tree stringlengths 23 107k ⌀ | conc stringlengths 71 2.77k ⌀ | doc_id int64 0 1.11k |
|---|---|---|
חברה למפעלי כלכלה ותרבות לעובדי המדינה בע_מ . החברה למפעלי כלכלה ותרבות לעובדי המדינה בע_מ - היבטים בפעילות החברה משרד מבקר המדינה העלה כי בשנים 2004 -2006 לא מסרה ועדת הביקורת לדירקטוריון החברה כל דיווח על החלטותיה ואף לא מסרה לו את המלצותיה. גם הדירקטוריון לא דרש מהוועדה לקבל דיווח כאמור ולא קיים דיון כלשהו בעניין ביקורת הפנים בחברה. משרד מבקר המדינה מעיר לממ"י כי בהיותו מופקד על קרקעות הלאום יש מקום שיבחן אם יש צורך לדרוש מחוכרים שקיבלו שטחים גדולים, או מחוכרים שקיבלו שטחים למטרות ציבוריות ללא תמורה או בעד דמי שכירות נמוכים, כי ידווחו לו מפעם לפעם במהלך תקופת החכירה על השימושים הנעשים בשטחים המוחכרים. הביקורת העלתה כי כבר במאי 1998 התחילו להתעורר בחברה ספקות בדבר הכדאיות הכלכלית של עסקת השכרת מתחם בית יערי לשוכר א', והועלתה דרישה לבחינת חלופות לשם ניצול מיטבי של המתחם. בישיבת הדירקטוריון במרס 2001 אף העיר יו"ר הדירקטוריון כי המתחם מושכר יש לבדוק ]וכי[ ."במחיר מגוחך מה לעשות בנכס זה כדי להפיק ממנו יותר". משנת 1999 בחנה החברה כמה רעיונות לפיתוח המתחם ולשימוש בו, או לם רק בשנת 2003 היא פנתה ישירות לכמה גופים והציעה להם לשכור את המתחם. ניסיונות אלה לא צלחו, ורק בשנת 2004 החלה החברה לפעול לקבלת הצעות לשכירת המתחם על ידי יזמים באמצעות פרסום הזמנה בנושא באמצעי התקשורת (להלן - הליך ההזמנה). לדעת משרד מבקר המדינה, לא היה די בדיון האמור כדי למצות את הנושא כראוי. היה על מוסדות החברה לדרוש ולקבל ניתוח יסודי ומעמיק של החלופות השונות בנוגע להמשך החזקתה במניות הבנק, ועל סמך ניתוח כזה לשקול אם כדאי שהיא תמשיך להחזיק במניות הבנק (ובנכסים מניבים בכלל) ושמא התמורה שתוכל החברה לקבל ממכירת חלקה בבנק תאפשר לה לפעול בדרך עדיפה במשך שנים רבות להשגת יעדיה לרווחת עובדי המדינה וגמלאיה. במסגרת הדיונים בנושא ראוי היה גם כי החברה תעסוק, בין היתר, באפשרות שעובדי המדינה יוכלו ממילא לקבל שירותים מוזלים מבנק י הב גם בלא שהחברה תהיה שותפה בבעלות עליו ובאפשרות שהבנק יחליט כאמור להפסיק לתת שירותים אלה לעובדי מדינה או להרע את תנאי שירותים אלה גם אם החברה תמשיך להיות שותפה בבעלות עליו. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהדירקטוריון יקיים בהקדם דיון כאמור. מהמתואר לעיל מתקבל הרושם כי ההוצאות הרשומות בדוחות הכספיים של החברה (במסגרת הוצאות הנהלה וכלליות) בגין פדיון מניות הפדיון גדולות באופן יחסי לעבודה שמשקיעה החברה בעניין זה, ואף גדולות בשיעור ניכר מסכומי הפדיון ששולמו בפועל. על החברה לבחון את הנושא בהקדם, לוודא מה סכום הוצאותיה בפועל בגין הפדיון ולתקן בהתאם לכך את הדוחות הכספיים שלה. זה כמה שנים (לפחות משנת 2000 ) נמצא בידי הרשות מידע המחזק את הצורך בביצוע בדיקה מקיפה של מצבת המניות בחברה וש ל שיעור החזקות המדינה בה (להלן - הבדיקה), לשם הכרעה בשאלה אם החברה מעורבת או ממשלתית. למרות זאת, ואף שכבר בדוח ממאי 200534 '(עמ 861-862 ) העיר משרד מבקר המדינה כי בדיקות הרשות בנושא התמשכו יתר על המידה, וכי יש צורך להשלימן בהקדם, העלתה הביקורת הנוכחית כי בדצמבר 2008 טרם סיימה הרשות את בדיקותיה, ולפיכך טרם הכריעה בסוגיית מעמד החברה. רשות החברות ואגף החשכ"ל (שהיה מעורב בבדיקות) לא פעלו בנחישות לביצוע הבדיקה; אמנם מפעם לפעם הם ניהלו מגעים עם החברה לשם קבלת מידע ומסמכים הנדרשים לטענתם לביצוע הבדיקה, אולם הם עשו זאת בעצלתיים, בלא להשתמש באמצעים שעמדו לרשותם על פי דין לשם השלמת הבדיקה. להלן דוגמאות לעניין זה: 1. בשנת 2004 הודיעו הרשות ואגף החשכ"ל לחברה כי אם לא תמסור להם את המידע שדרשו ממנה בהתאם לחוק החברות הממשלתיות הם ינקטו צעדים משפטיים נגדה. החברה טענה כי הצי גה להם את מלוא המידע הנדרש והמחויב על פי כל דין. הרשות ואגף החשכ"ל לא קיבלו טענה זו, ובכל זאת עד מועד סיום הביקורת לא נקטו נגד החברה שום צעדים משפטיים. 2. בשנת 2005 בודק בהתאם ]חברה[החליטה הרשות "למנות ל לתקנות [ החברות הממשלתיות (כללים בדבר הסמכת בודק ביד י הרשות), התשס"ה- 2005 יבחן, בין היתר, את שיעור אחזקת מניות]ש[ ...] המדינה בחברה תוך מתן עדיפות לבדיקת השאלה, האם שיעור אחזקות המדינה הינו מעל 50% באופן ההופך את החברה מחברה מעורבת לחברה ממשלתית". במועד סיום הביקורת טרם בוצעה גם החלטה זו. לדעת משרד מבקר המדי נה, אין לקבל את טיפולם המתמשך והבלתי החלטי של הרשות ואגף החשכ"ל בנושא חשוב זה שיכול להשפיע על סמכויות הרשות לעניין החברה. עליהם לנקוט ללא דיחוי נוסף את כל הצעדים הדרושים להשלמת בדיקותיהם בעניין שיעור מניות החברה שבהחזקת המדינה ולפעול על פי המתחייב מתוצאותיהן. אי-אפשר ללמוד ממסמכי החברה מדוע חתמה החברה ביולי 2000 על הסכם העסקה עם מזכירת החברה לתפקיד זה בלבד אף שכבר בינואר 2000 החליטה ההנהלה המצומצמת כאמור למנותה לתפקיד מ"מ מנכ"ל לצד תפקידה כמזכירת החברה. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי במהלך כל תקופת העסקתה של מזכירת החברה בתפקיד מ"מ מנכ"ל (כ-11 חודשים) לא חתמה עמה החברה על הסכם עבודה המעגן תפקיד נוסף זה. הביקורת העלתה כי לא הוגדרה והובהרה חלוקת העבודה בין ההנהלה המצומצמת ובין מנכ"לית החברה. בנסיבות אלה אפשר שלא יהיה ברור מיהו הגורם המוסמך לקבל החלטות בעניין פעולות שונות של החברה, ומיהו הגורם שהחליט והורה על פעולות מסוימות שעשתה החברה - האם הפעולות הללו בוצעו לפי הנחיית מנכ"לית החברה או לפי הנחיית ההנהלה המצומצמת. לדעת משרד מבקר המדינה, על הדירקטוריון להסדיר בנוהל בהקדם את סמכויותיה ותפקידיה של מנכ"לית החברה, לרבות חלוקת העבודה בינה ובין ההנהלה המצומצמת, ולוודא כי המנכ"לית מפעילה את כל סמכויותיה וממלאת את כל תפקידיה. ועדת הביקורת היא אחד הגופים החשובים בחברה, בייחוד מאחר שיש בידה לסייע להבטחת תקינותן של פעילויות החברה ולשיפורן, בין היתר, באמצעות הכוונת פעילות מבקר הפנים ומתן המלצות לדירקטוריון לגבי אופן הטיפול בממצאים שמעלה מבקר הפנים. מהאמור לעיל עולה כי ועדת הביקורת לא מיל אה את תפקידיה כראוי. על דירקטוריון החברה לקיים בהקדם דיון בנושא ועדת הביקורת, ובין השאר בעניין הרכבה ופעילותה, ולהסיק את המסקנות והלקחים המתבקשים מהממצאים שהועלו בנושאים אלה בדוח זה. לדעת משרד מבקר המדינה, לאחר שהחליטה החברה שמתכונת עבודתו של מבקר הפנים ואופייה יהיו שונים מכפי שנקבע בהסכם עמו, היה ראוי שתתקן את ההסכם בהתאם. | . נמצא כי רשות החברות לא הסבה את תשומת הלב של שר האוצר לבעייתיות שמקו רה בכך שאין הסכם בעניין הקצבות המדינה לחברה ולכך שמשנת 2004 הקצבות אלה מועברות לחברה בלא שנקבע ייעודן הספציפי. | 26 |
משרד התרבות והספורט . ענייני מינהל ומתן תמיכות - משרד המדע, התרבות והספורט . ;"יוצא אפוא שהשר התערב בקביעת סכום התמיכה בעמותת "אלסנא המנכ"ל פעל על פי שינויי השר בלי שנימק את פעולותיו; ועדת תמיכות החליטה לתמוך בעמותה ולהחזיר לה בעקיפין סכום שקוזז ממנה בשל ממצאי ביקורת מעמיקה שנעשו בה; הוועדה אישרה את המלצת יו"ר המדור להוספת תמיכה על אף ממצאי הביקורת, וכך יצא חוטא נשכר. משרד מבקר המדינה מעיר לחברי ועדת תמיכות, כי החלטותיה האמורות פוגעות ביכולת של המשרד לנקו ט צעדים כלפי גופים שחורגים מתנאי התמיכה ואף מעודדות אותם לחרוג מהם שוב. ממצאי הביקורת מלמדים שהשר ומנכ "ל המשרד התערבו התערבות פסולה בחלוקת כספי תמיכות בתחום התרבות הערבית: הם שינו חלק מסכומי התמיכה ולא הביאו לידיעת חברי ועדת תמיכות המלצות של הגוף המקצועי המייעץ; הם פעלו להיטיב עם מוסדות ציבור מסוימים; והם הפֵירו שני עקרונות בחלוקת תמיכות - סבירות ושוויון בין המוסדות הנתמכים. לא נמצאו במשרד מסמכים שמעידים על עבודת מטה שנעשתה לאפיון הפסטיבל ולקביעת תנאי הסף. בינואר 2005 הסתיימה תקופת כהונתה של מועצת המוזיאונים, ורק בינואר 2009 מונתה מועצה חדשה; עיכוב המינוי גרם נזק למוזיאונים התלויים בהחלטותיה. יוצא אפוא שהמנכ"ל המליץ ללא כל נימוק לתמוך בעמותת "תיאטרון אל ניקאב", לפי בקשת השר, לשיפוץ אולם תיאטרון, למרות שהדבר נוגד את מבחני התמיכה ואת נוהלי המשרד, ואף על פי שהמנכ"ל ידע על ממצאי ביקורת מעמיקה שנעשתה בעמותה, ובאותה עת עדיין לא קיבל המשרד את תגובתה להם. מהאמור לעיל עולה כי לשכת השר טיפלה במינוי חברי המועצה באופן לא מספק ולא עשתה את המאמצים הדרושים למינוי כל חברי המועצה במהירות. .1. כאשר המשרד בא לחלק כספי תמיכות, דרושים לו נתונים לשם קבלת החלטותיו. מיפוי צור כי התרבות במגזר הערבי עשוי להצביע על אזורים שבהם הפעילות התרבותית מועטה, ולכן יש לשקול תמיכה רבה יותר במוסדות ציבור המשרתים אותם. נתונים כאלה עשויים לסייע למשרד לקבוע את מדיניותו בכל הנוגע לחלוקת כספי התמיכה. ועדת התמיכות במשרד מצאה שמיפוי כזה נחוץ וכבר ביולי 2006 הנחתה את מינהל התרבות "לדאוג למיפוי הצרכים והפעולות במגזר הערבי, כבסיס לעבודת הוועדה", ואולם נמצא שהמיפוי לא נעשה. 2. בישיבת ועדת תמיכות בפברואר 2007 הורה המנכ "ל דאז, "לבחון בשנת 2007 את ההקצאה הכספית למגזר הערבי וזאת במסגרת ההערכה שתתבצע לגבי חלוקת העוגה התקציבית בתחום התרבות". באותה ישיבה החליט המנכ"ל על הקמת צוות שיבחן כיצד לחלק את כספי התמיכות בתחום התרבות לפי הבקשות לתמיכה שהוגשו בשנת 2007 ; בצוות ישתתפו, בין השאר, חשב המשרד ומנהל המחלקה לתרבות ערבית, ואולם נמצא שההחלטה האמורה לא בוצעה. מהאמור לעיל עולה, כי אף שהנהלת המשרד ומינהל התרבות הכירו בצורך במיפוי ובניתוח של חלוקת התקציב בתחום התרבות הערבית, לא נעשה דבר בעניין. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לרכז נתונים שחיוניים לקביעת מדיניות בתחום התרבות הערבית ולקבלת החלטות בנוגע לחלוקת כספי התמיכה. יוצא אפוא, שרוב החלטותיה של ועדת התמיכות בעניין הבקשות שהוגשו לה בשנת 2005 לא נומקו בפירוט, כנדרש במבחנים הישנים, וחלק ניכר מהחלטותיה בשנת 2006 לא נומקו כלל. מכאן שוועדת התמיכות בראשות ראש מינהל התרבות פעלה בניגוד לנדרש בנוהל תמיכות ובמבחני התמיכה. משרד מבקר המדינה מעיר לוועדת התמיכות שעליה לנמק את החלטותיה בפירוט הנדרש לשם ביסוס אמות מידה של שקיפות ואחידות וכן כדי לאפשר פיקוח יעיל על החלטות אלה, כמתחייב מכללי המינהל הציבורי התקין. משרד מבקר המדינה סקר את המלצות המדור, את המסמכים הרלוונטיים בלשכות השר והמנכ "ל ותכתובות בנושא התמיכות בתרבות ערבית לשנת 2007 . נמצא כי המחלקה לתרבות ערבית העבירה פעמיים את המלצות המדור להנהלת המשרד כדי שתעביר אותה לוועדת התמיכות, והשר והמנכ "ל התערבו בכמה מהמלצות המדור ופעלו לשינוי סכומי | . התמיכה למוסדות ציבור מסוימים. להלן מפורטים שלבי הטיפול בתמיכות אלה באותה שנה והפעולות בעניין. | 27 |
הרשות הממשלתית למים ולביוב . השבת קולחים - הרשות הממשלתית למים ולביוב אף שלפי חוק המים31 מנהל רשות המים רשאי להורות למקורות להשמיש בהקדם את קו המים ירקון מזרחי כמובל קולחים ליישובים בדרום כדי לאפשר את זירוז ביצועו של קו ההולכה ולספק קולחים לאזורי ביקוש, לא פעלו מנהלי רשות המים כדי לעשות כן תוך שיתוף פעולה בין מקורות ובין יזמים פרטיים. החלטת הממשלה ממאי 2005 (ראו לעיל) בנושא שיפור איכות הקולחים לרמת טיהור שלישונית באמצעות שדרוג מט"שים לא השיגה את יעדה. ממסמכי משרד הבריאות עולה כי משנת 2005 עד שנת 2007 גדלה כמות המים המושבים שאיכותם גבוהה מאוד בכ-1% .בלבד לדעת משרד מבקר המדינה, יש מקום ששלושת הגופים - רשות המים, משרד הבריאות ומה"ס - ישתפו פעולה ויתאמו את פעילויותיהם בנושא הפיקוח על ההשקיה בקולחים ועל איכות הקולחים כדי למנוע כפילויות ובזבוז משאבים. יצוין שהוועדה ההנדסית אינה בודקת את התכנית המפורטת של מאגר הקולחים. הפיקוח על הקמת המאגר, על התפעול ועל התחזוקה שלו מבוצע בידי מפקח מטעם היזם ונתון לאחריותו, ולפיכך לא מתקיים פיקוח בלתי תלוי מטעם רשות המים על הקמת המאגר. משרד מבקר המדינה מעיר כי עניין שיתוף הפעולה בפרויקט בין יזם ב' לבין חברת מקורות סוכם עוד בדצמבר 2002. אי -שילובו של מפעל ההשבה של יזם ב' בקו ההולכה ירקון מזרחי של מקורות לשם הובלת קולחים ליישובים בדרום והקמה של קו צנרת בידי יזם ב' במקביל לקו ההולכה של מקורות גרמו לכפילות ולבזבוז של משאבים שהמדינה מקצה באמצעות מענקי סיוע. בעשור האחרון משק המים סובל ממשבר שהולך ומחמיר. משרד מבקר המדינה העיר כבר בדוח קודם 32 שעסק במשק המים על החשיבות של השבת קולחים. יחסית לחלופות אחרות מדובר בחלופה זולה, זמינה ורציפה המאפשרת להגדיל את היצע המים ולמנוע את זיהום הסביבה. .שרשות המים תפרסם לעתים קרובות יותר סקרים העוסקים במצב הקולחים ובזיהומים כדי להגבי ר את מודעותם של מקבלי ההחלטות לבעיות המחייבות טיפול ולאפשר להם לפעול ביתר יעילות להשגת מטרותיהם. ב"דוח ניטור נחל הבשור ונחל באר שבע"40 לשנים 2006- 2005 שפרסמה רשות המים בשיתוף יחידת הניטור הסביבתי ברט"ג צוין, בין היתר, שצריך לבצע פעולות אכיפה על מנת להפסיק את הזרמת השפכים לנחל. הביקורת העלתה שגם בדוחות משנים קודמות היו אותם ממצאים ואותן המלצות. מכאן שלא נעשות פעולות אכיפה לתיקון המצב, והמפגע התמשך שנים ללא טיפול. משרד מבקר המדינה מעיר כי על גורמי האכיפה במה"ס וברשות המים לפעול ללא דיחוי ליישום ההמלצות שהובאו בדוחות, על מנת למנוע את זיהום הנחלים והסביבה. מבירורים של נציגי משרד מבקר המדינה עם מנהל אגף מים ונחלים במה"ס במאי 2008 עולה כי המה"ס לא קבע את התנאים למתן רישיון עסק למאגרי קולחים. .באוגוסט 2008 , שמונה שנים לאחר שהחליטה הממשלה למנות ועדה שתמליץ על תקן איכות חדש של קולחים כדי לאפשר השקיה ללא מגבלות בקולחים ובכך לשחרר מים שפירים לצרכים אחרים החיוניים למשק, עדיין לא הביאו הגורמים האחראים לכך - משרד התשתיות, רשות המים, משרד החקלאות, הבריאות, הגנת הסביבה, הפנים והאוצר - לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת א ת טיוטת התקנות בנושא שיפור איכות הקולחים. גורמים אלה שהופקדו על הטיפול בנושא זה אחראים למחדל האמור. .לכן השימוש בחלופה זו היה צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות בכל התכניות להגדלת היצע המים. יתר על כן, נמצא שגם כאשר הממשלה החליטה לתת ליזמים מענק תשתית (עד 100% ) מעלות הקמת תשתיות ההולכה של הקולחים, לא נפתרה הבעיה ועדיין זורמות לנחלים ולים כמויות גדולות של קולחים. לפיכך על משרד התשתיות הלאומיות, על רשות המים ועל משרד האוצר להפיק לקחים על מנת להבטיח את קידום הקמתן של מערכות להולכת הקולחים. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי התכנית של רשות המים להקמת שדרה ראשית של קולחים ירקון-בנימינה - שכבר בשנת 2003 עמד משרד מבקר המדינה על נחיצותה וחשיבותה, ושיישומה היה אמור להסתיים בשנת 2005 לפי המתוכנן, מתבצעת בעצלתיים ואין בה התקדמות ממשית. | מהאמור לעיל עולה כי במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2008 , עדיין לא הוכנו הנחיות סופיות לאישור השקיה בחלקות א', וכי באותו מועד עדיין לא יושמה החלטת הממשלה ממאי 2005. | 28 |
