעות פרסום מכרז ולחלופין באמצעות פטור ממכרז, הכול בהתאם לתקנות חובת המכרזים ובכפוף לנסיבות המשתנות, הן כדי לממש את האופציה על פי התנאים שהובטחו להם בהסכם המקורי והן כדי להימנע מחשיפה לתב יעות משפטיות בשל התמשכות הטיפול בנושא. לפחות 20 מבין45 המקבצים שה תקבלו בשנים 2002 -2007 נמסרו לאכלוס מאוחר מכפי שנקבע בחוזים עם עמידר, כאשר משך האיחור היה בין חודשיים לארבע שנים. משרד מבקר המדינה בדק שבעה מבין המקבצים שהתקבלו באיחור והעלה כי אמנם ועדת המכרזים אשרה לדחות את קבלתם, אולם הם לא התקבלו במועד החדש. עוד הועלה שאף שבכל החוזים נכלל סעיף פיצוי מוסכם, בשלושה מקרים לא דרש משרד הקליטה מהיזמים לשלם לו פיצוי כלשהו, ומהיזמים המשכירים את יתר המקבצים הוא דרש לשלם לו פיצוי בסכום קטן בהרבה מהסכום המוסכם על פי תנאי החוזה, אם באמצעות דמי שכירות מופחתים או באמצעות תשלום פיצוי בעין. מהמסמכים לא ניתן ללמוד כיצד התקבלו ההחלטות בדבר הסכומים ששולמו כפיצוי. מהבדיקה עולה שלא תועד הליך קבלת ההחלטות במשרד הקליטה בכל הנוגע לתשלום הפיצויים, ולפיכך לא ניתן לבדוק את אופן קבלת ההחלטות בדבר סכומי הפיצויים. ויתור משרד הקליטה על זכויותיו לקבל מהיזם שטחים ציבוריים על פי ההסכם בשל דרישות העירייה מהיזם חייב אותו להמשיך לשלם שכר דירה גם עבור שתי דירות שהוסבו בהסכמתו לכיתות ולמשרדים. משנת 1990 עד סוף שנת 2005 חתמה עמידר, כשלוחתו של המשרד, עם יזמים על חוזים לשכירת מקבצי דיור בסכום כולל של כארבעה מיליארד ש"ח (סכום נומינלי לא כולל מע"מ). על פי תחשיבי משרד מבקר המדינה, סכום מס הבולים שהיזמים היו צריכים לשלם עבור חוזים אלה מסתכם בכ-18 ,מיליון ש"ח (כולל מע"מ). לפי חישובי משרד מבקר המדינה .הפסדה של קופת המדינה בשל מחדלי אגף המכס ומאחר שעמידר לא נתנה דעתה לעניין זה הסתכם ב-9.5 .מיליון ש"ח לפחות | התברר כי הסיבה לאי -אכלוסן של יחידות דיור בחלק מהמקבצים היא שמשרד הקליטה שכר מקבצי דיור במקומות שבה ם יש עודף היצע של פתרונות דיור, בייחוד בפריפריה בצפון ובדרום. להלן כמה דוגמאות בולטות: | 44 |
רכבת ישראל בע_מ . הקמתו של קו הרכבת המהיר לירושלים .בביצוע העבודות בקו הרכבת המהיר לירושלים ועליה חדה באומדן העלויות לביצוען, חתמו החשכ"ל, סגן בכיר לחשכ"ל ומנכ"ל משרד התחבורה עם חברת הרכבת על הסכם פיתוח חדש, בהיקף של 29.553 מיליארד ש"ח במחירי יולי 2008 , כולל השלמת הקו. כךהתנהלה החברה לפחות למעלה משנתיים ללא תכנית פיתוח מעודכנת. רק באוגוסט 2008 , כשנתיים לאחר החלטת הממשלה לעדכן את תכנית הפיתוח, ורק לקראת תום תקופת הסכם הפיתוח ולאחר דחיות רבות . החברה העריכה באוגוסט 2008 כי פרויקט הקמת הקו המהיר לירושלים יושלם בסוף 2014, כלומר שש שנים לאחר המועד המתוכנן המקורי ( 2008 .) .הרכבת העריכה את עלות התשתית להקמת קטע הקו ממחלף ענבה לירושלים, שאורכו כ-31 ק"מ, באוגוסט 2008 ב- 6,795 מיליוני ש"ח בקירוב, במחירים נומינליים, שהם כ- 5,966 מיליוני ש"ח במחירי יולי 2003 , כלומר גידול של כ -88% לעומת האומדן המקורי. אין עלות זו כוללת את עלות רכישתו של הציוד הנדרש להפעלת הקו ואת עלותו של חשמול הקו. נמצא כי במכרז שבו נבחרה, באוגוסט 2007 , קבוצה א' לביצוע עבודות מנהור מורכבות, בהיקף של כ -1.8 מיליארד ש"ח היה יו"ר הוועדה הסמנכ"ל (מנהל חטיבה) בפועל דאז בחברה, אולם חבר נוסף היה עובד א', שכיהן באותה תקופה כמנהל אגף רכש והתקשרויות בפועל. . הקמת קו הרכבת המהיר לירושלים הוא פרויקט תשתית מן הגדולים המוקמים במדינה. כדי להשקיע את כספי המדינה ביעילות יש צורך בבדיקות כדאיות מקיפות. מאז קבלת החלטת הממשלה באוגוסט 2001 להקים את קו הרכבת המהיר לירושלים הושקעו מאות מיליוני ש"ח, אך חברת הרכבת השלימה רק חלק ממנו. בביקורת נמצא כי אומדני העלויות שהוצגו על ידי הרכבת, לפני קבלת ההחלטה היו נמוכים במיליארדי ש"ח מאומדני העלויות הנוכחיים. השלמת הקו שתוכננה ל - 2008 נדחתה במהלך השנים, ולפי הערכת הרכבת, במועד סיום הביקורת, יושלם הקו רק בשנת 2014 . העיכובים בהקמת הקו מוסיפים עלות לעלות הגבוהה ממילא הכרוכה בהשלמת הפרויקט. פרויקט הקמתו של קו הרכבת המהיר לירושלים הוא אחד הפרויקטים היקרים והמורכבים בתולדות ישראל. נוכח הליקויים שנמצאו מוטל על כל הגורמים המקצועיים לרבות בחברת הרכבת, במשרד האוצר ובמשרד התחבורה, לעשות את כל הנדרש לתיקון הליקויים, בכלל זה פיקוח ובקרה הולמים ולוודא שההחלטות וביצוען י תבססו על תכנון מפורט וקפדני כדי שיעלו על פסים תקינים. .הקו המהיר מתל אביב לירושלים תוכנן כדי להשיג מטרות בעלות חשיבות לאומית וציבורית, ובהן קיום תחבורה נוחה ומהירה וחלופה לתחבורה הציבורית הקיימת בין ירושלים למרכז המדינה. לא נמצאו במסמכי הרכבת אסמכתאות אילו בעלי מקצוע התחייבה "מוריה " להעסיק בפרויקט ובאילו עלויות. משרד מבקר המדינה העלה כי ההסכם נחתם אף שלא הוצג תחשיב מפורט (לרבות ההנחות והנתונים שהוא מבוסס עליהם). בהסכם לא עוגן סך התקציב הכולל ולא לוחות הזמנים. מההתכתבות בין חברת הרכבת, חברת "מוריה" ומנהל מינהלת הקו המהיר לירושלים הועלה, כי הרכבת לא קבעה את גבולות הסמכות והאחריות של הח ברות בתחומים חופפים. ממסמכי החברות עולה כי במשך כל תקופת ההתקשרות הן נחלקו בדעותיהן באשר לגבולות סמכותה ואחריותה של "מוריה ". משרד מבקר המדינה העיר לחברה, כי עליה להקפיד שבמכרזים בעלי עלות גבוהה, ובייחוד במכרז כגון זה, שהוערך במיליארד ש"ח ויותר, תאויש ועדת המכרזים כפי שנקבע בנוהל החברה. 3. אף שחברת הרכבת התחייבה בהסכם הפיתוח להודיע לממשלה מראש על כל סטייה מהותית מתכנית הפיתוח, היא לא עשתה כך: ביולי 2007 שלחו מנהל אגף תיאום ובקרה ומנהל אגף כלכלה דאז בחברה למשרד האוצר ולמ שרד התחבורה את אבני הדרך לביצוע הקו ואת תקציביהם. על פי המסמך, תקצבה החברה לחלק הכולל את המנהרות כמיליארד ש"ח בלבד. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח היקפו הנרחב וחשיבותו של המכרז היה על הנהלת החברה לדווח לדירקטוריון על תוצאות המכרז ועל האומדן לביצוע העבודות המעודכן במלואו. .מנכ"ל חברת הרכבת בעת ההתקשרו ת עם "מוריה" היה מר עפר לינצ'בסקי. נמצא כי אשתו היא אחותו של סמנכ"ל כספים ב "מוריה ". המנכ"ל השתתף כיו"ר ועדת המכרזים העליונה בדיון על אישור ההתקשרות עם "מוריה ", אבל לא מסר לחברי הוועדה על קרבת המשפחה. בהתאם להוראות הדין, בנסיבות קרבת המשפחה בין מר לינצ'בסקי וגיסו סמנכ"ל הכספים ב"מוריה", היה על מנכ"ל חברת הרכבת דאז למסור בפני ועדת המכרזים על הזיקה הנובעת מקרבת המשפחה. הוא גם לא הביא את המידע בפני הייעוץ המשפטי ברכבת, כדי לקבל חוות דעת בדבר המגבלות הנובעות מעניין זה על דיוני ועדת המכרזים לרבות בעניינים: אישור ההתקשרות עם "מוריה" וביצועה וההתחשבנות בין הצדדים. | משרד מבקר המדינה העיר למשרד האוצר ולמשרד התחבורה כי היה עליהם לבחון את ההיתכנות ואת ההתארגנות של חברת הרכבת להקמת קו שבו אתגרים הנדסיים רבים. 2. )(א בספטמבר 2004 הכינה חברת ייעוץ אחרת (להלן- חברת ייעוץ ב'), על פי נתונים של הרכבת, בדיקת כדאיות של פרויקט השלמת הקו המהיר בעבור משרד התחבורה וחברת הרכבת. שיעור הבצ"מ בבדיקה היה בשיעור נמוך מאוד, 6% מעלויות ההקמה ו-8% .מעלויות התשתית משרד מבקר המדינה העלה כי שיעור זה נמוך אפילו משיעור הבצ"מ שחושב בעת הקמת קווים מעוטי גשרים ומנהרות, כגון קו אשקלון - באר שבע, דהיינו קווים שאינם כה מורכבים מבחינה הנדסית. | 45 |
רשות שדות התעופה . הכנסותיה של רשות שדות התעופה ממסחר לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לדאוג לכך שבחוזים יוגדרו באופן ברור סוג האישורים הנדרשים מרואה החשבון החיצוני ומתכונתם; כמו כן עליה להקפיד לקבל את האישורים על פי הנקבע בחוזה. לדעת משרד מבקר המדינה, על מועצת הרשות ועל הנהלתה לבחון שוב במסגרת ניהול סיכוניה העסקיים, את השפעתה של תלות כה רבה בבעל הרשאה אחד גדול, על החלטותיה ולבחון דרכים להפחתת תלות זו . מאחר שרוב הכנסות הרשות ממסחר נובעות מחברה א', נוצרים סיכונים מהתלות הגבוהה יחסית של הרשות בחברה א'. מצב זה השפיע על בנובמבר 2006 אישרה הרשות לחברה ב' להוסיף שטחי מסחר הצמודים לשלוש חנויות שהפעילה בטרמינל 3 ., בלי לפרסם מכרז פומבי להפעלתן לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לעקוב ולשקול את המשך קיומה של מתכונת זו של מכרזים ובעקבותיהם חוזים עם בעלי ההרשאה, וזאת כדי להשיא את הכנסותיה. (א) הביקורת העלתה כי הרשות לא תבעה מחברה א' להגיש לה במועד את הדוח השנתי שלה ל - 2005 שהוגש לה באפריל 2008 (כלומר כשנתיים לאחר המועד הקבוע בחוזה ובמהלך הביקורת של משרד מבקר המדינה) והדוחות לשנים 2006 ו- 2007 שהוגשו לה בנובמבר 2007 וביולי 2008 ., בהתאמה (ב) הביקורת העלתה כי בח וזה לא הוגדרו המתכונת או סוג האישור שרואה החשבון של חברה א' צריך לספק. לכן, באשר לדוח ל- 2004 , רואה החשבון החיצוני ציין: "מאחר והסקירה הינה מצומצמת בהיקפה ואינה מהווה בדיקה בהתאם לתקני ביקורת מקובלים, אין אנו מחווים דעה על סך ההכנסות שבמכתב החברה". לעומת זא ת, בדיווחים של רואה החשבון לדוחות לשנים 2005 -2007 , הוא כתב: "הרינו לדווח כי על פי מערכת הנהלת החשבונות של החברה, סה"כ מחזור המכירות...". משרד מבקר המדינה מעיר, כי תשובה זו של היועץ המשפטי של הרשות אינה מניחה את הדעת. חוות דעתו של היועץ המשפטי החיצוני בנושא זה חשובה לבדיקת חוקיות התנהלותה של הרשות. לכן היה על היועץ המשפטי של הרשות לדאוג שתהיה לפחות תרשומת מפורטת ומדויקת מהדברים שמסר היועץ המשפטי א' באותה ישיבה, קל וחומר אם לא היה בכוונתו לדבריו לבקש ממנו חוות דעת כתובה. משרד מבקר המדינה מעיר כי משמעות סיכום זה היא הפחתה נוספת מדמי ההרשאה של החברה בסך של כ-3.7 .מיליון דולר . בסיס ההצמדה של מדד המחירים לצרכן בגין השנים 2005 ו- 2006 . לעניין המחסנים, המלצת צוות עובדי הרשות הבכירים נגעה להפחתה לשנת 2006 בלבד, ואילו ההפחתה בפועל הייתה גם לשנת 2005. .לדעת משרד מבקר המדינה, למען קיומם של סדרי בקרה נאותים, על הרשות לשאת ולתת עם גופים שמחוץ לה בנוכחות כמה מעובדיה הבכירים, ולא בנוכחות עובד אחד בלבד, בייחוד אם מדובר בהיקף כספי גדול. (ג) לפי נתוני הרשות מיוני 2006 , סך הפחתת הכנסות הרשות בגין השנים 2005 -2006 בעקבות ההסדר הנ"ל היה כ -23.8 ,מיליון דולר מתוכם כ-17.2 מיליון דולר לחברה א'. סך הפחתת הכנסות הרשות בגין תעריפי השכרת המחסנים היה כ -2.6 מיליון דולר, מתוכם כ-1.4 מיליון דולר לחברה א'. מכאן שסך כל הפחתת ההכנסות היה כ- 26.4 מיליון דולר, ומתוכם כ-18.6 .'מיליון דולר לחברה א התברר כי סכום ההפחתות שנתנה הרשות לבעלי ההרשאה בעקבות ההסדרים האמורים היה גבוה ב - 10-12 מיליון דולר בקירוב מהערכת היועץ הכלכלי החיצוני שהעסיקה הרשות לבדיקת הנושא. | התברר שההסדר שונה גם מהמלצות צוות עובדי הרשות הבכירים, והוא גבוה בכ -8 מיליון דולר בקירוב מהערכתם: המלצותיהם נגעו רק לשנת 2006 ולשינוי בסיס תנועת הנוסעים, ולעומת זאת ההסדר כלל גם שינוי | 46 |
משרד הבריאות . עבודות מחוץ לתפקיד של מנהלי בתי חולים משרד מבקר המדינה מעיר, כי העירייה והנציבות לא המציאו לו מסמכים בנוגע להסברים שקיבלו מפרופ' ברבש לגבי מקומות העבודה הפרטיים, או בנוגע לבדיקות שעשו לצורך שלילת האפשרות של ניגוד עניינים בשל עבודותיו הפרטיות. מנהל אגף משאבי אנוש בעירייה מסר למשרד מבקר המדינה כי הסבריו של פרופ' ברבש ניתנו בעל פה ולא תועדו. משרד מבקר המדינה מעיר כי סדרי מינהל תקין מחייבים לתעד דיונים, וכי בהיעדר אסמכתאות לא ניתן לדעת אם נבדקה כראוי שאלת ניגוד העניינים. (א) על פי המסמכים, פרופ' רוטשטיין לא הביא לידיעת משרד הבריאות והנציבות את פעילותו להקמת חברת גרטנר בע"מ, ואת כהונתו כדירקטור בה וכמחזיק מניותיה, וממילא לא ביקש אישור לכך. הוא גם לא דיווח למשרד הבריאות ולנציבות ע ל עבודתו כמנכ"ל החברה תה"ש מחקרים בע"מ. (ב) כמו כן יצוין כי שמות החברות האמורות דומים לשמות גופים ציבוריים שפעילותם ממומנת בחלקה על ידי משרד הבריאות. הקמת חברות פרטיות בשטחו של המרכז הרפואי שיבא ששמותיהן ומטרותיהן דומים או זהים לאלה של מוסדות ציבוריים שפע ילותם ממומנת על ידי משרד הבריאות - עלולה להטעות. (א) בבדיקת הבקשות שהגיש פרופ' ברבש לקבלת היתר לעבודה פרטית נמצא כי הוא לא הגיש לעירייה ולנציבות בקשה לעבודת הוראה באוניברסיטת תל -אביב ובקשה נוספת לעבודה במסגרת "פרקטיקה פרטית" כיועץ בחברה מסוימת (נוסף על כהונתו כחבר בדירקטוריון שלה, שלביצועה קיבל היתר לעבודה פרטית). (ב) עוד הועלה, כי בשנים 2004 -2006 בנוגע לשלוש עבודות פרטיות- כהונה כחבר בדירקטוריונים של חברות פרטיות שעוסקות בתחומים טכנולוגיים שונים - הגיש פרופ' ברבש את הבקשות לקבלת ההיתרים לעבודה פרטית שישה עד תשעה חודשים לאחר שהחל את עבודתו בחברות אלה. (א) משרד מבקר המדינה מעיר כי ראוי היה שפרופ' ברבש יפנה לנציבות בכתב ויבקש חוות דעת בעניין האמור. כמו כן, על הנציבות היה לתת חוות דעת כתובה ומפורטת ולא להסתפק בהסבר בעל פה. (ב) משרד מבקר המדינה העיר לנציבות כי הבחנה זו המצוינת בתשובתה אינה עולה בבהירות מהוראות התקשי"ר. יתרה מכך, הבחנה זו לא הוחלה במקרים אחרים של עבודה פרטית בייעוץ רפואי. (ג) עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי ראוי שהנציבות תגבש כללים מנחים לקביעת ההיקף והמהות של העבודות הנכללות במונח "פרקטיקה פרטית", ובכלל זה הקביעה שייעוץ רפואי בלי שמתקיימים יחסי עובד - מעביד הוא בגדר פרקטיקה פרטית, ותביא את הדבר לידיעת כלל הרופאים, דבר שעד כה לא נעשה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אין בממצאי בדיקה זו כדי להטיל דופי בכישוריהם של פרופ' ברבש ופרופ' רוטשטיין ובהצלחתם לנהל את המרכזים הרפואיים שבראשם הם עומדים. עם זאת משרד מבקר המדינה מעיר על הליקויים שעלו בפעולותיהם של שני המנהלים, כמו גם בפעולות גורמי האסדרה והפיקוח ובראשם משרד הבריאות והנציבות. אשר למספר שעות העבודה הפרטית של פרופ' ברבש, משרד מבקר המדינה מעיר לעירייה כי פרופ' ברבש הודיע כאמור בתשובתו למשרד מבקר המדינה, כי הוא מייחד לניהול ולקידום ענייני המרכז הרפואי 12-13 שעות עבודה מדי יום. לפיכך היה עליו ועל העירייה להביא בחשבון את העובדה שההיתרים לעבודה פרטית שנתנה אינם תואמים את הנהלים של העירייה בדבר מגבלת השעות. זאת ועוד, לדעת משרד מבקר המדינה על גורמי האסדרה והפ יקוח ובראשם משרד הבריאות לתת את הדעת לתופעה ששני בתי החולים הציבוריים מתנהלים לכאורה על פי כללים שונים זה מזה - בתי החולים הממשלתיים לפי הוראות התקשי"ר ובית החולים העירוני ממשלתי לפי הוראות העירייה. נדרש אם כן לשקול את קביעתם של כללים אחידים הן בסוגיית היק ף ההשתכרות והן בסוגיית מספר שעות העבודה המותרות ולדאוג לאכיפתם הלכה למעשה. לפי דיווחיו של פרופ' רוטשטיין על גבי טופסי הבקשות לקבלת היתר לעבודה פרטית שהגיש למשרד הבריאות ולנציבות, הכנסותיו מעבודותיו הפרטיות עמדו במגבלות ההשתכרות שקבע התקשי"ר. לעומת זאת, על פי חישובי משרד מבקר המדינה הכנסותיו של פרופ' רוטשטיין מכל עבודותיו הפרטיות בשנים 2000 -2006 חרגו חריגה מהותית של עשרות אחוזים מהמותר לפי הוראות התקשי"ר. לדעת משרד מבקר המדינה על גופי האסדרה ובראשם משרד הבריאות לשקול קביעת כללים אחידים למתן היתר לעבודות פרטיות למנהלי בתי החולים הציבוריים: ממשלתיים ועירוניים כאחד. בשונה מדיווחיו בבקשות האמורות, הביקורת העלתה כי פרופ' רוטשטיין קיבל עליו התחייבויות לייחד לעבודותיו הפרטיות לפחות 33 שעות עבודה בשבוע, שהן כ -73% ממכסת שעות העבודה התקניות, ויש בכך חריגה ניכרת מהמכסה שנקבעה בהוראות התקשי"ר. 2. אשר לפרופ' ברבש, בשנים 2004 -2006 הוא דיווח בטופסי הבקשה להיתר לעבודה פרטית על 10-12 שעות עבודה שבועיות כחבר בדירקטוריון של ארבע-חמש חברות פרטיות, בהוראה במכללה מסוימת ובייעוץ וכתיבת חוות דעת תעסוקתיות. אולם אין לדעת מהו מספר השעות שהשקיע בפועל בעבודות הפרטיות שבהן עסק, משום שהוא לא דיווח על עבודה פרטית בהוראה באוניברסיטת תל אביב. על פי נוהל העירייה מנובמבר 2003 , שדן בתנאים ובסייגים למתן היתר לעבודה מחוץ לעירייה, בעת שקילת הבקשה לקבלת היתר יובאו בחשבון ההשלכות של מתן ההיתר, כגון השלכות ציבוריות, וכן שיקולים הנוגעים למעמד העובד ולתדמית השירות. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי היה לשתף בבקשותיו של פרופ' ברבש להיתר לעבודה פרטית, נוסף על העירייה והנציבות7 , גם את משרד הבריאות ולשקול, בהתחשב במספר השעות שהוא אמור לייחד לעבודתו כמנהל המרכז הרפואי תל-אביב, אם ראוי להתיר לו לעסוק במספר כה גדול של עבודות פרטיות. . עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי על הנציבות לתת את הדעת על היקף העבודות הנוספות של רופאים בכלל ומנהלי בתי חולים בפרט, ולבחון את ההיקף הראוי של עבודה פרטית ושל פרקטיקה פרטית שיש לאשר לרופאים, על מנת שהדבר לא יפגע במילוי תפקידם. בעניין זה כבר ציין מבקר המדינה 8 , כי בתקשי"ר נקבעו מגבלות על מספר השעות בשבוע שמותר לעבוד בעבודה פרטית אך לא נקבעה בו כל מגבלה לגבי מספר השעות בשבוע שמותר לרופא לעבוד בפרקטיקה פרטית. מן הראוי שהנציבות תבחן אם יש מקו ם לבחון את הצורך להגביל גם את מספר השעות שמותר לרופא לעסוק בפרקטיקה פרטית. משרד מבקר המדינה העיר לפרופ' רוטשטיין, כי ראוי היה שיציין בבקשתו את פרטיו של כל אחד מהמעסיקים בעבודותיו הפרטיות. מידע זה חיוני כדי לבדוק את היקף העבודה הפרטית, את התאמתה לתפקידו כמנהל בית - חולים, ואם אין ניגוד עניינים בין עבודות אלו לבין תפקידו של פרופ' רוטשטיין כמנהל המרכז הרפואי. היעדר מידע זה פגם באפשרות הבדיקה. 1. בחוזה שחתם פרופ' רוטשטיין עם האגודה הוא התחייב לעבוד כראש היחידה הרפואית לגמלת ניידות במשרד הבריאות בהיקף של 50% משרה, קרי, כ -22 שעות בשבוע. ואולם הוא לא דיווח למשרד הבריאות ולנציבות על היקף המשרה הקבוע בחוזה, ובבקשתו להיתר עבודה פרטית דיווח על עבודה בהיקף של 3-4 .שעות שבועיות בלבד | .2. 'בבקשתו ציין פרופ רוטשטיין כי יבצע את העבודה בימי שישי. על פי הסכם עבודה קיבוצי שחתמו בשנת 1991 נציגי המעסיקים ומשרד האוצר עם ההסתדרות הרפואית בישראל, רופא בבית חולים עובד 45 שעות עבודה שבועיות, שישה ימים בשבוע, דהיינו - כולל ימי שישי. | 48 |
משרד הבריאות . הקצאת מכשירי שיקום וניידות לנכים לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לנתח בדיוק ובשקיפות את עלות מרכיבי השירות שיינתן באמצעות קופות החולים, ולבדוק אם העלות הכוללת שונה במידה ניכרת מן העלות כיום. הועלה כי עד מועד סיום הביקורת, כשמונה חודשים לאחר קבלת ההחלטה, המשרד לא קידם את יישומה ולא קידם גם את בחינת האפשרות להעביר לקופות החולים את האחריות הכוללת לאספקת כל מכשירי השיקום והניידות. מן הנאמר לעיל עולה שקופות ה חולים אינן מתנגדות לטפל באספקת מכשירי השיקום והניידות לנכים. אף על פי כן עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2008 , לא קידם המשרד את יישום ההחלטה להעביר לקופות החולים את האחריות לאספקת אביזרים מסוימים לנכים, לא קידם את העברת הטיפול הכולל בנושא לקופות החולים, ואף ל א השווה בין התקציבים שיידרשו לכך לתקציבים שיידרשו בעקבות יישום חלופות אחרות; במקום זאת הוא קידם חלופה אחרת (ראו להלן). המשרד לא פעל להכנת אומדן עלויות לכל חלופה מוצעת ובהן עלויות ישירות של המכשירים על פי היקפי הצריכה והביקוש הצפויים, עלויות עקיפות של כל הגורמ ים המעורבים בתהליך האספקה, עלויות הנוגעות לזמינות השירות ולאיכותו, עלויות הפיקוח והבקרה, עלויות יצירת תשתיות חדשות ועלויות תשתיות קיימות, הכוללות גם עלויות הון. במאי 2008 החליט המשרד לאמץ את החלופה של אספקת מכשירי השיקום והניידות על ידי זכיין ללא השוואת חלופה זו לחלופות אחרות. המשרד גם קבע כי עד סוף יוני 2008 יגבש היועץ מודל כלכלי שישמש בסיס למכרז על אספקת מכשירי השיקום והניידות "על מנת להכריז על זכיין במכרז עד תום שנת 2008 ." מקבלי ההחלטות במשרד העוסקים בנושא - ראש מינהל רפואה והסמנכ"לית לתכנון תקצוב ותמחור - לא פעלו לבחינת החלופה של אספקת מכשירי השיקום והניידות באמצעות קופות החולים, ובכלל זה בדיקת משמעויותיה הכלכליות הכוללות: אם נדרשת תוספת תקציב לשם הסדרת התחום בדרך זו, ואם כן - מהו הסכום שיידרש לכך וזאת על פי המלצות הוועדות, והמדיניות שגיבש משרד הבריאות עם משרד האוצר. המשרד פעל בעצלתיים לבחינת חלופת ההסדרה באמצעות קופ ות החולים - שנקבעה כראויה להסדרת התחום כבר ב- 1990 , ועד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2008 ., לא הסדיר תחום זה באמצעות קופות החולים אולם הועלה שבפועל המשרד לא הנחה את היועץ הכלכלי לבחון את המשמעויות הכלכליות הכוללות של הסדרת התחום בדרך זו. לדעת משרד מבקר המדינה, יש מקום שהמשרד ושאר משרדי הממשלה וגופים הנוגעים בדבר, יבחנו את ריכוז הטיפול בכל קבוצות הנכים בידי גוף ארצי מרכזי. משרד מבקר המדינה העיר למשרדי הבריאות והאוצר כי פעילותם להסדרת נושא מכשירי השיקום והניידות נמשכת זמן רב מדי. אמנם מאז המלצת ועדת נתניהו (18 ( שנה) וחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי14 שנה) העל ה המשרד מדי פעם בפעם הצעות לבחינת חלופות לגבי אספקתם של מכשירי שיקום וניידות לנכים, אולם לא הוכן אומדן של העלות הכוללת של כל חלופה וחלופה ולא נעשתה השוואה ביניהן. על המשרד לבחון את כל החלופות האפשריות לאספקת מכשירי שיקום וניידות לנכים בשיתוף קופות החולים ולהביא בחשבון את היתרונות והחסרונות של כל חלופה. לשם כך עליו להכין אומדן של העלות הכוללת של כל חלופה מוצעת, לנתח את הסיכון שבכל חלופה, ולהקפיד שאיכות השירות בתחום זה לא תיפגע. מן הראוי שבסיום עבודת המטה יציג המשרד את החלופות לפני שרי הבריאות והאוצר לשם הכרעתם בעניין. לאור הממצאים יש מקום לבחון את שינוי החוק ברוח המלצת ועדת נתניהו ונוסח הצעת החוק המקורית, ולקדם את העברת מלוא הטיפול באספקת מכשירי השיקום והניידות לנכים לקופות החולים. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמועצת הבריאות 46 , משרד הבריאות וקופות החולים יבחנו דרכים להגברת המודעות לנושא הטיפול ברגל הסוכרתית בקרב חולי הסוכרת והעוסקים ברפואה הראשונית כדי לצמצם את הצורך בקטיעה, ומן הראוי שיבחנו גם דרכי מניעה וטיפול לצמצום הפגיעות התפקודיות הנובעות משבץ מוחי. אולם לגבי השימושים החריגים בתקציב מכשירי ה שיקום והניידות שנמצאו בביקורת - במשך שמונה חודשים לא דרשה היחידה הארצית תיקון כאמור. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהמשרד ייתן את דעתו על אמצעים שיבטיחו הזנה מלאה, מדויקת ומבוקרת של פרטי המידע הרלוונטיים למערכת. .1. : תכנון לקוי של התקציב משרד מבקר המדינה השווה בין הוצאות המשרד על מכשירי שיקום וניידות בשנים 2001 -2007 לתקציב שהוקצה לכך. בבדיקה עלה כי משנת 2001 ועד שנת 2007 חלה עלייה של כ-50% בתשלומי המשרד עבור מכשירי שיקום וניידות. בארבע מתוך שבע השנים נוצר לפני תום השנה חוסר בתקציב, ונדרשה תוספת תקציב בשיעור של 6%-24% . בשלוש מתוך שבע השנים לא נוצל מלוא התקציב ונוצרו עודפים גדולים. שינויים בתקציב נחוצים עקב שינויים אפידמיולוגיים ודמוגרפיים, כמו עלייה הכוללת יותר קשישים מן הממוצע באוכלוסייה והזדקנות האוכלוסייה. ואולם הועלה כי על אף השינויים בצרכים ואף שבהיעדר תקציב המתינו נכים זמ ן רב למכשירי שיקום וניידות, המשרד ומשרד האוצר לא פעלו לצמצום ההסתברות להישנות מצבים כאלה בעזרת עדכון התקציב או קביעת תקציב חירום שאפשר להשתמש בו לפני תום השנה. לדעת משרד מבקר המדינה, עודפים גדולים של תקציב בשנים מסוימות ומנגד חוסר ניכר בתקציב בשנים אחרות יש בהם כדי להצביע על ליקוי בתכנון התקציב. כאמור, מחסור בתקציב פוגע בנכים, הנאלצים להמתין לתקציב נוסף או לתחילת השנה הבאה כדי לקבל את מכשירי השיקום והניידות. בפגישות של עובדי משרד מבקר המדינה עם מומחים העוסקים בתחום השיקום הביעו המומחים את דעתם כי המתנה למכשירים גורמת לנכים סבל, מעכבת את שיקומם וגורמת נזק כספי הנובע מעלות ימי אשפוז מיותרים של נכים בבתי חולים בתקופת ההמתנה למכשיר. | הועלה כי עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2008 , לא יושמה ההמלצה של משרד מבקר המדינה. | 49 |
משרד הבריאות . הקמת מערכת מידע לניהול האשפוז הסיעודי משרד מבקר המדינה מעיר כי הצגת המכרז כמיועד בעיקרו לתחזוקה לא הייתה מלאה, שכן מהסכם התחזוקה והפיתוח עולה שהוא ישמש גם לרכש של שירותי פיתוח. מן הראוי היה לכלול את המודולים המיועדים לפיתוח ופירוט הדרישות מהם בין מסמכי המכרז, ולצרף אליו את נוסח ההסכם. משרד מבקר המדינה העלה כי הנהלת המשרד לא דנה ולא החליטה אם לנהל את הפרויקט על ידי המשרד ולהעסיק כוח אדם חיצוני לביצועו, או לקיימו בדרך של מכרז לרכישת המערכת הסופית ( Turn Key).( ניהול הפרויקט בדרך שנקט המשרד אינו מאפשר למצות את היתרונות שבמכרז, ובהם קביעת עלות לתכולה מוגדרת למערכת ופיתוח על ידי גוף מקצועי ובעל ניסיון. משני ההסכמים של המשרד עם חברה ב ' לשנים 2007 -2008 עולה כי אין בהם מנגנון לדיווח תקופתי על התכולה של השירותים שעובדי החברה מספקים לו, ושתמורתם התחייב לשלם לחברה. ההסכמים צמצמו גם את הבקרה של המשרד על התמורה שקיבל בגין התשלומים ששלם לחברה ב': בהסכם מ - 2004 נקבע כי "בתום כל חודש תגיש החברה חשבונית מס תמורת שעות העבודה שבוצעו בחודש שחלף בצירוף דוח נוכחות לגבי נותני השירותים. הדיווח יועבר לנציג המשרד האחראי על עבודתו של נותן השירותים ויאשרו בחתימה", ואילו בהסכמים לשנים 2007 ו- 2008 .לא נכללה דרישה לדוחות נוכחות .תמונה ברורה של התכולות שסוכם לממש עד ל"עלייה לאוויר" ושל מצב פיתוחן והטמעתן. מהאמור לעיל עולה כי על אף שההחלטה להקים מערכת מידע חדשה לניהול האשפוז הסיעודי התקבלה ב- 1998 , החל פיתוח המערכת רק ב- 2004 , .שש שנים מאוחר יותר ב- 2001 החליט המשנה למנכ"ל דאז לפתח מערכת על פי הצעה שהגיש האגף לגריאטריה, אולם החלטה זו לא מומשה בשל מחלוקת בין האגף לגריאטריה לאגף המחשוב. בשנת 2004 החליט המשרד להקים מערכת על בסיס תכנת SAP . ההחלטה לא התבססה על ניתוח חלופות כנדרש לפי נוהל מפת"ח. בהתייחס לתשובת המשרד, חוזר ומעיר משרד מבקר המדינה כי המשרד לא הציג חלופות לפתרון, ערוכות ומנותחות כנדרש על פי נוהל מפת"ח. ניתוח החלופות אמור להיעשות בשלב האפיון, שהוא קודם לקבלת ההחלטה על התכנה שתעמוד בבסיס המערכת, כלומר בטרם נבחרה תכנת SAP . דווקא ברמה הזאת של הניתוח, המכונה בתשובת המשרד "הרמה העליונה", לא עשה המשרד שימוש במתודולוגיה של נוהל מפת"ח לצורך ביסוס החלטותיו. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי במסמכים שנמסרו לעיונו אין ביסוס לטענת המשרד כי נעשתה בחינה מקצועית ומעמיקה של הפתרון המבוסס על תכנת SAP. . .שלב הייזום הוא שלב מחייב ביציאה לפרויקט של פיתוח מערכת מידע את מסמך הייזום יש לבסס על השלד של עץ המערכת14 .בנוהל מפת"ח זהו מסמך המספק להנהלת המשרד בסיס להחליט אם וכיצד תפותח המערכת. למשרד מבקר המדינה לא הומצא, למרו ת בקשתו, מסמך הייזום של המערכת. התברר כי המשרד לא הכין מסמך אפיון למערכת אג"ם כנדרש על פי נוהל מפת"ח. הוראת תכ"ם - ספר מינהל כספי, קובעת כי ועדת ההיגוי המשרדית לענייני מחשוב, בראשות מנכ"ל המשרד או הסמנכ"ל למינהל, אמורה בין שאר תפקידיה לפקח על האגף למערכות מידע במשרד ולוודא שכל יישום חדש יפותח ויתועד לפי נוהל מפת"ח. משרד מבקר המדינה מעיר כי ראוי היה שהנהלת המשרד, באמצעות ועדת ההיגוי המשרדית לענייני מחשוב, תוודא כי ניהול ופיתוח המערכת ייעשה בהתאם להנחיות נוהל מפת"ח, דבר שלא נעשה. משרד מבקר המדינה מעיר כי ועדת ההיגוי היא דרג אסטרטגי העושה את עבודת המטה, קובע את היעדים ומכוון את הפעולות. הובלת הפרויקט נותרה למעשה בידי ועדת היגוי שנועדה לטפל בנושא גביית חובות ממאושפזים, שהיה רק אחד מהנושאים שהמערכת הייתה אמורה לתמוך בהם, ושאינה יכולה לבוא במקום ועדת היגוי. בהתייחס לתשובת המשרד מעיר משרד מבקר המדינה כי המשרד לא המציא תכנית עבודה מפורטת לכל משך הפיתוח של המערכת, ולכן אין בהתייחסו לתשובת המשרד מעיר משרד מבקר המדינה כי מכתב המינוי של הוועדה לנושא הגבייה עולה שמונתה "ועדת היגוי לגיבוש נוהל אחיד שיחייב את כל לשכות הבריאות בכל הקשור לגבייה בגין מתן שירותים גריאטריים". אין בכתב המינוי של הוועדה לנושא הגבייה אזכור לפרויקט המחשוב. כתב המינוי והרכב הוועדה מעידים שהמנדט שהיא קיבלה התמקד בהסדרת תהליך הגבייה ולא בניהול ופיקוח על פרויקט מחשוב. זאת ועוד, במסמכים שנמסרו למשרד מבקר המדינה אין עדות כי נושאים מרכזיים בפרויקט ובהם רכישת שירותים לפיתוח המערכת נדונו בוועדה לנושא הגבייה. משרד מבקר המדינה מצא שאף שפרויקט אג"ם מתנהל כבר ארבע שנים, בשנים 2005 -2008 לא תכנן לו המשרד תקנה ספציפית בתקציב. בסוף שנת 2005 , שבה הושקעו סכומים ניכרים בפיתוח, אושר תקציב בתקנה "פיתוח מערכת מחשב OTC ,". ביתר השנים 2006 -2008 , שבהן היו הוצאות ניכרות בגין פרויקט אג"ם, לא תוכננה בתקציב המשרד כל תקנה למימונו. התקנה שבאמצעותה מומנה כמחצית מעלות הפרויקט בשנים 2005 -2006 .אושרה, בכל אחת מהשנים, במהלך שנת התקציב | משרד מבקר המדינה מעיר כי מימון פעולות פיתוח והטמעה של מערכת אג"ם מתקציבי "קניית שירותי אשפוז" ו"שירות לחולים כרוניים ופעולות מיוחדות", אינו מתיישב עם הוראות חוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985 (להלן- חוק יסודות התקציב) לגבי עריכת שינויים בתקצוב של תכנית ולגבי דיווח על הוצאות שהוצאו בביצוע תכנית, שכן תקציבים אלה מיועדים למימון שירותי אשפוז ושירות לחולים כרוניים, ולא למימון פעולות פיתוח והטמעה של מערכת ממוחשבת. | 50 |
משרד הבריאות . ההתקשרויות עם האגודה למען שירותי בריאות הציבור לדעת משרד מבקר המדינה, אכן רצוי שהמשרד י יהנה מ מחירים מופחתים עקב הקלות במס שמלכ"ר נהנה מהן בגלל הגדרתו מלכ"ר ולא עוסק, אולם בתנאי שהנאה זאת מושגת בתנאי תחרות הוגנים, החוזרים ונבחנים מ פעם לפעם על ידי מכרז, שגופים שונים - מלכ"רים וגופים עסקיים - משתתפים בו בתנאי תחרות סבירים. אולם לא מן הנמנע שיש השפעה כלשהי, ולו עקיפה, לתפקידו כמזכיר האגודה על העסקתה בשני המקומות, והיה עליו להסדיר זאת מראש. משרד מבקר המדינה מעיר שאת עבודת המטה ראוי היה לעשות קודם להחלטה על מתן פטור ממכרז. מכל מקום, את עבודת המטה שמדובר עליה יש לסכם עוד לפני תום שלוש שנות ההתקשרות שסוכמו עם האגודה כדי שיהיה אפשר לקיים דיון ראוי בעניין המשך מתן שירותי הבריאות המסוימים באמצעות מכרז. משרד מבקר המדינה מעיר שגם אם עתיד היה להיכנס לתוקף חוק שעשוי להסדיר העסקה של עובדים במסגרת זו או אחרת, היה על המשרד לערוך מכרזים מוגבלים בזמן, שאחריהם אפשר לבצע את הוראות החוק החדש, והוא לא עשה כך במשך שנים רבות. .משרדי ממשלה וגופים ממלכתיים נוספים - המוסד לביטוח לאומי, משרד התמ"ת ומשרד החינוך 21 נתנו אף הם מעין בלעדיות לאגודה לספק שירותי כוח אדם ושירותים וללא מכרז. .אף שמדובר בהתקשרות רבת שנים (מ - 1999 באחד התחומים), למוסד לביטוח לאומי אין הסכם עם האגודה המסדיר את כללי ההתקשרות ביניהם בשני תחומים אלה23 . אולם אף שמ - 1993 יש חובה לעשות מכרזים, ההסכם הוארך במשך השנים בפטורים ממכרז שאישרה ועדת המכ רזים העליונה של המוסד לביטוח לאומי. יוצא שעד סיום הביקורת באוגוסט 2008 , לאחר כעשר שנים, נעשו שני מכרזים בלבד 18 , ובהתקשרויות הנוספות עם האגודה במשך שנים פנה המשרד לחשב הכללי במשרד האוצר, ובאמצעותו ובאישורו קיבל פטור ממכרז חוזר ונשנה מנימוקים של "התקשרויות המשך" ו"ספק יחיד". אולם מן הבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה עלה כי למשרד התמ"ת לא היה הסכם עם האגודה ומן הראוי היה שיעגן בהסכם את ההתקשרות עם האגודה מיד עם העברת הסמכויות משירות התעסוקה אליו. עקב פעילותה רבת-השנים של האגודה בתחום שירותי הבריאות בפטור ממכרז נוצר בפועל מצב שמרב כוח האדם הרפואי והפָּרָּה -רפואי הפנוי התרכז בידיה, וכך אף התעצם כוחה התפעולי -עסקי כספק מעין בלעדי של שירותים אלה, ובשל כך אף חוזרת ונשנית טענת משרדי הממשלה כי מדובר בספק יחיד, וחוזר חלילה. משרד מבקר המדינה מדגיש את העיקרון המשפטי והכלכלי שבחוק חובת המכרזים - שניהול השוק ראוי שייעשה בשקיפות ובאמצעות תחרות שהיא ההליך הכלכלי והמשפטי הראוי, ואם יש כשל שוק, יש לבחון כיצד הוא אירע וכיצד אפשר וראו י למנוע אותו בעתיד. מלבד זה, יוער שאשר למשרד הבריאות - היה אפשר, בנוגע לכמה מהתחומים לפחות, אף לשקול התקשרות עם קופות החולים, כלומר לשקול לשלב פעולות אלה כחלק מהשירותים שהן נותנות מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי או כהרחבה לאותו חוק או לשקול להתקשר עם השלטון ה מקומי כנותני שירותים. .משרד מבקר המדינה ניתח את הנסיבות שהוליכו את האגודה למעמד של ספק יחיד ובלא שהתפתח שוק תחרותי, לשם הפקת לקחים וכדי להימנע בעתיד ממצב זה. | .עיקרי הליקויים כמו שעלה הן מדוח הביקורת אשר הגיש רואה החשבון בנובמבר 2005 והן ממסמכי משרד האוצר התייח סו לכספים שקיבלה האגודה מהמשרד עבור החלק שאינו מבוטח בקרן פנסיה ובגין הפרשה לפיצויי פיטורין שהסתכמו במיליוני ש"ח; לכספים שקיבלה האגודה מהמשרד בגין ההפרשה העודפת לפיצויי פיטורין שלא הופקדו בקרן נפרדת כיעודה לפיצויים, "דבר המהווה חוסר ביטחון לעובדים לקבלת הפיצויים בעת הצורך"; הכספים האלה שימשו להוצאות השוטפות של העמותה. סך הסכום לדעת החשב הכללי הסתכם בכ -38 ;מיליון ש"ח מלבד זה, הייתה גביית יתר של האגודה בגין התקורה שסוכמה בשני המכרזים האמורים - רואה החשבון העריך כי הסכום של גביית היתר אשר לאחד המכרזים היה מילי ון ש"ח לתקופה של שלוש שנים ועוד מיליוני ש"ח לשנים האחרות. | 51 |
