tree stringlengths 23 107k ⌀ | conc stringlengths 71 2.77k ⌀ | doc_id int64 0 1.11k |
|---|---|---|
הרשות השניה לטלויזיה ורדיו . היבטים בפעילותה של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו משרד מבקר המדינה מעיר כי אף שהחוק הטיל על משרד האוצר את האחריות לחשב את כ ספי התמלוגים בהתאם לנתונים המועברים מהרשות, בהיעדר הנתונים הועברו מהרשות לאוצר המדינה כספים בלי שנעשתה כל בקרה עליהם. במצב זה אי -אפשר לוודא שכל כספי התמלוגים שהמדינה הייתה זכאית לקבל הועברו אליה בערכם המלא ובמועד. על הרשות להמציא למשרד האוצר, כנדרש בחוק, נ תונים על כספי התמלוגים. על משרד האוצר לקיים פיקוח ובקרה על כספים אלה, ועל שר התקשורת בהסכמת שר האוצר לקבוע הוראות לעניין בדיקת הסכומים שקוזזו. התברר כי הרשות לא העבירה במועד לחשבות משרד התקשורת את הנתונים הנדרשים על פי החוק, ולכן חשב משרד התקשורת לא חישב את סכומי התמלוגים שהמדינה זכאית לקבל. לדעת משרד מבקר המדינה ניהול תקין ושקוף של כספי התמלוגים מותנה בביצוע ההפרדה בין כספי התמלוגים ליתר הכספים. לפיכך, על הרשות לייחד חשבון בנק נפרד שבו יופקדו כל הכנסותיה מתמלוגים. משרד מבקר המדינה העיר כי מצב הדברים האמור מחייב את משרד האוצר לגבש עם משרד התקשורת והרשות השנייה נוהל מפורט לטיפולה של הרשות השנייה בכספי תמלוגי המדינה, נוהל אשר יהיה תואם לעקרונות מדיניות החשכ"ל לעניין ניהול הכנסות המדינה. הדוח השנתי משמש כלי חשוב לסיכום הפעילויות, הסקת המסקנות, הפיקוח וקבלת החלטות הן לגבי הפערים שהתגלו והן לגבי התכנון העתידי. סיכום מסמך זה במועדים מאוחרים פוגע באפשרות להשתמש בו באופן תכליתי ואפקטיבי. אשר על כן נדרשת הרשות לנקוט את כל הפעולות אשר יבטיחו כי הדוח יפורסם בהקדם האפשרי, ומוצע כי היא תקבע תאריך יעד לפרסום הדוח. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי עליה אף להשתמש, בעת הצורך, בסמכותה להפעיל סנקציות נגד בעלי הזיכיון המתעכבים בהעברת המידע הנחוץ. כמו כן, יש מקום שהרשות תבחן אם הפעולות שהיא מבצעת בעצמה לסיכום הדוח נעשות ביעילות ובמהירות המרבית ותפעל לייעולן במידת הצורך. משרד מבקר המדינה מעיר כי יכולתן וחובתן של ועדת הבדיקה ושל המועצה לבחון את הדברים ולהפעיל שיקול דעת בעניינם אינה מוטלת בספק. עם זאת מצופה מהן ששיקול דעתן יושתת על ע מדות שנבדקו באופן יסודי קודם לקבלת ההכרעה. לנוכח העובדה שהוצגו להן עמדות מנוגדות, ובכללן עמדת הנהלת הרשות, נדרש היה לבחון את הפערים בעמדות על בסיס נתונים בדוקים. מתברר כי על אף האמור בחוות הדעת, המועצה החליטה לדחות את פרסום המכרז ואישרה להמשיך בניסיונות להגיע להסדר עם בעל הזיכיון להשלמת מחויבויותיו, כדי שזיכיונו לא יישל ל ממנו, כמפורט להלן: | יש לציין כי המכרז היה מוכן לפרסום בתחילת אוגוסט 2009 , וכבר אז היה ברור לרשות ולמועצה כי לוח הזמנים לניהול הליך המכרז הוא קצר ויידרשו מאמצים רבים כדי לעמוד בו. הימנעות מפרסום המכרז באותו מועד ודחייתו בחודשיים נוספים שמה לאל את האפשרות לגייס בעל זיכיון בהליך מכרזי מסודר, שיכול להתחיל את שידוריו בסוף ינואר 2009. | 927 |
משרד האנרגייה . התועלות מיישום מתווה הגז .משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות המיסים להשלים את הבחינה בכל הקשור להליכי .הסדרת גביית מיסים מרווחי טבע, לאור הפערים שעלו והניסיון שנצבר, לרבות בעניין .הגדרה מיטבית של 'תקופת החיפוש' שלה חשיבות מכרעת בכל הקשור לכספים שייכנסו .לקופה הציבורית בגין משאבי הגז של הציבור. .משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות המיסים לשקול לפרסם לכל מיזם נפט מדד המציין .(תחזית) את קרבתו לתשלום ההיטל. עוד מומלץ כי רשות המיסים תעביר, באופן עיתי .שיתואם עם אגף החשב הכללי, את הנתונים בנוגע לתחזית ההיטל הצפוי להתקבל .במספר תרחישים לידי אגף החשב הכללי כדי שהוא יוכל לפרסמה. נמצא כי עד תום מועד הביקורת לא הוסדר שיתוף הפעולה בין משרד האנרגייה לרשות .המיסים בתחום שומות מיסים. משרד ה אנרגייה לא נקט את הצעדים הנדרשים לצורך .מסירת המידע ו שיתוף הפעולה ביניהם למרות פניות רשות המיסים לאורך השנים .2016 - 2020 .כמו כן, משרד האנרגייה לא המציא לרשות המיסים מסמך כתוב ובו התנאים .בהם על מיזם נפט לעמוד ביחס להכרה בתגלית , התנאים ונהלים למתן אישור החזקה .וכן מידע שבקשה רשות המיסים לגבי אחת החזקות. לכל אלו עשויה להיות השפעה על .הקביעות הרלוונטיות לחישוב מקדם ההיטל ועל מועד והיקף ההיטלים שהמיזם יידרש .לשלם בפועל . .עוד עלה כי מחזיקי הזכויות במיזם הנפט מדווחים בנפרד בדיווחים שונים לרשות המיסים .ולמשרד האנרגייה. מקצת הדיווחים לרשות המיסים כבר דווחו קודם למשרד האנרגייה. .עוד נמצא שרשות המיסים פונה למחזיקי הזכויות במיזם כדי לקבל לידיה מסמכים שהוצאו .על ידי משרד האנרגייה ודרושים לה לצורך בקרת ד יווחי מחזיקי הזכויות במיזם. הדבר אינו .עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה בנושא nce Ask O123. . על משרד האנרגייה לפעוללהעברת מידע לרשות המיסים . משכך, משרד מבקר המדינה .ממליץ למשרד האנרגייה לפעול לחזק את שיתוף הפעולה עם רשות המיסים ולהעביר לה .מידע כמו מועד תשלום הוצאות מיזם הנפט, זהות זכות הנפט, הבאר שבמסגרתה הוצאו .התשלומים והתכלית המדויקת שלשמה הוצאו. לנתונים אלו חשיבות לצורך חישוב מקדם .ההיטל ורווחי הנפט. שיתוף הפעולה בין הרשויות צפוי לתרום להגדלת הכנסות המדינה .ממיסים מתגליות הגז. .משרד מבקר המדינה ממליץ לפעול להקמת צוות משותף לרשות המיסים ולמשרד .האנרגייה, באישור שר האוצר 124 , לצורך בקרה על מקדם ההיטל ורווחי הגז וכדי להשלים .נוהל מוסכם לגבי סדרי ההתייעצות בין משרד האנרגייה ורשות המיסים. מומלץ כי צוות .זה יבחן את האפשרות לקבוע דיווח אחיד ככל שניתן לשני הגופים על מנת להפחית .בירוקרטיה, לייעל את תהליך בקרת החלק בהכנסות המגיע למדינה ו למנוע טעויות .ופרצות. .מתרשים 9 עולה כי בין השנים 2012 - 2020 סך התגמולים שקיבלה המדינה מגז ו מנפט .היו כ-6.6 מיליארד ש"ח107. בשנת2020 היו התמלוגים כ-1.09 מיליארד ש"ח, פי כ-1.5 . מהתגמולים שקיבלה המדינה בשנת2014 לפני מתווה הגז, למרותהירידה בשיעור של .כ-17% במחיר הגז במונחים שקליים בדצמבר2020 לעומת דצמבר2019 . הערך הנוכחי .המהוון של התמלוגים שצפויים עוד להיגבות בין 2020 ל-2064 הם כ-16.7 מיליארד ש"ח. . נמצא כי, בין היתר עקב ההגדרה הקיימת בנושא תקופת החיפוש, נוצרים לעתים חילוקי .דעות בין רשות המיסים למחזיקי הזכויות במיזמי נפט בדבר תאריכי תקופת החיפוש .והפיתוח, וההטבות המגיעות להוצאות מסוגים שונים בתקופות אלו. לעיתים פערים אלו .נובעים מהבדלים במועד שבו חל קיטון ברמת הסיכון במיזם לדעת הרשות והממונה, .לעומת עמדת המחזיקים, וכן מהפער בין מועדי הגשת הבקשות והמועדים שקבעו הממונה .או פקיד השומה לתגלית ולחזקה ובין מועד תום תקופת החיפוש שעליו מצהירים מחזיקי .הזכויות במיזמים. משמעות פערים אלו מבחינת קביעת מקדם ההיטל בין עמדת כמה .מחזיקי זכויות בכמה מיזמים, לרשות המיסים, מסתכמות ביחד ומגדילות את הוצאות .החיפוש במעל ל -700 .מיליוני ש"ח בשל הטבת חיפוש .נמצא כי על אף שהסקר התלת -ממדי בוצע בשנת 2009 ,ביוני 2010 פורסםפיענוחו .לציבור, ובדצמבר 2010 פורסמו תוצאותהקידוח במאגר "לוויתן " לציבור, לא בחן משרד .האנרגייה את אפשרות להכרזה על "לוויתן " כתגלית בתום המועד שבו פקע הרישיון .שניתן למחזיקי הזכויות במאגר. | .מהאמור בלוח 3 עולה שיש פער זמניםשל עד 27 חודשים בין תאריך התגלית, כפי שדווח .לבורסה ( 2.5.2012 / 22.5.2013 ( ), ובין מועד הגשת הבקשה לתגלית לממונה 30.4.2014 ) .ובין המועד שקבע הממונה לתגלית ( 11.8.2014 .) | 928 |
נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ . תחזוקת כבישים בין-עירוניים – מעקב .ביקורת המעקב העלתה כי הליקוי תוקן במידה רבה. עם זאת, משרד מבקר המדינה מציין .כי בשנת 2019 פחת בכ-51% מספרהמבנים שהחברה תחזקה לעומת השנה שלפניה, .וזאת בעיקר בגלל קיצוץ בסעיף התקציבי המשמש למימון פעולות התחזוקה. .משרד מבקר המדינה ממליץ לחברה להמשיך ולקדם את תחזוקת הגשרים בצורה שוטפת , .לתת עדיפות לגשרים במצב תחזוקתי נחות ולהציף למשרד התחבורה ולמשרד האוצר .את החשיבות ואת הצורך בהקצאת תקציבים מתאי מים לתחזוקת הגשרים, וזאת כדי .למנוע סכנות בטיחותיות וכדי להקטין את עלויות התחזוקה העתידיות. .הביקורת הנוכחית העלתה כי בין השנים 2018 - 2019 הפעילהנת"י חברת בקרה חיצונית .שביצעה ביקורת על כלל עבודות התחזוקה בחברה. עוד עולה כי חטיבת התחזוקה .פיתחה מתודולוגיה חדשה לשם ביצוע בקרה נוספת על בסיס מערכות מידע, בקרות של .בעלי תפקידים במרחב ועוד. לאור זא ת, ובין השאר בשל שיקולים תקציביים, החליטה .החברה כי בינואר 2020 תפסיק נת"י את התקשרותה עם חברת הבקרה ה חיצונית, ובמקום .זאת תקיים חטיבת התחזוקה מערך בקרות שלם באמצעות מנהל תחום בקרות - תפקיד .חדש בחברה - לצורך ריכוז וביצוע בקרות על כלל עבודות התחזוקה בחברה. .ביקורת המעקב העלתה כי ליקוי זה תוקן באופן מלא, ומשרד מבקר המדינה מציין את .הפעילות לשיפור הבקרה של החברה על פעולות התחזוקה שלה מאז מועד סיום הביקורת .הקודמת, מרץ 2017. .משרד מבקר המדינה ממליץ לחברה לפעול עם משרד התחבורה ומשרד האוצר להקצאת .תקציבים מתאימים להארת כבישים, וזאת עקב החשיבות הרבה שיש לאמצעי תאורה .במניעת תאונות קשות בכבישים בכלל ובצמתים לא מוארים בפרט. .לאור היתרונות העשויים לנבוע מתאורת לד, הן בהיבט הסביבתי והן בהיבט הכספי, .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה, למשרד האוצר ו לנת"י, לגבש .תוכנית להחלפת יתר גופי התאורה לתאורת לד. ביקורת המעקב העלתה כי החברה עדכנה את הסקר שלה לגבי עמידות הגשריםברעידת .אדמה והתחילה לתקן את הגשרים כדי להתאימם לתקן הישראלי. העבודות על 5 מהם .אמורות להסתיים עד סוף 2021 , ולגבי3 נוספים אין צורך בטיפול מאחר שנמצאו עמידים .ברעידת אדמה. .משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את טיפולה של החברה, כולל ממצאי הבדיקה .המעודכנת שערכה, בהתאמת הגשרים שבאחריותה לעמידות ברעידות אדמה, אם .יתרחשו כאלה. .מומלץ כי החברה תמשיך ותטפל בכל הגשרים שבאחריותה כדי שיהיו מוכנים לאירוע .רעידת אדמה. יצוין כי עד מועד סיום ביקורת המעקב תוקן הליקוי במידה רבה. .מלוח 5 עולה כימתוך 604 גשרים לכלי רכב, רק 51 ,שהם 9% ,מכלל הגשריםדורגו לפי .המדד העיקרי בדירוג "סביר" עד "ירוד". מתוך 51 הגשריםהאלה דורגו 48 , שהם 8% .מכלל הגשרים, בדירוג "סביר". מתוך 78 גשרים להולכי רגל, רק 2 מהם, שהםכ-3% .מכלל הגשרים, דורגו בדירוג "סביר", ואף לא גשר אחד להולכי רגל קיבל את הדירוג ."ירוד" או "ירוד מאוד". בעת ביצוע הביקורת הנוכחית הדגישה החברה כי אף לא אחד .מהגשרים שבאחריותה, בכל רמות הדירוג, מהווה סיכון בטיחותי כלשהו למשתמשים בו. | .ביקורת המעקב העלתה כי החברה ניצלה באופן מלא את התקציב שהוקצה לתחזוקת .כבישים שהועברו לאחריותה מרשויות מקומיות בשנים 2018 - 2020 , אך ישנה ירידה .בגובה התקציב השנתי מכ-55 מיליון ש"ח בשנת2018, לכ-15 מיליון ש"ח בשנת2020 . . משרד מבקר המדינה מציין כי הליקוי תוקן במלואו מבחינת נת"י, ומציין את ביצועי .התקציב של תחזוקת כבישים מרשויות מקומיות של החברה בשנים 2018 - 2020 ,. עם זאת .מומלץ כי היקפי התקציב המוקצה לתחזוקת הכבישים ייבחנו במשרד התחבורה ובמשרד .האוצר לנוכח הירידה בהיקף של כ-73% משנת2018 לשנת2020. | 929 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . הנגשת התחבורה הציבורית לאנשים עם מוגבלויות .הגם שהתאגידים זכו בהנחה של כ-95% ( בתשלום האגרה10,000 ש"ח במקום240,000 .ש"ח), עלו ליקויים בכל הנוגע לגביית תעריפים גבוהים ואי-ניהול יומני נסיעות. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה לאכוף את עמידת המפעילים בתנאי .הרישיון וכן לנציבות שוויון לאכוף בהתאם לסמכותיה על מנת להביא לשיפור שירות .המוניות הנגישות עבור אנשים עם מוגבלות וכדי שהן ישמשו למתן השירות שהן אמורות .לתת. .מעיון ברשימת 19 התאגידים המחזיקים בזכויות הציבוריות עולה כי שבעה תאגידים .נמצאים באזור ירושלים, ארבעה באזור תל אביב והמרכז ושישה באזורים נוספים. .מהנתונים עולה כי ברוב התאגידים תוקף הרישיון א מור לפוג בתוך כחמש שנים ממועד .סיום הביקורת. עוד עולה כי חלק מהתאגידים האמורים לא מימשו את כל הזכויות שקיבלו .להפעלת מוניות נגישות; הדבר פגע בזמינות השירות לאוכלוסיות היעד ובאיכות השירות, .כפי שעולה גם מתלונות הציבור, בפרט באזורי הפריפריה. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה לבחון הגדלת מספרי המוניות הנגישות .על מנת שיעמדו ביעדי המשרד - 950 ,מוניות נגישות. כמו כן, מומלץ כי משרד התחבורה .בשיתוף נציבות שוויון, ארגוני המוניות והעמותות העוסקות בנגישות עבור נוסעים עם .מוגבלות, יבחן דרכים על מנת לדאוג לזמינות גבוהה של שירותי מוניות נגישות עבור .אנשים עם מוגבלות ברחבי הארץ בכלל ובפריפריה בפרט. .נמצא כי חולקו בישראל רישיונות להפעלת כ-950 מוניות נגישות, ביחסשל מונית נגישה .אחת ל-1,600 אנשים עם מוגבלות, לעומת מונית אחת ל-340 .אנשים ללא מוגבלות .הביקורת העלתה כי לא נמצאו באגף נגישות דיווחים שהתקבלו בנושא, וכי משרד .התחבורה לא דרש מידע על הפרסום של המפעילים לציבור בנושא, על התקנת שילוט .סטטי ועל אופן הטיפול בתלונות הציבור. נמצא כי משרד התחבורה לא דרש מהרשויות .המקומיות רשימה של תחנות האוטובוסים הנגישות; כמו כן, הרשות הארצית לתח"צ לא .הפיקה דוח חצי-שנתי בנוגע לתחנות אוטובוסים שבהן ניתן שירות עירוני. .על הרשות הארצית לתח"צ ליישם את הנחיות נוהל הדיווח ולפעול לקבלת כלל הדיווחים .ממפעילי התח"צ והרשויות המקומיות ולהפיק דוח חצי-שנתי כנדרש. מומלץ ליצור מערך .דיווחים מקוון בנושא. .מפילוח הנושאים וניתוח המידע המצוי בדוחות השנתיים, עולה כי הדוחות השנתיים אינם .כוללים התייחסות לנושא הנגישות או פילוח ממצאים הנוגעים לנושא זה, וזאת בכל אחד .מהתחומים המוצגים בדוחות, למשל ניתוח אמצעי התחבורה השונים וניתוח פעילות בדרג .המפעיל. .עוד נמצא כי במשרד התחבורה אין ריכוז נתונים בנוגע לתלונות שהתקבלו בנושא נגישות, .אין מסמכים הנוגעים לתלונות בנושא זה, ולא מתקיים תהליך סדור לבדיקת תלונות, .לפנייה לגורם מקצועי מתאים ולביצוע מעקב בהתאם לכך. עוד נמצא כי משרד התחבורה .לא העביר למפעילים השונים ריכוז של הנושאים העולים מהתלונות, ולא קיים עימם .ישיבות בנושא כדי לשפר את התשתיות בתחום הנגישות ואת השירות הניתן לציבור .הנוסעים. .מומלץ כי אגף תחבורה ציבורית יסווג תלונות נושאי תחבורה ציבורית באופן נפרד, יעקוב .אחר הטיפול בהן ויקיים בקרה על פעולות המפעילים והרשו יות המקומיות לצורך שיפור .הנושא. | .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרדי הממשלה המעניקים תמיכות לאנשים עם מוגבלות .להקים צוות מאוחד לצורך קידום מטרות משותפות ובחינת איחוד תוכניות וצרכים לצורך .ייעול התמיכות והסיוע לאנשים עם מוגבלות. | 930 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . הסכם ההפעלה עם אגד והשינוי המבני שלה .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה ומשרד האוצר לבחון את השפעותיה של .הענקת מניות החברה ללא תשלום למייסדים על מצבה הפיננסי של אגד, ובשים לב .לתשלומים שהעבירה המדינה לאגד. כמו כן מומלץ לבחון את המעורבות הנדרשת .בתהליכים של שינויים במבנה ההתאגדות או במבנה הארגוני של אגד כדי לוודא כי לא .ניתנת תמורה עודפת למייסדים ללא בחינת השפעותיה. כאמור לעיל, אחד הנושאים שלגביהם ביקשה המדינה להגיע עם אגד להסכמות ברורות .בהסכם 2010 היה קביעת התמורה שתש ולם על ידי החברים בגין המניה בחברה . .בביקורת עלה כי בהסכם ההפעלה לא הייתה כל התייחסות לנושא , והליך פדיון מניות .האגודה והענקת מניות של החברה לחברים בוצע ללא מעורבותם של משרד התחבורה .ומשרד האוצר. על פי הערכת השווי של אגד, שווי המניות שניתנו לחברים הוא כ-1.3 . מיליארד ש"ח, זאת ללא בחינת השלכותיה של התמורה הנוספת על מצבה הכספי של .אגד, ובלי שהובאו בחשבון התשלומים שהעבירה המדינה לאגד לש ם שיפור מצבה .הפיננסי. .יוצא מכך כי כל אחד מחברי אגד במועד אישור השינוי המבני קיבל התחייבות לתשלום .מלוא שווי המניה של ו באגודה - 450,000 ,ש"חוכן קיבל ללא תשלום מניות בחברה .ששוויין הוערך ב-2018 .בכמיליון ש"ח .משרד מבקר המדינה ממליץ שאגד תרחיב את התחזית הפיננסית שהציגה למשרד .התחבורה כך שתכלול גם היבטים מאזניים ותזרימיים וכן תרחישים שונים לגבי תחזית .הפרישה והתחזית התפעולית ותאפשר להגדיר את הצעדים שיש לנקוט כדי שבסוף .תקופת ההסכם מבנה ההוצאות של החברה יאפשר לה להתמודד בשוק התחרותי בלי .להזדקק לכך שהמדינה תממן את עלויותיה העודפות. עוד מומלץ כי משרדי התחבורה .והאוצר יעקבו באופן עיתי אחר עמידת אגד ביעדים השונים. משרדמבקר המדינה ממליץ למת"ח להמשיך לפתח את הבקרות כך שיתאפשר לו לקיים .בקרה על עמידתם של מפעילי התח"צ בכלל הדרישות התפעוליות שנקבעו בהסכמים .עימם. יש לציין כי נתונים לגבי תפוסה באוטובוסים ועמידתם של האוטובוסים בלוחות .הזמנים לאורך המסלול חשובים לא רק לצורך מדידת רמת השירות, אלא גם לצורכי תכנון .ופיתוח של התח"צ. ההשוואה העלתה כי עלות ההפעלה לק"מ נסועה של אגד גבוהה במרבית האשכולות .מאלה של המפעילים התחרותיים , ו הפער בולט במיוחד בקווים העירוניים : באשכולות .העירוניים שנבדקו, ממוצע העלות לק"מ73 של אגד היה גבוה בכ- 30% בתחילת שנת2019 .לעומת ממוצע העלות לק"מ באשכולות דומים של המפעילים התחרותיים. באשכולות .הבין-עירוניים שנבדקו, הפער היה כ -10% . | .על פי האומדן שערך משרד מבקר המדינה, העלויות העודפות של אגד ביחס למפעילים .התחרותיים מוערכות בכ-467 מיליון ש"ח74 לשנה בסובסידיה השוטפת, המשולמת על פי .עלות לק"מ נסועה. יש לציין כי הסובסידיה השוטפת של אגד אינה כוללת תשלום בגין .הצטיידות, שמשלמת לה המדינה באמצעות סעיף נפרד, ואילו התשלום בגין עלות .ההפעלה עבור המפעילים התחרותיים כולל גם את מרכיב ההצטיידות75. התשלום לאגד .עבור הצטיידות היה בשנים 2016 - 2020 בממוצע כ-181 ,מיליון ש"ח בשנה. נוסף על כך .הממשלה מממנת לאגד חלק מעלויות הפרישה של העובדים הוותיקים. עלות זו הסתכמה .בשנים 2016 - 2020 בממוצע בכ-57 .מיליון ש"ח בשנהעל כן, הפער בין עלויות ההפעלה .של אגד לבין המפעילים התחרותיים ומוערך בסך הכל בכ -705 .מיליון ש"ח בשנה | 931 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . שימוש בכרטיס רב-קו בתחבורה הציבורית (מעקב) וביישומוני תשלום .בביקורת המעקב עלה כי גם לאחר תיקון מס' 2 של צוהפיקוח מ מאי 2020 , עדיין .אין הגדרה של כרטיס רב-קו, וממילא לא הושלמה הסדרת השימוש בכרטיס. .בביקורת המעקב עלה כי הנושא נמצא בטיפול של משרד התחבורה, אשר כאמור פרסם .בינואר 2021 מכרז למתן שירותים למשתמשי התח"צהמחזיקים ב כרטיס רב-קו. ביקורת .המעקב העלתה כי ליקוי זה תוקן במידה מועטה. .משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את מתן האפשרות לשלם עבור נסיעה בתחבורה .הציבורית באמצעות הטלפון הסלולרי, נוסף על התשלום הקיים באמצעות כרטיס .הרב-קו, וממליץ למשרד התחבורה לעקוב אחר השימוש ביישומונים, לבחון את .החסמים לשימוש בהם וכן לבחון אמצעים להגברת החשיפה של משתמשי התח"צ .ליישומונים, כדי שהחשיפה תהיה מיטבית ורחבה. . משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה להשלים את אסדרת השימוש .בכרטיס רב-קו בתחבורה ה ציבורית, ולהביא בחשבון את השינויים שחלו מאז הוגשה .הצעת החוק בשנת 2016 , כגון יישומונים שנכנסו לשימוש לשם תשלום ותיקוף עבור .הנסיעות בתח"צ. האסדרה חשובה מכיוון שהיישומונים מ שמשים אמצעי נוסף .לתשלום ולתיקוף עבור הנסיעות בתח"צ, חוץ מכרטיס הרב-קו הקיים. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה להשלים הסדרה פרטנית לגבי .תחולת הוראות חוק הגנת הפרטיות על המאגרים שבהם מוחזק מידע על מחזיקי .רב-קו, כדי למנוע פגיעה אפשרית בפרטיות המידע של המחזיקים בכרטיס זה. עוד .מומלץ כי הנחיית הרמו"ט משנת 2012 תיבחן על ידי הרשות להגנת הפרטיות לשם .תיקופה, זאת מאחר שעברו כתשע שנים ממועד פרסומה. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה להשלים את הקמתו של אתר גיבוי חיצוני .למערך כרטיסי הרב-קו, בגלל התרחישים השונים שהוצגו אשר ממחישים את חשיבות .הקמתו של אתר גיבוי כזה. | .מומלץ כי משרד התחבורה ושב"ס ישלימו את הסדרת הכללים לתיקוף נסיעותיהם של .אנשי שב"ס. דבר זה יתרום הן לפיקוח ובקרה של משרד התחבורה ושב"ס על כמות .הנסיעות של אנשי שב"ס והן להתחשבנות ביניהם לגבי כמות הנסיעות שביצעו בפועל .אנשי שב"ס. | 932 |
חברת דואר ישראל בע"מ . היבטים פיננסיים בפעילות חברת דואר ישראל בע"מ מהנתונים בלוח עולה כי טרם הסתיימה עבודת הרישום המשפטי של 240 ( 70.8% )מ-339 .נכסי החברה, וכי הליך הרישום המשפטי הושלם במלואו לגבי 99 ( 29.2% .) מהנכסים .יצוין כי מביאור 13 לדוחות הכספיים עולה כי העלות המופחתת של הנכסים שטרם נרשמו .על שם החברה מסתכמת בכ -386 מיליוני ש"ח ואילו העלות המופחתת של הנכסים .שנרשמו על שם החברה היא 174.6 מיליוני ש"ח39. .אי-רישומם המלא של 71% מנכסי המקרקעין של החברה על שמה עלול לפגוע בזכויות .החברה. .מצב זה גורם לחשיפה של החברה לתביעות אפשריות מצד גורמים חיצוניים שיכולים .לטעון על בעלות, חלקית או מלאה, באותם נכסים. לדוגמה , בתביעה שהוגשה לבית .משפט השלום בתל אביב טענ ו בעלי המרכז המסחרי שבשכונת צהלה בתל אביב .שהמבנה שבו שוכן סניף הדואר במרכז זה שייך להם, וכי על חברת הדואר או המדינה .לסלק את ידן ממבנה זה או לשלם להם את דמי השימוש הראויים בנכס40. יתרה מזו, נוכח .ההפרטה הצפויה של החברה 41, מצב זה של היעדר רישום משפטי מלא של הנכסים .השייכים לחברה, עלול להקשות על המדינה לקבל את המחיר המרבי עבור החזקותיה .בחברה ומפחית את האטרקטיביות של ההשקעה בחברה בעיני המשקיעים .הפוטנציאליים. .מומלץ כי חברת הדואר בסיוע רמ"י והאגף לרישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים, .תשלים את הפעולות להסדרת זכויותיה בנכסי המקרקעין שלה, תשלים את הסכמי .החכירה מול רמ"י ותרשום את זכויותיה בנכסי המקרקעין שעברו הליכי הסדר במלואן .בלשכת רישום המקרקעין, ולגבי הנכסים האחרים תפעל בסיוע רמ"י מול הגורמים .האחראים להליכי הסדרתם, כדי שתוכל לרשום כאמור גם את זכויותיה בהם. זאת בייחוד .נוכח היקף נכסיה ותהליך ההפרטה הצפוי. .משרד מבקר המדינה מציין כי המחלוקת בין החברה ובין רשויות המס מבחינת סכומי .המס הנדרשים והתמשכותה של המחלוקת גרמה לחוסר ודאות לגבי מצבה הפיננסי של .החברה. .עולה כי התמשכות מגמת הירידה בריבית במשק תפגע בהכנסותיו של בנק הדואר בתחום .זה. יצוין כי נכון למועד סיום הביקורת - ספטמבר 2020 , ירדה ריבית בנק ישראלל- 0.1% .בלבד. .לנוכח השפעת מצב חברת הדואר על פיתוח בנק הדואר ועל היכולת לתת מענה .באמצעותו לאוכלוסיות הראויות לקידום ולקדם בכך גם את התחרות בין הבנקים .בישראל, גובר הצורך לפעול להתאמת תנאי הרישיון של החברה לשוק תחרותי, ועם .השלמת התהליך, מומלץ כי משרד האוצר ומשרד התקשורת יעקבו אחר השלכותיו ויפעלו .ליישום ההפרדה, בתאום עם בנק ישראל, לשם קידום תיקון 11 להסבתו של בנק הדואר .לבנק בעל רישיון בנקאי. .מומלץ כי חברת דואר תשלים הקמת קופה מרכזית לפיצויים לצורך ניהול כספי הפנסיה .התקציבית, בהתאם להסכם שנחתם ב - 2005 . | .מבדיקתם של הדוחות הכספיים עולה כי גם במועד סיום הביקורת חלק ניכר מנכסיה של .החברה טרם נרשם על שם החברה במרשם המקרקעין. | 933 |
נושאים מערכתיים . ניהול השקעות במפעל הפיס .מנהלי התיקים עצמאיים בקביעת ההשקעות בפועל, במסגרת מגבלת המדיניות הכללית .ושיעור ההשקעה המרבי בכל אפיק השקעה, כפי שמאשרת ועדת הכספים. אגף הכספים .משקיע כ-70% עד80% מהיקף הנכסים שהוא מנהל בניהול עצמי באפיקים של פיקדונות .ואג"ח ממשלתי. נכון לשנת 2020 ,סכום זה הוא כ- 25% מכלל התיק. יתר הסכום שבניהול .עצמי של אגף הכספים, שנכון לשנת 2020 הוא כ-10% ,מהיקף כלל תיק ההשקעות .מושקע באג"ח קונצרני. .תיק ההשקעות שמנוהל בניהול עצמי מאופיין בשמרנות עד כדי היעדר סיכון ותשואה .נמוכה בהתאם. 70% עד80% מהכספים שבניהולהעצמי מנוהל ים באפיקי אג"ח ממשלתי .ופיקדונות - אפיקים המאופיי נים במורכבות נמוכה. .עם זאת, עלה כי מפעל הפיס אינו משתמש בנתוני בנצ'מארק לבחינת יעילות ההשקעות .ואפיקי ההשקעה בנוגע לאפיקים אחרים. מומלץ כי מפעל הפיס ישלב נתוני בנצ'מארק .לבחינת יעילות השקעותיו ולצו רכי השוואה. .חברי ועדת הכספים, בתוקף תפקידם כחברי ועדת ההשקעות, קובעים א ת מדיניות תיק .ההשקעות של מפעל הפיס. כמו כן הם מגדירים את הקריטריונים שלפיהם י יבחרו ויוחלפו .מנהלי התיקים והבנקים המייעצים למפעל הפיס בעניין ניהול ההשקעות. עלה כי הם .מילאו שאלון נושא משרה בעניין ניגוד עניינים, אך הם אינם חתומים על הסדר ניגוד .עניינים שמסדיר באופן יי עודי את ניגודי העניינים עם הגופים הנבחרים לניהול ההשקעות . .מומלץ לשקול להחתימם על הצהרת היעדר ניגוד עניינים ממוקדת יותר מזו שחותמים .עליה כלל הדירקטורים של מפעל הפיס, ולתת את הדעת גם על זיקות פוטנציאליות בין .ניהול תיקי ההשקעות האישיים שלהם ובין מנהלי התיקים שעימם עובד מפעל הפיס. .מפעל הפיס כולל בפרסומיו את שמות חברי הדירקטוריון וועדותיו וכן את הדוחות .הכספיים התקופתיים והשנתיים . .מבקר המדינה ממליץ כי מפעל הפיס ישקול לכלול בדיווחים לציבור מידע הנוגע לתיק .ההשקעות שלו, ובכלל זה : ה רקע הרלוונטי על ההשכלה והניסיון המקצועי של חברי .הדירקטוריון ו ועדת ההשקעות; אסטרטגיית ההשקעה של הכספים; רמות החשיפה .והסיכון (דירוגי אג"ח, מניות בארץ ובחו"ל) ואפיקי ההשקעה של הכספים ו התשואות . .בביקורת עלה כי במפעל הפיס לא התקיימו דיונים בנושא של אימוץ כללי השקעות .אחראיות (ESG). כן עלה כי בהיתר שנתן שר האוצר למפעל הפיס אין התייחסות לנושא .זה. .מומלץ כי מפעל הפיס יבחן את האפשרות לאמץ את כללי ESG ולשלבם ב מדיניות .ההשקעה שלו. זאת הן בשל ההיקף הכספי המנוהל והן בשל ההשפעות החיוביות על .דימוי מפעל הפיס בציבור. .מומלץ שקובעי מדיניות ההשקעות במפעל הפיס יבחנו אימוץ בנצ'מרק לתיקי ההשקעות .של מפעל הפיס וימשיכו לבחון מעת לעת את הרכב תיק ההשקעות וכניסה לאפיקי .השקעה נוספים הקיימים בשווקים, הן ככלי ליצירת פיזור ה סיכון של התיק והגדלת .הפוטנציאל שלו, והן ככלי ליצירת הגנה עליו בתקופות של תנודתיות בשווקים. .סך הסיוע שהעניק מפעל הפיס למטרות אלו היה 161.68 .מיליון ש"חהמקור התקציבי .שממנו נלקח סכום זה הוא יתרת הרווח לחלוקה לשנת 2019 לרשויות המקומיות. | .מהנתונים המוצגים עולה כי ככלל, תיק ההשקעות מנוהל במסגרת המדיניות שמאשרת .ועדת ההשקעות בכל שנה. על פי המדיניות כאמור, רק מנהלי התיקים מורשים לנהל .השקעות באפיק המנייתי. | 934 |
נושאים מערכתיים . התוכניות הלאומיות לפיתוח הצפון עלה כי נושא פיתוח תשתיות תחבורה והגדלת הנגישות התחבורתית במחוז הצפון הוא .הנושא בעל ההיקף התקציבי הגבוה ביותר בהחלטת הממשלה 2262 , והוא ע ומד על . לשימוש בגז טבעי יש תועלת כלכלית וסביבתית, נוסף על התועלת האס טרטגית .שבהפחתת התלות במקורות אנרגייה מיובאים. בשנים 2017 ו-2018 לאניתנה העדפה .למחוז הצפון בהחלטת הממשלה ובקולות הקוראים שהוציא משרד האנרגייה, חלק ניכר .מתוואי חלוקת הגז הטבעי המתוכנן מצפון לקו אווירי טבריה-צפת-קריית מוצקין לא הוקם, .התמיכה בצרכני גז מרוחקים במחוז הצפון שנכללה בהחלטת ממשלה 2262 לא מומשה, .שיעור הצרכנים המחוברים הצורכים גז טבעי בפועל באזור הצפון הוא הנמוך מבין אזורי .החלוקה132, כמו גם הצריכה המצטברת נכון לשנת2020 .באזור הצפון .מומלץ כי רשות הגז תמשיך לבחון את החסמים המונעים את פיתוח תשתיות הגז בא זור .הצפון ואת חיבור הצרכנים מאזור הצפון לרשת החלוקה, ותמצא את הדרכים להסרתם .על מנת לעודד צרכנים ממחוז הצפון להתחבר לרשת הגז הטבעי ולצרוך גז טבעי כחלק .מצעדי התייעלות כלכלית, ובכך לצמצם את הפערים בין מחוז הצפון לשאר המחוזות. .משרד מבקר המדינה מציין את פעילות רשות הגז לשדרוג רשת החלוקה במחוז הצפון .וממליץ לרשות לפעול להשלמת כלל הפרויקטים. עם זאת, עלה כי הקולות הקוראים .שפורסמו בשנים 2018 ו-2019 , הוצאו על פי החלטת הממשלה 352 משנת2015 והיו .מיועדים לבעלי רישיונות להקמה והפעלה של רשת החלוקה בכל הארץ; משכך התקציב .בסך 30 מיליון ש"ח שנקבע בהחלטה2262 לאיצר העדפה נוספת למחוז הצפון. .מומלץ כי רשות הגז תמשיך לבחון את החסמים המונעים את פיתוח תשתיות הגז באזור .הצפון ואת חיבור הצרכנים מאזור הצפון לרשת החלוקה, ותמצא את הדרכים להסרתם .על מנת לעודד צרכנים ממחוז הצפון להתחבר לרשת הגז הטבעי ולצרוך גז טבעי כחלק .מצעדי התייעלות כלכלית, ובכך לצמצם את הפערים בין מחוז הצפון לשאר המחוזות. .מהנתונים עולה כי שיעור הצרכנים המחוברים הצורכים גז טבעי בפועל באזור הצפון (10) , . מתוך168 הצרכנים הפוטנציאלי ים שנכללו בנספח ג', הוא הנמוך ביותר מבין אזורי .החלוקה (למעט אזור ירושלים בו לא הייתה צריכה), כמו גם הצריכה המצטברת של אזור .הצפון עד לשנת 2020 באזור ה צפון (36.6 מיליון מ"ק). יצוין כי חברות החלוקה קיבלו את .הרישיון והחלו את פעילותן במועדים שונים127 ,והדבר משפיע בין היתר על נתוני הצריכה. .כמו כן, גם המאפיינים השונים של אזורי החלוקה עלולים להשפיע על קצב פריסת הרשת .ועל הפערים בין חברות החלוקה. .כאמור, בנספח ג' נקבעו לוחות זמנים לחיבור הצרכנים. משרד מבקר המדינה בדק את .חיבור הצרכנים שנקבעו להם לוחות זמנים קבועים מראש לחיבור אשר נקבעו ל-26 מתוך .27 הצרכנים שחתמו אך טרם חוברו. בביקורת עלה כי על פי לוחות הזמנים שנקב עו .ועודכנו בהמשך, 23 מתוכם היו צריכים להיות מחוברים לרשת החלוקה, אך עד מועד .סיום הביקורת הם טרם חוברו. מהמפה עולה כי חלק ניכר מתוואי חלוקת הגז הטבעי מצפון לקו אווירי טבריה-צפת-קריית .מוצקין לא הוקם בפועל, הגם שלוחות הזמנים המקוריים להקמתו היו בשנים 2015 - 2019. | .משרד מבקר המדינה מציין כי אף שהממשלה החליטה על קידום הקמת שדה תעופה .משלים לנתב"ג בשנת 1997 , והנושא נבחן לאורך השנים, טרם התקבלה הכרעה סופית .על מיקומו . .לנוכח ההערכה המעודכנת שבשנת 2029 יגיע נתב"ג לרוויה מבחינת קיבולת הנוסעים .וכמות התנועות בו, מומלץ כי משרד התחבורה ומנהל התכנון יפעל ו, כל גורם בהתאם .לסמכותו, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים, להשלים את עבודות המטה הנדרשות ויפעל ו .לקדם החלטה סופית בנושא המקום שבו יוקם שדה תעופה משלים לנתב"ג וא ת ההליך .התכנוני, תוך התייחסות לסוגיות הבטיחותיות, הביטחוניות והכלכליות שהגורמים .המקצועיים העלו ובשים לב להשפעת ההחלטה על הצפון והדרום, ויפעלו בהתאם .להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג. | 935 |
נושאים מערכתיים . היבטים בהסכמי הגג שנחתמו עם רשויות מקומיות - דוח מיוחד .מ-32 הרשויות המקומיות החתומות על הסכמי גג צפויות ליר ידה ביכולתן הכספית לספק .את רמת השירות לתושב בעקבות תוספת יחידות הדיור ובהיעדר תוספת מספיקה של .ארנונה עסקית עקב מימוש שטחי מסחר ותעסוקה בהיקף קטן מהנדרש 90. עוד עולה .מהדוח כי סיכום הע רך הכספי של תוספת העלויות השנתית לתקצי ב הרגיל של 26 .מהרשויות המקומיות שחתמו על הסכם גג 91 ,שאינן מ כוסות מתוספת שטחי תע סוקה, .הוא כ-329 מיליון ש"ח בטווח של חמש השנים שבהן עסק הדוח (2020 - 2024 ,) שהוא .שווה ערך למימוש היקף של כ -2.9 מיליוןמ״ר שטחי תעסוקה הנדרשים ל כיסוי תוספת .עלויות לכ לל הרשויות שעליהן נסב הדוח. .בפועל, עד יוני 2020 שווקו בהצלחה רק כ-7% מהקרקעות למסחר ותעסוקה שנכללו .בתוכניות שבהסכמי הגג, במונחי מ"ר בנוי. .מהנתונים עולה כי שווקו כ-1.3 מיליון מ"ר (כ-7% ) מכלל17.6 מיליון מ"ר של שטחי מסחר .ותעסוקה הנכללים בתוכניות שבהסכמי הגג. עוד עולה כי ב-13 (כ-52%) מ-25 הרשויות .שחתמו על הסכמי הגג עד סוף שנת 2017, שיעור הקרקעות למגורים ששווקו בהצלחה .(לפי מס' יח"ד) מכלל הקרקעות הנכללות בתוכניות שבהסכם היה גדול בכ-10% ויותר .משיעור הקרקעות למסחר ותעסוקה ששווקו בהצלחה (לפי מ"ר של שטח בנוי בהתאם .לתוכניות) מתוך כלל הקרקעות למסחר ותעסוקה הנכללות בתוכניות שבהסכם 94 . לעומת .זאת, ב -5 (20% ) מהרשויות שיעור הקרקעות למסחר ותעסוקה ששווקו בהצלחה (לפי .מ"ר של שטח בנוי ל פי התוכניות) מתוך כלל הקרקעות למסחר ותעסוקה הנכללות .בתוכניות שבהסכם היה גדול משיעור הקרקעות למגורים ששווקו בהצלחה (לפי מס' .יח"ד) מתוך הקרקעות הנכללות בתוכניות שבהסכם95. . בביקורת עלה כילא מומשה החלטת הממשלה לעידוד שיווק ומימוש של קרקעות למסחר .ולתעסוקה , וכי לא הוקצה ה תקציב שנקבע כי יוקצה לסבסוד עלויות הפיתוח של קרקעות .אלה בשום שנה מהשנים 2016 - 2020. מכאן עולה כי אף שהממשלה ייחסה חשיבות .לעידוד השיווק והמימוש של שטחי תעסוקה ומסחר ברשויות מקומיות, לרבות כאלה .החתומות על הסכמי גג, שבהן הדבר נדרש במיוחד, בפועל הדבר לא נעשה. בביקורת עלה כי בשש הרשויות שנבדקו שווקו בהצלחה קרקעות שניתן לפי התוכניות .שחלו עליהן לבנות כ- 24,000 יח"ד מתוך קרקעות לכ- 29,500 יח"ד שנעשה ניסיון לשווקן .(כ-81% ). אשר לקרקעות ששיווקן לא צלח- כ-19% מהקרקעות שכללותוכניות לבניית .כ- 5,500 יח"ד- רמ"י או משרד הבינוי, לפי העניין, הציעו אותן ליזמים, לאחר שהתכנון .הושלם ונפתרו הסוגיות הנוגעות לפיתוח הקרקע באופן שמאפשר את שיווקן, אולם שום .גורם לא הגיש הצעה לרכוש את הזכויות בהן. יוצא כי הבנייה של יח"ד על קרקעות אלה .מתעכבת. .מומלץ כי רמ"י ומשרד הבינוי יעקבו אחר מידת העמידה בקצב שיווק יחה"ד בהתאם .להחלטת הממשלה על הסכמי הגג, יקיימו במשותף עבודת מטה לצורך מיפוי החסמים .והקשיים בכל אחד משלבי מימוש הסכמי הגג ויפעלו יחד לגיבוש הצעות להסרת אותם .חסמים ו להתגברות על אותם קשיים. מומלץ כי בתהליך זה ישותפו נציגי הגורמים .הרלוונטיים לנושא, לרבות משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות שנדרשת מעורבותן .בכך ונציגי השלטון המקומי. מומלץ כי תוצרי התהליך יוצגו לשר הבינוי, ייד ונו במועצה .ובמידת הצורך יגובשו פתרונות חלופיים לקידום יעדי הממשלה למתן מענה לצורכי הדיור. .מומלץ גם כי במסגרת תהליך קבלת ההחלטות בעניין היקף יח"ד שיש לקדם בכל רשות .ינותחו עלויות הפיתוח ושווי הקרקעות ותיבחן האפשרות לקביעת עלות בסיס לפיתוח בין .היתר בהתבסס על מקדמים הנוגעים לתנאי הקרקע ועל משתנים רלוונטיים אחרים. | .מדוח משרד הפנים מספטמבר 2020 עולה כי בהתאם למודל החיזוי כאמור 24 (75% ) | 936 |
נושאים מערכתיים . ניהול השקעות בקרב גופים שונים הגופים המוסדיים שנבדקו בביקורת לא שילבו כללי ESG .במדיניות ההשקעותכמו כן .מאחר שהם אינם מוגדרים כמשקיעים מוסדיים הרי שטיוטת החוזר האמורה לא צפויה .לחול עליהם. .מומלץ כי הגופים שנבדקו בביקורת יבחנו שילוב כללי ESG במסגרת מדיניות ההשקעה .שלהם. .קצב התכנסות ועדת ההשקעות מעיד על היקף הפיקוח והבקרה על השקעות הגוף. .בעיתות משבר שבהן עשויה להיות תנודתיות בשוק ההון , העלולה להשפיע על תיק .ההשקעות, נודעת חשיבות יתרה להתכנסות ועדת ההשקעות ולניהול בקרה הדוקה אחר .ההשקעות. .אף כי סעיף 41 בלחוק הפיקוח על הביטוח קובע כי בדירקטוריון של מבטח יכהנו שבעה .חברים לפחות, נמצא כי מספטמבר 2019 אין קוורום לדירקטוריון החברה וכי ישנם מספר .מועמדים בתהליכי מינוי של רשות החברות ורשות שוק ההון. .בהעדר קוורום בדירקטוריון אשרא, מדיניות ההשקעה של החברה לא אושרה ע"י .הדירקטוריון בשנת 2020 . .על שר הכלכלה והתעשייה והשר הממונה על רשות החברות46 , האמונים על כך, לפעול .להשלמת מינוי הדירקטורים כנדרש בחוק. .מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי חברת קנט, מפרסמת דיווח על תרומת מרכיבי .ההשקעה של תיק הנוסטרו שלה27 , ואילואשרא וקרנית אינן מפרסמות דיווח דומה. .מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי כל הגופים, פרט לאשרא בשנת 2020 בהיעדר .קוורום, אישרו את מדיניות ההשקעה בדירקטוריון אחת לשנה. | .מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי שלושת הגופים שנבדקו משתמשים בתיק סמן .לצורך השוואת ביצועי תיקי ההשקעות. עוד עולה כי חברת אשרא אינה משווה את ביצועי .מנהלי התיקים השונים תוך התייחסות לתשואה ביחס למדדי סיכון שונים. | 937 |
מקורות חברת מים בע"מ . מקורות חברת מים בע"מ – ביקורת פיננסית .נוכח חלוף הזמן מאז בחינת אופן חישוב הריבית המוכרת, השינויים שאירעו מהמועד שבו .היא נבחנה לאחרונה ברשות המים, ובכללם הפיכת מקורות מחברה פרטית לחברה .המגייסת חוב בבורסה, ובשל השפעת הפערים בהוצאות הריבית על עמידת החברה ביעדי .היחסים הפיננסיים, וכפועל יוצא ההשפעה על יכולת החברה לבצע את תוכנית הפיתוח .הנדרשת ממנה לשנים 2019 - 2022 ;ונוכח עמדת רשות החברות, הפועלת בין היתר .כמייצגת הבעלות על חברות ממשלתיות מטעם המדינה ואחראית גם על פיקוח ובקרה .על פעילותן הכלכלית של החברות 68, מומלץ כי במסגרת העדכון התקופתי של תעריף .מקורות, מועצת רשות המים תבחן שוב א ת תחשיב העלויות המוכרות בגין עלויות המימון .של החברה. עוד מומלץ כי רשות החברות ומקורות ימשיכו לבחון מפעם לפעם את מח "ם .ההלוואות שהיא נוטלת. כמו כן מומלץ שצוות האיתנות הפיננסית ימשיך לעקוב אחר .התפתחות הפערים בין הריבית הקבועה בתעריף לבין הריבית שמקורות משלמת בפועל , .וידון בעניין. .מומלץ כי מקורות תבחן נקיטת פעולות להוזלת עלויות החוב. .מקורות, כרשות מים א רצית, מחויבת לגבות חיובים בגין דמי מים ממפיקים פרטיים. עד .מועד סיום הב יקורת כ -245 מיליון ש"ח מהחיוביםשנצברו לשנים 2016 - 2019 לא נגבו, .ונוצרו פערים בין קצב הגבייה בפועל לבין מודל ההכרה בפחת הגבייה בתעריף, אשר .משפיעים, בין היתר, על עמידת מקורות ביעדי האיתנות הפיננסית שנקבעו לה. עם זאת, .לפי כללי העלויות עד סוף 2020 הוכרה בתעריף למקורותבגין שנת 2019 הכנסה כאילו .לא גבתה 130 מיליון ש"ח, דהיינו 115 מיליון ש"ח הוכרו כהכנסה מדמי מים, על אף .שמקורות לא גבתה אותם בפועל. אף שמנכ"ל משרד האנרגיה וסמנכ"ל כלכלה של רשות .המים הודיעו בישיבת הדירקטוריון של מקורות בדצמבר 2019 על המחויבות של מנהל .רשות המים למתווה של תיקון ההכרה בתעריף בנוגע לחובות המפיקים הפרטיים, טרם .קיבלה מועצת רשות המים החלטה בעניין, ובהחלטתה מספטמבר 2020 היא דחתה את .הדיון בעניין ואף העירה בהחלטתה כי היא רואה בחומרה רבה את התנהלותה של מקורות .בכל הנוגע למכירת מפעלי השבה על פי החלטת ממשלה. .מהתרשים עולה כי שיעור ההשקעות הממוצע בפריפריה לשנים 2017 - 2022 הוא כ-68% . .עם זאת, יצוין כי כאמור החלוקה מבוססת על עיבודים שהתקבלו מרשות המים אשר כללו .פרויקטים במרכז המשפיעים בצורה עקיפה על הפריפריה. .עולה, אפוא , כי קיימים פערים בין התפיסה הרגולטורית של רשות המים בדבר המח"ם .הרצוי הבא ה לידי ביטוי בתעריף - לטווח קצר של עשר שנים, לבין תפיסת רשות החברות .ומקורות בדבר היתרונות במח"ם ארוך יותר, לשם מזעור סיכוני מיחזור חוב והתאמה טובה .יותר לתקופת החזרי הפחת בתעריף . עוד מציין משרד מבקר המדינה כי דוח ועדת 2014 , שעליו מבוססת הריבית המוכרת על .החוב, הוגש בתקופה שקדמה להצעת אג"ח של מקורות לציבור, ויש להביא בחשבון את .השינוי הנובע מהפיכתה לחברה שאגרות חוב שלה רשומות למסחר בבורסה. .עלויות הריבית בפועל של מקורות בשנים 2015 - 2019 היו גבוהות מעלויות הריבית .שהוכרו לה בתעריף, בשל גיוס אג"ח במח" ם משוקלל של כ- 12 "שנים הגבוה מהמחם .המוכר בתעריף ( עשר שנים), מתוך שיקול של התאמת תקופת החוב לתקופת החזרי .הפחת ותוך ניצול סביבת הריבית הנמוכה. הפערים בין העלות הנורמטיבית לעלות בפועל .הלכו והתרחבו, ובשנת 2019 הפערבגין הריבית על האג"ח עמד על 80 מיליון ש"ח (סך .הריבית המוכרת על האג"ח עמד על 192 מיליון ש"ח לעומת ריבית בפועל בסך272 . .)מיליון ש"חפער זה והתרחבותו עלול לפגוע בעמידת החברה ביעדי איתנותה הפיננסית. .עלה כי ההתייעלות שנקבעה בהחלטת הממשלה נמצאת בשלבי יישום וכי מתוך 102 .תקנים שנקבעו כיעד לפרישה עד לשנת 2020 , נכון לסוף2020 פרשו ממקורות ומשח"מ .87 .עובדים .מומלץ כי מקורות תפעל להשלמת תכנית הפרישה עד שנת 2023 , בהתאם להחלטת .הממשלה וההסכם הקיבוצי. | .מהלוח ניתן לראות כי במהלך תשע השנים האחרונות תעריף מקורות עומד על כ-20% . מהתעריף הממוצע לצרכןהביתי . עוד עלה כי רכיב מקורות בתעריף נשחק על פני עשור .מכ-2.13 ש"ח למ"ק ל - 1.829 ש"ח למ"ק המהווים ירידה של כ-14%. יצוין כי בתקופה זו .תעריף המים הממוצע לצרכן נשחק בתקופה זו מכ-9.93 ש"ח למ"ק ל-9.02 ש"ח למ"ק .המהווים ירידה של כ-9%. | 938 |
הרשות הממשלתית למים ולביוב . מניעת זיהומם והמלחתם של מקורות המים, ניטורם ושיקומם .כאמור, מומלץ כי משרד האוצר, משרד הביטחון ורשות המים ישלימו הסיכומים .התקציביים ליישום התוכניות האמורות ויפעלו לביצוען . .משרד מבקר המדינה מציין בפני משרד האוצר, משרד הביטחון ורשות המים כי בהעדר .סיכומים תקציביים עולה כי מזהמים פרטיים, פועלים לסילוק הזיהום, ואילו גופי המדינה, .בפרט במתחמי התעשיות הביטחוניות, אינם פועלים כך. .עלה כי, פרט להסדר הנוגע לזיהום מפעילות תעש רמת השרון, לא העמידו משרד .הביטחון ומשרד האוצר מקור תקציבי למימון פעולות השיקום הנדרשות של מי התהום .שזוהמו עקב פעילות מפעלי תעש האחרים. נמצא כי בשנת 2006 החלה רשות המים בחקירת הזיהום במקום, אך במועד סיום הביקורת .טרם החלו פעולות השיקום. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את השיהוי הרב של .הגופים הנוגעים בדבר - משרד הביטחון, משרד האוצר ורשות המים - בטיפול במפגע .המסכן את בריאות הציבור בלב מטרופולין המאוכלס בצפיפות מסביב לאזור המזוהם. . משרד מבקר המדינה מציין ב פני רשות המים כי מאחר שהסקר שלפיו נבחרו אזורי .התעשייה לניטור נעשה לפני 12 שנים, מומלץ לבצע סקר עדכני, שיאתר אתרים בעלי .פוטנציאל גבוה לזיהום ולסיכון נוסף על אלה שנמצאו בעת ביצוע הסקר הראשוני. כמו .כן מומלץ לפעול להשלמה של המידע החסר ולעדכון המידע שברשותה כדי להבטיח .שקריטריונים רלוונטיים, כמו סוגי החומרים וכמותם בפועל בהיתרי הרעלים, שלגביהם .לא היה מידע בעבר כמתואר לעיל יובאו אף הם בחשבון בעת בחירת האתרים לניטור. .מבקר המדינה מציין לפני רשות המים כי היעדר הערכה של עלויות השיקום בכלל .האתרים, ובייחוד באותם מקרים שרשות המים תיאלץ לשקם בעצמה - אם באמצעות .הטלת העלות על המזהם ואם מתקציב המדינה - מונע ממנה להיערך באופן המיטבי .לביצוע השיקום, לבחון את כדאיותו ולקבוע סדרי עדיפות לשיקום האתרים השונים. .מומלץ כי רשות המים תבצע הערכה עדכנית של עלויות השיקום. | .נמצא כי מאז כתיבתו של דוח אומדן התועלות מדצמבר 2015 ופיתוח הכלי להערכת .הסיכון ממוקדי הזיהום במי תהום במא י 2018 , לא יישמה רשות המים את עקרונותיהם .לכדי תוכנית פעולה ברורה ביחס לכלל האתרים שבהם נמצא זיהום ממקור תעשייתי, ולא .בחנה בשיטתיות את התועלות בשיקומם. הרשות ערכה ניתוח המתייחס ל -28 אתרים .(מפעלים ואזורי תעשייה) מתוך 101 אתרים שבהם נמצא זיהום ממקור תעשייתי, ולא יצרה .סדר עדיפויות מפורט ביחס לכל האתרים המזוהמים, הנשען על השוואת הסיכונים .לבריאות הנובעים מהם ועל התועלות הצפויות משיקומו של כל אתר ואתר ולא הכינה .תוכנית מתאימה ומפורטת הכוללת לוחות זמנים ומקורות תקציביים לביצועה. בעקבות .זאת הטיפול בכתמי הזיהום לא נעש ה על פי ראייה כוללת, ואין התאמה בין הדחיפות .בטיפול בזיהומים ובין משאבי הרשות המוקצים לכך. .לדעת משרד מבקר המדינה, יש להימנע מהישענות נרחבת על ערכי הנדל"ן בקבלת .ההחלטות על שיקום אתרים העלולה להוביל למצב שבו לא ישוקמו אתרים השוכנים .בפריפריה והזיהום בהם עלול להתרחב. ערכי נדל"ן עשויים להשתנות לאורך השנים, .ואזורים שכיום כדאיות השיקום בהם נמוכה עשויים להשתנות לאזורים שבעתיד יהיה כדאי .לשקמם. בה בעת עשויים לחול שינויים בערכי הנדל"ן באזורים שכיום כדאי לשקמם, .ולפיכך ייחוס משקל רב למשתנה זה עלול להוביל לקבלת החלטות שאינה מיטבית. .מומלץ שהרשות תגבש מתודולוגיה כוללת לבחינת הכדאיות של שיקום אתרים מזוהמים, .המתחשבת בעלויות הישירות של השיקום, בהשפעות החיצוניות של הזיהום על הבריאות .ועל הסביבה, בתפקידי מאגרי המים כאוגר אסטרטגי ובשימור סביבה בת-קיימא. | 939 |
יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה . היבטים בפעילות יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה .בביקורת עלה כי בשנים 2014 - 2019 נע שיעור חברי המועצהש השתתפו בכל אחת .מהישיבות בין 35% ל-50% , ובממוצע כ-40%. הועלה גם כי 33 מחברי המועצה לא נכחו .באף ישיבה בשנים אלו, ו-74 חברי המועצה (כ-70%) לא נכחו בלפחות ש תי ישיבות ברצף. .עוד נמצא כי יו"ר המועצה לא קבע מועד לסיום תוקף המינוי של חברי המועצה שלא נכחו .בכמה ישיבות ברצף. .מן האמור לעיל עולה כי במועד ביצוע הביקורת שורות המועצה לא היו מלאות, ולחלק .ניכר מחבריה המכהנים לא היה מינוי בתוקף. כמו כן, נוכחות חברי המועצה בהם הייתה .דלה. .מומלץ כי המועצה תפעל להתכנסותה כנדרש, ולכך שמרבית חבריה ישתתפו בישיבות. .עוד מומלץ כי יו"ר המועצה יבחן את המשך כהונת ה חברים אשר לא השתתפו בכמה .ישיבות ברצף. .מנתוני המפתח הפיננסיים לגבי פעילות ההוצאה לאור ביד ושם עולה כי ההוצאה לאור .היא גירעונית; הדבר מתבטא בגירעון מצטבר חמש שנתי של כ-17.8 מיליון ש"ח. .משרד מבקר המדינה ממליץ למוסדות המנהלים של יד ושם לבחון את האפשרות לשמור .על האופי הייחודי של ההוצאה לאור, בד בבד עם חיסכון בעלויות באמצעות רכש במיקור .חוץ של חלק מהשירותים שבמערך זה שאינם פוגעים במהות העשייה, כגון העריכה .וההדפסה. .מומלץ כי יד ושם יבצע הליכי הפקת לקחים מתועדים מהמשובים השונים כדי לשפר את .הפעילות החינוכית אותה הוא מעביר למשתלמים בו. עוד מומלץ כי יד ושם יקיימו הליכי .משוב סדירים מעת לעת בכל ה נוגע לפעילות בית הספר ויפעלו להטמעת ממצאי .המשובים לשם שיפור הפעילות החינוכית. .מהלוח עולה כי כ-1% מהתורמים תרמו כ-79% מהתרומות שסכום כל אחת מהן עולה .על 100,000 .דולר .במועד סיום הביקורת אתר המרשתת של יד ושם אינו כולל אפשרות לסיורים וירטואליים .לכלל הציבור ובכל חללי התצוגה. | .הועלה כי שיתוף הפעולה המדעי בין מכון המחקר של יד ושם לבין אוניברסיטאות המחקר .כולל תמיכה בלימודי השואה ב מסגרת ה תוכנית הבין-לאומית לתואר שני בלימודי השואה .באוניברסיטת חיפה והקצאת קורסים ומרצים לחוגים להיסטוריה של עם ישראל .באוניברסיטאות תל אביב והעברית. עם זאת, טרם אומצה ההמלצה להרחבת שיתוף .הפעולה עם מוסדות מחקר באפיקים נוספים. | 940 |
חברת החשמל לישראל בע"מ . ניהול החוב בחברת החשמל לישראל בע"מ .ו-3% בהתאמה), אולם משנת2018 עלה שיעור התשואה המשוקלללהון העצמי והגיע .לרמה הממוצעת ביחס לחברות האחרות. מומלץ כי רשות החשמל, רשות החברות .ודירקטוריון חברת החשמל יעקבו אחר שיעורי התשואה על ההון ומדדים נוספים אחרים .ביחס לחברות חשמל אחרות בעולם לשם טיוב פעילות חח"י. .מהתרשים עולה כי שיעור התשואה המשוקלל של חח"י בשנים 2017-2016 היה נמוך .ביחס לשיעור בחברות חשמל אחרות (למעט חברת החשמל הצרפתית, EDF( )3.23% .מהלוחות ומהתרשים עולה כי סך ההשקעות המתוכנן ברשת ההולכה והחלוקה אינו צפוי .לספק את צורכי הפיתוח במלואם כפי שהוגדרו בתוכנית הפיתוח לשנים 2017-2013 . זאת .אף שחח"י ציינה כי בחמש השנים הבאות צפוי ייצור החשמל לגדול ב -2.5% לשנה לעומת .קצב גידול של 1.8% לשנה בשנים 2015-2010. .בכ-10% מחלופת ההשקעות המינימלית שהייתה מתוכננת בשנים 2013-201798 שבה לא .עמדה חח"י (ראו בפרק "ניתוח הגורמים לשיפור במצב הפיננסי"). ונמוך בכ-37% מחלופת .ההשקעות המקסימליות. .מהתרשים עולה כי סך ההשקעות המתוכנן של חח"י בשנים 2025-2020 גבוה ב-56% . מסך ההשקעות בפועל בשנים 2019-2014 . .מהתרשים עולה כי יחס החוב ל- EBITDA בחח"י גבוה ביחס לחברות החשמל ה אירופיות .למעט חברת EDP (היחסבחח "י גבוה פי 1.09 לעומת איסלנד ועד פי10 .)לעומת קרואטיה | .עלה כי חח"י מקבלת הכרה תעריפית עבור כ-30% מכרית הביטחון בלבד, וכי אין הכרה .תעריפית בכרית ביטחון במקטע הייצור. על רשות החשמל לבחון את היקף ההכרה .הנדרש בכרית הביטחון של החברה לאור השפעתה על דירוג האשראי של החברה, וכן .עליה לבחון הכרה בכרית ביטחון גם למקטע הייצור. | 941 |
בנק ישראל . ניהול יתרות מט"ח בבנק ישראל – מעקב מורחב .הביקורת העלתה כי השימוש ביחס שבין רמת היתרות לתוצר הוצג בידי בנק ישראל כדי .להראות שלכאורה אין גידול ניכר ביתרות לאחר העלייה המהותית ברמת היתרות, ממרץ .2017 , ובהיעדר הצדקה אחרת לסטייה המסתמנת מהרמה הרצויה. עוד יצוין כי מדד זה .הוא אחד מני רבים שנהוג להשתמש בהם וכן כי בעת האחרונה חלה עלייה ניכרת גם בו, .כך שנכון לסוף פברואר 2021 היה היחס 45.9% (כפי שאפשר לראות בתרשים להלן). מהתרשים ניכר כיהמקור העיקרי לשינויים ברמת היתרות הוא רכישות מט"ח שביצע בנק .ישראל (כ -58% בשנים2013 עד2020 ו-68% בשנים2013 עד 2019 ) ושינויים בערכן .הנובעים מרווחים, שיערוך מחירים והפרשי שערים הנגזרים מאופן ניהולן בידי הבנק .(כ-25% בשנים2013 עד 2020 ). נוסף על כך, ניכר גידול חריג בהיקף של כ-14.7 מיליארדי .דולר ים ברמת היתרות בשנת 2020 בשלהעברות הממשלה במשך משבר הקורונה23 . .הביקורת העלתה כי במהלך משבר הקורונה, ובפרט בחודש מרץ 2020 , לא נמצא תיעוד .לכך שבנק ישראל בחן צעד של מכירת מט"ח, בעת בה שער החליפין של ש"ח/דולר .הגיע בשיאו לכדי 3.862 ש"ח מול1 .דולר .מהתרשים עולה כי רוב הבנקים המרכזיים משקיעים את תיק היתרות באפיקי השקעה .זהים וסוליד י ים וכי ההשקעה בנכסים מסוכנים פחות מקובלת, בהתאם למטרת החזקת .היתרות. עוד עולה כי האפשרות להשקיע באג"ח ירוקות נמצאת במוקד בחינת הרחבת .התיק לנכסים נוספים בבנקים מרכזיים. .מומלץ כי בנק ישראל ישלים את הבחינה שיזם להרחבת תיק היתרות להשקעות אחראיות .(ESG) ויבחן שילוב כללים אלו במסגרת מדיניות ההשקעה של בנק ישראל. .הביקורת העלתה כי "נוהל לביצוע השקעות ועסקאות פיננסיות על ידי עובדי הבנק .ולמניעת ניגודי עניינים" עודכן לאחרונה ב - 18.8.15 למרות העלאת פרופיל הסיכון ולמרות .שהורחבו סוגי הנכסים בהם הושקע תיק היתרות בשנים האחרונות. .מומלץ כי בנק ישראל יפעל לעדכן את הנוהל "לביצוע השקעות ועסקאות פי ננסיות על .ידי עובדי הבנק ולמניעת ניגודי עניינים" באופן עתי ובהתאם לשינויים בתיק ובהרכבו. | .מהתרשים ניכר כי במהלך שנת 2020 רמת היתרות בבנק ישראל גדלהמאוד יחסית לכל .המדינות ב נות-ההשוואה למדינת ישראל הן במיליארדי דולרים והן בשיעור השינוי (פער .של כ-29.9 מיליארדדולר מממוצע השינוי של המדינות הנכללות בקבוצת ההשוואה של .ישראל ופער של כ- 24.5% משיעור השינוי הממוצע של קבוצה זו ). | 942 |
רשות המיסים בישראל . מיצוי הטבות מס ברשות המיסים – מעקב מורחב .ממצאי המעקב מעלים כי הגם שרשות המיסים אימתה בשנים 2020 - 2021 מעל מיליון .חשבונות בנק, נכון ליוני 2021 , נותרו כחצי מיליון חשבונות שטרם אומתו ומשכך אין בידיה .מידע עדכני בנוגע למספרי החשבונות של כלל האזרחים. .מומלץ כי הרשות תנקוט בכל הכלים העומדים לרשותה לאיתור הזכאים ותשיב להם את .היתרות המגיעות להם, בדומה לאופן בו היא מאתרת חייבי מס לשם גביית סכומי המס .שהם חייבים. בין היתר, מומלץ כי הרשות תבחן דרכים העומדו ת לרשותה לאתר חשבונות .בנק של זכאים להחזרי מס שפרטי חשבונות הבנק שלהם המצויים בידיה - שגויים, לרבות .באמצעות ממשקים למידע שקיים בנושא אצל גורמים ממשלתיים אחרים, בהתאם .להוראות הדין. .מומלץ כי רשות המיסים תבחן אפשרות להגשת בקשות לתאום המס , במקרים .המתאימים, באמצעות המרשתת ( אינטרנט) לתקופה ארוכה יותר משנה, כגון: לשנתיים .או אף לשלוש שנים, לשכירים אשר יצהירו מראש על מספר מקומות עבודה בהם הם .מועסקים באופן קבוע. כמו כן, מומלץ לפעול להרחיב ולעודד מעסיקים לבצע תאום מס .בגין הטבות מס נוספות, כגון : עולה חדש; תושב חוזר ; אדם שהוקנו לו הטבות מס כמו .אדם עם נכות בשיעור 100% או אדםעיוור; אדם שקיבל זיכוי בגין תרומות למוסד מוכר .ועוד. .ערך נקודת זיכוי בשנת 2020 מסתכם ב- 2,628 ש"ח לשנה. כך הערך המהוון של הטבת .המס לתא המשפחתי עבור ילד אחד לכל 18 שנות הזכאות מסתכם בכ- 106,000 .ש"ח .עלה כי יש נישומים שאינם יכולים לבצע תיאום מס באמצעות האינטרנט, אלא רק .באמצעות הגעה אל משרד השומה האזורי. לדוגמה: מי שמבקש הקלות מס מיוחדות .לרבות פטור לקצבה (פנסיה) ; מי שהגיע לגיל הזכאות לפנסיה לפני כניסתו לתוקף של .תיקון 190 לפקודהוחייב במס בגין כלל הכנסות יו ; עולה חדש ; תושב חוזר; אדם שהוקנו .לו הטבות מס כמו אדם עם נכות בשיעור 100% או אדםעיוור; אדם שקיבל זיכוי בגין .תרומות למוסד מוכר. .מומלץ כי הרשות תרחיב את אפשרויות תיאום המס באמצעות האינטרנט באופן שגם .אוכלוסיות נוספות יוכלו להשתמש באמצעי זה. במסגרת זו, מו מלץ לאפשר הגשת .מסמכים נלווים לתיאום המס המתבצע במרשתת. .יש לציין לחיוב, כי בדצמבר 2019 , לקראת שנת המס2020 , שלחה רשות המיסים לכ - .300,000 שכירים אישורים אוטומטיים לתיאום מס לשנה החדשה ובכך חסכה מהם את .הצורך לבצע בעצמם תיאום מס חדש. כמו כן הרשות שלחה לכ- 73,00 0 גמלאים שקיבעו .את זכויותיהם בחישוב קצבת הפנסיה מכתב בדבר עדכון שיעור הפטור המגיע להם עבור .קצבתם החודשית השוטפת. .מנתוני הלוח עולה כי קיים פוטנציאל ניכר לכך שחלק מנקודות הזיכוי להורים עובדים אינן .מנוצלות, זאת משום שהכנסותיהם נמוכות מסף המס. במסמך שהכין מרכז המידע של .הכנסת בשנת 2014100 צוין כי בכ-50% מהמשפחותשבהן שני בני הזוג עובדים קיים אי .מיצוי באופן מלא או חלקי של נקודות הזיכוי על ידי הא ישה ואפשרות למיצוי נקודות זיכוי .אלה, באופן מלא או חלקי, על ידי הגבר. .מומלץ כי רשות המיסים תבצע אחת לתקופה בדיקה בעניין הפוטנציאל לתשלום מס .ביתר של נישומים, תודיע להם על כך ותאפשר להם למצות את כל זכויותיהם. עוד מומלץ .לבחון שילוב א מצעים מקוונים בקליטת דיווחי המעסיקים ודוחות המס של הנישומים אשר .יצביעו בפניהם על פוטנציאל הטבת מס שלא מומשה. | .עלה כי כשני שליש ים ממדינות ה- OECD מאמצים את מודל ההפרדה, תוךהאפשרות לניוד .של הטבות מס בין בני הזוג למיצוין המרבי וכי כשליש מיתר מדינות ה- OECD אימצו את .מודל האיחוד וההפרדה ולפיו בני זוג רשאים למצע ביניהם אף את הכנסתם ולחלקה .ביניהם באופן שונה. מומלץ כי משרד האוצר יבחן את המודל הקיים למיסוי הכנסות התא .המשפחתי נוכח היעדר הניצול המיטבי של הטבות המס המוענקות לבני הזוג, ובהתאם .למקובל בחלק מהמדינות המפותחות. | 943 |
מכון התקנים הישראלי . הרפורמה בתחום התקינה .נמצא כי מספר התקנים הוולונטרי ים הישראליים קטן מאוד יחסית למספר התקנים .הוולונטריים הבין-לאומיים הקיימים היום בעולם. ארגוני התקינה ISO 24 ו-IEC 25 פרסמו .קרוב ל - 30,000 תקנים וולונטריים בין -לאומיים, ובגרמניה26 לבדה יש כ - 34,000 תקנים .וולונטריים, ואילו מספר התקנים הוולונטריים הישראליים שפורסמו עד היום הוא כ- 3,500 . .מהתרשים עולה כי במדדים של התאמת מסמכים ובדיקות מכס ביבוא , זמני היבוא .ועלותם בישראל היו גבוהים פי כמה לעומת הממוצע ב- OECD ; כלומר בישראל נדרש .ליבואנים זמן רב יותר כדי לייבא טובין ועלות הבדיקות בתהליך היבוא גבוהה יותר. יתר .על כן, המצב היחסי של ישראל ביחס לממוצע ה- OECD הורע בין השנים2015 ו-2020 : .לדוגמה, ב-2015 עלויות בדיקות היבוא לישראל היו גבוהות ב - 250% מעלויות בדיקות .היבוא למדינות ה- OECD ,וב-2020 הפער התרחב לכדי 300%. . משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האוצר, למשרד הכלכלה ולממונה על התקינה .לפעול לשיפ ור במדדי ה יבוא של ישראל על מנת להביאם לממוצעי ה- OECD ואףלשפרם .מעבר לכך. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הכלכלה ולממונה על התקינה לאמץ יעד של הגדלת .מספר התקנים הוולונטריים בישראל, הנותנים מענה לצורכי המשק , ובפרט על ידי אימוץ .תקינה בין -לאומית. מומלץ למפות את תחומי התקינה בעולם ואת צורכ י בעלי העניין .במשק הישראלי, לעבד את המידע, לאתר את התחומים החופפים בעולם ולקדם את .אימוץ התקנים, כדי לצמצם כניסת מוצרים ושירותים באיכות נמוכה לשוק בישראל ולמנוע .פגיעה בצרכנים הצורכים מוצרים ושירותים אלה וגם להנהיג שפה טכנית אחידה .המאפשרת שיח בין סוגי התעשייה והמשק . .בדוחות על ביצוע משימות הנכללות בתוכנית העבודה של הממונה לשנת 2020 דווח כי .לא גובשה תוכנית רב -שנתית לאימוץ התקינה הבי ן-לאומית בתקנ ים הישראליים .הוולונטריים בגלל שינוי בסדרי העדיפויות מטעם המכון ו מינהל התקינה שבמשרד .הכלכלה, וכי ביצוע משימות אלה נדחה לשנת 2021 . .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הכלכלה לגבש את התוכנית הרב-שנתית לאימוץ .התקינה הבין-לאומית ב מסגרת התקנים הישראליים הוולונטריים וליישמה בהקדם. . נמצא כי הגדלת מספר נציגי הממונה על התקינה, בהתאם להחלטת הממשלה .מ-2014 לא נכלל בתיקון לחוק ובמועד סיום הביקורת, כללי התקנים של מכון .התקנים54, המחייבים את פרוצדורת התקינה במכון התקנים, קובעים55 כילממונה .אין זכות הצבעה בישיבות הוועדה וכי א חד מנציגיו רשאי להשתתף בישיבות .הוועדות. .כדי להביא להצלחת הרפורמה כך שתוביל להגברת התחרות, לשיפור בשירות שניתן .ליבואנים ולהורדת מחירי הבדיקות, על משרד הכלכלה להביא בחשבון את החסמים .שמנעו את הצלחת הרפורמה ולפעול להסרתם. | .מומלץ כי מינהל התקינה במשרד הכלכלה יפעל לאיוש 18 המשרות שאינן מאוישות .ובפרט בתחומי הביקורת והאכיפה. | 944 |
סייבר ומערכות מידע . הגנת הסייבר במגזר התחבורה .נמצאו פערים בתחום ניהול ה משתמשים וההרשאות. נושאים אלו הוצגו לגופים והם .מסרו בתשובתם כי הם פועלים לטיפול בממצאים. .חיבור למרכז בקרה : נמצא כי בשיעור גדול בגופים שנבדקו מערכות בתחום .התחבורה אינן מחובר ות למרכז בקרה בנושא מסוים. .שמירת לוגים של הפעילות במערכות בתחום התחבורה : בכל הגופים שנבדקו .נשמרים הלוגים במערכ ות בתחום התחבורה ונבדקים בידי בעלי תפקידים שונים .בהתאם לצורך. נמצא כי בעירייה ד' אומנם הלוגים נשמרים, אך הם אינם נבדקים .בידי אף גורם. .התראה אוטומטית בנושא מסוים : בשיעור גדול בגופים שנבדקו נשלחת התראה .למרכז הבקרה בנושא מסוים, למעט ב עיריות ב' וד'. .חומת אש: נמצא כי רכיב זה מיושם בכל הגופים שנבדקו. .אנטי-וירוס : נמצא כי רכיב זה מיושם בשיעור גדול בגופים שנבדקו . .מערכת אבטחת מידע א': נמצא כי מערכת זו אינה מיושמת ב שיעור גדול בגופים .שנבדקו. כן נמצא כי בעיריי ה ו' רכיב זה מיושם חלקית. .מערכת אבטחת מידע ב': נמצא כי מערכת זו אינה מיושמת בשיעור גדול בגופים .שנבדקו. .מומלץ כי משרד התחבורה יפעל למסד תשתית מתאימה (למשל באמצעות הקמת פורומים .מקצועיים ומערכת שיתוף מידע) ולעודד את הגופים השונים לשתף האחד את השני במידע .מקצועי בנושא הסייבר, גם כאשר הם מתחרים זה בזה, ובהתאם לכללי התחרות והסייגים .לעניין הסייבר החלים עליהם. מומלץ כי המשרד ישקול להשתמש ב -SOC המגזרי גם .כתשתית לשיתוף אירועים ופעולות לטיפול באירועים אלו שקורים בכלל המגזר. שימוש .באופן זה אף עשוי להגביר את התועלת של הגופים משימוש ב-SOC . .בשנת 2016 הכין מערך הסייבר תבנית אחידה לצורך גיוס יועצי סייבר על ידי משרדי .ממשלה, המבוססת על מכר זים שפרסמו קודם לכן יחידות סייבר מגזריות שונות. בסופו .של דבר לא אושרה תבנית זו והתהליך הופסק. .בביקורת עלה כי לא קיימת תבנית לצורך פרסום מכרזים בתחום הסייבר לשימוש הגופים .במגזר. מומלץ כי מערך הסייבר ואגפי הסייבר המגזריים, ובהם אגף הסייבר במשרד .התחבורה, יעלו צרכים משותפים בתחום הסייבר לצורך הכנת תבניות שיוכלו לשמש את .כלל הגופים במגזר (לדוגמא: גיוס יועצים; רכש כלים; רכש שירותי התערבות באירועים .(IR ); הקמת ותפעולSOC ), תבניות אלו יוכלו לשמש את כותבי המכרז ולחסוך להם זמן .וכן ליצור אחידות בדרישות הבסיס של כל תחום התקשרות, אליהם יוסיף כל גוף את .הנושאים הרלוונטים לו. | .בהתאם לתבחיני הנזק אשר למולם מתבצע תהליך דירוג הגופים, לדעת משרד מבקר .המדינה העיריות העוסקות בהיבט שנבחן בדוח זה ב תחום התחבורה עומדות בתבחינים .לשם סיווגן כגוף A אוB ,. לכןמומלץ כי משרד התחבורה יעדכן את סיווג הגופים כך .שעיריות אלו יידרשו לעמוד בדרישות המדיניות. | 945 |
סייבר ומערכות מידע . הקמת מערכת סחר חוץ חדשה ברשות המיסים - פרויקט "שער עולמי" .מפסק הבוררות עלה כי העיכובים בשלב ב' בפרויקט נגרמו בין היתר מהסיבות הבאות: .חוסר מוכנות של המערכת בהיבטי תכולה, למשל עיכוב בהשלמת העבודה על מודול .מרכזי "הערכת סיכונים"; תקלות במערכת ובקשות מרובות לשינויים שגרמו לריבוי גרסאות .תוכנה והקשו על יציבות המערכת ועל היכולת לשפר את בי צועיה; עיצומים ברשות .המיסים באותה תקופה; ומידת שיתוף הפעולה של הקהילה, בין היתר בשל אי-בשלות של .המערכת לעלייה לאוויר. בפסק הבוררות השנייה נקבע כי הרשות תשלם לחברה א' פיצוי בסך של כ-23 מיליון ש"ח .בגין העיכוב בעלייה לאוויר של שלב ב' ובכך גדלה עלות הפיתוח של המערכת מעבר .למתוכנן. משכו של העיכוב שנתיים וחצי - מיולי 2015 )(המועד שנקבע בהסכם ההרחבה .עד ינואר 2018. .בביקורת הנוכחית עלה כי העלייה לאוויר של שלב ב' נדחתה בשנתיים וחצי נוספות מעבר .למועד שנקבע בהסכם ההרחבה - יולי 2015 (מועד שגילם דחייה של ארבע שנים לעומת .המועד בהסכם המקורי). שלב ב' עלה לבסוף לאוויר בינואר 2018 . .מהתרשים עולה כי בשל העיכובים בפרויקט שחלו עד למועד העלייה לאוויר של שלב ב' .- ינואר 2018 , גדלה עלות הפיתוח של המערכת מ -140 מיליון ש"ח (העלות בהסכם .המקורי) ל-234 מיליון ש"ח- חריגה של 67% . כמו כן, העיכובים בפרויקט הותירו את .המערכת עם הליכי טיפול בלתי יעילים וגרמו לדחייה במימוש התועלות המשקיות שהיו .אמורות להיות מושגות מן המערכת ועמדו בבסיס הפרויקט ובהן: הקטנת עלויות הסחר .ומעבר מהיר של סחורות אל המדינה וממנה, הגברת האכיפה ושיפור השירות לאזרח. .מלוחות הזמנים המעודכנים שהציג המכס לוועדת התקשוב העליונה בספטמבר 2019 עלה .כי העלייה לאוויר של שלב ד' שהייתה מתוכננת לינואר 202034 נדחתה בשנתיים- לדצמבר .2021 . .נמצא כי בספטמבר 2021 ', בסמוך למועד המתוכנן לעלייה לאוויר של שלב ד- דצמבר .2021 , קבעה ועדת ההיגוי כי תוכנית העבודה אינה ריאלית, ולכן יש לדחות את מועד .העלייה לאוויר בשנה נוספת - לינואר 2023 . | מערכת שער עולמי היא רכיב משמעותי בניהול סחר החוץ של מדינת ישראל. לכן, על .רשות המיסים ומערך הסייבר לוודא את השלמת הטיפול בכל פערי אבטחת המידע שעלו .במסגרת הנחית מערך הסייבר בנוגע למערכת, בדגש על הסדרת תהליכי אבטחת המידע. .זאת במטרה להפחית סיכוני תקיפת סייבר שמקורם באבטחת המידע בשרשרת האספקה, .לרבות בקרב חברות מקהילת סחר חוץ. כמו כן על רשות המיסים ומערך הסייבר לעקוב .באופן שוטף אחר יישום הדרישות לאבטחת המידע במערכת. | 946 |
סייבר ומערכות מידע . היבטים באסדרה ובפיקוח בנוגע לספקי המים המקומיים בתחום הגנת הסייבר .משרד מבקר המדינה ממליץ למס"ל לבחון מפעם לפעם את הנתונים העדכניים של .הגופים הגדולים והמרכזיים במשק המים והביוב , כדי לקבוע אילו מהם יובאו על ידו לדיון .בוועדת ההיגוי הייעודית לכך. .במועד סיום הביקורת, דצמבר 2021 , מועצת רשות המים לא אסדרה בכללים בהתאם .לסמכותה על פי סעיף 18 א לחוק המים את חובת ספקי המים להפעיל מערך ניטור ובקרה .ומערך הגנה מפני אירועי סייבר, את חובותיהם להגיש תוכנית לאבטחת מידע לאי שור .רשות המים, ואת חובתם לחבר את מערכות המחשב שלהם למק"ם. כמו כן לא אוסדרה .סמכות מנהל היחידה המגזרית ברשות המים לתת הנחיות לספקי המים, ולא אוסדרה .סמכותם של הספקים לפעול על פיהן. .בשנים האחרונות חלה החמרה באיומי הסייבר על מערכות המחשוב של משק המים .והביוב בישראל. קיימת חשיבות רבה להגנת סייבר עבור כלל הגורמים במשק המים, .ובכלל זאת הספקים הרבים. .מומלץ שמועצת הרשות ורשות המים יפעלו לקידום מהיר של הליכי אסדרת חובת ספקי .המים להפעיל מערך ניטור ובקרה ומערך הגנה מאירועי סייבר, להכין תוכניות לאבטחת .מידע ולעגן בכללי ביטחון מים את סמכות ר שות המים לתת לספקי המים הנחיות בתחום .הסייבר. כמו כן מומלץ שהרשות תפעל לחיבורם של כל ספקי המים הנדרשים למק"ם. .עוד מומלץ כי רשות המים תשלים את ביקורות הסייבר בתאגידי המים והביוב ובספקי מים .אחרים שטרם נבדקו בשנים האחרונות, תפעל להגברת מוכנותם של תאגידי המים והביוב .למתקפות סייבר ותתמקד בתאגידי המים והביוב שקיבלו ציונים נמוכים בביקורות שלה. .כמו כן, מומלץ שרשות המים תפעל לתיקון הפערים בתחום בדיקות החדירה. .מומלץ שמס"ל יבחן מפעם לפעם את הנתונים העדכניים של הגופים הגדולים והמרכזיים .במשק המים והביוב, , כדי לקבוע אילו מהם צריכים להידון בהליכים להגדרה כגופי תמ"ק, .ובהתאם, יפעל לקידום הליכים אלה. כמו כן, מומלץ שרשות המים תפעל להגברת המוכנות למתקפות סייבר וכי היא תתמקד .בתאגידים שקיבלו ציונים נמוכים. על רשות המים לשים דגש על התאגידים שקיבלו ציונים .נמוכים לצורך קיום הדרישות למוכנות להתקפות סייבר כנדרש, וכדי למנוע נזקים .אפשריים לתושבים שאותם הם משרתים. .משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פעולות רשות המים בשנת 2021 בנושא הבקרה על .מוכנות תאגידי המים בתחום הסייבר. עם זאת, עלה כי חלק מתאגידי המים שנבדקו בידי .רשות המים בשנת 2021 , קיבלו ציון נמוך על מוכנותם למתקפות סייבר. נוכח החשיבות .של תגובה מהירה באירועי סייבר, מומלץ כי רשות המים תשלים את ביקורות הסייבר .בתאגידים ובספקי מים אחרים שטרם נבדקו בשנתיים האחרונות, וזאת כדי להביא לשיפור .מוכנות ספקי המים למתקפות סייבר. .מומלץ שמועצת הרשות ורשות המים יפעלו לקידום של הליכי אסדרת חובת ספקי המים .להפעיל מערך ניטור ובקרה ומערך הגנה מאירועי סייבר, להכין תוכניות לאבטחת מידע .ולעגן בכללי ביטחון מים את סמכות רשות המים לתת לספקי המים הנחיות בתחום .הסייבר. | .במועד סיום הביקורת, דצמבר 2021 , מערך הסייבר לא קבע תקן של יחידה מגזרית ברשות .המים, ובפועל היחידה המגזרית פועלת בעיקר באמצעות מיקור חוץ. מומלץ שמערך .הסייבר ישלים את הליך קביעת תקן כוח אדם הנדרש ביחידת המגזרית לסייבר ברשות .המים. | 947 |
סייבר ומערכות מידע . ניהול מידע ביומטרי בצה"ל והגנת הסייבר עליו .נמצא כי גופי התמיכה הצה"ליים אינם תומכים במערכות אמצעי הזיהוי כך שבפועל אין .גורם שמנהל את הפניות והתקלות כמקובל. כמו כן, התקלות אינן מנוהלות במערכת .ממוחשבת לניהול תקלות. בהעדר ניהול ממוחשב ושיטתי, מקמש"ר, המנהל את מערכות .אמצעי הזיהוי, אינו יכול לבחון אילו תקלות פתוחות קיימות בכל מערכת, אינו יכול לסווג .את מידת החומרה ומידת הד חיפות של הטיפול בתקלות, וכן אינו יכול לוודא שהן מוסדרות .בתוך פרק זמן סביר . .מומלץ כי מקמש"ר יסדיר את ניהול התקלות במערכות אמצעי הזיהוי במערכת ממוחשבת .על ידי גוף תמיכה צה"לי מוסדר . .נמצא כי הסכם השירות (SLA )בין צה"ל לבין ספק התוכנה של מערכת טביעות האצבע .אינו מיושם אף שעלותו השנתית היא בהיקף של כ- 700,000 .ש"חלמשל , לא מתקיימת .ישיבה דו-שבועית בהשתתפות איש התמיכה מטעם הספק והמטה לצורכי מעקב אחר .הטיפול בתקלות, וכמו כן הספק לא שולח דוחות חודשיים המפרטים את מידת ההתקדמות .בטיפול בתקלות. .להלן כמה דוגמאות לסעיפים בהסכם שמסתמן כי הם עלולים לא לספק מענה הולם: .נמצא כי קצין האמל"ח לא ניהל תהליך לניהול השינויים והשיפורים המבוקשים במערכת .א' ובמערכת ב', שנמצאות בשלבי תחזוקה, כפי שמוגדר במתודולוגיות ניהול פרויקטים .מקובלות. עוד נמצא כי בקשות לשינויים במערכת ב' לא תועדו במער כת ממוחשבת נגישה .ללקוח. כתוצאה מכך, מענה לבקשות לשינויים במערכת ב' ניתן רק בעת שדרוג תשתיתי .של המערכת, כ -15 .שנים לאחר מועד הפעלתה .מומלץ כי כל דרישה לשו"ש במערכות אמצעי הזיהוי תתועד במערכת ממוחשבת המנהלת .את המשימות לביצוע, וכי ינוהל תהליך סדור של שינויים ושיפורים שבמסגרתו ידונו .הדרישות ויוחלט אם לטפל בהן ובמסגרת איזו חבילת מסירה. עוד מומלץ לשלב את .השו"שים שהוחלט לבצע במסמך האפיון באופן שהוא יכיל מידע עדכני של המערכות. .מומלץ כי מקמש "ר יפעל לצמצום הסיכונים שקיימים במערכות אמצעי הזיהוי, .למשל: יפעל לשיפור האיכות של תצלומי השיניים באמצעות קידום ההכשרות של .מפעילי עמדות צילום חלל הפה וצמצום תחלופת כוח האדם בעמדות אלו. .נמצא כי במערכות אמצעי הזיהוי התגלו תקלות אשר לא תועדו ולא טופלו או שטופלו זמן .רב לאחר מועד הגילוי שלהן. נמצא כי טופסי הסירוב להרכשת כתמי דם לא נשמרים במערכת ב' ועקב כך לא .ניתן יהיה לאחזר אותם בקלות במידת הצורך. כמו כן, יש חוסר יעילות בכך שרק עם .הגעת הדגימות לאוסף כתמי הדם נדרש להזין במערכת את פרטי מי שסרב, אף .שהסירוב היה כבר בשר"ח. .מומלץ כי יחידת מיט"ב תוסיף למערכת ב' החדשה שו"ש שיאפשר את קליטת ט ופסי .הסירוב ואת סימון מי שסרב להרכשת כתמי דם במערכת ב' כבר ב תהליך ההרכשה .בשר "ח. | .נמצא כי מקמש "ר לא הכין תוכנית עבודה מפורטת להקמת מערכות אמצעי הזיהוי כנדרש .לפי מתודולוגית מקובלות לניהול פרויקטים ובהק"א 10/1 , לרבות מערכת ב' החדשה .הנמצאת לקראת שלבי מבצוע ומערכת ג' שמובצעה. בהיעדר תוכנית עבודה מפורטת .הכוללת את רשימת הפעילויות והערכת משך הזמן שלהם, נבצר ממקמש"ר לבחון אם .הפרויקט מתנהל בהתאם לתכנון ועומד בלוחות הזמנים ובדרישות הנוגעות לתכולה .ולהעריך מחדש את לוחות הזמנים כתוצאה מעיכובים בפרויקט. זאת ועוד, בהיעדר תוכנית .עבודה מפורטת נבצר מהמשתמשים להכין "מפת דרכים" ( Roadmap ) עדכנית של יכולות .המערכת לטווח הבינוני והארוך. .על מקמש "ר בשיתוף הרבנות וענף תכלית לגבש תוכנית עבודה לביצוע השלמות שלב א' .למערכת ג' אשר תכלול את כל הפעילויות המתוכננות, את הערכת המשאבים הנדרשים .ואת משך הפעילויות וכן עליו להכין לוחות זמנים כוללים. | 948 |
סייבר ומערכות מידע . הגנת הסייבר והמשכיות עסקית ביחידת שירות עיבודים ממוכנים ברשות המיסים .הביקורת העלתה פערים בבקרה על השרת. .משרד מבקר המדינה ממליץ לשע"ם לפעול לכך שהבקרה על מערכותיה תהיה מלאה. .ממצאי התחקיר בדבר היעדר תוכנית להמשכיות עסקית בעת התפרצות מגפת הקורונה .ממחישים את הצורך בהשלמת כתיבתה של התוכנית להמשכיות עסקית על פי הנחיות .רשות התקשוב. .בביקורת עלה כי האגף פועל מסוף שנת 2016 אף שהנציבות לא אישרה את שינוי המבנה .הארגוני. הגדרות התפקיד של עובדי האגף הן הגדרות תפקידיהם הקודמות , והם מועסקים .בתקנים שהוקצו לאגפים אחרים. בעקבות זאת סמכות האגף ותפקידיו אינם מוסדרים. .במהלך השנים עזבו את האגף ארבעה עובדים, ולא ניתן היה לגייס עובדים חדשים בשל .היעדר תקנים. .מצב שבו אגף איכות והמשכיות עסקית פועל חמש שנים ללא הסדרת תקן כנדרש אינו .תקין. על שע"ם לוודא כי יוסדר תחום ההמשכיות העסקית בהתאם להוראות הנציבות. .מהנתונים עולה כי בשנים 2021-2019 .היה ניצול חלקי של ימי העבודה המתוכננים .הביקורת העלתה כי קיימים פערים בין רמת הסיווג הביטחוני הנדרשת בהתאם .לתפקידיהם של חלק מהעובדים לבין רמת הסיווג שלהם בפועל. .משרד מבקר המדינה ממליץ לשע"ם לפעול לכך שרמת הסיווג הנדרשת של כלל העובדים .בשע"ם תותאם לתפקידיהם. הביקורת העלתה כי שע" ם ביצע את הפעילות בחלק מן המערכות אולם עלו פערים .בהשלמת הבקרות המפצות. .משרד מבקר המדינה ממליץ להכין תוכנית לסגירת הפער . | .בביקורת עלה כי לא הונפק כתב מינוי לחברי ועדת ההיגוי להמשכיות עסקית ולא נקבעו .סמכויותיה. נוסף על כך, עד למועד סיום הביקורת התכנסה הוועדה פעם אחת נוספת, .ביולי 2021 , ולמעשה התכנסה שלוש פעמים עד למועד סיום הביקורת, ולא בכל רבעון .כפי שנקבע בישיבתה. .מומלץ לוועדת ההיגוי להמשכיות עסקית להתכנס בהתאם לתדירות שנקבעה ולבחון את .החסמים העומדים בפני קידום הפרויקט ואת הדרכים להסרתם. | 949 |
דוח ביקורת מיוחד . הגנת הסייבר על מערכות מידע במשרד החינוך ועל בחינות הבגרות וציוני הבגרות בביקורת עלה כי משרד החינוך והחברה החיצונית לא גיבשו נוהל להקשחת שרתים .במערך המרב"ד כפי שהומלץ בתורת ההגנה בסייבר לארגון. .בסקר הסיכונים שביצעה החברה החיצונית ביוני 2021 בנוגע לרשת ג' (להלן - סקר .סיכונים לרשת ג') נמצא, כי עמדות הקצה אינן מוקשחות מספיק וקבוצת מנהלי הדומיין .רחבה מדי. .בביקורת עלה כי המשרד והחברה החיצונית לא קבעו נוהל הנוגע לגיבוי ולשחזור של .מערכת ד', ולא קבעו תוכנית המשכיות עסקית - BCP לפעילותמערך המרב "ד. עוד עלה .כי עותק של הגיבויים נשמר ללא הצפנה ברשת א' וכן ברשת ג'. החברה החיצונית מסרה .לצוות הביקורת כי בשנת 2021 .'בוצע תרגיל שחזור מגיבוי למערכת ד .על משרד החינוך לקבוע נהלים לנושא הגיבוי והשחזור ולנושא ההמשכיות העסקית - BCP .במרב"ד, ועל המשרד לוודא כי החברות המפעילות את מערך המרב"ד עבורו פועלות .לפיהם ולפי הנחיות יה"ב. . בביקורת עלה כימשרד החינוך והחברה החיצונית אינם מנהלים את מערך המחשבים .האישיים הפרטיים של המעריכים שדרכם מתחברים למערכת ד' , וכי החיבור שלהם .מאובטח חלקית. .על משרד החינוך לפעול על פי מתכונת עבודה שנקבעה בהנחיית יה"ב, ובכלל זה לדרוש .מהחברות המפעילות את מערך המרב"ד עבורו למנוע אפשרות לגלישה חופשית לא .מאובטחת במרשתת בעת החיבור למערכת ד'. .אשר להעברת קבצים אלו באותם ממשקים, עלה כלהלן: .• הקבצים נקלטים במערכת ד' בלא שנבדקו באמצעות תוכנות הלבנה לצורך זיהוי .פגיעות מסוימת. .יצוין כי במהלך הביקורת מסר משרד החינוך לצוות הביקורת כי הוא החל להטמיע מערכת .הלבנה ברשת ב' של המשרד, וכי התהליך נמצא בשלב בדיקות מקדימות שלפני התקנת .המערכת ברשת ג'. .• אף שהתקנות מחייבות הצפנה של מידע המועבר ברשת הציבורית או במרשתת, בפועל .רק אחד הקבצים מועבר בממשקים כשהוא מוצפן . שאר הקבצים (כ-33 ) מועברים .כשהם אינם בעלי דרישת הגנה מסוימת. .• כל הקבצים שיש בהם מידע רגיש מועברים ממערכת ד ' למשרד החינוך באמצעות .הכספות הווירטואליות, אולם יש קבצים כאמור המכילים מידע רגיש שמועברים .ממשרד החינוך למערך המרב"ד בדואר האלקטר וני של משרד החינוך, והדבר שמעלה .את הסיכון לדלף מידע רגיש ולפגיעה בפרטיות. .• קובץ מסוים המכיל מידע רפואי רגיש על תלמידים מועבר מספק חיצוני למשרד .החינוך, ומשם למערכת ד ' במערך המרב "ד בדואר האלקטרוני הציבורי , שאינו של .משרד החינוך, וזאת בלי שהוצפן. .כדי לצמצם את הסיכון הכרוך בהעברת קובץ שיש בו סיכון לפגיעה מסוימת לרשת ג' .ולמערכת ד', מומלץ שמשרד החינוך ישלים את ההטמעה של מערכת הלבנה ברשת א ' .וברשת ג'. בכל הנוגע להעברת מידע רגיש בין מערכותיו לבין מערכות חיצוניות - על משרד .החינוך להתקין אמצעי הגנה מסוימות וכן לפעול להגנה על המידע המועבר בממשקים .אלו בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות אבטחת מידע. מומלץ כי המשרד יפסיק להעביר את .הקובץ שמכיל מידע רגיש על תלמידים ברשת הציבורית כשאינו בעל דרישת הגנה מסוימת .ויפעל לכך שקבצים שיש בהם מידע רגיש יועברו באמצעות פתרון מאובטח כגון כספות .וירטואליות. עלה, כי משרד החינוך, לא ביצע סקר סיכונים בנוגע לרשת ג' או מבדק חדירות למערכת .ד' בשלוש השנים שקדמו למאי 2021 , בין בעצמו, ובין באמצעות חברות המפעילות את .מערך המרב"ד עבורו. וכי במהלך הביקורת ובעקבותיה, במאי 2021 , ביצעה החברה .החיצונית 36 , מבדק חדירות לאתרים החיצוניים ולסביבה ו' (להלן - מבדק חדירות סביבה .ו'), כמו כן, ביוני 2021 , היא ביצעה סקרסיכונים לרשת ג'. .במבדק החדירות סביבה ו' משנת 2021 נמצא שהסיכון לפגיעה באתרים החיצוניים .ולעקיפת מנגנוני ההגנה וההפרדה הפנימיים היה קטן. עם זאת, עלו חמישה ממצאים .שכללו: ממצא קריטי אחד; ממצא ברמת חומרה גבוהה; וממצא ברמת חומרה בינונית. .מממצאי סקר הסיכונים רשת ג' משנת 2021 עלה שנשקף סיכון גבוה לרשת, שכן13 מ- .21 הממצאים שעלו היו ברמת חומרה גבוהה, ושישה ברמת חומרה בינונית. למשל: כללי .רכיב אבטחת מידע מסוים אינם מוקשחים דיים; קבוצות מינהלני רשת ( Admins ) היו .מתירניות מדי; בחלק מעמדות הקצה אין מערכת אנטי-וירוס מעודכ נת; וגרסאות מערכות .מסוימות אינן מעודכנות. .מומלץ שמשרד החינוך ידרוש שסקר הסיכונים והמבדקים יבוצעו במועדים ובתדירות .הנדרשים ועל ידי גורם מקצועי שיהיה בלתי תלוי. עוד מומלץ כי המשרד יוודא כי הממצאים .שעלו בסקר הסיכונים רשת ג' ובמבדק החדירה לסביבה ו' משנת 2021 .יתוקנו .עלה כי שלא בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות אבטחת מידע ושלא ב התאם ל הנחיית .המסגרת בנוגע לאמצעי הגנה שיש להתקין כנגד תקיפה ופגיעה במערכות המחוברות .לרשתות חיצוניות, נכון לספטמבר 2021 משרד החינוך לא סרק במערכת הלבנה קבצים .לפני העברתם לסביבה ב'. עוד עלה כי נכון לנובמבר 2021 גםהחברה החיצונית לא סרקה .את אותם קבצים לפני שייבא אותם לסביבה שלו או לפני שקלט אותם במערכת ד '. .יצוין כי במהלך הביקורת מסר משרד החינוך לצוות הביקורת כי הוא ה חל להטמיע מערכת .הלבנה לסריקת קבצים כדי לוודא כי אין בהם סיכון לפגיעה מסוימת לממשקים החיצוניים .שבאמצעותם מועברים קבצים לרשת ב' שלו, וכי התהליך נמצא בשלב הבדיקות .המקדימות הקודמות להתקנת המערכת ברשת ג'. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך להשלים את פריסת מערכת ההלבנה בכל .הסביבות, המערכות ותחנות הקצה שבאחריותו, שכן מדובר באמצעי אבטחת מידע בסיסי .וחיוני ביותר. | .עלה כי מתוך שבע המשימות שנבדקו והוגדרו ברמת סיכון "קריטית" או "גבוהה" לביצוע .ושהמשרד קבע שיש ליישמן בשנת 2019 , נכון לאוקטובר 2021 , המשרד סיים לטפל .בשלוש משימות באופן מלא, ובארבע משימות הוא טיפל חלקית. .על משרד החינוך להשלים את הפעולות הנדרשות כדי לטפל בממצאים שהועלו בבדיקות .ונקבעו כמשימות בתוכנית העבודה. | 950 |
משרד האנרגייה . משק הגפ_ם (גז בישול) - תחרותיות והיבטים בבטיחות משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה כי עליו לבדוק את היקף הפיקדונות הרדומים וכיצד ניתן להשיבם לצרכנים או ליורשיהם. על משרד האנרגיה לבחון את הנ ושא עם הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה כי ספקי גז קטנים מתקשים להשקיע כסף בחיבור הצרכנים לגז בלי לקבל מהם או מהספקים היוצאים את דמי הפיקדונות, וגם בכך נפגעת יכולתם להתחרות בספקי הגז האחרים. יש לפשט אפוא ככל הניתן את ההליכים להשבת כספי הפיקדונות לכל צרכן גז, גם אם אינו בעל הנכס, ולשקול להעניק סמכות למשרד האנרגיה להטיל עיצום כספי על הספק היוצא בגין איחור בהשבת דמי הפיקדון לספק הנכנס, וזאת נוסף על האפשרות של הספק הנכנס להגיש תביעת פיצויים לבית המשפט. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד העבודה כי עליו לבחון אם יש צורך לקיים את הבחינות גם בשפה הערבית. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד העבודה ולמשרד האנרגיה כי נוכח שיעורי ההצלחה הנמוכים בבחינות למתקיני גפ"ם ברמות 1 ו-2 מחד-גיסא, והמחסור במתקיני גפ "ם מאידך גיסא, עליהם להחיש את הטיפול בהתקנת תקנות בנושא ההכשרה המקצועית והפיקוח על תחום הגפ"ם על ידי משרד העבודה. כחלק מההכשרה המקצועית, על משרד העבודה לשקול לקיים קורסי הכנה לנבחנים, או לכל הפחות להוציא לאור ספר לימוד הכולל את החומר בצורה מפורטת או לאמץ ספר לימוד כאמור. משרד מבקר המדינה מעיר למשרדי האוצר והאנרגיה כי עליהם להידרש לנתונים עדכניים על רווחיות ספקי הגפ"ם במגזר הביתי, ובד בבד לבחון האם שינויי החקיקה שכבר נעשו והשינויים שנעשים במקטעים הנוספים יש בהם כדי להגביר את התחרותיות ביחס לממצאי רשות ההגבלים ולבדיקת משרד האנרגיה משנת 2014 . כל זאת בכפוף לכך שפתיחת השוקלתחרות לא תפגע ברמת הבטיחות במתקני הגפ"ם ובאתרי האחסון. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה כי במסגרת תיקון התקנות עליו להידרש גם לנושא הגדלת ההקצבות לספקים עקב חיבורם לגז של דיירי בתים משותפים חדשים ולנושא הקטנת ההקצבות לספקים עקב נטישת צרכנים לטובת שימוש בגז טבעי. יובהר כי צרכנים (מפעלים) העובר ים לשימוש בגז טבעי צרכו עד למעבר כמות גדולה של גפ"ם. מספרם של מפעלים אלה אינו גבוה והמידע על אודותם ידוע למשרד האנרגיה. | משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה כי מספר הספקים הלא מורשים ההולך וגדל מצביע לכאורה על כך שחלק מהגז שהספקים המורשים רוכשים מבתי הזיקוק נמכר, במישרין או ב עקיפין, לספקים לא מורשים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה למשרד האנרגיה כי אין די בדיווח בפורמט הנוכחי כדי למנוע מספקי הגז לרכוש מבתי הזיקוק גז בכמות גדולה מהכמות שהם מספקים לצרכנים ולספק את הכמות העודפת לספקים לא מורשים. על משרד האנרגיה לוודא כי הפורמט החדש שגובש יאפשר לו לבצע ניתוח מהימן של שוק הגפ"ם, לרבות זהות הצרכנים בו, ולנקוט את הפעולות המתחייבות מכך, לרבות איתור ספקי גז לא מורשים ומיצוי הדין עמם. | 951 |
חברת רכבת ישראל מטענים בע_מ . ביצוע פרויקט החשמול - חברת רכבת ישראל בע_מ 1. מועדי התשלומים שנקבעו בחוזה התכנון היו על פי שיעור התקדמות לאורך הפרויקט ולא על פי אבני דרך מוחשיות, מפורטות ומדידות, המאפשרות לבדוק אם המתכנן עמד בכלל ה יעדים שנקבעו ובכללם רמת התוצרים. ללא אבני דרך מדידות, אין אפשרות לבדוק את עמידת המתכנן ביעדים שנקבעו ולבצע תשלומים על פי התוצרים שהתקבלו. ניהול הפרויקט סבל לאורך שנים מניהול לא רציףומהיעדר מדיניות ברורה ויד מכוונת, ותופעות אלו מצביעות על כשל ניהולי. התחלופה הגבוהה של אנשי מקצוע פוגעת בניהול השוטף של הפרויקט וגורמת לאיבוד ידע ולחוסר רציפות ניהולית. בחברת הרכבת ובמינהלת פרויקט החשמול לא נמצאו מסמכים המפרטים את השיקולים והנימוקים להחלפת הכפיפות של שתי המינהלות, הזרה והישראלית. אף לא נמצאו נהלים המגדירים את צורת העבודה של המינהלה מול כל הגורמים החיצוניים ובהם משרד התחבו רה, משרד האוצר וחברת הבקרה; ואל מול גורמים שונים בתוך החברה או שמועסקים על ידה, כגון אגף התיאום, חברת הניהול ג' ומתכנן הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר כי על חברת הרכבת להסדיר את שיטת העבודה של מנהלת והתיאום בין כל אחד מגורמי הניהול. .התשלומים למנהל הפרויקט ולמתכנן נעשים על פי אומדני ם עד לקביעת עלותו הסופית על פי הצעת הקבלן הזוכה. השיטה עשויה להניע את המתכנן לקבוע אומדנים הגבוהים מן העלות האמתית של הפרויקט. על חברת הרכבת ללמוד את הסיבות לפער הגבוה בין האומדן ובין העלות הסופית ולשפר את הליכי הבקרה על הכנתם של אומדנים. מן הראוי כי משרד התחבורה וחברת הרכבת ישקלו שיטת תשלום אחרת , שתנתק את הקשר בין התשלומים ליועצים ולמתכננים ובין גובה אומדן הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר כי הפער הגדול בין אומדן החברה לבין ההצעה הזוכה במכרז מצביע על כשלים בתכנון הפרויקט, מאחר שחברת הרכבת לא העריכה נכון את היקפו הכספי של הפרויקט, אף על פי שהחלה לקדמו כבר בתחילת שנות ה-2000. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת החברה כי לא בחנה במשך השנים את אפקטיביות עבודתה של חברה א', המשיכה להעסיק אותה במשך כ-15 שנה בעלות כספית שהסתכמה בעשרות מיליוני שקלים, ובכלל זאת גם בתקופה שהפרויקט הושבת. למרות חוסר שביעות הרצון של חברת הרכבת, כפי שעולה ממסמכי החברה החל ב -2013 , חברת הרכבת המשיכה את ההתקשרות עם חברה א' עד פברואר 2016 . | משרד מבקר המדינה העיר בדוח 67 א לממשלת ישראל18 כי לפני ההחלטה בממשלה על חידוש פרויקט החשמול לא בחן משרד התחבורה את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט לפי נוהל פר"ת. | 952 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . שימוש בכרטיס רב-קו בתחבורה הציבורית משרד מבקר המדינה רואה בברכה יישום פתרונות לשיפו ר השירות לנוסע, בהם האפשרות לתשלום ולתיקוף במכונות תיקוף שאינן ליד הנהג. עם זאת, על פי שיטת חישוב הסובסידיה, המבוססת בין השאר על נתוני הנסיעות כפי שנרשמו במכונות התיקוף, אי -תיקוף מפחית את הפדיון שמועבר למדינה מביצוע הנסיעות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התח בורה כי עליו לבדוק אם התמריצים הקיימים למפעילי התח"ץ הם כלכליים מספיק כדי שיפעלו למניעת אי-תיקוף כרטיסי הרב -קו במערכות פתוחות, ובמידת הצורך עליו לשקול הוספת מנגנוני בקרה. .נמצא כי נתונים לחישוב הרכיבים השונים של הסובסידיה, כגון נסועה, תיקופים ועמלות, מנוהלים במערכות מחשוב שונות, וקיים קושי להפיק דוחות משולבים לקבלת מידע. משרד מבקר המדינה מעיר כי מאגר המידע ומערך המחשוב חשופים גם לתקיפות ולתקלות מחשוב. ככל שעולה חשי בותם של מרכז השירות ושל מאגרי המידע בתפעול ובבקרה על התח"ץ וההתחשבנות, כן עולה הצורך בהתארגנות לשעת חירום ( DRP ), ובכלל זה הקמת אתר חלופי למקרה של כשל באתר הראשי, של תקלה טכנית או של פגיעה פיזית באתר - כל זאת כדי להבטיח את שמירת המידע באופן שוטף ואת המשכיות התפעול מול הנוסעים, מול מפעילי התחבורה הציבורית ומול גופים אחרים בעת הפסקת השירות באתר הראשי. על משרד התחבורה לפעול בדחיפות להשלמת הסדרי גיבוי למערך הקיים ולכלול נושא זה בהתארגנות למכרז העתידי. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד התחבורה להקפיד שההסדרי ם לתשלום עבור הנסיעות יהיו זהים אצל כל מפעילי התח"ץ. נמצא כי למרות הפחתה זו של הבקרה לא פעל משרד התחבורה לשנות את סמכויות הפקחים באוטובוסים, ולא הוקנו למפעילי האוטובוסים סמכויות מתאימות. מפעילי האוטובוסים נדרשים רק לפרסם באוטובוס אזהרה לנוסעים כי נסיעה ללא כרטיס מתאים או ללא תיקוף היא עבירה פלילית. אם הפקח נתקל באירוע חריג, כגון אם הנוסע מסרב להזדהות, על הפקח לדווח מיד למפעיל התח"ץ, ובמידת הצורך למשטרת ישראל. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי בעקבות הרחבת השימוש במערכות פתוחות עליו לבחון יוזמת חקיקה מתאימה להסדרת סמכויות אכיפה של מפעילי התח"ץ כלפי נוסעים שלא שילמו את דמי הנסיעה או לא תיקפו את כרטיס הרב-קו או נסעו ללא כרטיס מתאים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי עליו לפעול בהקדם להפעלת המערכת שתסייע למשרד התחבורה בהפקת דוחות משולבים לקבלת מידע, כדי להרחיב את האפשרויות לניתוח נתונים ולהפקת מידע שיסייע להעלות את מספר המשתמשים בתח"ץ. | משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי עליו לפעול ליישום אפשרות זו אצל כל המפעילים. | 953 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . פיקוח ובקרה על פעילותן של חברות תשתית בתחום התחבורה היבשתית אמנם בשנת 2015 החל משרד התחבורה לנקוט צעדים כדי להגביר את מעורבותו בתהליכ י תכנון הפרויקטים המבוצעים על ידי חברות התשתית, אולם מהאמור לעיל עולה כי עד אז לא הגדיר משרד התחבורה את הצורך ללוות תהליכים אלה. לפיכך חברות בקרת העל לא היו מעורבות כלל בתהליכי התכנון עצמם, אלא החלו את עבודתן רק בסיום שלב התכנון, וביצעו רק בדיקה בדיעבד של תוצרי התכנון. האגף לתכנון תחבורתי ליווה את תהליכי התכנון באופן חלקי בלבד, ובעיקר נתן מענה על צרכים ובעיות שהעלו חברות התשתית בשלב הדיונים במוסדות התכנון. הצעדים עליהם החליט משרד התחבורה עדיין לא מיושמים במלואם ואינם מקיפים את כל תהליכי התכנון. משרד מבקר המ דינה מעיר כי נוכח הליקויים שהועלו לעיל בתכנון הפרויקטים, על משרד התחבורה להטמיע במלואם את תהליכי הבקרה על שלבי התכנון השונים, ולהקפיד על כך שתכנון הפרויקטים יעמוד בסטנדרטים של איכות, אפקטיביות ויעילות. למעורבות משרד התחבורה בתכנון פרויקטים עשויה להיות חשיב ות רבה, בייחוד בשלב התכנון הראשוני. תשומות גורמי הבקרה עשויות להועיל בשלב זה - שהוא השלב המכריע בקביעת דמותו של הפרויקט - בין היתר באמצעות בדיקת החלופות המוצעות, בהצעת חלופות נוספות שלא הוצגו על ידי המתכננים ובהשוואה בין החלופות. חשוב לציין כי תהליכי תכנון לקויים לא זו בלבד שהם פוגעים בקידום הפרויקטים, אלא עלולים גם לחשוף את חברות התשתית לתביעות מצד קבלני הביצוע, ובסופו של דבר אף לחייב את המדינה להעביר לחברות התשתית תקציבים נוספים לצורך תוספות תשלום בגין התביעות. מהאמור לעיל עולה כי במהלך השנים התגלו ליקויים מהותיים בפעילות הכספית של חלק מחברות התשתית ובתהליכי ההתחשבנות בינן לבין משרד התחבורה. רק בשנת 2013 החל המשרד לבחון את תהליכי אישור התשלומים ולגבש נהלים ומתודולוגיות לחברות התשתית, לחברות הבקרה, ולמחלקות השונות בתוך המשרד העוסקות באישור התשלומים הללו. בשל העובדה שהנושא לא הוסדר במשך השנים, כל חברה מגישה למשרד התחבורה ולחברת הבקרה את החשבונות באופן שונה וברמת פירוט שונה. עד מועד סיום הביקורת רק חלק מהפעולות שהומלצו בטיוטת המתווה לטיפול בסיכוני המפתח יושמו. על משרד התחבורה להמשיך ולבצע שינויים בתהליכי העבודה כדי לטפל בסיכונים שהועלו בסקר הסיכונים. כן על המשרד לקדם לאלתר את הנוהל לבקרת חשבונות ולוודא את יישומו. 2. משרד התחבורה, מתוקף היותו המממן את החברות והגורם שמזמין את רוב העבודות, רשאי לתת לחברות הוראות שונות במסגרת התחומים שנקבעו בהסכמים ביניהם. אולם הביקורת העלתה כי בהסכמים לא צוין במפורש שעל החברות לקבל את ההנחיות וההוראות שהמשרד הוציא לגביהן ויוציא בעתיד. דבר זה עלול להטיל ספק ולעורר פרשנויות שונות לגבי עצם חיוב החברות לפעול לפי הוראות המשרד. לכן, על משרד התחבורה לשקול להוסיף לתקנונים של החברות או להסכמים עם החברות סעיף מפורש שיבהיר סוגיה זו. הביקורת העלתה כי משרד התחבורה לא הכין התייחסות סופית למכתבו הראשון של המשנה ליועמ"ש, וממילא לא שלח אותה כלל. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי נוכח חשיבות הדיון ותפקידו המרכזי בתחום, ובפרט בפיקוח ובקרה על חברות התשתית, היה עליו לגבש את עמדתו ולתת את התייחסותו הסופית בסוגיה. עד מועד סיום הביקורת, החשכ"ל, הממונה על התקציבים, מנהל רשות החברות ומנכ"לית משרד התחבורה לא הקימו את הצוות המשותף לגורמי הממשלה, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה מ -2016. עלהגורמים הנוגעים בדבר לפעול בהקדם ליישום החלטת הממשלה ולהקמת הצוות לשם שיפור הבקרה על חברות התשתית. כמו כן, יש למנות גורם שיהיה אחראי לפעילות הצוות ולקבוע יעדים ברורים ולוחות זמנים קצרים להשלמת פעילותו. מהמתואר לעיל עולה כי הגורמים האחראים לבקרה על החברות הממשלתיות בתחום תשתיות התחבורה ידעו במשך זמן רב על הפוטנציאל הגדול לסיכונים אפשריים במסגרת פעילותן של החברות, בין היתר פגיעה בטוהר המידות ושימוש לא ראוי בתקציבים המועברים מ המדינה. זאת על רקע הפער שבין הסמכויות הרחבות שניתנות לחברות התשתית להוצאות מתקציב המדינה ובין הקושי לבצע פיקוח ובקרה נאותים על יהן. אולם על אף המודעות למצב האמור לעיל ועל אף החלטת ממשלה שהתקבלה בנושא שיפור הבקרות על החברות הממשלתיות, לא פעלו גורמי הממשלה כנדרש כדי לשפר את מנגנוני הפיקוח והבקרה על חברות התשתית. פרשת נת"י משקפת ביתר שאת את הכשלים במודל הקיים של הבקרה על חברות התשתית , הן הפנימית והן החיצונית, ובעיקר בנוגע ל מקומם ולתפקודם של "שומרי הסף" בחברות, שאמורים לשמור על המינהל התקין וטוהר המידות. פרשה זו העלתה על סדר היום את הצורך בביצוע בדיקה מעמיקה של מנגנוני הבקרה על חברות התשתית כולן, במטרה לטייב את תהליכי הבקרה ולמנוע מקרים של מינהל לא תקין ופגיעה בטוהר המידות. | מנתוני הלוח עולה כי במרבית התקופה שנבדקה לעיל כיהנו מעט דירקטורים מטעם המדינה, ובחברות מסוימות בחלק מהזמן מספר הדירקטורים היה אף נמוך מהמספר המזערי שנקבע, דבר העלול לפגוע בתפקוד החברות33 ,. למשל ככל שמספר הדירקטורים יגדל, כך הניסיון והמומחיות שלהם יהיו מגוונים יותר והדבר ישתקף בעבודת ועדות הדירקטוריון השונות. | 954 |