משרד הרווחה והביטחון החברתי . מעונות לאנשים עם פיגור שכלי - הליכי הפרטה וסדרי בקרה - ממצאי מעקב לדעת משרד מבקר המדינה, אמנם תפקיד המפקח כרוך במידת מה בייעוץ למנהל המעון, אולם יש משנה חשיבות להבחנה בין התפקידים השונים, שאם לא כן יידרש המפקח לפקח על פעולות שנעשו בעצתו וכך תיפגע איכות הפיקוח. (ד) בתום הביקור במעון על המפקח לכתוב דוח המסכם את הממצאים שעלו בביקורת ולהגישו למנהל המעון ולמנהל השירות. משרד מבקר המדינה העלה כי המפקחים כותבים דוחות רק לגבי חלק מהביקורים, וכי הדוחות אינם מוגשים באופן סדיר וקבוע. לפיכך אי-אפשר להעריך את השינוי באופן הטיפול ולעקוב כראוי אחר התנהלות המעון. יש לציין כי מיולי 2007 לא אויש תפקיד מנהל השירות, ולכן במשך יותר משנה לא נבדקו הדוחות שנשלחו אליו. 2 . משרד מבקר המדינה מציין כי מסקנה זו הייתה צריכה לחייב את משרד הרווחה לבדוק באופן יסודי ומעמיק את העלויות לאחזקת חוסה במעונות הממשלתיים לעומת אלה במעונות הפרטיים והציבוריים והכל על יסוד בסיס חישובים אחיד ולא מוטה, אך הדבר לא נעשה. הביקורת העלתה כי ההשוואה בין סוגי המעונות נעשתה בלא בחינה מעמיקה של איכות הטיפול הניתן בהם, ולכן הייתה לא שלמה ולא מקיפה: מן האמור לעיל עולה כי עמדת משרד הרווחה אינה עולה בקנה אחד עם זו שהובאה בדברי ההסבר להצעת ההחלטה. ואולם בתקופה שבין מאי 2006 ועד מרס 2007 , מועד מינויו של השר יצחק הרצוג לתפקיד, לא כיהן שר או סגן שר במשרד הרווחה. אף על פי כן בתקופה זו ועוד בטרם קבלת החלטת הממשלה לא הפנה משרד הרווחה דיירים למעונות ממשלתיים. . משרד מבקר המדינה מעיר כי אין להשלים עם הסברי המשרד שלפיהם רק מרבית העובדים מקבלים את כל התנאים הסוציאליים, שכן על המשרד לוודא שכל העובדים מקבלים את כל התנאים הסוציאליים כנדרש. כמו כן, בדיקה באמצעות מאזנים אחת לשנה אינה מאפשרת פיקוח פרטני על משכורות כל העובדים. לכאורה נוצרה אפליה של קבוצות עובדים מסוימות, בגין אי-קבלת כל התנאים הסוציאליים ואי -הפיקוח הפרטני על כך, והדבר עלול לפגוע בהן ובחוסים כאחד. לפיכך ייתכן שאם תיושם החלטת הממשלה מאוגוסט 2007 , הרי הכסף האמור להיחסך מהחלפת הגורם המפעיל - אם בכלל ייחסך - עלול שלא לשמש לשיפור רווחתם של אנשים עם פיגור שכלי, כפי שנקבע בהחלטה, אלא להרחבת מערכות הפיקוח בלבד. יצוין כי בישיבה של ועדת משנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת שהתקיימה בנובמבר 2007 ציין מנכ"ל המשרד, מר נחום איצקוביץ, כי הוא סבור שהמהלך לא יביא לידי חיסכון תקציבי. בטרם הוצגו לפני הממשלה הצעות ההחלטה בעניין הפרטת המעונות לאנשים עם פיגור שכלי - הצעות הכרוכות בשינוי מהותי של דפוס השירות שנותנת המדינה לאזרחיה חסרי הישע - לא שותפו הגורמים המעורבים במישרין בשירות לחוסים, כגון האגף המקצועי במשרד שהוא הגוף המקצועי האחראי למתן שירותים אלו לחוסים, וכן ארגוני העובדים. כמו כן מגיש ההצעה לא הציג חלופות לשיפור השירות לחוסים ולייעול כלכלי של המערכת, כגון הקמת "סוכנויות ביצוע", שיפור תנאי העובדים והדרכות נדרשות. מכאן שלא הוצג לפני הממשלה מלוא המידע בבואה לדון בהצעות ההחלטה. עד אוקטובר 2008 לא נעשהכל מחקר לבחינת ההבדלים בין תפקודיהם של המעונות השונים. משרד מבקר המדינה מעיר כי במצב הנוכחי, שבו קיימים מעונות פרטיים, מעונות ציבוריים ומעונות ממשלתיים, מן הראוי לבצע מחקר משווה לגבי תפקודם של המעונות הממשלתיים והמעונות הלא ממשלתיים לפני קבלתה של החלטת ממש לה בעניין הפרטת המעונות. בתהליך קבלת החלטות ראוי וצריך המחקר להיעשות לפני קבלת החלטה ולא להפך, שכן אם מהלך כזה לא יעלה יפה הוא עלול לטלטל את החוסים בין מפעילים שונים ולהגביר אצלם תחושות של אי -ודאות וחרדה. מהלך כזה הוא בבחינת "רתימת העגלה לפני הסוסים". 6 . כאמור, בשנים 2004 -2007 התקבלו שלוש החלטות ממשלה הנוגעות להעברת מוסדות רווחה לגופים חוץ -ממשלתיים. הביקורת העלתה כי כל שלוש ההחלטות הללו לא יושמו, והסיבות לאי -ביצוען לא נבחנו13 . לפיכך נוצר מצב של חוסר בהירות בדבר מעמדם של העובדים במעונות הממשלתיים האמורים להי כלל בתהליך ההפרטה, והדבר גרם להם להרגיש אי-ודאות וחשש מן העתיד להתרחש ובכלל זה חשש משינוי בתנאי העסקתם. העיכוב המתמשך בכל הנוגע להחלטה בדבר מעמד העובדים ומצבת העובדים במעונות פוגע הן בניהול המקצועי של העובדים, הן בתכנון התקציב והן בעובדים המועסקים, החיים ב חוסר ודאות ואינם יכולים לתכנן את עתידם המקצועי. מן האמור לעיל עולה כי הצעות ההחלטה שלוו בדברי ההסבר כמפורט לעיל, ושעליהן נסמכו החלטות הממשלה להפריט את המעונות לאנשים עם פיגור שכלי, התבססו על נתונים מוטים ולא קדמה להכנתן עבודת מטה מקיפה. דברי ההסבר להצעות ההחלטה לא נסמכו על מחקר משווה לגבי איכות הטיפול במעונות הממשלתיים ובמעונות הלא ממשלתיים אף שיש לכך משנה חשיבות. (ג) בנוסף, על כך יש להעיר כי התחשיב לגבי עלות חודשית של החזקת חוסה נעשה על פי התפוסה בפועל במעונות הממשלתיים בעוד שמספר החוסים צומצם בשנים האחרונות. לשם המחשה יש לציין שמשנת 2000 עד יולי 2008 חלה ירידה במספר החוסים במעונות הממשלתיים, מ - 2,108 ל- 1,819 כלומר ב-14% . במצ ב בו קטן מספר החוסים במעונות, שמלכתחילה קלטו מספר גדול יותר של חוסים, גדל התחשיב של עלות חוסה במעון ממשלתי. עובדה זאת לא הובאה בחשבון וגם מידע בנדון לא נמסר, על פי התיעוד, לממשלה. משרד מבקר המדינה מציין שבהיעדר פיקוח נאות עולה חשש שגופים פרטיים המפעילים את המעונות לא ישלמו לעובדים את מלוא המשכורות שמתקצב משרד הרווחה כדי להגדיל את הרווח, וכך עלולה להיפגע איכות השירותים הניתנים לחוסים. | בדוחות הפיקוח שמגישים המפקחים על המעונות אין ביטוי לבדיקת ניצולו של תקציב המשרד המיועד לשירותים לחוסים ולבדיקת אחוז הרווח של בעלי המעון. | 29 |
משרד הרווחה והביטחון החברתי . רשות חסות הנוער . לדעת משרד מבקר המדינה, מועצה מייעצת עשויה לתרום תרומה חשובה לגיבוש פתרונות מיטביים לבעיות המהותיות שעמן מתמודדת הרשות, מהן בעיות הנמשכות זה שנים רבות כדוגמת מצוקת ההשמה במעונות והצורך בגיבוש תפיסות ההפעלה של המעונות, בעיקר המעונות הנעולים. לפיכך, וכמתחייב מן התקנות, יש להקים מועצה מייעצת. הועלה שהמפקח עסק בעיקר במתן אישורים לרכישת חומרים שבהם משתמשים החניכים במסגרת קורסי ההכשרה המקצועית במעונות. עוד הועלה כי המפקח לא קיים פיקוח שוטף במעונות בהתאם לתכנית עבודה שנתית ולא עשה בדיקה בעניין צורכי החוסים, ועקב כך לא היה באפשרותו לרכז את צורכי המעונות ואת הצרכים המערכתיים של הרשות בתחום ההכשרה המקצועית; וכי למפקח לא היה מידע על הישגי החוסים בקורסי ההכשרה המקצועית ועל שיעור מקבלי התעודות המקצועיות בהם. עקב כך לא היה בידיו מידע חיוני לתכנון ולפיתוח מערך ההכשרה המקצועית במעונות. . משרד מבקר המדינה מציין כי משרד הרווחה נושא באחריות כוללת למתן השירותים לחוסים במעונות, ובכללם קיום קורסי ההכשרה המקצועית. אף שהנהלת המשרד הייתה ערה למצב במעון "אל בוסתן", היא לא הצליחה למצוא פתרון לבעיות שבגינן נבצר מהמעון לספק לחוסות בו הכשרה מקצועית במשך שנתיים. הביקורת העלתה כי מנכ"ל המשרד דאז והמשנה למנכ"ל, ששימש גם כמנהל אגף תקון, לא הפעילו את סמכויותיהם המקצועיות והניהוליות ולא קיבלו החלטות שיאפשרו להכריע בנושאים השנויים במחלוקת ויחייבו את הנהלת הרשות, ובכך לסייע להסדרת יחסי העבודה ברשות. הנתונים שלעיל מלמדים על מצוקת המתנהועל בעיות בהשמה במעונות הממשלתיים. אף שמעונות אלה מטפלים באוכלוסיית הנערים והנערות הנמצאים בסיכון הרב ביותר, עיקר הגידול במסגרות הרשות משנת 2000 היה במסגרות הלא ממשלתיות (המופעלות בידי עמותות ומתוקצבות בידי הרשות). הועלה כי פניותיה של הנהלת הרשות להנהלת המשרד לצורך פתרון מצוקת ההשמה במעונות לא טופלו כנדרש, וכי הנהלת המשרד לא פעלה .בשיתוף הנהלת הרשות לגיבוש תכנית רב -שנתית שתאפשר מתן פתרון כולל לבעיה קשה ומתמשכת זו ותשמש בסיס לדיונים עם משרד האוצר. משרד מבקר המדינה סבור כי תופעת ההמתנה הממושכת של בני נוער הנתונים במצוקה כה קשה ובסיכון כה גדול להשמה במעונות, תופעה שתוארה בדוח מבקר המדינה כבר לפ ני כעשור, היא חמורה ביותר ודורשת פתרון מקיף ויסודי. על משרד הרווחה לתת את הדעת, במסגרת סדר העדיפויות שלו, לפתרונה של בעיה קשה ומתמשכת זו. . מתחילת שנת 2008 חסרו במעון שני עובדי לילה, שתי עובדות סוציאליות ושמונה מדריכים. עקב המחסור בעובדי לילה לעתים היה רק עובד לילה אחד במשמרת, וההשגחה הפחותה מפני אירועים חריגים בלילה עלולה הייתה לסכן את הנערות; בשל המחסור בעובדות סוציאליות לא ניתן לנערות טי פול מתאים, והיו אף נערות שלא נפגשו כלל עם עובדת סוציאלית במשך כל תקופת שהותן במעון. בשל המחסור החמור בכוח אדם נסגרה קבוצת מגן בתחילת מאי 2008 ופחת מספר הנערות בקבוצות האחרות במעון. מספרן הכולל של הנערות במעון ביולי 2008 היה44. מעון "צופיה" מיועד למתן שירותי אבחון והתערבות במשבר ואינו ערוך למתן טיפול ארוך טווח לנערות, ולפיכך אחזקת נערות במעון למשך יותר משלושה חודשים אפקטיבית פחות מאשר שליחתן למסגרת טיפולית מתאימה (אך עדיפה משחרורן לקהילה - שכן בהיעדר מסגרת ייתכן שייאלצו לחיות ברחוב). זאת ועוד, נערה שממתינה להשמה במעון "מסילה" תופסת מקום של נערה הממתינה להיכנס למעון "צופיה". כאמור, ביולי 2008 המתינו190 ."נערות להשמה במעון "צופיה .(2) ההשוואה בי ן ממצאי הביקורת הנוכחית לממצאי דוח שנתי 51 ב העלתה כי רשימות הממתינים למעונות התארכו, בדרך כלל, ובאופן ניכר, מאז הביקורת הקודמת: באוגוסט 1999 המתינו להשמה במעון "נווה חורש" 73 נערים, ואילו ביולי 2008 המתינו להשמה במעון זה142 נערים (גידול של 95% ); באוגוסט 1999 "המתינו להשמה במעון "מצפה ים27 נערים, ואילו ביולי 2008 - 61 נערים (גידול של 126% ); באוגוסט 1999 "המתינו להשמה במעון "צופיה50 נערות, ואילו ביולי 2008 - 190 נערות (גידול של 280% .) משרד הרווחה לא פתר אפוא את בעיית ההמתנה הממושכת של נערים ונערות להשמה במ עונות הרשות, ולא זו בלבד אלא שבעיה זו אף החריפה מאז הביקורת הקודמת. | תחזיתו הקשה של מנהל המעון התממשה כארבעה חודשים לאחר מכן. בדצמבר 2007 אירעו במעון "מסילה" שני אירועי התפרעות והצתות שגבלו בסכנת חיים: ב-23 ,בדצמבר כמה נערות ששהו במועדון השתוללו שברו והציתו חפצים. במועדון פרצה דלקה ושלוש נערות נפגעו בגינה ופונו לטיפול רפואי. למחרת בערב התחוללה שוב מהומה ובמהלכה כמה נערות הציתו חפצים וגרמו לדלקה. שש נערות ומדריכה פונו לבית חולים עקב שאיפת עשן. | 30 |
משרד החינוך . בינוי כיתות לימוד במזרח ירושלים .עוד בשנת 1999 ידעה העירייה שהוואקף לא נתן את הסכמתו לבנייה בבניין בי"ס עא "ח. גורמים שונים בעירייה, ובעיקר האגף למ"צ, עבדו שנים רבות כדי לקדם את הבנייה בבית הספר. בשנים אלה הועלתה סוגיית הסכמת הבעלים לפני הממונה על הנכסים, אולם הוא ה שיב תשובות בלתי מחייבות והעדיף שלא לעסוק בפתרון הבעיה. אף שהפרוגרמה אושרה כבר לפני עשור, מחלקת נכסים לא עסקה כלל בסוגיית חתימת הבעלים בזמן הזה, ומשהשלים האגף למ"צ את הליכי התכנון הארוכים, לרבות השינוי הנדרש בתכנית, התברר שאי -אפשר לבנות את תוספת הבנייה. משנת 2004 ואילך לא התערבה מנח"י בעבודתן של היחידות השונות בעירייה כדי לקדם את הטיפול בתוספת הבנייה בבי"ס עא"ח, לא ביקשה לברר מדוע הבנייה מתעכבת ולא ניסתה לפתור את הבעיה. הפנייה היחידה של מנח"י לבירור הנושא נעשתה על פי בקשת ועד ההורים של בית הספר. למעשה נהגה מ נח"י כאילו נושא תוספת הבנייה אינו מעניינה. נמצא שהעירייה לא ניצלה את זכותה להיכנס אל הקרקע. עוד נמצא כי בשנת 1988 פרסמה הוועדה המקומית הודעה דומה, בין השאר בנוגע לאותה קרקע. מכאן שהעירייה הוציאה לפועל פעמיים את השלבים הראשונים בהפקעתה של חלקת הקרקע בשכונת ואדי ג'וז, אך לא השלימה את הליכי ההפקעה. נמצא כי מחלקת נכסים השלימה רק חלק משלבי ההפקעה של חלקת הקרקע בשכונת ואדי ג'וז, ולאחר מכן נשכח העניין ולא טופל עוד. בשנים שהייתה העירייה צריכה לפתור את בעיית המחסור במבני חינוך היה אפשר להשתמש בקרקע הזאת, אך מנח"י לא השתמשה בה יותר מ-20 .שנה ממסמכי מנח"י עולה כי המשנה למנהל מנח"י לא קיבל תשובה מהממונה על הנכסים. . מהאמור לעיל עולה כי מינואר 2005 עד דצמבר 2007 , כלומר כשלוש שנים, מנח"י ידעה שיש מחסור חמור בכיתות לימוד בתיכון שועפאט, ולמרות זאת לא פעלה בנחישות כדי להשלים את ההליכים הנדרשים לשם מתן הוראה לתכנון תוספת הבנייה. שאלת הבעלות על הקרקע עלתה רק לאחר כשלוש שנים, ובשל העיכוב האמור עדיין לא הושלמו הליכי התכנון של הבנייה. הגורמים השונים בעירייה אינם פועלים בעת ובעונה אחת, ולכן מחלקת נכסים פועלת רק לאחר שהליכי התכנון מסתיימים. כדי לקצר את הזמן שאורכת ההקמה של מבני חינוך, מן הראוי שענייני הבעלות על הקרקע והליכי תכנון הבנייה יטופלו בד בבד. המשרד מצא לנכון להיענות לדרישות העירייה, אך לא יזם פעולות משלו ולא סייע לעירייה בנושא זה. כך נהג אף על פי שהאחריות להפעלת מוסדות חינוך במזרח ירושלים, כמו בכל מקום אחר בארץ, מוטל ת גם עליו. נראה כי המשרד ראה במחסור בכיתות לימוד בעיה שהעירייה צריכה לפתור. .(בתאום עם בעלי הקרקע)". נמצא כי העירייה לא דנה באפשרות להפקיע את זכות השימוש בקרקע, למרות סיכום הדיון האמור. כדי שהעירייה תוכל להפקיע קרקע לצורכי חינוך, על מנח"י ומחלקת הנכסים לשתף פעולה. אולם מן האמור לעיל עולה כי התקשורת בין שתי היחידות הייתה לקויה , ועל כן התעכבה הפקעתו של מגרש זמין בבית צפאפא. .אף על פי שהבעיה ידועה לעירייה, היא לא פתרה את העניין בעוד מועד, ושכרה את המבנים רק בסוף אוגוסט, זמן קצר לפני פתיחת שנת הלימודים. משום כך החלו התלמידות את שנת הלימודים באיחור. בעת סיום הביקורת לא עסקה העירייה בבנייה של בתי ספר על -יסודיים לתלמידות, והמחסור בכיתות לימוד לתלמידות החטיבה העליונה צפוי להחמיר בשנים הבאות. מהאמור לעיל עולה כי בשכונות שבצפון מזרח ירושלים יש מחסור ניכר בכיתות לימוד. חלק גדול מהתלמידים שלא התקבלו לחינוך הרשמי במזרח העיר גרים בשכונות אלה. הבעיה חמורה במיוחד כאשר הדברים אמורים בבנות הלומדות בכיתות י' -י"ב, שכן אין חטיבה עלי ונה לבנות באזור זה, ובחטיבה העליונה היחידה לבנות במרכז העיר מספר כיתות הלימוד אינו מספיק. | מן האמור לעיל עולה שהעירייה ומנח"י פעלו בעצלתיים בעניין הקצאת קרקע לצורכי חינוך. במשך שנים קידמה העירייה עשרות תכניות לאיחוד וחלוקה בצפון מזרח ירושלים. מקצת התכניות כבר אושר ו מהמחצית השנייה של שנת 2005 ואילך, אך העירייה עדיין לא החלה לבנות מוסדות חינוך על שום קרקע מהקרקעות הכלולות בתכניות אלה. כמה שנים לפני שאושרו הראשונות שבתכניות אלה כבר אושרה תכנית 6671 . העירייה ומנח"י ידעו על האפשרויות הגלומות בתכנית זו, אולם בחרו שלא להשתמש בה. לדעת משרד מבקר המדינה, הטיפול של העירייה ושל מנח"י בתכנית האמורה מעיד שהן לא היו נחושות למצוא קרקעות לצורכי חינוך. | 31 |
משרד החינוך . טיולים במערכת החינוך נמצא שגם בחלוף ארבע שנים מאז הביקורת הקודמת לא הביא המשרד את הנושא לדיון בממשלה, ולכן היא לא קיבלה החלטות בעניין. מאז שנת 1995 המליצו כמה ועדות על הקמת מאגר מידע כזה, ובחלוף יותר מ-13 שנים המצב נשאר כשהיה, ועד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2008 , המשרד לא הקים מאגר מידע שכזה, ולחלופין לא פעל להשגת תָכנה אחרת שתתמודד עם הסיכונ ים במסלולים אשר בתי הספר מבקשים מן האמור לעיל עולה כי הדיווחים שהגיש מנהל יחידת הפיקוח למשרד על פעילות היחידה במשך כל התקופה שנבדקה (דהיינו מספטמבר 2006 ) אינם תואמים את הנדרש בטבלת הפעילות שבחוזה, ומכאן שהפיקוח אינו מתבצע כנדרש בחוזה. המשרד מצדו לא דרש ממנו לפעול בהתאם לחוזה או לחלופין לשנות את החוזה ולהתאימו לנעשה בשטח. משרד מבקר המדינה מעיר שכדי שיהיה אפשר לבדוק את הדיווחים על פעילות היחידה ולנצל טוב יותר את המשאבים שהוקצו לבקרה על הטיולים, על המשרד לבחון ולארגן את עבודת הפקחים על פי נהלים מוסדרים ותכנון מוקדם, לתכנן מראש את הבקרות ולוודא שהתכניות יבוצעו. כן על המשרד להעביר לרשות הטבע והגנים את מערכת המידע הדרושה לעבודתה ולעמוד על כך שיוגשו לו דוחות שיוכל לעשות בהם עיבודים וחיתוכים, כדי שיהיה אפשר להפיק את התועלת המרבית מהמידע שהפקחים אוספים. במצב הנוכחי אין ודאות שכוח האדם המצומצם המיועד לבקרה מנוצל באופן מיטבי, פיזית וכספית. כן על המשרד להתאים מחדש את טבלת הפעילות שבחוזה לצרכים הקיימים במשרד או לחלופין להחליט שאינו מכיר בפעילויות פיקוח שאינן מובאות בה, ולהפסיק לשלם עבורן. ב- 3.7.07 הודיעה מנהלת אגף מוכש"ר לסמנכ"ל למינהל לשעבר שהיא החליטה כי ממונה ביטחון, בטיחות ושעת חירום באגף מוכש"ר (להלן - ממונה הבטיחות באגף) ירכז את נושא הטיולים, אך הוסיפה כי יש להכשיר אותו לנושא. נמצא שעד מועד סיום הביקורת בספטמבר 2008 לא הוכשר ממונה הבטיחות באגף, ובשל כך אין באגף איש מקצוע שירכז את נושא הטיולים. .מן האמור לעיל עולה כי אף שכבר התריע משרד מבקר המדינה בביקורת הקודמת כי גורמים משרדיים האחראים לטיולים משתתפים בוועדות הבדיקה, עדיין התופעה קיימת והמשרד לא תיקן את הנחיותיו. על פי חוזר המנכ"ל, יש להכשיר את יושבי ראש ועדות הבדיקה הפוטנציאליים לתפקיד, אך הדבר לא נעשה; החוזר גם מאפשר לכלול בוועדות הבדיקה בעלי תפקידים שעבודתם היום -יומית אינה קשורה ישירות לטיולים ולבטיחות - שהם בעלי זווית ראייה חיצונית, אשר עשויה להיות ביקורתית למערכת - אולם הם לא נכללו בוועדות. בפועל המשרד משתף בוועדות בעלי תפקידים שבעשייתם משיקים לנושא ה טיולים. כאמור, דבר זה עלול לפגוע באי-תלותן של הוועדות. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לבחון מחדש מי הם בעלי התפקידים הראויים להיכלל בוועדות הבדיקה, כדי למנוע חשש לניגוד עניינים. כן יש להקנות לחברים בוועדות הבדיקה כלים מקצועיים למילוי תפקידם ולכלול בוועדות מגוון של בעלי תפקידים. .