משרד הבריאות . כוח אדם רפואי וסיעודי – תמונת מצב ממסמכי האיגוד הישראלי לרפואה פנימית עולה כי בשל המחסור בכוח אדם ובשל ריבוי החולים במחלקות הפנימיות, חולים רבים משוחררים לבתיהם בטרם הושלם הטיפול. עוד עולה מהמסמכים כי איכות הטיפול בחולים נפגעת וכי עייפות הצוות הרפואי עלולה לגרום לטעויות רפואיות. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות והר"י לבחון את נושא אצילת הסמכויות על כל היבטיו - ובתוך כך להשוותו למתרחש במדינות המפותחות - ובכלל זה לבחון את האפשרות להכשיר אנשים שאינם רופאים לסייע במקצועות מסוימים שייקבעו כמתאימים לכך. היעדר מערך מידע הכולל רישום ומעקב רצוף על כוח האדם במקצועות הבריאות המועסק במערכת הבריאות מקשה לתכנן את כוח האדם, והדבר עלול לפגוע בתפעול מערכת הבריאות וביכולת לנהל מדיניות שוויונית ברמה ארצית. בביקורת הנוכחית של משרד מבקר המדינה הועלה כי למשרד הבריאות יש אמנם קובץ בעלי רישיונו ת במקצועות הבריאות, אך עדיין אין לו מאגר נתונים מעודכן על הרופאים והאחיות בישראל מקרב בעלי הרישיון. הקובץ עדיין אינו כולל מידע על הרופאים והאחיות ובעלי מקצועות הבריאות השונים המועסקים בפועל בכלל ובתחום התמחותם בפרט; על מספר המועסקים באופ ן חלקי בלבד; על מספרם של אלה העומדים לצאת או יצאו לגמלאות; על מקום עבודתם; על מקום מגוריהם; ולא על הפיזור הגאוגרפי שלהם. בביקורת הנוכחית הועלה גם כי נושא הרישום החוזר טרם הוסדר, ומשרד הבריאות טרם גיבש הצעת חוק בנושא "חוק מסגרת למקצועות בריאות", ובעיקר בנוגע לסעיף המחייב רישום חוזר של המקצועות המחויבים ברישיון או ברישום במשרד, שהוא הבסיס כאמור לתכנון יעיל ונכון של כוח אדם במערכת הבריאות. (ב) בביקורת הנוכחית של משרד מבקר המדינה הועלה כי מפתחות התקינה ונוסחת עדכון התקינה לא שונו מאז 1976 , ואף על פי שיש הסכמה על כך שאין הם מתאימים עוד לצורכי מערכת הבריאות, הם לא הותאמו להתפתחויות שחלו ברפואה ובטכנולוגיות המשמשות אותה. 3. )(א הקושי לגייס כוח אדם רפואי איכותי ומקצועי בעיקר לבתי החולים והקושי לשמר עובדים קיימים, בייחוד בכל הנוגע לתפקידי ניהול בפריפריה, מקורו, בין השאר, ברמת שכר נמוכה ובאפשרויות מוגבלות להשתכרות בעבודה נו ספת, מחוץ למערכת הציבורית: האוכלוסייה בפריפריה אינה צרכנית של שירותי בריאות פרטיים כמקובל באזורים שבהם רמת החיים גבוהה יותר; רופאי הפריפריה מבודדים מקצועית, .לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד - בשיתוף גופים נוספים - להקים גוף שיספק מידע על התפעול של מערכת הבריאות, כולל נתונים אפידמיולוגיים, נתונים על היקף השירותים ועל משך ההמתנה לניתוחים 90 ולבדיקות (למשל בידי רופאים מקצועיים) ועל מגמות תעסוקה בכוח האדם - עבודה במשרה חלקית, נטישת המקצוע, פנייה לפרקטיקה פרטית ופיזור גאוגרפי של כוח האדם. על סמך המידע שייאסף יגבש גוף זה קווים מנחים לתכנון כוח האדם, יעקוב אחר יישומ ם, יכוון וירכז את הפעילות בנושא וינתב את המשאבים המוקצים לביצועם. שיטת התקינה הקיימת יוצרת עיוותים ואינה מתאימה עוד לצורכי מערכת הבריאות, מפתחות התקינה ונוסחת עדכון התקינה לא נבחנו ולא נבדקו באופן מקצועי משנת 1976, ו יש לראות בכך חוסר עשייה מתמשך של משרד הבריאות, משרד האוצר ונש"מ. לדעת משרד מבקר המדינה, על גופים אלה לתת דעתם בעניין ולדון בשינוי ההסכמים הקיימים בנושא התקינה בבתי החולים הממשלתיים. . מהבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה עולה כי הסכמי התקינה אמנם כוללים מנגנון לעדכון התקינה, אולם התקינה המעודכנת של כוח האדם הסיעודי אינה עו נה על הצרכים בפועל, ובחדרי הניתוח, בפגיות ובבתי החולים באזורי הפריפריה חסר כוח אדם סיעודי. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות, משרד האוצר ונש"מ לתת דעתם בעניין ולדון בדרכים לפתרון בעיית התקינה. . ואפשרויות ההתפתחות המקצועית שלהם מוגבלות; בתי החולים בפריפריה אינם מסונפים למרכזים אוניברסיטאיי ם בהיקף הנהוג בבתי החולים במרכז הארץ, כך שהאפשרות לעסוק במחקר והאפשרות לעבור השתלמויות מקצועיות מוגבלות, וכמוהן גם היקף העבודה בהוראה באוניברסיטה. מלבד קשיים אלה נתקלים הרופאים והאחיות השוקלים לעבור לעבוד בפריפריה גם בבעיות משפחתיות וחברתיות: יש קושי למצוא תעס וקה מתאימה לבן הזוג או לבת הזוג באזורים אלה; חיי החברה, התרבות ורמת החינוך לילדים אינם תואמים תמיד את הרמה שילדי הרופאים הורגלו לה במרכז הארץ; ובידוד חברתי81. בפריפריה יש גם קושי לגייס מתמחים איכותיים, שכן אלה מעדיפים להתמחות בבתי חולים במרכז, שבהם האפשרות להתפתח מבחינה מקצועית גדולה יותר. כמו כן, המצוקה הכללית בכוח האדם הסיעודי ובכוח האדם הרפואי במקצועות מסוימים ואי-עדכון התקינה של רופאים בבתי החולים פוגעות בפריפריה יותר מבמרכז הארץ, והדבר משפיע על האפשרות לגייס לפריפריה כוח אדם איכותי. בביקורת הנוכחית הועלה כי עדיין יש מצוקה קשה של כוח אדם במקצוע הגריאטריה, והיא נובעת ממחסור ברופאים מומחים ובמתמחים בתחום. | לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח חשיבותו של הרישום החוזר באשר לגיבושה של תשתית נתונים מקיפה ומעודכנת, על משרד הבריאות והר"י לבחון את הנושא על כל היבטיו ולהסדירו. | 52 |
משרד הבריאות . תאגידי בריאות ליד בתי החולים הכלליים הממשלתיים העסקת האחיות של תאגיד הבריאות ובית החולים באופן משולב בסבב משמרות אינה תואמת את הנאמר בטיוטת הנוהל של המשרד. ,במלוניות ליולדות מתקיים עירוב של רפואה ציבורית עם רפואה פרטית ולכן יש לפעול במשנה זהירות בקביעת הכללים. אף על פי שחלפו כמה שנים מאז הוקמו המלוניות ליולדות בשיבא ובליס שבסוראסקי, המשרד טרם גיבש נוהל מחייב. בתי החולים מעוניינים להפעיל מלוניות ליולדות בתחומם. על משרד הבריאות ומשרד האוצר לבחון שוב את הסוגיות העולות מתפעול מלוניות יולדות בסמוך למחלקת יולדות בבתי החולים, ולגבש נוהל שיותאם למעמדן המשפטי של המלוניות, הן הפרטיות והן המוחזקות על ידי תאגידי הבריאות, הן אלה שכבר מופעלות והן אלה שיופעלו בעתיד. מן הראוי כי במרכזים הרפואיים שתפוסת מחלקות היולדות בהם עולה על תקן המיטות הקיים יעודכנו התקנים, יורחבו המחלקות וישופרו תנאי האשפוז. זאת ייעשה כדי לאפשר ליולדות להתאשפז בתנאים ראויים וכדי להימנע מצפיפות יתר במחלקות, דבר שעלול לגרום ליולדות להעדיף שהות במלונית על פני שהות במחלקה. לדעת משרד מבקר המדינה הפעלת מחלקת היולדות בתנאי אשפוז וצפיפות סבירים, כפי שיקבע המשרד, צריכה להיות תנאי להפעלת מלוניות ליולדות. גם במועד סיום הביקורת הנוכחית, ספטמבר 2008 , לא היה מבקר פנימי אף לא באחד מבתי החולים. לעומת זאת, לתאגיד הבריאות יש כאמור גוף ביקורת (ועדת ביקורת או מבקר פנים או שניהם). משרד מבקר המדינה מעיר כי שכר זה גבוה מהשכר ששולם לעובד עבור מילוי שני תפקידים, הן כמנהל תחום כלכלה בבית החולים והן כמנהל התאגיד. יש לציין כי מדובר בתאגיד שהיקפו הכספי השנתי הוא כ -20 מיליון ש"ח, והוא מהווה כ -%4 מהיקף הפעילות של בית החולים שלידו105 . .הבקרה על שכר העובדים בתאגידי הבריאות אינה מלאה ואינה יעילה ראוי שהיא תיעשה בידי הממונה על השכר, והוא יכלול את שכר העובדים בתאגידים בדוח שהוא מפרסם על השכר בגופים הציבוריים. כן ראוי שייקבעו כללים לשכר מרבי ולתנאי העסקה למנהלי תאגידי הבריאות, הן לבעלי תפקידים בכירים במרכזים הרפואיים שעובדים בבתי החולים ובתאגידי הבריאות והן לאלה שעובדים בתאגידים בלבד. יוצא שהעסקת רופאים בשירות המדינה במרפאות הקופה מטעם תאגידי הבריאות בשעות הבוקר נוגדת את תקנות התאגידים. בהתייחס לממצאי הביקורת ציינו מנהלי מרכזים רפואיים כי עבודת הרופאים בקופות מיועדת בין השאר למשוך את מבוטחיהן לבתי החולים שהם מועסקים בהם, וזאת כדי להגדיל בהם את ההכנסות. משרד מבקר המדינה מעיר כי רופא בית החולים המועסק בתקן ובמחלקה מסוימת, שמקבל שכר מאוצר המדינה בעבור מתן שירותים לכלל החולים הפונים בשעות העבודה הנהוגות במרכז רפואי, עובד בשעות אלה בקופה ומטפל בחולים של קופת חולים מסוימת. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד כי ברוב בתי החולים שנבדקו יש רק דרך אחת לברר מידע זה, והיא - לפנות באופן ישיר לכל אחת מהמחלקות המנתחות המבצעות את אותו ניתוח. אלא שלא תמיד החולה יודע להגדיר בדיוק את סוג הניתוח שהוא נזקק לו או לאיזו מחלקה לפנות, ורופאי קופות החולים אינם מבררים זאת עבור החולים. פרסום התורים יאפשר לקופות החולים, לרופאי קופות החולים ולחולים לקבל מידע זמין ולהשוות את זמני ההמתנה בבתי החולים השונים. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי יש ניתוחים שלדעת מומחים ההמתנה להם עלולה לגרום לנזק בריאותי לחולים, כפי שפורט לעיל. על כן מן הר אוי שהמשרד יפעל לצמצום זמני ההמתנה תוך הגדרת אמות מידה למשך זמן ההמתנה המרבי לכל סוג של ניתוח מתוכנן באופן שלא ייתן הכשר להארכתם של זמני המתנה, ויתמרץ את קיצורם. משרד מבקר המדינה מעיר כי ראוי לקדם את הבדיקה בנ ושא, בייחוד נוכח העובדה שכבר העיר על כך בשנת 200372 . החברה לא מסרה לתאגיד הבריאות דיווח על פעולותיה בקשר למחקרים, ובכך נפגעה השקיפות הראויה. בינואר 2005 כתב מנהל שיבא למנכ"ל המשרד, פרופ' ישראלי, על החברה ועל פעילותה בנושא מחקרים ובנושא פעולות ייעוץ בחו"ל. משרד מבקר המדינה מעיר כי החברה היא זרוע ביצועית של המרכז הרפואי שהוא גוף ממשלתי ועושה שימוש במשאבי המדינה ובידע של המדינה. מן הראוי היה שהמשרד, שהוא הבעלים של המרכז הרפואי וגם רגולטור של מערכת הבריאות כולה, יבחן את תקינות אופן ההתאגדות של החברה, כולל השאלה אם ראוי שחוג הידידים של שיבא יהיה בעל שליטה בחברה זו. נמצא שהמשרד לא עשה זאת. ראוי שהמשרד והנהלת שיבא יעמדו על כך שהזיקה בין שיבא ובין החברה תמצא ביטוי גם במסמכי התאגוד של החברה. | יוצא שבשיבא פרופ' רוטשטיין אחראי לפרופ' נוי בעניין המחקרים, ואילו בחברה פרופ' רוטשטיין (כמנכ"ל החברה) נתון לפיקוחו של פרופ' נוי (כיו"ר הדירקטוריון). בנוגע לכלל פעילות חברת תה"ש מחקרים בע"מ צריך פרופ' רוטשטיין, כמנהל המרכז הרפואי המשולב שיבא, לקבל דיווחים מפרופ' נוי ומעצמו במסגרת תפקידו כמנכ"ל החברה. כל זאת ללא חובות דיווח למשרד. | 53 |
חברת דואר ישראל בע_מ . התקשרויות של חברת דואר ישראל בע_מ משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת החברה כי התופעה של אישור התקשרויות ללא דיון והנמקה כיאות, אינה תקינה; וכי על החברה לנקוט את הצעדים המתחייבים כדי למנוע תופעה זו. נמצא כי חלק מאישורי המנכ"ל ניתנו בדיעבד. לגבי חלקן, נמצא כי הספק לא היה ספק יחיד. הועלה כי כמעשה שיגרה לא נערכה ח ברת הדואר מבעוד מועד להתקשרויות חדשות ולהארכת התקשרויות קיימות. לעיתים קרובות היא אישרה התקשרויות בחופזה וללא מכרז (ראו גם בהמשך). 2. עוד הועלה כי חלק מההתקשרויות שאושרו ללא מכרז אושרו בדיעבד, לאחר שההתקשרות כבר בוצעה. לכן גם אישרה הוועדה תשלומים בדיעבד לספקים. הועלה כי המנכ"ל אישר התקשרויות בפטור ממכרז לפי תקנה זו, על אף שלא הייתה קיימת ב-12 מההתקשרויות דחיפות למניעת נזק של ממש. נמצא כי בתשע מ -13 התקשרויות לא פנתה החברה לשמאי ממשלתי לקבל הערכה בדבר גובה דמי השכירות, על אף שהדבר נדרש בתקנות ובנוהל הרכש בחברה; ולגבי שאר הנכסים לא ציין יוזם הבקשה בחברה אם הוזמנה והוכנה שומה לנכס כנדרש בתקנות ובנוהל הרכש בחברה. אכן הוועדה אישרה התקשרויות תוך הסתמכות על שיחות טלפוניות לחברי הוועדה, או בא מצעות העברת טיוטת החלטה בין חברי הוועדה באמצעות עובד בחברה ("סבב חתימות"). במצב זה לא התקיימו דיונים ממצים בין חברי הועדה על מהות ההתקשרות והתמורה לחברה, ולכן לא התאפשר לנמק את ההחלטות כיאות. משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שההתקשרויות לשכירת הסוכנויות היו קצרות מועד והחברה האריכה אותן כמה פעמים, יכלה החברה להיערך לכך מבעוד מועד ולקבל הערכות שמאי לנכסים אלה או לחילופין לשכור נכסים אחרים. . הועלה כי לעיתים לא הוצאו הזמנות עבודה בכתב, כמתחייב בנוהל הרכש בחברה. הביקורת העלתה כי המערכת מיושנת, וכי לא ניתנו שירותי תמיכה טכנית למפעילי המערכת. לפיכך לא ניתן היה להפיק באמצעות המערכת דוחות לבקרה ולמעקב אחר החלטות הוועדה. בעת הזנת פרטי החלטות ועדת המכרזים למערכת נמחקו פרטי הנושאים שבהם הייתה הוועדה אמורה לדון; באופן זה נמחק חומר רקע מהותי, ועקב כך נפגעה אפשרות הפיקוח על תהליך קבלת ההחלטות. .בביקורת על ההתקשרויות של חברת הדואר הועלו ליקויים חמורים בסדרי ניהול דיוני ועדת המכרזים ולגבי היערכותם המוקדמת של חברי הוועדה לקראת דיוניה, ולגבי אישור התקשרויות בדיעבד, שכן הליך זה פוגע בעצמאות שיקול הד עת של חברי הוועדה והמנכ"ל בדבר נחיצות ההתקשרות. וכן לגבי אישור התקשרות ללא מכרז כאשר לא מתקיימים כל התנאים הנדרשים לכך על פי תקנות חובת המכרזים ונוהלי החברה. סעיפי הפטור בתקנות אינם משום סעיפי נוחות, ולא היה מקום לביטול הליכי מכרז הנדרשים על פי החוק. מבדיק ת המכרז לקבלת שירותי שליחים שנערך בשנת 1998 והוארך עד שנת 2007 עולה חשש שבוצעו עבירות לכאורה על חוק ההגבלים. על החברה לפעול לפי הוראות תקנות חובת המכרזים ונוהל הרכש שנקבע בחברה ולנקוט צעדים נגד מי מטעמה שחורג מהם. יש לבצע בהקדם שינויים יסודיים בכל הנוגע לניהול דיוני ועדת המכרזים ולעשות לכך שחברי הוועדה יהיו מוכנים היטב לדיוניה. בנוסף לכך, על החברה לקיים את הוראות הדין בכל הנוגע לחוק ההגבלים; עליה גם לבחון אם הסכמים בינה ובין ספקים שנחתמו לפני שהפכה לחברה ממשלתית וטרם פג תוקפם עומדים בהוראות חוק ההגבלים העסקיים. | לדעת משרד מבקר המדינה, המידע שהעבירה חברת הדואר לרשות ההגבלים לצורך קבלת חוות הדעת המקדמית בשנת 2006 ולצורך קבלת הפטור בשנת 2008 , בדבר אי -יכולתה לספק בעצמה את שירותי השליחים באזור תל -אביב והמרכז אינו מדויק. ראוי היה שיוצג לממונה מידע רלוונטי מלא ומדויק לרבות כל מידע העלול להעיד על קושי תחרותי שנושא הבקשה עלול לעורר, במיוחד בהתחשב בחובת הגילוי המוגברת שקבעו כללי מתן חוות הדעת המקדמית. | 56 |
רשות החברות הממשלתיות . רשות החברות הממשלתיות - ממצאי מעקב – בנק החקלאות לישראל בע_מ הביקורת העלתה, כי ביולי 2008 , בהמשך לבקשת הרשות ואגף החשכ"ל, החליט דירקטוריון הבנק לכנס אספת נושים ואספה כללית מיוחדת של בעלי מניות הבנק לצורך קבלת החלטה בדבר פירוקו של הבנק מרצון ומינוי מפרק. הועלה, כי האספות האמורות התקיימו רק בסוף ספטמבר 2008 כחמישה חודשים לאחר החלטת ועדת השרים ממרס 2008 ., והתקבלו בהן ההחלטות האמורות משרד מבקר המדינה מעיר, כי כל עוד לא הושלמו הפעולות בעניין סיום פעילותו של הבנק, הייתה מוטלת על הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר החובה לנקוט את כל הצעדים הדרושים לאיוש דירקטוריון הבנק כמתחייב מהוראות ניהול בנקאי תקין ומהוראות חוק החברות הממשלתיות. .הביקורת העלתה, כי גם בדוחות על החברות הממשלתיות בשנים 2004 ו- 2005 , שפורסמו בנובמבר 2005 וביולי 2006 (לאחר פרסום דוח הביקורת הקוד ם), בהתאמה, לא הוזכרו כלל ההחלטות שגיבשו כאמור הרשות ואגף החשכ"ל בעניין הפסקת פעילות הבנק והצעדים שננקטו בעקבותיהן - החלטת ועדת השרים מספטמבר 2005 להפריט את הבנק והפעולות שביצעו בעקבותיה הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי שהמידע בדוחות האמורים יהיה מדויק וישקף כנדרש את מכלול הנתונים בעניין הבנק, היה על הרשות לכלול בהם את ההחלטות שהתקבלו בעניין הפסקת פעילותו, את הפעולות שננקטו בעקבותיהן, כמפורט לעיל, ואת לוח הזמנים הצפוי למימוש ההחלטות. משרד מבקר המדינה מעיר, כי כבר בדוח הקודם הועלו ליקויים בקשר לתפקוד אגף החשכ"ל בעניין הבנק, וכי הפרטת הבנק אינה הפרטה מורכבת במיוחד. לדעת משרד מבקר המדינה, בלא להפחית מאחריות הרשות לממצאי הביקורת, משנתקל אגף החשכ"ל בקשיים בעבודתו מול הרשות והבנק, דבר שהשפיע לטענתו על קידום תהליך הפרטת הבנק, היה עליו לבחון אם יש מקום להחזיר לרשות את סמכויות הובלת התהליך. 8. בביקורת עלה, כי בנובמבר 2008 לא הייתה בידי הרשות ואגף החשכ"ל תכנית עם לוח הזמנים להשלמת כל המתחייב מהחלטת ועדת השרים ממרס 2008 ומהחלטות אספת הנושים והאספה הכללית המיוחדת של בעלי המניות בעניין סיום פעילתו של הבנק. משרד מבקר המדינה העיר על כך לגורמים האמורים. גם בביקורת הנוכחית עלה, כי אף שאגף החשכ"ל והרשות נקטו צעדים לאיוש דירקט וריון הבנק כמתחייב מהוראות ניהול בנקאי תקין, בחמש מתוך תשע הישיבות של דירקטוריון הבנק שהתקיימו בשנת 2006 התקבלו החלטות בלא שהתקיימו ההוראות האמורות בעניין המספר המזערי של חברי הדירקטוריון. כמו כן נמצא, כי מסיבה זו כמה מהפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון שהת קיימו בשנה זו אושררו באיחור, וקיים ספק בדבר תוקפן של ההחלטות שהתקבלו בישיבות אלה. 3. הביקורת העלתה, כי רק בספטמבר 2007 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין הבנק להסתדרות העובדים החדשה, העוסק בתנאי הפרישה של כל עובדי הבנק. בדצמבר 2007 נחתמה תוספת להסכם, הכוללת עדכון של כמה סעיפים בו. בעקבות גיבושו ואישורו של ההסכם פרשו מהבנק, רק במהלך 2008 ,13 .)עובדים (כמחצית מעובדי הבנק בביקורת עלה, כי למרות התמשכות הפעולות להפסקת פעילות הבנק, לא בחנו הרשות ואגף החשכ"ל א ת התכנית כראוי ולא נקטו צעדים בעניין העברת פעילותו של הבנק למקום אחר כדי לחסוך בהוצאותיו ולאפשר את ביצוע ההחלטה האמורה של ועדת השרים. לדעת משרד מבקר המדינה, אין באמור בתשובת הרשות כדי לפטור אותה מאחריותה הכוללת על פי חוק החברות הממשלתיות בעניין הפרטה של חברות כאלה 23 ; מטעם זה וגם נוכח תפקידה של הרשות לפי סעיף 54(7 ) האמור, על הרשות היה לדרוש מאגף החשכ"ל לגבש לוח זמנים להשלמת כל המתחייב מהחלטת ועדת השרים ממרס 2008. מהאמור לעיל עולה, כי ממועד ההחלטה של הצוות על פירוק הבנק על ידי נושים ללא הצהרת כושר פירעון (מאי 2007 ) ועד למועד אישור הצעת ההחלטה בעניין זה בוועדת השרים לענייני הפרטה (במרס 2008 ), חלפו כעשרה חודשים נוספים. כן עלה, כי עד מאי 2008 לא יידעו הרשות ואגף החשכ"ל את הבנק בעניין החלטתה של ועדת השרים ממרס 2008 . ,ממילא לא דרשו ממנו לנקוט את הצעדים המתחייבים לשם יישומה ובכלל זאת: כינוס דירקטוריון הבנק, כינוס אספה כללית של בעלי מניות הבנק וכינוס אספת נושים לצורך החלטה על פירוק מרצון ומינוי מפרק. רק באמצע מאי 2008 , בעקבות שאלות משרד מבקר המדינה, דיווח מנהל יחידת ההפרטה ברשות ליו"ר הבנק בכתב על החלטת ועדת השרים האמורה, וביקש כי לקראת כינוס אספה כללית ואספת נושים יכין הבנק "דוח מלא על עסקיה של החברה" וימסור אות ו לרשות עד 1.6.08 . מן המסמכים עולה כי סמוך למועד זה העביר הבנק לרשות טיוטת דוח בנושא. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות, כי אי -דיווחה במשך כשנתיים, בדוחות על החברות הממשלתיות, על היות הבנק גוף העומד להפרטה לפי החלטת ועדת השרים מספטמבר 2005 , על אופן היישום של החלטה זו, על הקשיים שהתעוררו כאמור בביצועה ועל ההחלט ות שהתקבלו בעקבות זאת, אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות הגילוי הנאות והשקיפות ועם חובותיה על פי חוק החברות הממשלתיות. נוסף על כך, במשך תקופה ארוכה מנע הדבר משר האוצר ומוועדת הכספים של הכנסת מידע חיוני על פעולות שנעשו ועל אלו שיש עדיין לעשותן בעניין סיום פעולתו של הבנק. על הרשות להפיק את הלקחים מכך ולנקוט בהקדם את הצעדים הדרושים כדי שדבר זה לא יישנה, וכדי שדיווחיה השנתיים לגורמים האמורים בעניין החברות הממשלתיות בכלל ואלה שהיא עוסקת בהפרטתן בפרט יהיו מעודכנים ומלאים. | משרד מבקר המדינה מעיר ליחידת הפיקוח על הבנקים, כי במועד הוצאת מכתבו לבנק, ביוני 2008 , שבו התריע על השימוש במילה "הבנק" ודרש לשנות את שם הבנק אצל רשם החברות, כבר היה ידוע כי ועדת השרים אישרה במרס 2008 את הצעת ההחלטה על פירוקו של הבנק, ולכן לא ברורה תשובתו האמורה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הבנק היה להקפיד להביא לפני יחידת הפיקוח על הבנקים, בכתב, את כל בקשותיו בנושא; על יחידת הפיקוח על הבנקים היה גם היא להקפיד להביא לידיעת הבנק בכתב את כל החלטותיה והנחיותיה, ובכלל זאת את אלו שהתגבשו בעקבות שיחות טל פון ופגישה שקיים עמו, בעניין השימוש שהוא עושה לאחר 1.4.08 ."במילה "בנק | 59 |
תחומי פעילות לאומיים-אסטרטגיים . ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים - מעקב מורחב .מומלץ כי רת"א והמשטרה יקבעו את חלוקת האחריות ביניהן בנושא האכיפה הפלילית .של דיני הטיס על מטיסי רחפנים. זאת כדי שעם אישור התקנות ניתן יהיה לאוכפן .כנדרש. על המל"ל להמשיך ולעקוב אחר התקדמות התהליך ולדווח בהתאם לקבינט .המדיני-ביטחוני. .עולה כי מינואר 2019 ועד מועד סיום הביקורת בחודש יוני 2020 היתה מחלוקת בין חיל .האוויר לבין רת"א בנושא טיוטת התקנות. רת"א היתה מעוניינת לאפשר את הרחבת .השימוש בכלי טיס בלתי מאוישים, ובהם רחפנים, למטרות אזרחיות, על בסיס הכללים .המוגדרים בטיוטת התקנות. חיל האוויר, לעומת זאת, דרש תוספת של מנגנוני בטיחות, .אסדרתיים וטכנולוגיים, כדי להקטין את הסיכון לפגיעה בכלי טיס מנמיכי טוס. משמעות .דרישותיו של חיל האוויר בפועל היא איסור הטסת טיסנים ורחפנים במרבית השטחים .הפתוחים במדינת ישראל. .בשל המחלוקת שהייתה קיימת בין חיל האוויר לבין רת"א החלטה ב/254 לא מומשה. עד .למועד סיום הביקורת, יוני 2020 ,מצב האסדרה לגבי הפעלת הרחפנים נותר ללא שינוי : .מרבית הרחפנים בארץ אינם רשומים, ומרבית המטיסים אינם נדרשים לקבל כל אישור .הטסה. כך נותרו בעינם הסיכונים הבטיחותיים והביטחוניים הנשקפים משימוש ברחפנים. .בביקורת עלה כי חלק מדרישותיהם וצורכיהם של המשטרה, שב"כ ושב"ס לא נכללו .כרכיבים מחייבים בפרויקט כבר מתחילתו באפריל 2018 . .משרד מבקר המדינה מציין כי בהתאם להחלטה ב/254 רת"א השלימה את כתיבתן של .תקנות עדכניות המסדירות את הפעלת הרחפנים והעבירה אותן להתייחסות הגורמים .הרלוונטיים, כנדרש לפי חוק הטיס. עם ז את, תהליך גיבוש התקנות לא הושלם בשל .חוסר ההסכמות בין רת"א וחיל האוויר (ראו פירוט בפרק "התייחסות משרד הביטחון .לטיוטת התקנות" בהמשך). .משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את תהליכי בניין הכוח בנתב"ג להתמודדות עם איום .הרחפנים וממליץ על השלמת ההצטיידות של נתב"ג באמצעי קבוע להגנה מפני איום .הרחפנים. .בביקורת נמצא כי בהמשך להנחיה של המשטרה להציב בנמלי התעופה רמון וחיפה .מערכות טכנולוגיות ייעודיות לסיכול של רחפנים, במועד סיום הביקורת החלה רש"ת .בתהליך ההצטיידות במערכת ג' עבור נמלי התעופה רמון וחיפה. עם זאת , עולה כי .רש"ת טרם הצטיידה במערכת ב' עבור נמלי תעופה אלו. .בביקורת עלה כי הגם שפורסמו נהלים פנימיים בנמלי התעופה רמון וחיפה, לא גיבשה .רש"ת איום ייחוס ותרחישי ייחוס עבור נמלים אלו , כנדרש במסמך תפיסת ההפעלה .לגופים המונחים. להלן הפרטים: בביקורת עלה כי אף שבהחלטה ב/ 254 נקבע שהפיתוח ימומן על ידי הגורמים .הביטחוניים, בהתאם לשיעור השתתפות שייקבע על -ידם בהסכמה, ועל אף מאמצי .מינהלת מגן והמל"ל לא הושגו הסכמות לגבי מודל המימון של הפרויקט, במשך .כשנתיים. .מהביקורת עולה, כי בעקבות אי -ההסכמות על מודל המימון הוקפאה פעילות צוות .ההגנה מפני רחפנים מאפריל ועד לספטמבר 2018 . בכל אותה העת לא התקדם תהליך .פיתוח הפתרון הטכנולוגי. .המעקב העלה כי הנושא אינו מאוזכר בדוחות מס' 2 'ומס3 של המל"ל לקבינט המדיני .ביטחוני. במעקב עלה כי עמדת רת"א בנושא לא השתנתה ועקב כך נותרה בעינה המגבלה של .מפקחי רת"א לבצע אכיפה פלילית אפקטיבית. | בדוח הקודם צוין כי מפעילי רחפנים למטרות פנאי או ספורט אינם נדרשים להיות בעלי .רישיון וכי סכום העיצום הכספי שבסמכות רת"א להטיל על מי שהפעיל רחפן למטרות .פנאי או ספורט בניגוד לחוק הטיס אינו משמעותי . במעקב עלה כי רת"א גיבשה את .טיוטת התקנות המיועדת לפתור סוגיות אלו. טיוטת התקנות טרם אושרה בשל חוסר .ההסכמות בין רת"א לבין חיל האוויר (ראו פירוט בהמשך בפרק "התייחסות משרד .הביטחון לטיוטת התקנות"). | 61 |
תחומי פעילות לאומיים-אסטרטגיים . שטחי האימונים של צה"ל ביבשה שטחי האימונים, המשתרעים על פני כ-35% מקרקעות המדינה והחיוניים לצה"ל לצורך .שמירת כשירותו, נמצאים על קרקעות שנקבעו להן ייעודים שונים. מצב זה נובע מכך .שמתקיימות שתי מערכות דינים נפרדות החלות על אותם שטחים: חוק התכנון והבנייה - .המסמיך את מוסדות התכנון לקבוע ייעודים לקרקע, ואימונים אינם נכללים בייעודים .אלה; ותקנות ההגנה - המסמיכות את הרמטכ"ל לסגור שטחים, לדוגמה לצורך אימונים, .וזאת ללא קשר לייעוד הקרקע באותם שטחים. במצב זה מוסדות התכנון אומנם .מוסמכים לקבוע ייעודים שונים לשטחים, אך מימושם של הייעודים בשטחים אלה מוטל .בספק בשל סמכותו האמורה של הרמטכ"ל לסגור אותם בכל עת. .נוכח הבסיס החוקי הנותן בידי הרמטכ"ל את הסמכות הבלעדית לסגור שטחים וכן את .הסמכות למנוע הוצאת היתר מכוח תוכנית (דוגמת תמ"א 35 ), יש קושי לאזן בצורה .מיטבית בין הצרכים הביטחוניים לבין הצרכים האזרחיים. .מומלץ כי מוסדות התכנון הארציים וצה"ל ימסדו פורום משותף לצורך בחינה עיתית של .הצרכים התכנוניים מחד גיסא והצורך בשטחי האימונים מאידך גיסא. בתוך כך מומלץ כי .יבחנו הסדרת מנגנון שיסייע להכריע בשאלת השימוש בשטחים שסגורים לטובת .אימונים ואשר לגביהם מתעוררים אינטרסים מתנגשים - ביטחוניים לעומת אזרחיי ם .לאומיים 17 , ובהתאם לתוצאות הבחינה - להמליץ על כך לממשלה. ראוי כי בבחינת .הצרכים ומנגנון ההסדרה יישקלו גם צרכים ביטחוניים עתידיים, דוגמת אימונים באמצעי .לחימה עתידיים. .בעניין זה מסרה מפקדת מתא"ם פצ"ן לצוות מבקר המדינה במאי 2020 כי כל .התיאום נעשה טלפונית, וכי אזרחים אינם נדרשים לחתום על כתב אזהרה .והתחייבות. .עד מועד סיום הביקורת טרם נגרעו השטחים עבור היישובים אודם ונתיב העשרה על אף .העלאת הצורך בכך על ידי צה"ל ואף שמדובר במצב שאינו תקין הנמשך עשרות שנים. .יודגש כי על פי תקנה 125 לתקנות ההגנה, משמעות צו הסגירה היא כי כל אדם הנכנס .לשטח הסגור ללא היתר בכתב יואשם בעבירה על תקנות ההגנה. .במצב שתואר לעיל קיימים סיכוני בטיחות לאזרחים שבפועל מצויים בשטחי אימו נים. .נוסף על כך הדבר מביא לכך שצה"ל אינו מתאמן על מלוא השטח בשל הנוכחות .הקבועה של אזרחים בחלק ממנו. .מומלץ כי ז"י ואג"ת ימפו את כל שטחי האימונים שבהם בפועל כבר נעשים שימושים .אזרחיים קבועים שאינם מאפשרים קיום אימונים, ויגרעו את אותם השטחים שלגביהם .ברור שלא ייעשה בהם עוד שימוש לאימונים. . ,שטחי האימונים חיוניים והכרחיים לצה"ל לצורך שמירת כשירותו המבצעית. עם זאת .מפרק זה עולה כי יש שטחי אימונים שאינם מנוצלים על ידי צה"ל ועשויים לשמש .לצרכים אזרחיים או שמשמשים לצרכים כאלו בפועל. יתרה מכך, נתוני ניצול שטחי .האימונים לא תמיד ידועים לצה"ל במלואם. נוכח מצוקת הקרקעות במדינה, ראוי כי .צה"ל יקפיד על כך שסגירת שטחים למטרת אימונים תיעשה במידתיות, כאשר קיים .צורך של ממש ובמידה שאינה עולה על הנדרש. לשם כך עליו לשפר את האופן שבו .הוא מנהל את שטחי האימונים ולהגביר את הפיקוח והבקרה על יעילות השימוש בהם. תיאום טלפוני, ללא מתן היתר בכתב, כפי שנעשה במתא"ם פצ"ן, אינו עולה בקנה .אחד עם הוראת "כניסה וחציית שטחי אימונים ע"י אזרחים" של ז"י, עם הוראת .מפקד ז"י לעניין האימונים ביבשה בשנת 2019 , ועם הוראת סעיף 125 לתקנות .ההגנה המחייב הוצאת היתר שכזה. על מתא"ם פצ"ן להקפיד על ביצוע תיאום .כנדרש. . ,בביקורת נמצא כי בשטחי האימונים במרחב פצ"ן נגרמו במשך שנים, עקב אימונים .נזקים לכמה אתרי עתיקות. מהלכים משותפים של גורמים ברשות העתיקות, במשרד .הביטחון ובצה"ל לשמירה על אתרים אלה ולמניעת פגיעות נוספות בהם ולשיקומם לא .צלחו עד סיום הביקורת. מהתיקון בחוקבינואר 2019 עד מועד סיום הביקורת טרם נקבע התקציב לפינוי נפלים .כחלק מהצעת חוק התקציב השנתי. .זה חמש שנים לפחות חל עיכוב בתהליכי גריעת שטחי האימונים שצה"ל הסכים כי ניתן .לפנותם לטובת שימושים אזרחיים, וזאת עקב אי-פינוי נפלים מאותם שטחים. . בביקורת נמצא כי לא קיימת מערכת דיגיטלית לתיאום כניסה לשטחי אימונים בין .מתא"ם פצ"ן לגורמים אזרחיים, והדבר נעשה באמצעי מיושן וזמין פחות - פקס .בלבד. .על צה"ל למסד מנגנון יצירת קשר דיגיטלי לתיאום הכניסה לשטחי אימונים בפצ"ן, .כמו ביתר הפיקודים המרחביים. | .בביקורת נמצא כי בצה"ל אין רישום ותיעוד של היסטוריית השימוש בתחמושת בכל אחד .משטחי האימונים שלו. | 62 |
