tree
stringlengths
23
107k
conc
stringlengths
71
2.77k
doc_id
int64
0
1.11k
משרד הפנים . היתרים להעסקת עובדים זרים בענפי החקלאות והבנייה משרד מבקר המדינה העלה כי בניגוד להחלטת הממשלה, משרד החקלאות לא בחן את מדיניות ההקצאה של עו"ז לענפי החקלאות השונים, וממילא לא הוצגו מסקנות לממשלה כמתחייב. עוד נמצא כי בספטמבר 2007 גיבש משרד החקלאות עבור ועד ת המיכון תכנית רב - שנתית לעידוד המחקר והמיכון, הכרוכה בתמיכה כספית של המדינה. אולם ועדת המיכון לא אישרה את התכנית, וממילא לא הביאה אותה לאישור הממשלה. אמנם באותו המועד פעלה ועדה לעיצוב מדיניות בנושא העו"ז בישראל, והיא בחנה את האפשרות לצמצם את מספר העו"ז באמצעות המיכון בתחום החקלאות (ראו להלן - תכנית אסטרטגית לצמצום מספר העו"ז בשנים 2009 -2015 ), אולםעל פי כללי מינהל תקין משרד מבקר המדינה מעיר כי קודם ל קבלת ה החלטה האמורה הייתה צריכה להיעשות עבודת מטה לבחינת הסיבות לאי -עמידה בתנאי ההתניה, אולם הדבר לא נעשה . עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי משרד החקלאות לא וידא את המשך העסקתם של העובדים הישראלים שנקלטו בעבודה על פי התנאי שנק בע. כמו כן יחידת הסמך , האחראית לפיקוח ולבקרה בכל הנוגע ליישום ההתניה, לא נערכה לכך עד סוף דצמבר 2008 .כמתחייב לדעת משרד מבקר המדינה, בשל חשיבות הטיפול בתלונות יש לראות בחומרה את קשרי העבודה המשובשים בין הממונה על הזכויות ובין המחוזות. אשר על כן יש לבחון מחדש את נוהלי העבודה שלהם ולהסדירם ללא דיחוי כדי ששיתוף הפעולה ביניהם יהיה מיטבי. ואולם התברר כי על אף הנוהל האמור סדרי הטיפול בתלונות לוקים בחסר: בדוח סיכום פעילות שהגישה הממונה על הזכויות לממונה על יחידת הסמך בדצמבר 2008 נכתב כי הטיפול ב -40 מ-132 תלונות שהועברו למחוזות (כ -30% ) לא הסתיים, אף שחלפו יותר משלושה חודשים ממועד העברתן ויותר משישה חודשים ממועד ההעברה של 22 מהן. אשר ל -92 תלונות שהטיפול בהן הסתיים באותה השנה ציינה הממונה על הזכויות כי הטיפול ב -39 מהן הסתיים רק לאחר יותר משלושה חודשים, וכי 21 .מהן טופלו לאחר שישה חודשים כדי להבטיח אחידות נתונים ומידע עדכני ומקוון בכל יחידותיה של רשות ההגירה שומה על רשות ההגירה להפעיל מערכת מרכזית אחת לשימושן של כל יחידותיה, ואם יוחלט להקים מערכת חדשה ראוי כי עד הקמתה יהיה חיבור מקוון בין המערכות הקיימות. . מכנה משותף והגדרות אחידות של אוכלוסיית העו"זבעלי האשרה וחסרי האשרה (לפי סוג אשרת הכניסה, מדינות המוצא, ענף ההעסקה וכיו"ב).
לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הפנים לפעול לבחינת אמינות הנתונים ולתאם בין רשות ההגירה והלמ"ס כדי שנתוניה ן יתבססו על
518
רשות מקרקעי ישראל . קבורה אזרחית ביישובים חקלאיים בביקורת נמצא כי המשרד אינו ממלא את חובתו על פי חוק שירותי הדת היהודיים ואינו מפקח על קיום הוראות החוק בידי חברות הקבורה ועל הצגת הפרטים הרלוונטיים אצלן. . .החקלאיים מדי שנה דיווחים בדבר הכנסות בתי העלמין אשר בשטחיהם הוא דרש דיווחים אלו רק בעת מתן רישיון לחברת הקבורה, אולם מאחר שלא הקפיד על חידוש רישיונות חברות הקבורה במועד - כל שנתיים - גם לא הקפיד לקבל את הדוחות האמורים. מחדלו הנמשך של המשרד בטיפול בחידוש רישיונות תאגידי הקבורה אילץ את המוסד לביטוח לאומי להעביר את תשלומי דמי הקבורה גם לחברות קבורה שאינן מורשות כדין. לא למותר לציין כי עיסוק בקבורה ללא רישיון הוא עברה פלילית שדינה מאסר שלושה חודשים. (ב) בהקשר זה יש לציין כי באוגוסט 2009 סוכם בדיון בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ) כי בתוך שלושה חודשים ייקבעו נוהלי העברת מידע בין ה מוסד לביטוח לאומי ובין המשרד, בין היתר, בעניין רישוי חברות הקבורה. נקבע כי בתום תקופת מעבר שתסוכם לא יועברו עוד דמי קבורה לחברה שאינה מחזיקה ברישיון תקף. נקבע גם כי במקביל יכין המשרד מתווה לתיקוני חקיקה שמטרתם לשפר את סמכויות הפיקוח על חברות הקבורה. לפי חוק שירותי הדת ותקנותיו, חברת קבורה תגיש לשר מדי שנה דוח אשר יכלול בין השאר פירוט של הכנסותיה והוצאותיה בכל הנוגע לבית העלמין. המשרד לא מימש את סמכותו על פי החוק ולא דרש מהיישובים לדעת משרד מבקר המדינה, על ממ"י לבקש נתונים מהביטוח הלאומי בדבר מספר הנקברים בבתי העלמין ביישובים החקלאיים כדי שיהיו בידיה נתונים מהימנים על מספר הנקברים בבתי העלמין ביישובים החקלאיים ועל מנת שמחלקת הפיקוח שלה תוכל לבצע את עבודתה. בתשובה למבקר המדינה מאוקטובר 2009 ציין מנהל ממ"י כי לאחר קבלת טיוטת דוח זה ממבקר המ דינה הועבר הטיפול בחריגות של ארבעה יישובים חקלאיים לטיפול משפטי, ונגד ארבעה אחרים מנהל ממ"י הליכים משפטיים. .בין היישוב החקלאי לחברה הפרטית נחתם לכאורה הסכם למטרות רווח. המשרד לא בדק את משמעותו ואם הוא מהווה תמריץ לגביית תעריפים החורגים מאלו המאושרים בחוק. יתר על כן, על ממ"י לתת את דעתו להסכם זה שכן לכאורה מופר חוזה המשבצת במתן זכות לאחר ללא אישור המינהל ובניצול הקרקע למטרות מסחריות.
מתלונות שהתקבלו בביטוח הלאומי בשנים 2004 -2008 עולה כי חברות הקבורה ביישובים חקלאיים גבו ממשפחות הנפטרים עבור הקבורה סכומים הנעים בין 7,500 ל- 24,000 ש"ח; עבור רכישה בחיים של קבר הן גבו סכומים שנעו בין 16,000 ל- 23,000 .ש"ח נראה כי ההיצע המצומצם של קרקעות שסיפקה המדינה לקבורה אזרחית עודד את הכניסה של יישובים חקלאיים לתחום זה - ביישובים חקלאיים מסוימים הפכה הקבורה לחלק מפעילות כלכלית -עסקית - אולם הדבר נעשה בלא שהוסדר כדין.
520
רשות מקרקעי ישראל . איוש נחלות פנויות .ביישובים חקלאיים רבים ברחבי הארץ יש כ- 4,000 נחלות פנויות שטרם אוישו אפילו בידי המתיישב הראשון, מהן כ-330 באזור המרכז. לנחלות ערך נדל"ני רב, בעיקר במרכז הארץ, ובדרך כלל הוא אינו משקף ביקוש לצורכי מיזמים בחקלאות אלא לצורכי מגורים. שני גופים ציבוריים עיקריים עוסקים בשאלת המדיניות שיש ליישם בעניין איוש הנחלות הפנויות: ממ"י ומשרד החקלאות. שוררים ביניהם חילוקי דעות מהותיים ושום פתרון אינו נראה באופק. על מ מ"י ועל משרד החקלאות להגיע בהקדם להחלטה מוסכמת בעניין איוש אלפי הנחלות הפנויות בישראל ולהביאה להחלטת מועצת מקרקעי ישראל. שומה עליהם להקים לאלתר מאגר נתונים ממוחשב אמין שייכללו בו כל נתוני הנחלות המאוישות והפנויות כאחת. ראוי שמשרד החקלאות וממ"י יבחנו את משטר הנחלות שהונהג ויבדקו אם מה שהיה נכון משנות השישים עד שנות השמונים של המאה העשרים עדיין נכון גם במאה ה- 21. מאגר הנתונים של ממ"י ידני, הוא אינו מעודכן, ואת הנתונים הכלולים בו קשה לרכז. לכן אין בידיו נתונים על מספר הנחלות המאוישות ועל מספר הנחלות הפנויות. היעדר מאגר מידע מעודכן אינו מאפשר ניהול יעיל של נכסי המדינה. . בפטור ממכרז, גובה ממ"י דמי חכירה מהוונים מראש, ששיעורם נקבע על פי האזור שבו נמצאת הקרקע בהתאם להחלטות המועצה 14 . עבור הנחלה, לעומת זאת, משלם החוכר לממ"י אך ורק דמי חכירה סמליים (כ- 700 ש"ח לשנה). עקב כך ביישובים חקלאיים מסוימים מקצת המתיישבים (בעלי נחלות שיועדו לחקלאות) משלמים דמי חכירה סמליים, ומתיישבים אחרים המתגוררים במגרשי הרחבה משלמים דמי חכירה מהוונים על מגרשים קטנים יחסית שיועדו מלכתחילה לבנייה15. ועדת השימוע שמעה את טענות הציבור הרחב, אך טרם קיבלה החלטות. התוצאה היא שהתהליך נמשך שנים, והקפאת איוש הנחלות הפנויות הייתה תקפה בעת הביקורת כבר יותר משש שנים. על ממ"י ועל משרד החקלאות להגיע בהקדם להחלטה מוסכמת בעניין איוש אלפי הנחלות הפנויות בישראל. המשך ההקפאה מאז שנת 2003 ישקף כשל בתפקודם של הגופים השלטוניים המופקדים על ניהול המדיניות הלאומית בתחום המקרקעין והחקלאות. אם הפעולות בעניין זה לא יניבו בתוך זמן קצר הצעת החלטה, יהיה על מועצת מקרקעי ישראל להתכנס כדי להכריע בדבר מדיניות האיוש של הנחלות הפנויות. ראוי כי שר הבינוי והשיכון ושר החקלאות יעקבו מקרוב בחודשים הקרובים אחר הפעולות הנעשות לשם כך. משרדי המחוזות של ממ"י לא הקפידו לצרף לכל הסכם משבצת רשימה של בעלי הזכויות באגודה, וגם אם צורפה רשימה, ממ"י לא בדק את נתוניה.
על פי החלטות המועצה, קרקע עירונית מוקצית באמצעות מכרז עם מלוא זכויות הבנייה המותרות בה לפי דיני התכנון והבנייה. אם הקרקע מוקצית
521
משרד המשפטים . הליכים ופעולות למחשוב בתי המשפט משרד מבקר המדינה מעיר, מאחר שלא נבדקת תקינות קְלָטים, אין מנגנון לטיפול בשגיאות, ואין בוחנים ח יוּויִים והתראות בזמן אמת, ספק אם הב"ה הייתה מגלה את האירוע אילו היה החייב מסלק את חובו בסכומים קטנים ולאורך זמן. הוצאת פיתוח המודול של המר כז לגביית קנסות מתכולת העבודה של המערכת גרם לפיתוחו ברמת אבטחה מידע לא מספקת, דבר שהביא להונאה של המרכז לגבית קנסות בכשבעה מיליון ש"ח. על הב"ה לנקוט בכל הצעדים הדרושים לתיקון המצב. לדעת משרד מבקר המדינה, הטיפול בחדירת הווירוסים ללא אמצעי ניטור (שאינם קיימים בהב"ה) אינו מספק. חיבור מדיות נתיקות דרך עמדות "הלבנה" היה עשוי למנוע אירועים כאלה. בעניין זה יוטעם כי הפעלת המערכת בבית המשפט בהרצליה אינו עולה בקנה אחד עם הסטנדרטים המקצועיים של ביצוע בדיקות קבלה, שכאמור בתשובת הב"ה - לא נעשו. מהאמור לעיל עולה כי על אף שהיועצים התריעו עוד לפני חתימת החוזה שיש לקשור את התשלומים תמורת הפיתוח בעמידה באבני דרך, התרעות שחזרו ונשנו בהמלצות ועדות שמונו לאחר מכן, בפועל שילמה הב"ה את הכספים לחברות בלי שעמדו באבני הדרך שנקבע ו בלוח הזמנים שבהסכם הראשון. מהאמור לעיל עולה שלא הוקמה מינהלת בקרה לפרויקט, בהב"ה הוקמה רק ועדת היגוי אחת, ושתי הוועדות האחרות לא הוקמו. עוד התברר בביקורת שבחלק ניכר מהזמן לא היה מנהל-על לפרויקט. כמו כן, מנהלי הפרויקט מטעם הספק הראשי ועובדים בכירים אחרים הוחלפו תדירו ֹת, וניהול הפרויקט נפגע מכך. לאחר שסמנכ"ל בכיר לאו"ש ומחשוב דאז עבר לתפקיד אחר, לא מונה במקומו סמנכ"ל אחר לאו"ש ומחשוב, ולנעלי מנהל-העל של הפרויקט נכנס השופט אוקון, שכיה ן כמנהל הב"ה. אין ספק שהשופט בעז אוקון, כמנהל בתי המשפט התמצא באופן משמעותי ויסודי בסוגיות המחשוב ותרם תרומתו למערכת בנושאים אלו. מפרישתו בשנת 2007 עד מינוי מר רביד שמואלי בשנת 2009 למנמ"ר הב"ה, לא היה מנהל-על לפרויקט. אף שהב"ה ידעה מלכתחילה שהטמעת המערכת היא שלב מכריע בקליטתה, היא נטלה על עצמה את התפקיד להטמיעּה ובכך חלקה עם הספק את האחריות למידת ההצלחה של המערכת.
בעת סיום הביקורת הייתה הב"ה בשלב ראשוני של תיקון הליקויים שצוינו במסמך הפיתוח וההטמעה. הזמן שיידרש לתיקון כל הליקויים והעלויות הנגזרות מכך, ימשיכו לגרום לחריגות מהתכנון בתחומים של ניהול, תקצוב ויישום הפרויקט, ועל הב"ה להיערך בהתאם. כמו כן, מן הראוי שהב"ה תיזום סקרי שביעות רצון בקרב משתמשי המערכת לסוגיהם, כדי להפיק את הלקחים הנדרשים לשיפור המערכת ותפוקותיה.
522
המשרד לשירותי דת . רבני שכונות המועסקים במועצות הדתיות מעקב אחר היעדרויות בשל יציאה לחו"ל אינו יכול להתבצע לגבי היעדרויות מטעמי מחלה או חופשה בארץ, כיוון שבנושא זה אין מאגר מידע הדומה למאגר של ביקורת הגבולות. אולם מאחר שהתאפשרה התופעה של היעדר דיווח ובקרה על יציאות לחו"ל (ובכללן חופשות שארכו יותר משבוע), סביר להניח שלא התבצעו דיווח ובקרה גם בעניינן של היעדרויות שאינן כרוכות בנסיעה לחו"ל. . לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לשירותי דת להבטיח שהנוהל ייכנס לתוקף בהקדם ולקיים מנגנוני פיקוח ובקרה כדי לאכוף את הוראות המשרד ונהליו. לדעת משרד מבקר המדינה, היעדרות בתקופת החגים, שבה נוכחותו של רב שכונה היא חיונית ביותר, עלולה לפגוע בתושבים הזקוקים לשירותי דת שהרב אמור לספק, כמו מענה לסוגיות הלכתיות, תפילות ושיעורים. . לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לשירותי דת לגבש מדיניות אחידה וברורה בנוגע לדיווחי הרבנים ולקבוע נוהלי דיווח ובקרה על אופי פעילותם של הרבנים בשכונתם ועל היקפה, ובכלל זה אמצעי אכיפה של הנהלים, כמתחייב על פי כללי מינהל תקין. מנתוני המשרד מיולי 2009 על רבני השכונות עולה כי ל-25 מ-207 (כ- 12% ) הרבנים המכהנים מלאו 67 שנים ולמרות זאת הם לא פרשו לגמלאות וממשיכים לעבוד. חמשת המבוגרים שבהם בני 79-83 . עוד עולה מנתוני המשרד כי בשנים 2004 -2008 פרשו לגמלאות 107 רבני שכונות. התברר כי במועד פרישתם היו 52 מהם בני70 ( לפחות13 מהם היו בני 85-91 .), והיתר פרשו לפני הגיעם לגיל הפרישה מסיבות אחרות על המועצות להקפיד על יישום הנחיות המשרד לעניין עבודה נוספת ולדרוש מכל הרבנים לדווח על עבודותיהם הנוספות. מהעובדה שהביקורת העלתה כי רבני שכונות רבים עובדים בעבודה נוספת אפשר ללמוד שמדובר בתופעה רווחת ולא במקרים מעטים. יתרה מזו, לנוכח .הדרישה הלגיטימית שעיקר ז מנו של הרב ייוחד למילוי תפקידו כרב שכונה, עולה השאלה אם ההיקף הניכר של עבודות פרטיות מותיר לרבני השכונה די זמן למלא כהלכה את תפקידם. לחלופין, אפשר להסיק מתופעה זו שעם הזמן הצטמצם תפקידו של רב השכונה והוא אינו דורש היקף של משרה מלאה, ואם כך יש להגדיר את התפקיד מחדש ולשקול להקצות לו משרה חלקית בלבד. כאמור, גם המשרד היה ער לבעיית עיסוקיהם הנוספים של רבני השכונות ופרסם הנחיות חדשות ולפיהן רבני שכונות יורשו לעבוד בעבודה נוספת רק בכפוף לדיווח על כך למועצות ולקבלת אישורן לכך.
מהאמור לעיל עולה כי רוב רבני השכונות אינם מדווחים על ימי היעדרותם מהעבודה בשל חופשה או מחלה, וכי הם מקבלים שכר מלא עבור אותם ימים והמועצה אינה מנכה ימים אלה ממכסות ימי החופשה והמחלה שלהם, וכי ימים אלה נצברים לזכותם אף שלכאורה הם אינם זכאים להם. זאת ועוד, אם אין רבני השכונה מדווחים למועצה על היעדרות ממושכת מעבודתם, נבצר מהמועצה להודיע על כך לתושבי השכונה ולוודא שרב ממלא מקום ייתן להם את שירותי הדת הנחוצים.
523
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה . יישום השירות האזרחי לפי חוק טל והבקרה עליו - היבטים אחדים - משרד המדע והטכנולוגיה . מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי הגוף המתפעל אינו עומד בתנאים שהתחייב, ושמונה מ-20 רכזיו מרכזים77-55 משרתים, ולא45 . .משרת זה, אך במועד סיום הביקורת הוא עדיין שירת במסגרת השירות האזרחי. לדעת משרד מבקר המדינה, דוחות הנוכחות הם האמצעי העיקרי העומד לרשות מינהלת השירות כדי לפקח על שעות עבודת המשרתים. על מינהלת השירות לקבוע נהלים ברורים בעניין הנוכחות והדוחות ולהנחות את המשרתים להקפיד על כך שדיווחי השעות שלהם ישקפו את שעות השירות בפועל. נמצא כי אחד המשרתים חתם על דיווח הנוכחות של עצמו בשם מנהל הגוף המפעיל; הוא דיווח על שעות רבות בגין אירוח חניך בביתו בשבת ועל שעות שלא שירת בהן. נמצא שאמנם נציג הגוף המתפעל נפגש עם בביקורות שעשה הגוף המתפעל אצל המשרתים בגופים המפעילים התבררו קשרי משפחה בין המשרתים ובין בעלי תפקידים בגופים המפעילים: בגוף מפעיל אחד שירתו שני אחים בעמותה שמנהל אביהם; בגוף המפעיל תכניות בבתי ספר היה המשרת בנו של מנהל בית הספר, ואביו היה האחראי לעבודתו מטעם הגוף המפעיל; במוסד רפואי המשרת בלשכת רב המוסד היה בנו של הרב. לדעת משרד מבקר המדינה, משנחקק החוק, יש ליישמו תוך כדי נאמנות לתכלית החקיקה ולכוונת המחוקקים. משהוציא המחוקק את תחום החינוך מבין תחומי השירות, יש לוודא שהמשרתים אינם פועלים בתחום זה דווקא. . לדעת משרד מבקר המדינה, העיסוק בחינוך משיק לעיסוק בקליטת עלייה, כאשר מדובר בתלמידים שהם עולים חדשים; הוא משיק לעיסוק ברווחה, כאשר מדובר בתלמידים שבאים ממשפחות במצוקה וכיו"ב. אך מלשון החוק ומתהליך החקיקה ברור שתכלית החקיקה היא לא לאפשר שירות בתחום החינוך. על מינהלת השירות לקבוע אם כן כללים ברורים להבחנה בין תחומי השירות השונים לבל ידורו כל מטרות השירות המוגדרות בחוק בכפיפה אחת במוסדות חינוך ישיבתיים וכדי שהתחומים שבהם ניתן לשרת שירות אזרחי יהיו התחומים שהחוק קבע. העובדה שבמצב העניינים הנוכחי חלק כה גדול מהמ שרתים עוסקים למעשה בחינוך, עלולה לסכל את הכוונה המפורשת של המחוקק, כפי שגובשה בהצבעת הרוב בכנסת.
לדעת משרד מבקר המדינה, אין זה ראוי שמשרתים ידווחו על פעילות משותפת עם החניכים הכוללת לינה כעל שעות שירות ברצף וכך ישלימו את חובת השירות האזרחי לאותו שבוע או לאותו חודש. לדעת משרד מבקר המדינה, מילוי חובת שירות אזרחי בעיקר על ידי שעות שהייה רבות הכוללות לינה, אף הוא עושה את השירות האזרחי פלסתר ואינו מתאים למטרות שאותן הגדיר החוק. על מינהלת השירות להגדיר את סוגי הפעילות אשר יוכרו למשרת כשירות אזרחי ואת אלה שלא יוכרו בהתאם לדרישות החוק ואת היחס ביניהם.
524
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה . השירות הלאומי - משרד המדע והטכנולוגיה לדברי מינהלת השירות, בעת הביקורת לא היה בה גורם שעקב אחר ההסכמים האמורים והם לא נבדקו כלל בגלל המחסור בכוח אדם. נמצא כי מתוך כ - 1,500 המתנדבים המועס קים בעבודות מזכירּו ת מועסקים רבים בתפקידים שעיקרם שירותי מזכירּו ת, בלא שנמצאו נסיבות מיוחדות לאשר זאת ומבלי שהדבר אושר בידי האחראי. להלן דוגמאות: יודגש כי אם סבורים מקבלי ההחלטות במינהלת השירות שיש לאפשר לחלק מהמתנדבים לשרת שירות לאו מי שעיקרו מתן שירותי מזכירּות, עליהם לפעול לתיקון התקנות. כל עוד לא נעשה הדבר, יש לדאוג שהמתנדבים יועסקו בהתאם למגבלות המנויות בתקנות, היינו העסקה בתפקידי מזכירּות תתאפשר במקרים מיוחדים בלבד ובאישור האחראי. הסעיף האמור בתקנות אמור לפת ור בעיות נקודתיות של מתנדבים בודדים ואינו מהווה תחליף להתאמת מסגרת תעסוקתית לשירות של שנה. על משרד החינוך, על מינהלת השירות ועל הגופים המוכרים למצוא פתרון הולם להתאמת מסגרת ההעסקה של כל המתנדבים במערכת החינוך לשנה מלאה - ולא לעשרה חודשים בלבד. למרות האמור לעיל אין בנמצא נהלים המחייבים את הגופים המוכרים לקיים הכשרה רלוונטית טרם השמת המתנדב, וכאמור, גם תעריף העסקת המתנדבים אינו נותן ביטוי להוצאות בגין הכשרתם לשירות. על משרד החינוך לפעול יחד עם משרד המשפטים כדי ליישם את ההסכמות שאליהן הגיע משרד החינוך בעקבות העתירה ולהתייחס למימון של מתנדבי השירות הלאומי במוסדות חוץ -ממשלתיים כאל הטבה שוות כסף. על מינהלת השירות ועל משרד המשפטים לפעול כדי להחיל הוראות דומות גם על יתר משרדי הממשלה המממנים מתנדבי שירות לאומי במוסדות חוץ-ממשלתיים.
למרות האמור לעיל, לא התקיים דיון בשאלת המשך מעמדה של עיריית ירושלים כגוף מוכר. על מינהלת השירות ליזום דיון בשאלה אם בנסיבות אלה יש מקום להמשיך להכיר בעיריית ירושלים כגוף מוכר ולפעול בהתאם למסקנותיו.
525
משרד התפוצות . לשכת הפרסום הממשלתית - היבטים בפעולתה לדעת משרד מבקר המדינה לא היה בתוכן הספר שפרסם משרד התחבורה מידע שעל הציבור לדעת, ונוכח האמור בהוראות התכ"ם, לא היה מקום להביא במבוא לספר את דברי השר מופז ואת דברי מנכ"ל משרד התחבורה דאז, לצד חתימתם, ואת דבריהם של מנהל אגף הסברה ודובר משרד התחבורה. .הביקורת העלתה כי במקרים שונים לא מילאה לפ "ם את תפקידה למניעת פרסומים שאינם עולים בקנה אחד עם הוראות התכ"ם, ההנחיות והנוהל הפנימי שלה. להלן דוגמאות של שלושה פרסומים שהכילו מידע שאינו לתועלת הציבור וכן שמות של בעלי תפקידים שפרסמו משרדי ממשלה באמצעות לפ"ם: לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח קביעתו של היועץ המשפטי של משרד רה"ם דאז כי קיים ניגוד עניינים בין תפקידו של מנהל לפ "ם ובין חברותו בהנהלת עמותת מרכז שז"ר, היה על היועץ המשפטי לבחון אם קיים מצב של ניגוד עניינים גם בנוגע לכהונתו של מנהל לפ"ם באספה הכללית של העמותה. לנוכח האמור במכתבו של היועץ המשפטי, על מנהל לפ "ם הייתה מוטלת החובה ליזום בדיקה אם הוא מצוי במצב של ניגוד עניינים או חשש למצב כזה גם בכהונתו באספה הכללית. הביקורת העלתה כי בלפ "ם ובמשרד רה "ם לא היו נתונים מלאים ועדכניים על מצבת כוח האדם של כל עובדי לפ"ם והמועסקים על ידה, כמו היקף משרה, מועד תחילת ההעסקה, דירוג העובדים, דרגתם, סוג העסקה וכיוצא באלה. מהאמור עולה, כי בלפ "ם ובמשרד רה "ם לא היה מידע מלא ועדכני על מצבת כוח האדם המועסק על ידי לפ "ם ועל הנתונים הקשורים בכך, לכן לא ניתן לדעת כיצד נוהל כל נושא כוח האדם. לדעת משרד מבקר המדינה על לפ"ם ומשרד ההסברה והתפוצות, כאחראי לה במועד סיום הביקורת, לפעול ללא דיחוי ליצירת בסיס נתונים מקיף, מפורט ועדכני אצלם בכל הקשור למצבת כוח האדם של לפ"ם כנדרש מכל יחידה של משרד ממשלתי וממפעל עסקי. מן הראוי שייקבע אילו נתונים יש לשמור ולעדכן בלפ "ם ואילו נתונים יהיו גם תחת ידם של משרד ההסברה והתפוצות, משרד האוצר ונש"ם. ראוי שייקבע גורם האחראי לעדכונם השוטף של הנתונים ולשמירתם. מהאמור עולה כי בלפ "ם הועסקו במשך שנים עובדים בלתי צמיתים במשרות מסגרת שהן חלק בלתי נפרד מפעילותה המרכזית של לפ "ם, אף על פי שבמשרות אלה יש להעסיק עובדים על פי תקן עם כתב מינוי או עובדים במשרות בלתי צמיתות שמשרתם תוקצבה בחוק יסודות התקציב.
משרד מבקר המדינה העיר ללפ"ם כי לנוכח תקנה 42 הנזכרת והוראת התכ"ם האמורה, היה על לפ "ם להיערך מבעוד מועד ולפרסם מכרז פומבי שבו תינתן האפשרות להגיש הצעות בתוך 14 יום ל פחות לפני האירוע, ולא לנקוט כלל הליך של מכרז סגור. מאחר שמדובר באירוע שהתקיים בשנים קודמות והצורך בארגונו ידוע מראש, לא הייתה כל סיבה נראית לעין שלא להיערך לו מבעוד מועד. יתרה מזאת, לפי פרוטוקול ישיבת ועדת המכרזים ידעה לפ"ם שמדובר "בעונה הבוערת" וגם הייתה מודעת לעובדה שגם בשנים הקודמות התעוררו קשיים דומים, אף שאז היה מדובר במספר קטן יותר של אוטובוסים. בשל האמור, היה על לפ"ם לפרסם את המכרז מוקדם ככל האפשר, ואופן התנהלותה בעניין לא היה תקין. על לפ "ם לעשות את כל המאמצים כדי שהתקשרות לא תהפוך דחופה ולהשתמש בפט ור רק בנסיבות הראויות לכך. התיקון לתקנות מאפשר בנסיבות מסוימות לערוך "מכרז ממוכן מהיר", כמפורט בתקנות במקרים של התקשרות דחופה. במקרים שהיקף העבודה הנדרש גדול ניתן לשקול פיצול העבודה לכמה ספקים.
526
משרד האוצר . מאזן המדינה ל-31.12.08 - השקעות המדינה בחברות ובישויות מוחזקות .%20 ( מהן18 )חברות27 . לפיכך המידע שבדוחות הכספיים של הממשלה אינו מלא ואינו משקף כיאות את השקעות המדינה בחברות אלו לסוף שנת 2008. משרד מבקר המדינה העיר לחשכ"ל, כי מן הראוי לשקף בדוחות הכספיים את מהות העסקאות ההדדיות האמורות ולהבהיר את השפעותיהם של אי-ביטול הרווחים שטרם מומשו ושל היתרות האחרות הנובעות מהפעולות ההדדיות האמורות על איכות המידע בדוחות הכספיים. משרד מבקר המדינה העיר לחשכ"ל כי מיד ע זה חשוב למשתמשי הדוחות הכספיים, ומן הראוי לפרטו לשם השקיפות ולשם המעקב והפיקוח על גופים אלו. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שרשות החברות תדווח על מידת השגת המטרות של כל חברה ממשלתית לפי היעדים שנקבעו לאחר שתבדוק את דיווחי החברות בדבר השגת היעדים והמטרות. לשם כך דרוש דיווח במתכונת מרוכזת, תקופתית - שמועדיה יתאימו למועדי הדוחות הכספיים של הממשלה - ולפי היעדים האמורים. לכשיהיה הדיווח של רשות החברות עשוי במתכונת כזאת, יהיה טעם להפנות אליו מהדוחות הכספיים של הממשלה. דיווח כזה יאפשר להגביר ולייעל את הפיקוח על השגת יעדי החברות ומטרותיהן וישמש את הממשלה בהחלטותיה בנוגע לחברות הממשלתיות. דיווח במתכונת דומה ישמש גם בנוגע ליתר הגופים שבהחזקת המדינה, ובהם התאגידים הציבוריים. משרד מבקר ה מדינה העיר כי בדין וחשבון השנתי של רשות החברות לשנת 2007 , שפורסם בסוף דצמבר 2008 , לא נמצא דיווח שיטתי ומרוכז על השגת המטרות של החברות הממשלתיות לפי המדדים המוזכרים בחוזר הרשות. גם בדוחות הכספיים של הממשלה אין דיווח כזה. מנתוני טבלה 2 עולה: (א) מסוף 2007 ועד סוף 2008 לא השתפרה זמינותם של הדוחות הכספיים של החברות הממשלתיות והמעורבות במועד פרסומם של הדוחות הכספיים של הממשלה, אף שהם נדרשים כדי להציג את השקעת המדינה בהם בדוחותיה הכספיים; (ב) כ-67% מהחברות הממשלתיות והמעורבות ( 61 חברות) הגישו רק טיוטות של דוחות כספיים לשנת 2008 , וטרם התקבלו דוחות כספיים מכ-
התברר כי המסמך שהחשכ"ל הגדירו "נוהל" בביאור 2 אינו אלא טיוטה לדיון - טיוטת "נוהל השקעות המדינה" מדצמבר 2008, וכי עד מועד סיום הביקורת טרם גובש הנוהל. משרד מבקר המדינה העיר לחשכ"ל כי עליו לסיים לגבש את הנוהל כדי שינחה את כל הגופים המעורבים בכל ההיבטים הדרושים.
527
משרד האוצר . הסדרת מנגנוני הגנה למחזיקי תעודות התחייבות אף שהרשות עוסקת באופן שוטף בסוגיית הנאמנים ומטפלת במתן תשובות לשאלות ספציפיות ובהבהרות לעניינים אד-הוק, אין הדבר גורע מהצורך להשלים את הסדרת החקיקה. לדעת משרד מבקר המדינה, עקב ריבוי מספרן של החברות הנקלעות לקשיים בפירעון התחייבויותיהן למחזיקי התעודות, מן הראוי שהרשות תפעל להסדרת החקיקה בהקדם האפשרי לדעת משרד מבקר המדינה, כל עוד עומדות בעינן הוראות סעיפים 35 ד(א) ו-35 ()יד(א2 ) לחוק ניירות ערך, על הרשות לקיימן, ולשם כך עליה להציע לשר האוצר להתקין תקנות בדבר גובה ההון העצמי של הנאמן. קביעת ה הון העצמי המזערי הנדרש מהנאמן היא חלק מהגדרה ברורה .ומפורשת יותר של חובותיו, ואי -עמידה בה גם משמשת עילה לפקיעת כהונתו של נאמן. אם לדעת הרשות ההוראה בעניין זה אינה מתאימה לנסיבות החדשות, עליה ליזום תיקון חקיקה בהקדם האפשרי, שכן אין זה סביר שתהליך החקיקה שהרשות יוזמת נמשך כבר למעלה מארבע שנים. .המשבר בשוק ההון בכלל ובשוק איגרות החוב הקונצרניות בפרט המחישו ביתר שאת את חשיבותה של ההסדרה והחקיקה בנושא הנאמנים לתעודות התחייבות. אי -הבהירות המשפטית השוררת כיום בתחום הגדרת תפקידם, אחריותם וסמכויותיהם של הנאמנים מחלישה את מוסד הנאמן, והיא עשויה לפגוע בהגנה הניתנת למחזיקי תעודות ההתחייבות. להגדרת התפקיד, הסמכות והאחריות של הנאמנים וחובותיהם נודעת חשיבות רבה כדי לאפשר לנאמנים למלא את תפקידם כיאות, לסייע למשתמשים בשירותיהם ולתרום להגברת יכולת הפיקוח על פעולתם. הממצאים שהועלו בדוח זה מלמדים כי אף שהטיפול בהסדרת תחום רגיש וחשוב זה החל לפני כמה שנים, עדיין לא הושלמה ההסדרה, לרבות בדרך של ייזום חקיקה לפי הצורך. מן הראוי להגביר את התיאום ואת שיתוף הפעולה שבין הרשות לאגף שוק ההון ולגורמים אחרים לפי הצורך, כדי לזרז את פעולות ההסדרה בשוק ה אג"ח הקונצרניות. זאת במטרה לשפר את תפקודו של שוק ההון ואת סדרי הבקרה והפיקוח עליו. הביקורת העלתה כי בניגוד למוצהר במזכר ההבנות, לא היה שיתוף של הרשות בדיוני הוועדה בזמן אמיתי, ונציג מטעמה לא מונה כחבר בוועדה. לדעת משרד מבקר המדינה היה חשוב שעמדתה של הרשות תושמע גם במהלך דיוני הוועדה ולא רק לאחר מכן ובדיעבד. סביר להניח שיש לה ידע רב וניסיון מצטבר בתחום זה12 . לדעת משרד מבקר המדינה- כשעולה הצורך לבחון שינוי משמעותי בשוק ההון יש מקום לפעול בשיתוף פעולה עם הרשויות הרלוונטיות שאף להן יש ידע מקצועי בתחום, כדי להגיע לתוצאות הטובות ביותר המבוססות על הידע הקיים כולו. לדעת משרד מבקר המדינה התשובות דלעיל אינ ן מניחות את הדעת. מאחר שמדובר בוועדה ציבורית מייעצת בנושא שתוצאותיו הכלכליות מרחיקות לכת, הממונית על ידי אדם שתנאי עבודתו ומעמדו דומים לאלה של מנכ"ל10 - אין זה משנה אם הממנה הוא מנכ"ל או גורם בכיר אחר- והיה מקום לפעול ברוח הנחיות היועץ המשפטי לממשלה. ההנחי ות משקפות נורמה ציבורית חשובה ביותר שמטרתה - מניעת ניגוד עניינים במינהל הציבורי. עקרון זה, כפי שנקבע בפסיקה 11 , הוא עיקרון מהותי החל גם בהיעדר הוראה חקוקה. לעריכת הסדר למניעת ניגוד עניינים יש משנה חשיבות עקב העובדה שהוועדה דנה בנושא כלכלי רגיש, ולהמלצותיה עש ויות להיות השפעות כספיות כבדות משקל על דרך פעולתם של הגופים המרכזיים בשוק ההון. הבאת מינוי הוועדה מראש לידיעתו של היועץ המשפטי של משרד האוצר, וגם זאת באופן בלתי פורמאלי, אין בה כשלעצמה כדי לרפא את הפגם שבאי-עריכת הסדרי ניגוד עניינים לחבריה.
.לדעת משרד מבקר המדינה - סוגיה עקרונית ורגישה זו וההשפעה שיש לה על הגנת האינטרסים של הציבור, מחייבת את הרשות לשקול את הסדרת ניגוד העניינים של הנאמנים גם בתקנות.
528
משרד האוצר . הסדרי תגמול בגופים המוסדיים לדעת משר ד מבקר המדינה על אגף שוק ההון ליזום כינוס של הוועדה המייעצת גם לפני הוצאת טיוטת חוזר ראשונה, כדי שזו תוכל לחוות דעתה על עצם הצורך בהוצאת חוזר, לבחון אם בוצעה עבודת המטה הנדרשת לפרסום הטיוטה ולחוות את דעתה על נוסח הטיוטה המוצע עוד לפני שיפורסם. נמצא כי אגף שוק ההון לא אס ף באופן שיטתי מידע מבוסס על הסדרי התגמול הנהוגים בגופים המוסדיים בארץ, אף שהדבר נדרש לגיבוש תשתית עובדתית שעל פיה יוסקו מסקנות בנוגע לצורך ברגולציה בעניין מדיניות התגמול. סגן בכיר לממונה על אגף שוק ההון, מר אריק פרץ, מסר למשרד מבקר המדינה ביולי ובספטמבר 2009 כי המידע שנמצא בידי האגף מקורו בשיחות ובדיונים שהתקיימו עם מנהלים בגופים המוסדיים. הוא ציין כי לדיונים ולשיחות אלו אין כל תיעוד, וגם הדיונים עם מנהלי הגופים המוסדיים שהתקיימו כדי לקבל את תגובתם לטיוטה הראשונה של החוזר לא תועדו. כמו כן אין בידי האגף דוגמאות ספציפיות של חוזי עבודה שנחתמו עם מנהלי השקעות ונושאי משרה בגופים המוסדיים, אף שהממונה על אגף שוק ההון מוסמך לדרוש זאת מהגופים המוסדיים2. .קיים צורך חיוני להגן על האינטרסים לטווח ארוך של כל ציבור החוסכים מפני דרכי פעולה מסוכנות של הגופים המוסדיים. ממצאי הביקורת מלמדים כי באגף שוק ההון לא נעשתה עבודת מטה יסודית בעניין זה, ואין כל ביטחון שההוראות בעניין הסדרי התגמול בגופים המוסדיים אכן יועילו. ראוי שאגף שוק ההון יאסוף נתונים באופן שיטתי ויבדוק את הקשר שבין הסדרי התגמול של עובדים בגופים מוסדיים ובין הסיכונים שהם נוטלים על חשבון ציבור החוסכים. איתור הצרכים של ההסדרה צריך להיעשות במהירות רבה ככל האפשר, כדי למנוע השפעות מזיקות של הסדרי התגמול על פעולותיהם של הג ופים המוסדיים באופן שיגרום לפגיעה בכספי החיסכון של הציבור. לדעת משרד מבקר המדינה, במסגרת תהליך קביעת ההנחיות שמבצעת כל רשות מינהלית העוסקת ברגולציה, עליה לוודא שביכולתה לפקח ביעילות על קיום ההנחיות. על כן היה ראוי כי בד בבד עם הכנת החוזר היה אגף שוק ההון נותן את דעתו על האופן שבו יוכל לפקח על קיום הוראותיו, כדי שאלו יהיו אפקטיביות. לדעת משרד מבקר המדינה - ההגנה על האינטרסים של החוסכים היא מוצדקת, אולם יעילותן של הוראות טיוטת החוזר להשגת מטרה זו מוטלת בספק. ספק זה מחייב רמה גבוהה של פיקוח מצד אגף שוק ההון, הן על יישום ההוראות והן על ההשפעות העקיפות על פעולתם של הגופים המוסדיים ועל דמי הניהול שהם גובים מהציבור. משרד מבקר המדינה פנה לאגף שוק ההון וביקש לקבל את כל החומר שבו הוא נעזר לשם ניסוח טיוטת החוזר, אולם האגף הציג מידע חלקי בלבד בנושא ע בודת המטה שפורטה בתשובתו. לדעת משרד מבקר המדינה, המידע החלקי שהוצג על ידי אגף שוק ההון, מצביע כי האגף לא ביצע עבודת מטה יסודית לפני פרסום הטיוטה הראשונה. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שוק ההון כי ההתייעצויות שמקיימים עובדי אגף שוק ההון לשם קבלת המידע הדרוש לגיבוש חוזרים חייבות בתיעוד, גם אם הן מוגדרות "רגישות". חובת תיעודן של שיחות נקבעה גם בהוראות תקנון שירות המדינה (תקשי"ר).
לדעת משרד מבקר המדינה, במסגרת בחינת ההבדלים בין גופים פיננסיים בחו"ל לגופים מוסדיים בישראל היה על אגף שוק ההון לבחון, בין היתר, את מבנה השכר הנהוג בהם: היחס בין החלק הקבוע בשכר לחלקו של השכר המותנה בביצועים; מהו גובהו המוחלט של השכר, ואת מידת ההשפעה של שיעור השכר המותנה בביצועים על נטילת סיכונים מופרזים. מבחינת הבדלים אפשריים אלו ניתן ללמוד אם יש צורך לקבוע הנחיות בנוגע לתגמול בגופים המוסדיים בישראל ובאיזו מידה.
529
משרד האוצר . הסיוע לניצולי השואה - ממצאי מעקב לדעת משרד מבקר המדינה, בד בבד עם שינוי תהליכי העבודה ברשות והטמעת מערכת ממוחשבת חדשה שתסייע לרשות במעקב ובבקרה הנדרשים במסגרת הטיפול בפניות המוגשות לה, היה על הרשות לפעול במסגרת המערכת הישנה לשיפור הבקרה על הפניות הממתינות לטיפול. מאחר שהרשות לא עשתה כן, ל א קודמו תביעותיהם של אלפי ניצולי שואה שהגישו את תביעתם שנים רבות לפני כן, וחלקם אף הלכו לעולמם לפני שהסתיים הטיפול בפנייתם. יתרה מזו, מתהליך בדיקת היקף התיקים הפתוחים ברשות שביצע משרד מבקר המדינה עולה כי הרשות אינה מרכזת נתונים על התיקים הפתוחים ולא הייתה ערה כלל למספרם העצום. לפיכך על הרשות לפעול מיד לטיפול בתיקים הפתוחים, הן החדשים והן הישנים, וכן ליצור ביזמתה קשר עם הפונים כדי לסייע להם להשלים מסמכים חסרים ולהביא לסיום הטיפול בתביעתם. לדעת משרד מבקר המדינה, מינויה של ועדת שני לבחינת הקשר הסיבתי בין מאורעות השואה למחלות שונות בשיתוף אנשי מקצוע רלוונטיים, כגון סטטיסטיקאים, עולה בקנה אחד עם המלצות ועדת דורנר. עם זאת, ראוי כי ייקבע בנוהל של הרשות שלפני קבלת החלטה בדבר קיומו של קשר סיבתי על בסיס טבלאות סטנדרדיות, ייבדק כל מקרה לגופו על מנת לוודא שהשימוש בטבלאות אלו לא יביא לקיפוחם של ניצולים במקרים מסוימים. כמו כן, על הרשות לפעול לפי המלצת ועדת דורנר, באופן שרופא הרשות, על אף ניסיונו הרב, לא יקבע לבדו אם יש קשר סיבתי בין מאורעות השואה ובין מחלות שונות - הן מחלות שוועדת שני הוסמכה לדון בעניינן והן מחלות אחרות. לדעת משרד מבקר המדינה אף כי תדרוך הרופאים החדשים המצטרפים לוועדות הרפואיות היא פעולה חשובה והכרחית, אין בה די. על הרשות להקפיד לקיים הדרכות והשתלמויות מיוחדות באופן שוטף לכלל רופאי הוועדות, ותיקים וחדשים כאחד. . בתנאי זכאותם, ובין היתר אם אושרה בקשתם לגמלה מקרן סעיף2 , כדי למנוע כפל תשלומים. אשר לניצולי שואה שקיבלו את התשלומים האמורים, ראוי כי אגף חשבות תגמולים במשרד האוצר יבח ן כל מקרה לגופו, שכן אם ייגבו מניצולים אלה הכספים האמורים, הם עלולים להישאר ללא כסף למימון צורכיהם השוטפים. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח חשיבותו הרבה של מרכז המידע לניצולי השואה ובהתחשב בגילם ובמצבם הבריאותי של הניצולים, פרק הזמן שארכה הקמת המרכז מאז החליטה הממשלה על הקמתו - שנה ושלושה חודשים - ארוך במידה בלתי סבירה. לדעת משרד מבקר המדינה, על מרכז המידע, הרשות והקרן לרווחה לזרז את הטיפול בפניותיהם של הפונים למרכז המידע ובכך לסייע במיצוי זכויותיהם, בייחוד בהתחשב בגילה המופלג של אוכלוסייה זו.
לדעת משרד מבקר המדינה בשל הכפילות שבין עבודתו של מרכז המידע הארצי לעבודתו של מרכז המידע של הרשות לזכויות ניצולי השואה ראוי לבחון אם נוסף על שיתוף הפעולה בין הרשות למרכז המידע הארצי יש מקום לאחד את שני מרכזי המידע כדי למנוע בלבול בקרב ניצולי השואה וכדי שהשירות לניצולי השואה יתבצע במתכונת של מרכז שירות אחד לשם הגברת יעילותו וכדי לאפשר לניצולים לקבל במרוכז את כל המידע הדרוש להם.
530
משרד האוצר . הפיקוח על נותני שירותי מטבע לדעת משרד מבקר המדינה יש חשיבות רבה ביוזמת רשות ניירות ערך להסדרת המסחר בזירות החלופיות במהירות. על הרגולאטורים השונים לפעול במשותף להסדרת זירות המסחר בהן נסחרים מוצרים שאינם נכנסים לגדר ניירות ערך. במסגרת ההסדרה יש, בין היתר, לבחון גם את הפיקוח שיוטל למניעת הלבנת הון ומימון טרור באמצעות זירות אלה. בעניין הגופים המשמשים כזירות מסחר וכנותני שירותי מטבע כאחד יש צורך לקבוע כיצד ועל ידי מי ייעשה הפיקוח בתחומים אלה. אף על פי שמדוח הביקורת הפנימי עולה שנבצר מהיחידה לבצע את תפקידה כראוי, מתברר כי לא נעשה דבר בעניין זה. .לדעת משרד מבקר המדינה על המשטרה לפעול לאכיפת החוק ולמניעת פעילות של נותני שירותי מטבע לא רשומים. נוסף על כך כדי לייעל את האכיפה כנגד נותני שירותי מטבע לא רשומים ולנוכח העובדה שהרישום הוא טכני בעיקרו, יש לשקול לאפשר ליחידת נותני שירותי מטבע להטיל קנסות מינהליים על נותן שירותים שאיננו רשום. לדעת משרד מבקר המדינה על היחידה לפעול לרישומם של כל נותני שירותי המטבע על מנת להגשים את יעדיה. הנתונים מלמדים כי היחידה עשתה זאת בהצלחה בעבר. ראוי כי תעשה זאת גם בהווה באמצעות הכלים העומדים לרשותה, תוך שיתוף פעולה עם רשויות הפיקוח והאכיפה האחרות. נמצא כי למרות הערת הביקורת הפנימית לא הגבירה היחידה את פעולות האכיפה בקרב מגזרים אלו. לדעת משרד מבקר המדינה מאחר שנותני שירותי המטבע הלא רשומים מוגדרים כמחוללי פשיעה, מן הראוי כי במסגרת המלחמה הנמשכת בפשיעה המאורגנת יגבירו הרשויות את שיתוף הפעולה ביניהן ובכלל זאת את התיאום ואת החלפת המידע ביניהן (ראו להלן).
,לדעת משרד מבקר המדינה מן הראוי שמשרד האוצר ישקול דרכים כנהוג במדינות אחרות, שיבססו את הנורמה של האכיפה הפנימית והפיקוח המתמשך של נותני השירותים על הלקוחות.
531
משרד האוצר . הסדרת שוק החיסכון הפנסיוני והפיקוח עליו לדעת משרד מ בקר המדינה, כחלק מאחריותו של אגף שוק ההון לפעילותו של שוק ההון בישראל ולהגנה על החוסכים, מצופה מהאגף שינקוט יזמה פעילה לטיפול בנושאים שבהם הוא מזהה כשלים או סכנות אפשריות לחסכונות הציבור. מה גם שמסקירות בין-לאומיות שהכין האגף עולה כי במדינות רבות (כגון ארה"ב, שבדיה, בריטניה, אירלנד, אסטוניה, טורקיה, פרו, לטביה, סלובקיה, צ'ילה ומקסיקו) אכן קיימת רגולציה שמטרתה להתאים את מסלול ההשקעה למאפייני החוסך, אם כי במידה מחייבת זו או אחרת. משרד מבקר המדינה מעיר כי משנקבע בחקיקה על הקמת הקרן, היה על משרד האוצר לנקוט צעדים להפעלתה. משרד מבקר המדינה מייחס חשיבות לקידום נושא החינוך הפיננסי, במיוחד על רקע המשבר בשוק ההון. מנתוני התפלגות כספי החוסכים בין מסלולי החיסכון השונים עולה כי לציבור חסרים כלים וידע שיסייעו לו לנצל בצורה מושכלת את אפשרויות הבחירה שניתנו לו בתחום החיסכון הפנסיוני, כדי לקבל החלטות שלא יסכנו את הכנסותיו בעתיד. . ושיפור ההסדרה בכל הנוגע להשקעות הגופים המוסדיים. על אגף שוק ההון לנקוט את כל הצעדים הנדרשים כדי לוודא שהגופים המוסדיים אינם נוקטים פעולות שא ינן עולות בקנה אחד עם האינטרסים של ציבור החוסכים. .להסדרה ולפיקוח על שוק ההון נודעת חשיבות רבה. מטבען של מערכות פיננסיות שהן רגישות לזעזועים, ותפקודן התקין הוא חיוני לשמירה על היציבות הכלכלית של המשק. מהביקורת עולה כי יישומם של רפורמות ושינויים רבים בשוק ההון בפרק זמן קצר יחסית הותיר את צרכני השירותים הפיננסיים ללא הגנה מספקת, וללא כלים המאפשרים להם לנצל בצורה מושכלת את חופש הבחירה שניתן להם ביחס לחיסכון הפנסיוני. רמת ההסדרה, הפיקוח והבקרה של אגף שוק ההון על פעילות הגופים המוסדיים אינה מספקת בחלק מהתחומים. נמצא כי חלק מהבעיות טופלו על ידי אגף שוק ההון רק לאחר שהופקו לקחים בעקבות פרוץ המשבר. אגף שוק ההון נדרש לפקח על ניהולן התקין של הקופות והקרנות ועל הבטחת יציבותן, ולוודא שהן פועלות לטובת העמיתים. על האגף להבטיח שכספי החוסכים ינוהלו בצורה אחראית, בהתאם לרמת הסיכון שמתאימה למאפייני העמית. עליו לקיים תהליך מסודר ומבוסס של איסוף נתונים, פיקוח וב קרה על השימוש שעושים הגופים המוסדיים בכספי החוסכים ולעמוד על הסיכונים שהם לוקחים. תהליך כזה יכול לאפשר זיהוי הבעיות לדעת משרד מבקר המדינה, על אגף שוק ההון להקפיד לכלול בביקורות שהוא מקיים בגופים המוסדיים גם בדיקות איכותיות כדי לוודא שהוראותיו מיושמות כנדרש. לשם כך ראוי להסתייע מפעם לפעם גם בבדיקה מדגמית של השקעות שנעשו בגופים, בייחוד באפיקי השקעה שהם חדשים יחסית. נמצא כי אגף שוק ההון בודק רק באופן חלקי את עמידת הגופים המוסדיים במגבלות ההשקעה הקבועות בחוקים ובתקנות ואת עמידתן של קופות וקרנות שהגדירו מראש מסלולי השקעה, במדיניות ההשקעה שעליה הצהירו. זאת ועוד, במצב הקיים מדווחים הנתונים מדי חודש או רבעון והם מעודכנים ליום הדיווח, ואולם חשוב שהאגף יבחן דרכים לקיים את הבקרה בתדירות העולה על אחת לחודש.