(ב) נמצא שבשום ועדה מוועדות הבדיקה לא מונה נציג חיצוני (מתוך מאגר גמלאי המשרד), נציג של הקו הפתוח, נציג של ביקורת הפנים ונציג של תלונות הציבור. (ג) נמצא שחברי ועדות הבדיקה האמורות היו צריכים לבדוק את תפקודם שלהם או את תפקודם של חבריהם. להלן דוגמאות: (א) משרד מבקר המדינה בדק את רשימת יושבי הראש של ועדות הבדיקה שמינו מנכ"לי המשרד בשש ועדות הבדיקה האמורות, והעלה כי יושבי הראש שמונו לא היו ברשימת בעלי התפקידים שפורטה בחוזר ועדות בדיקה, אשר ממנה אמור להיבחר יושב ראש ועדת בדיקה. מתשובת מנהל אגף ביטחון עולה שלקב"טים המחוזיים לא היה מידע על תכניות העבודה של הפקחים ועל יישומן. לדעת משרד מבקר המדינה, הכוונה בחוזה הייתה שבמשרד יהיה מידע מלא על עבודת הפקחים ושהבקרות יהיו בתיאום עמו. על המשרד לקבוע דרך שתאפשר לו לעקוב אחר עבודת הפקחים, ולבקר את טיבה. 3. השיטה בחוזה לחישוב סכום התשלום לרשות הטבע והגנים עודדה ביצוע בקרות רבות ככל האפשר, עד מספר הבקרות המרבי הנקוב בחוזה. בפועל, כדי לעמוד במכסת הבקרות נהגו הפקחים לקיימן במקומות שנמצאות בהם קבוצות רבות (למשל בנקודות יציאה למסלולי הטיול), ולא באמצע המסלולים, אף שלכאורה נוכחות הפקחים שם חשובה יותר. עד מוע ד סיום הביקורת, בספטמבר 2008 , לא הגיע פורום הטיולים להסכמות ולא הכין הנחיות המתייחסות להגדרה של הנקודות הקריטיות והמסלולים המחייבים בקרה, לשיעור הבקרות שיש לעשות במסלולים אלה ולסדרי העדיפות של הפיקוח בשטח. יצוין שכבר בשנים 2005 ו- 2006 הדגישו ועדות הבדיקה ל נסיבות טביעתם של שני תלמידים את חשיבות הפיקוח במקומות מועדים לסכנה. בראשונה נכתב: "ראוי למטה הפקחים לתת את הדעת יותר לגבי אותם מסלולים שבהם מטיילים יותר ושבהם קיימת ייתכנות מסלול בעל סיכון גבוהה יותר מן המסלולים האחרים שבאזורם". בשנייה נכתב: "את סדרי העדיפ ות של הפקח, יש לבחון שוב, ולקבוע עקרונות מנחים אשר ימקמו את הפקחים באותם אתרים שבהם השפעתו תהיה הגדולה ביותר". המלצות הוועדות אושרו במשרד, אך הן לא יושמו, ולא נקבעו עקרונות מנחים לקביעת סדרי העדיפות של הפיקוח בשטח. המשרד ויחידת הפיקוח, שהיו ערים לחשיבות תכנון וקביעת סדר עדיפות לעבודת הפקחים ולצורך לוודא שהפקחים יפעלו במקומות שיש בהם פוטנציאל סיכון רב יותר, לא יישמו זאת בקשרי העבודה השוטפת ביניהם. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד שעליו לדרוש מיחידת הפיקוח להכין תכנית בקרות שנתית שיבואו בה לידי ביטוי סדרי העדיפויות והדגשים של המשרד, ואף לבחון את האפשרות לשנות את תנאי החוזה באופן שיתמרץ ביצוע בקרות במקומות מועדים. כן על המשרד לוודא שיחידת הפיקוח תעמוד בתכנית זו - הן בתכנון הפרטני של עבודת הפיקוח והן בביצוע הבקרות. הביקורת העלתה כי רשות הטבע והגנים לא השתמשה במערכת המידע שמסר לה המשרד. לדברי מנהל יחידת הפיקוח, היו תקלות רבות במערכת ולא ניתן להשתמש בה. לדבריו, לא סיפק המשרד מערכת חלופית. | הביקורת העלתה שהמשרד לא קבע מועדים להעברת המידע ולא דרש שיוגשו לו דוחות שנתיים. בשנת הלימודים התשס"ז לא הכינה רשות הטבע והגנים דוח שנתי, והמשרד לא עמד על קבלתו כמתחייב בחוזה, ולפיכך נמנע ממנו כלי לקביעת מדיניות והפקת לקחים. במועד סיום | 32 |
משרד החינוך . הפיקוח על הוראת תחומי דעת יוצא אפוא כי ב - 33%-22% מהמקצועות לא התקיימו ישיבות של ועדת המקצוע אפילו אחת לשנה, ועקב כך לא התקיימו דיונים על ההתפתחויות . דיווחו על קשרי עבודה שנסבו על הטמעת תכניות לימודים, ארגון ימי הדרכה והשתלמויות והקצאת מורים לבתי ספר. 29% מהמפמ"רים דיווחו שלא היו כלל בקשר עם מפקח כולל. מרבית המפמ"רים שהיו בקשרי עבודה עם מפקח כולל ( 96% ) ציינו שהקשר היה לצורך אכיפת ההנחיות הפדגוגיות להוראת המקצוע שהם מפקחים עליו, וכאמור לעיל, קשרי עבודה אלה כמעט ולא הניבו תוצאות. שיעור קטן יותר (ב) המקצוע אינו נלמד ברצף השנים הנדרש : המפמ"רים דיווחו על 11 מקצועות שאינם נלמדים בחלק מבתי הספר ברצף השנים הנדרש, ואלה הם: מקרא; תורה שבעל פה והיסטוריה לתלמידי הזרם הממלכתי; ספרות והיסטוריה לתלמידי הזרם הממלכתי -דתי; עברית, גאוגרפיה, ספרות, צרפתית, מוסיקה, פיזיקה. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי לאפשר תכנון ארוך טווח, החיוני לפעילות תקינה של מערכת החינוך ולהטמעת תהליכים פדגוגיים כראוי, יש לשמור על רצף בניהול המזה"פ, ולהבטיח את קיום המדיניות הפדגוגית שהתוותה. זאת, למשל, על ידי קביעת תקופת כהונה מינימלית בתפקיד היו"ר. .מגוון התשובות שענו המפמ"רים מלמד שאין כתובת אחת שאליה הם פונים לשם פתרון בעיות מקצועיות. מכאן שחלק נכבד מהבעיות המקצועיות של המפמ"רים אף לא הובאו לידיעת יו"ר המזה"פ, ואין בידיה מידע מלא ויכולת לקבל תמונת מצב כוללת. על הנהלת המזה"פ לקבוע כללים ברורים לדיווח על בעיות מקצועיות ולטיפול בהן. .בסיום עבודתה הכינה הוועדה טיוטת דוח בלבד בלא שגובשו מסקנות סופיות ואופרטיביות. הוועדה הצביעה בטיוטת הדוח על אי -בהירות בהגדרת הפיקוח המקצועי, ולמרות זאת לא נעשו בעקבותיה ניסיונות נוספים להביא לשינוי בהגדרת תפקיד המפמ"ר. לדעת המפמ"רים ביזורם בין יחידות משרד החינוך מקשה עליהם לקיים קשרי גומלין ופורומים משותפים. לדעת משרד מבקר המדינה היות שלהרבה מקצועות ותחומי דעת - כמו שפות, נושאי יהדות, אמנות ומדעים - יש מכנה משותף, על המשרד לשקול לקיים פורומים משותפים לנושאים בעלי מכנה משותף, שכן הדיונים בהם עשויים לתרום להבנת בעיות ולפתרונן. משרד מבקר המדינה מעיר, שעל משרד החינוך לבחון את האפשרות לרכז את המפמ"רים במזה"פ ולהכפיפם ליו"ר המזה"פ, שכן הדבר עשוי לצמצם את הליקויים שפורטו לעיל. תשובות המפמ"רים מלמדות שלא לכל המפמ"רים יש תמונה ברורה וחד- משמעית בדבר רכיבי תפקידם, דרישות התפקיד לדעתם אינן מוצאות ביטוי הולם בתפקודם, ויש פער בין הדרך שבהם הם תופסים את תפקידם לבין הדרך שבה לדעתם תופסת אותו ההנהלה. | לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח חשיבותו הרבה של הפיקוח של משרד החינוך על הוראת תחומי דעת, עליו להחליט באופן חד -משמעי מה הם תפקידי המפמ"ר וסמכויותיו ולזרז מאוד את הגדרת התפקיד בהתאם להחלטתו. | 33 |
משרד החינוך . שירותי חינוך ורווחה הנתונים על הנשירה הגבוהה מתכנית מיכאל חרגו מהסיכום משנת 2002 . בישיבת הנהלה של אגף שחר שהתקיימה באוקטובר 2006 , עלו טענות על שיעור הנשירה הגבוה מהתכנית ומנהל האגף סיכם והשיב ש"ניתן לבדוק ביולי 2003, בדיון בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת בעניין תכנית מיכאל, מסרה מנהלת גף הערכה ומדידה, שהערכת התכנית שהחלה בשנת 2001 לא הסתיימה. מתברר שאף לא גורם אחד במשרד דרש להשלים את הערכת התכנית . רק עם חידוש הפעלת תכנית מיכאל במשרד בשנת 2006 , העלתה ועדת הרכישות שהמחקר האמור משנת 2001 הופסק. הוועדה דרשה שהמחקר יושלם כדי לקבל ממצאים מובהקים המעידים על התרומה החיובית של הפרויקט לתלמידים; אולם היא חזרה בה מדרישתה נוכח הסברו של מנהל אגף שחר שאין טעם .להמשיך במחקר משנת 2001 . יוצא אפוא שהמשרד המשיך את מימון התכנית ללא שעשה מחקר הערכה מטעמו. על אף שמדובר בניסוי שערכה המפקחת בקבוצה של 61 ,תלמידים בלבד שכאמור אינו מדגם מייצג ושלא ניתן להסיק ממנו מסקנות על הישגי התכנית, מנהל האגף הסתייע בו וטען שתוצאות הניסוי מלמדות על תרומת התכנית לחיסכון ויעילות בתקציב המשרד. ביוני 2008 הוא כתב למנכ"לית המשרד, כי מהניסוי "עולה בבירור כי תלמיד המשתתף בתכנית מיכא"ל חוסך השקעה משמעותית בתקציב משרד החינוך בשל העדר נחיצות השתתפותו בתכניות טיפוח מתמשכות". אמירות אלה לא לוו בנתונים מספריים וכמותיים. הניסוי הוצג גם בפני ועדת הרכישות אך היא לא יזמה בדיקה לאימות מסקנותיו. המשרד לא השלים מעולם מחקר הערכה עצמאי כדי לבדוק האם תכנית מיכאל משיגה את יעדיה. הוא גם לא ריכז נתונים שמהם היה ניתן לעקוב אחר התפתחות התכנית והשפעתה. נתוני האגף על הצלחת התכנית התבססו בעיקר על מחקרים שנערכו ביזמת ספק התכנית. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד להפריד באופן מוחלט בין האינטרסים שלו . כרוכש שירותים מחברה פרטית לבין האינטרסים של חברת מיכאל המספקת שירותים אלה למשרד. על המשרד לערוך מחקר עצמאי ולבדוק האם תכנית מיכאל משיגה את יעדיו. משרד מבקר המדינה מעיר, שתיאור התפקיד של נציבות שירות המדינה שפורט לעיל ציין במפורש שהתפקיד כולל ריכוז, הכנה וטיפול במסגרת התקציבית של האגף, ולא רק של מחלקות בודדות. זאת ועוד, ההגדרה משנת 2000 היא חלוקה פנימית שעשה האגף אך היא לא הובאה לאישור הנציבות. בכל מקרה, עובדת החוץ עוסקת בפעילות השוטפת של האגף. אם מנהל האגף נזקק לעזרה במשימות ייחודיות עליו להעסיק עובד משרד בתקן ולא עובד של חברה חיצונית. משרד מבקר המדינה העלה שההתעלמות ממעמדה כעובדת חיצונית הייתה מוחלטת עד כדי כך שבפברואר 2008 ,, בישיבה של הנהלת האגף שהתקיימה בהשתתפות עובדת החוץ, הציעה מנהלת מחלקה באגף שעובדת החוץ תהיה יו"ר של ועדת השתלמויות. מנהל האגף לא התריע בפני הנוכחים בישיבה שהיא אינה יכולה לשמש בתפקיד זה, מאחר שהתפקיד אינו בגדר סיוע אלא כרוך בקבלת החלטות ובקשרי עבודה עם יחידות נוספות במשרד, והתפקיד שה וצע הוא בניגוד לאמור בנוהל העסקת עובדים בעבודה בלתי צמיתה בשירות המדינה. הנהלת המשרד לא התמידה בדרישתה להפסיק את עבודתה של עובדת החוץ, ובין השנים 2004 -2008 המשיכה עובדת החוץ לעבוד באגף במעמד של עובדת חברת כוח אדם. הנהלת המשרד גם לא פעלה בהתאם למכתבה של המנכ"לית מינואר 2002 , לא נקטה אמצעים להפסקת מצב בלתי חוקי זה, והסמנכ"ל לא עמד על כך שעבודתה תופסק. י וצא אפוא, שהנהלת המשרד, כולל החשבות ולשכת היועץ המשפטי, התעלמו מהוראות התקשי"ר ומהחלטות קודמות של הנהלת המשרד. .של ניגוד עניינים בין עבודתו של מנהל הגף כאחראי על נושאי תרבות ובין עיסוקו כאמן יוצר, הדבר לא הובא לידיעת המנכ"לית. התקנות קובעות, ש"היה לחבר ועדת המכרזים, לקרובו, או לתאגיד שהוא בעל עניין בו, עניין אישי בנושא הנדון בוועדה, לא ישתתף בדיון, ובמקומו ימונה חבר אחר לאותו נושא". מנהל הגף, שהיה יוזם המופע, אחד ממלחיני המופע והשתתף בשירה, ודאי שהיה בעל עניין אישי לכל הקשור במופע. השתתפותו כיו"ר הוועדה לקידום פרויקטים שאישרה את ההתקשרות עמדה אפוא בניגוד לתקנות. | הביקורת העלתה, שהטיפול במרבית סעיפי התקציב של האגף וכן הטיפול במכרזים ובחוזים הקשורים לפעילות האגף נעשה בפועל בידי עובדת חברה קבלנית (להלן - עובדת חוץ), שהועסקה באגף שחר מאז שנת 1996 והמשיכה להיות מועסקת בו במועד סיום הביקורת בספטמבר 2008 . העסקתה נעשתה באמצעות חברות כוח אדם שהתחלפו מעת לעת, והיא כיהנה בתפקיד של תקציבנית האגף. בתפקידיה היא הייתה בקשרי עבודה שוטפים עם מינהל התקציבים, הכספים והחשבות, עבדה מול ועדת הרכישות של המשרד, ועסקה בהכנת מכרזים וחוזים, בין היתר גם בהכנת החוזה של הקבלן שדרכו היא הועסקה. יוצא אפוא, שאת המטלות שאמורה לבצע עובדת האגף המועסקת בו על פי תקן, מבצעת למעשה עובדת של חברת כוח אדם. עוד העלתה הביקורת, שהמשרד הקצה לעובדת החוץ מחשב שמעת לעת הוחלף ושודרג לצורך עבודתה, קוד משתמש לעבודה במערכת התקציב וכתובת דואר אלקטרוני של המשרד להתכתבות עם גורמים בתוך המשרד ומחוצה לו. לכל אלה נדרשה נוכחותה במשרד והיא ישבה באופן קבוע באגף, בחדר הספרייה. כמו כן היא השתתפה בהשתלמות ממושכת מטעם המשרד ללימוד התוכנה "מרכב"ה" שנכנסה לשימוש במשרד במהלך 2008. | 34 |
משרד החינוך . ענייני מנהל ושכר ברשתות גני ילדים במגזר החרדי מהמתואר לעיל עולה כי משנת 2001 מינה המשרד ארבע פעמים רואה חשבון לבדיקה ברשת, וניכר דמיון רב בין הממצאים שהעלו הבודקים השונים. באותן שנים היו משרדי החינוך והאוצר ערים לגירעונות הכבדים של הרשת ולסיבות העיקריות להיווצרותם. למרות זאת בחר המשרד למנות שוב ושוב רואי חשבון חיצוניים שיבדקו את הסיבות לגירעון ויציעו צעדים להתייעלות הרשת, במקום לנסות ולהתמודד עם הבעיה, וכל אותה העת הלך ותפח הגירעון המצטבר של הרשת. משרד החינוך השקיע משאבים ניכרים בבדיקת רואי חשבון למטרות בקרה והמלצה על צעדים להתייעלות, אולם לא פעל מתוך מחויבות לאימוץ המסקנות ולהוצאתן אל הפועל. נמצא כי את המחיר על שנים רבות של ניהול לא תקין של הרשת ועל פיקוח ובקרה לא מספקים של המשרד ישלמו עובדים (בעיקר עובדות) .בלתי מיוצגים, אשר מצדם מילאו במהלך השנים את התפקידים שהוטלו עליהם. משר ד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך ולמשרד האוצר כי ראוי שיימצא פתרון שימזער את הפגיעה בזכויות השונות של העובדים. במשך השנים שבהן בדק משרד החינוך את מצבה הכספי של הרשת, היא המשיכה לצבור גירעונות כבדים. המשרד מקצה לרשת חלק נכבד מתקציבה, ויש בידו כלים לפעול לאלתר לשיפור המצב, אולם במשך שנים הוא לא השתמש בכלי העיקרי שברשותו - התשלומים לרשת, כדי לאלץ אותה לנקוט פע ולות ממשיות לצמצום הגירעון. הרשת המשיכה לפעול כרצונה, בעיקר באמצעות פגיעה בתנאי השכר של עובדיה ולא באמצעות יישום פעולות שעליהן המליצו המשרד ורואי החשבון, והמשרד - שהוא המממן העיקרי של פעילותה - לא פעל נחרצות בעניין. משרד האוצר מכיר היטב את הבעיה, אך נתן את ידו למינוי בודק נוסף לרשת ביוני 2008. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שמשרדי החינוך והאוצר יודעים היטב את הסיבות לגירעונות של הרשת, מינוי בודקים הוא בבחינת סחבת ובזבוז כספי ציבור. היה על משרדי החינוך והאוצר לקבוע לוח זמנים ליישום ההמלצות של הבודקים, לעקוב אחר ביצוען ולהתנות העברה של תקציבים ממשלתיים ביישום פעולות אשר יש בהן כדי להביא להבראת הרשת. הדוחות הכספיים של הרשת המעידים על מצבה הכספי הועברו באופן שוטף לרשם העמותות, ובשל עמדת המשרד קיבלה הרשת אישורים על ניהול תקין. אלה אפשרו למשרד להמשיך ולהעביר לרשת כספים באופן סדיר. באמצעות כספים אלה המשיכה הרשת לפעול, והמשיכה גם לצבור חובות נוספים. אלה תוצאות הבדיקה: גננת אחת השתכרה 75% מן השכר הנדרש; תשע מהגננות שנתוניהן נבדקו השתכרו 82%-85% ;מן השכר הנדרש 17 השתכרו 86%-90% ;מן השכר הנדרש17 השתכרו 91%-95% מן השכר הנדרש; וגננת אחת השתכרה 98% .מן השכר הנדרש )(א נמצא כי בשנים 2000 -2007 לא שילמה הרשת לעובדיה דמי הבראה וקצובת ביגוד. יוצא אפוא שבמשך כשבע שנים פעלה הנהלת הרשת שלא לפי צו ההרחבה, אף שהמשרד הקצה לה את הכספים הנדרשים לשם תשלום דמי הבראה וקצובת ביגוד. לדעת משרד מבקר המדינה, מעשיה של הנהלת הרשת הם בגדר הפרה בוטה של זכויות העובדים והתנהגות לא ראויה של מעביד הניזון מכספי ציבור ונותן שירות לציבור. כמו כן הרשת עשתה שימוש בכספי ציבור שלא על פי הייעוד שנקבע לגבי אותם כספים. מהאמור לעיל עולה שכדי לקצץ בהוצאותיה ולהקטין את הגירעון, קיצצה הרשת בשכר עובדיה באופן שריר ותי וחד -צדדי, בחלק מהמקרים תוך התעלמות מדיני העבודה ומזכויות העובדים: היא קיצצה את שכרם, הפסיקה לשלם להם דמי הבראה וקצובת ביגוד והתנתה את המשך ההסבר של בית יעקב אינו עולה בקנה אחד עם הנתונים על שכר הגננות, שכן נמצא שכמה גננות חדשות קיבלו תשלום בשיעור גדול לעומת זה שקיבלו גננות ותיקות מהן. לדעת משרד מבקר המדינה, אם בית יעקב מעוניינת לפתוח גני ילדים עבור קבוצות שונות בציבור החרדי, וכפועל יוצא היא מפעילה גנים גירעוניים, עליה לממן את הפעלתם מכספים שתגייס ממקורות אחרים. יוצא אפוא שהרשת פיטרה עובדים רבים אף על פי שלא היו לה מקורות כספיים לשלם להם פיצוי פיטורים. היא הסתמכה על התחייבות של המשרד שהותנתה בחתימה על הסכם הבראה, אף שבמשך שנים נכשלו הניסיונות לחתום על הסכם ולא הייתה כל ודאות שבתוך זמן קצר הוא ייחתם. וכך אמנם קרה - ההסכם נ חתם רק כעבור כשנה וחצי. הנהלת הרשת פעלה בעניין זה שלא לפי דרישות חוק פיצויי פיטורים. לדעת משרד מבקר המדינה, העובדה שמנהלי הרשת מסרו לגננות המפוטרות מידע שהשתמע ממנו כי הן יקבלו פיצויים כחוק מלמדת כי הם פעלו באופן לא הוגן ולא אחראי. שכן עקב מסירת המידע האמור שוכנעו עובדות להתפטר ומאות עובדות פוטרו מרשת שמפעילה מוסדות חינוך בלי ששילמה להן פיצויי פיטורים, ועקב כך הן נותרו ללא מקור הכנסה. | .עבודתן של גננות ותיקות בצמצום ניכר של מספר שנות הוותק שלהן, באופן שרירותי וללא הסכמה. על מנהליה של הרשת להקפיד לשלם שכר לעובדים על פי דיני העבודה הנהוגים בישראל, ועל המשרד לוודא שהרשת אכן נוהגת כך. כאמור, מניתוח הסיבות לגירעון של הרשת עולה, שאם תנקוט הרשת צעדי התייעלות, כמו סגירת גנים גירעוניים והפסקת מתן שירותים ללא מקור תקציבי, ייתכן שהיה באפשרותה לצמצם במידה ניכר ת את הפגיעה בתנאי השכר של עובדיה. | 35 |