התעשייה האוירית לישראל בע"מ . מינוי בכירים בתעשייה האווירית לישראל בע"מ . ההליך לאיתור מנהל זה לחטיבת התעופה, שהחל בסוף מרץ 2018 והסתיים בסוף .נובמבר 2018 , התנהל שלא באופן תקין בשני היבטים: (א) ניקוד מחדש של נתוני .המועמדים מהליך האיתור הקודם - הליך שאינו כלול בנוהל מינוי בכירים של החברה, .הגם שננקט באישור היועמ"ש; (ב) טעויות בטבלת הניקוד ובניקוד, שבהתאם להן זומן .מנהל ח' לריאיון. בהמשך, הוא נבחר לתפקיד. .נוכח הליקויים שהיו בהליך המינוי מציין משרד מבקר המדינה כי ישנה חשיבות רבה .בקיום בקרה ופיקוח מצד הדירקטוריון על תקינות הליכי המינוי של תפקי דים בכירים .בחברה, הנגזרים מחובת הדירקטוריון על פי תקנות הבכירים; בפרט בכל הנוגע .למתכונת הליך המינוי ולחלופות השונות להליך האיתור. .משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הפנייה לקבלת חוות דעת מעורך דין חיצוני .נוכח ספקות שהועלו בישיבת הוועדה. עם זאת, משהתקבלה בתע"א חוות הדעת .בנוגע להליך האיתור, ראוי היה כי היא תוצג במלואה לפני חברי הוועדה לרבות .שתי הפרשנויות שנכללו בה. . בביקורת עלה כי מנהל ט', שנבחר בוועדת איתור חיצונית ומינויו אושר על ידי .הדירקטוריון במרץ 2018 , שימש יועץ לתע"א מסוף שנת2016 והיה חבר במטה השינוי .ממועד הקמתו - ינואר 2018 - ובמסגרת המטה עסק במשימות שונות, לרבות בתחום .ההסבות וההשבחות. עוד עלה כי המנהל השני, מנהל י"ב, שנבחר בדרך של ועדת .איתור חיצונית ביולי 2018 , החל בעבודתו כיועץ בתע"א במרץ2018 ובאותו המועד אף .צורף כחבר במטה השינוי, ובמסגרת המטה עסק בין היתר בהגדרת אסטרטגיה ויעדים .מרכזיים בתחום התחזוקה. יצוין כי באחד משני ההליכים החיצוניים התמודדו ארבעה .מועמדים ובאחר שלושה (ראו בלוח 4 .) ממסמכי התע"א עולה כי בתקופה שבין ינואר 2017 לינואר2019 כיהנה לפחות אישה .אחת בכל אחת מוועדות האיתור לתפקידי ניהול בכירים שנבדקו על ידי הביק ורת. . משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הפעולות שנקטה התע"א כדי להגדיל את מספר .הנשים המתמנות לתפקידי הניהול בחברה לשם הבטחת ייצוג הולם לנשים. עם זאת, על .התע"א לקבוע יעדים גם בהתייחס לשיעור הנשים בתפקידי הניהול, שכן לצד מינוי נשים .לתפקידי ניהול בדרגי הביניים ולתפקידי ניהול בכיר, היו גם נשים שפרשו מתפקידים .אלה. על הנהלת החברה להוסיף לפעול לקידום נשים לתפקידים אלה. על הדירקטוריון .להוסיף לעקוב אחר הנושא ואחר יישום החלטותיו בעניין. על רשות החברות להוסיף .לעקוב אחר יישום הוראות חוזר הייצוג ההולם בחברות הממשלתיות. .מומלץ כי בהליכי איתור שתקיים התע"א בעתיד יוודאו בארגון סמנכ"ל משאבי אנוש כי .הקריטריונים המוגדרים לכלל התפקידים, לרבות לתפקידי ניהול בכירים, ינוסחו באופן .ברור וחד -משמעי, וכי תוכנן של מודעות ה"דרושים" תואם לקריטריונים שאותם אישר .הדירקטוריון לתפקידים. . כאמור, בנוהל מינוי בכירים בתע"א נקבע כי יש לקיים הליכי איתור חיצוניים, אלא אם כן .אישר הדירקטוריון קיום הליך פנימי. הליך איתור פנימי משמר את כוח האדם בתוך .הארגון ומאפשר אופק קידום עבור עובדיו. עם זאת הוא מונע את הגדלת היצע .המועמדים עבור הארגון ועל כן חוסם א ת השבחת מאגר המנהלים שבו. אשר להליכי .איתור חיצוניים, יצוין כי גם בהם נשמר יתרונם של המועמדים הפנימיים, בשל היכרותם .את המערכת, ניסיונם הרלוונטי והמלצות של מנהליהם בארגון. .בהתחשב באמור לעיל, ובכך שהליכי איתור חיצוניים הם "דרך המלך" המאפשרת את .הגדלת מספר המועמדים לתפקידי ניהול בכירים לשם בחירת המועמד המתאים ביותר, .מומלץ כי הנהלת התע"א תבחן גיבוש כללים לקיום הליכי איתור פנימיים, לרבות .הנימוקים המפורטים הנדרשים לכך. זאת לשם הצגת המלצותיה בעניין זה לאישור .הדירקטוריון. .כמו כן, נוכח חשיבות הנושא בהיבט המערכתי, מומלץ כי רשות החברות תשקול לגבש .ולפרסם עמדה בעניין, לרבות מגבלות על קיום הליכי איתור פנימיים וכללים לקיומם, .ותוודא כי הם מוטמעים בנוהלי החברות. .נוכח החובה הכללית שחלה על התע"א להקפיד על קיום הליך תקין, שוויוני ותחרותי .באיתור ובמינוי של מנהלים בכירים, ראוי שאם ההנהלה תיזום בעתיד ביצוע תהליכי ניוד .של מנהלים, היא תבחן תחילה את מכלול ההיבטים הקשורים לכך, לרבות מאפייני .התפקידים הנ וגעים דוגמת מספר העובדים הכפופים והיקפי הפעילות העסקית של .היחידות הארגוניות, ותציג לדירקטוריון תמונת מצב שלמה בעניין; זאת כדי שידון בנושא .על בסיס מידע מלא. כמו כן ראוי שהנהלת התע"א תפעל לעגן נושא זה בנוהל .הבכירים. .אשר לרשות החברות, נוכח המשמעויות של מינוי מנהלים בכירים בדרך של ניוד רוחבי, .ובכלל זה היעדר הליך תחרותי שנועד להביא למינוי המועמד המתאים ביותר לתפקיד, .עליה לשקול לגבש ולפרסם עמדה לגבי התנאים וההגבלות בביצוע ניוד רוחבי ולגבי .אופן הפיקוח של הדירקטוריון על מינויים כאלה; זאת על מנת ליצור ודאות בנושא זה .ולאפשר שימוש בהליך ניוד רוחבי במקרים המתאימים. .על היועמ"ש, כגורם המפקח על תקינות הליכי האיתור, לשלב מפורשות בחוות דעתו .המשפטית התייחסות לתקינות ההליכים על פי כל דין ובהתאם לנוהל מינוי בכירים .משנת 2019 ; זאת כדי שחוות דעת אלו ישקפו לפני הדירקטוריון באופן חד וברור את .עמדת היועמ"ש לגבי תקינות התהליך. כמו כן על מנכ"ל התע"א, בתפקידו כראש ועדות .האיתור, או על מי מטעמו, לוודא כי חוות הדעת המשפטיות, הניתנות במסגרת הליכי .המינוי של מנהלים בכירים, יתייחסו לסוגיית תקינות ההליכים. .במילוי תפקיד ממלא מקום במשך שנה וארבעה חודשים היה כדי להקנות למנהל ב' .יתרון בהליכי האיתור למינוי קבוע לתפקיד זה בלי שנשמר עקרון השוויון באופן מלא. .נמצא כי מנהל הכספים בחטיבת בדק מטוסים פרש לגמלאות במרץ 2016 , ואילו .ההחלטה על הקמת חטיבת התעופה התקבלה בדירקטוריון התע"א בדצמבר 2017 . ובינואר2019 ,שולבה חטיבת בדק מטוסים בחטיבת התעופה. במשך כל התקופה הזו .קרוב לשלוש שנים, התפקיד אויש באמצעות מינוי בפועל ולא היה מנהל כספים קבוע .בחטיבה. | . ניהול יחידות ארגוניות משמעותיות במשך שנה וארבעה חודשים ועד לשלוש שנים וחצי .על ידי ממלאי מקום או מנהלים בפועל, במקום מנהלים בכירים קבועים, עלול לפגוע .בתפקוד יחידות אלה, בין היתר בתחומים כגון עיצוב מדיניות, תכנון ארוך טווח והנעת .תהליכים משמעותיים, המשפיעים על היחידה ואף על החברה כולה; זאת נוכח ארעיות .כהונתו של ממלא מקום, שיכולה להיפסק בהתרעה קצרה. יתרה מזו, הדבר עלול לפגו ע .בעקרונות התחרות והשוויון. יש לראות בחיוב את העובדה שבנוהל מינוי בכירים מסוף .שנת 2019 נקבעו כאמור כללים ולפיהם המנכ"ל מוסמך למנות ממלא מקום למשך .שלושה חודשים ואף להאריך את המינוי בשלושה חודשים נוספים, בכפוף לאישור .הדירקטוריון. מומלץ להבהיר בנוהל גם את המצב של איוש תפקידי ניהול בכירים על ידי .מנהלים בפועל. .עוד מומלץ כי דירקטוריון התע"א ישקול לקיים בקרה בנושא ובכלל זה באמצעות קבלה .ובחינה עיתית של נתונים מהנהלת התע"א על משרות ניהול בכיר שאינן מאוישות על ידי .מנהלים קבועים והסיבות לכך. .כמו כן מומלץ לרשות החברות לשקול לגבש ולפרסם עמדה לגבי התנאים וההגבלות .למינוי ממלאי מקום ומנהלים בפועל ולגבי אופן הפיקוח של הדירקטוריון על מינויים .אלה. | 64 |
צבא ההגנה לישראל . מערך בריאות הנפש בצה"ל - ביקורת מעקב .יצוין לחיוב כי ב-90% מהרשומות שנבדקו רשם הקב"ן את סטטוס ביצוע המלצותיו. בשל .החשיבות לבקרה ולמעקב אחר מימוש המלצות הקב"ן, בדגש בהמלצות הניתנות .למפקדים, ראוי שמחלקת ברה"ן תשקול לשפר את יכולת הבקרה והמעקב כך שיהיה .ביכולתה להפיק למשל דוח ייעודי ממוחשב בנוגע לאותם מקרים שבהם הקב"ן לא תיעד .את סטטוס הביצוע של המלצתו, וזאת במיוחד כיוון שחיילי צה"ל נמצאים במגע יום-יומי .שוטף עם מפקדיהם וכפופים למרותם. .יצוין כי העמקת הבדיקות, כפי שמחלקת ברה"ן החלה לבצע לאחרונה , ראויה הייתה .להתבצע כשגרת עבודה בתהליך המיון הרפואי בלשכות הגיוס, במיוחד נוכח הכפלת .שיעור הפטור הנפשי למלש"בים בגיל 17 וארבעה חודשים בקרב ילידי 2002 ( 2.7% ) . בהשוואה לילידי1997 ( 1.3% .) . נוכח עלייה משמעותית זו צוין במחקר כי "היקף העלייה המשמעותי בנתוני האמת של .גיל 17.4 , שינה באופן משמעותי את תחזית הגיוס ומעיד על שחיקה של כ - 2,000 מקורות . בעשור הקרוב". זאת ועוד, על פי מסמכי אכ"א, "בהתאם לעלייה הגבוהה ]חיילים[ . שחלה בשנתון2002 בפטור נפשי של]בתום חמש שנים[ , אנו צופים שהשנתון יסתיים .כ- 9.6% ", זאת לעומת כ-6% .כפי שהיה בשנתונים קודמים .נמצא כי ההוראה על הבקרה המטכ"לית על עבודת הפסיכיאטרים אשר פורסמה לפני .כארבע שנים אינה ממומשת. ראוי שמחלקת ברה"ן תבחן את ההוראה, ו בהתאם .לתוצאות בחינה זו תחליט אם יש צורך בתיקון ההוראה או שיש להקפיד על ביצוע .הבקרה המטכ"לית על עבודת הפסיכיאטרים על פיה. .מהתפלגות זמני ההמתנה עולה כי כ -8% מהחיילים ממתינים שלושה שבועות ומעלה .למפגש עם קב"ן. משרד מבקר המדינה ממליץ להביא בחשבון בעת ביצוע עבודת המטה .לבחינת זמן ההמתנה המרבי למפגש עם קב"ן כי כ-92% מהחיילים ממתינים לכל היותר .עד שלושה שבועות. לצורך טיוב ניהול התורים לקב"ן, משרד מבקר המדינה ממליץ כי מחלקת ברה"ן תבחן .את האפשרות לקביעה ולביטול של תורים באופן מקוון תוך שימוש, בין היתר, בשליחת .מסרונים לחיילים לצורך מתן תזכורות בדבר מועד התור. .לצורך הגברת המודעות והמעקב של המפקדים על חיילים אשר הופנו לטיפול נפשי ולא .התייצבו לטיפול, מומלץ כי מחלקת ברה"ן תבחן את האפשרות כי הקב "ן יידע את .מפקדו של החייל אם זה לא התייצב למפגש מתוכנן עימו, בכפוף להגנת הפרטיות. משרד מבקר המדינה מציין כי צה"ל הגדיר בפקודת מטכ"ל כי אם קבע רופא כללי צורך .לבדיקה של רופא מומחה, ישלח המפקד את החייל לצורך זה לא יאוחר מ-14 יום ממועד .מתן ההפניה. לפיכך, מומלץ כי צה"ל יבחן הגדרת אמת מידה כמותית לזמן המתנה מרבי .לרופאים מומחים, ובכלל זה זמן המתנה לפסיכיאטרים, מרגע שהופנה לכך החייל ע"י .הקב"ן, זאת בכדי לאפשר בין היתר מעקב ובקרה אחר זמן ההמתנה של חיילים .שנשלחים למפגש עם פסיכיאטר. .יצוין כי מהדוח האמור שפרסם מבקר המדינה עלה כי בשנת 2018 המתינו אזרחי המדינה .כ-40 ימים בממוצע למפגש עם פסיכיאטר. יצוין לחיוב כי זמן ההמתנה הממוצע בצה"ל .למפגש כזה היה בשנים 2017 עד 2019 נמוך יותר ועמד על כ-22 ימים. .מומלץ כי מחלקת ברה"ן תוודא את יישום הוראתה האמורה ותקיים בקרה אחר גורמי .ברה"ן ביחידות בנושא זה. .יוער כי תגובת מקרפ"ר אינה משקפת אמת מידה כמותית בנוגע לזמן ההמתנה למפגש .עם פסיכיאטר, שהוא רופא מומחה בתחומו. .מהתפלגות זמני ההמתנה עולה כי כ-26% מהחיילים ממתינים שלושה שבועות ומעלה .למפגש עם פסיכיאטר. בהיעדר אמת מידה לזמן ההמתנה המרבי למפגש עם .פסיכיאטר, לא ניתן לדעת אם אלה זמני המתנה סבירים או לא. ראוי שגורמי מקרפ"ר .בשיתוף מחלקת ברה"ן יביאו בחשבון שחיילים שנמצאים במצוקה נפשית נאלצים .להמתין זמן ממושך למפגש עם פסיכיאטר, עם כל המשתמע מההשפעות שעלולות .להיות למצב כזה, ויקבעו את זמן ההמתנה המרבי למפגש עם פסיכיאטר. .בביקורת עלה כי הגורמים במחלקת ברה"ן לא בדקו את הסיבות לאי-מימוש ההפניות .לפסיכיאטר, וממילא אינם מטפלים בגורמים לתופעה זו. .פסיכיאטר בצה"ל בוחן את מצבם המנטלי של חיילים שלגביהם יש חשד להפרעה .פסיכיאטרית ומציע להם את המענה הטיפולי המתאים ביותר. מכאן החשיבות כי חייל .שנשלח לבדיקת פסיכיאטר ייבדק על ידו. על מחלקת ברה"ן לבחון ולנתח את הסיבות .לאי-מימוש ההפניות שניתנו לחיילים - האם היא נעוצה בכך שהבעיה שבגינה פנו לקבל .הפניה חלפה, או שמא קיימים חסמים למימושה. בהתאם לתוצאות בחינה זו עליה לנקוט .צעדים להגדלת שיעור מימוש ההפניות לפסיכיאטרים. מומלץ למסד תהליך ממוחשב .של מעקב אחר ההפניות שלא מומשו כדי למזער את התופעה. הקטנת שיעור אי - .המימוש עשויה לתרום להפחתת זמני ההמתנה, שכן הרופאים הפסיכיאטרים יעדכנו את .לוחות הזמנים שלהם בהתאם לביטולי תורים. | . יצוין כי מאחר שלא תמיד אפשר לדעת בוודאות את חומרת מצוקותיו של חייל שפונה .לעזרת קב "ן, ראוי לנקוט במשנה רגישות וזהירות במקרים כאלה. לכן אפוא ראוי .שמחלקת ברה"ן תבצע עבודת מטה בהקשר זה ותבחן באמצעותה את זמן ההמתנה .המרבי למפגש עם קב"ן. על עבודת מטה זו לכלול התחשבות בנזקים הנפשיים שעלולים .להיגרם לחיילים מזמן המתנה ממושך לקב"ן. | 65 |
מטלות רוחב . מקורות חברת המים בע_מ ושח_מ מקורות ביצוע בע_מ - גיוס והעסקה של קרובים ומקורבים בתאגידים משרד מבקר המדינה מעיר למקורות ולשחם, כי עליהן לפעול כנדרש בתקנות ובחוזר שהו ציא מנהל רשות החברות (בפועל) דאז, ולחייב את כל עובדיהן לחתום על הצהרה בנוגע לקרובי המשפחה שלהם במועד קליטתם, וכן לחייבם להצהיר על כך באופן שוטף כנדרש בתיקון לתקנות ממארס 2014 . כמו כן, על מקורות ושחם להוסיף למאגר שלהן את רשימת העובדים שבביקורת הנוכחית נמצא שלא הצהירו על קרבת משפחה כלל. הליכי הקבלה של העובדים, ולמניעת העסקה משיקולים שאינם עניינים, כגון קרבת משפחה, ופגיעה בעקרונות יסוד כמו שוויון הזדמנויות, פומביות וייצוג הולם. יצוין כי מלכתחילה ביקשה מקורות להעסיק את מועמד ג' כיועץ באמצעות פטור ממכרז, אך לא ביצעה את ההליך המתחייב על פי תקנות המכרזים כאמור לעיל בהתקשרות בפטור בשל הזדמנות עסקי ת. היא לא הביאה את הבקשה לפטור בפני ועדת המכרזים, ממילא ועדת המכרזים לא דנה בה, לא סיווגה אותה כמתאימה לפטור ולא דיווחה לוועדת הביקורת של מקורות כנדרש. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי בסופו של דבר הועסק מועמד ג' כעובד החברה ולא כיועץ, ועל כן תקנות חובת המכרזים לא היו רלוונטיות כלל להעסקתו כעובד והיה על מקורות לקיים הליך תחרותי לאיוש המשרה. יצוין כי לא נמצאו מסמכים המעידים על כך שמר בן חמו ציין עובדה זו לפני הדירקטוריון וועדת האיתור. משרד מבקר המדינה מעיר למקורות, כי תיעוד חלקי של הליכי איתור העובדים פוגע בשקיפות ההליך ואינו מאפשר לפקח עליו. על מקורות להקפיד על תיעוד מלא של הליכי איתור העובדים, לרבות רישום פרוטוקולים של דיוני ועדת האיתור, שבהם יפורטו שלבי הדיון והנימוקים להחלטות המתקבלות בכל אחד משלבי האיתור. עוד העיר משרד מבקר המדינה למקורות, כי עליה לשקול לקבוע בנוהל, כי כל משרה פנויה תפורסם לציבור באמצעים שיהיו נגישים לכלל המועמדים - כגון אתר האינטרנט שלה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות החברות, כי עליה להידרש לפרשנות ההגדרה של קרוב, ולהוציא חוזר לחברות הממשלתיות שמבהיר את כל המקרים הנכללים בהגדרה של קרוב, ובכלל זה גיס של בן זוג ואחיין של בן זוג. משרד מבקר המדינה מעיר למקורות, כי עליה לפעול לתיקון הליקויים שצוינו לעיל במסגרת המשא ומתן להסכם הקיבוצי הבא. כמו כן, עליה לפעול באופן על הנהלת שחם לפעול כמתחייב מהתקנות בעניין קליטת העובדים שיש להם קרובי משפחה. כמו כן עליה לבחון את סוגיית ההצהרות הל א נכונות של העובדים ולפעול ליצירת מנגנון בקרה שיוודא שתופעה זו לא תישנה. תכליתי לסיום הליך קביעת הנהלים לגיוס עובדים, כדי שיביא לידי תיקון הליקויים שהעיר עליהם משרד מבקר המדינה. משרד מבקר המדינה מעיר למקורות, כי עליה להקפיד על תיעוד מלא של כל השלבים בהליכי גיוס עובדים, ובפרט בהליכי גיוס עובדים שיש להם קרובי משפחה בחברה או בחברת הבת - כדי לוודא בין היתר שבחירת המועמד לא נעשתה משיקולים זרים. מהטבלה עולה אפוא ששיעור העסקת קרובי משפחה כהגדרתם בתקנות בחברות מקורות ושחם יחד, שהיה בזמן ביצוע הביקורת הקודמת כ- 14% ,ירד לכ-8% . | משרד מבקר המדינה מעיר, כי גיוס העובדים ליחידות הביצוע האמורות של שחם בדרך זו פוגע בעקרונות השוויון, הפומביות והתחרות ההוגנת. על הנהלת שחם לגייס עובדים , לרבות עובדי כפיים ועובדים זמניים, בהליך פומבי, שוויוני ותחרותי כנדרש, לרבות פרסום פומבי של מודעות, למשל באמצעות האינטרנט או בדרכים מתאימות אחרות, כך שתהיה נגישות למידע על המשרה לכל המועמדים הפוטנציאליים. | 67 |
מטלות רוחב . יחידות החקירה - רשות המסים בישראל - המאבק ב_הון השחור_ בבדיקת משרד מבקר המדינה עלה כי עד למועד סיום הביקורת, באוקטובר 2013 , מתוך335 העוסקים שנחקרו בשנת 2010 טיפלו משרדי המע "ם האזוריים הרלוונטיים רק ב -166 עוסקים (כ - 50% ). מתוך 307 העוסקים שנחקרו בשנת 2011 טיפלו משרדי המע"ם האזוריים הרלוונטיים רק ב -136 עוסקים (כ- 44% .) מבירור שערך משרד מבקר המדינה עולה כי חלק מהמשרדים אינו מקפיד לטפל בתיקים אלו בפן האזרחי, בשל החשש לפגוע בהליך הפלילי נגד העו סק, נוכח חשיפת חומר השומה המכיל חלק מחומר החקירה בעניינו של העוסק לפניו. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לפעול באופן מידי ליישום הנוהל בדבר הטיפול של המשרדים האזוריים האזרחיים בתוצאות החקירה שמעבירים להם משרדי החקירות; עליה לנהל מעקב שוטף ובקרה אחר יישומו של הנוהל; על המשרדים האזוריים לתת עדיפות לטיפול בשומות של נישומים שנחקרו ושנמצא כי עברו עברות מס, לעמוד על גביית חובות המס ובמידת הצורך להפעיל אמצעים לאכיפת גבייתם. נוסף על כך, על משרדי החקירות לקבל היזון-חוזר מהמשרדים האזרחיים בדבר הטיפול במידע שהועבר. יתר על כן, על הרשות לשקול לכלול תיקים שהועברו מיחידות החקירות למשרדי השומה האזוריים בבדיקת מדדי היעילות של הנהלת הרשות, כדי שהדבר ישקף את החשיבות שמייחסים להם וכדי שיהווה תמריץ למשרדי השומה האזרחיים לקדם בתוכנית העבודה שלהם תיקים המגיעים ממשרדי השומה לחקירות. בבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה התברר כי יחידות החקירות של מס הכנסה אינן מעבירות מידע על ממצאי החקירות שהסתיימו לידיעת משרדי המע "ם האזוריים, וכי גם יחידות החקירות של המכס והמע"ם אינן מעבירות את ממצאי החקירות שהסתיימו לידיעת משרדי השומה של מס הכנסה. במצב זה אין למשרדי השומה האזרחיים של מס הכנסה מידע על ממצאי יחידות החקירות של המכס ומע"ם שיש להם נגיעה למס הכנסה, וגם למשרדי המע"ם אין מידע בנוגע לממצאי יחידות החקירות (הפליליות) של מס הכנסה שיש להם נגיעה למע"ם. באופן זה, החתירה לתכלית העיקרית של רשות המסים - חיובם במס של העבריינים - אינה מגיעה לכלל מיצוי. נמצא כי עד למועד סיום הביקורת, מתוך 169 הנחקרים של יחידות החקירה של מס הכנסה שנמצא כי עברו עברות מס, פעלו משרדי המע "ם האזוריים לקביעת שומה ולגביית החוב רק מ-29 ( נישומים 17.2% ). מתוך68 הנחקרים של יחידות החקירה של מע "ם שנמצא כי עברו עברות מס, פעלו משרדי השומה האזוריים לקביעת שומה ולגביית החוב רק מ-10 ( נישומים 14.7% ), וקבעו שומות על פי מיטב השפיטה משלושה נישומים נוספים ( 4.4% ), אך לא גבו את חוב המס ולא ביצעו פעולות לאכיפת הגבייה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת רשות המסים להוביל לשיתוף פעולה בין יחידות החקירות ובין כל המשרדים האזרחיים של רשות המסים, מס הכנסה ומע"ם, ועליה להנחות את יחידות החקירות להעביר בתום חקירה את סיכום ממצאיה אל כל המשרדים האזרחיים הרלוונטיים. כמו כן על הנהלת רשות המסים לוודא כי המשרדים האזרחיים אכן מקיימים את ההנחיה וכי במידע שהועבר נעשה שימוש לצורך קביעת שומות. בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי עד למועד סיום הביקורת, אוקטובר 2013 , שנתיים לפחות מאז שהועבר דוח סיכום החקירה לפקידי השומה, ב-36 מתוך169 ( מקרים 21.3% ) קבעו משרדי השומה שומות וגבו את חובות המס. ב-42 מקרים נוספים ( 24.9% ) קבעו משרדי השומה בתיקי הנישומים שומות על פי מיטב השפיטה, שהפכו לשומות סופיות מאחר שלא הוגשו דוחות, אך לא גבו את חובות המס ולא פעלו לאכיפת הגבייה. ביתר 91 ( המקרים 53.8% ) משרדי השומה לא קבעו שומות ולא פעלו לאכיפת הגבייה. מצב דברים זה, יש להניח, גורם לאובדן מס בסכומים ניכרים ולפגיעה בכוח ההרתעה של רשות המסים. נמצא כי מאז הקמת המוקד לא פנתה אליו רשות המסים בבקשת מידע לגבי יעדים כלשהם. משרד מבקר המדינה מעיר כי, יש מקום שהרשות תיעזר במוקד המודיעיני המשולב לצורך קבלת מידע על יעדים בתחום מס הכנסה, על מנת לשפר את פעולותיה נגד גורמים עברייניים. הועלה כי משרדי השומה האזוריים אינם מטפלים בתיקים שמגיעים מיחידת יהלום, מאחר שקיימת הנחיה של הוועד הארצי של מס הכנסה לעובדי המשרדים האזוריים שלא לטפל בתיקים שהועברו אליהם מיחידת יהלום; זאת כיוון שלא הוסדר התגמול בגין פעילות זו במשרדים האזוריים. עוד התברר .לטיפול הפלילי בנישומים החשודים בהעלמת הכנסות חשיבות רבה, שכן יחד עם התכלית של ענישת הנישומים העבריינים הוא משמש להרתעה של כלל ציבור הנישומים. גורם ההרתעה הוא יסוד חשוב בהפעלתה של מערכת מס יעילה וצודקת. יסוד זה מאבד מעצמתו ככל שחולף זמן רב יותר מאז תחילת החקירה כנגד נישום ועד להגשת כתב אישום נגדו ולמתן פסק הדין. בבדיקה שערך משרד מבקר המדינה ברשות המסים אותרו כשלים בכל הנוגע למיסוי הכנסות שלא דווחו, החל משלב קבלת מידע על נישומים החשודים בהעלמת הכנסות וכלה בסיום הטיפול בהם בפרקליטות. החלטת הממשלה בדבר המאבק בפשיעה המאורגנת כללה את רשות המסים כשותפה למאבק בפשיעה. אולם הממצאים שהובאו לעיל מראים כי רשות המסים פועלת בתחום זה באופן חלקי ומטפלת רק במספר מצומצם של תיקים במסגרת ארגוני הפשיעה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת רשות המסים לפעול לכך שמשרדי השומה האזרחיים יקיימו את ההנחיה בדבר העברת מידע לגבי חשד לעברות מס פליליות למשרדי השומה לחקירות; עליה לעשות לכך שמשרדי השומה האזרחיים של מס הכנסה יקבלו מידע על מי שנחקר בידי יחידות החקירה של מע "ם וכמו כן שמשרדי מע"ם יקבלו מידע על מי שנחקר בידי מס הכנסה. כל זאת במטרה להביא במהירות האפשרית לקביעת שומה למי שנתפס בביצוע עברות מס ולגביית החוב ממנו. על הרשות ועל הפרקליטות לפעול לכך שניתן יהיה להגיש ללא שיהוי כתב אישום כנגד נישום שאינו עומד בהסדר הכופר שעליו סוכם עם הרשות, וכן לדאוג לקידום חקיקה אשר תסדיר את האפשרות להפעיל אמצעי אכיפה נגד נישומים כאלה. נוסף על כך, על הרשות לשקול ליזום הרחבת הסנקציות שהיא מוסמכת להפעיל כנגד נישום שהפר את הסדר הכופר. כך לדוגמה יש לשקול להפוך את הסדר הכופר להסדר שבו הסכום הופך לחוב בר-אכיפה, כלומר שה סדר הכופר ייחשב כחוב מס (דוגמת הטלת עיצום כספי). במצב כזה יתאפשר לרשות המסים להפעיל אמצעי אכיפה לרבות הטלת עיקולים, כדי לגבות את חובות המס ממי שלא קיים את ההסדר שעליו סוכם. יש לציין כי בחתימת הנישום על הסדר הכופר הוא מודה למעשה בעברות המס שביצע. משום כך הפיכת סכום הכופר לחוב שניתן לגבותו באמצעי אכיפה שונים תאפשר לרשות המסים ולפרקליטות לבחור בין נקיטת הליכים פליליים נגד הסרבן ובין נקיטת הליכי גבייה מינהליים לגביית החוב, הכול על פי שיקולים הנוגעים ליעילות המערכת וליצירת ההרתעה הנדרשת כנגד עברייני מס בכלל וסרבני כופר בפרט. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על הפרקליטויות, בתיאום עם הנהלת חטיבת החקירות ברשות, לפעול להגשת כתב אישום נגד כל נישום שלא שילם את הכופר שהוטל עליו. הגשת כתב אישום כנגד נישום שהפר את הסכם הכופר היא אינטרס ציבורי שהוא בעל חשיבות מיוחדת כאמצעי הרתעה. לפיכך על הפרקליטות לתת את העדיפות הנדרשת להגשת כתבי אישום נגד נישומים אלה. | בשיחות של צוות הביקורת עם עובדים במשרדי השומה האזוריים כי הם חוששים לפעול לגביית חובות המס מעבריינים. | 72 |
מטלות רוחב . טיפול המשטרה ומשרדי הממשלה בתופעת גנבות כלי רכב - רשות המסים בישראל כאמור, אחד מתפקידיה של אתג"ר הוא לפעול לזיהוי כלי רכב גנובים, בעיקר בעת הגעתם למעברים. למרות זאת פעולות המשטרה בעניין זה אינן אפקטיביות דיין, ואלפי כלי רכב גנובים עוברים מדי שנה בשנה דרך המעברים לשטחים שבאחריות הרש"פ. כאמור קבע השר לבט"פ בעניין זה כי "יש צורך בחשיבה מחודשת וצורת הפעלה שונה". לפיכך על המשרד לבט"פ והמשטרה לבחון דרכים נוספות, בין היתר באמצעות שיתוף פעולה עם המינהל האזרחי ועם רמי"ם, למניעת השימוש במעברים להעברת כלי רכב גנובים. משרד מבקר המדינה מציין כי טענות איגוד חברות הביטוח בדבר מחירי החלפים דורשות בחינה מצד משרד התחבורה. ואולם אין בכך כדי להפחית את הצורך בהסדרת הליך השיקום של כלי רכב שמצבם הוגדר כאבדן להלכה, כפי שעלה בדוח זה. אתג"ר ומשטרת ישראל קבעו כי התופעה של שיקום כלי רכב במצב של אבדן להלכה היא מניע מרכזי לגניבות כלי הרכב. משרד מבקר המדינה העלה בבדיקה כי מנגנוני הבקרה, האסדרה והאכיפה, האמורים להתמודד עם מניע פשיעה זה, אינם יעילים דיים ואינם מביאים למיגור או להפחתה ניכרת של גניבות כלי הרכב. בדיקת תהליך השיקום של כלי רכב הנמצאים במצב של אבדן להלכה והחזרתם לכבישים העלתה כשלים בבקרה עליו ובאכיפת הוראות החוק בנושא. בשל כשלים אלו עלולות להיווצר במקרים שונים גם בעיות בטיחות קשות, ועקב כך נשקפת סכנה לחיי אדם. התברר שהרווח הכלכלי משיקום כל י רכב הנמצאים במצב של אבדן להלכה הוא רב, ולכן גורמים שונים המעורבים בשיקום מעדיפים לשמר את המצב הקיים. לדעת משרד מבקר המדינה, דרך ההפעלה הנהוגה של ההסדר המאפשר לסווג כלי רכב בסיווג של אבדן להלכה, ובעקבות כך לשקם אותם, פוגעת באינטרסים ציבוריים חשובים ועלול ה לסכן חיי אדם. על המשרד לביטחו ן פנים, המשטרה, אתג"ר ומשרד התחבורה לתת את דעתם על מכלול הליקויים שהוצגו בפרק זה ולגבש פתרון מערכתי לתיקונם, אם על ידי ביטולו של הסדר זה - כאמור באחת החלופות שצוינו בתשובת משרד התחבורה - ואם באמצעות פתרון מערכתי אחר. גיבוש פת רון יחייב בין היתר שילוב כוחות להגברת הפיקוח על חברות הביטוח, חברות ציי הרכב, מגרשי ההסדר, סוחרי כלי הרכב והמוסכים העוסקים בשיקום כלי רכב, וכן ייתכן שיחייב ביצוע תיקונים בחקיקה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי נוכח נחיצות בדיקה זו יש להחיל אותה לא רק על כלי רכב מבוטחים, אלא גם על כלי הרכב שאינם מבוטחים, כדוגמת כלי רכב שבבעלות חברות ציי הרכב. בבדיקת משרד מבקר המדינה עלה שבחקירות אתג"ר נמצאו לעתים מוסכים ומנהליהם שהפרו את חוק הרישום; את הנחיות משרד התחבורה; את צו הפיקוח ואת תקנות התעבורה. למרות זאת היא לא מסרה מידע על הפרות אלה למשרד התחבורה, הממונה על ביצוע חוק הרישום. לדעת משרד מבקר המדינה, על אתג"ר ומשרד התחבורה להגביר את העברת המידע ושיתוף הפעולה ביניהם, כדי שמשרד התחבורה יו כל להפעיל את הכלים המינהליים שעומדים לרשותו להשגת מטרות חוק הרישום - הן בתחום הפחתת גנבות כלי הרכב והן בתחום הפיקוח על בטיחות כלי הרכב ששוקמו. משרד מבקר המדינה מעיר לאתג"ר כי עליה לבחון את הסיבות לפער שנמצא בין הדיווחים שמסרה היחידה על מספר הבקרות שביצעה ובין מספר הבקרות שבוצעו בפועל. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי נוכח מספרן הגדול של חברות הביטוח, חברות ציי הרכב והחברות שיש להן רישיון לסחר בכלי רכב - עליה להגדיל את היקף ביצוע הבקרות, כדי שיהיה בהן כדי להרתיע מפני הפרת החוק. כריות האוויר הן כאמור אחד מאמצעי הבטיחות החשובים בכלי הרכב, והיעדרן או תיקונ ן שלא כנדרש עלולים לסכן את חייהם של הנוסעים בכלי הרכב. אי-בדיקת קיומן ותקינותן של הכריות במסגרת הבדיקה המתחייבת לפי תקנה 309 פוגעת בתכלית התקנה - לוודא את תקינותם ובטיחותם של כלי הרכב שנבדקים. ובאישור תקינותו, ומשרד התחבורה לא פעל לבירור המקרה ולא שקל לנקוט את האמצעים המינהליים העומדים לרשותו ובהם שלילת רישיונם המקצועי של אותם מוסכים ושל מנהליהם. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שבדוח השמאי לפני התיקון מצוינים כל פרטי הנזק, על משרד התחבורה לחייב את המוסכים המורשים לפי תקנה 309 לבדוק את כלי הרכב הנמצאים במצב של אבדן להלכה רק לאחר שהומצא להם דוח זה הכולל את פירוט הנזקים שנגרמו בתאונה. לשקול לשנות את הגדרת העברה כך שתאפשר גם הטלת קנס מינהלי גבוה על מבצעי העברה. תקנה309. עוד העלתה הבדיקה כי אף שמשרד התחבורה הפיץ למוסכים אלו נוהל מפורט, הוא אינו בודק אם הם עומדים בהוראות שנקבעו בו, וכן אינו בודק שיש ברשות מוסכים אלה אישורים בנוגע לתקינות מכשיריהם ובנוגע לכיולם לפי דרישות הנוהל. יודגש כי למרות כל אלה, מנפיק משרד התחבורה באופן אוטומטי רישיונות שנתיים למוסכים האמורים. | משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי -הנגשתם לציבור של הנתונים בנוגע לתאונות שעברו כלי רכב, שכן הדבר עלול לסכן את בטיחותם של רוכשים תמימים ומשתמשים בדרך. נוסף על כך, בהיעדר מידע כאמור יש משום תמריץ לעבריינים להטעות רוכשים, כדי להשיג רווחים קלים. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התחבורה להקים לאלתר מאגרי מידע אמינים, זמינים ונגישים לציבור בדבר עברם של כלי הרכב, שיכללו גם את המידע בנושא כלי רכב שהיו במצב של אבדן גמור להלכה. כל זאת כדי להבטיח את יכולתם של הרוכשים לקבל החלטה מושכלת לפני רכישת כלי רכב משומש. | 73 |
מטלות רוחב . הליך גילוי מרצון ברשות המסים - ממצאי מעקב לדעת משרד מבקר המדינה , לאור ממצאי ביקורת המעקב, על הרשות להשלים בדחיפות את הקמתה של המערכת הממוחשבת לאיתור מידע על הכנסות תושבי ישראל בחו"ל. ביקורת המעקב העלתה כי עדיין לא גובש נוהל חדש ולא ניתן כל פתרון לבעיות שהועלו בתחום הלבנת ההון. לשמש תח ליף לבסיס הנתונים הפיננסי של הראה"ה, הכולל את כל המידע על פעולות פיננסיות חריגות של תושבי ישראל. קיומו של מסלול המקל על מעלימי המס מחייב בצדו בדיקה מעמיקה ומקיפה שתבטיח כי הליך הגילוי מרצון לא ינוצל לרעה בידי מי שאינם עומדים בדרישות הנוהל בכלל ובידי מלביני הון בפרט. על רשות המסים להקפיד אפוא לבצע את כל הבדיקות הנדרשות לפני אישור בקשה לגילוי מרצון . מן הראוי שהרשות תפרט בנוהל את טיב הבדיקה ואת הנדרש לקיומה של בדיקה מקיפה ומלאה . גם בעניין זה לא חל כל שינוי. הועלה כי עד מועד סיום הביקורת, באוקטובר 2013 (להלן- מועד סיום הביקורת), העבירה רשות המסים רק שלוש בקשות לגילוי מרצון לבדיקתה של ראה"ה. בהקשר זה יודגש כי בנוהל אין כל התייחסות לשאלה מהי חבות המס ביחס לקרן ההון שצמחה או התקבלה לפני שנים רבות, וזאת כדי לשלול את האפשרות שההון נובע מהכנסות לא חוקיות. זאת הואיל ולעיתים רבות הבקשה לגילוי מרצון נוגעת להכנסות פירותיות (למשל-ריבית), על קרן הון שמקורה אינו ידוע. משרד מבקר המדינה מעיר כי המידע שבידי המוקד המודיעיני המשולב הוא מידע ספציפי הנוגע לנושאים המטופלים באמצעות אותו מוקד. אין מידע כזה יכול לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי כי רשות המסים תקצה במערכת הממוחשבת סיווג נפרד לתיקון שומות עצמיות, תקפיד על טיפול מדוקדק בשומות אל ה בהתבסס על קריטריונים ותקבע חובת הנמקה ופירוט של הנסיבות להגשת הדוחות המתקנים. באופן הזה יתאפשר למטה הרשות לבדוק את השומות העצמיות המתוקנות הן כדי לבחון אם שומות מעין אלה מצריכות הליך גילוי מרצון הן כדי ליצור הרתעה מניצול לרעה של מסלול זה. הועלה כי עדיין לא הוקם ברשות המסים מאגר מידע בנוגע להכנסות תושבי ישראל בחו"ל. משרד מבקר המדינה מעיר כי על רשות המסים לעגן בנוהל גילוי מרצון את מדיניותה בנוגע לקיזוז הפסדים על פי הוראות פקודת מס הכנסה. משרד מבקר המדינה מציין כי חובת ההנמקה המוטלת על הסמנכ"ל נובעת מאינטרס ציבורי מובהק, בייחוד לנוכח העובדה שהליך הגילוי מרצון הקיים אינו מעוגן בחוק, הוראותיו עמומות וסוגיות רבות הנוגעות לו טרם הוסדרו. במצב עניינים כזה, יישום הנוהלתלוי במידה רבה בשיקול דעתו של סמנכ"ל החקירות. חובת הנימוק תגביר את הבניית שיקול הדעת, את השוויוניות של ההחלטות, ואת שקיפותן ואחידותן ותאפשר התחקות אחר תקינות תהליך קבלתן. | מי שזוכה שעניינו ייחתם בהסדר גילוי מרצון, נחסך ממנו הצורך בניהול משפט פלילי ממושך; הוא אינו נושא בקנסות , ולפי הוראת השעה הוא פטור מריבית ולעיתים אף מהפרשי הצמדה. המבקש נהנה מעצם העובדה שאין נרשמת כל הרשעה בענייניו או מטילים עליו כתם פלילי כלשהו. מן הראוי היה להסדיר בחקיקה הטבות מרחיקות לכת מעין אלה הניתנות למפר חוק ולהבהיר בתקנות את דרכי הטיפול בכל בקשה ובקשה. נוסף על כך, על הרשות לפרט בנוהל את כל שלבי תהליך הטיפול ואת כל הנדרש לקיום בדיקה מקיפה ומלאה שתבטיח כי אין הליך הגילוי מרצון מנוצל לרעה בידי עברייני מס. בתשובתה ציינה רשות המסים כי "בימים אלו, רשות המסים מתכוונת לפרסם נוהל גילוי מרצון חדש". משרד מבקר המדינה מדגיש את הצורך בתיקון מקיף ומעמיק של הליקויים שהועלו בדוח זה ובדוח הקודם. | 74 |
מטלות רוחב . חברת נמל אשדוד בע_מ - גיוס והעסקה של קרובים ומקורבים בתאגידים משרד מבקר המדינה העיר לרשות החברות , כי מממצאי הביקורת הנוכחית בחברת הנמל עולה שהפיקוח של רשות החברות על הנעשה בה אינו מספק. הועלה כי אילו היה ממוצע הציונים של נציג הוועד שווה לזה של ממוצע הציונים של ההנהלה, היה המועמד שאחיו מועסק בחברה מדורג במקום ה שלישי, ו מי שדורג שלישי היה מדורג במקום השני , ומכאן שהיה נקלט בחברה אילולא נעשו שינויים בציוניו. למרות זאת אישרה ועדת הביקורת את הקליטה של המועמד שיש לו קרוב משפחה, והנהלת החברה דיווח ה על כך לדירקטוריון. משרד מבקר המדינה מעיר, כי התנאים שציינה גב' קרמר אינם עולים בקנה אחד עם הוראות התקנות . זאת - על פי הגדרות התפקיד ואופי העבודה בנמל שבו נמצאים עובדים רבים, וממילא לא יוכלו התנאים האמורים להתקיים בפועל. ככל שמדובר בתפקיד בעל סמכויות משמעתיות, לא ניתן להעסיק את המועמד בתפקיד זה בשל קרבת המשפחה שלו לעובדים בחברה. לדעת משרד מבקר המדינה, בחלק מהמקרים הייתה פעילותו של הסמנכ"ל למינהל שלא בהתאם לכללים ולכללי מנהל תקין. על הנהלת החברה ורשות החברות הממשלתיות לבחון את דרכי פעולתם של האחראים בחברה בכלל, ושל מר עובדיה כהן בפרט, ולבחון אם הן מצריכות נקיטת צעדים כלשהם. .מעיון במסמכי החברה עולה, כי גב' מיכל לוגסי - מזכירת ועד עובדי מינהל נתנה למועמדת שנבחרה את הציון 10 בכלארבע אמות המידה לדירוג , ובכללם אמות מידה אובייקטיביות, כגון ידע מקצועי וניסיון , ואילו לכל 17 המועמדים האחרים נתנה את הציון 1. לדעת משרד מבקר המדינה, הסמנכ"ל למינהל, האמור לשמש שומר הסף של החברה, עמד על קבלתו של עוזר ה מהנדס לעבודה בלי לערב את היועצת המשפטית ולאפשר לה לבחון את הנושא כראוי, ובלי להסדיר את ניגוד העניינים. התנהגותו הייתה בלתי תקינה, לא שירתה את האינטרסים של החברה, והייתה עלולה להציב את העובד שנקלט בתפקיד זה במצב של ניגוד עניינים. מבדיקת ציוני המועמדים במכון המיון החיצוני עולה, כי המועמדת שדורגה שנייה שיש לה קרובי משפחה , קיבלה ציון 5 במכון המיון ("סיכוי בינוני להצליח - יש לשקול אם לקבלה"), בעוד שברשימת המועמדים הסופיים היו שבעה מועמדים שזכו להערכה גבוהה יותר ממכון המיון , ושניים מהם קיבלו ציון 7 .)(סיכוי גבוה להצליח לדעת משרד מבקר המדינה, מעיון בהגדרות של תפקיד זה וגם על פי קביעת היועצת המשפטית לשעבר עולה, כי לתפקיד זה גם מאפיינים של יחידת משמעת, ולפיכך אסור היה לחברה לאשר את מועמדותו של העובד שנבחר לתפקיד. במקרים אלה היה על הרשות להתריע על חריגה מהכללים ומההנחיות שלה בנוגע לקליטת קרובי משפחה. ואולם, הרשות לא פעלה באופן נחרץ כלפי הנהלת הנמל כדי למנוע מינויים לא תקינים. הממצאים החמורים המוצגים ב דוח זה מצביעים על כך שבתקופה שנבדקה המשיכה החברה לקדם ולקלוט לעבודה קרובי משפחה ומקורבים באמצעות מתן יתרון בולט למועמדים אלה, תוך התעלמות מהוראות התקנות. דפוס פעולה זה פוגע במתן שוויון הזדמנויות, ומונע תחרות פתוחה והוגנת. הביקורת העלתה , כי הסמנכ"ל למ ינהל מר עובדיה כהן, ה יה מעורב ב קליטת עובדים שהם קרובי משפחה של עובדים או מקורבים אחרים בחברת הנמל, ובכמה מקרים אף עמד על קליטתם גם כיו"ר ועדות הקליטה השונות . במקרים נוספים הפעיל את מלוא סמכותו ומרותו על עובדים הכפופים לו , או על עובדים ביחידות אחרות בחברה, כדי למנוע מהם מלעכב את בחירתם של מועמדים אלה, ואף ניסה למנוע את בחינת תקינות העסקתם על ידי גורמים אחרים בחברה. עוד העלתה הביקורת מקרים בהם הסמנכ"ל למינהל מסר לשומרי סף אחרים, כגון היועצת המשפטית או רשות החברות, מידע שלכאורה לא היה מדויק או שלא היו לו תימוכין בעובדות מוצקות או בחוות דעת שהועלו על הכתב. זאת - כדי לקבל את אישורם לקליטתם של קרובים ומקורבים שתמך בקליטתם. מעיון במסמכי החברה עולה , כי דוד ו של המועמד שנבחר שימש במועד פרסום המכרז קבלן חיצוני במערך התפעול בנמל. לדברי מהנדס הבטיחות בחברה (שהמועמד שנבחר אמור להיות כפוף לו), עבודתו של מהנדס הבטיחות עם אותו קבלן היא מאד קרובה, וכוללת גם סמכויות בנושא האכיפה . | משרד מבקר המדינה מעיר לחברה על הארכת תוקפו של המכרז ועל החלטתו של הסמנכ"ל למינהל להאר יך את תוקפו לתקופה נוספת בניגוד לנוהל החברה. בפועל, שריינה הארכה זו תפקידים בנמל למועמדים מוגדרים מראש, ובכך נחסמה בפני מועמדים מתאימים אחרים האפשרות להגיש את מועמדות ם לתפקיד אף שנתיים ושלוש לאחר הפרסום של המכרז. בקרב המועמדים במכרז הסוורים הי ו קרובי משפחה רבים של עובדים בחברת הנמל. עובדה זו מעוררת את החשש כי ההחלטה למנוע את פרסומו של מכרז חדש ולהאריך את תקופת האופציה לקליטתם בחברת הנמל נועדה להקנות להם יתרון. יתר על כן, בקליטת מועמדים אלו לא נבדק בכל מקרה לגופו אם הוא יוצר יחסי כפיפות, ניגוד עניינים וקשרי עבודה בניגוד לתקנות. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה שיטת פעולה בלתי תקינה זו, ומעיר לדירקטוריון, כי עליו לפקח על ההנהלה לרבות על הסמנכ"ל למינהל, ולבחון את חוקיות העסקתם של העובדים שיש להם קרובי משפחה שנקלטו באמצעות מכרז זה. | 77 |