משרד האוצר . הסדרת הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים נמצא כי עוד לפני שניתנה הוראה זו של המפקח על הביטוח כ-1,500 מבוטחים מבוגרים נותרו ללא ביטוח סיעודי, מאחר שהביטוח הסיעודי של הקבוצה שבה היו חברים לא חודש29. הוראת המפקח לא כללה פתרון לבעייתם של המבוטחים שהביטוחים הסיעודיים שלהם לא חודשו, לא מנעה צירופם של מבוטחים חדשים לפוליסות קיימות, ויצרה חוסר ודאות בקרב המבוטחים בפוליסות הקיימות ובקרב כלל העוסקים בתחום הביטוחים הסיעודיים. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שוק ההון כי החשש שהוא העלה בדבר חתימה מזורזת של בעלי הפוליסות על חוזי ביטוח ארוכים מבעוד מועד כדי לעקוף את הוראת המפקח, למרות האזהרות החמורות של אגף שוק ההון בדבר הסכנות הנשקפות למבוטחים עקב כך, משקף ספק של ממש בדבר היכולת להסתמך על כך שבעלי הפוליסות, יועציהם וחברות הביטוח שהנפיקו את הביטוחים פעלו לטובתם של המבוטחים. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שוק ההון כי עליו לבחון באופן שוטף ורציף את אופן תפקודן של חברות הביטוח בעניין זה, ואת שיעור ההצטרפות של המבוטחים הזכאים לביטוחים של קופות החולים. כמו כן, יש מקום לבחון, בכפוף לכל דין, את האפשרות להעברת רשימות הזכאים לידי קופות החולים על מנת שכל אחת מהן תודיע למבוטחיה - כי הם זכאים להצטרף לביטוח הסיעודי בתנאים שנקבעו. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שוק ההון כי עליו לבחון ביסודיות אם די במידע שחברות הביטוח מציגות למבוטחים במסגרת חובת הגילוי שחלה עליהן לפי כל דין, ואת האפשרות ששיעור ניכר מהציבור אינו נוהג לקרוא את הדיווחים השנתיים הנשלחים אליו מחברות הביטוח, ועל כן הוא אינו ער לנתונים מהותיים הנדרשים לצורך קבלת החלטה מושכלת בנושא. כמו כן על אגף שוק ההון לבחון אם ייתכן שחלק מהציבור, אף אם הוא קורא את הדיווחים הנשלחים אליו, מתקשה להבין את הדיווח ולהסיק ממנו מסקנות. נושא זה, החורג מתחומי הביטוח הסיעודי הקבוצתי, והנוגע לתחומים רבים אחרים שאגף שוק ההון אחראי להם, אינו בא לידי מיצוי בבחינת השאלה המשפטית בדבר אחריות חברת הביטוח להביא לידיעת ציבור המבוטחים את המידע שקבע המפקח על הביטוח, או בדבר מידת אחריותם של מבוטחים שאינם מתעניינים במידע הנשלח אליהם. לנוכח העובדה שתופעות חברתיות אלו עלולות לגרום לתקלה ציבורית בהיקף נרחב ואף לגרום נזק גדול לחלק מהמבוטחים, על אגף שוק ההון להביא בחשבון במסגרת גיבוש ההסדרה גם את ההיבטים החוץ -משפטיים הנוגעים בדבר. על אגף שוק ה הון להביא בחשבון, במסגרת קביעת סדר הטיפול בנושאים שבאחריותו, כי הציבור הרחב מתקשה להבין כנדרש נושאים מסויימים, כגון הביטוח הסיעודי, ולפיכך עליו לתת לנושאים אלו עדיפות ממשית בקביעת סדר הטיפול בנושאים שבאחריותו, ובמקרים המתאימים להתערב בהם במהירות ראויה. אף שהאגף השלים את הפעולות הנדרשות לשם הסדרת מתווה הביטוח הסיעודי הקבוצתי במועד סיום תפקידו של הממונה על הביטוח דאז, פרופ' עודד שריג, באוגוסט 2013 ,המתווה לא הופעל. לא נמצאה באגף שוק ההון שום אסמכתה שאפשר ללמוד ממנה מהו הטעם לכך. עולה כי במסגרת חוזר זה אימץ למעשה המפקח את כל ההוראות המהותיות שנכללו בטיוטת החוזר של אגף שוק ההון משנת 1998 , דהיינו15 שנים לפני כן. אגף שוק ההון חזר איפוא לנקודת המוצא בה עמד בשנת 1998 , אלא שמספר המבוטחים בפוליסות הסיעוד הקבוצתיות הלוקות בכשלים בסיסיים גדל באותה תקופה למעלה מפי 30, עד לכ-1.1 .מיליון | משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שוק ההון כי אף שטענותיו בנוגע למגבלות הקיימות במסגרת דיני הביטוח נכונות, הרי שלא הייתה כל מניעה לבחון את האפשרות להסדיר מקרים חריגים אלו, שלא במסגרת דיני הביטוח, על מנת לסייע למי שעברו אירוע סיעודי לאחר אי-חידוש הפוליסה. ראוי כי הסיוע במקרים כאלו יינתן באופן חריג ולאחר בחינה של מצבו הכלכלי האישי והמשפחתי של כל מבוטח לשעבר. בכל הנוגע לתשובת קופת החולים מכבי, יצוין כי למבוטחים מתחת לגיל 60 שאינם יכולים לעבור חיתום רפואי נתונה זכות ההמשכיות בביטוח פרטי בחברת הביטוח שביטחה אותם בביטוח הקבוצתי. נוכח המצוקה הממשית שנוצרה בקרב קבוצת אוכלוסייה זו, על רשות שוק ההון בשיתוף משרד האוצר ומשרד הבריאות למפות את היקפה של אוכלוסייה זו, ולבחון אפשרות למתן פתרון ייחודי למצוקתה אם יאותרו משאבים מתאימים לכך. 5. לפי חוזר אגף שוק ההון מינואר2016 , אם מבוטחים בפוליסות קבוצתיות שלא חודשו מעוניינים להצטרף לביטוחים בקופות חולים, עליהם לנקוט יוזמה ולהסדיר זאת בעצמם, וזאת לאחר שקיבלו מחברת הביטוח הודעה בדבר זכאותם לכך. על חברות הביטוח לשלוח הודעות כאמור גם לבעלי הפוליסה, וכמו כן נדרשות החברות לפרסם הודעה באתרי האינטרנט שלהן. חברות הביטוח גם מחויבות לתעד את כל ההודעות שנשלחו למבוטחים ולבעל הפוליסה. בהתחשב בניסיון העבר בעניין הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים, מתעורר ספק אם ניתן לסמוך על כך שהמבוטחים הזכאים להצטרף לביטוחים בקופות החולים אמנם יקראו את ההודעה שיקבלו, יבינו את המשתמע ממנה ואת תוצאותיה האפשריות ויקבלו החלטה מושכלת בעניין זה. | 955 |
רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע_מ . מינוי בכירים ותנאי העסקתם - רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע_מ משרד מבקר המדינה העלה כי ועדת האיתור מילאה את טופס הערכת המועמדים על פי חמישה קריטריונים בלבד במקום שישה, ולא התייחסה לקריטריון שנקבע בנוהל של סיכויי הצלחת המועמד בתפקיד. נוסף על כך, לא נמצאו תימוכין בסיכום ישיבות הוועדה כי היא התייחסה למידע שנצבר ברפאל על אודות תפקודם של שני המועמדים וכי היא נימקה את החלטתה בדבר המועמד המתאים, וזאת בניגוד לנדרש בנוהל למינוי עובדים בכירים. . משרד מבקר המדינה העלה כי במסמכי רפאל אין תימוכין לאמור בדיון שקיימה ועדת האיתור שבו נדונה בחירת המועמד המתאים לתפקיד סמנכ"ל ב' ולראיונות שהיא קיימה עם שני המועמדים. ממילא גם לא נמצא כי הוועדה התייחסה למידע שנצבר ברפאל על תפקודם של שני המועמדים ולא נמצאו נימוקים לבחירת ה באחד מהם, וזאת בניגוד לנדרש בנוהל למינוי עובדים בכירים. משרד מבקר המדינה העלה כי דוחות יו"ר הדירקטוריון לשנים 2015-2012 שהגישה רפאל לרשות החברותלא כללו נתונים על מספר הפקידים הבכירים שנקלטו ברפאל בתקופת הדיווח , למעט נתונים הנוגעים לנושאי משרה מסוימים כהגדרתם בחוק החברות, כגון ראשי חטיבות, ולא כללו נתונים על אופן יישום הנוהל למינוי פקידים בכירים שנקלטו בחברה בשנים הללו, בניגוד לנדרש בתקנות. . משרד מבקר המדינה מעירלהנהלת רפאל כי בינואר 2015, בהסכם עבודה שנחתם עם סמנכ"ל ב', היא קבעה שכר שחרג בכ-26% מהשכר שאישר הדירקטוריון לסמנכ"ל האמור, ובכך יצר ה התחייבות משפטית כלפי הסמנכ"ל. בכך ההנהלה אף פעל ה בניגוד להחלטה שקיבלה ועדת הסיווג בדצמבר 2011, ולפיה עדכון שכרם של הפקידים הבכירים בחברהממשלתית המסווגת ברמה 10(1) יהיה כפוף לאישורם של הדירקטוריון ושל רשות החברות. .משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת רפאל כי האמור במכתב ה מאוגוסט 2014 לרשות החברות אינו עולה בקנה אחד עם ממצאי הביקורת בדבר התגמול הרבעוני ששילמה לעובדים שדורגו בעבר בדירוג מחקר ושעברו להיות מועסקים בחוזים אישיים כפקידים בכירים. משרד מבקר המדינה העלה כי במסמכי רפאל אין פרוטוקולים של דיוני ועדת האיתור שדנה בבחירת המועמד, לרבות התייחסות למידע שנצבר ברפאל על אודות תפקודם של ששת המועמדים. כמו כן אין נימוקים להחלטה שקיבלה הוועדה בדבר המועמד המתאים לתפקיד, וזאת בניגוד לנדרש בנוהל למינוי עובדים בכירים. | משרד מבקר המדינה מעיר כי היעדר התימוכין והנימוקים האמורים אינו עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין, ועם החובה המוטלת על ועדת האיתור לרשום פרוטוקול שישקף את הדיון שהתקיים. זאת ועוד, אין לקבל את טענתה של רפאל שחובת הסודיות אינה מאפשרת לתעד את השיחות והנימוקים האמורים כנדרש, שכן יש לרפאל האמצעים לשמור על המידע שיתועד. הדבר אף פגע ביכולתו של הדירקטוריון לבדוק כנדרש את תקינות הליך המינוי, את מתן שוויון ההזדמנויות למועמדים השונים, ואת קיום התחרות ההוגנת והשקיפות. | 956 |
משרד הכלכלה והתעשייה . תהליך התקינה בישראל לאור השיקולים הלא -ענייניים המתוארים לעיל, על משרד הכלכלה לשקול גם לגבי תקנים מחייבים קביעתו של הליך בחינה בוועדת אימוץ, כהליך שעוברים תקנים רשמיים, וקביעתן של דרכים חלופיות לבחינתם של תקני הבטון, באופן שיבטיח עצמאות לחברי הוועדות. מצב שבו מומחה אשר מביע דעה שאינה נוחה לגורמים בעלי אינטרס מסולק מהשתתפות בישיבות מעורר חשש להשפעה לא הוגנת על קביעת התקנים וחש כי תפיסה (קונספציה) אחת שולטת. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הכלכלה ומינהל התכנון כי התקן הבין-לאומי מביא בחשבון את התחזקות הבטון לאחר בדיקת היום ה -28 , והדבר מהווהבו מקדם ביטחון. מקדם זה חסר בארץ בכ -10% ממפעלי הבטון, המייצרים בטון שאינו עובר את הבדיקה הראשונה בכל רבעון (ראו להלן בפרק ליקויים באישורם של מפעלי הבטון ובפיקוח עליהם ). התוצאה היא שהבטון בחו"ל חזק יותר, סטטיסטית, מאותו סוג הבטון בישראל. .נמצא כי בשנת 2016 צומצמה משרתו של רכז המועצה מחצי משרהלרבע משרה. נמצא כי בהיקף משרה נמוך זה, זמן עבודתו של רכז המועצה מוקדש לאיתור מועמדים ולמיונם ואין סיפק בידו להשתתף בישיבות של ועדות ולספק תמיכה לפעילי התקינה כאשר הם מתלבטים בסוגיית תקינה. נמצא שלעתים אף אין לרכז המועצה די זמן לאתר ולמנות פעיל תקינה כמחליף בישיבות שפעיל התקינה הממונה אינו יכול להשתתף בהן, ובכך נפגע האינטרס הצרכני בתקינה. עוד נמצא כי בשמונה ועדות לא מצאה המועצה פעיל תקינה בעל ידע מתאים ולכן לא איישה את המקום השמור בהן לנציגי הצרכנים. נמצא כי המועצה אינה שולחת לפעילי התקינה נתונים על השפעת התקן הנדון בוועדה על טיב המוצרים ועל יוקר המחיה, אף לא את הנחיותיה לגבי העמדה הצרכנית. עוד נמצא כי כל פעיל תקינה מביע את דעתו האישית בישיבותיהן של ועדות התקינה ומצביע על תוכן התקנים בהתאם לתפיסת עולמו האישית ובלי שנשלחים אליו מידע על עמדת המועצה או הנחיותיה לגבי התחום הנדון בוועדה. בחלק מהוועדות שמוקצים בהן מקומות לשני נציגי צרכנים, כל תיאום בין פעיל התקינה לבין נציג הצרכנים הנוסף נעשה, אם בכלל, לפי החלטתו של פעיל התקינה. משרד מבקר המדינה מעיר למועצה כי במצב הנוכחי היא אינה נותנת ביטוי ראוי לאינטרס הצרכני בוועדות תקינה, דבר שהוא מתפקידיה המהותיים לפי חוק69 ובעל השפעה נרחבת על הצרכנים. עליה לבחון מחדש את תפקודה בתחום התקינה. עליה לשקול את הרחבת הערוצים לגיוס פעילי תקינה ממגוון תחומים וגילאים. עליה להעביר את הנתונים הדרושים לפעילי התקינה כדי שיצביעו הצבעה מושכלת על תוכן התקנים בהיבטים הצרכניים. כמו כן מן הראוי שהמועצה תעביר לארגוני צרכנים נוספים מידע על תקנים שאספה, על מנת שקולו של הצרכן יישמע בוועדות. .לפי ת"י 26 , בדיקת בטוןבאתרי הבנייה אינה מחייבת בדיקת משלוחי הבטון כולם אלא חלקם בלבד (מדגם). נציג אגף איכות והסמכה במכון התקנים, העוסק באישור של מפעלי בטון (להלן - הנציג) ואשר השתתף בוועדות תקינה בתחום הבטון במשך עשרות שנים מטעם המכון, מסר למשרד מבקר המדינה שנבדקות כ-20% מאצוות הבטון הנשלחות לאתרי הבנייה. מעבדת הבטון של מכון התקנים81 מבצעת מדי שנה כ-100,000 בדיקות התאמה לתקן של בטון טרי וכ-6% מן המדגמים מסווגים כ"לא מתאימים" לתקן. | מן הלוח עולה כי משרדי ממשלה לא ענו על בקשת ההיוועצות של הממונה על התקינה בדבר עשרות תקנים ובמשך תקופה ארוכה, בניגוד להחלטת הממשלה. ביוני 2016 שלחה מחלקת הממונה על התקינה תזכורות למנכ"לי המשרדים האמורים והעתקים לשרים הממונים, אך גם בעקבות תזכורת זו לא השיבו המשרדים. | 957 |
משרד הכלכלה והתעשייה . היבטים בפעילותם של גופים ציבוריים זעירים .יוצא אפוא שלמרות החשיבות שהחברה מייחסת לשינוי אופן ההתאגדות שלה לחל"צ, החברה טרם ביצעה כמה פעולות מינהליות שרשם החברות דרש ממנה לבצע לפני יותר משלוש שנים לצורך רישומה כחל"צ. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד הכלכלה בשיתוף משרד האוצר ורשות החברות47 לדאוג שימונו דירקטורים מטעם המדינה למועצת המנהלים של חברת אות המוצר. על הדירקטורים מטעם המדינה לפעול לסייע לחברה להרחיב את פעולותיה ולבחון מחדש את מטרות החברה והפעולות הנחוצות להשיג מטרות אלו. יוצא אפוא כי החברה קיימת קרוב ליובל שנים, והיא הצליחה רק במקצת במיתוג הסמל "אות המוצר הירושלמי" כסימן של מוצר אמנותי בעל ערך המייצג את העיר ירושלים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הכלכלה שהמשך קיומו של המכון כגוף התורם לקידום ענף היין מחייב קבלת החלטה אסטרטגית על התחומים שהמכון צריך להשקי ע בהם את משאביו ובניית תכנית להרחבת מקורות המימון שלו ותכנית עבודה. אחרת נראה כי לא יהיה מנוס אלא לפעול לקיום החלטת הממשלה לפירוק המכון, או לפחות לניתוק כל קשר בינו לבין הממשלה ומוסדותיה. הביקורת העלתה כי בעשור האחרון מכון הקרמיקה מעסיק רק כמחצית ממספר החוקרים הנדרש לקבלת הסיוע - שבעה חוקרים במקום 15 כאמור. למרות אי-מילוי תנאי זה המשיך משרד הכלכלה, ולאחר השינוי הארגוני גם הרשות לחדשנות, לממן מחקרים במכון הקרמיקה בתקופה זו33 . התמיכה הכספית של משרד הכלכלה - מעל מיליון ש"ח לשנה - מהווה חלק ניכר מההכנסות של המכון בשנים אלו. יוצא אפוא, שהמכון הצליח לממן את חובותיו בחלקם מהשכרת שטחי הבניין לגוף אחר ולא מפעילותו השוטפת, שנותרה גירעונית. הקטנת השטח העומד לרשות המכון עלולה להקשות על הרחבה עתידית של פעילותו ומטילה צל על הישרדותו בטווח הארוך. | משרד מבקר המדינה מעיר כי על לרשות לחדשנות להפסיק לממן את פעילות מכון הקרמיקה אם הוא אינו עומד בתנאי מסלול הסיוע למכוני מחקר. על הרשות לבחון את הגרמים למחזור שנתי נמוך למכון. | 958 |
נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע_מ . תחזוקת כבישים בין-עירוניים .משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי נוכח הניצול הנמוך של התקציב בפרויקט כולו, על החברה לשקול להחיל את אחריותה של המינהלת על כל תחומי הפרויקט. כמו כן, על החברה לוודא כי המנהלת מיישמת את התפקידים שנקבעו בהסכם. בנוסף, משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי עליו להגביר את המעקב אחר ההתקדמות בפרויקט זה, לאור חשיבותו מן ההיבטים השונים, וכי עליו לעמוד על כך שתקציבי הפרויקט ינוצלו באופן מירבי ושאיכות העבודה תעמוד באיכות הנדרשת. הביקורת העלתה כי בין השנים 2016-2014 לא הגישה החברה למשרד התחבורה דוחות מפורטים בדבר פעילות התחזוקה בתום כל רבעון, וגם לא בסיומה של כל שנת עבודה, כפי שנדרשה על פי הסכם התפעול. עוד נמצא כי משרד התחבורה לא דרש מהחברה לקבל את הדיווחים התקופתיים המפורטים, וממילא לא היה מעודכן בהתקדמות בעבודות תחזוקה שביצעה החברה. .משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי אף על פי שהחברה משמשת בפועל כזרוע ביצוע של המדינה, ואף על פי שתקציב התחזוקה עומד על כ-1.5 מיליארד ש"ח בשנה, משרד התחבורה אינו מבצע כל מעקב או בקרה אחר ניהול נושא התחזוקה, פרט לנושא ניצול התקציב ובדיקה מדגמית של הוראות תשלום, שמבצעות חברות הבקרה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי פיקוח ומעקב אחר האופן שבו תקציב התחזוקה מנוצל, בפרט כשמדובר בתקציב של יותר ממיליארד ש"ח, הוא בעל חשיבות עליונה כדי לוודא שתחזוקת כבישים מתבצעת בהתאם לכל הסטנדרטים המקצועיים, כדי להבטיח את תקינות הכבישים ולצורך ניצול תקציבי תקין. על משרד התחבורה לעקוב אחר פעילות התחזוקה של החברה ולוודא כי פעילות זו מתבצעת על פי כללי עבודה תקינים, ועומדת בתקציב, בלוחות הזמנים ובדרישות האיכות שקבעה החברה. נמצא כי בשנים 2016-2015 ביצעה החברה עבודו ת ריבוד ב -168 קטעי כבישים. על פי נתוני החברה נכון למועד סיום הביקורת קיימים כ-1,400 קטעי כביש הזקוקים לפעולות תחזוקה. בהתאם לקצב הביצוע השנתי בשנתיים האחרונות, החברה מבצעת עבודות תחזוקה ב -6% בלבד ממלאי הקטעים הנדרשים לעבודות תחזוקה. מעיון בנתוני מנ"א עולה כי כ-20% מהכבישים בתכנית העבודה השנתית בתחום זה אינם נקבעים בהתאם לסקרי יחידת המנ"א או למדדי המיסעות המשמשים את החברה לדירוג קטעי הכביש השונים, אלא על ידי גורמי מקצוע מתוך המרחבים השונים. מעיון ברשימת קטעים זו עולה כי בשנים 2016-2015 נכללו כ -50 כבישיםשנמצאו ברובם לאותם אזורים גיאוגרפיים: 8 קטעים מאזור אילת; 6 ;מאזור אשקלון12 מאזור טבריה; ו-6 מאזור רמת הגולן. עוד עולה מעיון בנתונים כי רובם של קטעי הכביש אינם עומדים בקריטריונים של ממדי המיסעות, אינם מוגדרים כבעלי נפח שימוש גבוה, ובחלקם הגדול אינם נאמדים ביחס עלות-תועלת המצדיק לתחזק אותם ולא קטעים אחרים. במשרדי החברה לא נמצאו נימוקים מקצועיים להליך בחירת הכבישים מן המרחבים השונים. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי עליה לגבש קריטריונים אחידים לבחירת הכבישים שתתחזק במסגרת 20% פעילותה בתחום זה. כמו כן, עליה לוודא כי ההליך מבוצע בצורה אובייקטיבית ושקופה, השומרת על כללים של מינהל תקין. | במסמכי הרקע להחלטת הממשלה לא נמצא פירוט באשר להשלכות לטווח הארוך הנובעות מעצם קיצוץ תקציב התחזוקה שעלול לפגוע בתחזוקת הכבישים שטיפולם יידחה, ולהביא לגידול משמעותי בעלויות הכספיות בטווח הארוך, ולא נמצא כי דבר זה עמד לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות. | 959 |
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . השפעת ייצור החשמל על איכות האוויר בישראל משרד מבקר המדינה מעיר לרשות החשמל ולמשרד האנרגיה כי אין די בהכפלת המכסה לייצור חשמל באמצעות אנרגיית רוח, כאשר המימוש בפועל של המכסה הקיימת הוא מזערי. על רשות החשמל ומשרד האנרגיה לנקוט פעולות להסרת החסמים המקשים את ייצור החשמל באמצעות אנרגיית רוח, כדי לנצל את היתרונות הגלומים בייצור באמצעות טכנולוגיה זו. ייצור בשיטת מונה נטו מקטין את הצורך בהשקעות ברשת ההולכה והחלוקה, ועל כן יש לקדם הקמת מתקנים לייצור באמצעות טכנולוגיה זו ולהסיר חסמים המקשים את הקמתם. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה כי מאז הוחל ה צו הרוחבי על חח"י, בשנת 2010 , נעשו שינויים תכופים בהחלטה בעניין הפחתת הפליטה ביחידות 4-1 . שינויים אלה גרמו להמשך הפעלת היחידות במתכונת הנוכחית (פחם ללא סולקנים) ולעיכוב של חמש שנים בהפחתת הפליטה מהן (עד שנת 2022 ). בשל כל אלה נמשכת ביחידות אלה פליטת המזהמים הפוגעים בבריאות, דבר הגורם לעלויות חיצוניות ניכרות. למשל, משרד מבקר המדינה אמד את העלויות העלויות החיצוניות של הפליטה בכל אחת מהשנים 2013-2015 בכ-1.6 מיליארד ש"ח בממוצע99, כ-5.6 .מיליארד ש"ח, במצטבר .משרד מבקר המדינה מעיר לשר האנרגיה ולשר האוצר כי במועד סיום הביקורת עדיין לא נקבעה תכנית פיתוח לחח"י ולמשק החשמל המביאה בחשבון את ההחלטות על ביטול מיזם D ועל שימור יחידות 4-1 באורות רבין לשעת חירום, אף שלהחלטות אלה יש השפעות על משק החשמל. על שר האנרגיה לקבוע, בהתייעצות עם שר האוצר, תכנית פיתוח כאמור בהקדם. עוד באוקטובר 2012 העיר מבקר המדינה100 כימשרד האנרגיה לא קבע תכניות אב למשק האנרגיה, ו" מכאן שהמשרד לא קבע את היקפו של פיתוח מער ך הייצור, מועד פיתוחו והרכבו ". ההיקף של הייצור, תמהיל הדלקים שייעשה בו שימוש בתהליך הייצור וקצב כניסת היצרנים בטכנולוגיות הייצור השונות, ובכלל זה אנרגיות מתחדשות, נקבעו א פוא ללא ראייה כוללת. במועד סיום הביקורת טרם סיים משרד האנרגיה להכין תכנית אב כאמור. שילוב אנרגיות מתחדשות בהיקף רחב דורש הטמעה של כלים לחיזוי יכולת הייצור באמצעות אנרגיות אלו ופיתוח אמצעים לאגירה ולגיבוי. תכנון מערך ייצור החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות אינו יכול לעמוד בפני עצמו, אלא חייב להיעשות במסגרת תכנון כולל של משק החשמל ושל מערך הייצור העתידי וגיבוש תכנית אב האמורה לעסוק גם בהיבטים אלו. | תאריך ההפעלה .שנקבע בצו .הרוחבי .( 24.12.10) מועדי .ההפעלה .שנקבעו .ביולי 2011 מועדי ההפעלה .שנקבעו בתנאי .רישיון העסק .מ- 13.12.15* מועד ההפעלה .שנקבעו בהיתרי .הפליטה מספטמבר .2016** | 960 |
הרשות הממשלתית למים ולביוב . סוגיות בניהול תאגידי מים משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות ולמי חדרה כי עליהם לקבוע מנגנון ודרכי פעולה לטיפול במפגעים המצויים באזורי המגן בפרק זמן קצר יותר, לשם הבטחת איכותם של מי השתייה המופקים מהקידוחים. משרד מבקר המדינה מעיר למי הרצליה כי לא הציג תחשיבים ומסמכים התומכים בטענותיו שלפיהן הקמת מתקן הטיוב אינה כדאית כלכלית ואינה אפשרית פיזית, וכי היה עליו להכין תחשיבים כאמור כדי שישמשו בסיס מתועד לעמדתו ולהחלטתו. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי מאחר שהיא אישרה, כחלק ממדיניותה, את הקמת מתקן הטיוב לשם שימור מי הקידוח, היא אינה יכולה להותיר את ההחלטה לגבי הקמת המתקן לשיקול דעתו הבלעדי של תאגיד המים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לרשות המים כי עליה לבחון דרכי פעולה נוס פות לשימור יכולת ההפקה של מים מקידוחים שאינן תלויות בלעדית בהחלטתם של תאגידי המים. משרד מבקר המדינה מעיר למי חדרה כי שיהוי של כשלוש שנים וחצי בהסטה של קו הביוב מאזור המגן של הקידוח מנוגד לכללי מינהל תקין. עוד העיר משרד מבקר המדינה למי חדרה על שסיפק מים מהקידוחים במשך שמונה שנים ללא רישיון עסק בניגוד לחוק, ועל שסיפק מים מקידוח המשטרה בלי שקיבל ממשרד הבריאות אישור להפעלת קידוח זה. על מי חדרה למלא את כל דרישות משרד הבריאות בעניין הפעלת הקידוח ולקבל את אישורו להפעלה. משרד מבקר המדינה העיר גם לעיריית חדרה כי היה עליה לנקוט צעדים למניעת הפעלתם של קידוחי המים ללא רישיון עסק , כנדרש בחוק , כדי להבטיח את איכותם של מי הקידוחים ובריאות הציבור. בשל החשיבות של הפקת מי שתייה מקידוחים, על רשות המים, האחראית לאסדרת משק המים, ובכלל זה לשימור יכולת ההפקה מקידוחי מים, לעקוב אחר הקמת מתקני טיוב, ובכלל זה לבדוק מהן הסיבות לאי-הקמת מתקני טיוב שהיא עצמה אישרה להקים. בהיעדר טיוב מי קידוחים שנפסלו אי -אפשר להפיק מהקידוחים מי שתייה ובכך להגדיל את היצע מי השתייה ממקורות מים טבעיים ואת יכולת אספקת המים ממקורות אלו במצבי חירום. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הודעת רשות המים כי תבצע מעקב סדור יותר אחר הקמת מתקני הטיוב, וכי היא מכירה בצורך בקיום עוד מנגנונים שיבטיחו את שימור יכולת הפקת מי שתייה מקידוחים שהמפיק אינו מעוניין בהפעלתם. המשמעות היא שהקמתם של המתקנים לא תהיה תלויה בהחלטתם של התאגידים בלבד. בביקורת נמצא כי למרות התוצאות החריגות באיכות מי הגלם בבאר ברנדיס, לא הכין מי חדרה עם סיום ביצוע הסקר התברואי חקירתי דוח בכתב, כנדרש בהנחיות מאוגוסט 2009 . עוד נמצא כי משרד הבריאות לאעמד על קבלת דוח כאמור על מנת שיוכל להפיק לקחים ולקבוע הנחיות בהתאם ולשם פיקוח ובקרה. | משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד כי גם לשיטתו הועסק קבלן י' ממרץ 2016 ועד סוף ינואר 2017 בלא הסכם מתאים ובלא שיקוים מכרז לבחירתו; אשר לקבלן ג', גם הוא הועסק מינואר 2016 ועדמאי 2017 בלא מכרז ובלא הסכם כאמור. | 961 |
בנק ישראל . מחלקת המטבע וייצור השטרות החדשים מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי עד מועד סיום הביקורת לא התקבלה החלטה לעניין תוספת המשרה לתקן ההיערכות לחירום. נוכח מצבה הביטחוני של מדינת ישראל והתרחישים הרבים האפשריים העלולים לגרום לפגיעה במערכת המטבע ולנזק לכלכלה, על בנק ישראל לבחון אפשרות הקמתה של יחידה ייעודית להתמודדות עם מצבי חירום כאמור לעיל ולגבש נהלים ברורים ומפורטים להתמודדות עם תרחישים האפשריים העלולים לאיים על אספקתם הסדירה והתקינה של שטרות למשק. . על בנק ישראל לבצע פעולות מבעוד מועד על מנת להבטיחאת הפצתם הסדירה של השטרות וככל הניתן ללא תקלות. על בנק ישראל לבצע עבודת מטה מעמיקה שתתייחס לתרחישים שונים שבהם עלולה להיגרם פגיעה באספקתם הרציפה של שטרות. נוסף על כך, בהתבסס על עבודה זו על בנק ישראל לגבש נוהל מפורט ומסודר המציע דרכי פעולה להתמודדות עם תרחישים אלו. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי נושא הסודיות מוגדר בהסכם שבין מחלקת המטבע לבין מדפיס השטרות בלבד, וכי על אף החשיבות שבנק ישראל רואה בנושא שמירת הסודיות אין בבנק נוהל מסודר וברור בעניין שמירת הסודיות בתחום המטבע, אשר מפרט איזה מידע אסור בפרסום וכיצד על הבנק לפעול במקרה שמידע זה דולף. על בנק ישראל לג בש נוהל מפורט וברור בעניין שמירת הסודיות בנוגע לפעילות מחלקת המטבע בכלל ותהליך ייצור השטרות בפרט, ויפה שעה אחת קודם. בנוהל יוגדר ויסווג המידע אשר בנק ישראל יחליט להגדירו כסודי, וכמו כן יפורטו הצעדים שיש לנקוט במקרה של דליפת מידע זה. על בנק ישראל לבדוק כיצד הגיע מידע שלטענתו הוא סודי ורגיש למי שאינו מוסמך לכך, ולבחון דרכי התמודדות עם הופעת מידע זה. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי בנק ישראל לא ביצע ניתוחי עלות- תועלת ובחינה של הכדאיות הכלכלית שבהדפסת השטרות בישראל לעומת הדפסתם בחו"ל. יתרה מזאת, נמצא כי הנושא כלל לא עלה לדיון בבנק ישראל. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי בעוד בנק ישראל נמצא בשלבים מתקדמים של הקמת המערכת לניהול מידע וידע על זיופי מטבע, משטרת ישראל טרם הקימה מערך לטיפול אכיפתי בתופעת הזיופים באופן מתכלל. עוד עולה כי אין במשטרת ישראל הנחיות אחידות וברורות בעניין אופן טיפול יחידות המשטרה בכסף מזויף המגיע אליהן. | משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את כלל הפעולות והיוזמות של בנק ישראל בהתמודדות עם תופעת זיופי המטבע. אולם נוכח מגמת העלייה בהיקפם ובאיכותם של הזיופים - אין די בכך. יש צורך חשוב בהגדרת גורם ייעודי אכיפתי במשטרה אשר לרשותו יעמדו הידע והמשאבים הנדרשים להתמודדות עם תופעת הזיופים. ככל שיגברו האכיפה וההרתעה, כך יקטן התמריץ של גורמים עברייניים לפעול בתחום זה. על המשטרה להשלים את הקמת המערך הייעודי ביאל"כ בהקדם. | 962 |
רשות שדות התעופה . הסכמים עסקיים - רשות שדות התעופה . משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי היא לא נערכה כראוי להשפעת העלייה הצפויה במספר הנוסעים. בפועל, לא נערכה הרשות לגידול במספר הנוסעים, לא צירפה לנוסחאות ההצמדה של דמי ההרשאה את ההשפעות האפשריות של הגידול בכמות הנוסעים ושינוי התמהיל שלהם, ולא שקלה את האפשרות לשנות את תמהיל החנויות כדי להתאימו להרגלי הקנייה של הנוסעים. הבעיות שהתעוררו עם זכייני הדיוטי פרי מצביעות על חלוקת סיכונים לא מידתית בין הזכיינים ובין הרשות. במכרזים שפרסמה לטרמינל 3 לא דאגה הרשות ליציבות החוזים עם הזכיינים בטרמינל 3 , אלא למקסום ההכנסה הקבועה של הרשות בעיקר. פתיחת חנויות דיוטי פרי נוספות בשטח נתב"ג היא ההזדמנות הקרובה והקלה ביותר בעבור הרשות להביא לידי פתיחת תחרות בין הזכיינים. כמו כן, על פי תקנות חובת המכרזים על הרשות להעדיף ביצוע התקשרויות בדרך של מכרז פומבי רגיל על פני תהליכים לא תחרותיים ובפטור ממכרז, וזאת גם במקום שהחוק מאפשר לה שלא לפרסם מכרז פומבי . הרשות לא תיקנה את תנאי המכרז כפי שהמליצה הביקורת הפנימית, ואכן לא התקבלו הצעות והמכרז נכשל. משנת 2013 עד שנת 2017 חולש בנק א ' לבדו על כל שוק המרת המט"ח בנתב"ג. זאת - למרות פרסומם של ארבעה מכרזים כשבשלושה מהם לא היה אף מציע, ובאחד מהם נכשלה ההתקשרות לאחר כשנה בלבד. הרשות לא בדקה אפשרויות של הקלה בתנאי הסף של המכרז ובגובה דמי ההרשאה. מכאן עולה שהרשות לא פעלה דיה למצוא מודל התקשרות ראוי שיאפשר הכנסת זכיין נוסף שההתקשרות עמו תוכל להימשך לאורך זמן. משרד מבקר המדינה מעיר כי למרות הסבריה של הרשות, מהנתונים עולה כי מלבד הפגיעה בתחרות פגעה הפעלתו של זכיין אחד לעומת שני זכיינים גם בהכנסות הרשות. | אף שטרמינל 1 כבר משמש זה כמה שנים את נוסעי טיסות ה- LOW COST ומספרם הולך וגד ל, לחטיבת המסחר לא הייתה תכנית מגירה מוכנה להפעלת הדיוטי פרי. משרד מבקר המדינה מעיר כי הרשות החליטה לפתוח את טרמינל 1 לתהליך נוסע -יוצא מלא, כולל דיוטי פרי ושירותי הסעדה, בלי שביצעה תכנון מוקדם בנושא. | 963 |
חברת החשמל לישראל בע_מ . ניהול ביקושים במשק החשמל ומיזם _מנייה חכמה_ השימוש החלקי והמוגבל במנגנונים שנקבעו בהסדרים לניהול מחסור החשמל עשוי להיות פועל יוצא של הגידול הניכר בהיקפי הייצור הזמינים במשק, והוא עשוי להעיד על הקצאת מקורות לא יעילה להשקע ה במשק החשמל. הכדאיות הכלכלית של שימוש בתכניות אלה לעומת החלופה של הגדלת כושר הייצור צריכה לה יבחן במסגרת תכנית האב לפיתוח משק החשמל ולהישקל במסגרת מתן אישורים להרחבת כושר הייצור במשק וקביעת היקף הרזרבה הנדרש. הרחבת יכולת ייצור החשמל במשק מעבר לנדרש כרוכה בעלויות כספיות גבוהות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה ולרשות החשמל כי הגדלת היקפי הייצור כתגובה לגידול בביקוש אינו בהכרח הפתרון הטוב ביותר שכן קיימות חלופות להגדלת אמצעי הייצור, דוגמת הסטת ביקושים בשעות השיא. מן הראוי שמשרד האנרגיה, רשות החשמל וחח"י יפעלו לגיבוש תכניות להסטת ביקושים וישלבו אותן בתכניות הפיתוח העתידיות, בפרט נוכח ההחלטות שהתקבלו בדבר סגירת יחידות 4-1 וביטול הקמתה של תחנת הכוח פרויקט D. לפי הגדרות רשות החשמל, מטרת הרזרבה היא למזער ככל הניתן אירועי אי אספקת חשמל בגין אי ודאות מצד מערכת הייצור ולענות על הצורך להבטיח גיבוי של יחידות ייצור הנמצאות בתחזוקה שנתית מתוכננת, בירידת הספק או בתקלות ממושכות48 . בתשובת מנהל המערכת בחח"י שהובאה לעיל, אין כדי להסביר את הסטייה הגדולה מיעד הרזרבה. שיעור הרזרבה הזמינה במשק בשעת השיא (7% ) כפי שהוצג ע"י מנהל המערכת, הוא נתון תוצאתי שכולל את התממשות הסיכונים הצפויים שלשמן נועדה הרזרבה, וכן ארוע חד פעמי משמעותי של השבתה מתוכננת של יחידות ייצור פחמיות לצורך התקנת מתקנים להפחתת פליטת מזהמים. למרות זאת נותרה רזרבה מספיקה של כ-900 מגהוואט השקולה לשתי יחידות ייצור גדולות, ואין בכך כדי להעיד על רמת רזרבה נמוכה במשק. יתרה מכך, כפי שצויין לעיל, החזקת רזרבה במשק החשמל כרוכה בעלויות כספיות ניכרות המוטלות על צרכני החשמל ויש לפעול למזעורה, בכפוף להבטחת רמת אמינות גבוהה של אספקת החשמל. עוד יצויין, כי במניין הרזרבה העודפת שחישב משרד מבקר המדינה לא נכלל ההספק של יחיד ות הייצור באמצעות אנרגיות מתחדשות בהתאם ליעדים שהציבה הממשלה ועד לשיעור של 10% מצורכי האנרגיה בשנת 2020 . לפיכך, מן הראוי כי משרד האנרגיה ורשות החשמל יבחנו מחדש את צורכי משק החשמל, ויפעלו לתכנון משק החשמל לפי ממצאי הבחינה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה ולרשות החשמל כי אף שצריכת החשמל של משקי הבית היא כשליש מסך צריכת החשמל, ואף שמחקרים כלכליים הראו את הפוטנציאל הטמון ביישום תכניות להסטת ביקושים בקרב מגזר זה, לא נעשה ניסוי תעריפי הבוחן את תגובות הצרכנים הביתיים בישראל לתעריפים משתנים. ההסדרים שקבעה הרשות לגבי משקי הבית בשל החשש למחסור בחשמל בקיץ 2012 אינם תחליף לניסוי תעריפי מקיף. מן הראוי כי משרד האנרגיה ורשות החשמל יבחנו את התועלת שתצמח מהסטת ביקושים של צרכנים שאינם נכללים בהסדר תעו"ז, לרבות צרכנים ביתיים, ובהתאם לכך יגבשו תכניות יעילות להסטת ביקושים , ובהן מתן תמריצים כלכליים להסטה כאמור, והסברה מקיפה שתגביר את המודעות של צרכני החשמל לעניין זה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה על שלא גיבש עד מועד סיום הביקורת בפברואר 2017 המלצות שיאפשרו לערוך תכנית ממשלתית ליישום מיזם מנייה חכמה, ועיכב בשל כך את ההוצאה לפועל של המיזם, ועל אף הפוטנציאל הטמון במיזם מנייה חכמה לשיפור רשת החלוקה וההולכה, להתייעלות אנרגטית ועוד. קיומם של חסמי אסדרה מנעו את קידומה של ת כנית שהגישה חח"י למשרד האנרגיה ב-2012 , ולמרות זאת לא בחן משרד האנרגיה, שבאחריותו לקדם את יישומה של התכנית, צעדים חלופיים לקידום התהליך. עקב כך עד למועד סיום הביקורת לא נקבעה תכנית לאומית לפריסת מונים חכמים והתכנית שנקבעה בוטלה כאמור. | .תכנון מערך ייצור החשמל בישראל מתמקד בהגדלת יכולות הייצור, כדי לספק את מלוא הביקוש לחשמל בכל רגע נתון, במשך כל שעות היממה ובכל עונות השנה. תכנון כאמור נועד להתמודד עם כמה אתגרים, ובהם היעדר יכולת לגבות את מערך החשמל בישראל באמצעות מערכי החשמל של המדינות הגובלות עמה, חוסר יכולת לאגור חשמל באופן יעיל ובכמויות גדולות, והעלויות הגבוהות של אי-אספקת חשמל. היקף מערך היצור נקבע בהתאם לתחזיות שיא הביקוש. שיעור השעות שבהן מתרחש שיא הביקוש הוא רק כ-%3 ממספר שעות הייצור בשנה88 . בישראל גובשו תכניות לניהול ביקושים רק לצרכני החשמל הגדולים. אף שמחקרים העלו כי תכניות לניהול ביקושים אשר מתמקדות, בין היתר, במשקי הבית עשויות להביא להסטה של ביקושים בקרב אוכלוסייה זו, שמשקלה בצריכת החשמל גבוה יחסית, בישראל אין תכניות כאלה. נמצא כי המיזם לפריסת מונים חכמים, המאפשרים בין היתר להחיל תעריפים משתנים, דבר המהווה תמריץ לצרכנים ל הסיט ביקושים, מקּודם בא טיות רבה. הסיבה לכך היא חסמים רבים שלא טופלו במשך השנים, ובהם חסמי מימון וחסמי אסדרה. על פי אומדן תאורטי שערך משרד מבקר המדינה, פוטנציאל החיסכון מהסטה של 10% מהביקוש לחשמל בשעות השיא הוא עד כ-8.1 מיליארד ש"חבשנים 2027-2011 ,ונובע מדחיית השקעות בהקמת תחנות חדשות ומהפחתה בעלות החזקתן של תחנות 89 . רזרבת הייצור במשק החשמל גבוהה באופן ניכר מהיעד שנקבע בשיעור של 20% ומגלמת עודף כושר ייצור משמעותי. נוכח העלויות הגבוהות הכרוכות בהקמת תחנות חדשות ובייצור החשמל בשעות השיא של ביקוש החשמל, הרי שניהול הביקושים, צמצום שיאי הביקוש גם באחוזים בודדים וצמצום ייצור החשמל - טומנים בחובם אפשרות לחיסכון כספי ניכר. על משרד האנרגיה, רשות החשמל וחח"י לגבש ולממש תכניות להסטת ביקושים משעות השיא על מנת לייעל את מערך ייצור החשמל וכדי לחסוך כסף רב, ואף כדי לצמצם את רמת הפליטות וזיהום האויר. | 964 |
רשות המיסים בישראל . מיסוי קרנות הון .4. בנייר העמדה ציין מנהל המחלקה המקצועית במע"ם: "לדעתנו, צריך לחייב במע"ם גם את דמי ההצלחה (בפועל מחייבים במס מלא רק את המשקיעים הישראלים), היות שמדובר בתגמול נוסף שמקבלים מי שעוסקים בניהול אקטיבי של הקרנות". כלומר, תושבי החוץ הופטרו ממע"ם על דמי ההצלחה שהם מקבלים אף שמדובר בשירות הניתן בישראל, וככזה הוא חייב במע"ם59 . וכן: "בכל האישורים שיצאו בעבר עד שלב מסויים לא הזכרנו את דמי ההצלחה". כלומר, הרשות, באותם אישורים, לא התנתה את מתן ההסדר המיטיב לקרנות בהיבט המע"ם (ההסדר החדש או הישן), בתשלום מע"ם על דמי הצלחה. מאחר שרק חברת הניהול מחויבת להירשם במע"ם, ואילו מי שמקבל את דמי ההצלחה הוא השותף הכללי (שאינו מחויב להירשם במע"ם), הרשות אינה יכולה לעקוב אחר קבלת דמי ההצלחה וממילא לא ברור כיצד ניתן לחייבם במע"ם. 2. התחשיב שצורף לפרוטוקול הדיון שערכה הרשות במאי 2014 העלה כי בבדיקת הוצאות המס הנוגעות להעסקת עובדים לאורך השנים בשני תאגידי ענק בישראל שאותם רכשה קרן א' - אג"ש א' וחברה ז' - לא היה הבדל מהותי בין הוצאות מס אלו לפני רכישת החברות הללו ובין הוצאות המס אחרי הרכישה. כלומר, אין אינדיקציה לגידול מהותי בהעסקת עובדים בחברות המטרה לאחר רכישתן על ידי הקרן. בדיקה זו נעשתה על ידי הרשות הואיל וגידול בהיקף העסקת עובדים או גידול בשכרם הם פרמטרים לתועלת משקית. .1. השפעה על שוק ההון הישראלי: הטבת המס הניתנת לקרנות ההון יוצרת תמריץ להתאגדות בעלי הון ישראלים כשותפים בקרן הון, ותמריץ לכניסת משקיעים זרים למשק הישראלי שלא באמצעות הבורסה לניירות ערך ולא כמשקיעים ישירות בחברות ישראליות, אלא כ"קרן הון". קיומו של "פער רגולציה" לטובת קרנות ההון הפרטיות ביחס להשקעות ישירות בשוק ההון הישראלי עלול לפגוע בשוק ההון הישראלי. הועלה כי תנאי זה אינו מיושם, וכיום ניתנות החלטות מיסוי מקדימות הפוטרות ממס גם קרנות מעורבות שבהן שותפים גם משקיעים תושבי חוץ וגם משקיעים תושבי ישראל. . משרד מבקר המדינה מעיר כי כיום קרן מוגדרת כקרן זרה, עם כל השלכות המס הנובעות מכך, גם אם מיעוט מיחידות ההשתתפות בה מוחזק על ידי משקיעים זרים. מאחר שרוב תיקי המס של הקרנות אינם נכללים בביקורת השומתית, מן הראוי למנוע מראש מצב שבו ייהנה גם מיעוט זה מהפטור המוענק לקרן על מלוא רווחיה ממכירת החברות שבבעלותה. עניין זה של פיצול השקעות תושבי חוץ ותושבי ישראל רלוונטי גם לצורך חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 , כפי שיפורט בהמשך. הועלה כי תנאי זה אינו מיושם מעצם הרחבת הפטור לקרנות הון פרטיות. זאת משום שככלל, קרנות הון פרטיות אינן משקיעות בחברות מטרה על ידי רכישת מניות שהונפקו על ידי חברות המטרה, אלא רוכשות מניות קיימות של חברות המטרה מבעלי המניות הקודמים שלהן. | משרד מבקר המדינה מעיר כי התניה זו אינה רלוונטית לאישורים הניתנים לקרנות הון פרטיות (ראו מקרה קרן א' בהמשך). הרשות גם לא פרסמה את השינוי במדיניותה לגבי שיעור פיזור ההשקעות. | 965 |
רשות המיסים בישראל . היבטים במיסוי עסקאות מקרקעין נמצאשבמועד הביקורת לא העבירה רשות המסים לרשות לאיסור להלבנת הון את רשימת עסקאות הנדל"ן שבוצעו במהלך שש שנים אלו ובהן שווי העסקה עלה על סך של שבעה מיליון ש"ח. לפיכך לא יכולה הרשות לאיסור הלבנת הון להצליב מידע זה מול המידע הקיים אצלה ולאתר מקרים שבהם קיים חשש להלבנת הון. נמצא כי לא פעם אזרחים נדרשים לפנות למשרדי מיסוי מקרקעין לצורך קבלת אישורים לצורך מימוש זכאויות בגופים אחרים, וכי הקהל הרב הפוקד את משרדי מיסוי המקרקעין יוצר עומס רב על נותן השירות, והדבר פוגם באיכות השירות ובביצוע העבודה המשרדית השוטפת. חלק גדול מאזרחי המדינה וגם תושבי חוץ רבים מבצעים עסקאות נדל"ן בישראל, הן במישרין והן באמצעות גופים משפטיים שונים. ואולם, אף על פי שפעילותם של חלק מהם בעלת מאפיינים עסקיים לכל דבר , הם אינם רשומים במערך המע"ם ונמנעים מתשלום המס כנדרש. נמצא כי אף על פי שמדובר בתופעה שכיחה, טיפולה של רשות המסים בהשלכות המע"ם של משקיעי נדל"ן המבצעים עסקאות מקרקעין באופן תדיר הינו אקראי, אף שהמידע מצוי במאגרי המידע של הרשות. עוד נמצא כי אין כל בקרה סדורה במחשבי הרשות הבודקת את הדיווחים למע"ם בהשוואה לדיווחים למיסוי מקרקעין. התברר כי משרדי מע"ם כמעט שאינם יוזמים עריכת שומות, ולפיכך אינם גובים מע"ם מרשויות מקומיות או ממלכ"רים על עסקאות המקרקעין שהם מבצעים אף על פי שהמידע מצוי ברשותם של משרדי מע"ם. על הנהלת הרשות לבחון את הנטל הבירוקרטי ה מוטל על ציבור הפונים למשרדי מיסוי מקרקעין ומס הכנסה ולפעול למציאת פתרונות הולמים להפחתתו, כמו מתן מידע אינטרנטי וטלפוני ומתן אישורים באמצעות האינטרנט, או חיבור זהיר ומבוקר של מאגרי מידע של גופים ציבוריים מסוימים לנתונים רלוונטיים ועדכניים הנדרשים לפעילותם בנוגע למבקש . זאת, בכפוף לשמירה קפדנית על הזכות לפרטיות. | נמצא כי למעט מחקר שנעשה במינהל הכנסות המדינה בשנת 2016 בעניין העלאת מס רכישה, לא בוצע מעקב לבחינת יעילותם והשלכותיהם של תיקוני החקיקה בתחום מיסוי מקרקעין. | 966 |