המוסד לביטוח לאומי . סדרי הטיפול בחשדות לעברות מרמה כלפי המוסד לביטוח לאומי משרד מבקר המדינה ממליץ למשטרה ולמוסד לבחון את התשתית החוקית של העברת חומרי חקירה מהמוסד ליחידת התביעות ביאל"כ ובמידת הצורך ליזום חקיקה או התקנת תקנות להסדרתו בהתאם לדין. לדעת משרד מבקר המדינה, על המוסד לבחון את טיב הדרכתם של החוקרים ואת היקפה וכן את היקף הבקרה עליהם. מלבד זה, עליו לקבוע מודל של שכר עידוד שתהיה לו השפעה מיטבית על עבודת החוקרים. הביקורת העלתה כי אף שקיבל מנכ"ל המוסד דאז, ד"ר יגאל בן שלום, את הדוח וציין כי יבחן את המלצותיו, את דרכי יישומן ואת עלויותיהן, הוא לא הביא את המלצותיו לדיון במינהלת המוסד, והן לא יושמו. עד מועד סיום הביקורת, בספטמבר 2008 , לא יושמו בכלל הצעות התכנית האסטרטגית שאימצה מינהלת המוסד. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה שהמנכ"ל יעלה את מסקנות צוותי החשיבה לדיון בפני הנהלת המוסד ובפני הגורמים הרלוונטיים, ובהם אגף החקירות והמינהלים הרלוונטיים. דבר זה לא נעשה. מתוך הבנה שיש מקום לשיפור ההיערכות של המוסד בכל הקשור לחקירות ולטיפול בתופעות מרמה כלפיו, הוקמו בשנים האחרונות צוותים וועדות שונות לבחינת הנושא; אלה הגישו את דוחותיהם, ובהם המלצות מגוונות. רוב הדוחות הללו לא נדונו, וההמלצות בהם לא יושמו. נמצא שהמוסד לא בחר לפנות לדרך חדשה ולהוביל שינוי כדי להתמודד ביתר עוצמה והצלחה עם תופעות המרמה, אף שהיו בפניו הצעות והמלצות בעניין. משרד מבקר המדינה מעיר כי מי נוי ועדות במועדים סמוכים, אשר המלצותיהן חוזרות ואינן מיושמות, היא התנהלות שאינה ראויה. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה צורת התנהלות זו, המנציחה בזבוז וסחבת. אין טעם למנות ועדה אם אין נכונות להתמודד עם הבעיה וכוונה להתייחס ברצינות למסקנות הוועדה ולהמלצותיה, לדון בהן ולעבור לשלב יישומי. הביקורת העלתה כי המ וסד לא גיבש מדיניות המפרטת את הנסיבות שלא ייחקר בהן חשד לביצוע עברות ולא קבע בעלי תפקידים מוסמכים לקבל החלטות בדבר אי-חקירה. על המוסד, בהתייעצות עם גורמי התביעה הכללית, לקבוע מדיניות בכל הנוגע לאי -חקירת עברות בשל היעדר עניין לציבור, אשר תייעל את עבודתם של הגורמים העוסקים ביישום ההליך הפלילי ותגביר את השוויון באכיפת החוק. מדיניות זו תאפשר להפנות את המשאבים הקיימים לתחומים שתופק בהם התועלת המרבית ממניעת ניסיון המרמה. מדיניות זו אמורה לשקף את תפקידו של המוסד בהבטחת הביטחון הסוציאלי של האוכלוסייה הנזקקת בד בבד עם מיצוי הדין, במקרים הראויים, עם המנסים לרמותו. לצורך גיבוש המדיניות על המוסד למפות את תופעות המרמה הקיימות ולבדוק השפעתן על הגמלאות השונות. בעת קביעת המדיניות יש מקום לשקול, בין השאר, הבחנה בין סוגי העבריינים (יש שוני בין אוכלוסיית מבקשי הגמלאות, שרובה אוכלוסייה נזקקת, ובין עברות שהמעסיקים מבצעים); בין סוגי העברות וחומרתן; בין סוגי הגמלה (גמלאות ארוכות מועד וגמלאות קצרות מועד); בהתחשב בנסיבות האישיות של המבצעים. מלבד זה, על המוסד להסמיך בעלי תפקידים לקבל החלטות בדבר אי -חקירה, כמו קציני משטרה שנקבעו לעניי ן זה בחסד"פ. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה לקיים דיון בהמלצות הוועדה במינהלת המוסד ולגבש עמדה רשמית בקשר אליהן. עוד ראוי היה לבחון, אילו מהמלצות הוועדה אפשר ליישם, באמצעות המשאבים הקיימים בכל הנוגע לשינוי התפיסה הארגונית, לנוהלי ההפעלה וההדרכה ולהגדרת הסמכות והאחריות של כל אחד מבעלי התפקידים באגף החקירות. 1. בבדיקת תיקי המדגם נמצא כי בכ -46% מהם ממצאי הבד יקה והחקירה מצביעים על חשד לביצוע עברה פלילית, אך חקירת תובעי הגמלה בעניין זה לא מוצתה, כלהלן: בהתייחס לפעולות חקירה נוספות - נמצא כי בכ -98% מהתיקים שעלה בהם חשד להיבט פלילי, לא בוצעו פעולות חקירה נוסף לניסיון לחקור את תובע הגמלה, אף שכדי למצות את החקירה היה צריך לעשות כן. .2. מלבד זה, במדגם נמצא כי בכל המקרים שתובע הגמלה ביטל את תביעתו לאחר שהוחל בביצוע פעולות חקירה בעניינו ( 10% מהתיקים שבמדגם שבהם ממצאי הבדיקה והחקירה מצביעים על חשד לביצוע | עברה פלילית, אך החקירה בעניין זה לא מוצתה) וכן בכל המקרים שתובע הגמלה לא שיתף פעולה עם החוקרים 19 (%27 )מהתיקים האמורים הפסיקו החוקרים את החקירה בלי למצותה בדרכים אחרות, והחזירו את התיק לפקיד התביעות. | 36 |
משרד החוץ . מינויים וקידום עובדים - משרד החוץ במעקב נמצא כי אמות מידה אלה לבחינת המועמדים למשרות לא עוגנו בנוהל ובתקנון, וכי הן היו בשימוש ומ"ן לראשי נציגויות בראשות שרת החוץ ופחות בשימושן של הוועדה ל סמנכ"לים וומ"ן שנייה. עוד נמצא, שהוועדות לא פעלו בעקביות בכל הנוגע לאמות מידה אובייקטיביות כמו ניסיון, דרג ותפקידים קודמים: אמות המידה השתנו מדיון לדיון, ובדיונים שונים ניתן להן משקל שונה, גם אם הוועדות עסקו במינוי לאותו תפקיד במועדים שונים. סיכום הנימוקים להחלטות של הוועדה לסמנכ"לים וומ"ן שנייה נוסח לא אחת באופן כללי וסתמי, כמו "יכולות וכישורים של העובד". (א) במעקב נמצא כי מיולי 2006 ועד מאי 2008 מינתה ועדת המינויים השנייה למשרות של קצין מינהלה וקונסול קונסולרי, הנמנות עם שירות החוץ המינהלי, כ -40 עובדים שהיו משובצים בשירות המינהלי, מרביתם חסרי השכלה אקדמית. על מקצת העובדים שמונו הוטל גם תפקיד מדיני. עוד נמצא במעקב, כמו בביקורת הקודמת, שלרבים מהעובדים ששימשו בתפקיד או מונו לו בפרק הזמן שנבדק לא היה ניסיון בתחומים העיקריים שבהם עוסק קצין מ ינהלה וקונסול קונסולרי, ורבים לא ידעו שפה זרה ברמה נאותה. יצוין כי בכמה נציגויות, בעיקר בנציגויות קטנות במדינות המוגדרות קשות שירות, אף מילאו את תפקיד קצין המינהלה קצין הביטחון של הנציגות או עובד מקומי שאינם עובדי המשרד ואין להם הניסיון הדרוש למילוי התפקיד ; מינויים אלה לא נעשו בידי ועדות המינויים. מהפרוטוקולים של דיוני ומ"ן השנייה עולה שהמועמדים לתפקידים האמורים בדרך כלל לא נבחנו על פי דרישות התפקיד שקבע המשרד. במקצת הדיונים נעשה המינוי אף שהיו חברים בוועדה שסברו כי אין מועמד מתאים לתפקיד בקרב המועמדים, ובמעקב נמצא שאחדים מקציני המינהלה שמונו באותם דיונים הוחזרו לארץ זמן קצר לאחר שהחלו למלא את תפקידם. לדעת משרד מבקר המדינה, על ועדת המינויים לא להירת ע מלשקול דחיית דיון במשרה אם לדעת חברים בוועדה אין בקרב המועמדים עובד בעל הכישורים הדרושים. זאת בעיקר כדי שלא לפגוע בייצוג ישראל בחו"ל, וכדי שלא ייווצר מצב שבו העובד שייבחר ייכשל בתפקידו והמשרד ייאלץ להחזירו לארץ. החזרת שליח לארץ מותירה נציגות ללא קצין מינהלה וקונסול קונסולרי ויוצרת בעיות הנוגעות לשליח ולבני משפחתו מבחינת מקום המגורים, מוסדות לחינוך הילדים וכד'. לפי נוהל המעבר, ההקלות האמורות בתנאים להגשת מועמדות לקורס הסמכה נועדו לעובדים ותיקים שהיו במשרד במועד כניסתו לתוקף. ואולם מאחר שההקלות לא הוגבלו בזמן, הן יאפשרו גם בעתיד לעובדים שבאותו מועד הועסקו במשרד אך לא היו להם שנות הוותק הנדרשות, להגיש מועמדות לקורס לאח ר שיצברו את שנות הוותק הנדרשות, אף שהם בעלי השכלה של עד 12 שנות לימוד וניסיון שאינו רלוונטי לתפקידי קצין מינהלה וקונסול קונסולרי. הדבר עלול לחזק את המגמה של מינוי עובדים בעלי כישורים נמוכים במקום לחתור למינוי עובדים בעלי כישורים גבוהים. ראוי לציין שקציני ה מינהלה והקונסולים הקונסולריים הם דיפלומטים המייצגים את ישראל במגעים עם בעלי תפקידים במקום השירות. לכן חשוב שהמשרד יפעל להעלאת רמתם, ובשיקולי ומ"ן השנייה למינוי עובדים למשרות אלה יובאו בחשבון, ככלל תנאי הסף הגבוהים ודרישות התפקיד הגבוהות שקבע המשרד, ובהקלות שנקבעו ישתמשו הוועדות במקרים חריגים בלבד. המעקב העלה כי בהודעת אגף משאבי אנוש לעובדים על מינוים לתפקיד חדש בחו"ל מצוין מועד תחילת כהונתם ומועד סיומה - כעבור שלוש שנים. . שאכן כל המועמדים למשרה הוצגו בתחילת הדיון בה וצוינו פרטים מקורות החיים של כל אחד מהם. אולם לאחר הצגתם נהג המש נה למנכ"ל וסמנכ"ל בכיר למינהל באותה עת (עד לעזיבתו את התפקיד בסוף יולי 2007 ) לציין שניים עד שלושה שמות של המועמדים המועדפים בעיניו, ולאחר מכן נהגו כך המשנה המדיני למנכ"ל, מר יוסי גל, או ראש אגף משאבי אנוש, מר שמעון רודד. לעתים העלו חברים אחרים בוועדה שמות נוספים של מועמדים, אולם נמצא, כמו בביקורת הקודמת, שהדיון התמקד בעיקר במועמדים המועדפים, ולמעט מקרים חריגים מונה אחד מהמועמדים האלה. המעקב העלה כי לא קיים נוהל כזה. בפועל היו ועדות מינויים שלא דנו במועמד משום שבאותו זמן כיהן בתפקיד בארץ קרוב לשנתיים, אך אחרות לא נהגו כך ומינו עובדים שממועד תחילת כהונתם ב תפקיד הקודם חלפו מארבעה חודשים ועד פחות משנתיים. .מהנתונים עולה תמונה חמורה של מחסור ב-254 עובדים בשירות המדיני ובשירות החוץ המינהלי לאיוש המשרות שבתקן של כל אחד מסוגי השירות האלה. כנגד מחסור זה יש עודף של 279 עובדים בשירות המינהלי. זאת ועוד, כפי שיפורט להלן, המעקב העלה, שבמקום שהמשרד יכשיר עובדים למלא משרות בשירות המדיני ובשירות החוץ המינהלי באמצעות קורס צוערים, מונו למשרות רבות בשני סוגי שירות אלה עובדים בשירות המינהלי שלא הוכשרו לשמש דיפלומטים ורבים מהם חסרי השכלה אקדמית, ללא ידיעת שפה זרה ברמה נאותה וחסרי הניסיון הנדרש בתפקידים אלה, כפי שהועלה גם בביקורת הקודמת. השיעור הניכר של משרות המאוישות בידי עובדים בעלי תפקיד שונה ודרג זוטר יותר מאלה שנקבעו לאותן משרות בתקן אינו תקין. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לבחון עם נש"ם את התקן והמצבה של מנהלי מחלקות ושל ראשי תחום ולהתאימם לצרכיו. .במעקב נמצא כי המשרד עדיין לא קבע תנאי סף, החלים על עובדים שכבר נמנים עם השירות המדיני או עם שירות החוץ המינהלי, ומבקשים להגיש מועמדות למשרות השייכות לסוג השירות שלהם. עוד עלה שכמו בביקורת הקודמת בהודעות על משרות מתפנות לא צוינו תנאי סף להגשת מועמדות, וביותר ממחצית ההודעות על משרות מתפנות בארץ, מתפקיד מנהל מחלקה ועד סמנכ"ל, שהתפרסמו מיוני 2006 ועד יוני 2008 , לא צוין הדרג או מתח הדרגים של המשרה. יצוין כי במסגרת שינוי התקנון באוגוסט 2008 נקבע שדרג המשרה יצוין בהודעות "ככל שיפורסם", דהיינו ככלל אין חובה לקבוע דרג כתנאי סף. על פי נוסח ההודעות, הן מיועדות לעובדים "הרואים עצמם מתאימים". (ב) על פי התקנון בנוסחו במועד הביקורת הקודמת, עובד יגיש מועמדות למשרה המתפרסמת בהודעה על משרות מתפנות המשובצת בסוג השירות שאליו הוא שייך, בהתאם להסכם מבנה התקן של המשרד שנחתם בין הנהלתו לוועד העובדים באוקטובר 1987 . בביקורת הקודמת עלה שהמשרד לא יישם את הכלל, ובפועל עובדים השייכים לשירות מסוים הגישו מועמדות ומונו למשרות הנמנות עם סוג שירות אחר, ומכאן שההשתייכות לסוג השירות איבדה את משמעותה. במעקב עלה כי כשעוגן נוהל המעבר בתקנון באוגוסט 2008 , נמחק מהתקנון כלל זה. עקב כך עובד רשאי להגיש מועמדות אף אם אינו נמנה עם סוג השירות שבו משובצת המשרה, וועדות המינויים רשאיות להמשיך ולמנות עובדים, למשרות המשובצות בשירות אחר משלהם, אף כאלה שככלל, אין להם הכישורים והניסיון המתאימים. | מהמתואר לעיל עולה שהמשרד עמד על חיוניותו של סוג השירות כתנאי סף ועל הצורך בהתאמה של העובד לסוג השירות שבו משובצת משרתו, והמנכ"ל אף הגיע להבנות עם ועד העובדים בעניין זה. אולם המשרד נסוג מהדרישה להתאמה זו, והתוצאה הייתה שמינואר 2007 עד מרס 2008 הגישו עובדים מועמדות למשרות שאינן שייכות ל סוג השירות שלהם, מועמדותם לא נפסלה, וכ -27% מ-284 העובדים שמינתה ומ"ן השנייה | 39 |
נתיבי אילון בע_מ . תקצוב פרויקטים וביצועם - חברת נתיבי איילון בע_מ (ב) בהמשך הנוהל נקבע כי בחירת המועמדים שבטופס מתוך מאגרי המומחים תיעשה בסבב מחזורי ככל הניתן. לא נמצא כי החברה ערכה סבב מחזורי בין המומחים. . ,המדינה, כי קיבל הנחיה ישירה ממנכ"ל החברה דאז, מר אריה בר להתחיל לבצע פינויים עד צומת רחוב נס לגויים, כולל בצומת עצמו. חברת נתיבי איילון פעלה בניגוד להנחיות הדירקטוריון שלא לחרוג מההרשאות התקציביות שאושרו לחברה בפרויקט. .באשר לעתיד, על החברה להקפיד שבעת הגשת תכניות לוועדה מקומית לתכנון ולבנייה ייקבע מראש הסדר תשלומים לשיפוי הוועדה לפי חוק התכנון והבנייה, כדי שהחברה ת דע מראש מהן התחייבויותה בגין תכניות. יוצא אפוא כי התחייבויות החברה בעבר לשפות ועדות מקומיות לתכנון ולבנייה כמגישת תכניות, ניתנה בהליך לא תקין: לא נעשתה עבודת מטה של כל הגופים הנוגעים בדבר - משרד האוצר, המשרד וחברת נתיבי איילון - לרבות הכנת אומדן ובדיקה של רמת החשיפה לסיכונים. עד לאחר מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2008 , לא נערך הסדר בין משרד התחבורה ובין החברה בדבר כיסוי הפיצויים שהחברה נתבעת ושעלולה להיות מחויבת בהם לפי חוק התכנון והבנייה. לדעת משרד מבקר המדינה, אין מקום לכך שהחבות בפיצוי תוטל על החברה, כאשר מדובר בפרויקט שהוזמן אצלה על ידי גורמים אחרים. על המשרד, משרד האוצר והחברה להסדיר את הסוגיה של חובות העבר. לדעת משרד מבקר המדינה, העובדה שהמומחה המועדף מומלץ בפני הוועדה על ידי מנהל הפרויק ט, ושברוב מוחלט של המקרים הוא זה שנבחר, מעלה חשש לפגיעה בעקרונות השוויון והיעילות, בעקרון הסבב המחזורי ההוגן ובסדרי בקרה פנימיים נאותים, המחייבים הפרדה בין סמכויות המזמין (מנהל הפרויקט) לסמכויות הוועדה: על מנהל הפרויקט לקבוע את סוג העבודה הנדרשת, ועל הוועד ה לבחור את המומחה המתאים תוך שהיא מעניקה משקל, אך לא משקל מכריע, להעדפה של מנהל הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד, למשרד האוצר ולחברה כי אין זה תקין שפרויקט שהוחל בתכנונו עוד בשנת 1999 והיה מתוכנן להסתיים בתוך כשלוש שנים, לא הסתיים גם כעשר שנים לאחר שתוכנן. דבר זה פוגע בכדאיות הכלכלית של הפרויקט ובפתרונות התחבורתיים שהפרויקט אמור לתת. לדעת משרד מבקר המדינה על משרדי התחבורה והאוצר והחברה להפיק לקחים ממקרה זה כדי למנוע הישנותם של נזקים כגון אלו שנבעו מדרך התנהלות הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר כי למשרד האוצר אין מומחיות וסמכות מקצועית להחליט על סדר העדיפויות בפיתוח צירי תנועה. סמכות זאת אמורה להיות בידי המשרד המקצועי - דהיינו משרד התחבורה. לדעת משרד מבקר המדינה, מבקר פנים שסיים את עבודתו על דוח ביקורת חייב להגיש דוח סופי על ממצאיו לדירקטוריון. הביקורת העלתה כי עד לאחר מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2008 , לא אושרו נהלים חדשים ולא הוקמה מערכת ממוחשבת לבקרה כספית. | משרד מבקר המדינה מעיר לאגף התקציבים במשרד האוצר, כי המושג תקצוב מותנה לפרויקט אינו קיים בחוק יסודות התקציב התשמ"ה- 1985 . לדעת משרד מבקר המדינה יש לבדוק תחילה את הכדאיות הכלכלית של פרויקט ורק לאחר מכן להחליט אם לתקצבו. | 40 |