לדעת משרד מבקר המדינה, בניית מנגנוני בקרה פנימיים ושקיפות כלפי העמיתים הם אמצעים הכרחיים אך לא מספיקים, ואין הם פוטרים את אגף שוק ההון מלפעול באפיקים נוספים כדי להגביר את הפיקוח והבקרה על הגופים המוסדיים. מעקב אחר חריגות ממגבלות ההשקעה בתדירות גבוהה ככל שהמגבלות הטכנולוגיות מאפשרות, ולא כזה המתבצע רק בעת ביקורת בגוף המוסדי , נדרש כדי להרתיע את הגופים המוסדיים, וכדי לאתר סיכונים לחסכונות הציבור ככל האפשר בזמן אמת. גם אם מדובר במקרים נדירים, הרי שמבחינתם של חוסכים בקופת גמל או קרן פנסיה אחת, ייתכנו מקרים שבהם חריגה ממגבלות ההשקעה תפגע קשות בחסכונותיהם. לדעת משרד מבקר המדינה, ב נוסף למעקב אחר הרכב הנכסים ברמת הקופה או הקרן, צריך שיהיו בידי האגף כלים כדי לנהל גם פיקוח ובקרה אחר הרכב התיקים והתפלגות הנכסים ברמה המצרפית של כל קופות הגמל, קרנות הפנסיה וקופות הביטוח. מעקב של האגף אחר נתונים בחתכים שונים עשוי לסייע בידו לעמוד על אופי ה השקעות של הגופים המוסדיים, לזהות מגמות ולנטר סיכונים ופעילות בעייתית של הגופים המוסדיים מבעוד מועד.
532
משרד ראש הממשלה . שיקום בית העלמין היהודי בהר הזיתים, פיתוחו ואבטחתו משרד מבקר המדינה העלה כי ההנחיות בנוהל מסדירות רק את הפעולות לאבטחה של מתיישבים ומתחמי מגורים יהודיים במזרח ירושלים ולשמירה עליהם, שכאמור מתבצעות משנת 1997 , וכן את ליווי המבקרים בבית העלמין; אולם הן אינן מסדירות את הפעולות שיחידת האבטחה אמורה לעשות בבית העלמין ובהר הזיתים בהתאם לתכנית הביטחון. למרות מעשי הוונדליזם והפעילות הפלילית בבית העלמין לא התרכזה הרל"י לפני הכול בהסדרת השמירה השוטפת בבית העלמין, אלא פעלה לקידום התכנון והיישום של תכנית הביטחון הכוללת לאזור רכס הר הזיתים ובכלל ז ה לבית העלמין. עקב העיכוב ביישום תכנית זו, במועד סיום הביקורת טרם הוסדרו השמירה על בית העלמין ואבטחתו. . מהטבלה עולה כי משום שביצוע תכניות השיקום, הפיתוח והתחזוקה בבית העלמין בהר הזיתים התעכב, שיעור ניצול התקציב לשנים 2006 - 2008 היה נמוך - 1.3% , 21.1% ו- 18.5% בהתאמה. כמו כן עולה כי מהתקציב הכולל המצטבר, שעד מרס 2009 הסתכם בכ -49.5 מיליון ש"ח, בוצעו 10.7% בלבד. יש לציין כי יישומן של התכניות בבית העלמין בהר הזיתים התעכב אף שוועדת המנכ"לים והרל"י הגדירו אותן כ"עבודות דחופות" שאושרו לביצוע כבר ביוני 2006 . משרד מבקר המדינה העלה כי במועד סיום הביקורת עד יין לא הוכנה תכנית עבודה רב-שנתית מפורטת למרכז המידע ולא נקבעו לוחות זמנים ואבני דרך להקמת המבנה, לגיבוש התכנים ולהצגתם לציבור. כמו כן הרל"י טרם הסדירה את קבלת המידע הנוגע לנפטרים הטמונים בבית העלמין אשר נמצא בידי חברות קדישא. לדעת משרד מבקר המדינה, התכנית שהציגה הרל"י אינה תכנית עבודה רב-שנתית מפורטת: לא פורטו בה לוחות הזמנים להשלמת שיקום הקברים, והרל"י לא קבעה אילו גורמים אמורים לעשות את עבודות השיקום. כמו כן התכנית אינה עוסקת בסוגיית שיקום הקברים שחוללו בפעולות ונדליזם בחלקות שהוגדרו כבלתי-מיועדות לשיקום. מהמסמכים לא עולה שוועדת המנכ"לים אישרה את התכנית שהכינה הרל"י. לדעת משרד מבקר המדינה, למרות האילוצים שהציג משרד רה "מ ומורכבות המשימה, בחלוף כארבע שנים מהחלטת הממשלה סביר להניח כי ועדת המנכ"לים תדאג להכנתן של תכניות מפורטות לשיקום ולפיתוח של בית העלמין.
נמצא כי ועדת המכרזים לא ציינה בפרוטוקולים על מה התבססו החלטותיה ומה היו הנימוקים לקבלתן. לדעת משרד מבקר המדינה, מטעם זה לא ניתן לדעת אם ההתקשרויות הללו מקיימות את תנאי התקנות המסדירות מתן פטור ממכרז להתקשרות בין תאגיד ממשלתי לחברה ממשלתית וסדרי מינהל תקין. עוד התברר כי הרל"י לא חתמה עם פמ"י על הסכם המחייב את הצדדים. בנסיבות אלה העבודות נמסרו לפמ"י בלי שפורטו עניינים מהותיים כגון עבודות התכנון הנדרשות ותנאי התשלום. נוסף על כך, הרל"י לא התנתה את התקשרויותיה של פמ"י עם צדדים אחרים בציות לתקנות חובת המכרזים.
534
רשות התחרות . פעילות וסדרי מינהל - רשות ההגבלים העסקיים לדעת משרד מבקר המדינה, מספר הבקשות הקטן שהוגשו כדי להיכלל בתכנית החסינות מעיד על הצלחה מועטה של התכנית עד כה. הגורם החשוב ביותר להצלחת תכנית חסינות הוא אכיפה יעילה הכוללת חקירות, הגשת כתבי אישום והטלת סנקציות בפרק זמן קצר. מן הראוי אפוא כי הרשות והגורמים הנוגעים בדבר יידרשו לסוגיה זו ויבחנו כיצד ניתן לשפר את המצב ולעודד פונים פוטנציאליים לפנות לרשות ולמסור מידע על אודות קרטלים, בהתחשב בהיקפו הקטן של השוק בישראל ובריכוזיותו. יוצא אפוא כי הטיפול בתיק הגבלים עסקיים- מפתיחת חקירה ועד אכיפה באמצעות סמכויות אזרחיות-מינהליות או פליליות - נמשך זמן רב. לדעת משרד מבקר המדינה, התמשכות ההליכים עלולה לפגוע ביכולת ההרתעה של הרשות, והדבר עלול לפגום ביעילות האכיפה ובתועלת לצרכנים. כדי להגביר את כושר ההרתעה ולייעל את האכיפה, על הרשות לבחון אפוא דרכים לקיצור ההליכים נוסף על הדרכים שהיא כבר נוקטת, ולהמשיך ולקדם את יזמתה ליצירת סמכות אכיפה מהירה ויעילה יותר: הסמכות להטיל עיצום מינהלי - קנס כספי - על מפר הוראות החוק, ללא צורך בפנייה לבית המשפט20 . אמנם סמכות הממונה לקבוע צו מוסכם היא סמכות המוגבלת, מטבע הדברים, בשל ההכרח להגיע להסכמה עם הצדדים המפרים באמצעות משא ומתן. ואולם לדעת משרד מבקר המדינה, היעדר אמות מידה לקביעת סכום התשלום לפי צו מוסכם - כאשר הממונה מבקש להטיל גם חיוב בתשלום - עלול ליצור אי -שוויון בין החברות המפרות ואי -סבירות בתוצאה המתקבלת. לפיכך על הרשות לפעול לגיבוש אמות מידה ברורות בתחום זה, שאף יבטיחו שקיפות בפעולתה. בד בבד עם גיבוש אמות מידה על הרשות להמשיך ולקדם את יזמתה להקנות לה סמכות להטיל עיצום מינהלי, סמכות שאינה תלויה בהסכמת הצדדים המפרים או בבית המשפט. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי כי הרשות תאיץ את גיבוש תכנית האכיפה, כדי שניתן יהיה להפעילה בהקדם. נוסף על כך, בד בבד עם ביצוע בדיקות בעקבות תלונות על הפרות נקודתיות, ראוי שבדיקות יזומות ייעשו באופן שיטתי, על פי סדר קדימויות שתקבע הרשות. לדעת משרד מבקר המדינה, נוסף על מדדי הביצוע שקבעה הרשות, עליה לגבש מדדים לבדיקה עצמית של תפקודה בנושא האכיפה. מדדים אלה יגבירו את השקיפות בפעילותה וייעלו את תפקודה. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שחלק מנוהלי אגף החקירות והמודיעין במשטרה אינם מתאימים לעבודת הרשות, יש להתאים נהלים אלה לפעילותה, על ידי ביצוע השינויים המחויבים, או לגבש נוהלי חקירה מיוחדים לרשות. זאת כדי להקל ולייעל את עבודת החוקרים ברשות וכדי להסיר כל חשש לפגיעה אפשרית בזכויות יסוד של נחקרים.
לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהליך הבחירה של חברי הוועדה - אשר לה תפקיד ציבורי חשוב למשק - יתועד, ובדרך זו גם ניתן יהיה לבדוק את תקינותו.
535
שנקר הנדסה. עיצוב. אמנות. (חל_צ) . מעקב אחר תיקון ליקויים בשנקר - דוח מעקב משרד מבקר המדינה מעיר, כי פרשנותם של ות"ת ושנקר אינה עולה בקנה אחד עם הכללים של מל"ג; כללי מל"ג לעניין סגל של מוסד מתייחסים במפורש ל"סגל אקדמי קבוע, ובו לפחות רבע במשרה מלאה" ולא ל"שעות הוראה". כלל זה הוא גם תנאי של מל"ג להכרה במוסד או בתכניות לימודים חדשות; נראה כי מאחורי התנאי עומד הצורך שיותר מורים קבועים ובמשרה מלאה יקחו חלק בפעילות חוגי הלימוד כדי לשפ ר את הרמה האקדמית של המוסד והשירות לסטודנטים, צורך שקשה יותר לקיימו כאשר במוסד יש שיעור גבוה של מורים מן החוץ. 2. המעקב העלה כי ועדת מומחים להערכת האיכות האקדמית של לימודי העיצוב התעשייתי, שהקימה מל"ג, בדקה את תחום העיצוב התעשייתי בשנקר ובעוד כמה מוסדות להשכלה גבוהה. הדוח שפרסמה הוועדה ב - 2008 היה ברובו חיובי בנוגע למחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר. עם זאת נאמר בו, בין היתר, כי אף שהמורים מן החוץ הם מרכיב מפתח במחלקה זו, שכרם נמוך משכר מרצה במסלול ההוראה הרגיל, וסיכוייהם להתקדם למעמד של חברי הסגל הקבוע נמוכים מאוד, ואלה עלולים ליצור מורל נמוך ולפגוע במקצועיותם. 1 . על פי נתונים שהמציאה ות"ת למשרד מבקר המדינה חלה ירידה של כ - 50% בשיעור סגל ההוראה הקבוע במשרה מלאה של שנקר ורק כ- 13% מאנשי הסגל האקדמי שהעסיק שנקר בסמסטר ב' של שנת הלימודים התשס"ט היו קבועים במשרה מלאה. מהנתונים עולה גם כי 61% ממורי החוץ שהעסיק שנקר הם אנשי סגל זוטרים (בעלי תואר מוסמך או בוגר או מורים חסרי תואר ועוזרי הוראה). בדיקה שביצע משרד מבקר המדינה לגבי הרכב הסגל האקדמי בכמה מחלקות של שנקר בסמסטר ב' של שנת הלימודים התשס"ט העלתה כי בכל המחלקות, למעט מחלקת הנדסת כימיה, מרבית הסגל הם עדיין מורים מן החוץ, ויש מחלקות שבהן מלבד ראש המחלקה ומרצה אחד אין חברי סגל אקדמי במשרה מלאה וקבועה. בדוח הביקורת הקודם צוין כי "התואר פרופסור מעיד על רמה אקדמית -מחקרית של התמחות מדעית במקצוע, והוא מוכר ומכובד בקהילה המדעית ומחוצה לה בארץ ובעולם. שימוש בתואר זה בידי אדם שהתואר לא הוענק לו בידי הגורמים המוסמכים לכך מטעה". משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שלמרות מ מצאי הדוח הקודם בנושא המשיך שנקר במתן תנאי העסקה של פרופסור למי שאינם זכאים לכך, תוך הפרת חוק מל"ג, כלליה והנחיותיה והוראות סעיף 29 בחוק יסודות התקציב. לדעת משרד מבקר המדינה, על ות"ת ועל הממונה על השכר לבחון את הצעדים שיש ביכולתם לנקוט, לרבות האפשרות לדרוש מד"ר ק' ומד"ר ג' להשיב לשנקר את הכספים ששולמו להם שלא כדין. על מל"ג וות"ת לשקול גם נקיטת צעדים כלפי שנקר, שהפר את הוראותיהן, הן בנוגע לתנאי העסקת סגל אקדמי והן בנוגע לשימוש שלא כדין בתארים אקדמיים. יש לשקול גם נקיטת צעדים אישיים כלפי נשיא שנקר שהסכים לתנאי השכר החריגים וידע על השימוש שלא כדין בתארים האקדמיים ולא מנע זאת. 3 . 'ממסמכי שנקר עולה כי עובדת השימוש בתואר "פרופסור" על ידי ד"ר ק הייתה ידועה היטב לנשיא שנקר, מאחר שד"ר ק' הקפיד להביא לידיעתו כל כתבה שפורסמה בתקשורת על אודותיו, והנשיא הורה לתייקה בתיקו האישי. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את העובדה שהנשיא ידע שד" ר ק' משתמש בתואר "פרופסור" שלא כדין, ולא דרש ממנו להפסיק לאלתר את הדבר, בהתחשב גם בכך שבחלק מהפרסומים צוין כי הוא חבר הסגל האקדמי של שנקר. 2. בעניין זה עלה במעקב, כי בינואר 2003 כתב הסמנכ"ל לשכר ומינהל של ות"ת לנשיא שנקר כי "בהמשך לשיחתנו בעניין העסקתו של (ד"ר ק') אני מאשר: שכרו של (ד"ר ק') יהיה עפ"י דרגתו האקדמית ועל פי ויתקו" (מרצה בכיר בתואר שלישי) (ההדגשה במקור). עוד עלה, כי גם לאחר החלטה זו המשיך שנקר לשלם לד"ר ק' שכר על פי דרגת פרופסור חבר ולא על פי דרגתו האקדמית. עוד עלה, כי תשלום זה נמשך גם לאחר שהוועדה העליונה למינוי פרופסורים בוות"ת, בישיבתה בנובמבר 2004 , החליטה שלא לאשר את בקשת שנקר להעלות את ד"ר ק' לדרגת פרופסור חבר. זאת מאחר שאין לו "פעילות מחקרית ופרסומית המקובלת באקדמיה והנדרשת ממועמדים להעלאה לדרגות פרופסור". רק בפברואר 2005 , עם צאתו של ד"ר ק' לשנת שבתון והחלפתו בראש חוג אחר, הפסיק שנקר לשלם לו שכר של פרופסור. עוד עלה כי כל אותה העת וגם לאחר סיום כהונתו כראש החוג, ממשיך ד"ר ק' להשתמש בתואר פרופסור במכתביו, בפרסומיו ובאירועים אקדמיים שונים שהוא משתתף בהם. המעקב העלה כי הליקוי האמור לא תוקן. אמנם אין חברי סגל אקדמי נוספים המקבלים שכר על פי דרגת פרופסור חבר או פרופסור מן המניין ללא אישור ועדת המינויים של מל"ג, ואולם עניין זה לא הוסדר לגבי שניים מחברי הסגל שהוזכרו בדוח הקודם (ד"ר ק' וד"ר ג').
לדעת משרד מבקר המדינה, הרישום הלקוי של היעדרויות המורים, היעדר הפיקוח על הדיווח עליהם לגורמים המוסמכים והיעדר המעקב אחר השלמת השיעורים החסרים, מעידים על תפקוד בלתי תקין של שנקר בעניין זה.
536
שנקר הנדסה. עיצוב. אמנות. (חל_צ) . היבטים בפעילות שנקר לא נמצא כל מסמך המעיד שבהחלטתו לאפשר ליועץ המשפטי לפעול לצורך גיוס התרומה מהקרן והסכמתו לתשלום עמלה בגין הצלחה, שיתף הנשיא בעלי תפקידים אחרים בשנקר, או למצער יידע אותם. נוכח ניסוח מכתב ההתחייבות שנעדר מכותבים נוספים והמותיר עמימות באשר לגורם העתיד ליהנות מדמי העמלה (הנשיא כתב: "הגורמים המטפלים בבקשתנו") ונוכח תגובות הנשיא 30 והיועץ המשפטי למשרד מבקר המדינה שמהן עלה כי הנשיא ידע שמדובר ביועץ המשפטי (הדבר הוכחש על ידי הנשיא בשלב מאוחר יותר - בפברואר 2010 ,) המסקנה המתבקשת היא שהעסקה, בשלב זה לפחות, התגבשה בין הנשיא ליועץ המשפטי בלבד. ממסמכי שנקר עולה כי באפריל 2002 , לאחר קבלת התרומה, חתמו יו"ר הוועד המנהל דאז והנשיא על המחאה עבור עמלה בסך כ- 650,000 ש"ח שניתנה ליועץ המשפטי. בספח ההמחאה צוין: "דמי טיפול ועמלה בקשר עם תרומת 'הקרן'". לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שמדובר היה בתשלום עמלה בסכום ניכר ליועץ המשפטי של המוסד, היה על יו"ר הוועד דאז שלא להסתפק בבדיקות ובבירורים שערך, אלא ליזום דיון בנושא בוועד המנהל לפני ביצוע התשלום. משרד מבקר המדינה מעיר כי כאמור הסבריהם של הנשיא ושל שנקר אינם נתמכים בכתב. יתרה מזו, יו"ר הוועד המנהל דאז, שלטענתם תשלום העמלה נקבע בשיתוף עמו, הודיע כאמור למשרד מבקר המדינה כי נודע לו לראשונה על ההתחייבות לשלם את העמלה ליועץ המשפטי רק כאשר נדרש לחתום על ההמחאה. הביקורת העלתה כי נשיא שנקר לא עדכן בכתובים את הוועד המנהל ואת חבר הנאמנים של שנקר בדבר פניות מל"ג לנשיאי המכללות ובכללם אליו בכל הנוגע למשך כהונתם ובדבר התארגנותם נגד הוראת מל"ג. כמו כן לא דיווח הנשיא על הפניות האמורות למבקר הפנים, שבדק באותה תקופה את נושא משך כהונתו ואת קיום הנחיות מל"ג בנושא. . משרד מבקר המדינה מעיר כי אי-העברת מידע מהותי שלנשיא יש בו עניין אישי - משך תקופת כהונתו - למוסדות המנהלים של שנקר ולמבקר הפנים, אינה עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין וגם לא עם חובות הנשיא כלפי המוסדות המנהלים של בית הספר. למידע זה הייתה משמעות מיוחדת נוכח העובדה שבתקופה שבה התקבלו פניות מל"ג דנו כאמור מוסדות שנקר בהארכת כהונת הנשיא. משרד מבקר המדינה מעיר לנשיא כי היה עליו, כעומד בראש המוסד, לנהוג בשקיפות כלפי מוסדות שנקר ולהביא לפניהם במועד את המידע שהיה בידיו. גם אם לדעתו המידע אינו מוחלט או אינו סופי או זמני וגם אם הוא עומד בניגוד להשקפותיו, אין הדבר יכול להיות שיקול לעצם הצורך להציג את המידע. על אחת כמה וכמה, יש לנהוג בשקיפות כאשר מדובר במידע שיש בו משום נגיעה אישית בנשיא עצמו. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי ראוי היה שהוועד המנהל של שנקר יעמוד על משמעות אי -העברת המידע על ידי הנשיא הן בהיבט הענייני - הודעות מל"ג והצורך ליישמן, והן בהיבט של תקינות סדרי המינהל - חובתו של הנשיא לנהוג בשקיפות. על הוועד המנהל של שנקר להסיק את המסקנות ולקיים בקרה ופיקוח הדוקים יותר על ניהול בית הספר ועל הנהלתו וכן על הטיפול בהנחיות מל"ג. לא נמצאו אסמכתאות המעידות כי חבר הוועד המנהל קיבל ממל"ג מענה על תלונתו, וכי מל"ג נקטה פעולות כלשהן בעקבותיה. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי פניות עקרוניות ומהותיות שמל"ג מעבירה לנשיאי מכללות יועברו גם לוועד המנהל שלהן. בכך יובטח שמידע מהותי יהיה בידי המוסדות המנהלים של המכללות במועד הנכון.
. עודף המידע שיש בה. לכן קיומה אינו מייתר את הצורך ברישום נאות של הפרוטוקול. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר ששנקר ממלא תפקיד ציבורי וחלק ניכר מתקציבו מקורו בתקציב המדינה, ראוי שיפעל לפי אמות מידה הנדרשות מגופים ציבוריים וינהג לפי כללי מינהל תקין גם לעניין ניהול פרוטוקולים. הצורך בשמירת סודיות אינו פוטר את שנקר מחובה זו; עליו להפעיל מנגנונים שימנעו פגיעה בסודיות של הפרוטוקולים, וזאת בלי לוותר על תיעוד ראוי של הדיונים. על מוסדות שנקר לנקוט בהקדם את כל הצעדים הדרושים על מנת להבטיח רישום נאות של פרוטוקולים של ישיבות חבר הנאמנים והוועד המנהל ושל ישיבות מהותיות אחרות המתקיימות בשנקר. כמו כן עליו לקבוע נוהל מתאים לשמירת הקלטות של דיוניו.
537
משרד החינוך . ניצול משאבי ההדרכה במערכת החינוך מהאמור עולה כי נש"ם הייתה ערה לחשש שימי ההדרכה יכולים לשמש "דלת מסתובבת" להגדלת כוח האדם במשרד, אבל לא עמדה איתן מול המשרד כדי לקבל את כל הנתונים שיכולים היו לחשוף את היקף הבעייה. בכך נש"ם לא מילאה את תפקידה. .לדעת משרד מבקר המדינה על נש"ם להקפיד לקבל ממשרד החינוך את כל הנתונים על העסקתם של עובדי הוראה כמדריכים ועל התפקיד ים שהם ממלאים בפועל. עליה גם לוודא שמסגרת שיא כוח האדם של המשרד תשקף באופן מלא גם את הנתונים של המדריכים הפועלים בשירות המשרד. .לדעת משרד מבקר המדינה, כאשר משרד החינוך בוחן בקשה לאשר העסקת מדריכים באופן חריג, לרבות העסקה במשך שבע שנים רצופות או יותר, צריך שיובאו בפני ועדת החריגים הארצית נתונים מלאים על כל אחד מהם, לרבות הכשרתו ועמידתו בתנאי הסף, וכן נימוקים רלוונטיים לבקשה כדי לבחון את מידת נחיצותו ואם יש הצדקה לאשר העסקה באופן חריג. הכול ייעשה מבעוד מועד כדי לאפשר לגורמים המחליטים לבדוק כל מקרה לגופו ולקבל החלטות מושכלות. 1. הביקורת העלתה כ י המשרד לא הגדיר בתכנית עבודה יעדים אופרטיביים, כמותיים ומדידים לצורך השגת מטרות ההדרכה בתחומים השונים. באין הגדרת יעדים כאלה, חסר המשרד כלי ניהולי חיוני שיסייע בידו להחליט אם קיימת הצדקה להמשיך ולהשקיע בתשומות הכרוכות בתחום זה. לדעת משרד מבקר המדינה, השימוש בתשומות ההדרכה, כבכל תשומות ציבוריות אחרות, דורש הגדרת מטרתן, יעדיהן ודרכים למדוד את מידת העמידה בהם. הכול כדי שיהיה אפשר לדעת אם השימוש שנעשה באותן תשומות יעיל או שמא יש לאתר שימושים חלופיים. בדיקת מסמכי לשכת ההדרכה הארצית בנוגע ל-84 המדריכים העלתה כי רק מדריך אחד הגיש דוח עבודה חצי שנתי ושני מדריכים הגישו דוחות עבודה שנתיים. כאשר המשרד אינו מרכז דוחות עבודה שנתיים של מדריכים הכוללים נתונים על תוצרי ההדרכה ועל הקשיים שנתקל בהם, כנדרש בחוזר .)(א נמצא שבלשכת ההדרכה הארצית היו דוחות חודשיים לשני המועדים רק ל -69 מ-84 ( המדריכים שנבדקו82% .)
. ויפרסמם במשרד כדי לאפשר בקרה פרטנית על כל החלטת הקצאה שהתקבלה. כמו כן מן הראוי כי תבחינים אלה ייבחנו מדי פעם בפעם כנדרש בחוזר המנכ"ל.
538
משרד החינוך . הוראת השואה והנחלת לקחיה במערכת החינוך 2. משרד מבקר המדינה העלה כי המשר ד נוהג להפנות תלמידים ומורים לפעילויות חינוכיות במכונים בלי בקרה על הפעילויות שעליהן הוא ממליץ. המשרד העביר למעשה חלק ניכר מהעיסוק בנושא מבתי הספר למכונים והפך אותם ל"סוכנויות משנה" שלו להוראת השואה מבלי שבדק אם הם מוכשרים וראויים לכך. אין חולק שיש להם תפקיד חשוב בהקניית ערכים לבאים בשעריהם ובהעשרתם, אך אין הם אמורים להיות תחליף ללימודים בכיתה אלא תוספת להם. בנסיבות אלה יגלגלו מורים שלא הוכשרו ללמד את נושא השואה את האחריות להוראתה לפתחי המכונים. במגזר הערבי בחלק מהשנים אפילו לא נכלל הנושא בבחינות. העובדה שתחום לימוד מסוים אינו מופיע בבחינת הבגרות משפיע על מידת ההשקעה של המורים ושל התלמידים כאחד באותו תחום לימוד. לכן אפשר להסיק שהנהלת המשרד מייחסת להוראת השואה במגזר הערבי חשיבות פחותה מהחשיבות שהיא מייחסת להוראת הנושא במגזר הממלכתי ובמגזר הממ"ד. על המשרד מוטלת החובה להביא לכך שנושא השואה ישתקף באופן קבוע בבחינות הבגרות. התעלמות מהוראת השואה במגזר הערבי מונעת למידה של הנושא, הכרת האחר ושיח ערכי בדיאלוג שבין האוכלוסייה הערבית החיה בישראל לבין האוכלוסייה היהודית. לדעת משרד מבקר המדינה, על מינהל חברה ונוער לבחון אם ניתן להרחיב את פעילותו לכל המגזרים. משרד מבקר המדינה העלה שהמשרד לא בדק את תכניות הלימוד של "יד ושם " ושל המכונים השונים. בין המשרד והמכונים לא מתקיימים שיח ומשוב בנוגע לחומרי הלימוד שמפיקים המכונים. אמנם, כפי שתואר לעיל, המשרד מנסה "לשווק" את חומרי הלמידה של המכונים, אולם ללא בקרה, תיאום והכוונה. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לבדוק את חומרי הלמידה שמפיקים המכונים ולסווגם, לבחון אילו מתאימים למורים ולתלמידים ולהפנותם לחומרים אלה. .בשנת 2006 הכין המפקח נתונים על פעילות המכונים - סמינרים, השתלמויות וימי עיון לתלמידים, למורים ולמדריכים - בשנה"ל התשס"ו ( 2005 -2006 ). תוצאות סיווג הפעילויות באותה שנה על פי סיכומי הדוחות שהגישו המכונים למינהל חברה ונוע ר, לעומת שעות התקן שקיבלו מן המשרד, מלמדות שלא תמיד נשמרים איזון והתאמה בין מספר שעות התקן שהקצה להם המשרד לבין מספר השעות שהם מקדישים לפעילות. לדוגמה, ב"בית לוחמי הגטאות" התקיימו בשנה"ל התשס"ו רק 11% משעות הפעילות של כל המכונים, אך המשרד הקציב לו 23% ממספר השעות שהקצה למכונים. ארבעה מכונים ("מורשת", "בית טרזין", "שם עולם" ו"אייבשיץ") אינם מקבלים כלל תמיכה אך שעות הפעילות שלהם היו כ-18% .משעות הפעילות של כל המכונים
במצב הקיים חוזרי המנכ"ל אינם אפוא כלי מכוון ומסייע בהוראת השואה ובהנחלתה.
539
משרד החינוך . מינהל תקשוב ומערכות מידע במשרד החינוך .העובדים החיצוניים, על הנהלת המשרד ונציבות שירות המדינה לבחון דרך יעילה לניהול פרויקטים של מחשוב במינהל, ובכלל זה את מתכונת ההעסקה של העובדים החיצוניים. יצוין כי טענתה של מנהלת המינהל אינה עומדת במבחן המציאות, בין היתר נוכח עלויות ההעסקה הגבוהות של העובדים החיצוניים, משך הזמן שבו הם מועסקים במינהל, והעובדה שהחובות המשפטיות הקשורות לתפקיד וחלות על עובדי מדינה אינן חלות עליהם. כמו כן הידע המקצועי האמור להיות מרוכז בידי המינהל מצוי בידי העובדים החיצוניים, דבר שלכאורה עשוי להפוך את המינהל ל"לקוח שבוי", ומחייב הסדרה דחופה של סוגיית חלוקת התפקידים בין עובדי מדינה ועובדים חיצוניים ותקנון ליבה ניהולית של עובדים ביחידות המחשוב במשרדי הממשלה. מן הראוי שמשרד האוצר ונציבות שירות המדינה יסיימו את עבודת המטה בנושא, וכי ייקבעו ויאוישו התקנים הנדרשים להסדרת הנושא. .לדעת משרד מבקר המדינה, הרשאות גישה חריגות אלה נוגדות את אחד העקרונות הבסיסיים של בקרה פנימית נאותה, שהוא הפרדת סמכויות. היעדר הפרדה כזאת פותח פתח לגישה לא מבוקרת לנתונים ואפשרות לבצע בהם שינויים שלא בדרך המקובלת לגבי יתר המשתמשים, ולכן אין לתת לאנשי פיתוח הרשאות גישה לסביבת הייצור. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מתן הרשאות למנהלי מערכות מידע לעבוד בסביבת הייצור חמור יותר, כי בהיעדר יומני פעילות לכל המערכות הקריטיות, שכאמור לעיל טרם מופו, לא ניתן לעקוב אחר הפעולות שמבצעים מנהלי המערכות. יצוין כי אף שההתקשרות עם הספקים והתשלום להם בוצעו על ידי חברה א', שעליה לא חל חוק חובת המכרזים, התשנ"ב - 1992 , חוק זה חל על המשרד. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לנקוט משנה זהירות במקום שבו הסכם עלול לפתוח פתח לכך שרכישות בסכומים משמעותיים כל כך המתבצעות עבורו ייעשו שלא לפי חוק חובת המכרזים. לדעת משרד מבקר המדינה, המינהל אינו עושה די לצמצום מספר העובדים ברמות השכר האמורות לעיל, ומצב זה עדיין נמשך. מן הראוי
הביקורת העלתה שיומני פעילות מופקים רק ממערכת הבגרויות, ולא מיתר היישומים, לרבות המנב"ס. משמעות הדבר שהמינהל לא עוקב באופן שוטף אחר פעולות חריגות ועל שימוש לרעה במערכת המחשוב. עוד העלתה הביקורת שאין נהלים בנושא. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לקבוע נהלים לגבי משך שמירת היומנים, תדירות הבדיקות והדיווח על תוצאותיהן, והאחראים לנושא. על המשרד לאמץ נוהל בנושא זה, הכולל דיווח עדכני, ולהקפיד על בדיקת יומני הפעילות באורח קבוע ועל העברת דיווח על תוצאות הבדיקה לדרג מוסמך. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כ י נוכח הנתונים הרגישים שבמערכת המחשוב יש לבדוק בשיטתיות ובאופן מושכל את הגישה אליה, את שליפות המידע מתוכה, ואת השינויים הנעשים בנתונים. בקרה פנימית נאותה צריכה לכלול פיקוח על הפעולות וכן דיווח עדכני על אירועים חריגים. אימוץ כללי בקרה הוא התשתית הארגונית שא מורה לעסוק בגילוי מוקדם של כשלי אבטחה ולטפל בבעיות שהיא חושפת.
540
משרד החינוך . התקשרות עם קבלן ובאמצעותו עם אחד עשר קבלני משנה לדעת משרד מבקר המדינה, ההתקשרות אפשרה למשרד לא לקיים את חובת המכרז ואת הכללים המחייבים משרד ממשלתי בנושא בחירת נותני שירותים בכל הקשור בבחירת מבצעי המודולים. על משרד החינוך להקפיד שבחירת קבלנים תיעשה על פי הדין והכללים שנקבעו לכך. מהאמור לעיל עולה כי במרבית המקרים היו דוחות הביצוע של קבלני המשנה תמציתיים ביותר. הימצאותו של טופס ריק חתום בידי המשנה למנכ"ל במסמכי הקבלן משקפת ליקוי חמור בעבודת המשנה למנכ"ל, מה גם שאת הטופס הגיש הקבלן למשרד מבקר המדינה בצירוף חשבונות שהגיש לו קבלן המשנה, כאסמכתאות לביצוע תשלום. מן האמור לעיל עולה כי המשרד השתמש בקבלן כצינור להעברת כספי המשרד לקבלני המשנה, ותמורת שירות זה שילם לו המשרד בכמה .מקרים תשלום גבוה בעשרות אחוזים מהתשלומים שהיה על הקבלן להעביר לקבלני המשנה, על פי הוראות המשרד. "אופק חדש" היא רפורמה שנועדה לחולל שינויים מהותיים במערכת החינוך בישראל. כדי להטמיע את עקרונות הרפורמה במוסדות החינוך שכר המשרד שירותים מגוונים וחשובים מהקבלן . הביקורת העלתה ליקויים בבקרה של המשרד על פעילותו של הקבלן, והתעלמות של המשרד מהדרישות שהוא עצמו דרש מראש לשם הוכחת עבודתו של הקבלן ותוצאותיה. המשרד השתמש בקבלן כצינור להעברת כספים מהמשרד ל-11 קבלני משנה ולא מילא את החובה לקיים הליך תחרותי לבחירת נותני השי רותים וכך פגע בזכותם של מציעים בכוח להזדמנות שווה. בכמה מקרים שילם המשרד לקבלן תמורת שירות זה תשלומים גבוהים בעשרות אחוזים מהתשלומים שהיה על הקבלן להעביר לקבלני המשנה. המשנה למנכ"ל המשרד אחראי להתקשרות של המשרד עם הקבלן, לבקרה על השירותים שהמשרד קיבל מהקבל ן ולאישור הנדרש לשם תשלום לקבלן תמורת עבודתו. לשכת המשנה למנכ"ל קבעה גם את תנאי ההתקשרות של הקבלן עם קבלני המשנה. משרד מבקר המדינה רואה את הממצאים האמורים בחומרה, ועל משרד החינוך להסיק את המסקנות הנדרשות מהם לגבי ההתקשרות נשוא ביקורת זו ובנוגע להתקשרויות בעתיד. המשרד חתם על חוזה עם הקבלן כדי לקבל ממנו מגוון שירותים חשובים להטמעת עקרונות הרפורמה בבתי הספר, ובהם שירותים פדגוגיים, ליווי של בתי הספר - גם בנוגע להסכם השכר הכרוך ברפורמה - וסיוע למנהלי בתי הספר. כדי להבטיח שהפעולות האלה אכן יבוצעו וכדי להוכיח זאת דרש המשרד מהקבלן בחוזה לדווח לו דיווחים שונים, חלקם בכל שבוע וחלקם בכל חודש, גם באמצעות אתר אינטרנט. המשנה למנכ"ל אישר בחתימתו את החשבוניות שהעביר אליו הקבלן, אף על פי שהמשרד לא קיבל דיווחים מלאים ולא עמד על כך שהקבלן ימלא אחר כל התחייבויותיו על פי החוזה. מאחר שחתימת המשנה למנכ"ל הייתה בבחינת אישור שהפעולות אכן בוצעו, שילם המשרד לקבלן כשמונה מיליון ש"ח (כולל מע"ם) במשך כ-16 חודשים ממועד החתימה על החוזה, לעתים על סמך רשימות מרשימות שונות של בתי ספר שאי- אפשר לקשרן לרכיבי החשבוניות שהגיש הקבלן ולעתים בהיעדר אסמכתאות מלאות. ראוי היה שהמשרד לא ישלם לקבלן בעד עבודתו עד שיתקבלו הדיווחים הנדרשים. על פי החוזה של המשרד עם הקבלן, נדרש הקבלן לדווח למשרד דיווחים רבים, אך משנחתם החוזה ויתר המשרד על זכותו לקבל חלק מן הדיווחים. לדעת משרד מבקר המדינה, אישור החשבוניות בידי המשנה למנכ"ל ותשלום כספים בלי הדיווחים הנדרשים אינם עולים בקנה אחד עם הצורך לשמור על כספי ציבור.
אף על פי שהחשבוניות האמורות לא לוו בכל האסמכתאות המעידות על עבודתו של הקבלן, אישר אותן המשנה למנכ"ל. אישור זה שימש לחשב המשרד אסמכתה שהקבלן סיפק את השירותים שהתחייב לספק על פי המכרז והחוזה. עד אוגוסט 2009 שילם המשרד לקבלן כשמונה מיליון ש"ח בלי שהיו בידיו כל הדיווחים הנדרשים.
541
משרד החינוך . פרס ישראל - משרד החינוך משרד מבקר המדינה מעיר שפעילות ועדת היועצים בשתי ישיבותיה שפורטו לעיל אינה מתיישבת עם האמור בתקנות חובת המכרזים שהורו על פרסום אמות מידה ומשקלן ובחירת המציע לפיהן. לדעת משרד מבקר המדינה, לאחר סגירת רשימות המועמדים לכל תחום פרס ואחרי בחירת השופטים לוועדות, על המשרד לוודא שלשופטים אין זיקה למועמדים לפרס, כדי שלא יימצאו במצב של חשש לניגוד עניינים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לא נמצא שנעשה מאמץ להרחיב את מעגל היועצים שאליהם פנה המשרד, כאמור בתקנות חובת המכרזים, והיה מקום לנסות לשתף אחרים במקום לפנות מידי שנה ליועץ מסוים. משרד מבקר המדינה מעיר, שפרופ' גולדברגר עבד אפוא בחודשים נובמבר 2008- ינואר 2009 בלי שהעסקתו אושרה והוסדרה בוועדת היועצים וללא חוזה העסקה. משרד מבקר המדינה מעיר שהעסקת עו"ד לנגנטל בלי שהמשרד חתם עמו על הסכם הכולל התחייבות לשמירת סודיות נעשתה בניגוד לאמור בחוזר החשב הכללי מ- 1988 , המחייב חתימה על הסכם העסקה הכולל סעיף מפורש בדבר חובת שמירת הסודיות. הדבר חשוב במיוחד כשמדובר בנושא רגיש כמו קביעת הזוכים בפרס ישראל; על המשרד גם להקפיד לשלם ליועץ שסיפק לו שירותים את שכרו; על המשרד לגבש נוהל חפיפה מסודר ולהקפיד על ביצועו במקרה של חילופי יועצים. הדבר נחוץ במיוחד אם היועץ הפורש היה מוקד ידע משרדי. מן האמור לעיל עולה שהמשרד העסיק את פרופ' גולדברגר במשך שנים רבות ואפשר לו שליטה כמעט בלעדית בבחירת חברי ועדות השופטים בלי שהמשרד קבע אמות מידה כלשהן לבחירה. לדעת משרד מבקר המדינה, יש להרכיב את הוועדות על סמך שיקולים מקצועיים באופן מובנה ואחיד. יש לקבוע בתקנון כללים ברורים עם אמות המידה לבחירת השופטים, יש לתעד את הליך הבחירה ולדרוש מהשופטים גילוי זיקה למועמדים, אם יש להם, בתחום שבו הם ישפטו.
משרד מבקר המדינה מעיר כי ועדת הרכישות אישרה את ההתקשרות בהסתמכה על בקשת המנכ"לית בלבד ולא נהגה כפי שהיה עליה לנהוג לפי תקנות חובת המכרזים: היא לא פנתה לקבלת הצעות נוספות, לא צוינו אמות המידה שלפיהן נבחר פרופ' גולדברגר, ולחילופין לא סווגה ההתקשרות כהתקשרות עם ספק יחיד.
542
משרד החינוך . ניצול שעות לימוד בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים בקרת התקן היא כלי ניהולי חיוני ביותר, יחיד מסוגו, שעומד לרשות הנהלת המשרד בבואה לבחון את השימוש שנעשה בחלק נכבד מתקציבו של המשרד. מממצאי הביקורת של משרד מבקר המדינה עולה כי לעתים הסתפקה הנהלת המשרד בביצוע הבקרה ובמימונה, ולא השתמשה בחלק ניכר מממצאיה. אף שנ מצאו חריגות רבות, לא קיבלה הנהלת המשרד החלטות בחלק מהנושאים שבדק האגף במסגרת הבקרה שקיים. בכך יש פגם מהותי בניהול שעות הלימוד, שהן מהתשומות העיקריות של המשרד ומצויות בליבת העשייה שלו. לדעת משרד מבקר המדינה, נדרש טיפול מקיף ומעמיק בחריגות שנמצאו בבקרת התקן, לרבות איתור נקודות תורפה במשרד והבהרת מדיניותו והנחיותיו, במקום שהבהרה זו נדרשת. לדעת משרד מבקר המדינה, על הסמנכ"לית לעשות שימוש ראוי ומושכל בממצאי בקרת התקן, ובין השאר לאתר את המקרים שבהם יש לחדד את הוראות המשרד ובמידת הצורך להביאם לפני מנכ"ל המשרד. מהאמור לעיל עולה כי המשרד קבע שבתי ספר מחויבים לתת שעות תגבור לתלמידים שזקוקים להן, אולם לא גיבה את קביעתו בהנחיות מפורטות. כן הועלה כי בהיעדר הנחיות מפורטות בתי ספר, לעתים באישור המחוזות, ראו עצמם חופשיים להחליט על שימוש בשעות התגבור למטרות אחרות כמו פתיחת כיתות לא תקניות והוראת מקצועות שונים. כלומר, הם לא קיימו כללים הנוגעים לנדבך מרכזי במדיניות המשרד - צמצום פערים ותגבור תלמידים חלשים. במקרים שהובאו לעיל ניתנו חלק מן השעות שהוקצו לתגבור לכלל התלמידים, ולאו דווקא לזקוקים לתגבור. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החינוך להנחות את מוסדות החינוך כיצד לנצל את שעות התגבור ולוודא כי שעות התגבור שהוקצו ינוצלו למטרה שנקבעה להן בחוזר התקן. הדבר חיוני במיוחד לגבי בתי ספר שאינם נכללים ב"אופק חדש". מנגד, על פי ממצאי בקרת התקן, ב -36% מחטיבות הביניים שנבדקו בשנת הלימודים התשס"ח וניתן בהן סל טיפוח, לא נמצאה תכנית טיפוח מאושרת; במחוז תל אביב - 50% ובמחוז מרכז - 44% . זאת מכמה סיבות אפשריות, למשל שהתכנית שהייתה בהן לא אושרה בידי הגורמים המוסמכים לכך. כפי שצוין בסיכום בקרת התקן לאותה שנה, מנהל בית .הספר יכול אפוא להפעיל סל טיפוח לשם השגת יעדים שונים שלא אושרו בידי המשרד, ובה בעת, התלמידים שזכאים ליהנות ממשאבי הסל לא יזכו לקבלם. מדברים שמסרו בספטמבר 2009 למשרד מבקר המדינה מנהל האגף לשירותי חינוך ורווחה במינהל הפדגוגי (אגף שח"ר) והאחראי לחטיבות הביניים באותו אגף, עולה שהם לא קיבלו מידע על ממצאי בקרת התקן לשנות הלימודים התשס"ז -התשס"ט, ולכן לא עמדו לפניהם הנתונים על תכניות הטיפוח שלא אושרו בידי אגפם. מהאמור לעיל עולה כי המשרד קבע כללים להקצאת שעות תפקיד בבתי הספר, אולם ממצאי הבקרה העידו במשך חמש שנים על חריגות רבות מהם. כשליש מבתי הספר היסודיים ויותר ממחצית חטיבות הביניים שנבדקו בשנת הלימודים התשס"ח חרגו מהכללים והמירו שעות הוראה בשעות תפקיד. ממצאים אלה מעידים כי המשרד לא הצליח לאכוף את הכללים שקבע, אשר נועדו להפריד בין שעות ההוראה לתלמידים לבין השעות שבהם מילאו מורים תפקידים אחרים בבתי הספר, ושעות הוראה שימשו גם שלא על פי ייעודן. המרת שעות הוראה בשעות תפקיד משמעה פחות שעות הוראה לתלמידים, דבר אשר עלול אף לפגוע בהישגים הלימודיים.
יוצא אפוא שעובדים בכירים במשרד, לרבות המנכ"ל לשעבר, היו ערים לצורך לחסום באמצעי טכנולוגי את האפשרות לשבץ מורה בשע ות שחורגות מתקן השעות, אולם הדבר לא נעשה. מערכת המחשב של המשרד חוסמת כמה אפשרויות, למשל תשלום שכר למורה ששיבוצו לא אושר כנדרש, אולם היא אינה חוסמת את האפשרות לשבץ מורים בשעות שחורגות מתקן השעות של בית הספר. חסימה טכנולוגית כאמור עשויה הייתה למנוע שיבוץ מורים בהיעדר מקור תקציבי למימון שכרם.
543
המוסד לביטוח לאומי . היבטים בעבודת הוועדות הרפואיות לקביעת זכויות נכים .עוד קבע בג"ץ, בהערת אגב, כי ההסדר הנוהג לפי הדין הקיים צופן בחובו קשיים, וכי בנסיבות מסוימות הוא אף מעורר חשש לעיוותים אפשריים. שורש הקשיים והחששות טמון בעירובן הבלתי רצוי של רשויות מינהליות בקביעת הרכביהן וסדרי עבודתן של ועדות רפואיות. עוד נקבע כי הפעלתן התקינה של הוועדות הרפואיות "מותנית בתחולתם של עקרונות יסודיים - כקיום אי-תלותם של חבריה, דרכ י מינוים, קביעת סדרי פעולתם וכן מניעתם ממצבים של ניגוד עניינים..."57 .בג"ץ קבע כי אף על פי שהצורך בעיצובו של הסדר חקיקתי חדש ומתוקן דרוש ואף חיוני, אין הוא מוצא אחיזה מספקת לקביעה שמתכונת הפעולה הקיימת של הוועדות הרפואיות מעמידה את כלל חבריהן בחזקת פסולים מחמת ניגוד עניינים58. מהאמור לעיל עולה כי המוסד פעל בעצמו להפסקת כהונתם של הרופאים הפוסקים; בכך נפגעת השמי רה על אי-תלות הוועדות שבהן חברים רופאים פוסקים. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי ששר הרווחה או מי מטעמו יקבעו כללים ומנגנונים למינוי הרופאים הפוסקים ולהפסקת עבודתם, להכשרתם והדרכתם, ולבקרה על עבודתם, על מנת להבטיח את תקינות עבודתם ואי-תלות ם של הרופאים הפוסק ים ולשמור על ההפרדה בין עבודתם בוועדות למוסד. נמצא כי ע ד מועד סיום הביקורת , ספטמבר 2009 , לא המליץ מנכ"ל המוסד לשר הרווחה על נהלים להפסקת עבודתם של רופאים פוסקים שהגיעו לגיל 80 , ולא נערכה עבודת מטה לבדיקת תפקוד הרופאים שטרם הגיעו לגיל 80. .1. מבדיקת משרד מבקר המדינה עלה כי משרד הרווחה לא קבע כללים המסדירים את התנאים או את אמות המידה להפסקת כהונתם של הרופאים הפוסקים. גם עלה כי הפסקת כהונתם של רופאים פוסקים נעשית לעתים קרובות ביוזמת המוסד ועל פי שיקוליו . כך, במהלך שנת 2007 ,הפסיק המוסד ביוזמתו ועל דעת עצמו, את עבודתם של רופאים פוסקים שעברו את גיל ה-80 ; בשנים 2007 -2009 צמצם המוסד את מספר הרופאיםהפוסקים בני 80 ומעלה מ-37 ל-3 . נוכח האמור לעיל, מן הראוי שהמוסד יקיים תכניות הדרכה סדורות לרופאים המוסמכים, ובמסגרתן יעדכן אותם בנושאים הנוגעים לעבודתם כחברי ועדה רפואית. נמצא כי בכ-47% מכללתיקי מדגם א', הוועדה הרפואית לא מילאה סעיף זה. אי-מילוי סעיף ניגוד העניינים עלול למנוע גילוי מצבים ש ל היכרות מוקדמת בין הרופאים המטפלים בתביעה ובין התובע, ולגרום למראית עין של יחס מוטה כלפי התובע.
בבדיקה נמצא כי ב כ-56% מכלל41 תיקי התביעה שבמדגם ב' שינו הוועדות הרפואיות לעררים את ההחלטות שהתקבלו בערכאה הראשונה. בכ-96% מהם השינוי היה לטובת התובע: ב כ-32% מהם השינוי היה משמעותי; ב כ-27% מהםהשינוי הביא להעלאת דרגת אי -הכושר להשתכר ולהגדלת קצבת הנכות לתובע . ובכ -41% הנותרים השינוי לא השפיע על דרגת אי-הכושר להשתכר .
544
משרד החוץ . התקשרות עם חברה לניהול ביטוח הבריאות של העובדים בנציגויות בארצות הברית בשלמו את סכומי ההוצאות החריגות על שירותים רפואיים שאינם כלולים בהסדר עם החברה הגדיל המשרד את הוצאותיו ולא נהנה מההנחות שהיו ניתנות לו אילו השירותים סופקו בידי הספקים שבהסדר. נוסף על כך, עובדיו עלולים לפרש את תשלום ההוצאו ת החריגות כעידוד לפנות לקבל שירותים מחוץ להסדר. לדעת משרד מבקר המדינה, המשרד אמנם בחן את שאלת ניגוד העניינים של יועץ הביטוח, אולם היה עליו לבדוק שאלה זו לפני מינויו ולא תשעה חודשים אחריו. . להעסקת יועצים נוספים, בניגוד להוראות תכ"ם, מנעה הליך תחרותי וגם אפשרות לבחור את היועץ המתאים ביותר. מבדיקת ריכוז הדוחות שהעבירה החברה הישראלית למטה המשרד ולקונסוליה בשנים 2007 ו- 2008 עולה כי שיעור ההנחות הממוצע שעליו דיווחה היה גבוה מ - 50% . כלומר על המש רד יהיה לשלם לה מענק הצטיינות בגין שנים אלה. עוד נמצא כי עד מועד סיום הביקורת שום גורם בקונסוליה או במשרד לא בדק ולא אימת את שיעור ההנחות שעליו דיווחה החברה כדי לקבוע אם יש לדרוש ממנה החזר מדמי הניהול או אם יהיה על המשרד לשלם לה מענק הצטיינות ולכן לתקצב אותו. .להחזר דמי הניהול ולתשלומם, כמפורט: חישוב מענק ההצטיינות יהיה בתום כל שנה בלי שנקבע מועד התשלום, ואילו חישוב דמי הניהול לקונסוליה והתשלום יהיו בתום "התקופה המלאה" של החוזים. החזר דמי הניהול הוגבל עד למחצית הסכום ששולם "בגין התקופה הראשונה" המוגדרת בשני החוזי ם כשנים עשר חודשים רצופים ממועד תחילת החוזה. הבדיקה העלתה שהקונסוליה ומטה המשרד לא בדקו ולא אימתו באופן שיטתי את המידע שבדוחות שהעבירה אליהם החברה הישראלית על דרישות השליחים, העמ"י והעמ"ז לקבל שירותים רפואיים ועל התשלומים עבור שירותים אלה. המשרד גם לא בדק ברשומות החברה את העברת התשלומים לספקים. לדעת משרד מבקר המדינה, היעדר בקרה ופיקוח על ההוצאות בגין השירותים והתביעות הרפואיות שעליהם דיווחה החברה הפך שניים מהיתרונות העיקריים שלה - מתן שירותי ניהול בעברית והי כולת לקיים עליה בקרה ביתר קלות משום שהיא פועלת בארץ - לחסרי משמעות.