משרד האנרגייה . קידום החיסכון באנרגיה - משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האנרגיה לבחון אם יש לפעול להסדרת פעילותם של ספקי שירותי אנרגיה ובאיזה אופן יש לעשות זאת, לאור הניסיון הנצבר וההמלצות שעתידה חברת הייעוץ לתת. זאת ועוד, על המשרד לקדם את הפעילות של חברות אסקו בשוק גם ביצירת אמצעי מימון, כמו הקמת קרן אשראי. הביקורת העלתה כי בשל הפסקת פעילותה של ועדת המנכ"לים לאחר קבלת החלטה 4095 כאמור, לא בוצעו סקרי הצריכה כנדרש, ולפיכך אין בידי המשרד נתונים הנדרשים בתחום הצריכה של משקי הבית. גם לאחר שנבחרה חב רה ב' היא לא קיבלה הנחיות מפורשות מהמשרד בנוגע להיקף הליך הבקרה ואופן הבקרה שעליה לקיים. הביקורת העלתה כי המשרד לא פעל להקמת קרן האשראי ולבחירת הגורם המממן שיעניק את ההלוואות באמצעות מינוף כספי הפיקדונות. גם לאחר ההחלטה על ממשלה ירוקה ולאח ר שהמשרד להגנ"ס קיבל דיווחים בנושא הפחתת צריכת החשמל ממרבית משרדי הממשלה, לא פנה משרד האנרגיה למשרד להגנ"ס או למשרדי הממשלה האחרים לקבלת נתונים בדבר אופן השגת ההפחתה בצריכת החשמל, לבחינת הפעולות שביצעו המשרדים השונים ותכניותיהם להמשך. כתוצאה מכך במועד סיום הביקורת, יותר מחמש שנים לאחר קבלת החלטה 4095 , אין בידי המשרד המידע הנדרש כדי לבדוק אם ההתייעלות האנרגטית שבוצעה במשרדי הממשלה עומדת ביעד ההתייעלות שהציבה הממשלה לסוף שנת 2012 , ומה הן הפעולות המתוכננות במשרדי הממשלה לשם עמידה ביעד החיסכון בחשמל של 20% שהממשלה הציבה לשנת 2020 , על פי החלטה 3261 . לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האנרגיה לפעול למימוש החלטה 4095 והתיקון לחוק מקורות אנרגיה בקרב הגופים הממשלתיים. על המשרד לגבש תכנית לאומית רב-שנתית להתייעלות אנרגטית על פי הוראות החוק. על התכנית לכלול גם הוראות ביצוע עבור הגופים הממשלתיים ויעדים מדידים שיהיה עליהם לממש. כמו כן, על המשרד לדאוג להטמעת ההוראות שנקבעו בהחלטת הממשלה ובחוק בקרב הגופים הממשלתיים ולהשתמש בסמכויות שעומדות לרשותו מכוח החוק, לרבות אמצעי אכיפה, גם בקרב המגזר הממשלתי. לדעת משרד מבקר המדינה, הפיקוח והבקרה שבוצעו על הפרויקטים במגזר הביתי לא נעשו כראוי, וניכר כי לא נעשה תכנון בקרה מתאים טרם הוצאתם של הפרויקטים אל הפועל. מכיוון שבסוג זה של פרויקטים נדרשת בקרה של ממש בזמן אמת, הרי שהיה על המשרד להיערך בעוד מועד לאפשרות שעשויים לעלות ליקויים בתהליך ולמצוא להם פתרון, אם באמצעות חברת הניהול ואם באמצעות עובדי האגף. הממצאים המשמעותיים שהועלו במחצית השנייה של שנת 2013 , בשלבי סיום הפרויקטים, מעלים חשש לפיו חלק מכספי הציבור שהושקעו בפרויקטים ירדו לטמיון בשל ליקויים שלא התגלו. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח ההוצאה הגבוהה בגין החלפת מכשירי החשמל הביתיים, שהסתכמה בכ-184 .מיליון ש"ח משרד האנרגיה לא המציא למשרד מבקר המדינה אסמכתה לפעילות שביצעה חברה א' בכל תחומי הפיקוח שפורטו במכרז, לרבות כתיבת נוהלי הפיקוח, כנדרש בחוזה ההתקשרות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות להפיק לקחים מתוצאות ההסדר בשנתיים שבהן הופעל ולבחון את התועלת המשקית בהמשך הפעלתו של הסדר מסוג זה לעומת העלויות המושתות על כלל הצרכנים. כמו כן, אם הרשות סבורה כי קיים צורך להגביר את המודעות לח יסכון בחשמל , עליה לעשות זאת בשיתוף משרד האנרגיה, האחראי לתחום ההתייעלות האנרגטית . משרד מבקר המדינה מעיר כי העברת סכום לא מבוטל של תקציבים מפרויקטים להחלפת מכשירי חשמל במגזר הביתי לפרויקטים ביתר המגזרים משנה את חלוקת היקף ההשקעה בין המגזרים השונים, כפי שנקבעה בהחלטה להפחתת פליטות . לכן, אם משרד האנרגיה סבור כי סכום המענקים שניתן למגזר הביתי גבוה מדי, ויש להסיטו לטובת מתן מענקים למגזרים אחרים, מן הראוי להביא זאת בחזרה לפתחה של הממשלה כדי שתחליט מה יהיה שיעור התקציב לכך ובידי מי מהמשרדים יופקד הטיפול בנושא. זאת ועוד, כיוון שמדובר בתקציב שהממשלה החליטה עליו כשאימצה את התכנית להפחתת פליטות, על משרד האנרגיה להעביר למשרד להגנ"ס דיווחים בדבר החיסכון האנרגטי המושג מיישום הפרויקטים במגזרים האחרים, כדי שידווח עליהם לממשלה כנדרש, לשם בחינת יחס העלות-תועלת בקיומם. | כתוצאה מכך לא הוגדרו לגופים הממשלתיים יעדים מדידים ואמצעים למימושם. זאת ועוד, גופים אלה אינם מדווחים לממשלה על יישום התכנית, כנדרש בהוראות החוק, מאחר שאין תכנית קיימת. | 80 |
משרד האנרגייה . הבטחת אספקתם של חומרי חציבה וכרייה - משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי אחד התפקידים הבסיסיים ביותר של הדרג המקצועי בשירות המדינה הוא ליצור מבעוד מועד את מסד הנתונים והתשתית המקצועית הנדרשת לגיבוש עמדה על ידי הדרג הנבחר. תשתית כזאת נחוצה כדי שהדרג הנבחר יוכל לבסס את עמדתו על אדנים מוצקים של ידע מקצועי, עדכני ושלם, וכדי שיובטח שיונחו לפניו כל העובדות והשיקולים וכל החלופות הרלוונטיות, יתרונותיהן וחסרונותיהן. הדבר נכון שבעתיים כאשר ההחלטות שיתקבלו נוגעות לעניינים מהותיים כמו בריאות הציבור. לדעת משרד מבקר המדינה היה על משרד הבריאות לפעול לכך שהתשתית המקצועית שבידי המשרד, אשר משמשת לבחינת ההשפעות הבריאותיות של הכרייה והחציבה, תבוא לידי ביטוי באמצעות כלים ברורים, שקופים וישימים שישמשו את מקבלי ההחלטות ומתווי המדיניות במסגרת תכנון של תשתיות ופרויקטים לאומיים, ובכלל זה במסגרת בחינת אפשרות הכרייה בשדה בריר. על אף הזמן הממושך והמשאבים הרבים שהושקעו בקידום הכרייה בשדה בריר, לא הצליחו הגורמים המעורבים בכך לגבש החלטה ומדיניות ברורה ומאוזנת בנושא זה, לרבות החלטות ומדיניות בנושא קצב הכרייה ובנושא השפעותיה על הבריאות. אף שמשרד הבריאות מציין את מוגבלותן של שיטות המחקר בתחום, את דלות הידע המחקרי הקיים בעולם ואת הקושי לאמוד את ההשפעה של הכרייה על בריאות הציבור, עליו לשקול להביא לפני הממשלה הצעה ל קביעה לאומית של לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח המחסור באתרי מחזור והטמנה של פסולת בניין, על משרדי הפנים והגנת הסביבה להשלים את פריסתם של אתרים אלה כדי לצמצם את התמריץ הכלכלי שבהשלכת פסולת בניין באתרים לא מוסדרים. על המשרדים והרשויות הרלוונטיות להגביר את הפיקוח על אתרי בנייה ופרויקטים תשתיתיים שבאחריותם כדי להבטיח שפסולת בניין תובל לאתרי טיפול מורשים ותטופל ביתר נוכח מרכזיותה של מחצבת תמר במסגרת התכניות העתידיות לאספקת חומרי חציבה למרכז הארץ, ועל פי תשובות הגופים המבוקרים, על משרדי התחבורה והפנים בשיתוף משרד האנרגיה לקדם את התכניות הדרושות לשינוע חומרי הגלם מהמחצבה ולקבוע לוחות זמנים לשם כך. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי בהיותו בעל הסמכות העליונה בנושאים הקשורים לבריאות הציבור, ולנוכח העובדה שהחלטותיו מתבססות על ידע, ניסיון וקריטריונים רפואיים מקובלים , יש לו השפעה מכרעת על ההחלטות בנושאים אלו המתקבלות בוועדות התכנון. המשרדים הרלוונטיים ערים זה שנים רבות לתכונות הפוספטים, לקרקעות שבהן הם נמצאים, וכן ליתרונותיה וחסרונותיה של הכרייה. רק לקראת השלבים המתקדמים של אישור התכנית נדרש משרד הבריאות לסוגיה, אך בהיעדר נתונים מס פקים וחוות דעת מבוססות מהבחינה המדעית-מחקרית הוא התקשה לבסס את עמדתו, לרבות בנוגע לקיום כרייה ניסיונית. גם החלטתו לקבל ייעוץ בין -לאומי התקבלה באיחור. בכך תרם המשרד להגברת החששות בקרב האוכלוסייה לגבי הכרייה בשדה בריר ולאי-הוודאות לגבי ענף כלכלי חשוב זה. עודפי חפירה ותוצרי מחזור פסולת בניין יכולים לשמש כתחליף במקרים מסוימים לחומרי חציבה מהמחצבות ובכך מאפשרים לחסוך בהם. אם משרד הפנים יקדם באופן משולב ומתואם את תמ"א 14ב' ו-14 ד', אף שרק אחת משתי התמ"אות נמצאת בשלבי תכנון מתקדמים, ובד בבד המשרד להגנת הסביבה יפעל לקידום השימוש בחומרים ממוחזרים מפסולת בנייה, השימוש במשאבים אלה צפוי להתייעל והדבר עשוי לסייע במימושם של אינטרסים סביבתיים חיוניים. משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שהמשאבים המוקצים לפיקוח מוגבלים, יש תועלת רבה בתיאום בין יחידות הפיקוח ואף באיגום משאבים לשם כך. ראוי כי משרדי האנרגיה, הפנים, הכלכלה, הגנת הסביבה והרשויות המקומיות ישקלו הסדרת נוהל אחיד לשיתופי פעולה שיגדיר את מטרות הפיקוח בכל משרד ואת מועדיו, וישתפו את יחידות הפיקוח האחרות בממצאים שהועלו. לדעת משרד מבקר המדינה כדי לקדם שימוש יעיל ומבוקר בחומרי החציבה על משרדי האנ רגיה, הפנים, השיכון והתחבורה בשיתוף רמ"י להדק את שיתוף הפעולה ביניהם במסגרת תכנון עתידי של פרויקטים לאומיים ולפעול מבעוד מועד בהתאם למחויבות הממשלה לפיתוח בר קיימה. כמו כן, עליהם לפעול לגיבוש הנחיות משותפות ולקבוע מסגרת זמנים ליישומן. משרד מבקר המדינה מעיר כי השתתפותו של משרד התחבורה בדיוני ועדת העורכים של תמ"א 14 ב' כיועץ אינה מספקת, והדברעלול לפגוע בעבודת הוועדה, באופן קבלת החלטותיה וביכולת ליישמן. בשל היעדר תכניות של משרד התחבורה בסוגיית השינוע המסילתי מחד ומשום שוועדות התכנון לא הסדירו כנדרש סוגיות הנוגעות לאתרי פריקה באזור המרכז מאידך, ספק אם יהיה אפשר ליישם את החלטות תמ"א 14 ב' לגבי אספקת חומרי חציבה ממחצבת תמר למרכז הארץ. רמות הסיכון שיהיו מקובלות עליה במקרים דומים ולביצוע תסקירים בריאותיים כל אימת שמתעורר חשש כבד לבריאות הציבור, כדי לקדם הליכי תכנון, ותוך שמירה על בריאות הציבור. בהתאם לכך, על משרדי ממשלה המעורבים בהיבטים של כרייה בשדה בריר להכריע לגבי עתיד תעשיית הפוספטים במסגרת תכנית ארוכת טווח שתביא בחשבון גם את הדורות הבאים, לבדוק בתוך פרק זמן סביר, באופן מקצועי ובלתי תלוי את הצורך בה, את יתרונותיה וחסרונותיה, את היקפה ואת השפעותיה על בריאות האוכלוסיי ה ואת ההשפעות הצפויות של אי-אישור הכרייה על המשק ועל התעסוקה - כל זאת לפני שייעשה שימוש אחר בקרקע. אם יוחלט על כרייה בשדה בריר, על משרד הבריאות לבחון, בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה, כיצד יש לפעול למזעור ההשפעה האפשרית של הכרייה על בריאות תושבי האזור. משרד מבקר המדינה מעיר לגורמי התכנון כי עליהם לגבש כלים שיבטיחו כי במסגרת תכנון סטטוטורי של תשתיות נשקלו כל השיקולים הנוגעים לשמירה על חיי אדם, על בריאותם ועל איכות חייהם; ולשם הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם . על גורמי התכנון, ובכללם משרד הבריאות, להגדיר קריטריונים ברורים ומדידים לשימוש באותם כלים, על אף הקושי הכרוך בכך, ולשלבם בתהליכי התכנון, תוך שיתוף כל הגורמים המעורבים בנושא. שימוש בכלים אלה עשוי לסייע לגורמי התכנו ן בקבלת החלטות מאוזנות בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים ולמנוע עיכובים בביצועם של פרויקטים גדולים. | משרד מבקר המדינה מציין כי על אף הטענות בדבר קשר רציף בין המפקח על המכרות במשרד האנרגיה ובין קמ"ט מסחר ותעשייה, הועבר למשרד האנרגיה מידע חלקי בלבד על היקפי הכרייה והעתודות באיו"ש. בהיעדר נתונים מלאים ומעודכנים ולנוכח העיכובים בהעברתם עלול להתעורר קושי בניהולו ובניצולו של המשאב זה. | 81 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . ארגון מחדש של התחבורה הציבורית בירושלים במתן הבלעדיות לזכיין בחוזה שנחתם עוד ב - 2002 לא התחשבו במידה מספקת בשמירה על טובת משתמשי התח"צ, דבר שהגביל את תכנון קווי האוטובוסים בעיר. המשרד לא קבע כמטרת-על את שיפור השירות לנוסעים על ידי פיתוח חלופות של מגוון אמצעי תח"צ לנוחותם ולרווחתם של הנוסעים ולא בחן את התועלת הממשית לציבור לעומת הנזק העלול להיגרם לו בהיעדר חלופות נוספות. משרד מבקר המדינה מעיר כי עם הצטברות הנתונים על התפוסה ברק"ל, שהגיעה לקראת אמצע 2013 לקיבולת כמעט מלאה, לאנותרה למדינה ברירה אלא להרחיב את השירות באוטובוסים, שתפעולם גמיש יותר מתפעול הרק"ל. על הצוות ועל משרד התחבורה לנתח את המצב הקיים ולמצוא דרכים לשפר את השירות לנוסעים במגבלות הקיימות (ובהן חוזה הזיכיון והעומסים הגדולים במרכז העיר)10. מהביקורת עולה כי המשרד לא דאג לעגן בחוזה או בתוספות לחוזה שנחתמו עם הזכיין במשך השנים אפשרות לשינוי סעיפי אי-התחרות והפעלת הקווים המזינים והמקבילים כאשר הביקוש גבוה מהצפוי. משרד מבקר המדינה מעיר כי המשרד ביטל את החיבור הישיר באוטובוסים מדרום-מערב העיר ליעדים מרכזיים בעיר. כמו כן נמצא כי עד לסיום הביקורת לא יושמה התכנית לקווים מזינים בצפון ירושלים. המשרד לא קבע מראש מועדים לביצוע הפעימות, וגם לא את פרק הזמן לסיום הארגון מחדש של כל מערך קווי התח"צ בעיר. בהיעדר מועדים מתוכננים לסיום הארגון מחדש של מערך התח"צ, חסר בידי המשרד כלי ניהולי לקידום המיזם ואמצעי מהותי לביקורת אחר העמידה במימוש הפעימות, הן למבצעים והן לציבור הנוסעים בתח"צ בירושלים. לפני תחילת היישום של הארגון מחדש היה על המארגנים להכין תכנית לבדיקת מוכנות לביצוע. כיוון שתכנון הארגון מחדש של התח "צ היה קשור קשר הדוק בהפעלת הרק"ל, על המתכננים היה להכין בין היתר תכ נית להפעלת מערך האוטובוסים בעיר בהתאם לתדירויות שירות שונות של הרק"ל, ולהיערך גם לאפשרות של השבתת הרק"ל. המשרד לא נערך אפוא קודם להפעלת הרק"ל להתאמת מערך האוטובוסים בעיר למקרה שהרק"ל לא תעמוד ברמת השירות הנדרשת על פי ה חוזה. זאת ועוד, מהמסמך מנובמבר 2011 עולה כי ניתן היה להפעיל תחילה את ה רק"ל תוך שינויים קלים בתח"צ , באופן שלא יפגע במערך הקווים הישן ולא יסב בלבול וקושי למשתמשי התח"צ. הביקורת העלתה כי משרד התחבורהלא קיים בקרה תקציבית כוללת ומסודרת אחר סעיפי תקציב מוגדרים במיזם הארגון מחדש של התח"צ בירושלים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי עד למועד סיום הביקורת לא עמד המשרד בתכנית להפעלת מערך הקווים העורקיים המהירים כמתוכנן, ולא קבע קדימויות לביצוע, מועדים לאבני דרך ותקציב כולל לתכנית. הוספת סעיף בהסכם עם אגד משנת 2005 לפיתוח קווי HGB היא בניגוד להסכם התחרות משנת 2000 .לפיו קווי שירות חדשים יוצאו למכרז ההחלטה על דחיית מכרז לתכנון קווי BRT ,ולהפעלתם לא לוותה בהליך סדור מנומק ומתועד. זאת אף שקווי BRT תוכנן להיות עמודהתווך המרכזי בתכנית הארגון מחדש בתח"צ בירושלים. הימנעות מהפעלת קווים אלה מהווה סטייה מאחד היעדים המרכזיים של הארגון מחדש של התח"צ בירושלים. משרד מבקר המדינה מעיר כי גם בתשובתו לביקורת לא הציג משרד התחבורה את תקציב המיזם, את נתוני עלויותיו בפועל או את פעולות הבקרה על תקציב הארגון מחדש. | נמצא כי משרד התחבורה לא קבע יחידה או אדם שירכז את כל המידע בנושא הארגון מחדש וישמש מתאם -על בין כל הגופים המעורבים בו. | 82 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . הפיקוח על הפעלת הרכבת הקלה בירושלים_ לפי תרשומת השימוע, בהוראות שהוצאו בעקבות תיקון הפקודה לא הובהרו סוגי הדיווח ואופן הדיווח שהזכיין נדרש להגיש למנהל; חלוקת התפקידים בין המנהל למינהלה; ושיתוף הפעולה בעניין העברת המידע ביניהם. כל אחד מהעובדים שמּונה בתורו למנהל כיהן בעת כהונתו גם כיו"ר המינהלה. תפקידו של המנהל על פי הפקודה הוא לאכוף את הוראותיה על בעל היתר, ואילו המינהלה היא האחראית לפיקוח על ההוצאה לפועל של החוזה על ידי הזכיין. למעשה, המינהלה היא המפקחת פיקוח שוטף על פעילות הזכ יין באמצעות המהנדס, כמתואר לעיל. הביקורת העלתה כי משרד התחבורה והמינהלה לא קבעו כללים המגדירים בבירור את חלוקת התפקידים בין המנהל לפי הפקודה ובין המינהלה לפי החוזה ואת דרכי שיתוף הפעולה ביניהם. לדעת משרד מבקר המדינה, נושא זה הוא בעל חשיבות רבה, ועל המדינה לשקול לכלול אותו בחוזים עם זכיינים על פרויקטים דומים בעתיד. כאמור, נציג בכיר של אגף החשכ"ל הוא חבר במינהלה שהוקמה על פי החוזה ואשר אמורה ל הוציא לפועל את החוזה עם הזכיין. מהמתואר לעיל עולה שמאז שלבי ההקמה ועד להפעלה של הרכבת הקלה היו שינויים בפרויקט, עיכובים בביצועו וסכסוכים רבים בין הצדדים. אגף החשכ"ל היה גורם מרכזי בקידום הפרויקט ו פעל ל פתרון הבעיות שהתגלעו במסגרת הקמתו והפעלתו . כבר בדוח 60 ב בנושא ייזומן ומימושן של תכניות פיתוח בתחום התשתיות העיר משרד מבקר המדינה כי אגף החשכ"ל אמור לשמש שומר הסף העיקרי של הוצאות הממשלה מאחר ששר האוצר הסמיך אותו לפקח על ביצוע התקציב. במצב הקיים - שבו אגף החשכ"ל הוא גורם מרכזי המקדם את הפרויקט - מתעורר חשש שהפרדת הסמכויות תיפגע, וכי לא תישמר מערכת האיזונים והבלמים במסגרת ה פיקוח והבקרה התקציבית על הפרויקט. לדעת משרד מבקר המדינה, על ההנהלות של משרד התחבורה, של משרד האוצר ושל עיריית ירושלים לבחון את המצב הקיים, להגדיר בבירור את תחומי האחריות של כל אחד מהם ולהגדיר עבור כל אחד מהגופים הציבוריים המעורבים בפרויקט את סמכויותיו ואת חובותיו. כמו כן, על המדינה לבחון את המקרים שבהם נציגי אגף החשכ"ל משתתפים בגופים המקבלים החלטות במסגרת ביצוע פרויקטים מטעם המדינה, ולעמוד על הפרדת הסמכויות של החשכ"ל בפרויקטים לבין תפקידו כשומר סף בנוגע לביצוע תקציב המדינה וכאחראי לנכסי המדינה. המייצג את המשתמשים בתחבורה זו. סדרי עבודה משותפים ורציפים מאפשרים מתן שירות ברמה המיטבית. לדעת משרד מבקר המדינה, המחלוקות הבלתי פוסקות והעברת נושאים רבים לבוררות מעידות על ניהול בסיסי לקוי של כל מערכת ההסכמים של המינהלה עם הזכיין ועל מערכת יחסים לקויה ביניהם, דבר המצריך תיקון ללא דיחוי. זאת ועוד, הצדדים הסיטו את המחלוקות המקצועיות אל הליך משפטי מתווך - הליך הבוררות - ויישבו אותן באמצעות הכרעה משפטית. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על המדינה להפריד בין המחלוקות המשפטיות למחלוקות המקצועיות ; ובתחומים שאינם משפטיים, מן הראוי היה למצות הליך מקצועי מקדים ליישוב המחלוקות עם הזכיין. הביקורת העלתה כי הצדדים לא מינו מומחה בלתי תלוי בשלבים הראשונים של הפרויקט, כפי שנקבע בחוזה, אלא הבוררים הם שמינו מומחה להמליץ לפניהם. מכאן שעבודתו הייתה חלק מהליך הבוררות, אף שהייתה אמורה להיות שלב מקדים לו. הצדדים לא נעזרו אפוא במומחה מקצועי או במנגנון אחר ליישוב הסכסוכים הרבים, שהתגלעו ביניהם כבר בשלביו הראשונים של הפרויקט. למשרד מבקר המדינה לא הוגשו מסמכים המלמדים על אופן קבלת ההחלטה שלא להיזקק למומחה בלתי תלוי, על השיקולים שנשקלו ועל החלופות שנבדקו. לדעת משרד מבקר המדינה, בשלבי ו הראשונים של הפרויקט היה על הצדדים למצות את הליכי ההידברות הישירה טרם הפנייה להליך הבוררות ולנסות ליישב את המחלוקות באופן מובנה ב אמצעות מומחים מקצועיים (הנדסיים וכלכליים). תיתכן הפרדה בין החלטה מקצועית-הנדסית לבין הכרעה משפטית, והכפפת חוות הדעת המקצועית להליך הבוררות, לפחות באשר לחלק מהמחלוקות, אינה מתחייבת. במערכות התחבורה הציבוריות נהוג שיתוף פעולה יומיומי בין הגוף המפעיל את אמצעי התחבורה לבין הגוף המלווה והמפקח עליו, שהוא גם הביקורת העלתה כי בחוזה ובתכניות הפרטניות לא הוגדרו בבירור מדדים לרמת השירות בתחומים מסוימים, למשל מדדים לתקינות מכונות הכרטוס והתיקוף, להגדרה של "תקלה", להגדרה של איחור קל או ניכר ולאופן מדידת הטמפרטורה בקרונות. קביעת מדדים ברורים נועדה גם לפיקוח על עמידת הזכיין ברמת השירות שנקבעה וגם להטלת סנקציות עליו אם אינו עומד בה. עד מועד סיום הביקורת לא לובנו המחלוקות בין הצדדים ולא נקבעו מדדים ברורים, דבר שגרם לקשיים בקביעת רמת השירות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרדי התחבורה והאוצר כי מהתוספות האמורות לחוזה עולה שהמדינה הסכימה שהזכיין יפעיל את הרכבת הקלה אף שלכאורה לא כל הדרישות שבחוזה הושלמו. המינהלה התעתדה לפעול לפי התוספות לחוזה רק למשך תקופות קצרות - בתחילה שלושה חודשים ולאחר מכן חודש - אך למעשה תקופות אלה הוארכו לסירוגין. מהמתואר לעיל עולה כי רק כשנתיים וחצי לאחר תחילת הפעלתה המסחרית של הרכבת הקלה על פי הסדרים זמניים, תוספות לחוזה ותשלום של מאות מיליוני ש"ח (ראו להלן בפרק "תשלומים לזכיין") החליטה המדינה כי בשלו התנאים להפעלת הרכבת הקלה על פי חוזה הזיכיון. לדעת משרד מבקר המדינה, על המדינה לבחון את האופן שבו פעלה מול הזכיין. המדינה הייתה צריכה לאזן בין רצונה לקדם את הפרויקט ולספק את צורכיהם של תושבי העיר והמבקרים בה ובין חובתה לעשות את כל הנדרש כדי שהחוזה ייושם במלואו ובתוך פרק זמן סביר . זאת ועוד, קו הרכבת שמפעיל הזכיין הוא הקו הראשון במערכת הקווים של הרכבת הקלה. לדעת משרד מבקר המדינה, לקראת הקמתם והפעלתם של מיזמים דומים בתחום התחבורה הציבורית , על המדינה להפיק את הלקחים מן הקשיים שהתעוררו במסגרת התקשרות זו. לדעת משרד מבקר המדינה, על המינהלה לפעול לקביעה ברורה ומוסכמת של המדדים לבחינת רמת השירות ברכבת הקלה. | לדעת משרד מבקר המדינה, על המינהלה לבחון דרכים לשיפור ההתנהלות השוטפת עם הזכיין, כדי להתגבר על הקשיים הכרוכים במבנהו. כמו -כן, כדי למנוע עיכובים וסכסוכים במיזמים דומים בעתיד, חשוב להפיק לקחים בעניין מבנה הבעלות של זכיינים שעמם תתקשר המדינה לביצוע פרויקטים של תחבורה ציבורית, ובייחוד של הקמת רכבת קלה עירונית, כך שיהיה ניהול משותף ומתואם של כל הגופים המרכיבים את הזכיין. | 84 |
משרד האוצר . תכנון ויישום של תכניות עבודה - משרד האוצר אחד המרכיבים המרכזיים ביישומ ם של תהליכי תכנון ופעילות על פי תכניות עבודה המגובשות ברמה המשרדית הוא קיומה של משילות ניהולית המאפשרת הגדרה אחידה ואכיפה של הפעילות המשרדית בידי גורם מוסמך אחד. לדעת משרד מבקר המדינה, מהממצאים עולה שהמשילות הניהולית במשרד האוצר אינה מספקת ואינה מאפשרת הטמעת תהליכי עבודה רוחביים באופן יעיל. מן הראוי שמשימות שמחייבות שיתופי פעולה בין -אגפיים יופיעו בתכניות העבודה של כל אחד מהאגפים הרלוונטיים. מהביקורת עולה כי אין במשרד האוצר - ובכלל זה בלשכת המנכ"ל - גוף מרכז ומתכלל שאחראי למעקב, לבקרה ולהפקת לקחים בנושא יישום תכניות העבודה של כל אחד מאגפי המשרד. היעדר מנגנון כזה פוגע בעבודת המטה של המשרד בכל הנוגע לבחינת יישומן של תכניות העבודה ולבחינת השפעותיהן על השגת המטרות והיעדים ועל ביצוע הרפורמות והתהליכים שהמשרד מקדם. נמצא כי משרד האוצר - משרד מטה מרכזי העובד עם כל משרדי הממשלה באופן שוטף - טרם הטמיע מערכת לניהול תכניות העבודה באגפיו השונים. מערכת כזו, אם וכאשר תוטמע בכל אגפי המשרד, יכולה לייעל במידה ניכרת את התכנון, את הבקרה ואת שיתוף הפעולה במשרד. לדעת משרדמבקר המדינה, על הנהלת משרד האוצר לפעול לכך שכל אגפיו ינהיגו תכנון וחשיבה אסטרטגית רב -שנתיים שמהם ייגזרו תכניות העבודה השנתיות. מן הראוי שבפרקי זמן קבועים ימפ ה כל אגף את תחומי פעילות ו וינתח את יעדיו הרב-שנתיים ואת מידת התאמתם לפעילותו המרכזית. ניתוח זה יאפש ר לאגפים להתאים את מטרותיהם, את יעדיהם ואת משימותיהם לפעילויות הליבה שלהם ולקבוע סדרי עדיפויות חדשים ותכניות עבודה המותאמות יותר להשגת המטרות והיעדים. בדיקת משרד מבקר המדינה ה עלתה, כי אף שמדריך התכנון הופץ למשרדי הממשלה כבר בסוף שנת 2007 ועל פי החלטת הממשלה מסוף 2011 הם חויבו לפעול על פיו, ולמרות החשיבות שבקיומו של תהליך סדור ושיטתי להכנת תכניות עבודה שנתיות, במשרד האוצר טרם הושלם תהליך זה. נמצא כי קיימים הבדלים ניכרים בין האגפ ים והלשכות השונות במשרד האוצר באופן הכנתן והצגתן של תכניות העבודה ובהטמעת המתודולוגיה של מדריך התכנון בתכניות אלו. להלן כמה דוגמאות: לדעת משרד מבקר המדינה וכפי שעולה ממדריך התכנון, חשיבות רבה נודעת לשילוב הפעילויות השוטפות של האגפים במסגרת תכניות העבודה. הדבר יאפשר למקבלי ההחלטות לבחון את סדר העדיפויות בהתייחס ללוח הזמנים של כלל פעולות האגף. משרד מבקר המדינה מעיר כי מן הראוי שהנהלת משרד האוצר ומנהלי האגפים יטמיעו תהליך מסודר ושיטתי של תכנון ושל מדידה הכולל הכנת תכניות עבודה מפורטות ומסודרות. לשם כך עליהם לחייב את כל האגפים לפעול על פי המתודולוגיה של מדריך התכנון, כפי שקבעה הממשלה. בדיקת משרד מבקר המדינה העלת ה, כי אין אחידות בין ה אגפים שנבדקו בנוגע למעקב, לבקרה ולדיווח שיטתיים על יישום תכניות העבודה. להלן כמה דוגמאות: .הממצאים בדוח זה מלמדים כי משרד האוצר לא עשה די הצורך להטמיע תהליכי תכנון, בקרה ומדידה בכל אגפיו. במשרד אין גורם תכנון שמתווה תכנית אסטרטגית משרדית ומוודא שתכניות העבודה של האגפים נגזרו ממנה והותאמו לה. בשל אי-ההטמעה של תכנון ופיקוח מרכזי המשותף לכלל האגפים קשה לשפר את שיתוף הפעולה ביניהם, והדבר מלמד שהמשילות הניהולית אינה מספקת . משרד מבקר המדינה מעיר כי הממצאים מחייבים שתוגבר מעורבותו של שר האוצר בהטמעת תהליכי התכנון והבקרה המשרדיים. לדעת משרד מבקר המדינ ה, התמשכות הטמעת ם של תהליכי התכנון, הבקרה והמדידה והעסקת חברות הייעוץ לאורך זמן רב ללא הפקת לקחים - כל אלה מלמדים על ליקוי מתמשך בעבודת הנהלת המשרד בכל הנוגע ל תהליכי התכנון והניהול של המשרד. תכניות העבודה הן כלי ניהול חשוב למימוש יעדיהם של משרדי הממשלה וש ל ממשלת ישראל. הן מאפשרות למקבלי ההחלטות לתכנן את המשימות הנדרשות להשגת יעדיהם, לבחון את מידת השגתם , לשנות את התכניות בהתאם - ובכך לייעל את עבודת משרד י הממשלה . מן הראוי שמשרד האוצר יטמיע בהקדם תרבות של תכנון, של מדידה ושל בקרה, שכן הוא מוביל נושאים ורפורמות שהם בליבת הפעילות הכלכלית של מדינת ישראל ובהיקפים של מיליארדי שקלים. להיעדרן של תכניות עבודה מסודרות עלולה להיות השפעה מהותית על כלל המשק. יש לעקוב מעקב שיטתי ולהפיק לקחים בעניין התפוקות והתוצרים המתקבלים מהטמעת תהליכים באמצעות שירותי ייעוץ . בחינתם של תהליכי העבודה הפנימיים ה נלווים לפעילות זו תשפר את איכות שירות יה של החברה המייעצת, וזאת לאורך זמן וללא תלו ת בזהות ה ובזהות נושאי התפקידים במשרד עצמו. מהבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה עולה כי עם סיום ההתקשרות עם חברה א' לא ביצע משרד האוצר תהליך הפקת לקחים, ובכלל זה לא נבחנו ההתקשרות עם החברה , תהליכי העבודה עמה ותוצריה. עוד עולה כי, שלא כנדרש במסמכי המכרז, עד מועד סיום הביקורת לא המציאו חברות א' וב' להנהלת המשרד סיכום של תהליכי עבודתן, לא סיכום שנתי ולא חצי שנתי . | לדעת משרד מבקר המדינה, תיעוד תהליך המעקב והבקרה ודיווח תורמים לקיומם של הליכי חשיבה ותכנון סדורים, להבניה של שיקול הדעת, לעמידה בחובת ההנמקה ולרציפותו ולשימורו של הזיכרון הארגוני בטווח הקצר והארוך. לנוכח היעדר המסמכים המתעדים עולה ספק בנוגע ליכולת הלמידה והפקת הלקחים מיישומן של תכניות העבודה. אשר לאגף המינהל, הפרדת דיווחי המעקב והבקרה הרבעוניים יאפשרו לו לבצע מעקב והפקת לקחים באופן יעיל יותר. | 86 |
משרד האוצר . הפרטות ושינויים מבניים של חברות - רשות החברות הממשלתיות משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שההסכמות על המתווה הן בעל פה, אם מי מהצדדים יחזור בו מההסכמות יהיה קשה לאכוף אותן, ולכן יש לעגן אותן בכתב. קיימת מחלוקת רבת-שנים לגבי המקרקעין בנמל תל אביב. חברות אתרים ואוצר מפעלי ים, שהן חברות ממשלתיות, ורמ"י מחזיקות בעמדות סותרות לגבי הפקעת שטחי הנמל וזכויות אוצר מפעלי ים על המקרקעין בנמל. לדעת משרד מבקר המדינה, כיוון שמדובר במחל וקת בין גופים ממשלתיים המחזיקים בעמדות ובאינטרסים מנוגדי ם, על הרשות להפנות את העניין אל שר האוצר על מנת שתינקטנה פעולות נמרצות ליישוב המחלוקת כשלב מקדים להפרטת החברות. מהתיאור לעיל עולה כי ב-15 השנים האחרונות שינתה הממשלה את עמדתה לגבי הבעלות על חברת נתיבי איילון פעמים מספר. שינויים אלה גורמים חוסר ודאות לגבי עתיד החברה ועלולים לפגוע בתפקוד החברה ובפיתוחה. .לדעת משרד מבקר המדינה היה על הרשות לקיים את החלטה 191 ולהביא לפירוק חברות חלד ושקמונה . אולם במשך ארבע השנים שלאחר ההחלטה כל שעשתה הרשות בעניין קידום פירוק החברות הוא קיום פגישה בודדת עם כל אחת מהעיריות פתח תקווה וחיפה. לדעת משרד מבקר המדינה, טרם קבלת ההחלטה היה על אג"ת להכין אומדן מבוסס לחוסר היעילות וליכולת הרפורמה המתוכננת לצמצמה, תוך הצגת תרחישים שונים למקבלי ההחלטות על מנת שהם יוכלו לשקול את תועלת הרפורמה לעומת עלותה. משרד מבקר המדינה מעיר לפרקליטות המדינה כי אם לא עלה בידה להביא את הצדדים לידי פתרון מוסכם במשך כתשע שנים, עליה לשקול להפנות את ההכרעה במחלוקת בנוגע לחובות אוצר מפעלי ים לרמ"י לבית המשפט או לטפל בה באמצעים אחרים, שהרי ניסיון לפתור את הבעיה בהסכמה בהתאם להנחיה ליישוב סכסוכים לא צלח. נמצא כי אף שהחלטת הממשלה על פירוק מכון היין התקבלה באוקטובר 2012 , רק במרץ 2014 אישר דירקטוריון המכון לחתום על הצהרת כושר פירעון על ידי הדירקטורים והתקבלה החלטה על זימון האספה הכללית של המכון לצורך קבלת החלטה מיוחדת על פירוק מרצון ועל מינוי מפרק. על אף מאמצי הרשות, עד יוני 2014 .טרם התכנסה האספה הכללית אף שהחלטה 191 הטילה על מנהל הרשות להגיש המלצות לביטול או הקטנת חלקה של הממשלה בחלמיש בתוך 120 יום, עד מועד סיום הביקורת - יותר מארבע שנים מקבלת ההחלטה - לא הגישה הרשות המלצות כאמור ולא הודיעה בכתב לשר האוצר על אי-ביצוע ההחלטה. משרד מבקר המדינה מעיר כי הרשות לא פנתה בכתב לשר האוצר להודיע על אי- הצלחתה לבצע את החלטת הממשלה והסיבות לכך, כדי שהשר יוכל להעלות את העניין לפני הממשלה ולקדם את תהליך ההפרטה. התנהלות דומה הייתה בחברות ממשלתיות נוספות (ראו להלן בפרקים על חלד - חברה ממשלתית עירונית לשיקום דיור ופיתוח בע"מ, שקמונה - חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בחיפה בע"מ וחברת פיתוח מזרח ירושלים). בבדיקת משרד מבקר המדינה לא נמצא כי אג"ת תיעד פגישות ושיחות שקיימו נציגיו עם נציגי חנ"א ונציגות העובדי ם שלה, למעט מסמך מאוגוסט 2013 המתאר בדיעבד את אירועי המפתח בעניין הרפורמה בנמלים ללא תאריכים מדויקים, פרוטוקול או סיכומי דיון. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על אג"ת לקיים תיעוד כאמור שכן הוא היה עשוי לשפוך אור על המחלוקות בי נה ובין נציגי חנ"א ונציגות העובדים. יתרה מזה, מאחר שמדובר על מחלוקות אשר באופן תדיר מגיעות לפתחי בית המשפט , מסמכים המתעדים את האירועים כאמור יכולים לשמש ראיה לקיום משא ומתן מצד המדינה או הפסקתו על ידי נציגי העובדים54. לדעת מ שרד מבקר המדינה, הקשיים בביצוע שינויים בתחומי המשטר התאגידי של קרנות ההשתלמות, פרק הזמן הממושך שבו נדון נושא הפרטת קרנות אלה והבעייתיות בדרך פעולתן של חלק מהקרנות - כל אלה מחייבים את הממשלה לבחון את סוגיית קרנות ההשתלמות שבבעלות חלקית של המדינה. כל עוד הקרנות מצויות גם בבעלות המדינה, יש לשפר את דרך פעולתן של הקרנות ולשמור על זכויות העמיתים כנדרש. יוצא אפוא כי מחד-גיסא לשיטתה של רמ"י היא אינה יכולה לקדם הסדרת זכויות של אוצר מפעלי ים על המקרקעין בנמל תל אביב כל עוד ההפקעה של אתרים בתוקף, ומאידך גיסא היא התנגדה לביטול ההפקעה. עמדות אלה של רמ"י אינן מאפשרות פתרון של הסדרת הזכויות על המקרקעין . | לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח עמדתם של משרד התיירות והמשרד לירושלים והתפוצות לגבי הצורך להמשיך להפעיל את פמ"י, על הרשות לבצע עבודת מטה יסודית לשם בחינת פעילותה של פמ"י, כדי שיהיה בידי המדינה כל המידע הנדרש לקבלת החלטה בנוגע לעתידה של פמ "י. לאחר שתסתיים עבודת המטה, יש להביא את הנושא להחלטת הממשלה . | 87 |