משרד הבינוי והשיכון . האגודה לתרבות הדיור - ממצאי מעקב 2. מנכ"ל האגודה מר ראובן צדוק משמש בתפקידו זה12 שנים ברציפות מאפריל 19976 . לדעת משרד מבקר המדינה על מוסדות האגודה והשר לבחון האם תקופת כהונה כה ארוכה משרתת את אינטרס הציבור והאגודה, והאם לא ראוי להגבילה, במיוחד כשלוועד המנהל שאמור לפקח על המנכ"ל אין למעשה השפעה על הבחירה. גם בביקורת הנוכחית, בכמה מקרים לא נמצאו מלוא האסמכתות לאופן בחירתם של היועצים: לא נמצאו נתונים על יועצים שהציעו את מועמדותם, ולא תועדה השוואה שנעשתה לצרכי הבחירה של יועץ, לרבות אמות המידה שעל פיהן נבחר. . ביקורת המעקב העלתה כי בספטמבר 2002 התמנה מר לאוניד טוקרסקי כיו"ר הוועד המנהל של האגודה, ובמרס 2005 הוא סיים את כהונתו. מאז ועד סיום הביקורת התמנה לכל ישיבה יו"ר מקרב חברי הוועד שנכחו בה. אי מינויו של יו"ר קבוע לוועד המנהל אינו תקין ועלול לפגוע ביכולת לקבוע לאגודה יעדים ארוכי טווח ולהוציאם אל הפועל. הביקורת העלתה כי האגודה דורשת מוועדי הבתים לדווח לה על טיב השירות שהם מקבלים, אך אין היא יוזמת פעולות לפיקוח מצידה. לדעת משרד מבקר המדינה, מכיוון שהשירות ניתן בתיווך האגודה, ראוי שהאגודה תפקח ולו באופן מדגמי, ללא תלות בדיווחים מוועדי הבתים על הרמה המקצועית של היועצים, ושהיא תאסוף בעצמה מידע בנוגע לטיב עבודתם. הביקורת העלתה כי משנת 2000 לא ביקשה האגודה הצעות מכמה חברות ביטוח כדי להשוות ביניהן ולבחור בהצעה המיטבית. לדעת משרד מבקר המדינה המצג בפרסומי האגודה עלול להטעות את חברי האגודה, שכן מהפרסום עלו ל להשתמע שהאגודה בחנה כביכול הצעות שונות ועדכניות בעוד שמזה כשמונה שנים לא עשתה כן. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהאגודה תמליץ לחבריה על התקשרות עם חברת ביטוח אחת או יותר רק לאחר שתקיים הליך לבחינת ההצעות המיטביות. 1. משרד מבקר המדינה העלה מנתוני האגודה כי ההכנסות שלה מדמי החבר בשנים 2005 -2007 הסתכמו בכ -26.2 מיליון ש"ח, אבל בפועל נרשמו בספרים רק כ -25.3 מיליון ש"ח, דהיינו - בספרי האגודה לא נרשמו לכאורה כ-0.9 .מיליון ש"ח .3. הביקורת העלתה ממצאים הנוגעים לתפקוד האגודה. ראוי לשקול עריכת שינויים במבנה מוסדותיה, לרבות שינויים בסמכויותיהם ובהליכי בחירתם, על מ נת להבטיח שלא תתקיים ביניהם תלות שעלולה לפגוע בתפקודם העצמאי כגופי פיקוח ובקרה. 4. מנכ"ל האגודה משמש בתפקידו זה12 שנים ברציפות. לדעת משרד מבקר המדינה על מוסדות האגודה והשר לבחון האם תקופת כהונה כה ארוכה משרתת את אינטרס הציבור והאגודה, והאם לא ראוי להגבילה. 5. על האגודה לשאוף לתת לחבריה שירות איכותי ומקצועי, ומן הראוי שהיא תפקח, ולו באופן מדגמי, על הרמה המקצועית של היועצים שהיא מפנה לחבריה, ושהיא תאסוף בעצמה מידע בנוגע לטיב עבודתם. .1. הביקורת הנוכחית על האגודה לתרבות הדיור הינה מעקב על דוח ביקורת קודם שערך משרד מבקר המדינה בשנת 2001 והתפרסמה בדוח שנתי 52 ב של מבקר המדינה ( 2002 ). בביקורת זו נבדקו בין היתר נושאים שנבדקו בדוח הקודם. נמצא שחלק מהליקויים תוקן, ועם זאת עדיין קיימים ליקויים בהתנהלות האגודה. 2. פעילות משרד הבי נוי והשיכון מכוונת ליצור תנאים שיאפשרו לכלל האוכלוסייה, אך בעיקר לאוכלוסיות החלשות יחסית, למצוא פתרונות דיור במחיר סביר. תחום הסיוע לוועדי בתים אמנם נושק לתחום פעולתו של המשרד אך אינו מרכיב מרכזי בו. בניגוד לעבר המשרד אינו משתתף במימון האגודה והיא ממומנת ע ל ידי הרשויות המקומיות ומדמי החבר שמשלמים החברים. לפיכך על הממשלה לשקול מיהו הגורם שרצוי וראוי שירכז את האחריות לתחום זה. 2. בביקורת עלה כי בהמחאות שהאגודה מדפיסה לא נרשמת ליד שם המוטב המילה "בלבד", דבר המאפשר הפקדת ההמחאה שלא למוטב המיועד. לדעת הביקורת, אם האגודה קבעה כי דמי החבר הם שנתיים, אין היא רשאית לשנות זאת ולהקדים את מועד סיום החברות בלי להודיע ולהסביר זאת מפורשות לחבריה. היו חברים שמחוסר תשומת לב לא עמדו על זכותם שלא לשלם את דמי חבר ברציפות; כדי להימנע ממצב כזה היה על האגודה להודיע להם כי סיום החברות הוא כעבור שנה ממועד התשלום האחרון, וכי אם הם רוצים לשמור על רציפות, עליהם להודיע על כך לאגודה ואז יחויבו בתשלום רציף של דמי החבר. | לדעת משרד מבקר המדינה, על האגודה ועל הרשויות המקומיות הפועלות בשיתוף פעולה עמה להסדיר את יחסיהן וא ת כל חובותיהן וזכויותיהן בהסכמים כתובים וחתומים. | 41 |
משרד הבינוי והשיכון . הטיפול בפינוי כפר שלם משרד מבקר המדינה מציין כי על פי הדיווח בפרוטוקול המחיר שהוצע משקף ערך של 65,000 דולר לדירה; אלא שתחשיב שערך משרד מבקר המדינה מראה כי מדובר ב-35,000 דולר בלבד לדירה (לפי77 דירות). יתרה מכך, מחיר זה כולל כאמור תשלום בעד פיתוח, ואילו השומה אינה כוללת תשלום זה, ולפיכך בניכוי מרכיב זה יהיה הסכום כ-20,520 דולר בלבד לדירה, ובסך הכול כ - 1.58 מיליון דולר, שהם כ-68% .מהשומה עד סוף שנת 2008 לא סיכמו חלמיש, ממ"י והעירייה את גיבוש הקריטריונים החדשים, ולכן לא הוגשה למועצת מקרקעי ישראל הצעה לשינוי הקריטריונים. 1. הביקורת העלתה כי ההחלטות על ניהול פרויקט פינוי כפר שלם כמשק סגור התקבלו בלי שעשה ממ"י עבודת מטה שבחנה את כל ההשלכות של החלטה זו. כך למשל לא נבחנה הכדאיות הכלכלית של מתכונת זו, לא הוערכו ההכנסות, ההוצאות הצפויות ותזרים המזומנים משרד מבקר המדינה מדגיש שהאלימות המתלווה לפלישות, היא תופעה בלתי נסבלת; היא עלולה לערער את הביטחון של הציבור בגורמי השלטון ומחזקת את התחושה ש"כל דאלים גבר". על כן ראוי שהגורמים המוסמכים - חלמיש, העירייה וממ"י - עם גורמי אכיפת החוק - משטרת ישראל ופרקליטות המדינה - יכינו תכנית פעולה לטיפול לאלתר בפינוי של פולשים. . הצפויים, לא נבחנה שיטת שיווק הקרקע העדיפה, לא נקבע סדר קדימות מועדף לפינוי התושבים, לא נקבעו מקורות מימון לתקופות ביניים עד קבלת ההכנסות ולא הוכנה תכנית לביצוע הפינוי. גם מאוחר יותר, לאחר שהתברר לחלמיש שהפרויקט מצוי בגירעון (ראו להלן, בפרק "דיווח כספי וכלכלי על הפרויקט"), לא נעשו הפעולות האמורות. 2. הפעלת הפרויקט כמשק סגור גרמה לכך שממ"י וחלמיש פעלו בראש ובראשונה בהתאם לשיקולים כלכליים, בלא לתת את הדעת להיבט השיקום ש ל השכונה ובלי להתחשב בראייה החברתית ובהתפתחות האורבנית של האזור. בגלל מדיניות זו חלמיש העדיפה לקדם פינוי של שטחים הצפויים להניב את מרב ההכנסות, ונמנעה מלקדם פינוי של תושבים שמתגוררים בשטחים המיועדים לשטחי ציבור. סדר עדיפות זה פגע בפיתוח של שטחי ציבור ואף בתושבים. חלמיש וממ"י ניהלו את הפרויקט במתכונת משק סגור בלי שהייתה בידיהם תכנית מפורטת ומסודרת להפעלתו. למעשה במשך השנים ההכנסות משיווק הקרקע לא מימנו את מלוא ההוצאות לפינוי התושבים. ראוי היה שבטרם תתקבל החלטה על שיטת הניהול של הפרויקט וכן במהלכו תתבצע בדיקה אשר תבחן את כל ההיבטים וההשלכות של ההחלטה - צפי ההכנסות ו ההוצאות, תזרים המזומנים הצפוי, מספר .התושבים והמשפחות שיש לפנות, סדר העדיפות לפינוי התושבים היקף המימון הנדרש וכיוצא באלה. יש מקום שהגורמים המטפלים בפינוי כפר שלם - חלמיש, ממ"י ומשרד הבינוי והשיכון - ישובו וישקלו מהי הדרך המתאימה לניהולו התקציבי ולדרכי מימונו של הפרויקט. הביקורת העלתה, שממ"י אינו מטפל בפינוי המחזיקים בשטחים שבניהולו ושלא הועברו לחלמיש. ממ"י גם אינו מקיים פיקוח בקרקעות אלה, הדרוש למניעת פלישות. תנופת הפינוי של כפר שלם, שאפיינה את התקופה עד שנת 1996 , נעצרה בסוף שנה זו. ממ"י וחלמיש קיבלו את החלטותיהם בלי שנתנו את הדעת להשפעתם של העניינים האמורים ונמנעו במשך שנים מלנקוט פעולה מעשית אשר תעורר את תהליך הפינוי מחדש. בפועל, העיכוב בפינוי, שינוי הקריטריונים לזכאות לדמי פינוי ושחיקת דמי הפינוי גרמו התמרמרות בקרב תושבי כפר שלם ופגעו בנכונות שלהם להתפנות. בביקורת עלה כי דוחותיה הכספיים של החברה אינם כוללים מידע זה, ועל כן אין הם משקפים את פעילותה של החברה לאורך השנים בפינוי כפר שלם. בפרט, הם אינם נותנים ביטוי לגירעון שנוצר במשך השנים בפרויקט. הפרויקט מאוזכר רק אשר לערך הקרקעות שנותרו בידי החברה, שנכון לסוף שנת 2007 היה כ-45.3 ,מיליון ש"ח. יתרה מכך הדוחות הכספיים של חלמיש מצביעים על כך שבשנים האחרונות היו | .לחברה רווחים מצטברים בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח: כ -87 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים 2006 ו-2007 , וכ-96 מיליון ש"ח בשנת2005 . משרד מבקר המדינה מעיר כי הנתונים על הגירעון הגדול בפרויקט מצד אחד ועל יתרת רווח גבוהה מצד אחר מצביעים על הצורך לבאר את העניין, אולם ביאור זה לא נמצא במסמכי החברה. | 42 |
משרד הבינוי והשיכון . הקצאת דיור ציבורי לזכאים .4. ,משרד מבקר המדינה בדק בשלושה סניפים של חברת עמידר (איילון פתח תקווה ונתניה) 33 מ-123 ( 26.8% ) תיקים של דירות שפלשו אליהן בעשר השנים האחרונות. נמצאו ליקויים בטיפול ב-15 מהם (כ-45%.) בהתאם לנתוני חברת חלמיש, במאי 2008 היו46 דירות בניהולה שהוחזקו שלא כדין. משרד מבקר המדינה בדק עשר מהן ( 22% .) הפלישות לדירות אלה אירעו משנת 1988 עד אמצע 2007 . הבדיקה העלתה ליקויים בטיפול בשמונה תיקים שנבדקו. בחמישה נמצא יותר מליקוי אחד. שיעור גבוה של ליקויים מלמד על טיפול פגום. 1. מ-43 בקשות ששלחה עמידר למשרד רק 15 ( מהן35% ) אישר המשרד בפרק הזמן שקבוע בנוהל עמידר - שלושה שבועות; בנוגע ל-19 בקשות (כ -44% ) נמשך שלב זה בין שלושה שבועות לחודשיים, ובנוגע לתשע (21% )- .אף יותר מזה, עד יותר מארבעה חודשים 2. בחלמיש אישר המשרד שמונה בקשות בלבד מ-17 שנבדקו עד מועד הביקורת, סוף מאי 2008 : שלוש בלבד (כ-40% )- בתוך שלושה שבועות; עוד שלוש - כעבור חודש עד שלושה חודשים ממועד הגשתן, ושתיים (כ- 20% )- כעבור11 ו-19 חודשים. לעתים נגרם העיכוב בשל הקטנת היקף העבודה לעומת האומדן המקורי. במקרים אלה לא תמיד ציין המשרד אילו עבודות הוא אינו מאשר. תהליך בירור הנושא נמשך לעתים זמן רב ולפעמים לא הסתיים עד מועד סיום הביקורת. תשע בקשות שהוגשו בשל חילוקי דעות בין המשרד ובין החברה הדירות עומדות כאבן שאין לה הופכין, מועדות לפורענות; הזכאים ממתינים, והחברה משלמת ל חברת השמירה עבור השגחה עליהן. מלבד זה במקרה של פלישה היא תיאלץ לשאת בתשלום עלות הפינוי והנזקים שייגרמו. . מהמתואר לעיל עולה כי לחלק מהבקשות ששלחה חלמיש למשרד היא לא קיבלה אישורים והיא שיפצה את הדירות מתקציבה באופן שלא אפשר את תיקון כל הליקויים שהיה הכרח לתקנם. לדעת משרד מבקר המדינה על המשרד ועל החברה להגביר את שיתוף הפעולה ביניהם במטרה לשפר את השירות הניתן לדיירי הדיור הציבורי. (ד) אי-פינוי פולשים במשך תקופה אר וכה : נמצא כי בחמישה מ-15 התיקים של חברת עמידר שנמצאו בהם ליקויים החזיקו הפולשים בדירות החברה במשך תקופות ארוכות - חמש שנים וחצי עד 13 שנים, והחברה לא נקטה את כל האמצעים שברשותה כדי לזרז את הפינוי. בשניים מחמשת המקרים ניתנו פסקי דין לפינוי ואף נפתחו תיקי הוצאה לפועל. נמצא כי עמידר טרם פינתה את הפולשים עד מועד סיום הביקורת. לדעת משרד מבקר המדינה היה על המשרד לפעול בנחישות למציאת פתרונות חלופיים לשיפוץ הדירות שבידי החברה. הבדיקה בחברת חלמיש העלתה כי בשלושה מעשרת המקרים שנבדקו לא שונה מצב הדירה שפלשו אליה במערכת הממוחשבת במשך שלוש או ארבע שני ם. כתוצאה מכך החברה לא טפלה בהליכים להקניית אישור זכאות כ"דייר ממשיך" לפולש או בהגשת תביעת פינוי נגדו וגביית דמי שימוש ראויים ממנו, והוא המשיך ליהנות מדמי שכירות מסובסדים או לא שילם כלל. הרישום במערכת הממוחשבת הוא כלי ניהולי, ולכן רישום לא מדויק או שגוי פוגע ביכולת הניהול והבקרה של החברה. .עירוניות בירושלים, בתל-אביב-יפו, בחיפה ובפתח תקווה. היעדר נתונים פגם בתהליך קבלת ההחלטות על מדיניות הסיוע. . יוצא שבשנת 2008 בהשוואה לשנת 2005 חלה ירידה של62% בתקציב הסיוע לדיור ציבורי, מ -185 מיליון ש"ח לכ -70 מיליון ש"ח במונחים שוטפים; במונחים ריאליים הירידה בתקציב גדולה יותר. על המשרד לתת את דעתו לכך שניתנו פתרו נות דיור מועטים בלבד לשכבות החלשות ביותר מבין הזכאים לסיוע בדיור. ניתן לצפות שהמשרד יקצה את המשאבים לזכאי דיור בשכירות לפי כללי הזכאות שהוא עצמו קבע. מן הראוי שהמשרד יכין תכנית אופרטיבית לסגירת הפער בין המצוי לרצוי, בין המשאבים העומדים לרשותו ובין הדרושים לו לעמוד ביעדיו, ובמידת הצורך - שיעלה את הנושא לדיון בממשלה. משרד מבקר המדינה מעיר כי אמנם הפתרונות המוצעים מקלים את המצוקה המידית של מקצת הממתינים, אך הם אינם פותרים את הבעיה ביסודיות. בהתחשב בשכר הדירה של דירה ממוצעת במרכז הארץ קיים פער של ממש בינו ובין הסיוע המוגדל של המשרד, אשר למשפחות קשות יום, שהן מרבית המשפחות הזכאיות, קשה לעמוד בו; לפיכך הפתרון המוצע אינו מספק. | משרד מבקר המדינה מעיר כי פתרון זה אינו מתאים בדרך כלל למשפחות קשות יום שאין ביכולתן להתמודד עם החזרי משכנתה. | 43 |
משרד העלייה והקליטה . הדיור לעולים – מקבצי דיור ומרכזי קליטה לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הקליטה לשקול לקצוב את תקופת חוזי השכירות עם בתי המלון. אם יחל יט המשרד להאריך את תקופת השכירות, סביר להניח שבמסגרת המשא ומתן הוא יצליח להפחית את עלויות השכירות. מתשובתו של משרד הקליטה עולה כי כאשר הוא האריך את תוקף החוזים עם בתי המלון בשנת 1995 לתקופה בלתי מסוימת הוא התכוון לסיים את תקופת החוזה במועד "מאוחר יותר". לדעת משרד מבקר המדינה העובדה ש -13 שנים לאחר הארכת תוקפם החוזים עדיין בתוקף אינה סבירה ואינה מתיישבת עם החובה ליתן הזדמנות שווה גם למציעים פוטנציאלים אחרים ופוגעת באפשרות לקבל הצעה מיטבית יותר שיכולה להתקבל בעקבות הליך תחרותי. ראוי היה ששלושת החוזים שנחתמו לפני כמעט 20 שנה יעברו הליך של בחינה מחדש, ו בכלל זה תיבחן נחיצותה של ההתקשרות עם אותם בתי מלון ותיבחן האפשרות לביצוע מכרז וכן יוערכו מחדש דמי השכירות הראויים באמצעות שמאים. יצוין כי התעריף שמשלם משרד הקליטה עבור המלון הוא גבוה במידה ניכרת מהתעריף של מקבצים אחרים שהוא שוכר בירושלים. לדעת משרד מבקר המדינה, אף שמשרד הקליטה ומשרד האוצר היו ערים כבר בשנת 2002 לעלות הגבוהה של מלון זה ולאפשרות שיצטרכו לפנות אותו, הם לא פעלו בשנים 2002 -2008 למציאת תחליף למלון. על אף יתרונותיו של המלון ראוי היה לדעת משרד מבקר המדינה לחפש תחליף זול יותר למלון בהתחשב בעובדה ששכירתו ממומנת מכספי ציבור. 2. בשלושת החוזים לשכירת בתי המלון נכלל סעיף המאפשר למשרד הקליטה לסיים את תקופת השכירות בכל עת, בהתראה של 60 ,יום בלבד אולם בפועל המשרד שוכר אותם למשך מעל ל -18 שנים. סביר להניח שהעובדה שהמשרד רשאי לסיים את ההתקשרות עם היזמים בכל עת ובהתראה קצרה בלבד הייתה אחת הסיבות לכך שהיזמים דרשו דמי שכירות גבוהים, שכן הם גילמו את אי -הוודאות לעניין תקופת השכירות בסכומם של דמי השכירות. הביקורת העלתה שלפחות אחד מבעלי בתי המלון בי קש ממשרד הקליטה לחתום על חוזה מקבצי דיור רגיל שמועד תפוגתו נקבע מראש, אך המשרד סירב לעשות כן. 1. הועלה כי22 מבין51 החוזים שנבדקו חודשו למפרע בשנים 2001 - 2008 באיחור של3-17 חודשים. בכך למעשה הוארכה תקופת השכירות ללא חוזה וללא אישו ר מראש מוועדת המכרזים. הועלה גם שהדיון בוועדת הפטור לאישור מימוש האופציה מתקיים חודשים רבים לאחר שהסתיימה תקופת החוזה ולאחר שהשכירות כאמור הוארכה למעשה. כך לדוגמא, תוקפו של אחד החוזים לשכירת מקבץ דיור פג בדצמבר 2005 , אולם החוזה המחודש נחתם רק במאי 2008 . הת ברר כי היזם הגיש תביעה נגד משרד הקליטה ועמידר בגין הנזקים שנגרמו לו משום שלא נחתם עמו חוזה במשך שנתיים וחצי. לדעת משרד מבקר המדינה מהמקרים הרבים של חתימה על חוזים למימוש אופציות למפרע אפשר ללמוד שהמשרד לא הקפיד על כללי מינהל תקין, ובמצב זה אישור ההתקשרויות בוועדת הפטור הוא למעשה בבחינת "חותמת גומי". על משרד הקליטה ומשרד האוצר להיערך יחד מבעוד מועד, לפני תום תקופת השכי רות של מקבצי הדיור, לבחינת החלופות העומדות בפניהם כדי שיוכלו לפעול באמצעות פרסום מכרז ולחלופין באמצעות פטור ממכרז, הכול בהתאם לתקנות חובת המכרזים ובכפוף לנסיבות המשתנות, הן כדי לממש את האופציה על פי התנאים שהובטחו להם בהסכם המקורי והן כדי להימנע מחשיפה לתב יעות משפטיות בשל התמשכות הטיפול בנושא. לפחות 20 מבין45 המקבצים שה תקבלו בשנים 2002 -2007 נמסרו לאכלוס מאוחר מכפי שנקבע בחוזים עם עמידר, כאשר משך האיחור היה בין חודשיים לארבע שנים. משרד מבקר המדינה בדק שבעה מבין המקבצים שהתקבלו באיחור והעלה כי אמנם ועדת המכרזים אשרה לדחות את קבלתם, אולם הם לא התקבלו במועד החדש. עוד הועלה שאף שבכל החוזים נכלל סעיף פיצוי מוסכם, בשלושה מקרים לא דרש משרד הקליטה מהיזמים לשלם לו פיצוי כלשהו, ומהיזמים המשכירים את יתר המקבצים הוא דרש לשלם לו פיצוי בסכום קטן בהרבה מהסכום המוסכם על פי תנאי החוזה, אם באמצעות דמי שכירות מופחתים או באמצעות תשלום פיצוי בעין. מהמסמכים לא ניתן ללמוד כיצד התקבלו ההחלטות בדבר הסכומים ששולמו כפיצוי. מהבדיקה עולה שלא תועד הליך קבלת ההחלטות במשרד הקליטה בכל הנוגע לתשלום הפיצויים, ולפיכך לא ניתן לבדוק את אופן קבלת ההחלטות בדבר סכומי הפיצויים. ויתור משרד הקליטה על זכויותיו לקבל מהיזם שטחים ציבוריים על פי ההסכם בשל דרישות העירייה מהיזם חייב אותו להמשיך לשלם שכר דירה גם עבור שתי דירות שהוסבו בהסכמתו לכיתות ולמשרדים. משנת 1990 עד סוף שנת 2005 חתמה עמידר, כשלוחתו של המשרד, עם יזמים על חוזים לשכירת מקבצי דיור בסכום כולל של כארבעה מיליארד ש"ח (סכום נומינלי לא כולל מע"מ). על פי תחשיבי משרד מבקר המדינה, סכום מס הבולים שהיזמים היו צריכים לשלם עבור חוזים אלה מסתכם בכ-18 ,מיליון ש"ח (כולל מע"מ). לפי חישובי משרד מבקר המדינה | .הפסדה של קופת המדינה בשל מחדלי אגף המכס ומאחר שעמידר לא נתנה דעתה לעניין זה הסתכם ב-9.5 .מיליון ש"ח לפחות | 44 |