.לדעת משרד מבקר המדינה, כיוון שההתקשרות נועדה לספק שירותים רפואיים לעובדי המשרד בעשר הנציגויות שברחבי ארה"ב ולא רק לעובדי הקונסוליה, תקנה זו אינה מתאימה למתן הפטור האמור.
545
משרד החוץ . הקונסוליה ונציגות הקבע ליד האו_ם בניו יורק לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח ההוצאות הגבוהות על שכר לימוד בבתי הספר הפרטיים, ראוי שהמשרד יבחן את האפשרות לקבוע שכר לימוד מרבי על פי מקום השירות, וכן ראוי שיקבע אמות מידה ברורות וחד-משמעיות לחריגה מהסכום המרבי שנקבע. שליח שיבחר לשלוח את ילדיו לבית ספר ששכר הלימוד בו גבוה מהסכום המרבי שייקבע יידרש לשלם בעצמו את ההפרש. נמצא שכמעט כל העובדים דיווחו בשנת 2008 על הוצאות גבוהות באופן ניכר מהקצובה שהם זכאים לה בשנה, בסכומים שבין כ -600 דולר ל - 8,000 דולר, ואילו המשרד שילם להם את סכום הקצובה בלבד. עוד נמצא כי הדיווח של השליחים על הוצאות ייצוג לא כלל מספיק פרטים. כך למשל לא צוינו בדיווחים שמות האורחים ותפקידם, ולכן אי -אפשר לבדוק אם ההוצאות הוצאו במסגרת התפקיד ועל פי הוראות התקנון. עוד נמצא שקצין המינהלה לא בדק את הקבלות המצורפות לדיווח, משום שלא היו מפורטות ועל פיהן אי -אפשר לדעת עבור מה היו ההוצאות. משרד מבקר המדינה העמיד את משרד החוץ על החובה לאשר תשלומים רק על סמך קבלות ובהן מידע מלא ומפורט שיאפשר הבחנה בין אירוח שבוצע במסגרת התפקיד לאירוח פרטי. אישור תשלום על סמך קבלות לא מפורטות ודיווח חסר, עושה פל סתר את המטרה שבבסיס תשלום דמי הייצוג. אשר לתשלום דמי ייצוג בגין הוצאות אירוח בבית, על הוועדה הבין-משרדית לגבש הסדרים מידתיים להחזר הוצאות אלה הניתנים לפיקוח ולבקרה. משרד מבקר המדינה מברך על השינויים שנעשו בהוראות התקנון בדבר המותר והאסור בגיוס כספים למימון אירועי יום העצמאות. על המשרד להקפיד שכל הנציגויות יפעלו על פי הוראות אלה בחגיגות יום העצמאות הבאות. . לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החוץ לקבוע מנגנוני פיקוח ובקרה שימנעו אפשרות לרכישות בניגוד להוראות. .לקונסוליה ולנציגות באו"ם הוקצו בתקן שש משרות להעסקת עובדי משק בית בבתיהם של ראשי הנציגויות. נמצא שלסגן השגרירה לאו"ם הוקצו 1.75 .משרות לעבודות ניקיון, יותר מפי שלושה מכפי שנקבע בתקנון .קיום קשר שוטף בין הנציגות ל משרד ושיח ביניהם, לשם עדכונים על המתרחש בארץ השירות ועל עמדותיהם של אישים עמם מנהלת הנציגות את השיח הדיפלומטי ולהעברת הנחיות מהמשרד על פי דיווחים אלה. על המשרד אפוא, להקפיד ולדרוש משליחיו דיווח שוטף ומפורט, כדי שמהות הדיווחים ותדירותם לא יהיו נתונות לשיקול דעתו הבלעדי של ראש נציגות. על המשרד גם להבהיר לעובדים במטה כי עליהם לתת לנציגויות משוב על הערכות המצב והדיווחים שהם מקבלים מהן.
נמצא שבישיבות הסגל של הקונסוליה נרשם פרוטוקול, אולם לא הייתה אחידות ברישום, הפרוטוקולים לא נתנו תמונה מלאה ואמינה של מה שהתרחש בדיון והם לא נשלחו למשתתפים. עוד נמצא כי בישיבות הסגל של הנציגות באו"ם לא נ רשמו פרוטוקולים.
546
משרד הבינוי והשיכון . ליקויים משמעותיים בתחזוקת הדיור הציבורי 2. במשך שנים הוציא המשרד כספים בלא שנעשתה עבודת מטה סדורה בנושא הליקויים ובלא שהוכנה תכנית עבודה בנושא. בפועל, הסכומים שהוצאו לא השיגו את מטרתם, והליקויים החמורים בדירות שבפרויקט טרם תוקנו. הועלה כי במסגרת הבדיקה שעשה משרד הבינוי והשיכון ביולי 2004 במתחם ב' נבדקו רק80% מהדירות במתחם, ועל כן בדיקה זו לקתה בחסר. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה שמשרד ממשלתי לא ימכור דירות שמצבן לקוי לאוכלוסיות חלשות, שסביר להניח שיתקשו להתמודד עם הליקויים בדירות. לדעת משרד מבקר המדינה השתתפותו של נציג החברה חשובה כי הוא יכול להציג לוועדה באופן פרטני את נסיבות המקרה המובא לדיון ואת עמדת החברה עצמה בעניינו; לא זו בלבד שדבר זה יקל על הוועדה לקבל הבדיקה העלתה כי רוב הבקשות המופנות לוועדת החריגים במשרד הבינוי והשיכון נוגעות לתיקון או להחלפה של פריטים בסיסיים (כמו ארון מטבח, כיור, שיש או תריסים) שבלעדיהם קשה לנהל חיים סדירים. נמצא כי לאחר שהצליח הדייר להמציא את כל המסמכים הדרושים המבססים את בקשתו (תהליך שמתמשך כמה שבועות ואף חודשים), עליו להמתין עוד כמה חודשים עד שהוועדה תקבל החלטה בעניין; הועלה גם כי דיוניה מתקיימים בדרך כלל שלא במניין החוקי, וכי המשרד לא הכין דוח כנדרש לגבי החלטות שנדחו על הסף והסתפק בכך ששלח לחברות המאכלסות מזכרים בנושא, כדי לצאת ידי חובה. .על המשרד להוציא לאלתר נוהל בנושא כמצוין לעיל; להקפיד לכנס דיונים תכופים בנוכחות חברי הוועדה - לרבות נציגי החברות המאכלסות; וכן עליו לנהל את הפרוטוקולים באופן מסודר ותקין. על הוועדה לנמק את החלטותיה בבירור כדי שהדיירים הפונים יוכלו להבינן ואף להיערך להגשת ערעור בעניינן, אם ירצו לעשות כן. הפעולות הללו נדרשות על מנת שדיירי הדיור הציבורי יוכלו לקיים רמת חיים סבירה בדירות שהוקצו להם. לדבר נודעת חשיבות יתרה לנוכח מצבם הקשה של הדיירים מהבחינה החברתית-כלכלית ולנוכח בריאותם הלקויה של חלקם. הועלה כי כמה חברות לא טיפלו כלל בחלק מהליקויים שהובאו לידיעתן ובחלק מהם הן טיפלו בתוך פרק זמן ארוך מהנקוב בחוק. עוד נמצא כי חלק מהחברות לא תיעדו כנדרש בתיקיהן את מועדי ההתחלה או הסיום של העבודות. להלן פרטים:
בכל אחת מהשנים 2008 ו- 2009 תוקצב להתקנת דודי שמש סך של5 מיליון ש"ח. אולם מהבדיקה עולה כי בשנתיים האמורות ניצל המשרד למטרה זו סך כולל של כ-7.35 מיליון ש"ח, דהיינו ניצול בשיעור של כ- 73% .בלבד
547
רכבת ישראל בע_מ . השירות לנוסע - חברת רכבת ישראל בע_מ מדוח של הממונה על הטיפול בתלונות שבמשרד התחבורה עולה כי רוב התשובות של הרכבת על התלונות שהועברו באמצעות משרד התחבורה היו תשובות כלליות ללא קביעת עמדה לגבי התלונה. הביקורת העלתה כי משרד התחבורה לא קיים מעקב אחר אופן טיפולה של הרכבת בתלונות ולא בדק אם תשובות הרכבת למתלוננים ניתנו לאח ר בדיקה מעמיקה שהיא עשתה. הביקורת העלתה כי הצוותים המשותפים למשרד התחבורה ולרכבת לא כונסו ולא פעלו במשך שלוש שנים - מההחלטה על הקמתם עד 2008 , ולכן לא קודם נושא שילוב הרכבת והתח"צ באוטובוסים בתקופה האמורה. רק בשנת 2009 ., במהלך הביקורת, החלו הצוותים לפעול מהאמור לעיל עולה כי השירות ברכבת מדימונה לבאר שבע אינו נוח ואינו כדאי כלכלית לנוסעים לעומת הנסיעה לשם באוטובוס. משרד האוצר הודיע בתשובתו למשרד מבקר המדינה מינואר 2010 כי "בעניין שינוי הסכם הסובסידיה - המלצת המבקר יושמה במלואה על ידי משרדי האוצר והתחבורה, וההסכם החדש נחתם לפני מספר ימים. הסכם זה בנוי באופן שונה לחלוטין מקודמו, והוא יוצר תמריצים משמעותיים לרכבת למשוך אליה נוסעים נוספים ע"י העלאת רמת השירות לנוסע. בנוסף כולל ההסכם החדש מנגנון התחשבנות בגין עמידה או אי עמידה במדדים שונים של רמת שירות, כגון דיוק, ביטולי נסיעות, איחורים חריגים, סקר שביעות רצון וכד'". הביקורת העלתה כי רוב הביטולים נבעו מתקלות בציוד הנייד, וחלקם נבעו מתקלות באיתות. לדעת משרד מבקר המדינה, על חברת הרכבת לעשות את כל הנדרש כדי למנוע ביטול של נסיעות רכבת עקב תקלות שבשליטתה ולדאוג לעדכון לוח הזמנים לפי הצורך. .הביקורת העלתה כי ברכבת ישראל לא היה נוהל לטיפול בתלונות ולא ברור לפי מה נקבעו זמן הטיפול בכל תלונה, דרך הטיפול, סמכויות המטפלים בתלונות ודרכי הדיווח על התלונות.
עד מועד סיום הביקורת לא הסתיימה בחינת הדרכים לעדכון המידע ולא הוחל בהפצת מידע מעודכן לציבור על שינויים ברכבת.
548
רכבת ישראל בע_מ . קו הרכבת המהיר לירושלים - הקמת קטע באזור הרי ירושלים במסמך המסכם צוין כי נ וכח העובדה שאין תכנון מפורט למנהרה הארוכה, לא הייתה אפשרות להשוות במדויק את העלויות ולוחות הזמנים של שתי החלופות. בדיון שהתקיים באוגוסט 2006 העריך הגוף המאשר כי לוחות הזמנים שציינה חברת הרכבת לא היו ריאליים, מפני שלא הביאו בחשבון את הזמן הדרוש להשלמת התכנון ולהשלמת התהליכים הסטטוטוריים. כמו כן הוא העיר לרכבת כי היא לא השלימה את התכנון בחלק מן הנושאים ולא פירטה במכרז עבודות נדרשות שעלולות לעכב את הפרויקט. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על הרכבת להקפיד על חתימת ההסכם רק לאחר קבלת כל האישורים הנדרשים. .בספטמבר 2000 אישרה המועצה הארצית במסגרת תכנית מתאר ארצית למסילות ברזל תוואי להקמת קו רכבת מהיר חדש שיחבר בין תל אביב לירושלים (תוואי A1 ), הכולל מנהרות ארוכות במיוחד. היא עשתה זאת בתיאום עם הגופים העוסקים בהגנה על הסביבה. הממשלה אישרה החלטה זו במרס 2001 . באוגוסט 2001 ,הוחלט להתחיל בהקמת הקו ובשנת 2003 הטילה הממשלה את ביצוע הפרויקט על חברת רכבת ישראל. הפרויקט תוכנן להסתיים בשנת 2008. ,בדוח הביקורת הקודם הצביע מבקר המדינה על ליקויים בתכנון הקו באומדני העלויות שלו ובלוח הזמנים להקמתו. הביקורת הנוכחית העלתה כי מינהל התכנון והגוף המאשר דרשו מהרכבת הכנת תכניות מפורטות, הכוללות, בין היתר, תסקיר השפעה על הסביבה. במהלך השנים לא עמדה הרכבת בדרישות מינהל התכנון במועדן. נוסף על כך בחינת החלופות להקמת הקו נעשתה בצורה לקויה. כל אלה גרמו לדחיית המועד המשוער של השלמת הפרויקט בשמונה שנים - לשנת 2016 . גם כיום טרם התקבלו כל האישורים הנדרשים להשלמת הפרויקט. דרך פעולה זו אינה תקינה. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הכשלים שהועלו, על משרד התחבורה, משרד האוצר ורכבת ישראל לפעול כדי למנוע מקרים דומים בהקמת קווי רכבת בעתיד. כמו כן יש להקפיד כי פרויקטים יאושרו רק לאחר שהושלמו הליכי התכנון , נבחנו ההשפעות על הסביבה והתקבל אומדן תקציבי מבוסס על אחת כמה וכמה כשמדובר בפרויקט כה גדול ומורכב כגון זה. כאמור, ממסמכי החברה עולה כי צו התחלת עבודה צריך להינתן בתוך שנה ממועד ההסכם עם הקבוצה הקבלנית. ביוני 2009 , לאחר שולנת"ע החליטה לדחות את חלופת רט"ג ולפני שהמועצה הארצית דנה בהמלצה זו, הודיע סמנכ"ל תשתיות בחברת הרכבת לנציג המורשה של הקבוצה הקבלנית כי בכוונת החברה להוציא צו התחלת העבודה לביצוע הפרויקט ב- 1.11.09 . משרד מבקר המדינה העיר לחברה כי היה עליה להקפיד להודיע לקבוצה המב צעת על תחילת עבודות רק לאחר שהמועצה הארצית אישרה את התכניות. .על פי התכנון, יפונו מהמנהרות בקטע המערבי חומרי חפירה בהיקף גדול של כ -2.4 מיליון מ"ק, כאשר רק כמחציתם ניתנים למיחזור בפרויקט ומחוצה לו. לנושא זה השפעה על הסביבה באופן הפינוי וההטמנה ובאופן הובלת עודפי העפר, ולכן נדרשת לכך היערכות מתאימה. במהלך השנים בדקה חברת הרכבת, לבקשת הגוף המאשר, כמה חלופות לפינוי עודפי עפר ואף תכננה את אחת החלופות. גם הקבוצה הקבלנית שנבחרה הציעה חלופות בעניינן. עד מועד סיום הביקורת טרם אושר פתרון להטמנת עודפי העפר.
.1. חברת הרכבת לא מילאה את דרישות הגוף המאשר במועדן: במאי 2007 הגישה לו החברה תכנית עבודה שלא כללה את כל הנושאים
549
משטרת ישראל . טיפול המשטרה באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים הערכת מצב היא כלי בסיסי שיש בו כדי להבטיח ניהול סדור ומקצועי של החקירה. ביצועה נחוץ לניתוח הפעולות, העובדות והממצאים המצטברים לאורך זמן לצורך קבלת ההחלטות הנכונות להמשך פעולות החקירה. לכן נודעת חשיבות רבה לקיום הערכות מצב בחקירת נעדרים ואלמונים כאחד. עם זאת מן הראוי שהמשטרה תרענן את הפקודה והנהלים תוך כדי שימת דגש על החובה לקיים הערכות מצב תקופתיות ועל התדירות שבה יש לקיימן. ראוי אף לעגן עקרונות אלה בנהלים מפורטים גם בנוגע לאלמונים. מבדיקת המסמכים ב -34 התיקים שנבדקו עלה כי ב -30 (88% ) היו השהיות משמעותיות בחקירת התיק: ב-13 (81% ) מ-16 ,תיקי הנעדרים וב-17 (94% ) מ-18 .תיקי האלמונים לדעת משרד מבקר המדינה, רישום מרוכז ושיטתי של תיקי נעדרים ואלמונים שעלה בהם חשד לעברה פלילית וכן רשימה מרוכזת של תיקים שנפתח בהם בפועל תיק פ"א הם כלי חשוב וחיוני המאפשר מעקב ובקרה מרוכזים על פתיחת תיקי פ"א ופיקוח על טיב הטיפול בהם. 2. ממסמכי חוליית נעדרים עלה כי בעת טיפול החוליה בתיקים ישנים שהועברו אליה היו מקרים של חשד ממשי לרצח, אבל הם לא סווגו כתיקי פ"א אלא נשארו בסיווג של תיקי נעדרים ותיקי אלמונים, וככאלה הם הועברו מתחנות המשטרה אליה לגניזה. ב-8 (23% ) מ -34 התיקים שנבדקו הועלו ליקויים בטיפול מול גורמי המודיעין. ב -6 לא נמצאו מסמכים המעידים שהתחנה פנתה לגורמי המודיעין כדי לבדוק אם יש בידיהם מידע שעשוי לסייע בחקירה, וב -2 נמצא כי התחנה פנתה אמנם לגורמי המודיעין, אבל לא נמצאו מסמכים המעידים שהתקבלה תשובה מהם אף על פי שעברה שנה ויותר ממועד הפנייה. לדוגמה: ב-9 (26% ) מ -34 התיקים שנבדקו הועלו ליקויים בטיפול בפר סומו של נעדר או אלמוני, ויש אפשרות שהם פגמו בסיכוי לאתרם או לזהותם. לדוגמה: משרד מבקר המדינה מעיר כי בנסיבות המקרה ספק אם פרסום מודעה לאחר שלושה שבועות של היעדרות יש בו איזו שהיא תועלת. ככלל, לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שהמשטרה תבחן מחדש כיצד ניתן לפרסם את תמונת הנעדר ופרטיו באופן יעיל ובסמוך ככל האפשר להודעה על ההיעדרות, בייחוד כשקיים חשש לחייו, ובזה יועיל ולו במעט הפרסום.
ממסמכי החוליה הועלה כי עשרות תיקים של נעדרים שלא אוכנו ושל אלמונים שלא זוהו לא הועברו מתחנות המשטרה לחוליה לגניזה לאחר חמש שנים מיום פתיחת התיק כנדרש, משום שהם לא אותרו בתחנות המשטרה או משום שבוערו בתחנות שלא לפי הוראות הפקודה. בכמה מקרים מונו בתחנ ות המשטרה קצינים בודקים לבירור נסיבות הביעור.
550
משטרת ישראל . מינוי וקידום של קצינים בכירים במשטרה (א) קידום לדרגת תנ"ץ אגב חריגה מהפז"מ : על פי נתוני המשטרה, מתחילת שנת 2007 עד יוני 2008 קודמו20 קצינים לתפקידים בדרגת תנ"ץ. שלושה מהם קודמו אף ששימשו בתפקיד אחד בדרגת נצ"ם או שטרם עבר פרק הזמן המזערי לשהייתם בדרגתם. שניים משמונה קצינים שהוחלט כי יקודמו לדרג ת תנ"ץ במהלך 2009 אינם עומדים בתנאי הסף דלעיל. המפכ"ל המליץ על קידומם של כל הקצינים האמורים והשר לבט"פ אישר את ההמלצות אף שקידומם חרג מהכללים המחייבים שנקבעו. להלן פרטים על שלושה מקרים: בניגוד לנוהל החליט המפכ"ל לקדם בדרגה שני קצינים כמועמדים יחידים לתפקידיהם. קצינים אלה מילאו תפקידים במשרות שדרגות התקן שלהן גבוהות מדרגותיהם, והוחלט שהם יקודמו למשרות בדרגות התקן האמורות - האחד לדרגת סנ "ץ והשני לדרגת נצ"ם. להלן אחד משני המקרים: במחצית השנייה של שנת 2006 החליט המפכ"ל דאז למנות קצין לתפקיד נשיא בית הדין המשמעתי לערעורים (להלן - ביה"ד לערעורים) בדרגת תנ"ץ; הקצין, שגילו היה אז 5119 , ביקש לקבל אישור להתמחות במקביל בעריכת דין במשטרה. בנובמבר א ותה שנה אישר המפכ"ל דאז לקצין התמחות בעריכת דין בלשכת היועץ המשפטי של המשטרה, בשכר תנ"ץ ובמקביל להיותו נשיא בית הדין לערעורים. האישור ניתן בניגוד למדיניות המשטרה. יצוין כי ראש אמ"ש דאז, ניצב גבי גל, התנגד לאישור שנתן המפכ"ל לקצין, היות שסבר שהדבר ייצור תקד ים מסוכן, והוא חשש מתביעות של קצינים אחרים שיטענו לאפליה, בעיקר נוכח העובדה שמדובר בקצין בדרגה בכירה ביותר. יוער כי עוד קודם לכן - בינואר 2006 - קבע המשרד לבט"פ שאין צורך במשרה מלאה למילוי תפקיד נשיא ביה"ד לערעורים בגלל המספר המועט של תיקי הערעור, ולפיכך ה ודיע את"ב שהחל מאוקטובר 2006 יבוטלו התקן הזמני ודרגת התקן שהוקצו לתפקיד20 . למרות זאת, כחודש בלבד לאחר ביטול התקן, בנובמבר 2006 , החליטו השר לבט"פ והמפכ"ל לאשר שוב תקן זמני לתפקיד נשיא ביה"ד לערעורים כדי לאפשר למנות לתפקיד זה את הקצין, וזאת על מנת לפתור בעיה בין-אישית בין הקצין ומפקדו ביחידתו הקודמת. במהלך 2007 מונה הקצין לתפקיד זה. עם סיום התמחותו של הקצין, במרס 2008 , בוטל התקן שוב. יצוין כי עלות שכרו החודשי של הקצין כשהיה נשיא ביה"ד לערעורים הייתה כ- 40,500 ש"ח; מכאן שבמשך השנה שבה אויש תפקיד שלמעשה בוטל, נשא ה לכאורה הקופה הציבורית בעלות נוספת שהייתה נחסכת אם התקן היה מבוטל. מהמתואר לעיל עולה שבמקרה האמור חרגה המשטרה מכלליה, הן לגבי אישור זמני לתקן שבוטל והן לגבי חריגה מהמדיניות בעניין ההתמחות. זאת תוך מתן עדיפות לשיקולים, שנועדו להתגבר על בעיות בין-אישיות של בעלי תפקידים בכירים על פני שיקולים כלל ארגוניים ארוכי טווח. לדעת משרד מבקר המדינה, אף אם חריגה מכל אחד מן הכללים - אישור זמני לתקן שבוטל וחריגה מהמדיניות בעניין ההתמחות - היא בסמכות המפכ"ל, חריגה מנהלים שנקבעו לארגון המונה אלפי ממלאי תפקידים, לצורך מתן מענה לנסיבות הנוגעות לממ לא תפקיד מסוים, אינה ראויה וצריך היה להימנע ממנה. באשר לטענה כי ראוי שנשיא ביה"ד לערעורים יהיה עו"ד בהכשרתו, יצוין כי בעת שמונה הקצין לתפקיד נשיא ביה"ד לערעורים הוא היה מתמחה בלבד. לאור הערת בית המשפט מספטמבר 2007 בנוגע לבעייתיות ההסדר עם הקצין, ונוכח שיקו ל הדעת הנרחב והפיתוי לעשות בו שימוש למטרות שלא לשמן נועד, על המשטרה היה להפיק לקחים ממקרה זה: עליה להימנע מהסדרים מלאכותיים כאמצעי לפתרון בעיות בין-אישיות. .הועלה כי עד מועד סיום הביקורת, פברואר 2009 , לא הוסדרו מרכיבים מרכזיים במתכונת המינוי והקידום החדשה. למרות שכבר בשנת 1999 הקימה המשטרה צוות עבודה לפיתוח ספר תפקידים והתקיימו באמ"ש דיונים בעניין, הכנתו לא הושלמה, אלא גובשה טיוטה של הגדרות לתפקידים בדרגת נצ"ם בלבד. בנוסף, טרם נקבעה חובה לגבי קצינים במגזר המינהלי להיבחן במרכז הערכה כתנאי לקידום לדרגת סנ "ץ. עוד התברר כי למעט הבחנה בין המגזר המינהלי לייעודי לא הובחן בהליך המינוי והקידום החדש בין תפקידים בעלי מאפיינים שונים, כמו בין תפקידי ליבה 26 , שהם תפקידים מבוקשים שביצועם מגביר את הסיכוי לקידום בדרגה ובין תפקידים שקיים קושי אובייקטיבי למצוא להם מועמדים מתאימים, למשל עקב ריחוקם ממרכז הארץ. ממילא לא נקבעו לתפקידים המבוקשים תנאי סף גבוהים יותר או דרישה לניסיון והכשרה מיוחדים לאיושם (כגון ציון סף גבוה במיוחד במרכז ההערכה או בפו"מ). המתכונת החדשה של מינוי וקידום קצינים אכן הביאה לשיפור בהליכים אלה בכל הנוגע לגיבוש כלי מיון אובייקטיבים ולמתן הזדמנות לקצינים
.להתמודד על תפק ידים. עם זאת, נוכח חשיבותו ומרכזיותו של ספר התפקידים בכל הנוגע להליכי הקידום של קצינים בכירים, ובשים לב לעובדה שעל הכנתו שוקדים במשטרה לסירוגין שנים רבות, על המשטרה לסיים בהקדם את הכנתו.
551
מינהל הכנסת . בירור תלונה בענייני מינהל הכנסת משרד מבקר המדינה מעיר, שבמינהל הכנסת אין תיעוד מלא ממנו נית ן ללמוד כיצד נתקבלו ההחלטות באשר לרכישת קרמיקה ולביצוע עבודות הריצוף. משרד מבקר המדינה העלה שרכישות השטיחים לא התבססו על תכנית עבודה שנתית, אלא נעשו לשיעורין, לפי צרכים שעל פי רוב הוגדרו "דחופים". מינהל הכנסת קיים רק פעם אחת הליך של בירור מחירים עבור כל הרכישות; בבירור המחירים ביקש המינהל הצעות לרכישה של שישה שטיחים מסוג מסוים, אולם בתוך פחות משנה רכשה הכנסת 24 שטיחים. בחלק מהרכישות הוציאה מחלקת בנא"ם הזמנת קנייה רק לאחר שהשטיחים כבר סופקו לכנסת. משרד מבקר המדינה סבור כי על המתלונן , שכמנהל בנא"ם היה גם אחראי לרכישות בכנסת, הייתה מוטלת החובה להתריע ב"זמן אמת" על הליקויים ברכישת השטיחים ולהציג את הליקויים למנכ"ל, לחשב וליועץ המשפטי למינהל הכנסת. ממצאי פרק זה מצביעים על כך שהכנסת פעלה בנושא זה בניגוד לכללי מינהל תקין. משרד מבקר המדינה העלה שעל אף האמור במכתב המנכ"ל האמור לעיל, המשיכה הכנסת לרכוש שטיחים שלא על פי הנהלים. להלן הפרטים: נמצא, כי סיור זה לא תועד כלל, לא נרשמו החלטות שנתקבלו במהלכו, וכתוצאה מכך לא ניתן לשחזר את ההחלטות שנתקבלו בו ואת הנימוקים להן ביחס להוצאות שיפוצים שאושרו. זאת ועוד, גם בסיום הסיור לא הוכן דוח המפרט את הצרכים, עבודות השיפוצים ורכישות הציוד, הנדרשים, ואת הנימוקים לביצועם. לדעת משרד מבקר המדינה, הואיל ומדובר בסיור מקצועי שבו נתקבלו החלטות לגבי הוצאת כספים מקופת מינהל הכנסת, היה מקום לתעד אותו, לרבות פירוט של כל הליקויים בדירה והעבודות הדרושות לתיקונם. 3. בסיור קבלנים שהתקיים בכנסת ב- 1.8.06 והיה תנאי חובה להשתתפות במכרז המאוחד השתתפו חמישה קבלנים. המועד האחרון להגשת הצעות המחיר נקבע ל - 8.8.06 . אולם כבר למחרת הסיור, ב- 2.8.06 , פנה מהנדס הכנסת לחברה א' בעניין החלפת שטיחים בקומת הוועדות והדבקת שטיחים בקומת הסיעות17 . העתקים של הפנייה נשלחו, בין היתר, למנכ"ל, לחשב ולמנהל בנא"ם . ההחלטה לפנות לחברה א' לשם ביצוע העבודה התקבלה תוך עקיפת ועדת המכרזים, בחוסר שקיפות ולא לפי כללי מינהל תקין. יצוין שעלות רכישת השטיחים והדבקתם הסתכמה בכ - 450,000 .ש"ח משרד מבקר המדינה מעיר שממאי 2006 , המועד שבו הוצאו המתנות מן המחסנים, ועד אמצע 2009 ., אף גורם בכנסת לא חתם על הוצאתן מן המחסן
משרד מבקר המדינה לא מצא אסמכתאות בכתב לבירורי המחירים שנעשו במחלקת בנא"ם לשטיחים אלה כדרישת התכ"ם. זאת ועוד, מנהל בנא"ם כתב על המזכר כי "יש לבקש צפי לכמות שטיחים לשנת 2007 כדי להיערך למכרז". נמצא שמנהל בנא"ם לא עמד על כך שדרישתו תבוצע ולא דרש מעובדיו להכין צפי לרכישת השטיחים.
552
רשות שדות התעופה . סדרי פרישת עובדים ברשות שדות התעופה . מבקר המדינה, מאחר שאין כל חיסכון בהקדמת פרישתם של עובדים המתקרבים לגיל הפרישה, אין טעם לתת להם הטבות לעידוד פרישתם בטרם עת. במקרה זה מתן הה טבות חמור במיוחד משום שהוא נעשה בניגוד לתנאים שקבע סגן הממונה על השכר. (א) לפי התכנית שאישר סגן הממונה על השכר, מתן דרגת פרישה הותנה בגובה שכר העובד יחסית לשכר הממוצע במשק ובאי-קבלת דרגה בשנה שקדמה לפרישה. הביקורת העלתה שלשמונה מ -13 העובדים שפרשו במסגרת תכנית הפרישה העניקה הרשות תוספת של דרגה אחת או שתיים, אף שלא עמדו בתנאים לק בלתן. כאמור, מתן דרגה נוספת מתבטא בתוספת ניכרת לשכר בכל תקופת הפנסיה. (ב) הביקורת העלתה שהרשות נתנה לפורשים הטבות שלא נכללו בהטבות שאישר הממונה על השכר - כרטיס טיסה או נופש, ביטוח טיפולי שיניים, ביטוח בריאות ו"מענק הכשרה" (ראו להלן). נמצא שגם בעבר נהגה הרשות לתת הטבות אלו לעובדים שפרשו. לדברי הנהלת הרשות, ההטבות ניתנו על סמך החלטתה, אך לא נמצאו מסמכים המתעדים החלטה זו: .שהצטברו בקופות הגמל בעקבות הפרשות הרשות וסכ ומים אחרים (תשלום פיצוי בשיעור משכורת של חודש עבור כל שנת עבודה, תשלום בגין פרק הזמן שבין המועד המחייב למתן הודעה מוקדמת על הפסקת להלן [ עבודה ובין מועד הפסקת העבודה - ]תקופת ההודעה המוקדמת ופדיון ימי חופשה החורגים מן המכסה שנקבעה), נוסף על המתחייב מן ההסכמים האישיים. .ההטבות המתוארות לעיל לא נכללו בתכנית הפרישה שאישר סגן הממונה על השכר, ובהענקתן חרגה הרשות מתנאי התכנית ופעלה בניגוד להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב. יצוין כי הטבות אלה אינן נהוגות אצל כלל עובדי המדינה. 6. הביקורת העלתה שאין בידי הרשות נתונים בעניין מספר תקני המשרות שבוטלו בעקבות ביצוע תכנית הפרישה. מלבד זאת לאחר יישום התכנית לא דיווחה הרשות לממונה על השכר על המשרות שבוטלו למרות דרישתו שתעשה כן. .על פי נתוני הרשות, היא שילמה לכל אחד משבעת העובדים הללו בין כ- 84,000 ש"ח ל-1.44 מיליון ש"ח, שהם שווי ערך לתשלומי פרישה בשיעור 82%-248% עבור כל אחת משנות עבודתו של העובד. סכומים אלה כוללים כספים
הביקורת העלתה שאין ברשות נהלים בעניין הטיפול בפרישת עובד המועסק על פי הסכם עבודה אישי.
553
מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט . מכון וינגייט - היבטים בפעילותו הועלה כי בחודשים פברואר 2008 - אוקטובר 2008 כיהן מנכ"ל הוועד האולימפי, על פי החלטת הוועד המנהל של המכון מפברואר 2008 , .כממלא מקום יו"ר הוועד המנהל לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התרבות והספורט, משרד המשפטים והמכון לבחון ביסודיות ובדחיפות את סוגיית ניגוד העניינים האפשרי שאליו עלולים להיקלע חברי מוסדות המכון, נוכח תפקידיהם במשרדי הממשלה ובגופ ים אחרים, לקבוע כללים ברורים בעניין עצם חברותם ובדבר השתתפותם בדיונים שיש בהם חשש לניגוד עניינים ולנקוט בהקדם את הצעדים הדרושים ליישומם. על המכון לקבוע כללים להשתתפותם בדיונים של חברים בוועד המנהל שמייצגים גופים מתחרים למכון או גופים הקשורים לפעילות המכון בעת שנדונים נושאים הקשורים לגופים אלה. מהאמור לעיל עולה כי ערב השינויים בתקנון ספטמבר 2008 של המכון סברו גורמים משפטיים ממשלתיים שונים כי השינויים עלולים לפגוע ביכולת השליטה וההשפעה של המדינה על הנעשה במכון. אף על פי כן הם לא ליבנו את הדברים לפני שבוצע שינוי התקנון. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התרבות והספורט לסיים בהקדם את הטיפול יחד עם כל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים ובמידת הצורך להביא את מעמד המכון להחלטת ממשלת ישראל. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה ששר המת"ס וחבר הנאמנים של המכון ימלאו את בקשתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ממרס 2008 , לעכב את שינויי התקנון בנושא לצורך בחינתם היסודית של ההיבטים המשפטיים הרלוונטיים של הנושא. הממשלה הפקיעה במהלך השנים שטח גדול של מקרקעין שערכם רב מאוד, בשל שטחם ומקומם, ומסרה אותן לשימושו של המכון בהיותו זרוע לקידום פעילותה בתחום הספורט. במשך שנים רבות לא הסדירו ממ"י, המכון והגורמים הממשלתיים הקשורים בפעילותו את זכויות המכון במקרקעין, ועקב כך, בין היתר, לא שילם המכ ון לממ"י דמי חכירה תמורתם. בסוף שנת 2009 טרם הוסדר נושא שימושו של המכון במקרקעין. לדעת משרד מבקר המדינה יש לראות בחומרה את תפקודו הכושל של ממ"י בעניין זה. על ממ"י לסיים בהקדם את טיפולו בגביית דמי החכירה מהמכון ולהסדיר גם את התשלום בגין השימוש המסחרי שהוא עושה במקרקעין. כמו כן יש טעם לפגם בכך שהמכון נהנה מהמצב במשך שנים רבות ולא פעל עד שנת 2004 .להסדיר את הנדרש לדעת משרד מבקר המדינה, על הגורמים הממשלתיים הקשורים בפעילות המכון להסדיר בהקדם את נושא שימושו של המכון במקרקעין באמצעות הסכם שייחתם בינו ובין ממ"י ויבטיח כי יושגו המטרות הציבוריות והלאומיות שלשמן הועברה הקרקע למכון. .אין מסמ כים שאפשר ללמוד מהם כי בעקבות פנייה זו פנתה היועצת המשפטית של משרד החינוך לממ"י להסדרת הנושא.
הועלה כי הוועד המנהל של המכון לא קבע כללים בעניין השתתפותו של יו"ר הוועד או ממלא מקומו בדיונים שבמסגרתם הוא עלול להיקלע לניגוד עניינים בהיותו ממלא תפקיד בוועד האולימפי.
554
חברת החשמל לישראל בע_מ . רכישת שירותי ייעוץ - חברת החשמל לישראל בע_מ לדעת משרד מבקר המדינה דיווח בכתב על פעילות היועץ ועל תרומתו בהתאם ליעדים דרוש לצורכי בקרה וכדי לבחון את סוגיית המשך ההתקשרות עמו. משרד מבקר המדינה מעיר כי אישור התקשרויות לרבות אישור הארכת תקופתן, צריכים להיות מובאים לדיון בפני המוסדות המוסמכים של החברה מראש ולא בדיעבד. אישור בדיעבד עלול להחטיא את המטרה שלשמה נדרש האישור מלכתחילה. התמשכותה של תופעה זו מלמדת כי הנהלת החברה לא יישמה את החלטותיה בדבר אישור התקשרויות בדיעבד שצוינו במסגרת תגובתה על ביקורת קודמת14. נמצא כי בחברה אין אסמכתאות לדיווחים שנמסרו למנכ"ל או לגורם אחר המעידים על עבודת היועץ. משרד מבקר המדינה מעיר כי תשלום ליועץ ללא תיעוד ראוי של עבודתו אינו תקין. בנוסף משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי ראוי להגדיר תוצרים ויעדים הניתנים למדידה ולהערכה לצורך בחינת הערך המוסף של שירותי הייעוץ. תוצרים מוכחים נדרשים גם לשם השקיפות ולביצוע בקרה נאותה על תהליכי העסקתו של היועץ; ובכלל זה כדי לבדוק אם התשלומים ליועץ זה מוצדקים ומבוססי ם כנדרש. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את שיטת ההתקשרות שבמסגרתה נמצא כי ההחלטה על ההתקשרות לא אושרה על ידי ועדת מכרזים. הפרוטוקול של דיון ואישור ההתקשרות מאוגוסט 2008 נחתם על ידי המנכ"ל, היועץ המשפטי וממלא מקומו של המבקר הפנימי, שלא בנוכחות נציג מחלקת כספים כנקבע בנוהל התקשרויות, הקובע כי החלטה בדבר התקשרות תקב ל את אישורה של ועדת מכרזים שבה משתתפים, בין היתר, מנהל מחלקת כספים וכלכלה של האגף או המחוז המבצע את ההתקשרות. לא נמצא בידי החברה פירוט של שעות העבודה של היועץ, סיכומי דיונים וכו', ונמצא כי היא גם לא דרשה מהיועץ דיווח על שעות עבודה או תוצרי עבודה שאפשר ללמו ד מהם על הפעילות שעבורה שילמה החברה ליועץ. משרד מבקר המדינה מעיר כי לא ראוי שהחברה תהיה קשורה בהסכמים עם יועץ במשך תקופה כה ארוכה (כ-14 שנים) על בסיס שימושבסעיפי הפטור ממכרז שבתקנות ובנוהלי החברה, בייחוד נוכח העובדה שבמשך כל תקופת ההתקשרות האמורה לא נבחנה תרומתה של חברת הייעוץ כדי לוודא שהתשלומים ששילמה לה חח"י באותן שנים היו מוצדקים. בנוסף מעיר משרד מבקר המדינה כי לא נעשתה בקרה על היקפם ואיכותם של השירותים שהיא נתנה לחח"י. .2009 עד סוף אוקטובר 2009 ) נדונו ואושרו בדיעבד בוועדת המכרזים (בסוף מאי 2009 .)
לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שהחברה תבחן מחדש את סוגיית ההתקשרויות עם יועצי משנה ותוודא כי לא ייפתח פתח למסלול עוקף לביצוע התקשרויות בניגוד לחוק חובת המכרזים, וכי היא תפעל תוך הקפדה על תקינות ההליך ועל שמירת נורמות ציבוריות ראויות.
555
משרד הבריאות . ניהול הקניין הרוחני במערכת הבריאות הממשלתית לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שחלק נכבד מהנושאים שהיה צורך בהסדרתם נגעו לקניין הרוחני במערכת הבריאות, ראוי היה לשקול לכלול בין חבריה, ולא רק בוועדת המשנה, נציג של מערכת הבריאות הממשלתית. בהיעדר נציג כאמור הוועדה לא נתנה ביטוי הולם לעמדתה של מערכת הבריאות הממשלתית, ונפגעה יכולתה להביא להסדרת הנושא. חרף הזמן הרב שחלף מאז הביעה הר"י את התנגדותה להמלצות הוועדה - שנת 2006 - עד מועד סיום הביקורת (נובמבר 2009 ) לא הושג שיתוף פעולה בין משרד האוצר ובין הר"י בנושא. .המרכזים הרפואיים הממשלתיים הם מקור של תוצרי ידע בעלי פוטנציאל כלכלי וטכנולוגי רב. להסדרת זכויות המדינה על תוצרים אלה ולמסחורם חשיבות רבה, שכן הם משמשים בסיס לקידום ופיתוח של המצוינות בתחומי המחקר והפיתוח בארץ, לצמיחה, להגברת התעסוקה, למשיכת השקעות זרות למדינה ולהגדלת הכנסותיה. עוד לפני תחילת שנות ה - 2000 החלה המדינה בניסיונות להסדרה של זכויותיה וליישום המסחרי של תוצרי הידע. ועדות וצוותי עבודה דנו בהסדרת ההגנה על תוצרי הידע של בתי החולים הממשלתיים ושל תאגידי הבריאות, והתקבלו הח לטות בדרגים שונים, לרבות החלטת ממשלה מאוגוסט 2005 , אולם פעילות זו לא נשאה פרי והנושא לא הוסדר. הגורם העיקרי לאי-הסדרת נושא הקניין הרוחני הוא מחלוקת בין משרד האוצר למשרד הבריאות שנמשכת כבר כעשור, בין היתר לגבי מודל חלוקת התמלוגים והליך המסחור. עקב זאת נגרמ ים למדינה נזקים כספיים ניכרים שקשה לאמוד אותם. היעדר הסדרה גם עלול לגרום ל"בריחת מוחות" ולזליגת ידע מהמערכת הממשלתית, שפירושן נזק מתמשך נוסף למדינה, שאינו בר תיקון, הן מהבחינה הכספית והן מבחינת ההון האנושי. אין זה סביר ואין זה ראוי - ניהולית וכלכלית - שנושא הקניין הרוחני לא הוסדר במשך שנים רבות. בעולם ואף בארץ כבר קיימות שיטות לתגמול עובדי מחקר בגין תוצרי הידע שפיתחו, הנהוגות בגופים כגון המוסדות להשכלה גבוהה ומרכזים רפואיים אחדים, וראוי לבחון את האפשרות ליישמן במערכת הבריאות הממשלתית. אשר על כן, על הממשלה בכלל ועל משרדי האוצר והבריאות בפרט לפעול להסדרת הנושא בהקדם. סכום התביעה שהגישה המדינה במקרה האחד והסכום שקיבלה במקרה האחר מלמדים על הפוטנציאל הכספי הגבוה הטמון בקניין הרוחני, שהעיכוב בהסדרתו יש בו לגרום למדינה הפסד כספי ניכר שקשה לאמוד את שיעורו. משרד מבקר המדינה מעיר כי הנהלת המרכז הרפואי פעלה ללא קבלת אישורים ממשרדי האוצר והבריאות בנושא. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על משרד הבריאות לוודא שהמרכז הרפואי שיבא פועל על פי הוראותיו. .יו"ר הוועדה סיכם כי מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה תפעל להכנת הצעה להחלטה שת ובא לוועדת השרים, בדבר הקמת צוות שיגבש המלצות בנושא האמור. אולם בסופו של דבר לא הוכנה הצעת החלטה; לדברי המנכ"לית דאז ההצעה לא הוכנה משום שסמוך לאותו מועד מינה החשכ"ל את ועדת ההיגוי והטיל עליה לעסוק בהסדרת תחום הקניין הרוחני.
נמצא כי עד מועד סיום הביקורת, יותר מארבע שנים מאז התקבלה ההחלטה בעניין הקניין הרוחני במערכת הבריאות הממשלתי ת, היא לא יושמה - שרי האוצר ושרי הבריאות לא התקינו תקנות כנדרש, ונציב שירות המדינה לא התאים את הוראות התקשי"ר לאמור בהחלטה.
556
משרד הבריאות . סוגיות בתחום בריאות הנפש .קיבלו טיפול במתקן ציבורי אחר (דוגמת משרד הביטחון או לשכות הרווחה). זמן המתנה ממושך גורם לחלק מהסובלים ממצוקה נפשית הנזקקים לטיפול לפנות לשוק הפרטי. לפיכך חסרי אמצעים כלכליים אינם מטופלים בזמן או שאינם מטופלים כלל. מצב זה מדגיש כמובן את הפערים בין בעלי אמצעים לבין חסרי אמצעים, ומגדיל את עלויות הטיפול ואת האינטנסיביות שלו בשל בעיות שלא טופלו בזמן. לצורך טיפול מיטבי ראוי שהמשרד ימפה את הצרכים לטיפול בקהילה אגב קביעת תקן כוח אדם. ראוי שהתקן יתבסס על בדיקה מקצועית שבמסגרתה ייבדקו לאורך זמן היקף האוכלוסייה הזקוק לטיפולים נפשיים ומספר הטיפולים בשנה הדרושים לה. בדיקה זאת אמורה להיעשות בהשוואה לסטנדרטים מקובלים. 1. הבדיקה העלתה שבעשרות יישובים אין כלל שירות מרפאות לבריאות הנפש אף שבחלקם מתגוררים עשרות אלפי תושבים. היעדר השירות בולט ביישובים במגזרים הערבי ובמגזר החרדי. . בשנים האחרונות פנו כמה גורמים להנהלת המשרד בדבר הצורך לשפר את השירות הניתן הן למבוגרים הן לקטינים: מבוגרים - מנהל בית החולים ברזילי מסר בנובמבר 2009 למשרד מבקר המדינה כי "הטיפול במבוגרים בעיר אשדוד אינו סביר ולמרות שהצענו הקמת שלוחה שלנו בעיר אשדוד לא נענינו"; קטינים - הנהלת בית החולים לגליל המערבי נהרייה פנתה לראש השירות בבקשה להפעיל שירות מרפאתי לקטינים כהשלמה לשירותי אשפוז אך נענתה בשלילה. ארבע הרשויות המקומיות בשומרון, שאין בהן שירות לקטינים, פנו למנהל המרפאה לבריאות הנפש בפתח תקווה ולראש שירותי בריאות הנפש במשרד בבקשה להוסיף שירותי מרפאה. מנהל המרפאה לבריאות הנפש בפתח תקווה פנה בנושא לח"כ הרב יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות. אולם הבקשות להוספת שירותי מרפאה לא נענו. יוצא שהשירות הניתן במרפאות בריאות הנפש אינו עונה על הצרכים הקיימים. לדעת משרד מבקר המדינה מן הראוי למצוא פתרון בהקדם ללוקים בתחלואה כפולה במוסדות הפסיכיאטריים. כמו כן יש לשמור על הפרדה ברורה בין חולי נפש שאינם מכורים לסמים לבין כאלה הזקוקים לגמילה. נמצא כי רק ב -11 בתי חולים כלליים 99 מתוך26 אפשר לאשפז חולים פסיכיאטרים וגם בהם בהיקפים קטנים מאוד. כמו כן העלתה הביקורת כי למרות צמצום אלפי מיטות אשפוז פסיכיאטריות במסגרת הרפורמה המבנית, אף לא בית חולים פסיכיאטרי ממשלתי אחד נסגר, והצמצום נעשה רק במספר המיטות בשטחים הקיימים. יצוין שכבר בשנת 2002 , בדיון שערכה הוועדה לקידום מעמד הילד של הכנסת בנושא הקטנת הסטיגמה של בתי החולים הפסיכיאטריים אמר ראש השירות כי "המשרד נוטה להעביר את מיטות האשפוז לילדים ונוער .מהמרכזים לבריאות הנפש לבתי חולים כלליים על מנת לצמצם את השפעת הסטיגמה באשפוז במרכזים לבריאות הנפש" (ראו גם להלן).
הביקורת העלתה שבכל עת עשרות פגועי נפש שוהים במסגרות אשפוז שאינן מתאימות למצבם. להלן הפירוט בחלוקה למבוגרים ולקטינים:
557
משרד הבריאות . הסדרים כלכליים בין קופות חולים לבתי חולים הכלליים והשפעתם על המבוטחים ,לדעת משרד מבקר המדינהמערכת ההנחות אי נה סבירה: היא מצביעה על העיוות במערכת המחירים של המשרד (קביעת מחירים ריאליים הייתה מצמצמת את ההנחות); משקפת את חוסר השכלול במערכת הבריאות, ואת הכוח שבצד הביקוש; גלומה בה תמיכה סמויה של המשרד בקופות החולים; ההנחות שניתנות בגין ההסכמים הגלובליים גבוהות מההנחות שהיו מתקבלות בשיטת תקרות הצריכה, כך שהדבר משול למעשה לביטול תקרות הצריכה; מגמת העלייה בהיקף ההנחות גוררת בעקבותיה גם עלייה בהיקף הסבסוד של המדינה לבתי החולים הממשלתיים; נוצרים מצבים בלתי סבירים כלכלית, כאשר בתי חולים שאינם מאוזנים תקציבית ואף גירעוניים, מעניקים הנחות בשיעורים גבוהים רק כדי לשמור על היקף פעילות גבוה של בית החולים, ובכך מגדילים את גירעונם. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי לבחון את מערכת ההנחות כחלק מבחינת שיטת תקרות הצריכה ובחינת מערכת ההתחשבנות בין הקופות לבתי החולים. ראוי שבחינה זו תתייחס בין היתר גם לנושא שיעורי ההנחות שיתנו המרכזים הרפואיים ועל היקפן. בביקורת הקודמת בשנת 2003 העלה משרדמבקר המדינה כי תקרות הצריכה וההסכמים הגלובליים, והיעדר הסכמים בין הצדדים, גרמו לכללית להסיט מבוטחים מבית חולים אחד למשנהו, ובכך פגעו במבוטחים הנזקקים לבתי חולים באזור מגוריהם. דבר זה גם עלול לפגוע בבתי החולים שהקופה לא מפנה אליהם חולים במידה מספקת, בעיקר בפריפריה, שכן רופאים המעוניינים בהתמחות מקצועית עלולים לעזוב בית חולים כזה ולעבור למרכז הארץ. הסטת חולים אף מקטינה את הכנסות בית החולים שממנו מוסטת הפעילות. במקרה כזה הנזק למשק נוכח מכלול החסרונות שתוארו לעיל, ובעיקר נוכח טענת המשרד שהשיטה הנוכחית משפיעה לרעה על איכות הטיפול הרפואי במאושפזים בבתי החולים, ראוי שמשרדי הבריאות והאוצר יבחנו מחדש את הנושא על כל היבטיו. הפיילוט בוצע בשנת 2004 .בשיבא, שהעביר את תוצאותיו למשרד המשרד קיים דיון בתוצאות הפיילוט, אולם לא קיבל החלטות אופרטיביות . משרד מבקר ה מדינה מעיר כי בשש השנים שחלפו ממועד הביקורת הקודמת אמנם נוספו כמאה פעולות נבחרות, אולם יחד עם זאת רוב הכנסות בתי החולים מחולים מאושפזים נובעות עדיין מימי אשפוז ולא מפעולות דיפרנציאליות. רבים במערכת הבריאות סבורים שהשיטה הראויה לתגמול בתי החולים היא הפעילות הדיפרנציאלית, ולכן ראוי לשקול להגביר את קצב הרחבת רשימת הפעולות האלה ואת תדירות עדכון מחיריהן. יש לציין כי במדינות מערביות יש אלפי פעולות שמתומחרות בשיטה זו. 1. מערך נתונים: למשרד אין מערך נתונים מלא על עלויות בתי החולים (ראו לעיל). אף שנתונים אלה מצויים בכמה בתי חולים, ובהם ממשלתיים, למשרד אין גישה ישירה אליהם, והוא תלוי בבתי החולים שמעבירים לו אותם.
עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2009 , לא הוקמה ועדת היגוי, לאהוכנה רשימה של שירותים רפואיים המהווים שירותי ליבה ולא נשכרה חברה חיצונית. המשרד גם לא עמד ביעדי החלטת הממשלה.