רשות המיסים בישראל . איסוף מידע ושיתוף פעולה בין יחידות המודיעין ברשות המסים משרד מבקר המדינה מעיר כי על מנהל רשות המסים לשקול להנחות את פקידי השומה לסייע למְרַכְזֵּי המודיעין ולתגבר את פעילותם בשטח בעובד נוסף, בהתאם לצורך, כאשר הם צריכים לצאת ממשרד השומה לפעילות מודיעין. .משרד מבקר המדינה מעיר כי על רשות המסים, כמי שאחראית על גביית המסים, ליצור עם משרדי הממשלה הרלוונטיים ובעיקר עם רשות האוכלוסין וההגירה, מנגנון רישומי אחיד וחד-ערכי לכלל המשרדים לגבי תושבי חוץ בעלי פעילות עסקית בישראל. על המנגנון להבחין בשימוש בכמה דרכונים על ידי אותה ישות. נוסף לכך על מנהל רשות המסים לדרוש מהמשרדים, בהתאם לסמכותו על פי פ קודת מס הכנסה , לקבל מהם מידע בנוגע לכספים שהועברו לתושבי חוץ, כדי שיהיה ניתן ליצור בסיס מידע שיאפשר לאתר את אלה שלא פתחו תיק במשרד השומה ולבדוק את הדיווחים של אלה אשר הגישו דוחות. משרד מבקר המדינה מעיר כי על רכזי המודיעין במשרדי החקירות של אגף מס הכנסה לנהל מעקב אחר מילוי ההנחיות שהעבירו למְרַכְזֵּ י המודיעין. אם רכזי המודיעין אינם מוודאים שההנחיות שלהם מבוצעות, ואם הם אינם בודקים את איכות ביצוע המשימות ומחווים דעתם על הביצוע - אין משמעות, למעשה, לאחריות המקצועית שהוטלה על רכזי המודיעין. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד האוצר בתיאום עם משרד העלייה והקליטה לפעול לקידום תיקון החוק כך שתוכל רשות המסים, במקרים מסוימים, לדרוש מתושבים חוזרים ותיקים ומעולים דיווח על הכנסות שהפיקו מחוץ לישראל לאחר המועד שהיו לתושבי ישראל. .בעקבות דוח מבקר המדינה 65 א הגיש מנהל רשות המסים בקשה לתיקון החקיקה במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2015 ,. ניסיון זה לא צלח בין היתר, בשל פיזורה של הכנסת. רשות המסים ניסתה שוב לקדם את ביטול הפטור מדיווח בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2016 ., וגם ניסיון זה לא צלח עד מועד סיום הביקורת בפברואר 2017 .לא השתנה דבר זה משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פעולות רשות המסים ומנהלה לתיקון המצב הקיים, זאת כפי שהומלץ בדוח מבקר המדינה. נמצא כי מְרַכְזֵּי המודיעין שבמשרדי השומה אינם מקפידי ם לשמור על חסיון מוסרי המידע. נמצא כי בכל משרדי השומה שנעשתה בהם הביקורת של משרד מבקר המדינה, העבירו מְרַכְזֵּי המודיעין ליחידת ביקורת ניהול ספרים או למפקחי המס את התרשומת שעשו עם המקור שמסר את המידע ובכלל זה את פרטיו המזהים כמו שמו ומספר הטלפון שלו. אפילו במקרה אחד שבו ביקש המקור במפורש להישאר אנונימי הועברו פרטיו כמתואר לעיל. בכך מסכנים מְרַכְזֵּי המודיעין שבמשרדי השומה את מוסרי המידע, ופוגעים בקשר עתידי עם מוסרי מידע לרשויות המס. | משרד מבקר המדינה מעיר כי על מטה המודיעין למלא את תפקידו כיחידת מטה בהתאם לאחריות המקצועית שניתנה לו, כמנחה של מְרַכְזֵּי המודיעין שבמשרדי השומה ומסמ"ק. לשם כך עליו להנחות את מְרַכְזֵּ י המודיעין בהתאם לשיטות העבודה של המודיעין, ולהקפיד שבתהליך העבודה יתרחשו גם איסוף מידע מהשטח וגם אימות של מידע שהתקבל , ובד בבד להנחות את מְרַכְזֵּי המודיעין בעבודתם השוטפת. על מטה המודיעין לקבוע בעבור מְרַכְזֵּי המודיעין תכנית עבודה לאיסוף מידע ולקבלת הנ חיות לפי הצורך. בתכנית זו יש להביא בחשבון את המיקום הגאוגרפי ואת סוג האוכלוסייה שעליה מופקד כל משרד שומה או משרד מסמ"ק ולהשתמש בנגישות ובקרבה שיש למְרַכְזֵּי המודיעין בעבודתם עם אוכלוסייה זו. נוסף לכך, כיחידת מטה, על מטה המודיעין לעקוב אחר תהליך העבודה ואחר התקדמות תכנית העבודה וההנחיות שהפיץ, ולוודא שאיסוף המידע מתנהל כפי שנקבע. | 967 |
רשות המיסים בישראל . החלטות מיסוי מקדמיות הועלה כי רשות המסים לא גיבשה מדיניות אחידה בשאלה אם כספים שאדם מוציא מחברת הארנק שבבעלותו לצורך רכישת דירת מגורים יסווגו כדיבידנד. הרשות לא פרסמה חוזר המבהיר, לעובדי הרשות, לנישומים ולמייצגים, את מדיניותה במכלול היבטי המס הנוגעים לעסקות מקרקעין בין אדם לבין חברה שבשליטתו (מס הכנסה, מע"ם ומיסוי מקרקעין). על הרשות ליזום מיפוי שנתי, באמצעות שע"ם, של כל העסקות שבמסגרתן מוכר אדם את דירת מגוריו לחברה שבשליטתו, כדי לאתר עסקות שבהן נופח השווי לצורך הימנעות מתשלום מס על משיכת כספים מהחברה. מן הראוי לעגן חובת דיווח, בהצהרת הון, על נכסי נדל"ן שנרכשו על ידי חברת ארנק בבעלות הנישום. הביקורת העלתה כי היבטי מיסוי מקרקעין לא נידונו בשלוש החלטות המיסוי האמורות לעיל, אשר התקבלו בשנים 2014-2008 . החלטות אלולא הועברו לידיעת מיסוי מקרקעין . הביקורת העלתה היעדר תיאום בין אגפי המיסוי במקרים שבהם סוגיית המס העומדת במוקד הבקשה למתן החלטת מיסוי רלוונטית לכמה מערכי מס. הביקורת העלתה כי עד מאי 2016 הוכפפה יחידת מחירי העברה לסמנכ"ל שומה וביקורת, ולא נכללה בחטיבה המקצועית, אף על פי שמדובר ביחידת מטה מקצועית שאמורה לפעול במסגרת החטיבה המקצועית . גם המערכת הממוחשבת של החלטות מיסוי ברשות לא נפתחה לשימוש עובדי יחידת מחירי העברה, ועדיין אינן נכללות בה החלטות מיסוי בתחום זה. בקשתה של החברה הרב-לאומית התקבלה, ונקבע כי "בכפוף לעובדות המפורטות לעיל החברה הזרה תיחשב כמי שאין לה מוסד קבע בישראל בשל פעילותו של היחיד ובשל כך בלבד". כלומר, בהחלטה 36/08 נקבע כי פעילות היחיד מביתו אינה מקימה למיזם הזר מוסד קבע בישראל, ואילו בהחלטה 253/12 נקבע כאמור להפך. על הרשות לקבוע בנוהל פנימי, כי טרם גיבוש החלטה בכל בקשה, על מקבלי ההחלטה הרשות לבחון החלטות קודמות שפורסמו בנושאים דומים. במקרים בהם ההחלטה החדשה מהווה שינוי עמדה עקרונית בסוגייה, על הרשות לציין במפורש כי החלטה זו היא עמדת הרשות מכאן ואילך בסוגייה הנדונה ומבטלת את עמדתה בסוגייה הנדונה לגבי החלטות המיסוי הקודמות (בפירוט מספרן הסידורי של ההחלטות הקודמות). | הביקורת העלתה כי חברה ה' גבתה מלקוחותיה את מלוא סכום העסקה כולל סכום המע" ם לגבי כלל השוברים, ובלי שהוציאה באו תה עת חשבונית מס, אלא רק לאחר מימוש השובר. עם זאת, היא לא העבירה לרשות את סכומי המע"ם שגבתה בגין שוברים שלא מומשו. התנהלותה זו עמדה בניגוד להחלטות המיסוי שקבעו כי על החברה חלה חובת תשלום מע"ם על שוברים שלא מומשו. | 968 |
חברת דואר ישראל בע_מ . ניהול הנכסים וההתקשרויות - חברת דואר ישראל בע_מ משרד מבקר המדינה מעיר לחברת הדואר כי עליה לפעול לטיוב מערכת המחשוב באופן שיקל על אנשי מחלקת הנכסים להפיק, באופן מובנה ואמין, את הדוחות והנתונים הנדרשים להם במסגרת עבודתם וכדי שיוכלו לספק דוחות ניהוליים להנהלה ולהבטיח את אמינות נתוני המערכת. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת החברה כי עליה לחזק ולהגדיר במפורש את כללי הממשל התאגידי באופן שתימנע בעתיד היווצרותו של מצב מעין זה, שבו בעל תפקיד בחברה יכול על דעת עצמו להורות להקל בתנאי החוזה. רצוי לשקול כי בעתיד העברתו של נכס מקרקעין לקונה תותנה באישורה של ועדת הנדל"ן שבחברה או של ועדה אחרת מטעמו של דירקטוריון החברה. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי בשנים 2012 ו-2013 בוצעו הערכות שווי לחלק קטן מנכסי החברה, אולם מאז לא חלה כל התקדמות בנושא ומרבית הנכסים טרם הוערכו מחדש. על הנהלתה של חברת הדואר לשקול את הצגתם של נתוני השווי המעודכן של הנכסים שברש ותה באמצעות הוספת ביאור לדוחות הכספיים, זאת בהתאם להמלצת תקן החשבונאות הבין -לאומי. הדבר יתרום לשיפור איכות המידע המובא לפני הנהלת החברה, לפני רשות החברות ולפני קוראי הדוחות הכספיים שלה בעניין הנכסים שבהם היא מחזיקה ושוויים הכלכלי המעודכן. .הועלה כי בפועל דמי השכירות ש משלמת החברה בעד נכס זה גבוהים בהרבה ממחירם בשוק. במכתב ששלח מנהל הנכסים של החברה בדצמבר 2016 לחברי ועדת הנדל"ן נכתב כי נדרש אישורם לתשלום של דמי שכירות חודשיים בסך 16,804 ש"ח צמודים למדד, זאת אף שהשמאי הממשלתי אמד את דמי השכירות החודשיים ב - 11,000 ש"ח38. יוצ א אפוא שסכומם של דמי השכירות ששולמו בפועל גבוה בכ -50% מהסכום שנקבע בחוות הדעת של השמאי הממשלתי. במכתב צוין כי הנושא הועבר לטיפולו של עורך דין חיצוני, וכי לא ניתן להפסיק זמנית את תשלומי שכר הדירה מאחר שאי-תשלום עלול לשמש עילה לפינוי הנכס. משרד מבקר המדינה מעיר כי הצורך של החברה לספק שירות לאוכלוסייה במקומות השונים הוא מובן, אך מחובתה למצוא איזון ראוי בינו ובין העמידה בכללי מינהל תקין וכן עליה לשמור על בטיחות העובדים והלקוחות. מבדיקת משרד מבקר המדינה עלה כי "מודול הנדל"ן" במערכת ה -SAP - מערכת המחשב הנוכחית שבה משתמשת מחלקת הנכסים - אינו מאפשר לשלוף בצורה מהירה וקלה, על פי דוחות מובנים, נתונים חשובים אשר נדרשים לאנשי המחלקה לצורך עבודתם השוטפת. לדוגמה, אי-אפשר להוציא מהמערכת דוח תשואה (הכנסות משכירות חלקי שווי הנכס) שילמד על מידת הרווחיות של כל נכס. כמו כן המערכת מסורבלת ואינה מאפשרת לקבל תמונת מצב על כל נכס בנפרד, אלא מפיקה עבור כל נכס כמה שורות, ויש צורך לייצא נתונים מהמערכת לתוכנת "אקסל" ולאחר מכן להתחיל למיין ולטייב חלק מהנתונים. עוד עולה כי המערכת אינה מאפשרת הוצאת דוח תזרים מזומנים מסודר עבור כל נכס ומציגה באופן שגוי אירועים חד-פעמיים. | מבדיקה שביצע משרד מבקר המדינה עולה כי להתקשרות עם חברות ב' וג' לא קדם הליך מכרזי בהתאם לנדרש בדין, אלא ההתקשרות נעשתה בפטור ממכרז. | 969 |
נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ . התקשרויות עם ספקים וגיוס עובדים - חברת נתיבי ישראל נמצא כי ועדת האיתור קבעה שהמועמד עומד בתנאי הסף על סמך הצהרתו .47כי ניהל עובדים חיצוניים על החברה להקפיד לפעול בהתאם לנוהל למניעת ניגוד עניינים, ובמקרים שהמועמד מציין קרבה משפחתית, על הוועדה לניגוד עניינים לדון בעניינו קודם לדיון בוועדת האיתור. המקרים שהובאו מצביעים על חוסר בהירות באשר לפעולה הנדרשת במקרים של היכרות מוקדמת בין חבר ועדה למועמד. על החברה להסדיר בנוהל את אופן הפעולה במקרים שחבר בוועדת האיתור, ויו״ר הוועדה בפרט, מכירים מועמד. אופן הפעולה צריך להיות בהתאם לטיב ההיכרות המוקדמת עם המועמד (מקצועית, אישית או משפחתית וכד׳) ולמשך ההיכרות עמו. יש לקבוע באילו מקרים על חבר הוועדה לפסול את עצמו מהשתתפות בוועדה, ולהקפיד לפעול על פי הנוהל. על רשות החברות, מתוקף סמכותה לאישור הנוהל למינוי בכירים, לוודא כי החברה תסדיר נושא זה בנוהל. מומלץ להקפיד על הגדרת היקפים מכומתים ומדידים בתנאי הסף, כדי למנוע פרשנויות שונות בנוגע לעמידת המועמדים בתנאים. על ועדת האיתור לפרט את הנימוקים להחלטותיה כדי להבטיח הליך איתור שקוף ושוויוני, ועל חברי הדירקטוריון, בבואם לאשר את המינוי, לתת דעתם לקבלת נימוקי הוועדה כנדרש, בהתאם לתקנות המינויים. על פי נתוני החברה, בעיבוד משרד מבקר המדינה על החברה לפעול ליישום ההנחיות בעניין ייצוג הולם של נשים, ובכלל זה לפעול למינוי נשים לחברות בוועדות האיתור ולעמוד ביעדים שקבעה לעצמה לאיוש נשים, בעיקר בדרגות הניהול הבכירות. מומלץ כי החברה תפעל באופן יזום לאיתור מועמדות לתפקידי ניהול בחברה. | משרד מבקר המדינה מציין כי על פי הוראות תקנות המינויים, על החברה להביא את הנוהל למינוי בכירים לאישור רשות החברות, וכי על רשות החברות לוודא כי הנוהל יובא לאישורה. | 970 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . הרפורמה במבחני הנהיגה משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה להשלים את הבחינה בדבר מחירי המבחן המעשי, למול העלויות המשולמות לחברות והשתתפות תקציב המדינה. עוד מומלץ לבחון הכנה לתרחישים שונים לפני גיבוש תעריפי אגרה, כדי למנוע מצב של חריגה בתשלומים שלא נערכו אליהם בעוד מועד, ואשר יגרמו להעלאת התעריפים לציבור בדיעבד. מיליון ש"ח 12-לפי מסמכי ועדת המכרזים, מדובר בהקלות בסכום של כ מכלל התשלומים ששולמו לזכיינים. נוסף על כך, 12%-לשנה, שהם כ ועדת המכרזים החליטה שלא לממש את מנגנון הקנסות שנועד להבטיח את העמידה של הזכיינים בתנאי המכרז, בעיקר בכל הנוגע לרמת השירות לציבור (ראו להלן). משרד מבקר המדינה ממליץ למת"ח לתעד את תהליך עדכון התבחינים זאת נוכח הניסיון המקצועי שהצטבר בשנתיים האחרונות מאז יישום המכרז ולשם שימור הידע הארגוני. משרד מבקר המדינה מציין כי הגם שחלק מההקלות ניתנו בהחלטת ועדת המכרזים, מומלץ כי ועדת המכרזים תקיים הליכי הפקת לקחים. זאת כדי להימנע מיצירת תמריץ למציעים עתידיים במכרזים דומים למיקור חוץ של שירותים חיוניים, להגיש הצעות כדי לזכות במכרז, ולאחר מכן - לבקש הקלות ושינויים. עוד נמצא כי מת"ח לא צפה את הקושי בגיוס בוחנים בעלי ניסיון ונדרש לתת הקלות לזכיינים, בין היתר בתנאי ההכשרה של בוחני הנהיגה לעומת תנאי ההכשרה שנקבעה במכרז. יוצא אפוא כי מחד נקבעו במכרז תנאים שלא תאמו את המציאות ומאידך בהתאם לתשובות חברה ב' חלק מהקנסות נזקפו עקב העדר פיתוחים טכנולוגיים נדרשים. משרד מבקר המדינה ממליץ למת"ח להפיק לקחים ממכרז זה, כדי שבעתיד לפני פרסום מכרז לקבלת הצעות יתבצעו עבודת מטה מעמיקה והכנה של מסמכי המכרז באופן שיביא לכך שרמת אי-הוודאות תהיה מזערית, ושהנתונים הנמסרים למציעים יהיו מדויקים ככל האפשר. כמו כן, מומלץ לבחון פיתוח טכנולוגי הולם לשם מעקב אחר יישום ההסכם לצד מבנה קנסות אפקטיבי, לרבות קביעת רף עליון לקנסות וקביעת חלופה שלפיה תיבחן הפסקת התקשרות במקרה שסכום הקנסות יהיה גבוה מרף זה. עם השלמת מבנה קנסות אפקטיבי יש לפעול ליישמו. קביעת תנאים מתאימים מראש תמנע את הצורך בדיון בבקשות לשינוי ניכר בתנאים לטובת הזכיינים, ובכך תגביר את השוויוניות ואמינות המכרזים בעתיד. נוסף על כך, קביעת תנאים כאמור תאפשר למדינה לכמת את עלויות ההתקשרות ולשמור על עקרונות מכרזים שאינם הפסדיים למתמודדים. לגבי שו"ש 2019 נמצא כי מאז קבלת הצעת המחיר של חברה ג' במרץ נוספים, הנושא נמצא כבר יותר משנה וחצי בבחינה בהתאם להחלטת ועדת המכרזים, וטרם התקבלה החלטה בנושא. | הרפורמה במבחני הנהיגה, שנועדה לשפר את השירות לציבור, תרמה לצמצום זמן ההמתנה למבחן הנהיגה וכן לשיפור וייעול של המבחנים, באמצעות שימוש בטכנולוגיה מתקדמת המאפשרת אחידות של הבחינה, שקיפות, מקצוענות וזמינות. כמו כן, צילום מבחן הנהיגה מאפשר בקרה על המבחן ויכולת ערעור אפקטיבית. עם זאת, משרד מבקר המדינה העלה כמה ליקויים ביישום הרפורמה שהביאו לעלויות נוספות, ובהם מתן הקלות לזכיינים על ידי משרד התחבורה שלא על פי המכרז, ושינויים במערכת הממוחשבת שלא הובאו בחשבון בעת אפיונה. כמו כן, מאז יישום הרפורמה חלה ירידה בשיעור המעבר בבחינות הנהיגה; גדל שיעור הערעורים המוצדקים; התשלום הממוצע של משרד התחבורה לזכיינים בגין כל מבחן עלתה על סכום האגרה הנגבה מהנבחן; נצברו קנסות גבוהים בקרב הזכיינים עקב אי-עמידה בתנאי המכרז, בעיקר עקב איחורים בשיבוצים במבחן נהיגה; ונוצר עומס מטלות על המפקחים, המצריך לבחון את האפקטיביות של עבודתם. מומלץ שמשרד התחבורה יפיק לקחים מיישומה של רפורמה זו, כדי שבעתיד לפני פרסום מכרז לקבלת הצעות תתבצע עבודת מטה מעמיקה לצורך הקטנת רמת אי- הוודאות והצגת נתונים מדויקת ככל שאפשר. כמו כן, מומלץ כי משרד התחבורה יבצע סקר שביעות רצון בקרב התלמידים ומורי הנהיגה, לצורך הפקת לקחים מהרפורמה וטיוב השירות לציבור. | 971 |
המוכנות לשוק העבודה המשתנה . למידה לאורך החיים והכשרה מקצועית למבוגרים - התאמתן לשוק העבודה המשתנה אולם ההכוון בגופים אלה הוא ספציפי לצורכי תעסוקה מיידיים, ואינו מייצר בהכרח הבנה ומוטיבציה לגבי המשך הלימוד וההשתדרגות, אף אם לאדם יש מחסור עמוק במיומנויות יסוד ובכישורים רכים. כך, הם מפנים בעיקר לקורסי הכשרה מקצועית, לסדנאות כישורים למציאת עבודה ולקורסי אוריינות דיגיטלית ושפות. נוסף על כך, מי שמשתייך לאוכלוסיות מעוטות אמצעים אחרות או שעובד בתפקיד שבסיכון לאוטומציה, כנראה לא יקבל שירותי הכוון ואבחון בגופים אלה, אף שאבחון פרטני והכוון איכותי יכולים לתרום לרווחתו ולתעסוקתו. בנסיבות שבהן דמי האבטלה משולמים באופן חלקי בלבד למשתתפים בהכשרה מקצועית, הדבר עלול לשמש תמריץ שלילי להשתתפות בהכשרות ארוכות. בביקורת עלה כי אף שלאגף להכשרה מקצועית, למה"ט ולמערך כיתות י"ג-י"ד של משרד החינוך יש קורסי הכשרה בתחומים דומים ואף חופפים ), כל אחד מהגורמים בונה תוכנית לימודים 117לעיתים (למשל, בתחום הרכב לצרכיו, ללא תיאום עם התוכניות האחרות: מה"ט ומשרד החינוך מכנסים כל אחד ועדות מקצוע או ועדות מומחים משלהם; האגף להכשרה מקצועית אינו מכנס ועדות מקצוע כלל זה שנים ארוכות, וחלף זאת מכנס ועדות מקצועיות ספורות, שתפקידן לא הוסדר. משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד העבודה יבחן את מנגנון ההיוועצות בוועדות המקצוע השונות ואת מידת האפקטיביות שלהן, ויבחן הסדרת מנגנון אחיד ויעיל למה"ט ולאגף להכשרה מקצועית בשיתוף משרד החינוך. בכלל זה, יש לבחון את האפשרות לבדיקת צורכי המעסיקים בעזרת כלים מקוונים שיפשטו את תהליך ההיוועצות. מהתרשים עולה כי שיעור בוגרי ההכשרות שעבדו במקצוע הנלמד, המציינים כי עשו בעבודתם שימוש בינוני ומטה בידע הנלמד בקורס, ושיעור אלה שלא היו מרוצים מההתאמה של הקורס לנדרש בשוק העבודה, נע בענפי לימוד , נתון המעיד על אפקטיביות שאינה מיטבית של 53%- ל35% מסוימים בין ההכשרות. בביקורת עלה כי בקשות ממעסיקים לעדכון תוכניות לימודים של האגף להכשרה מקצועית הן נדירות. האגף להכשרה מקצועית הסביר זאת למשרד מבקר המדינה בכך שפרט להכשרות שנבנו במיוחד עבור מעסיק זה או אחר (הכשרות בשיתוף מעסיקים כמוסבר לעיל, כגון הכשרה במפעל), המעסיקים כלל אינם מודעים לתוכן ההכשרות עצמן. על כן העדכונים, אם נעשים, הם פרי יוזמה של מפקחי האגף או של המכללות המכשירות. אולם, גורמים אלה באופן טבעי פחות בקיאים מהמעסיקים בצורכי ההכשרה בשטח. OECD-על אף הצורך הנרחב בשיפור כישורים בקרב עובדים בישראל, נתוני ה מצביעים על פערים אחדים באיכות הלמידה לאורך החיים ונגישותה בישראל: | מומלץ כי משרד העבודה ומשרד החינוך יפעלו יחד לקדם קביעת גורם מוביל שיעריך את הכישורים, המיומנויות והעיסוקים הנדרשים בשוק הישראלי ושיידרשו בעתיד, ויבנה את הדרכים להקנותם לעובדים ולאלה העתידים להשתלב בשוק העבודה. היעדר התכלול והחשיבה האסטרטגית על תחום הלמידה לאורך החיים משפיע על האפקטיביות של הפעולות שננקטות בתחום זה ועל מיצוין. להלן הפירוט: | 972 |
המוכנות לשוק העבודה המשתנה . הקניית אוריינות דיגיטלית לאורך החיים 19 - 16 מהתרשים עולה כי הציון הממוצע בקרב נבחנים בשכבת הגיל בממוצע 285 לעומת280 בישראל בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת עמד על מדינות.33 מתוך24 . מיקומה של ישראל במבחן זה הואOECD-ה דורגו ברמות 19 - 16 בגילי2015 מהנבחנים בשנת32% מהתרשים עולה שרק היו ברמת אוריינות דיגיטלית 68% .)3 ורמה2 המיומנויות הגבוהות )רמה נמוכה או חסרי מיומנויות בסיסיות. נמצא כי משרד החינוך אינו מודד את רמת המיומנויות הדיגיטליות של רוב . יובהר כי משרד החינוך 52התלמידים בשום שלב משלבי הלימודים בבתיה"ס מנסה להעריך את מידת השימוש באמצעים דיגיטליים בדרכים שונות )ראו להלן), אך אינו מעריך את רמת המיומנויות הדיגיטליות. בשל כך אין בידי משרד החינוך מידע על אודות הרמה של המיומנויות הדיגיטליות של התלמידים במערכת החינוך. מצב זה אינו מאפשר לקבל תמונת מצב על רמת המיומנויות של תלמידי ישראל, ולכן אין תשתית עובדתית מספקת לגיבוש החלטות מדיניות בנושא, לרבות בנוגע לצורך בצמצום פערים. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך לבחון דרכים לבחינת רמת המיומנויות הדיגיטליות של התלמידים בכל שכבות הגיל, שתיתן תמונת מצב ארצית, שבהתאם לה ניתן יהיה לגבש תשתית לגיבוש מדיניות להעלאת רמת המיומנויות הדיגיטליות בקרב תלמידים. - שני מהלכים מבין הארבעה 2020 נמצא, כי במועד סיום הביקורת - מאי טרם החלו )עבודה עם מרכזי ההכוון התעסוקתי לערבים וחרדים כדי לספק לכל המשתתפים בהם קורסי אוריינות דיגיטלית; הכשרה דיגיטלית למורים חרדים), ושניים אחרים )קהילות דיגיטליות לאוכלוסייה הערבית ולאוכלוסייה הכללית; פעילות עם שירות התעסוקה) התנהלו ברמה פחותה 6,600- - שנתיים לאחר קביעת התוכנית - השתתפו כ2019 מהתכנון. בשנת ) - כמחציתם 30,000) איש בתוכניות, ששיעורם כחמישית מן היעד שנקבע בתוכנית אחת בעיר חורה. נוסף על כך, אף שזיהה את האוכלוסייה החרדית כמוקד חשוב להתערבות, לא נמצא כי המטה פעל בקרב אוכלוסייה זו עד . 124מועד סיום הביקורת במסגרת פעולותיו מהתרשים עולה כי מבחינת תחושת המסוגלות של המורים בסיוע לתלמידים ללמוד באמצעות שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית, ישראל נמצאת בפער גדול . עוד עולה כי ישראל נמצאת מעל ממוצע OECD- אחוזים מממוצע ה15 של מבחינת שיעור המורים שציינו כי הוכשרו לשימוש בתקשוב לצורכי OECD-ה מהמורים בישראל מעידים כי לא עברו הכשרה כזו. 42% הוראה. יודגש כי | מהתרשים עולה כי ככל ששלב הלימוד מתקדם יותר, שיעור המורים שציינו שהשתלמו בהוראה בסביבה מתוקשבת קטן. בשלבי היסודי וחט"ב ניתן לראות ירידה בשיעור המורים שציינו שהשתלמו בהוראה בסביבה מתוקשבת בין שנת התשע"ה להתשע"ז, אך בחט"ע נראית עלייה קלה בין שנים אלה. מהמורים בכל שלבי הלימוד ציינו בשנת התשע"ז כי לא עברו 40%-ככלל, כ השתלמות בהוראה בסביבה מתוקשבת. רמת מיומנויות דיגיטליות גבוהה של מורים היא תנאי הכרחי לשיפור המיומנויות הדיגיטליות של התלמידים במהלך לימודיהם בביה"ס. התרשימים לעיל מראים שרמת המיומנויות הדיגיטליות של המורים והכשרתם לנושא זה אינה מיטבית. | 973 |
המוכנות לשוק העבודה המשתנה . פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בתעשיית ההיי-טק עד כה בוצע השלב הראשון של המחקר המלווה, שנשען על איסוף נתונים מהלמ"ס בנוגע לשילוב ערבים בהיי-טק. עם זאת, במועד סיום הביקורת טרם גובשו תוצרי המחקר. יוצא אפוא כי מלבד בקרה טכנית על אמיתות הנתונים המדווחים בחלוף חמש שנים מהפעלת התוכנית, אין לממונה על זרוע העבודה נתונים כלשהם שיאפשרו לו להעריך את אפקטיביות ההכשרות שעברו מרבית המושמים במיזם. מומלץ כי משרד העבודה יאסוף וינתח את כלל נתוני ההשמה והשכר של המשתתפים בתוכנית לשילוב אוכלוסיית המיעוטים בהיי-טק לשם בחינת האפקטיביות של התוכנית והאפשרות למתן סיוע נוסף - פרטני - למושמים לאור הפוטנציאל הגבוה שלהם; רבים מהם בעלי תארים אקדמיים במקצועות ההיי-טק. מומלץ כי מה"ט תבחן דרכים לשדרוג תוכנית הלימוד של נשים חרדיות במסגרת מסלול הנדסאות תוכנה או בדרך אחרת על מנת לממש את הפוטנציאל שלהן להשתלבות בתעשיית ההיי-טק. מהנתונים שהעבירה רשות החדשנות למשרד מבקר המדינה עולה שבמועד סיום הביקורת עמדה הרשות ביעדי ההכשרה שקבעה. דוח הון אנושי בהיי- טק אף מציין כי "קיימים ניצנים של פתיחות לקליטת עובדים מערוצי הכשרה מהעובדים חסרי הניסיון ("ג'וניורים") 3% ,חוץ אקדמיים". כך לדוגמה . יצוין 101 הוכשרו בסיירות התכנות2019 שגויסו במחצית הראשונה של שנת בוגרים בשנה 1,000-כי שוק סיירות התכנות הישראלי מכשיר בסה"כ כ מסגרות (הכוללות הן את המסגרות הפועלות במסגרת 20-באמצעות כ .102)התוכנית המתוארת של רשות החדשנות והן מסגרות פרטיות החסמים לייצוגן של נשים בהיי-טק והדרכים להעלאתו נוגעים לפעילותם של כמה משרדים וגופים ממשלתיים. לשם כך נדרשת תוכנית מתכללת, שתבחן דרכים להסרת החסמים על פני רצף החיים בראייה בין-משרדית, כפי שהמליצו הדוחות הנזכרים למעלה. בביקורת עלה כי התוכניות הממשלתיות מופעלות ומתקיימות ללא תכנון מערכתי. על פי דוח הון אנושי בהיי-טק, שיעור הנשים בהיי-טק נמצא בנסיגה מסוימת, ובתפקידים טכנולוגיים ובתפקידי ניהול טכנולוגיים המצב אף עגום יותר. לפיכך ספק אם אפשר למצות את הפוטנציאל של הנשים ללא תוכנית מערכתית ומשולבת. מהאוכלוסייה אולם נמצאות בייצוג חסר 50%-נוכח העובדה שנשים הן כ בתעשיית ההיי-טק, משרד מבקר המדינה ממליץ על קידום תוכנית כוללת שתציע רצף של פתרונות להסרת חסמים, לפי שלבי החיים וההתפתחות המקצועית של הנשים, החל במערכת החינוך, דרך השירות הצבאי והאקדמיה ועד לשלב התעסוקה והשילוב בתעשייה. אין ספק בדבר החשיבות של שיתוף פעולה בין גורמים ממשלתיים לעניין שילוב נשים בתעשיית ההיי- טק, אך תשובות רשות החדשנות ומל"ג מחדדות את החשיבות בקביעת גורם שיתכלל ויוביל תוכנית לשילוב נשים בתעשיית ההיי-טק. | משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד העבודה להמשיך ולעקוב אחר איכות ההשמות של נשים במיזם המשותף בתעשיית ההיי-טק, ובכלל זה אחר שכרן והשתלבותן בתפקידים בכירים בליבת התעשייה. | 974 |
המוכנות לשוק העבודה המשתנה . הסביבה הלימודית בבתי הספר העל-יסודיים כתשתית להקניית מיומנויות המאה ה-21 משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פרויקט חצרות לימודיות המגשים את מדיניות משרד החינוך להרחיב את הלמידה החוץ-כיתתית, אשר טומנת . 21-בחובה כר נרחב להקניית מיומנויות המאה ה נמצא כי בפועל אושר שיעור מזערי של מרחבים חוץ-כיתתיים בבתיה"ס העל-יסודיים. מומלץ כי המשרד ינתח את הסיבות לכך, יגבש יעדים במסגרת תוכנית עבודה, יקבע לפרויקט מקורות תקציביים, ינתח את מספר הבקשות שהוגשו במסגרת הפרויקט עד כה ויבחן מהם כשלי הפרויקט ומהם החסמים העומדים בדרך להגשמתו, על מנת לעודד את בתיה"ס להקים חצרות לימודיות. משרד מבקר המדינה מציין כי משבר הקורונה והשלכותיו על מערכת החינוך מצביעים על חשיבותם של השימוש ברשת האינטרנט ושל המיומנויות הטכנולוגיות והדיגיטליות הנדרשות לתלמידים לצורך שימוש אפקטיבי בה, וכי ראוי לפתח את היכולות שנוצרו בבתי הספר בתקופה זו. מומלץ כי משרד החינוך ימשיך לעקוב אחר התפקוד של בתי הספר בתחום זה ולוודא כי השימוש ברשת האינטרנט וביכולות המקוונות שפותחו בעת משבר הקורונה . 37 -העל-יסודיים החלשים מהבחינה החברתית-כלכלית ובבתי הספר העל יסודיים בחינוך הלא-יהודי - כך שתובטח נגישות טובה למחשב לכל מורה בכל בי"ס. הבטחת הנגישות תאפשר למורה לרכוש בעצמו את מיומנות האוריינות הטכנולוגית והדיגיטלית, ולהעבירה כראוי לתלמידיו. מומלץ כי המשרד ישלים את הסקר הארצי המקיף על מצב התקשוב בבתי הספר ובהמשך יעדכן את הנתונים על זמינותם של מחשבים למורים באופן שוטף. בביקורת עלה כי בתיה"ס לרוב ממקדים את הלמידה בין ארבעת קירות 5%-הכיתה הבנויה; וכי בישראל לומדים בלמידה חוץ-כיתתית פחות מ . 73 בפינלנד50%- במדינות סקנדינביה ו40% מהזמן, לעומת גם בפגישות שערך משרד מבקר המדינה עם מנהלי בתי"ס בנושא צוין כי למידה בגבולות הכיתה מקשה על התלמידים, וכי יש צורך לאפשר להם למידה במרחב חוץ-כיתתי. כך למשל ציין אחד מהם כי ילדים בגיל הצעיר אינם יכולים רק לשבת בכיסא, ויש צורך לאפשר להם ללמוד גם בגן ירק, בפינת חי, בטיול ואף תוך כדי בנייה. על אף ההבנה כי למידה חדשנית והקניית מיומנויות מזדמנת בכל חלקי ביה"ס, ולא רק בכיתות הלימוד, עלה בבדיקה כי בפועל שיעור בתיה"ס שעושים שימוש בלמידה חוץ-כיתתית שכזו הוא מועט, כפי שיפורט להלן: סביבת לימודים המצוידת בכלים טכנולוגיים ודיגיטליים מתקדמים היא תנאי בסיסי וחיוני להקניית מיומנויות טכנולוגיות ודיגיטליות לתלמידי מערכת החינוך. היא מאפשרת לתלמידים שימוש נרחב ואפקטיבי בהם. הביקורת העלתה כי הכלים הטכנולוגיים והדיגיטליים אינם מצויים במידה מספקת בבתי הספר, וכי רמת השימוש בכלים הללו נמוכה. משרד מבקר המדינה מדגיש את הצורך בהשלמת ההצטיידות הנדרשת בבתי הספר בכלים הטכנולוגיים והדיגיטליים הנחוצים, ובהרחבת השימוש בהם בקרב התלמידים. נוכח משבר הקורונה מתחדדת חשיבותה של תשתית טכנולוגית ודיגיטלית מקיפה ואיכותית בבתי הספר, שתהווה את הנדבך הבסיסי והחיוני ללמידה מרחוק. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את תוכנית ההצטיידות של משרד החינוך שגובשה בתקופת הקורונה, כאמור בתגובתו המשלימה של משרד , לצורך צמצום הפערים בנושא תקשוב בתי הספר 2020 החינוך באוקטובר וקידום תשתית דיגיטלית ללמידה מרחוק. מומלץ שמשרד החינוך יפעל לניצול התקציב שהוקצה לו ליישום תוכנית מקיפה לטיפול בלמידה מרחוק בצל הקורונה, וזאת לצד המאמץ הנדרש .40מהמשרד לסגור מחסור של אמצעי קצה של תלמידים בבתיהם עוד מציין משרד מבקר המדינה כי מומלץ למסד מערך מתאים של הדרכה ותמיכה טכנית שיתמוך בתהליך זה, אחרת עלולים משאבים רבים שיושקעו בהצטיידות לרדת לטמיון. כמו כן, מומלץ להמשיך לפתח את רמת המחשוב של בתי הספר ולשלב הקניית מיומנויות שימוש במחשב, שכן אין להסתמך " במחשב בבתיהם הופך אותם Z-על כך שהשימוש שעושים ילדי "דור ה לבעלי בקיאות ביישומים הנדרשים לתלמיד במחשב, כדוגמת יישומי אופיס, . 41'הכנת מצגת, כתיבת מסמך, בניית גרף או תרשים וכד בביקורת עלה כי על אף הפוטנציאל הגדול הגלום בפרויקטים אלה, למשרד החינוך אין מחקר מלווה לפרויקטים; אין לו מעקב אחר איכות בתיה"ס המשופצות או החצרות הלימודיות M21 החדשניים המוקמים, כיתות ; אין מידע על תרומתם של מרחבים אלה ללמידה חדשנית 52המוקמות , על שביעות רצונם של גורמי השטח וכן על חסרונות 21-המותאמת למאה ה וחסמים בפרויקטים אלה. מומלץ כי המשרד ילווה את שלושת הפרויקטים החשובים האלה במחקר מלווה, אשר יבחן את יתרונות הפרויקטים וחסרונותיהם, יצביע על נקודות לשימור ולשיפור וכן על חסמים ויפיק מכל אלה תובנות כך שיוכל לשפר ולייעל את הפרויקטים. | משרד מבקר המדינה בדק בבתיה"ס העל-יסודיים את נתוני החיבור לאינטרנט ומאפייניהם, באמצעות נתונים שהתקבלו ממינהל התקשוב. נמצא מבעלי קו 14%- מבתיה"ס העל-יסודיים יש קו אינטרנט, אולם ל95%-כי לכ האינטרנט אין חיבור של כיתות הלימוד לרשת האינטרנט. זאת ועוד, נמצא כי נפח הגלישה הפוטנציאלי (רוחב הפס) אינו אחיד לכל בתיה"ס; מקרב הם 43%-בתיה"ס שיש נתונים בנוגע לשיעור ניצול קו האינטרנט שלהם כ ); 100M/15M( בעלי רוחב פס בינוני5%-); כM50/M10( בעלי רוחב פס נמוך אין מידע על רוחב 26%-); ועבור כ200M/30M( בעלי רוחב פס גבוה26%-כ הפס. | 975 |
המוכנות לשוק העבודה המשתנה . היערכות משרד החינוך לשוק העבודה המשתנה התמונה המשתקפת מתהליך שיתוף הציבור מצביעה על פער בין הגמישות הפדגוגית שעליה מצהיר המשרד ואותה הוא מנסה לקדם לבין תפיסת המנהלים ורכזי המקצוע בדבר הגמישות הפדגוגית שמוענקת לבתיה"ס בפועל. תוכניות לימודים מתוך 42 ,2020 מהתרשים עולה כי על פי נתוני המזה"פ פברואר ) אושרו כבר לפני יותר מעשור 51%- תוכניות הלימודים לחט"ב ולחט"ע (כ 82 ,ולא עודכנו מאז מועד אישורן, לרבות בעקבות רפורמת הלמידה המשמעותית . 89) או קודם לכן 2010 או לחלופין, עודכנו לאחרונה לפני יותר מעשור (בשנת יחידות 5- ו4 , כגון מתמטיקה90בין תוכניות אלו, תוכניות למקצועות חובה ), היסטוריה לחט"ע 2010-לימוד (להלן - יח"ל) בחט"ע (שעודכנה לאחרונה ב ), ספרות לחט"ב ולחט"ע (שעודכנה לאחרונה 2002-(שעודכנה לאחרונה ב ) ועברית לחט"ב 1989-), אזרחות לחט"ב (שעודכנה לאחרונה ב 2007-ב ); וכן תוכניות של מקצועות בחירה 2003-ולחט"ע (שעודכנה לאחרונה ב ), לכימיה 2005-בחט"ע, כגון התוכניות לפיזיקה (שעודכנה לאחרונה ב ) 2010-), לביולוגיה (שעודכנה לאחרונה ב 2009-(שעודכנה לאחרונה ב ).2008-ולגיאוגרפיה (שעודכנה לאחרונה ב יחד עם זאת, בביקורת נמצא כי פרט לעולה מתשובת המשרד המתייחסת בעיקרה לתחום המדעים, לא כל יתר המפמ"רים שמקצועות הלימוד שלהם מופו על ידי המזה"פ היו שותפים בביצוע המיפוי. עבודת המטה לקידום מיומנויות ל"דמות הבוגר", שבמסגרתה גיבש המשרד את המיומנויות הנדרשות לבוגר מערכת החינוך, ופעילותו לפיתוח מהלך אסטרטגי להטמעת המיומנויות בתוכניות הלימודים בשלבי החינוך ובתוכניות להכשרת מורים - הן צעדים חשובים בקידום מדיניות מערכתית מוסכמת , ובכלל זה המיומנויות 21-להטמעת המיומנויות הנחוצות לתלמידים במאה ה החשובות לתפקוד מוצלח של התלמידים בשוק העבודה המשתנה. מתווה שגיבש המשרד כולל תיאור כללי של תהליכי פיתוח 2020 ההטמעה ממרץ ותכנון '"דמות הבוגר" העתידי של מערכת החינוך ברמת המטה, ושל האמצעים והיישום דרך המחוזות וברמת בתיה"ס. עם זאת, המתווה, שנכון לאמצע הנהלת משרד החינוך טרם אישרה אותו, אינו מבהיר מתי 2020 אוקטובר וכיצד ישולבו המיומנויות החדשות בתוכניות הלימודים, בסוגי ההערכות של התלמידים ובתוכניות להכשרת מורים. בנוגע לתחומים אלה, המשרד גם לא הפיק בעניינם לקחים מהטמעת רפורמת הלמידה המשמעותית ולא הבהיר את הקשר בין השינויים שהחל לבצע בהם במסגרת הרפורמה ובין המהלך של "דמות הבוגר". מומלץ שמשרד החינוך יזרז את שלב ההטמעה המערכתית של רשימת המיומנויות ב"דמות הבוגר" ככל שניתן ובמסגרת זו יבהיר את הקשר בין היעדים והתכנים הפדגוגיים של "דמות הבוגר" לבין אלה שהחל ביישומם ברפורמת הלמידה המשמעותית; יעגן מדיניות זו, עם השלמתה, בחוזר מנכ"ל מחייב, המגדיר שפה אחידה, מטרות אסטרטגיות מוסכמות ואחידות ומדדים להשגתן; החוזר ינחה את כלל יחידות המטה לעדכן את תוכניות הלימודים ואת נוהלי ההערכה בהתאם; יבטיח סינכרון בין היוזמות של יחידות המטה ובהן התוכניות האופרטיביות, ויקשור בין המהלכים המתבצעים ברמת המטה לגיבוש התפיסה הפדגוגית ולהטמעתה בתהליכי הלמידה, ההערכה וההוראה - לבין תהליכי הטמעת השינויים בתחומים אלה בבתיה"ס. גיבוש מדיניות אחידה המבוססת בין השאר על לקחי רפורמת הלמידה , על תוצריה 21-המשמעותית, שמטרתה להקנות את מיומנויות המאה ה האופרטיביים, לצד התאמת היוזמות השונות של יחידות מטה המייצרות מסמכי מדיניות המנחים את בתי הספר, ישפיעו על היקף וטיב הטמעתן ועל תיעדופן בבתיה"ס על פני פעולות אחרות 21-של מיומנויות המאה ה הנדרשות מהתלמידים. זאת כדי לאפשר לשטח - לתלמידים, למורים ולמנהלים - להבין את השינוי הנדרש, להירתם אליו ולהפוך אותו למצפן מרכזי בפעילות הפדגוגית הבית ספרית, כפי שיומחש בהמשך. לצד עמדות רכזי המקצוע והתלמידים (כפי שהוצגו לעיל), תובנה זו זכתה מהמנהלים ציינו כי עומס הבגרויות 69% - להסכמה רחבה מצד מנהלי בתיה"ס שבהן נבחנים התלמידים פוגע במידה רבה או רבה מאוד ביכולת להקנות להם את המיומנויות. הסכמה זו הייתה בולטת במיוחד בקרב מנהלי בתיה"ס . 133במגזר הממלכתי יהודי; מנהלים במחוז תל אביב; ובקרב מנהלי החט"ע המנהלים אף ציינו בפגישות עם צוות הביקורת כי ההערכה החיצונית אינה מידתית - היא מרובה, מערכתית ואינה מותירה לבתיה"ס גמישות. זאת ועוד, ריבוי הבחינות אינו מאפשר לתלמידים להתמקד בדברים נוספים. גם בקבוצות המיקוד העלו רכזי המקצועות טענות דומות בדבר יחס לא-סביר בין מספר השעות הנלמדות למספר הבחינות החיצוניות. מכלל בתיה"ס בישראל מצויים בפיקוח ממלכתי, ובהם מחויבים כאמור52% בחינות בגרות כדי להיות זכאי לתעודת11 או10 התלמידים למינימום של בגרות. על אף האמור, וכעולה מהתרשים, ביותר ממחצית בתי הספר ממוצע מספר הבחינות לתלמיד עולה על סף מחייב זה. יתרה מכך, במהלך השנים אף חלה מגמת עלייה בשיעור בתי הספר שבהם ממוצע מספר בחינות הבגרות .2019 בשנת64%- לכ2017 בשנת61%- לפחות: מכ11 לתלמיד עמד על בחינת ממוצע מספר בחינות הבגרות לתלמיד, לפי מחוזות, מצביעה על כך בחינות לתלמיד, למעט 14 – 12 שבכל אחד מהמחוזות עומד הממוצע על 16% - 15% (ששיעור התלמידים בהם הוא 129המחוז החרדי ומחוז מנח"י מכלל התלמידים בארץ), שבהם הממוצע נמוך יותר. | יוצא אפוא כי המנהלים ורכזי המקצועות הציגו תמונה המעוררת צורך בדיון על אודות מצב הקניית המיומנויות בחט"ב. | 976 |
המשרד להגנת הסביבה . היבטים בהחלת חוק הפיקדון על מכלי משקה לנוכח העובדה כי שיעור ניכר ממכלי המשקה הגדולים נאסף באמצעות המיחזוריות, מומלץ כי המשרד להגנ"ס יבצע סקר עצמאי ובלתי תלוי לצורך קביעת האומדן שלפיו יחושב שיעור מכלי המשקה הגדולים בהן, לשם טיוב הדיווחים. משרד מבקר המדינה מציין כי ביצוע אומדן בלתי תלוי נחוץ לצורך קביעה , 2020 - 2018 מהימנה של שיעור מכלי המשקה הגדולים במיחזוריות בשנים טרם קבע הממונה אם הייתה העמידה בשיעור האיסוף 2020 שלגביהן בדצמבר , שבה יימשך האיסוף באמצעות המיחזוריות. 2021 שנקבע, וכן לשנת שילוב של תכולת הרטיבות, ערבוב (מגע) עם שאריות מזון ולכלוך עלול לגרום להטיה משמעותית בהערכת הרכב הפסולת על פי משקלה. למרות זאת, לצורך חישוב מספר המכלים שנאספו נעשה שימוש במשקל ממוצע אחיד, הן למכלים שנאספו מהמיחזוריות והן לאלו שחולצו מתחנות המעבר. במועד סיום הביקורת טרם פרסם המשרד להגנ"ס מכרז לביצוע הסקר. משרד מבקר המדינה ממליץ להשלים את הסקר לטובת קביעת אחוז מכלי המשקה הגדולים במיחזוריות. זאת, נרשמה עלייה בחילוץ מכלי המשקה מזרם האשפה הממוין בתחנות . יצוין כי תהליך 2019 בשנת 60%- ל 2017 - 2016 בשנים 55%-המעבר מ המעבר מהפינוי מהמיחזוריות לחילוץ המכלים מתחנות המעבר אינו עולה בקנה אחד עם מטרות חוק האריזות בדבר הפרדת פסולת אריזות מפסולת אחרת. מומלץ כי לצד קיום מבצעי הסברה יבחן המשרד להגנ"ס קיום מבצעים לניקיון המרחב הציבורי והשטחים הפתוחים באופן עיתי וסדור. | הביקורת העלתה כי המשרד להגנ"ס לא הנחה את היצרנים והיבואנים בדבר אופן קביעת האומדנים, כך שכל חברת איסוף מדווחת על אומדנים משלה. | 978 |
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . היבטים בהסדרת התיישבות הבדואים בנגב - משרד החקלאות ופיתוח הכפר בדיקת מיקום הקרקעות שבהן הצליחה הרשות להגיע ע ם תובעי בעלות להסכמי פשרה באותן שנים, מעלה כי רוב השטח שהוסדר נמצא מחוץ לתחומי היישובים המוכרים (מחוץ לקו הכחול ) ובמקומות שאינם מיועדים להתיישבות. יוצא אפוא, כי גם להתקדמות המעטה שהושגה בהסדרת תביעות הבעלות באותן שנים לא הייתה לכאורה, לפחות על פי תמונת המצב הנוכחית של היישובים המוכרים, תרומה ממשית לקידום נושא הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. יש לזכור בעניין זה כי הסדרת תביעות הבעלות היא אמנם יעד חשוב כשלעצמו אך הוא גם אחד האמצעים המרכזיים להשגת מטרת -העל: הסדרת ההתיישבות של הבדואים בנגב לפיכך הסדרת תביעת בעלות על קרקע שאינה נמצאת בתחום של יישוב מוכר, ככל שגם בעתיד לא תהיה במסגרת של יישוב מוכר, אין בה כדי לקדם את מטרת-העל. על פי נתוני הרשות להסדרה, מינואר 2008 עדיולי 2015 נחתמו669 הסכמים בין המדינה ובין תושבים בפזורה, ומהם הוסדרו סופית 430 תיקים, כלומר הוסדרו מגוריהן של 430 .משפחותבהנחה שמשפחה (יחידה ולא מורחבת) בפזורה מונה כשמונה נפשות 70 הרי שהוסדרה התיישבותם של כ - 3,400 בני אדם - אלפים ספורים בלבד, שהם 5%-3% מכלל תושבי הפזורה. אם כן, בשנים מאז שהגישה ועדת גולדברג את המלצותיה לא חלה התקדמות ממשית בהסדרת התיישבותם של תושבי הפזורה הבדואית בנגב, ורובם המכריע נותר להתגורר מחוץ ליישובים מוכרים. יתרה מזו, הואיל ושיעור גידולה השנתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב נאמד בשנת 2008 ב-%5.571, ובהינתן ש שיעור הגידול בשנים האחרונות הוא כ -5% , הרי שמשקל ההישג המזערי הזה בטל בשישים עקב הריבוי הטבעי. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות להסדרה ולמשרד, כי אין מקום למאבקי כוח בין גופים שהמדינה הפקידה בידיהם את הטיפול בסוגית הסדרת התיישבות הבדואים בנגב. סוגיה שהיא בעלת משמעות לאומית ועומדת לפתחה של המדינה כבר שנים רבות. על משרד החקלאות והרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב להסדיר לאלתר את קשרי העבודה ביניהם בתחומים השונים ולפעול בשיתוף פעולה תוך שילוב ידיים לצורך השגת המטרה המרכזית בעלת החשיבות הלאומית - הסדרת התיישבות הבדואים בנגב. מתברר אפוא כי בשיטה שהמדינה פעלה בה עד כה ביישובים הבדואיים בנגב, באמצעות הרשות להסדרה, קיימים חסמים לפיתוח התשתיות. חסמים אלה לא הוסרו ופיתוח היישובים מוסיף ומתעכב. במציאות הנוכחית נפגעת זכותם של תושבים בדואים בחלק מהיישובים המוכרים לנגישות ראויה לתשתיות חיוניות. הביקורת העלתה, כי הרשות אינה רשאית לפתח תשתיות ביישובים שאין בהם תכניות בניין מפורטות. כפי שצוין לעיל, בפרק על התכנון, לשכונות בכמה מיישובי המועצות האזוריות נווה מדבר וא ל-קסום אין תכניות מפורטות, ועל כן אין ביכולתה של הרשות להסדרה לפתח תשתיות ביישובים הללו. מדוח הביצוע לסוף שנת 2014 ,של תכנית הפיתוח שהכין משרד החקלאות עולה כי רוב משרדי הממשלה ניצלו חלק נכבד מן התקציב שהוקצה להם במסגרת התכנית לשנים 2014 -2012 . מקצתם אף ניצלו חלק מן התקציבים שהוקצו להם לשנים הבאות במסגרת תכנית זו. לעומת זאת, משרד הבריאות ניצל 57% ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - משרד הרווחה) ניצל 20% בלבד מן התקציב שהוקצה לכל אחד מהם לביצוע פעולות במסגרת התכנית באותן שנים. | התברר מהביקורת, כי עובד יחיד מתקשה לבצע את משימת הפיקוח והמעקב על פעולות של כתריסר משרדי ממשלה המשתתפים בתכנית, משימה הכוללת מגעים בכתב ובעל פה עם אנשי המקצוע במשרדי הממשלה, עם ראשי רשויות מקומיות ועובדיהן, ועם חברות ועובדיהן הפועלים במסגרת התכנית, ובהם מהנדסים, אנשי חינוך, עובדי רווחה ובריאות. | 979 |
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . הטיפול בניגודי עניינים ובמכרזי כוח אדם - משרד החקלאות ופיתוח הכפר עולה אפוא כי מנהל אגף הדיג לשעבר לא דיווח על ההליך המשמעתי שהתקיים בעניינו ועל תוצאותיו במסגרת מסמך נתוני המועמד מיום 20.11.13 . העדר דיווח זה לא הובא לידיעת חברי ועדת הבוחנים. מהאמור לעיל עולה כי הטיפול המשמעתי באמרכל נמשך משנת 2008, וכי מאז נערכו לאמרכל שני הסדרי ניגוד עניינים אשר התבססו על שאלונים שכללו דיווח חסר. נוכח התלונות החוזרות על האמרכל ונוכח החשש העולה כי במעשיו יש פגיעה בטוהר המידות - מן הראוי שהמשרד יוודא כי מוצה הב ירור במכלול הנושאים שהועלו בתלונות ובממצאי הביקורת. לדעת משרד מבקר המדינה, דחיית ההמלצה של מנהל אגף המשמעת לנזוף בסגן מנהל הפיצו"ח והסתפקות בהערה של הסמנכ"לית לעובד, בזמן שאינו מקיים את חובתו ומפר את ההוראות ואת ההנחיות של הדרג הניהולי במשרד, אינן תואמות את חומרת מעשיו. כמו כן, לא נמצאו נימוקים להחלטתה של הסמנכ"לית לכך שהסתפקה בהערה לעובד. לדעת משרד מבקר המדינה, בעקבות דיווחיו החלקיים הקודמים של האמרכל היה על נש"ם להחיש את הבדיקה בעניינו ולחקור ביסודיות את עסקיו, כדי לוודא שדיווחיו נכונים ושלמים, דבר שלא נעשה עד כה. כמו כן, על אגף חקירות משמעת בנש"ם לקבוע כיצד יש לטפל בתלונה האחרונה שהוגשה בעניינו ולטפל בה על פי סמכויותיו. משרד מבקר המדינה העלה כי עד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2015 , לא חקרו בנש"ם את התלונה האחרונה. לדעת משרד מבקר המדינה ההליך שהתקיים משקף אי-תקינות: לא הובאה בפני ועדת הבוחנים העובדה שמנהל אגף הדיג לשעבר לא דיווח על ההליך המשמעתי בטופס המועמדות; קיים טעם לפגם ב אמירת יו "ר הוועדה לפיה "המשרד רוצה אותו". נוכח זאת על נש"ם לבחון את ההליך ולהפיק ממנו לקחים לעתיד. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי מן הראוי שנש"ם תשנה במסמכיה ובמערכת המידע שלה את השם "מכרז פנימי", שם ההליך של ועדת הבוחנים להעברת עובד בתוך המשרד, לשם שישקף את ההליך. | משרד מבקר המדינה מעיר לסמנכ "לית כי האמור במכתבה לסגן נציב שירות המדינה על מנהל אגף הדיג אינו עולה בקנה אחד עם האמור בחוות דעת ו השנתית של מנכ"ל המשרד דאז ועם אמירותיו בוועדה לענייני ביקורת המדינה . בפועל המשיך מנהל אגף הדיג לשעבר לשמש בתפקיד זה כשנתיים נוספות, בניגוד להצהרת מנכ"ל המשרד בוועדה. | 980 |