הרשות הממשלתית למים ולביוב . פרויקט מתקני חיבור מפעלי התפלה לרשת הארצית ופרויקט מערכת המים החמישית לירושלים וסביבותיה משרד מבקר המדינה מעיר למקורות כי הגשת הצעת תקציב בסכום הגדול ביותר מ-115 מיליון ש"ח מהנדרש בפועל עלולה לפגוע ביכולתה של רשות המים לקבל החלטה נכונה בשלב האישור של הפרויקט, בקביעת סדרי עדיפויות לעומת פרויקטים אחרים במשק המים ובשלב אישור תכנית הפיתוח הרב -שנתית של מקורות. כמו כן עלול הדבר לפגוע ביכולתה של מקורות עצמה להכין תכנית פיתוח מיטבית, שכן הוא גורם להקצאת תקציבים שאינה מבוססת דייה. משרד מבקר המדינה מעיר למקורות כי עליה לבחון גם את הסיבות לפערים הגדולים שבין אומדני התכנון הכללי ובין התכנון המפורט. על מקורות לדון בקביעת נהלים והוראות שיסייעו לכך שהתכנון הכללי יהיה מדויק יותר, על מנת להבטיח שבעת הכנת תכנית הפיתוח ואישורם של הפרויקט ים השונים יעמדו לרשות מקבלי ההחלטות נתונים מבוססים ומדויקים ככל האפשר. לדעת משרד מבקר המדינה, על יו"ר הרשות לבחון אם המשאבים שהרשות מקצה לאגף הפיתוח מאפשרים לו לעמוד במשימה החשובה של הפיקוח על הפרויקטים שמבצעת מקורות. לדעת משרד מבקר המדינה, תכלית ההוראות המחייבות את מקורות להגיש הצעות תקציב בגין המבנים - בין שמדובר ב"סיכומי המחירים וכתבי הכמויות" לפי נוהל 2006 "ובין שמדובר בהצעות התקציב המפורט לפי כללי המים היא למנוע "גילוי משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי עליה להקפיד לדרוש ממקורות לצרף להצעות התקציב שהיא מגישה פירוט מדויק של העלויות שעליהן התבססה בהכנתו, ובפרט אם מדובר בהוצאות שכבר הוצאו בפועל. נוכח ממצאי הביקורת עליה להגביר את הפיקוח על הצעות התקציב שמגישה לה מקורות. מאוחר, לאחר מעשה, של חריגות, ובעיקר "חריגות גדולות במיוחד", כאלו שבאות לידי ביטוי בתשובתה של רשות המים. אישור תקציב בדיעבד מונע מרשות המים להשתמש בכלי בקרה ופיקוח, שמאפשר לבדוק את התקציב המפורט במטרה לאתר ליקויים או בעיות לפני תחילת הביצוע. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים, כי עליה להבהיר באופן חד משמעי למקורות, כי תנאי להכרה בעלויות ביצוע הפרויקטים, הוא שתתחיל בביצועם רק לאחר שת קבל אישור -ביצוע. זאת, בין היתר, על מנת להבטיח בקרה ופיקוח נאותים על ביצוע הפרויקטים בהתאם לחלופה ההנדסית שנבחרה ולמסגרת התקציבית שנקבעה. על מקורות להימנע מהתחלת העבודות בפרויקטים שלה בלי אישור ביצוע, ולא להמשיך לסמוך על כך שהרשות תאשרן בדיעבד. כך תוכל להימנע מהחשש שהרשות לא תכיר בעלויות הביצוע בשל היעדר האישור. משרד מבקר המדינה הע יר לרשות המים כי אם היא סבורה שיש מקרים שבהם עדיף מתן אישור נפרד לחלקים שונים בפרויקט, עליה להביא את הסוגיה לדיון ולהחלטה לפני מועצת רשות המים, המוסמכת על פי חוק המים לתקן את כללי המים. משרד מבקר המדינה מעיר למקורות כי עליה לקיים פיקוח ובקרה נאותים על הכנת התקציב המחייב ולהקפיד שהגורמים האחראים לרכש יעדכנו את מגישי הצעות התקציב בדבר עלות הרכש אם הרכש בוצע לפני הגשת הצעת התקציב. בכך שהגישה לרשות המים הצעות תקציב שבהן נקובים מחירי צנרת גבוהים באופן ניכר מעלותם בפועל (שהייתה ידועה לה עוד לפני הגשת הצעות התקציב), פעלה מקורות בדרך שהייתה עלולה להטעות את רשות המים, והביאה לאישור תקציבים הגבוהים מאלו הנדרשים לה בפועל. בכך פגעה ביכולתה של הרשות לפקח עליה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה למקורות כי גם אם יובאו בחשבון העלויות הנוספות שהיא ציינה, הן לא מסבירות את הפער המתואר לעיל בין העלויות בפועל ובין הצעת התקציב המחייב. מכל מקום, נוכח הסטיות הניכרות בין האומדנים לעלויות בפועל, על מקורות גם לבחון דרכים לשיפור הכנת האומדנים. משרד מבקר המדינה מעיר למקורות כי היה עליה להימנע מהחשת העבודות ומהוצאת סכום של 9 מיליון ש"ח בלי לקבל את אישור הרשות לכך בכתב. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי ליווי הפרויקט באמצעות נצ יגיה במינהלות הפרויקטים , התכתבויות, סיורים ודיונים שוטפים בינה ובין מקורות, אינם יכולים לשמש תחליף לפיקוח ולבקרה הנדרשים על פי נוהל 2006 וכללי המים. על רשות המים להקפיד על ביצוע בדיקה מעמיקה של הצעות התקציב לפני מתן אישור הביצוע ועל תיעוד הבדיקה. על רשות המים לתעד את הבדיקות שהיא עושה ואת הדיונים שבהם היא מנמקת את החלטותיה בעניין הצעות התקציב המפורטות שמקורות מגישה. נוסף על כך, עליה להקפיד לנמק בכתב את החלטותיה ולתעד את חישוביה, כדי שסדרי הפיקוח והבקרה שלה על הוצאות מקורות יהיו נאותים. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי על פי כללי מינהל תקין, היה עליה להשיב בכתב תשובה חד -משמעית לשאלתה של מקורות כי אינה מאשרת להקדים את הפרויקט. תשובה מפורשת כאמור הייתה אמורה למנוע ממקורות הוצאות שהיה ספק אם הרשות תכיר בהן. | משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי למינהלות הפרויקט אין סמכות פורמלית לקביעת תקציב הפרויקט או לוח הזמנים שלו, לא לפי הכללים ולא לפי הסכם העלויות שקדם להם. לפיכך על מקורות והרשות להקפיד שכל שינוי בלוח הזמנים יבוא לידי ביטוי בהחלטה של הגורם המוסמך מטעם רשות המים ובאישור ביצוע מתאים. הדבר נועד למ נוע אי-הבנות כדוגמת אלה שחלו בפרויקט שורק. אם מסתמנת חריגה מלוחות הזמנים שנקבעו במסגרת אישור הביצוע, על רשות המים ומקורות להקפיד ולדון אם לאשר את החריגה בוועדת החריגים. | 88 |
משרד הכלכלה והתעשייה_ . חסמי אסדרה המגבילים יבוא טובין - משרד הכלכלה_ נמצא כי מפעם לפעם קבעו משרדי ממשלה כגון משרד הבריאות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומשרד התקשורת הוראות מאסדרות אשר מתנות יבוא טובין בהמצאת אישור או רישיון טרם יבוא הטובין, בל י שהפניה להוראות אלה, תופיע בצו יבוא חופשי כנדרש. פניות חוזרות ונשנות של נציגי משרד הכלכלה למשרדי ממשלה שונים, בבקשה להביא לידיעתם את הוראות האסדרה המעודכנות הנוגעת ליבוא טובין, כדי שיוכלו לעדכן בהתאם את הצו, נענו לעתים, אולם לא כדבר שבשגרה. כתוצאה מכך הצו אינו מפנה לכל האסדרה הרלוונטית. היעדר ריכוז מלא של האסדרה שעניינה הסדרת יבוא טובין לישראל בצו יבוא חופשי אינו מאפשר הסתמכות על דבר חקיקה אחד מעודכן ומסודר, מצב הפוגע ביכולתם של היבואנים לאתר מידע ומקשה על יכולת התכנון שלהם. אסדרה המגבילה את היבוא ואשר אינה עולה בקנה אחד עם אמנות או עם הסכמים שעליהם חתומה ממשלת יש ראל איננה תקינה, והיא עלולה להיות בעלת השלכות על יחסי החוץ של המדינה. נכון למועד סיום הביקורת, שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה בעניין זה מבוסס על רצון טוב בלבד, ולמשרד הכלכלה אין ודאות אם קיימת חובת היוועצות אתו בכל הנוגע ל הנחיות מינהליות אשר עלולות להשפיע על הסחר בטובין בין מדינות, כנדרש בהסכם GATT . על משרד המשפטים לפרסם הנחיה חדשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה או להוסיף במפורש, להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, את חובת משרדי הממשלה לתאם עם משרד הכלכלה כל אסדרה, לרבות הנחיות מינהל יות אשר להם נגיעה להסכמים בין -לאומיים המחייבים את מדינת ישראל8. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הכלכלה לשקול לקבוע בהוראותיו את השיעור המרבי של מכסות היבוא המחולקות אף ביחס לחומרים שאינם חומרי גלם. כמו כן על משרד הכלכלה לוודא כי הוראות אלו יביאו לניצול מקסימאלי של המכסות לטובת המשק, וכי השימוש בכלי זה יסייע להגברת התחרותיות בענף המזון. הסכמי ההכרה עם מעבדות בין -לאומיות נועדו לפישוט הליכי יבוא הטובין, מניעת בדיקות כפולות ואף הוזלת עלויות הבדיקה, המגולמות במחיר המוצר לצרכן. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שבמרבית התקנים הרשמיים המאומצים בוצעו התאמות ושינויים, המחייבים ביצ וע בדיקות השלמה לפי החלטת מכון התקנים, עולה חשש כי המטרות האמורות לא יושגו וכי ההליכים המסורבלים לא יצומצמו. לדעת משרד מבקר המדינה, חתימה על הסכמי ההדדיות בין המכון למכוני בדיקה בחו"ל, ולא בין המדינות, מחזק ת את הקשר שבין פעילותו של המכון כגוף ממשלתי לבין פעילותו כגוף עסקי בשוק תחרותי ועלולה להשפיע על .התחרות המתקיימת בשוק הייצואהמעבדות הבין-לאומיות עשויות להעדיף לחתום על הסכמי הכרה הדדיים עם מכון התקנים מאשר לחתום על הסכמי הכרה עם מעבדות פרטיות, שכן המכון הוא הגורם הבלעדי המוסמך להכיר בבדיקות המתבצעות במעבדות הבין-לאומיות . לפיכך, על משרד הכלכלה לבחון כיצד ניתן למנוע פגיעה בעקרון התחרות העסקית ההוגנת בתחום בדיקות היצוא, נוכח היתרון למכון התקנים שמקנה לו הבלעדיות שלו בתחום בדיקות היבוא. מאחר שמכסות היבוא משמשות כהטבה כלכלית הניתנת ליבואנים ולתעשיינים, ראוי כי משרד הכלכלה ישקול להביא לידיעת הציבור את מלוא המידע על אופן חלוקתן בתחומים השונים, לרבות אלו הניתנות לתעשייה. שקיפות זו תאפשר לציבור לעמוד על אופן חלוקת מכסות היבוא, ולהיווכח אם הדבר נעשה תוך מתן יחס שוויוני והוגן לכל מקבלי מכסות היבוא אם לאו. לשירותי הבדיקה של מכון התקנים, המפורטים במחירון, בנוגע טובין מיובאים, אין תחרות במשק. נמצא כי אישורו האחרון של מחירון מכון משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הכלכלה כי בשל העובדה שהמכון הוא גוף עסקי המצוי בתחרות בשוק בדיקות היצוא, יש טעם לפגם בהיותו הגורם החותם על הסכמי הכרה הדדיים המשפרים את מעמדו בתחרות הקיימת בשוק זה. מן הראוי כי משרד הכלכלה ירחיב את הסכמי ההכרה בדרג של מדינות ( G-To-G ) על מנת שמעמדן של המעבדות הפרטיות לא ייפגע. | משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות ולמשרד הכלכלה כי עליהם לקדם את הסדרת חלוקת העבודה ביניהם בכל הנוגע למכסות היבוא, על מנת לייעל את חלוקתן, לחסוך במשאבים ולהקל על התהליך הביורוקרטי. | 89 |
משרד הכלכלה והתעשייה_ . הפיקוח הממשלתי על ענף היהלומים - משרד הכלכלה לדעת משרד מבקר המדינה, אישור עסקאות של המכון עם בורסת היהלומים או ההתאחדות, בשעה שנציגיהן מהווים רוב בדירקטוריון המכון, מלמדת על בעייתיות במבנה דירקטוריון המכון שיש לתת עליה את הדעת. לנוכח זאת, מוצע לבחון מחדש את שיעור הנציגות של כל אחד מהגופים בדירקטוריון המשתתפים בו בפועל כדי להבטיח שפעולות המכון יעלו בקנה אחד עם מטרותיו וכן כדי להבטיח את תקינות הנושא גם למראית עין. כמו כן, על רשם ההקדשות להפעיל את סמכותו ולפקח על עסקאות עם בעלי עניין שמבצע המכון. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המסים כי היעדר החובה לדווח על זהותו של תושב החוץ גורם לכך שפרטי עסקאות מסוימות אינם מועברים אליה, ועקב כך לא ניתן לבצע ביקורת צולבת לגבי תושב החוץ. ראוי כי הוועדה תבחן גם נושא זה במסגרת עבודתה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המסים כי תכנת מחשב עשויה לסייע באיתור מבריחים באמצעות הכנת פרופיל של נוסעים החשודים בפעילות עבריינית. משרד מבקר המדינה מעיר למכון כי הגם שניתן להיעזר בשירותיו של יועץ משפטי חיצוני בעל תחומי התמקצעות מיוחדים, על המכון לקבוע כללי אצבע שיפרטו מתי די בחוות דעת משפטית פנימית ומתי ניתן לפנות לקבל חוות דעת נוספת של יועץ משפטי חיצוני, וזאת כדי שלא ייווצר הרושם שהמכון פונה לקבל חוות דעת חיצונית כל אימת שהוא מסתייג מחוות הדעת של היועץ המשפטי של המכון. זאת ועוד, לנוכח ביצוען של עסקאות של המכון עם בעלי עניין, על רשות החברות הממשלתיות להגביר את הפיקוח והבקרה על המכון. משרד מבקר המדינה מציע כי משרד המשפטים ישקול בחינה מחדש של התנאים שנקבעו להעברת מידע ממשטרת ישראל ומשירות הביטחון הכללי לרשות המסים ולמפקח על היהלומים. .ולא להסתפק בדוחות הכספייםהגברת הפיקוח חשובה שבעתיים נוכח עסקאות עם בעלי עניין המבוצעות במכון (ראו להלן בפרק "אישור עסקאות עם בעלי עניין"). משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המסים כי השארת ההחלט ה הנוגעת לעלות המלאי בידי היהלומן היא בעייתית, ש כן על פי עלות המלאי נקבע הרווח , ולפיו מחושב המס שעליו לשלם באותה שנה. מן הראוי כי במסגרת עבודת הוועדה ברשות המסים ייבחן הנושא ותישקל האפשרות לחייב את היהלומנים להגיש נוסף על הדוחות השנתיים דוח תנועת מלאי כמותית או מפורטת לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הכלכלה והמפקח, בשיתוף הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, להגביר את הפיקוח על עסקים המוכרים תכשיטים משובצים יהלומים ואת האכיפה של תקנות הגנת הצרכן בתחום היהלומים. עליהם גם לבחון מתן שירות הסברה לצרכנים בנושא היהלומים, ובכלל זה בנושא היהלומים הסינטטיים. על המפקח לקדם חקיקה המסדירה את נושא הסחר ביהלומים הסינטטיים על כל היבטיו. .לדעת משרד מבקר המדינה, בהתחשב ב החלטת המכון להפסיק את ההשקעה בפיתוח טכנולוגיה ב-IDT, ונוכחתרומתה הצנועה של החברה לענף וההשקעה הניכרת בהפעלת החברה שעיקר הוצאותיה הן הוצאות ניהול ותקורה , חייבת הנהלת המכון לשקול אם יש צורך בהפעלת החברה במתכונתה הנוכחית. לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח הזיקה של היו"ר לעסקה, בהיעדר חוות דעת משפטית כתובה משנת 2011 ולנוכח חוות הדעת שניתנה בשנת 2014 ,בעניין, ראוי היה שלפני מתן אישור היועץ המשפטי להשתתפות היו"ר בדיון ייבדק הנושא באופן מעמיק יותר. יש להקפיד על מתן חוות דעת כתובות ומפורטות בעסקאות עם בעלי עניין, ולהקפיד גם על קיום הוראות חוק החברות בעניין אישור עסקאות ע ם בעלי עניין. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי ייצוגה הדל של הממשלה בוועדת הביקורת עלול להקשות על יכולת הבקרה והפיקוח של הוועדה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות החברות כי עליה להגביר את הפיקוח והבקרה על המכון, בהיותו חברה מעורבת: לבקש מפעם לפעם מידע וחומר בענייני המכון | לדעת משרד מבקר המדינה, אי-ההקפדה על פירוט מקור היהלומים בתעודה מגדיל את הסיכון שה חבילה תכיל יהלומים שמקורם במדינות הנמצאות ב"רשימה השחורה". | 90 |
חברת נמלי ישראל - פיתוח ונכסים בע_מ . הסדרי פנסיה של עובדי חברת נמלי ישראל וחברות הנמלים אף שחנ"י מחויבת להשלים במצבים מסוימים גירעונות אקטואריים בקופות הגמל של חברות הנמלים לכשאלה יוקמו באמצעות הלוואות שתיתן לחברות הנמלים, לא תהיה לה השפעה על איכות הניהול השוטף של נכסי הקופות ועל אופן השקעתם של נכסים אלה. משכך, עלול להיווצר מצב שבו בשל ניהול כושל של נכסי הקופות תיאלץ חנ"י להעביר לקופות הגמל כסף מקופתה. נכון למועד סיום הביקורת לא הפסיקה חברת נמל חיפה את ההפקדות ליעודה ולא משכה את סכום הכסף העודף לקופתה. הפקדות החברה ליעודה לפנסיה תקציבית הסתכמו בשנת 2012 בכ-3.4 מיליון ש "ח. לדעת משרד מבקר המדינה, על דירקטוריון חברת נמל חיפה לבחון את נושא העודף ביעודה ולפעול להפסקת ההפקדות של החברה. משרד מבקר המדינה מעיר כי כאמור לעיל, מכלול השינויים שמנתה רשות החברות בתשובתה לא הובאו בחשבון על ידי רוכשים פוטנציאליים מכיוון שנעשו לאחר מועד הגשת הצעות המחיר. נוסף על כך הרשות לא הציגה מסמכים המלמדים שהיא ערכה תחשיב מעודכן של שווי החברה אשר מביא בחשבון את המשיכה המידית מכספי היעודות ואת האומדן הכספי של מכלול השינויים הנוספים שמנתה הרשות בתשובתה. משרד מבקר המדינה מעיר כי עוד לפני שנת 2010 היה עודף ביעודה לפנסיה תקציבית של חברת נמל אשדוד. אף שבגינו הייתה החברה רשאית להפסיק את הפקדותיה ליעודה לפנסיה תקציבית, היא לא נקטה שום צעדים למימוש זכויותיה על פי הסכם הפנסיה. גם לאחר שנת 2010 , כשהתברר כי העודף ביעודה גדול הרבה יותר, התנהלה החברה בעצלתיים ולא נקטה צעדים מעשיים כדי לממש את זכותה להפסיק את ההפקדות ליעודה, גם לאחר שהייתה בידה חוות הדעת המשפטית מנובמבר 2012 . הפקדות אלה הקטינו את יתרות המזומנים הפנויים לשימוש החברה. זאת ועוד, חברת הנמל עשויה להיות פטורה מתשלום מס על הכנסה בגין סכומי הכסף שהופקדו בחשבונות הנאמנות. מכיוון שלא נקבעה מגבלה כלשהי על גובה סכומי ההפקדה שבגינם היא עשויה להיות פטורה מתשלום מס, ייתכן שחברת הנמל תהיה פטורה מתשלום מס כאמור גם בגין סכומי כסף שהופקדו ביתר. לעומת זאת, לגבי סכומים המופקדים בקרנות פנסיה ותיקות ובקרנות פנסיה חדשות קיימת מגבלה על גובה ההפקדות, מתוך רצון להגביל את הטבת המס שנותנת המדינה. על רשות המסים לפעול כדי לתקן את העיוות שנוצר. אף שזה כמה שנים קיים סכום כסף עודף ניכר ביעודה לפנסיה תקציבית של חברת נמל אשדוד, עד מועד סיום הביקורת לא משכה החברה את הסכום העודף לקופתה ואף לא הפסיקה את ההפקדות ליעודה מדי חודש. על פי הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2012 , בשנה זו הסתכמו ההפקדות ליעודה בכ-18.6 מיליון ש"ח. נראה כי לכאורה הותירו הסכמי הפנסיה פתח לתביעות עתידיות של העובדים להכרה ברכיבי פנסיה נוספים, או לפחות לא סתמו את הגולל על האפשרות שיוגשו תביעות כאמור. רשת הביטחון היא גורם סיכון נוסף שעלול לפגוע באיתנותה הפיננסית של חנ"י ובתכניות ההשקעה העתידיות שלה. זהו גורם שלחנ"י אין כל שליטה עליו, שכן נוסף לכל גורמי הסיכון שהוזכרו לעיל הוא מושפע גם מאיכות הניהול הפיננסי של חברות הנמלים, ועלול לחייב את חנ"י להוציא מקופתה סכומים של עשרות ואף מאות מיליוני ש"ח. בדוח הדירקטוריון על מצב ענייני החברה לשנת 2012 הוזכרה רשת הביטחון האקטוארית כגורם סיכון אשר השפעתו על פעילות החברה היא גדולה. גם בדוחות הכספיים של חנ"י ל- 2012 נכתב כי החברה עלולה להיחשף לסיכונים אם חברות הנמלים לא יוכלו לכסות את הגירעונות. הערות אלה חזרו גם בדוחות משנים קודמות. כאמור, רשות החברות טענה בתשובותיה כי כל המתמודדים היו מודעים לאפשרות שסכום הכסף העודף ביעודות יימשך מיד לקופת החברה. משרד מבקר המדינה מעיר כי המסמכים שהתקבלו מהרשות בעניין זה אינם מגבים טענה זו. לאור חשיבות הנושא וכיוון שסכום הכסף שנמשך מהיעודות הוא נכבד ביחס למחיר החברה, מן הראוי היה שהרשות תיידע את כל המתמודדים באופן רשמי ובכתב על כך שמתנהל משא ומתן עם העובדים לגבי משיכת עודפים מהיעודות. סדרי מינהל תקינים מחייבים שבעת מכירת נכסים של המדינה יתועד התהליך כולו, ובייחוד המשא ומתן עם המתמודדים, באופן מסודר ושיטתי. כך, למשל, נקבע בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג- 1993 כי בעת ניהול משא ומתן עם מציעים במכרז יש לשקף את תכנו בפרוטוקול. לאחר מועד הגשת הצעות המחיר וכשבוע לפני חתימת הסכם המכירה עם הרוכש אושרה בהסכם הקיבוצי המיוחד משיכתם של 20 מיליון ש "ח מהיעודות לקופת החברה לאחר שתימכר החברה לרוכש. למעשה, בעת מכירת החברה הוגדלה קופת המזומנים שלה באופן מידי בסכום של 20 ;מיליון ש"ח סכום זה הובא בח שבון רק באופן מהוון (ואי לכך באופן חלקי) ורק באחת מהערכות השווי. לכאורה, הרוכשים הפוטנציאליים לא הביאו בחשבון אפשרות זו; לכאורה, שווי הון המניות של החברה אמור היה להיות גבוה יותר בגין כך בכ- 20-13 מיליון ש"ח מהשווי שהוערך. נכון למועד סיום הביקורת עדיין לא הוקמו קופות מרכזיות לקצבה עבור גמלאי הרשות הזכאים לפנסיה תקציבית ועבור העובדים הפעילים שעברו לתאגידי .הנמלים, כמתחייב על פי החוק, וכספי היעודות מנוהלים בחשבונות נאמנות יתר על כן, עד להקמת הקופות ניהול ההשקעות של כספי היעודות - שכאמור אמורים להבטיח את זכויות הגמלאים והעובדים - אינו נתון לפיקוחו של אגף שוק ההון או של רגולטור אחר. משרד מבקר המדינה העיר כבר בשנת 2009 על כך שקופות הגמל המרכזיות לקצבה לא הוקמו ועל כך שרשות החברות, משרד האוצר, משרד התחבורה, חנ"י וחברות הנמלים לא פעלו בנחרצות להקמתן מאז שנת 200516. לשם היוון התשלומים העתידיים של פנסיה תקציבית שבהם יישאו החברות, על האקטוארים להשתמש בשיעורי ריבית שישקפו ככל האפשר את חוסר הוודאות בעניין גובה תשלומי הפנסיה העתידיים. האקטוארים של תאגידי הנמלים18 עושים לשם כך שימוש בווקטור ריבית חסרת סיכון, המחושבת על פי תשואות של אגרות חוב ממשלתיות. היוון ההתחייבויות באמצעות ריבית חסרת סיכון מוביל, למעשה, להצגה ביתר של ההתחייבויות ומחייב את החברות להפקיד ביעודות סכומי כסף אשר ייתכן מאוד כי יתברר שהם מיותרים, שכן סביר שבטווח זמן ארוך ישיאו הנכסים שביעודות תשואה גבוהה יותר מאשר תשואה של אגרות חוב ממשלתיות. כך, למשל, בדרך חישוב זו תאגידי הנמלים אינם מביאים בחשבון כי כ - 27% מכספי היעודות שלהם מושקעים בפיקדונות אצל החשכ"ל הנושאים ריבית מובטחת צמודת מדד בשיעור של 4% עד5% .)(ראו להלן | הביקורת העלתה כי הן תהליך יישוב המחלוקות בין חנ"י לחברות הנמלים ולהסתדרות והן תהליך אישור המסמכים ואישור תיקוני החקיקה באגף שוק ההון התקדמו בעצלתיים. כך, למשל, במכתב ששלח מנכ"ל חנ"י לממונה על שוק ההון בדצמבר 2010 ציין המנכ"ל כי עד למועד כתיבת המכתב לא התקבלה עמדת משרד האוצר בעניין הטיוטה המתוקנת של מסמכי ההקמה של הקופות, מסמכים שהעבירה חנ"י לעיונו בנובמבר 2009 . | 91 |
רכבת ישראל בע_מ_ . התארגנות לחשמול קווי הרכבת משרד מבקר המדינה מעיר כי לפני החלטת הממשלה משנת 2010 לא בחנו משרדי התחבורה והאוצר את היערכותה של חברת הרכבת לקראת ביצוע הפרויקט ואת יכולותיה לבצעו, בייחוד לנוכח הכשלים בקידום פרויקט החשמול בפעם הראשונה. כאמור, בעת שנדחה ביצוע פרויקט החשמול נקבע כי יש להמשיך בקידומה של התכנית הסטטוטורית. למרות זאת, חברת הרכבת לא קידמה את מילוי התנאי שקבעה הוות"ל לקבלת אישור הוולחו"ף לתכנית, וכשלוש שנים חלפו רק בספטמבר 2012 הכינה חברת הרכבת את התכנית האמורה, וגם אז היא עדיין לא הייתה סופית. תכנית כוללת ומפורטת הוכנה רק באוקטובר 2013 , שלוש שנים וחצי לאחר החלטת הממשלה, אך לא נכלל בה התקציב לפרויקט החשמול משום שהנושא עדיין היה בשלב של דיונים מול משרדי התחבורה והאוצר. הביקורת העלתה כי במשך שנים לא הקימה חברת הרכבת מינהלת לפרויקט, וגם כשכבר הוקמה התנהלה תחלופה תכופה בתפקיד מנהל המינהלת והתפקידים הבכירים לא אוישו במלואם. מאז הקמתה לא הכינה המינהלת תכנית עבודה ולא קבעה נהלים המסדירים את העבודה בתוך הארגון ומול גופים חיצוניים. בהיעדר מינהלת ייעודי ת פעילה חסרה חברת הרכבת גוף שיתכלל את פעילותן של החטיבות השונות, וכל אחת מהן פעלה כישות נפרדת ללא ראייה אינטגרטיבית אחת. מהאמור לעיל עולה כי מקבלי ההחלטות הטילו על חברת הרכבת לנהל פרויקט מורכב ומסובך בלי שבחנו את מסוגלותה לעמוד במשימה. משהוטל על החברה ניהולו של הפרויקט, היא לא נערכה כראוי ולא הצליחה לקדמו כנדרש. לדעת משרד מבקר המדינה, עקב חשיבותו של הפרויקט לחברת הרכבת ולמשק, על מנכ"ל החברה ועל דירקטוריון החברה להעניק למינהלת החשמול סמכויות ביצוע, להציב לה יעדים ברורים, לפקח על יישומם ולוודא שהפרויקט מתקדם כנדרש. בין הדיון הראשון בוולחו"ף בנובמבר 2007 ובין הדיון השני באוקטובר 2010 . בפברואר 2012 )אושרה התכנית בוולחו"ף (ראו להלן. ערכו בחינה מקיפה של מבנה חברת הרכבת ושל הכשלים וסיבותיהם ולא קיימו תהליך הפקת לקחים. הוות"ל הוקמה כדי לתת קדימות לתכניות ל תשתיות לאומיות ולהגביר את מעורבות הממשלה בתכניות אלה באמצעות הקמת מוסד תכנון מתמחה ומתן מעמד מוביל לתכניות בהיררכיה התכנונית בלוחות זמנים מקוצרים. לצורך מילוי תפקידיה הוקנו לוות"ל כל סמכויותיה ותפקידיה של המועצה הארצית בענייני תכנון ובנייה הנוגעים לתשתיות לאומיות. משרד מבקר המדינה מעיר כי כבר בשנת 2007 אישרה הוות"ל את העברת התכנית להערותיהן של הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור, אך בפועל פורסם דבר אישורה של התכנית בעיתונות רק באפריל 2012. אף שהוות"ל כבר אישרה בפעם הראש ונה, באוקטובר 2007 , להעביר את התכנית להערותיהן של הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור, נכון למועד סיום הביקורת, כשש שנים מהאישור הראשון וכשלוש שנים מיום החלטת הממשלה, עדיין לא אושרה התכנית באופן סופי. עד מועד סיום הביקורת, שבע שנים לאחר חקיקת החוק, לא התקין המשרד להגנת הסביבה תקנות שעניינן רמת החשיפה המרבית המותרת לקרינה ממקור קרינה. .פרויקט החשמול הוא אחד הפרויקטים התשתיתיים הגדולים ביותר בארץ. חשמול מערך המסילות הארצי הוא הפרויקט הגדול ביותר של חברת הרכבת ומהחשובים שהיא מקדמת. פרויקט החשמול נחשב פרויקט הדגל של הנהלת חברת הרכבת הן בשל השינוי היסודי בשיטות העבודה של הארגון הן בשל היקפו הכלכלי והטכנולוגי. סיום הפיתוח והטמעת המערכת החשמלית אמורים להביא לידי שינוי בדפוסי העבודה בחברה וליעל את תהליכיה. בפרויקט זה נמצאו ליקויים רבים, בייחוד בתכנון, באומדני העלויות ובלוחות הזמנים לביצועו. בסוף 2008 נדחה ביצועו של הפרויקט וחודש בתחילת 2010 , דבר שהביא לידי פיגור גדול בלוחות הזמנים. אומדני העלויות שהציגה חברת הרכבת, לפני קבלת החלטת הממשלה בשנת 2010 , היו נמוכים מאוד לעומת אומדני העלויות הנוכחיים. נכון למועד סיום הביקורת הפרויקט רחוק מלהגיע לידי סיום, והתכנית הסטטוטורית אף לא אושרה באופן סופי בוות"ל. על חברת הרכבת לקיים בחינה יסודית של היערכותה לקידום הפרויקט כדי לבצע אותו בלוחות הזמנים, בתקציבים ובסטנדרטים הנדרשים. ע ל משרדי התחבורה והאוצר מוטלת האחריות להפיק לקחים, להגביר את הפיקוח והבקרה על החברה ולנקוט את הצעדים הנדרשים כדי למנוע פיגורים נוספים בלוחות הזמנים וחריגה מעלויות הפרויקט במהלך ביצועו. | יוצא אפוא כי דחייה בהפעלת פרויקט החשמול טומנת בחובה הפסד של מאות מיליוני שקלים בשנה למשק. | 92 |
משרד הבינוי והשיכון . דירות שירות ויחידות מגורים במרכז הרפואי ע_ש חיים שיבא - תל השומר במאי 2011 , בניגוד לסיכום עם שר הבינוי והשיכון כי לא ייקבע דבר בעניין זכויות קנייניות, פרסמה הוועדה המחוזית לתכנון את דבר הפקדתה של התכנית שבה נקבעו באופן מפורש זכויות קנ ייניות למרכז הרפואי על 1,269 :דירות "מגורי המרכז הרפואי שיבא (מגורי סגל) יירשמו בלשכת רישום מקרקעין בבעלות ביה"ח ולא יותר פיצול בעלות או מכירה"23 . בהוראות התכנית נרשם כי בעלי העניין בקרקע הם רמ"י, משרד הבריאות והמרכז הרפואי; משרד השיכון כלל לא הוזכר בתור בעל עניין בתכנית. זאת ועוד, משנתגלעה מחלוקת בנושא הזכויות ובהיעדר רישומן, היה על רמ"י לנסות ולהגיע לידי הבנות או הסכמות בעניין זה עם בעלי הזכויות הפוטנציאליים. אם לא צלח הדבר, היה עליה להביא את הנושא לפני היועץ המשפטי לממשלה כמקובל בנוגע למחלוקות משפטיות המתעוררות בין גופים ציבוריים17 . באופן הזה ניתן היה להבטיח שבעלי זכויות פוטנציאליים, לרבות משרד השיכון, לא ייפגעו בעקבות החלטה שתוצאתה מביאה לידי שינוי זכויות במתחם. לאי-הבהירות בנוגע לבעלי הזכויות היו גם השלכות על גיבוש התכניות הנוספות שהתבצעו בהמשך (ראו להלן). הביקורת העלתה כי אף שהתכנית נדונה בוועדה המחוזית לתכנון כבר בשנת 2007 , משרד השיכון לא ידע על כך אלא רק לאחר שעמידר התוודעה לדבר מתוך כתבה שפורסמה בעיתון בינואר 201022 ובה תוארו השינויים המתוכננים במתחם דירות השירות. בעקבות הכתבה פנה באותו החודש מנכ"ל עמידר למנהלת אגף נכסים ודיור דאז במשרד השיכון: "הריני להביא לידיעתכם כי בוצע מחטף של מתחם תל השומר ודירות עמידר 'יי עלמו' עם אישורה של תכנית עיריית רמת גן ]הדגשה לא במקור[ ." משרד מבקר המדינה מעיר לרמ"י כי אף שמנכ"ל עמידר ומנהלת מחוז מרכז של משרד השיכון דאז הודיעו לה על התנגדותם לתכנית, שעיקרה לטענתם היא פגיעה אפשרית בזכויות של משרד השיכון בדירות, היא לא בדקה באופן יסודי את הטענות והסתפקה בעמדתה שלא מדובר בדירות השייכות למאגר הדיור הציבורי. בהתנהלותה זו תרמה רמ"י להבנה שהזכויות על מתחם דירות השירות הן של המרכז הרפואי ושלו בלבד. הבנה שנויה במחלוקת זו נמשכה גם במהלך דיוני הוועדה המחוזית לתכנון (ראו להלן). ברור, כמוטל עליה על פי חוק. גם משרד השיכון מצדו לא עמד על כך שזכויותיו בנוגע לדירות השירות יובהרו וכי המחלוקת בעניין זה תיושב. יודגש כי אין מדובר בהסדרה ניהולית ורישומית בלבד אלא בפוטנציאל כלכלי מהותי, באזור ביקוש גבוה, שבו יוגדל מספר הדירות בתכנית בכלל ובמתחם דירות השירות בפרט. מאחר שמדובר בדירות ש גם למשרד השיכ ון זכויות בהן, עסקה זו טומנת בחובה גם פוטנציאל להרחבת מאגר הדיור הציבורי שבו קיים מחסור ניכר, בעיקר באזור המרכז. משרד מבקר המדינה מעיר למרכז הרפואי כי טענותיו בדבר שיקוליה של עיריית רמת גן בקידום התכנית ובדבר התיישנותן של הדירות ומצבן הפיזי, אין בהן די כדי להצדיק את העובדה שהוא לא שיתף את משרד השיכון בתהליך קידום התכנית. כנדרש ממנה נהגה הוועדה המחוזית לתכנון להפיץ לכל המשתתפים לפני מועד הישיבות את סדר יומן. בביקורת נמצא כי נציג השר דאז לא השתתף לא בישיבת הוועדה שהתקיימה בפברואר 2010 שבה הוחלט על הפקדת התכנית ונקבעו תנאיה, ולא בישיבה שהתקיימה בינואר 2011 שגם בה נדונו תנאי התכנית. יוצא אפוא שבשתי הישיבות הרלוונטיות לא נכח נציג מטעם משרד השיכון שיכול היה להציג את עמדת המשרד ולפעול לטובתו בעניין הקביעות שהתקבלו באותן ישיבות, ובכלל זה ליידע את הוועדה בדבר זכויות המשרד בדירות האמורות. בסופו של דבר נפקד מקומו של משרד השיכון כבעל ע ניין בתכנית. מנתונים שהעביר המרכז הרפואי בתחילת 2012 ,למשרד מבקר המדינה עלה כי נכון לאותו מועד, 35 מיחידות הדיור במבנה בית שמעון שימשו באותה עת בעיקר למגורי תיירים - מתמחים מחו"ל או מטופלים מחו"ל ומלוויהם. יצוין כי גם בהערכת שמאי המקרקעין שעשה אגף שומת המקרקעין שבמשרד המשפטים, על פי הזמנת המרכז הרפואי בשנת 2010 משמש ]בית שמעון [ , צוין כי "המבנה בעיקר למגורי המלווים של המאושפזים שהינם תושבי מדינו ת זרות" וכן "כל דירה מכילה חדר, מקלחת עם שירותים ומטבחון". עוד עלה שאף שמשרד הבריאות ביקר מדי פעם בפעם במתחם דירות השירות וקיבל דיווח שנתי מהמרכז הרפואי בנוגע לדייריו, הוא לא ידע על השימוש החורג הנעשה בדירות לצורך מגורי תיירים, והתוודע לכך רק במהלך הביקורת. משרד מבקר המדינה מעיר למרכז הרפואי כי דירות השירות נועדו למגורים של עובדי המרכז הרפואי שנמצאו חיוניים לצרכיו , ואילו יחידות הדיור במעונות הסטודנטים נועדו לשיכון סטודנטים המתמחים במרכז . כל שימוש אחר בדירות וביחידות הדיור, כמו מגורים של מי שאינו עובד חיוני, לרבות מגורים של תיירים מחו"ל, הוא חריגה מהנוהל הפנימי של המרכז הרפואי ומנוהל משרד הבריאות, ואף ניתן לראות בכך חלק מפעילות עסקית ושיווקית של המרכז הרפואי. פעילות כזאת אינה עולה בקנה אחד עם ייעודן של דירות השירות ומעונות הסטודנטים, וכל עוד משרד הבריאות אינו רואה לנכון להסדירה ולאשרה, על המרכז הרפואי להפסיקה. אשר לטענת המרכז הרפואי כי הוא מימן את בניית הדירות במבנה בית שמעון באמצעות תרומות, וכי בשנות השישים של המאה העשרים נרשם המבנה "מסיבה לא ברורה" כ"משויך לעמידר", מדגיש משרד מבקר המדינה כי המרכז הרפואי לא המציא מסמכים כלשהם התומכים בטענתו. זאת ועוד, גם בפגישות שקיימו עם נציגי הביקורת ציינו נציגי הנהלת המרכז הרפואי כי הם כבר העלו טענה זו בעבר במסגרת דין ודברים עם עמידר בנוגע לחוזה השכירות של דירות השירות. אולם על אף טענתם לא שונה חוזה השכירות, והדירות במבנה בית שמעון המשיכו להיכלל במסגרת חוזה השכירות הקיים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות ולמרכז הרפואי כי דירות השירות ומעונות הסטודנטים הן נכסי המדינה ומטרת השימוש בהן היא ציבורית, דהיינו לאפשר לעובדים חיוניים או לסטודנטים לגור בסמיכות למקום עבודתם לצורך זמינותם המידית כשעולה הצורך. הקצאת דירה לאדם שאינו חלק מצוות בית החולים, ובכלל זה תיירים מחו"ל, חורגת מהנהלים ומייעודן של הדירות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות על פיקוחו הלוקה בחסר בכל הקשור לשימוש החורג שהמרכז הרפואי עושה בדירות. הביקורת העלתה כי משרד הבריאות קיבל את הסבריו של המרכז הרפואי ואישר את הבקשות לשנת 2011 להארכת תקופות השכירות. האישור ניתן לכל הדיירים ללא כל הסתייגות וללא כל תנאי, אף שבמקרים מסוימים מדובר בתקופות שכירות ארוכות במיוחד. עוד עלה כי בניגוד לנוהל משרד הבריאות לא הגיש המרכז הרפואי בשנת 2012 למשרד הבריאות בקשה לאישור הארכת תקופות שכירות, אף שבאותה עת התגוררו דיירים בדירות השירות גם במשך תקופות העולות על שבע שנים. | משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את העובדה שבמהלך הביקורת פינה המרכז הרפואי כמה מהשוכרים הוותיקים, אך עם זאת עדיין מתגוררים במתחם כמה דיירים תקופות החורגות מהמותר. לא בכדי הגביל משרד הבריאות את תקופת השכירות המרבית. הגבלה זו מאפשרת לשמור על מאגר דירות פנויות ש יועמד לרשות המרכז הרפואי לצורך הקצאתן הזמנית לעובדיו החיוניים המתחלפים מדי פעם בפעם. מתן אפשרות לדיירים להתגורר בדירות השירות תקופות ממושכות, יותר משבע שנים, מעורר חשש שהדירות האמורות לתת פתרון מגורים זמני לעובדים חיוניים ולסייע "לעובד להיקלט בעבודה לה הוא נדרש" יהפכו למגורים של קבע, והמרכז הרפואי יתקשה להשיבן למאגר דירות השירות העומדות לצרכיו. נוסף על כך מדובר בהעדפה של עובדים מסוימים הנהנים מהטבה כלכלית מהותית ומתמשכת העלולה לבוא על חשבון עובדים זכאים אחרים. משרד מבקר המדינה מעיר למרכז הרפואי כי עליו להקפיד ולפעול על פי הנהלים ולהגיש בקשה למשרד הבריאות בכל מקרה שתקופת השכירות עולה על שבע שנים. על המרכז הרפואי ועל משרד הבריאות לבחון את המשך מגורי הדיירים הוותיקים, ואם לא תימצא כל הצדקה ברורה ומוכחת לכך, עליו לפעול לסיום תקופת השכירות ולפינוי הדירות כדי להקצותן לעובדים אחרים הזכאים לכך. | 93 |