558
משרד הבריאות . חדרי מיון (מלר_דים) של בתי החולים הכלליים - היעדר תקינה סדורה לדעת משרד מבקר המדינה, על בתי החולים לפעול כך שמכתבי שחרור יונפקו מודפסים בלבד, אם על ידי מציאת כוח אדם נוסף לשם כך, ואם על ידי מערכת מחשב שתאפשר הוצאת מכתבים כאלה על ידי הרופא המשחרר בזמן מזערי. בבתי החולים תל השומר והעמק הועלה כי מכתבי השחרור שנמסרים לפונים כתובים בכתב יד. בהעמק נסרק מכתב השחרור למחשב בית החולים לצור כי אחסון במחשב, אך אין זה תחליף למסמך מודפס. בסורוקה הועלה שמלבד מכתבי שחרור מהמיון הפסיכיאטרי, שאר מכתבי השחרור כתובים ביד. לרשות רופאי המלר"ד אמנם יש עמדות מחשב שמאפשרות להדפיס מכתבי שחרור, אך לא נעשה בהן שימוש. בידי סורוקה נשאר רק עותק של מכתב השחרור, שהוא אף ברור פחות ממכתב השחרור המקורי, והוא לא נסרק למחשב כפי שנעשה בבית החולים העמק, שגם הוא בית חולים של הכללית. יצוין שגם הבדיקה התפעולית שבוצעה בידי החברה החיצונית במלר"ד סורוקה, המלי צה שכדי לפנות את הרופאים ממשימות משרדיות יש להכין מראש מכתבי שחרור לבעיות שכיחות ו/או ליישם טופס אוטומטי לשחרור פונים, אולם ההמלצה לא יושמה. )(ב אחיות אחראיות במלר"ד מפוצל: עוד הועלה כי בחלק מבתי החולים המלר"ד פוצל לתת -מחלקות באולמות נפרדים . כך למשל בבית החולים העמק, שם יש אולמות נפרדים למיון פנימי, למיון כירורגי ולמיון ילדים. המשרד לא נתן דעתו לצורך שבכל תת -מחלקה במלר"ד תהיה אחראית משמרת עם הכשרה כאמור. בבתי החולים העמק וסורוקה למשל, אחראית המשמ רת (שכאמור, בבית החולים סורוקה היא אינה תמיד בעלת הכשרה על-בסיסית ברפואה דחופה) מופקדת על כל חלקי המלר"ד. מכאן החשיבות שהמשרד יסדיר גם תחום זה. הועלה שהמשרד אכן יזם והפעיל בשנת 1997 עבודת מטה לקביעת נהלים בסיסיים להפעלת מלר"ד, אולם היא לא הסתיימה, לא הופק קובץ נהלים בסיסי , וממילא המלר"דים אינם עובדים לפי קובץ נהלים בסיסי שכזה, ואין גם פורום עדכון לנהלים שקשורים לעבודת המלר"ד ונקבעו במשך השנים. להלן הפרטים: לא נמצא במסמכים כי הנהלת המשרד דנה בטיוטת קובץ הנהלים. בפועל, הטיפול בקובץ הנהלים נפסק, ועד היום (12 )שנים לאחר כתיבתו הוא לא הופץ כלל למלר"דים. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי על אף חשיבותם, הנושאים שהיו אמורים להיות מוסדרים בקובץ הנהלים גם לא הוסדרו בדרך אחרת, ואינם מוסדרים עד היום. משרד מבקר המדינה העלה שבהיעדר קובץ הנהלים האמור, אין אחידות בדרך שפועלים בה מלר"דים בתחומים רבים. להלן כמה דוגמאות:
.לא מולאה מעולם. הטבלה תוכננה להכיל מידע על תאריכי תפוגת התוקף של הרישיונות של בתי החולים, ובהתאם - לקבוע תאריך לבקרה הקרובה.
559
משרד הבריאות . פרויקט נמ_ר - הקמת מערכת ממוחשבת עבור בתי החולים אישור לפעילות נוספת שחורגת ממסגרת ההתקשרות עם הספק צריך להינתן לפי תקנות חובת המכרזים, בהליך קבלת החלטות שיטתי, גלוי ומסודר. יש ליצור את המסגרות התקציביות המיועדות למימון פעולות אלה וליצור מסגרות מקצועיות לביצוע ולבקרה - לפי נוהל מפת"ח וכללי ההתקשרות, כמתחייב מחוק חובת המכרזים ומהוראות התכ"ם. יו"ר ועדת ההיגוי הסביר למשרד מבקר המדינה, כי הצוות המנהל החליט משיקולי עלות תועלת לרכוש בשלב זה שירותי אתר מרכזי מהספק. משרד מבקר המדינה מעיר שהמשרד לא פעל על פי ההליכים המתחייבים לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב - 1992 (להלן- חוק חובת המכרזים) ותקנות חובת המכרזים, התשנ"ג- 1993 (להלן- תקנות חובת המכרזים) לקבלת אישור להתקשרות כדין מוועדת הרכישות המשרדית ולא חתם עם הספק הסכם לרכישת שירותים אלה. הביקורת העלתה שאין בידי המשרד עותקים של הנספח הנזכר לעיל והוא לא דרש את קבלתם. אף על פי כן שילם לספק כבר משנת 2003 תמורת תחזוקת תכנה. התמורה עבור שירותי התחזוקה לאחר תום האחריות הייתה, לפי ההסכם מ - 1998 והתוספת מ - 2001 , כ-11 מיליון ש"ח לשנה במחירי אוגוסט 2009 (כולל מע"מ). מן הנתונים שמסר המשרד בתשובתו מדצמבר עולה, שהתשלומים בעבור תחזוקת תכנה הסתכמו בכ-50 ,מיליון ש"חכ-40 מיליוןש"ח מהם שולמו בשנים .2006 -2009 . . נמ"ר ומפעיל ומתחזק אותן, האריך למעשה את תלותו בספק בחמש שנים נוספות. הדבר כרוך גם בהתחייבויות כספיות שחורגות מאלו שאושרו. מן המסמכים שהמשרד המציא למשרד מבקר המדינה עולה שלא הייתה למשרד התקשרות ראשונה כדין עם הספק לתחזוקת החמרה המרכזית, ולפיכך לא היה אפשר להמליץ על התקשרות המשך אותה אישר החשכ"ל. .מממצאי הביקורת עולה אם כן שהמשרד קיים הליך לא תקין לאישור ההתקשרות לרכישת שירותי תחזוקת החמרה המרכזית לפרויקט נמ"ר מהספק. בעניין זה פעלו ועדות המכרזים במשרד ובחשכ"ל שהיו מעורבות במתן האיש ורים בניגוד למתחייב מחוק חובת המכרזים ותקנותיו ומהוראות התכ"ם בדבר התקשרות לרכישת שירותים . לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הליקויים והאפשרות שיהיה צורך בהמשך שירותי תחזוקה לחמרה המרכזית של נמ"ר, דרוש שהמשרד יסדיר את רכישת השירותים האלה על פי הכללים וההוראות בחוק ובנהלים שנקבעו לפיו.
משרד מבקר המדינה העיר למשרד כי חובתו, כמי שאמון על שמירת האינטרסים של המדינה, הייתה להקפיד על מילוי תנאי ההסכם בידי הספק ועל אישור תשלומים רק על בסיס תיעו ד מלא. לפיכך היה על המשרד לרכז את התיעוד הדרוש לביסוס דרישות התשלום בגין שירותי תחזוקת תכנ ה, לצורך קביעת מועד תחילת תקופת התחזוקה, שבגינה חויב בתשלום. חשיבות התיעוד מתעצמת בייחוד נוכח העובדה שהתכנות הותקנו במשך שנים ב-10 .בתי חולים וחל שינוי בחישוב התמורה בעבורן ברשות אגף המחשוב וחשבות המשרד, שהיו אמורים לפקח על תקינות התשלומים, היו צריכות להיות האסמכתאות המתאימות שהמציא הספק, אך הן לא היו בידיהם.
560
רשות המיסים בישראל . הפיקוח על החזר מס ערך מוסף לתיירים ועל אזור סחר חופשי אילת לדעת משרד מבקר המדינה כל עוד מתקיים ההסדר במתכונתו הנוכחית, על הרשות לבצע ביקורות תכופות בכל מתקני הזכיין. כן עליה לפעול לתיקון הליקויים שנמצאו. ראוי כי הרשות תבחן את האפשרות לקבוע כי . הפיקוח על תהליך בדיקת הטובין והמסמכים בידי הזכיין יהיה באחריותם של גובי המכס הנמצאים בשדות התעופה ובכל מע ברי הגבול, שכן ביקורת של רו"ח חיצוני אינה אמורה לעסוק בבדיקה של הטובין עצמם, אלא בעיקר בהתחשבנות הכספית בין הרשות לבין הזכיין. כמו כן, עליה לבדוק רכישות חריגות הנעשות על ידי תיירים ולקבוע סנקציות שיינקטו כלפי כל בית עסק שינצל לרעה את הסדר החזר המע"ם לתיירי ם. לדעת משרד מבקר המדינה הרש ות לא נערכה כראוי להכנת המכרז שפורסם בינואר 2009 , לשם בחירת זכיין למתן שירותי החזר המע "ם לתיירים. על הרשות להיערך בדחיפות לפרסום מכרז חדש תוך הפקת לקחים מכישלון המכרז המתוקן. לדעת משרד מבקר המדינה על משרד התיירות ועל הרשות לקבוע נוהל שלפיו יאושרו בתי העסק הנכללים בהסדר או ייגרעו ממנו. על משרד התיירות לקיים פיקוח יעיל על פעילותם של בתי העסק ולפקח על עמידתם בתנאי ההסדר. על המשרד גם לוודא כי הת ייר ידע מה סכום ההחזר שהוא זכאי לו ולוודא שקיבל סכום זה. לדעת משרד מבקר המדינה על הרשות לקבוע אמות מידה לטיפול ברכישות טובין בידי תיירים; כמו כן ראוי כי הרשות תשמור את נתוני התיירים הרוכשים טובין לצורכי פיקוח ובקרה. לדעת משרד מבקר המדינה על הרשות להגדיל את היקף הזנת פרטי חשבוניות המס לבסיס המידע, וכן לבחון את האפשרות למצוא שיטה שתקל את ביצוע הדבר, כגון שימוש בברקוד. הזנת הנתונים תאפשר איתור ליקויים רבים יותר, תגביר את הפיקוח על דיווחי העוסקים על עסקאות שחייבות במע"ם בשיעור אפס ותמנע ניצול לרעה של ההטבות שמקנה חוק אס"ח אילת.
לדעת משרד מבקר המדינה על הרשות לבצע מפעם לפעם בדיקות פתע לעוסקים ולמובילים גם בשבתות ובחגים, כדי לוודא שההקלה אינה מנוצלת לרעה.
561
רשות המיסים בישראל . מיסוי הכנסות בלתי חוקיות הועלה כי בתכניות העבודה שלה לשנים 2007 -2009 לא כללה הרשות עריכת ביקורי שטח כדי לאתר עסקים בלתי חוקיים לצורך הכללתם ברשת הנישומים וכדי לחלט חלק מתקבוליהם. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי ליצור מנגנון קבוע של היזון מפרקליטות המדינה לרשות לק בלת כתבי אישום הרלוונטיים לגביית מס. כך ניתן יהיה לשום את מי שהורשעו בביצוע עברות פליליות שלוו בהפקת הכנסות בלתי חוקיות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות להגדיר בתכניות העבודה שלה אמות מידה שיביאו להכללה של עסקים שיש לגביהם חשד להלבנת הון. לדעת משרד מבקר המדינה, על מנת שהרשות תנצל את הכלים העומדים לרשותה כדי להכליל עבריינים ברשת המס ולחייבם במס , מן הראוי שהיא תגבש נוהל חדש לשיתוף פעולה בין חטיבת החקירות והמודיעין לחטיבת השומה והביקורת שברשות. ראוי לבחון את האפשרות ליישם את הנחיית הפרקליטות כאמור לעיל כך שההליך השומתי לא יעוכב ויבוצע במקביל להליך הפלילי. נוסף על כך, ראוי לשפר את התיאום בין יחידות השומה של מס הכנסה ו של מע"מ, ובין יחידות השומה ליחידות החקירות, כך שלא תיווצרנה אי-התאמות בין שומת מס הכנסה לשומת מע"מ. על הרשות לתת את הדעת לקביעת נהלים, כך שבמקרים שצפויה בהם הוצאת שומה בהליך מזורז , ישולבו עובדי השומה בחקירה בזמן אמת. נוסף על כך, משרד מבקר המדינה מעיר כי חזקת האשמה עשויה להוות כלי רב עוצמה במאבק נגד ארגוני פשע, ולכן מן הראוי שהרשות תקפיד להכין את התשתית הנדרשת לשימוש בה בכך שת דרוש מעבריינים להגיש הצהרות הון ודוחות שנתיים על הכנסותיהם , שמהם ניתן יהיה ללמוד על השמטת הכנסות וקיום גידול הון בלתי מוסבר. לדעת משרד מבקר המדינה, מכלול הליקויים שתוארו לעיל מקשה על הרשות לתרום את חלקה במשימה הלאומית של מאבק בפשיעה החמורה. על הרשות לתת את הדעת לליקויים אלה ולגבש תכנית לטיפול בהם: פיתוח כלים לכריית מידע; פתרון בעיית הסיווג הענפי; בחירת תיקים לביצוע מיידי בתכנית העבודה ותיאום בביקורות שטח בין אגפי המס למשטרה ובינם ובין עצמם. על הרשות לדאוג לכך שיהיה מספר מתאים של עובדי חקירות - במס הכנסה ובמע"מ - בעלי סיווג מודיעיני גבוה. בהתאם למגמה הבין-לאומית (המלצות ארגון ה- FATF )ואמנת פלרמו, מן הראוי לשקול ליזום חקיקה לפיה יתוספו עברות המס החמורות לרשימת עברות המקור, ובכך יוקנה כלי מהותי לטובת המאבק בפשיעה. כן יש לבדוק עם המשטרה ושירות הביטחון הכללי דרכים למיצוי פוטנציאל העברת המידע על פי ההליכים שנקבעו בתקנות איסור הלבנת הון. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי ל שכלל את הנוהל לשיתוף פעולה והעברת מידע הדדי בין הרשות ובין רשויות אכיפה שלטוניות אחרות. ראוי גם לגבש נהלים לחילופי מידע , לתיאום ולשיתוף פעולה בין הרשות
.לבין רגולטורים נוספים - בנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשם נותני שירותי מטבע, רשם העמותות, ועוד. זאת בכפוף למגב לות ה חוקיות. בנוסף לכך, על הרשות ליזום הפקת עיבודים איכותיים לצורך איתור פעולות כלכליות חריגות האופייניות למי שעוסקים בפעילות עבריינית או בפעילות של הלבנת הון, להפיצם לגורמים הרלוונטיים , ולעקוב אחר השימוש בהם כדי לאתר הכנסות או הון שלא הוצהר עליהם.
562
משרד האנרגייה . תכנון משק החשמל ומימושו משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה, כי שינוי הגישה לא לווה בעבודת מטה מסודרת שבה נשקלו כל הסיכונים הכרוכים בשינוי ותוצאותיו השונות, וכי המשרד לא עשה סקר סיכונים מקיף ומקצועי לבחינת תמהיל הדלקים המיטבי למדינה, אף שסקר זה חיוני מהבחינה האסטרטגית. בכלל זה לא נבחנה באופן מפורט הא פשרות שתתרחש תקלה במערכת ייצור החשמל שעלולה להוביל לעלטה כללית כתוצאה משימוש בגז בהיקף העולה על 50% מייצור החשמל במשק. עוד מעיר משרד מבקר המדינה למשרד האנרגיה כי הקמת יחידות הייצור המוסקות בגז שלהן נתן השר רישיונות בשנים 2010 ו- 2011 , היא שתיקבע למעשה את תמהיל הדלקים העתידי במשק החשמל ואפשר שגם תמהיל זה יהיה שלא בהתאם למדיניות המשרד החדשה המתוארת לעיל. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד האנרגיה לפעול לקידום תכנית סטטוטורית כוללת למשק האנרגיה, במ סגרת תמ"א 41 או במסגרת אחרת, שבה תיקבע, בין היתר, פריסתם של אתרי תחנות הכוח. לדעת משרד מבקר המדינה יש לבצע תכנון מתואם של תמ"א 41 ,ותכנית האב על מנת להבטיח שתכנון מערך החשמל והגז ייעשה בראייה כוללת ורב- תחומית. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה, כי תכנון מערך הייצור לטווח הארוך אמור לשמש הבסיס לתכנון לטווח הקצר, וכי הצורך בתכנון ארוך טווח של מערך הייצור אף נקבע במסמכי המכרז להכנת תכנית האב של משרד האנרגיה עצמו. זאת ועוד, מאחר שלמשרד האנרגיה ולרשות סמכות נרחבת למתן רישיונות ליח"פים ולשינוי תנאיהם, הם יכולים להבטיח כי שילוב היח"פים במשק החשמל ייעשה בהתאם לצרכיו, וליצור מחויבות אמתית של היח"פ להקמת יחידת הייצור במועד ובתצורה הנדרשים. לדעת משרד מבקר המדינה,משמעות החלטת הרשות ממרץ 2011 לפרוס את חוב חח"י עד סוף שנת 2025 (11 שנים לאחר תום תקופת התעריף בשנת 2014) וה תשואה שיקבל הציבור בגין מימון זה 81 , היא למעשה הטלת מעין "מלווה חובה" שלא בידי הממשלה. "מלווה" כזה שנקבע ללא החלטת ממשלה הוא בניגוד להוראות חוק מלווה המדינה, התשל"ט - 1979 :, והטלתו שלא באמצעות חקיקה, היא בניגוד להוראות חוק יסוד משק המדינה. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהרשות תשקול גם היבטים אלה בבחנה בקשות למתן רישיונות להקמת תחנות כוח פרטיות , לנוכח השפעה אפשרית של תוספת שלהן על חח"י, על התחרות במשק החשמל ועל מזעור העלויות למשק, בהיבט של טובת הצרכנים. משרד מבקר המדינה מעיר כי הסתירה בין נתוני הרשות, שלפיהם נחוצות יחידות LMS ,, ובין נתוני משרד האנרגיה, שלפיהם נחוצים מחז"מים מצביעה על הצורך שבחינת עמידתו של היח"פ בתנאי הסף לקבלת התחייבות לרכישת כושר הייצור שלו, תיעשה באופן נטול פניות, משיקולים של טובת המשק. נוכח ניגוד העניינים המובנה של חח"י, כל עוד לא הוצא מנהל המערכת מחח"י, יש צורך שסקרי הגז יבוצעו על ידי גורם בלתי תלוי.
משרד מבקר המדינה העלה כי למרות האמור בחוק ובתקנות ולמרות החלטות הרשות , טרם קבעה הרשות תעריף לש ירותי גיבוי ו לשירותים נלווים שיח"פים אמורים ל קבל מחח"י , ולכן אין ביכולתם של היח"פים לאמוד כראוי את הוצאותיהם הצפויות על שירותי תשתית וגיבוי57.
563
משרד הביטחון . בניין הכוח לכיבוי שרפות מהאוויר - מערכת הביטחון עם זאת, למרות לוח הזמנים הקצר שקצבה הממשלה למערכת הביטחון לקיום עבודת המטה להקמת יכולת כיבוי אש מהאוויר, הרי שנוכח היעדר נתוני יסוד חיוניים, שהיו דרושים לחיל האוויר, ונוכח חוסר ההיכרות של חיל האוויר עם כל ההיבטים של התחום המקצועי של כיבוי מוטס, המלצת צה"ל לרכש מיידי של מטוסי "בומברדיר" מדגם .CL-415 , שהיה כרוך בהשקעה של כ- 1.110 מיליארד ש"ח, מעלה ספקות האם חיל האוויר יכול היה למצות עבודת מטה מיטבית בזמן הנתון בנושא זה חרף המאמץ שהשקיע. זאת גם נוכח העובדה, שבעקבות בדיקה נוספת ולא ממושכת שנערכה בנושא הנדון - לאחר שצה"ל המליץ לרכוש מטוסי "בומברדיר" - המליץ צה"ל לבסוף על הפעלת מטוסים קלים (מסוג "אייר-טרקטור"), כפי שהמליצו גם ועדות שונות בעבר. מבקר המדינה מעיר כלהלן: כאמור, יכולת מערך הכיבוי האווירי בישראל נחלשה עם השנים, אף על פי שהאיום על העורף בחירום החריף. במהלך השרפה בכרמל שאירעה בדצמבר 2010 יזם ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, את הקמת מערך הכיבוי המוטס הייעודי בדחיפות, ובהתאם לכך קצבה הממשלה לשר הביטחון 14 ימים להציג לראש הממשלה "חלופות להקמת יכולת כיבוי אש מהאוויר בחיל האוויר". מבקר המדינה ער לדחיפות ולחיוניות של הקמת מערך כיבוי מוטס ייעודי שיסייע לכיבוי שרפות בעת שגרה ובעת חירום, כפי שהדברים באו לידי ביטוי בהחלטת ראש הממשלה והממשלה. עוד מעיר מבקר המדינה, כי טענות כב"ה בנוגע למעורבות כב"ה בעמ"ט להקמת יחידת הכיבוי, וחילוקי הדעות בין חיל האוויר, שהוא חסר את המומחיות והידע הנדרשים בתחום הכיבוי האווירי, לבין כב"ה, שהוא הגורם המקצועי האחראי לכיבוי שרפות בישר אל ולהגדרת מתארי השרפות שאליהן נדרש מענה, מלמדות על בעיה מהותית. לדעת מבקר המדינה, חשוב שכל הגופים ומשרדי הממשלה הנוגעים בסוגיה זו ישותפו בעבודת המטה להקמת מערך כיבוי אווירי, ובפרט כב"ה, שהוא הגורם המקצועי בנושא כיבוי שרפות. מבקר המדינה מציין, כי על אף שראש מטה חיל האוויר, כאמור לעיל, מסר, כי חיל האוויר רואה עצמו אחראי לנושא הכיבוי האווירי בישראל, הרי שבפועל חיל האוויר לא פעל כמתאם כללי ומרכזי לנושא הכיבוי האווירי בכללותו. יש לציין, כי גם המשרד לביטחון הפנים וכב"ה, שהוא הגורם המקצועי לעניין כיבוי שרפות, לא פעלו כמתאם כללי ומרכזי המביא לכדי מיצוי את כל הטיפול המקצועי בתחום זה בראייה בין-ארגונית. גם יחידת הכיבוי האווירי שהוקמה בחיל האוויר, המפעילה מטוסים אזרחיים החל ממאי 2011, לא נבחנה על ידי חיל האוויר בראייה מערכתית, שלמה וכוללת של מאפייני המענה הדרוש. מבקר המדינה מעיר, כי להקמת מערך כיבוי אווירי בישראל כמענה קבוע לשעת רגיעה ולשעת חירום נדרשת בחינה מקצועית של המשמעויות הנובעות מנושאים רבים וביניהם: תמהיל כלי הטיס הדרושים, פעילות בשעות היום והלילה, כיבוי באמצעות דליית מי -ים ואגמים ("סקופינג"), כיבוי בשטח עירוני, שיתוף פעולה בסיוע מחו"ל, הפעלת חוזי אווירי ויכולות הנדר שות לסיוע, לחילוץ ולהצלה. עקב המורכבות הכרוכה בהקמת מערך כיבוי אווירי כמענה לטווח הארוך, ראוי היה כי הדרג המדיני יקבע כבר בעת ההחלטה על הקמת המערך, גורם מתאם כללי ומרכזי אחד, כדי שיביא לכדי מיצוי את כל הטיפול המקצועי בתחום זה בראייה בין-ארגונית. רק ב - 1.1.1 2 , כנאמר בתגובת משרד ראש הממשלה דלעיל, הטיל ראש הממשלה משימה זו על השר לביטחון הפנים. עוד מעיר מבקר המדינה, כי למרות החלטת הממשלה, כאמור, שרח"ל אחראית לקביעת איום הייחוס הלאומי לעורף, כבסיס לבניין הכוח ולהיערכות משרדי הממשלה, רח"ל לא הייתה מעורבת בנושא הכ יבוי האווירי. אי -שיתופה של רח"ל בנושא הקמת מערך הכיבוי האווירי, כפי שציין גם ראש רח"ל לשעבר, אינו עולה בקנה אחד עם החלטת הממשלה. לדעת מבקר המדינה, חשוב שכל הגופים ומשרדי הממשלה הנוגעים בסוגיה זו ישותפו בעבודת המטה להקמת מערך כיבוי אווירי כמענה קבוע. במקרים של חילוקי דעות בעניינים מהותיים שאינם באים לכדי פתרון בין הגופים הקשורים בהקמת מערך הכיבוי המוטס, כמו בעניין הפעלת מסוקי כיבוי, ראוי שהם יועלו להכרעת הדרג המדיני העוסק בכך: שר הביטחון והשר לביטחון הפנים, ועל פי הצורך יועלו על ידי השרים גם להכרעת ראש הממשל ה. הדבר יאפשר לקבוע מהו המענה המיטבי הדרוש למדינת ישראל בתחום הכיבוי האווירי ומהם האמצעים הנדרשים. חשוב שכל הגופים ומשרדי הממשלה הנוגעים בסוגיה זו ישותפו בעבודת המטה להקמת מערך כיבוי אווירי כמענה קבוע. במקרים של חילוקי דעות בעניינים מהותיים שאינם באים לכדי פתרון בין הגופים הקשורים בהקמת מערך הכיבוי המוטס, כמו בעניין הפעלת מסוקי כיבוי, ראוי שיועלו להכרעת הדרג המדיני העוסק בכך - שר הביטחון והשר לביטחון הפנים - ועל פי הצורך יועלו על ידי השרים גם להכרעת ראש הממשלה. הדבר יאפשר לקבוע מהו המענה המיטבי הדרוש למדינת ישראל בתחום הכיבוי האווירי ומהם האמצעים הנדרשים. מאחר שהקמת טייסת כיבוי בחיל האוויר, שתוכל לתת מענה מסייע לצרכים המבצעיים של כב"ה לפי תרחישי השרפות החזויים בעתות חירום ושגרה, היא פרויקט הכרוך בהשקעה כספית של מאות מיליוני ש"ח, עולה ספק אם בהיעדר תרחיש ייחוס ענפי באותה עת, ושאותו היה על כב"ה לפרסם, ניתן היה לקבוע במבוסס ובאופן מיטבי את הדרישה המבצעית לבניין הכוח, כפי שהציגה כב"ה. עתה, משכב"ה הודיע למשרד מבקר המדינה (באפריל 2012 ) כי "נבנה ותוקף תרחיש הייחוס של כב"ה בשגרה ובחירום", כולל איום הייחוס של הכיבוי האווירי, ראוי אפוא, שכב"ה והמשרד לביטחון הפנים, שהאחריות לכב"ה הועברה אליו, יגבשו, בסיוע חיל האוויר, כגורם המקצועי בתחום התעופה, דרישה מבצעית אשר תשקף נכונה את הצרכים מבחינת המבנה של מערך הכיבוי האווירי שיש להקים, הסד"כ והתמהיל של כלי הטיס הדרושים.
.להקמת מערך כיבוי אווירי בישראל כמענה קבוע לשעת רגיעה ולשעת חירום נדרשת בחינה מקצועית של המשמעויות הנובעות מנושאים רבים, וביניהם: תמהיל כלי הטיס הדרושים, פעילות בשעות היום והלילה, כיבוי באמצעות דליית מי-ים ואגמים ("סקופינג"), כיבוי בשטח עירוני, שיתוף פעולה בסיוע מחו"ל, הפעלת חוזי אווירי ויכולות הנדרשות לסיוע, לחילוץ ולהצלה. עקב המורכבות הכרוכה בהקמת מערך כיבוי אווירי כמענה לטווח הארוך, ראוי היה כי הדרג המדיני יקבע כבר בעת ההחלטה על הקמת המערך, גורם מתאם כללי ומרכזי אחד, כדי שיביא לכדי מיצוי את כל הטיפול המקצועי בתחום זה בראייה בין-ארגונית. רק ב - 1.1.12 , כפי שצוין בתגובת משרד ראש המ משלה לדוח הביקורת, הטיל ראש הממשלה משימה זו על השר לביטחון הפנים.
564
המועצה להשכלה גבוהה . היבטים בניהול הקניין הרוחני באוניברסיטאות . דוח גוטפרוינד פורסם כאמור בשנת 2005 ,. הועלה כי גם לאחר מכן משנת 2006 ועד דצמבר 2011 , לא גיבשו המוסדות המ נהלים של האוניברסיטאות מדיניות ברורה בשאלות עקרוניות בנושא שהוא בעל חשיבות ציבורית. חלק מהאוניברסיטאות נמצאות בתהליך של שיפור התקנון ובדיקת הדרכים למסחור הידע שלהן, וחלקן לא ביצע בדיקה כזו במשך שנים רבות. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שכל האוניברסיטאות, בין אם החלו בתהליך ובין אם לאו, ייזמו בהקדם בדיקה מעמיקה בנושא מדיניות הקניין הרוחני שלהן, ובה ייתנו גם מענה על השאלות העקרוניות שהועלו לעיל. לדעת משרד מבקר המדינה, לקביעה כי השיקול הכלכלי הוא שיקול מרכזי בכל הנוגע להכנסות ממסחור פטנטים והמצאות, יש השפעה על קבלת ההחלטות בשאלות שהתקנון או הנהלים אינם נותנים עליהן מענה חד-משמעי, גם כאשר מדובר בשאלות שראוי שהנהלות האוניברסיטאות ייתנו עליהן מענה. למשל, בשאלות: האם לרשום פטנט; האם להיענות לבקשת ממציא לקבל בעלות על המצאתו בטענה שאינה המצאת שירות; האם לשחרר פטנטים שלא מוסחרו ומתי; האם להעדיף תעשייה ישראלית; והאם לאשר לממציא להקים חברה. ,משרד מבקר המדינה מעיר כי המצב הקיים בחלק מהאוניברסיטאות ולפיו חברות היישום שלהן מחזיקות מאות המצאות ופטנטים בלתי מטופלים בעיקר בשל מחסור בכוח אדם, מחייב בחינה של הנהלות האוניברסיטאות. בחינה זו נועדה למנוע מצב שבו המצאות ישימות ירדו לטמיון. משרד מבקר המדי נה מעיר כי ראוי היה שדוחות של גופים ציבוריים חשובים - כמו ות"ת, האקדמיה למדעים והמולמו"פ - ואשר יש להם נגיעה גם לאוניברסיטאות, ייבחנו ויידונו על ידי המוסדות המנהלים של האוניברסיטאות ויהוו נדבך בתהליך קבלת ההחלטות ועיצוב המדיניות בנושא הקניין הרוחני. על ות" ת, האקדמיה למדעים והמולמו"פ לוודא שדוחות שהן מעבירות מגיעים ליעדם. 3. עוד עולה מתשובות האוניברסיטאות על השאלון, כי למעט מכון ויצמן לא גיבשו האוניברסיטאות וחברות היישום שלהן נוה ל כתוב לטיפול בהמצאות הנמצאות בחברות היישום ולא מוסחרו בתוך פרק זמן מוגדר, כמפורט להלן: לדעת משרד מבקר המדינה, על האוניברסיטאות לעגן בכתב הליכים ברורים ומסודרים של הטיפול בהמצאות על שלביו השונים, לרבות טיפול תקופתי בהמצאות שכבר נרשמו כפטנטים וממתינות למסחורן וקבלת דיווחים תקופתיים על הטיפול של חברות היישום בפטנטים. כמו כן, בשל המגבלות בכוח אדם ובמשאבים של חברות היישום, וכדי למנוע את הפיכתן של המצאות בעלות פוטנציאל יישומי לאבן שאין לה הופכין, כדאי שהאוניברסיטאות יבחנו את עמדתן בנושא רישום פטנטים ושחרורם.
1. הועלה כי אף שחלק מהאוניברסיטאות השיבו למשרד מבקר המדינה כי במסחור המצאותיהן הן נוהגות לתת עדיפות לתעשיות הישראליות או לחברות המתכוונות לפתח או לייצר את המוצר נשוא ההמצאה בישראל, אף אחת מהן לא עגנה בכתב מדיניות זו ואת הפעולות המת חייבות ממנה.
565
נתיבי הגז הטבעי לישראל בע_מ . התקשרויות החברה - נתיבי הגז הטבעי לישראל בע_מ לדעת משרד מבקר המדינה ניתן למנוע הגשת הצעות "בידי גופים שאינם ראויים ואינם מתאימים לכך" באמצעות קביעת דרישות מוקדמות ענייניות (תנאי סף) במכרז פומבי. מתן פטור ממכרז פומבי להתקשרויות אלה פוגע בעיקרון של שוויון הזדמנויות, שכן הדבר מצמצם את מספר המועמדים הפוטנציאלים ולא בהכרח מביא לבחירת המועמד הטוב ביותר לחברה. אשר לבדיקת התאמתם של המועמדים לתפקיד, ניתן לעשותה במסגרת מכרז פומבי שיקבע בתנאיו את הליך הבדיקה, את אמות המידה לאיכות ההצעה ואף דרישות איכות מזעריות. משרד מבקר המדינה מעיר כי לא נמסרו לוועדה מסמכים שמתעדים פעולות שביצעו - על פי תשובת החברה - הגורמים המקצ ועיים הרלוונטיים לבחינת הכדאיות של מימוש האופציה. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי להבטיח שהבדיקה תהיה יסודית ותתרום לקבלת החלטה מושכלת של הוועדה, ראוי שהוועדה תעמוד על כך שיוגש לה פירוט בכתב של פעולות לבדיקת הצעות חלופיות ושינויים בתנאי השוק ומשמעותם, שביצעו הג ורמים המקצועיים הרלוונטיים בחברה לבחינת הכדאיות של מימוש האופציה20 . כך תוכל ועדת המכרזים לבחור באפשרות המיטבית לחברה. לדעת משרד מבקר המדינה, על החברה להקפידשהזמנות רכש יתבצעו בשעה שהצעות המחיר בתוקף. לפני שביצעה החברה את ההתקשרויות האמורות היא לא העלתה את הנושא לפני ועדת המכרזים כדי שזו תחליט אם לסווגן כפטורות ממכרז, אף שהיה עליה לעשות כן לפי תקנות חובת המכרזים ונוהל ועדת המכרזים23. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה שתשובתה מעידה על כך שוועדת המכרזים שימשה למעשה בהתקשרויות אלה "חותמת גומי". לדעת משרד מבקר המדינה, בשל ההפרש המשמעותי בין דמי השכירות של המבנה ששכרה החברה באשדוד ובין דמי השכירות של המבנה החלופי שנבחן, לפני שאישרה ועדת המכרזים את ההתקשרות האמורה היה עליה לדרוש מהחברה מסמך המנמק לשם מה נדרש לה שטח כה גדול וכיצד היא מתכוונת להקצות אותו. מסמך כזה אמור היה לשמש בסיס להחלטתה.
. יוצא אפוא שהחברה רכשה כמות גדולה יותר משנדרשה לה באותו מועד ושילמה יותר מפי שניים ממה שתכננה, ובסך הכול כ - 900,000 דולר נוספים.
566
נתיבי הגז הטבעי לישראל בע_מ . היבטים בטיחותיים בתפעול המערכת להולכת הגז הטבעי משרד מבקר המדינה מעיר לרשות הגז ולנתג"ז כי עליה ן להקפיד על עמידה בלוח הזמנים שקבעה רשות הגז על מנת לאפשר קבלת אישורי הפעלה והזרמה תקפים. משרד מבקר המדינה העלה בבדיקתו כי במועד סיום הביקורת, נובמבר 2011 , עדייןלא נתנה רשות הגז אישורי השלמה לשום מתקן או מקטע של החברה, כנדרש ברישיון. מאחר שכבר פקע תוקפם של אישורי ההפעלה שנתג"ז קיבלה מרשות הגז , היא מזרימה גז טבעי ללא אישורים תקפים. .משרד מבקר המדינה העלה ליקויים באופן תפקודה של נתג"ז בנושא השמירה על הבטיחות בקווי ההולכה ובמתקני הגז הטבעי. החברה לא הפיקה לקחים מאירועי בטיחות שבדק משרד מבקר המדינה. קצתם גם גרמו להוצאות כספיות מאחר שהיה צורך לפצות לקוחות שניזוקו ובשל הנזק הכלכלי שנגרם למשק, המוערך בכ -100 מיליון ש"ח. על החברה לפעול למניעת תקלות במתקני הגז הטבעי. כמו כן, על נתג"ז וחח"י לבצע את הנדרש כדי לקבל היתר מתוקן ורישיון עסק. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה ולוועדת הבטיחות כי על הוועדה להתכנס בתדירות שנקבעה בתקנות לשם מילוי חובותיה ו הפעלת סמכויותיה, וכי עליה לתעד את ישיבותיה מטעמי שקיפות ולהפעיל פיקוח על פעילותה, כאמור בחוק. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי לנושאי הסיכונים והבטיחות בחברה יש זיקה ישירה לכל פעילויותיה , וכי לנוכח העובדה שהמנכ"ל מופקד מתוקף תפקידו על פעילויות אלה, ובכללן הפיקוח על מנהל הסיכונים, הרי שיש במינויו למנהל הסיכונים משום ניגוד עניינים. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות הגז כי בהתחשב בעלויות הגבוהות שהמשק נאלץ לשאת בהן בעקבות תקלות במערכת להולכת גז, היה עליה להגביר את הפיקוח והבקרה בנושא התקלות ובנושא יישום המלצותיה והערותיה, כנדרש ברישיון, ולפעול לאכיפת נוהלי תחזוקה ותפעול מחמירים ביותר שימנעו את הישנותם של אירועים מעין אלה.
.בדוח האירוע הוגדר סיכון הבטיחות כגבוה. אי-בירור התקלה ואי -נקיטת צעדי חירום מיד לאחר קבלת הדיווח מחח"י גרמו לפריקה ממושכת של גז טבעי לאוויר (למשך כארבע שעות) הכרוכה בסכנה בטיחותית חמורה שהייתה עלולה לגרום ל שרפה. יצוין כי דוח האירוע נחתם רק כחודש לאחר התרחשותו, שלא בהתאם למתחייב על פי הרישיון ונוהלי החברה.
567
משרד האוצר . היערכות הממשלה לביטוח רכוש ותשתיות מפני אסונות .מבירורים שעשה משרד מבקר המדינה עולה, כי פירוט המקורות והשימושים שעליהם הצביע החשכ"ל בתשובתו, והכוללים בין השאר התייחסות לאירועי לחימ ה מוגבלים בהיקפם כדוגמת: מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה, אינו מספק. לדעת משרד מבקר המדינה, היערכות החשב הכללי צריכה להיות מבוססת בין השאר גם על התאמת יתרת הנזילות הנדרשת לתרחישי אסון הכוללים פגיעה משמעותית בעורף המדינה ומתקניה כתוצאה ממלחמה כוללת, ול היכלל בחישובים של המקורות והשימושים שהוא עושה בעת ביצוע ניהול סיכונים. בדרך זו ניתן יהיה לצמצם את הצורך של הממשלה להגיב בדיעבד ולהשתמש בכלים כלכליים קיצוניים. זה למעלה מעשור לא עדכנה חברת מקורות את סקר הסיכונים שלה להיקף הנזק לרכוש החברה והמפא"ר באירוע רעידת אדמה לצורך ביטוח. החברה רכשה פוליסת ביטוח ללא ביצוע סקר של ערך כלל הרכוש לצורך כינון. זאת ועוד, החברה לא ביצעה הערכה שמאית עדכנית לרכוש המפא"ר ולרכוש תחנות שאיבה זה כשני עשורים. משכך, לדעת משרד מבקר המדינה, עולה חשש כי החברה חשופה לביטוח חסר. לדעת משרד מבקר המדינה, לאחר קבלת ההחלטה על מתן אפשרות לביטוח רטרואקטיבי, היה על רשות המס ים לבחון את ההשפעות השליליות של החלטתה עקב הקטנת התמריץ של האזרחים לרכוש ביטוח מראש - ולפעול לצמצומן. עוד עולה כי החלטת רשות המסים על מתן אפשרות לרכוש ביטוח רשות רטרואקטיבי נעשתה באופן שאינו מתיישב עם הוראות החוק, והיה עליה לקבל לכך את אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת. מתברר כי אף שמתקציב משרד התחבורה ממומן פיתוח כבישים עירוניים וגשרים עבור הרשויות המקומיות בהיקף של מיליארדי ש" ח בשנה, המשרד אינו מתנה את העברת התקציבים לרשויות המקומיות בהתחייבותן להכליל את הפרויקטים המבוצעים ברשימת הנכסים המבוטחים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי אף שתחום הביטוח אינו בתחום הליבה המקצועית של המשרד, אין הדבר פוטר אותו מאחריות לוודא כי קיים כיסוי ביטוחי הולם בגין הפרויקטים הממומנים מתקציבו. עוד מתברר כי הסכם התפעול והמימון של החברה הלאומית לדרכים עם הממשלה אינו כולל התייחסות לתחום הביטוח ואינו מגדיר את אח ריות החברה הלאומית לדרכים בתחום זה. משרד מבקר המדינה מציין כי בלי להוריד מאחריות רשות החברות להגביר את הפיקוח והבקרה על מדיניות הביטוח של החברות הממשלתיות, גם על משרד התחבורה, האחראי לפרויקטים התחבורתיים ולהעברת כספים בגינם מתקציבו, ושותף בכיר בחתימה על הסכם התפעול והמימון, מוטלת האחריות לוודא כי בהסכמים מסוג זה יובא לידי ביטוי ההיבט הביטוחי.
נמצא כי למרות האמור בתקנות, משנת 2006 ועד מועד סיום הביקורת- ינואר 2012 , לא פורסמו ברשומות הסכומים המעודכנים שנקבעו לחפצים הביתיים. כמו כן, פרמיית הביטוח לחפצים ביתיים לא עודכנה ממועד התקנת התקנות בשנת 1973 . על משרד האוצר לבחון את הצורך לעדכן את התקנות הנובעות מהחוק, ובכללן את שיעורי הפרמיות בגין הביטוחים השונים שמציעה הקרן לציבור, ולהתאימן לתקופה זו.
568
משרד הכלכלה והתעשייה . סיוע ממשלתי למחקר ופיתוח תעשייתי הביקורת העלתה כי ועדת המחקר וועדת הערר לא מנהלות פרוטוקול המתעד את הנימוקים והשיקולים ש להן בבואן לאשר תכניות מו"פ או לדחותן, בניגוד למתחייב מסדרי מינהל תקין. משרד מבקר המדינה מעיר כי, על המדען הראשי להקפיד על תיעוד עיקרי הדברים העולים מהדיון בוועדת המחקר. כמו כן יש מקום לשקול את שמירת המס מכים המתעדים את דיוני החלטות הוועדה במערכת הממוחשבת. .לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התמ"ת להציב יעדים ברורים ומדידים למסלולי הסיוע, לקבוע לוחות זמנים לבדיקת יעילותם ולעגן את לוחות הזמנים כחלק מהוראות מנכ"ל אשר מלוות כל תכנית. על המדען הראשי, באמצעות היחידה לניהול ידע, להגדיר קריטריונים לאיסוף נתונים שיסייעו בעתיד לנתח את תרומתם של מסלולי הסיוע. . לדעת משרד מבקר המדינה, על המדען הראשי למצוא את הדרך להביא לפני חברי ועדת המחקר תמונה רחבה ככל האפשר על כלל תכניות מו"פ שהתקבלו באותה שנה לקבלת סיוע, ואשר טרם נדונו ואושרו. זאת, כדי שהוועדה תוכל להבטיח סיוע לתכניות המתאימות ביותר ולא רק לאלה שהוגשו לדיון באותה ישיבה. על המדען הראשי לשקול קביעת ציון סף לקבלת סיוע. משרד מבקר המדינה מעיר כי אכן קיים קושי לבדוק מספר רב של תכניות מו"פ בו זמנית. עם זאת בחינת תכניות מו"פ על פי מנות קטנות בצירוף חוסר ודאות לגבי היקף התקציב הסופי מגדילים את האפשרות לאישור תכניות מו"פ בעלות ציון נמוך בסוף שנה על חשבון תכניות עם ציון גבוה יותר שנדחות במהלך השנה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי התשובה של המדען הראשי לגבי המשקל הנמוך יחסית שמייחסת ועדת המחקר לציון שנותנים הבודקים המקצועיים, ממחישה ביתר שאת את הצורך בניהול פרוטו קולים ותיעוד עיקרי הדברים העולים מהדיונים בוועדת המחקר. המדען הראשי לא קבע קריטריונים ברורים להצלחת מסלולי סיוע, או מדדים ליעילות ולאפקטיביות שלהם. הוא אף לא קבע יעדים שעל כל מסלול סיוע להשיג. למסלולי הסיוע שמנהל המדען הראשי אין גוף מלווה שאוסף עליהם נתונים, בודק ומנתח בצור ה שיטתית את התקדמותם ותרומתם לענפי התעשייה.
לדעת משרד מבקר המדינה, כדי לעודד ניצול האפשרויות הגלומות בהסכמים אלה על המדען הראשי לבחון את הסיבות לאי-הגשת בקשות סיוע במסגרת חלק מההסכמים הבילטראליים ולהציע פתרונות, בעיקר עבור מדינות שיחסיהן עם ישראל אינם מושפעים משינויים פוליטיים.
569
נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע_מ . ניהול פרויקטים - מע_צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע_מ . משרד מבקר המדינה מעיר, כי אין הלימה בין סוג השלטים העומדים במוקד חוות הדעת לבין השלטים שהוצבו בצדי הדרכים. . הביקורת העלתה כי לפני שהוחלט לכלול את היועץ המשפטי לשעבר במאגר היועצים המשפטיים לא פנתה החברה באופן פומבי למשרדי עורכי דין נוספים כדי לתת להם הזדמנות שווה להיכלל במאגר. נוסף על כך לא הוצגו לוועדה משרדי עורכי דין נוספים לבחירה, שלא בהתאם לתקנה 5 (ג) לתקנות, שנועדה להבטיח את בחירת המועמדים הטובים ביותר. הוועדה החליטה לאשר כי משרד עורכי הדין של היועץ המשפטי לשעבר יהיה המועמד היחיד שייכלל במאגר הספקים של החברה. לחברה ד' ניתנה המלצה עבור מטלתה הראשונה כתשעה ימים אחרי שהחברה אישרה וכללה אותה במאגר הספקים שלה. עוד נמצא כי הגורם בחברה שהמליץ על כניסתה למאגר הספקים היה מר א יתן שפרון סמנכ"ל תכנון וביצוע, אשר היה הממונה הישיר של מנהל חברה ד' בתקופת עבודתו בחברה. לפיכך שיקוליו בהמלצה זו מעלים חשש לניגוד עניינים. בנימוקים להכנסת הסַפָּק למאגר הספקים בתחום ניהול פרויקטים נרשם כי היתרון הוא ניסיונו של מנהל חברה ד'. הבחירה כיועץ לתכנון כלל לא נומקה אלא נרשם "ממליץ לאשר". מעיון במסמכי הבקשות השונות שהוגשו לוועדת המכרזים נמצא כי בחמישה מקרים לפחות היה מגיש הבקשה להתקשרות עם היועץ, ממלא מקומו של מנהל אגף הנדסה וסביבה לשעבר לאחר פרישתו וסגנו באגף במשך כהונתו. מצב זה מעלה חשש לניגוד עניינים. הביקורת אף איתרה מקרה נוסף, ובו מגיש הבקשה, שהיה ראש אגף חוזים והתקשרויות, אף ישב בוועדת מכרזים. מצב זה נוגד את כללי המינהל התקין, שלפיהם יש להפריד בין הגורם הממליץ לבין הגורם המאשר. נמצא כי החברה הציבה בדרכים בין -עירוניות שלטי חוצות גדולים לפני ביצוע פרוי קטים ועבודות אחרות, ובמהלכם, באתרי עבודה שונים, ללא קבלת היתר כנדרש בחוק. הבחירה החוזרת באותו סַפָּק בלי לאפשר לספקים אחרים להשתתף בעבודות שהחברה מזמינה פוגעת בע קרון השוויון, ואינה מתיישבת עם תקנות החברה ונוהליה. החברה נתנה עדיפות לספק מסוים במסגרת התקשרויותיה לביצוע עבודות בהיקפים גדולים. בשנים 2007 -2012 נאמד היקף ההתקשרות עם סַפָּק זה בבקרה ובבדיקת כמויות ובתחומים נוספים ב-65 .מיליון ש"ח לדעת משרד מבקר המדינה על החברה לפעול ללא דיחוי לחלוקה שוויונית של העבודה בתחום זה בין כל הספקים במאגר ולאיתור ספקים נוספים שיצטרפו אליו בעתיד. הביקורת העלתה כי מנובמבר 2008 ועד מועד סיום הביקורת, ינואר 2012 , אין בחברה פרוטוקולים של ישיבות פורום אמנות, פרוטוקולים של ישיבות עם גורמי חוץ או חוות דעת של היועצים עבור החברה בנושאים שלשמם נשכרו. אף לא נמצא תיעוד המעיד על תרומת היועצים לקידום הנושא שלשמו הועסקו בחברה, למעט חתימת אמנה אחת - עם חח"י.
. זאת ועוד, עיון בפרוטוקולים של הבקשות לוועדה מעלה כי אחת הסיבות לבחירה בסַפָּק הייתה "עומס 0"11 . זאת אף שלדיוני הוועדה לא צורפו דוחות עומסים לא של הסַפָּק הנבחר ולא של אחרים. כמו כן איתרה הביקורת שש בקשות, שהוגשו עבור היועץ, שבהן היה יועץ זה המועמד היחיד. מצב כזה נוגד את התקנות ואת נוהלי החברה, שלפיהם יש להציג לוועדה כמה מועמדים מתאימים.
570
חברת נמל אשדוד בע_מ . רכישת ציוד, טובין ושירותים - חברת נמל אשדוד בע_מ לדעת משרד מבקר המדינה, השימוש של הוועדה בתקנה האמורה כדי לפטור ממכרז את הרחבת ההתקשרות אינו תקין ואינו ראוי, שכן במקרה זה - בעיקר בכל הנוגע לסוג העבודות שלשם ביצוען נעשתה ההתקשרות: תחזוקה ושיפוצים - לא התקיימו "נסיבות מיוחדות" ולא "טעמים מיוחדים" כנדרש בתקנות לצורך מתן הפטור. על כן לא היה מקום להרחיב את ההתקשרות בסכומים ניכרים ללא מכרז. בהרחבת ההתקשרות בנסיבות אלה יש פגיעה בעקרון השוויון ובעקרון השקיפות כלפי קבלנים פוטנציאלי ים מאחר שבמסמכי המכרז הפומבי לא נכללה האפשרות להעלות את סכום ההתקשרות בעת מימוש זכות הבררה להארכת משך ההתקשרות. לו נכללה האפשרות במכרז, היה בה כדי להשפיע על החלטתם אם להשתתף בו. משרד מבקר המדינה מעיר כי הדבר מנוגד לנוהל, שכן לפיו יש להחליט על רכישה לאחר פנייה לקבלת הצעות משניים עד שלושה ספקים, לפי סכום העסקה. נמצא כי לעתים הוזמן פריט על סמך אותה ההצעה גם לאחר חלוף שלושה חודשים ממועד נתינתה. לדעת משרד מבקר המדינה, לא היה מקום להשתמש בסעיף 34 (1 ) לחוק חובת המכרזים, הואיל וההערכה של המזמין שההתקשרות הנוכחית זולה ממחיר השוק הנוכחי אינה עילה לפטור מחובת המכרז. במכרז החדש ממילא יוכל המציע הנוכחי להגיש הצעה, ואם יהיה הוא הזול ביותר, ייבחר לזוכה. אין מדובר בהזדמנות עסקית מיוחדת שהוצעה לחברה, אלא בהתקשרות שגרתית ומוכרת , ו בהיערכות מתאימה היה אפשר לעשותה בעקבות מכרז. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הזמן הרב שחלף, על החברה לפרסם ללא דיחוי מכרז פומבי חדש. יוצא אפוא כי בעקבות האיחור בהיערכות למכרז העלתה החברה את סכומי החוזים של שתי החברות ליותר משלושה מיליון ש"ח. הנסיבות המיוחדות לפטור מן המכרז נוצרו משום שהחברה לא נערכה במועד, דבר שהביא לידי מסירת עבודות ללא מכרז בהיקפים גדולים. משרד מבקר המדינה מעיר כי המטלות שנכללו בחוזה עם חברה ז' לא נועדו לפרויקטים המסתכמים במאות אלפי שקלים, ולכן ראוי היה לפרסם מכרז נפרד עבור כל אחד משלושת הפרויקטים.