רפאל מערכות לחימה בע_מ . בקרה על יישום החלטות הדירקטוריון וההנהלה ברפאל מערכות לחימה מתקדמות משרד מבקר המדינה העלה כי לגבי 22 ( 48% ) מההחלטות שלעיל לא נכתב .בפרוטוקולים מי ה אחראים ליישמן; וב-18 ( 39% ) מההחלטות לא נקבע .בפרוטוקולים לוח הזמנים ליישומן. זאת ועוד, לגבי שבע ( 15% ) מההחלטות .אף לא נקבעו יעדים ברורים הנדרשים ליישומן. משרד מבקר המדינה מעיר כי .בכך יש כדי להקשות על הבקרה על יישום ההחלטות. משרד מבקר המדינה העלה כי לכל הדיונים שערכו פורום המשנה למנכ"ל ופורום ראשי האגפים, כלל לא הוכנו פרוטוקולים, לרבות עיקרי המידע שהוצג בדיונים, מהלכם וההחלטות שקיבלו ראשי הפורומים השונים בדיונים, אם התקבלו, וממילא הם לא הופצו לגורמים הנוגעים. בנוסף לכך, ברפאל אין תימוכין לכך שהיא מקיימת מעקב אחר יישומן של ההחלטות של הפורומים האמורים, ככל שהתקבלו. הפצת פרוטוקולים לנוגעים בדבר הכרחית, בין היתר, כדי לספק להם את המידע הנדרש על ההחלטות שהתקבלו ולאפשר את יישומן. משרד מבקר המדינה מעיר כי היעדר הפרוטוקולים והיעדרם של תימוכין כלשהם למעקב אחר ביצוע ההחלטות עלולים להשפיע על הניהול התקין ברפאל, ולהביא לאבדן מידע חשוב בנושאים הנידונים בפורומים האמורים, ואף לפ גוע ביישום החלטות שהתקבלו, ככל שהתקבלו, בתחומים כגון: התקדמות פרויקטים, גיבוש תכניות עבודה, ניהול חברות-בנות, פעילות האגפים וקביעת המדיניות בנושאים שונים . בכך נפגעת השקיפות הנדרשת לגבי פעילות ההנהלה, וכן נפגעת היכולת של הדירקטוריון לעקוב אחר פעילותה, המתחייבת מחוק החברות . וועדותיו. בנוסף לכך, רפאל לא ערכה פרוטוקולים לרבים מדיוני ההנהלה, ואלו שערכה לא שיקפו כהלכה את המידע שהוצג בדיונים ואת מהלכם. .רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ היא חברה ממשלתית המחויבת להקפיד על נורמות של מינהל תקין. בין היתר, עליה לקיים בקרה על כך שההחלטות שמקבלים הדירקטוריון וההנהלה מתועדות ומיושמות. בניגוד לנדרש בחוק החברות הממשלתיות יו"ר הדירקטוריון לא הגיש לשרים הממונים את הדוחות הכוללים את תמצית ההחלטות שקיבלו הדירק טוריון משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח אי-עריכת פרוטוקולים מהדיונים שלעיל, לא ניתן לדעת מה ההחלטות שקיבל המנכ"ל וההדגשים שקבע, מה היו השיקולים שהובילו לכך, והאם הגורמים הרלוונטיים יישמו את ההחלטות שהתקבלו, אם התקבלו. תיעוד של עיקרי הדברים הנאמרים בדיון, ההחלטות שהתקבלו , והנימוקים להן, נדרש מטעמי מינהל תקין, בין היתר, כדי לאפשר שקיפות תהליכים ומעקב אחר פעילות החברה . כך לדוגמה ה תיעוד מאפשר להנהלה לקיים מעקב ובקרה אחר יישום ההחלטות שהתקבלו, לרבות לוחות הזמנים ואופן הביצוע, כדי לאפשר זיהוי חריגות מהיישום הנדרש ולנקוט צעדים מתקנים. משרד מבקר המדינה מעיר כי היעדר התימוכין כמתואר לעיל מהווה פגיעה בסדרי מינהל תקין , בין היתר, נוכח הפגיעה בשקיפות תהליך קבלת ההחלטות בדיונים אצל המנכ"ל והפגיעה באפשרויות המעקב והבקרה על התהליך, לרבות על ידי הדירקטוריון, המתחייבות מחוק החברות. משרד מבקר המדינה העלה כי לגבי21 ( החלטות 46% ) אשר קיבל המנכ"ל .בפורום ההנהלה לא נכתב על גבי הפרוטוקולים האם הן יושמו אם לאו. דהיינו .לשכת המנכ"ל קיימה מעקב ובקרה חלקיים אחר יישום ההחלטות של הפורום. | ממסמכי רפאל עולה כי פורום המשנה למנכ"ל התכנס בשנת 2014 ועד אוקטובר 2015 רק שמונה פעמים, ו פורום ראשי האגפים התכנס שש פעמים בלבד בשנת 2014 . דהיינו, לא יושמה החלטת המנכ"ל מאוקטובר 2013 לכנס כל אחד מהפורומים אחת לשלושה שבועות. משרד מבקר המדינה מעיר כי ברפאל אין כל תימוכין לכך שהמעקב הידני שמקיימת לשכת המנכ"ל אחר החלטות ישיבות פורום ההנהלה עסק בסוגיית אי - יישום החלטת ה מנכ"ל. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי על הנהלת רפאל לוודא שהחלטותיה שלא יצאו לפועל יוחזרו אליה לדיון נוסף. | 981 |
עיריית תל אביב-יפו . היבטים בפעילות חברת חלמיש ובפינוי כפר שלם בביקורת עלה כי בדצמבר 2014 , בחלוףשש שנים כמעט מהדוח הקודם, עדיין נותרו בידי חלמיש 150 ,דונם לפינוי כהיקף השטח שנותר לפינוי במועד פרסום הדוח הקודם. הביקורת הצביעה על ליקויים במנגנוני הניהול, הפיקוח והבקרה של חברת חלמיש בשנים 2014 -2012 . הליקויים הללו פגעו בהתנהלותה וביכולת הדירקטוריון לפקח עליה: בהיעדר מנכ"ל קבוע בחברה לא נשמרה ההפרדה הנדרשת בין תפקידי יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל; לא אוישו משרות בכירות בחברה; בחירתם של כמה בעלי מקצוע מומחים והתקשרות החברה עמם נעשו שלא על פי הכללים. מהאמור עולה כי מפרסום הדוח הקודם עד דצמבר 2014 גדל ב- 40% בערך מספר המשפחות בשטחי חלמיש בכפר שלם. חברת חלמיש, שמכוח תפקידה עוסקת מזה שנים רבות בפינוי ופיתוח כפר שלם, נדרשה כאמור להכין ת כנית כלכלית לפינוי כפר שלם ולשיווק הקרקעות. ברי כי לכל תכנית שתתקבל השלכות כלכליות וביצועיות על החברה עצמה. לפיכך, לדעת משרד מבקר המדינה, היה על חברי הדירקטוריון לקבל את התכנית לבחינה מעמיקה, לרבות הנתונים וההנחות שהיא מתבססת עליהם, שכן ללא בחינתה לא היה ב ידם לקבוע אם היא מקיימת את הדרישות שהוצבו לפני החברה עת הוטל עליה להכינה ואם יש להעבירה, כפי שהיא, לגורמים שהזמינו אותה. נמצא כי התכנית הכלכלית התבססה על סקר מחזיקים שע רכה החברה בשנות השבעים של המאה העשרים (להלן - הסקר הישן), תוך התאמתו לשינויים שהיו ידועים לה, כגון פינויים שבוצעו מאז הסקר הישן או מידע אקראי שהגיע אליה, ולא על סמך בדיקה מקיפה ושיטתית. כאמור, בדצמבר 2013 טענה החברה כי מספר המשפחות שנותרו לפינוי הוא 627 וכעבור שנה נטען כי מספרן יותר מ-700. הביקורת העלתה כי החברה העסיקה את עו"ד ב' מחודש אפריל 2012, על דעת יו"ר הדירקטוריון בלבד, בטרם החליט הדירקטוריון על סיום העסקת המנכ"ל ובטרם קיבלה מהרשות אישור להעסקתו, כנדרש בחוק, בתקנות ההתאגדות ובחוזר היועמ"ש, ובלי שחתמה הסכם התקשרות עמו. | משרד מבקר המדינה מדגיש כי הכללים למינוי יועצים משפטיים, המעוגנים בחוק, בכללי החברות הממשלתיות ובחוזר היועץ המשפטי לממשלה, הם כללים מחייבים. על רשות החברות הממשלתיות לפעול להבטחת עמידה בכללים אלה, לפקח על יישומם ולמנוע את תפיסתה של חריגה מהם כ"גזרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה". | 982 |
רשות מקרקעי ישראל . שמירה ופיקוח על מקרקעי ישראל הועלה כי רב ים ממפקחי רמ"י אינם מקיימים קשרים עם המפקחים של הרשויות המקומיות לצורכי תיאום והעברת מידע, ועקב כך נגרע מהם מידע רב ערך על פגיעות במקרקעי הציבור. עוד הועלה כי הטיפול ברוב התיקים מעוכב לזמן לא סביר. התרשים שלהלן מציג את התפלגות התיקים שבמעמד "לפני התביעה" על פי השנים שהם הועברו לטיפולה של המחלקה המשפטית ברמ"י. רמ"י והעירייה לא בדקו את נפח עודפי העפר שיש לפנות מהמתחם, אף שמדובר בצעד ראשון ומחויב המציאות שהיה עליהן לנקוט לפני חידוש ההרשאות לחברה מפעם לפעם, ואף שכמויות העפר שבהן נקבה החברה בבקשותיה היו בלתי סבירות. בשנת 2012 הושלמה המסילה לאשדוד בתוואי אחר, ולא במתחם, ולא היה עוד צורך בפינוי עודפי העפר מפרויקט המסילה. אף על פי כן רמ"י והעירייה אפשרו לחברה לפעול במתחם עוד כשנתיים וחצי (עד סוף שנת 2014 ) ולהעמיק את כריית החול שלא כדין בשטחים של יותר ממאה דונם ובעומקים משתנים של יותר מ-20 מטר. רמ"י לא הפעילה אמצעי פיקוח ואכיפה קפדניים כגון: מדידות תכופות של גובה הקרקע במתחם, חילוט ערבויות ופיקוח הדוק ותדיר יותר. מסוף שנת 2012 עד סוף שנת 2014 רמ"י לא שלח ה מפקחים למתחם, אף שידעה על גנבת החול ואף שתוקף ההרשאה שנתנה לחברה פג כבר באמצע שנת 2013. מפקחים ומנהליהם במחוז המרכז של רמ"י (משנת 2013 - במרחב השמירה מרכז - תל אביב ) לא פעלו להפסקת הכרייה הבלתי חוקית ואף אישרו לחברה מפעם לפעם להמשיך לעבוד במתחם, בלי שהיו מ וסמכים לכך. הממונה על המפקחים במחוז המרכז של רמ"י פעל לה כשיר את הכרייה הבלתי חוקית באמצעות המרתה ל עסקות לפינוי עודפי עפר ולכריית חול . ואכן, ועדת העסקות של מחוז המרכז של רמ"י אישרה מפעם לפעם, בדיעבד, את כריית החול הבלתי חוקית, נוסף על פינוי של עודפי עפר . בעלי תפקידים בכירים במרחב, "שומרי סף", היו אחראים למתן אישורים אלה. האישור ים של ועדת העסקות לכרות חול נית נו ללא אישור של המפקח על המכרות, ללא מכרז, וללא תכנית מפורטת כמתחייב מדינים, ואף בלי שהחברה ביקשה זאת במפורש. באפריל 2011 ביקשה החברה מרמ"י להאריך אתההרשאה שלה לפעול במתחם במשך ארבעה חודשים בלבד להשלמת כל העבודות. במקום זאת הממונה על המפקחים במחוז המרכז אישר לחברה לעבוד עוד שישה חודשים , וועדת העסקות של המרחב אישרה לה לעבוד שנה נוספת. גם לאחר שפגה הרשאה זו פנתה החברה לרמ"י בבקשה להארכות נוספות ותמיד נענתה בחיוב. מרחב השמירה המרכז -תל אביב מסר לעיריי ת ראשון לציון כי נקט צעדים משפטיים נגד החברה בעקבות כריית החול שלא כדין , אולם בפועל באוקטובר 2015 , ,לאחר מועד סיום הביקורת מרחב השמירה עדיין לא נקט כל צעדים משפטיים נגד החברה ולא תבע תקבולים ופיצויים בגין הנזקים שגרמה, המסתכמים בעשרות מיליוני ש"ח. משרד מבקר המדינה מע יר למשטרה כי מתפ"א הוקמה מכוח החלטות ממשלה למטרה מוגדרת, וכי יועד לה תפקיד חשוב בשדרוג ובתכלול של מערך אכיפת דיני המקרקעין . על כן, ניצול משאבי יחידה זו בעיקר למטרות אחרות וכן מניעת מתן סיוע לגופי פיקוח לממש צווים של פינויים והריסות פוגעים באכיפה בתחום המקרקעין. הביקורת העלתה כי המועצה לא גיבשה מדיניות ולא קיבלה החלטות בנושא הפיקוח והאכיפה, אף שבעקבות הנהגת הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל יש לחטיבת השמירה על מקרקעי ישראל חשיבות גדולה מבעבר , והיא אחת משלוש החטיבות המרכיבות את הרשות במתכונתה החדשה. לדוגמה, בדוחות השנתיים של רמ"י כמעט לא מוגדרת מדיניות של פיקוח ואכיפה: בדוח המסכם שלה לשנת 2013 ,נקבעה מדיניות של הסדרת השימושים בקרקע חקלאית אולם רק כפיילוט, ובדוח המסכם שלה לשנת 2014 נקבעה מדיניותרק לגבי תגובה מהירה לפלישות - מדובר בקביעות שאין לראות בהן מדיניות פיקוח ואכיפה כוללת של רמ"י. מאחר שהמועצה אינה קובעת עבור רמ"י מדיניות פיקוח ואכיפה, ראוי היה כי המדיניות, היעדים והמשימות שקבעה מתפ"א, ושגיבשה בשיתוף החטיבה, ינחו את פעילות הפיקוח של מרחבי השמירה של רמ"י, אולם בפועל ההלימה בין תכניות העבודה של המשטרה ורמ"י היא חלקית בלבד, כפי שי תואר בהמשך. במועד סיום הביקורת, כשש שנים לאחר שהצהירה המשטרה על כוונתה להקים מערכת ממוחשבת שמשלבת את מלוא המידע של כלל גופי הפיקוח והאכיפה בנושא עברות מקרקעין - מתפ"א עדיין לא הקימה את המערכת. | משרד מבקר המדינה מעיר לאגף התקציבים שבמשרד האוצר, לרמ" י, אשר מתקצבת את פעילות מתפ"א, ולמשטרה כי נדרש מהם לפעול בתיאום ולקיים הידברות על מנת להביא בהקדם להקמת בסיס המידע המשולב לכלל גופי הפיקוח והאכיפה. עד להשלמת מערכת זו, על רמ"י, היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה והסיירת הירוקה לבחון שילוב של ממשקי המחשוב הקיימים ביניהם וכן בינם ובין מתפ"א. | 983 |
רשות מקרקעי ישראל . כריית חול בראשון לציון - רשות מקרקעי ישראל ההרשאה של מפקח א' מינואר 2009 ניתנה אפוא בחוסר סמכות בהיעדר עסקת הרשאה עם רמ"י. כמו כן , בהרשאה שניתנה כלל לא צוינה כמות העפר שיפונה מהמתחם, וכאמור, לא היה אפשר להסתמך בעניין זה על מפת המדידה שמסרה החברה לרמ"י. זאת ועוד, ההרשאה של רמ"יניתנה למרות ה עובדה שבאותו זמן חשפה העירייה כי במתחם נכרה חול שלא כדין במשך זמן רב (כשנה), כפי שיפורט בהמשך. כרייה זו לא נחשפה בסיור פיקוח שעשה מפקח א' לפני מתן ההרשאה. מהאמור לעיל עולה כי בשבע השנים הללו לא וידאו ארבעה מפקחים שפעלו במתחם, שני מנהלים של אותם מפקחים וגורמים בכירים במחוז המרכז דאז של רמ"י (כיום - מרחב עסקי מרכז-תל אביב) שהחברה עובדת במתחם עבור חבר ת הרכבת, ולא בדקו אם אין בפעילותה של החברה במתחם משום פלישה. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את תפקודם של כל בעלי התפקידים הנוגעים בדבר במרחב העסקי מרכז -תל אביב, ובכללם חברי ועדת העסקאות המחוזית דאז (מרחבית כיום), בעניין זה. על רמ"י לבחון לאלתר דרכים למניעת הישנותו של מצב דומה בעסקאות אחרות. הועלה כי כבר בדצמבר 2008 פנו גורמים שונים לעירייה בשתי הזדמנויות .והתריעו כי בסמוך למתחם מתבצעת כריית חול בלתי חוקית ורחבת היקף .במשך יותר משנה. הגורמים ציינו כי הכרייה גרמה להיווצרות בור ענק .ולפגיעות סביבתיות אחרות. באותו חודש הגיע מפקח של העירייה למתחם .ואימת את ביצוע הכרייה הבלתי חוקית שבאה לידי ביטוי בבור עמוק, במקום .שיהיו במתחם רק ערמות של עודפי עפר מעל פני הקרקע הטבעית. המפקח .העריך כי החברה היא שביצעה את הכרייה הבלתי חוקית, ובעקבות כך הוציא .לה צו הפסקה מינהלי לכלל פעולותיה, לרבות אלה שביצעה במתחם על פי .ההיתר. התברר כיעל פי תכנית מדידה מ ינואר 2009 שהזמינה החברה והעבירה לרמ"י, נפח עודפי העפר שהיה עליה לפנות הסתכם ב- 38,165 .מ"קואולם מפת המדידה של החברה לא כללה את ציון הגבהים של פני הקרקע כאמת מי דה לחישוב של פגיעה אפשרית במפלסים הקיימים וכרייה לעתיד לבוא, ובהיעדר ציון הגבהים לא ברור מה היה הבסיס לחישוב נפח העפר שיש לפנות מהמתחם. הדיוניםהרבים בוועדה המקומית שיקפו חשש מכריית חול בלתי חוקית שתתווסף לטיפול בעודפי העפר במתחם. זאת, מאחר שבמתחם יש כמויות גדולות של חול באיכות גבוהה שערכו רב, ומאחר שהחברה נחשדה כבר בינואר 2009 בביצוע כרייה בלתי חוקית במתחם. | ואולם, הוועדה המקומית אשר אישרה את היתר הבנייה לא דרשה מהחברה לצרף את הסכמת רמ"י, כבעלת הנכס (הקרקע), כמתחייב מתקנות התכנון והבנייה 19 , ומשום כך לא היה היתר הבנייה תקף. נוסף על כך, היתר הבנייה ניתן לעבודות חפירה, כרייה וחציבה וגם להוצאת עודפי עפר מחפירת תוואי הרכבת. הוועדה המקומית לא נימקה מדוע הגדירה את העבודות גם כ"כרייה וח ציבה", ללא כל תיאום עם רמ"י ועם המפקח על המכרות, אף שיש לכך משמעות לגבי פעילות החברה במתחם מצד אחד ולגבי התמלוגים שתקבל המדינה מנכסיה מצד אחר. | 984 |
משרד המשפטים . הטיפול בענייני ירושות וצוואות - האפוטרופוס הכללי : מענה טלפוני בשנים 2014 -2012 הצטברועשרות תלונות במשרד .מבקר המדינה ובמשרד המשפטים על היעדר מוחלט של מענה טלפוני, או על .מענה טלפוני גרוע, בלשכות הרשם בכלל ובלשכת הרשם בתל אביב בפרט. יש לציין לחיוב את הפעולות שעשה האפוטרופוס הכללי לשיפור השירות לציבור בתחום המענה הטלפוני. משרד מבקר המדינה סבור שעל האפוטרופוס לקיים סקרי שביעות רצון כדי לוודא שהמערכת אכן משיגה את מטרתה ומביאה לידי שיפור בשירות זה הניתן לציבור. טופסי הבקשה לצו ירושה ולצו קיום צוואה מורכבים וחלק מההסברים למילוים אינם ברורים. בבדיקה אקראית של בקשות, שערך משרד מבקר המדינה, נמצאו טעויות במילוי הטפסים שגרמו גם הן להתארכות הטיפול בבקשה. קיימת סבירות גבוהה שהבהרות בטופס יקלו על הציבור למלא אותו ויתרמו לייעול התהליך ולפישוטו. יוצא אפוא שהשירות בבתי הדין הדתיים בכל הנוגע לתשלום אגרות אינו ניתן באופן מלא. בביקורת נמצא כי חלק מלשכות הרשם מקפידות על קבלת תעודת פטירה מקורית וחלק מהן מסתפקות בהעתק ממנה. הביקורת העלתה כי בכל לשכות הרשם הבקשה להוכחת צוואה מוגשת ללשכת הרשם ומשם היא מועברת לבית המשפט, למעט ב לשכת הרשם בחיפה בה יש להגיש את הבקשה ישירות לבית המשפט. | חוסר אחידות בעניין זה ע לול ליצור מצג מטעה כלפי מי שאינו מודע לשוני בין לשכות הרשם, והוא עשוי להסיק שאם לא צוינו הסתלקויות בצו ירושה אזי לא היו כאלה. המצב המתואר מלמד כי התנהלותן של לשכות הרשם לענייני ירושה בכל הנוגע לטיפול בבקשות אינה אחידה וקיימים פערים מהותיים בסדרי עבודתן, הפוגעים באיכות השירות הניתן לציבור ועלולים לפגוע בעיקרון השוויון בין מגישי הבקשות. מצב זה עלול גם לגרום לתקלות וטעויות, בייחוד אצל מייצגים המטפלים בכמה תיקים בלשכות שונות. | 985 |
המשרד לשירותי דת . סוגיות הנוגעות לשנת השמיטה התשע_ה - משרד לשירותי דת בביקורת עלה שממועד הקמתה של ועדת השמיטה בשנת 2010 ועד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2015 , היא התכנסה שלוש פעמים בלבד. בדיונים גיבשה הוועדה הצעה לתכנית תקציב לשנת השמיטה התשע"ה, אולם לדיונים אלו לא היה המשך. עוד עלה כי בתקופה האמורה הכינה ועדת השמיטה דוח מסכם על פעילותה בשנת 2012 בלבד, ולא בכל שנה משנות פעילותה כנדרש בחוק. זאת ועוד, הדוח לשנת 2012 .לא הוגש לוועדת הכלכלה של הכנסת כנדרש בשל כל אלה נמנע מהכנסת להתעדכן בעוד מועד בדבר תהליך ההיערכות לשנת השמיטה ולמלא את תפקידה כמפקח על פעולות הרשות המבצעת. פעילותה המצומצמת של ועדת השמיטה לא תאמה את מטרות הקמתה על פי החוק בכל הנוגע להיערכות מוקדמת לקראת שנות שמיטה בעתיד, לרבות בנוגע לקידום פעילות מחקר בתחום החקלאות ובתחום ההלכה. זאת ועוד, בשנת השמיטה העלו דוחות הפיקוח מטעם מינהלת השמיטה סוגיות עקרוניות וסוגיות בעלות היבטים הלכתיים שנדרש שוועדת השמיטה תנקוט עמדה בעניינן ותעביר את המלצותיה, כנדרש בחוק, להכרעת הרה"ר. אולם הדבר לא נעשה. נמסר למבקר המדינה שוועדת השמיטה ההלכתית התכנסה פעמים אחדות ודנה בבעיות שהעלתה מינהלת השמיטה בפעילות הפיקוח שלה, אולם לא נמצאו מסמכים המתעדים את הישיבות האמורות מלבד אחת. לפי תשובות המשרד לשירותי דת למשרד מבקר המדינה, בשנת השמיטה קיימה מינהלת השמיטה שיחות עם רבני ועדת השמיטה ההלכתית לצורך קבלת ה חלטות שקשורות לסוגיות הלכתיות בנושא פעילות הפיקוח בשטח. יצוין כי שיחות אלו לא תועדו וכי לא הופצו בעקבותיהן הנחיות, אף שלפי תשובות המשרד התקבלו בהן החלטות שהשפיעו על אופן והיקף הפיקוח (ראו להלן). משרד מבקר המדינה העיר לרה"ר כי אף שמועד שנת השמיטה ידוע מראש, רק בתחילת שנת השמיטה היא גיבשה הנחיות הלכתיות המחייבות את החקלאים והמשווקים של תוצרת חקלאית לקבל "היתר שיווק". העיכוב בקביעת הדרישות ההלכתיות כאמור פגם ביכולת הפיקוח של מינהלת השמיטה. העיכוב השפיע גם על יכולתו של המשרד לשירותי דת לאמוד בעוד מועד את התקציב הדרוש לו לביצוע הפעולות הנדרשות בשנת השמיטה ולפיקוח על מילוי הנחיותיו. על הרה"ר לפעול בעוד מועד כדי שלקראת שנת השמיטה הבאה יהיו בידיה הנחיות הלכתיות על בסיס הידע שנצבר בשנות השמיטה הקודמות. אף על פי כן, מועצת הרה"ר הותירה את מינויו של הרב יוסף על כנו, ולצדו מונו שני רבנים פוסקים נוספים. מועצת הרה "ר לא נימקה את החלטתה למנות בין שלושת הרבנים את הרב יוסף בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לרה"ר, שלפיה יש במינוי משום פגם משפטי בשל חשש לניגוד עניינים. בשל העיכוב באישור התמיכות לא היה אפשר לבדוק את נוכחות החקלאים במוסדות הלימוד בחודשים הראשונים של שנת השמיטה כדי לבדוק אם המוסדות והתלמידים עומ דים באמות המידה שנקבעו. רק בחודשים פברואר -מרץ 2015 , ,כחמישה חודשים אחרי תחילת שנת השמיטה וכחודשיים לאחר אישור התמיכות עשה המשרד ביקורות פתע במוסדות הלימוד שאושרה להם תמיכה. מהביקורות עלה שמוסדות אלו לא הקפידו לקיים את הדרישות שקבע המשרד כתנאי לתמיכה, לרבות בכל הנוגע להיקף הפעילות ולמספר המשתתפים. כך למשל, בביקורת פתע שערך המשרד בפברואר 2015 נמצא כי ב-13 מוסדות לימוד לא התקיימה פעילות לימוד כלל, וכי ב -14 מוסדות היה מספר המשתתפים קטן - שלושה עד שמונה תלמידים - במקום 15 .תלמידים לפחות, כנדרש ממונה שמיטה לא סיכם את הנתונים הכלולים בדיווחים החודשיים ולא ניתח אותם כדי לוודא שהתמורה ששולמה למינהלת השמיטה תואמת את שיעור עמידתה במחויבויותיה. | מסקירת הדיווחים החודשיים על ביקוריהם של מפקחי מינהלת השמיטה בשלושת השווקים הסיטונאיים בחודשים נובמבר 2014 - יולי 2015 עולה שתדירות הביקורים ומשכם לא התאימו לדרישות המשרד לשירותי דת. בתקופה זו ביקרה מינהלת השמיטה 85 פעמים בלבד בשווקים הסיטונאיים אף שהיה עלי ה לבקר בהם 112 ( פעמים 76% .)59 ( מהביקורים 69% ) ארכו פחות מן הנדרש- ארבע שעות. המשרד לשירותי דת לא התאים את התמורה ששילם לחברה א לשיעור הביצוע של ביקורי הפיקוח בשווקים הסיטונאיים ושילם לה תמורה מלאה תמורת פיקוח חלקי בלבד. לפי חישובי משרד מבקר המדינה שולם לחברה א תשלום יתר בסך 16,200 .ש"ח בעבור הפיקוח בשווקים הסיטונאיים | 986 |
משרד התיירות . הזמנת אורחים מחו_ל והטיפול בהם - משרד התיירות לדעת משרד מבקר המדינה, על מנת שמשר ד התיירות יוכל להחליט מאילו מדינות פוטנציאליות נכון להביא אורחים ואילו אורחים להזמין, עליו לגבש תכנית מפורטת בנושא שתהיה מבוססת על ראייה רחבה וארוכת טווח של צורכי המדינה ועל הפוטנציאל הגלום באותן מדינות וידע מפורט ועדכני אשר ליכולתם של האורחים לתרום לקידום הפעילות התיירותית. כמו כן על המשרד לבחון כיצד ניתן להגדיל את מספר האורחים שיוזמנו ממדינות שבהן יש פוטנציאל להגדלת התיירות מהן. על לשכות המשרד בחו"ל לגבש רשימות של אורחים פוטנציאליים ממדינות רלוונטיות, לעדכנן באופן שוטף, ולהעבירן מפעם לפעם לדסק במשרד התיירות הממונה על מדינות אלה, כדי שהוא יבחר מהן את האורחים המתאימים בהתבסס על מדיניות שיתווה בעניין זה. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התיירות לבחון - בתיאום עם לשכות המשרד השונות בחו"ל - את שינויי המגמות העולים כאמור מהנתונים בעניין התפלגות האורחים, כגון יריד ה במספר האורחים ובשיעורם מתוך סך כל האורחים והסיבות לשינויי מגמות אלה. בבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה הועלו כמה מקרים שבהם לא קיים אגף האירוח את הנוהל האמור. כך לדוגמה, ביוני 2014 פנה בכתב הממונה על הכספים והתשלומים באגף החשבות במשרד (להלן - הממונה על התשלומים)20 למנהל אגף עובד אגף [ האירוח דאז ולגורמים נוספים במשרד וציין כי "היום... הגיע אלי ... עם... שוברים לחתימה לסיור שמתחיל היום. בנוהל אישור לשיגור ]האירוח ... 'בקשת האירוח תוגש לפחות ]נקבע כי[ אורחים6 ...'שבועות לפני מועד האירוח 'מועד הגשת הצעת האירוח לא יעלה ע ל 7 ...'ימים מיום קבלת אישור הבקשה 'במקביל לגיבוש הצעת האירוח, אגף אירוח יכין תוכנית אירוח ראשונית הכוללת אומדן כספי ויגיש לאישור החשב'. ע"פ הנוהל הזה לא פעלתם בהתאם, ומבחינת שלא לפגוע בפעילות השוטפת שלכם בפרט ושל המשרד בכלל, ]על מנת[ החשבות חתמתי ע"ג האומ דן... והשוברים... אבקשך להימנע ממקרים אלה, ולדאוג לכך שהנוהל שלכם יתקיים כלשונו" (ההדגשות אינן במקור). לדעת משרד מבקר המדינה, על אגף האירוח להקפיד לפעול על פי כל המתחייב מהנוהל האמור ולנקוט את הצעדים הדרושים כדי שמסמכי האירוח יוגשו כנדרש לאגף החשבות במשרד לפחות שבעה ימים לפני מועד האירוח. על המשרד לשקול קביעת נוהל מיוחד למצבים חריגים, ולקבוע לגבי מקרים אלו הסדרים מתאימים לביצוע הליכי הבחינה, האישור והבקרה הדרושים עד לתחילת הביקור. כמו כן על המשרד לוודא כי השימוש בנוהל המיוחד אכן ייעשה אך ורק במקרים המתאימים כאשר נמצא כי קיים צורך של ממש בקיום הליך אישור חפוז, וכי צורך זה יוגדר בנוהל. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התיירות כי גם אם ביצוע נוהל אירוח דורש התאמת תיק אירוח למעמדם וסוגם של האורחים באופן פרטני, וגם אם משרד התיירות נתקל בקושי להגדיר את תנאי המכרז ודרישותיו, עדיין ניתן לנסח מכרזים באופן מורכב שייתן מענה לקשיים אלה. בכל מקרה, על פי החוק והתקנות נדרש לקיים מכרז פומבי כל עוד לא סווגה ההתקשרות לפי אחד הפטורים או לפי אחת התקנות המאפשרות התקשרות בדרכים חלופיות. הביקורת העלתה כי מינהל השיווק לא פעל במהלך השנים על פי תכנית אב תיירותית מקיפה ורב-שנתית הקובעת, בין היתר, מדיניות לגבי אופן איתורם של האורחים ושל המדינות שבהן כדאי להשקיע את מרב המאמצים כדי לקדם את התיירות מהן לארץ. רק בפברואר 2015 גיבשמינהל השיווק מסמך שכותרתו "אסטרטגיה שיווקית רב שנתית" הכולל אסטרטגיה שיווקית של התיירות ובה גם צוין נושא האירוח, שממנו תיגזר תכנית העבודה השנתית של מינהל השיווק שתקבע מטרות, יעדים, משימות ביצוע ומדידת התוצרים. משרד מבקר המדינה העלה כי למעט בעניין רכישת שירותי ההסעה, אגף האירוח לא התקשר עם הספקים במכרז פומבי כנדרש בחוק חובת המכרזים, תקנותיו והוראות תכ"ם. התקשרויות המשרד עם הספקים אף לא נכנסו בגדר אחד הפטורים ממכרז המפורטים בתקנות (כאשר דובר בהתקשרות בסכום העולה על 50,000 ש"ח), ולא עמדו בתנאים הקבועים בתקנות המאפשרים התקשרות בנסיבות מסוימות שלא במכרז פומבי. בדיקת הפרוטוקולים של ועדת המכרזים של משרד התיירות לשנים 2014 -2013 העלתה כי אגף האירוח לא פרסם שום מכרז לבחירת ספקים (בתי מלון, מסעדות ומורי דרך). במקום זאת, נמצא כי האגף פעל על פי רשימות ספקים שניהל בעצמו. כך למשל הוא גיבש בשנת 2014 רשימה של 105 בתי מלון במקומות שונים בארץ; ברשימה פורטו תעריפיו של כל בית מלון לפי הרכב החדר, מספר הארוחות ועלות האירוח. באותה שנה גיבש האגף גם רשימה של 89 מסעדות במקומות שונים בארץ; בשנת 2015 כללה רשימה זו 71 מסעדות. זאת ועוד, לכל מתאם אירוח יש רשימת מורי דרך פרטית שיצר לעצמו באופן אישי ועל פי ניסיונו. בפועל, מתאמי האירוח פנו לספקים מתוך הרשימות האמורות והתקשרו עמם, אף שהתקשרויות אלה לא עמדו בתנאים המאפשרים רשימת מציעים והתקשרות עמם ללא מכרז פומבי. | בכמה דיונים פנימיים שהתקיימו במשרד בהשתתפות המנכ"ל הקודם והמנכ"ל הנוכחי מינואר 2012 עלה נושא הקמת רשימות ספקים לאגף האירוח (מאגר ספקים), אולם דיונים אלה לא הביאו לעשייה, ועד אוגוסט 2015 לא הוקמו רשימות התואמות את הוראות הדין, כפי שיתואר להלן: | 987 |
משרד התיירות . הפיתוח והתחזוקה של אתר מופע המים בכינרת - משרד התיירות הביקורת העלתה כי הדיווח של המנכ"ל לא היה מדויק: מספר הזמנת העבודה שצוין בטופס הנלווה מתייחס להזמנת עבודה בסך 3 מיליון ש"ח ל"פיתוח המתחם התיירותי בטבריה", שניתנה לחמ"ת כשלוש שנים קודם לכן ולא הייתה קשורה כלל לפרויקט המזרקה. לא נמצאו מסמכים המעידים כי חמ"ת פנתה למשרד התיירות וביקשה מראש את אישורו להשתמש בכספים שהקצה לה בהזמנת העבודה האמורה למימון חריג של העבודות לשיקום המזרקה. משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית טבריה כי ממכתבו של המנכ"ל לשעבר עולה כי היא לא נערכה כראוי לתהליך המורכב של חילוץ המזרקה מהכינרת ולפעולות ההמשך שיש לבצע לאחר מכן, ובכלל זה לא עמדה על כך שכל החלק ים של המזרקה שנמשו מהמים יאופסנו במקום בטוח ושמור ויירשמו באופן מסודר עד לבחינת כשירותם. משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית טבריה ולמנכ"ל העירייה לשעבר כי מחוות הדעת ההנדסית שנמסרה לחמ"ת ומהצעת המחיר שהגיש הקבלן עולה כי סילוק הפסולת בכלל והמשאבות בפרט נעשה ללא תיאום עם נציגי הקבלן וחמ"ת, וגם בלי שגורם מוסמך כלשהו ביצע בדיקה של תקינותן ושוויין. בהיעדר תיאום ובהיעדר רישום בעניין ביצועה של בדיקה והערכה לא ניתן לדעת אם המשאבות של המזרקה, שעלותן כאמור ניכרת, ושפונו ככל הנראה כפסולת, אכן היו פסולת או שעדיין היה ניתן להשתמש בהן, ויש לראות זאת בחומרה. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התיירות להנחות את חמ"ת לכלול בהסכמים שהיא חותמת עם רשויות מקומיות בעניין פיתוח אתרי תיירות סעיף המחייב אותן לקבל את אישורה לפינוי או למכירה של ציוד הקשור בפיתוח תשתיות תיירות שמימן משרד התיירות. מופע המים בכינרת ה יה פרויקט תיירותי חשוב ושימש פרויקט דגל של משרד התיירות ועיריית טבריה בעיר. המופע זכה להצלחה רבה, והיה אמור לתרום תרומה של ממש לקידומה של העיר מבחינה תיירותית וכלכלית. הפסקתו לאחר פרק זמן של מעט יותר משנתיים בלבד, בשל נסיבות שאותן צפו גורמים המעורבים בפרויקט - חמ"ת ועיריית טבריה - חודשים רבים לפני התרחשותן, היא כישלון של גורמים אלה וכן של משרד התיירות, שמימן את הפרויקט. מהממצאים שפורטו בפרק זה עולה כי לו נתנו חמ"ת ועיריית טבריה את דעתן לכתחילה על העובדה שהייתה ידועה להם, ולפיה מפלס הכינרת עשוי להשתנות, ועל ההכרח שעולה מכך להתאים את גובה המזרקה לשינויים במפלס - יש להניח שהיה ניתן להיערך לכך עוד בשלב תכנון הפרויקט והחתימה על ההתקשרויות לביצועו, ובכך למנוע את הכישלון או למצער לצמצמו. הביקורת העלתה כי עיריית טבריה חתמה על ההסכם האמור עם הקבלן לפני שווידאה שיש בידה כל המקורות הכספיים הנדרשים לקיומו - רק כחודש לאחר שנחתם ההסכם עם הקבלן פנתה העירייה למשרד הפנים וביקשה ממנו סיוע בסך 850,000 ( ש"ח, ואת היתר 750,000 ש"ח) ציפתה לקבל מחמ"ת על סמך התחייבותה בהסכם מינואר 2013 ; כאמור, לדעת חמ"ת התחייבות זו אינה בתוקף. עוד העלתה הביקורת כי העירייה חתמה על ההסכם לביצוע פעולות החילוץ והקיבוע, אף שלא ידעה במועד חתימת ההסכם מהו היקף הנזקים שנגרמו למזרקה, אילו פעולות נוספות יהיה צריך לבצע כדי לחדש את המופע, והאם יש מקורות ודאיים למימון פעולות אלה (ראו להלן). לדעת משרד מבקר המדינה, היה על עיריית טבריה לחתום בשלב הראשון על הסכם עם הקבלן לחילוץ המזרקה מהמים, גרירתה למעגן ובדיקת היקף הנזקים שנגרמו לה. כך הייתה העירייה יכולה להעריך כראוי את עלות תיקון הנזקים ואת עלות חידוש המופע ולבדוק אם מצויים בידיה הכספים הנדרשים למימון פעולות אלה - ובהתאם לכך להחליט אם יש מקום להתקשר עם הקבלן לצורך החזרת המזרקה לכינרת וקיבועה. משרד מבקר המדינה מעיר לחמ"ת כי ככלל, על פי סדרי מינהל תקין אין לקבל אישורים בעל פה לביצוע התחייבויות כספיות. בעניין זה יצוין כי מי שכיהן כסמנכ"ל פיתוח ותשתיות במשרד התיירות בתק ופה האמורה מסר למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2015 כי "אינו זוכר אישור תקציבי לנושא וממילא אישורים מעין אלו מונפקים בפרוטוקול ובהזמנת עבודה". חמ"ת התחייבה אפוא לממן את העבודה לשיקום המזרקה, בלי שניתן לה אישור של משרד התיירות כנדרש. יצוין כי בדיון האמור בדירקטורי ון חמ"ת העירו חלק מחבריו כי "עניין העברת הכסף לשיקום המזרקה היה צריך לבוא לאישור הדירקטוריון בזמן אמת ולא כדיווח בדיעבד", וכן הוצע, על דעת המנכ"ל, כי היה מעורב... ]י["סוגיות חריגות מעין אלו יובאו בפני הדירקטוריון על מנת ש יותר בהוצאות החריגות של החברה" . עוד העלתה הביקורת כי גם לאחר שנחתם ההסכם ל"העברת מופע הלילה למושב קבע" לא ידע משרד התיירות על ההתחייבות הבלתי תקינה שקיבלה עליה חמ"ת בהסכם זה, שכן חמ"ת לא דיווחה לו על כך וגם לא מסרה לו כנדרש העתק מההסכם19 . משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית טבריה כי מאחר שהפרויקט ל"העברת מופע הלילה למושב קבע" היה אמור להיות ממומן מכספי משרד התיירות, היה עליה לפנות אליו בעניין זה קודם שהתקשרה עם חמ"ת לביצוע הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר לחמ"ת כי היא לא הייתה מוסמכת להתחייב לבצע באמצעות צד שלישי עבודות במימון משרד התיירות, ללא ידיע תו ואישורו בעוד מועד, וכי התחייבותה זו מנוגדת לכללים מפורשים של משרד התיירות. כמו כן לא תקין, כפי שציינו חברי דירקטוריון חמ"ת, שהנהלת חמ"ת תתחייב ללא אישור הדירקטוריון לממן באופן חריג פרויקטים שהחברה אינה נוהגת לממן. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התיירות לברר ביסודיות את הנושא עם חמ"ת, לבחון אם פעולות בלתי תקינות אלה היו חד-פעמיות ולנקוט את כל הצעדים המתחייבים על מנת שהן לא יישנו. הביקורת העלתה כי אף שהחורף עמד בפתח ומפלס הכינרת היה עלול לעלות ולסכן את שלמות המזרקה ואת המערכות השונות שעליה, ולמרות אזהרותיו החוזרות ונשנות של הקבלן בעניין זה - רק בעיצומו של החורף, באמצע ינואר 2013 , כשלושה חודשים לאחר גיבוש הפתרון האמור וכאשר תחתית המזרקה כבר נגעה במי הכינרת, חתמו חמ"ת והעירייה על הסכם לביצוע פרויקט משותף ל"העברת מופע הלילה למושב קבע", ובו נקבע כי חמ"ת תממן את עלות העברת המזרקה למקומה הקבוע בסך 750,000 ש"ח18 . לאחר כמה ימים חתמה העירייה על חוזה התקשרות עם הקבלן על פי הצעת המחיר לביצוע העבודה שהגיש לה, שלפיה יסתיימו העבודות "בפרק זמן מוערך של 35 ."יום... בכפוף למזג אוויר ובעיות תוך כדי ביצוע הקמת המערכת להגבהת המזרקה נמשכה כחודשיים. ב - 8.3.13 , יומיים לפני ביצוע פעולת ההגבהה עצמה, וכאשר, לדברי המהנדס הימי, כבר הייתה תחתית המז רקה שקועה במים - התחוללה סערה גדולה בכ ינרת, דבר שגרם לעלייה נוספת של מפלס המים ולטביעתה של המזרקה. משרד מבקר המדינה מעיר כי אילו הוסדר עניין הגבהת המזרקה בעוד מועד בהסכם ההתקשרות ובהסכם התחזוקה, ייתכן שהיה ניתן למנוע את טביעת המזרקה. גם בהיעדר הסכמים ייתכן שהיה אפשר למנוע את הטביעה, אילו נוכח החשש המידי לעליית המפלס היו העירייה וחמ"ת, בתיאום עם משרד התיירות, מבצעות בדחיפות ובלא עיכובים מיותרים חודשים רבים מוקדם יותר את הפעולות להגבהת המזרקה; זאת, גם מבלי להתייחס לשאלה מי הגורם שאמור היה לשאת בעלויות של פעול ות אלה. ואולם חמ"ת ועיריית טבריה התמהמהו בטיפול בבעיה זמן רב ללא הצדקה. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התיירות וחמ"ת להפיק בהקדם את הלקחים ממקרה זה ולהקפיד שבהסכמים לביצוע ולתחזוקה של פרויקטים תיירותיים הממומנים על ידי משרד התיירות ומבוצעים על ידי חמ"ת יעוגנו במפורש כל הפעולות וההיבטים הדרושים, ובכלל זה ייקבע מי האחראי לביצוע הפרויקטים על כל מרכיביהם ומי יישא בעלות הביצוע והתחזוקה. ראוי שגם עיריית טבריה תפיק את הלקחים מהכשלים בביצוע הפרויקט ותקפיד שבהסכמי התקשרות שונים שעליהם היא חותמת, לרבות הסכמים לביצוע פרויקטים ותחזוקתם, יעוגנו במפורש החובות והזכויות של כל הצדדים להתקשרות. | הביקורת העלתה כי בספטמבר 2015 , יותר משנתיים וחצי לאחר טביעת המזרקה, עדיין לא קיבל משרד התיירות החלטה בעניין עתידו של הפרויקט, בין היתר בשל רצונו לפתור תחילה את בעיית התחזוקה הירודה של אתרי התיירות בטבריה, ועקב כך גם לא נעשה עד מועד זה כל שימוש בסכום שהקצה משרד התיירות (3 מיליון ש"ח) לחידוש הפרויקט. | 988 |
משרד התיירות . הביקורת הפנימית במשרד התיירות - משרד התיירות בינואר 2015 הגיש המבקר הפנימי למנכ"ל, בעקבות פניית משרד מבקר המדינה, מסמך שהגדיר "תכנית עבודה 2015 ." הביקורת העלתה כי גם הצעת תכנית העבודה הזאת הייתה כללית, דלה ולא מפורטת ולא הבהירה את תתי-הנושאים שייבדקו במסגרת כל נושא; לא נקבעו בה לוחות זמנים לביצוע הבדיקה בנושאים השונים ולא צוין מה מהם יבוצע בפועל באותה שנה. גם בהצעת תכנית עבודה זו פורטו נושאים לבדיקה שחלקם כבר נכללו בהצעות תכניות העבודה לשנים קודמות אולם לא בוצעו בפועל. בביקורת נמצא כי משרד התיירות לא עשה סקר סיכונים כנדרש על פי הוראת תכ"ם האמורה וכי גם המבקר הפנימי לא הכין מסמך הערכת סיכונים. למותר לציין כי נוכח האמור כל הצעות תכניות הביקורת לשנים 2015 -2012 שהכין כאמור המבקר הפנימי לא התבססו על מסמכים אלה. אין מסמכים שאפשר ללמוד מהם שהמבקר הפנימי התריע לפני הנהלת המשרד בשנים האמורות לעיל על אי-ביצוע הסקר על פי הוראת תכ"ם או שדיווח כי גם הוא לא הכין מסמך הערכת סיכונים. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התיירות להחיש את פעולותיו להכנת סקר סיכונים משרדי כנדרש על פי הוראות תכ"ם. עד שיעשה כן, רצוי שהמבקר הפנימי יכין מסמך הערכת סיכונים שישמש בסיס לגיבוש הצעת תכניות העבודה העתידיות של יחידת הביקורת הפנימית. בעת שמנכ"ל המשרד יבחן את הצעת תכנית העבודה השנתית של יחידת הביקורת הפנימית ויקבע אם לאשרה, ראוי כי הוא יוודא שהיא גובשה, בין היתר, בהתחשב בממצאי סקר הסיכונים. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי שיחידת הביקורת תוכל לעמוד ביעדים שנקבעו בתכנית העבודה השנתית שלה, על המבקר הפנימי להקפיד להגיש למנכ"ל את הצעת תכ נית הביקורת לשנת העבודה הבאה זמן סביר לפני תחילתה; זאת כדי שהליכי אישורה ועדכונה של התכנית, אם אכן יהיה צורך לעדכנה, יסתיימו עד סוף שנת העבודה הנוכחית. כדי להסדיר זאת, על המשרד לכלול בנוהל המשרדי בעניין הביקורת הפנימית, שהומלץ לקבעו 10, לוחות זמנים מחייבים ל הליכי הגיבוש והאישור של הצעת תכנית הביקורת השנתית של יחידת הביקורת הפנימית. מהממצאים שבפרק זה עולה כי הוראות חוק הביקורת הפנימית בכל הנוגע לגיבוש הצעות של תכניות עבודה שנתיות בתחום הביקורת הפנימית, להגשתן ולאישורן לא קוימו במשרד התיירות בשנים 2010 עדאוגוסט 2015 , וכי למעשה בכל השנים האלה לא הייתה למבקר הפנימי תכנית עבודה מאושרת. משרד מבקר המדינה מציין כי בהתחשב בהיקף כוח האדם ביחידת הביקורת - עובד אחד בלבד שהוא גם המבקר הפנימי - ספק אם יכלה היחידה לטפל בכל הנושאים שפורטו בתכניות העבודה האמורות שהגיש המבקר הפנימי. הועלה כי רוב הנושאים לבדיקה נרשמו באופן כללי ביותר ובלא לפרט את ההיבטים שייבדקו בכל נושא. כאמור, במסמך שהמבקר הפנימי הגדיר "תכנית עבודה לשנת 2013 " נרשמו רוב הנושאים לבדיקה שנכללו כבר במסמך שהמבקר הגדיר "תכנית עבודה לשנת 2012 ", והם אף נכתבו באותה מתכונת - ניסוחם היה כללי ביותר ולא פורטו ההיבטים שייבדקו בכל נושא. מהאמור עולה חשש כי המבקר הפנימי לא השקיע מחשבה בהכנת ההצעות של תכניות העבודה השנתיות האמורות של יחידת הביקורת הפנימית, וכי רוב הנושאים לביקורת שפורטו בתכנית העבודה לשנת 2012 הועתקו לתכנית העבודה לשנת 2013 . לא נמצאו אסמכתאות שאפשר ללמוד מהן כי המנכ"ל הקודם אישר את מסמכי תכניות העבודה האמו רות שהגיש המבקר הפנימי או שביקש לעדכנם. על כן ניתן להסיק כי ליחידת הביקורת לא הייתה למעשה תכנית עבודה מפורטת ומאושרת לשנים אלה. משרד מבקר המדינה מעיר למבקר הפנימי ולמנכ"ל דאז כי פעולותיהם בעניין הגשת הצעת תכניות העבודה של יחידת הביקורת לשנים 2013 -2010 ואישורן לא היו תקינות ולא עלו בקנה אחד עם חוק הביקורת הפנימית. משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"ל הנוכחי כי לאחר שנוכח כי המבקר הפנימי לא יישם כנדרש את הערותיו בעניין מתכונת הגשת הצעת תכניות העבודה לשנים 2015 -2013 , היה עליו להנחותו מיד ובאופן ברור, כבר בתחילת המחצית השנייה של שנת 2013 , אילו נושאים מוגדרים הוא מציע למבקר הפנימי לבדוק בכל אחת מהשנים האמורות11 . עלהמבקר הפנימי היה לבקש ביזמתו מהמנכ"ל שיציע לו בשנים אלה נושאי ביקורת מוגדרים לביצוע. | משנת 2010 עד אוגוסט 2015 לא הגיש המבקר הפנימי לשרים ולמנכ"לי משרד התיירות ולו דוח ביקורת סופי אחד המפרט את ממצאי בדיקותיו16 , כנדרש כאמור על פי חוק הביקורת; לא נמצא ו במשרד מסמכים שאפשר ללמוד מהם כי השרים שכיהנו בתקופה זו, סטס מיסז'ניקוב ועוזי לנדאו (להלן - השרים לשעבר) , והמנכ"ל הקודם מר נועז בר ניר התריעו על כך לפני המבקר הפנימי ונקטו צעדים כלשהם בעניין זה. ממסמכים שונים עולה כי רק ביולי 2013 , כחודשיים לאחר שנכנס לתפקידו המנכ"ל הנוכחי מר אמיר הלוי, החלה הנהלת המשרד לנקוט צעדים של ממש בעניין פעילותו הבלתי תקינה של המבקר הפנימי ואי-ביצועה של ביקורת פנימית נאותה במשרד (ראו להלן). יצוין כי גם בתקופתו של המנכ"ל הנוכחי לא השכילו המבקר הפנימי והמנכ"ל לשמור על מערכת יחסי עבודה נאותים. האווירה העכורה והחשדנות ההדדית בתקופה זו תרמה את חלקה למצבה העגום של הביקורת הפנימית במשרד. | 989 |
המועצה להשכלה גבוהה . המכינות הקדם-אקדמיות - הוועדה לתכנון ותקצוב (ות_ת) נמצא כי למל"ג ולוועדת התכנון והתקצוב אין תשתית ידע שתאפשר להן להיערך לקראת יישום הרפורמה: הן לא קבעו קווים מנחים להפעלת מערך המכינות; אין להן נתונים מעודכנים באשר למספר הלומדים במכינות, מאפייניהם האישיים, איכות ההוראה, מספר הכיתות וגודלן על פי פיזורן הגאוגרפי; הן לא קבעו תחזית באשר לצרכים העתידיים הנוגעים ללימודים הקדם-אקדמיים, ובכלל זה לא באו בדברים עם המוסדות להשכלה גבוהה על מנת לשמוע את עמדתם וצורכיהם; הן לא מיפו את הרכב הסגל במכינות הקיימות ולא גיבשו תכנית שתביא לעמידה בהמלצת הוועדות באשר להשכלת הסגל; הן לא גיבשו חלופות לפריסת המכינות; ואף לא הכינו כלים להתמודדות במשא ומתן מולן באשר להחלטות שיתקבלו. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף לחינוך מבוגרים על שלא קבע מועדים להגשת הדוחות, וכי הגשת הדוחות המסכמים במועדים כה מאוחרים פוגעת ביכולת הבקרה והפיקוח של המשרד אחר התפוקות של המכינות, ומקשה על הפקת לקחים, שעשויים להביא להתייעלות ו לאפקטיביות רבה יותר של המכינות בשנים הבאות. משרד מבקר המדינה מצא כי אף שהאגף לחינוך מבוגרים ּוועדת ההיגוי היו מודעים לליקויים בפעילותן של אותן מכינות, מבחינת אי-עמידתן בנהלים העוסקים במספר הלומדים, הם לא הסירו את הפיקוח ממכינות אלו, והמשיכו לאשר את פעילותן מבלי לנקוט צעדים לסגירתן. נמצא כי ועדות אלה לא הוקמו, וממילא טרם החלו לעבוד ולגבש את דרכי פעולתן לקראת יישום הרפורמה. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החינוך לפעול למציאת פתרון שיאפשר העברת הנתונים ישירות מאגף הבחינות למערכת הפיקוח של האגף לחינוך מבוגרים, ולחלופין לקדם פתרון המבוסס על הסתייעות גוף מקצועי אחר דוגמת הלמ"ס. פתרון כזה יאפשר ניתוח התפוקות של הפעלת המכינות - מהו שיעור מסיימי מסלולי הבגרות במכינות ומהם הישגיהם בבחינות. על יסוד זאת ובהתאם למדדי הצלחה שיופקו, ניתן יהיה להחליט מה נדרש לשנות על מנת לשפר את ביצועי המערכת ולנהל ולמצות טוב יותר את המשאבים שהוקצו. נמצא כי רק בדצמבר 2011 , כתשעה חודשים לאחר החלטת הממשלה וכארבעה חודשים לאחר המועד האחרון לגיבוש מערך ההפעלה הראשון, התכנס לראשונה צוות התיאום, ועד יוני 2013 התכנס פעמיים נוספות בלבד. ואולם, במפגשים אלו הצוות לא גיבש את מערך ההפעלה, האופן שבו יוטמע והשפעותיו הצפויות, וכן לא קבע תכנית עבודה ולא הגדיר את המשימות הנדרשות, יעדי הביניים ולוח הזמנים להשגתם. צוו ת התיאום גם לא הגיע להסכמות בנושא איגום המשאבים, כנדרש לקידום יישומה של הרפורמה. | משרד מבקר המדינה מעיר לאגף לחינוך מבוגרים כי בעצם הדבר שאינו מקיים את נהליו בנוגע למספר התלמידים במכינות הוא חוטא לתפקידו כמאסדר של מערך המכינות, האמור להבטיח שהן יפעלו במסגרת של כדאיות כלכלית. על האגף לחינוך מבוגרים לעקוב אחר עמידתן של המכינות בתנאים שהוא עצמו קבע ולאכוף את כלליו. אף ראוי שהמשרד יבחן את פעילות המכינות בראייה מערכתית כלל-ארצית על מנת לשקול דרכים להתייעלותן, אם מבחינת איחודן של מכינות קטנות ואם מבחינת תכניות הלימוד. המיזוג של מכינות קטנות עשוי להיות חיוני, שאם לא כן הן עלולות להיקלע לסיכוני יציבות ולסגירה, שיפגעו בסופו של דבר בתלמידים. | 990 |
המועצה להשכלה גבוהה . התקצוב וההפעלה של מעונות סטודנטים - הוועדה לתכנון ותקצוב (ות_ת) יוצא אם כן כי סדר העדיפות שקבעה הוות"ת לא בא לידי ביטוי בסדר הקמת המעונות, מאחר שהוות"ת לא ביססה אותו על תכנית סדורה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הוות"ת להכין תכנית כוללת למערך המעונות בראייה כלל -ארצית, ולקבוע את אמות המידה לנחיצות הקמתם ותקצובם לפי צרכים ומאפיינים של המוסדות6 . משרד מבקר המדינה מעיר לאוניברסיטה העברית כי העובדה ששיעורי התפוסה המחויבים על פי ההסכם עם ועדת הקרנות לא השתנו ביחס להסכם עם היזם, מעלה חשש שהאוניברסיטה לא תצליח לעמוד בהם ותיאלץ לשאת בהפרשי ההכנסות. משרד מבקר המדינה מעיר לוות"ת כי לפי ממצאי בדיקתו לעתים חל שינוי של מאות שקלים בגובה שכר הדירה לשותף בחדר, בין שלב ההצעות לבין המחיר בפועל. למשל, המכללה האקדמית תל אביב-יפו הצהירה בשלב בחינת ההצעות על ידי הוות"ת כי שכר הדירה לשותף בחדר יהיה 1,250 ש"ח ובסטודיו 1,650 ש"ח, אולם בפוע ל שכר הדירה לשותף בחדר הוא 1,550 - 1,350 ש"ח ובסטודיו 2,100 -1,776 ש"ח; אוניברסיטת בר -אילן הצהירה בשלב בחינת ההצעות כי שכר דירה לשותף בחדר יהיה 1,500 -1,325 ,ש"ח אולם בפועל הוא 1,750 -1,520 ש"ח; ואוניברסיטת בן -גוריון בנגב הצהירה בשלב בחינת ההצעות כי שכר הדירה יהיה 1,000- 1,350 ש"ח, ולאחר בחינה מחודשת במאי 2015 ציינה כי יעמוד על 1,500 -1,200 .ש"ח נמצא שאמנם רמ"י קבעה למוסדות תעריף שכר דירה מרבי, אולם המוסדות קבעו תעריף גבוה הרבה יותר ממנו. אף על פי כן רמ"י לא נקטה צעדים כנגד אותם מוסדות, כפי שיפורט בדוגמאות להלן. עוד עלה כי אף שבאפריל 2012 החליטה הנהלת רמ"י לקבוע תעריף שכר דירה מרבי בכל הסכם, היא לא נהגה כך בהסכמיה עם שניים מהמוסדות: המכללה האקדמית כנרת ומכללת רופין. בזאת מנעה אפשרות לפקח על שכר הדירה שיקבעו. משרד מבקר המדינה מעיר למוסדות על שקבעו שכר דירה גבוה מזה שאישרה רמ"י בלי לקבל את אישורה לכך. כמו כן משרד מבקר המדינה מעיר לרמ"י על ש לא אכפ ה את התעריף שקבעה; בעקבות זאת שכר הדירה שמשלמים הסטודנטים אינו מביא לידי ביטוי את תקציבי הסיוע ו את ההטבות בנוגע לקרקע. לדעת משרד מבקר המדינה, אין זה ראוי כי הפעלת מעונות סטודנטים, שאחת מתכליותיה המרכזיות היא הנגשת הלימודים עבור אוכלוסיות שמתקשות לשאת בעלויות, תניב רווחים לאוניברסיטה באמצעות ועדת הקרנות שלה. | משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת אוניברסיטת תל אביב כי בהתעלמה ממקום מגורי הסטודנט היא עש ויה שלא להגשים את תכלית המעונות - הנגשה של המוסדות האקדמיים לזקוקים להם. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לאוניברסיטה כי בתהליך הגרלת המעונות עליה לשקול גם את מצבו הסוציו -אקונומי של הסטודנט. יו"ר ועדת החינוך של ה כנסת שותף לדעה זו, ובישיבה במרץ 2012 ציין כי לא ייתכן שמצב סוציו -אקונומי איננו חלק מהקריטריונים לקבלת זכאות למעונות. דעה דומה הביעה הוות"ת בדיון בצורכי תושבי הפריפריה ב ספטמבר 2012 , שצוין בו כי נבצר מ צעירים בפריפריה ללמוד בערים הגדולות בגלל העלויות, ולכן יש חשיבות לזמינות המעונות בעיר. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהנהלת האוניברסיטה תשקול לבסס את אכלוס כל המעונות שבתחומה גם על קריטריונים המתעדפים שיקולים סוציו-אקונומיים. יש טעם לפגם בכך שהמעונות החדשים נפתחים לכול בהגרלה שוויונית, ללא העדפה לאף קבוצת אוכלוסייה, ואילו המעונות הישנים מיועדים למי שמתגורר הרחק מהאוניברסיטה שבעיר תל אביב יפו. | 991 |