נת_ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע_מ_ . ניהול רכש ומכרזים וגיוס כוח אדם - חברת נת_ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע_מ הביקורת העלתה כי לגבי יתר שבע המשרות הבכירות הופסק הגיוס במחצית השנייה של שנת 2013 , אףעל פי שהוגשו קורות חיים של מועמדים שנדונו בוועדות האיתור. עד מועד סיום הביקורת גיוס הבכירים טרם חודש במלואו. המשרות ב אגף הרכש עלול לעורר חשש שפעילות הרכש אינה מתבצעת בצורה המיטבית . הביקורת העלתה כי בהתאם לטיוטת נוהל הרכש, הרכש בנת"ע אינ ו מנוהל על ידי אגף הרכש, אלא מנוהל באופן מבוזר על ידי כל גורם בנת"ע שי וזם אותו. בהתחשב בהיקף הפעילות הנרחב של נת"ע המגיע למאות מיליוני ש"ח, ניהול הרכש שלא באמצעות אגף הרכש, כגורם מוביל ומומחה בנושא זה, אינו יעיל , מבזבז משאבים ופוגע בבקרה הפנימית ובעיקרון של הפרדת תפקידים, המיועד לצמצם טעויות ולמנוע פגיעה בטוהר המידות. היעדר ריכוז מסמכים של הליכי מכרז ב אגף הרכש, הזמן הנדרש לאיתורם ולעתים אי -מציאת המסמכים המקוריים שהוצגו בוועדת המכרזים מצביעים על כשל בניהול הרכש שפוגע בבקרה הפנימית. משרד מבקר המדינה מציין כי למעשה אגף הרכש אינו הגורם המקצועי שמרכז ומוביל את הרכש מאחר שנת"ע טרם נערכה ארגונית לשינוי המשמעותי שחל בתפקידיה ובנפח הכספי של פעילותה בעקבות החלטת הממשלה מ- 2010. זאתאף על פי שחלפו יותר משלוש שנים ממועד ההחלטה האמורה. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי לדאוג שהרכש יהיה יעיל, כדי לחסוך בזמן ובכסף ו כדי לחזק את הבקרה הפנימית, על חברות ממשלתיות דוגמת נת"ע להפריד את הרכש מהייזום באמצעות הפקדתו בידי אגף הרכש. כך ישמש אגף הרכש גורם מקצועי שיטפל ברכש ויהיה בקי בנהלים, בתקנות ובחקיקה הרלוונטית, ולו תימסר הסמכות והאחריות לרכז ולנהל את הרכש. לדעת משרד מבקר המדינה, על החברה לנסח ולאשר בהקדם נוהל רכש המתאים לחברה מסוגה ולעקרונות היעילות, החיסכון וההתמקצעות החלים עליה. הביקורת העלתה כי לגבי רכישות עד 50,000 ש"ח, מחליטים על הצורך ברכש ועל אופן ביצועו באגף היוזם וללא מעורבות של גורם מקצועי מ אגף הרכש שיבחן ויפקח על הרכש מבחינות שונות כגון חיוניותו לחברה; עמידה בחוקים, בתקנות ובנהלים; פיצול הזמנות מכוון למניעת דיווח לוועדת המכרזים; וקיום הליך תחרותי. לדעת משרד מבקר המדינה, בהתחשב בהיקף הפעילות הכספית של נת"ע ובהיקף הרכש המגיע למאות מיליוני ש"ח בשנה, איוש כה מצומצם של הביקורת העלתה כי בניגוד לנקבע בתקנות, מאות פרוטוקולים של דיוני ועדת המכרזים משנת 2011 והלאהלא נחתמו על ידי חברי הוועדה. מבדיקת המכרזים ש ערך משרד מבקר המדינה עולה כי ועדת המכרזים מאשרת מסמכים של מכרז ושל יציאה למכרז בכפוף להחלטות ולהסתייגויות שהתקבלו בישיבת הוועדה, אך הפרוטוקול אינו מפרט מה הן ההחלטות וההסתייגויות (ראו להלן דוגמאות). לדעת משרד מבקר המדינה, על הפרוטוקולים לכלול את כל ההחלטות שהתקבלו בוועדת המכרזים ולא להסתפק בהחלטה כללית האומרת שמסמכי המכרז יתוקנו בהתאם להערות שניתנו בדיון. לדעת משרד מבקר המדינה, פרוטוקול ועדת המכרזים צריך לשקף את החלטות הוועדה והוא מסמך משפטי של ממש, וככזה הוא מחייב את עובדי החברה הנוגעים בדבר לפעול לפיו. כמו כן הפרוטוקול הוא מסמך משפטי מחייב כלפי חוץ, בין היתר כדי שמתמודד שלא זכה במכרז יוכל לממש את זכותו לעיין במסמכי המכרז. משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שההערות שהעלו חברי ועדת המכרזים בדיון הראשון לא נרשמו בפרוטוקול אי-אפשר לדעת א ילו הערות היו צריכות להיות מוטמעות במסמכי המכרז הסופיים. במצב זה ספק אם הוועדה יכולה לבקר כיאות את השינויים במסמכי המכרז ולוודא ש אכן נעשו בהתאם להחלטו תיה. על הוועדה לוודא שכל השינויים במסמכי המכרז נעשים בהתאם להחלטותיה, ולצורך כך עליה להקפיד על רישום נאות של הפרוטוקולים, ההחלטות וההסתייגויות. הביקורת העלתה כי תיק הגיוס אינו כולל 16 קורות חיים מתוך 46 מועמדים. סדרי בקרה פנימיים מחייבים שמירה על מסמכים, ובכלל זה קורות החיים של כל המועמדים, וזאת כדי שיתאפשר שחזור מלא של ההליך. | לדעת משרד מבקר המדינה, זכות הבררה שהוצעה במכרז נוסחה בתמצות ובאופן כללי, ללא פירוט וללא תכניות כמקובל בהסכמים דומים בכל הנוגע לתוספות ולשינויים באחוזים בודדים. זכות הבררה כפי שנוסחה במכרז לא אפשרה למשתתפים במכרז לכלכל את צעדיהם כיאות, להעריך נכונה את היקף העבודה הכולל, לכמת את התחייבויותיהם הפוטנציאליות ובהתאם להגיש את הצעותיהם באופן שייטיב עם נת"ע. תחת זאת הנוסח של זכות הבררה לא היה תחום וברור, ולדעת משרד מבקר המדינה הדבר אינו מאפשר לנת"ע לשנות ולהרחיב בהיקפים בלתי מוגבלים ובלתי סבירים, כפי שעולה ממקרה זה, שבו היקף ההרחבה עולה בשיעור ניכר על היקף החוזה המקורי. | 94 |
החברה הממשלתית לתיירות . מכרזים והתקשרויות - החברה הממשלתית לתיירות בע_מ בביקורת נמצא כי למעט במכרזים אחדים, לא פרסמה החמ"ת ב טופסי המכרזים את המשקל היחסי של אמות המידה שהוצגו ואת אופן שקלולן. משרד מבקר המדינה מעיר כי עקרון ההגינות מחייב רשות ציבורית לפרסם בצד כל אמת מידה שנקבעה בטופסי המכרז גם את המשקל היחסי שלה, כדי לאפשר למציעים להכין הצעה מיטבית. פרסום זה אמור לבטא את סדרי העדיפויות ואת הצרכים של החמ"ת, ויש בו כדי לשפר את שקיפות ההליך, להבטיח שוויוניות בעת בחינת ההצעות ולאפשר בקרה יעילה יותר על עבודתה של ועדת המכרזים. יתר על כן, שקיפות יכולה לעודד את ההשתתפות במכרז, וכך לשפר את הסיכוי להתקשרות יעילה ולשאת גם ערך כלכלי7. משרד מבקר המדינה מעיר לחמ"ת כי משבחרה לקבוע במכרזיה אמות מידה לבחינת ההצעות - וראוי שתנהג כך תדיר כדרך המלך, למעט במקרים מיוחדים וחריגים שנמצא בהם נימוק ענייני שלא לעשות כן - עליה להידרש בשיטתיות לכל אמות המידה האלה בהליך הבחינה והבחירה של המציעים. התעלמות מהן או בחינתן באופן כללי בלבד אינה תקינה ועלולה לפגוע באינטרס ההסתמכות של המציעים. כדי שתוכל הוועדה לבחור בהצעה המבטיחה את מרב היתרונות לעורך המכרז, כקבוע בסעיף 21 (ב) לתקנות חובת המכרזים, היא מחויבת להשתית את החלטותיה על השוואה סדורה ומלאה בין כל המציעים לפי אמות המידה שקבעה במסמכי המכרז. מהפרוטוקולים של ישיבות ועדת המכרזים בשנים 2013 -2011 עולה כי הצעות המחיר של קבלנים שזכו ב-16 מכרזים היו נמוכות ב- 21% עד 48% מהאומדן. ברוב המקרים האלה זומן הקבלן הזוכה לשיחת הבהרה כדי לוודא שהוא אכן נאמן להצעתו, ואף התחייב על כך בכתב. יצוין כי באחת הישיבות העלה אחד מחברי ועדת המכרזים ספקות ושאל "אם העובדה שההצעות ]מהאומדן[ נמוכותבלמעלה מ- 20% ."אינה מעוררת קשיים משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי עליה לקבוע בנוהל איך צריכה לפעול ועדת המכרזים כאשר הצעות המחיר שהתקבלו במכרז נמוכות מהאומדן, וכן לבחון אם יש מקום לקבוע פער שבגינו אפשר לבטל את המכרז במצבים כאלה. בשני מכרזים נמצא שההצעות הזוכות היו גבוהות מהאומדן ביותר מ- 25% : במכרז אחד זכתה הצעת מחיר שהייתה גבוהה בכ- 27% מהאומדן, ובמכרז אחר זכתה הצעה שהייתה גבוהה בכ- 67% מהאומדן. כן נמצאו כאמור 16 מכרזים שההצעות הזוכות היו נמוכות מהאומדן ב- 21% עד 48%. לדעת משרד מבקר המדינה כאשר יש הפרשים ניכרים בין ההצעות הזוכות ובין האומדן, על החמ"ת לשקול לבדוק את הסיבות להפרשים, לברר אם נפלו פגמים בהליך הכנת האומדן ולהפיק לקחים לטיוב הליך המכרזים בעתיד. באשר ל שירותי התקשורת , יצוין כי החמ"ת אינה חברה עסקית המתחרה בשוק הפרטי ואינה זקוקה לשיווק לצורך הבטחת פעילותה השוטפת או לשם קידום של תוצרי פעילותה. עיסוקה העיקרי הוא לפתח פרויקטים תיירותיים לפי החלטת משרד התיירות, ומסוף שנת 2012 היא רשאית לפתח פרויקטים תיירותיים גם עבור יתר מש רדי הממשלה. כל הוצאות התפעול של החמ"ת (מינהלה ושכר) מתוקצבות בידי משרד התיירות, וגם עבודות הפיתוח של הפרויקטים נעשות במימון חיצוני, בעיקר של משרד התיירות. נוסף על כך, אחד מיעדיו העיקריים של משרד התיירות הוא לשווק את המוצר התיירותי, ובכלל זה פרויקטים תיירותיים, ולפיכך פועל במשרד התיירות מינהל שיווק האחראי לפעילות זו , בין היתר מול כלי התקשורת. כמו כן, למשרד התיירות יש אגף דוברות הממונה על הקשר עם כלי התקשורת. על רקע זה, מתעורר ספק בדבר הנחיצות והכדאיות הכלכלית של רכישת שירותי תקשורת ושל ליווי מול כלי התקשורת. משרד מבקר המדינה מעיר כי החמ"ת לא המציאה לו מסמכים המעידים כי בעת קבלת ה החלטה לבצע את ההתקשרות ובעת קבלת ההחלטות להאריכה נשקלו כהלכה נחיצותם של שירותי תקשורת וכדאיותם הכלכלית. יצוין כי בישיבות ועדת המכרזים שבהן הוחלט לאשרר את הארכות ההתקשרות בפטור ממכרז הועלו טעמים באשר להמשך קבלת שירותי הליווי האסטרטגי , אך לא נידונו שירותי התקשורת הכלולים בהסכם. משרד מבקר המדינה מעיר לחמ"ת כי עליה להשלים בהקדם את טיפולה ברשימות המציעים על פי תקנות חובת המכרזים כדי להבטיח למציעים בכוח שוויון הזדמנויות וכדי להבטיח לחברה התקשרות בתנאים מיטביים. משרד מבקר המדינה העלה כי בשנים 2013 -2011 לא דיווחה ועדת המכרזים לוועדת הביקורת בכלל על התקשרויות בפטור ממכרז שעליהן החליטו מנכ"ל החברה או הוועדה לבחינת נותני שירותים. בידי החמ"ת גם לא היה להמציא למשרד מבקר המדינה את סכומי ההתקשרויות שאושרו בפטור ממכרז בשנים האמורות על ידי המנכ"ל ועל ידי הוועדה לבחינת נותני שירותים. ועדת הביקורת גם היא לא וידאה כי היא מקבלת דיווח על כל ההתקשרויות שהוחלט לבצען בפטור ממכרז, ומכאן שבכל התקופה הנבדקת ועד מועד סיום הביקורת לא מילאה ועדת הביקורת את חובתה שבתקנות לקיים מעקב שוטף בנושא זה. משרד מבקר המדינה מעיר כי על ועדת המכרזים להקפיד ולהעביר לוועדת הביקורת אחת לרבעון, באופן שוטף, דיווחים על כל ההתקשרויות לסוגיהן שהוחלט לבצע בפטור ממכרז, ועל ועדת הביקורת לוודא את קבלת הדיווח ולבקר את התקינות ואת הנאותות של החלטות אלה. משרד מבקר המדינה מעיר כי עצם הדבר שהתקשרות אינה טעונה מכרז על פי תקנות חובת המכרזים אינו פוטר גוף ציבורי מחובתו לנהוג בח יסכון ובאחר יות בכספי ציבור המופקדים בידיו בנאמנות. התקשרות לכתיבת נהלים אינה חלק ממהלך העסקים הרגיל של החמ"ת. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה כי בטרם תובא ההתקשרות בפני ועדת המכרזים, תבדוק החמ"ת חלופות ו תקבל הצעות מחיר נוספות לכתיבת הנהלים, כשם שקיבלה מהיועץ הארגוני. בחינה בסיסית זו יכלה לסייע לחמ"ת לשקול כראוי את מורכבות ו של תהליך כתיבת הנהלים ו את סבירותה של עלות ההתקשרות לכתיבתם בהתחשב , בין היתר , ביתרונות שבהתקשרות עם היועץ הארגוני. ואולם, הביקורת העלתה כי החמ"ת שילמה ליועץ הארגוני את מלוא התשלום בלי שהדירקטוריון אישר את הנהלים כנדרש בהסכם, ובעצם בלא שהסתיים תהליך גיבושם בחמ"ת. התשלום האחרון בגין התקשרות זו שולם במאי 2013 , ובמועד סיום הביקורת, דצמבר 2013 ., היו בחמ"ת רק טיוטות של הנהלים | משרד מבקר המדינה מעיר לחמ"ת כי עליה להקפיד להוציא כתב מינוי לכל חבר בוועדת המכרזים מיד עם מינויו לתפקיד. על החברה גם לשקול לקצוב את תקופת כהונתם של החברים בוועדה, שכן הרוטציה בתפקיד זה נחוצה 11. | 95 |
רשות המיסים בישראל_ . מיסוי רבנים, _מקובלים_ ובד_צים - רשות המסים בישראל נמצא כי הסכם זה, שנחתם ללא התייעצות עם הלשכה המשפטית והחטיבה המקצועית ברשות וללא קבלת אישורן, הוא הסכם חריג מהטעמים האלה: ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לגבי הדיווחים הבלתי רגילים, כמצוין לעיל, מחזקים חשש זה. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח החשש האמור, על רשות המסים, בשיתוף גורמי האכיפה האחרים , להעמיק את הבדיקה בתחום זה, על פי כללי העברת המידע שנקבעו בתקנות. קיום כספים רבים בחשבונות בנק פרטיים של מקובלים ובחשבונות בנק של בד"צים, שמקורם באנשים שלא קיים תיעוד לגבי זהותם, מעלה את החשש כי חשבונות אלו משמשים מעין "מקלט מס" או "מסלקה" לביצוע פעולות האסורות על פי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000 , בישראל ומחוצה לה. ממצאי הבדיקה ב- 26.11.09 הנחה מנהל הרשות דאז את סמנכ"ל שומה וביקורת דאז לעקוב אחר פעילות פקידי השומה לגבי מיסוי נותני שירותי דת (האם נדרשו הצהרות הון, האם הוגשו, מה נעשה בהן, האם נפתחו תיקים וכו'). הועלה כי מעקב כזה לא נעשה, וכי הטיפול בנותני שירותי הדת לא הוכלל בתכנית העבודה של משרדי השומה. כ"מקור הכנסה" ולפרסם הנחיות בתחום זה למפקחי המס, לציבור המייצגים ולכלל הנישומים. משרד מבקר המדינה מעיר כי מדיניות מס שגובשה בבסיסה לפני כ -70 שנה18 אינה יכולה לקפוא על שמריה, וכי על המעצבים של מדיניות זו להביא בחשבון את הדינמיות של הפעילות הכלכלית במשך השנים ולעצב אותה לפי עקרונות של צדק, שוויון ויעילות. יצוין כי במשך השנים בוצעו מאות שינויים בפקודת המס, שחלקם היו רפורמות מקיפות במשטר המס, כדי לתקן עיוותים שנוצרו בשיטת המקור. מסיכום תוצאות טיפול הרשות בנוגע למיסוי רבנים "מקובלים" בשנים 2013 - 2009 (עד ליוני 2013 ) עולה, כי מתוך29 הרבנים שנבחרו לטיפול- לחמישה לא נפתחו תיקי מס, שניים נדרשו להגיש דוחות מס והצהרות הון אותם הם לא הגישו ולא נערכו להם שומות בהיעדר דוח. שאר 22 הרבנים הגישו את דוחותיהם והצהרות ההון. מאלה שמונה רבנים טופלו ביא"ל, אך רק עם ארבעה מהם נערכו הסדרי שומה; שאר 14 התיקים שהתנהלו במשרדי שומה אחרים לא טופלו שומתית, פרט לשלושה תיקים שהתנהלו בפקיד שומה ירושלים 3 - בהן נערכו שומות על פי דוחות המס שהוגשו על ידי הנישומים. עולה מכאן כי הטיפול השומתי של הרשות בענף המקובלים לא הניע הליך של הסדרת מיסוי הענף. בישראל פועלים עשרות מקובלים שאינם מדווחים על פעילותם. גם אם לא ניתן לדעת במדויק את היקף פעילותם, הרי שנראה שהכספים המשולמים להם מסתכמים במאות מיליוני ש"ח 19. אי -מיסוים של כספים אלה פוגע פגיעה ניכרת באוצר המדינה ובאינטרס הציבורי, ואף קיים חשש בעניין זה להפרות של הוראות חוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000 .)(ראו על כך בהמשך מהמפורט לעיל עולה כי נוכח ייחודיות ענף המקובלים, היכולת של הרשות להוכיח במציאות המשפטית הקי ימת "פעילות עסקית" בתיקי מס הקשורים אליהם היא מוגבלת מאוד. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות והיועץ המשפטי לממשלה לתת את הדעת לפתרון מצב מורכב זה, בנוגע למיסוי תקבול שמקבל אדם ממי שאינו בן משפחתו, ואף ליזום שינוי חקיקה ככל שיידרש, להסדרת מיסוי ענף המקובלים במישור המשפטי והתפעולי. משרד מבקר המדינה מעיר כי תשובת הרשות אינה תואמת את ממצאי ביקורת המס שעשה משרד שומה ירושלים 3 בתיקי עמותות א' וב' כפי שיפורט בהמשך. בתיקים אלו לא נמצאה הוכחה להכנסות מפעילות מלכ"רית של העמותות, פרט להכנסותיהן מפעילותן כמפעלי כשרות. כמו כן לא נמצאו חוות דעת של הלשכה המשפטית או של המחלקה המקצועית ברשות לטיוטת הסדר המס החריג. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי כי היועץ המשפטי לממשלה ישקול להוציא הבהרות בנוגע לדרכי פנייה של נבחרי ציבור בעניינים הנוגעים לנישומים ובנוגע לדרך הטיפול בפנייה כזאת. הועלה כי המלצה זו טרם יושמה, ולפיכך אין במשרד לשירותי דת בסיס מידע על פעילות מפעלי כשרות פרטיים שעליו תוכל רשות המסים להסתמך25 . על פי סעיף 170 לפקודה, המשלם לתושב חוץ חייב לנכות מס בשיעור של 25% , אם מדובר בהכנסה החייבת במס. בהסכמי השומה שנעשו עם החברה נקבע כי החברה תחויב במס בשיעור של 12.5% על התשלומים לעובדיה תושבי החוץ, כלומר חצי משיעור המס על פי הפקודה. כמו כן, פקיד השומה אישר לראות בתשלומים של החברה ל עובדיה תושבי החוץ - הוצאה המוכרת בחלקה למס, על אף היעדר אסמכתאות המוכיחות את תושבות החוץ של חלק מעובדים אלה (אישור על תושבותם בחו"ל מרשויות מס זרות26 .)', חוזים שנחתמו בין תושבי החוץ ובין החברה וכו פקודת המס אינה מגדירה אפוא מהו מוניטין, אולם בפסיקה נקבע כי מוניטין הוא מושג כלכלי הנובע מתכונות וסגולות של אדם, והאדם אינו יכול להיפרד מתכונותיו33 . לכן אף אם נצמח לרבנים מוניטין עסקי, הם אינם יכולים למכור אותו לחברה B . | לדעת משרד מבקר המדינה, היה על הרשות, בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה, להפיק את הלקחים מדרך פעולתה בנוגע לבדיקת הכנסותיו של הרב ח', לקבוע עקרונות להגדרת תרומות או מתנות שמקבל אדם ממי שאינו בן משפחתו, | 96 |
רשות האוכלוסין וההגירה . העסקת עובדים פלסטינים בענף הבניין בישראל משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת אגף מת"ש כי עקב הנחיותיה למעסיקים לשלם לעובדים ישירות את זכויותיהם, למעט החלק היחסי בגין ימי החופשה, והיעדר אכיפת הדיווח על תשלומים אלה, אין האגף מקבל מהמעסיקים את ההפרשות והניכויים הנדרשים . בנוסף לכך, הללו גם אינם מגיעים לרשויות הרלוונטיות - ביטוח לאומי ומס הכנסה. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את התנהלות אגף מת"ש על שבמועד סיום הביקורת, כארבע שנים לאחר החתימה על ההסכם הקיבוצי ועל אף שחלפו כשלוש שנים מפרסום צו ההרחבה, לא פעל לאכוף את מלוא תנאיהם על כלל המעסיקים ולא השלים את הליך השוואת השכר של העובדים הפלסטינים לאלה של ה ישראלים על פי ההסכם ולהבנות המתחוורות ממנו. נמצא כי לא הוקמה ועדת פיקוח על פי צו ההרחבה, שתסדיר את הקניית הזכויות או את שוויין לעובדים מכוח ההסכם הקיבוצי. בביקורת נמצא כי אין ברשות האוכלוסין הנחיות לעובדים בדבר החובה להצהיר על זיקות ועל ניגוד עניינים ובדבר אופן הטיפול בעניין זה. לדעת משרד מבקר המדינה, בשעה שנקבעה הנחייה של היועץ המשפטי לממשלה בנושא ניגוד עניינים (כבר בשנת 2006 ), היה על רשות האוכלוסין להנחות את כלל עובדיה על אודות הנורמות החלות בעניין זה, ולבקש גם מעובדים ותיקים להתחייב שלא לפעול במצב של ניגוד עניינים. בביקורת נמצא כי על אף שמדובר בתיק מעסיק של חברה בבעלות בעלה ובתה של מנהלת מדור ירושלים, היא זו שפתחה את התיק לחברה. על מנהלת מדור ירושלים, היה לדווח על הימצאותה בניגוד עניינים לגורם המתאים באותה העת ולקבל הנחיות כיצד לנהוג לשם מניעתו; ממילא היה עליה להימנע מטיפול בתיק הנוגע לבני משפחה מדרגה ראשונה51. לדעת משרד מבקר המדינה, האישורים הרבים והגורפים למעסיקים על מספר ימי העסקה הקטן מימי המינימום ללא הנמקה הולמת, מלמדים על זלזול המדורים בהוראת ימי המינימום ועל היעדר אכיפה של הנהלת אגף מת"ש בעניין זה. נמצא כי בעשרות דיווחים שבדקו נציגי הביקורת לא צורף נימוק להעסקה במספר הקטן מימי המינימום שנקבעו, אלא רק דיווח טכני על מספר ימי ההעסקה. עוד נמצא כי בניגוד לאמור בתשובת הנהלת אגף מת"ש לדוח ביקורת החשכ"ל, את מרבית הדיווחים הקטנים מימי המינימום אישרו עובדים במדורים תל אביב וירושלים שאינם מורשי חתימה ואינם מנהלי מדורים. ,כחודש עבודה מלא ובלי לשלול מהם את ההיתרים. לדוגמה .באוגוסט ו בספטמבר 2013 נקבע כי ימי המינימום הם17 ו-13 , . .בהתאמהבאוגוסט 2013 התיר מדור ירושלים ל-369 מעסיקים .לדווח על העסקת עובדיהם - מאפס ועד 16 ימים. מדור תל .אביב התיר בספטמבר 2013 ל-186 מעסיקים לדווח על העסקת .עובדיהם - מאפס ועד 12 ימים. מסקירת המעסיקים עלה .שרובם מעסיקים בענף הבניין. משרד מבקר ה מדינה מעיר לחשכ"לית כי ממצאי דוח ביקורת החשכ"ל מיולי 2011 והליקויים החמורים שעלו ממנו לא נדונו כנדרש, והמלצותיו נותרו כאבן שאין לה הופכין. בחלוף למעלה משנתיים ממועד פרסום הדוח, לא נעשו צעדים מעשיים לתיקון הליקויים. נמצא כי האגף אינו דורש מן המעסיקים לדווח ביומן ההעסקה על תשלום ימי החג שהעובד זכאי להם לפי מצוות דתו. לפיכך, אין אגף מת"ש מפקח אם עמד המעסיק בתנאי ההסכם הקיבוצי בעניין זה ושילם לעובד בגין תשעה ימי חג בשנה ויום בחירה אחד. בביקורת עלה כי מנהלת מדור ירושלים אישרה בחודש ספטמבר 2013 לחברה שבבעלות קרוביה לדווח על עשרה ימי עבודה לכל ששת עובדי החברה, על אף שמכסת ימי המינימום באותו החודש עמדה על 13 .ימים עוד נמצא כי מכלל 2,279 עובדיםשהמדור אישר לשלם להם פחות ממכסת ימי המינימום באות ו החודש, מנהלת מדור ירושלים אישרה בעצמה פעולה זו רק לשבעה עובדים - שישה מהם מועסקים בחברה שבבעלות בני משפחתה. אישור התשלום המופחת לגבי יתר העובדים נעשה על ידי עובדים אחרים במדור. כמו כן נמצא בביקורת כי בשנת 2012 דיווחה אותה חברה על ממוצע של 14 ימי העסקה בכל חודש. כלומר, מדור ירושלים אישר לחברה זו , פעם אחר פעם, לשלם לעובדיה פחות ממכסת ימי המינימום הנדרשת. | עד מועד סיום הביקורת נמצא כי הוועדה האמורה לא נתנה מענה לתיקון כלל הליקויים שהועלו בדוח החשכ"ל , לרבות ביצירת מנגנון איזון אקטוארי. | 97 |
משרד הביטחון . השימוש של צה_ל בקרקעות המדינה .משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח ממצאי הביקורת בנוגע למספר הרב של מחנות צה"ל שננטשו ונזנחו ללא קבלת אישור מאג"ת, הבקרה ברמת-העל של אישור תכניות העבודה אינה מספקת. על כן, על אג"ת לבחון את התהליך של אישור פינוי מחנות המתקיים בגופי צה"ל ובאג"ת, ולנקוט צעדים שיבטיחו שבעתיד יחידות לא ינטשו מחנות ללא קבלת אישור לכך. .3 . תופעה רחבת היקף זו- שבמסגרתה צה"ל עוזב מחנות אך ממשיך להחזיק בשטחיהם אף שהם אינם משמשים עוד למטרה ביטחונית - אינה מתיישבת עם כללי מינהל תקין, בייחוד מאחר שהשטחים שפונו הוזנחו ורבים מהם הפכו לאתרים שיש בהם משום מטרד סביבתי. משרד מבקר המדינה סקר את ההיבטים הקשורים לתופעת המחנות הנטושים בצה"ל, ולהלן עיקרם: משרד מבקר המדינה מעיר כי המחנות הנטושים, שצה"ל לא מתכנן עבורם שימוש עתידי, פסקו למעשה מלשמש למטרה הביטחונית שלה הם נועדו ועל כן חדלו, מבחינה מהותית, מלשמש "מתקנים ביטחוניים" כהגדרתם בחוק. למרות זאת המשיך צה"ל להחזיק בשטחי המחנות משרד מבקר המדינה מעיר כי תהליך פינוי מחנות צה"ל, על כל מאפייניו ומשמעויותיו, תאם להגדרת "פרויקט לאומי" 38 . אולם בפועל, על אף המשמעויות הלאומיות של התהליך - מהבחינה המבצעית, הכלכלית והתכנונית - הוא לא הוגדר מלכתחילה ככזה ואף הצוות הבין-משרדי לא פעל בהמשך להגדירו כך; וממילא לא נקבעו אמצעים ייחודיים לקיד ום תכניות הנוגעות לו. בהיעדר הנתונים האמורים ולנוכח העובדה שמינהל התכנון וממ"י לא ליבנו ביניהם את נושא התמשכות הליך אישור התכניות, נבצר מגופים אלה לקיים מעקב ובקרה לגבי תהליך התכנון, לשם הפקת לקחים וייעול התהליך. משרד מבקר המדינה מעיר כי בלי להמתין להשלמת הרפורמה בממ"י והרפורמה ב תחום התכנון והבנייה, ראוי לפעול לייעול הליכי התכנון והשיווק של קרקעות שפינה צה"ל, תוך מתן קדימות - הן בממ"י והן במוסדות התכנון - לפרויקטים של פינוי מחנות, נוכח חשיבותם מהבחינה הלאומית. . משרד מבקר המדינה מעיר כי חוסר ההלימה, שנמשך שנים רבות, בין גבולות מחנות צה"ל שהוולמ"ב אישרה ושממ"י הקצה ובי ן גבולות המחנות שצה"ל גידר בפועל, התאפשר בראש ובראשונה נוכח החריגה של צה"ל מגבולות ההקצאה שאישר לו ממ"י, וכן, בין היתר, נוכח היעדר פיקוח ובקרה מצד ממ"י על השימוש של צה"ל בקרקעות שהוקצו לו. לחוסר הלימה זה משמעויות כבדות משקל, ובכלל זה: א. מהבחינה המשפטית יש משמעות לכך שצה"ל תופס שטחים שלא הוקצו לו או אינו מנצל שטחים שהוקצו לו; ב. ממ"י אינו יכול להקצות לגורמים אזרחיים את השטחים שהקצה לצה"ל, אף שבפועל הוא לא תפס אותם, ואף אינו יכול להקצות להם שטחים שצה"ל תפס בפועל, אף שלא הוקצו לו; ג. משהב"ט שילם לממ"י במשך שנים דמי שימוש שלא על פי היקף השטחים שצה"ל השתמש בהם בפועל. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי במשך כחמש שנים, פרק הזמן שעבר בין תחילתו של פרויקט המיפוי למועד סיום הביקורת, צה"ל היה ער לעובדה כי גבולות של מחנות רבים אינם תואמים לאלה שהקצה לו ממ"י, ובכל זא ת הוא לא פעל להביא לידיעת ממ"י את דבר ביצוע הפרויקט, ובכלל זה למסור לו דיווח על לוחות הזמנים לביצועו ועל השפעותיו הצפויות. במועד סיום הביקורת ממ"י לא היה ער לכך שחלק ממחנות צה"ל פרוסים על שטחים שאינם תואמים לאלה שהקצה ולכך שמשהב"ט משלם דמי שימוש שאינם תואמים לתפיסות הקרקע בפועל. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי מערכת הביטחון תשלים בהקדם את מיפוי גבולות מחנות צה"ל ותפעל ללא דיחוי לעדכון הגבולות בוולמ"ב הנוגעת בדבר ולשינויי הקצאות הקרקע מול ממ"י; על מנכ"ל משהב"ט, על ראש אג"ת ועל מנהל ממ"י לוודא כי יוסדר כל הדר וש בהקשר זה, ולנקוט צעדים כדי שהתופעה של חריגת צה"ל מגבולות שטחי ההקצאה למתקנים ביטחוניים לא תישנה. .משרד מבקר המדינה מעיר כי הוראת שטחי א ש, בהיותה הוראה של משהב"ט, מחייבת אותו ואת צה"ל בלבד118 ולא את ממ"י, שכלל אינו ער לקיומה וממילא אינו פועל על פיה. הוראת משהב"ט ולפיה מוטלות חובות על גורמים שמחוץ למערכת הביטחון - ממ"י במקרה דנן - בלא תיאום אתם, אינה ישימה. אי לכך, על משהב"ט, על צה"ל ועל ממ"י לפעול להסדרת תהליכי עבודה משותפים הקשורים לפיקוח ולבקרה על הנעשה בשטחי אש, ולעגנם בהוראות ובפקודות באופן שתהיה התאמה ביניהן. מנתוני אג"ת ומשהב"ט עולה כי בשנים 2001 -2009 ביצע צה"ל שינויים והתאמות בגבולות שטחי האש בדרום הארץ. בביקורת עלה כי שינויים והתאמות אלה לא הובאו לידיעת מחוז הדרום של ממ"י, ומכאן שבמשך התקופה האמורה הוא המשיך להסתמך על מפות שהיו מעודכנות לשנת 2001 . בביקורת עלה כי אין נוהל עבודה משותף לממ"י, לצה"ל ולמשהב"ט הקובע את סוגי המידע הגאוגרפי שמערכת הביטחון אמורה להעביר לממ"י ואת שגרת ביצוע העדכונים. לדעת משרד מבקר המדינה, הממ"ג שמפעילים צה"ל, משהב"ט וממ"י הן כלי חשוב לניהול הקרקעות שבידי צה"ל ולבקרה עליהן. על כן ראוי שכל הגורמים הנוגעים בדבר יבחנו את נכונות המידע המוזן במערכות אלו ויגבשו נוהל משותף לניהול מידע זה, שיעסוק בין היתר בשגרת העברתו ביניהם. על הדבר להתבצע בהתאם לצורכי הגופים ובהתחשב בביטחון המידע. . כ"פרויקט לאומי" והעמדת כלים ייחודיים לקידומו. כמו כן נדרשת הסדרת אופן פעולתו, לרבות גיבוש העקרונות המנחים, דרכי קבלת ההחלטות וקיום מעקב אחר ביצוען, תוך קביעת נהלים ותכניות עבודה מפורטות. | במשך השנים ניסה משהב"ט כמה פעמים לקבל לתקציב הביטחון לא את סך עלות ההעתקה של מחנות שיועדו לפינוי, אלא תמורה כספית על פי שווי הקרקעות המתפנות, כדי להשתמש בה לצורכי ביטחון שונים. הדברים אמורים במחנות אשר מעהב"ט העריכה כי עלויות העתקתם נמוכות משווי הקרקע המתפנה. | 98 |
משרד הביטחון . העתקת יחידות אגף המודיעין ואגף התקשוב לנגב בביקורת עלה כי לאחר שוועדת ההיגוי דנה בנושא בנובמבר 2008 היא לא התכנסה שנית, ולמותר לציין כי עקב כך לא סוכמה התכנית הכוללת האמורה. כמו כן, מנכ"ל משהב"ט לא העביר דיווחים לשר האוצר ולשר הביטחון, בניגוד להחלטת הממשלה משנת 2008. משרד מבקר המדינה העיר כי החלטת הממש לה בדבר הקמת ועדת היגוי, שאחד מתפקידיה הוא לבחון פעולות הנדרשות להשלמת הליך לדעת משרד מבקר המדינה מאחר שמדובר בפרויקט בעל חשיבות לאומית, לנוכח העובדה כי במועד סיום הביקורת, יותר מארבע שנים וחצי לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה משנת 2005 טרם סוכמה המסגרת התקציבית, ולנוכח הנחיית ראש הממשלה בישיבת הממשלה מיולי 2009 " לפתור את סוגיית העלויות" (ההדגשה אינה במקור), חשוב שמשרד ראש הממשלה ייזום פעולות להסרת החסמים בנושא. למעורבות משרד ראש הממשלה בנושא נודעת משנה חשיבות לנוכח התייחסות מנכ"ל משרד ראש הממשלה מאוגוסט 2010 " לממצאי הביקורת ולפיההסכומים הנקובים היום שהינם גבוהים משמעותית מהסכומים שהיו מוכרים בעבר העלו סימני שאלה רבים סביב המהלך ואופן הוצאתו אל הפועל". .העתקת היחידות בהקדם האפשרי, אינה ממומשת. עקב כך שום גורם מטעם הממשלה לא תיאם את הנושא ולא בחן את הפעולות הנדרשות לביצוע הפרויקט. אף שלהעתקת יחידות אמ"ן ואגף התק שוב לנגב חשיבות רבה הן מבחינת העצמת יכולותיו של צה"ל והן במישור הלאומי, הרי שמאז נכנס לתפקידו שר הביטחון, מר אהוד ברק, ביוני 2007 ועד מועד סיום הביקורת, לא נמצאו סימוכין לכך שהתקיים דיון ייעודי בהשתתפותו ובהשתתפות ראשי מערכת הביטחון בנושא העתקת היחידות על היבטיו המרכזיים20 . אשר למחלוקת שהתגלעה בשנת 2008 בין מערכת הביטחון למשרד האוצר בנוגע למקורות המימון של הפרויקט (בנושא זה ראו בהמשך), לא נמצא שראשי מערכת הביטחון ביקשו להעלותה לדיון בראשות שר הביטחון. .משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח העובדה שמדובר בפרויקט לו חשיבות לאומית אשר משרד האוצר מכיר בחשיבותו הרבה מהבחינה הכלכלית, ונוכח העובדה שבמועד סיום הביקורת, למעלה מארבע שנים וחצי לאחר קבלת החלטת הממשלה משנת 2005 , טרם סוכמו מקורות המימון והמסגרת התקציבית, נדרש להעלות את הנושא לדיון ייעודי בראשות שר האוצר. לדבר משנה חשיבות נוכח סימני השאלה הרבים הנוגעים למהלך ולאופן הוצאתו לפועל (ראו גם בהמשך). .מבקר המדינה מדגיש כי נוכח חשיבות הפרויקט וערכו הלאומי נדרשת מעורבותם האישית של שר הביטחון ושל שר האוצר בקידומו ובגיבוש פתרון דחוף למחלוקת בנוגע לאופן מימונו. אם לא תושג הסכמה ביניהם עליהם להביא את המחלוקת להכרעתו של ראש הממשלה בהקדם האפשרי. . לשמור על הרציפות התפקודית של היחידות שאמורות לעבור לנגב, והן בשל עלות המשך פעילותן של המינהלות הייעודיות שהוקמו בצה"ל להעתקת היחידות. המשך מצב זה עלול להוביל, בין הית ר, לצורך בהשקעות הכרחיות נוספות בתשתיות, וככל שמועד העתקת היחידות יידחה, היקף ההשקעות שירדו לטמיון עלול לגדול ואף להעמיד בספק את הכדאיות של העתקת היחידות לנגב. .על פי החלטת הממשלה משנת 2005 העתקת יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב היא מהלך מרכזי, מניע ומחולל שינוי במסגרת התכנית הלאומית האסטרטגית לפיתוח הנגב. כמו כן, לדברי סגן הרמטכ"ל דאז, אלוף ד ן הראל, בהעתקת היחידות יש כדי להעצים את היכולות המבצעיות של צה"ל ולתת מענה לצרכים מבצעיים חדשים הנוגעים, בין היתר, לאיום הגובר על העורף הצבאי ולניסיונו ת האויב לשבש את יכולת הפעולה הרציפה של צה"ל. מדובר בפרויקט מהגדולים והמורכבים ביותר של המדינה בכלל ושל מערכת הביטחון בפרט. מדוח זה עולה כי הגם שאין עוררין על חשיבותו הלאומית של הפרויקט אשר מחייב ריכוז מאמצים לביצועו, הרי שהגורמים הבכירים במערכת הביטחון, במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה, ובראשם מנכ"לי משהב"ט, הממונים על התקציבים במשרד האוצר ומנכ"לי משרד ראש הממשלה, שכיהנו מאז שנת 2008 ., לא פעלו די להסרת החסמים לקידומו עקב כך, במועד סיום הביקורת, אף שחלפו למעלה מארבע שנים וחצי מהחלטת הממשלה משנת 2005 , עדיין לא יושבה המחלוקת העקרונית בין משרד האוצר למערכת הביטחון בנוגע למקורות המימון של הפרויקט ולא סוכמה מסגרתו התקצ יבית. יתרה מזו, המחלוקת עדיין לא הובאה לדיון לפני שר הביטחון ולפני שר האוצר כדי שיכריעו בנושא. הדבר מעכב את ביצוע הפרויקט ואינו מאפשר לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו, מעלה סימני שאלה רבים לגבי המהלך כולו ואף מעמיד בספק את עצם ביצועו, ועל ידי כך עלול להביא לאבדן התועלות הלאומיות המצופות ממנו הן בהעצמת היכולות המבצעיות של צה"ל והן בהיבטים אזרחיים הנוגעים לצמיחה כלכלית ולשינוי חברתי בנגב. על מערכת הביטחון ומשרד האוצר לשים קץ לאי-הוודאות בנוגע לעיתוי העתקת היחידות ואף בנוגע לעצם ביצועה, שיש בה כדי לגרום נזק כבד לצה"ל. זאת, מאחר שכוח אדם איכותי בצה"ל עלול לעזוב בהיעדר מידע ברור על אופק שירותם הצבאי של המשרתים ביחידות, על עתידם ועל עתיד משפחותיהם בנגב, וכתוצאה מהיעדר השקעה במיגון מתקנים שהעתקתם מתוכננת. יתרה מכך, יש לקבל החלטות בנושאים שנותרו במחלוקת על מנת למנוע המשך המצב הנוכחי הגורם לבזבוז עשרות מיליוני שקלים, הן בעקבות השקעות הכרחיות בתשתיות קיימות כדי במצב בו אמ"ן, נוכח התכניות להעתקת יחידותיו לנגב, אינו משקיע במיגון מתקניו הקיימים, אי -הוודאות בנוגע למועד ההעתקה גורמת . להותרת מתקניו חשופים לאיומים הולכים וגוברים, אשר עלולים לפגוע ביכולתו למלא את תפקידיו בעת חירום. | משרד מבקר המדינה העיר כי נוכח העובדה שבמועד סיום הביקורת טרם החל ביצוע הפרויקט, ראוי שמשהב"ט וצה"ל יקבעו בהקדם גורם אחד שתוקנה ל ו האחריות הניהולית הכוללת להיבטי הבינוי של העתקת היחידות. | 99 |