לדעת משרד מבקר המדינה, על פי סדרי ה בקרה הפנימית, מן הראוי שהפנייה לקבלת הצעות תיעשה באותו היום ובאותה השעה, ושהרכישה תיעשה בסמוך למועד קבלת הצעות המחיר.
571
הרשות הממשלתית למים ולביוב . תעריפי המים .משרד מבקר המדינה מעיר כי ביטול המס על הדיבידנד עלול להגביר את התמריץ להוצאת כספים ממשק המים למטרות אחרות של הרשויות המקומיות, וכי הגברת תמריץ כזה עומדת בניגוד למטרת רפורמת התיאגוד, שחלק ניכר ממימונה מועמס על התעריף לצרכן. לפיכך, התנהלות משרד האוצר בביטול המס על הדיבידנד שמעבירים התאגידים לרשויות המקומיות, בעקבות דרישתן, אינה ראויה. משרד מבקר המדינה מעיר לאת"ק, כי מאחר שהמחוקק קבע כי תבוצע רפורמת תיאגוד, בין היתר כדי שיישמר עקרון משק הכספים הסגור, מן הראוי שאת"ק יפעל למניעת מתן תמריצים באמצעות קביעת פטור ממס, שיביאו להוצאת כספי צרכני משק המים והביוב למטרות שמחוצה לו. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שאת"ק יביא לידיעת חברי הכנסת, לפני ההצבעה על תקציב המדינה, הסבר מפורט לעניין סדרי העדיפויות בהכנת הצעת תקציב משק המים והשלכות סדרי עדיפויות אלה על התעריף לצרכנים השונים. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים ולאת"ק כי טענות אלה אינן עולות בקנה אחד עם העובדה שהטלת מרכיב התשואה על ההון הזר לא נעשתה כתלות בגובה ההתחייבויות של הרשויות המקומיות, ומרכיב זה הוטל גם לצורך תשלום ההלוואה לרשויות מקומיות שלא היו להן התחייבויות בגין נכסי משק המים והביוב בעת התיאגוד, ואף לרשויות מקומיות שלא הקימו ולא מימנו את הקמת נכסי משק המים והביוב בתחומן26 . כמו כן, גובה ההתחייבויות של כל רשות מקומית לא שימש אמת מידה או שיקול בידי הממונה לקביעת שיעור הנכסים שייחשב כהלוואה שעל כל אחד מהתאגידים לשלם לה, כשאישר את הסכמי ההלוואה בינם ובין הרשויות המקומיות 27 . רשויות מקומיות אלה יכלו להשתמש בכספי החזר ההלוואה האמורה למטרות מוניציפליות שמחוץ למשק המים והביוב. יוצא, אפוא, כי תעריף המים והביוב כולל מרכיב שנועד בחלקו למטרות מוניציפליות שמחוץ למשק המים והביוב, וזאת בניגוד לעקרון העלות הריאלית ולעקרון משק הכספים הסגור, ויש חשש שבחלק מהמקרים חייבו את הצרכנים פעמיים בתשלום עבור אותם מרכיבים שהם כבר שילמו בגינם, במסגרת התשלום בגין היטלי פיתוח לרשות המקומית. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד האוצר ומועצת הרשות ישקלו לפעול להוצאת מרכיב זה מהתעריף לצרכן, ככל שהוא משמש למטרות מוניציפליות שמחוץ למשק המים. יוצא אפוא כי בשל סבסודים אלה היה התעריף לצרכן הביתי בשנים אלה גבוה בכ-10% .מהתעריף המשקף עלות ריאלית יוצא אפוא כי העלאת התעריף לחקלאים ולתעשיינים נעשית באופן מדורג ומתפרסת על פני כמה שנים, ואילו הצרכנים הביתיים ספגו עלייה חדה בתעריף בתקופה קצרה ואף נאלצו לממן מכיסם את הפריסה למגזרים האחרים.
משרד מבקר המדינה העיר לרשות המים כי מן הראוי שנתונים כמותיים על כל הסבסוד המגזרי יפורסמו לציבור לפני קבלת ההחלטות במועצה, כך שהציבור יוכל למסור את תגובתו לשימוע בין היתר בהתייחס למידע על אופן מימונו של סבסוד זה.
572
בנק ישראל . ניהול יתרות מטבע חוץ - בנק ישראל .משרד מבקר המדינה מעיר ששמירה והצגה של הצעות המחיר שעמדו לפני מנהל ההשקעות קושר העסקה יכולות להביא לשיפור הבקרה וצמצום הסיכון התפעולי. לא נמצא תיעוד לפגישות עבודה ותיאום שהתקיימו בין הנגיד לשר האוצר בנושאים הקשורים לפעילות הבנק בתחום המט"ח. בביקורת נמצא שהבנק אינו מחייב מועמדים לעבודה בבנק, למלא שאלון לאיתור ניגוד עניינים אלא מסתפק בהחתמת העובדים על הצהרה שמפורטים בה עיקרי האיסורים המצוינים בחוזר. לא נמצא שנערך בירור כלשהו בדבר ענייניו האישיים של מועמד לעבודה בבנק בכלל ובחטיבת השווקים העוסקת ביתרות המט"ח בפרט, לצורך איתור ניגוד עניינים אפשרי. עוד נמצא שלבנק אין מידע מרוכז ומאורגן בדבר אישורי חריגה מכללי החוזר שניתנו בעבר לעובדים. משרד מבקר המדינה מעיר כי מן הראוי שהבנק יפעל ביתר נמרצות לאיתור ניגוד עניינים אפשרי של עובדיו, בין היתר באמצעות מילוי שאלון על ידי העובדים. כמו כן, מן הראוי שאישור חריגה מכללי החוזר לא יהיה בסמכותו של הממונה הישיר על העובד. בביקורת נמצא שוועדת מט"ח, שכאמור מייעצת לנגיד בקביעת מדיניות ההשקעה ומקבלת דיווחים מחטיבת השווקים, פועלת בלא נהלים כתובים. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שיהיו לוועדה נהלים כתובים המפרטים את הסמכויות המוקנות לה, את דרכי עבודתה, את ההוראות הנוגעות למועדי התכנסותה ולתוכן ישיבותיה, את המועדים שבהם עליה לבחון את הסיכונים שיתרות המט"ח חשופות להם, את סוג הנתונים שאמורים לבוא לפני הוועדה, את הגורמים שעליהם להשתתף בישיבות ואת אופן רישום הפרוטוקולים, אישורם והפצתם. הטמעתה של מערכת הקלטת השיחות החלה רק במהלך הביקורת של משרד מבקר המדינה ביוני 2011 , יותר משנתיים לאחר פ רסום סקר הסיכונים. בביקורת נמצא שהחטיבה אינה מבצעת בקרה מלאה על הליך קבלת הצעות המחיר על ידי עובדי חדר העסקאות, כך שבעצם אין פיקוח ובקרה על הסיכון התפעולי שעובד לא יקבל כמה הצעות או שלא יבחר בהצעה הטובה מכולן.
לדעת משרד מבקר המדינה יש להסדיר א ת הליך ההיוועצות וקבלת האישור בין הבנק למשרד האוצר במקרה של התווית הקווים המנחים למדיניות ההשקעה או אם חל שינוי בעקרונות שעל פיהם מחליט הנגיד על הרמה הרצויה של היתרות. זאת מפני שמדובר בהחלטות שאפשר ושיהיו הרות גורל לכלכלת ישראל.
573
צבא ההגנה לישראל . היבטים בניהול פעולות הדרכה להטמעת מערכת - מערכת הביטחון יוצא אפוא, כי פעולות ההדרכה וההטמעה ש ביצע הספק להסבת יחידות נוספות מאמצע שנת 2009 ועד אפריל 2011 ,, במשך קרוב לשנתיים ושעלותן מסתכמת בעשרות מיליוני ש"ח, נעשו בלא שנחתם עמו הסכם מבעוד מועד, ובלא שניתן מבעוד מועד פטור ממכרז כנדרש בחוק חובת המכרזים ובתקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ"ג - 1993. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הוראות חוק חובת המכרזים מחייבות ביצוע מכרז להתקשרות שנעשתה עם הספק בשנת 2011 . אם צה"ל ומשהב"ט סברו כי יש להתקשר עם הספק באמצעות קבלת פטור ממכרז, הרי שהיה עליהם לקבל אישור לכך לפני ביצוע העבודות על ידי הספק. על פי הנתונים שהציגה מפקדת הזרוע כשביקשה לאשר הקמת גוף צבאי להדרכה ולהטמעה של המערכת, עלות הגוף המורכב מאנשי צבא ומאנשי הספק נמוכה בכמחצית מעלות גוף הדרכה המבוסס כולו על הספק. עלות השירותים שנתן הספק לזרוע בשני ם 2009 -2011 , שבמהלכן הוסבו היחידות הנוספות, הסתכמה בעשרות מיליוני ש"ח (פירוט ראו להלן). מכל האמור לעיל עולה, כי צה"ל לא נערך לקבלת האחריות על ביצוע ההדרכה, ולא הכין את הנדרש, ובכלל זה גם השלמת התשתית המתודולוגית והפיזית לביצוע ההדרכה, כדי לוודא שמהתהליך יושגו התוצאות המיטביות. בסיכום מפקד הזרוע לתחקיר, מינואר 2012 , נאמר בין היתר כי יש תחושה קבועה שההטמעה היא נקודת חולשה בזרוע, וכי יש בזרוע חוסר בהירות בשליטה על תהליך ההטמעה. מפקד הזרוע הדגיש כי יש לשים דגש על תהליך ההטמעה ולתכנן אותו החל משלב הייזום של הפרויקט. עוד הוסיף כי המצב הקיים של מיקור חוץ של הדרכה באמצעות חברות אזרחיות בעייתי מאוד ופוגע במקצועיות המשתמשים, וכי תכולת ההדרכה בפרויקטים חדשים ככלל תהיה באחריות מחלקת ההדרכה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בהתייחסות שניתנה בדיון היה כדי לשקף הערכה של הצעת ספק מסוים. כמו כן, התייחסות זו הייתה עשויה אף להשתמע כקבלה של הצעת הספק. בדצמבר 2009 הנחה מפקד הזר וע להוליך תהליך בכיוון של יכולת עצמאית להכשרה עד סוף רבעון א' של שנ ת 2010 , ולקבוע מועד להעברה המלאה של האחריות לביצוע ההדרכה לצה"ל תוך מתן התראה לחברה על כך. ביולי 2010 הורה מפקד הזרוע על "ניתוק מוחלט של התלות" בספק בתחום ההדרכה.
לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי פגישות עם ספקים, שבהן מובעות עמדות כאמור על ידי נציגי צה"ל , יתקיימו לאחר יישומה של ההוראה בדבר קבלת אישור מראש ובכתב מגוף מוסמך במשהב"ט. לעניין זה אין לראות בזימון נציג משהב"ט והשתתפותו בפועל כמייתרים את הצורך במתן אישור מראש ובכתב לעצם קיום המפגש.
574
חברת החשמל לישראל בע_מ . החלפת השותף האחראי במשרד רואי החשבון המבקר את הדוחות הכספיים של החברה - חברת החשמל לישראל בע_מ לדעת משרד מבקר המדינה, למרות מסקנת מנהל רשות החברות, מר דורון כהן, כי פעולתו של השותף האחראי בחברה במקרה האמור היא כשל ניהולי חמור המחייב את החלפתו, התנהלותו המתוארת בדוח זה בנושא החלפת השותף האחראי מצביעה על ליקויים חמורים בתהליכי העבודה ובקבלת ההחלטות. נוכח ממצאי הביקורת, על שר האוצר, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, לבדוק את התנהלותם של מר דורון כהן ושל הרשות ולהפיק את הלקחים הנדרשים כדי להבטיח את תיקון הליקויים החמורים שהעלתה הביקורת בדוח זה. לדעת משרד מבקר המדינה, אופן פעולת רשות החברות בעניין מתן השיפוי לדירקטורים ולנושאי משרה בחברה היה לקוי. מתן שיפוי מסוג זה הוא תקדימי ובעל השפעה אפשרית משמעותית על החברה ועל חברות ממשלתיות אחרות. לפיכך ראוי שייעשה רק אחרי שהרשות תבחן באופן עצמאי ומעמיק את העניין אגב התייחסות ראויה למכלול השיקולים הרלוונטיים. נוסף על כך היה על הרשות למנוע מצב שבו בלי שנעשתה עבודת מטה בעניין, הוענק שיפוי לנושא משרה נוסף, אף שהוא לא נדרש לחתום על דוחותיה הכספיים של החברה. הוראות חוק החברות קובעות כי התקופה המרבית לכינוס האספה האמורה היא 15 חודשים. למרות זאת, הועלה כי מאז כינוס האספה הכללית השנתית הקודמת של החברה חלפו 17 .חודשים רשות ני"ע לא ביקשה מרשות החברות מידע מלא על נסיבות ההחלפה, ואף לא ערכה בדיקה יסודית משלה כדי לוודא שאין מדובר בהתנהלות לקויה של מבוקר כלפי רואה החשבון, העלולה להשפיע על עבודת הביקורת. . הביקורת העלתה כי הרשות לא בדקה באופן מעמיק את כישוריו ואת ניסיונו המקצועי של רו"ח השותף האחראי ב', בייחוד בהתחשב בגודל החברה ובמורכבותה. פעולות אלה נדרשו בייחוד על רקע העובדות האלה: התנהל דין ודברים בעניינים מקצועיים בין השותף האחראי לבין החברה בסוגיית ההצגה מחדש של הדוחות הכספיים לאחר גילוי טעות בסכום של כ-8.8 מיליארדי ש"ח (ראו להלן); מעמדו המקצועי של רו"ח השותף האחראי א ', המשמש גם בתפקיד סגן נשיא לשכת רואי החשבון ויו"ר המועצה המקצועית שלה; העובדה שרשות החברות מצאה לנכון למנותו כרואה חשבון מבקר גם בחברות ממשלתיות אחרות; הניסיונות הלא ראויים מצד דירקטוריון החברה ומצד מנכ"ל החברה לה חליפו באמצעות פנייה לשותפים המנהלים של משרד רואי החשבון; טיעוני החברה בדבר מחלוקות לא מקצועיות בינה לבין רו"ח השותף האחראי א '; קביעת מנהל רשות החברות שקדם למר דורון כהן, מר אודי ניסן, שעל פיה לא היה לרשות החברות ספק שיש בעיית התנהלות הדדית בין החברה ובין רו"ח השותף האחראי א'; חוות דעתה של סגנית היועצת המשפטית ברשות החברות שממנה עולה האפשרות שטענת דירקטוריון בדבר "אובדן אמון אישי" ו"מערכת יחסים עכורה" עשויים במקרים מסוימים "להצביע דווקא על הצלחת הביקורת וגילוי קשיים שונים בהתנהלות ההנהלה והדירקטוריון". כל אל ה יחד חייבו עבודת מטה מעמיקה שתכלול, בין היתר, בדיקה והכרעה בשאלה אם מדובר בוויכוח מקצועי או בין-אישי או ניהולי, או שמא מדובר בניסיון של מבוקר להפעיל לחץ שיביא להחלפת מבקר שלא נוח לו עמו. עוד היה על מנהל רשות החברות להעניק לרו"ח השותף האחראי א' את הזכות וא ת ההזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו בטרם יקבל החלטה בדבר החלפתו, בהתאם לדין ולכללי הצדק הטבעי.
.חברת החשמל לישראל בע"מ, היא חברה ממשלתית מהגדולות במשק הישראלי. לאמינות דוחותיה הכספיים השפעה רבה על קבלת החלטות ופעולות של גופים שונים, הקש ורים לחברה עצמה ולמשק החשמל בכללותו ולציבור. הביקורת העלתה ליקויים חמורים בהתנהלותם של הנהלת החברה והדירקטוריון שלה ושל רשות החברות הממשלתיות, בנוגע לפעולות שנעשו להחלפת השותף האחראי לביקורת בחברה. דירקטוריון החברה והנהלתה פעלו באופן לא ראוי, ולעתים בניגוד להנחיה שקיבלו מהרשות ביולי 2008 כי הנושא הוא בסמכות האספה הכללית של בעלי המניות והרשות. וזאת תוך כדי יצירת אווירת לחץ לא ראוי העלולה ליצור חשש מפגיעה בעבודת הביקורת הבלתי תלויה של רואה החשבון וביכולתו לעמוד בחובותיו המקצועיות כלפי שולחיו - בעלי המניות של החברה. הרשות לא פעלה בנחישות ובהחלטיות להפסקת פעולותיה של החברה מיד עם תחילתן, וליצירת סביבת עבודה נאותה לעבודת הביקורת. חמורה במיוחד התנהלותה של הרשות כמפקחת וכשומרת סף שאמורה לגבות את זרועות הפיקוח והבקרה שלה בשטח; הרשות לא פעלה כראוי כדי לייצג את האינטרסים של המדינה הן כגוף מאסדר והן כנציגת בעלי המניות. מנהל הרשות לשעבר, ד"ר אודי ניסן, ומנהלה הנוכחי, מר דורון כהן, לא בדקו אם קיימים בסיס והצדקה לטענות החברה העומדות ביסוד בקשתה להחלפת השותף האחראי, או שמא מדובר בהתנכלות למבקר כיוון שאינו נוח לה. מנהל הרשות במועד סיום הביקורת, מר דורון כהן, החליט על החלפת השותף האחראי בשל אירוע אחד. מנהל הרשות לא הציג נתונים לכך שבירר את המקרה עד תום, לא ביסס ולא תיעד את החלטותיו כנדרש ולא התייחס בכובד הראש הראוי להשלכות שיש להחלפה על עבודת רואי חשבון אחרים ועל גופים נוספים במקרים דומים. כמו כן לא שמע את עמדתו של השותף האחראי בעניין. מינוי השותף האחראי המחליף נעשה בתהליך לא תקין, מפני שהרשות לא בדקה כנדרש את כישוריו ואת ניסיונו בביקורת על חברות בגודל ובמורכבות דומים, קודם שהתקבלה ההחלטה לגביו.
575
חברת החשמל לישראל בע_מ . הסדרי פנסיה של עובדי החברה - חברת החשמל לישראל בע_מ .הביקורת על הסדרי הפנסיה של עובדי חח"י העלתה ליקויים וחריגות משמעותיים בתנאי השכר והפנסיה שלהם לשנים 1996 -2008 . חריגות אלה מסתכמות בכ -3.4 מיליארד ש"ח. על החברה להמשיך לפעול להחזרת כ-2 מיליארד ש"ח שהפקידה בחשבון הנאמנות לכיסוי מחויבות אקטוארית עבור הוצאות שכר נלוות שאינן רכיבים קצבתיים, שלא קיבלו אישור מגופי הפיקוח. נדרש שהממונה על השכר בתיאום עם גופי הפיקוח האחרים (רשות החברות הממשלתיות, רשות החשמל ואגף שוק ההון) יבצע בדיקה יסודית, מקיפה ומפורטת של מערכת השכר והפנסיה בחברה. הדבר נועד לאפשר את איתורן ואת ביטולן של תוספות ששולמו שלא כדין, כדי שסכומים אלה יוחזרו לקופת החברה ולא יתווספו לתעריף החשמל המוטל על ציבור הצרכנים. כמו כן, יש להקפיד שעובדים חדשים המצטרפים לחברה לא יקבלו תנאי שכר והסדרי פנסיה חריגים שלא אושרו כדין. הצעדים האמורים עשויים לשפר את איתנותה הכספית של החברה ואת כושר התחרות שלה. הנהלות החברה אישרו, שלא לפי הסכם עם הממשלה (בשנים 1975 - 1981 ) ושלא כדין (משנת 1982 ואילך) הפרשות עודפות וחריגות מקופת החברה לפנסיה של העובדים ולחשבון הנאמנות שלהם, המסתכמות במיליארדי ש"ח. דירקטוריון החברה לא הבטיח כי יתקיים פיקוח הולם על החברה ולא פעל כנדרש למניעת העברות כספים שלא כדין על ידי הנהלת החברה ולא דרש את השבתם. יצוין כי שומרי הסף בחברה לא פעלו למניעת העברות הכספים והם אף נהנים - או עשויים ליהנות - מפירות מחדליהם לעניין הכספים הללו. תאגידים ממלכתיים גדולים מבקשים מגופי הפיקוח במשרד האוצר להקים קופה מרכזית לקצבה עבור עובדיהם. לנוכח ממצאי דוח הביקורת, המלמדים על כמה וכמה ליקויים מהותיים בהקמה ובניהול של הקופה המרכזית לקצבה עבור עובדי חברת החשמל (כפ"י), הרי שעל גופי הפיקוח לבחון את הבקשות החדשות תוך מציאת האיזון הנכון בין הצורך להבטחת זכויות עובדים אלה, לש מירה על האיתנות הפיננסית של הגופים הממלכתיים ולשמירת האינטרסים של כלל הציבור. מלבד זאת על גופי הפיקוח לבדוק את תקינות ההפרשות על פי תקנוני אותן קופות מרכזיות לקצבה של התאגידים האמורים שיוגשו לאישור אגף שוק ההון בשים לב לממצאי דוח זה. ממצאי הדוח מלמדים על כשל בפיקוח על תשלום הטבות חריגות לעובדי החברה ועל ההפרשות בגינן לפנסיה. כשל זה עלול ללמד את בעלי העניין בחברה ובגופים אחרים כי גופי הפיקוח והאכיפה משלימים בסופו של דבר עם החריגות, וכי שיטת "מצליח"71 .פועלת במועד סיום הביקורת טרם גיבשו רשות החשמל וחברת החשמל תחשיב סופי להכרה בהוצאות הפנסיה בתעריף החשמל. לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות החשמל לשקול, לקבוע ולפרסם בהקדם מהם מרכיבי הפנסיה שיובאו בחשבון בתעריפי החשמל, מרכיבי הפנסיה של אלו קבוצות עובדים (דור א, ב ו-ג) יובאו בחשבון ומה יהיה שיעור ההשתתפות של הצרכנים בהוצאות הפנסיה של חח"י, כדי שחברת החשמל תוכל להיערך לכך בהקדם. משרד מבקר המדינה העיר לממונה על השכר על שמכלול החריגות שקדמו להסכם 2011 טרם הוכרעו וטרם הוסדרו. הדבר נחוץ כדי להביא לידי גמר את הדיון בתנאי השכר והפנסיה של עובדי חברת החשמל. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי הפקדת כספים בסכומים ניכרים עבור עובדיה על בסיס איזון אקטוארי בגין הוצאה שהחברה אינה חייבת לשלם בעת שהיא מפסיקה לפעול וללא אישור הגופים המפקחים על החברה היא בבחינת פעילות בלתי תקינה. העובדה שבמשך שנים רבות החברה הפקידה סכומים שלא כדין אין בה כדי להביא להכשרת ההפקדות. לדעת משרד מבקר המדינה, מס ההכנסה ומע"מ הם חובות של עובד לרשויות המס, ואין שום הצדקה שהחברה תצבור כספים בגין גילום מס בקרן נפרדת המיועדת לעובדים. על דירקטוריון החברה ועל הגופים המפקחים על החברה לבחון שוב את מדיניות ההפרשות לצורך כיסוי הגילום בגין החשמל בחינם והשי לחגים, משום שמדובר בחוב עתידי לרשויות המס ולא בהחזר כספים לעובד עבור הוצאה שהוא שילם, ולכן יש מקום לגלמה. יצוין כי בשנת 2004 כללה החברה בתק נון כפ"י חריגות בתנאי השכר והפנסיה של עובדיה לצורכי חישוב האקטואריה, אשר בעניינן התעוררו חילוקי דעות בינה ובין הממונה על השכר, ואף על פי כן הממונה על שוק ההון לא פנה לממונה על השכר לבירור העניין לפני אישור התקנון. כפ"י כללה חריגות לכאוריות אלה בחישובי המחו יבות האקטוארית 47 (ראו להלן).
לדעת משרד מבקר המדינה, אין החברה חייבת לממן גירעון אקטוארי בחשבון חיצוני עבור עובדיה בכלל, ועבור עובדי דור ג בפרט, בגין רכיבים לא קצבתיים. כמו כן מעיר משרד מבקר המדינה שהחברה יצרה באמצעות חשבון הנאמנות מודל שבמהותו הוא בעל מאפיינים של פנסיה תקציבית, אף שבהסדר 1996 התחייבה החברה להעביר את עובדי דור ג לפנסיה צוברת. בכך פעלה החברה תוך עקיפת התחייבותה זו.
576
חברת החשמל לישראל בע_מ . גיוסי הון - חברת החשמל לישראל בע_מ . משרד מבקר המדינה סבור כי מן הראוי שהיועץ המשפטי לממשלה יבחן את הצורך לקבוע הנחיות לחברי הדירקטוריון ולבעלי תפקידים בגופים האמורים ובחברות ממשלתיות אחרות שינהגו משנה זהירות בעתיד, שאם לא כן עלולים להטיל עליהם אחריות אישית. לדעת משרד מבקר המדינה, היערכות נכונה של החברה לקראת גיוסי הון בהיקפים כה רחבים חייבה את הנהלתה להציג בפני מליאת הדירקטוריון נתונים עדכניים הנוגעים לתזרים המזומנים הצפוי ולשמירת רשת הביטחון בישיבות שדנות בהנפקה בזמן שבו הדירקטורים יוכלו להחליט על דחיית מועד ההנפקה לאחר שבחנו את הנתונים הרלוונטיים. עוד יש להעיר כי הירידה שחלה ביתרת המזומנים הצפויה לדצמבר 2009 בין תזרים המזומנים מ- 1.1.09 לתזרים מ- 18.1.09 ,וצוינה בתשובת החברה נובעת מהכללתו של תשלום צפוי לקופת הפנסיה של העובדים (להלן - כפ"י) בסך של 2.1 מיליארד ש"ח בתזרים המזומנים המאוחר יותר. זאת למרות הערכותיה של החברה בעת הכנת תזרימי המזומנים וגם בהמשך השנה, כי לא תעביר בפועל תשלומים לכפ"י במהלך השנה. במהלך ישיבת ועדת הכספים ביום 1.1.09 אמר סמנכ"ל הכספים מר הראל בלינדה: "אנחנו כרגע לא לוקחים בחשבון שהכסף הזה ישולם במהלך 2009 לכ.פ.י". בישיבת הדירקטוריון באפריל 2009 הבהיר מר בלינדה לדירקטורים: "אנו מעריכים שגם בדצמבר לא נידרש להעביר". יצוין כי בשנת 2009 .אכן לא העבירה החברה כספים לכפ"י משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שהנהלת החברה לא בדקה את סכומי העמלות הגבוהים שניכה המפיץ מתמורת ההנפקה, אף על פי שעמלות אלו כלולות במחיר ההנפקה. בעמלות אלה יש כדי להביא לידי ייקור העלות של גיוס ההון, והן אף עלולות להשפיע על סכום עמלות ההפצה שתשלם החברה בעבור גיוסי ההון בעתיד. גם מקרה זה מלמד על התנהלות בלתי תקינה של דירקטוריון החברה והנהלתה ושל רשות החברות. משרד מבקר המדינה מעיר, כי החברה ניהלה מגעים עם הבנקים בישראל בעניין קבלת מסגרות אשראי בלי שתיעדה את פעולותיה בנדון; התנהגות כזאת אינה תקינה, ויכולות להיות לה השלכות כספיות. הביקורת העלתה ליקויים בתפקוד הדירקטוריון בהליך קבלת ההחלטות בעניין גיוסי ההון של חח"י ובאופן השימוש בכספים שגויסו. בגיוסי ההון שנבדקו נמצא כי מספר חבר י דירקטוריון לא היו בקיאים דים בחלק מפרטי ההנפקות, ואישרו את בקשות הנהלת החברה בעניין זה, בלי שבחנו באופן מעמיק את אסטרטגיית הגיוס ואת צורכי החברה, בלי שדרשו מהנהלת החברה להציג להם את מכלול הנתונים הרלוונטיים וכן חלופות אחרות. בדרך זו נמנע הדירקטוריון מלבח ון חלופות שיאפשרו להקטין את עלות גיוס ההון של החברה. להלן דוגמאות: לדעת משרד מבקר המדינה, בדיונים שהתקיימו לקראת גיוסי ההון בשנת 2009 היה על הדירקטוריון לדון מלכתחילה ובהרחבה גם במטרות השימוש הצפוי להיעשות בכספי הגיוס לצורכי פיתוח או לשם מימון הוצאות שוטפות, וגם בדרכים למניעת הצורך לקבל החלטות חשובות מעין אלו באופן חפוז - שאינו אלא אישור אוטומטי להחלטות של הנהלת החברה. מתשובת החברה אף עולה כי היא לא פעלה מלכתחילה לפי הנוהל שאישרה ועדת הכספים של הדירקטוריון, משום שהביאה את ההחלטה לדיון בדירקטוריון רק ימים ספורים לפני יום פירעון האג"ח, 1.3.2009 , ולא "לקראת שנת 2009 " כפי שנקבעמפורשות בנוהל.
משרד מבקר המדינה סבור, כי היה על החברה להגביר את התדירות ואת היקף הנתונים שהביאה בפני חברי הדירקטוריון שלה כדי שיקבלו החלטה מושכלת. מכל מקום - יוצא שהדירקטוריון קיבל החלטות על גיוסי הון בשנת 2009 בלי שבחן ואישר את האסטרטגיה העסקית הכללית של החברה.
577
רשות המיסים בישראל . הטלת כופר - רשות המסים בישראל נמצא כי רובן המכריע של תחנות המע"ם שנבדקו לא החתימו את העוסקים על טופסי התחייבות כאמור בעת החתימה על הסכם הכופר. יצוין כי רק בתחנת מע"ם תל -אביב 3 הקפידו להחתים אותם על התחייבות שכללה ערובה בסכום של פי שלושה מסכום הכופר או בסכום הגבוה ביותר שמותר להטיל בשל העבֵרה שכופרה, הנמוך ביניהם. במקרים שעוסקים חתמו על ערובות והורשעו בעבֵרה שהתחייבו להימנע ממנה נגבתה הערובה. לדעת משרד מבקר המדינה, אין להסתפק בהטלת כופר על יבואנים או יצואנים ולהתעלם מהתנהגות בלתי תקינה לכאורה של סוכני מכס. על הרשות לבדוק את מידת מעורבותם של סוכני המכס בעבֵרות על פקודת המכס, ואם נמצא כי הם מעורבים בכך באופן אקטיבי - יש לנקוט הליכים פליליים כלפיהם. משרד מבקר המדינה מעיר כי כ-30 כתבי אישום שהוגשו במהלך 2008 - 2010 מתוך עשרות אלפי התיקים, אין בהם די כדי להרתיע יבואנים ויצואנים מלבצע עברות מס. לדעת משרד מבקר המדינה, הטלת כופר שגרתית במקרים של העלמת מס בסכומי ם שעד 10,000 ש"ח ללא בדיקת הנסיבות וללא תיעוד ההחלטה - אינה ראויה. יש לאתר עבריינים סדרתיים ולפעול כלפיהם בהתאם, ובכל מקרה יש לנמק ולתעד את ההחלטות המתקבלות. .נמצא כי במקרים של ע בֵרות מס של יבואנים שהייתה בהם מעורבות ישירה של סוכני מכס, הרשות לא שקלה לנקוט צעדים נגד סוכני המכס. לדעת משרד מבקר המדינה, מדובר במצב חמור שבו החלטות הרשות אינן עומדות, לכאורה, בקריטריונים שהיא עצמה הציבה, לבחינת התאמת המקרה להליך החריג של הטלת כופר. העלמת מס בסכום גבוה והעמידה ברוב הקריטריונים להחמרה בעונש, הוא מקרה שיש בו עניין לציבור המצדיק את מיצויו של ההליך המשפטי. הקריטריונים משמשים מסגרת שתבטיח מדיניות של שוויוניות ושקיפות כלפי ציבור הנישומים. יש לעשות בהם שימוש בכל מקרה של הטלת כופר, וחריגה מהם מחייבת הנמקה בכתב.
לדעת משרד מבקר המדינה, משכי זמן הטיפול בעברות המס אינם סבירים, והדבר עלול להשפיע על עצם הענישה ועל מידת חומרתה. על הרשות לבדוק את המקור לעיכובים הללו ולפעול למיגורם. מן הראוי כי הרשות תשקול לקצוב בנוהל פנימי את זמן הטיפול המרבי בתיקי הדג"ע, ותקיים בקרה על תחנות מע"ם ועל הלשכה המשפטית, כדי למנוע סחבת מיותרת בטיפול בתיקים.
578
רשות החברות הממשלתיות . סדרי הפיקוח והבקרה של הרשות - רשות החברות הממשלתיות ביקורת המעקב לא מצאה תיעוד שצעדים אלו הוצאו מהכוח אל הפועל וכי הרשות העירה לחברות המעורבות. הפיקוח על החברות המעורבות נותר אם כך רופף. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לפעול באופן נמרץ לשיפור סדרי הפיקוח והבקרה שלה על החברות המעורבות. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי יש לפעול להחלת קוד אתי ברשות החברות הממשלתיות. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי ראוי היה שהחולשות המהותיות לא היו חוזרות בדוחות הכספיים בשנת 2010 לאחר שנחשפו בדוחות הכספיים בשנת 2009 . אמנם חל שי פור בדוחות הכספיים בשנת 2011 .אך הוא טרם הושלם משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי האחריות לנאותות הבקרות בתאגיד והדיווחים הכספיים אמנם חלה על דירקטוריון החברה והנהלתה; אך גם על הרשות לפעול לכך שהחברות יישמו את התקנות על פי חוק החברות הממשלתיות ואת הנחיותיה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי רצוי שתכנית הביקורת של רואי החשבון תאושר על ידי הרשות טרם קבלת דרישת התשלום על ידם ולא בדיעבד לאחר ביצוע הביקורת. הבדיקה העלתה כי במהלך ביקורת המעקב, באוקטובר 2010, בכ -20 מהחברות כיהנו משרדי רואי חשבון במשך תקופה העולה על 6 ,שנים בניגוד לכללים.
נמצא כי רוב עבודות הביקורת בחברות הממשלתיות מבוצעות על ידי שישה משרדי רואי חשבון גדולים, והרשות לא פעלה לחלוקת עבודת הביקורת בין משרדים רבים יותר. עוד נמצא, כי חלק ממשרדים אלה מעניקים שירותים נוספים על שירותי ביקורת לחברות ממשלתיות, באופן המגביר את הריכוזיות בהעסקתם על ידי החברות הממשלתיות.
579
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . הניהול והפיקוח של משרד החקלאות ופיתוח הכפר בתחום יבוא מקנה, מספוא ומניעת מחלות טופסי ביקורת שמולאו לגבי אוניות 48 משרד מבקר המדינה בחן 180- (מתוך כ 2019 עד אמצע שנת 2018 שהגיעו ארצה מתחילת שנת טפסים לגבי כלל האוניות שהגיעו לארץ בתקופה זו), שבהם פורטו ליקויים שנמצאו באוניות שבהן הובל מקנה. מטפסים אלה עולה כי לעיתים היבואנים לא מיישמים כנדרש את ההנחיות והנהלים של משרד מהטפסים עולה כי תחזוקת האוניות כדי סכנות ממשיות לבעלי החיים, וכי תנאי המחיה של בעלי החיים החקלאות. עוד עולה מטפסים אלה כי תחזוקת האוניות ירודה, עד 44%-באוניות ירודים. לדוגמה, מכ מהטפסים צוין 42% -לקויה, וכי בעלי החיים מלוכלכים בהפרשות; בכ מהטפסים תוארו ריח אמוניה כי הרפד באוניות רטוב ולא הוחלף בתדירות הנדרשת, וכי האבוסים 33%-והשקתות ריקים מאוכל ושתייה; בכ מהטפסים צוין כי החום והלחות באוניות גבוהים בשל חריף בשל ההפרשות של בעלי החיים הגורם לצריבה בעיניים וצפיפות 29%-בתאים; בכ מהטפסים נרשם כי הופעל כוח כלפי 4%-בעיות במערכות האוורור; ובכ הבהמות ולעיתים נעשה שימוש בשוקרים חשמליים. לא כל העובדים תיעדו את 2019 עם זאת, הועלה כי עד סוף דצמבר תוצאות ערכי האמוניה שמדדו המכשירים. לכן מנהל יחידת יבוא-יצוא מאחר שלאגף הפיקוח אין נציגים בנמל אשר יכולים לבדוק את המספוא, לדגום אותו ולבצע בדיקה לאימות ההתאמה בין הניירת לבין משלוח בפועל, נשלחו בקשות השחרור לעובדי האגף במטה משרד החקלאות. עובדים אלה חתמו על אישור השחרור בלי שיכלו לבדוק את תכולת המשלוחים. לא היה בכך כדי לאפשר את הפיקוח על בטיחות המזון כנדרש, ופעילותם הלא אפקטיבית של עובדי אגף הפיקוח אף גרמה לבזבוז משאבי כוח אדם. מהנתונים המפורטים בלוח עולה כי כאשר מגיעים לנמל מוצרי מזון לבעלי חיים שמקורם מן החי, נציגי השו"ט בנמלים בודקים את המוצרים עצמם, והם נדגמים כדי לוודא שהם אינם נגועים בסלמונלה . אך כאשר מגיע מספוא, נציגי השו"ט בנמל חיפה 87או בחיידקים אחרים בודקים רק את הטפסים הנלווים למשלוח. המוצרים עצמם לא נדגמים, הלימה בדרישות הפיקוח על מזון המיוצר בישראל ועל מזון המיובא מחו"ל ראוי שהפיקוח יבוצע על ידי גורם אחד. , זמן רב לאחר שפורסמו החוק 2019 לפי הנתונים המעודכנים לאוגוסט וטיוטות התקנות לשם קבלת הערות הציבור, תהליך כתיבת התקנות טרם הושלם ורוב התקנות טרם אושרו. משרד מבקר המדינה עסק במשך השנים, במסגרת דוחות שפרסם, בנושא אי-התקנת תקנות במשרדי . התקנות נדרשות לשם יישום הוראות החוק, כפי שגם נקבע 75הממשלה בחוק עצמו, אולם הוראות המחוקק בדבר התקנת תקנות לא יושמו, ואף נמתחה על כך ביקורת בדוחות משרד מבקר המדינה. לנוכח זאת, על משרד החקלאות לזרז את השלמת הליך הכנת התקנות ואישורן.
בניגוד למכלול הפעולות שמבצעים הווטרינרים של יחידת יבוא-יצוא בנמלים לבדיקת מזון לבעלי חיים שמקורו מן החי, עלה כי כאשר מגיע לנמל מספוא הוא לא נבדק בבדיקה ויזואלית ולא ניטלות דגימות ממנו לצורך בדיקת מעבדה. אף שבחוק הפיקוח ובצו הפיקוח נקבע כי הסמכויות שהיו בידי יחידת הגנ"ץ יועברו לשו"ט, ובכללן הסמכות לבדיקות המספוא קודם לשחרורו בנמלים, לא נטלו השו"ט לידם את ביצוע הדיגום בנמלים למספוא ולא היו מעורבים בשחרור המספוא. יתרה מזו, אף שלפי התיקון לצו היבוא שחרור המספוא מהנמל מחייב קבלת אישור הן מהשו"ט 2016 משנת רק הגנ"ץ נתנה אישורים 2018 - 2013 והן מהגנ"ץ, הרי שבפועל בשנים לשחרור המספוא, וזאת בלי שהמספוא נבדק בהיבט הווטרינרי ובלי שנלקחו דגימות אשר השו"ט אחראים ליטול.
580
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . יחידת שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות ופיתוח הכפר מהביקורת עולה כי אף ששה"ם מעסיק יותר ממאה עובדים לייצור ידע חקלאי ולהפצתו, ולמרות היקף הייעוץ וההדרכה שהוא מספק, אין בשה"ם נהלים תקפים המפרטים את העקרונות ושיטות הפעולה המסדירים את פעולותיהם בתחומים השונים, ובכלל זה מאפייני שירותי הייעוץ וההדרכה לחקלאים, היקף השירותים הללו ואופן סיפוקם, מאפייני השירות שניתנים ליחידות המשרד ותהליכי קבלת ההחלטות בשה"ם, כמפורט להלן: ההוראות הארגוניות והנהלים דרושים כדי להסדיר את עבודת שה"ם ולהנחיל למדריכים וליתר בעלי התפקידים בשה"ם ובמשרד החקלאות הנחיות לגבי פיתוח הידע החקלאי היישומי, אופן הקנייתו לחקלאים ויחסי הגומלין המיטביים בין שה"ם ליתר יחידות המשרד וגורמים נוספים. בנוסף, גיבוש הוראות ברורות יתרום לשקיפות ולהסדרה של הקצאת תשומות שה"ם בין החקלאים. לכן מוצע כי משרד החקלאות ושה"ם יקבעו נוהלי עבודה והנחיות מקצועיות ויקפידו על העמידה בהם כדי שהם יסייעו בביצוע המשימות של שה"ם ובהשגת יעדיו. ככלל שה"ם אינו אוסף נתונים על משתתפי הקורסים, הכנסים וימי העיון שמהם ניתן לדעת כמה הם חקלאים וכמה הם בעלי עניין אחרים, כגון עובדי חברות פרטיות בתחומי החקלאות. כמו כן, אין בידי שה"ם נתונים על מספר החקלאים שקיבלו הדרכה פרטנית (ראו להלן בפרק העוסק בפיקוח ובקרה על עבודת המדריכים). מהביקורת עולה כי אף ששה"ם מופקד על הדרכת החקלאים הפרוסים במרחקים גיאוגרפיים גדולים, ולמרות הזמינות של האמצעים הטכנולוגיים, לא יושמו שיטות לימוד דיגיטליות בהדרכת חקלאים. משרד מבקר המדינה ממליץ לשה"ם כי לאור יתרונות הלמידה הדיגיטלית בכלל, ויתרונות ההנגשה המקוונת של שירותי הייעוץ וההדרכה לחקלאים בפרט, ייבחן שילוב של הדרכה דיגיטלית בין שירותי ההדרכה השונים שהוא מציע. הדבר מקבל משנה תוקף לאור הפלטפורמה הדיגיטלית הממשלתית שהועמדה לאחרונה לרשות משרד החקלאות וזמינה עבורו ליישום שיטה זו. הביקורת העלתה כי במשך שנים ידע רב שנצבר מניסיון המדריכים לאורך שנות עבודתם בשה"ם לא תועד באופן מלא וסדור, ולא היה זמין לשימושם של מדריכים אחרים ושל חקלאים.
, והגם שהקרן 2015 נמצא כי מאז ניתנה הנחיית שר החקלאות בפברואר הודיעה כי היא מחויבת לגיוס הכספים, משרד החקלאות לא חתם על הסכם עם הקרן ותהליך השיפוץ לא קודם.
581
תאגיד השידור הישראלי . הליכי הגיוס של מועמדים יוצאי רשות השידור לתאגיד השידור הישראלי מן האמור לעיל עולה כי לצורך גיוס העובדים לחטיבת המדיה בערבית הכין מנהל החטיבה מסמך, ובו הציע לשבץ חלק מעובדי הרשות לתפקידים בחטיבתו, וזאת טרם אישור המבנה הארגוני הסופי של החטיבה, טרם פרסום כלל המשרות בקרב עובדי הרשות, טרם בחירת חברי צוות הבחירה וטרם כינוסם של הצוותים ובחינת כלל המועמדים. עובדים אלה תועדו במערכות התאגיד כ"מומלצים". לאחר מכן שימש מנהל החטיבה חבר בצוותי הבחירה, ובפועל אכן חלק ניכר מהמועמדים ששמותיהם הועברו כמומלצים התקבלו לעבודה בתאגיד, בהשוואה לשאר יוצאי רשות השידור שלא הוגדרו מומלצים. חברים ובהם יושב 12 . במועצה 2016 מועצת התאגיד החלה לפעול במאי ראש, שכולם נציגי ציבור שנבחרו על ידי ועדה בראשות שופט בדימוס, והם בעלי הניסיון וההבנה בתחומים הקשורים לפעילות התאגיד. משרד מבקר המדינה העלה כי במהלך הקמת התאגיד העבירו כמה מהם פניות למנכ"ל ולחטיבת משאבי אנוש, בבקשה לברר מה עלה בגורלם של מועמדים שונים. לעיתים ביקשו לדעת מדוע לא קיבלו המועמדים תשובות, ולעיתים העבירו קורות חיים של מועמדים. הועלה כי אף אם חברי המועצה הפונים לא כיוונו לכך, בעקבות פניותיהם נוצרו רשימות ייעודיות למעקב אחר התקדמות ההליכים של המועמדים האמורים שבעניינם פנו גורמים שונים במועצת התאגיד. מן האמור לעיל עולה כי בתאגיד נוצרו מסמכים שנכללו בהם הערות מקצועיות לכאורה, אך במקצת המקרים גם פרטים פוגעניים ולא ראויים, שפגעו בשמם הטוב ובכבודם של חלק מהמועמדים יוצאי רשות השידור. יהיה מדויק ואמין, ויכלול נימוקים שמהם ניתן יהיה ללמוד מדוע מועמדים שנמצאו כשירים לתפקיד על ידי צוותי הבחירה התקבלו או לא התקבלו בסופו של יום לתאגיד. מן האמור לעיל עולה כי בתאגיד אין מידע המתעד את מלוא הליכי קבלת ההחלטות בתחום קבלת עובדי רשות השידור, בניגוד לכללי הגיוס ולכללי המינהל התקין. מצב זה פגע בעקרון השקיפות ובאפשרות לפיקוח ובקרה על תהליכי הגיוס שבוצעו. לא מן הנמנע שחלק לא מבוטל מהפגמים שהתגלו בהליכי הגיוס (כפי שיפורטו גם להלן) נובעים גם מהיעדר תיעוד מלא ומחוסר בהנמקות ברבות מההחלטות שהתקבלו בתחום גיוס העובדים. תיעוד נדרש בייחוד במציאות שבה הליכי הבחינה וההחלטה נעשו פעמים רבות בדרך של ראיונות או התייעצויות בפורומים שונים בלא שניתן להתחקות אחר התהליך, על השותפים לו ועל הנימוקים שעמדו ביסודו. בביקורת עלה כי תיעוד הליכי הגיוס בתאגיד שופר, ומשרד מבקר המדינה מציין זאת לחיוב. על התאגיד להמשיך ולהקפיד בעתיד על תיעוד נאות ומלא של כל שלבי הגיוס והליכי קבלת ההחלטות לגבי גיוס עובדים לתאגיד. , התאגיד לא עמד 2016 הביקורת העלתה כי במאות מקרים במהלך שנת בהוראות הדין הנוגעות למועד מסירת ההודעות למועמדים לעבודה. התאגיד הותיר משך תקופות ממושכות מועמדים בלא שיידע אותם על סטטוס התקדמות התהליך ובלא שעדכן אותם כמתחייב אחת לחודשיים לפחות. התאגיד נהג למסור הודעות סופיות זמן רב מאוד לאחר תחילת התהליך, ובמקרים אחרים כלל לא הודיע למועמדים על דחייתם. להלן דוגמה: הגם שהתאגיד הוקם בתנאים מיוחדים, היה עליו להקפיד להודיע במועד לכלל המועמדים על התקדמות התהליך ועל ההחלטה הסופית בעניינם.
בטרם תחילת גיוס העובדים הרבים לתאגיד השידור, החל מחודש , פנה המנכ"ל הזמני לגורמים שונים וביקש לקבל חוות 2015 דצמבר דעת לגבי העובדים ברשות השידור. משרד מבקר המדינה העלה כי בשלב הראשון ניתנו למנכ"ל חוות דעת על ידי שלושה גורמים - אחד מהם עובד רשות השידור ושניים אחרים בעלי היכרות עם הרשות ועם תחום התקשורת. בפועל חוות דעת אלו היוו חומרי גלם שמהם גובשו
582
משרד התקשורת . עצמאות גופי הרגולציה בתחום השידורים אי-העברת שמות כל המועמדים כמקשה אחת לבחינת ועדת המינויים עלולה לפגוע באפשרות הוועדה לוודא שהרכב המועצה אכן משקף את מגוון הדעות הרווחות בציבור, כדרישת החוק. ציין שר התקשורת 2014 בהקשר זה יצוין כי בעת מינוי המועצה בשנת דאז לפני ועדת המינויים כי "על פי החוק המועצה מתמנה כיחידה אחת, ויש חשיבות לראייתה כמכלול אחד בעת המינוי, בשים לב להרכב כלל חבריה", ועל כן ביקש כי הדיון בכלל המועמדים יבוצע בעת ובעונה אחת. אומנם דובר אז במועצה שמונתה ולא בממלאי מקום לחברים שחדלו לכהן. עם זאת, הדברים רלוונטיים גם לענייננו, שכן מדובר בשיעור גבוה של חברי מועצה שנדרש למנות. מוצע כי בעתיד שמות מועמדים יועברו לוועדה, ככל הניתן, כמקשה אחת. מהאמור לעיל עולה כי להבדיל ממינוי חברי מועצת הרשות השנייה, מינויָם של נציגי הציבור במועצה אינו טעון הליך היוועצות כלשהו. כאמור, על פי הוראות החוק, השר ממנה כנציגי ציבור למועצת הכבלים והלוויין את מי שלדעתו מייצגים את הצרכנים ואת האומנים והיוצרים. עוד יצוין כי בהתאם לחוק החברות הממשלתיות ולהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מינוי נציגים של גופים או ארגונים המנויים בחוק, שבהם אין לשר או לממשלה מעורבות במינוי, ובכלל זה מינוי נציגי מרכז השלטון המקומי, אינו טעון אישור ועדת המינויים. במקרים אלו לפי ההנחיה ניתן להסתפק בבדיקה מקדמית המוגבלת לשיקולים של טוהר המידות ולשיקולים ודרישות המנויים במפורש בהוראות החקיקה שהקימו את הגוף. על כן, גם מועמד בעל זיקה פוליטית אינו נדרש להיות בעל כישורים מיוחדים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התקשורת ולמשרד המשפטים כי תכלית הקמת המועצות הייתה בין היתר להבטיח את עצמאות הרגולציה בתחום השידורים. מוצע לבחון אם המבנה הארגוני שבמסגרתו פועלת מועצת הכבלים והלוויין בהיבט התקציב והתפעול, ואם מודל מינוי נציגי הציבור למועצה, אשר מתמנים ללא הליך היוועצות כלשהו, אכן מאפשרים את מידת העצמאות הנדרשת מרגולטור ייעודי-עצמאי. מהאמור עולה כי מבין ששת המועמדים שהועברו לבחינת ועדת המינויים, ארבעה הם מועמדים מטעם השר, ולכולם זיקה או זיקת עבר ): לשלושה 67%( לשר התקשורת דאז, למפלגתו או לשר אחר בממשלה זיקת עבר לשר הממנה או למפלגתו ולמועמד אחד זיקה לשר אחר משרי הממשלה. שני מועמדים נוספים הוצעו על ידי הגופים המייעצים, ומהשאלונים שמילאו ומקורות החיים שהגישו אין עולה זיקה כאמור. בסופו של דבר הוועדה אישרה שלושה מועמדים, מהם שני מועמדים מטעם השר ומועמד נוסף שהציעו הגופים המייעצים. להלן תרשים הממחיש את הזיקות האמורות: פעולתה של מועצת הרשות השנייה הושבתה בעיתוי רגיש במיוחד, משום שמספר חבריה היה נמוך מהקוורום הנדרש על פי החוק לקבלת החלטות. עובדה זו אף אילצה בהמשך את ועדת המינויים לקבל החלטות בתוך סד זמנים קצר ביותר. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התקשורת לבחון את האפשרות לגבש מבעוד מועד רשימת מועמדים אפשריים (בהתבסס על התהליך שנקבע בדין), באופן שיאפשר מינוי מהיר יותר של חברי מועצה מתוך רשימת המועמדים האמורה, במקרה שאחד מחברי המועצה יסיים את כהונתו לפני המועד שנקבע לכך, ושרשימה זו תבחן מדי פעם בפעם. מהאמור לעיל עולה כי מועצת הכבלים והלוויין תלויה בהיבטים רבים ומשמעותיים לפעולתה במשרד התקשורת, ובין היתר בהיבטי תקציב וכוח אדם. מוצע לבחון את דרך הסדרת תקציב המועצה, באופן שיבטיח את עצמאותה התפקודית לרבות בגיבוש תוכנית עבודתה, וביכולתה לקבל החלטות ולהוציאן אל הפועל כנדרש בשוק משתנה זה.
המשפטית חיוותה את דעתה כי הוא אינו עומד בדרישות המועמדים הכישורים והניסיון הקבועות בחוק. החלפת מועמד באחיו בלא הנמקה כלשהי זמן קצר ביותר לפני שליחת הרשימה מעוררת חשש לקיום הליך שאינו נשען על שיקולים ענייניים בלבד.