המועצה להשכלה גבוהה . מעבר המכללות האקדמיות להוראה לתקצוב הוועדה לתכנון ותקצוב משרד מבקר המדינה מציין כי מדובר בהסכם עקרונות שמחויבים אליו שני המאסדרים, ולכן היה מצופה ששני הגופים יכינו מתווה מעשי ליישום מעבר המכללות לתקצוב ות"ת ויפעלו בנמרצות לביצועו כדי להביא לידי יישום הרפורמה. בשנים 2014 -2012 ,בעקבות החתימה על ההסכם פנו ארבע מכללות, ביזמתן וביקשו לעבור לתקצוב ות"ת. מל"ג -ות"ת ומשרד החינוך הח ליטו שבאוקטובר 2015 יעברו לתקצוב ות"ת רק שתי מכללות: מכללת בית ברל ומכללת סמינר הקיבוצים. משרד מבקר המדינה מציין כי במשך ארבע שנים, מאז נחתם ההסכם בשנת 2011 ועד מועד סיום הביקורת, הצליחו רק שתי מכללות להשיג הבנות עם ות"ת (בית ברל וסמינר הקיבוצים), ואילו בקשותיהן של יתר שלוש המכללות נדחו בשל אי- עמידתן בתנאי הסף. יעד מרכזי ואף לאומי שקבעו המאסדרי ם היה אפוא כמעט בלתי ישים במשך תקופה ממושכת. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על מל"ג - ות"ת לבחון כיצד ניתן לסייע למכללות שביקשו לעבור לתקצוב ות"ת לעמוד בתנאי הסף. נמצא כי אף שבהסכם העקרונות משנת 2011 ובהסכם המתווה משנת 2015 נקבעו תנאי סף למעבר, לא הוכנה תכנית ובה קווים מנחים אחרים להגדרת הכללים כך שימלאו את הצרכים. למשל, לא נקבע כמה מכללות יהיו בכל אזור גאוגרפי, מה המרחק הרצוי בין מכ ללות, מהם אשכולות המכללות המומלצים, מה התחזית לצרכים בעתיד וכדומה. יוצא שבפועל במשך עשור שלם לא יושמה רפורמה שהמליצו עליה שלוש ועדות ציבוריות, ורק בשנת 2011 נחתם הסכם עקרונות בין משרד החינוך למל"ג-ות"ת בנוגע למעבר המכללות האקדמיות להוראה לתקצוב ות"ת, אך כפי שיפורט להלן, גם הוא עדיין לא יושם. משרד מבקר המדינה העלה כי החלל שנוצר בשל כך התמלא ביזמות נקודתיות של המכללות עצמן, שלעתים היו מנוגדות למדיניות הרגולטור; כך למשל, רצונן של חלק מהמכללות לעבור לתקצוב ות"ת באופן עצמאי, ולא להתאחד עם מכללה אחרת. עוד הוע לה כי חלק מהמכללות להוראה במגזר הממלכתי-דתי מתנגדות לרפורמה, יש מכללות הבוחנות את האפשרות לאיחוד או למיזוג באופן עצמאי, ויש ה בוחנות אפשרות להרחיב את תכניות הלימוד אל מחוץ לתחומי ההוראה ולהפוך למעשה למכללות כלליות. לדעת משרד מבקר המדינה, על מל"ג -ות"ת לגבש תכנית עקרונית למעבר המכללות להוראה לתקצוב ות"ת, להתערב ולהשפיע על ביצוע הרפורמה מתוך שימוש בכלים העומדים לרשות מל"ג -ות"ת, ובהם בין היתר: הכרה אקדמית במוסד, אישור לפתיחת תכניות לימוד חדשות והקצאת תקציבים. ראוי שמל"ג-ות"ת יגלו מעורבות ויזמה כדי לקדם תהליך זה ויפעיל ו עבודת מטה מעמיקה ויסודית, בשיתוף ה מכללות להוראה והמוסדות האקדמיים , שתבחן את ההיבטים המגזריים והגאוגרפיים ואת ה צרכים בנוגע ל מורים על פי מקצועות הלימוד, כדי להסיר את החסמים המעכבים ואף המונעים את מעבר המכללות לתקצוב ות"ת. לדעת משרד מבקר המדינה, עבודת המטה צריכה להוביל לגיבוש תכנית עקרונית כוללת ומערכתית מתוך ראייה לאומית רחבה. על התכנית לכלול כללים ברורים ואבני דרך קצובים ומדורגים ליישום הרפורמה, לרבות קווים מנחים לאופן הראוי לאיחוד ולמיזוג של מכ ללות. מהלך כזה יכול להביא לתוצאות המצופות, לחסוך במשאבים ולצמצם התנגדויות ויזמות נקודתיות של מכללות ואין בו משום פגיעה בחופש האקדמי של המכללות להוראה. | ,זאת ועוד מומלץ למל"ג -ות"ת ולמשרד החינוך לבחון אפשרות לקצר את משך זמן המעבר במסגרת מתווה חדש . במתווה זה י יכללו יתר הכללים הנזכרים , ויתאפשר לכל מכללה הרוצה בכך להתחיל בביצוע התאמות לתנאי הסף שנקבעו ולהנחיות ות"ת. | 992 |
משרד האוצר . יישום החלטת הממשלה בנושא קציר המלח - אגף החשב הכללי הביקורת העלתה כי אף שמדובר בפרויקט נרחב ו מורכב של פיתוח תשתיות הכולל כמה שלבים וצפוי להימשך כמה שנים, לא נקבעו בהחלטת הממשלה מינואר 2012 או בתכנית המחייבת את מי"ה, שהייתה אמורה להיגזר מההחלטה, אבני דרך ולוחות זמנים להשגתן, מלבד מתן תוקף על ידי הממשלה לתכנית לביצוע הפרויקט (לרבות הקמת תחנת השאיבה של מי"ה) ותאריך היעד לכך. לדעת משרד מבקר המדינה, קביעת אבני דרך כאמור - כגון רכישה של ציוד חיוני לקציר (כגון דוברות ומחפרים) והכנסתו לפעולה והקמת מתקנים חיוניים לפרויקט (כגון מסוע) - הייתה מסייעת להעריך את מידת ההתקדמות ביישום הפרויקט ומאפשרת לבצע מעקב יעיל בענין זה. עוד הועלה כי התאריך האחרון למתן תוקף לתכנית לביצוע הפרויקט שנקבע בהחלטת הממשלה - 30.6.13 - לא היהמקובל על חל"י והוות"ל. בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2015 טען החשכ"ל כי המועד האמור "הוסכם בדיון משותף עם גורמי המקצוע בוות"ל לרבות חברת חל"י ועל דעתם". ואולם מתשובתה של חל"י למשרד מבקר המדינה ומהמסמכים שמסרה עולה כי היא העריכה עוד בשנת 2011 ששלבי התכנון והאישור הסטטוטורי של קציר המלח יימשכו כשלוש שנים. גם הוות"ל מסרה למשרד מבקר המדינה כי המועד שנקבע אינו מעשי; לדברי הוות"ל, היא ביקשה לדחותו, אך בקשתה לא נענ תה. מכאן עולה שנציגי החשכ"ל, שהגישו לממשלה את הצעת ההחלטה בנושא קציר המלח וחתמו בשמה על ההסכם עם מי"ה, קבעו לוח זמנים שהיה קיים ספק רב אם ניתן לעמוד בו. יצוין כי בסוף דצמבר 2015 עדיין לא נתנה הממשלה תוקף לתכנית לביצוע הפרויקט, אף שעברו כשנתיים וחצי מהמועד שנקבע לכך (ראו להלן). לדעת משרד מבקר המדינה, הטענה כי היעד של הסכם הקציר הוא קיבוע גובה המפלס האמור בלבד אינה עולה בקנה אחד עם החלטת הממשלה מינואר 2012 . יעד ההסכם הוא כאמוריישום פתרון קבע לעליית המפלס, בשל הנזקים שעלייה כזאת עלולה לגרום. פתרון הקבע שעליו החליטה הממשלה ושנקבע בהסכם הקציר הוא קציר מלח מלא, כהגדרתו בנספח להחלטת הממשלה , ועמידה ביעד המפלס המבוקש לאורך שנים. השגת המפלס המבוקש בתאריך מסוים בלבד, באמצעות ביצוע קציר חלקי, או אפילו באמצעות הקטנת התפוקה של מי"ה לפרק זמן קצר, אינה יכולה אפוא להיחשב פתרון קבע לבעיה, ונקיטת דרכי פעולה כאלה תהיה למעשה חזרה לדפוס הפעולה הדחייני של מתן פתרון זמני לבעיה, שכאמור היה קיים יותר מ-40 ,שנהובג"ץ מתח עליו ביקורת בהחלטתו . הועלה כי הגורמים הממשלתיים שהיו מעורבים בגיבוש הסכם הקציר (החשכ "ל, אג"ת, משרד התיירות וחל"י) לא הקפידו על כך שייקבעו בו אבני דרך ולוחות זמנים לביצוען, וכי ההסכם שנחתם אינו מפורט יותר מהחלטת הממשלה ומנוסח באופן כמעט זהה לה. כמו כן, בהסכם נקבע כי אם לאחר 1.1.17 יעלה המפלס בבְּרֵכה בתקופה מסוימת על 15.1 + מ', לא תשלם המדינה למי"ה את החלק היחסי של ההוצאות השוטפות הקשורות לפרויקט בגין תקופה זו. ואולם למעט קביעה זו לא נכללו בהסכם סעיפים הקובעים כי ישולמו למדינה בין היתר ריבית פיגורים או קנסות במקרה של אי-ביצוע הפרויקט, אי-ביצוע שלבים בו או דחייתו, וכן פיצויים על נזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מעיכוב בביצוע הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר לחשכ"ל כי הטלת האחריות להשגת מטרתו העיקרית של הפרויקט על מי"ה לא ייתרה את הצורך בקביעת אבני דרך, שהיו מאפשרות מעקב יעיל אחר התקדמות הפרויקט; הדברים אמורים בייחוד לגבי הפעולות שביצוען אינו תלוי באישור הוות"ל. לגבי הפעולות התלויות באישור הוות"ל, היה מקום לקבוע אבני דרך לביצוען בהתחשב במועד שבו יינתן אישור כאמור. כמו כן, מעיר משרד מבקר המדינה לחשכ"ל, לאג"ת, למשרד התיירות ולחל"י כי היה מקום לקבוע בהסכם הקציר מנגנון עיצומים של פיצויים מוסכמים ולא להסתמך רק על עיצום שניתן להטיל מכוח חוק התכנון והבנייה, שכן גם אם יוחלט להטיל עיצום כזה, לא יהיה בכך כדי לתת מענה בעוד מועד לדחיית הפרויקט או לביצוע חלקי שלו. מהאמור לעיל עולה כי אף שהחלטת הממשלה מינואר 2012 עסקה בפרויקט לאומי חשוב ביותר של פיתוח תשתיות, לא נקבעו בה ובהסכם הקציר שנחתם עם מי"ה בעקבותיה אבני דרך ולוחות זמנים מפורטים להשגתן, שיאפשרו לעקוב אחר התקדמות ביצוע הפרויקט. כמו כן, לא נקבעו בהסכם הקציר מדדים פרטניים שבאמצעותם יהיה ניתן לקבוע את מידת הצלחתו של הפרויקט, למעט גובה מפלס המים בבְּרֵכה 5, שיושג גם אם לא יתבצע קציר. לא נמצאו במשרד התיירות ובמשרד האוצר מסמכים שמהם אפשר ללמוד מדוע שינו משרדים אלה את עמדתם, שלפיה על חל "י לפקח על הפרויקט, ומדוע לא הוטלו על חל"י תפקידים אלו בהחלטת הממשלה ובהסכם הקציר. לדעת משרד מבקר המ דינה, מאחר שממשלת ישראל החליטה להטיל את ביצועו של פרויקט תשתית לאומית על גוף פרטי, נדרש ממנה לקבוע מנגנונים שיאפשרו לבצע פיקוח ראוי על הביצוע. חל"י הוקמה במיוחד כדי לקדם פתרונות קצרי טווח וארוכי טווח לבעיית עליית מפלס המים בבְּ רֵכה 5 ,. לפיכך על משרד התיירות ומשרד האוצר להביא בהקדם להכרעת הממשלה את היקף אחריותה של חל"י לפיקוח על ביצוע הפרויקט. על פי הכרעה זו יהיה אפשר לגבש, בתיאום עם מי"ה , מסמך הקובע את דרכי הפיקוח של חל"י על ביצוע הפרויקט. | הועלה כי משרד האוצר לא הביא לידיעת הממשלה את השפעתו של סעיף 24 בשטר הזיכיון על חלוקת נטל המימון של הפרויקט, וממילא הממשלה לא התייחסה בהחלטתה מינואר 2012 לעניין זה כלל, למרות חשיבותו הכספית הרבה. ואולם בהסכם שחתמה הממשלה עם מי"ה ביולי 2012 נקבע כיהתשתיות הנדרשות לביצוע הפרויקט הן נכסים מוחשיים קבועים כאמור, וכי בתום תקופת הזיכיון תשלם הממשלה למי"ה בגין הנכסים המוחשיים הקבועים שלה ששימשו אותה לביצוע הקציר " 90% בלבד [ מגובה התשלום לפי סעיף24 ."]לשטר הזיכיון משמעות קביעה זו היא כי חלקה של מי"ה בעלות הפרויקט יהיה בפועל קטן במידה ניכרת מ - 80% כפי שנקבע בהחלטת הממשלה. כמו כן משמעות הקביעה היא כי חלקה של המדינה במימון עלות הפרויקט אמור להיות גבוה הרבה יותר מ-1.3 מיליארד ש"ח, כפי שצוין כאמור בנספח להחלטת הממשלה מינואר 2012, אך משרד האוצר (החשכ "ל ואג"ת) לא חישב את הסכום שבו מדובר כלל. יצוין כי על פי תחשיב שעשה משרד מבקר המדינה (בהנחה של פחת בשיעור של 4% לשנה במשך25 ,)שנה תצטרך המדינה להחזיר למי"ה בגין השקעותיה בפרויקט , על פי המתווה שאישרה הממשלה, כ-632 מיליון ש"ח25. חלקה של המדינה במימון הפרויקט על פי מתווה זה היה אפוא אמור להסתכם בכ- 1.932 מיליארד ש"ח. יתר על כן, משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שעל פי המתווה החדש של הפרויקט יידחו ההשקעות בגינו בשנים רבות, יצברו הנכסים הקבועים שיירכשו לשם כך פחת מועט ע ד תום תקופת הזיכיון; עקב כך תחויב המדינה לשלם למי"ה, על פי שטר הזיכיון וההסכם, סכומים הגבוהים בהרבה מהסכומים שהייתה אמורה לשלם לה לפי המתווה שאישרה הממשלה. בהקשר זה יש לתת את הדעת גם על ההשפעות שיש לעניין זה על התשלום שיידרשו לשאת בו מי שיבקשו לקבל את הזיכיון הבא, בשנת 2030 . | 993 |
משרד האוצר . הדוחות הכספיים של הממשלה ליום 31.12.14 - נכסים בלתי מוחשיים נמצא כי כל משרדי הממשלה שנבדקו, למעט משרד המשפטים, משרד הבינוי והשיכון ומשרד התקשורת, לא רשמ ו את עלויות הפיתוח של אתרי האינטרנט כנכסים בלתי מוחשיים, אלא כהוצאות. יצוין כי אתרי האינטרנט בחלק מהמשרדים פותחו בשנים קודמות, ולכן אילו היו נרשמים כנכסים בלתי מוחשיים היה ערכם מופחת40 . ואולם בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי גם בעת פיתוחם לא הוכרו אתרי האינטרנט כנכסים בלתי מוחשיים. להלן דוגמאות: לדעת משרד מבקר המדינה, הפער שבין תשובות משרדי הממשלה לתשובת החשבונאי הראשי מעיד על הצורך בחיזוק הקשר בין החשבת הכללית והחשבונאי הראשי מטעמה ובין חשבי המשרדים שהיא אחראית להם. ראוי כי החשבת הכללית והחשבונאי הראשי ינחו את חשבי משרדי הממשלה לגבי הדרך המתאימה לרישום הוצאות הפיתוח של תכנות, זאת לאחר בחינה מעמיקה של המצב הנוהג במשרדים ולאחר שמיעת עמדתם של חשבי המשרדים ומנהלי מערכות המידע בהם. מן הראוי שהחשבת הכללית והחשבונאי הראשי יפעלו בעניין זה בהקדם, שכן המדובר בסכומים של עשרות מיליוני שקלים לפחות בכל שנה. נמצא כי בדוחות הכספיים של הרוב המכריע של משרדי הממשלה שנבדקו בביקורת זו לא נרשמו חלק מהעלויות הכרוכות בפיתוח עצמי של תכנות, או העלויות כולן, כנכסים בלתי מוחשיים אלא כהוצאות, אף שרישומן כנכסים בלתי מוחשיים נדרש על פי הוראות תקן 31 והוראת תכ"ם בדבר רישום עלויות תכנה. רישום העלויות של תכנה בפיתוח עצמי כהוצאה שוטפת גורם בין השאר להצגה בחסר של הסכומים שהושקעו בפיתוח התכנה במשך השנה26 . ממצאי הביקורת האמורים לא הובאו לידיעת החשבונאי הראשי ולידיעת החשבת הכללית. נוסף על כך, לא נעשתה כל ביקורת חוזרת על מנת לבדוק אם הליקויים שנמצאו תוקנו. לדעת משרד מבקר המדינה, על החשבונאי הראשי להנחות את חשבי משרדי הממשלה להציג את סעיף הנכסים בהקמה באופן מלא בביאור הנוגע לנכסים הבלתי מוחשיים, ובכלל זה להציג הן את הסכום שנוסף לסעיף הנכסים בהקמה עקב פיתוח שטרם הושלם בשנה זו, והן את הסכום שנגרע מהסעיף בשל הפעלת מערכות שפיתוחן הושלם. לדעת משרד מבקר המדינה, על החשבת הכללית והחשבונאי הראשי במשרד האוצר לפעול לתיקון הסיווג של קבוצת הסיווג "תכנות מחשבים", כדי שזו לא תהיה מקושרת במערכת מרכב"ה לספר ראשי המתאר רכוש קבוע. בהתאם לכך, יש לתקן את הוראת תכ"ם המתייחסת לתכנות מחשבים כרכוש קבוע. | הביקורת העלתה כי ההסתייגות המהותית של החש בת הכללית, גב' מיכל עבאדי - בויאנג'ו לגבי רישום הנכסים הבלתי מוחשיים בדוחות הכספיים ל- 31.12.14 אינה מבוססת על העולה מהדוחות הפרטניים של הישויות הכלולות בדוחות אלה, אלא על כך שחלק מהמשרדים עברו רק לאחרונה לדיווח על בסיס מצטבר, וחלקם עדיין מדווחים במערכת הבוחן 11 , וכן על העובדה כי במשרד הביטחון טרם הושלם הרישום. כמו כן הועלה כי אין בידי החשבונאי הראשי מידע פרטני בדבר רישום הנכסים הבלתי מוחשיים במשרדי הממשלה המבסס את ההסתייגות החמורה, אף שעל פי בדיקת משרד מבקר המדינה יש בה ממש, כפי שיפורט בהמשך. | 994 |
משרד האוצר . היבטים בפעילות החברה רותם תעשיות בע_מ לדעת משרד מבקר המדינה, כיוון שלקמ"ג אין כל תרומה לעסקה עם משרד החקלאות פרט להיותה צד פורמלי בה, אזי העמלה מהווה מעין "דמי תיווך", כדי לקיים עסקה ללא מכרז. משרד מבקר המדינה רואה זאת בחומרה. נוכח זאת העיר משרד מבקר המדינה, כי על קמ"ג להפסיק את ההתקשרות המלאכותית עם משרד החקלאות, ועל משרד החקלאות לפרסם מכרז לניהול מחסן החירום לאלתר. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על רותם להקפיד על הליכי חתימת הס כמים ותיוקם, כדי למנוע ספק בדבר קיומם ובדבר מועד תקפותם. בביקורת עלה, כי בפני דירקטוריון רותם לא הוצגה תמונת השיפור בביצועים העסקיים של חטיבת ציוד הבטיחות במלואה. המשמעויות הכרוכות באי-עדכון סכום המוניטין והשפעתו על ערך הפעילות המעודכן לשנת 2007 לא הוסברו לדירקטוריון באופן שהיה מאפשר קבלת החלטה מיטבית. כמו כ ן, על אף שהעסקה מהותית והנושא עלה בישיבת הדירקטוריון, לא נמצא שהדירקטוריון דרש לקבל את תמונת המצב המלאה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי שינוי מהותי בתנאי העסקה מחייב הצגה מפורטת בדירקטוריון. משלא נעשה כך עולה החשש, כי החלטת הדירקטוריון בעניין התקבלה בלי שהיה לו מידע מספיק להסתמך עליו; עוד יוער, כי בעסקה מהותית מעין זו ראוי היה, כי הדירקטוריון יעמוד על כך שיובאו לידיעתו הפרטים המלאים בעניין העסקה, כדי שאלו יאפשרו לו לקבל, כאמור, החלטה מיטבית. על אף פנייתו של מבקר הפנים למנכ"ל רותם, על פי ההסכם הראשון היו זכאים הרוכשים לקבל לידיהם את רווחי שנת 2006 של החטיבה לציוד בטיחות, וזאת אף על פי שהעסקה נחתמה בפברואר 2007 , ואף על פי שהרוכשים לא שילמו כל מקדמה בגין הרכישה. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח העובדה שמבקר הפנים פנה למנכ"ל רותם והציג לו את הנתונים, ראוי היה כי מנכ"ל רותם יציגם לדירקטוריון, כך שחברי הדירקטוריון יוכלו לתת דעתם למועד התשלום בגין רכישת חטיבת ציוד הבטיחות ואף לשקול במשותף את שינוי ה חוזה, כדי למנוע אפשרות למתן הטבה חריגה לרוכשים. על פי חוק חובת המכרזים, התקשרות בין משרד החקלאות לבין רותם בטיחות, לו נעשתה ביניהם, הייתה מחייבת קיומו של מכרז. פעולותיהן של קמ"ג, רותם ומשרד החקלאות יצרו מצב שיש בו לכאורה משום עקיפה של חוק חובת המכרזים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על רותם היה לבצע הערכת שווי לחטיבה לפני מועד המכירה וככל הניתן בסמוך לו, כדי להבטיח כי העסקה נעשית בערך הראוי; משלא נעשה כך בזמן אמת, לא הופרך הספק כי רותם קיבלה תמורה לא הולמת בגין מכירת החטיבה לציוד בטיחות. | משרד מבקר המדינה מעיר, כי היה ראוי לנסח את החלטת הדירקטוריון בבהירות, ולהדגיש את שמות הדירקטורים שהתנגדו להחלטה. | 995 |
משרד ראש הממשלה . מימון נסיעות מר בנימין נתניהו לחו_ל בתפקיד בתקופת היותו שר האוצר מהביקורת עלה כי גורמים שונים מימנו את טיסותיהם או את שהותם בחו"ל של בני משפחתו של שר האוצר דאז שהתלוו אליו לנסיעות בתפקיד. מר נתניהו לא פנה לוועדת המתנות כדי שתבדוק אם מימון נסיעותיו עולה כדי טובת הנאה או מתנה, וממילא לא נבדקה האפשרות אם ניתן להקנות לו את המתנה - או שעליו לשלם את שווייה. כמו כן לא פנה מר נתניהו אל הוועדה למתן היתרים. מר נתניהו לא פנה לוועדת המתנות או לוועדה למתן היתרים כדי שתבחן אם יש בקבלת המימונים החיצוניים האמורים משום קבלת טובת הנאה אסורה. לדעת משרד מבקר המדינה, יש חשיבות לאישור הממשלה לנסיעות שרים לחו"ל לאחר תהליך של שקילה ודיון. יתרה מזו, התיקון לתקנון עבודת הממשלה, הקובע כי ראש הממשלה הוא המוסמך לבדו לאשר נסיעות שרים לחו"ל, ולממשלה אין כל תפקיד בהקשר זה, עלול ליצור מצב שבו ראש הממשלה מאשר לעצמו את נסיעותיו לחו"ל. לדעת משרד מבקר המדינה על היועץ המשפטי לממשלה להידרש לעניין זה. יתרה מזו, לעניין מקור המימון לנסיעה - בטופס הבקשה לנסיעת שר לחו"ל בתפקיד, שהוא נספח לתקנון עבודת הממשלה, לא נדרש לציין מי ה גורם המממן את הנסיעה. כפועל יוצא מכך, כשבקשה לנסיעת שר לחו"ל הובאה לפני הממשלה, לא ידעה הממשלה אם מדובר בנסיעה במימון ממשלתי או במימון חיצוני. לדעת משרד מבקר המדינה, כל עוד שרים מוסיפים לנסוע לחו"ל במימון חיצוני, ראוי שהממשלה תתקן את התקנון ותקבע שבטופס הבקשה יצוין הגורם המממן את הנסיעה, ויצוינו העלויות העקיפות שימומנו מקופת המדינה, וכן תקבע בתקנון חובה לצרף לבקשה את חוות דעתו של היועץ המשפטי המשרדי בעניין זה. מהביקורת עלה כי גורמים חיצוניים מימנו את נסיעותיהם של מלווי מר נתניהו בנסיעותיו במימון גורם חיצוני שאינו ממשלתי ובמימון משרד האוצר. מר נתניהו לא פנה לוועדת המתנות על מנת לקבל את אישורה לכך, כשם שלא פנו שרים אחרים באותה תקופה, הגם שמדובר בחשש לטובת הנאה נוספת. מהביקורת עלה כי מר נתניהו לא נועץ ביועצת המשפטית של משרד האוצר קודם מימון נסיעותיו על ידי הבונדס על אף נוהל גיוס תרומות, הקובע כי השתתפותם של שרים כאורחים מרכזיים באירוע של גיוס תרומות וכספים היא בגדר מתן חסות לאירוע. נוכח זאת, ונוכח החשש להימצאותו של השר במצב של ניגוד עניינים, היה על מר נתניהו להיוועץ ביועץ המשפטי של משרדו לפני אישור השתתפותו, על חשבון הבונדס, באירועים שקיים ארגון זה. יצוין כי בתקופה האמורה גם שרים אחרים לא נועצו בעניינים אלה עם היועץ המשפטי של משרדם. | בדוח נסיעות שרים העיר משרד מבקר המדינה כי "ראוי שהיועץ המשפטי לממשלה יבחן בשיתוף היועץ המשפטי של מש רד האוצר, אם יש בזיקות בין משרד האוצר לבונדס כדי לעורר חשש לניגוד עניינים , ויכריע אם נסיעות שרי אוצר יתקיימו במימון הבונדס , או שיש להעדיף שימומנו מתקציב הממשלה ". לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח השכיחות הגבוהה של נסיעות במימון הבונדס, יש מקום שהיועץ המשפטי לממש לה יקבע הנחיה כללית מיוחדת לעניין נסיעותיהם של שרים וסגני שרים לאירועי גיוס כספים והתרמה של ארגון זה. | 996 |
משרד ראש הממשלה . ניהול רשומות אלקטרוניות ושימורן במשרדי ממשלה ביוני 2014 שלחו הרשות ומינהל הרכש הממשלתי ל-21 משרדי ממשלה שאלון קצר בנושא "היערכות לרכישה והטמעת מערכת ניהול תוכן ארגוני .ECM במסגרת פרויקט סע"ר". כחצי מהמשרדים לא ענו על השאלון בתוך פרק הזמן שהוקצב לכך, וחלקם אף כלל לא ענו עליו. לדעת משרד מבקר המדינה, הצורך "לשכנע" את משרדי הממשלה להצטרף לפרויקט וחוסר שיתוף פעולה מלא בעניין השאלונים מעידים על כך שההנחה שהמשרדים יצטרפו מרצונם לפרויקט לא התממשה. משרד מבקר המדינה מעיר שגם בחלוף כחמש שנים ממועד פרסום החוזר טרם הוכשרו עובדים במשרד הפנים לעסוק בנושא ניהול רשומות אלקטרוניות ושימורן. כפועל יוצא, משרד הפנים חסר גורם מנחה, מטמיע ומפקח האחראי לנושא ניהול רשומות אלקטרוניות ושימורן, והתנהלות זו אינה עומדת בדרישות הדין. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הפנים ליזום הכשרה מתאימה ל עובדי מערך הרשומות במשרד, שיעסוק בטיפול בכל הרשומות, פיזיות ואלקטרוניות כאחד. על נש"ם לנתח את הסיבות שהביאו לכישלון המכרז לביצוע קורס הדרכה ייעודי בתחום הרשומות האלקטרוניות שפרסמה בשנת 2012 , ולנקוט פעולות נוספות כדי להוציא לפועל קורס שיכשיר את הממונים על מערך הרשומות לטפל גם ברשומות אלקטרוניות. לדעת משרד מבקר המדינה, כ די להקטין את הסיכון ששיקולי תקציב פנים - משרדיים ימנעו את המשך יישומו של פרויקט סע"ר במשרדי ממשלה ובגופים שונים, על הרשות לשקול ליזום תיקון להחלטות שהתקבלו, ובמסגרת זו לבחון את האפשרות לקבוע גורם אחד שאליו יופנו כל תקציבי המשרדים שיצטרפו לפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר כי העיכובים בפריסת מערכת סע"ר ובהכנת התשתית להתקנה המרכזית אינם מוטלים בספק, וגם במועד קיומה של ביקורת מעקב זו ידע ומידע ארגוני רב אינם נגישים הן לעובדי הממשלה הן לציבור, וחלק גדול מהמסמכים אובד או מושמד ללא כל בקרה. לפיכך, לנוכח תשובת החשכ"ל יהיה על הרשות ועל משרד האוצר לקיים הערכת מצב שבמסגרתה תיעשה בחינה מחודשת של ההחלטה שלא לחייב הצטרפות לפרויקט על פי תכנית מחייבת. הכשרת מנהלת הרשומות במשרד הפנים : בביקורת הקודמת צוין כי רוב משרדי הממשלה עסקו רק בניהול הרשומות הפיזיות. צוין כי גם הממונה על הנושא במשרד הפנים ציינה לפני נציגי משרד מבקר המדינה שאין בידיה ידע מקצועי שיאפשר לה לנהל רשומות אלקטרוניות. | יישום של מערכת חדשה לניהול מסמכים, לרבות מסמכי דואר אלקטרוני במשרד ממשלתי, דורשת מטבע הדברים היערכות ארגונית מתאימה. בין היתר נדרשים בחינת התהליכים הפנים -משרדיים ואפיונם, כתיבת נהלים חדשים והטמעתם, הכשרת עובדים ולעתים אף גיוס כוח אדם ייעודי. בביקורת המעקב הועלה שנושא ההיערכות הארגונית של משרדי הממשלה לקראת יישומה של מערכת סע"ר לא קיבל כל התייחסות באפיון המערכת ולא נכללו בו הסעיפים העוסקים בנושאים הארגוניים. | 997 |
משרד ראש הממשלה . היבטים בניהול ארכיון המדינה .מהתרשים עולה שעל פי נתוני משרד רה"ם, 18.5 משרות בתקן כוח האדם של הארכיון, שהן קרוב לרבע המשרות שבו, לא היו מאוישות במאי 2015 :10.5 ממשרות העובדים ו -8 ממשרות הסטודנט. חלק ממשרות העובדים לא אוישו זה שנים, האחת לא אוישה מדצמבר 1975 , השנייה- משנת 1995 , השלישית- משנת 2007 , משרה וחצי נוספות לא אוישו מפברואר 2012. במשך שנים הועלו בדוחות מבקר המדינה ליקויים בנוגע לאופן שבו גופי הממשל השונים תיעדו את הרשומות הפיזיות והאלקטרוניות שברשותם, לצד חולשה של ממש באופן שבו פיקח הגנז על פעולתם של גופי הממשל. לדעת משרד מבקר המדינה, אף שתכנית אב אינה מחויבת להסדיר את כל תחומי עבודתו של הארכיון, הרי ש הנחת התשתית לפעולה סדורה של גופי הממשל לשמירת הרשומות שברשותם היא נדבך יסודי ביכולת לחולל בממשל שינוי מערכתי בתחום זה , ו על כן ראוי היה לכלול אף אותה בתכנית . ללא הטמעה של סדרי שימור בקרב מאות הגופים שבמסגרתם נוצרות הרשומות לא ניתן יהיה להוביל רפורמה כוללת ואפקטיבית. לפיכך נודעת חשיבות לכך שכל תכנית רפורמה שתיושם בנושא זה תאפשר להתמודד בין היתר עם סוגיות אלה: גיבוש תשתית נוהלית, קיום פעולות הדרכה והטמעה וקיום פיקוח אפקטיבי על גופי הממשל השונים. במשך השנים, בתקופות כהונתם של כמה גנזים, גדל היקף החומר הארכיוני שנדרשו גופי הממשל להפקיד בארכיון המדינה, אולם החומר לא הופקד בארכיון. בד בבד צמצם הארכיון בהדרגה את היקף הפיקוח שלו על האופן שבו שמרו גופי הממשל רשומות פיזיות ואלקטרוניות. לנוכח האמור לעיל גיבש גנז המדינה תכנית רפורמה בארכיון המדינה, וזו הובאה לאישור ראש הממשלה, כנדרש, ולאחר מכן גיבש תכנית רפורמה מורחבת והגישה לאישור מנכ"ל משרד רה"ם, כנדרש בהחלטת הממשלה. אין חולק על הצורך ברפורמה בארכיון, בין היתר כדי לייעל את טיפולו ברשומות אלקטרוניות. יש לתת את הדעת על הממצאים שפורטו בפרק זה בנוגע לאופן שבו גובשה הרפורמה ולבקרה שנדרשה על יישומה. תכנית האב השנייה, כמו תכנית האב הראשונה, לא אפשרה להתמודד עם כל תפקי די הארכיון על פי חוק הארכיונים ובכלל זה עם תפקידים מהותיים; ועדת היגוי שנועדה, על פי החלטת הממשלה, לעקוב אחר יישום הרפורמה לא פעלה כלל. הגנז כלל ברפורמה מרכיב מרכזי הנוגע לחשיפת חומר ארכיוני, אשר ספק אם יש לארכיון משאבים לצורך ביצועו. על הגנז לגבש הצעה לע דכון תכנית האב הרב -שנתית לארכיון, אשר תביא לידי ביטוי את כלל תפקידי הארכיון על פי הדין, ותגובש, בין היתר, בהתאם לתקציבים שהוקצו לו ולכוח האדם שעומד לרשותו. יש לוודא שהטלת תפקידים על הארכיון מעבר לדרישות חוק הארכיונים לא תבוצע על חשבון ביצוע התפקידים המוטלים עליו מכוח החוק. את ההצעה הזאת על הגנז להביא לפני משרד רה"ם, לצורך בחינה ואישור. על הגנז לנקוט את הפעולות הנדרשות כדי שוועדת ההיגוי תפקח על ביצוע התכנית המעודכנת, כנדרש בהחלטת הממשלה. נמצא כי עוד לפני שהסתיימה בדיק ת המשטרה העביר הגנז לעיתונאי 53 תיקי חקירה. מכאן שהגנז חשף תיקים של המשטרה בלי שהיא החליטה לחשפם, שלא כנדרש בתקנות העיון. באפריל 2015 פרסם העיתונאי כתבה בנושא וצוין בה כי נפתחו לעיון בארכיון המדינה 53 תיקים של יהודים שנחשדו בשיתוף פעולה עם הנאצים. בכתבה הובאו נתונים על מספר התיקים שנסגרו לפי עילת הסגירה, וכן הובאו שתי דוגמאות שבהן צוינו שמות החשודים בראשי תיבות, וכן צוין תפקידו של האחד ומקום פעולתו של השני. הגנז אף לא הביא לידיעת המשטרה כי בכוונתו לאפשר לעיתונאי לעיין בתיקי החקירה. נמצא כי החלטת הגנז בעניין זה התקבלה בלא שהתייעץ עם מנהל המחלקה ובלא שהביא את הדבר לידיעת עובדי המחלקה. נמצא כי בדברי ההסבר להצעת ההחלטה נאמר בקצרה שחלקים מתכנית האב כבר יושמו בהצלחה בשנה האחרונה, וזאת בעיקר בתחומים אלה: פרויקט סריקת מסמכים רחב היקף, אפיון והקמה של מערכת מחשוב מרכזית המותאמת למשימות וביצוע צעדים ראשונים בתחום ההנגשה. בדברי ההסבר לא הובא כל מידע ולא הוצגו נתונים המבהירים את ההצלחה כביכול ביישום תכנית האב. על סמך ההצעה הזאת אישרה הממשלה להרחיב את הרפורמה ולהקצות לה משאבים נוספים. | הרפורמה בארכיון המדינה והשינוי הארגוני כרוכים כאמור זה בזה, והם משפיעים על רוב תחומי פעילותו של הארכיון, על עבודתם של רוב העובדים בו ולעתים אף על תנאי העסקתם. שינויים שכאלה ראוי לגבש גם בהתייעצויות מקצועיות עם מנהלים ועובדים בארגון, שעשויים לתרום להליכי הבחינה וההחלטה בנושא, ואמורים ליישם הלכה למעשה את הרפורמה. על פי ממצאי הביקורת, לא התקיימה התייעצות בנוגע לשינוי הארגוני עם רוב המנהלים והעובדים בארכיון המדינה, וכמה מהם העלו זאת לפני המשנה למנכ"ל משרד רה"ם. הפתרון שקבע המשנה למנכ"ל - מינוי צוות תומך לתהליך הרפורמה - יושם באיחור. על משרד רה"ם, בהיותו האחראי מהבחינה המינהלית לעבודת הארכיון, לוודא שהמחלוקות המקצועיות והאחרות שהתגלעו בין הגנז לחלק ממנהלי הארכיון ועובדיו לא יהיו תשתית רעועה ליישום הרפורמה ולביצוע השי נוי הארגוני וכן להמשך תפקודו של ארכיון המדינה. | 998 |
המשרד להגנת הסביבה . אירועים סביבתיים המסכנים את האדם והסביבה - מניעה וטיפול הועלה כי אין בידי המשרד - לא במטה, לא במחוזות ולא במשטרה הירוקה - מיפוי של המפגעים הסביבתיים העיקריים הקיימים ברחבי הארץ. בשל כך מתקשה המשרד לעקוב אחר הפעולות שעושים הגורמים השונים להפסקת מפגעים אלה ולמניעת הפיכתם לאירועים המסוכנים לציבור. מהאמור לעיל עולה כי למרות התראות חוזרות ונשנות של המשטרה הירוקה לפני מחוז חיפה של המשרד על סכנת שרפה גדולה וקשה לכיבוי באתר הפסולת הנטוש, לא פעל המחוז במשך כשלוש שנים וחצי לטיפול במפגע, ואף הצדיק את המשך קיומו. כמו כן נמצא כי הן המחוז והן יחידות המטה לא ביצעו תחקיר לגבי האירוע, כדי לעמוד על הגורמים לו, ובכלל זה הגורמים לאי-סילוק המפגע במשך זמן כה רב, ולהפיק לקחים למניעת הישנותם של אירועים מסוג זה. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה את דרך פעולתו של מחוז חיפה במשרד להג"ס במקרה זה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד להג"ס כי עליו לפעול להסרת המפגעים הסביבתיים המהווים סכנה לציבור מהר ככל האפשר. על מחוזות המשרד והמשטרה הירוקה למסור באופן שוטף מידע על אודות מפגעים סביבתיים מסוכנים ליחידות המטה הרלוונטיות במשרד, על מנת שהיחידות יוכלו לבצע בקרה על הסרת המפגעים ולסייע במידת האפשר גם לגורמים מחוץ למשרד בעניין זה. משרד מבקר המדינה מעיר כי על המשרד לביטחון הפנים, העומד בראשות הוועדה הבין-משרדית להקמת מערכות השו"ב הלאומי ות, להשלים בהקדם את הקמת המערכות כדי לתרום למזעור הפגיעה בנפש וברכוש בזמן אירועי חומ"ס. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד להג"ס, רשות הכב"ה, משרד הכלכלה ופקע"ר לבחון דרכים לשיפור התקשורת בין המפעלים ובין גופי החירום בזמן אירועי חירום. .מהתרשים עולה כי מידת הפיקוח של המשרד להג"ס על המפעלים בכל הנוגע למניעת מפגעים סביבתיים היא נמוכה ביותר - הוא מפקח על כ- 25% מהמפעלים הבינוניים ועל כ- 55% מהמפעלים הגדולים ואינו מפקח כלל על המפעלים הקטנים . לדעת משרד מבקר המדינה, מכיוון שהמשטרה לא ביצעה תחקירים משולבים גם באירועי חומ"ס חמורים ומסוכנים כאמור, עליה להבהיר בנוהל, שיעלה בקנה אחד עם הוראות התו"ל, באילו אירועי חומ"ס עליה לבצע תחקירים משולבים. תחקיר האירוע במפעל בעמק חפר : המשטרה ביצעה בנוגע לאירוע במפעל בעמק חפר מנובמבר 2014, שתואר לעיל, תחקיר משולב. לתחקיר הוזמנו נציגי רשות הכב"ה, פקע"ר ומד"א. עם זאת, לא הוזמנו לתחקיר נציגי המשרד להג"ס וגם לא קיבלו העתק של דוח התחקיר, אף שהמשרד הוא כאמור המנחה הלאומי בתחום החומ"ס; אף שהוא מחזיק בידע על המפעל ועל אמצעי הבטיחות בו, המפורטים בהיתר הרעלים שניתן למפעל; אף שמוקד החירום של המשרד סיפק מידע לגורמים שטיפלו באירוע; ואף שממונה החומ"ס במחוז שבו התרחש האירוע נכח בו. לגבי המשרד להג"ס, הועלה כי הוא לא פנה למשטרה בבקשה להשתתף בתחקיר או לקבל העתק של הדוח שלו. | לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד להג"ס להאיץ את גיבוש השיטה לביצוע התחקירים, הן של יחידות המטה והן של המחוזות, לרבות קביעת סוגי האירועים שיתוחקרו, סוגי התחקירים, אופן ביצועם, לוחות הזמנים לביצוע, אופן הפקת לקחים ודרכי ההפצה של דוחות התחקירים לגופים אחרים. במקביל, נוכח התמשכות התהליך וכדי לאפשר למשרד לעמוד במשימותיו בתחום החומ"ס, על הנהלת המשרד לקבוע בהקדם הנחיות ביניים לביצוע תחקירים כאמור. | 999 |
משרד הכלכלה והתעשייה . בטיחותם של העובדים ובריאותם - משרד הכלכלה והתעשייה משרד מבקר המדינה מעיר כי בשל חיוניותו של משלח היד ככלי עזר לאבחון מחלות תעסוקתיות ראוי לקדמו ביתר שאת. הביקורת העלתה כי על אף חשיבות המחקר ואחריותו של המוסד לעסוק בו על פי החוק, המשאבים שהקצה לכך היו דלים ופעילותו בנושא היתה מועטה. הגורם האחראי לפעילות המחקר במוסד היא מחלקת המחקר המונה עובד אחד בלבד המועסק בחצי משרה. ההוצאה של המחלקה בשנת 2014 (בניכוי שכרו של העובד) הסתכמה בכ- 30,000 ש"ח שהם פחות מעשירית האחוז מהוצאות המוסד באותה שנה, והיקף פעילותה היה מחקר אחד בממוצע לשנה46 . עוד נמצא כי את מחקריו המוסד עורך רק בתנאי שהוא מקבל מימון חיצוני, דהיינו הוא אינו מממן מחקרים מתקציבו, והם עוסקים רק בתחום הגיהות התעסוקתית ולא בתחום הבטיחות בעבודה. ,נמצא כי אף שהסיוע בהקמת ועדות הבטיחות הוא אחד מתפקידיו של המוסד .הוא לא פעל באופן יזום כדי לאתר מקומות עבודה שלא פעלו בהם באופן סדיר .ועדות בטיחות, אף שהם מחויבים על פי חוק בהקמה ובהפעלה של ועדה .כזאת, כדי לעודד אותם ולסייע להם להקים ועדת בטיחות ולהפעילה. .יתרה מזאת, אף שבידי המינהל רשימה של מפעלים החייבים בהקמת ועדת בטיחות, לא פעל המוסד כדי לקבל מהמינהל את הרשימה לצורך עידוד הקמתן של ועדות בטיחות. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהמוסד ימפה את התחומים שבהם קיים "כשל שוק", דהיינו תחומים שגופים פרטיים אינם נותנים להם מענה, ו ימקד את פעולותיו בתחומים אלה, בשים לב לנדרש בחוק ארגון הפיקוח. משרד מבקר המדינה מעיר כי על המוסד לגבש את הכללים האמורים ברוח הוראות תזכיר חוק התאגידים בנדון, וזאת כדי למנוע היקלעות של נושאי משרה בתאגיד למצב של ניגוד עניינים. נמצא כי המוסד התקשר עם חבר במועצת המוסד, ומכוח אותה התקשרות הוא החל להרצות בהדרכות של המוסד באוקטובר 2013 . מדצמבר 2013 עד תחילת ספטמבר 2015 שילם לו המוסד כ- 5,600 .ש"ח עבור הרצאותיו | נמצא כי נכון למועד סיום הביקורת טרם העביר ביטוח לאומי לרשם את תשובתו בנושא זה. | 1,000 |
ועדת הבחירות המרכזית . היבטים מינהליים בהיערכות לבחירות לכנסת - ועדת הבחירות המרכזית - מעקב מורחב משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים כי עליו לקדם במשנה מרץ את פיתוח המערכת לניהול הבחירות. זאת נוכח העלויות הגדולות של המערכת הנוכחית ונוכח העובדה שבאחריות משרד הפנים היבטים חיוניים בניהול הבחירות לכנסת: ניהול פנקס הבוחרים, משלוח ההודעות לבוחר וניהול מפת הקלפיות. הוועדה הציבורית הייתה אמורה להגיש את המלצותיה ביולי 2014 ,אך גם לאחר שאושרה לה דחייה של כחצי שנה (דצמבר 2014 ), בפועל כעבור עשרה חודשים ממועד מינויה היא לא הצליחה לסיים את עבודתה ולהגיש את המלצותיה ליו"ר ועדת הבחירות. מהאמור לעיל עולה שבמשך כעשור, מאז הבחירו ת לכנסת השבע עשרה, לא השלימה ועדת הבחירות את כלל הפעולות לתיקון הליקויים הנוגעים לענייני שכר עובדיה. על ועדת הבחירות לפעול לאלתר לסיום הבחינה של סוגיית שכרם של עובדי ועדת הבחירות ועובדי יום הבחירות וליישם את המסקנות. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי ל - 4,670 מעובדי יום הבחירות שאינם אבות בית43 .היו קרובי משפחה בקרב עובדי יום הבחירות באותה ועדה אזוריתכמו כן, ל-113 מהם היו שני קרובי משפחה באותה ועדה. לדעת משרד מבקר המדינה, ריבוי קרובי משפחה באותה ועדה אזורית עשוי להצביע על תופעה שגיוס עובדים ליום הבחירות לא נעשה באופן שוויוני, אלא על בסיס היכרות מוקדמת. לדעת משרד מבקר המדינה, על ועדת הבחירות לתת דעתה לממצא זה, ו להציע פתרונות לתופעת העסקת קרובי משפחה על ידי ועדת הבחירות ביום הבחירות. בקלפי נגישה אחת בתל אביב הותקן תמרור החנייה המיוחד לבחירות במרחק .של כ-15 ,מטרים משער הכניסהאבל מעקה בשפת המדרכה חסם את העלייה .אליו (תמונה 3 ;) בשתי קלפיות נוספות בתל אביב כתובת הקלפי שהייתה .רשומה על ההודעה לבוחר הביאה את בעלי המוגבלויות דווקא לדרך עם גישה .לא נוחה, אף שבשני מקומות אלה הייתה גישה נוחה לקלפי מרחובות שכנים. | בקלפי מס' 20.1 בבית"ר עיליתלא הותקן תמרור זמני מיוחד כנדרש בחוק, .והכבש לנכים היה חסום בגדר בטיחות (תמונה 4.) | 1,001 |
משרד התרבות והספורט . ניהול התאטרון הלאומי הבימה נמצא כי משרד התרבות נענה לדרישת התאטרון באופן מידי, בעוד שבקשות דומות מאנסמבל עיתים ומתאטרון בית ליסין שהתקבלו באותו חודש לא נענו, זאת ללא הנמקה. גם בחודשים נובמבר ודצמבר 2015 פנה התאטרון למשרד התרבות בבקשה להקדים את קבלת המימון, בבקשה מדצמבר צוין כי ללא קבלת המימון עד 9.1.16 לא יוכל התאטרון לשלם את משכורות חודש דצמבר 2015 . גם במקרים אלה נענה משרד התרבות לבקשות. משמעות הדבר היא שללא הקדמת המימון מצד המדינה, לא בטוח שהתאטרון יוכל להמשיך את פעולתו הסדירה והשוטפת, ומכאן שהוא אינו עומד בהתחייבותו על פי הסכם ההבראה. בתחילת חודש פברואר 2016 פנה התאטרון למשרד התרבות בבקשה לקבל מקדמה של 40% מסכום התמיכה השנתית שניתנה לשנת 2015 . זאת אף על פי שעל פי הודעת המשרד לתאטראות מקדמת התמיכה תהיה 7% בינואר ו -7% בפברואר 2016 . בפניה נכתב כי הגדלת ההקצבה הינה קריטית להמשך פעילותו השוטפת ובלעדיה אין באפשרותו של התאטרון לשלם לעובדיו ושחקניו את משכורת ינואר 2016 ולעמוד ביתר ההתחייבויות. עוד צוין כי "התאטרון פעל במספר ערוצים בניסיון לגשר על הפער התזרימי שנוצר בחודש פברואר, אך לצערנו פעולות אלה לא צלחו והתאטרון לא הצליח לגייס את הסכומים הדרושים לצורך תשלום המשכורות, תשלום קופות העובדים ותשלום ניכויים למס הכנסה וביטוח לאומי וכמו כן תשלומים עבור הפקות חדשות...". משרד מבקר המדינה מעיר לתאטרון כי עד מועד סיום הביקורת הוא לא סיפק לוועדת המעקב ולדירקטוריון דוחות רווח והפסד לפי חלוקה להפקות, בניגוד למתחייב בהסכם ההבראה מ - 2012 . דוחות אלה מהווים מדד כמות י להערכת הביצועים של כל הפקה, והיעדרם פוגם ביכולת הבקרה והפיקוח של הנהלת התאטרון, הדירקטוריון וועדת המעקב על הרווחיות של ההפקות השונות ואינו מאפשר למנהלים להפיק לקחים ולשפר את התכנון ארוך הטווח של כלל מופעי התאטרון. משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"לית התאטרון, גב' אודליה פרידמן, על כך שלא השכילה להנהיג שגרת עבודת מטה מתבקשת, ולא הכינה תכניות עבודה שנתיות לתאטרון ככלל וליחידות השונות בפרט. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי "תכניות העבודה" שהוגשו כוללות הצעת תקציב ודף נלווה ואין בהן פירוט יעדים, משימות ומדדי תפוקה לתאטרון וליחידות התאטרון השונות. משרד מבקר המדינה מעיר גם לדירקטוריון הבימה כי עליו לבצע פיקוח ובקרה על ההנהלה, ובכלל זה לדרוש ממנה להכין תכניות עבודה שנתיות הכוללות יעדים, משימות ומדדי תפוקה. נמצא כי חרף החלטת הדירקטוריון, אין לתאטרון תכנית עבודה שנתית ככלל וליחידות התאטרון בפרט, המגדירה את יעדיו ואת הדרכים לממשם. ממילא אין ברשותו מדדים למעקב אחר יישומה. הביקורת העלתה כי חרף התערבותם של משרדי החוץ והתרבות ואף על פי שאי- העברת התמלוגים עלולה לגרום נזק תדמיתי למדינת ישראל, עד מועד סיום הביקורת טרם פרעה הנהלת הבימה חלק מחובותיה ליוצרים מחו"ל. משרד מבקר המדינה מעיר כי יש להסדיר עניין זה בדחיפות. הביקורת העלתה כי בדוחות הביצוע וכן במכתבים שהעבירו מורשי החתימה - מנכ"לית התאטרון והחשב המלווה לוועדת המעקב, אין התייחסות לעובדה שהתאטרון לא מעביר לקופות הפנסיה, גמל והשתלמות וכן לרשויות המס ולביטוח הלאומי, לקופות פנסיה, גמל והשתלמות ולקופות העובדים תשלומים שניכה משכר העובדים ותש לומי מעביד (ראו פירוט בהמשך). זאת לבד מהדיווח הבודד ביולי 2013 .על חובות לרשויות המס משרד מבקר המדינה מעיר למורשי החתימה - כי היה עליהם להציג לחברי ועדת המעקב את המצב הכספי לאשורו ובמלואו, ובאופן שיטתי, לרבות כל החובות לקופות העובדים, למס הכנסה ולביטוח לאומי, בהתאם לסמכויותיהם ותפקידיהם על פי הסכם ההבראה. התנהלותם של מורשי החתימה אינה תקינה לנוכח כללי מינהל תקין. | הביקורת העלתה שוועדת המעקב לא נקטה אף לא אחד מן הצעדים שנקבעו בהסכם ההבראה במקרה שיופר. | 1,002 |
בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים . היבטים בהתנהלות בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלותו של היו "ר לשעבר, המהווה התערבות בהליך אקדמי. יתרה מכך, בפעולתו זו הוא גרם לחברי ועדת המינויים להיות במצב של ניגוד עניינים, שבו היה עליהם לדון בקיום הליכים למתן דרגת פרופסור למי שעתיד להיות הממונה עליהם. משרד מבקר המדינה מעיר ליו "ר לשעבר כי דיווחיו לחבר הנאמנים היו חסרים ואף שגויים ומטעים. היה עליו לדווח כי הסכם המכירה התבטל וכי לא ניתן היה להסתמך על כספי התמורה שצוינו בו , מאחר שבצלאל לא קיבלה ולא מסרה לעמותה את אישור האוניברסיטה. עוד היה עליו לדווח מהן השלכות ההחלטה לבחור באדריכל חדש על לוחות הזמנים, על התחייבותה של בצלאל למועד פינוי הקמפוס בהסכם המכירה ועל יתר ההליכים של הפרויקט . משרד מבקר המדינה מעיר ליו"ר לשעבר שכיהן גם כיו"ר ועדת החיפוש, כי היעדרם של הפרוטוקולים אינו מתיישב עם כללי המינהל התקין, המחייבים שקיפות של החלטות גופים בעלי מאפיינים ציבוריים. היעדר הפרוטוקולים מנוגד גם לקביעת מבקר המדינה בעניין זה ופוגע ביכולת לבצע בקרה ופיקוח על החלטות הוועדה. אף על פי שתקנון בצלאל קובע כי דיוני ועדת החיפוש סודיים, יש להקפיד לכל הפחות על תיעוד ובכלל זה רישום פרוטוקולים המביאים לידי ביטוי את עיקרי הדברים. הוראות התקנון בדבר הסודיות אינם סותרים את הצורך לתעד את הדברים, והם לא נועדו לשלול קיומו של תיעוד. במקביל, לשם עמידה בהוראת התקנון, ניתן לקבוע הסדרים לשמירת סודיותם של הפרוטוקולים באופן שיבטיח קיומו של הליך רגיש מסוג זה וכן יבטיח דיון פנימי פתוח, אובייקטיבי וחסר פניות בין חברי הוועדה, בכפוף לדין. משרד מבקר המדינה מציין כי החלטת ועד ת החיפוש נוגדת את החלטת המל"ג, שלפיה על נשיא מוסד אקדמי להיות בדרגת פרופסור. כן הוא מעיר ליו"ר לשעבר, כי משלא הגיעה ועדת החיפוש בראשותו להחלטה על מועמד העומד בתנאי הסף של המל"ג, היה עליו לנהוג על פי תקנון בצלאל ולפזר את הוועדה כדי שתתמנה תחתיה ועדת חיפוש אחרת. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת בצלאל הקודמת כי היה עליה להעביר את נוהל ההשתלמות הממושכת לאישור ות"ת, כמתחייב בהנחיות העסקה של מל"ג וכחלק מהנספחים להסכם העבודה . משלא עשתה כן, נמנעה מוות "ת היכולת לבחון את הכללים שקבעה בצלאל ולאשרם. משרד מבקר המדינה מעיר גם לוות "ת על שאישרה את הסכם העבודה מבלי שהיו בידיה כל הנספחים להסכם ומבלי שדרשה את צירופם טרם אישורה, כמתחייב במינהל תקין. משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה לחברי ועדת הביקורת על שהציגו את מסקנות הביקורת של רשם העמותות בצורה לא מהימנה, לא דנו בהן באופן מעמיק ולא הזכירו בפני חבר הנאמנים את החריגות שנמצאו במסגרת פרוטוקולי הדיונים שלה, דבר אשר מנע את בחינת הערות יו של רשם העמותות ואת הכנתה של תכנית לתיקון החריגות שעלו; כך גם לגבי הצגת מידע סלקטיבי בדבר הגירעון הכספי המצטבר של בצלאל ו ההתעלמות מחובתה להציג ולהביע את ע מדתה בפני חבר הנאמנים לגבי פעולות חריגות, כמו העברת כספים שב יצעה בצלאל מקרנות מיועדות לשם הקטנת הגירעון. | משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את עדכון ההנחיות בעניין ההשתלמות הממושכת על ידי מל"ג. עם זאת, הוא מעיר לה כי העדכון האמור אינו כולל התייחסות לתנאי זכאותם של נשיאי מכללות להשתלמות ממושכת, וכדי למנוע תקלות עתידיות עליה לעדכן את הנחיותיה גם בנושא תנאי זכאותו של נשיא מכללה והתנאים החלים עליו בעניין זה. | 1,003 |