רכבת ישראל בע_מ . הקמתו של קו הרכבת המהיר לירושלים .בביצוע העבודות בקו הרכבת המהיר לירושלים ועליה חדה באומדן העלויות לביצוען, חתמו החשכ"ל, סגן בכיר לחשכ"ל ומנכ"ל משרד התחבורה עם חברת הרכבת על הסכם פיתוח חדש, בהיקף של 29.553 מיליארד ש"ח במחירי יולי 2008 , כולל השלמת הקו. כךהתנהלה החברה לפחות למעלה משנתיים ללא תכנית פיתוח מעודכנת. רק באוגוסט 2008 , כשנתיים לאחר החלטת הממשלה לעדכן את תכנית הפיתוח, ורק לקראת תום תקופת הסכם הפיתוח ולאחר דחיות רבות . החברה העריכה באוגוסט 2008 כי פרויקט הקמת הקו המהיר לירושלים יושלם בסוף 2014, כלומר שש שנים לאחר המועד המתוכנן המקורי ( 2008 .) .הרכבת העריכה את עלות התשתית להקמת קטע הקו ממחלף ענבה לירושלים, שאורכו כ-31 ק"מ, באוגוסט 2008 ב- 6,795 מיליוני ש"ח בקירוב, במחירים נומינליים, שהם כ- 5,966 מיליוני ש"ח במחירי יולי 2003 , כלומר גידול של כ -88% לעומת האומדן המקורי. אין עלות זו כוללת את עלות רכישתו של הציוד הנדרש להפעלת הקו ואת עלותו של חשמול הקו. נמצא כי במכרז שבו נבחרה, באוגוסט 2007 , קבוצה א' לביצוע עבודות מנהור מורכבות, בהיקף של כ -1.8 מיליארד ש"ח היה יו"ר הוועדה הסמנכ"ל (מנהל חטיבה) בפועל דאז בחברה, אולם חבר נוסף היה עובד א', שכיהן באותה תקופה כמנהל אגף רכש והתקשרויות בפועל. . הקמת קו הרכבת המהיר לירושלים הוא פרויקט תשתית מן הגדולים המוקמים במדינה. כדי להשקיע את כספי המדינה ביעילות יש צורך בבדיקות כדאיות מקיפות. מאז קבלת החלטת הממשלה באוגוסט 2001 להקים את קו הרכבת המהיר לירושלים הושקעו מאות מיליוני ש"ח, אך חברת הרכבת השלימה רק חלק ממנו. בביקורת נמצא כי אומדני העלויות שהוצגו על ידי הרכבת, לפני קבלת ההחלטה היו נמוכים במיליארדי ש"ח מאומדני העלויות הנוכחיים. השלמת הקו שתוכננה ל - 2008 נדחתה במהלך השנים, ולפי הערכת הרכבת, במועד סיום הביקורת, יושלם הקו רק בשנת 2014 . העיכובים בהקמת הקו מוסיפים עלות לעלות הגבוהה ממילא הכרוכה בהשלמת הפרויקט. פרויקט הקמתו של קו הרכבת המהיר לירושלים הוא אחד הפרויקטים היקרים והמורכבים בתולדות ישראל. נוכח הליקויים שנמצאו מוטל על כל הגורמים המקצועיים לרבות בחברת הרכבת, במשרד האוצר ובמשרד התחבורה, לעשות את כל הנדרש לתיקון הליקויים, בכלל זה פיקוח ובקרה הולמים ולוודא שההחלטות וביצוען י תבססו על תכנון מפורט וקפדני כדי שיעלו על פסים תקינים. .הקו המהיר מתל אביב לירושלים תוכנן כדי להשיג מטרות בעלות חשיבות לאומית וציבורית, ובהן קיום תחבורה נוחה ומהירה וחלופה לתחבורה הציבורית הקיימת בין ירושלים למרכז המדינה. לא נמצאו במסמכי הרכבת אסמכתאות אילו בעלי מקצוע התחייבה "מוריה " להעסיק בפרויקט ובאילו עלויות. משרד מבקר המדינה העלה כי ההסכם נחתם אף שלא הוצג תחשיב מפורט (לרבות ההנחות והנתונים שהוא מבוסס עליהם). בהסכם לא עוגן סך התקציב הכולל ולא לוחות הזמנים. מההתכתבות בין חברת הרכבת, חברת "מוריה" ומנהל מינהלת הקו המהיר לירושלים הועלה, כי הרכבת לא קבעה את גבולות הסמכות והאחריות של הח ברות בתחומים חופפים. ממסמכי החברות עולה כי במשך כל תקופת ההתקשרות הן נחלקו בדעותיהן באשר לגבולות סמכותה ואחריותה של "מוריה ". משרד מבקר המדינה העיר לחברה, כי עליה להקפיד שבמכרזים בעלי עלות גבוהה, ובייחוד במכרז כגון זה, שהוערך במיליארד ש"ח ויותר, תאויש ועדת המכרזים כפי שנקבע בנוהל החברה. 3. אף שחברת הרכבת התחייבה בהסכם הפיתוח להודיע לממשלה מראש על כל סטייה מהותית מתכנית הפיתוח, היא לא עשתה כך: ביולי 2007 שלחו מנהל אגף תיאום ובקרה ומנהל אגף כלכלה דאז בחברה למשרד האוצר ולמ שרד התחבורה את אבני הדרך לביצוע הקו ואת תקציביהם. על פי המסמך, תקצבה החברה לחלק הכולל את המנהרות כמיליארד ש"ח בלבד. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח היקפו הנרחב וחשיבותו של המכרז היה על הנהלת החברה לדווח לדירקטוריון על תוצאות המכרז ועל האומדן לביצוע העבודות המעודכן במלואו. | .מנכ"ל חברת הרכבת בעת ההתקשרו ת עם "מוריה" היה מר עפר לינצ'בסקי. נמצא כי אשתו היא אחותו של סמנכ"ל כספים ב "מוריה ". המנכ"ל השתתף כיו"ר ועדת המכרזים העליונה בדיון על אישור ההתקשרות עם "מוריה ", אבל לא מסר לחברי הוועדה על קרבת המשפחה. בהתאם להוראות הדין, בנסיבות קרבת המשפחה בין מר לינצ'בסקי וגיסו סמנכ"ל הכספים ב"מוריה", היה על מנכ"ל חברת הרכבת דאז למסור בפני ועדת המכרזים על הזיקה הנובעת מקרבת המשפחה. הוא גם לא הביא את המידע בפני הייעוץ המשפטי ברכבת, כדי לקבל חוות דעת בדבר המגבלות הנובעות מעניין זה על דיוני ועדת המכרזים לרבות בעניינים: אישור ההתקשרות עם "מוריה" וביצועה וההתחשבנות בין הצדדים. | 45 |
רשות שדות התעופה . הכנסותיה של רשות שדות התעופה ממסחר לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לדאוג לכך שבחוזים יוגדרו באופן ברור סוג האישורים הנדרשים מרואה החשבון החיצוני ומתכונתם; כמו כן עליה להקפיד לקבל את האישורים על פי הנקבע בחוזה. לדעת משרד מבקר המדינה, על מועצת הרשות ועל הנהלתה לבחון שוב במסגרת ניהול סיכוניה העסקיים, את השפעתה של תלות כה רבה בבעל הרשאה אחד גדול, על החלטותיה ולבחון דרכים להפחתת תלות זו . מאחר שרוב הכנסות הרשות ממסחר נובעות מחברה א', נוצרים סיכונים מהתלות הגבוהה יחסית של הרשות בחברה א'. מצב זה השפיע על בנובמבר 2006 אישרה הרשות לחברה ב' להוסיף שטחי מסחר הצמודים לשלוש חנויות שהפעילה בטרמינל 3 ., בלי לפרסם מכרז פומבי להפעלתן לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לעקוב ולשקול את המשך קיומה של מתכונת זו של מכרזים ובעקבותיהם חוזים עם בעלי ההרשאה, וזאת כדי להשיא את הכנסותיה. (א) הביקורת העלתה כי הרשות לא תבעה מחברה א' להגיש לה במועד את הדוח השנתי שלה ל - 2005 שהוגש לה באפריל 2008 (כלומר כשנתיים לאחר המועד הקבוע בחוזה ובמהלך הביקורת של משרד מבקר המדינה) והדוחות לשנים 2006 ו- 2007 שהוגשו לה בנובמבר 2007 וביולי 2008 ., בהתאמה (ב) הביקורת העלתה כי בח וזה לא הוגדרו המתכונת או סוג האישור שרואה החשבון של חברה א' צריך לספק. לכן, באשר לדוח ל- 2004 , רואה החשבון החיצוני ציין: "מאחר והסקירה הינה מצומצמת בהיקפה ואינה מהווה בדיקה בהתאם לתקני ביקורת מקובלים, אין אנו מחווים דעה על סך ההכנסות שבמכתב החברה". לעומת זא ת, בדיווחים של רואה החשבון לדוחות לשנים 2005 -2007 , הוא כתב: "הרינו לדווח כי על פי מערכת הנהלת החשבונות של החברה, סה"כ מחזור המכירות...". משרד מבקר המדינה מעיר, כי תשובה זו של היועץ המשפטי של הרשות אינה מניחה את הדעת. חוות דעתו של היועץ המשפטי החיצוני בנושא זה חשובה לבדיקת חוקיות התנהלותה של הרשות. לכן היה על היועץ המשפטי של הרשות לדאוג שתהיה לפחות תרשומת מפורטת ומדויקת מהדברים שמסר היועץ המשפטי א' באותה ישיבה, קל וחומר אם לא היה בכוונתו לדבריו לבקש ממנו חוות דעת כתובה. משרד מבקר המדינה מעיר כי משמעות סיכום זה היא הפחתה נוספת מדמי ההרשאה של החברה בסך של כ-3.7 .מיליון דולר . בסיס ההצמדה של מדד המחירים לצרכן בגין השנים 2005 ו- 2006 . לעניין המחסנים, המלצת צוות עובדי הרשות הבכירים נגעה להפחתה לשנת 2006 בלבד, ואילו ההפחתה בפועל הייתה גם לשנת 2005. .לדעת משרד מבקר המדינה, למען קיומם של סדרי בקרה נאותים, על הרשות לשאת ולתת עם גופים שמחוץ לה בנוכחות כמה מעובדיה הבכירים, ולא בנוכחות עובד אחד בלבד, בייחוד אם מדובר בהיקף כספי גדול. | (ג) לפי נתוני הרשות מיוני 2006 , סך הפחתת הכנסות הרשות בגין השנים 2005 -2006 בעקבות ההסדר הנ"ל היה כ -23.8 ,מיליון דולר מתוכם כ-17.2 מיליון דולר לחברה א'. סך הפחתת הכנסות הרשות בגין תעריפי השכרת המחסנים היה כ -2.6 מיליון דולר, מתוכם כ-1.4 מיליון דולר לחברה א'. מכאן שסך כל הפחתת ההכנסות היה כ- 26.4 מיליון דולר, ומתוכם כ-18.6 .'מיליון דולר לחברה א התברר כי סכום ההפחתות שנתנה הרשות לבעלי ההרשאה בעקבות ההסדרים האמורים היה גבוה ב - 10-12 מיליון דולר בקירוב מהערכת היועץ הכלכלי החיצוני שהעסיקה הרשות לבדיקת הנושא. | 46 |
משרד הבריאות . עבודות מחוץ לתפקיד של מנהלי בתי חולים משרד מבקר המדינה מעיר, כי העירייה והנציבות לא המציאו לו מסמכים בנוגע להסברים שקיבלו מפרופ' ברבש לגבי מקומות העבודה הפרטיים, או בנוגע לבדיקות שעשו לצורך שלילת האפשרות של ניגוד עניינים בשל עבודותיו הפרטיות. מנהל אגף משאבי אנוש בעירייה מסר למשרד מבקר המדינה כי הסבריו של פרופ' ברבש ניתנו בעל פה ולא תועדו. משרד מבקר המדינה מעיר כי סדרי מינהל תקין מחייבים לתעד דיונים, וכי בהיעדר אסמכתאות לא ניתן לדעת אם נבדקה כראוי שאלת ניגוד העניינים. (א) על פי המסמכים, פרופ' רוטשטיין לא הביא לידיעת משרד הבריאות והנציבות את פעילותו להקמת חברת גרטנר בע"מ, ואת כהונתו כדירקטור בה וכמחזיק מניותיה, וממילא לא ביקש אישור לכך. הוא גם לא דיווח למשרד הבריאות ולנציבות ע ל עבודתו כמנכ"ל החברה תה"ש מחקרים בע"מ. (ב) כמו כן יצוין כי שמות החברות האמורות דומים לשמות גופים ציבוריים שפעילותם ממומנת בחלקה על ידי משרד הבריאות. הקמת חברות פרטיות בשטחו של המרכז הרפואי שיבא ששמותיהן ומטרותיהן דומים או זהים לאלה של מוסדות ציבוריים שפע ילותם ממומנת על ידי משרד הבריאות - עלולה להטעות. (א) בבדיקת הבקשות שהגיש פרופ' ברבש לקבלת היתר לעבודה פרטית נמצא כי הוא לא הגיש לעירייה ולנציבות בקשה לעבודת הוראה באוניברסיטת תל -אביב ובקשה נוספת לעבודה במסגרת "פרקטיקה פרטית" כיועץ בחברה מסוימת (נוסף על כהונתו כחבר בדירקטוריון שלה, שלביצועה קיבל היתר לעבודה פרטית). (ב) עוד הועלה, כי בשנים 2004 -2006 בנוגע לשלוש עבודות פרטיות- כהונה כחבר בדירקטוריונים של חברות פרטיות שעוסקות בתחומים טכנולוגיים שונים - הגיש פרופ' ברבש את הבקשות לקבלת ההיתרים לעבודה פרטית שישה עד תשעה חודשים לאחר שהחל את עבודתו בחברות אלה. (א) משרד מבקר המדינה מעיר כי ראוי היה שפרופ' ברבש יפנה לנציבות בכתב ויבקש חוות דעת בעניין האמור. כמו כן, על הנציבות היה לתת חוות דעת כתובה ומפורטת ולא להסתפק בהסבר בעל פה. (ב) משרד מבקר המדינה העיר לנציבות כי הבחנה זו המצוינת בתשובתה אינה עולה בבהירות מהוראות התקשי"ר. יתרה מכך, הבחנה זו לא הוחלה במקרים אחרים של עבודה פרטית בייעוץ רפואי. (ג) עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי ראוי שהנציבות תגבש כללים מנחים לקביעת ההיקף והמהות של העבודות הנכללות במונח "פרקטיקה פרטית", ובכלל זה הקביעה שייעוץ רפואי בלי שמתקיימים יחסי עובד - מעביד הוא בגדר פרקטיקה פרטית, ותביא את הדבר לידיעת כלל הרופאים, דבר שעד כה לא נעשה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אין בממצאי בדיקה זו כדי להטיל דופי בכישוריהם של פרופ' ברבש ופרופ' רוטשטיין ובהצלחתם לנהל את המרכזים הרפואיים שבראשם הם עומדים. עם זאת משרד מבקר המדינה מעיר על הליקויים שעלו בפעולותיהם של שני המנהלים, כמו גם בפעולות גורמי האסדרה והפיקוח ובראשם משרד הבריאות והנציבות. אשר למספר שעות העבודה הפרטית של פרופ' ברבש, משרד מבקר המדינה מעיר לעירייה כי פרופ' ברבש הודיע כאמור בתשובתו למשרד מבקר המדינה, כי הוא מייחד לניהול ולקידום ענייני המרכז הרפואי 12-13 שעות עבודה מדי יום. לפיכך היה עליו ועל העירייה להביא בחשבון את העובדה שההיתרים לעבודה פרטית שנתנה אינם תואמים את הנהלים של העירייה בדבר מגבלת השעות. זאת ועוד, לדעת משרד מבקר המדינה על גורמי האסדרה והפ יקוח ובראשם משרד הבריאות לתת את הדעת לתופעה ששני בתי החולים הציבוריים מתנהלים לכאורה על פי כללים שונים זה מזה - בתי החולים הממשלתיים לפי הוראות התקשי"ר ובית החולים העירוני ממשלתי לפי הוראות העירייה. נדרש אם כן לשקול את קביעתם של כללים אחידים הן בסוגיית היק ף ההשתכרות והן בסוגיית מספר שעות העבודה המותרות ולדאוג לאכיפתם הלכה למעשה. לפי דיווחיו של פרופ' רוטשטיין על גבי טופסי הבקשות לקבלת היתר לעבודה פרטית שהגיש למשרד הבריאות ולנציבות, הכנסותיו מעבודותיו הפרטיות עמדו במגבלות ההשתכרות שקבע התקשי"ר. לעומת זאת, על פי חישובי משרד מבקר המדינה הכנסותיו של פרופ' רוטשטיין מכל עבודותיו הפרטיות בשנים 2000 -2006 חרגו חריגה מהותית של עשרות אחוזים מהמותר לפי הוראות התקשי"ר. לדעת משרד מבקר המדינה על גופי האסדרה ובראשם משרד הבריאות לשקול קביעת כללים אחידים למתן היתר לעבודות פרטיות למנהלי בתי החולים הציבוריים: ממשלתיים ועירוניים כאחד. בשונה מדיווחיו בבקשות האמורות, הביקורת העלתה כי פרופ' רוטשטיין קיבל עליו התחייבויות לייחד לעבודותיו הפרטיות לפחות 33 שעות עבודה בשבוע, שהן כ -73% ממכסת שעות העבודה התקניות, ויש בכך חריגה ניכרת מהמכסה שנקבעה בהוראות התקשי"ר. 2. אשר לפרופ' ברבש, בשנים 2004 -2006 הוא דיווח בטופסי הבקשה להיתר לעבודה פרטית על 10-12 שעות עבודה שבועיות כחבר בדירקטוריון של ארבע-חמש חברות פרטיות, בהוראה במכללה מסוימת ובייעוץ וכתיבת חוות דעת תעסוקתיות. אולם אין לדעת מהו מספר השעות שהשקיע בפועל בעבודות הפרטיות שבהן עסק, משום שהוא לא דיווח על עבודה פרטית בהוראה באוניברסיטת תל אביב. על פי נוהל העירייה מנובמבר 2003 , שדן בתנאים ובסייגים למתן היתר לעבודה מחוץ לעירייה, בעת שקילת הבקשה לקבלת היתר יובאו בחשבון ההשלכות של מתן ההיתר, כגון השלכות ציבוריות, וכן שיקולים הנוגעים למעמד העובד ולתדמית השירות. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי היה לשתף בבקשותיו של פרופ' ברבש להיתר לעבודה פרטית, נוסף על העירייה והנציבות7 , גם את משרד הבריאות ולשקול, בהתחשב במספר השעות שהוא אמור לייחד לעבודתו כמנהל המרכז הרפואי תל-אביב, אם ראוי להתיר לו לעסוק במספר כה גדול של עבודות פרטיות. . עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי על הנציבות לתת את הדעת על היקף העבודות הנוספות של רופאים בכלל ומנהלי בתי חולים בפרט, ולבחון את ההיקף הראוי של עבודה פרטית ושל פרקטיקה פרטית שיש לאשר לרופאים, על מנת שהדבר לא יפגע במילוי תפקידם. בעניין זה כבר ציין מבקר המדינה 8 , כי בתקשי"ר נקבעו מגבלות על מספר השעות בשבוע שמותר לעבוד בעבודה פרטית אך לא נקבעה בו כל מגבלה לגבי מספר השעות בשבוע שמותר לרופא לעבוד בפרקטיקה פרטית. מן הראוי שהנציבות תבחן אם יש מקו ם לבחון את הצורך להגביל גם את מספר השעות שמותר לרופא לעסוק בפרקטיקה פרטית. משרד מבקר המדינה העיר לפרופ' רוטשטיין, כי ראוי היה שיציין בבקשתו את פרטיו של כל אחד מהמעסיקים בעבודותיו הפרטיות. מידע זה חיוני כדי לבדוק את היקף העבודה הפרטית, את התאמתה לתפקידו כמנהל בית - חולים, ואם אין ניגוד עניינים בין עבודות אלו לבין תפקידו של פרופ' רוטשטיין כמנהל המרכז הרפואי. היעדר מידע זה פגם באפשרות הבדיקה. | 1. בחוזה שחתם פרופ' רוטשטיין עם האגודה הוא התחייב לעבוד כראש היחידה הרפואית לגמלת ניידות במשרד הבריאות בהיקף של 50% משרה, קרי, כ -22 שעות בשבוע. ואולם הוא לא דיווח למשרד הבריאות ולנציבות על היקף המשרה הקבוע בחוזה, ובבקשתו להיתר עבודה פרטית דיווח על עבודה בהיקף של 3-4 .שעות שבועיות בלבד | 48 |