צבא ההגנה לישראל . תהליכי התקשרות עם חברה לייעוץ בתחום התכנה עבור חיל האוויר והחלל משרד מבקר המדינה מעיר כי אישורי ועדת הפטור ניתנו אף שלא דובר בעסקת המשך על פי תכולת עבודה המוגדרת כפרויקט יחיד, אף שההיקף הכספי המשוער הכולל גדל מ- 900,000 ש"ח ל-50 ,מיליון ש"ח ואף שהפטור הראשון להזמנה הראשונה ניתן להעסקת עובד מומחה ייחודי, והוא לא הועסק במסגרת הזמנות ההמשך. בכך פעלה הוועדה שלא בהתאם לתקנות חובת המכרזים ולהוראת משהב"ט בעניין חוק חובת המכרזים ובעניין התקנות, ומשהב "ט לא קיים מכרז כנדרש כדי לאפשר לחברות נוספות להתחרות על העסקת היועצים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי הליקויים בנוגע למתן פטור להעסקת יועצים בתשע ההתקשרויות דלעיל בנימוק של עסקת המשך בין אותם צדדים בפרויקט אחד עד לסיומו מעידים על "היד הקלה" שבאישור פטורים במשהב"ט. הפטור צריך להיות חריג ואילו ההליך התחרותי הוא "דרך המלך" להתקשרות. מן הראוי שמשהב"ט יפעל לה גברת הבקרה על ההיקפים הכספיים של הפרויקטים, על הסיבות למתן הפטור, על כמות היועצים המועסקים וכדומה (בעניין הבקרה ראו בהמשך). משרד מבקר המדינה מעיר כי אף שבהמ"ב בעניין מסירת מידע מסחרי בתהליכי ההתקשרות ובהפ"ע נקבע כי אין לבוא במגע עם הספק בנושא ההתקשרות, העבירו גורמים בלצ"ד לחברה אומדנים שהכינו בנושא שעות העבודה הדרושות לביצוע תכולות העבודה המבוקשות. כיוון שהכנת אומדן נועדה - על פי המ"ב בעניין התקשרות עם ספקים עקב פטור ממכרז - להיכלל בתהליך הכנת הצעה נגדית לניהול משא ומתן בין מנה"ר ובין הספק, אזי בפעילותם פגעו גורמי לצ"ד ביכולת המיקוח במשא ומתן שקיים מנה"ר עם החברה על עלות ההתקשרות וב יכולת הבקרה של מנה"ר על הצעותיה ובכך הם פגעו בהליך ההתקשרות. יצוין כי בביקורת הועלו מקרים שבהם היקף שעות העבודה והתקציב שנדרשו בהצעת החברה היו כמעט זהים לאומדני השעות ולתקציב שהקצה ח"א לצורך ביצוע הרכש ממנה. אף על פי כן, הדבר לא עורר סימני שאלה בקרב גורמי מנה"ר אשר קיימו את המשא ומתן עם החברה ואישרו את ההתקשרות. משרד מבקר המדינה מעיר כי בנסיבות שבהן העבירה הרמ"ד בלצ"ד לחברה את אומדן השעות, חוות הדעת האמורה, הכוללת את עמדתה של הרמ"ד בלצ"ד, ולפיה הצעת החברה "אמינה מאוד", כלל לא הייתה צריכה להינתן. חוות הדעת של ח"א לא הייתה בגדר בקרה אובייקטיבית על הצעת החברה. בפעולת העברת האומדן לחברה השמיטה הרמ"ד את הקרקע לביצוע בקרה בתהליך ההתקשרות במנה"ר לב חינת הצעת החברה. כחודש לפני הדוא"ל שלעיל ובעקבות בקשת ח"א להעסיק יועצים על פי רשימת שמות אישרה ועדת הפטור ביולי 2007 פטור ממכרז (בנימוק של עסקת המשך בין אותם צדדים במסגרת פרויקט אחד עד לסיומו) להזמנת משהב"ט להעסקת יועצים מהחברה על פי הרשימה. משרד מבקר המדינה העלה כי במועד האישור לא העלה מנה"ר ל אישור הוועדה את שמו של המאפיין שלעיל, וכי שמו הוסף במועד בלתי ידוע ובכתב יד, לאחר שהתקבל אישור הוועדה, לטופס הפנייה שאישרה הוועדה. ההיקף הכספי להעסקתו הסתכם בכ- 150,000 .ש"ח זאת ועוד, בספטמבר 2007 הוציא משהב"ט הזמנה לחברה לשכירת היועצים, לרבות המאפיין. נמצא כי גם במקרה אחר הוסף שמו של יועץ בכתב יד לפטור שאישרה הוועדה לאחר מתן הפטור והוצאה הזמנה עבורו. משרד מבקר המדינה העלה כי אף שמסמך ההנמקה של ח"א להתקשרות עם החברה להזמנה שנייה היה לניצול הייחודיות של היועץ הראשון כמוקד ידע ייחודי, אישור ועדת הפטור וההזמנה השנייה של משהב"ט לא כללו את העסקת היועץ הר אשון. נוסף על כך לא נמצא בתיקי הרכש שבמנה"ר מסמך הנמקה של ח"א להעסקת היועץ השני. .לאחר שח"א העביר את שמות היועצים לחברה ולאחר מכן ביקש ממנה"ר מתן פטור ממכרז, התקשר משהב "ט עם החברה ולא ביצע תחרות בין ספקים פוטנציאליים על מתן שירותי הייעוץ כנדרש לפי תקנות חובת המכרזים. משרד מבקר המדינה מעיר כי גורמי ח"א ערערו בפעולותיהם את האיזון ואת עקרון השוויוניות שבין מתחרים פוטנציאליים וגרמו למתן עדיפות לחברה על פני ספקים פוטנציאליים אחרים על אף האיסור לעשות כן העולה מהוראות משהב"ט וצה"ל בעניין מגבלות על העברת מידע לספקים. משרד מבקר המדינה מעיר כלהלן: א. צה"ל לא התייחס בהודעתו שלעיל לכך שהוועדה אישרה פטור לתוספת יועצים לאחר שח"א העביר את שמותיהם לחברה. מנה"ר הוא הגורם המוסמך לאתר ספקים, לרבות חברות הנותנות שירותי ייעוץ ולקבוע את דרך ההתקשרות אתם. אין זה מסמכותו של ח"א להפנות לחברה אנשים כדי שיועסקו באמצעותה כיועצים. בפעילותו פגע ח"א ביכולת של מנה"ר ושל ועדת הפטור לבצע את תפקידם. ב. בחלק מהמקרים שהועלו בביקורת לא דובר על הוספת יועצים לתיק רכש קיים אלא על הזמנת רכש חדשה. .משרד מבקר המדינה מעיר כי המינהלה ביקשה ממנה"ר להתקשר עם החברה כספק יחיד להעסקת יועצים ללא מכרז, לרבות היועץ האמור שאותו איתר ח"א, אף שעל פי המאפיינים הכלליים להעסקת יועצים שהגדירה המינהלה ניתן היה לקיים מכרז בין חברות פוטנציאליות. הדבר עולה גם מהדוא"ל שנשלח לשתי חברות לפני הפנייה למנה"ר. בפעולתה זו תרמה המינהלה לכך שמנה"ר לא קיים הליך תחרותי להתקשרות עם חברות להעסקת יועצים העומדים במאפיינים שהגדירה המינהלה, שלא בהתאם לתקנות חובת המכרזים. .למכלול הקשרים שמקיים צה"ל עם ספקים, לרבות יועצים, יש רגישות מובנית, היות שבמקרים רבים ספקים ויועצים אזרחיים קשורים בקשר בלתי אמצעי עם נושאי תפקידים ביחידות הצבאיות. כדי לשמור על כללי מינהל תקין, נקב עו במערכת הביטחון הוראות שחובה להקפיד עליהן. במקום "שנפרצת הגדר" לא זו בלבד שמופרים כללי המינהל התקין אלא גם נפתח לכאורה פתח לפגיעה בטוהר המידות ולהשרשת תרבות ארגונית לקויה, בעיקר כשהדבר נמשך זמן רב. בדיקת תהליכי ההתקשרות בין משרד הביטחון ובין החברה בשנים 2002 -2009 העלתה ליקויים בשלבי טרום -הרכש והרכש בחיל האוויר והחלל ובמשרד הביטחון, ובכלל זה נמצא כי גורמים בחיל האוויר והחלל ובמינהל ההרכשה והייצור לא פעלו על פי סדרי מינהל תקין, על פי הוראות משרד הביטחון וצה"ל ועל פי תקנות חובת המכרזים. גורמים בחיל האוויר וה חלל העבירו לחברה מידע אשר היה בו כדי לתת לה עדיפות על פני ספקים פוטנציאליים אחרים ולפגוע בתחרות ביניהם, ולפגוע בהליך המיקוח בנושא עלות ההתקשרות אשר מינהל ההרכשה והייצור היה אמור לקיים עם החברה וביכולתו של מינהל ההרכשה והייצור לבצע בקרה בנושא הצעותיה של החברה. נוכח ממצאי הביקורת כי הועבר מידע מגורמים בחיל האוויר והחלל לחברה, על צה"ל ככלל ועל חיל האוויר והחלל בפרט לפעול בנחישות למניעת העברת מידע לספקים שאין להעבירו על פי הוראות הצבא ומשרד הביטחון, וכן לתת את הדעת לסוגיית חיבור ספקים, לרבות יועצים, לרשת הדואר האלקטרוני, כדי לשמור על ה"גבול" שבין הספקים והיועצים ובין אנשי הצבא. הליקויים בנוגע למתן פטור להעסקת יועצים בהתקשרויות בנימוק של עסקת המשך בין אותם צדדים בפרויקט אחד עד לסיומו, מעידים על "היד הקלה" שבאישור פטורים במשרד הביטחון. הפטור צריך להיות חריג ואילו ההליך התחרותי הוא "דרך המלך" להתקשרות. מן הראוי שמשרד הביטחון יפעיל כנדרש מערכות פיקוח ובקרה על דרישות הרכש שמתקבלות מצה"ל, שימנעו את האפשרות להעניק פטור ממכרז לספקים במקרים שבהם יש לקיים תחרות בהתאם לחוק. מן הראוי שצה"ל ומשרד הביטחון ילמדו את ממצאי הדוח ויבחנו את הסיבות והגורמים להיווצרות הליקויים, יטפלו בהם ויבטיחו את תקינות פעילות גורמי חיל האוויר והחלל ומשרד הביטחון בשלבי טרום -הרכש והרכש, ואת ההשלכות הנובעות ממקרים אלו על היחסים שבין ספקים לבין גופים צבאיים במקרים דומים בכלל צה"ל. משרד מבקר המדינה מעיר כי המצב שתואר לעיל התאפשר כיוון שאמות המידה שקבע משהב"ט בהוראתו שלעיל בנוגע למרבית תעריפי היועצים המועסקים באמצעות בתי תכנה לא מחייבות מהיועצים להיות בעלי השכלה פורמלית בתחום התכנה. הדבר מאפשר למשהב"ט להתקשר עם ספקים להעסקת יועצים ללא הש כלה בתחום התכנה ואף ללא השכלה אקדמית או טכנולוגית, ולשלם להם תעריף גבוה מזה שקבע משהב"ט אף לאקדמאים בכירים. משרד מבקר המדינה מעיר כי ראוי שמשהב"ט יבחן את הנושא וישקול לקבוע בהוראותיו אמות מידה בנושא השכלה פורמלית בתחום התכנה, לרבות מספר שנות ניסיון, לגבי תעריפי יועצים המועסקים באמצעות בתי התכנה. .משרד מבקר המדינה מעיר כי הבקשות להצעות המחיר שמנה"ר העביר לחברה כללו את מלוא תכולות העבודה: הגדרת דרישות מבצעיות, המרתן לדרישות טכניות ומימושן, וכך גם הצעות המחיר שהחברה העבירה למנה"ר. בשלושה תחומים אלו קבעה החברה את תכולות העבודה של כל עובדיה מראש בהצעת המחיר, באופן שלא נשמרה הפרדה בין התחומים. | משרד מבקר המדינה מעיר כי הסבר זה אינו נוגע לפניית המינהלה למנה"ר לקבלת פטור ממכרז ואישור החברה כספק יחיד, כמתואר לעיל. פנייה זו בוצעה למרות פניות של ח"א לשתי חברות בנושא העסקת יועצים. | 100 |
צבא ההגנה לישראל . אחזקת מכשור רפואי - צבא ההגנה לישראל משרד מבקר המדינה העלה כי במרס 2010 היו בתיקון ב ב"מ יותר מ - 400 מכשירים מעל חודש ימים, דבר שהוא בגדר חריגה מהיעדים שנקבעו בנורמות השירות; כ-30 מהם היו בתיקון למעלה משנה. לדוגמה, מכשיר הרדמה היה בב"מ בתיקון למעלה משלוש שנים, ומכשיר הרדמה נוסף וערכת מוניטור היו בו בתיקון למעלה משנתיים. מכשירים רבים המתינו כמה חודשים לחלקי חילוף או לתיקון על ידי גורמי חוץ. .כמוגדר בהוראות קרפ"ר ומקרפ"ר שלעיל. אף על פי כן גורמי מקרפ"ר במר"י המשיכו להשתמש בו לצורכיהם, בניגוד לאמור בהוראות. משרד מבקר המדינה מעיר כי מצב דברים זה עלול היה לגרום לסיכון בריאותם של הנבדקים. .2 . בביקורת עלה כי ב"מ תיקן מכשור רפואי חיוני הדרוש לפעילות יום- יומית שגרתית באיחור, לעתים של כמה חודשים, בין היתר בגלל היעדר תקציב של מאות ש"ח בלבד לתיקון המכשור. על פי מסמכי חיל האוויר והחלל, העיכוב בתיקון על ידי ב"מ גרם, בין היתר, לאי -יכולת "לתת כשירות שגרתית לטייסים", לעיכוב "באישור כשירותם" של לוחמים ולהפניית חיילים לביצוע בדיקות, כגון בדיקות ארגומטריה, "בבתי חולים .בעלויות גבוהות" יותר מעלויות בדיקתם בצה"ל, דבר שהוא בגדר אי - יעילות. למשל, מכשיר ארגומטריה בירפ"א התקלקל ביולי 2008 אך הועבר לתיקון בחברה אזרחית רק לאחר כחצי שנה. משרד מבקר המדינה מעיר כי יש לראות בחומרה את העיכוב המתמשך באט"ל ובמש"א במימוש ה חלטות רמ"ח צי"ל ורמ"ט אט"ל להקצאת תקציב עבור ב"מ, בייחוד בגלל הפגיעה הקשה באחזקת המכשור הרפואי בצה"ל ובשל המשמעויות הנובעות מכך על השירות הרפואי הניתן לחיילים. בביקורת עלה כי התקציבים האמורים לא הוקצו לב"מ במשך למעלה מחצי שנה (ראו פירוט בהמשך). .4 . משרד מבקר המדינה העלה כי בגלל תקציב חלקי שהקצה מש "א לב"מ בשנים 2008 -2009 לא נבדק ותוקן במועד ציוד רפואי במרפאות, דבר שהביא להשבתה לפרקים של המרפאות ולפגיעה בשירות הרפואי לחיילים. . משרד מבקר המדינה העלה כי שלא על פי הסיכומים של רמ"ח צי"ל ורמ"ט אט"ל, מש"א הקצה לב"מ את התקציב בסך 400,000 ש"ח לביצוע האחזקה רק בסוף ינואר 2010; ואט"ל לא העביר למקרפ"ר את התקציב בסך כמיליון ש"ח עד אמצע מרס 2010 , המועד שבו נדון הנושא שוב אצל רמ"ט אט"ל (בעניין זה ראו להלן). משרד מבקר המדינה העלה כי מש"א, לרבות מפעל התקשוב והאל -אופ, לא העמידו עבור ב"מ בשנים 2008 ו- 2009 כלי רכב בהיקף שהיה דרוש לו לביצוע משימותיו. הדבר גרם לביצוע חלקי של פעילויות התיקון, האחזקה והביקורת שביצע ב"מ במכשור רפואי שביחידות צה"ל, שלא על פי הנדרש בפק"א ובהוראות המקצועיות של מקרפ"ר, ועקב כך נפגע השירות הרפואי הניתן לחיילים. להלן פירוט: משרד מבקר המדינה העלה כי אף שקרפ"ר אחראי כגורם המקצועי לקבוע את סדרי העדיפויות בתקצוב ובתיקון של מכשור רפואי, נקבע תקצוב ב"מ על ידי אט"ל ול א על ידי קרפ"ר, דבר שפגע ביכולתו של קרפ"ר לממש את אחריותו לקביעת סדרי העדיפויות. בפועל ב"מ הוא שקבע את סדרי העדיפויות במסגרת התקציב שהועמד לרשותו. זאת ועוד, ממסמכי מקרפ"ר מיולי 2008 עולה כי קרפ"ר אף לא הכיר "קביעה או אישור, כי אין גיבוי ומענה תקציבי עבור הב"מ". במועד הביקורת נמצא כי ב"מ לא שלח טכנאי כדי לסיים את הטיפול במכונת פיתוח סרטי הרנטגן כשלושה חודשים לפחות לאחר שהחלה התקלה בה. משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה כי אף שמרפ"א ידעה שהמכשיר בלתי תקין היא המשיכה להפעילו ואף ביצעה, לדבריה כאילוץ במקרים בודדים, צילומי רנטגן חוזרים, דבר שהיה כרוך בהקרנות חוזרות ומיותרות לחיילים ובבזבוז זמן וכסף. | משרד מבקר המדינה העלה, כי עד מועד סיום הביקורת, אפריל 2010 , מחלקת לוגיסטיקה באט"ל לא העמידה כלי רכ ב עבור ב"מ ובכך לא יישמה את הנחיית רמ"ח צי"ל מנובמבר 2009 ואת הנחיית רמ"ט אט"ל ממרס 2010 .לעשות כן | 101 |
צבא ההגנה לישראל . מערך תנאי השירות של חיילים בשירות חובה בצה_ל .האדם הוא המשאב החשוב ביותר העומד לרשות צה"ל. מתן מענה במועד לצורכי הת"ש של חיילים הנמצאים במצוקה כלכלית חיוני על מנת לסייע להם ולעתים אף לבני משפחותיהם להתמודד עם מצוקותיהם, וכן כדי להבטיח את שירותם התקין של החיילים ולהגביר את תחושת השייכות שלהם לצה"ל ואת הזדהותם עם תפקידם. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעילותו המבורכת והמסורה של מערך הת"ש בצה"ל ואת המשאבים הר בים שהוא משקיע בתמיכה בחיילים הסובלים ממצוקות כלכליות כדי לאפשר להם להשלים את שירותם הצבאי. הביקורת העלתה כמה ליקויים משמעותיים בתפקודו של מערך הת"ש, כגון ליקויים ביורוקרטיים המעכבים את טיפולו בבקשות של חיילים להטבות בתחום הת"ש; היעדר מיסוד של הליכי קבלת אישורים מגורמים אזרחיים, כגון המוסד לביטוח לאומי; ורמה מקצועית לא מספקת של חלק מסגלי הת"ש בתחומים מסוימים. עקב כך מתעורר חשש שחלק מהחיילים אינם מקבלים את הסיוע שהם זכאים לו בתחום הת"ש. כמו כן נמצא שעקב אי -עדכון תקרות התשמ"ש מאפריל 2006 ועד יוני 2010 , נשללו חלק מהבקשות לתשמ"ש וחלק מהזכאים קיבלו סכומים פחותים מהמגיע להם. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שצה"ל ינקוט את הצעדים שלהלן לתיקון הליקויים שהעלתה הביקורת: לדעת משרד מבקר המדינה, הממצאים שפורטו לעיל מעידים כי התופעה של בעיות התנהגות קשות בקרב חיילים הלנים בדירות של אל"ח לא באה על פתרונה, וכי אכ"א לא השכיל למצוא מנגנון פיקוח יעיל על התנהגות החיילים הללו. על אכ"א לבחון שוב נושא כאוב זה, ולפעול בהקדם כדי לשרש תופעה זו. הבדיקה התקיימה בשעות הבוקר ביום קר במיוחד. החדרים היו קרים, והחימום לא פעל. סגל המתקן אשר נלווה לנציגי משרד מבקר המדינה בביקורם במקום מסר כי החימום מופעל במרוכז בין 18:00 ל- 01:00 , וכן בין 06:00 ל- 08:00 ; וכי החיילים אינם יכולים לבחור אם להדליקו אלא רק לכבותו (הם יכולים לנתקו מן החשמל). בחלק מן החדרים סידרו החיילים חיבורי חשמל פירטיים כדי להדליק את החימום או כדי לחבר מכשירי חשמל אחרים אף שהדבר אסור ויש בו משום מפגע בטיחותי. הארונות נמצא כי אין נוהל המסדיר את האופן שבו על סגלי הת"ש לטפל במצבים שבהם החייל מתקשה בהשגת אישורים מרשויות ומגורמים אזרחיים. אין אחידות בטיפול של סגלי הת"ש בנושא, ולעתים, כפועל יוצא של יזמות אישיות של סגלי הת"ש ביחידות, הם מקבלים את הסכמת החייל או בן משפחתו לפנות במקומם לרשויות או לגורמים האזרחיים כדי לקבל את האישור הנדרש. משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח העובדה שלמסד הנתונים הנדרש - בייחוד זה של המוסד לביטוח לאומי - חשיבות מכרעת לעניין הטיפול בנושא הת"ש, ונוכח הקושי בהשגת האישורים הנדרשים בתהליך הטיפול הנוכחי בבקשות ת"ש, ראוי כי ראש אכ"א יפעל בנחישות לכך שממשקים ישירים אלו יוסדרו בדחיפות. עד שיוסדר נושא זה, ראוי שאכ"א יוציא לסגלי הת"ש הנחיו ת בכתב בנוגע לכללי הפעולה שיש לנקוט כאשר מתעורר קושי בהשגת אישורים מגורמים אזרחיים. משרד מבקר המדינה מעיר כי על צה"ל לפעול לאכיפת הפקודה בנוגע לקיום ראיונות עם "אוכלוסיות מיוחדות", ולהטמיע בקרב המפקדים את החשיבות של קיום ראיונות כאלה במועד, בעיקר משום שהראיונות נותנים ביטוי לאחריות של המפקדים לטיפול באוכלוסייה זו. משרד מבקר המדינה מעיר כי העברת המידע ישירות מהמוסד לביטוח לאומי לצה"ל עשויה להקל במידה ניכרת את השגת האישורים הנדרשים במסגרת הסיוע לחיילים ולייעל את הטיפול בהם. לכן על צה"ל ועל המוסד לביטוח לאומי לפעול לכך שהממשק בין המוסד לביטוח לאומי ובין צה"ל אכן יוקם במועד שנקבע. כמו כן, ראוי שאכ"א יקבע קווים מנחים כתובים בנוגע לכללי הפעולה שעל סגלי הת"ש לנקוט כאשר מתעורר קושי בהשגת אישורים מרשויות ומגורמים אזרחיים, ולא יסתפק בחידוד הנושא בהכשרותיהם. משרד מבקר המדינה מעיר כי ספק אם בכל המקרים שבהם בקשות הת"ש נסגרו בנימוק של "חוסר שיתוף פעולה" אכן נמנע החייל מלשתף פעולה לשם קידום בקשתו. שימוש גורף בנימוק זה יוצר מראית עין ולפיה חיילים בוחרים שלא לממש את זכויותיהם, שעה שבפועל הם מתקשים להשיג את האישורים הנדרשים או שהם נצרכים לשוב ולהשיג אישורים שכבר השיגו בעבר בתהליך ביורוקרטי מייגע ולעתים אף מייאש. משרד מבקר המדינה מעיר כי על אכ"א לקדם את הטיפול בסוגיית סגירת בקשות ת"ש של חיילים בגין "חוסר שיתוף פעולה" מצדם ולסייע לחיילים המתקשים להשיג את המסמכים הנדרשים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי אם חיילים מתקשים להשיג את האישורים הנדרשים ועקב כך נסגרות בקשות ת"ש שהגישו, לא ראוי להשתמש במונח "חוסר שיתוף פעולה", אלא במונח המשקף נסיבות אלה באופן מדויק יותר. בביקורת נמצא כי צה"ל עדכן את תקרות התשמ"ש בפעם האחרונה באפריל 2006 , וכי מאותו מועד סכומה של הגבוהה שבהן הוא 3,612 ש"ח23 . לעומת זאת, קצבאות הביטוח הלאומי עודכנו מאז מדי שנה בשנה, ומהמועד האמור ועד מועד סיום הביקורת גדל סכומן בשיעור כולל של כ-17% . מיולי 2009 ועד אפריל 2010 פנו נציגי מחלקת פרט באכ"א כמה פעמים לנציגי היועץ הכספי לרמטכ"ל וניהלו מגעים עמם בנושא עדכון תקרות התשמ"ש, אולם במועד סיום הביקורת הן עדיין לא עודכנו. עקב כך, חלק מהבקשות לתשמ"ש נשללו, משום שהקצבה הייתה גבוהה מתקרת התשמ"ש; במקרים א חרים אי-עדכון התקרות גרם להפחתת סכומי הזכאות. מן הממצאים עולה כי במועד סיום הביקורת רמתם של סגלי הת"ש בטיפול בתחום התשמ"ש הייתה נמוכה על אף הכשרתם הבסיסית בנושא ועל אף הפעולות שנוקט אכ"א לשיפור רמתם המקצועית. מכאן עולה שעל אכ"א לפעול לכך שיוקנו לסגלי הת"ש כלים מקצועיים מתאימים לטיפול בתחום מורכב זה. | משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה כי ממצא דומה העלה משרד מבקר המדינה כבר בעבר בביקורת בנושא "הטיפול של צה"ל בחיילים הזקוקים לסיוע כלכלי" 24. בביקורת זו נמצא כי במסגרת עדכון תקרות התשמ"ש ביולי 2001 לא עדכנו היועץ הכספילרמטכ"ל ואכ"א חלק מתקרות אלו, שלא לפי חוקת התשמ"ש. כאמור, בשל אי -עדכון תקרות התשמ"ש מאפריל 2006 ועד יוני 2010 העביר צה"ל סכומי סיוע מופחתים לחלק מן הזכאים, ומחלק ממשפחות הזכאים נמנע לחלוטין סיוע במסגרת תשמ"ש. נוכח החובה המעוגנת בחוקת התשמ"ש לעדכן את תקרות התשמ"ש ובשל העיכוב המתמשך בעדכונן, על היועץ הכספי לרמטכ"ל לעדכנן בהקדם ועל אכ"א לעקוב אחר הנושא ולוודא שהתקרות אכן מעודכנות. | 102 |
צבא ההגנה לישראל . פעילותם של צה_ל ושל משרד הביטחון בתחום הגנת הסביבה בצה_ל - מעקב מורחב עם זאת נמצא כי הטיפול במניעת זיהום סביבתי משאר סוגי מתקני הדלק בצה"ל נמצא רק בראשיתו. רק בינואר 2010 הנחה ראש המטה של אט"ל, תא"ל עופר וולף, את הזרועות ואת הפיקודים המרחביים למפות את כלל המפגעים בתחום תשתיות הדלק ולגבש תר"ש לשיקומן. מהאמור לעיל בנוגע להגנה על הסביבה במפקדת פיקוד הצפון, בזרוע האוויר ובמפקדת פיקוד הדרום עולה כי אלה פועלים בתחום ההגנה על הסביבה, וכי המודעות לנוש א ההגנה על הסביבה גברה מאז הביקורת הקודמת. עם זאת, פעילות זו אינה מבוססת על תכנית רב -שנתית או תכנית אב, אלא על תכניות שנתיות שביצוען תלוי בתקציב שמקצה כל גורם בכל שנה. לדעת משרד מבקר המדינה, מצב זה עלול להקשות על הטיפול בכל המפגעים הסביבתיים בתוך פרק זמן סביר. לדעת משרד מבקר המדינה, על המינהל להגנת הסביבה באט"ל ללמוד ולבחון אם ראוי לאמץ את שיטת העבודה של חיל האוויר ולפיה בסיסיו מוסמכים לטפל בנושא ההגנה על הסביבה לפי תקן 14001 ISO , ואם אין מקום להנהיג שיטה זו בכל יחידות צה"ל. משרד מבקר מעיר כי עד שנת 2009 , כחמש שנים לאחר מועד סיומה של הביקורת הקודמת, לא פעל משהב"ט לתיקון ה ליקויים שהועלו באותה ביקורת בכל הנוגע לפעילות הוועדה. במועד סיום המעקב נמצא כי הוועדה אינה ממלאת את תפקידה כנדרש בהוראת משהב"ט האמורה, ומכאן שהשפעתה על הנעשה בצה"ל בתחום השמירה על הסביבה הייתה מזערית, אם הייתה לה השפעה כלשהי בתחום. משרד מבקר המדינה מעיר כי בעיית זיהום מקורות המים משפכי ביוב שמקורם בבסיסי צה"ל לא נפתרה מאז הביקורת הקודמת, ורוב מחנות צה"ל לא היו מחוברים למערכות הביוב גם במועד המעקב. .משרד מבקר המדינה מעיר כי אף על פי שיש במפגע זה משום סיכון פוטנציאלי לנפש ולרכוש, בשש השנים שעברו בין מועד סיומה של הביקורת הקודמת למועד סיומה של הביקורת הנוכחית לא נקטו הגורמים הנוגעים בדבר צעד ממשי כלשהו לסילוק המפגע, ונוכח חומרת הבעיה לא ניתן להסתפק רק במתן הנחיות בדבר הצעדים שיש לנקוט אם תיפלט תחמושת לחוף. על הגורמים המקצועיים במשהב"ט ובמשרד להגנת הסביבה לסכם ללא דיחוי נוסף את אופן הט יפול במפגע זה, ואם לא יצליחו להכריע בדבר יש מקום שיערבו בנושא את הדרג המיניסטריאלי הנוגע בדבר - שר הביטחון והשר להגנת הסביבה. לסיכום הפרק הדן בטיפולו של משהב"ט בנושא השמירה על הגנת הסביבה בצה"ל מעיר משרד מבקר המדינה כי משהב"ט לא תיקן את הליקויים שהועלו בביקורת הקודמת בכל הנוגע לטיפולו בזיהומים רחבי היקף ולטיפולו בנושא הוועדה לשמירת איכות הסביבה במערכת הביטחון. טיפולו של משהב"ט בנושאים אלה התמהמה במשך שנים, למרות הנזקים שמקורם בזיהומים אלה והנזקים העתידיים שעלולים להיגרם בגינם. התברר כי ביצוע עבודות פירוק לוחות האזבסט נמשך בפועל לאחר תום התקופה האמורה, כמפורט להלן: בהחלטה של ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה מ - 29.10.07 , שבמסגרתה סוכם דיון מעקב אחר ביצוע החלטות ממשלה מנובמבר 2006 ומפברואר 2007, נאמר כי ועדת השרים רושמת לפניה את הודעת צה"ל ולפיה עד 31.12.07 יושלם הליך הפירוק של כל מבני האזבסט מסוג "פיקל" הידועים למערכת (ששטחם הכולל כ- 5,000 .)מ"ר . שהמשטרה תפעל כנדרש לטיפול בלוחות אזבסט במחנות של כוחות מג"ב הפועלים בפיקודה אשר בגינם נשקף סיכון לשוטרי מג"ב. .ממצאי המעקב מלמדים כי בשנים 2007 -2010 גברה המודעות בצה"ל לנושא ההגנה על הסביבה, ובזכות זאת חלה התקדמות בנושאים אחדים לעומת המצב ששרר במועד הביקורת הקודמת. עם זאת, במועד סיום המעקב נמצא כי כמה מהליקויים שהועלו בביקורת הקודמת עדיין לא תוקנו וכן הועלו ליקויים אחרים, בעיקר בתחום הקשר בין צה"ל ובין המשרד להגנת הסביבה, בתחום הטיפול בהסרת המפגעים הסביבתיים הקיימים ובתחום הטיפול באזבסט. לדעת משרד מבקר המדינה, אין די במודעותו הרבה של צה"ל לנושא ההגנה על הסביבה ולפעילות שהוא מבצע בתחום זה, ועל צה"ל ומשהב"ט לנקוט צעדים מעשיים בתחומים המפורטים להלן: א. על צה"ל, משהב"ט והמשרד להג נת הסביבה לפעול בשיתוף כדי למסד בטווח הקצר את נושא העברת המידע מצה"ל למשרד להגנת הסביבה, תוך קביעה של היקף המידע, תכניו ומועדי העברתו. על צה"ל ליישם בהקדם את הנוהל שגיבש לאכיפת דיני הסביבה במחנות צה"ל באמצעות מפקחי המשרד להגנת הסביבה, כדי לאפשר למשרד להגנת הסביבה לבצע פיקוח אפקטיבי בנושא. ב. נוכח היקפם הרחב של המפגעים הסביבתיים שיש לטפל בהם, ראוי שהמטה הכללי יקבע תר"ש המבוססת על לוחות זמנים לביצועה שתאפשר לטפל במפגעים אלה בתוך פרק זמן סביר. על בסיס תכנית זו יכינו מפקדות הפיקודים המרחביים והזרועות תר"ש מתוקצבת משלהם. ג. על צה"ל לפעול בדחיפות להסרת מפגעי האזבסט שהתגלו כבר בשנת 2008 במחנות ובמבנים בלתי מאוישים וכן לפינוי פסולת האזבסט שנשארה במתחם קציעות כבר משנת 2003 . משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שצה"ל לא פינה את פסולת האזבסט שהיה בה משום סיכון בריא ותי, שלא לפי צו הניקוי המורה לפנות פסולת זו אשר הוציאה המועצה האזורית רמת הנגב כבר בינואר 2008 ; וכן את העובדה שלא חל שינוי בעניין זה לאחר מרס 2009 , המועד שבו המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דיווח ליועץ המשפטי של מערכת הביטחון על אי-קיום הצו. על צה"ל לפעול בדחיפו ת לסילוק המפגע החמור כדי למנוע סיכון בריאותי לתושבי האזור. משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט על שבעת סיום המעקב הוא לא טיפל בשני הזיהומים רחבי ההיקף שנמצאו בביקורת הקודמת; אשר למפגע של תחמושת בקרקעית הים מול חופי תל אביב, ראוי שמשהב"ט יבחן שוב את הצעת היועץ המשפטי למערכת הביטחון מיוני 2007 ולפיה משהב"ט יקבל עליו את תפקיד ביצועו של הסקר הימי, יכיר בחשיבותו הרבה ויקצה לכך את התקציב הנדרש לביצוע הסקר. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי הגיעה העת להשלים את הטיפול בזיהום שנוצר עקב דליפת דס"ל (דלק סילוני) באקוויפר החוף. נוכח ממצאי המעקב הנוגעים לטיפול בלוחות אזבסט במחנות של כוחות מג"ב, על מטה מג"ב וצה"ל להכין סקר אשר יכלול תמונת מצב של לוחות האזבסט במחנות של כוחות מג"ב הפועלים בפיקוד צה"ל ולפי ממצאיו יקבעו אילו פעולות דרושות למניעת הסיכון לחשיפה לסיבי אזבסט וכיצד ראוי לפעול למניעת הסיכון הכרוך בחשיפה לסיבי אזבסט. כמו כן, ראוי לנוכח הסיכון הבריאותי הנשקף לשוטרי מג"ב, על המשטרה לנקוט בדחיפות את כל הפעולות הדרושות לטיפול בלוחות האזבסט האמורים שבמחנות של כוחות מג"ב הפועלים בפיקודה. מהאמור עולה כי אף על פי שמפגעי האזבסט שהוכחו כמסוכנים לבריאות התגלו כבר במאי 2008 , הרי שעד סוף המעקב, כשנתיים לאחר מכן וכעשרה חודשים לאחר שניתנה ההנחיה להסירם, לא סיים צה"ל את הסרתם. משרד מבקר המדינה רואה זאת בחומרה ומעיר כי יש לפעול להסרת מפגעים אלה ללא דיחוי. | משרד מבקר המדינה מעיר כי על המינהל להגנת הסביבה לוודא שאין במחנות אחרים מבנים המכילים רכיבי אזבסט שאין מידע עליהם. | 103 |
צבא ההגנה לישראל . אבדני אפסניה בצה_ל .האבדנים של אט"ל, מלמדים שדוחות האבדנים של אט"ל מביאים לידי ביטוי באופן חלקי בלבד את היקף אבדני האפסניה בכלל צה"ל, ובייחוד את אבדני האפסניה הייעודית המנוהלת במרכזי אט"ל. משרד מבקר המדינה מעיר לאט"ל כי במשך שנים התקיימו במרכזיו ליקויים חמורים בניהול המלאי, שמנעו פיקוח יעיל ואפקטיבי על מלאי הציוד הייעודי המנוהל בהם ולא אפשרו, הלכה למעשה, מעקב סדור אחר אבדנים של פריטי המלאי ה שונים. כפועל יוצא מכך כוללים דיווחי האבדנים של חטיבת הלוגיסטיקה נתונים חסרים שאינם מביאים בחשבון את אבדני האפסניה הייעודית של מרכזי אט"ל. ראוי לכלול בדיווחי האבדנים של אט"ל נתונים המשקפים את היקף כל האבדנים בפועל במרכזי אט"ל, כדי לאפשר מעקב מהימן אחר המגמות בתחום זה ולבדוק אם מבחינה זו אט"ל עומד ביעדים שקבעו סגן הרמטכ"ל וראש אט"ל. מהנתונים המוצגים לעיל עולה כי השווי הכספי של כל אחת מהפעולות לאיזוני רישומים גדול בשיעור ניכר (של מאות ואלפי אחוזים) מהיקף האבדנים המדווח בפועל. למרות זאת, באט"ל וביחידות צה"ל לא מתבצע ניתוח שיטתי של איזוני רישומים אלה, ולכן נפגעת במידה רבה יכולת המפקדים וגורמי הלוגיסטיקה לעקוב אחרי המגמות בתחום האבדנים, ונפגעת יכולתם להסיק מסקנות מנתוני האבדן המדווחים בפועל. משרד מבקר המדינה מציין כי הפעולות האמורות שנוקט צה"ל הן אכן הכרחיות. מבחנן הוא ביישום מהיר של תיקון הליקויים והטמעת תהליכי .עבודה לניהול המלאי במרכזי אט"ל שיאפשרו הצגה מהימנה של מצב המלאים ומעקב אחר אבדנים. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח התפקיד המיועד לנגדי הלוגיסטיקה בתחום ניהול המלאי, נוכח הליקויים בתחום ניהול המלאי ונוכח הדגש המושם בצה"ל על צמצום אבדני האפסניה, ראוי שאט"ל ומקל"ר יוודאו שמערכי ההכשרה המיועדים לנגדי הלוגיסטיקה חסרי הניסיון המקצועי נותנים את המענה המתאים לבסיס הידע שיש לנגדים אלו ולידע המקצועי הנדרש מהם בפועל. לדעת משרד מבקר המדינה הקטנה כה משמעותית של היקף החוסר שעלה בספירות - אם באמצעות תיקונים של ליקויים שנגרמו בהליך הספירה ואם באמצעות פעולות לאיזוני רישומים - מלמדת על ליקויים בביצוע ספירות המצאי באופן המשפיע על גיבוש נתונים מהימנים בנושא אבדני אפסניה. מהנתונים האמורים עולה כי באפסניה הייעודית של מצל"ח - שהוא רק אחד ממרכזי אט"ל - נוצר בשנת 2009 חוסר בפריטים בשווי כולל של כ - 44.4 מיליון ש"ח. משרד מבקר המדינה מעיר כי חוסר זה, שלא נכלל בדיווחי האבדנים של אט"ל, דומה בהיקפו לזה שעליו דיווחה חטיבת הלוגיסטיקה באט"ל בדוח אבדני אפסניה של אט"ל לשנת 2009 הנוגע לכלל האפסניה האט"לית בכל צה"ל. לדעת משרד מבקר המדינה, היקפי החוסר הניכרים בציוד הייעודי במצל"ח, שאינם באים לידי ביטוי בדוחות . משרד מבקר המדינה מעיר כי עדכון לפקודות מטכ"ל ואף להוראות אט"ל במכתב מחלקת לוגיסטיקה כאמור אינו עולה בקנה אחד עם הדרך המתחייבת לעדכון הפקודות. משרד מבקר המדינה מעיר כי השימוש הנרחב בפעולות לאיזון רישומים מסיט במידה רבה את תשומת הלב של היחידות ושל גורמי הלוגיסטיקה ביחידות ובמטה אט"ל מטיפול מעשי לצמצום האבדנים לפעולות רישומיות שכל תכליתן איזון הרישומים. פעולות רישומיות אלה גורמות להפחתת נתוני החוסר באמצעות המרות או ביטול חיוב עצמי, ולא מתבצע ביטול ממשי של החוסר ב עקבות ספירה חוזרת או בעקבות מציאת הפריט החסר. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח העובדה שאיזוני הרישומים מבטלים, הלכה למעשה, רישומי חוסר, ול נוכח ההיקף הגדול יחסית של איזוני הרישומים, ראוי שאט"ל יבצע ניתוח שיטתי של איזוני הרישומים כדי לעמוד על היקפם ולהסיק מכך מסקנות על אופן ניהול מלאי האפסניה בצה"ל. הדבר נועד להבטיח שאיזוני הרישומים אינם משמשים אמצעי מלאכותי לצמצום אבדני אפסניה ולמזעור ליקויים הנוגעים לדרך ניהול המלאי. | .א. משנת 2008 נוקט צה"ל, בהובלת אט"ל, פעילות נמרצת לצמצום היקף אבדני האפסניה. פעילות זאת כוללת, בין השאר, הגברת הבקרה והפיקוח על ספירות מצאי ביחידות, ביצוע בירורים בנושא אבדנים ובכלל זה בראשות סגן הרמטכ"ל, הגברת המודעות לנושא בקרב מפקדים וחיילים והפצת דוחות תקופתיים לסיכום תמונת המצב בנושא. הביקורת העלתה כי יש ליקויים בניהול המלאי ביחידות צה"ל ובמרכזי אט"ל באופן המשפיע על גיבוש נתונים מהימנים על אבדני אפסניה; כי הנתונים המדווחים בנוגע להיקף האבדנים מושפעים מפעולות בהיקף כספי גדול של איזוני רישומים המבטלים, הלכה למעשה, רישומי חוסר; כי הנתונים אינם כוללים נתונים על חוסר בציוד הייעודי ממרכזי אט"ל ומהזרועות; וכי דיווחי אט"ל אינם משקפים את כלל האירועים שבהם אבדו כלי נשק ואמצעי לחימה מסוג מסוים. משרד מבקר המדינה מעיר כי הליקויים האמורים משפיעים על הנתונים לגבי היקף אבדני האפסניה בצה"ל שעליהם מדווח אט"ל, והשפעתם המצטברת של הליקויים גורמת לפגיעה במהימנות הנתונים המדווחים עד כדי סטייה בין נתוני האבדנים המדווחים להיקף האבדנים הלכה למעשה. כמו כן, הליקויים בניהול המלאי, היקפם הגדול של איזוני הרישומים והליקויים במעקב אחר חוסרי אפסניה ובדיווח עליהם פוגעים ביכולת לשלוט על המלאי, באופן שעלול לגרום מצד אחד למחסור בפריטים שלא ניתן לו מענה, ומצד אחר לרכש מיותר של פריטים שנמצאים במלאי. לדעת משרד מבקר המדינה, הקפדה על דיווחים המציגים את מלוא היקף האבדנים בפועל חיונית כדי לנתח כהלכה את המגמות שבתחום ניהול המלאי בצה"ל ואת ההיבטים הנוגעים לצמצום תופעת אבדני האפסניה, כדי להבטיח טיפול הולם בחוסר כאשר הוא נוצר, וכדי לקבל החלטות נכונות בתחום ניהול המלאי, הטיפול באבדנים והשלמת החוסר. לדעת משרד מבקר המדינה, על אט"ל לבחון כיצד נית ן להבטיח שהמאמץ בנוגע לצמצום אבדני אפסניה בצה"ל ינותב בעיקרו לשיפור ניהול המלאי ולשיפור השליטה והפיקוח עליו, ולאו דווקא לביצוע איזוני רישומים, שגם אם הם לגיטימיים כשלעצמם, הרי שביצועם בהיקפים חריגים עלול ללמד דווקא על ליקויים בדרך ניהול המלאי. ב. אשר למסירת נשק צבאי לאזרחים התברר כי בין שנת 2006 לסוף שנת 2009 לא מימשה מקמצ"ר את אחריותה בנוגע להליך ההרשאה של מתן כלי נשק צבאיים לאזרחים ולמעקב אחר נשק צבאי זה. משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה למקמצ"ר, לחטיבת המבצעים באמ"ץ ולאט"ל על שאפשרו לתחום כה רגיש להתנהל לל א יד מכוונת, אף שהיו ערים לליקויים הרבים בתחום זה. החל מסוף שנת 2009 ננקטת בצה"ל פעילות שמטרתה התמודדות עם הליקויים בתחום זה, ומן הראוי שראש אמ"ץ, ראש אט"ל וקצין המשטרה הצבאית הראשי יוודאו שהתכניות אשר הוחל בגיבושן בראשית שנת 2010 כדי להתמודד עם הליקוייםהרבים בתחום זה אכן מיושמות ומאפשרות לטפל בליקויים אלה. | 104 |