583
רשות מקרקעי ישראל . עבודות תכנון ברשות מקרקעי ישראל ובמשרד הבינוי והשיכון נוכח העובדה כי החלטות הממשלה והמועצה בעניין העברת התכנון מרמ"י לא יושמו, ונוכח הזמן הרב שחלף מאז התקבלו כמה מהן, ראוי כי הממשלה, באמצעות שר האוצר, והמועצה ישקלו לבחון שוב את נושא מדיניות תכנון הקרקע למגורים ויישומה, כדי להשיג את מרב התועלת לציבור ובשים לב לכלל פעולות רמ"י. בד בבד, כל עוד לא נקבע אחרת, מצופה מרמ"י ומהוות"פ לפעול ליישום אותן החלטות. במסגרת זו, על הוות"פ להסדיר את חלוקת העבודה בין רמ"י ובין משרד הבינוי, לרבות קביעת רשימת היישובים שבהם אחד הגופים יהיה אחראי לתכנון קרקע למגורים, ובהתאם לסדר העדיפות שנקבע בהחלטות הממשלה. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבינוי ולמינהל התכנון להמשיך ולעקוב אחר מידת העמידה ביעדי התכנון בשנים הקרובות ולבחון את הצורך בעדכונם בהתאם לצרכים המשתנים של המגזרים השונים. יוצא אפוא כי בהליך של בחירת חברה מתכננת לעבודת תכנון, ועדות המכרזים - הן ברמ"י הן במשרד הבינוי - אינן פונות לקבלת הצעות מכל ספקי מכרז המסגרת כנדרש בתקנות. בפועל זהות החברה הנבחרת נקבעת על ידי משרד הבינוי בהתאם לסבב מחזורי, ועל ידי רמ"י בהתאם לעומס העבודה שהוטל על החברות, ובמקרים מסוימים בהתאם לשיקולים מקצועיים ומומחיות הנדרשת מהחברה בביצוע העבודה. נוכח היעדר אחידות דעים בין הגופים בכל הנוגע לסיווג המכרזים כמכרזי מסגרת, על משרד הבינוי, רמ"י והחשב הכללי לבחון את יישום ההליכים הקיימים אל מול התקנות. בבדיקת מסמכי המכרז של רמ"י נמצא כי התשתית העובדתית שהיא ריכזה מן המרחבים לצורך הערכת שביעות רצונה מהתקשרויות קודמות עם צוותי הליבה שהתמודדו במכרז הייתה דלה ביותר, ונעדרו ממנה אמות מידה שביכולתן לכוון את המעריכים לתחומים שחשוב להתמקד בהם. באופן זה הערכת שביעות הרצון אינה שיטתית, ולכן אינה יעילה. לדוגמה, בתיק המכרז נמצאו הערכות של שלושה מרחבים בלבד מתוך חמשת המרחבים של רמ"י, כלומר בשני מרחבים לא ניתנה הערכה כלל. אשר לשלוש ההערכות שניתנו - בשתיים מהן צוין מלל ובאחת - מספרים, ולכן לא היה אפשר להשוות ביניהן; ההערכות המילוליות כשלעצמן היו דלות ולא בנות השוואה. כמו כן, לא היה אפשר לדעת אם ההערכה התייחסה לכל בעלי התפקידים בצוות או רק לחלקם, ולמי מהם. בביקורת עלה כי אף שבהחלטה נקבע שהוות"פ תהיה הגורם האחראי למתן הרשאות התכנון לגורמים המתכננים, רמ"י נשארה הגורם האחראי לכך. לעניין אחריותה של הוות"פ לקביעת מדיניות לחלוקת הרשאות התכנון לצורכי מגורים בין הגורמים המתכננים, עלה כי רק באוקטובר , יותר משלוש שנים מקבלת ההחלטה בממשלה, גיבשה הוות"פ 2018 טיוטת מסמך "הסכם עקרונות לחלוקת האחריות לתכנון, שיווק ופיתוח קרקעות מדינה" (להלן - טיוטת ההסכם). מסמך זה היה אמור להסדיר בכתב את חלוקת העבודה בין רמ"י ובין משרד הבינוי, ונקבעה בו רשימת היישובים שבהם אחד הגופים יהיה אחראי לתכנון קרקע למגורים. ואולם חברי הוות"פ טרם אישרו את ההסכם, ובפועל רמ"י ומשרד הבינוי אינם פועלים על פיו באופן מלא. לדוגמה, ביישובים קדימה-צורן, קריית שמונה וכוכב יאיר, שעל פי טיוטת ההסכם קידום פעולות התכנון בהם באחריות משרד הבינוי, רמ"י היא שיזמה תכנון תוכניות מפורטות.
בביקורת עלה כי למרות הצורך החיוני בלמידה ארגונית, ואף שהערכת עבודות קודמות היא נדבך חיוני בהחלטה על בחירת החברה המתכננת, מבצעים רמ"י ומשרד הבינוי הערכה כזו לקראת המכרזים ולא באופן שיטתי רצוף.
584
גופי האכיפה ומייצגי המדינה בערכאות . מעצרים פליליים בישראל - התנהלות מייצגי המדינה בערכאות בתיקי מעצרים משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את התיקון בהנחיית פרקליט המדינה, המטיל את היוזמה להגשת בקשות לשחרור בתנאים מגבילים על גורמי התביעה. תיקון זה תומך במסקנות צוות התביעה שנועדו ליצור את השינוי התפיסתי לגבי תפקידו של התובע במערך השיקום ומניעת החמרת הפשיעה. מוצע לבחון תיקון דומה גם בהנחיית פרקליט המדינה מעצר באמצעות פיקוח אלקטרוני פוגע פחות בחירותו של העצור לעומת כליאה בבית מעצר, והומלץ בידי צוות התביעה על מנת לתת מענה למסקנות הוועדה הציבורית. נתוני יחידת מעוז מלמדים כי הטיפול באירועי ההפרה הוביל לצמצום הפרות חוזרות, וכי לא נרשם שיעור הפרות שונה מצד מפוקחים הנאשמים בעבירות חריגות לעומת מפוקחים אחרים. נוסף על אלה, עלות החזקת עצור בפיקוח אלקטרוני מעלות כליאת עצור מאחורי סורג ובריח. 50%-קטנה בכ נוכח האמור לעיל, מוצע כי גורמי התביעה ינתחו את הגורמים לניצול החלקי של חלופה זו, וינקטו פעולות שיהיה בהן כדי לממש חלופה זו בהרחבה, על פי הנסיבות בתיקים השונים.  הדיונים בבקשות למעצר ימים ולמעצר עד תום ההליכים מכריעים בתחום הרגיש של פגיעה בחירותו של אדם שהוא בחזקת חף מפשע. על משרד הרווחה לדאוג בתקופת הביניים, עד שיושלמו ההליכים המשפטיים, להארכה מסודרת ועקבית של ההסכם הזמני, בכפוף לדיני נמצא שהמערכת הממוחשבת של שירות המבחן אינה מאפשרת איסוף נתונים ופילוח סטטיסטי של המפוקחים במסגרות הטיפול המגוונות שהשירות מפקח עליהן. נמצא כי עד לסיום עבודת הביקורת לא הושלם גיבוש נוהל המסדיר את סדרי העבודה בין היחידות החוקרות בתחנות ובין יחידת מעוז. במצב דברים זה הצדדים מתנהלים לפי טיוטה שטרם אושרה. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את עבודת יחידת מעוז, העוקבת אחר אירועי ההפרה ומפקחת עליהם. עם זאת, על כלל הגורמים שבמערך הפיקוח האלקטרוני לפעול להסדרת הממשק עם משרד הרישום כדי לצמצם את חיוויי ההפרה הנובעים מפער בעדכון משרד הרישום. מוצע לבחון הקמת מערכת ממוחשבת, או למצוא פתרון מסוג אחר שיקל על העברת הדיווחים. מסגרת ממשלתית לשחרור בתנאים מגבילים השופט הדן בבקשה לשחרור בתנאים מגבילים הוא בעל הסמכות לבחון את חלופת המעצר ואת המפקחים המוצעים. לעיתים השופט מבקש משירות המבחן לבחון חלופות מעצר מתאימות לנאשם.
בית המשפט הגדיר את התנאים הנדרשים לפיקוח במסגרת שחרור בתנאים מגבילים: "תפקיד הפיקוח איננו 'טכני', המפקחים אינם נדרשים אך לשהות במחיצתו של הנאשם אלא עליהם להציב גבולות אפקטיביים לנאשם. הצבת גבולות זו מצריכה מהמפקחים הבנה של הבעייתיות בהתנהגות הנאשם ושל ההשלכות הנובעות
585
גופי האכיפה ומייצגי המדינה בערכאות . מעצרים פליליים בישראל - הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט מהאמור לעיל מתבקש שימונה גורם מטעם בית המשפט לניהול אולמות המעצרים, ושתיקבע באופן ברור חלוקת העבודה בין הגורמים האחראיים מטעם בית המשפט ובין יחידת נחשון. שוטר וקצין ממונה. זאת בייחוד נוכח הביקורת העולה מבתי המשפט בנוגע לאופן שבו מנוצלת תקופת המעצר לביצוע פעולות חקירה. מוצע עוד כי מדור אח"ם יבחן עריכת ביקורת תיקים חריגים לצד נעשית על בסיס הסיכון שהמעצר שנערך בהם היה לא-מוצדק, כגון ביקורת תיקי מעצר ימים. ביקורת חריגים תכלול תיקים שדגימתם תיקים שנפתחו בגין עבירות שעילת המעצר בגינן היא גבולית או מציבה אתגרים מורכבים וכדומה. בשונה מביקורת תיקי המעצר, המתמקדת בתמונת המצב הרחבה, ביקורת החריגים תתמקד באיתור מקרים גבוליים ובמתן כלים להתמודדות עימם, ותיטיב את הטיפול גם במצבים השכיחים. בביקורת ובדיונים שוטפים בין המשטרה ובתי המשפט במחוזות נציג שב"ס, ולא על ידי גורם מהנהלת בתי המשפט. על פי רוב, מפקד עלה, כי ככלל סדר הבאת העצורים לאולמות הדיונים נעשה על ידי המתחם האחראי לתאי המעצר בבית המשפט או מי מטעמו מנהל את שעות המעצר, בקשות השופטים והצדדים (סנגורים, חוקרים, תובעים סדר הבאת העצורים לאולם, וזאת בהתאם לאילוצים הנוגעים לליוויים: ועוד) ואילוצי אבטחה שונים של שב"ס. בהינתן שהנהלת בתי המשפט והמשטרה תומכים בקידום הגשת בקשות העולות מההסדר הניסיוני ויפעלו להטמיע דרך הגשה זו בהליכי מרחוק ובאופן מקוון בהליכי מעצרים, מוצע שיבחנו את התובנות המעצרים בהקדם האפשרי. המקור: צילום בתחנת משטרה באדיבות משטרת ישראל. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הירידה במספר העצורים שהולנו ואינם מיועדים להלנה משום שאין בהם תנאים סבירים נעשתה בניגוד בתחנות המשטרה. יחד עם זאת, הלנת עצורים בתאים שאינם תאי מעצר לחוק ולתקנות. על המשטרה להקפיד על הלנת עצורים בתאי מעצר המיועדים להלנה רק כשאין מנוס במקרים המתאימים ובהתאם לחוק. יוצא אפוא כי תיעוד חלקי של מועד יצירת הקשר עם עורך הדין סנגור ביקש להגיע לתחנת המשטרה בזמן סביר, ולבחון אם גורמי בדוח הקצין הממונה מונע מהמשטרה לאתר את המקרים שבהם החקירה המתינו להגעתו. יוער כי היעדר תיעוד מסודר ומקיף לכל הפעולות שחבה בהן המשטרה על מנת לשמור על זכויות העצורים שולל ממנה, מבית המשפט בדיעבד אם הוענקו לעצור זכויותיו. קושי זה אף מתגבר בדיונים שבהם שיפוטי בעוד העצור מוחזק במעצר, ובעת שהמשטרה נדרשת לבחון ומהסנגור כלי יעיל של פיקוח. תיעוד חלקי אף עלול להביא לבזבוז זמן הסנגור אינו רשאי לעיין בחומרי החקירה או אם החקירה לא תועדה באופן חזותי.
על המשטרה לוודא כי החוקרים והקצינים הממונים מקיימים את כל מעצרים בשנה בצורה סדורה. כיום, תיעוד הפעולות מהווה כלי פיקוח השלבים המקדימים ליישום זכות ההיוועצות בקשר לעשרות אלפי ובקרה יחידי ברמה הארצית המאפשר גם בדיקה של טענות בתיק הדוח באופן מקוון באמצעות המערכות הממוחשבות. אם הם הכינו דוח מתעדים כנדרש את כל השלבים המקדימים. ככלל, עליהם להכין את ספציפי. מן הטעמים הללו, נודעת חשיבות לוודא כי החוקרים והקצינים ידני, עליהם להזינו במערכת הממוחשבת באופן המאפשר איתור וניתוח מן הראוי שהמשטרה תבחן כיצד לתעד את הפעולות שבהן היא חבה של הנתונים המצויים בו. בשל העומס המוטל על החוקרים והשוטרים, בדין באופן המדויק והיעיל ביותר.
586
גופי האכיפה ומייצגי המדינה בערכאות . המאבק בפשיעה באמצעות אכיפה כלכלית וחילוטים הביקורת העלתה שהיקפי התפיסות והעמידה ביעדים מעידים על מגמה הולכת וגוברת במשטרה להעמיק את פעילויות החקירה והאכיפה בהיבטים הכלכליים של התיקים. השינוי אומנם הוטמע היטב בטיפול בפרשיות גדולות ומובהקות של פשיעה כלכלית הנחקרות ביחידות החוקרות הארציות והמרכזיות, אך עדיין יש מקום לשיפור ולהטמעת תחום האכיפה הכלכלית במחוזות ובתחנות בפריפריה. מוצע כי בעת גיבוש מדיניות ארוכת טווח תקיים המשטרה בחינה והערכה של הפרקטיקה שלפיה מוגדרים יעדי תפיסה שנתיים. נמצא כי המערכת המחשובית של יחידת החילוט אינה מאפשרת שליפת נתונים בדרך של פילוח התקבולים בהתאם לתיקים שהסתיימו בשנים מסוימות. בכדי לספק נתונים אלו כבקשת המבקר, נדרשת בחינה פרטנית לגבי שיוך הכספים בכל שנה לפי תיקים. מעבר לכך, בידי יחידת חילוט נתונים רק אודות תיקים שהיו בטיפולה או שהם בתחום אחריותה, ואילו נתוני מימוש של תיקים אחרים כדוגמת אלו שהתפיסה בהם נעשתה מכוח הפסד"פ, אינם קיימים ברשותה. אין גורם אשר באחריותו לקבל, לאסוף ולנתח את מלוא המידע הקיים אצל הגופים המשתתפים בשרשרת האכיפה הכלכלית, באופן שיאפשר לקבל תמונה שלמה ומהימנה, למן שלבי התפיסה קודם הגשת כתב האישום ועד סיום ההליך המשפטי, מימוש התפוסים והעברת התמורה לקרן החילוט או לאוצר המדינה. כך למשל, לעמדת הפרקליטות לצורך הערכת מידת היעילות של הליכי אכיפה כלכלית יש להתחשב גם בקנסות ובשומות מס שנפסקו וזאת . מנגד יכולה לעלות FATF-בהתאם לכללים הבינלאומיים של ארגון ה עמדה המבחינה בין סוגי שלילות הרכוש מתוך מטרה שלא לעשות שימוש בכלי החילוט כאמצעי אכיפה של קנסות וחיובי מס כאשר לצורך .73גביית חיובים אלו נקבעו בחוק הסדרים אחרים משרד מבקר המדינה מעיר למשרד המשפטים ולאפ"כ כי בחלוף חמש שנים מהקמת יחידת החילוט, ובשים לב להיותה "הרגל המסיימת" בשרשרת האכיפה הכלכלית, נדרש כי תינתן עדיפות גבוהה לשדרוג מערכות הניהול הממוחשבות ביחידה וכן עדיפות לקידום המכרזים לבחירת ספקים במיקור חוץ; זאת כדי שיחידת החילוט תוכל לתת שירות מקצועי, מהיר ויעיל לגופי האכיפה, ולהבטיח את ניהול הרכוש התפוס ומימושו באופן מיטבי. נמצא כי לא הייתה בידי משרד המשפטים, האחראי הן על הפרקליטות והן על האפ"כ, תשובה אחת הכוללת את כל הנתונים המבוקשים ומשכך לא ניתן להפיק את מלוא המידע הרלוונטי להליך שלילת הרכוש. מצב זה אינו מאפשר לגופים האמונים על האכיפה הכלכלית לגזור מדד אפקטיביות למערכת כולה.
יוער כי מסד הנתונים שנמסר לידי צוות הביקורת מהמחלקה לסיוע למדינות זרות בהנהלת בתי המשפט אינו מאפשר לקבל תמונה שלמה ומהימנה של היקף הפעילות ולוחות הזמנים של המחלקה. עבודת המחלקה איננה ממוחשבת, וכל החומר המגיע אליה מטופל בשיטה ידנית.
587
גופי האכיפה ומייצגי המדינה בערכאות . מעצרים פליליים בישראל - תנאי המעצר בשירות בתי הסוהר מקומות הכליאה שיהיו בפועל לבין מספר מקומות הכליאה שיידרשו מקומות כליאה. 18,000 - מ"ר לכלוא - כ 4.5 לפי התקן של עולה אפוא כי כל עוד לא יהיה שינוי במצב הדברים הקיים, החל בחודש , עלולה המדינה להיות חשופה לתביעות כלואים בגין אי- 2020 מאי יישום פסק הדין. עד מועד סיום הביקורת לא נמצא שנעשה ניתוח של משמעויות תוספת המשימות ליחידת נחשון בעקבות ריווח התאים. על פי נתוני מדור הזמנות, מחלקת האסיר, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מנתוני המדור עולה שעובדיו מטפלים בשיעור לא-מבוטל של זימונים שגויים, המחייבים טיפול פרטני. מוצע לשב"ס ולהנהלת בתי המשפט לבחון את השימוש בדואר האלקטרוני לצורך משלוח זימונים דחופים, במקום באמצעות פקס. מבקר המדינה עמד על כך כי ההיבטים הרבים שבהם 1402015 כבר בשנת עסקו האמנות המחוזיות חייבו הכנת הסכם שיסדיר את הנושאים שבמחלוקת, והעיר למשרד לבט"פ שעליו לפעול לחתימת הסכם מתכלל ומערכתי, שיסדיר את מכלול ההיבטים של קשרי העבודה בין המשטרה שהנושא מטופל, 2014 לשב"ס. המשרד לבט"פ מסר בתשובתו מדצמבר .2015 וכי הטיפול בו יסתיים עד סוף נושא ליווי עצורים ללשכות ההוצאה לפועל לא נחתם במסמך ההבנות החדש, והוא יידון בין הצדדים במסגרת עבודת מטה עתידית עד מאי . נוכח הפער העקרוני בין הגופים בנושא זה, על מנכ"ל המשרד 2021 לבט"פ להכריע בסוגיה הזאת בשים לב לשיקולים המבצעיים. מוצע שהגורמים הרלוונטיים יבחנו, בין היתר, את האפשרות שדיון בעניינם של עצורים בלשכות ההוצאה לפועל ייערך באמצעות היוועדות בחוק ההוצאה 2018 , בהתאם לעיגון השימוש בכלי זה בשנת142חזותית .1967 -לפועל, התשכ"ז נושא הזקיפות על עצורים שהם במעמד של מעצר עד החלטה אחרת לא סוכם בין הצדדים במסגרת מסמך ההבנות החדש. היעדר הכרעה בסוגיית הזקיפות פוגע הן בפעילות שב"ס והן בפעילות המשטרה. חוסר הוודאות מקשה על הארגונים לתכנן את צעדיהם על פי כוח האדם שברשותם, שכן חלקו מוקצה למשימות שלא תוכננו מראש. במועד סיום הביקורת טרם החלה הבדיקה המקדמית לגבי אמצעי משמורת לעצורים בבתי חולים פסיכיאטריים, שנועדה לייתר את הצורך בזקיפות. על המשרד לבט"פ לפעול מול משרד הבריאות על מנת לקדם את הבדיקה המקדמית.
מוצע להנהלת בתי המשפט לפעול על מנת שכלל המזכירויות בכל בתי המשפט ישתמשו גם בדואר אלקטרוני לצורך משלוח זימונים דחופים על מנת לייעל את העברת המידע בין הצדדים.
588
משרד המשפטים . מאגר המידע של רשם החברות - הפצת המידע ואיכותו נוסף, כגון, רשימת בעלי תפקידים, כתובת דואר אלקטרוני, מידע על מקום העסקים, פרטים באנגלית אודות החברה וכדומה. פעולות אלו נדרשות כדי לקדם את תכלית הקמת מאגר המידע של רשם החברות ופתיחתו לעיון הציבור, לרבות בדרך מקוונת - להיות כלי בידי המגזר העסקי לניהול סיכונים בהתקשרויות. במתווה זה תוכן נסח החברה יהיה פרי תכנון ויוזמה של הנהלת משרד המשפטים, בכוונה לתמוך בפעילות המשק על ידי הנגשת מידע המצוי בידי רשם החברות. - מהלוח עולה כי שירות החיפוש ההפוך שרשם החברות מספק לציבור שנים לאחר שהועלה הצורך על ידי הועדה המקצועית של משרד 13-כ המשפטים - הוא חלקי וחסר ואינו עונה על מלוא התכליות שבשלן הוא הותר לביצוע. כמו כן, כדי לעמוד בדרישות המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון - לבחון את עץ האחזקות של אדם ולנתחו - נדרשים כמה וכמה חיפושים הפוכים. ציינה במפורש תכליות 2014 לאור העובדה כי חוות הדעת משנת הנוגעות להערכת הסיכון שבהתקשרות עם חברה, ראוי כי רשם החברות יפעל בהקדם לעריכת הבירור המשפטי הנדרש לטעמו בטרם יוחלט אם להרחיב את השירותים הניתנים לציבור. כמו כן, מוצע כי לצורך שיפור השירות לאזרח ישקול רשם החברות לספק את שירות החיפוש ההפוך לציבור במישרין ולא רק באמצעות החברות הזכייניות. מוצע כי רשם החברות יבחן את הגבלת אפשרות הדיווח באמצעות .29)Compensating Control ( טפסים ידניים או באמצעות בקרה מפצה המגזר הבנקאי, המגזר העסקי והגופים המוסדיים מסתמכים באופן יומיומי על המידע שבמאגר המידע של רשם החברות לצורך ניהול סיכונים בהתקשרויות ובמתן אשראי. במצב הנוכחי, שבו מתקבלים דיווחים בממוצע בשנה על שימוש לרעה במאגר 50-לכל הפחות כ המידע של רשם החברות על ידי דיווחי כזב על העברת מניות ומינוי דירקטורים, תיתכן פגיעה ביכולת המשק להסתמך על מאגר המידע של רשם החברות לצורך ניהול הסיכונים בעסקיו; דבר המחייב את רשם החברות לבחון דרכים למזעור סיכון זה. מוצע כי רשם החברות יבחן בקפידה את התחומים שבהם יש חולשה בהגנה על המידע שבמאגר המידע של רשם החברות מפני מעשי מרמה, ויבצע את השינויים הנדרשים (במערכת הממוחשבת, בנהלים או בבקרות מפצות) כדי למזער ככל הניתן דיווחי כזב. נסח החברה משמש, הלכה למעשה, אפיק עיקרי מבחינת המגזר הבנקאי, המגזר העסקי והגופים המוסדיים, לקבלת מידע עדכני על חברות ממאגר המידע של רשם החברות, ועל רשם החברות חלה חובה להעמידו לעיון כל החפץ בכך, תמורת תשלום אגרה. לפיכך ראוי שמשרד המשפטים יבחן אילו פריטי מידע החיוניים למשק זמינים במאגר המידע של רשם החברות וניתן לשקפם בהתאם להוראות הדין בנסח החברה, ויעגן בהנחיות מינהליות את פריטי המידע שעל רשם החברות לכלול בנסח. כמו כן, ראוי כי משרד המשפטים ישקול הקמת צוות משרדי אשר יבחן מעת לעת אם יש לעדכן את תוכן הנסח, תוך הידברות וקבלת משוב מהמגזר הבנקאי, המגזר העסקי והגופים המוסדיים, וכן יבחן אם יש די במידע שהחברות הרשומות במאגר המידע של רשם החברות מחויבות להעביר או שרצוי שיעבירו מידע
, שבה הוחלט לאמץ מדיניות של 2016 נוכח החלטת הממשלה מאוגוסט , ונוכח הממצא שהובא בדוח זה 38קבלת מידע מהציבור פעם אחת בלבד
589
המשרד לשירותי דת . היבטים בפעילות אגף הזהות היהודית במשרד לשירותי דת המתעניינים הפוטנציאלי, מומלץ לכלול באתר האגף מידע על הפעילויות שהוא מממן, על ייעודן ועל מיקומן ברחבי הארץ ועל דרכי ההתקשרות עם הגופים המפעילים את התוכניות, והכול לטובת הציבור. נוכח שיעור הניצול הנמוך של תקציב האגף, והגם שניכרת מגמת עליה בניצול התקציב, מומלץ שהמשרד והאגף יבחנו את התכנון התקציבי של פעילויות האגף וכן את החסמים העומדים בפני מימוש מלוא התקציב. נמצא כי האגף לא קבע קריטריונים לבחינת התאמת הפעילויות שהוא ממנן לתכלית החלטת הממשלה, דבר שגם יאפשר לשקף את אופן ביצוע פעילותו ולפעול מתוך ראיה מערכתית כוללת. באתר המרשתת של המשרד יש דף המפרט את הפעילויות שבמימון האגף. אולם, אין בפרסום זה הפניות לעמותות המפעילות אותן, מועדיהן, המיקום שלהן, עלויות למשתתף וכדומה. מבקר המדינה רואה בחיוב את הפרסום של כלל הפעילויות באתר המשרד. עם זאת, לצורך הפצה רחבה של דבר פעילויות האגף לציבור עוד נמצא כי האגף אינו מרכז נתונים מפורטים על הפעילויות שמקיימת כל עמותה, ולכן לא ניתן לנתח אותן ולעמוד על מהותן: במה הן מתמקדות; כמה אנשים משתתפים בכל פעילות; האם קיימות כפילויות של הפעילויות לאותה אוכלוסייה - בין שבין עמותות ובין שבפעילויות של אותה עמותה; האם יש תחומים שאינם מקבלים ביטוי ומנגד תחומים שמבוצעים ביתר. מוצע כי בנוסף לפעולות ליווי הפרויקטים ופיקוח עליהם שמקיים המשרד יקבעו מדדים שיאפשרו ניתוח של הפעילויות שיזם האגף ותיבחן עמידתו במטרות שקבעה הממשלה בהחלטתה. עוד מוצע כי האגף יקבע קריטריונים לבחירת פעילויותיו, ויכלול אותם בתוכנית העבודה שלו שיאשר המשרד.
האגף אומנם דורש מהארגונים המפעילים את הפרויקטים לבצע פעולות של הערכה ומדידה כמותיים אך בהיעדר קביעת יעדי תוצאה ספציפיים שיבחנו את איכות הפעילות של כל פרויקט, הערכת מידת השגת מטרות הפעילות אינה מיטבית. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את עריכת המחקר החלוץ של מדידה והערכה של פרויקט בתחום הזהות היהודית. ראוי כי מהלך זה יניב מסקנות שיביאו לשיפור איכות הפעילויות שמפעיל האגף. יש מקום שהאגף יבחן את ההמלצות בעקבות הפיילוט ויקבע מתכונת לביצוע מדידה והערכה לכלל הפרויקטים שהוא מפעיל. בכלל זה מומלץ כי האגף יקבע גם יעדים איכותניים למידת המועילות של הפעילויות ולתרומתן לחיזוק הזהות היהודית, ויבחן את העמידה שלהן ביעדים. נוסף על כך, ראוי לשקול שילוב של משובים מטעם הציבור שיאפשרו לאגף להעריך את מידת שביעות הרצון של המשתתפים בפעילויותיו.
590
המשרד לשוויון חברתי . המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" אותה הוביל המטה". עוד נאמר בתשובת משרד החינוך כי איש הקשר שמינה לתיאום בינו לבין המטה "הכיר לעומק את עשיית מטה ישראל דיגיטלית ופעל לתכלל את התפיסה של המטה במקביל לתפיסת משרד החינוך על כלל יחידותיו השונות". חלו חילופי גברי בתפקיד מנכ"ל משרד החינוך. הנהלת 2017 בשנת המשרד הנוכחית לא קיבלה את התוכנית האסטרטגית שגובשה בתקופת 2018 כהונתה של המנכ"לית דאז, ובעקבות כך לא התקיימה בשנת עבודה משותפת של משרד החינוך ומטה ישראל דיגיטלית. כפועל יוצא מהפסקת הפעילות המשותפת של משרד החינוך ומטה בנוגע 1046 לא יושמה החלטת הממשלה 2018 ישראל דיגיטלית, בשנת לתחום החינוך, שהוגדר תחום ליבה של המיזם הלאומי. מאז החל משרד הבריאות לשתף פעולה עם מטה ישראל דיגיטלית הוא הקצה עובדים שלו להובלת העשייה הדיגיטלית ולקישור בינו לבין המטה, ולא פעל אצלו מוביל תוכנית דיגיטלית מטעם המטה. בתחילת העבודה מינה משרד הבריאות עובדת (במיקור חוץ) להיות אשת הקשר בין המשרד לבין המטה, וכיום משמשת בתפקיד אשת הקשר עובדת אחרת שהיא עובדת בכירה במשרד ומובילה את התוכנית האסטרטגית של המשרד. המשרד הגדיר והסדיר את קשרי העבודה ותחומי הפעולה של יחידת מערכות מידע למול תחומי הפעולה של מובילת התוכנית הדיגיטלית אצלו. 13- אזרחים ותיקים ב 1,200 -מן הלוח עולה כי הקורסים ניתנו לכ רשויות מקומיות. לדעת מה היו עמדות המשרדים באותם דיונים ומה היו השיקולים שלהם בקבלת החלטותיהם. מוצע לכלול בסיכומי הדיון את פירוט העמדות המפורטות ואת עיקרי הדיון. הדבר יסייע לשקף את הליכי הבחינה וההחלטה המתקיימים בקשר לפרויקטים נרחבים ולהבטיח כי התוכניות המאושרות אכן נותנות מענה נכון ומועיל.
במשרד החינוך פועל סמנכ"ל שהוא מנהל מינהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע (להלן - הסמנכ"ל או סמנכ"ל התקשוב במשרד החינוך). מטה ישראל דיגיטלית יעמיד לרשות 151 על פי החלטת הממשלה משרדי היישום מוביל תוכנית דיגיטלית. משרד החינוך לא הסכים לכך שעובד מטעם המטה ישמש מוביל תוכנית דיגיטלית במשרד ולפיכך הטיל המשרד על עובד שלו, הכפוף לסמנכ"ל, לשמש איש הקשר בין המשרד לבין מטה ישראל דיגיטלית. ציין 2019 בתשובת משרד החינוך למשרד מבקר המדינה מנובמבר המשרד כי שיתוף הפעולה בינו לבין מטה ישראל דיגיטלית תרם לעבודת המשרד. להלן מן התשובה: "בחשיבה משותפת עם מטה ישראל דיגיטלית ויחדיו נוצרו פרויקטים דיגיטליים חדשים דוגמת שיעורים פרטיים בחינם ברשת וחדשנות טכנולוגית מהשטח אשר לא היו נולדים ויוצאים אל הפועל ללא העשייה המשותפת. כמו כן נבחרו פרויקטים משמעותיים והועמקה בהם הפעילות על פי האסטרטגיה הדיגיטלית
591
משרד האוצר . מאזן המדינה ליום 31.12.18 - השקעות בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי משרד מבקר המדינה מציין כי לנוכח מקרי העבר בחינה כאמור אינה מספקת, על כן ראוי לחדד לוועדות המכרזים את ההנחיה לבצע בחינה של רצינות ההצעות ויכולתם של המציעים לעמוד בתקציב ובלוחות הזמנים כפי שהתחייבו. בפרט, במקרים שבהם נמצא פער של ממש בין האומדנים להצעות השונות. כמו כן מוצע לבחון מנגנונים לקביעת מחיר מינימום לפני קיום הליך המכרז בפרויקטים מתאימים. חשוב להבטיח שמהלך העסקים התקין של הגופים האמורים לא ייפגע ולהגביר את הוודאות בתחום האסדרה לשם חיזוק נכונותם של הבנקים ממדינות חוץ להיכנס להשקעות בישראל, לרבות בתחום התשתיות. בתוך כך מומלץ כי רשות שוק ההון תמשיך ותבחן את נושא הפטור לבנקים זרים מחובת הרישוי למתן אשראי ואת השלכותיו, לרבות הצורך באסדרה קבועה של הנושא. חלופות ביצוע שונות יוצרות הוצאות שונות, ולכן התעלמות ממקצתן עלולה להטות את תוצאות המודל הפיננסי. על חטיבת תשתיות ופרויקטים לבחון בעת ביצוע בדיקות ההתאמה את עלויות הפרויקט הרלוונטיות אשר נקבעות על פי שיטת הביצוע הנבחנת ולתת להן ביטוי הולם בבדיקה. נמצא כי בכלל משרדי הממשלה אין מתודולוגיה אחידה לקביעת שיעור ההיוון הן לפרויקטים בחלופה התקציבית והן לפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי. בעקבות זאת, גופים האמונים על ביצוע בדיקות ההתאמה ליישום המתווה משתמשים בהנחות שונות במהותן בעת חישוב שיעורו של ההיוון הנדרש, ולכן התוצאה המתקבלת תלויה בזהותו של עורך החישוב. היעדר מתודולוגיית הערכה אחידה לשיעור ההיוון פוגע באמינותו של המודל הפיננסי של הפרויקטים השונים ומעלה חשש להטיה של תוצאותיו. על החשב הכללי כמרכז התהליך המתודי לפעול לכינון מתודולוגיה אחידה לקביעת שיעור ההיוון עבור פרויקטים תקציביים ופרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי עבור כלל משרדי הממשלה. לדעתו של משרד מבקר המדינה, ראוי כי כל ניתוחי הרגישות המשמעותיים יופיעו בבדיקות ההתאמה טרם קבלת ההחלטה אם . אם יידרשו ניתוחים נוספים PPP לבצע את הפרויקט במתווה של לאחר מכן, עליהם להיות תולדה של השינויים שנעשו בשלבים המתקדמים או של בחינת פרמטרים בעלי משקל נחות.
לאמוד את טיבה של הקמת הפרויקט בשיתוף המגזר הפרטי ולבסס את הבחירה בחלופה זו.
592
משרד האוצר . הסדרי הפנסייה במדינה - ביקורת מעקב מבקר המדינה כבר העיר לחשבת הכללית בדו"ח הקודם כי "אין זה ראוי למנוע מנציגי צה"ל מידע בנוגע לדרך חישוב החבות האקטוארית של משרתי הקבע וגמלאי צה"ל" וכי "על החשבת הכללית להעביר מידע זה"; אולם עד מועד סיום ביקורת המעקב המידע לא הועבר. עם זאת, ומאחר שהנתונים המלאים בעניין תשלומי הגמלאות מצויים בידי צה"ל, מן הראוי שצה"ל יאמוד את החבות האקטוארית של משרתי הקבע וגמלאיו, ויבחן אילו צעדים עליו לנקוט על מנת לעמוד במגבלת תקציב הביטחון. מונה צוות משותף 2016 משרד מבקר המדינה מציין כי בספטמבר לבחינת השקיפות והעברת מידע ונתונים בין צה"ל למשרד האוצר. מבקר המדינה מציין לחיוב את הקמת הצוות וממליץ שהצדדים יפעלו להעברה הדדית של מידע, לרבות נתונים מלאים בכל הקשור לגמלאות של פורשי צה"ל. משנת 849 המחלוקת המשפטית בדבר הפרשנות של החלטת ממשלה , וסמכותו של הרמטכ"ל במתן ההגדלות בגינה, הובאה לשולחנו 1961 אך טרם הוכרעה. נוכח התמשכות 2017 של משרד המשפטים עוד בשנת הטיפול בסוגיה עד כה, מצופה כי ככל שתידרש הכרעה או החלטה עתידית בעניין זה על ידי פרקליט המדינה, זו תתקבל ללא שיהוי. נוכח השיהוי בהסדרת הנושא, ונוכח הסכום המשמעותי של הגדלות , שהשפעתן 2017 בגין מתן ההגדלות בשנת8 מיליון ש"ח 24-הרמטכ"ל (כ המצטברת העתידית על תקציב המדינה הינה משמעותית וסכום סך ההגדלות לכלל פורשי צה"ל המשולמות כל שנה מסתכם בלמעלה ממיליארד ש"ח), על צה"ל ומשרדי הביטחון והאוצר לפעול להסדיר את הנושא בהקדם, ובמידת הצורך להביא את העניין לפני ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון כפי שהמליץ פרקליט המדינה. משרד מבקר המדינה שב ומדגיש בפני צה"ל ומשרד הביטחון, כי "התחשיב שהוצג על ידי ] 58 שם, ע"מ [ כפי שנכתב בדוח הקודם צה"ל ומשרד הביטחון מתייחס רק לעלות השנתית שמתווספת בגין הפורשים באותה שנה. תקציב הגמלאות בתקציב המדינה כולל את תשלומי הגמלאות לרבות החלק של הגדלות הרמטכ"ל בגין פורשים משנים קודמות, ולא רק בגין פורשים בשנת התקציב, לכן עלויות אלה מסתכמות במאות מיליוני ש"ח בשנה". ההסדרים בדבר פנסיית גישור לכוחות הביטחון, ובכללם צה"ל, המוסד, שירות הביטחון הכללי (להלן - שב"כ), המשטרה ושירות בתי הסוהר, היו צריכים להיקבע בתקנות. עד מועד סיום ביקורת המעקב, לא התקין ז לחוק שירות המדינה (גמלאות). 801 משרד האוצר תקנות לפי סעיף ו 76 כמו כן, משרד הביטחון ומשרד האוצר לא התקינו תקנות לפי סעיף לחוק גמלאות צבא הקבע, חרף ההוראה החוקית המחייבת התקנתן עד כאמור. 1.6.17 בביקורת המעקב נמצא כי בפועל, ובהתאם לסיכום הייעוץ המשפטי לממשלה, צה"ל ממשיך לשלם לפורשים מקדמות על חשבון פנסיית הגישור. עם זאת, בשל מחלוקות על גובה הקצבה, הסכומים משולמים ללא תיאום עם משרד האוצר וטרם הותקנו התקנות, כפי שיפורט.
במצב הקיים, הפורשים אכן אינם יודעים איזה חלק מגמלתם שנוי במחלוקת וייתכן שיאלצו להחזיר אותו. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לבחון מתן מידע לפורשים אודות החלק מהמקדמה שהינו בגדר סכום הנתון במחלוקת בעת חתימה על הצהרתם וכן בעת תקבול הגמלה החודשית. המצב שבו הפורשים נתונים בחוסר ודאות לגבי הגמלה שתשולם להם בעתיד, ויתרה מכך גם אינם יודעים אם ואיזה סכום מתוך המקדמה יתכן ויאלצו להחזיר, הוא מצב שאין להשלים עימו. התקנת התקנות תתרום לוודאות הכלכלית של הפורשים ותאפשר גם למשרתים להיערך מהבחינה הכלכלית לפרישתם. משכך, על משרד האוצר, על משרד הביטחון, ועל צה"ל להשלים את התהליכים הנדרשים לשם התקנת התקנות בנוגע לפנסיית הגישור.
593
משרד ראש הממשלה . ענייני מינהל במשרד ראש הממשלה עד מאי 2018 מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי בחודשים אוגוסט , דהיינו במשך תשעה חודשים, קיבלה ועדת הפטור המשרדית 2019 מיליון ש"ח הנוגעות 13- החלטות בסכום כולל של כ 24 במשרד רה"ם להחלטות שקיבלו ועדות המכרזים או ועדות היועצים המשרדיות בלבד. כל ההחלטות התקבלו בלא שהוועדה התכנסה אלא באמצעות סבב חתימות, וכולן התקבלו פה אחד. בתגובה על תשובת משרד רה"ם משרד מבקר המדינה מציין כי ההחלטה , ובשנת 2016 להקים יחידת רכש מרכזית התקבלה לראשונה באוקטובר משרד רה"ם אף עדכן את תפיסתו בדבר הקמתה. עקב כך התניית 2019 ביטול ריכוז הסמכויות בתחום הרכש בהקמת היחידה, שמועד הקמתה אינו ידוע, עלולה להותיר על כנם את הקשיים האמורים, לרבות את ניגוד העניינים המוסדי, לפרק זמן נוסף שמשכו לא ידוע. על משרד רה"ם לאייש את משרת הסמנכ"ל למינהל ואת משרת מנהל אגף הרכש, כפי שציין שיעשה. עד לאיוש יש לבחון דרכים חלופיות לביצוע בקרה ולהפרדת התפקידים, בהתאם להחלטת נציב שירות המדינה בעניין האחריות לתחום הרכש. כמו כן יש לפעול ליישום מלא של נוהל בקרת המעונות. מומלץ לבחון מדרג סכומים בעניין נוהל בקרת המעונות. נמצא כי בפועל נוהל הבקרה במעונות לא יושם במלואו: מנהלת אגף תקציבים שימשה הן כגורם מתפעל, ישירות מול אב הבית, והן כגורם מאשר, בהיותה אחראית לתחום הרכש (כפי שהוטל עליה לעשות), זאת שלא בהתאם לאמור בנוהל. כמו כן לא הוסדרה בקרה חליפית. לעניין איוש משרת הסמנכ"ל למינהל, נדרשה מעורבות והחלטה של מנכ"ל המשרד. בפועל על אף הפניות החוזרות ונשנות של נש"ם בדבר איוש המשרה וכן מכתבה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עד ינואר 2016 (משפט ציבורי-מינהלי) בנושא - בחודשים אוקטובר לא ננקטו הפעולות הדרושות לאיוש המשרה. 2020 איוש משרת סמנכ"ל למנהל במשרד רה"ם חיוני לתפקוד מלא ויעיל של המשרד (כפי שיפורט להלן). משרה זו אינה מאוישת זה יותר משלוש שנים, ואף לא מונה ממלא מקום לאיושה. על משרד רה"ם, לפעול לאיוש המשרה בהתאם להנחיות נש"ם. ואולם משרד רה"ם לא החל בהליך מכרזי לאיוש המשרה בהתאם 2019 ובמשך כל חודש מאז ועד יוני 2018 להוראות נש"ם: בסוף דצמבר פנה המשרד שוב ושוב לנש"ם בבקשה להאריך את המינוי הזמני, ובכל
נמצא כי נש"ם לא אצלה למשרד רה"ם סמכויות בתחום הפרט, ונוסף על כך היא לא אצלה לו סמכויות בתחום התקן. נש"ם הודיעה לממלא מקום המנכ"ל לשעבר כי לא אצלה סמכויות למשרד משום שלא מכהן בו סמנכ"ל למינהל. אי-איוש התפקיד במשך פרק זמן ממושך מונע אפוא ממשרד רה"מ לממש נדבך מרכזי ברפורמה שמובילה הממשלה בתחום ההון האנושי ולקבל לידיה סמכויות ביצוע וניהול בתחום זה בדומה למרבית משרדי הממשלה. לאחר שתאויש משרת הסמנכ"ל למינהל במשרד רה"ם, על נש"ם לבחון את האפשרות לאצול למשרד סמכויות בהתאם למתווה הרפורמה בכל הנוגע לניהול ההון האנושי בשירות המדינה.
594
לשכת עורכי הדין בישראל . פעילות לשכת עורכי הדין בישראל היעדר דיון של הדירקטוריון בכל דוחות הביקורת הפנימית מנע קבלת החלטות על דרכי הפעולה המתאימות לתיקון הליקויים שנתגלו. במצב זה ממילא לא נעשה הליך שיטתי וסדור למעקב אחר פעולות שנעשו לתיקון הליקויים שהעלו הדוחות. על רקע אתגרי הניהול הפיננסי של החברה המתוארים בדוח זה הייתה חשיבות מיוחדת לדיון בדוחות שעסקו ברובם המכריע בליקויים בהיבטים פיננסיים. מקרים של חברי ועדה שהורשעו בבית דין 59 בביקורת נמצאו משמעתי (בשיעור של אחוז אחד מחברי הוועדות הרשומים בלשכה), כמחציתם הושעו על תנאי או בפועל, והם מכהנים נכון עם זאת בביקורת נמצא כי אין ללשכה תוכנית רב-שנתית בנושא. משניתנה ללשכה הסמכות לאשר או לפסול התמחות, הרי שמחובתה לנהל הלשכה אינה 2013 מעקב אחר פעולות הפיקוח שביצעה. מאז ספטמבר מרכזת ומנתחת את המידע בדבר היקף וטיב הפיקוח כך שאין באפשרותה לבחון אם הוא משיג את מטרתו לשמירת הרמה של הבאים בשערי המקצוע, אף שמדובר בכלי ניהולי בסיסי לשימוש בסמכויות הארגון. ראוי שהלשכה תגדיר את היקף הפיקוח וסוג הפיקוח שיבוצע בכל שנה, תבנה תוכניות עבודה כמותיות שיקבעו את פעולות הפיקוח שיבוצעו, תתעד את הפעולות ותפיק דוחות שנתיים שיציגו את תוצאות הביצוע של התוכניות שאושרו. דוחות אלה יכולים לשמש בסיס לבחינת אפקטיביות הפיקוח ולקחים שניתן להפיק מקיומו. תהליכי האפיון והעבודה על השאלונים המקוונים החלו באמצע , אך במועד סיום הביקורת המערכת מצויה עדיין בשלב 2015 שנת , במהלכן עברו התמחות 2019 ועד אוגוסט 2016 הפיילוט. מספטמבר . 2,903 שאלונים ומתוכם נענו 3,827 מתמחים, נשלחו 10,500 -כ התשובות לשאלונים שמולאו לא נותחו וממילא לא נערך כל פיקוח מוגבר בעקבותיהן. נמצא כי בשנתיים וחצי האחרונות ביצעה הלשכה פיקוח בעשרות מעטות של מקרים. זאת לעומת אלפי פעולות פיקוח שנעשו בשנים קודמות, כמעט לכלל המתמחים מדי שנה. הפיקוח על ההתמחות הוא מתפקידי החובה של הלשכה וחשיבותו נובעת מהצורך לשמור על מעמד המקצוע ועל איכות הכשרתם של הבאים בשעריו. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פעולת הלשכה לפיתוח שאלונים מקוונים. ואולם מצב הדברים בו תוצרי הפיילוט שהחל לפני שלוש שנים אינם מנותחים ולא נערך פיקוח בעקבותיהם בה בעת שלא התקיימו פעולות פיקוח חלופיות בתקופה האמורה מחייב שני מענים: האחד, העלאת הפיילוט על נתיב יישום ממשי וטיפול בשאלונים הרלוונטיים המונחים על שולחן הלשכה, וכל זאת על מנת להגיע לסיכום התובנות מהפיילוט; והשני, לפעול לביצוע בקרות חלופיות במקביל להליכי המחשוב. בהזדמנויות שונות נשמעו בוועד המרכזי ביקורות על היעדר כללים בדבר מינוי הבוררים וחלוקת התיקים ביניהם. עיון בפרוטוקולים של הוועד המרכזי מלמד כי פעמים רבות הדיון במינוי הבוררים לקוני ואינו כולל נימוקים להחלטה. מעת לעת העלתה בחירת הבורר גם שאלות מתחום ניגוד העניינים.
ראוי כי במסגרת הנוהל החדש, תיתן הלשכה את הדעת גם על הצורך בהסדרת סוגיית ניגוד העניינים של הגורמים בלשכה העוסקים בהמלצה ואישור מינוי של הבוררים.
595
נושאים מערכתיים . הדוחות הכספיים של מדינת ישראל ליום 31.12.18 משרד מבקר המדינה מציין כי החשב הכללי והחשבונאי הראשי פירטו כי השליטה בחברות 2018 לדוחות הכספיים לשנת 1 'בביאור מס . ככל שהבחינה נעשית 6 'הממשלתיות נבחנה לאור תקן חשבונאות מס , יש לעדכן את האמור 35 על ידי החשבונאי הראשי בהתאם לתקן לדו“חות הכספיים בהתאם. 1 'בביאור מס למעשה, הדוחות הכספיים המאוחדים של מדינת ישראל נערכים על בסיס הליך יישום מבחני השליטה על ישויות נשלטות בהתאם לתקן (שכאמור בוטל בתקינה הבינלאומית 6 'חשבונאות בינלאומי מס , זה 35 'הממשלתית), ולא בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי מס שאומץ לפני כארבע שנים. גם הוראות התכ“ם בנושא עריכת דוחות מנחות את חשבי המשרדים הממשלתיים לטפל 89כספיים מאוחדים בישויות נשלטות ובדבר עריכת דוחות כספיים מאוחדים בהתאם לתקן , שכאמור בוטל. 6 'מס כללי חשבונאות מקובלים נוצרים ומתפתחים כמענה לצורך. בעידן המודרני מתרחשים שינויים מהירים ביותר במציאות הכלכלית ובשווקי הכספים וההון, ולפיכך חשוב לעדכן את התקינה במהירות וביעילות. מפני שהוועדה לתקינה חשבונאית ממשלתית לא פעלה בשנים האחרונות ומפני שחל פיגור ביישום התקינה החשבונאית הממשלתית בישראל, פעולות שבאחריות החשב הכללי, קשה להפוך את הדיווח הכספי של המדינה לכלי ניהולי יעיל, כפי שהוגדר בחזון אגף החשכ“ל. מומלץ כי החשב הכללי ישלים בהקדם את מלאכת הבחינה והאימוץ של התקינה כדי להקיף את כל התקינה הבינלאומית ולהחילה בישראל, כולל הבהרות והדרכות לכוח האדם האמור להוציאן לפועל. כן מומלץ כי החשב הכללי והחשבונאי הראשי, החותמים על הדוחות הכספיים המאוחדים של המדינה, יפעלו להציג דוחות כספיים מאוחדים של מדינת ישראל, מבוקרים וערוכים על פי תקינה חשבונאית בינלאומית עדכנית. מדובר בצעד לאומי שצריכים להיות שותפים בו כל משרדי הממשלה והגופים הממשלתיים. אשר על כן, מוצע כי החשב הכללי יבחן כיצד יש לאמץ את התקינה החשבונאית הממשלתית הבין-לאומית ואם יש מקום לאמצה כלשונה לחברות ציבוריות. עוד מוצע כי IFRS ), בדומה לאימוץ תקני As Is( הממשלה תשקול כי החלטה בדבר דחיית תקן מסוים, או עיכוב זמן כניסתו לתוקף תתקבל באמצעות המוסד לתקינה בחשבונאות כאשר לוועדה המקצועית יתווסף נציג החשב הכללי. נכון למועד סיום הביקורת, למדינת ישראל אין נציגות בוועדה הבינלאומית לתקינה חשבונאית למגזר הציבורי כבר זה כמה שנים. נציגות זו יכולה לאפשר קבלת מידע זמין ומהיר בדבר התקינה החשבונאית הממשלתית. כמו כן, היא מזמנת יצירה של קשרי עבודה עם עמיתים ממדינות אחרות כדי להגביר את המקצועיות בתחום ולקדם את התקינה בישראל. נמצא כי נכון למועד סיום הביקורת, מפני שהוועדה לתקינה חשבונאית ממשלתית לא התכנסה זה כמה שנים, לא ניתן מענה לסוגיות בתקינה החשבונאית הממשלתית, וכל משרד ממשלתי או יחידת סמך עלולים לגבש מדיניות חשבונאית בהתאם לחוות דעתם של רואי החשבון המבקרים את דוחותיהם. הוועדה לתקינה החשבונאית הממשלתית בישראל לא פרסמה למשרדי הממשלה ניירות עמדה או הנחיות רוחביות כלשהן בדבר יישום תקני חשבונאות. הקווים המנחים האמורים יכולים לאפשר למשתמשי הדוחות לקבל מידע נוסף, מלבד מידע חשבונאי (כמותי ומילולי), כגון - תחשיב על קיימות פיסקאלית ארוכת טווח (מידע המאפשר למקבלי ההחלטות להעריך את היקף הסיכונים הפיננסיים שהמדינה תעמוד לפניהם בעתיד), שיפור השירות לציבור לאורך השנים, עמידה במדדי הביצוע וקביעת דרך פעולתם של הגופים הציבוריים להשגת יעדים, וכיוצא באלו.