משרד הבריאות . הקצאת מכשירי שיקום וניידות לנכים לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לנתח בדיוק ובשקיפות את עלות מרכיבי השירות שיינתן באמצעות קופות החולים, ולבדוק אם העלות הכוללת שונה במידה ניכרת מן העלות כיום. הועלה כי עד מועד סיום הביקורת, כשמונה חודשים לאחר קבלת ההחלטה, המשרד לא קידם את יישומה ולא קידם גם את בחינת האפשרות להעביר לקופות החולים את האחריות הכוללת לאספקת כל מכשירי השיקום והניידות. מן הנאמר לעיל עולה שקופות ה חולים אינן מתנגדות לטפל באספקת מכשירי השיקום והניידות לנכים. אף על פי כן עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2008 , לא קידם המשרד את יישום ההחלטה להעביר לקופות החולים את האחריות לאספקת אביזרים מסוימים לנכים, לא קידם את העברת הטיפול הכולל בנושא לקופות החולים, ואף ל א השווה בין התקציבים שיידרשו לכך לתקציבים שיידרשו בעקבות יישום חלופות אחרות; במקום זאת הוא קידם חלופה אחרת (ראו להלן). המשרד לא פעל להכנת אומדן עלויות לכל חלופה מוצעת ובהן עלויות ישירות של המכשירים על פי היקפי הצריכה והביקוש הצפויים, עלויות עקיפות של כל הגורמ ים המעורבים בתהליך האספקה, עלויות הנוגעות לזמינות השירות ולאיכותו, עלויות הפיקוח והבקרה, עלויות יצירת תשתיות חדשות ועלויות תשתיות קיימות, הכוללות גם עלויות הון. במאי 2008 החליט המשרד לאמץ את החלופה של אספקת מכשירי השיקום והניידות על ידי זכיין ללא השוואת חלופה זו לחלופות אחרות. המשרד גם קבע כי עד סוף יוני 2008 יגבש היועץ מודל כלכלי שישמש בסיס למכרז על אספקת מכשירי השיקום והניידות "על מנת להכריז על זכיין במכרז עד תום שנת 2008 ." מקבלי ההחלטות במשרד העוסקים בנושא - ראש מינהל רפואה והסמנכ"לית לתכנון תקצוב ותמחור - לא פעלו לבחינת החלופה של אספקת מכשירי השיקום והניידות באמצעות קופות החולים, ובכלל זה בדיקת משמעויותיה הכלכליות הכוללות: אם נדרשת תוספת תקציב לשם הסדרת התחום בדרך זו, ואם כן - מהו הסכום שיידרש לכך וזאת על פי המלצות הוועדות, והמדיניות שגיבש משרד הבריאות עם משרד האוצר. המשרד פעל בעצלתיים לבחינת חלופת ההסדרה באמצעות קופ ות החולים - שנקבעה כראויה להסדרת התחום כבר ב- 1990 , ועד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2008 ., לא הסדיר תחום זה באמצעות קופות החולים אולם הועלה שבפועל המשרד לא הנחה את היועץ הכלכלי לבחון את המשמעויות הכלכליות הכוללות של הסדרת התחום בדרך זו. לדעת משרד מבקר המדינה, יש מקום שהמשרד ושאר משרדי הממשלה וגופים הנוגעים בדבר, יבחנו את ריכוז הטיפול בכל קבוצות הנכים בידי גוף ארצי מרכזי. משרד מבקר המדינה העיר למשרדי הבריאות והאוצר כי פעילותם להסדרת נושא מכשירי השיקום והניידות נמשכת זמן רב מדי. אמנם מאז המלצת ועדת נתניהו (18 ( שנה) וחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי14 שנה) העל ה המשרד מדי פעם בפעם הצעות לבחינת חלופות לגבי אספקתם של מכשירי שיקום וניידות לנכים, אולם לא הוכן אומדן של העלות הכוללת של כל חלופה וחלופה ולא נעשתה השוואה ביניהן. על המשרד לבחון את כל החלופות האפשריות לאספקת מכשירי שיקום וניידות לנכים בשיתוף קופות החולים ולהביא בחשבון את היתרונות והחסרונות של כל חלופה. לשם כך עליו להכין אומדן של העלות הכוללת של כל חלופה מוצעת, לנתח את הסיכון שבכל חלופה, ולהקפיד שאיכות השירות בתחום זה לא תיפגע. מן הראוי שבסיום עבודת המטה יציג המשרד את החלופות לפני שרי הבריאות והאוצר לשם הכרעתם בעניין. לאור הממצאים יש מקום לבחון את שינוי החוק ברוח המלצת ועדת נתניהו ונוסח הצעת החוק המקורית, ולקדם את העברת מלוא הטיפול באספקת מכשירי השיקום והניידות לנכים לקופות החולים. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמועצת הבריאות 46 , משרד הבריאות וקופות החולים יבחנו דרכים להגברת המודעות לנושא הטיפול ברגל הסוכרתית בקרב חולי הסוכרת והעוסקים ברפואה הראשונית כדי לצמצם את הצורך בקטיעה, ומן הראוי שיבחנו גם דרכי מניעה וטיפול לצמצום הפגיעות התפקודיות הנובעות משבץ מוחי. אולם לגבי השימושים החריגים בתקציב מכשירי ה שיקום והניידות שנמצאו בביקורת - במשך שמונה חודשים לא דרשה היחידה הארצית תיקון כאמור. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהמשרד ייתן את דעתו על אמצעים שיבטיחו הזנה מלאה, מדויקת ומבוקרת של פרטי המידע הרלוונטיים למערכת. | .1. : תכנון לקוי של התקציב משרד מבקר המדינה השווה בין הוצאות המשרד על מכשירי שיקום וניידות בשנים 2001 -2007 לתקציב שהוקצה לכך. בבדיקה עלה כי משנת 2001 ועד שנת 2007 חלה עלייה של כ-50% בתשלומי המשרד עבור מכשירי שיקום וניידות. בארבע מתוך שבע השנים נוצר לפני תום השנה חוסר בתקציב, ונדרשה תוספת תקציב בשיעור של 6%-24% . בשלוש מתוך שבע השנים לא נוצל מלוא התקציב ונוצרו עודפים גדולים. שינויים בתקציב נחוצים עקב שינויים אפידמיולוגיים ודמוגרפיים, כמו עלייה הכוללת יותר קשישים מן הממוצע באוכלוסייה והזדקנות האוכלוסייה. ואולם הועלה כי על אף השינויים בצרכים ואף שבהיעדר תקציב המתינו נכים זמ ן רב למכשירי שיקום וניידות, המשרד ומשרד האוצר לא פעלו לצמצום ההסתברות להישנות מצבים כאלה בעזרת עדכון התקציב או קביעת תקציב חירום שאפשר להשתמש בו לפני תום השנה. לדעת משרד מבקר המדינה, עודפים גדולים של תקציב בשנים מסוימות ומנגד חוסר ניכר בתקציב בשנים אחרות יש בהם כדי להצביע על ליקוי בתכנון התקציב. כאמור, מחסור בתקציב פוגע בנכים, הנאלצים להמתין לתקציב נוסף או לתחילת השנה הבאה כדי לקבל את מכשירי השיקום והניידות. בפגישות של עובדי משרד מבקר המדינה עם מומחים העוסקים בתחום השיקום הביעו המומחים את דעתם כי המתנה למכשירים גורמת לנכים סבל, מעכבת את שיקומם וגורמת נזק כספי הנובע מעלות ימי אשפוז מיותרים של נכים בבתי חולים בתקופת ההמתנה למכשיר. | 49 |
משרד הבריאות . הקמת מערכת מידע לניהול האשפוז הסיעודי משרד מבקר המדינה מעיר כי הצגת המכרז כמיועד בעיקרו לתחזוקה לא הייתה מלאה, שכן מהסכם התחזוקה והפיתוח עולה שהוא ישמש גם לרכש של שירותי פיתוח. מן הראוי היה לכלול את המודולים המיועדים לפיתוח ופירוט הדרישות מהם בין מסמכי המכרז, ולצרף אליו את נוסח ההסכם. משרד מבקר המדינה העלה כי הנהלת המשרד לא דנה ולא החליטה אם לנהל את הפרויקט על ידי המשרד ולהעסיק כוח אדם חיצוני לביצועו, או לקיימו בדרך של מכרז לרכישת המערכת הסופית ( Turn Key).( ניהול הפרויקט בדרך שנקט המשרד אינו מאפשר למצות את היתרונות שבמכרז, ובהם קביעת עלות לתכולה מוגדרת למערכת ופיתוח על ידי גוף מקצועי ובעל ניסיון. משני ההסכמים של המשרד עם חברה ב ' לשנים 2007 -2008 עולה כי אין בהם מנגנון לדיווח תקופתי על התכולה של השירותים שעובדי החברה מספקים לו, ושתמורתם התחייב לשלם לחברה. ההסכמים צמצמו גם את הבקרה של המשרד על התמורה שקיבל בגין התשלומים ששלם לחברה ב': בהסכם מ - 2004 נקבע כי "בתום כל חודש תגיש החברה חשבונית מס תמורת שעות העבודה שבוצעו בחודש שחלף בצירוף דוח נוכחות לגבי נותני השירותים. הדיווח יועבר לנציג המשרד האחראי על עבודתו של נותן השירותים ויאשרו בחתימה", ואילו בהסכמים לשנים 2007 ו- 2008 .לא נכללה דרישה לדוחות נוכחות .תמונה ברורה של התכולות שסוכם לממש עד ל"עלייה לאוויר" ושל מצב פיתוחן והטמעתן. מהאמור לעיל עולה כי על אף שההחלטה להקים מערכת מידע חדשה לניהול האשפוז הסיעודי התקבלה ב- 1998 , החל פיתוח המערכת רק ב- 2004 , .שש שנים מאוחר יותר ב- 2001 החליט המשנה למנכ"ל דאז לפתח מערכת על פי הצעה שהגיש האגף לגריאטריה, אולם החלטה זו לא מומשה בשל מחלוקת בין האגף לגריאטריה לאגף המחשוב. בשנת 2004 החליט המשרד להקים מערכת על בסיס תכנת SAP . ההחלטה לא התבססה על ניתוח חלופות כנדרש לפי נוהל מפת"ח. בהתייחס לתשובת המשרד, חוזר ומעיר משרד מבקר המדינה כי המשרד לא הציג חלופות לפתרון, ערוכות ומנותחות כנדרש על פי נוהל מפת"ח. ניתוח החלופות אמור להיעשות בשלב האפיון, שהוא קודם לקבלת ההחלטה על התכנה שתעמוד בבסיס המערכת, כלומר בטרם נבחרה תכנת SAP . דווקא ברמה הזאת של הניתוח, המכונה בתשובת המשרד "הרמה העליונה", לא עשה המשרד שימוש במתודולוגיה של נוהל מפת"ח לצורך ביסוס החלטותיו. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי במסמכים שנמסרו לעיונו אין ביסוס לטענת המשרד כי נעשתה בחינה מקצועית ומעמיקה של הפתרון המבוסס על תכנת SAP. . .שלב הייזום הוא שלב מחייב ביציאה לפרויקט של פיתוח מערכת מידע את מסמך הייזום יש לבסס על השלד של עץ המערכת14 .בנוהל מפת"ח זהו מסמך המספק להנהלת המשרד בסיס להחליט אם וכיצד תפותח המערכת. למשרד מבקר המדינה לא הומצא, למרו ת בקשתו, מסמך הייזום של המערכת. התברר כי המשרד לא הכין מסמך אפיון למערכת אג"ם כנדרש על פי נוהל מפת"ח. הוראת תכ"ם - ספר מינהל כספי, קובעת כי ועדת ההיגוי המשרדית לענייני מחשוב, בראשות מנכ"ל המשרד או הסמנכ"ל למינהל, אמורה בין שאר תפקידיה לפקח על האגף למערכות מידע במשרד ולוודא שכל יישום חדש יפותח ויתועד לפי נוהל מפת"ח. משרד מבקר המדינה מעיר כי ראוי היה שהנהלת המשרד, באמצעות ועדת ההיגוי המשרדית לענייני מחשוב, תוודא כי ניהול ופיתוח המערכת ייעשה בהתאם להנחיות נוהל מפת"ח, דבר שלא נעשה. משרד מבקר המדינה מעיר כי ועדת ההיגוי היא דרג אסטרטגי העושה את עבודת המטה, קובע את היעדים ומכוון את הפעולות. הובלת הפרויקט נותרה למעשה בידי ועדת היגוי שנועדה לטפל בנושא גביית חובות ממאושפזים, שהיה רק אחד מהנושאים שהמערכת הייתה אמורה לתמוך בהם, ושאינה יכולה לבוא במקום ועדת היגוי. בהתייחס לתשובת המשרד מעיר משרד מבקר המדינה כי המשרד לא המציא תכנית עבודה מפורטת לכל משך הפיתוח של המערכת, ולכן אין בהתייחסו לתשובת המשרד מעיר משרד מבקר המדינה כי מכתב המינוי של הוועדה לנושא הגבייה עולה שמונתה "ועדת היגוי לגיבוש נוהל אחיד שיחייב את כל לשכות הבריאות בכל הקשור לגבייה בגין מתן שירותים גריאטריים". אין בכתב המינוי של הוועדה לנושא הגבייה אזכור לפרויקט המחשוב. כתב המינוי והרכב הוועדה מעידים שהמנדט שהיא קיבלה התמקד בהסדרת תהליך הגבייה ולא בניהול ופיקוח על פרויקט מחשוב. זאת ועוד, במסמכים שנמסרו למשרד מבקר המדינה אין עדות כי נושאים מרכזיים בפרויקט ובהם רכישת שירותים לפיתוח המערכת נדונו בוועדה לנושא הגבייה. | משרד מבקר המדינה מצא שאף שפרויקט אג"ם מתנהל כבר ארבע שנים, בשנים 2005 -2008 לא תכנן לו המשרד תקנה ספציפית בתקציב. בסוף שנת 2005 , שבה הושקעו סכומים ניכרים בפיתוח, אושר תקציב בתקנה "פיתוח מערכת מחשב OTC ,". ביתר השנים 2006 -2008 , שבהן היו הוצאות ניכרות בגין פרויקט אג"ם, לא תוכננה בתקציב המשרד כל תקנה למימונו. התקנה שבאמצעותה מומנה כמחצית מעלות הפרויקט בשנים 2005 -2006 .אושרה, בכל אחת מהשנים, במהלך שנת התקציב | 50 |
משרד הבריאות . ההתקשרויות עם האגודה למען שירותי בריאות הציבור לדעת משרד מבקר המדינה, אכן רצוי שהמשרד י יהנה מ מחירים מופחתים עקב הקלות במס שמלכ"ר נהנה מהן בגלל הגדרתו מלכ"ר ולא עוסק, אולם בתנאי שהנאה זאת מושגת בתנאי תחרות הוגנים, החוזרים ונבחנים מ פעם לפעם על ידי מכרז, שגופים שונים - מלכ"רים וגופים עסקיים - משתתפים בו בתנאי תחרות סבירים. אולם לא מן הנמנע שיש השפעה כלשהי, ולו עקיפה, לתפקידו כמזכיר האגודה על העסקתה בשני המקומות, והיה עליו להסדיר זאת מראש. משרד מבקר המדינה מעיר שאת עבודת המטה ראוי היה לעשות קודם להחלטה על מתן פטור ממכרז. מכל מקום, את עבודת המטה שמדובר עליה יש לסכם עוד לפני תום שלוש שנות ההתקשרות שסוכמו עם האגודה כדי שיהיה אפשר לקיים דיון ראוי בעניין המשך מתן שירותי הבריאות המסוימים באמצעות מכרז. משרד מבקר המדינה מעיר שגם אם עתיד היה להיכנס לתוקף חוק שעשוי להסדיר העסקה של עובדים במסגרת זו או אחרת, היה על המשרד לערוך מכרזים מוגבלים בזמן, שאחריהם אפשר לבצע את הוראות החוק החדש, והוא לא עשה כך במשך שנים רבות. .משרדי ממשלה וגופים ממלכתיים נוספים - המוסד לביטוח לאומי, משרד התמ"ת ומשרד החינוך 21 נתנו אף הם מעין בלעדיות לאגודה לספק שירותי כוח אדם ושירותים וללא מכרז. .אף שמדובר בהתקשרות רבת שנים (מ - 1999 באחד התחומים), למוסד לביטוח לאומי אין הסכם עם האגודה המסדיר את כללי ההתקשרות ביניהם בשני תחומים אלה23 . אולם אף שמ - 1993 יש חובה לעשות מכרזים, ההסכם הוארך במשך השנים בפטורים ממכרז שאישרה ועדת המכ רזים העליונה של המוסד לביטוח לאומי. יוצא שעד סיום הביקורת באוגוסט 2008 , לאחר כעשר שנים, נעשו שני מכרזים בלבד 18 , ובהתקשרויות הנוספות עם האגודה במשך שנים פנה המשרד לחשב הכללי במשרד האוצר, ובאמצעותו ובאישורו קיבל פטור ממכרז חוזר ונשנה מנימוקים של "התקשרויות המשך" ו"ספק יחיד". אולם מן הבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה עלה כי למשרד התמ"ת לא היה הסכם עם האגודה ומן הראוי היה שיעגן בהסכם את ההתקשרות עם האגודה מיד עם העברת הסמכויות משירות התעסוקה אליו. עקב פעילותה רבת-השנים של האגודה בתחום שירותי הבריאות בפטור ממכרז נוצר בפועל מצב שמרב כוח האדם הרפואי והפָּרָּה -רפואי הפנוי התרכז בידיה, וכך אף התעצם כוחה התפעולי -עסקי כספק מעין בלעדי של שירותים אלה, ובשל כך אף חוזרת ונשנית טענת משרדי הממשלה כי מדובר בספק יחיד, וחוזר חלילה. משרד מבקר המדינה מדגיש את העיקרון המשפטי והכלכלי שבחוק חובת המכרזים - שניהול השוק ראוי שייעשה בשקיפות ובאמצעות תחרות שהיא ההליך הכלכלי והמשפטי הראוי, ואם יש כשל שוק, יש לבחון כיצד הוא אירע וכיצד אפשר וראו י למנוע אותו בעתיד. מלבד זה, יוער שאשר למשרד הבריאות - היה אפשר, בנוגע לכמה מהתחומים לפחות, אף לשקול התקשרות עם קופות החולים, כלומר לשקול לשלב פעולות אלה כחלק מהשירותים שהן נותנות מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי או כהרחבה לאותו חוק או לשקול להתקשר עם השלטון ה מקומי כנותני שירותים. | .משרד מבקר המדינה ניתח את הנסיבות שהוליכו את האגודה למעמד של ספק יחיד ובלא שהתפתח שוק תחרותי, לשם הפקת לקחים וכדי להימנע בעתיד ממצב זה. | 51 |
משרד הבריאות . כוח אדם רפואי וסיעודי – תמונת מצב ממסמכי האיגוד הישראלי לרפואה פנימית עולה כי בשל המחסור בכוח אדם ובשל ריבוי החולים במחלקות הפנימיות, חולים רבים משוחררים לבתיהם בטרם הושלם הטיפול. עוד עולה מהמסמכים כי איכות הטיפול בחולים נפגעת וכי עייפות הצוות הרפואי עלולה לגרום לטעויות רפואיות. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות והר"י לבחון את נושא אצילת הסמכויות על כל היבטיו - ובתוך כך להשוותו למתרחש במדינות המפותחות - ובכלל זה לבחון את האפשרות להכשיר אנשים שאינם רופאים לסייע במקצועות מסוימים שייקבעו כמתאימים לכך. היעדר מערך מידע הכולל רישום ומעקב רצוף על כוח האדם במקצועות הבריאות המועסק במערכת הבריאות מקשה לתכנן את כוח האדם, והדבר עלול לפגוע בתפעול מערכת הבריאות וביכולת לנהל מדיניות שוויונית ברמה ארצית. בביקורת הנוכחית של משרד מבקר המדינה הועלה כי למשרד הבריאות יש אמנם קובץ בעלי רישיונו ת במקצועות הבריאות, אך עדיין אין לו מאגר נתונים מעודכן על הרופאים והאחיות בישראל מקרב בעלי הרישיון. הקובץ עדיין אינו כולל מידע על הרופאים והאחיות ובעלי מקצועות הבריאות השונים המועסקים בפועל בכלל ובתחום התמחותם בפרט; על מספר המועסקים באופ ן חלקי בלבד; על מספרם של אלה העומדים לצאת או יצאו לגמלאות; על מקום עבודתם; על מקום מגוריהם; ולא על הפיזור הגאוגרפי שלהם. בביקורת הנוכחית הועלה גם כי נושא הרישום החוזר טרם הוסדר, ומשרד הבריאות טרם גיבש הצעת חוק בנושא "חוק מסגרת למקצועות בריאות", ובעיקר בנוגע לסעיף המחייב רישום חוזר של המקצועות המחויבים ברישיון או ברישום במשרד, שהוא הבסיס כאמור לתכנון יעיל ונכון של כוח אדם במערכת הבריאות. (ב) בביקורת הנוכחית של משרד מבקר המדינה הועלה כי מפתחות התקינה ונוסחת עדכון התקינה לא שונו מאז 1976 , ואף על פי שיש הסכמה על כך שאין הם מתאימים עוד לצורכי מערכת הבריאות, הם לא הותאמו להתפתחויות שחלו ברפואה ובטכנולוגיות המשמשות אותה. 3. )(א הקושי לגייס כוח אדם רפואי איכותי ומקצועי בעיקר לבתי החולים והקושי לשמר עובדים קיימים, בייחוד בכל הנוגע לתפקידי ניהול בפריפריה, מקורו, בין השאר, ברמת שכר נמוכה ובאפשרויות מוגבלות להשתכרות בעבודה נו ספת, מחוץ למערכת הציבורית: האוכלוסייה בפריפריה אינה צרכנית של שירותי בריאות פרטיים כמקובל באזורים שבהם רמת החיים גבוהה יותר; רופאי הפריפריה מבודדים מקצועית, .לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד - בשיתוף גופים נוספים - להקים גוף שיספק מידע על התפעול של מערכת הבריאות, כולל נתונים אפידמיולוגיים, נתונים על היקף השירותים ועל משך ההמתנה לניתוחים 90 ולבדיקות (למשל בידי רופאים מקצועיים) ועל מגמות תעסוקה בכוח האדם - עבודה במשרה חלקית, נטישת המקצוע, פנייה לפרקטיקה פרטית ופיזור גאוגרפי של כוח האדם. על סמך המידע שייאסף יגבש גוף זה קווים מנחים לתכנון כוח האדם, יעקוב אחר יישומ ם, יכוון וירכז את הפעילות בנושא וינתב את המשאבים המוקצים לביצועם. שיטת התקינה הקיימת יוצרת עיוותים ואינה מתאימה עוד לצורכי מערכת הבריאות, מפתחות התקינה ונוסחת עדכון התקינה לא נבחנו ולא נבדקו באופן מקצועי משנת 1976, ו יש לראות בכך חוסר עשייה מתמשך של משרד הבריאות, משרד האוצר ונש"מ. לדעת משרד מבקר המדינה, על גופים אלה לתת דעתם בעניין ולדון בשינוי ההסכמים הקיימים בנושא התקינה בבתי החולים הממשלתיים. . מהבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה עולה כי הסכמי התקינה אמנם כוללים מנגנון לעדכון התקינה, אולם התקינה המעודכנת של כוח האדם הסיעודי אינה עו נה על הצרכים בפועל, ובחדרי הניתוח, בפגיות ובבתי החולים באזורי הפריפריה חסר כוח אדם סיעודי. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות, משרד האוצר ונש"מ לתת דעתם בעניין ולדון בדרכים לפתרון בעיית התקינה. . ואפשרויות ההתפתחות המקצועית שלהם מוגבלות; בתי החולים בפריפריה אינם מסונפים למרכזים אוניברסיטאיי ם בהיקף הנהוג בבתי החולים במרכז הארץ, כך שהאפשרות לעסוק במחקר והאפשרות לעבור השתלמויות מקצועיות מוגבלות, וכמוהן גם היקף העבודה בהוראה באוניברסיטה. מלבד קשיים אלה נתקלים הרופאים והאחיות השוקלים לעבור לעבוד בפריפריה גם בבעיות משפחתיות וחברתיות: יש קושי למצוא תעס וקה מתאימה לבן הזוג או לבת הזוג באזורים אלה; חיי החברה, התרבות ורמת החינוך לילדים אינם תואמים תמיד את הרמה שילדי הרופאים הורגלו לה במרכז הארץ; ובידוד חברתי81. בפריפריה יש גם קושי לגייס מתמחים איכותיים, שכן אלה מעדיפים להתמחות בבתי חולים במרכז, שבהם האפשרות להתפתח מבחינה מקצועית גדולה יותר. כמו כן, המצוקה הכללית בכוח האדם הסיעודי ובכוח האדם הרפואי במקצועות מסוימים ואי-עדכון התקינה של רופאים בבתי החולים פוגעות בפריפריה יותר מבמרכז הארץ, והדבר משפיע על האפשרות לגייס לפריפריה כוח אדם איכותי. | בביקורת הנוכחית הועלה כי עדיין יש מצוקה קשה של כוח אדם במקצוע הגריאטריה, והיא נובעת ממחסור ברופאים מומחים ובמתמחים בתחום. | 52 |