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . המאבק הכלכלי בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת מהביקורת עלה, כי יעד החילוט לשנת הבסיס לא נקבע לאחר הליך סדור. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה על היעד ר תכנית סדורה ומחושבת לקביעת יעדי חילוט. הדבר מקבל משנה תוקף נוכח העובדה שבשנים העוקבות יעדי החילוט התבססו על יעד שנת הבסיס שלא ברור על סמך מה נקבע, והשפעתו השליכה לשנים הבאות כפי שיובהר להלן. .מהנתונים עולה, כי התפיסות בפועל של המשטרה עולות באופן ניכר על היעד שנקבע. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי הגדרת יעדים נמוכים מהתפיסות בפועל בשנים קודמות, אינה מספקת אתגר ממשי ליחידות המשטרה להגביר את התפיסות לצורך חילוט, ובכך להילחם מלחמה כלכלית אפקטיבית בפשיעה. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשטרה להגדיר יעדי תפיסה לחילוט לאחר עבודת מטה ותכנון כמקובל לגבי יעדים בתחומים אחרים במשטרה. ממשלת ישראל הודיעה זה מכבר על כוונתה להשתתף במלחמה העולמית בהלבנת הון באמצעות חסימת מקורות המימון של ארגוני הפשיעה ועברייני הפשיעה החמורה. מטרה זו לא תתאפשר ללא רישום כל נותני שירותי המטבע בארץ, והקמה, תפעול וניהול של המרשם; וכן ביצוע ביקורות פיקוח ואכיפת הוראות החוק לאיסור הלבנת הון על הגופים המפוקחים. מהביקורת עלה, כי ככל שמדובר ביעדי החילוט43 , אגף התכנון והארגון במשטרה לא ערך עבודת מטה ותכנון לצורך קביעת היעדים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לא נמצאו במשטרה פרוטוקולים או כל מסמך אחר להליך עבודה שנעשה בנושא קביעת יעד ראשוני לתפיסת רכוש בעל פוטנציאל ממשי לחילוט ליחידות המשטרה השונות. מהביקורת עלה, כי מועצת החילוט אישרה בקשות תקצוב שנתיות החורגות מהתר"ש ללא ביסוס ההוצאה במסמך מתאים, ללא הסבר ממצה של הגוף המתוקצב המבקש תקציב חורג, וללא בירור ממצה של המועצה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הגופים המתוקצבים מכספי הקרן אינם מיישמים את הנוהל לגבי אופן הגשת הבקשות והפירוט הנדרש בהן, ומועצת החילוט אינה עומדת על קיום הוראות הנוהל כאמור לצורך הגשמת תכלית החוק לאיסור הלבנת הון. | מהביקורת עלה, כי ככלל קיימת בעיה של היעדר סנכרון בין נתוניהמשטר ה לבין נתוני הפרקליטות לגבי הסכומים שתפסה המשטרה לצורכי חילוט. כל גוף אוסף ומרכז את הנתונים ומנהל עבור עצמו את המידע. אין נוהל או הליך עבודה מסודר של העברת מידע בין הגופים ובין המערכות המחשוביות שלהם. העברת נתונים בין המשטרה לפרקליטות נעשית ללא מחויבות או עיגון כלשהו בנוהלי העבודה בין הגופים. כתוצאה מכך נוצר פער משמעותי בין נתוני התפיסות שבידי הגופים. | 1,004 |
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . פעולות המדינה לעידוד שילובה של האוכלוסייה הערבית בתעסוקה הועלה כי היעד שנקבע בהחלטה 2579 לאהושג במלואו אף שלוש שנים לאחר תאריך היעד, שכן בנובמבר 2015 שיעור העסקתם של העובדים הערבים בשירות המדינה היה כ- 9.6%. יודגש כי אמנם היה בקביעת יעד זה כדי לתרום לגידול בשיעור העסקת עובדים ערבים בשירות המדינה, אולם אין בו כדי לממש את עקרון הייצוג ההולם. הבדיקה העלתה כי רק בספטמבר 2011 - ,עם כניסתו של נציב שירות המדינה עו"ד משה דיין, לתפקידו - הוא שלח מכתב לכלל מנהלי משרדי הממשלה ויחידות הסמך ולמנהלי בתי החולים הממשלתיים, ובו ציין את החלטה 2579 והצורך בייעוד תקנים לשם עמידה ביעדיה. עוד הועלה כי לראשונה במכתב זה הנחה הנציב את משרדי הממשלה ויחידות הסמך להכין (בשיתוף אגף בכיר לתכנון ובקרה בנש"ם ) תכנית מפורטת לקידום ייצוגם ההולם של בני האוכלוסייה הערבית ועמידה ביעד כפי שנקבע בהחלטת הממשלה. מכל האמור לעיל עולה כי אף שחל שיפור משמעותי ושיעור האוכלוסייה הערבית בקרב עובדי המדינה גדל, הרי שגידול זה אינו מקיים את הוראות חוק המינויים, ועדיין אינו עומד ביעדים שנקבעו בהחלטות הממשלה. בבדיקה עלה כי על אף ההשקעה הרבה במרכזי ריאן לעומת ההשקעה בלשכות שירות התעסוקה, בריאן ברהט הדבר אינו בא לידי ביטוי בשיעורים גדולים יותר של ההשמות בעבודה. שיעור ההשמה בשלושה מרכזי ריאן אחרים גדול פי 1.5 עד פי 2 משיעור ההשמה בלשכות התעסוקה באותם היישובים. משרד מבקר המדינה מעיר כי ניתוח ראשוני זה מדגיש את הצורך בביצוע המחקר המלווה, בייחוד נוכח רמת האפקטיביות של הריאנים לעומת שירות התעסוקה , אשר המשאבים שברשותו לצורכי השמה מצומצמים יותר במיוחד ב קרב האוכלוסייה הערבית כמתואר בדוח זה. הבדיקה העלתה כי אף שחל שיפור משמעותי בשיעור העסקתה של האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה, הרי שעדיין שיעור העובדים הערבים בה קטן לעומת שיעורם של הערבים באוכלוסייה, ועל כן לא ניתן לקבוע כי בכך יש מענה לדרישת החוק לייצוג הולם. להלן פירוט: מכל האמור לעיל עולה כי אף שחל שיפור משמעותי בשיעור העסקתם של העובדים הערבים בשירות המדינה, הרי שיש שונות רבה בין משרדי הממשלה, ובחלקם שיעור ההעסקה של ערבים קטן מאוד ואף אפסי. | . מכל האמור לעיל מצטיירת תמונה קשה בכל הנוגע לייצוגה של האוכלוסייה הערבית במגזר הציבורי, עד כדי כך שלאוכלוסייה זו א ין כלל ייצוג בחלק מהחברות והתאגידים המרכזיים. ראוי היה כי מנהלים, דירקטורים וחברי מועצה בחברות ותאגידים אלה יפעלו כדי לממש את עקרון הייצוג ההולם גם אם אין חובה חוקית מפורשת לעשות כן. לדעת משרד מבקר המדינה, על כל גוף במגזר הציבורי לפעול למימוש עקרון הייצוג ההולם86 לגבי האוכלוסייה הערבית ולאמץ מדיניות וכלים אשר יעודדו את העסקתם של עובדים ערבים בכל הדרגות, תוך קביעת יעדים מוגדרים ומדידים. | 1,005 |
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . תמיכות משרדי ממשלה במוסדות ציבור לדעת משרד מבקר המדינה יש טעם לפגם בכך שמי שכיהן באותה עת כיועץ של שר הבינוי והשיכון נתן הנחיה הנוגעת למתן תמיכות לנתמכים יחידים במשרד החינוך, ובכך שהדרג המקצועי של משרדי האוצר והחינוך ביצעו את הנחיותיהם של פעילים פוליטיים. זאת בייחוד לנוכח העובדה שעל פעילים פוליטיים אלה לא חלים כללים שנועדו להבטיח את תקינות פעילות המינהל הציבורי ואת טוהר המידות. הביקורת העלתה כי עוה"ד השתתפה בדיונים של ועדת התמיכות שעסקו באישור מקדמות38 על חשבון כספי התמיכות למוסדות הציבור השונים, ובכלל זה למכון וינגייט. לדעת משרד מבקר המדינה, דווקא מאחר שאין אמות מידה כמותיות ומדידות לחלוקת התמיכות כמתחייב מהנחיות היועמ"ש ל ממשלה ומפסיקת בג"ץ, חשוב במיוחד שוועדת התמיכות תנמק באופן ברור ומפורט כיצד חושב סכום התמיכה לכל עמותה ולא תאשר תמיכות "כמו בשנה הקודמת", שאם לא כן עלולה התמיכה להתפרש כתקצוב. יוצא אפוא שהחלטת ועדת התמיכות להגדלת סכום התמיכה לא התבססה על מדדים ברורים אלא על דרישת עמותה ג' לקיום "נוהג". משרד מבקר המדינה מעיר כי אישור תמיכה לחברה בע"מ מכספי תמיכות המיועדות למוסדות ציבור אינו עולה בקנה אחד עם התכלית של סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, משום שתקציבים אלו היו אמורים להיות מוענקים למוסדות ציבור שהיו זכאים לכך על פי אותו מבחן. הביקורת העלתה כי בעקבות סיכום עם מר ישראל מלאכי העביר המשרד לשירותי דת מיליון ש"ח בסוף שנת התקציב לעמותות האמורות. | לדעת משרד מבקר המדינה אופן זה של העברת תוספת תקציב לתמיכה רק בתום השנה, ובפרט כאשר מדובר בתוספת כה משמעותית, עלול לפגוע פגיעה קשה בעקרון השוויון שעליו מתבסס הליך מתן התמיכות. | 1,006 |
הטכניון מכון טכנולוגי לישראל . פרויקט שיפוץ בניין הפקולטה לכימיה בטכניון - הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל חיפה עוד העלה משרד מבקר המדינה כי אף שמנהל הפרויקט החל את עבודתו בנובמבר 2006 , הטכניון חתם עמו על החוזה רק במרץ 2007 (לאחר שכבר ביצע עבודות וקיבל תשלום בגינן). מהאמור לעיל עולה שאב"ת חתם עם מנהל הפרויקט על חוזה שאינו מתאים לעבודה שביצע ולא קבע תנאי התקשרות מחייבים המגדירים את הזכויות והחובות של שני הצדדים להתקשרות, בדרך שתב יא להשגת מלוא יעדי הפרויקט על פי התנאים המוסכמים. גם אגף הכספים, שקיבל את החוזה, לא דרש מאב"ת לחתום עם מנהל הפרויקט על חוזה מתאים. לדעת משרד מבקר המדינה, הדבר אפשר לכל צד בחוזה לפעול על פי פרשנותו, ופתח פתח לחילוקי דעות ולקושי לפקח על התקדמות הפרויקט. אב"ת שילם אפוא למנהל הפרויקט כ- 170,000 ש"ח עבור תכנון עבודות, פיקוח עליהן והכנת פרוגרמה בלי שעבודות אלה הוסדרו בחוזה ואף בטרם הוגשה הצעת מחיר כוללת עבור ניהול התכנון והפיקוח על הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר לטכניון, ובמיוחד לאב"ת ולאגף הכספים, כי מדובר בפתח להתנהלות לא מבוקרת, בהיעדר שליטה ומעקב על הוצאות הפרויקט, ובחוסר תכנון כולל. ראוי היה שאב"ת ידרוש ממנהל הפרויקט להגיש הצעת מחיר כוללת לניהול כל שלבי הפרויקט - ניהול התכנון, ניהול הביצוע והפיקוח - וממנה ייגזר השכר לכל שלב. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת הטכניון כי אף שחלפו כשש שנים מאז שהופץ נוהל עדכון הנהלים, ואף שחלפו כארבע שנים ממועד הגשת הדוח הראשון והנחיית ועדת הביקורת, היא טרם השלימה את כתיבת הנהלים החדשים הנדרשים והטמעתם. מדובר בשיהוי בלתי סביר, אשר עלול לגרום לניהול כושל של פרויקטי בינוי נוספים בטכניון. על הטכניון למפות את נהליו, לאתר את אלה הדורשים עדכון ולקבוע לוח זמנים להשלמת העדכון. משרד מבקר המדינה מעיר לטכניון, כי בהיעדר חוזה כללי עם המתכננים או המפקחים, חסרו להתקשרות עמם הגדרות בסיסיות, ולכן היא נותרה פתוחה לפרשנויות ומחלוקות. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בתשלום הסכומים הנוספים בלי שהיקף העבודה השתנה, פעל הטכניון בניגוד לעקרונות של חוזה פאושלי. | משרד מבקר המדינה מעיר לטכניון כי פעל בניגוד לחוזים שעליהם חתם עם המתכננים, בכך שלא ניכה משכרם את עבודות התכנון שלא ביצעו. | 1,007 |
משרד החינוך . הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה לדעת משרד מבקר המדינה, שימוש מיטבי במשאבים המוגבלים המוקצים לתהליכי הבקרה מחייב את המשרד לת עדף את נושאי הבקרה, זאת מתוך קביעת קריטריונים שישקפו את מדיניותו ויאפשרו קבלת תמונה מהימנה על מרב נושאי ההשתלמויות בכל שנה. כמו כן נדרש שתהיה שקיפות בתהליך קבלת ההחלטות. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי מרכזי הפסג"ה עושים הערכות על ההשתלמויות שבתחומם בהיקף העולה פי חמישה על היקף הבקרות שעושה החברה החיצונית46 . על אף ההיקף הנרחב של ההערכות במרכזים לא גיבש האגף מתווה עבודה המסדיר את ביצוען מתוך תיאום עם תהליכי הבקרה הנעשים בחברה החיצונית. יצוין כי לקראת ביצוע הבקרות בשנת הלימודים התשע"ד החליט האגף כי כל מרכז פסג"ה יעבוד עם נציג של החברה החיצונית, ולפי דיווחי מרכזי הפסג"ה השתפרה איכות העבודה המשותפת. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהאגף יגבש לתהליך ההערכה שמבצעים מרכזי הפסג"ה מתווה ברור שיחדד את הערך המוסף שלו, לרבות הסדרת ממשקי העבודה עם השותפים לתהליך והעמקת שיתוף פעולה ביניהם. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי לנוכח חשיבות הנושא ראוי לגבש תקן ייעודי למרכזי הפסג"ה ולאיישו על פי סדרי עדיפות הנסמכים על המשאבים הקיימים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לנוכח המקצועיות הנדרשת ממנהלי מרכזי הפסג"ה ומורכבות משימותיהם, על המשרד לשקול הכנת תכנית הכשרה מסודרת שתקנה להם את הכלים הדרושים לכך ותאפשר למרכזי הפסג"ה למצות את הפוטנציאל הגלום בהם כגוף מקצועי ובעל ערך מוסף לעובדי ההוראה ולמנהלי בתי הספר בתחום מקצועיותו. זאת ועוד, לדעת משרד מבקר המדינה, כדי להבטיח יישום מיטבי של התכנית על האגף: להגדיר יעדים לכל אחת ממטרות התכנית וכן מדדים להשגתם; להגדיר את הקריטריונים לצירוף בתי הספר לתכנית; להגדיר את תפקידיהם של הגופים השונים המעורבים בה, בהם המפקחים על הפיתוח המקצועי במחוזות, מרכזי הפסג"ה ומ נהלי בתי הספר; לבסס תהליכי הכשרה, ליווי ותמיכה בבתי הספר המפעילים את התכנית. מהאמור לעיל עולה כי מתן מקום מרכזי למרכזי הפסג"ה בפיתוחם המקצועי של עובדי ההוראה אינו עולה בקנה אחד עם היעדר הסדרה של העסקת הצוות המקצועי-פדגוגי במרכזים אלה. משרד מבקר המדינה סבור כי משהכיר המשרד בחשיבות מרכזי הפסג"ה כמומחים בתחום הפיתוח המקצועי וכממונים על יישום מדיניות המשרד בשטח, ולנוכח הקשיים במצב הקיים, עליו לקבוע מהו תקן הצוות המקצועי הנדרש למרכזי הפסג"ה ולהסדיר את אופן העסקת הצוות כך שיתאפשר לו לעמוד במשימות ובאתגרים ולספק שירות מקצועי ומועיל לעובדי ההוראה ולמוסדות החינוך שבתחום אחריותו. | למרות האמור לעיל, נמצא כי המשרד לא נקט פעולות כלשהן להכנת מרכזי הפסג"ה ובתי הספר לשינויים הצפויים במערך הפיתוח המקצועי. בכלל זה, לא נבנו תכניות הכשרה לגופים הרלוונטיים, ולא נעשו פעולות הסברה והכוונה למנהלי מוסדות החינוך בדבר שיתוף הפעולה והסיוע שיוכלו להפיק ממרכזי הפסג"ה. המשרד גם לא בחן את ממשקי העבודה ואת שיתוף הפעולה בין בתי הספר למרכזי הפסג"ה, וממילא לא קבע יעדים לשיפור בתחומים אלה. לדעת משרד מבקר המדינה, השינוי בתפקידיו של מרכז הפסג"ה מחייב היערכות ותכנון במרכז ובמוסדות החינוך. במרכז הפסג"ה - על המשרד לבנות תכנית הכשרה לצוותים שבמסגרתה יתעדכנו בדבר הדגשים החדשים והשינויים בתפקיד המרכז. במוסדות החינוך - יש להכשיר את המנהלים לתפקידם בתחום הפיתוח המקצועי. בכלל זה על המשרד לספק למנהלי בתי הספר הכוונה ומידע בדבר הסיוע והתמיכה שמרכזי הפסג"ה ערוכ ים לספק להם, כדי להבטיח כי המנהל יסתייע בשירותיו המקצועיים של מרכז הפסג"ה וכי המרכז יהיה שותף מלא לעשייה החינוכית באזור הזנתו. בהמשך לכך יש לבחון באיזו מידה מנהלי מוסדות החינוך נעזרים במרכזי הפסג"ה בתכנון וביישום של תהליכי הפיתוח המקצועי בבתי הספר, ומה איכות תרומתם של המרכזים לתהליכים אלה. | 1,008 |
בנק ישראל . בנק ישראל - הפיקוח על שלוחות בנקים ישראליים בחו_ל מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי עד לפתיחת החקירה נגד הבנקים בשווייץ ב- 2011 לא בדק הפיקוח על הבנקים חלק מהסוגיות שעלו מהשינוי שחל במדיניות של רשויות החוק והמס בארצות הברית. עוד נמצא כי עד לפתיחת החקירה נגד הבנקים בשווייץ ב- 2011 לא דרש הפיקוח על הבנקים מבנקים מסחריים ישראליים לבחון ולדון ברמת הדירקטוריון בסיכונים ובהשלכות הנובעים מפעילות חוצה גבולות של לקוחות אמריקאים לנוכח השינויים שחלו במדיניות של רשויות החוק והמס בארצות הברית משנת 2008 . לא נמצא כי הפיקוח על הבנקים פעל כדי לוודא כי בנק א' פעל להסדרת מסגרת פנים-בנקאית לבקרה נאותה ובלתי תלויה על שלוחות חו"ל, ובכלל זה שינוי מבנה הפיקוח והבקרה עליהן. משרד מבקר המדינה סבור כי לנוכח השינויים שחלו במדיניות רשויות החוק והמס בארצות הברית משנת 2008 , היה על הפיקוח על הבנקים לדרוש מהבנקים המסחריים הישראליים לבחון את סוגיית פעילות שעלולה לעלות לכדי סיוע אקטיבי להעלמת מס, וזאת כדי להעריך את הסיכונים בפעילות זו, לרבות הסיכון המשפטי, ולנקוט את הצעדים הנדרשים כדי להפחית את הסיכונים כאמור ככל שהדבר נדרש. .מערכת הבנקאות ממלאת תפקיד מרכזי בכל מדינה ובכל משק מודרני, בידיה הציבור מפקיד את חסכונותיו הכספיים. פעילות הבנקים הישראליים שעל פי הדין האמריקאי מהווה לכאורה סיוע ללקוחות זרים להתחמק מתשלומי מס הביאה לידי הטלת קנסות כבדים על בנק אחד מצד המאסדרים בארצות הברית ועלולה להביא לידי הטלת קנסות נוספים גם על בנקים נוספים, שיביאו לפגיעה כלכלית באותם בנקים, ופגיעה באמון של הציבור במערכת הבנקאית. נמצא כי עד לפתיחת החקירה נגד הבנקים בשווייץ ב- 2011 לא בדק הפיקוח על הבנקים את כל הסוגיות שעלו כחלק מהשינוי שחל במדיניות רשויות החוק והמס בארצות הברית ולא דרש מבנקים מסחריים ישראליים לבחון ולדון ברמת הדירקטוריון בסיכונים ובהשלכות הנובעים מפעילות חוצה גבולות של לקוחות אמריקאים. לדעת משרד מבקר המדינה לצורך שמירה על יציבותה וחוסנה של המערכת הבנקאית ו על אמון הציבור בה, על הפיקוח על הבנקים לבחון את התהליכים המשמשים אותו לאיתור סיכונים והתנהלות בלתי תקינה, גם סיכונים הנובעים מפעילות הבנקים בחו"ל, ובכלל זה איתור סיכונים מוקדם יותר - במועד היווצרותם כסיכון משמעותי. לדעת משרד מבקר המדינה, על בנק ישראל לפעול בהקדם להסדרה, בחקיקה, של סמכויות הפיקוח על הבנקים לקיים פיקוח ובקרה על שלוחות הבנקים הישראליים בחו"ל, כנדרש בין היתר על פי עקרונות ועדת באזל; וכן עליו לנקוט צעדים מעשיים, באמצעות הפיקוח על הבנקים, שימנעו בעתיד התנהלות בלתי תקינה של הבנקים הישראליים. הליקויים העולים מדוח זה מלמדים על התנהלות לקויה של בנק ישראל בנוגע לפיקוח על פעילותן של שלוחות בנקים ישראליים בחו"ל. על בנק ישראל להקפיד על מניעת פעילות בלתי תקינה של בנקים ושל לקוחותיהם שיש בה בהם כדי להפר חוקים ו/או אמנות בין-לאומיות. משרד מבקר המדינה מעיר לגופים האמונים על הנושא, בהם הנהלות משרד המשפטים ומשרד האוצר, כי מאחר שהוספת עברה של העלמת הכנסות במרמה ובערמה כעברת מקור נמנתה עם המלצותיהן של שתי ועדות שדנו בנושא: הוועדה הבין-משרדית ממאי 2002 וועדת ארבלי שהמלצותיה הוגשו לשר האוצר בפברואר 2013 , ומאחר שמבקר המדינה העיר על כך פעם נוספתבדוח שנתי 62 , עליהם להמשיך ולפעול ביתר נחישות כדי ליישם אתההמלצה האמורה. | משרד מבקר המדינה מעיר כי בעקבות חתימתה של ממשלת ישראל על הסכם ה- .FATCA על משרד האוצר לקדם עם משרד המשפטים ביתר נחישות את תיקון החקיקה להסדרתה של תשתית משפטית בתחום זה שתאפשר ליישם את ההסכם. מאחר שהתשתית הקיימת מבוססת על פרשנותו של הפיקוח על הבנקים בלבד, כלל הגופים הפיננסיים שההסכם חל עליהם, בהם הבנקים, עלולים שלא לקיים את ההסכם, ובסופו של דבר - אף לשלם את המחיר על כך. | 1,009 |
המוסד לביטוח לאומי . אי-גביית דמי ביטוח מחייבים - המוסד לביטוח לאומי בשל החשיבות שבגביית דמי ביטוח באופן מלא ושוויוני מכלל החייבים, ולנוכח העובדה כי חלפו כ-15 שנה מאז הדוח משנת 2001 ובו כבר העיר משרד מבקר המדינה לבט"ל על הצורך בהרחבת הבדיקה של תיאום דמי הביטוח, מתבקש לשאול מדוע רק כעת, לאחר בקשתו של משרד מבקר המדינה, בט"ל מתעתד להתחיל בעבודת מטה להרחבת הבדיקה כאמור. על בט"ל לבחון דרכים כיצד לאתר את אותם שכירים המועסקים אצל יותר ממעסיק אחד ואינם משלמים דמי ביטוח כנדרש ולגבות מהם את דמי הביטוח המגיעים לו. על אף הפוטנציאל הטמון בביצוע חקירות בנושאי גבייה שבאמצעותן יאותרו מעסיקים חייבים בדמי ביטוח, ועל א ף המלצות הצוות, פעילות אגף החקירות עודנה מתמקדת בגמלאות. נמצא כי על אף החלטת המינהלה להתחיל בשנת 2013 לשלוח הודעות חוב לא נעשה הדבר עד יולי 2015 , ואז נשלחו הודעות חוב רק באופן חלקי לגבי חובות שנוצרו בשנים 2009 -2008 . כאמור, לפי תשובת בט"ל למשרד מבקר המדינה הודעות חוב של חייבים חדשים יישלחו רק משנת 2018. יוצא אפוא כי הדיונים במינהלה בנושא עצירות החישוב לא הבי או לפתרונות כלשהם לפתיחת עצירות החישוב, ולאחר ההחלטה מינואר 2005 על מחיקת חובות עד 1999 לא החליטה המינהלה על שליחת הודעות חוב לחייבים חדשים כדי למנוע הצטברות חובות חדשים. חברי המינהלה לא פעלו למציאת פתרון, ולו חלקי, לפתיחת עצירות החישוב; הם לא דרשו מסמנכ"ל הגבייה להציג חלופות לפתרון הבעיה ולא עקבו אחר יישום החלטותיהם. רק ביוני 2015 , בתקופתו של המנכ"ל המכהן, לאחר כניסתו של תיקון ההתיישנות לתוקף, פנתה המינהלה לראשונה לוועדת הכספים בבקשה לאשר תוספת של 30 תקנים כדי לפתוח באופן חלקי בלבד את עצירות החישוב לשנים 2009-2008 . האחריות למימוש בפועל של החוק בכל הנוגע לגבייה מחייבים מוטלת על כתפיו של סמנכ"ל הגבייה, אשר היה עליו עליו לממש אחריות זו באמצעות גיבוש תכנית עבודה סדורה תוך כדי מיצוי מקסימלי של המשאבים העומדים לרשותו. לכן, ראוי היה שיעלה לפני המינהלה את הצורך בפתרון לפתיחת עצירות החישוב ויציג חלופות הן בנוגע להיקף כוח אדם מצומצם הן בנוגע למניעת הצטברות חובות של חייבים חדשים. כמו כן היה עליו לעשות ככל שניתן היכן שלא נדרשת הסכמת ועדי העובדים ובמקביל היה עליו לפעול לקידום ההסכמות לגבי יתר הנושאים. סמנכ"ל הגבייה לא עשה כן, והחובות שהצטברו משנת 2008 , חובות של מ אות אלפי חייבים, נאמדים כיום כאמור בכ -3 מיליארד ש"ח. רק לאחר שנים של עצירות חישוב ולאחר תיקון ההתיישנות והחלתו על חובות העבר גיבש סמנכ"ל הגבייה תכנית עבודה לעצירות החישוב ומניעת היווצרות חובות לחייבים חדשים. בדוח משנת 200150 העיר משרד מבקר המדינה בעניין זה כי "מן הראוי שהמוסד ירחיב את הבדיקה של תיאום דמי הביטוח, כדי שיוכל לגבות את דמי ]בט"ל[ "הביטוח שחייבים עובדים שנוכה משכרם סכום קטן מהמגיע מהם. בביקורת נמצא כי אף שהוא מקבל את כל דיווחי המעסיקים, בט"ל עדיין אינו מצליב את הנתונים כדי לבחון אם נוכו משכרו של העובד דמי ביטוח הנמוכים מהנדרש. לבקשת משרד מבקר המדינה בדק בט"ל את הנושא האמור ונמצא כי בשנת 2013 לא חויבו בהפרש דמי הביטוח כ- 61,00051 עובדים שכירים שעבדו בכמה מקומות עבודה או עובדים שכירים שקיבלו פנסיה מוקדמת, בד בבד עם עבודתם, והיו חייבים בתשלום דמי ביטוח 52 ,. על פי אומדן בט"לדמי הביטוח שלא חויבו מאותם עובדים בשנת 2013 מסתכמים בכ- 104.5 מיליון ש"ח53. נמצא כי עד 2014 לא ניתן גילוי נאות בדין וחשבון הכספי של בט"ל על חייבים בעלי עצירות חישוב. משכך, המשמעויות וההשלכות של עצירת החישוב כלל לא הובאו לדיון במועצה ולא נבחנו כנדרש בוועדת הכספים שלה. | בביקורת עלה כי סוגיה זו לא קיבלה כל ביטוי בדיונים אופרטיביים במועצה, ובייחוד בוועדת הכספים, שמר חזקיה ישראל הוא יושב ראשה, אף שלסוגיה זו השפעה ישירה על האיתנות הפיננסית של בט"ל. הנושא נדון בפעם הראשונה בוועדת כספים בסוף יוני 2015 , לאחר שהמינהלה פנתה ביזמתה לוועדה לקבל תוספת תק נים. גם מיוני 2015 עד מועד סיום הביקורת לא דנה ועדת הכספים בשאלה כיצד מעתה ואילך יישלחו לחייבים הודעות חוב בסמוך להיווצרות החוב כדי למנוע הצטברות של חובות עתידיים, או למצער לעדכן את החייבים הפוטנציאל יים על חובת תשלום דמי ביטוח, כנדרש בחוק. לדעת משרד מבקר המדינה, על ועדת הכספים ליזום דיון בנושא כדי למצוא פתרון לעצירות החישוב ולהתניע מהלך לשליחת הודעות חוב לחייבים חדשים בסמוך להיווצרות החוב. | 1,010 |
המשרד לביטחון פנים . הטיפול בתופעה של שתיית אלכוהול מופרזת - משטרת ישראל המגמה המשתקפת מהנתונים שהובאו לעיל מראה כי בשנים 2014 -2013 לא חלה ירידה בשיעור בני הנוער שאושפזו בעקבות צריכה מזיקה של אלכוהול. משרד מבקר המדינה מעיר כי המציאות המתפתחת מחייבת את הרשות למלחמה באלכוהול לעדכן את התכנית הלאומית ולהתאימה להתמודדות גם עם תופעות אלה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות והמשטרה לתת דגש לפיתוח כלים חדשים לאכיפה בכל הקשור למכירה ואספקה של אלכוהול לבני נוער הנעשית באמצעות האינטרנט. משרד הכלכלה ומשרד הבריאות אמנם מפרסמים לעתים אזהרות לציבור בדבר משקאות אלכוהוליים שנמצא בהם אחוז מתנול גבוה מהתקן או שנמצא בהם חומר רעיל אחר, אולם בירור עם מינהל התקינה העלה כי רק מקרים בודדים הועברו לחקירה בתוך משרד הכלכלה, ועד כה לא הוגש שום כתב אישום. מתוצאות מחקר הערכה המלַוֶוה עולה שאי -אפשר להכריע אם אכן התכנית הלאומית השפיעה על הרגלי השתייה המזיקה של אלכוהול, בין היתר בעקבות נוכחות של פעילות אינטנסיבית קודמת בנושא האלכוהול. יתרה מזאת, דווקא בקבוצות הנוער המוגדרות כאוכלוסיות בסיכון חלה עלייה בהיקפי שתיית האלכוהול והפעילויות היו פחות יעילות בקרב קבוצות אלה. בשנת2012 , לקראת ההחלטה על הארכת התכנית הלאומית, הציגה הרשות לממשלה נתונים ולפיהם ניתן לראות התחלת ירידה של ממש בשיעורי השתייה המופרזת. לדעת משרד מבקר המדינה, הנתונים הנוגעים לבני נוער שפנו לקבלת טיפול רפואי לאחר צריכת אלכוהול עשויים להעיד על מגמה הפוכה. על הרשות לבחון נתונים אלו ולפי זה לשקול את הפעולות שבאפשרותה לנקוט, ובכלל זה להגביר את פעילות ההסברה והמניעה בשיתוף גורמים רלוונטיים שונים ובהם משרד החינוך וצה"ל. מהביקורת עולה כי הולכת ומתפתחת תופעה ולפיה בני נוער רוכשים אלכוהול באמצעות רשת האינטרנט והרשתות החברתיות בלי שהם נדרשים להציג תעודה מזהה. נתיב זה עוקף את מסלול הרכישה הרגיל, ובכך הופך את ּכל י האכיפה הנוגעים לאיסור מכירה ואספקה של אלכוהול לקטינים לבלתי רלוונטיים. | . מהנתונים בלוח1 עולה כי ככלל משנת2010 עושה המשטרה שימוש ניכר בסמכותה לתפוס אלכוהול ולהשמידו ובסיכום הכללי ניכרת עלייה של כ-65% במספר השפיכות בשנים 2013 -2011 . | 1,011 |
הנהלת בתי המשפט . היבטים בהפעלת בתי המשפט לעניינים מקומיים - הנהלת בתי המשפט משרד מבקר המדינה העלה, כי מנהלת מדור (גבייה ושירות) בבמ"ש עמ"ק ירושלים כפופה מינהלית לממונה על בית המשפט22 . ממצא דומה עלה גם בבית המשפט עמ"ק בתל אביב ולפיו המזכיר הראשי הוא "המנהל הישיר של משרה זו"23 . ממצאים אלהמדגישים עוד יותר את הפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. נמצא, כי חלוקת התפקידים בין מנהל המחוז למנהל התחום בכל הקשור לאחריות המקצועית כלפי במ"ש עמ"ק אינה ברורה וממצה: תחומי האחריות הרבים המתוארים בתיאור התפקיד של מנהל התחום אינם משתקפים בנוהל ממשקי עבודה, וחלק מהתפקידים מיוחסים בנוהל ממשקי עבודה דווקא לתחום האחריות של מנהל המחוז. יוצא אפוא, שקיים חשש לאי-בהירות בחלוקת האחריות ביניהם (ראו לעיל). לדעת משרד מבקר המדינה , ככל שהב"ה מ בקשת ל קיים הפרדה ולמנות גורמים שונים בתוכה שיהיו אחראים ליישום אחריותה המקצועית - עליה לתת לכך ביטוי בנוהל ממשקי עבודה או במסמך מוסדר אחר, ולפרט בהם את חלוקת התפקידים ביניהם, את תחומי האחריות שלהם ואת סמכויותיהם. על המסמך להיות גלוי ונגיש לכל המזכירים ועובדי במ"ש עמ"ק. תכניות עבודה שנתיות : נמצא, כי הב"ה אינה עורכת תכניות עבודה שנתיות מובנות המקיפות את הנושאים שבתחומי האחריות המקצועית שלה בנוגע לבמ"ש עמ"ק. יצוין , כי מנהל התחום לשעבר ערך בשנים 2012 -2009 סיכומי פעילות שנתיים של עבודתו, והיא כללה גם את במ"ש עמ"ק. לדעת משרד מבקר המדינה, טוב שהב"ה החלה בהכנת תכנית עבודה שנתית לבמ"ש עמ"ק. ואולם, בשים לב לעובדה שחוק בתי המשפט לא הבחין בין במ"ש עמ"ק ובין בתי משפט שלום אחרים, על הב"ה להקפיד שתכניות העבודה השנתיות יקיפו את כלל תחומי אחריותה המקצועית. ראוי שהתכנית תכלול היבטים מקצועיים כגון פעולות הדרכה לאותה שנה, השלבים המתוכננים ליישום הטמעת נט המשפט באותה שנה, תכנון ביקורים של מנהל התחום בבמ"ש עמ"ק, תכנון בקרה יזומה ורציפה, פיקוח אקטיבי הכולל אמצעי אכיפה אפקטיביים, תכנון פגישות עבודה לרבות אלו של מנהל מחוז עם מזכירים, ושל מנהל התחום עם צוות העבודה בנושא עמ"ק. מן התשובות לשאלונים עולה, כי חלק ממזכירי בתי משפט עמ"ק נוהגים להתייעץ בנושאים מקצועיים עם גורמים שאינם מנהל התחום או מנהל המחוז כנדרש בנוהל ממשקי עבודה, וביניהם גם גורמים בייעוץ המשפטי של הרשות המקומית או גורמים בתביעה העירונית, שהם בעלי דין בהליכים בבמ"ש עמ"ק. וזאת - בניגוד לנדרש בנוהל ממשקי עבודה ולעקרון הפרדת הרשויות. לדעת משרד מבקר המדינה, על מזכירויות בתי משפט עמ"ק לפעול בהתאם להוראות של נוהל ממשקי עבודה. משרד מבקר המדינה מעיר למזכירויות במ"ש עמ"ק, כי מעמדה של התביעה בבתי המשפט הוא מעמד של בעל דין, ופנייה בשאלות מקצועיות ליועצים המשפטיים ברשויות המקומיות או לתובעים העירוניים13 עלולה להעמיד את העובדים במצב של ניגוד עניינים, ואינה עולה בקנה אחד עם ההנ חיות של נוהל ממשקי עבודה . על הב"ה לשוב ולהדגיש לפני מזכירויות בתי משפט עמ"ק את חשיבות ה של השמירה על עקרון הפרדת הרשויות. | .מן הטבלה עולה שמנובמבר 2012 - אוגוסט 2015 לא ארגנה הב"ה קורסים והשתלמויות לעובדי בתי משפט עמ"ק (ההדרכה בשנת 2015 אורגנה ביזמת מזכירות במ"ש עמ"ק תל אביב ויועדה רק לעובדי בתי המשפט עמ"ק שבמחוז תל אביב). יוצא אפוא שמספר ההדרכות וההכשרות שקיימה הב"ה לעובדי מזכירויות במ"ש עמ"ק היה מצומצם. יצוין לשם השוואה, כי עובדי המדורים הפליליים בבתי המשפט משתתפים בימי עיון והכשרות כל שנה. | 1,012 |
משרד החוץ . המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו_ל עד מועד תום הביקורת לא שיתפו משרד התפוצות ומשרד החוץ זה את זה בתכניות האסטרטגיות שהם גיבשו - הגם ששני המשרדים פועלים בנושא המאבק באנטישמיות בחו"ל. כמו כן, בשלהי שנת 2015 נמצא כי משרד התפוצות עדיין לא הציג לממשלה את תכניותיו - במישור האסטרטגי ובמישור האופרטיבי. את הפורום הבין -משרדי שנועד לתאם בין כל הגורמים הרלוונטיים במערכת הממשלתית העוסקים בתחום זה, כינס משרד התפוצות לראשונה רק בדצמבר 2015. מן המקובץ עולה תמונת מצב מדאיגה ולפיה תופעת האנטישמיות לסוגיה מתפשטת ברחבי העולם ובעיקר באירופה ואף הולכת ומחמירה, והדבר מובא לידיעת הממשלה בדיווחים שהיא מקבלת מדי שנה. אולם במועד תום הביקורת פועלים במישור הממשלתי בתחום המאבק באנטישמיות בחו"ל שני משרדים באפיקים מקבילים שלא הניבו הישגים ניכרים. לדעת משרד מבקר המדינה על מערך הדיפלומטיה הציבורית להציג להנהלת משרד החוץ תכנית ישימה שעניינה מינוף האהדה של נוצרים אוונגליסטים לכדי פעילות קהילתית מאורגנת במקומות שונים בעולם ולרתימתה למאמצי הסברת החוץ, למאבק באנטישמיות ולמניעת הטלת חרמות על תוצרת ישראלית. בסיכום כנס מנהיגות יהדות אירופה שארגן משרד החוץ ביולי 2014 והתקיים בירושלים בהשתתפות 60 נשיאי הקהילות וראשי הארגונים העיקריים במדינות האיחוד האירופי, נכתב כי "המאמץ הארגוני היהודי באירופה הוא מבוזר, נטול תכנית אופרטיבית מאחדת, ובזבזני מבחינת כפילויות מאמץ". במועד תום הביקורת, למעלה משנה לאחר פניית ראש החטיבה למנכ"ל משרד החוץ דאז, הנהלת המשרד עדיין לא דנה ביזמתו להוציא לפועל מסע הסברה רחב היקף באירופה ובארה"ב להגברת המודעות לנושא הפליטות היהודית מארצות ערב ומאיראן. לנוכח אלה סבור משרד מבקר המדינה שכדי לייעל את הטיפול הרב -תחומי בגילויי האנטישמיות ברחבי העולם ולאגם את המשאבים הלאומיים המוקצים לכך, על הממשלה לבחון את האפקטיביות של הפעילות הדו -משרדית האמורה, ולקבוע חלוקה ברורה של סמכויות, זירות פעול ה ותפקידים בין משרד החוץ ובין משרד התפוצות. תכנית משרד החוץ להקמת גוף מטה יעודי למאבק באנטישמיות בחו"ל אינה עולה בקנה אחד עם סמכויותיו של משרד התפוצות בנושא זה. לדעת משרד מבקר המדינה על המשרד לתקן את תכניתו באופן שתשקף את הערך המוסף שיש בהקמת גוף מטה יעודי כאמור, נוסף על משרד התפוצות. | בסופו של דבר, חטיבת תפוצות ודתות במשרד החוץ לא הציגה תכנית פעולה מפורטת לקידום השיח עם המנהיגות של הקהילות המוסלמיות המתונות באירופה שאותן מיפו הנציגויות כאמור. | 1,013 |
משרד החוץ . פעילות מערך ההסברה והדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ הממצאים מלמדים כי חטיבת הדוברות מתקשה למלא את תפקידה ולספק דוברים שיתראיינו לערוצי תקשורת ממדינות ששפתן גרמנית וצרפתית. יוצא אפוא שלמשרד יש קשיים בביצוע מיזמים מערכתיים שמקורם, בין היתר, בתלות בתוספות לבסיס התקציב המיועדות לפרויקטים, המועברות אד-הוק ולטווח הקצר בלבד. במצב זה של חוסר ודאות תקציבית המשרד מנוע מהתקשרויות ארוכות טווח עם שותפים, ואף נאלץ להפסיק לתקצב מיזמים שכבר הוחל בביצועם. הדבר גורם לעיכוב באישור תכניות העבודה ולוחות הזמנים שנקבעו מלכתחילה לפרויקטים, וכך נפגעת העשייה המשרדית בתחומי הדיפלומטיה הציבורית. לדעת משרד מבקר המדינה על משרד החוץ לבחון עם משרד האוצר את האפשרות לשלב את התקציבים הפרויקטליים בבסיס התקציב של משרד החוץ, כדי שהמשרד יוכל ליישם פרויקטים כאמור בחו"ל באופן רציף ולממש פרויקטים רב-שנתיים. .מן התרשים עולה כי בשנים 2013 ו- 2015 לא ניתנה כלל תוספת למיזמים. ממסמכי האגף עולה כי תקציבי המיזמים הם הראשונים להיפגע מקיצוצים רוחביים במשך השנה, ולכן קשה להסתמך עליהם במסגרת התחייבויות ארוכות טווח. בדוח האמור נכתב כי החל"ץ לא הציגה למשרד החוץ תכנית אסטרטגית, תכניות עבודה, דוחות וסיכומים מפורטים, וכי ועדת ההיגוי לא ביצעה כל הליך של ביקורת בנושאים אלו. זאת אף שגורמי המשרד הוזמנו לפגישות בחל"ץ אך הם "לא גילו בכך כל עניין". אולם בדוח הסופי שהוגש מטעם החל"ץ למשרד ביוני 2015 לסיכום שנת 2014 נכתב כי כמה וכמה "כשלים וחסמים" סיכלו את פעילותה וגרמו למעשה להפרת התחייבויות החל"ץ כלפי המשרד. בכל תקופת ניהול המיזם המשותף הגישה החל"ץ למשרד רק דוח פעילות אחד, והמשרד שילם לה תמורתו מיליון ש"ח. | על אף האמור בתגובת המשרד, לא נמצא כי השר היה מעורב בדיונים בנושא המשך תמיכת המשרד בפרויקט משנת 2013 ואילך, ואף לא נמצא כי מערך הדיפלומטיה הציבורית התנגד להמשך הפעלת המיזם החל באותה עת. | 1,014 |
משרד הבינוי והשיכון . פעולות הממשלה לקידום התחדשות עירונית כצורך לאומי - משרד השיכון משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את יישום ההחלטה הנוגעת לאוכלוסייה במעמד חברתי-כלכלי נמוך החשופה לסיכונים וזקוקה לסיוע המדינה. עם זאת, יצוין כי יש מבנים שיש לחזקם אף שאינם עומדים בתנאי הסף של החלטה 551 . אולם בתנאים הנוכחיים וללא סיוע תקציבי ישיר הדבר אינו אפשרי. מדובר, למשל, במבנים שאינם נכללים בתחום שכונת שיקום פיזי או במבנים שחיזוקם אינו כדאי מהבחינה הכלכלית או שחיזוקם אינו מתאפשר מהבחינה ההנדסית. לכן על משרד הבינוי לתת את דעתו גם על הצורך להסדיר את סוגיית חיזוקם של מבנים אלו. בדרך כלל אין היתכנות כלכלית ליישום מסלולים ממשלתיים בפריפריה גאוגרפית או החברתית של המדינה עקב ערכן הנמוך של הקרעות באזורים אלה. הראיה לכך היא הכרזתה של הממשלה בשנים 2014 -2009 על 23 מתחמים במסלול הרשויות המקומיות - 15 (%65 ) מהמתחמים הוכרזו בערים במחוז המרכז52 ,חמישה (22% ) מהמתחמים הוכרזו במחוז ירושלים ושלושה (13%) מתחמים במחוז חיפה. לעומת זאת, שום מתחם מהמתחמים במחוזות הגליל והדרום לא הוכרז כמתחם המיועד להתחדשות עירונית53. אשר למסלול תמ"א38 , הרי שכפי שעולהמתרשים 6 דלעיל, גם הוא חסר היתכנות כלכלית בפריפריה הגאוגרפית או החברתית של המדינה: רוב היתרי הבנייה ניתנו למחוזות תל אביב והמרכז (72% ( ) וכן למחוז חיפה23% ) ואילו במחוזות הפריפריה מספר היתרי הבנייה שניתנו היה מזערי - 5% .בלבד יוצא אפוא שדווקא במרקמים עירוניים ותיקים שבפריפריה הגאוגרפית והחברתית - כלכלית, שחלקם נמצאים באזורים שיש בהם סיכונים סיסמיים ומלחמתיים ניכרים, והם המשוועים לחידושם ולהבטחת עמידותם בפני הסיכונים האמורים, אין היתכנות כלכלית למימוש הפרויקטים של התחדשות עירונית במסלולים הממשלתיים. פיתוח המרחב העירוני באזורים אלה עשוי לתרום למיצובם מחדש ולאפשר גם לאוכלוסיות הגרות בהם ליהנות מאיכות חיים משופרת וכן להפוך אותם ל"אבן שואבת" לתושבים חדשים שירעננו את הקהילה המקומית. מדובר אפוא לא רק במיצוי הקרקע במרקמים עירוניים ותיקים ובחידוש תשתיות ומבנים באזורים אלה, אלא גם בהגנה פיזית על התושבים ובצמצום פערים. לדעת משרד מבקר המדינה, בתנאים הנוכחיים שבהם מופעלים המסלולים הממשלתיים, בלי שנוצרו לצדם מסלולים אפקטיביים ההולמים את הצרכים של יישובי הפריפריה הגאוגרפית או החברתית, תושבי הפריפריה אינם יכולים ליהנות באופן מעשי מן ההטבות שנועדו לעידוד ולמימוש של תהליכי התחדשות עירונית. תושבים המתגוררים במרקמים עירוניים ותיקים שבהם ערך הקרקע גבוה יכולים לא רק להלכה אלא גם למעשה לקבל סיוע מקופת המדינה - זכויות בנייה, פטורים, הטבות מס ועוד, והדבר מביא לשדרוג נכסיהם; אשר לתושבים המתגוררים במרקמים עירוניים ותיקים שבהם ערך הקרקע נמוך, יכולתם לנצל אותן הטבות היא מזערית, שכן אין היתכנות כלכלית למימוש תהליכי החיזוק והחידוש של נכסיהם. לשם תיקון המצב על משרדי הממשלה, בשיתוף הרשויות המקומיות, להמשיך בפעולות שהחלו בהן, בשים לב לצורך במתן פתרונות לאזורים שבהם ערך הקרקע נמוך מדי, כפי שציין גם משרד הבינוי וכפי שהציע יו"ר המועצה הארצית בתגובתו על ממצאי הביקורת; למשל, באמצעות הקצאת קרקע משלימה, תוספת שימושים מסחריים וניוד זכויות בקרקע. במועד סיום הביקורת טרם פעלו גורמים אלו יחדיו על מנת לגבש תכנית סדורה וכוללת לתיקון המתבקש. לעומת זאת, בביקורת עלה כי משרד הבינוי לא פרסם לציבור מידע לגבי התקשרות בעסקה להתחדשות עירונית במסלול תמ"א 38 , כדי לסייע לבעלי הזכויות להתמצא בשלבי ביצוע העסקה ולספק המלצות לגבי אופן תפקודם בכל אחד משלבי הביצוע, החל משלב התארגנות הדיירים, דרך החתימה על ההסכם לביצוע העסקה עם היזם וכלה בהשלמת הבנייה. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמשרד הבינוי יסייע בתחומי ההדרכה והשמאות לדיירים המעורבים בפרויקטים של התחדשות עירונית גם במסלול תמ"א 38 , בדומה לנעשה במסלול הרשויות המקומיות. באופן הזה, לא רק שיישמר עקרון השוויון אלא גם יינתן סיוע מעשי לדיירים המבקשים לשפר את המבנים שלהם במסלול תמ"א 38. לדעת מ שרד מבקר המדינה, פעולות הממשלה להגדלת היצע הדיור כפתרון למשבר הדיור שנמשך גם במועד הביקורת הנוכחית, הן פעולות חיוניות והכרחיות וביישומן באמצעות התחדשות עירונית טמון פוטנציאל חיובי. עם זאת, ראוי שהרחבת מטרותיה של תמ"א 38 , תעשה תוך גיבוש פתרון מאוזן שיבטיח גם שמירה על סדרי התכנון העירוני, על זכות הציבור לבחון את ההשפעות של הפרויקט ועל עקרונות השוויוניות והצדק החלוקתי, שגם היועץ המשפטי לממשלה הצביע על הצורך לשמור עליהם. בביקורת עלה כי המיפוי הניב תוצאות מעטות שמהן ניתן ללמוד כי המדינה כמעט אינה מחזיקה במגרשים פנויים במרכזי הערים; גם כאשר אותרו מגרשים כאלה נמצא כי לא חלה עליהם תכנית מפורטת תקפה למגורים שתאפשר את שיווקם באופן מידי על פי תנאי המסלול. לכן במועד סיום הביקורת לא הפעיל משרד הבינוי מכרזי פיילוט במסלול בינוי-פינוי-בינוי (ראו להלן בפרק "פעולות ממשלה להסרת חסמים בהליכי התחדשות עירונית"). על משרד הבינוי לקבוע לוחות זמנים לפרסום המכרזים ולכלול אותם בתכנית העבודה השנתית והרב-שנתית שלו. | לטענת סיסמולוגים השכיחות של התרחשות רעידת אדמה בעצמה חזקה באזורנו היא אחת ל-80 שנה31 , ולפיכך בשנים הקרובות עלולה להתרחש רעידת אדמה חזקה שתהיה אסון טבע בקנה מידה לאומי. מכאן החשיבות הלאומית שבהיערכות מיטבית לתרחיש זה בהקדם, לרבות חיזוק מבנים ישנים מפני רעידות אדמה32. | 1,015 |
הרשות לשיקום אסיר . הרשות לשיקום האסיר - מועצת הרשות והתקשרות עם יועץ ארגוני משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"ל הרשות ולרשות על האופן שבו התבצעו הליכי ההתקשרות עם יועץ א'. הביקורת הנוגעת להתקשרות הרשות עם יועץ א' מעלה ליקויים חמורים בהליך ההתקשרות, הפוגעים בעקרונות היסוד ש ל כללי המינהל התקין ובסדרי הפיקוח והבקרה המתחייבים. .הליקויים בהליך מינוי חברי המועצה ופעילותה הלוקה בחסרה פוגעים בהתנהלות הרשות ובפיקוח והבקרה עליה. על שר הרווחה בהתייעצות עם שר הפנים לפעול ללא דיחוי להשלים ולמנות את חברי המועצה ולהסדיר את מינויָם של כלל חבריה; על המועצה להתכנס ולמלא את התפקידים המוטלים עליה בחוק. הרשות כגוף ציבורי מחויבת לשמור על כללי המינהל התקין, ובכלל זה לנהוג בשקיפות, בשוויון ובהגינות בשעה שהיא מתקשרת לצורך רכישת שירותים. הרשות בהיותה נאמן הציבור מחויבת גם לנהוג ביעילות ובחיסכון ולשמור על כספי הציבור. מבחינת היקפה הכספי, ההתקשרות האמורה למתן שירות ייעוץ ארגוני צריכה הייתה להיעשות באמצעות פרסום מכרז פומבי. משרד מבקר המדינה מעיר כי לא נמצאו ברשות שום מסמכים המעידים שבכוונתה היה להתקשר בפטור ממכרז, המותר בהתקשרות לביצוע עבודה הדורשת יחסי אמון. בכלל זה לא נמצאה חוות הדעת המשפטית האמורה. יצוין כי מנכ"ל הרשות לא צירף מסמכים כאמור גם לתשובתו בכתב לטיוטת דוח הביקורת. לדעת משרד מבקר המדינה, כאשר רשות ציבורית מסתמכת על חוות דעת משפטית ולפיה יש מקום לקיים התקשרות בפטור ממכרז, חוות הדעת חייבת להינתן בכתב ולהיות מנומקת. זאת ועוד, גם כאשר מדובר בהתקשרות שניתן לעשותה שלא באמצעות מכרז פומבי, על הרשות לבצעה באמצעות פנייה תחרותית ל מציעים הכלולים ברשימה בהתאם לתקנות. משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה לרשות כי היעדר מסמכים המתעדים כראוי את הליך הבחירה ביועץ א', ובייחוד היעדר נימוקי הבחירה ושיקוליה, אף שהצעתו לא הייתה הנמוכה ביותר, אינם עולים בקנה אחד עם כללי המינהל התקין. לדעת משרד מבקר המדינה, העובדה שהצעת יועץ א' התקבלה כבר ב - 18.10.13 , בטרם פנתה הרשות למציעים האחרים, מעידה על פגיעה בכללי השוויון המתחייבים בחוק ובתקנות חובת המכרזים. משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"ל הרשות כי בנסיבות שבהן הוא עדכן לראשונה את יועץ א' בדבר הצורך של הרשות ביועץ ארגוני, ובנסיבות שבהן אין שום מסמכים המתעדים את הליך הבחירה ביועץ א' ואף לא מסמך הצעה של יועץ א', ובנסיבות שבהן נעשתה הפנייה אל יועץ א' ימים מספר לפני הפנייה ליועצים האחרים - עולה חשש כי הבחירה הושפעה מההיכרות המוקדמת בין מנכ"ל הרשות לבין יועץ א'. לדעת משרד מבקר המדינה, בהתנהלות הרשות, בראשות המנכ"ל, היה כדי לפגוע בעקרונות של מינהל תקין ובסדרי פיקוח ובקרה. כמו כן התנהלות זו אינה מתיישבת עם הדרישות לשקיפות, להגינות ולשוויוניות העומדות בבס יס הליך המכרז, שנועד להבטיח את מרב היתרונות לגוף הציבורי תוך כדי שמירה על עקרון השוויון. בספטמבר 2014 מונתה אמנם יו"ר למועצה, אולם עד מועד סיום הביקורת לא הושלם מינוי כלל חברי המועצה, ולא הוסדר הליך המינוי של החברים המכהנים. עוד נמצא בביקורת שביוני 2013 ,התקיימה ישיבת המועצה האחרונהוכי ממועד זה ועד מועד סיום הביק ורת לא התכנסה המועצה. לפיכך לא נידונו הצעות התקציב, הדוחות השנתיים של הרשות ופעילותה השוטפת של הרשות, והמועצה לא הנחתה את המינהלה במילוי תפקידה. | משרד מבקר המדינה מעיר לשר הרווחה כי במציאות הקיימת כיום נפגע תפקודה של המועצה בכל הנוגע להתוויית קווי הפעילות של הרשות והנחייתה, ומתערערים הפיקוח והבקרה על פעילות הרשות. על שר הרווחה, בהתייעצות עם שר הפנים, לפעול ללא דיחוי להשלים את מינוי חברי המועצה ולהסדיר את מינויָם של כלל חבריה. על המועצה לקבוע את סדרי עבודתה ולפעול ליישמם כך שיעלה בידיה למלא את התפקידים המוטלים עליה בחוק. | 1,016 |