16.5- בכ 2018 יצוין כי העתודות בגין אירועי הביטוח גדלו בשנת .2017 מיליארד ש“ח משנת
596
נושאים מערכתיים . ההיערכות הממשלתית ליישום טכנולוגיות מתקדמות ברשויות המקומיות - מיזם ערים חכמות תמונת המצב המשתקפת מכל האמור לעיל מלמדת כי כמעט כל הגורמים שנוגעים לנושא מצביעים על קושי בתיאום וסבורים כי יש מקום להעמיד גורם אשר יתכלל את פעילות משרדי הממשלה והגופים הציבוריים השונים להטמעת טכנולוגיות מתקדמות ברשויות המקומיות. כפי שיפורט להלן, בעוד שבמגזר הממשלתי ישנו גורם מרכזי שאחראי על הנחלת סטנדרטים אחידים ליחידות התקשוב בממשלה, לקידום פלטפורמות רוחביות ולליווי ובקרה של פרויקטים דיגיטליים מרכזיים, אין לכך מקבילה בשלטון המקומי. לצד זאת, קיימים פערים ברמות הדיגיטציה של הרשויות המקומיות. זאת גם בשל השונות הקיימת באמצעים ובמשאבים של כל רשות ורשות, ונוכח העובדה שכל אחת מהן פועלת בתחום התקשוב באופן עצמאי. להלן פרטים: של משרדי הממשלה ובהבטחת סטנדרט גבוה ואחיד בתחומים שונים (כגון תשתיות, אבטחת מידע, שרידות והגנת הפרטיות). גם מרבית הגורמים שעימם נפגש משרד המבקר עמדו על הצורך להעמיד גורם מתכלל שירכז את כלל פעילות הממשלה בנושא. מהאמור לעיל עולה כי אף שמדובר במכרזים דומים במהותם, הרשויות . 56המקומיות יצאו במכרזים שונים, על כל המשאבים הכרוכים בכך דבר זה עלול להוביל לבזבוז משאבי ציבור, כגון כפילות בהשקעת משאבי זמן וכסף להכנת מכרזים, תשלום כפול לאותו ספק בגין אותה טכנולוגיה ועוד. עולה אפוא כי בעוד שבמגזר הממשלתי ישנו גורם מרכזי שאחראי על הנחלת סטנדרטים אחידים ליחידות התקשוב בממשלה, לקידום פלטפורמות רוחביות, לליווי ובקרה של פרויקטים מרכזיים, אין לכך מקבילה בשלטון המקומי. בהיעדר גוף מרכזי הפועל בתחום התקשוב מול הרשויות המקומיות נפגעת היכולת לנצל את היתרון היחסי של הכמות הגדולה של הרשויות המקומיות במשא ומתן עם הספקים השונים, נפגעת היכולת לערוך מכרזים אשר יספקו פתרונות טכנולוגיים לכלל הרשויות, נפגעת היכולת להבטיח כי הטכנולוגיות שנעשה בהן שימוש יעמדו בסטנדרט הנדרש ונפגעת היכולת ללמוד מניסיונן של רשויות מקומיות שונות ולהתאים את הפתרונות כך שישרתו את כלל התושבים. יתרה מזאת, ההתקדמות העצמאית של כל רשות מקומית במרוץ ל"עיר חכמה", למרות היתרונות שבה, עלולה להגדיל את הפערים הקיימים גם כך בין רשויות מקומיות שונות, בין המרכז לפריפריה, בין רשויות החולקות ביניהן גבול, ולעיתים אף בין תושבי
אותה הרשות בשל פערים בנגישות לתשתיות ובמיומנויות דיגיטליות של קבוצות אוכלוסייה שונות. משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד הפנים יבחן אם יש מקום להקמת גוף מרכזי שיעסוק בתחומי הדיגיטציה והתקשוב ברשויות מקומיות, בדומה לרשות התקשוב הממשלתי או במסגרתה. גוף מעין זה יוכל לראות בצורה מתכללת את התקדמות הטכנולוגיה ברשויות המקומיות; ליצור פלטפורמות ארציות לשימוש הרשויות המקומיות; להעמיד פתרונות גם לרשויות מקומיות אשר אין בידן המשאבים הנדרשים; להעניק סיוע ותמיכה באופן שוטף ולפעול להכנסת טכנולוגיות חדשות תוך יצירת סטנדרטיזציה וניצול יתרון הגודל. גוף זה אף יוכל לרכז רשימה של כלל הפרויקטים שבוצעו ברשויות המקומיות, כך שרשות תוכל ללמוד מניסיונה של רשות אחרת. מוצע כי במסגרת הבחינה תיערך היוועצות עם מרכז השלטון המקומי, עם רשות התקשוב הממשלתי ועם מטה ישראל דיגיטלית, כדי ללמוד מניסיונם ומהידע הקיים ברשותם. דבר זה אף יוכל לסייע בבחינת אפשרויות לפיתוח ממשקים בין מערכות המחשוב הממשלתיות למערכות המחשוב ברשויות המקומיות כדי להקל על האזרחים (כגון בתחומי הרווחה, החינוך, התשתיות ועוד). כמו כן, מוצע כי במקביל לבחינה האמורה, מטה ישראל דיגיטלית בשיתוף משרד הפנים ובהיוועצות עם רשות התקשוב הממשלתי יבחנו אם במקרים מסוימים, ובעיקר כאשר מדובר בפלטפורמות תשתיתיות אשר כל רשות מקומית נדרשת להן, יש מקום להעמיד מענה כולל ושלם (מעין מוצר מדף הפתוח להתאמות) או פלטפורמות משותפות, אשר ביכולתן לתת מענה לחלק ניכר מהרשויות המקומיות. במסגרת הבחינה, יש להביא בחשבון גם את החסרונות הטמונים בדרך הפעולה הזאת, כגון חשש לתרומה לריכוזיות השוק וחשש לפגיעה בעסקים בינוניים וקטנים.
597
נושאים מערכתיים . יישום החוק למניעת הטרדה מינית נמצא כי עד מועד סיום הביקורת לא הושלם חוזר המנכ"ל. אף שחלפו שנה מחקיקת החוק, טרם הושלם אפוא נוסח התקנון המותאם, 20 .2010 שנמצא בהליכי כתיבה שונים החל משנת על משרד החינוך לבחון קביעת אמות מידה לבחירת מקרים של הטרדות מיניות שבהם ייעשה שימוש בהליך פיטורים מחמת אי-התאמה. משרד מבקר המדינה שב וממליץ למשרד החינוך להשלים את הכנת חוזר המנכ"ל בעניין העברת המידע בין מוסדות חינוך. לצורך כך יש להשלים עבודת מטה שתקבע כללים ברורים בדבר חסיון המידע על ילדים המעורבים באירועים של הטרדות מיניות ובדבר התנאים להעברתו בין מוסדות החינוך תוך שמירה על סודיות לצורך ההגנה על פרטיותם, בלי לבטל את האפשרות לטפל בהם ולמנוע התנהגות פוגענית בעתיד. על משרד המשפטים לבחון את נושא העברת המידע לצורך הגנה על תלמידים. התמודדות בתי הספר עם מניעת הטרדות מיניות תלויה בעיקר בתפקודה של יועצת בית הספר, ולכן תפיסותיה וידיעותיה הן קריטיות לזיהוי נכון של ההתנהגות ולהגדרתה כהטרדה מינית או כהתנהגות שמשקפת התפתחות מינית תקינה וסקרנות טבעית. לפיכך מומלץ למשרד החינוך לבחון אם ניתן להרחיב את הכשרתן של יועצות בתי הספר בנושא ההטרדה המינית, כדי לוודא כי הנושא המורכב נלמד כהלכתו. הכשרה רחבה יותר תקנה ליועצות כלים לזיהוי אירועים כאירועי הטרדה מינית ותסייע להן להגדיר במדויק את ההתנהגויות האסורות על פי החוק, וכך למנוע הגדרה מצמצמת שרואה במעשי הטרדה מינית "מעשי קונדס", "הצקות", "בדיקת גבולות" וכד'. יוצא אפוא שנציבות השוויון מוסמכת לטפל באפליה אסורה על בסיס הטרדה מינית. נוסף על כך, החוק למניעת הטרדה מינית הוא אחד החוקים שבגין הפרת הוראותיו מוסמכת נציבות השוויון להגיש תביעות אזרחיות לבית הדין לעבודה או לערכאה אחרת המוסמכת לדון בהן. ואולם נציבות השוויון אינה יוזמת בקרות במקומות העבודה ואינה תובעת בגין עילה זו, אלא רק מטפלת בתלונות שהוגשו לה. התקן הוא מפרט טכני המוסיף על הוראות החוק והתקנות כללי "עשה" וקובע מהי מערכת הניהול הנכונה ומה הן הפעולות שיש לעשות כדי למנוע הטרדה מינית בעבודה, בדומה לתקן למניעת שוחד, המסדיר כללי התנהגות למעסיקים הנוספים על איסור השוחד הקבוע בחוק העונשין. התקן קובע מה הם האמצעים הסבירים שעל מעסיק לנקוט כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות ומקנה למעסיקים כלים מעשיים למניעתן. לאור החשיבות שבקידומו של תקן למניעת הטרדה מינית במקומות עבודה מומלץ כי משרד המשפטים, משרד הכלכלה ומכון התקנים יבחנו את קידום יוזמת התקן, שנועדה לחזק את האכיפה ולהבטיח ודאות בקרב מעסיקים לגבי חובותיהם ואחריותם.
החוק למניעת הטרדה מינית חולל שינויים תהליכיים ותודעתיים רבים, אולם מגזר העבודה הפרטי נותר ללא פיקוח וללא אכיפה, ובפועל לא מוגשות מספר רב של תלונות על הטרדה מינית במגזר זה. האמור לעיל מלמד שמשרד העבודה, האמון על אכיפת דיני עבודה ועל הפיקוח על מקומות עבודה, אינו ממצה את סמכויותיו לאכיפת החוק. יוזמות פרטיות לטיפול בנושא, אף שיש לברך עליהן, הן עדיין מעטות מאוד ולא הביאו לשינוי המיוחל. בפועל מעסיקים ואחראיות למניעת הטרדה מינית במגזר הפרטי נאלצים להתמודד לבד עם תופעת ההטרדה המינית, בהיעדר גוף רשמי המנחה, מייעץ ומרכז את הטיפול במניעתה. קיימים אמצעים שונים לטיפול בהטרדות ולאכיפת הוראות החוק במגזר העבודה הפרטי, ובהם קידום תיקון חקיקה שיטיל חובות פיקוח ואכיפה מפורטות על משרדי ממשלה שונים, בחינת הקמת נציבות ייעודית לטיפול בתלונות על הטרדה מינית במקום העבודה ועידוד יוזמות אחרות לאסדרה וולונטרית, דוגמת הקוד הוולונטרי ותו התקן למניעת הטרדה מינית. מומלץ כי משרד המשפטים, האמון על ביצוע החוק למניעת הטרדה , יבחן עם הגורמים הנוגעים בדבר במשרד העבודה ועם הרשות 69מינית לקידום מעמד האישה את האתגרים הייחודיים בטיפול בהטרדה מינית במגזר העבודה הפרטי ובמניעתה. בעת שקילת האפשרויות הכרוכות בעלויות כספיות, ראוי שתיבחן האפשרות לבצע תהליך - ורק לאחריו לקבל החלטה לגבי RIA - Regulator Impact Assessment70 .האפשרות הרצויה
598
נושאים מערכתיים . היבטים בהסדרת השימוש במאגרים ביומטריים התרחבו כאמור תחומי 2017 - 2012 נוכח העובדה שבמהלך השנים האחריות של היחידה, ונוכח העובדה שהאתגרים בתחום היישומים הביומטריים גברו גם הם בעקבות הגידול במספר המאגרים הביומטריים ועם התרחבות השימוש ביישומים ביומטריים, הפער הקיים בין מצבת כוח האדם לכוח האדם הקיים בפועל הוא משמעותי. מצבת כוח אדם חסרה ביחידה עלולה לפגום ביכולתה למלא את תפקידה ולקדם באופן מיטבי את הפעילות הנוגעת לתחום היישומים הביומטריים. מוצע כי נש"ם, בשיתוף הממונה על השכר במשרד האוצר, יבחנו את דרכי הגיוס ומבנה השכר לעובדים מתחום הטכנולוגיה בכלל ובפרט מתחום ההגנה בסייבר ומתחום היישומים הביומטריים, ובכלל זה אילו צעדים יש לנקוט ובאילו כלים יש להשתמש כדי להתאים את תהליכי הגיוס לעובדים מתחום זה. המליץ המשנה ליועץ המשפטי 2005 מהאמור עולה כי אף שכבר בשנת לממשלה (דאז) להסדיר בחקיקה ראשית את השימוש הנעשה במאגר זה בתמונות באיכות ביומטרית, נכון למועד סיום הביקורת באוגוסט טרם אוסדר הנושא. 2019 הועלה כי מצבת כוח האדם המקצועי שהוגדרה ליחידה עומדת על 30%- מהן מאוישות, דהיינו כ 8 רק 2019 משרות, ונכון לאוגוסט 11 . עוד הועלה כי חלק מהמשרות אינן מאוישות38מהמשרות אינן מאוישות מזה למעלה משנה, כי היו תקופות שבהן מצבת כוח האדם הייתה חסרה אפילו יותר מכך, וכי היחידה נעזרת בסטודנטים ויועצים לשם ביצוע .39תפקידיה תמונות רישיונות הנהיגה במשרד התחבורה הן כאמור תמונות באיכות ביומטרית. נוכח זאת, בקיומו של מאגר זה טמון סיכון לזכות החוקתית של אזרחי המדינה לפרטיות. אי-אסדרה כאמור של מאגר תמונות מיליון תמונות), ובמשך 4.5-באיכות ביומטרית שהיקפו עצום (כ שנים), ראויה לבחינה. הקושי באי-אסדרה 14( תקופה כה ארוכה כאמור מתחדד בעיקר בהשוואה לאסדרה הנרחבת שנעשתה בנוגע .55למאגר הביומטרי הלאומי מוצע כי משרד התחבורה יבחן מול משרד המשפטים את הצורך באסדרת המאגר ואם נדרש תיקון חקיקה שיסדיר הסמכה מפורשת בחוק שתמנע פגיעה בפרטיות האזרחים שתמונותיהם מצויות במאגר זה. משרד התחבורה מסר כאמור כי הוא מעוניין בביטול מאגר תמונות רישיונות הנהיגה וכי מתקיימת עבודת מטה בנושא. במצב דברים זה, מוצע כי במסגרת עבודת המטה, רשות האוכלוסין ומשרד התחבורה יבחנו את איחודם של רישיון הנהיגה ותעודת הזהות החכמה. , לאחר אישור המדיניות הלאומית 2019 - 2017 במהלך השנים ליישומים ביומטריים, בחן הממונה את מאגר תמונות רישיונות הנהיגה ואת עמידתו בעקרונות המדיניות ובקווים המנחים ליישומה. הבחינה שעשה העלתה כי התמונות במאגר זה הן תמונות באיכות ביומטרית, ועל פי המדיניות, הקווים המנחים והתבחינים המאגר מוגדר ברמת סיכון גבוהה. כמו כן, נרשמו פערים רבים לעומת המצב הרצוי ו"קיים פוטנציאל סיכון גדול למידע הביומטרי בהיבטי אבטחת מידע ופרטיות". להלן הפרטים:
מהאמור עולה כי השימוש המתאפשר לאזרחים בתעודת הזהות החכמה המונפקת כבר מזה כשש שנים הינו מוגבל ביותר מסיבות טכנולוגיות ומשפטיות ומשכך התעודה אינה מגשימה את תכליתה בכל הנוגע לחיזוק תהליך האימות וההזדהות. להיעדר שימוש כאמור יש כמה השלכות, ובהן המשך קיומם של מאגרים ביומטריים אחרים במגזר הממשלתי והפרטי והיעדר יכולת לבטלם, דבר שאף מעצים את הסיכונים בהיבטי אבטחת מידע והגנת הפרטיות; חוסר יכולת להבטיח אפשרות להזדהות חזקה
599
נושאים מערכתיים . היבטים ביישום התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות - פעולות משרדי הממשלה ולא הציעה פתרונות לבעיות חוזרות במצב זה. יתרה מכך, צירוף רשויות מקומיות לתוכנית הלאומית הוא פלטפורמה מובנית לשיתופי פעולה בין המשרדים השותפים בתוכנית על שלל השירותים שהם מספקים ברשויות - ההיקף המצומצם של צירוף רשויות מקומיות משפיע אף הוא על היכולת להבטיח רצף טיפולי לאוכלוסיות השונות. בנסיבות אלה, קיים סיכוי רב שאדם שאותר על ידי גורם אחד כבעל סיכון לאובדנות לא יקבל את הטיפול שלו הוא זקוק, בשל חוסר ברצף טיפולי בין הגורמים. להלן דוגמה שעלתה בביקורת למצב סיכון הנובע מחוסר ברצף טיפולי: ראוי שמשרד החינוך ומשרד הבריאות יציגו בפני הפורומים הבין- משרדיים - הצוות הבין-משרדי והמועצה הלאומית, את העמדות של מנהלי השפ"ח, שהם הגורם המקצועי המנהל את תהליך האבחון, האיתור והטיפול בבני נוער המצויים בסיכון אובדני. עמדות אלו מבטאות קושי ממשי של השפ"ח לתת מענה ממשי לאוכלוסייה הרגישה של התלמידים בסיכון. הגדלת מעורבות השפ"ח במניעת התאבדויות היא בין ההישגים הבולטים של התוכנית הלאומית במתן מענה לאוכלוסיית התלמידים שבסיכון אובדני. על המשרדים השותפים לתוכנית, לצד משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד הרווחה, לאפשר את יישום נוהל השפ"ח בתוכנית למניעת אובדנות לשם הבטחת הרצף הטיפולי בתלמידים שבסיכון אובדני. כמו כן עליהם לנתח את החסמים המונעים את הסדרת השלבים לקיום רצף טיפולי שנוטלים בו חלק גם גורמי בריאות הנפש וגם העובדים הסוציאליים. פתרון אפשרי הוא בדומה לזה שנקט מחוז חיפה - הקמה של פורומים מקצועיים אשר יאחדו את כלל הגורמים ,עלה שיישום המלצותיהן של ועדות הבדיקה היה חלקי; כך, בין היתר לא הוסדר נוהל בין משרד הרווחה למשרד החינוך ולא הוסדר נוהל פנים-משרדי שמחבר בין שפ"י לבין מינהל חברה ונוער. מומלץ כי משרד הבריאות יקיים הליך הפקת לקחים עם המשרדים השותפים שבמסגרתו יבחן את מתכונת יישום התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות וככל שנדרש יפנה לממשלה בנושא. עד אז, על משרד הבריאות, כמי שאחראי מטעם הממשלה על הובלה וניהול של תוכנית זו ושל מגוון תוכניות לאומיות מערכתיות נוספות, להקפיד על שימוש במנגנוני שיתוף הפעולה, על הסדרת עבודת המטה ועל ניהולה עם כלל המשרדים השותפים ועל פי סדרי העדיפויות הבאים לידי ביטוי בתוכנית הלאומית. מומלץ שמשרד הבריאות והמשרדים האחרים ינתחו את הנתונים על ההתאבדויות בקרב אוכלוסיות שונות, ובהן בני מיעוטים, חרדים ואוכלוסיות ייחודיות אחרות שלגביהן נדרש להגביר את המודעות לתופעה ולנקוט פעולות למניעתה. עלה שמרבית ההמלצות של הוועדה לטיוב מידע וסטטיסטיקה לא נדונו בפורומים האופרטיביים וממילא לא יושמו, ובכלל זה ההמלצה לדיווח מקוון על הודעות פטירה; על כן לא היה בהן כדי להביא לטיוב ודיוק תהליך איסוף המידע והדיווח עליו. האחריות לכך מוטלת גם על גופים נוספים - חלקם במערכת הבריאות ואחרים מחוצה לה, למשל המשטרה, שלא נרתמו זה מכבר למהלך שיזמו אגף המידע של משרד הבריאות והמועצה הלאומית.
יש לציין לחיוב את מאמצי המועצה הלאומית והמלב"ם לקדם את תהליך טיוב המידע ושיפור מהימנות הנתונים עם גורמים בתוך משרד הבריאות ומחוצה לו. אולם גם בנושא זה היוזמות לא הביאו למידת השיפור הנדרש בתהליך טיוב המידע בדבר אירועי האובדנות על כל היבטיו: אמינותו ומידת עדכניותו.
600
משרד הרווחה והביטחון החברתי . הטיפול בנוער בסיכון גבוה מזון בריא ומספק, ציוד וביגוד הם צרכים בסיסיים הנדרשים בהתאם לתקנות הפיקוח על מעונות, לפיהן יש לספק לבני הנוער החוסים את כל צורכיהם הגופניים וכן תנאים שיבטיחו להם התפתחות תקינה ובריאה. עלה כי מלבד טיפול סוציאלי באמצעות עובדות סוציאליות, המעונות הממשלתיים אינם מספקים לבני הנוער טיפול פסיכולוגי, למעט אבחון ראשוני ומתן מרשם תרופתי מפסיכיאטר לפי הצורך, וכן ייעוץ פסיכולוגי לגורמי הטיפול במקרים מורכבים. בעקבות זאת, במקרים מסוימים נמנעים מבני הנוער השוהים במעונות טיפולים נפשיים החיוניים לשיקומם. מוצע כי משרד הרווחה יגבש הנחיות בדבר הנסיבות שבהן יש לספק טיפול או ייעוץ כאמור לבני הנוער ולגורמי הטיפול. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את השיפוץ שהחל במעון "מסילה", על המשאבים שהושקעו בכך, וממליץ כי יושלם השיפוץ גם בחלקיו האחרים, על מנת שיעמוד בסטנדרטים ראויים ומכבדים, תוך כדי שימת דגש גם על תחזוקתו השוטפת. בנוסף על המאמצים לייצוב צוות המעון, ראוי גם שהמשרד ימשיך לפעול לשיפור תנאי המחייה הבסיסיים בו, לרבות שמירה על סטנדרט מזון בריא ומספק, וכן לפעול להרחבת המענים הטיפוליים והרגשיים הנדרשים לנערות, שהרי אלה עומדים בלב מאמצי השיקום שלהן. ראוי כי במסגרת הפעולות שמבצע משרד החינוך לאיתור נושרים סמויים תיכלל גם עבודת מטה לקביעת הדרך האפקטיבית לאיתור הנושרים הסמויים, כך שיתאפשר איתורם מוקדם ככל האפשר ועצירת הידרדרותם הלימודית, החברתית והתפקודית. במסגרת זו יוגדר גם האופן שבו ירכזו הקב"סים את הנתונים וידווחו עליהם למטה המשרד. מתכונת סדורה לאיתור נושרים סמויים ודיווח עליהם יכולה לסייע בהשבתם למסגרת בית-ספרית או במציאת מענה מתאים עבורם מחוץ לבית הספר. הבדיקה העלתה כי המערך שמפעיל משרד הרווחה לאיתור בני נוער בסיכון גבוה המשוטטים ברחובות או במרשתת הוא מצומצם. להלן הפירוט: משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעילות ניידות הרחוב בשל חשיבות איתורם של בני נוער בסיכון גבוה באמצעותן. ואולם, כמתואר , ניידות אלו פועלות רק בחלק מהרשויות המקומיות - מרביתן 1 במפה במרכז הארץ, בירושלים ובחיפה; ואילו ברשויות רבות אחרות, בפרט בפריפריה, הניידות אינן פועלות כלל. הואיל וזו פעילות מרכזית , עולה חשש כי שירותי 38לאיתור בשטח של בני נוער בסיכון גבוה הרווחה אינם מאתרים רבים מהם, וכך אין הם זוכים לקבל מענה טיפולי שיכול למנוע את הידרדרותם, ובפועל האיתור של בני נוער משוטטים - ואחר כך הטיפול בהם - תלויים בפעולות שבוחרת הרשות המקומית לנקוט. ראוי כי משרד הרווחה יפעל למיפוי ולאיתור של הרשויות המקומיות שבהן קיימת תופעת שוטטות של בני נוער, ובהתאם לכך יקבע את היקף עבודת הרחוב המתאים לכל אחת מהן.
עולה כי משרד הרווחה הכיר בצורך באיתור יזום של בני נוער בסיכון במרשתת - זירת השוטטות העכשווית של בני הנוער - דבר שיש לראותו בחיוב; עם זאת, הבדיקה העלתה כי פעולותיו בתחום זה וכן המענה הקיים כיום הם עדיין מצומצמים ביותר. לנוכח היקף הפעילות של בני נוער במרשתת, על המשרד לבחון דרכים להרחבת פעילותו בזירה זו.
601
משרד החינוך . החינוך החרדי והפיקוח עליו משרד מבקר המדינה מציין כי, על בסיס שיטה זו עלולה להתקבל תמונת מצב לא מדויקת של היקף לימודי היסוד בבתי ספר היסודיים החרדיים. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמשרד החינוך יחדד בהנחיות ברורות ומחייבות כיצד על המחוז לבדוק את עמידת בתי הספר בתוכנית היסוד. במסגרת זו ראוי שגם תיקבע המתכונת לבדיקה התקציבית, שכן המתכונת הנהוגה אינה מתמרצת את בתי הספר לעמוד במחויבות כי תלמידי החינוך החרדי יזכו לקבל את מכסת השעות המינימלית בכל מקצוע ומקצוע שהמשרד מצא לנכון לקבוע שראוי שילמדו.  מהאמור לעיל עולה כי הדרישות הלימודיות של משרד החינוך מתלמיד , 2011 חרדי בבי"ס יסודי, כפי שבאה לידי ביטוי בחוזר מנכ"ל משנת נמוכות יותר מהדרישות הלימודיות מתלמידים בשאר המגזרים. שיטת הבדיקה של המפקחים הכוללים - שיטת האשכולות - אף מאפשרת לבתי הספר החרדיים היסודיים ללמד פחות ממה שנקבע בתוכנית היסוד. בנסיבות אלו, בוגרי מערכת החינוך היסודית החרדית רכשו ידע נרחב בתחומים מסוימים - לימודי קודש, אך יש להם חסר עמוק בתחומי ידע מהותיים אחרים. פער זה הוא מהסיבות להישגים הנמוכים של תלמידי החינוך החרדי במבחני המיצ"ב. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך לבחון את תוכנית היסוד מול המציאות המשתנה ולגבש עם 2011 למגזר החרדי שנקבעה בשנת המחוז כללים והנחיות ברורים ומדויקים הנוגעים לאופן הבדיקה של עמידת בתי הספר היסודיים החרדים בתוכנית היסוד. נוסף על כך, על משרד החינוך לשקול להנחות את המחוז לגבש נוהל ייעודי לעבודת המפקח הכולל, כדי להסדיר את תחום הפיקוח ואת הכללים המחייבים הנוגעים לחינוך החרדי, את המתכונת של עבודת הפיקוח ואת דרכי הדיווח למחוז. כמו כן, עליו לאסוף את נתוני הפיקוח, כדי לקבל תמונת מצב מהימנה של החינוך החרדי ולבנות תוכניות עבודה לשיפור. בפועל, אגף הבקרה ביצע ביקורת רק בכמחצית מבתי ספר השייכים ). בבתי הספר השייכים לבעלויות האחרות 27-לרשתות או לממ"ח (ב הוא לא ביצע בקרות כלל; הבקרות בבתי הספר של הרשתות היו מצומצמות בהיקפן לעומת הבקרות המבוצעות בבתי הספר של המגזרים מוסדות, לא נערכו 27-שאינם חרדיים. בעת הבקרות, שכאמור, בוצעו ב שיחות עם מורים ועם כוח עזר פדגוגי ומנהלי. שיחות אלה הן כלי מהותי לביצוע בקרה איכותית ומהימנה. נוסף על כך, נמצא כי בתי הספר החרדיים שנבדקו היו בתי ספר יסודיים לבנות (מלבד שלושה בתי ספר מעורבים לבנים ולבנות תחת אותו סמל מוסד) וכי אגף הבקרה לא בדק בתי ספר לבנים. ממסמכי אגף הבקרה עולה כי מנהלים בבתי ספר חרדיים השייכים לבעלויות השונות סירבו לשתף פעולה עם אגף הבקרה, ולכן לא בוצעה , שלח אגף 2019 בקרה בבתי ספר אלו. במהלך החודשים יוני ויולי הבקרה מכתבי התראה לבתי ספר אלו וציין בהם שאי שיתוף פעולה עם הליך הבקרה עלול לגרור נקיטת צעדים חמורים בידי משרד החינוך ובכללם שלילת רישיון ושלילת תקציבים. מאחר שיש ללמד אך ורק על פי חומרי לימוד שמשרד החינוך אישר, משרד מבקר המדינה ממליץ שמשרד החינוך יבחן את חומרי הלימוד שהרשתות יצרו. עולה כי היקפה של תוכנית היסוד בבתי הספר החרדיים המחויבים מתוכנית היסוד במקצועות שאינם לימודי קודש קטן 100% ללמד מההיקף המחויב בשאר הזרמים. מכאן, היקף שעות היסוד בבתי הספר מהתוכנית קטן אף 55% מהתוכנית או 75% החרדיים המחויבים ללמד רק יותר. פערים אלו מתקיימים לאורך כל שנות הלימוד (בדגש על הכיתות הגבוהות יותר), וכך נוצר פער מצטבר בין המגזרים בידע בתחומים שהמשרד קבע כי הם הכרחיים ומחויבים. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שמשרד החינוך יבחן מחדש את , מול 2011 תוכנית היסוד למגזר החרדי, שנקבעה בחוזר מנכ"ל בשנת המציאות המשתנה ופערי הידע בין המגזרים השונים. זאת, כדי שהיקף שעות הלימוד בתוכנית המחייבת במקצועות היסוד במגזר החרדי יהיה קרוב ככל האפשר להיקפן ביתר המגזרים.
הפיקוח של המינהל על הבעלויות: בביקורת עלה כי הפיקוח של המינהל על אופן השימוש של הבעלויות בחינוך החרדי בכספים ובתקציבים הניתנים להן מצומצם, כמפורט להלן:
602
המוסד לביטוח לאומי . השירות לאזרח בוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי משרד מבקר המדינה שב וממליץ כי בחלוף יותר מעשור מדוח הביקורת הקודם ראוי כי הרפורמה האמורה תיושם וכן יוקמו מרכזי מומחים במטרה לשפר מן היסוד את השירות בוועדות הרפואיות של בט"ל לטובת ציבור התובעים. בביקורת עלה כי בעוד שבט"ל מעביר לרשויות אחרות באופן יזום מידע על מקבלי קצבאות כגון קצבת נכות כדי שיקבלו אוטומטית הנחות שהם זכאים להן - הרי שאין הוא מעביר את המידע לגבי מי שנמצאו ). לפי בט"ל, הסיבה לכך היא שבט"ל רק 5(9 זכאים לפטור לפי סעיף מפעיל בפועל את הוועדות, אך המידע שייך לרשות המיסים, ולכן עליה להעביר את המידע לרשויות הרלוונטיות. בביקורת עלה כי למעט הדיון לעיל - לא קידמו בט"ל או מס הכנסה את שיפור מיצוי הזכויות לפטור ממס הכנסה בקרב קשישים במצב סיעודי. עוד עולה כי לא רק שבט"ל אינו מוסיף למכתב על זכאות לגמלת סיעוד הנשלח לקשישים במצב סיעודי מידע על הזכות לפטור ממס לפי סעיף , הרי שגם אין אזכור לכך באתר ]נוסח חדש[ ) לפקודת מס הכנסה 5(9 .המרשתת של בט"ל שעוסק גם במיצוי זכויות משרד מבקר המדינה מעיר כי גם רשות ההגירה אינה מיידעת את הקשישים במצב סיעודי המעסיקים עובד זר, במכתבים שהיא שולחת ) 5(9 אליהם או באתר המרשתת שלה, על הזכות לפטור לפי סעיף .]נוסח חדש[ לפקודת מס הכנסה עולה חשש כי קשישים רבים במצב סיעודי אינם מודעים כלל לזכאותם להיבדק בוועדה לפטור ממס הכנסה. על בט"ל, על רשות ההגירה ועל רשות המיסים לבחון את היקף מיצוי הזכות לפטור ממס הכנסה בקרב קשישים במצב סיעודי ולקבוע דרכים להנגיש מידע על זכות זו. - אף שלפי חוזרים בנוגע ל"משלוח העתק מהאבחון הרפואי , במקרים מסוימים ניתן לשלוח העתק 38"הפרוטוקול הרפואי מאבחון רפואי או פרוטוקול רפואי לפי דרישת התובע או בא כוחו - בט"ל אינו מציע לתובעים מידע על זכות זו באופן אקטיבי, למשל באמצעות מכתב לתובע. בין שנדרש ניהול יעיל יותר ובין שנדרש גיוס רופאים נוספים, הרי שתמונת המצב הנוכחית מצביעה על פגיעה בתפקוד של הוועדות ובשירות הניתן לתובעים, עקב המחסור הניכר ברופאים. יוצא אפוא שעל אף המאמצים שהשקיע בט"ל בשיפור השירות, בשנת איכות השירות בוועדות הרפואיות עדיין אינה מספקת, ואף בט"ל 2019 מכיר בכך. הדבר מתבטא, בין היתר, במשך זמן ההמתנה הממושך ימים בממוצע בוועדת נכות מעבודה), 113( לקבלת החלטה בוועדה בשונוּת בין זמני ההמתנה בסניפים, בשיעור גבוה של עצירת דיונים ) ובזמינות חלקית של השירות בוועדות. 32% (עד לנוכח איכות השירות בוועדות הרפואיות עלו בבט"ל בשנים האחרונות שני פתרונות עיקריים הקשורים זה בזה, שטרם יושמו: קביעת גורם אחראי לניהול כולל של מערך הוועדות הרפואיות והקמת מרכזי ועדות רפואיות ברחבי הארץ במקום המודל הסניפי הקיים היום (ראו להלן).
, שבעצה אחת עם 2019 מנכ"ל בט"ל ציין בתשובתו של בט"ל מדצמבר הלשכה הרפואית והגמלאות, הוא מאמץ את צבר ההמלצות שהתקבלו בנושא במהלך העשור האחרון ובמסגרת הצעדים העומדים על הפרק ישונה המבנה הארגוני, כך שייבחר נושא משרה שירכז, יתכלל, ינהל וינווט את כל הגורמים הרלוונטיים להתנהלות הוועדות הרפואיות, ובהם הגמלאות, הלשכה הרפואית והסניפים.
603
צבא ההגנה לישראל . בריאות תעסוקתית בצה"ל , בעת אישור עקרוני 10/1 בביקורת עלה כי בניגוד לאמור בהק"א לפרויקט במיקוד מטכ"לי, אג"ת אינו דורש מהגופים הצה"ליים הרלוונטיים להציג לו היבטים של גהות הנוגעים לשימוש באמל"ח או . 45הערכת סיכונים בריאותיים משרד מבקר המדינה מעיר לאג"ת כי בחינה להערכת סיכונים בריאותיים שלא על ידי "הגורמים המקצועיים" עלולה לגרום לפגיעה בבריאותם של המשרתים בצה"ל ושל האע"צים. זאת משום שלאחר שפרויקט כבר מאושר וצה"ל מצטייד באמל"ח, כבר מאוחר מכדי לבצע תיקונים הכרחיים לשם שמירה על בריאות המשרתים והאע"צים אשר משתמשים באמל"ח, מתחזקים אותם או נמצאים בקרבתם. הם עלולים להיחשף לרמות כאלה או אחרות של סיכונים כגון חומרים מזהמים, רעלים ורעשים. לכן על ראש אג"ת בביקורת נמצא כי על אף החשיבות הרבה של חוש השמיעה לחייל הלוחם, ואף שבאחריות המפקדים להגן על חיילים מרעש מזיק, ממסמכי מקרפ"ר עלה כי אין ממלאים בקפידה את הוראת קרפ"ר בנוגע לשימור השמע של חיילים ועיקר הבעיה היא באימונים של חילות זרוע היבשה, כמפורט להלן: נוכח הפער שמקרפ"ר זיהתה, במסגרת העמ"ט שקיימה בנושא הקמת מערך בריאות תעסוקתית בצה"ל, דהיינו "היעדר תמונת מצב לתחלואה תעסוקתית בצה"ל", חשוב שאט"ל ומקרפ"ר יקדמו את הסדרתו של נושא זה במסגרת המערכות הממוחשבות. למשל, ראוי לבחון אם מב"ת תתאפשר CPR-יכולה לתת מענה לכך, או אם במסגרת שדרוג מערכת ה שליפת מידע בנוגע לתחלואה תעסוקתית, או כל פתרון אחר. משרד מבקר המדינה ממליץ כי אט"ל ומקרפ"ר יבחנו את כלל החלופות ויחליטו מהי הדרך המיטבית להסדרת הנושא. חשוב שההנחיות בדוחות הניטור יהיו מנוסחות באופן שהמפקדים בשטח יוכלו להבינן וליישמן. הדבר חיוני כדי לאפשר למפקדים לעמוד בחובותיהם לשמור על בריאות פקודיהם ולעמוד בתוכנית העבודה של יחידותיהם. על מקרפ"ר לוודא שההמלצות בדוחות הניטור הן אכן ברורות וניתנות לביצוע, שאם לא כן ראוי לתרגם אותן לשפה ולמונחים המוכרים למפקדי היחידות. משרד מבקר המדינה ממליץ לצה"ל כי נוכח חשיבותו הרבה של חוש השמיעה למקצוע הלוחם, וכדי למנוע תחלואה של חיילים, על קרפ"ר לשקול אם לקבוע שלוחמים ייחשבו לעובדים ברעש מזיק, או יעברו בדיקות שנתיות של סינון שמיעה, ולקבל אישור לכך מסגן . בדיקות כאלה יאפשרו לשמור על כשירותם 29הרמטכ"ל ומהרמטכ"ל המקצועית של הלוחמים ולתקף את הפרופיל הרפואי שלהם.
בביקורת עלה כי בניגוד להוראת אט"ל, הסמכויות המקצועיות אינן מוסרות לענף בריאות תעסוקתית מידע בנוגע לחומ"ס לפני קליטתו 38בצה"ל, ולמותר לציין כי הענף אינו מאשר או פוסל שימוש בחומ"ס ועקב כך אינו יכול לגבש ולפרסם המלצות, כמפורט להלן:
604
משרד החוץ . מערך החוץ הישראלי ומשבר תקציב משרד החוץ הביקורת העלתה כי דרך הפעולה הנהוגה, שלפיה מבוצעת התחשבנות עבר בגין שינויים בשערי החליפין במסגרת תקציב השנה הבאה ולא במסגרת שנת התקציב הרלוונטית להתחשבנות, חושפת את המשרד לסיכון תקציבי נרחב שעלול במקרים מסוימים להשפיע במידה רבה על תקציב השנה הבאה ועל יכולת המשרד לבצע את משימותיו, סיכון . נמצא כי למשרד האוצר ולמשרד החוץ 2019 שהתממש בפועל בשנת אין מנגנון מוסכם המבטיח מעקב שוטף אחר השינויים בשערי החליפין והשפעותיהם על תקציב משרד החוץ ועדכון עיתי של התקציב לשנה הרלוונטית ובמהלכה, באופן שמאפשר למשרד החוץ לנהל באופן מושכל את תקציבו. בשל תמהיל ההוצאות של משרד החוץ ותלותו הרבה בתנודות שערי החליפין, וכדי להבטיח איזון בין האינטרסים הציבוריים השונים, משרד מבקר המדינה ממליץ שמשרד האוצר ומשרד החוץ יעקבו במשותף אחר התנודות בשערי החליפין במהלך השנה ויבצעו התאמות נדרשות כבר במרוצת שנת התקציב השוטפת באופן מידתי. פעולה זו הכרחית בייחוד כאשר התנודות בשערי החליפין הן חדות, וכתוצאה מכך נדרשות התאמות בסכומים ניכרים. הייתה ההוצאה הכספית 2018 מנתוני משרד החוץ והאוצר עולה שבשנת מיליוני ש"ח, סכום שהוא 203 של הממשלה בגין פעולות משרד החוץ מהתקציב המנוצל של משרד החוץ לשנה זו, והוא כלל את פעילויות 12%-כ 103 :הנציגויות בחו"ל ואת פעילות האגפים והחטיבות במטה המשרד לרבות נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם; אגפים מרחביים במטה המשרד; האגף לשיתוף פעולה בין-לאומי (מש"ב); האגף לדיפלומטיה ציבורית; האגף לארגונים בין-לאומיים; האגף לעניינים אסטרטגיים; אגף הכלכלה; פעילות קונסולרית באמצעות האגף לעניינים קונסולריים ובאמצעות ) נוצל לתשלומי שכר, 88%( הנציגויות השונות בעולם. רוב תקציב המשרד תפעול, אבטחה, תחזוקה ותשלומי חובה לאו"ם. יוצא אפוא כי הסיכום על מספר הנציגויות שייסגרו - וכפועל יוצא גם החלטת הממשלה בעניין - היה פרי מיקוח בין משרד האוצר למשרד החוץ בסד זמנים צפוף בעת תהליך אישור תקציב המדינה, שהוא תהליך מורכב ממילא הכולל עשרות החלטות בתחומים שונים. בנסיבות אלו לא היה אפשר לקבל החלטה, כפי שנדרש מכללי המינהל התקין, תוך בחינה שיטתית של מלוא הנתונים והשיקולים השונים הרלוונטיים לקבלת החלטה כבדת משקל זו שהיא בעלת השלכות מדיניות פוטנציאליות משמעותיות. קידום החלטה קונקרטית לשינוי אופן הפעילות של משרד ממשלתי ללא קיום הליך בחינה וניתוח מפורטים וללא התייעצות מקצועית ממשית על אודות פרטי ההחלטה, השפעותיה ומשמעויותיה עלול להביא לפגיעה יסודית ביכולת של המשרד הממשלתי למלא את תפקידיו ולהגשים את ייעודו. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כי עליו להקפיד להשתמש באופן מושכל, זהיר ואחראי בכלים העומדים לרשותו בעת גיבוש הצעתו לתקציב המדינה והצעות החלטה נלוות שהוא מגיש, בייחוד כשמדובר בהתערבות בפרטי המדיניות של משרד ממשלתי אחר. ראוי כי כל הצעה כזו, המובאת על ידי משרד האוצר לאישור הממשלה, תתבסס על בחינה מקדימה מעמיקה ומקצועית בשיתוף המשרד הרלוונטי, תוך הקצאת פרק זמן הולם לקיום הליך בחינה ראוי כאמור. הליכי קבלת ההחלטות על סגירת נציגויות משרד החוץ בחו"ל במסגרת לקו במספר היבטים: ראשית, משרד 2019 גיבוש תקציב המשרד לשנת האוצר הוביל מהלך שתכליתו להביא לסגירת כחמישית מנציגויות משרד החוץ בחו"ל בלי שהצעתו נשענה על בחינה יסודית של השפעות הפעולה על יחסי החוץ של מדינת ישראל ובלי שניתנה למשרד החוץ שהות מספקת לבחון לעומק את ההצעה ואת משמעויותיה; שנית, הסיכום על סגירת מספר נציגויות נמוך יותר מזה שננקב מלכתחילה, שעיקריו הוטמעו בהחלטת ממשלה, היה פרי מיקוח בין משרד האוצר למשרד החוץ בסד זמנים צפוף, טרם אישור תקציב המדינה; שלישית, ) 2019 ההחלטה להימנע מסגירת שבע הנציגויות (מתוכן שלוש בשנת לא לוותה בהסכמות חלופיות לסיכום התקציבי. כתוצאה מתהליך קבלת החלטות לקוי זה לא העביר משרד האוצר תוספת תקציב חד-פעמית מיליון ש"ח למשרד החוץ, כפי שסוכם בין הצדדים. 140 בסך , לרבות סיכום 2019 אף על פי שהצורך בגיבוש סיכום תקציבי חלופי לשנת בדבר צעדי התייעלות נדרשים במשרד החוץ, עלה כבר במחצית שנת - שלהי שנת התקציב - לא 2019 , עד מועד סיום הביקורת בנובמבר 2018 , שיועד לפעילות 2019 עולה שהתקציב הכולל לשנת 21 מתרשים הנציגויות הדיפלומטיות בחו"ל - 103-המערך המדיני - שבע אגפיו ו מיליון ש"ח. תקציב זה נועד לכל פעילות המערך המדיני, לרבות 12-כ אירוח משלחות, ארגון כנסים ותערוכות, קיום פעולות הסברה, ארגון אירועי תרבות, נסיעות, פעילות קונסולרית בנציגויות ועוד. לכלל פעילות המערך 2019 עוד עולה כי התקציב שהוקצה בתחילת שנת בהשוואה לתקציב 78%-המדיני בשנה זו שיקף קיצוץ בשיעור של כ . 2018 שנוצל בפועל לפעילות המערך המדיני בשנת 10%- עולה כי תקציבן של כ 2019 מנתוני תקציב הנציגויות לשנת דולר בלבד 10,000 היה עד 2019 מהנציגויות למימון כל פעילותן בשנת 50%- ש"ח), ותקציבן הכולל של יותר מ 35,000 -לנציגות (שווה ערך לכ דולר לנציגות. 20,000 - ל10,001 מהנציגויות היה בין ) בסך של96(שכר ונלוות, תפעול ואבטחה וכן בגין תשלומי חובה לאו"ם מיליון ש"ח. 280-כ כפי שעולה ממכלול הנתונים לעיל, בשנים האחרונות מסתמנת מגמה של הפחתת חלקו היחסי של תקציב משרד החוץ מתקציב המדינה. כמו קטן במידה רבה תקציב משרד החוץ בהשוואה לתקציבו 2019 כן, בשנת ) והיה אף 2018 מהתקציב המקורי שהוקצב בשנת 14.7% - (ב2018 בשנת . נוכח נתונים אלה 2018 נמוך מסך ההוצאות הקשיחות שהוצאו בשנת בחן משרד מבקר המדינה את תהליך גיבוש תקציב משרד החוץ לשנת וכן את השינויים התקציביים שהתרחשו ואת משמעויותיהם, 2019 .כמפורט להלן
עולה כי תקציב מערך הדיפלומטיה הציבורית הופחת 22 מנתוני תרשים 2018 בהשוואה לתקציב שנוצל בפועל בשנת 2019 בשנת 68%-בכ מיליון ש"ח בלבד. הפחתת 8.5- מיליון ש"ח) והועמד על כ 26.8-(כ היה 2019 התקציב נעשתה אף על פי שאחד מיעדי משרד החוץ לשנת פיתוח כלים להגדלת היכולות של ישראל והשפעתה במרחב הדיגיטלי, שהוגשה לאישור 2019 כפי שפורט בהצעת תקציב משרד החוץ לשנת במליאת הכנסת. הפחתת תקציב מערך הדיפלומטיה הציבורית צמצמה במידה קיצונית את יכולת משרד החוץ לפעול בתחום. על פי אנשי מקצוע במשרד החוץ, "המשמעות היא פגיעה חמורה ביכולת להשיג השפעה כמעט בכל תחומי החשיבות למדינת ישראל".
605
משרד הבינוי והשיכון . רכישה ומכירה של דירות הדיור הציבורי אכן קיימת מורכבות במעבר של חלק מדיירי הדיור הציבורי מהדירה שבה הם מתגוררים לדירה אחרת. עם זאת, ראוי שהמשרד יבחן לעומק את האפשרות לעודד מעבר של דיירים לדירה קטנה יותר בהתאם לגודל משק הבית העדכני. לשם כך על המשרד לבחון את היתכנות המהלך והתועלת שתצמח ממנו למיצוי המשאבים הקיימים, ובכלל זה לבחון דרכים לתמרץ את הדיירים, לרבות תמריצים כלכליים, כפי שתמרץ המשרד קשישים לעבור להתגורר בבתי דיור ציבורי לקשישים. כך, במקרה שבו דייר המתגורר בדירה גדולה יעבור להתגורר בדירה קטנה, יוכל המשרד להחליט אם להציע את הדירה שהתפנתה לזכאי שנדרשת לו דירה גדולה, ולחלופין, למכור את הדירה ולהשתמש בתמורה שתתקבל לרכישת דירות קטנות באותו יישוב או ביישוב אחר. משרד מבקר המדינה סבור כי ראוי ששיקול זה ייבחן מפעם לפעם, תוך הקפדה על האיזון הראוי בין צורכי הזכאים, פיזור נדרש של הדירות הציבוריות והעלויות של הדירות הנרכשות. יש לראות בחיוב את הפעולות שנקט המשרד לרכישת הדירות הציבוריות. עם זאת, עלה כי כעניין שבמדיניות, המשרד רוכש דירות ציבוריות רק ביישובים שבהם כבר קיימות דירות כאלה - רשימה סגורה יישובים, שרובם ככולם, בשל נסיבות היסטוריות, יישובים 110 של יהודיים עירוניים ותיקים. במקור נועדו הדירות הציבוריות ברבים מהיישובים האלה לשכן את העולים החדשים שהגיעו לישראל בעשורים שלאחר קום המדינה. ואולם, הנסיבות ההיסטוריות אינן רלוונטיות לפריסה הגיאוגרפית הנוכחית של הזכאים לדיור ציבורי. כפועל יוצא, המשרד אינו רוכש דירות ביישובים שבהם אין דירות ציבוריות, ובכלל זה ושבהן מתגוררים 27 ערים שעשר מהן באשכול חברתי-כלכלי נמוך 12-ב . בכך 28) שלהלן 2 בסך הכול יותר מחצי מיליון תושבים (ראו פירוט בלוח נמנעת מהתושבים ביישובים האלה האפשרות לממש את זכאותם לדיור ציבורי בעיר מגוריהם, בדומה לתושבים ביישובים שבהם קיימות דירות ציבוריות. זכאים אלה נאלצים לקבל סיוע כספי לשכירת דירה בשוק החופשי או להתנתק מקהילתם ומהשירותים החברתיים המוכרים להם ולעבור להתגורר ביישוב אחר, שבו קיים דיור ציבורי. . דירות 200-מהלוח עולה כי התוספת הצפויה בשנים הבאות היא של כ ממספר הדירות הציבוריות הקיימות, והתוספת 0.4%-הדירות האלה הן כ מהזכאים הממתינים לדירה ציבורית, ואף 4.5%-צפויה לתת מענה רק ל זאת באופן הדרגתי במשך כמה שנים, על פי מידת התקדמות הליכי התכנון והבנייה של הפרויקטים. נוכח השיעור הנמוך של הדירות הציבוריות שנכללו בפרויקטים של מכלל הפרויקטים לעומת החלטות מועצת 0.3%( ""מחיר למשתכן מדירות "מחיר למשתכן" 7% ואף 5% מקרקעי ישראל על היקף של עד במתחם מסוים) על משרד הבינוי, רמ"י ומשרד האוצר להגיע לכלל הסכמה בנוגע לאופן הפעולה הרצוי, כדי שיהיה ניתן למצות את הפוטנציאל הטמון בבניית הדירות בתוכנית "מחיר למשתכן" וכך להגדיל את מאגר הדירות הציבוריות ולקדם ככל שניתן את בניית הדירות. כל זאת למען שיפור המענה הניתן לזכאי הדיור הציבורי. נוסף על כך, מומלץ לבחון צעדים שיאפשרו הקצאה מרבית של דירות ציבוריות במכרזים הבאים לשם צמצום הפערים מצד אחד ושמירת הכדאיות הכלכלית של הפרויקטים מצד אחר. משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד הבינוי יבחן את האפשרות לתת לכל זכאי המתגורר ביישובים שבהם אין דירה ציבורית, ובפרט ביישובים המדורגים באשכול חברתי-כלכלי נמוך בהם מתגוררות אוכלוסיות בני מיעוטים וחרדים, את אותן הזכויות הניתנות לאלה המתגוררים ביישובים שבהם יש דיור ציבורי, כלומר הזכות להמשיך להתגורר ביישוב מגוריו, שבו נמצאות רשתות התמיכה והסיוע שלו, בהתאם לתפיסה שעומדת בבסיס נוהל המשרד כמפורט לעיל. לשם כך יהיה על המשרד לרכוש דירות ציבוריות גם ביישובים שבהם מתגוררים זכאים שכיום אין ביישובם דיור ציבורי. בד בבד מוצע כי המשרד יבחן מתן פתרונות מיידיים לאותם זכאים באופן שיצמצם את הפגיעה בהם, וזאת עד מתן פתרון מלא, למשל בדרך של סיוע מוגדל בשכר הדירה עד שתוצע להם דירה מתאימה ביישוב מגוריהם. מתשובת המשרד עולה כי כיום אין לוח זמנים מוגדר לרכישת דירות ציבוריות ביישובים שבהם אין דירות ציבוריות, כך שיינתן מענה לזכאים הפוטנציאליים באותם יישובים. זאת ועוד, טרם אושרו פרויקטים של "מחיר למשתכן" ביישובים שבהם אין דיור ציבורי, כך שאף אם יאושרו פרויקטים כאלו, בנייתן של הדירות במסגרת הפרויקטים לא תסתיים בשנים הקרובות. על כן מודגש הצורך לבחון גם מתן פתרונות מיידיים לאותם זכאים באופן שיצמצם את הפגיעה בהם, כמפורט לעיל.