משרד הביטחון . שינויים ארגוניים במשרד הביטחון בביקורת עלה, כי על אף שמשך שנים רבות הצטברו באגף אב"ם ניסיון וידע מקצועיים בבחינה סדורה של שינויים ארגוניים, הוא לא לקח חלק בתהליכי פיתוח וגיבוש השינויים הארגוניים במבנה משהב"ט. משרד מבקר המדינה מעיר, כי היות שמדובר בעבודת ייעוץ, שהייתה צריכה להציע כיוונים ומגמות לביצועם של שינויים ארגוניים ושבגינה שילם משהב"ט, חשוב היה שלכל הפחות תוצרי הייעוץ יימסרו בכתב. משרד מבקר המדינה מעיר, כי משהב"ט לא קיים בחינה ארגונית סדורה, שתוצריה מסקנות והמלצות בנוגע למבנה הארגוני הרצוי, לתהליכי העבודה ולאיכות השירות הנדרשים מאגפי משהב"ט ויחידותיו, וכיצד השינויים הארגוניים אמורים לשפר את המענה הניתן לגופי משהב"ט וצה"ל. לפיכך, החלטות שהתקבלו לא התבססו על עבודת מטה מקיפה המציגה את המשמעויות הכוללות של השינויים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי משהב"ט לא קבע לשינויים הארגוניים יעדים, אבני דרך ומדדים לבקרה ולבחינת תוצאותיהם - לא בהיבטים איכותיים של שיפור תהליכי עבודה ושירות, שהשינוי אמור להוביל, ולא בהיבטים כמותיים של חיסכון עקב שינויים במבנה הארגון ובתקינה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לצורך ביצוע שינויים ארגוניים מקיפים בארגון, חשוב לפעול על פי העקרונות המקצועיים המקובלים, כפי שתוארו בהרחבה לעיל, וכי עקרונות אלה הם אבן יסוד לכל תהליך של שינויים בארגון. לפיכך , עבודת המטה שהתקיימה במשהב"ט, והתבססה בעיקר על שיחות חתך, על סיעורי מוחות, ועל הערכות סובייקטיביות, הייתה חלקית. .בסביבה החיצונית ובסביבה הפנימית של משרדי ממשלה מתרחשים באופן תדיר שינויים. כדי למנוע היווצרות של פערים ביכולת הביצוע של המשרדים, שעלולים לפגוע בתפקודם, הם נדרשים מפעם לפעם להתאים את תהליכי העבודה שלהם ואף את מבניהם הארגוניים לשינויים אלו. משהב"ט הוא משרד ממשלתי גדול ומורכב, ובין היתר, אחראי על תקציב הביטחון, שהוא הנתח הגדול בתקציב המדינה. נוכח זאת, חובה כי שינויים ארגוניים בו יהיו מלווים בעבודת מטה יסודית ומקיפה, שבמהלכה, בין היתר, ייבחנו וינותחו ההזדמנויות והיתרונות מול הסיכונים והחסרונות העלולים לנבוע מהמהלכים המתוכננים, ובהתאם לכך יתקבלו החלטות ויינקטו הצעדים הנדרשים. בדוח זה נמצא, כי עבודת המטה שקדמה לביצועם של השינויים הארגוניים במשהב"ט לקתה בחסר. המנכ"ל והגורמים הרלוונטיים במשהב"ט לא קיימו בחינה ארגונית סדורה לפי עקרונות מקצועיים מקובלים, המציגה, בין היתר, אבחון וניתוח של הפערים בתפקוד וביכולות הביצוע של אגפי משהב"ט ויחידותיו שבהם בוצעו השינויים, והשפעות מערכתיות אפשריות של השינויים המתוכננים באותם אגפים ויחידות על מערכת הביטחון. נוסף על כך, נש"ם לא קיימה בחינה יסודית של הצעות משהב"ט לשינויים הארגוניים שהוצגו בפניה, וממילא לא בדקה את השפעתם על סדרי העבודה במשהב"ט. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בהיעדר כל אלה, אופן ביצוע השינויים הארגוניים היה לקוי. עם זאת, משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את התייחסות משהב"ט לממצאי הביקורת, ולפיה סיכם מנכ"ל משהב"ט, אלוף (מיל') דן הראל, כי במסגרת סדנת מנ הלים שמשהב"ט עומד לקיים לבחינת הייעוד והתפקידים של משהב"ט, דרכי התנהלותו ויעדיו, תיבחן גם סוגיית ה"איזונים והבלמים" וסוגיות נוספות שצוינו בדוח הביקורת. עוד הנחה, שעד ינואר 2014 תיכתב הוראה משרדית "הנוגעת ללקונות בתהליכי השינוי" הארגוני, שעליהן הצביע דוח ביקורת זה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אופן אישור השינויים הארגוניים על ידי הנש"ם, כפי שתואר לעיל, הוא לקוי; ועל נציב שירות המדינה לפעול לפרסומן בהקדם של ההנחיות האמורות, ובכך לחזק את היכולת של נש"ם לקיים בקרה רחבה על שינויים ארגוניים שיוזמים משרדי ממשלה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי דיונים בנוגע לשינויים ארגוניים מהותיים במשרד מרכזי כמשהב"ט, ראוי שיהיו מסוכמים ומתועדים. זאת, בין היתר, כדי לשמר זיכרון ארגוני בהקשר לשינויים הנעשים במשרדי הממשלה השונים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי חרף קיומן של דעות שונות בעניין מהותי זה, מהמסמכים שבהם הוצג האיחוד של אגף אב"ם עם אמ"א עולה, כי הנושא העקרוני של "איזונים ובלמים" כלל לא נדון, וממילא לא נכלל במסגרת השיקולים של הנהלת משהב"ט. בביקורת עלה, כי עבודת המטה שקדמה לביטול אגף היועכ"ל לקתה בחסר: לא קדם לדיון עם המנכ"ל ניתוח ארגוני הכולל, בין היתר, בחינת קיומם של פערים ביכולות הביצוע של אגף היועכ"ל לעומת ייעודו ותפקידיו כפי שצוינו לעיל; של כשלים ומגבלות במצב הקיים; השפעות ומשמעויות מערכתיות של השינוי; ניתוח יתרונות, חסרונות וסיכונים לשינויים בתפקידים ובמבנה של כוח האדם של האגף; מסקנות והמלצות. נוסף על כך, כלל לא נבחנה חלופה להמשך קיומו ופעולתו של אגף היועכ"ל כאגף עצמאי, תוך שיפור תפקודו וחיזוק יכולותיו, אם אלו נדרשו, כדי לתת מענה לצרכים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בביטול תפקיד היועכ"ל למערכת הביטחון, ובביטול אגף היועכ"ל כאגף עצמאי, וכתוצאה מכך, גם החלשת מעמדן של יחידות היועכ"ל שהוכפפו לראש את"ק, טמונים סיכונים העלולים לפגוע באיכות קבלת החלטות במשהב"ט בנושאים תקציביים וכלכליים. בין הסיכונים ניתן למנות: פגיעה ביכולת ל מנוע מצבים שבהם יגבר האינטרס התקציבי של צה"ל על פני שיקול כלכלי רחב של מערכת הביטחון, שרואה גם את טובת שימור התעשיות הביטחוניות כתשתיות ביטחון לאומיות; ופגיעה ביכולת לבחון פרויקטים של מערכת הביטחון בראייה כלכלית ארוכת טווח. יש בכל אלה כדי לפגוע במימושו המיטבי של תקציב הביטחון. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי מאחר שממילא כבר יש ניגוד עניינים מובנה במצב הקיים, שבו לראש את"ק "שני כובעים", מיזוג אגף היועכ"ל באת"ק עלול להעצימו. על כן, נוכח כל האמור לעיל, ובהמשך להתייחסות משהב"ט לממצאי הביקורת, ולפיה החליט מנכ"ל מש הב"ט, אלוף (מיל') דן הראל, לבצע בחינה כוללת של ארגון ומבנה משהב"ט, יש מקום לבחון מחדש במסגרת בחינה זו גם את נושא אגף היועכ"ל, על כל היבטיו. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח היקף השינויים הארגוניים והשלכותיהם ארוכות הטווח, ככל שהם הוצגו לשר הביטחון, ראוי היה כי ייצא לכך סיכום בכתב. | לשינויים הארגוניים הרבים שיזם המנכ"ל, השלכות ניכרות על תהליכים ועל סדרי עבודה הנהוגים זה שנים במשהב"ט, נוכח ביטול עצמאותם של אגפים והעברת יחידות בין מסגרות ארגוניות. משרד מבקר המדינה מעיר, כי שינויים מקיפים כאלה מחייבים היערכות מקדימה, ויש לראות ליקוי בכך, שבטרם ביצועם לא בחנה הנהלת משהב"ט באופן מעמיק אם קיימים ליקויי יסוד במצב הקיים. | 105 |
משרד הביטחון . ניהול הקניין הרוחני במשרד הביטחון ובצה_ל משרד מבקר המדינה מעיר, כי על משהב"ט ועל צה"ל להסדיר את נושא השמירה על סודיות המידע העסקי שברשותם, גם מעבר לעסקאות עם ספקים; לקבוע גורמים שבאחריותם יהיה לפקח על שמירת סודיות המידע העסקי, ולהגדיר את סמכותם ואת הפעולות שעליהם לנקוט בהקשר זה. בביקורת נמצא, כי משהב"ט אינו דורש מהגורמים המעוניינים לעשות שימוש מסחרי בתו"ל שבבעלותו לקב ל אישור לשימוש בזכויות שיש לו בתו"ל שהוא וצה"ל פיתחו, אלא רק אישור ביטחוני במסגרת הרישיון לשיווק או לייצוא של תו"ל. משהב"ט גם אינו דורש תמלוגים ממי שעשה שימוש בתו"ל השייכות לו, או פיתח על בסיסן מוצרים, כגון קורסים או הדרכות. זאת, על אף שתו"ל אלה הנוגעות לתחומים ביטחוניים שונים, מבוססות על הידע והניסיון העצום והמגוון שצברו משהב"ט וצה"ל במהלך שנים רבות, ועל אף שלמשהב"ט זכויות יוצרים בתו"ל אלה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על משהב"ט למנוע שימוש לא מורשה לכאורה שעושים גורמים שונים בזכויות היוצרים שיש לו בתו"ל כאמור ובמוצרים הנבנים על בסיסן, בייחוד בכל הקשור לייצוא לחו"ל; על משהב"ט להפעיל אכיפה יעילה ומרתיעה - גם במישור האזרחי - במקרים שבהם נעשה לכאורה שימוש לא מורשה בזכויותיו; ובמקרים המתאימים, לגבות תמלוגים בגין השימוש בזכויות אלה. מהאמור לעיל עולה, כי משהב"ט לא עשה די כדי לבדוק את רמת ההגנה הנדרשת לאמצאות שהוא משקיע בפיתוחן, ואף לא הגן בפועל על זכויותיו בהן. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על משהב"ט להסדיר את הטיפול בהתנגדויות לפטנט בדחיפות, לקבוע באופן ברור מי הוא הגורם שמרכז את הטיפול בהן, ולפקח כי הדבר נעשה בתוך פרק הזמן הקצוב לכך על פי חוק הפטנטים. זאת, כדי שיוכל להגן על נכסי הקניין הרוחנ י הגלומים באמצאותיו, ולהבטיח את יכולתו לעשות שימוש בנכסים אלה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במצב זה של רישום חסר ולא מדויק, קיים חשש שמשהב"ט התיר או אסר שימוש במידע הגלום בבקשות פטנט אלה, ופגע לכאורה בביטחון המדינה או בקניינו של אדם בטעות ושלא לצורך. על משהב"ט לתקן ליקוי זה בהקדם, ולעדכן את רישומיו בכל הנוגע לכלל בקשות הפטנט מסוג זה, בתיאום עם רשות הפטנטים, כדי למנוע מפוטנציאל נזק זה להתקיים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מן הראוי שמשהב"ט ינקוט פעולות להגברת המודעות לתחום זה וחשיבותו, בעיקר בגופי הרכש והפיתוח. כמו כן, ראוי שצה"ל יבחן אם יש מקום לשלב בהוראות הקבע של אג"ת, 10/1 ו-10/2 , או בהוראה מיוחדת לעניין זה, התייחסות ל חשיבות נושא הקניין הרוחני, כדי להגביר את המודעות בצה"ל בכל הקשור למחויבות של העוסקים בפרויקטים לדווח על האמצאות או על נכסי הקניין הרוחני האחרים שנוצרו בהם, ולשפר את כלי הבקרה והניהול של נכסי הקניין הרוחני בצה"ל. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח התייחסות תע"א ורפאל, יש מקום כי משהב"ט, בבואו להסדיר את ניהול הקניין הרוחני שבבעלותו, ישמע גם את עמדתן של התעשיות הביטחוניות הרלוונטיות ויבחן אותה, וזאת טרם שיקבל החלטה הנוגעת אליהן ישירות. כפועל יוצא מהתנהלות זו, משהב"ט אינו מממש את האמור בהמ"ב אמצאות, ואין במשהב"ט מידע על מספר האמצאות שנוצרו בפיתוחיו ובהזמנותיו במהלך השנים; מאיזה סוג הן; היכן נמצאים נכסים אלה; מה שוויים; ואם יכול להיות לו בהם עניין מסחרי או שניתן למנף אותם כלכלית בדרך כלשהי. לדעת משרד מבקר המדינה, מידע חסר זה פוגע ביכולת משהב"ט לממש את הפוטנציאל הכלכלי הגלום באמצאות אלו. על משהב"ט לנה ל רישום של אמצאותיו ולבצע את הפעולות המתחייבות מהמ"ב אמצאות בהקשר זה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על משהב"ט ועל צה"ל לערוך מיפוי ותיעוד מסודר של כלל היצירות שבהן יש להם זכויות יוצרים, זכויות מבצעים, או זכויות משדרים. עליהם לקבוע את מדיניותם בנושא, ולהסדיר את התיעוד, הרישום והטיפול בזכויות אלה בנורמות מחייבות. כמו כן, עליהם לנהל מעקב אחר השימוש שנעשה בזכויות אלה, ולגבות את התמלוגים המגיעים למשהב"ט בשל כך, בהתאם למדיניות שתיקבע. בביקורת נמצא, כי מנה"ר מנהל רישום חלקי ביותר של ידע מוחשי שהוא רכוש משהב"ט במפעלים, ואינו מתעד אותו שיטתית. בנוסף על זאת נמצא, כי אין במשהב"ט גוף שעליו מוטלת האחריות לנהל את הידע הלא מוחשי, וגם אין גורם שעושה זאת בפועל; זאת, למרות התייחסויות חוזרות ונשנות בדוחות ביקורת של משרד מבקר המדינה ומבקר מעהב"ט ובעבודות המטה של משהב"ט לנזקים הנובעים מכך. כתוצאה מכך, אין למשהב"ט פיקוח מספק וראוי על הידע השייך לו והנמצא בתעשיות הביטחוניות השונות; ואין למשהב"ט מידע מדויק, נכון ועדכני שלפיו הוא יכול לגבות מהתעשיות תשלום בגין מכירת ידע שהוא רכוש משהב"ט או לפקח על העברתו לגופים אחרים. זאת ועוד, הואיל ומשהב"ט אינו מפקח באופן מספק על הידע השייך לו הנמצא בתעשיות, הוא נסמך, ככל שהדברים נוגעים להעברת ידע לצד ג', על דיווח התעשיות בלבד. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לרישום הידע בכללותו - מוחשי ולא מוחשי - יש חשיבות רבה לצורכי הפיקוח והבקרה על הנעשה בו. על משהב"ט, בהתאם לאמור בהמ"ב רכוש משהב"ט, לתעד את הידע המוחשי שלו המצוי בתעשיות ולפקח על הנעשה בו, ועל אחת כמה וכמה על מכירה שלו, ולגבות את התמלוגים המגיעים לו בעבור ידע זה. כמו כן, על משהב"ט לבחון ולהסדיר גם את הרישום והתיעוד של הידע הלא מוחשי שלו המצוי בתעשיות, כפי שנדרש רישום ותיעוד ביחס לכלל נכסי משהב"ט והמדינה. בביקורת עלה, כי אין במשהב"ט או בצה"ל הוראה או פקודה העוסקת בנושא תיעוד זכויות היוצרים, זכויות המבצעים או זכויות המשדרים האמורות, או בגביית התמלוגים בגין השימוש בהן, ולא נמצא בביקורת גורם במשהב"ט או בצה"ל שעליו הוטלה האחריות לעסוק בתחום זה. עוד נמצא, כי אין בידי צה"ל או משהב"ט מאגר של כלל היצירות שבהן יש להם זכויות יוצרים, זכויות מבצעים או זכויות משדרים, או תיעוד מסודר המרכז פרטים אלה, וממילא משהב"ט אינו מנהל מעקב אחר השימוש שנעשה בזכויותיו אלה, ואינו גובה תמלוגים בעבור שימוש זה. משרד מבקר המדינה מציין, כי נוכח העובדה שהחוק נותן הגנה לזכויות אלה לתקופה שנעה בין 15 ל-50 שנה, מדובר בהגנה משמעותית ביותר, שבעזרתה יכול היה משהב"ט לגבות לאורך עשרות שנים תמלוגים בגינן. | משרד מב קר המדינה מעיר, כי העובדה שמשהב"ט אינו מציג את נכסי הקניין הרוחני שברשותו בדוחותיו הכספיים, ואף לא את העלויות הכרוכות ביצירת נכסים אלה, מקשה על ניהול מעקב אחר נכסי הקניין הרוחני המצויים ברשותו; מקשה על מימוש הפוטנציאל הכלכלי הגלום בהם; עלולה לגרום לירידה בערכם של הנכסים כתוצאה ממעקב לקוי אחריהם; ועלולה אף להוביל לאבדן של נכסים. על משהב"ט לרשום את המידע אודות נכסי הקניין הרוחני שברשותו באופן שיאפשר לו להביאם לידי ביטוי בדוחותיו הכספיים, בהתאם להוראות החשכ"ל והתקינה החשבונאית. | 106 |
משרד הביטחון . פינוי בסיס חיל האוויר והחלל ממבנים ומתשתיות וניקוי קרקע מזוהמת בשטחו משרד מבקר המדינה מעיר, כי החלטת סמנכ"ל וראש אמו"ן להקציב לח"א פרק זמן של כשנתיים לפינוי בח"א 27 ולהשבתו לרמ"י, ניתנה לפני שח"א הציג לו תכנית מפורטת לפינוי הבסיס, הכוללת תקציב ולוח זמנים, כך שאמו"ן לא בחן פרק זמן זה; יתר על כן, פרק זמן זה אף לא תואם עם רמ"י. בדצמבר 2008 , בחודש שבו נחתם הסדר הפינוי, היה בידי אמו"ן מידע על זיהומי קרקע בשטח בח"א 27 , לרבות האפשרות לזיהום מי התהום. אף כי מידע זה חשוב ומהותי לפעילותם של כל הגורמים הנוגעים לעניין - המשרד להגנת הסביבה, רמ"י, התע"א ורש"ת - ואף כי אמו"ן ניהל משא ומתן עם חלקם להחזרת הקרקע כמות שהיא, עד מועד סיום הביקורת, מרץ 2013 ,, אמו"ן לא העביר אותו לידיהם למעט התע"א, שלה העביר אמו"ן את ממצאי סקר הגז-קרקע באיחור רב, ביולי 2011 , וגם זאת, רק לאחר דרישתה לקבלם, לאחר שנודע לתע"א על הסקר מגורמים אחרים. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה אי-העברת מידע מהותי זה, שהיה בידי אמו"ן, אף כי ידע שהוא נחוץ לגורמים הנוגעים לעניין; יש בכך משום פגיעה קשה בכללי מינהל תקין. משרד מבקר המדינה מעיר, כי ידיעה כללית בדבר קיומם של זיהומים אינה בבחינת זיהוי של מקורות הזיהום ואופן פיזורו בקרקע, דבר שניתן היה ללמוד מממצאי הסקר האמור. אמנם, משיקולים שונים הגו פים המעורבים לא הסכימו לקבל לידיהם את הקרקע כמות שהיא, אולם הדבר אינו מוריד מחומרת פעולתו של אמו"ן, אשר במהלך משא ומתן עימם לא העביר להם מידע מפורט אודות הזיהומים שבקרקע, ואף לא העביר אותו למשרד להגנת הסביבה, האחראי להסדרת הטיפול בזיהומי קרקע ברמה המקצועית וכרגולטור. יתר על כן, הותרת המבנים והתשתיות על כנם הייתה עלולה א ף להביא לגידול בעלויות ולדחייה בתהליך פינוי הקרקע וניקויה, מאחר שמדובר במבנים ישנים, המכילים לוחות אזבסט, ובתשתיות מיושנות, ששימשו את צה"ל במשך עשרות שנים; מבנים ותשתיות שהתע"א ורש"ת היו נדרשות לבצע בהם שיפוצים, השלמות, החלפות והתאמות. לא זו אף זו, גם אם הייתה אפשרות לקיצור לוחות הזמנים, הרי שהיעדר סיכום בין אמו"ן לבין רש"ת ולבין התע"א בנוגע לקבלת הקרקע כמות שהיא במשך כשנתיים וחצי, מאוגוסט 2010 ועד פברואר 2013 , לא רק שביטל למעשה אפשרות זו, אלא גרם להתארכות ניכרת בלוחות הזמנים. זאת ועוד, דחיית תהליך ניקוי ה קרקע עלולה לגרום להתפשטות הזיהום ולחלחולו למי תהום, כך שבסופו של דבר ייתכן שהמדינה תיאלץ לשאת בעלויות ניקוי גבוהות יותר. על אף עובדות אלה, לא בחן משהב"ט באופן שיטתי וסדור את הכדאיות של החזרת הקרקע כמות שהיא אל מול החלופה של פינוי הקרקע, ניקויה על ידי מערכת הביטחון והחזרתה לידי רמ"י. 1 . בדצמבר 2009 סיים ח"א לפנות את יחידותיו מבח"א 27 , והעביר אותן לבסיסו החדש בנבטים. אף כי על פי ההסדר לפינוי בח"א 27 ,שחתמו משהב"ט רמ"י ומשרד האוצר כבר בדצמבר 2008 , היה על משהב"ט להחזיר את שטח הבסיס לרמ"י במועד שבו פונה - דצמבר 2009 , נקי ממבנים ומזיהומים, עד מועד סיום הביקורת, מרץ 2013 , טרם החזיר משהב"ט את השטח לרמ "י, הותיר בו מבנים ותשתיות מסוגים שונים, ולא פעל לניקוי הקרקע שזוהמה במשך שנים של הפעלת הבסיס. כתוצאה מכך, התע"א ורש"ת, הזקוקות לקרקע לצורך הרחבת פעילותן, לא קיבלו אותה. רק בפברואר 2013 , לקראת סיום הביקורת, כארבע שנים מאז חתם משהב"ט על הסדר הפינוי, שבו התחייב להחזיר את הקרקע לידי רמ"י, הנחה ס מנכ"ל וראש אמו"ן, מר בצלאל טרייבר, את ח"א ואת אג"ת לפנות את הקרקע ולהחזירה לידי רמ"י עד נובמבר 2014 . פרק הזמן הארוך שחלף עד ההנחיה האמורה בולט במיוחד נוכח דרישות רמ "י ממשהב"ט ממרץ ומאוגוסט 2010 , בהתאם להסדר הפינוי, לפנות את הבסיס מכל הבנוי בו ולנקות את הקר קע מזיהומים, אם נדרש הדבר. עד מועד סיום הביקורת במרץ 2013 , לא העביר אמו"ן לרש"ת מידע על ממצאי סקר הגז-קרקע מדצמבר 2008 . זאת, אף כי ניהל עמה משא ומתן לפינוי המבנים ולניקוי הקרקע המזוהמת על ידיה עבור משהב"ט. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אי -העבר ת ממצאי סקר הגז -קרקע לרש"ת גרמה לכך, שהיא נאלצה לשכור את שירותיה של חברה נוספת לצורך הערכת הסיכונים הסביבתיים, דבר הכרוך בחוסר יעילות ובבזבוז משאבי ציבור. יתר על כן, הדבר אף גרם לכך, שהערכת העלות לניקוי הקרקע שערכה חברה ג' עבור רש"ת התבססה על נתונים ראשוניים וחלקיים, דבר שחשף את רש"ת לסיכונים כספיים. 3 . משרד מבקר המדינה מעיר, כי גם רמ"י, אשר צריכה לשמש זרז להליכים שיביאו לפינוי הקרקע כדי שתוכל לקבלה לשימושים אחרים, לא פעלה בשיטתיות ובנחרצות כלפי משהב"ט במטרה לקבל את הקרקע בהתאם להסדר הפינוי, דבר שאיפשר במידה רבה את העיכוב בתהליך על ידי משהב"ט. יתר על כן, רמ "י הסכימה, אחרי אוגוסט 2010 , לניהול המגעים בין משהב"ט לבין התע"א ולבין רש"ת בנוגע לקבלת הקרקע כמות שהיא, בלי שנטלה בהם חלק, ובכך הסירה מעליה את האחריות להחשת הליך פינוי הקרקע וניקויה, הליך אשר נקבע בהסדר הפינוי. בביקורת עלה, כי אמו"ן לא העביר את ממצאי סקר הגז -קרקע ללשכת שר הביטחון, ולא דיווח ללשכת השר על הפסקת הטיפול בקרקע, ולשכת השר לא השיבה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. בביקורת עלה, כי העיכוב מצד משהב"ט בפינוי הבסיס ממבנים ומתשתיות, בניקוי הקרקע ובהשבתה לידי רמ "י נבע בראש ובראשונה מהעדפתו של משהב"ט להחזיר את שטח הבסיס לידי רמ "י כמות שהוא כדי לחסוך במשאבים. למרות העיכוב האמור, אמו"ן לא פעל בנחרצות לקדם את המשא ומתן עם התע"א ועם רש"ת בנוגע לאפשרות שיסכימו לקבל את השטחים המיועדים להן כמות שהם תמורת תשלום של משהב"ט. כאמור, באוגוסט 2011 העבירה התע"א לאמו"ן הצעה לפינוי מבנים משטח בח"א 27 , שנועד לעבור לרשותה תמורת סכום של כ -15 מיליון ש"ח. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אף שח"א הוא הגוף מטעם צה"ל האחראי לפינוי שטח בח"א 27 ממבנים ומתשתיות ולניקוי הקרקע, לרבות הקצאת התקציב לכך, אמו"ן לא העביר לידיעתו את הצעת התע" א האמורה. בהיעדר מידע מהותי זה, ההערכות שעשה ח"א בנוגע לעלויות שתדרוש התע"א לפינוי המבנים והתשתיות משטח הבסיס היו שגויות: שעה שעל פי הצעת התע"א היא דרשה עבור פינוי המבנים משטח הבסיס המיועד לעבור לרשותה כ-15 מיליון ש"ח (לא כולל מע"מ), העריך ח"א, בהסתמך על הצעת רש"ת, כי התע"א תדרוש סכום הגבוה פי ארבעה - כ-60 )מיליון ש"ח (לא כולל מע"מ39 . בעבודת המטה הפגומה כמתואר לעיל, היה גם כדי לפגוע בתהליך קבלת ההחלטות בח"א ובאמו"ן בכל הנוגע לחלופה המועדפת לפינוי המבנים והתשתיות בבח"א 27. בהתאם להסדר הפינוי, האחריות לביצוע סקרי קרקע לזיהוי הזיהומים שהותיר צה"ל בשטח בח"א 27 ,מוטלת על משהב"ט. משרד מבקר המדינה מעיר לאמו"ן כי נוכח העיכוב של שנים מצדו, ערכה התע"א במקומו סקר קרקע בשטח שאמור לעבור לרשותה, וזאת בלית ברירה, כדי לקדם את קבלת השטח, שיאפשר לה ליישם את תכניתה האסטרטגית להרחבת פעילותה. ממצאי הסקר מדגישים את הצורך בפעולה של משהב"ט להשלמת סקר הקרקע ובניקוי הקרקע בשטח בח"א 27 .על פי הנחיותיו המקצועיות של המשרד להגנת הסביבה | משרד מבקר המדינה מעיר, כי על אף שמסוף 2008 היה ברשות אמו"ן מידע על זיהום הקרקע בבח"א 27 , ועל אף חשיבות מידע זה לתע"א לצורך קבלת החלטות מיטביות בנושא קבלת חלק משטח הבסיס לרשותה, לרבות המחיר שתהיה מוכנה לשלם עבורו, אמו"ן לא העביר ל תע"א את תוצאות סקר הגז -קרקע במשך כשנתיים וחצי. רק לאחר דרישת התע"א לקבל את הסקר, שעליו נודע לה מגורמים אחרים, אמו"ן מסר לה אותו ביולי 2011 . אי-העברת המידע מקבלת משנה חשיבות נוכח המגעים שקיים אמו"ן עם התע"א בשנים 2011 -2009 בנוגע למסירת הקרקע לתע"א כמות שהיא, והאפשרות שעקב אי-קבלת המידע בנוגע לזיהומים הקיימים בקרקע הייתה התע"א מסכימה לקבלה בלי שטוהרה, תוך תשלום מחיר שאינו מתחשב בעלויות הניקוי שתצטרך להשקיע. | 110 |
רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע_מ . היבטים בהגנת הסביבה ברפאל מערכות לחימה מתקדמות בע_מ נוכח החריגות בערכי הנחושת בבוצה משך שנים רבות, נוכח העמדות השונות של רפאל ושל המשרד להגנת הסביבה בדבר תפקוד מתקן קדם הטיפול והחשש לזיהום מהקולחים המומטרים, ונוכח הודעת רפאל שלעיל על המתקן המשודרג, מעיר משרד מבקר המדינה, כי מן הראוי שהמשרד להגנת הסביבה יעקוב אחר פעילות רפאל בנושא. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח השימוש של רפאל לאורך שנים בחומרים מזהמים ונוכח סגירת קידוחי המים במכון דוד בראשית שנות ה -90 והימצאות זיהומים בהם, ראוי היה שרשות המים והמשרד להגנת הסביבה יפעלו בנחישות כבר עם הקמתה של רפאל כחברה ממשלתית בשנת 2002 כדי ללמוד על פוטנציאל הזיהומים שבפעילותה, לרבות באמצעות סקר היסטורי, סקר קרקע במכון דוד וסקר מי תהום, ככל שיידרש. כאמור לעיל, על בסיס ממצאי הסקר ההיסטורי אמורים להתבצע סקר קרקע וסקר מי תהום, שנועדו, בין היתר, לזהות קיומם של חומרים מזהמים בקרקע ובמי תהום, ולבדוק את כמויותיהם, את ריכוזיהם ואת היקפם. הדרישות של המשרד להגנת הסביבה ושל רשות המים מרפאל לבצע סקר היסטורי ניתנו רק בשנת 2010 , שנים רבות לאחר גילוי הזיהומים במי התהום. ביולי 2013 הכינהרפאל , לפי דרישת רשות המים, תכנית לחקירת מי התהום והקרקע, המבוססת על ממצאי הסקר ההיסטורי מספטמבר 2012 . נכון לדצמבר 2013 , רשות המים והמשרד להגנת הסביבה טרם אישרו את התכנית. לפיכך, רפאל טרם החלה בביצוע של סקר קרקע במכון דוד וסקר מי תהום 29 , שיאששו או שישללו את קיום מכלול הזיהומים בקרקע ובמי התהום, היקפם וכמותם, ויהוו צעד משמעותי להכנת תכנית לניקוים, ככל שיידרש. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח ממצאי הסקר משנת 2001 שלעיל, נוכח ממצאי רפאל, כפי שריכזה מאנשיה וממסמכיה בדיעבד בסקר ההיסטורי מ - 2012 , שהצביעו לכל הפחות על פוטנציאל זיהום רחב במגוון חומרים מסוכנים, ואף נוכח האמור בהתייחסותה דלעיל של רפאל, היה מצופה מרפאל שתיזום את הפעילויות הנדרשות לבדיקת פוטנציאל הזיהומים ולקביעה, במידת הצורך, של תכנית סדורה לטיפול בהם, והכול בתיאום עם הגופים הממלכתיים האחראים לנושא ובאישורם. זאת גם בהיעדר פעילות אכיפה מספקת לאורך שנים על ידיהם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי שפכים תעשייתיים כוללים תשטיפים, כפי שהוגדר ברישיון העסק של רפאל שניתן לפי חוק רישוי עסקים, וכי מהאמור במסמכי רפאל, כגון תיק המפעל של מכון דוד מיוני 2002 , עולה, כי היא עצמה התייחסה לפעילות הנוגעת לסילוק חנ"ם כפעילות של סילוק שפכים. ממצאי הסקר ההיסטורי שהכינה רפאל מעידים, בין היתר, על פוטנציאל לזיהומים מסוגים שונים בקרקע במכון דוד ובמי תהום בכ-160 אתרים נקודתיים. לגבי כ-60 אתרים נקודתיים בשטח המכון נכתב בסקר, כיפוטנציאל זיהום גבוה (זיהום ודאי) "מתבסס על ממצאי דיגום קרקע ו/או מי תהום, ממצאים ויזואליים, עדויות/תיעוד תהליכים במכון שבסופם חומ"ס ]חומרים מסוכנים[ הגיעו באופן ודאי לקרקע ו/או מי תהום בשפך ו/או דרך תשתיות ביוב וניקוז לאורך תקופת פעילות ממושכת וכן אירועי דליפה/שפיכה נקודתיים ידועים". יודגש, כי כל אלו אמורים להיחקר במהלך מימוש התכנית לחקירת הקרקע ומי התהום. משרד מבקר המדינה העלה, כי סקר השפכים , אשר הגישה רפאל למשרד הבריאות ביוני 2005 , לא כלל את פעילות סילוק השפכים הכוללים חנ"ם, שקיימה רפאל במשך שנים בעשרות מתקנים שבמכון דוד, בין היתר, באמצעות בורות ספיגה, תוך החדרתם לקרקע ולמי תהום (בעניין ההחדרה ראו בהמשך). משרד מבקר המדינה מעיר, כי בכך מסרה רפאל למשרד הבריאות נתונים לא מלאים על סילוק השפכים במכון דוד, על אף שמדובר במידע חשוב ומהותי. זאת ועוד, רפאל כתבה בסקר השפכים, כי כל השפכים של מכון דוד מתנקזים למט"ש. משרד מבקר המדינה מעיר, כי עובדה זו שמסרה רפאל למשרד הבריאות אינה נכונה. דהיינו רפאל דיווחה למשרד הבריאות דיווח לא נכון. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי נוכח העובדה שלא היה בידי רפאל סקר שפכים, הכולל את כל השפכים, היא לא עמדה בעניין זה במפרט התנאים ברישיון העסק מספטמבר 2008. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על רפאל היה להכין סקר שפכים, הכולל את כל שפכי מכון דוד, לרבות חנ"ם, כנדרש ברישיונות העסק. אין בהגשת תיק המפעל, המתאר, בין היתר, את המבנים, המתקנים ותהליכי הייצור שבמפעל לרבות בתחום החנ"ם, לגורמים שלעיל, בכדי לייתר את הכנת ס קר השפכים הכולל, כנדרש ברישיונות העסק. משרד מבקר המדינה מעיר, כי למרות האפשרות הסבירה במקרה של זיהום מי התהום, כי הקרקע במכון דוד מזוהמת אף היא, בדצמבר 2008 , כשבע שנים לאחר שהמשרד להגנת הסביבה החל בפיקוח על רפאל עם הקמתה כחברה ממשלתית, הוא כתב לרפאל, כי נדרש לבצע סקר היסטורי במכון, וכי הדרישה תיכלל בתנאי רישיון העסק ב"תקופה הקרובה". רק בספטמבר 2010 עיגןהמשרד להגנת הסביבה את דרישתו בהיתר הרעלים, ובספטמבר 2011 עיגנה יחידת הריש וי דרישה כזו בתנאי רישיון העסק. אשר לרשות המים מעיר משרד מבקר המדינה, כי עד ליולי 2010 היא לא דרשה מרפאל לבצע סקר היסטורי, הנדרש כשלב מקדים לטיפול בזיהום המים. יוצא אפוא, כי המשרד להגנת הסביבה ורשות המים כשלו, כל אחד בתחום אחריותו, במשך שנים רבות, באיתור ובטיפול בזיהומי הקרקע והמים, בין היתר, בכך שלא אכפו על רפאל לבצע סקר היסטורי. משרד מבקר המדינה מעיר, כי רק במאי 2010 אכפו יחידת הרישוי והמשרד להגנת הסביבה את דרישתם בתנאי רישיון העסק מספטמבר 2008 , כי רפאל תגיש ליחידה סקר שפכים. בפברואר 2012 , כשנה וחצי לאחר הדרישה של יחידת הרישוי להכין סקר שפכים עדכני עד ליולי 2010 , סיימה37 רפאל להכין את הסקר המבוקש, העונה לדרישות המשרד להגנת הסביבה ולהערותיו, והגישה אותו למשרד. בנוסף לאמור בהודעתו של מנהל יחידת הרישוי, לדעת משרד מבקר המדינה, אין לקבל שימוש בתנאים "רדומים", אלא במקרים מיוחדים ובלוחות זמנים קצרים. | משרד מבקר המדינה מעיר, כי במשך שנים רבות, עד לשלהי שנת 2010 , זיהמה רפאל את מי התהום בכך שהחדירה מי שפכים מזוהמים בחנ"ם לקרקע, כעולה גם ממסמכיה, באמצעות בורות ספיגה, בניגוד לאמור בחוק המים. זאת בלי שרפאל ביקשה וממילא לא קיבלה רישיון להחדרת מים מאת מנהל רשות המים. בנוסף לכך, על אף הוראות תקנות המים, הדורשות התנתקות מבורות ספיגה תעשייתיים עד מאי 1993 , רפאל סיימה להתנתק מבורות הספיגה האחרונים 44 רק באוגוסט 2010 ,. יודגש, כי לפי ממצאי הדיגומים הראשוניים שלעיל שנערכו במכון דוד מדובר בזיהום משמעותי במי התהום , שגרמה רפאל. | 111 |
צבא ההגנה לישראל . היבטים בפעילות ארגון נכי צה_ל וסוגיות בעניין נכי צה_ל בביקורת עלה, כי נוהלי הארגון העוסק ים בהתקשרויות עם ספקים לצורך רכש סחורות או שירותים, אינ ם מתייחסים לפרק הזמן המרבי שבו ניתן להתקשר עם ספק שירותים או ספק סחורה בהתאם לסוגי ההתקשרויות, להיקפן ו למשכן. משרד מבקר המדינה מעיר, כי ראוי ש הארגון ישקול אם לכלול בנהליו הנחיה לקביעת אמות מידה והמשקל היחסי של כל אמת מידה, שישמשו את חברי הוועדות בעת שהם בוחנים את הצעות המחיר לצורך הבחירה בספקים. קביע ה כזו עשויה לסייע לארגון לקיים בחינה הגונה ושוויונית בין ההצעות. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האוצר, האחראי להבטחת שימוש חסכוני ויעיל בקופה הציבורית, לקבוע ללא דיחוי נוסף הנחיות כתובות בנושא זה, לפרסמן ולדאוג לאכיפתן. מן הראוי, שהנחיות משרד האוצר בנושא זה תיקבענה לאחר בחינה של מכלול התנאים והסייגים הנדרשים למתן תשלום ההטבות, ושל תהליכי הפיקוח והבקרה על כך הן בשירות המדינה והן בגופים ציבוריים אחרים נוספים, וביניהם גופים מתוקצבים. נכון למועד סיום הביקורת, אוגוסט 2013 , לא נמצא, כי הבחינה בנושא הנדון הסתיימה, וכי משרד האוצר פרסם חוות דעת בעניין החזר הוצאות רכב לעובדי מדינה שהם נכים זכאים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כלהלן: היעדר הנחיות ברורות בנושא זה והתשלומים הכפולים לנכים זכאים מקופת המדינה בגין הוצאות רכב או מתן רכב צמוד, הן מצד משרדי ממשלה וגופים מתוקצבים (כמעסיקים) והן מצד אגף השיקום (כגורם משקם) - הם לקויים מיסודם. מצב זה גורם להוצאות כספיות מיותרות וכפולות לאוצר המדינה. הדברים מקבלים משנה חומרה בהתחשב בכך שהמצב האמור ידוע למשרד האוצר זה שש שנים, בלי שנקט פעולה ממשית כדי לתקנו. בביקורת עלה, כי הארגון מנהל פרוטוקולים של ישיבות הוועידה הארצית, אך אינו מציין בהם את רשימת הנוכחים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מן הראוי ש הארגון יציין בפרוטוקול את שמות הנוכחים אשר החוק מחייב את השתתפותם בישיבה, כ דוגמת רואה החשבון של הארגון. בנוסף לכך, ראוי גם שהארגון יצרף לפרוטוקול את רשימת חברי הוועידה הארצית הנוכחים בישיבות, ובכך יציג בפני חברי העמותה מידע אודות פעילותם ואופן מילוי תפקידם של חברי הוועידה הארצית המכהנים בתפקידם כנציגים של חברי העמותה שבחרו בהם. בחלק מהסעיפים בתכניות העבודה של הארגון בשנים 2011 ו- 2012 אכן צוין, כי ביצועם מותנה בתקציב, אך שלושת ה פרויקטים האמורים, שהופיעו בתכניות העבודה של הארגון בשנים 2011 ו- 2012 , נכללו שוב בתכנית העבודה לשנת 2013 .מאחר שלא נמצא להם מקור תקציבי משרד מבקר המדינה מעיר, כי תכנית עבודה שנתית אמורה לשמש כלי ניהולי מרכזי המסייע לארגון להתוות את פעילויותיו על פי המטרות והיעדים לטווח הקצר ולטווח הארוך , והיא אמורה להיות מגובה בתקציבים אשר נדרשים למימושה. קביעת משימות בתכנית העבודה ללא הקצאת תקציב לביצועם, עלולה לגרום לביצוע חסר של תכנית העבודה ולדחיית ביצועם של פרויקטים משנה לשנה, ללא השלמתם. מתשובת הארגון עולה, כי הגודל המינימלי ההכרחי של כל בית לוחם אמור לשמש 1,500 בתי אב. משרד מבקר המדינה מציין אפוא, כי בית הלוחם בבאר שבע נבנה בהיקף הגדול מהגודל המינימלי ההכרחי. בנוסף לכך, בית הלוחם בבאר שבע נבנה בהיקף הגדול משמעותית מזה שתוכנן בשנת 1999 . גם במסמכי הארגון אין תיעוד לצפי שמספר חברי הארגון יגדל לכ- 3,000 ,בתי אב, כפי שנטען בתשובת הארגון כאמור. בביקורת עלה, כי הארגון לא בחן האם יש צורך להגדיל את מספר מרכזי הפעילות של הנכים בפריפריה ואת המשמעויות הנובעות מכך, ולא גיבש תכנית רב-שנתית , שבה נקבעו יעדים למספר החברים שישתתפו בכל אחד מהמרכזים שאיתם התקשר הארגון. כל זאת כדי לשפר את נגישותם של מרכזי הפעילות לציבור גדול יותר של חברי הארגון בכל רחבי הארץ. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח המטרה המבורכת שקבע הארגון להנגשת הפעילויות בתחום השיקום לחברי הארגון המתגוררים בפריפריה, על הארגון לבחון אם יש צורך להגדיל את מספר מרכזי הפעילות של הנכים בפריפריה ו את המשמעויות של נושא זה באמצעות תכנית רב -שנתית. תכנית כזו אמורה לכלול נתונים בנוגע למספר החברים הצפוי בכל מרכז פעילות שאיתו מתקשר הארגון. משרד מבקר המדינה מעיר, כי באוגוסט 2013 רק 1,118 בתי אב של חברי הארגון היו רשומים כחברים בבית הלוחם בבאר שבע, ועוד כ-600 בתי אב שאינם חברי ארגון. כלומר, מספר בתי אב של חברי הארגון הנהנים משירותי בית הלוחם בבאר שבע נמוך אף מהתחזית שנצפתה בבדי קת ההיתכנות שערכה חברת הייעוץ, כאמור. | משרד מבקר המדינה מעיר, כי בית הלוחם בבאר שבע נבנה בהיקף גדול משמעותית מהיקף האוכלוסייה בעלת הפוטנציאל לעשות בו שימוש, דבר שיש בו משום ניצול לא יעיל של משאבי הארגון, בין היתר משום הגדלת עלויות האחזקה והתפעול. על הארגון להתאים את גודל המתקנים שהוא בונה לפוטנציאל החזוי של מספר החברים העשויים להשתמש בשירותיו. | 114 |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.