משרד העלייה והקליטה . תמיכות בפעולות לקליטת עולים בקהילה ומינויים במשרד העלייה והקליטה מכאן שעל אף מנגנון הבקרה, הלכה למעשה המידע שבידי המשרד בדבר התנהלות התכניות שהוא מממן - לוקה מאוד בחסר. לדעת משרד מבקר המדינה על משרד הקליטה, כגורם המממן את התכניות האמורות, להסדיר את הליכי המעקב והבקרה אחר ביצוע התכניות, כך שהם יבוצעו במועדים קבועים ובצורה שיטתית, וישמשו את המשרד לצורך תיקון ליקויים, הפקת לקחים ושיפור התכניות בהתאם. בג"ץ קבע17 כי על חבר ועדת מכרזים לשקול ולבחון את המועמדים "בלב פתוח ובנפש חפצה", ואסור לו להימצא במצב שבו קיימת אפשרות ממשית למשוא פנים. בעניין אחר קבע בג"ץ 18 כי קיומה של אפשרות מ משית למשוא פנים של חבר בוועדה לא נקבע לפי תפיסתו הסובייקטיבית של חבר הוועדה, אלא נמדד באמת מידה אובייקטיבית. כלומר, השאלה היא אם הסתכלות מבחוץ על הוועדה, בהתחשב במכלול הנתונים, עלולה ללמד על אפשרות ממשית לכך שדעתו של חבר הועדה הייתה "נעולה". לדעת משרד מבק ר המדינה, לנוכח העובדה שקודם למכרז כבר ביקש מר פורר למנות לתפקיד את העובד ונפגש עמו לצורך כך, ספק ניכר אם היה באפשרותו להשתתף בהליך הפנימי, שקדם למינוי בפועל, "בלב פתוח ובנפש חפצה" ונטול פניות כמתחייב. על כן, בנסיבות המקרה, משהורתה נש"ם למשרד לקיים מכרז, היה על מר פורר לנקוט את הזהירות הראויה, ולהימנע מלהשתתף כחבר בוועדת הבוחנים. לחלופין, לפחות היה עליו להתייעץ בנידון עם היועצת המשפטית של המשרד לפני המכרז - דבר שלא עשה. משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"ל המשרד דאז, מר פורר, כי מלשון ההסדר שנוגע לענייניו עולה כי אותם העניינים שההסדר קבע שעליו להימנע מלטפל בהם לא היו בגדר "רשימה סגורה"; יתר על כן, בהסדר גם נקבע כי בכל מקרה של ספק הנוגע ליישום ההסדר היה עליו להתייעץ עם היועצת המשפטית של המשרד. לדעת משרד מבקר המדינה, במקרה הנידון, התעורר לפחות ספק בדבר חשש לניגוד עניינים, ועל כן חובה היה על מר פורר להיוועץ עם היועצת המשפטית. מכלל האמור עולה כי בכל הנוגע לקליטה בקהילה , משרד הקליטה אינו מתמקד דווקא בעולים חדשים שעלו לאחרונה אלא מתפרס על אוכלוסייה רחבה ביותר הכוללת עולים השוהים בארץ כ-25 שנה ויותר ואף בילדיהם שנולדו בישראל. על משרד הקליטה בשיתוף עם משרדי הממשלה האחרים לבחון אם יש יתרון לכך שהתמיכה באוכלוסיות אלה תיעשה דווק א על ידי משרד הקליטה ולא על ידי משרדי הממשלה השונים בתחומי עיסוקיהם; עוד עלה כי משרד הקליטה אינו בוחן את האפקטיביות של התכניות שהוא מממן, וכי הבקרה שלו על ביצוען לוקה בחסר. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הקליטה, כי מהנתונים עולה כי למרות השינוי ההדרגתי שביצע מאז 2009 , הלכה למעשה לא חלו שינויים של ממש בשיעורי התמיכה ברשויות באופן המשקף את מגמות השינוי במספר העולים בהן. באשר לשינוי שערך המשרד בשנת 2015 , אין בו כדי להיטיב עם רשויות שקלטו עולים בשנים האחרונות שכן במקום המדד שבוטל, נקבע מדד אחר, המעניק משקל לנתוני העלייה בשנים 2004 -1989 , כלומר לעשורים קודמים. לפיכךמוצע לבחון מחדש את המדדים. על רקע זה מצופה היה כי משחלו שינויים ניכרים במאפייני העלייה, בעיקר בעשור האחרון ובהם, בין היתר, התחזקות העלייה מצרפת, יתאים המשרד את הכללים שקבע בהנחיותיו בנוהל התמיכות למאפיינים ולצרכים של העולים החדשים על פי ארץ מוצאם. אולם, הביקורת העלתה כי למרות האמור הדבר אינו בא לידי ביטוי בהנחיות המשרד ובדגשיו. | משרד מבקר המדינה מעיר כי ברור ומובן שיש לתת מענה לאוכלוסיות כגון אלה הסובלות מניכור ומנשירה או שיש חשש שיימצאו בסיכון, אולם תשובתו של משרד הקליטה מדגישה ואף מחדדת את השאלה אם למשרד הקליטה יש יתרון בטיפול בבעיות אישיות של עולים השוהים אף עשרות שנים בישראל וכן בילדיהם שנולדו בארץ, בהשוואה למשרדי ממשלה אחרים, כמו משרד הרווחה, משרד החינוך או משרד הבריאות שזהו תחום מומחיותם ומקצועיותם - טיפול בבעיות הסתגלות ובבעיות על רקע אישי אחר של כלל האוכלוסייה, הוותיקה והחדשה כאחד. | 1,017 |
משטרת ישראל . מאבק המשטרה בנגע האלכוהול - אכיפה בתחום התעבורה משרד מבקר המדינה בדק את הבקרות שביצע ראש מדור תאונות דרכים. נמצא כי בכל השלוחות שנבדקו בבקרות, במקרים רבים בוחני התנועה לא יצאו למקום התאונה לבחון את נסיבותיה ואת הסיבות להתרחשותה, אף שעל פי פקודת מטא"ר ונוהל את"ן ליציאה לתאונת דרכים, מאפייני התאונה חייבו יציאה לזירת התאונה. עוד העלתה הבדיקה כי במקרים רבים שבהם נמצא שבוחן תנועה לא יצא לשטח בזמן אמת נוצרו "תיקי הצמדה" - תיקים שאינם נחקרים בזמן אמת אלא זמן-מה אחרי התרחשות תאונ ת הדרכים. בחקירות מסוג זה יעילות הניתוח של תאונת הדרכים פחותה. כמו כן העלתה הבדיקה שלעתים בוחן התנועה שיצא אל מקום תאונת הדרכים נמנע מלקחת דגימת דם לצורך בדיקת ריכוז אלכוהול גם כשהתאונה הוגדרה קטלנית או כשעלה חשד של ממש לעברת שכרות, בניגוד להוראות35 . משרד מבקר המדינה מעיר כי העובדה שמצבת בוחני התנועה קטנה ממספר המשרות שנועדו לתפקיד זה פוגעת במערך בוחני התנועה ובטיפול של בוחני התנועה בתיקי תאונות דרכים. נמצא כי המערכת הסטטיסטית של המשטרה קולטת נתונים על עבירות שכרות ממערכת המידע הרלוונטית רק מחלק מהשדות שיש בהם מידע רלוונטי לעברות שכרות, ולכן יש חסר בייחוס תאונות דרכים קטלניות לעברות שכרות. עוד נמצא כי חוליית המחקר במו"פ אינה מבקרת או מנטרת באופן סדיר את הזנת הנתונים אל מערכות המידע, ובעקבות זאת נפגעת מהימנותה של המערכת הסטטיסטית המשטרתית, המשמשת בסיס לקביעת מדיניות אכיפה ולקבלת החלטות לעתיד. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי לפי מכתב היצרן, הרף שייבדק בבדיקת הנשיפה במכשיר הינשוף החדש לא יהיה תואם לרף שייבדק בבדיקת דם. לפיכך, על את"ן לגבש מדיניות אכיפה שתבטל את ההשפעה של סוג הבדיקה על תוצאותיה בהתייחס לקבוצה המובחנת. בנ וסף, בנסיבות האמורות ולנוכח הקושי שפורט לעיל בדבר ביצוע בדיקות דם על ידי שוטרי את"ן, ראוי לשקול להתאים את רף האכיפה בין שתי סוגי הבדיקות כך שיצטמצם הצורך בביצוע בדיקות דגימת דם. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה שבניגוד לתשובת המשטרה, אין הסכמה בין הרשות לבטיחות בדרכים לבין את"ן לגבי מתווה הסקר במתכונת שהציע את"ן וכי בינואר 2016 .טרם החלה הרשות לבטיחות בדרכים בביצוע הסקר בשיתוף את"ן מהאמור לעיל עולה כי חקירת תאונות הדרכים על ידי בוחני התנועה ותהליךהפקת הנתונים הסטטיסטיים של הגורמים לתאונות דרכים לוקים בחסר. מצב זה עלול להביא להצגה שגויה של תמונת המצב המלאה לפני פיקוד את"ן בדבר מידת ההשפעה של אלכוהול בתאונות דרכים. נדרש כי את"ן יבחן את היקף המשימות המוטל על בוחני התנועה וישקול לשנות את מערך החקירה של תאונות הדרכים, ובכלל זה לשנות את מצבת כוח האדם העומד לרשות משימה זו ואת אופן ניצול המשרות המיועדות לבוחני תנועה. כן נדרש כי פיקוד את"ן יפעל לשלב אמצעים טכנולוגיים נוספים להבטחת מהימנותו של מסד הנתונים שעליו מתבססת מדיניות האכיפה. .מנתוני הבקרות המפורטים בלוח 2 עולה כי רק כ- 50% מהמשרות שנועדו לבוחני תנועה בשלוחות שבהן בוצעו הבקרות, שימשו לצורך זה. | מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי על אף ההחלטות שהתקבלו בנושא, את"ן לא קידם את ביצוע חוות הדעת ולא ביקש מהיועץ המלווה לכתוב חוות דעת בנושא בניגוד לאשר הוחלט. יוצא אפוא כי מאז שנת 2010 המשטרה אינה אוכפת את הוראות התיקון לפקודה בנוגע לקבוצה המובחנת באמצעות מכשיר זה. | 1,018 |
משטרת ישראל . בניין מערך המתנדבים במשטרה והפעלתו משרד מבקר המדינה אינו מקבל את תשובת המשטרה ומעיר למשטרה כי עליה בראש ובראשונה, להקפיד ולקיים את ההדרכות המתנדבים בהתאם לנהלים וללא תלות בכינוס חברתי כלשהו וזאת כדי להבטיח את כשרותם המקצועית. במקרים בהם מתקיימות הדרכות ריענון בסמוך למועד ובמקום שבו מתקיים אירוע חברתי יש להפריד הפרדה מוחלטת וברורה בין האירוע לבין ההדרכה ולבצע את ההדרכה לפני קיום האירוע החברתי או אחריו, באופן שיוקדש להדרכה הזמן הנדרש והמתנדבים יהיו קשובים באופן מלא לתוכן ההדרכה. המב"סים ממלאים תפקיד מרכזי בכל הנוגע לבנייתו ולשימורו של כוח המתנדבים ועל כן לפעילותם נודעת השפעה רבה על גיוס המתנדבים לשורות המשטרה ועל איכותם המקצועית. משום כך הצבת המב"סים בתפקידם מבלי שהוכשרו לכך מבחינה מקצועית ומבלי שנחשפו לתהליכי העבודה העדכניים התומכים במתנדבים משקפת ליקויי ממשי העלול להשפיע על פעילות המערך כולו ומקצועיותו. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי מאז אפריל 2012 ועד מועד סיום הביקורת ביולי 2015 לא קבעה המשטרה תקן למשרות קציני מתנדבים ב-20 תחנות אשר בהן היה קיים החֶסֶר במהלך הרה -ארגון: תשע במחוז צפון, ארבע במחוז חוף, חמש במחוז דרום ושתיים במחוז ש"י. עוד העלתה הבדיקה כי לפי נתוני אגף משאבי אנוש של המשטרה, עד סיום הביקורת ביולי 2015 גם תקן המשרות של קציני המתנדבים שקבעה המשטרה לא אויש במלואו, ושש משרות של קציני מתנדבים נמצאו פנויות לאיוש. הצבתקציני מתנדבים בתחנות נועדה, בין היתר, לתת לחשיבות שנודעת לבניית מערך המתנדבים ושימורו, ביטוי באמצעות נציג בדרג פיקוד היחידה, המתאפיין בסמכותיות, בראייה מערכתית וביכולת קבלת החלטות. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי בחלוף כארבע שנים ממועד הרה-ארגון היה אפשר ל צפות כי החסר בהקצאת תקן למשרותיהם של קציני מתנדבים יושלם, וכי התקן של כל התחנות בארץ יתאים לעקרונות הארגון שנקבעו בפק"א יחידות. על המשטרה להקצות בהקדם תקן משרות לקציני מתנדבים בתחנות האמורות - וזאת בהתאם להחלטת המפכ"ל דאז - ולאייש את תקן המשרות במלואו. הצורך בהשלמת החסר בעניין זה ניכר ביתר שאת בהתחשב בליקויים ובחסרים שציינו גורמי אג"ם לעניין הפעלתו של מערך המתנדבים. מהביקורת עולה כי פק"א יחידות - המסדירה את הרה-ארגון - לא עסקה בהיקף הבסיסים הנדרש ובפריסתם, ולא הסדירה את תקן משרות שוטרי הקבע הדרוש כדי לפקד על הבסיסים. על תוצאתו של היעדר ההסדרה ניתן ללמוד מהמסקנות המרכזיות של אג"ם - שהובאו במצגת אשר הכין לקראת דיון סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה שאמור היה להתקיים במרץ 2015 - ]משרות[ ולפיהן "חוסר בתקני מב"סים בבסיסים, פוגע בטיפול השוטף במתנדב". משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי המחסור במב"סים פוגע ביכולתה לעניין קידומו, טיפוחו ושימורו של כוח המתנדבים לאורך זמן. לחסר הקיים בתחום זה יש זיקה ממשית ליכולתה של המשטרה לקיים מערך מתנדבים כשיר ומקצועי שייתן את המענה הנדרש. על המשטרה לערוך עבודת מטה כדי לבחון את הדרך לענות על הצורך בבסיסי המתנדבים ועל הצורך במב"סים. כמו כן עליה לקבוע את עקרונות הארגון בעניין זה ולהסדיר לפיהם תקן משרות שיאויש בהקדם, ובכלל זה לבחון את הצרכים במגזר הלא יהודי מתוך ראייה כוללת של צורכי הארגון. | יצוין כי הנוהל בנושא הפעלת מרכז שיטור קהילתי מדצמבר 2011 (שאותו צירפה המשטרה לתשובתה) קובע כי מפקד המש"ק ושוטרי המש"ק יעסקו ב"הפעלת המתנדבים בלבד", וכי בבניין הכוח יעסקו קצין המתנדבים בתחנה ופקודיו. משרד מבקר המדינה מעיר כי שלא לפי תשובת המשטרה, בנקודות השיטור הקהילתי לא נקבע שוטר קבע שימלא את תפקיד המב"ס בבניין מערך המתנדבים ובהכשרתו. | 1,019 |
משטרת ישראל . פיתוח ותחזוקה של מערכות מידע במינהל טכנולוגיות במשטרת ישראל הביקורת העלתה כי דיווחי ההתקדמות של פי"ם לשנים 2014 ו- 2015 כללו מידע חלקי, שלא כנדרש בנוהל מפת"ח. עוד הועלה כי המחלקה לא בחנה אם גורמי הפיתוח שלה עמדו ביעדים שנקבעו בתכנית העבודה השנתית . מניתוח שביצע משרד מבקר המדינה עולה כי שיעור הפעילויות שלא הושלמו במרבית המדורים גדל בשנת 2015 לעומת 2014 , וכי בשנים האמורות שיעורו המזערי היה 18% ושיעורו המרבי היה 59% , כמפורט להלן. משרד מבקר המדינה העיר למנ"ט כי בהיעדר תהליך סדיר של השוואת נתוני התכנון לביצוע ושל בחינה לגבי מידת עמידתם של גורמי הפיתוח ביעדים שתוכננו להם, נבצר ממנו לאתר פערים בין תכנית העבודה המתוכננת ובין הביצוע בפועל, וכן נבצר ממנו להפיק לקחים מהשנה שעברה ולשפר את תהליכי העבודה. עקב כך גם לא בוצע ניתוח שאפשר ללמוד ממנו על הסיבות להבדלים בין אופן יישום הפעילויות בשנת 2014 ובין אופן יישומן בשנת 2015 , כדי ש יינקטו פעולות לצמצום הפערים ביניהם. הביקורת העלתה כי במשטרה מתבצע תהליך הפוך מהנדרש בנוהל מפת"ח: אג"ת מאשר את התקציב השנתי של כל מערכת מידע הנמצאת בשלב תחזוקה, וזאת בהתבסס על עלויות השכר של עובדי הקבלן המועסקים בתחזוקת כל מערכת. על פי תקציב זה מתבצעים במערכת עבודות תחזוקה וכן שינויים ושיפורים, שיאפ שרו לה לעמוד בדרישות חדשות של הלקוחות, ובכלל זה מפתחים בה מודולים חדשים בהיקף של מערכות שלמות, כמו מודול תמנון במערכת שירת הסירנה ומודול חסיונות במערכת פל"א. בעניין זה, בחן משרד מבקר המדינה את תקציב מחלקת פי"ם בשנים 2015 -2012 ומצא כי התקציב השנתי של כל מערכות המידע הנמצאות בשלב תחזוקה היה קבוע מדי שנה. להלן דוגמאות: תקציב מערכת פל"א היה כ-5 מיליון ש"ח בשנה; תקציב מערכת דות"ן - כ-2 ;מיליון ש"ח בשנה תקציב מערכת מלאכת מחשבת - כ-6 מיליון ש"ח בשנה; תקציב מערכת שירת הסירנה - כ-4 .מיליון ש"ח בשנה משרד מבקר המדינה העיר למנ"ט כי קביעת תקציב שנתי קבוע לתחזוקת המערכת, שבחלקו משמש לפיתוח מודולים חדשים, אינו משקף נכונה את עלויות התחזוקה של המערכת. זאת ועוד, אמנם הדרישות שיפותחו בכל מערכת בהתאם לתקציבה השנתי מייצגות את סדר העדיפויות במישור המערכת הבודדת, אך הן אינן מייצגות את סדר העדיפויות הארגוני, ולכן זהו תהליך שגוי מיסודו. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שמנ"ט יבחן את שיטת התקצוב הקבוע של מערכות בשלבי תחזוקה וכן יפריד בין עלויות התחזוקה ובין עלויות הפיתוח, באופן שההחלטות לגבי פיתוחים חדשים ייקבעו על פי סדר העדיפ ויות הארגוני ולא על פי היתרות שנותרו בתקציב שהוקצה לתחזוקת המערכות , כפי שהדבר מבוצע באוגוסט 2015 , מועד סיום הביקורת. משרד מבקר המדינה בחן את תכניות העבודה השנתיות של מנ"ט לשנים 2014 ו- 2015 שהכין מדור תכנון ומצא כי הן לא עלו בקנה אחד עם עקרונות נוהל מפת"ח. להלן פירוט: משרד מבקר המדינה העיר למנ"ט כי המודול הפיננסי שהוא פיתח אין בו כדי למלא את כל צורכי המשתמשים, ובפרט את צורכי מדור תכנון, המופקד על ניהול תקציבה של כל מערכת. אף שהפתרון שמצא מדור תכנון לבעיה - ניהול של קובצי אקסל בד בבד עם ניהול המודול הפיננסי - מאפשר לעדכן את נתוניהן של כ- 10% ממערכות המידעבמנ"ט, הרי שהוא אינו יעיל, גוזל משאבים רבים ואין התא מה בין הנתונים המנוהלים בו ובין הנתונים המנוהלים במודול הפיננסי. יודגש כי הפתרון שהוצע הוא חלקי בלבד, שכן לא מעודכנים בו נתוניהם של יתר 55 .מערכות המידע הנמצאות בשלב תחזוקה לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמנ"ט ישלים את פיתוח המודול באופן שהוא ישקף את התקציבים שהתקבלו עבור כל מערכת מידע ויהיה אפשר לנהל באמצעות כלי פיננסי אחד את התקציב של כל מערכת מידע. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי כל עוד נוהל מפת"ח משמש למנ"ט כמתודולוגיה מנחה, עליו לבצע את כל השלבים הנדרשים על פי הנוהל. אם מנ"ט יחליט שלא לפעול בהתאם לחלקים ניכרים ממתווה העבודה שמוגדר בנוהל מפת"ח, עליו לאמץ מתודולוגיה חלופית. זאת ועוד, בסיום כל שלב במחזור חיי המערכת יש לבחון את תוצרי השלב ולקבוע אם אפשר לעבור לשלב הבא בפיתוח המערכת מבחינת היבטים רבים שאינם בהכרח מידת עמידתה של המערכת בלוחות זמנים ובתכולה שתוכננו, ובכלל זה יש לבחון את מספר התקלות החמורות ולהחליט אם להפעיל את המערכת לנוכח התקלות שהתגלו. נוסף על כך, אם תתבצע בחינה כוללת של תהליך הפיתוח רק בשלב הסופי של הפעלת המערכת ייתכן שיהיה צורך בביצוע עבודה חוזרת, הגוזלת זמן ומשאבים. כמו כן, נוכח העובדה שהמודולים עבודה בשכר ב- ERP . ובשירת הסירנהומודול חסיונות הופעלו במחצית הראשונה של שנת 2015, ראוי שיבוצע בעניינם תהליך הפקת לקחים בהקדם - לפני גיבוש תכ נית העבודה השנתית של מערכות אלו. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי נוכח העובדה שמודול הוגדר בנוהל מפת"ח כמערכת הכוללת את כל שלבי מחזור החיים, ראוי שמנ"ט יפתח את המודולים על פי המתודולוגיה הסדורה של פיתוח מערכת מידע. | הביקורת העלתה כי מסמכי המערכת של חמש משש המערכות שנבדקו לא נכתבו במתכונת אחידה ולא פורטו בהם כל מרכיבי עץ המערכת ובהם הטכנולוגיה שבה תפותח המערכת, אופן מימושה, לוחות הזמנים המתוכננים לפיתוחה והערכת עלותה. אשר למערכת השישית, מערכת דרך המלך, נמצא כי במסמך הייזום שלה הייתה התייחסות חלקית לרכיבים האמורים. יחד עם זאת, בפי"ם נכתבו מסמכים שונים והתקיימו דיונים רבים בנושאים ייעודיים, אך אלו לא רוכזו במסמך מערכת מתכלל שמתעדכן ומבוקר במשך כל שלבי מחזור החיים, כגון מסמך אפיון. משרד מבקר המדינה העיר למנ"ט כי כתיבת מסמכים במתכונת לא אחידה ושלא בהתאם לעץ המערכת גורמת לקושי בכל הנוגע לריכוז נתוני המערכות, לקבלת תמונת מצב מקיפה, לבקרה על המערכות ולתהליך קבלת ההחלטות. נוסף על כך, הימנעות מהגדרה של מרכיבים מהותיים של עץ המערכת ובפרט טכנולוגיה, לוחות הזמנים ועלות המערכת, שהם הבסיס למדידת המערכת בהיבטי יעילות וכלכליות, גורמת לכך שאי אפשר לעקוב אחר מדדים אלו לאורך מחזור חיי המערכת ולזהות מבעוד מועד פערים בין הביצוע בפועל למתוכנן. | 1,020 |
משרד הבריאות . הפסקות היריון יזומות - משרד הבריאות טופסי הוועדות ("בקשה לאישור הפסקת היריון") מסורבלים לעבודה שכן הם גדולים ולא נוחים; לטופס שלושה העתקים, ובדרך כלל לא ניתן לקרוא את הכתוב בדף התחתון; כיוון שהטופס ממולא ידנית, במקרים רבים הוא אינו קריא; אין מספיק מקום לפרט את הסיבה הרפואית להפסקת ההיריון; לא כל המוסדות מקפידים על מילוי כל שדות הטופס כראוי. במהלך הביקורת קיבל מבקר המדינה מידע על ביצוע שתי הפסקות היריון לא חוקיות במוסדות שאינם מורשים לכך, ושבעקבותיהן הגיעו נשים עם סיבוך רפואי לבית חולים העמק של שירותי בריאות כללית בעפולה. באחד המקרים, במרץ 2015 , הגיעה אישה לבית החולים לאחר שרופא במרפאה לא מורש ית ביצע לאישה הפסקת היריון שלא הושלמה - המידע לא הועבר למשרד הבריאות52 . כאמור, ההנחיות לא מתייחסות לחובות המוטלות על בית חולים שאליו הגיעו מטופלות עם סיבוך שמקורו בהפסקת היריון שבוצעה במוסד שאינו מורשה לכך או במרפאה שלא בהתאם להנחיות המשרד, וממילא לא מנחות אותו לדווח על כך למשרד הבריאות. כיוון שכך, בית החולים שאליו הגיעו הנשים עם הסיבוכים לא דיווח על כך למשרד הבריאות. כך נמנעה ממשרד הבריאות האפשרות לפעול נגד המרפאות הלא מורשות. לדעת מבקר המדינה, ראוי היה שבית החולים יעביר את המידע למשרד הבריאות אף בהיעדר הנחיה מפורשת לכך. וזאת, כדי שמשרד הבריאות ישקול כיצד לפעול. ואולם, בביקורת עלה שהמשרד לא הנחה את המוסדות למסור לפונות לוועדות מידע בנושא שימוש באמצעי מניעה. בפועל, ברוב המוסדות אחד מחברי הוועדה מסביר לפונה לוועדה על חשיבות השימוש באמצעי מניעה, אך בחלק מהמוסדות לא ניתן הסבר על אמצעי מניעה - לדוגמה, בשלושה מוסדות פרטיים. לדעת משרד מבקר המדינה, כחלק מהצורך לשמור על בריאות האישה, חיוני ביותר שמשרד הבריאות ינחה את המוסדות המקיימים ועדות להעביר לנשים הפונות אליהם לצורך הפסקת היריון את מלוא המידע בנוגע לתכנון המשפחה ולחשיבות השימוש באמצעים למניעת היריון לא מתוכנן, וכן להפנות אותן לרופאי הנשים בקהילה. לפימידע שמסרה הלמ"ס לנציגי מבקר המדינה, היו מקרים שבהם הדיווח של .המוסדות למשרד הבריאות היה שגוי. נמצאו אי דיוקים במספר הפניות .לוועדות, במספר האישורים שנתנו הוועדות ובמספר הביצועים בפועל, וכן .נמצאו טעויות בציון מועדי התכנסות הוועדות. .משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה למשרד הבריאות, שאין זה סביר שדיווח על פרוצדורות רפואיות נעשה בצורה כה מסורבלת, שלא רק גורמת לטעויות, אלא גם לא מאפשרת למשרד למלא את תפקידו כמאסדר. נתונים חסרים ולא מדויקים עלולים לגרום לניתוח שגוי של המידע, להסקת מסקנות שגויות ולקבלת החלטות לא מבוססות, הן בנוגע לסיבות להפסקת ההיריון והן בנוגע למאפייני אוכלוסיית הנשים המבצעות את התהליך. על משרד הבריאות לקדם דיווח על הפסקות היריון באמצעות מערכת ממחושבת שתבטיח בקרה של הנתונים המדווחים ואמינותם. הדבר יאפשר לו ליצור מסד נתונים מעודכן וזמין שיהווה תשתית לקבלת תמונת מצב מעודכנת, הן של פרטי הפונות לוועדה והן של מכלול הפניות לוועדות. בחינת הנושא ראוי שתיעשה תוך מתן הדעת להיבטים הנוגעים להגנת פרטיותן של הנשים, ותוך יישום ההנחיות בחוזר המנכ"ל בנושא: הגנה על מידע במערכות ממוחשבות במערכת הבריאות מפברואר 201557 . היריון בלתי מתוכנן אצל בני נוער צעירים הוא על-פי רוב אירוע טראומטי שעלול להוביל לנזקים נפשיים ובריאותיים. חשוב על כן שהמערכת כולה תתגייס לצמצום התופעה. משרד מבקר המדינה מסב את תשומת לבם של משרד הבריאות ומשרד החינוך לכך שקיים חוסר ידע, לפחות בקרב חלק מבני הנוער, בנוגע לחינוך מיני ולשימוש באמצעים למניעת היריון. ראוי שמשרדים אלו יזהו את הסיבות לחוסר הידע ויפעלו להכנת תכנית להשלמת פערי הידע אצל בני הנוער (ראו גם להלן). כמו כן, על משרד הבריאות לשקול לקיים הדרכות פרטניות לנערות שנכנסו להיריון לא מתוכנן, ובמיוחד לנערות שאין זה הריונן הראשון, ובמקרה הצורך אף להפנותן לסיוע של גורמי המקצוע בקהילה - רופא המשפחה או המחלקה העירונית לשירותים חברתיים. לדעת משרד מבקר המדינה, יש מקום שמשרד הבריאות יבחן את האפשרות להגדיר בנהליו טיפול בסיבוך שמקורו בהפסקת היריון שבוצעה במוסד אחר בניגוד לדין כמקרה מיוחד החייב בדיווח. כמו כן, מוצע כי משרד הבריאות יבחן דרכים לקבלת נתונים על היקפי הפסקות היריון לא חוקיות, זאת, כדי להבטיח שהפסקות היריון ייעשו על פי מיטב הידע הרפואי והמקצועי, בתהליך מבוקר ומפוקח ובמוסד המורשה לכך. מבקר המדינה כבר העיר בדוח קודם53 , שראוי שהמשרד יבחן דרכים לקבלת נתונים על היקפי הטיפולים המתבצעים בבתי החולים הציבוריים עקב סיבוכים שמקורם בטיפולים או בניתוחים שנעשו בבתי חולים פרטיים. | בביקורת עלה שמוסדות מסוימים מבצעים הפסקת היריון תרופתית גם לאחר סוף השבוע השביעי להיריון, בניגוד להנחיות המשרד. לדוגמה, בהדסה הר הצופים בירושלים - עד סוף השבוע השמיני להיריון, בבילינסון בפתח תקוה - עד שבוע 7 +2 ימים, במרכז הרפואי יוספטל (להלן - יוספטל) באילת - לעתים עד שבוע 7 + 4 ימים, ובבית חולים פרטי- עד סוף השבוע התשיעי. משרד מבקר המדינה מעיר לאותם מוסדות - ובהם המוסדות שאוזכרו לעיל: הדסה הר הצופים, בילינסון ויוספטל - על שפעלו בניגוד להנחיות המשרד. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות שכל עוד הנחייתו עומדת בעינה, עליו לאכוף את ביצועה בכל המוסדות. עם זאת, נוכח נתוני ארגון הבריאות העולמי בדבר יעילות אמצעי זה, ראוי שהמשרד יבחן האם יש צורך לעדכן את ההנחיה, ולהתיר הפסקת היריון תרופתית בשלב מאוחר יותר של ההיריון. | 1,021 |
משרד הבריאות . שיקום נכי נפש בקהילה - משרד הבריאות נמצא כי בשנת 2014 , פחות מ -1% ( מוועדות המעקב 165 )ועדות בלבד התנהלו בידי שלושה חברים כנדרש בחוק. רובן - 65% מן הוועדות (כ - 30,000 )- נוהלו בידי חבר אחד בלבד, ו- 34% מהן התנהלו בידי שני חברי ועדה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי הוועדות לא זו בלבד שפעלו בניגוד לחוק, אלא שבכך נפגעה, או נשללה כלל, אפשרות חבריהן להתייעץ זה עם זה וללבן את המקרים המופיעים לפניהם. לדעת משרד מבקר המדינה, במסגרת המכרז לשירותי דיור שפרסם המשרד מחדש, ולפני שת חליט על סגירת הוסטלים, היה על המחלקה לשיקום נכי נפש לערוך עבודת מטה שתמפה את צורכי הדיור של אוכלוסיית נכי הנפש, על מנת לספק להם מענה הולם. מן הראוי גם שת ציג את התכנית לפני הנהלת המשרד , לשם קבלת אישורה. נמצא כילמרות הזמן הרב שחלף מאז שזיהו משרדי הרווחה והבריאות את הצורך בהקמת מסגרות דיור לפגועי ראש אלימים, בשנת 2004, והגם שאותה אוכלוסייה עלולה ל סכן את עצמה ו את ה סובבים אותה, גם כעבור 11 שנים (במועד סיום הביקורת בספטמבר 2015 ) איןאף לא מסגרת דיור ייעודית אחת המופעלת בידי משרד הבריאות או משרד הרווחה 61 . לפיכך לא ניתן מענה הולם לפגועי הראש האלימים, שפעמים רבות מגיעים לאשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים , שאף הם אינם ערוכים למלא את צורכיהם. על משרדי הרווחה והבריאות לבחון דרך למתן מענה ייחודי ראוי לצורכיהם של פגועי הראש השונים, בהתאם להמלצות המקצועיות. בשל צורכיהם המיוחדים האמורים, מתבקשת הפרדתם של פגועי הראש האלימים מבעלי פגיעות אחרות, הפרדה שתשים קץ להיעדרן הממושך והבלתי תקין של מסג רות ייעודיות לכלל פגועי הראש. נמצא כי למשרד הבריאות אין תכנית מתאימה למאפיינים הייחודיים של נכי נפש קשים המאושפזים ללא הצדקה במחלקות אשפוז בבתי חולים פסיכיאטרים, ולאלה המתגוררים בהוסטלים או בבתיהם ועלולים לסכן את עצמם ואת סביבתם. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות ולאגף ברה"נ כי עליהם לאמוד את מספר נכי הנפש הזקוקים למגורים טיפוליים ואת מאפייניהם, ולגבש תכנית סדורה שתיתן להם מענה מתאים. עליהם לוודא את מספר נכי הנפש השוהים במגורים טיפוליים בתחומיהם של בתי חולים פסיכיאטריים ומתאימים למסגרות ייעודיות בקהילה, וליזום הקמת מסגרות כאלה בק הילה, שתשתיתן תתאים לטיפול באוכלוסייה זו. עליהם להגדיר את הצרכים התקציביים של התכנית, לפעול להקצאת התקציבים על פי סדרי עדיפות שיקבעו, ולקבוע לוח זמנים ליישומה. מדובר בסוגיה מקצועית, אתית ומוסרית, המחייבת התייחסות ותקצוב מתאימים לטיפול באוכלוסייה חלשה זו. על המחלקה לשיקום נכי נפש ועל אגף ברה"נ, בשיתוף עם המועצה הארצית ומשרד הרווחה, להעריך את היקפה של כל אחת מהאוכלוסיות המורכבות, למפות את פיזורן הגיאוגרפי, לקבוע מדיניות לגבי סוגי המגורים המיועדים להן, ולגבש תכנית למילוי צרכים אלה. | נמצא כי אחראית פניות הציבור במחלקה לשיקום נכי נפש מטפלת גם בפניות ציבור בנושאים שהיא עצמה אחראית להם מתוקף היותה אחראית ל"תיאום טיפול" ול"ייעוץ הדרכה והנחיית משפחות", ובהיותה כפופה לממונת שיקום ארצית שהנושאים שבתחום אחריותה הם נשוא הפניות. | 1,022 |
משרד הבריאות . פעילות המעבדות הרפואיות במערכת האשפוז ובקהילה - משרד הבריאות לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח החשיבות שיש להכרה של גוף בלתי תלוי ביכולות מקצועיות של מעבדה, לאור המחקרים שמראים כי גם הסמכה של מעבדה רפואית משפרת את יעילותה ואמינותה של פעילותה תוך חיסכון בהוצאות, נוכח תדירות הבקרה הנמוכה של המשרד על המעבדות (כל כשלוש שנים 32 ) ונוכח הנחיית מנכ"ל משרד הבריאות משנת 2013, על משרד הבריאות - בשיתוף מנהלי כל בתי החולים הממשלתיים, של הכללית והציבוריים האחרים ומנהלי קופות החולים - לגבש תכנית שלמה ומדורגת כך שכל המעבדות הרפואיות יהיו מותעדות ובהמשך גם מוסמכות, וייקבע לכך לוח זמנים ותקציב נדרש. בביקורת עלה שבניגוד לאמור בנוהל, בתי החולים אינם מקיימים מבחני מיומנות לכל הבדיקות שהם עושים; כמה מבתי החולים מקיימים מבחני אמינות רק ל- 85% עד 90% .מהבדיקות שהם עושים כאשר לא ידוע אם למעבדות הרפואיות שאליהן נשלחות הבדיקות יש הסמכה או הכרה, כלומר אם הן כשירות לבצע את הבדיקות, אי -אפשר לדעת מה איכות התוצאות המתקבלות ויש חשש שלעתים עלולות להתקבל תוצאות שגויות העלולות לסכן את המטופלים. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות למפות את אותן בדיקות שנדרש לפענחן בחו"ל ולקבוע את רשימת המעבדות המורשות בביצוע הבדיקות. במקרים שבהן הקופות מממנות בדיקות ב מעבדות בחו"ל עליהן לוודא שמדובר במעבדה מוכרת במדינה שבה היא פועלת. הביקורת העלתה שבשנים האחרונות פנה מנכ"ל משרד הבריאות רק פעם אחת - בשנת 2014 - למועצה למעבדות רפואיות בבקשה שת דון בנושא כלשהו בתחום המעבדות, והוא אף לא מצא לנכון לקיים דיונים תקופתיים הנוגעים למעבדות ולפעילות המועצה למעבדות רפואיות. אשר על כן לא מילאה המועצה את תפקידה כגוף מקצועי המייעץ למנכ"ל המשרד אלא ביצעה תפקידים אחרים שהוטלו עליה לפי תקנות המעבדות. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמשרד הבריאות ייעזר במועצה למעבדות רפואיות בגיבוש תורה סדורה לתחום המעבדות הרפואיות ויטיל עליה לבחון סוגיות מערכתיות ומקצועיות, כגון בחינת תהליכי העבודה של המעבדות , קביעת זמנים מרביים לדיווח על תוצאות הבדיקות, קביעת רשימות לבדיקות המעבדה הרפואית הנדרשות בכל בית חולים, קביעת הבדיקות שחריגה בתוצאותיהן מעידה על מצב של סכנת חיים ומחייבת מעורבות רפואית מידית, גיבוש תהליכים להטמעת יחידות מדידה זהות למעבדות, קביעת המלצות לנושא שימוש מושכל בבדיקות מעבדה ועוד. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי לשפר את איכות השירות שמספקות המעבדות הרפואיות ואת יעילותו, על משרד הבריאות לגבש תכנית כוללת של מדדי איכות הנוגעים לכל אחד משלבי הבדיקות עבור כלל המעבדות הרפואיות. בין היתר עליו לקבוע מדד שהוא רף לפסילות לשלבים השונים בתהליכי הבדיקות. עליו גם לבחון את תהליכי העבודה במעבדות הרפואיות על שלביהם השונים, לאתר את המקורות לפסילה ולהציע לבתי החולים וקופות החולים דרכים לשיפור תהליכי עבודה במעבדות הרפואיות. על המשרד לוודא כי בתי החולים והקופות מטמיעים את תהליכי העבודה שיומלצו ולפעול לתמרוץ המעבדות ששיפרו את איכות בדיקותיהן. תכנית כזו תאפשר למשרד להשוות בין ביצועי המעבדות הן לצורך שיפור והן לצורך יידוע הציבור. עלה כי המשרד לא גיבש הוראות לתכנון מעבדות רפואיות כדי להבטיח תנאי עבודה נאותים ולשמור על בטיחות העובדים בדומה לסטנדרטים שהוא קבע בפרוגרמה להקמת מעבדות לאומיות לבריאות הציבור. | לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי משרד הבריאות, כמאסדר (רגולטור) של מערכת הבריאות, יקבע תקן לציוד מעבדתי מתאים לכל בית חולים. תקן כזה יכלול את פירוט הציוד, התפוקות הנדרשות, גיל מרבי לציוד, כמו גם תקן מזערי לכוח האדם שיפעיל את מערך המעבדות הרפואיות באופן נאות. | 1,023 |
משרד הבריאות . סוגיות בפיקוח על מזון - משרד הבריאות על אף ההסכמות עלה, כי המעבדות לבריאות הציבור אינן עומדות בדרישות של תקנות ההתגוננות האזרחית הנוגעות להן, והן אינן ממוגנות כנדרש, ולכן אם ייפגעו - לא יוכלו להעניק שירות ראוי. נוסף על כך התברר לדוגמה, שבמרחבים המוגנים במעבדה בתל אביב ובמקלט הקטן בבאר שבע אין די מקום להכיל את כל העובדים. בפועל לא הניבו פעולות אלו כל שינוי, ועד מועד סיום הביקורת בנובמבר 2015 לא השתנה המבנה הארגוני של מעבדות בריאות הציבור. מצד שני, המשרד גם לא החליט לבטל את תפיסתו בדבר הצורך באיחוד המעבדות. משרד מבקר המדינה העיר למשרד הבריאות שהותרת המצב על כנו מסוף שנת 2007 .משאירה את עתיד המעבדות לבריאות הציבור לוט בערפל תקצוב חסר : המעבדות לבריאות הציבור אינן מתוקצבות במסגרת תקציב .המדינה לפי הפעילות הצפויה, וכאשר יש פער בין התקציב הנדרש לזה .המוקצה, הוא מכוסה באמצעות הכנסות מביצוע בדיקות לגורמי חוץ. בביקורת .עלה, כי תקציב תפעול המעבדה לבריאות הציבור בתל אביב על פי התקציב .המתוכנן לשנים 2013 ו- 2014 היה צפוי להיות 6.6 מיליון ש"חבכל שנה . .בפועל הי ה תקציב התפעול גבוה יותר והסתכ ם בכ-11.9 מיליון ש"ח בשנת .2013 ובכ-16.7 מיליון ש"ח בשנת 2014 . זהו פער של יותר מחמישה מיליון .ש"ח ( 75% )וכ-עשרה מיליון ש"ח ( 150%) , ,בהתאמהמזה שנקבע בתקציב .המתוכנן, כשתוספת התקציב לא הגיעה מהכנסות המעבדה לבריאות הציבור .בתל אביב אלא מתקנה אחרת באותה תכנית - "הכנסה מבדיקות שירות .המזון". בשלוש מעבדות - בתל אביב, בחיפה ובבאר שבע - הונחו מכשירים במעברים ובמסדרונות. הצפיפות בבאר שבע ובתל אביב אינה מאפשרת עבודה יעילה, והיא גם עלולה להיות מפגע בטיחותי. הגישה החופשית למרתף המעבדה בשיבא היא סכנה בטיחותית. למשרד אין תכנית מעשית לשיפור המצב הפיזי של המעבדות שמלווה שתקציב. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לקבוע בדיקה תקופתית לבחינת תכנית הדיגום למוצרים המיובאים לפי רמת הסיכונים שבאותם המוצרים כדי לייעל ולפשט את תהליכי הבקרה. זאת כדי שההליך יהיה יעיל, אפקטיבי ומגובה בבדיקה מדעית רלוונטית שתוכיח שאכן מדובר בתהליך אופטימלי. בשל העובדה שהמשרד הוא המאסדר של בדיקות המזון והוא גם מפעיל את אחד הגופים הראשיים בתחום זה ללא הגדרה נורמטיבית ברורה תחת איזה "כובע" הוא פועל - מתעורר חשש לפגיעה בשיקול דעתו האובייקטיבי ולקבלת החלטות מוטות . הדבר אף עלול לאפשר התנהלות שונה במקרים דומים. | משרד מבקר המדינה המליץ למשרד שישקול את השימוש באמצעי להפצת מידע שבו כל עדכון יישלח ישירות גם לגורמים הרלבנטיים כגון יבואנים, יצרני מזון ואיגודי מזון לפני המועד המחייב כדי שיוכלו להיערך בהתאם. | 1,024 |
משרד הבריאות . המרכז הרפואי הדסה - היבטים בניהול ובהסכם ההבראה, ופיקוח המדינה על בתי חולים ציבוריים בביקורת עלה שהסדר זה לא הופסק במסגרת הסכם ההבראה, דבר שמשמעותו הוצאות שכר מוגדלות, כמפורט להלן: נוכח אי-העמידה ביעדים שנקבעו בהסכם ההבראה בנוגע להכנסות משר"פ, על ועדת השלושה לבדוק ולנתח את הסיבות לכך, ועל בסיס תוצאות הניתוח עליה לבחון האם יש לעדכן את תחזית הכנסות בית החולים משר"פ לשנת 2016 והלאה ולקבוע מה הן הפעולות שיש לנקוט על מנת לעמוד הן ביעדים שנקבעו לתקבולים מהשר"פ והן ביעדי התקציב שנקבעו בהסכם ההבראה. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת הדסה כי היא לא עמדה בלוח הזמנים שנקבע לה לסיום תמחור ההליכים הרפואיים המבוצעים בבית החולים וכי עליה לסיימם בדחיפות, משום שאם לא תעשה כן היא עלולה להעמיק את הגירעון הכספי שלה הנובע מפעילויות שר"פ גירעוניות. בהתאם לתוצאות שיתקבלו עליה לקבוע את מדיניותה בנוגע למאפיינים הכלכליים של ניתוחים שתאפשר לבצע במסגרת השר"פ, וזאת מתוך הנחה שאין לתת שר"פ במתכונת שתסב לבית החולים הפסד כלכלי, שמשמעו בהכרח גירעון שיושת על הפעילות הציבורית של בית החולים. המרכז הרפואי הדסה הוא גוף בעל מאפיינים ציבוריים, שייעודו אספקת שירותי בריאות לציבור הרחב. על כן עליו לנהוג על פי עקרונות היסוד החלים על גופים כאלו, ובהם עקרון היסוד שעלי ו מושתת ביטוח הבריאות הממלכתי: שוויון בנגישות הטיפול רפואי. בפועל, הנהלת הדסה אפשרה לרופאים לנצל את עבודתם במרכז רפואי ציבורי על מנת לבצע ניתוחי שר"פ, לעתים כמעט במלוא היקף עבודתם כמנתחים, וכמעט שלא לנתח חולים במסגרת ציבורית בבית החולים; לאחרים היא אפשרה זאת בהיקף שעולה על מחצית מפעולת ם כמנתחים. ביצוע ניתוחים כמעט רק במסגרת השר"פ פוגע בעקרון השוויון . אי-הגבלת השר"פ למעשה מעודדת את הרופאים להעדיף את הרפואה הפרטית הרווחית על חשבון הרפואה הציבורית. הפעלת השר"פ בכלל, ובשעות הבוקר בפרט, נעשית באמצעות משאבי כוח אדם, ציוד ותשתיות עבור רפואה פרטית בתשלום על חשבון הרפואה הציבורית, ותוך דחיקת מי שאין ידו משגת לקבל שירותים רפואיים בבחירה ובמועד המוקדם הרצוי. על פי מחקר של מכון ברוקדייל מ - 2006 בנושא שר"פ בבתי חולים בירושלים יש גם חשש לביצוע ניתוחים פשוטים על ידי רופאים מומחים בכירים שזמנם יקר. המחקר הצביע על כך שרק 10% מניתוחי השר"פ הם בדרגת המורכבות הגבוהה ביותר40 . אחד הגורמים לבעיות הניהוליות בהדסה הוא הפעלת השר"פ בהיקף רחב ולא מבוקר בשעות הבוקר. חרף היעדים שנקבעו בהסכם ההבראה, לא הצליחה הדסה להתמודד באופן הראוי עם הצורך לצמצם את שיעור השר"פ בשעות הבוקר, והוא נשאר גבוה באופן חריג. משרד מבקר המדינה מדגיש לפני הדסה ומשרד הבריאות כי ניתוחי שר"פ אמורים להתקיים בשעות הבוקר במקרים חריגים בלבד, ובתנאי שהדבר נעשה משיקולים רפואיים. משמרות שעות הבוקר כוללות משאבי כוח אדם ומשאבי תשתית המוקצים לשירות לציבור כו לו; הסטתם לטובת שר"פ, כלומר עבור קבוצת אוכלוסייה בעלת יכולת כלכלית גבוהה יותר, היא למעשה הפליה פסולה. על הנהלת הדסה לפעול במרץ ובנחישות לצמצום ניכר של ניתוחי השר"פ בשעות הבוקר. התמונה שמתקבלת על הנעשה בהדסה מבחינת הסכמי שכר טעונה תהליך שורשי של תיקון והתייעלות שצריכה להוביל הנהלת הדסה. הדסה התחייבה לנקוט מכלול של פעולות שאמורות להביאה להבראה, ובתמורה לכך תקבל סיוע תקציבי גדול מהמדינה; מצופה ממנה שתפעל בנחישות על מנת ליישם את התחייבויותי ה. על הממונה על השכר במשרד האוצר לפעול מעתה ואילך על מנת ליצור גבולות, לקבוע כללים ולטפל בהסכמי השכר, בהתאם להוראות הדין, כך שישולם לעובדים שכר הוגן וראוי, אך שאינו עלול להשיב את הדסה אל עברי פי פחת. על הנהלת הדסה, משרד הבריאות ומשרד האוצר לנהל עם העובדים משא ומת ן שיביא לעדכון הסכמי העבודה, במטרה שתנאי העבודה והשכר יהיו כמקובל במערכת הבריאות הציבורית. במחצית הראשונה של שנת 2012 ;התחילו מחלקות לעבור מהבניין הישן למגדל אולם עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2015 ,עברו רק 11 מ-21 היחידות המיועדות לעבור. על פי נתוני הדסה, עד סוף ינואר 2016 צפויות לעבור ארבע מחלקות נוספות, ולמעבר שש המחלקות הנותרות עדיין אין תאריך יעד. הואיל והמעבר נעשה בהדרגה, שני הבניינים מופעלים בעת ובעונה אחת, אם כי באופן חלקי. | באמצעות האסדרה יצרה המדינה קבוצת שוויון (שהנה כלל בתי החולים, בין שהם ממשלתיים, בבעלות קופות החולים או בבעלות מוסדות שונים), שאמורה להתחרות בינה לבינה בתנאים שווים (תוך שנוסחת השוויון מביאה בחשבו ן פרמטרים רלוונטיים המקיימים שונות רלוונטית, כגון סוג האוכלוסייה, דמוגרפיה וכד'). אולם בפועל, אין קשר בין הנוסחה לבין המציאות ; כיוון שהמדינה מסבסדת את בתי החולים הממשלתיים, היא שמה לאל, להלכה ולמעשה, את יכולתם של בתי החולים האחרים להתחרות בשוויון ובהוגנות מול בתי החולים הממשלתיים באותה קבוצת שוויון. | 1,025 |
מכון ויצמן למדע . חשש לניגוד עניינים בהעסקת קרובי משפחה במכון ויצמן למדע משרד מבקר המדינה מעיר לאגף משאבי אנוש כי היה עליו לבחון את הקשרים המשפחתיים של העובדת בעת מתן הקביעות, נוכח הוראת הנוהל הקובעת שקבלת הקביעות היא נקודת הזמן שבה ייבחן נושא הקרבה המשפחתית והעובדה שהעובדת הייתה כבר שנה בתפקידה. בעקבות בחינה זאת היה על אגף משאבי אנוש לתת את הדעת לקביעת הסדר למניעת חשש לניגוד עניינים מתאים לקרבה המשפחתית. רק במרץ 2013 , בעקבות התלונה שקיבל מבקר הפנים של המכון, בחן המכון את המידע וראה לנכון להמליץ על הפסקת עבודת ה של העובדת באגף הרכש נוכח ניגוד העניינים שבו היא נמצאה. משרד מבקר המדינה מעיר למכון כי היה עליו ליזום בדיקה לאיתור עובדים שהתקבלו לעבודה לפני שנת 2010 , וקיימת לגביהם קרבה משפחתית לספק או עובד קבלן של המכון, כדי לבחון חשש לניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית זו. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי המכון יקפיד על רענון תקופתי של ההנחיות בדבר חובת העובדים לדווח על קרבה משפחתית שנוצרה לאחר תחילת העסקתם במכון, כדי למלא כראוי את חובתו בנוהל בדבר פיקוח אחר קיום הכללים להעסקת קרובי משפחה. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלותו של ראש ענף הרכש, שידע על קרבת המשפחה של העובדת ובעלה, וכי על פי כללי המינהל התקין היה עליו לדווח על כך לממונים עליו ולאגף משאבי אנוש ללא דיחוי כדי לבחון שמא המשך העסקת העובדת בתפקידה עלול ליצור מצב של ניגוד עניינים. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת המכון כי על ראש הענף לדווח על קרבת המשפחה לאגף משאבי אנוש ולבקש שהגורמים המוסמכים הם שיחליטו בשאלת ניגוד העניינים. משהחליט בעצמו בתחום שאינו בסמכותו, פעל בניגוד לכללי מינהל תקין. לדעת משרד מבקר המדינה , על המכון לעדכן את הנוהל שלו ולקבוע בו כיצד יוסדרו מצבים של קרבה משפחתית וחשש לניגוד עניינים במקרים שהקרבה נוצרת או החשש מתעורר באשר לעובדיו שכבר נקלטו בעבודה, לרבות עיגון הכללים לניודם של עובדים לתפקיד אחר. עליו גם לערוך הסדר למניעת ניגוד עניינים לעובדים בתפקידם, כל זאת, בכדי לשמור על שקיפות ועל אחידות בדרכי הטיפול במקרים כאלה ובכך להגביר את אמון הציבור במערכת הציבורית. על הנהלת המכון לפעול למניעת מצבים שיש בהם חשש לניגוד עניינים עקב קרבה משפחתית בעבודתם של עובדי המכון. במסגרת זו עליה לקבוע כללים, לעדכן את נהלי המכון ולקבוע הסדרים שמטרתם למנוע ניגוד עניינים בכלל ועקב קרבה משפחתית בפרט, ולהחיל את הכללים, הנהלים וההסדרים האלה על כל עובדי המכון. | .כלל יסוד בשירות הציבורי הוא שאסור לעובד להימצא במצב שיש בו חשש לניגוד עניינים, לרבות בשל קרבה משפחתית. עובד הנמצא במצב כזה עלול להתקשות לקבל החלטות אובייקטיביות, ללא משוא פנים, לטובת האינטרס הציבורי ולטובת הגוף שבו הוא מועסק, גם אם כוונתו טובה; העסקה של קרובי משפחה רבים במקום אחד אף עלולה ליצור "ריכוז כוח" העלול לפגוע במאזן יחסי הכוחות במקום העבודה. בשל כל אלה, ניגוד עניינים משפיע לרעה על השירות הציבורי כולו ועלול לפגוע באמון הציבור במערכת הציבורית. בניגוד לכלל האמור למכון ויצמן אין הסדר ממצה לטיפול בקרבה משפחתית וניגודי עניינים. הנורמות לטיפול בקרבה משפחתית לא הוחלו על כל עובדי המכון, ואין במכון מסד נתונים מוסדר בדבר קרבה משפחתית בין עובדים. הביקורת התמקדה בשני מקרים שבהם עובדות של המכון היו במצב של חשש לניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית במשך תקופות ארוכות; טיפול הנהלת המכון במקרים האלה נמשך זמן רב מן הסביר, הטיפול לא היה מקיף, ובעקבות זאת לא מוזער הנזק האפשרי הקיים במצב של חשש לניגוד עניינים; לא הייתה הקפדה על נהלים ברורים בנושא ולא נקבעו הסדרים שיימנעו המש ך של החשש לניגוד עניינים בשל הקרבה המשפחתית; היועצת המשפטית של המכון, האמונה על שמירת הנורמות החוקיות במכון, הייתה צריכה להקפיד יותר ולדרוש ייסודם של מנגנונים למניעת חשש לניגודי עניינים. | 1,026 |
רשות האוכלוסין וההגירה . ניהול משאבי האנוש ברשות האוכלוסין וההגירה ניהול כוח האדם של רשות האוכלוסין הוא כאמור משימה מורכבת ובלתי שגרתית בשירות המדינה. לצורך מילוי משימה זו נדרש מערך מנוסה ומיומן בתחום ניהול כוח האדם בשירות המדינה, שבראשו עומד סמנכ"ל למינהל. משרד מבקר המדינה מעיר כי הצורך בפעולות לתיקון ליקויים שהועלו בביקורת בניהול משאבי האנוש של רשות האוכלוסין, כגון תקן כוח האדם השגוי והלא רלוונטי, חוסר הבהירות בנוגע לגורם הנושא באחריות הכוללת לניהול מינהל האוכלוסין ואי איוש משרות בכירות, גובר לנוכח נתוני הרשות על רמת השירות לציבור בלשכות מינהל האוכלוסין. על כן יש לנקוט לאלתר בפעולות לתיקון ליקויים אלה, שיש בהם כדי לפגוע ביכולתה של הרשות לעמוד במשימותיה. על מנכ"ל הרשות ועל נש"ם להמשיך ול פעול לביטול הפערים אשר פורטו לעיל, ולוודא שהתקן יותאם לפריסה בפועל של המשרות ברשות ולתפקידי העובדים. ביולי 2009 מונה סמנכ"ל למינהל לרשות האוכלוסין והוא כיהן בתפקיד זה במשך שנתיים, עד יולי 2011 . נמצאכי במשך יותר משלוש שנים, מאז יולי 2011 , לא אוישה משרת הסמנכ"ל. רק כעבור שלוש שנים מיום שהתפנתה המשרה, ביולי 2014 , פרסמה הרשות מכרז לשם איושה, ובנובמבר 2014 נבחר במכרז סמנכ"ל חדש. נמצא כי רוב הבקריםשהועסקו במשרה שהיקפה 50% עבדו בקביעות לכל הפחות שלושה או ארבעה ימים מלאים בשבוע מתוך שבוע של חמישה ימי עבודה, כלומר, היקפי משרותיהם בפועל היו 60% או 80% . מכך עולה שבאופן מובנה וקבוע שיעור המשרה שבה הועסקו ע ובדים אלה היה גבוה יותר מזה שבתקן משרתם. בביקורת נמצא כי בפועל עומדים בראש המינהל שני מנהלי אגפים וכי שוררת אי בהירות באשר לגורם הנושא באחריות הכוללת לניהול המינהל: משרד מבקר המדינה מעיר לרשות האוכלוסין ולנש"ם כי המצב השורר בהנהלת מינהל האוכלוסין אינו מאפשר להבין מיהו ה גורם הנושא באחריות הכוללת לניהול המינהל. על הרשות ועל נש"ם לפעול בדחיפות לתיקון מצב זה. | נמצא כי התקן במחלקת האשרות באגף המרשם והמעמד כולל 28 משרות במבנה ארגוני שטוח: כל העובדים כפופים למנהל המחלקה; בעוד שבפועל יש למחלקה מבנה מדורג: שלושה מנהלי תחום שכל אחד מהם אחראי לכמה עובדים. | 1,027 |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.