הביקורת העלתה כי על אף פעולות שונות שננקטו להגדלת מאגר הדירות הציבוריות, תוספת הדירות הצפויה בגינן בשנים הקרובות זעומה ביחס למלאי הדירות הקיים ולמספר הממתינים לדיור ציבורי. הפרטים יובאו להלן.
606
משרד הבריאות . מעמדו המעורב של משרד הבריאות כמאסדר וכבעלים של בתי חולים ממשלתיים לא פנה משרד הבריאות לוועדת המחירים 2013 הביקורת העלתה שמאז על מנת לעדכן את מחירי הצנתורים. עם זאת, לנוכח הפער הקיים בין 2013 המחירון לבין המחיר בפועל, החליטה ועדת המחירים בשנים להפחית את מחיר הצנתורים עבור השנים הללו. את ההפחתה 2014-ו בתי החולים וקופות החולים, ישלימו גיבוש של הצעה משותפת למנגנון התמחור של טיפולי הרדיותרפיה. רצוי גם שהם יסכמו מראש על לוח זמנים לסיום המהלך וישקלו לקבוע גורמים חיצוניים מוסכמים בעניין זה, שיסייעו בתהליך, אם לא יצלח הדבר בידם. במקביל, מומלץ כי חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים תיזום ותקדם תוכנית לבחינה סדורה של כלל תעריפי השירותים הרפואיים של בתי החולים הממשלתיים ושוועדת המחירים תשוב ותתכנס באופן שוטף, ובמנותק מהמחלוקת בסוגיית תמחור הרדיותרפיה. הכלליים. ואולם, מומלץ שמשרד הבריאות יקבע מתכונת אחידה לדיווח מקוון, נלווה לדוח הכספי של בתי החולים, על מנת לאפשר ניתוחי יעילות והשוואות קבועים בין בתי החולים הכלליים. ראוי שמשרד הבריאות יבחן מתכונת דרישות אחידה, לפי סיווג בתי החולים לאשכולות ובהתאם למאפיינים של כל אשכול (גודל בית החולים, מיקומו וכו'), לרבות בכל הנוגע לצורך בהתייעלות. בהתאם, עליו להנחות את חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים לפעול מול בתי החולים הממשלתיים. ראוי גם שמשרד הבריאות ישקול קביעה של תנאים להקצאת תקציבי הסיוע הן לבתי החולים הממשלתיים והן לעצמאיים - ציבוריים. באופן שיתמרץ אותם להתייעלות. יש לציין לחיוב את הניתוח שביצע האגף לפיקוח על מערך האשפוז במשרד הבריאות לשם השוואת מדדים פיננסיים של כלל בתי החולים מן המצב המתואר לעיל עולה שמשרד הבריאות אינו מקדם הליכים לעדכון מחירים בגין פעולות ושירותים רפואיים שונים ואינו מביא את כפי שהמשרד ציין באתר שלו, אחד מתפקידי החטיבה הוא הפרדה בין תפקידיו הרגולטוריים של המשרד לבין התפקידים הנוגעים לניהול ולפיקוח על המרכזים הרפואיים; משכך, ראוי שהמשרד יחדד את המשמעות של יעד זה וינחה את החטיבה לנקוט פעולות לשם הגשמת היעדים שנקבעו לה בכל הנוגע לדואליות הקיימת בתפקידי המשרד ובהתחשב בהמלצות של הוועדות הציבוריות השונות. כמו כן, מומלץ כי משרד הבריאות יקיים בחינה סדורה, מידי תקופה, בדבר עמידת החטיבה ביעד זה.
משרד מבקר המדינה מציין כי בהינתן שהמחלוקת בין משרדי הבריאות והאוצר בעינה עומדת ראוי שבהתאם לפסיקת בג"ץ הם יפעלו לגיבוש מנגנון הכרעה ביניהם, זאת, בין אם בהבאת הסוגיה לפתחה של הממשלה, ובין אם בכל דרך אחרת.
607
משרד הבריאות . פעולות משרד הבריאות למניעת פגיעה בבריאות מחשיפה למזהמים ולחומרי הדברה במוצרי מזון שירות המזון הארצי אומנם ביצע פיקוח שגרתי שבמסגרתו דגמו , אולם הוא לא ערך 2019 - 2017 השלוחות המחוזיות מוצרי מזון בשנים סקר סיכונים בנושא הליסטריה לצורך תיעדוף מרכזי ולא קבע יעדים ארציים לצורך ביצוע הדיגום ולכן אין מדובר בפיקוח מיטבי. משרד הבריאות אישר את המלצות ועדת הליסטריוזיס, שהדגישה את הצורך בראייה מערכתית כוללת ובסטנדרטיזציה של הדיגום במחוזות, וזאת לצורך יצירת תשתית מידע שעל בסיסה ניתן יהיה לגבש מדיניות של בקרה ופיקוח, אך מטה שירות המזון לא יישם את ההמלצות שאושרו. ראוי שמשרד הבריאות יבחן את הסיבות לגידול הניכר במקרי התחלואה בליסטריוזיס בישראל. מכיוון שרוב המידע בנוגע למזהמים ביולוגיים במוצרי המזון כמו הליסטריה מתקבל באמצעות הפיקוח השגרתי, ראוי גם ששירות המזון הארצי יפעל, בהתאם להמלצות ועדת הליסטריוזיס, שהמשרד אימץ ושבגיבושן הוא השתתף, ובכלל זה שיפעל לקביעת יעדים ארציים ולתיעדוף של פעולות הפיקוח שמבצעות השלוחות המחוזיות. על מנת לייעל את התהליך ראוי כי הדבר יעשה על בסיס ניהול סיכונים ארצי המוכוון לזיהום בליסטריה. ככל ושירות המזון בדעה שיש לעדכן את המלצות הוועדה עליו לעשות זאת בדרך המקובלת. ביצע שירות המזון הארצי 2015 - 2013 בביקורת עלה כי בשנים סקר ארצי אחד לבדיקת זיהומים מליסטריה במוצרי מזון באמצעות לא ביצע שירות המזון הארצי 2015 השלוחות במחוזות, ואילו מאז שנת סקרים ארציים נוספים ואין לו תוכנית לסקר שגרתי ארצי. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הפעולות שנקט שירות המזון הארצי לניטור דיאוקסינים במוצרי מזון שונים, אך ראוי גם להביא את תוצאות הבדיקות לידיעת הציבור. היעדר היכולת של מעבדות בישראל לבדוק דיאוקסינים במוצרי מזון, כפי שציין משרד הבריאות, מגביר את הצורך ששירות המזון הארצי יקפיד על ניטור שגרתי של רמות הדיאוקסינים במוצרי מזון, לצורך מניעת תחלואה ושמירה על בריאות הציבור. על מנת לייעל את תהליך הניטור חשוב שהתהליך יבוצע בהתאם לתוכנית רב-שנתית המבוססת על ניהול סיכונים. עלה כי מטה שירות המזון הארצי לא הנחה את השלוחות המחוזיות לדווח לו באופן שוטף על ביצוע בפועל של הדיגום להדברה על פי התוכנית, וכי הן אכן לא דיווחו לו על כך. אומנם מטה שירות המזון הארצי קיבל דיווחים על חריגות בשאריות של חומרי הדברה שמצאו המעבדות בבדיקות שהן ערכו בתוצרת שהועברה לבדיקתם (להלן - חריגות בהדברה) אולם כיוון שהוא לא קיבל מהשלוחות המחוזיות דיווח שוטף על ביצוע בפועל של הדיגום להדברה, הוא לא היה יכול לדעת אם בחודשים שהוא לא קיבל דיווחים על חריגות בהדברה לא נמצאו חריגות בתוצרת או שהבדיקות לא בוצעו.
בביקורת נמצא כי משרד הבריאות עדיין לא גיבש - במשך יותר משלוש שנים - נוהל מפורט המסדיר את מדיניות האכיפה שלו ואת ההקמה וההפעלה של מערך העיצומים הכספיים, לפי חוק המזון שנכנס לתוקף . בפועל שירות המזון הארצי מפעיל רק את מסלול הקנס 2016-ב המינהלי מכוח תקנות הקנס המינהלי, שכאמור מסתכם בסכום קטן ש"ח בלבד להפרה. 1,000 - יחסית לסכום העיצום הכספי מבין חמש השלוחות המחוזיות 2019 - 2016 עוד נמצא כי בשנים שנבדקו בביקורת בעניין זה, ארבע השלוחות במחוזות מרכז, צפון,
608
משרד הבריאות . היבטים ברפורמה להעברת האחריות הביטוחית בבריאות הנפש גם בהתחשב בעמדתם המקצועית והעניינית של קופות החולים ושל משרד האוצר, ראוי להביא בחשבון את צורכי הציבור הנזקק לשירותי בריאות הנפש ואת החשיבות בזמן המתנה סביר לקבלת השירות, ולאזן ביניהם לבין שאר תחומי הבריאות. אף שיש תחומים חשובים ואף חורצי גורלות, שלא נקבעו עבורם זמני המתנה, ועל כן לכאורה, עלולים להיפגע בשל הצורך בעמידה בסטנדרטים שייקבעו עבור בריאות הנפש, אין לפסול את כוונת המשרד לקבוע סטנדרטים כאלו. הגדרת סטנדרטים למערך בריאות הנפש יכולה לשמש מצפן שאליו על מערכת הבריאות לכוון. זמני ההמתנה הארוכים מלמדים כי קשה להסתמך על מנגנוני הוויסות הפנימיים של הקופות להקצאת המשאבים לתחום בריאות הנפש. על משרד הבריאות בשיתוף קופות החולים להגדיר את זמני ההמתנה שעל מערך שירותי בריאות הנפש לעמוד בהם ואת הדרכים לעמוד ביעדים הללו. לצורך כך ראוי שייקבעו יעדים הדרגתיים רב-שנתיים. כמו כן, על המשרד לבחון פרסום נתונים השוואתיים על אודות זמני ההמתנה בין הקופות כאמצעי לשיפור השירות. מדובר בפעולה שמערכת הבריאות כבר מורגלת בה ולמדה את יתרונותיה, דוגמת הסטנדרטים . הדבר חיוני בעיקר בתחום 33 ברפואת שיניים 2010 שקבע המשרד בשנת בריאות הנפש מאחר שישנם מטופלים המתקשים לעיתים לעמוד על זכויותיהם החוקיות בשל מצבם הנפשי. אף שפרסום המידע באינטרנט הוא צעד חיובי שעשוי להביא לשקיפות כלפי הציבור ולשפר את השירות לאזרח, יש מרפאות שאינן מפרסמות את המידע על אודות זמן ההמתנה המוערך. יתרה מכך, הרשימה באתר . 2018 משרד הבריאות לא עודכנה מאז פרסומה, והיא נכונה לתחילת שנת משרד מבקר המדינה מעיר לקופות החולים ולמשרד הבריאות כי במתכונת המופעלת כיום, הציבור אינו יכול לקבל מידע מרוכז, ממוקד ומלא בדבר זמינות התורים לטיפול המתאים ביותר, בכלל המסגרות לרבות אצל ספקי השירות. לפיכך נדרשים המטופלים לפנות בעת ובעונה אחת לכמה נותני שירותים כדי לאתר את המענה ההולם ביותר לצרכיהם. קושי זה מתחדד לנוכח העובדה שמדובר בתחום רגיש ובמטופלים הנתונים לא פעם במצוקה. על קופות החולים לשקול להסדיר מנגנון שיאפשר להציג לציבור מידע מעודכן בדבר זמני ההמתנה בתחום בריאות הנפש במכלול מסגרות השירות, תוך כדי הסדרת ממשק ביניהן לבין ספקי השירות ולפרסמם באתריהן. ראוי גם שישקלו פעולה משותפת עם משרד הבריאות כדי שהמידע יפורסם באופן כלל-ארצי, כפי שכבר נעשה לגבי פרסום זמני ההמתנה באמצעות המערכת למדידת תורי המתנה לרופאים יועצים .34בכמה תחומים בביקורת עלה שבפריסת שירותי בריאות הנפש של קופות החולים, עדיין ניכר מחסור בחלק מהשירותים ביישובים מסוימים. כך למשל נמצא כי בירוחם, בנתיבות ובמצפה רמון הנמצאות כולן בפריפריה ומשויכות לאשכול , אין כלל שירותי פסיכותרפיה, והמטופלים נאלצים לנסוע, 3 חברתי-כלכלי בדרך כלל פעם בשבוע, לעיתים בליווי בני משפחה, עשרות קילומטרים לקבלת הטיפול. לעומת זאת, יש יישובים שבהם פועלות נקודות שירות רבות לכלל סוגי הטיפולים המאפשרות לקבל טיפול בקרבת מקום המגורים, דוגמת רוב היישובים בגוש דן. אף שתהליך העברת שירותי בריאות הנפש האמבולטוריים ממרפאות ממשלתיות למרפאות בקופות החולים תואם את מטרות הרפורמה לחיזוק השירותים בקהילה, הלכה למעשה נוצר מחסור בשירותים באזורים מסוימים. על משרד הבריאות בשיתוף קופות החולים להעריך מחדש את פריסת המרפאות הקיימת ולבחון אילו שירותים נדרשות הקופות לספק והיכן, בהתאם לגודל האוכלוסייה ואופייה בכל אזור, כך שיעמדו בדרישות חוק ביטוח בריאות ממלכתי לאספקת שירותים במרחק סביר, ובפרט באזורי הפריפריה. ראוי להביא בחשבון את היתרונות הקיימים בהימצאות המרפאות הממשלתיות סמוך לבתי החולים, ובכך שיש בהם התמחויות ייחודיות אשר יכולות לתת מענה למטופלים הסובלים מתחלואה נפשית קשה. נוכח המצוקות הייחודיות הנגרמות עקב המצב הביטחוני האזורי, ראוי שקופות החולים ימפו את המקומות שבהם זמני ההמתנה ארוכים, ובכלל זה ביישובי עוטף עזה, ויבחנו דרכים לקיצורם.
עולה כי מרבית היישובים שבהם ניתן הטיפול לשיעור 4- ו3 מלוחות הקטן ביותר של חברי קופות החולים הם יישובים ערביים.
609
החברה הממשלתית לתיירות . יחסי הגומלין בין משרד התיירות לחברה הממשלתית לתיירות והיבטים בהתנהלות החברה כבר חמש שנים ואף שלחפח"א תחומי פעילות מצומצמים ומוגבלים ביותר, התהליך טרם הושלם. על חמ"ת, רשות החברות הממשלתיות ומשרד התיירות לפעול לסיום תהליך הפרטת חפח"א ולהציב לכך לוחות זמנים, אבני דרך ותאריכי יעד. דוח רשות החברות הממשלתיות מדגיש את חולשתה של חפח"א בהתנהלותה הנוכחית: מצד אחד, החברה נמצאת בתהליך הפרטה יותר מתשע שנים, ולכן אין לה תוכנית עבודה, תוכנית ניהול סיכונים, ביקורת פנים וכיו"ב - הנדרשים לצורך פעילות מבוקרת ויעילה של חברה ממשלתית "רגילה"; מן הצד האחר, זוהי חברה פעילה, שלה פעילות פיננסית, נכסים והוצאות שוטפות. על הנהלת חמ"ת ודירקטוריון חמ"ת לבחון את נוהל שימוש ברכב חברה צמוד, ולקבוע בו קריטריונים לזכאות לרכב חברה צמוד וכן את בעלי התפקידים להם רשאית החברה להצמיד רכב באופן קבוע. בנוסף עליה לקבוע כללים הנוגעים להוצאות נוספות הנגזרות משימוש ברכב חברה צמוד. משרד מבקר המדינה מעיר ללשכה המשפטית של העירייה כי יש מקום לכלול בהסדרי ניגוד עניינים שהיא מעבירה לוועדה למניעת ניגוד עניינים את מכלול הזיקות הרלוונטיות שבעל התפקיד שבעניינו נערך ההסדר הצביע עליהן, וכי בפגישה דנו בהחלפת החברה הממשלתית הפועלת באילת, צעד אשר עשוי להשפיע על עתיד חפח"א, וכפועל יוצא על עתידו התעסוקתי של אביו של סגן ראש העיר ואשר על כן היה מקום להידרש לנושא. על הלשכה המשפטית של עיריית אילת לבחון מחדש את הסדר ניגוד העניינים שנקבע בעניינו של סגן ראש העיר אילת ומחזיק תיק התיירות. אולם ההסדר לא כלל התייחסות להיותו בנו של מ"מ מנכ"ל חפח"א ולכללי התנהלות אשר צריכים לחול עליו בשל קשר זה. משרד מבקר המדינה מעיר לחמ"ת ולרשות החברות הממשלתיות כי , לפני 2010 אף שוועדת השרים לענייני הפרטה החליטה כבר בדצמבר כמעט עשר שנים, להפריט את חפח"א, אף שחמ"ת מנהלת את חפח"א
נמצא כי זה יותר מארבע שנים, קיים משבר אמון בין משרד התיירות וחמ"ת המשליך על הצדדים ועל פעילותם כפי שיובהר להלן.
610
המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל . היבטים בפעילות המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל והרשויות לפיתוח הנגב והגליל מדי פעם בפעם את מילוי ייעוד תפקידם של היועצים ואת הצורך בהמשך העסקתם. על הרשות גם לקבוע ליועצים תוכנית עבודה מסודרת או יעדים מדידים לביצוע, ולעקוב מקרוב אחר עבודתם, לרבות פגישות שוטפות של היועצים עם דרגי הניהול ברשות. על היועצים השונים מוטלת החובה להגיש, לצד דרישות התשלום, דיווחים מפורטים על תוצרי עבודתם, על פרויקטים שהם מבצעים ועל שעות עבודה לפי ביצוע בפועל. . משרד מבקר המדינה בדק את הדיווחים של היועצת להעצמה נשית 1 . נמצא כי היועצת דיווחה בתקופה זו על 2017 בחודשים ינואר-מרץ שעות עבודה בכל פעם, שאינם 16 עד14 ימי עבודה, בהיקף של 12 קשורים לנושא הגליל. בדיווחים על ימים אלו לא ציינה היועצת מה הייתה פעילותה. ביום אחר היא דיווחה על פגישות ברשות לפיתוח הגליל, בעוד שביומן העבודה של הרשות לא נמצא כל רישום בדבר פגישות אלו. מדיווחיה של היועצת להעצמה נשית עלה כי בחלק מהימים שעליהם דיווחה היא השתתפה בכנס שלא היה קשור לעבודתה עבור הרשות שעות עבודה בכל יום. 16 לפיתוח הגליל, וביקשה על כך תשלום של משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד לפיתוח ולרשויות לפיתוח לבצע עבודת מטה מקיפה לאיתור חסמים העומדים בפני הרשויות המקומיות ולמציאת פתרונות שיאפשרו להגדיל את שיעור מיצוי המשאבים המוקצים לנגב ולגליל. ככול ששיעור המיצוי יהיה גדול יותר, כך תינתן לתושבי הנגב והגליל אפשרות לשפר את איכות חייהם באופן המיטבי ביותר. הביקורת העלתה כי אתרי המרשתת של המשרד לפיתוח ושל הרשויות לפיתוח הם בשפה העברית בלבד. משרד מבקר המדינה מציין לטובה את הרשויות לפיתוח ואת המשרד לפיתוח על שקיבלו עליהן לפרסם את אתרי המרשתת שלהם גם בשפה הערבית. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שגם קולות קוראים יפורסמו בשפה הערבית, ומציין לטובה את הרשות לפיתוח הגליל על שהחלה בפרסום קולות קוראים גם בשפה הערבית. הרשות לפיתוח הנגב אינה פועלת דיה ליידוע הרשויות המקומיות בנגב ולעדכונן בדבר פרסום קולות קוראים. נמצא כי רשויות מקומיות רבות בנגב כלל אינן מודעות לפרסום הקולות הקוראים ולזכאותן להגיש בקשות תמיכה כמפורט בהם.
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות לפיתוח הנגב כי עליה ליצור רשימות תפוצה שאליהן ישלחו הקולות הקוראים. מדובר בתהליך פשוט לביצוע שיקל באופן ניכר על הרשויות לדעת אילו קולות קוראים פורסמו, וזאת במקום להיכנס באופן אקטיבי לאתרי המרשתת של המשרד לפיתוח ושל הרשות לפיתוח הנגב. כמו כן, הדבר יכול למנוע בזבוז כספי ציבור של הרשויות המקומיות, בייחוד של רשויות מקומיות חלשות, בגין תשלומים מיותרים לחברות פרטיות לצורך איתור קולות קוראים כאמור, שממילא חלה החובה על המשרד לפיתוח והרשויות לפיתוח להביא לידיעתן את דבר פרסומם.
611
נציבות שירות המדינה . הובלת ניהול ההון האנושי בשירות המדינה לא שיקף את משימות 2019 - 2015 בסיס התקציב של נש"ם לשנים הרפורמה, ובפועל בכל שנה ניתנו תוספות תקציב לביצוע משימות אלו במסגרת סיכומים תקציביים שנחתמו בין נש"ם לבין אג"ת, על פי רוב לאחר תחילתה של השנה. התבססות על תוספות תקציב במשך כמה שנים מקשה את התכנון והניצול של משאבים, ובכך עלולה לפגוע ביכולתה הניהולית של נש"ם וביכולתה להוביל את הרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה. לאור הקשיים שעליהם הצביעה נש"ם בתשובתה ובהמשך לסיכום של אג"ת עם נש"ם, ראוי להסדיר את תקציב נש"ם בדרך שתשקף את צרכיה ואת יעדיה במועד גיבוש התקציב המקורי ואישורו.  הרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה יושמה עד כה בהיקף חלקי, והדבר פוגע בניהול ההון האנושי בשירות המדינה, כפי שיפורט להלן. על נציב שירות המדינה לפעול לקביעת לוח זמנים מפורט ליישום מרכיבי הרפורמה ולביצוע מכלול המשימות שנקבעו בפרקי הזמן שייקבעו להן. כמו כן, על אג"ת לגבש את הצעת התקציב המוקצה לנש"ם בתיאום עם הנציב בדרך שתתאים לפעילות של נש"ם ותתיישב עם עקרונות היסוד של הרפורמה, וזאת בכפוף לסדר העדיפויות הממשלתי ולמקורות התקציביים שיוקצו לנושא. כן על אג"ת, להביא את הצעת התקציב של נש"ם לאישור הממשלה במועד אישור התקציב של כלל הגופים הממשלתיים - ולפני תחילת כל שנת עבודה. אם יש קשיים ביישום הרפורמה שמקורם בגופים שמחוץ לנש"ם, יש ליישבם, במידת הצורך גם באמצעות ייזום הצגת הקשיים לממשלה לצורך מציאת פתרון הולם להמשך יישום הרפורמה, עד להשלמת כל המשימות שנקבעו. נש"ם יישמה עד כה את הרפורמה בהיקף חלקי בלא מעקב סדור אחר ביצוע המשימות ובלי לוודא שהן הושלמו בהתאם ללוח זמנים לביצוען. משרדי הממשלה, ששיעורם כמחצית 12-מתשובות הגורמים שנשאלו ב מכלל משרדי הממשלה, עולה כי משרדי הממשלה שנש"ם אצלה להם סמכויות בתחום הפרט והתקן שבעי רצון מעצם האצילה. משרדי ממשלה שלא הואצלו להם סמכויות מעוניינים באצילה, שכן משמעה הרחבת סמכויותיהם. בתשובות משרדי הממשלה צוינו יתרונות האצילה, כגון שיפור השירות הניתן לעובדי המשרד בתחום משאבי אנוש וקיצור הטיפול של נש"ם בבקשות המשרדים. מרבית משרדי הממשלה שהואצלו להם סמכויות נש"ם סבורים כי היקף הסמכויות שהואצלו בתחום התקן מצומצם ויש להרחיב את היקפן. עוד עולה כי שביעות הרצון של משרדי הממשלה עולה ככל שהיקף אצילת הסמכויות שניתנה להם רחב יותר. לנוכח הממצאים האמורים, משרד מבקר המדינה ממליץ לנש"ם לבחון את האפשרות לבצע סקר שביעות רצון מקיף בקרב הגורמים המופקדים על ניהול ההון האנושי בכל הגופים הממשלתיים, הן בקרב גופים שהואצלו להם סמכויות והן בקרב גופים שלא הואצלו להם סמכויות. סקר זה עשוי לשמש עבור נש"ם כלי חשוב לקבלת החלטותיה בדבר המשך אצילת הסמכויות לגופים הממשלתיים ולגבי היקף הסמכויות שיואצלו. (כ- 58-, נש"ם אצלה סמכויות ל 2019 במועד סיום הביקורת, יולי עובדים, 70,000 - הגופים הממשלתיים, שבהם מועסקים כ 78-) מ74% מכלל העובדים בשירות המדינה. נש"ם טרם אצלה 85%-ששיעורם כ סמכויות בתחום הפרט לקליטת עובדים ולהארכת השירות מעבר הגופים הממשלתיים, שבהם 78-) מ26%- (כ20-לגיל פרישת חובה ל מכלל העובדים בשירות 15%- עובדים, ששיעורם כ 13,000 -מועסקים כ המדינה. כרבע מעובדי המדינה מועסקים בחוזים מיוחדים (לא כולל עובדי מערכת הבריאות). נש"ם נדרשת לטפל באופן פרטני בעניינם של עובדים אלה (אחרי האישור העקרוני והקליטה בגופים הממשלתיים) והגופים הממשלתיים חסרים את הגמישות הניהולית שהרפורמה נועדה להשיג בנוגע לאותם עובדים. לגבי כמחצית מהגופים הממשלתיים (לא ) מהעובדים 40%-כולל מערכת הבריאות) שבהם חלק ניכר (יותר מ מועסקים באמצעות חוזים מיוחדים, ונש"ם אצלה להם סמכות לקלוט עובדים, האצילה למעשה מרוקנת בחלקה מתוכן, שכן עובדים המועסקים באמצעות חוזים מיוחדים טרם נכללו באצילה זו. זאת ועוד, במועד סיום הביקורת, כשש שנים לאחר שהחליטה הממשלה ליישם את המלצות דוח הרפורמה, וכארבע שנים לאחר שבוצע תיקון מינוי הצוות עשוי להיות פעולה ראשונה לחיזוק יחידות משאבי אנוש בשירות המדינה. על נציב שירות המדינה לפעול להשלמת ההסדרה של יחידות משאבי אנוש בגופים ממשלתיים (בין מכלול הפעולות אפשר למנות את עדכון התקינה ליחידות האלה וכן הקמת פורום של מנהלי משאבי אנוש). הצורך בהשלמת המשימה גובר לנוכח העובדה כי יחידות אלה עוסקות בהטמעת הרפורמה בגופים עצמם.
, נש"ם טרם השלימה את הטיפול 2019 במועד סיום הביקורת, יולי ) מהנושאים שנכללו בפרויקט "עץ הדעת", שישה 29%( בשמונה ושניים קודם לכן, ועדיין לא גובשה 2018- ו2017 מהם הוקמו בשנים מדיניות נש"ם בעניינם, לרבות נושאים בעלי מקום מרכזי במדיניות - גיבוש מסלולי קריירה, גיוס עובדים למערכת הבריאות ומיונם, ושירות המדינה כמעסיק תחרותי. אי-גיבוש מדיניות בנושאים אלו פוגע ביכולתה של נש"ם לתכנן ולנהל את ההון האנושי.
612
עיריית ביתר עילית . הקצאת מקרקעין לעמותות בביתר עילית נמצא כי במועד סיום הביקורת עמותות ממשיכות להחזיק שלא כדין . העירייה 2012 בשלושה מתוך חמישה מבנים שהוקצו לתקופה קצרה בשנת להחזיר לחזקתה את המבנים האמורים, או 2018-2013 לא פעלה בשנים להקצותם מחדש. לא השלימו את 5 הביקורת העלתה כי אף שהעמותות המפורטות בלוח פיתוח הקרקע גם בחלוף שש עד שבע שנים ממועד אישור ההסכם במועצת העירייה, העירייה לא פעלה לביטול ההסכמים ולהחזרת הקרקע לחזקתה, כנדרש בנוהל יו"ש. בתיקי העמותות שמנהל אגף הנכסים בעירייה אין אסמכתה לארכה כלשהי שהעירייה נתנה להן להשלמת הפיתוח. משרד מבקר המדינה מעיר לעירייה להסדיר את הנושא בהתאם לנוהל. הביקורת העלתה כי מנהל אגף הנכסים שכיהן בתפקיד זה עד ינואר (להלן - מנהל אגף הנכסים דאז), לא פיקח על השימוש במקרקעין 2019 שהקצתה העירייה, כנדרש בנוהל יו"ש. לעירייה אין טופס פיקוח, ולא כל מסמכים המתעדים ביקורים במקרקעין. משרד מבקר המדינה מעיר כי על העירייה להקפיד לפעול בהתאם לנוהל יו"ש ולוודא כי גורמים המוסמכים מטעמה מפקחים על השימוש שנעשה במקרקעין שהקצתה. בביקורת עלה כי מנהל אגף החינוך לא הצהיר בשאלון שהגיש ביוני על היותו חבר ועד ומורשה חתימה בעמותה ז', ולא על היותו 2016 אחד ממייסדי עמותה ט"ו - בניגוד להנחיית היועמ"ש לממשלה ובניגוד לחוזר מנכ"ל משרד הפנים. נמצא כי במועד סיום הביקורת, אישר הממונה דאז על היישובים ביו"ש ). על פי 30%( שהגישה העירייה לאישורו 43 הסכמים בלבד מבין 13 הנתונים שהעבירה הממונָה על היישובים ביו"ש למשרד מבקר המדינה , האישורים ניתנו כעבור שנה וחצי עד שלוש וחצי שנים 2019 בינואר ממועד ההגשה למשרד הממונה, והטיפול באישור ההקצאה נמשך יותר משנתיים וחצי בממוצע לבקשה. יתר הבקשות עודן נמצאות בבדיקת הממונָה. ההסכמים הנותרים שטרם קיבלו את אישור הממונָה על 30 יצוין כי היישובים ביו"ש הוגשו למשרד הממונה על היישובים ביו"ש בשנים . 2018 עד2012 מהאמור לעיל עולה כי כל ההסכמים להקצאת המקרקעין בעיר, לרבות האמורים, שקיבלו את אישור הממונה על היישובים ביו"ש, עוכבו 13-ה אצל הממונה במשך שנים. כפועל יוצא מהתנהלות העירייה בכל הקשור לאי-הגשת הבקשות לממונה ומעיכוב הממונה באישור ההסכמים שהועברו לטיפולו, הסכמי ההקצאה שטרם אושרו על ידו, הינם הלכה למעשה, על פי הפסיקה, חסרי תוקף. על משרד הפנים לקבוע בנוהל יו"ש מסגרת זמנים לטיפול בבקשות על ידי הממונה על היישובים ביו"ש, באופן שהאישור יינתן בזמן סביר ומבלי לפגוע בשירותים חיוניים להם נזקקים התושבים, תוך עמידה בעקרונות המינהל התקין, הסבירות והיעילות. בנוסף, על מנת ליעל את הבדיקות המבוצעות אצל הממונה ובמשרד הפנים, על המשרד לשקול להבהיר לרשויות המקומיות אילו מסמכים יש לצרף לבקשות לאישור הסכמי הקצאות קרקע. כן, מוצע כי משרד הפנים ישקול לגבש נוסח אחיד של הסכם הקצאה (כדוגמת תקנון אחיד לעמותות) ולבחון מסלול מקוצר לאישור הסכמי הקצאות בנוסח האחיד או דרכי ייעול אחרים לתהליך האישור.
לדעת מבקר המדינה, מומלץ שמשרד הפנים יבחן, בשיתוף הגורמים המוסמכים בהחלטת הממשלה האמורה, אפשרויות להקלת הנטל הבירוקרטי בהליך הגשת הבקשה, ויפעל לעודד שיתוף מידע בין עיריות לבין גופים ממשלתיים המנפיקים את האישורים הנדרשים. כמו כן יש מקום שהמשרד יפעל למיסוד טופסי בקשה מקוונים לרשות המקומית ולממונה, שיהיו מקושרים לגורמים המנפיקים את האישורים הנדרשים בהליך ההקצאה.
613
עיריית ירושלים . אירועי תרבות למגזר החרדי בחנוכה 2016 בירושלים מן המקובץ עולה הצורך שעיריית ירושלים תבחן את הליכי האישור והתשלום במסגרת פעילות מאירים את ירושלים והפעילות המשותפת עם תחנת הרדיו האזורית. ,גם בבדיקת העירייה עובר לתגובת העירייה לטיוטת דוח ביקורת זה נמצא כי בגין אירוע חנוכה של תחנת הרדיו האזורית שילמה העירייה מעלות הפעולה המשותפת - שני 50%- ש"ח ויותר מ 500,000 -יותר מ השיעורים מנוגדים לנוהל פעולות משותפות. זאת ועוד, הגדלת תקציב האירוע בפועל נעשתה בלי אישור העירייה. על המשרד לפריפריה להקפיד שהודעות תמיכה לרשויות המקומיות יישאו את מועד המשלוח לרשות המקומית, לאחר השלמת הליכי אישור התמיכה כולם ולאחר חתימת כל הגורמים הרלוונטיים במשרד. לעיריית ירושלים על היקף 10.11.16 -הצעת תחנת הרדיו האזורית מ ההשתתפות של העירייה באירוע חנוכה של תחנת הרדיו האזורית - ש"ח - תאמה את סכום התמיכה שאישר המשרד לפריפריה 243,000 143,000 -, לאירועי "סוכות עד חנוכה" (כ 13.10.16 -כחודש קודם לכן, ב ש"ח), בתוספת הסכום שהתחייבה העירייה להשקיע באותם אירועים להלן: 1 ש"ח), הכול כמוצג בלוח 100,000 ( נמצא כי אף שבבקשת התמיכה שלה לפי נוהל תמיכה בחרדים, מיעוטים ועולים ציינה עיריית ירושלים כי התמיכה מיועדת לרצף של שלושה ימים בבתי כנסת 25 סוגי אירועים למגזר החרדי, אשר יתקיימו במשך בעיר: אירועי 'שמחת בית השואבה' בחול המועד סוכות; אירועי 'עונת הבקשות' עם פייטנים בשבתות בתחילת החורף; ואירוע 'לך נאה לשבח' - אירוע שירה מרכזי לחמם את אווירת החורף, בפועל הועידה העירייה את מלוא סכום התמיכה לא לאירועים שתוארו בבקשת התמיכה אלא לאירוע יחיד, אחר - אירוע חנוכה של תחנת הרדיו האזורית. משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית ירושלים על שינוי ייעודה של התמיכה, לאירוע שאינו תואם את האירועים שתוארו בבקשת התמיכה וללא קבלת אישור המשרד. על העירייה להקפיד לאשר התקשרויות לביצוע אירועים בהתאם למפורט בבקשות התמיכה שהיא מגישה או לחלופין לפעול לאישור שינויים אצל המשרד המממן, כנדרש ובהתאם לכללי המשרד.
בפרוטוקול של ועדת פעולות משותפות של העירייה, שהתכנסה , נכתב כי הוועדה אישרה את הבקשה באותו יום באמצעות 29.12.16 -ב סבב דוא"ל בין כלל חברי הוועדה, שלא על פי הנוהל הרגיל.
614
משרד האנרגייה . חוות דעת על היבטים בפעילות משק החשמל משרד מבקר המדינה מעיר לחח"י שזקיפת עלויות תכנון למיגון כל אחד מ-129,247 העמודים, במצב שבו קיימים הלכה למעשה חמישה סוגי עמודים בלבד, יש בה כדי להצביע על חוסר יעילות בעבודת התכנון ועל חוסר היעילות המובנה 178 בתכניות העבודה השנתיות שלה, שאותן אישר הדירקטוריון ב שנים 2010 -2006 שבמהלכן בוצע המיזם. משרד מבקר המדינה מעיר לחח"י כיהיא לא הכינה תכולת עבודה למיזם מיגון העמודים , וכי בכללים הכתובים שהציגה אין משום תחליף לתכולת העבודה, משום שהם חסרים רכיבים מהותיים – כך שלא היה בסיס לזקיפת עלויות מתוכננות בגין המיזם. כן מעיר משרד מבקר המדינה, כי מאחר שמדובר רק בהתקנת מיגון ושילוט על עמודים קיימים, ולא בהצבת העמודים עצמם, לא הייתה מלכתחילה הצדקה לזקיפת עלויות מתוכננות של סימון ומדידות בשטח, סריקות ומיפוי עמודים, אישורים סטטוטוריים והיתרי בנייה180. ,יתר על כן לחח"י אין תיעוד לגבי אישורים סטטוטוריים שקיבלה מהוועדות המקומיות לתכנון ובנייה לגבי מיגון ושילוט כל אחד מהעמודים, כך שלהסבריה דלעיל אין תימוכין. משרד מבקר המדינה מעיר לחח"י, כי גם אם היה זה מיזם ראשון מסוגו ראוי היה שחח"י כגוף כלכלי ועסקי תתחשב בשיעור למידה בתכנון כל פעולותיה החוזרות ונשנות, על בסיס הניסיון שלה בביצוע מיזמים קודמים באותו מקטע. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לחח"י , כי השונות במאפייני השטח של כל אחד מהעמודים התגמדה בהתחשב בכמותם הגדולה. משרד מבקר המדינה מעיר לחח"י כי תקצוב תשלום שכר עידוד לכלל עובדי החברה ללא קשר לתפוקותיהם, גורם לנטל כספי על חח"י בלי שהיא מפיקה מכך תועלת ממשית, וגורם לחוסר יעילות מובנה מלכתחילה כבר בעת התכנון ואישור התקציבים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח הנסיבות הללו על רשות החשמל לפנות לשר האנרגיה לצורך מציאת פתרון של קבע לסוגיה זו , כפי שהמליץ משרד המשפטים, ובינתיים לנסות למצוא דרך להקנות לה כלי אכיפה על בסיס הדין הקיים שתוכל לנקוט במקרה של אי-מסירת נתונים וחוסר שיתוף פעולה עם הרשות. משרד מב קר המדינה מעיר לדירקטוריון חח"י כי מאחר שלא הוצגו לו התפוקות המתוכננות אל מול התשומות הנדרשות , לא היה ביכולתו לבדוק אם יש הצדקה להיקפים של תקציבי התשומות. משרד מבקר המדינה מעיר גם לרשות החברות הממשלתיות, כי בהיעדר הצגת נתוני התפוקות המתוכננות לצד התשומות, כאמור, נפגמה יכולתה לעקוב אחר פעילותה השוטפת של חח"י ומהלך עסקיה, כנדרש בחוק החברות הממשלתיות.
משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת חח"י כי היא אמנם הציגה לדירקטוריון לוחות זמנים ויעדי פעילות ותפוקות של חטיבותיה השונות במסגרת תכניות העבודה השנתיות וכן את התקציבים והתשומות הנדרשות, אולם היא לא הציגה לו מסמך אחוד וכולל המציג את הקשר בין היקפי התשומות המתוכננות לבין התפוקות המתוכננות למימוש באותה שנה בכל אחת מחטיבותיה - כדי שתקני כוח אדם י שקפו יעילות מיטבית. משרד מבקר המדינה גם מעיר לדירקטוריון על שאישר את התקציבים בלי לדרוש מי דע זה.
615
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . התקשרויות עם יועצים ונותני שירותים - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ארבע הוועדות שנבדקו אינן עוקבות אחר מועדי הסיום של ההתקשרויות עם היועצים , אלא מסתמכות על ערנות האגפים המקצועיים (ראו להלן בפרק "פטור ממכרז - התקשרויות המשך"). לדעת משרד מבקר המדינה, על ועדות המכרזים למלא את חובתן על פי התקנות והוראות תכ"ם ולעקוב אחר מועדי הסיום של ההתקשרויות כאמור, על מנת שיוכלו להתריע על כך לפני האגפים המקצועיים ולאפשר להם להיערך למכרז חדש או להחליט על המשך ההתקשרות בפטור ממכרז , על פי האפשרות שנקבעה לכך בחוזה. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת, ינואר 2015, לא הועברה אחריות פעילות ועדת המכרזים לתנועה לוועדת המכרזים המשרדית, למרות החלטת המנכ"ל. כמו כן, לא נע שה שינוי במערך ועדות המכרזים, בניגוד להחלט ת המנכ"ל ובניגוד להודעתו לנציבות ש ירות המדינה עוד באוקטובר 2012. בביקורת התברר כי מסמכי המכרזים אינם מרוכזים, אלא פזורים במזכירויות של הוועדות או ביחידות עצמן , וכי כדי לאתרם נדרש ת מעובדי המשרד עבודה הגוזלת זמן רב. נמצא כי ועדת תשתיות ותח"ץ לא ניהל ה תיקי מכרזים, וממילא לא שמרה .בהם באופן מרוכז את המסמכי ם הקשורים למכרזים, כגון המסמכים שבהם .מפורטים המכרזים שפורסמו; הפרוטוקולים של ישיבות ועדות המכרזים .שבהן נדונו המכרזים השונים; מסמכי אפיון ההתקשרות; המסמכים שבהם .מצוינות ההחלטות שהתקבלו לגבי המכרזים; המסמכים שבהם מפורטים .השינויים שבוצעו במכרזים; והמסמכים לגבי ההצעות שהתקבלו. עוד הועלה כי משרד התחבורה לא הקים מערכת לניהול ההתקשרויות ולריכוז .המידע הנוגע למכרזים, ובכלל זה מידע לגבי ההיקף הכספי המשוער של .המכרזים, ההצעות שהתקבלו, שמות הזוכים, סכומי ההתקשרות עמם .ועמידתם בתנאי ההתקשרות בהיבטים שונים . מערכת כזאת הייתה יכולה לתת .למקבלי ההחלטות תמונת מצב מהימנה לגבי רמת הביצוע של הפרויקט ים, .ובכך לסייע להם בפיקוח על יישום תנאי ההתקשרות שנקבעו במכרזים . הביקורת העלתה כי מזכירת ועדת היועצים, ועדת ענ"א וועדת המכרזים המרכזית לא הכינה בסוף כל שנת עבודה דוחות סיכום כאמור , כנדרש בנוהל.
לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח ההיקפים הכספיים המשמעותיים של התקשרויות המשרד וחשיבות הפיקוח הנאות עליהן, על משרד התחבורה לפעול להקמת מערכת כזאת.
616
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . הסדרת הפעילות בענף המוניות והפיקוח עליה משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי עליו לשפר במידה ניכרת את מערך הבקרה על מפעילי המוניות המיוחדות, על מ נת לשפר את איכות השירות לציבור. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי על משרד התחבורה ליזום חקיקה ראשית אשר תסדיר את סמכויות החקירה שלו. כמו כן, מן הראוי שמשרד התחבורה ייזום שינוי חקיקה שיאפשר אכיפה מינהלית על מפעילי המוניות המיוחדות. משרד מבקר המדינה מעיר כי תשובה זו של משרד התחבורה מלמדת ביתר שאת על הצורך להסדיר בהקדם את הפעילות בענף המוניות, כדי להבטיח שהיא מתבצעת על פי החוק. משרד מבקר המדינה מעיר כי משרד התחבורה אינו אוכף כראוי את העמידה בתנאי הרישיון להפעלת קו שירות, וכי המפקח אינו משתמש בסמכותו לשלול רישיון זה - ובשל כל אלה תאגידי מוניות אשר אינם עומדים בתנאי הרישיון ממשיכים להפעיל מוניות בקווי שירות. אי-אכיפת העמידה בתנאי הרישיון לנסיעת שירות מאפשרת קיום תחבורה ציבורית "פירטית", אשר גורמ ת למשק בזבוז רב, משום שהיא מתחרה בתחבורה הציבורית המסובסדת . לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התחבורה לשקול לנקוט צעדים נגד מפרי החוק, עד כדי ביטול הרישיון שלהם לנסיעת שירות, על פי חומרת ההפרה של הרישיון. לדעת משרד מבקר המדינה, לא תקין שמשרד התחבורה ישלים עם הפרות חוזרות ונשנות של תנאי הרישיון. משרד מבקר המדינה מוסיף כי תשובתו של משרד התחבורה מלמדת ביתר שאת על הצורך בקידום רפורמה בענף המוניות ובהסדרה מחדש של הפעילות בו בהקדם. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי הערבות נועדה להבטיח כי הנהג ותאגיד מוניות השירות יקיימו את תנאי הרישיון להפעלת קו שירות. חילוט הערבות בלי לדרוש ערבות חדשה עלול ליצור מצב שבו בעלי רישיון להפעלת קו שירות ולהפעלת מונית שירות ממשיכים לפעול עד למועד חידוש הרישיון, בלי שיש בידי משרד התחבורה בטוחה לקיום התחייבויותיהם. על משרד התחבורה לקבוע הסדר שלם יותר לגבי הפקדת ערבות חדשה במקום הערבות שחולטה, כתנאי להמשך ההחזקה ברישיון. משרד מבקר המדינה העלה כי מיולי 2012 ועדמאי 2013 לא טיפל משרד התחבורה כלל בתלונות שעניינן המוניות המיוחדות, אלא הפנה אותן למשטרת ישראל.
משרד מבקר המדינה העלה שעד למועד סיום הביקורת, דצמבר 2014 , לא הכין משרד התחבורה תכנית כוללת לבחינת הסדרי התחבורה הציבורית ולבחינת נושא הרי שיונות להפעלת קווי השירות, לפי מכלול הצרכים התחבורתיים. זאת, על אף השינויים שחלו בהסדרי התנועה, אף שתוקפם של הרישיונות האמורים צפוי לפוג בסוף שנת 2015 , ואף שכאמור, לדעת סגנית היועצת המשפטית של משרד התחבורה, יש קושי לבצע בחוק תיקון נוסף.
617
משרד האוצר . קרנות ההשתלמות הממשלתיות מתברר כי אגף שוק ההון אינו משתמש במערכת מידע ייעודית לניהול הביקורות שהוא מבצע ובכללן הביקורות בקרנות הממשלתיות. ניהול הביקורות בלי להסתייע במערכת מידע כאמור מקשה על האגף לראות תמונה כוללת ואמינה של הנעשה בקרנות, ואף יוצר מצב שבו עובדי האגף הנוכחיים מתקשים לדעת במדויק ובפרק זמן סביר אילו ביקורות נעשו בעבר ובאילו קרנות , והיכן מתויקות כלל התכתובות הקשורות לביקורות אלו. לדעת משרד מבקר המדינה נוכח החשיבות הרבה שיש למערכת מידע ייעודית לייעול עבודת הביקורת וליישום מהיר ומיטבי של המלצותיה, על אגף שוק ההון לבחון רכישה או פיתוח והטמעה של מערכת כאמור בהקדם. מוצע כי הרשות תבחן את האפשרויות לייעל את תפקוד הקרנות, בין היתר על ידי איחודן של כמה קרנות קטנות, או לחלופין - מיזוגן לאחת או יותר מהקרנות הגדולות. מהלך זה יכול לחסוך בעלויות כפולות הנובעות מפיצול של מנגנוני המטה, היועצים והדירקטוריונים כפי שקיים כיום, ואף לתרום להורדה של העלויות המשולמות לנותני שירותים חיצוניים, בזכות היתרון לגודל. איחוד קרנות עשוי גם להביא לחיזוק הקרן מבחינת סכומי הכסף המנוהלים בה והמשמעויות הנגזרות מכך לעניין יכולתה לעמוד בעלויות האסדרה. לדעת משרד מבקר המדינה, התפיסה ולפיה ההשפעה הנמוכה על דמי הניהול הופכת, כביכול, את הנושא לזניח אינה ראויה כשמדובר בכספי ציבור החוסכים. כשהנתונים מצביעים על חשש להסטת שכר שממנה נהנה נושא משרה, על המאסדר לבחון את הסוגיה ולא להתעלם ממנה. נו כח עיתויה של ההפרשה שבוצעה - בסמוך למינויה של מנכ"לית קרן המח"ר ולאחר שנים רבות בתפקידה כמנכ"לית קופת הגמל של המח"ר - ראוי היה שהנושא ייבדק על ידי אגף שוק ההון. לדעת משרד מבקר המדינה, על אגף שוק ההון לפעול בהקדם לתיקון התקנות האמורות באופן שיבהיר מה הם המקרים של כהונות מקבילות העולים לכדי ניגוד עניינים.
לדעת משרד מבקר המדינה, ריכוזם של תחומי פעילות חשובים בידי נותני שירותים חיצוניים לקרנות הוא פוטנציאל לסיכון. מצב זה חושף את הקרנות לסיכון ריכוזיות (תלות בספק) ולסיכון של אבדן ידע. על אגף שוק ההון לתת את דעתו על כך, בין השאר נוכח העובדה כי בביקורות שעשה נמצא כי לא מתקיים פיקוח נאות על ספקים חיצוניים אלו.
618
משרד האוצר . הפיקוח והבקרה על הפעילות הכספית במרכזים הרפואיים המשלתיים-הכלליים משרד מבקר המדינה סבור כי ראוי שמנהל הכספים של בית החולים יהיה שותף לקבלת כל החלטה העשויה להשפיע על היקף ההכנסות וההוצאות של בית החולים וישתתף בקביעות בפורום מקבלי ההחלטות במרכז הרפואי. מעצם היותו של מנהל הכספים מטעם המדינה חבר בפורום זה, גם אם דעותיו אינן מתקבלות על דעת מנהל בית החולים, הרי הוא משמש מפקח על פעולותיו של המנהל ויכול ל בקר את ההחלטות שהוא מקבל . לפיכך , ראוי שמשרד הבריאות, החשכ"ל ונש"ם יקבעו ויאכפו הוראה משותפת לעניין חברות מנהל הכספים בפורום ההנהלה. הביקורת העלתה, כי על אף ההיקף הכספי הניכר שנקבע בהסכם - למעלה מ- 20 מיליון ש"ח בשנה למשך שלוש שנים- חתמו על ההסכם גורמים שאינם מורשים לעשות זאת על פי החוק. משרד מבקר המדינה מעיר כי גם במקרים שבהם חלים עיכובים בי ורוקרטיים או נבצר ממורשי החתימה שהוסמכו לכך על פי החוק לחתום על הסכמים, אין הדבר מאפשר למי שאינו מוסמך על פי החוק להתחייב בשם המדינה ולחתום על הסכמים כאמור. לדעת משרד מבקר המדינה , קיים קושי בכך שעובד שאינו עובד המדינה ואינו כפוף לפיקוח החשכ"ל יהיה בעל סמכות לנהל את תקציבי בתי החולים הממשלתיים המתוקצבים על ידי המדינה. מהאמור לעיל עולה כי מבנה הניהול הנוכחי, שבו קיימת הפרדה בין בתי החולים לתאגידים, מעורר קשיים. לפיכך, על משרד האוצר ומשרד הבריאות לבחון את האפשרות לביטול ההפרדה הקיימת היום בתקנות התאגידים בין הגורם המפקח על הפעילות הכספית בתאגידי הבריאות ובין הגורם המפקח על פעילות זו בבתי החולים. לדעת משרד מבקר המדינה, על נש "ם, משרד האוצר ומשרד הבריאות לבחון את הצורך למנות מנהל כספים אחד שיהיה אחראי לפעילות העסקית והפיננסית של המרכז הרפואי כולו, בבית החולים ובתאג יד הבריאות, וישמש סמכות עליונה בארגון בנושא כלכלה וכספים על כל ההקשרים שלהם, תוך שמירה על האינטרסים והנכסים של המדינה21 . מנהל כספים כאמור יוכל לשלב כראוי בין הצורך לעמוד במטלות ובשירות הנדרש במערך המרכז הרפואי תוך גיוס מקורות חוץ-תקציביים מחד גיסא ובין הצור ך לעמוד במגבלות התקציב והכללים החלים עליו על פי חוק, מאידך גיסא. משרד מבקר המדינה מעיר כי מעבר לחריגה מסמכות, העברת מידע בדיעבד למי שאמון על הפיקוח והבקרה של המדינה על ביצוע התקציב אינה מאפשרת לשומרי הסף לבצע את תפקידם כראוי ולהתריע בזמן על פעילות כספית שאינה ראויה ואינה עולה בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין. לדעת משרד מבקר המדינה, סמכותם ואחריותם של מנהלי בתי החולים לפע ילותם של בתי החולים צריכה להיעשות בגבולות שקבע המחוקק תוך שיתוף שומרי הסף במידע, ובמועד. בעת מינוי מנהלי כספים שתפקידם לנהל את התקציב שאושר בח וק תקציב המדינה קיימת חשיבות יתרה לכך שחשב המשרד או מי מטעמו יהיה יו"ר ועדת המכרזים לבחירת מנהלי הכספים של בתי החולים. כמו כן על משרד האוצר, על הנהלות בתי החולים ועל נש"ם לקבוע הליך משותף ומסודר גם להחלטה בדבר סיום העסקתו של מנהל הכספים של בית החולים.
לדעת משרד מבקר המדינה, עצמאותו ואי -תלותו של מנהל הכספים, המשמש מורשה חתימה, מחייבת הגדרה ברורה בכל המרכזים הרפואיים של כפיפותו המקצועית והמינהלית.
619