משרד הבריאות . תאגידי בריאות ליד בתי החולים הכלליים הממשלתיים העסקת האחיות של תאגיד הבריאות ובית החולים באופן משולב בסבב משמרות אינה תואמת את הנאמר בטיוטת הנוהל של המשרד. ,במלוניות ליולדות מתקיים עירוב של רפואה ציבורית עם רפואה פרטית ולכן יש לפעול במשנה זהירות בקביעת הכללים. אף על פי שחלפו כמה שנים מאז הוקמו המלוניות ליולדות בשיבא ובליס שבסוראסקי, המשרד טרם גיבש נוהל מחייב. בתי החולים מעוניינים להפעיל מלוניות ליולדות בתחומם. על משרד הבריאות ומשרד האוצר לבחון שוב את הסוגיות העולות מתפעול מלוניות יולדות בסמוך למחלקת יולדות בבתי החולים, ולגבש נוהל שיותאם למעמדן המשפטי של המלוניות, הן הפרטיות והן המוחזקות על ידי תאגידי הבריאות, הן אלה שכבר מופעלות והן אלה שיופעלו בעתיד. מן הראוי כי במרכזים הרפואיים שתפוסת מחלקות היולדות בהם עולה על תקן המיטות הקיים יעודכנו התקנים, יורחבו המחלקות וישופרו תנאי האשפוז. זאת ייעשה כדי לאפשר ליולדות להתאשפז בתנאים ראויים וכדי להימנע מצפיפות יתר במחלקות, דבר שעלול לגרום ליולדות להעדיף שהות במלונית על פני שהות במחלקה. לדעת משרד מבקר המדינה הפעלת מחלקת היולדות בתנאי אשפוז וצפיפות סבירים, כפי שיקבע המשרד, צריכה להיות תנאי להפעלת מלוניות ליולדות. גם במועד סיום הביקורת הנוכחית, ספטמבר 2008 , לא היה מבקר פנימי אף לא באחד מבתי החולים. לעומת זאת, לתאגיד הבריאות יש כאמור גוף ביקורת (ועדת ביקורת או מבקר פנים או שניהם). משרד מבקר המדינה מעיר כי שכר זה גבוה מהשכר ששולם לעובד עבור מילוי שני תפקידים, הן כמנהל תחום כלכלה בבית החולים והן כמנהל התאגיד. יש לציין כי מדובר בתאגיד שהיקפו הכספי השנתי הוא כ -20 מיליון ש"ח, והוא מהווה כ -%4 מהיקף הפעילות של בית החולים שלידו105 . .הבקרה על שכר העובדים בתאגידי הבריאות אינה מלאה ואינה יעילה ראוי שהיא תיעשה בידי הממונה על השכר, והוא יכלול את שכר העובדים בתאגידים בדוח שהוא מפרסם על השכר בגופים הציבוריים. כן ראוי שייקבעו כללים לשכר מרבי ולתנאי העסקה למנהלי תאגידי הבריאות, הן לבעלי תפקידים בכירים במרכזים הרפואיים שעובדים בבתי החולים ובתאגידי הבריאות והן לאלה שעובדים בתאגידים בלבד. יוצא שהעסקת רופאים בשירות המדינה במרפאות הקופה מטעם תאגידי הבריאות בשעות הבוקר נוגדת את תקנות התאגידים. בהתייחס לממצאי הביקורת ציינו מנהלי מרכזים רפואיים כי עבודת הרופאים בקופות מיועדת בין השאר למשוך את מבוטחיהן לבתי החולים שהם מועסקים בהם, וזאת כדי להגדיל בהם את ההכנסות. משרד מבקר המדינה מעיר כי רופא בית החולים המועסק בתקן ובמחלקה מסוימת, שמקבל שכר מאוצר המדינה בעבור מתן שירותים לכלל החולים הפונים בשעות העבודה הנהוגות במרכז רפואי, עובד בשעות אלה בקופה ומטפל בחולים של קופת חולים מסוימת. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד כי ברוב בתי החולים שנבדקו יש רק דרך אחת לברר מידע זה, והיא - לפנות באופן ישיר לכל אחת מהמחלקות המנתחות המבצעות את אותו ניתוח. אלא שלא תמיד החולה יודע להגדיר בדיוק את סוג הניתוח שהוא נזקק לו או לאיזו מחלקה לפנות, ורופאי קופות החולים אינם מבררים זאת עבור החולים. פרסום התורים יאפשר לקופות החולים, לרופאי קופות החולים ולחולים לקבל מידע זמין ולהשוות את זמני ההמתנה בבתי החולים השונים. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי יש ניתוחים שלדעת מומחים ההמתנה להם עלולה לגרום לנזק בריאותי לחולים, כפי שפורט לעיל. על כן מן הר אוי שהמשרד יפעל לצמצום זמני ההמתנה תוך הגדרת אמות מידה למשך זמן ההמתנה המרבי לכל סוג של ניתוח מתוכנן באופן שלא ייתן הכשר להארכתם של זמני המתנה, ויתמרץ את קיצורם. משרד מבקר המדינה מעיר כי ראוי לקדם את הבדיקה בנ ושא, בייחוד נוכח העובדה שכבר העיר על כך בשנת 200372 . החברה לא מסרה לתאגיד הבריאות דיווח על פעולותיה בקשר למחקרים, ובכך נפגעה השקיפות הראויה. | בינואר 2005 כתב מנהל שיבא למנכ"ל המשרד, פרופ' ישראלי, על החברה ועל פעילותה בנושא מחקרים ובנושא פעולות ייעוץ בחו"ל. משרד מבקר המדינה מעיר כי החברה היא זרוע ביצועית של המרכז הרפואי שהוא גוף ממשלתי ועושה שימוש במשאבי המדינה ובידע של המדינה. מן הראוי היה שהמשרד, שהוא הבעלים של המרכז הרפואי וגם רגולטור של מערכת הבריאות כולה, יבחן את תקינות אופן ההתאגדות של החברה, כולל השאלה אם ראוי שחוג הידידים של שיבא יהיה בעל שליטה בחברה זו. נמצא שהמשרד לא עשה זאת. ראוי שהמשרד והנהלת שיבא יעמדו על כך שהזיקה בין שיבא ובין החברה תמצא ביטוי גם במסמכי התאגוד של החברה. | 53 |
חברת דואר ישראל בע_מ . התקשרויות של חברת דואר ישראל בע_מ משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת החברה כי התופעה של אישור התקשרויות ללא דיון והנמקה כיאות, אינה תקינה; וכי על החברה לנקוט את הצעדים המתחייבים כדי למנוע תופעה זו. נמצא כי חלק מאישורי המנכ"ל ניתנו בדיעבד. לגבי חלקן, נמצא כי הספק לא היה ספק יחיד. הועלה כי כמעשה שיגרה לא נערכה ח ברת הדואר מבעוד מועד להתקשרויות חדשות ולהארכת התקשרויות קיימות. לעיתים קרובות היא אישרה התקשרויות בחופזה וללא מכרז (ראו גם בהמשך). 2. עוד הועלה כי חלק מההתקשרויות שאושרו ללא מכרז אושרו בדיעבד, לאחר שההתקשרות כבר בוצעה. לכן גם אישרה הוועדה תשלומים בדיעבד לספקים. הועלה כי המנכ"ל אישר התקשרויות בפטור ממכרז לפי תקנה זו, על אף שלא הייתה קיימת ב-12 מההתקשרויות דחיפות למניעת נזק של ממש. נמצא כי בתשע מ -13 התקשרויות לא פנתה החברה לשמאי ממשלתי לקבל הערכה בדבר גובה דמי השכירות, על אף שהדבר נדרש בתקנות ובנוהל הרכש בחברה; ולגבי שאר הנכסים לא ציין יוזם הבקשה בחברה אם הוזמנה והוכנה שומה לנכס כנדרש בתקנות ובנוהל הרכש בחברה. אכן הוועדה אישרה התקשרויות תוך הסתמכות על שיחות טלפוניות לחברי הוועדה, או בא מצעות העברת טיוטת החלטה בין חברי הוועדה באמצעות עובד בחברה ("סבב חתימות"). במצב זה לא התקיימו דיונים ממצים בין חברי הועדה על מהות ההתקשרות והתמורה לחברה, ולכן לא התאפשר לנמק את ההחלטות כיאות. משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שההתקשרויות לשכירת הסוכנויות היו קצרות מועד והחברה האריכה אותן כמה פעמים, יכלה החברה להיערך לכך מבעוד מועד ולקבל הערכות שמאי לנכסים אלה או לחילופין לשכור נכסים אחרים. . הועלה כי לעיתים לא הוצאו הזמנות עבודה בכתב, כמתחייב בנוהל הרכש בחברה. הביקורת העלתה כי המערכת מיושנת, וכי לא ניתנו שירותי תמיכה טכנית למפעילי המערכת. לפיכך לא ניתן היה להפיק באמצעות המערכת דוחות לבקרה ולמעקב אחר החלטות הוועדה. בעת הזנת פרטי החלטות ועדת המכרזים למערכת נמחקו פרטי הנושאים שבהם הייתה הוועדה אמורה לדון; באופן זה נמחק חומר רקע מהותי, ועקב כך נפגעה אפשרות הפיקוח על תהליך קבלת ההחלטות. | .בביקורת על ההתקשרויות של חברת הדואר הועלו ליקויים חמורים בסדרי ניהול דיוני ועדת המכרזים ולגבי היערכותם המוקדמת של חברי הוועדה לקראת דיוניה, ולגבי אישור התקשרויות בדיעבד, שכן הליך זה פוגע בעצמאות שיקול הד עת של חברי הוועדה והמנכ"ל בדבר נחיצות ההתקשרות. וכן לגבי אישור התקשרות ללא מכרז כאשר לא מתקיימים כל התנאים הנדרשים לכך על פי תקנות חובת המכרזים ונוהלי החברה. סעיפי הפטור בתקנות אינם משום סעיפי נוחות, ולא היה מקום לביטול הליכי מכרז הנדרשים על פי החוק. מבדיק ת המכרז לקבלת שירותי שליחים שנערך בשנת 1998 והוארך עד שנת 2007 עולה חשש שבוצעו עבירות לכאורה על חוק ההגבלים. על החברה לפעול לפי הוראות תקנות חובת המכרזים ונוהל הרכש שנקבע בחברה ולנקוט צעדים נגד מי מטעמה שחורג מהם. יש לבצע בהקדם שינויים יסודיים בכל הנוגע לניהול דיוני ועדת המכרזים ולעשות לכך שחברי הוועדה יהיו מוכנים היטב לדיוניה. בנוסף לכך, על החברה לקיים את הוראות הדין בכל הנוגע לחוק ההגבלים; עליה גם לבחון אם הסכמים בינה ובין ספקים שנחתמו לפני שהפכה לחברה ממשלתית וטרם פג תוקפם עומדים בהוראות חוק ההגבלים העסקיים. | 56 |
רשות החברות הממשלתיות . רשות החברות הממשלתיות - ממצאי מעקב – בנק החקלאות לישראל בע_מ הביקורת העלתה, כי ביולי 2008 , בהמשך לבקשת הרשות ואגף החשכ"ל, החליט דירקטוריון הבנק לכנס אספת נושים ואספה כללית מיוחדת של בעלי מניות הבנק לצורך קבלת החלטה בדבר פירוקו של הבנק מרצון ומינוי מפרק. הועלה, כי האספות האמורות התקיימו רק בסוף ספטמבר 2008 כחמישה חודשים לאחר החלטת ועדת השרים ממרס 2008 ., והתקבלו בהן ההחלטות האמורות משרד מבקר המדינה מעיר, כי כל עוד לא הושלמו הפעולות בעניין סיום פעילותו של הבנק, הייתה מוטלת על הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר החובה לנקוט את כל הצעדים הדרושים לאיוש דירקטוריון הבנק כמתחייב מהוראות ניהול בנקאי תקין ומהוראות חוק החברות הממשלתיות. .הביקורת העלתה, כי גם בדוחות על החברות הממשלתיות בשנים 2004 ו- 2005 , שפורסמו בנובמבר 2005 וביולי 2006 (לאחר פרסום דוח הביקורת הקוד ם), בהתאמה, לא הוזכרו כלל ההחלטות שגיבשו כאמור הרשות ואגף החשכ"ל בעניין הפסקת פעילות הבנק והצעדים שננקטו בעקבותיהן - החלטת ועדת השרים מספטמבר 2005 להפריט את הבנק והפעולות שביצעו בעקבותיה הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי שהמידע בדוחות האמורים יהיה מדויק וישקף כנדרש את מכלול הנתונים בעניין הבנק, היה על הרשות לכלול בהם את ההחלטות שהתקבלו בעניין הפסקת פעילותו, את הפעולות שננקטו בעקבותיהן, כמפורט לעיל, ואת לוח הזמנים הצפוי למימוש ההחלטות. משרד מבקר המדינה מעיר, כי כבר בדוח הקודם הועלו ליקויים בקשר לתפקוד אגף החשכ"ל בעניין הבנק, וכי הפרטת הבנק אינה הפרטה מורכבת במיוחד. לדעת משרד מבקר המדינה, בלא להפחית מאחריות הרשות לממצאי הביקורת, משנתקל אגף החשכ"ל בקשיים בעבודתו מול הרשות והבנק, דבר שהשפיע לטענתו על קידום תהליך הפרטת הבנק, היה עליו לבחון אם יש מקום להחזיר לרשות את סמכויות הובלת התהליך. 8. בביקורת עלה, כי בנובמבר 2008 לא הייתה בידי הרשות ואגף החשכ"ל תכנית עם לוח הזמנים להשלמת כל המתחייב מהחלטת ועדת השרים ממרס 2008 ומהחלטות אספת הנושים והאספה הכללית המיוחדת של בעלי המניות בעניין סיום פעילתו של הבנק. משרד מבקר המדינה העיר על כך לגורמים האמורים. גם בביקורת הנוכחית עלה, כי אף שאגף החשכ"ל והרשות נקטו צעדים לאיוש דירקט וריון הבנק כמתחייב מהוראות ניהול בנקאי תקין, בחמש מתוך תשע הישיבות של דירקטוריון הבנק שהתקיימו בשנת 2006 התקבלו החלטות בלא שהתקיימו ההוראות האמורות בעניין המספר המזערי של חברי הדירקטוריון. כמו כן נמצא, כי מסיבה זו כמה מהפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון שהת קיימו בשנה זו אושררו באיחור, וקיים ספק בדבר תוקפן של ההחלטות שהתקבלו בישיבות אלה. 3. הביקורת העלתה, כי רק בספטמבר 2007 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין הבנק להסתדרות העובדים החדשה, העוסק בתנאי הפרישה של כל עובדי הבנק. בדצמבר 2007 נחתמה תוספת להסכם, הכוללת עדכון של כמה סעיפים בו. בעקבות גיבושו ואישורו של ההסכם פרשו מהבנק, רק במהלך 2008 ,13 .)עובדים (כמחצית מעובדי הבנק בביקורת עלה, כי למרות התמשכות הפעולות להפסקת פעילות הבנק, לא בחנו הרשות ואגף החשכ"ל א ת התכנית כראוי ולא נקטו צעדים בעניין העברת פעילותו של הבנק למקום אחר כדי לחסוך בהוצאותיו ולאפשר את ביצוע ההחלטה האמורה של ועדת השרים. לדעת משרד מבקר המדינה, אין באמור בתשובת הרשות כדי לפטור אותה מאחריותה הכוללת על פי חוק החברות הממשלתיות בעניין הפרטה של חברות כאלה 23 ; מטעם זה וגם נוכח תפקידה של הרשות לפי סעיף 54(7 ) האמור, על הרשות היה לדרוש מאגף החשכ"ל לגבש לוח זמנים להשלמת כל המתחייב מהחלטת ועדת השרים ממרס 2008. מהאמור לעיל עולה, כי ממועד ההחלטה של הצוות על פירוק הבנק על ידי נושים ללא הצהרת כושר פירעון (מאי 2007 ) ועד למועד אישור הצעת ההחלטה בעניין זה בוועדת השרים לענייני הפרטה (במרס 2008 ), חלפו כעשרה חודשים נוספים. כן עלה, כי עד מאי 2008 לא יידעו הרשות ואגף החשכ"ל את הבנק בעניין החלטתה של ועדת השרים ממרס 2008 . ,ממילא לא דרשו ממנו לנקוט את הצעדים המתחייבים לשם יישומה ובכלל זאת: כינוס דירקטוריון הבנק, כינוס אספה כללית של בעלי מניות הבנק וכינוס אספת נושים לצורך החלטה על פירוק מרצון ומינוי מפרק. רק באמצע מאי 2008 , בעקבות שאלות משרד מבקר המדינה, דיווח מנהל יחידת ההפרטה ברשות ליו"ר הבנק בכתב על החלטת ועדת השרים האמורה, וביקש כי לקראת כינוס אספה כללית ואספת נושים יכין הבנק "דוח מלא על עסקיה של החברה" וימסור אות ו לרשות עד 1.6.08 . מן המסמכים עולה כי סמוך למועד זה העביר הבנק לרשות טיוטת דוח בנושא. | משרד מבקר המדינה מעיר לרשות, כי אי -דיווחה במשך כשנתיים, בדוחות על החברות הממשלתיות, על היות הבנק גוף העומד להפרטה לפי החלטת ועדת השרים מספטמבר 2005 , על אופן היישום של החלטה זו, על הקשיים שהתעוררו כאמור בביצועה ועל ההחלט ות שהתקבלו בעקבות זאת, אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות הגילוי הנאות והשקיפות ועם חובותיה על פי חוק החברות הממשלתיות. נוסף על כך, במשך תקופה ארוכה מנע הדבר משר האוצר ומוועדת הכספים של הכנסת מידע חיוני על פעולות שנעשו ועל אלו שיש עדיין לעשותן בעניין סיום פעולתו של הבנק. על הרשות להפיק את הלקחים מכך ולנקוט בהקדם את הצעדים הדרושים כדי שדבר זה לא יישנה, וכדי שדיווחיה השנתיים לגורמים האמורים בעניין החברות הממשלתיות בכלל ואלה שהיא עוסקת בהפרטתן בפרט יהיו מעודכנים ומלאים. | 59 |
תחומי פעילות לאומיים-אסטרטגיים . ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים - מעקב מורחב .מומלץ כי רת"א והמשטרה יקבעו את חלוקת האחריות ביניהן בנושא האכיפה הפלילית .של דיני הטיס על מטיסי רחפנים. זאת כדי שעם אישור התקנות ניתן יהיה לאוכפן .כנדרש. על המל"ל להמשיך ולעקוב אחר התקדמות התהליך ולדווח בהתאם לקבינט .המדיני-ביטחוני. .עולה כי מינואר 2019 ועד מועד סיום הביקורת בחודש יוני 2020 היתה מחלוקת בין חיל .האוויר לבין רת"א בנושא טיוטת התקנות. רת"א היתה מעוניינת לאפשר את הרחבת .השימוש בכלי טיס בלתי מאוישים, ובהם רחפנים, למטרות אזרחיות, על בסיס הכללים .המוגדרים בטיוטת התקנות. חיל האוויר, לעומת זאת, דרש תוספת של מנגנוני בטיחות, .אסדרתיים וטכנולוגיים, כדי להקטין את הסיכון לפגיעה בכלי טיס מנמיכי טוס. משמעות .דרישותיו של חיל האוויר בפועל היא איסור הטסת טיסנים ורחפנים במרבית השטחים .הפתוחים במדינת ישראל. .בשל המחלוקת שהייתה קיימת בין חיל האוויר לבין רת"א החלטה ב/254 לא מומשה. עד .למועד סיום הביקורת, יוני 2020 ,מצב האסדרה לגבי הפעלת הרחפנים נותר ללא שינוי : .מרבית הרחפנים בארץ אינם רשומים, ומרבית המטיסים אינם נדרשים לקבל כל אישור .הטסה. כך נותרו בעינם הסיכונים הבטיחותיים והביטחוניים הנשקפים משימוש ברחפנים. .בביקורת עלה כי חלק מדרישותיהם וצורכיהם של המשטרה, שב"כ ושב"ס לא נכללו .כרכיבים מחייבים בפרויקט כבר מתחילתו באפריל 2018 . .משרד מבקר המדינה מציין כי בהתאם להחלטה ב/254 רת"א השלימה את כתיבתן של .תקנות עדכניות המסדירות את הפעלת הרחפנים והעבירה אותן להתייחסות הגורמים .הרלוונטיים, כנדרש לפי חוק הטיס. עם ז את, תהליך גיבוש התקנות לא הושלם בשל .חוסר ההסכמות בין רת"א וחיל האוויר (ראו פירוט בפרק "התייחסות משרד הביטחון .לטיוטת התקנות" בהמשך). .משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את תהליכי בניין הכוח בנתב"ג להתמודדות עם איום .הרחפנים וממליץ על השלמת ההצטיידות של נתב"ג באמצעי קבוע להגנה מפני איום .הרחפנים. .בביקורת נמצא כי בהמשך להנחיה של המשטרה להציב בנמלי התעופה רמון וחיפה .מערכות טכנולוגיות ייעודיות לסיכול של רחפנים, במועד סיום הביקורת החלה רש"ת .בתהליך ההצטיידות במערכת ג' עבור נמלי התעופה רמון וחיפה. עם זאת , עולה כי .רש"ת טרם הצטיידה במערכת ב' עבור נמלי תעופה אלו. .בביקורת עלה כי הגם שפורסמו נהלים פנימיים בנמלי התעופה רמון וחיפה, לא גיבשה .רש"ת איום ייחוס ותרחישי ייחוס עבור נמלים אלו , כנדרש במסמך תפיסת ההפעלה .לגופים המונחים. להלן הפרטים: בביקורת עלה כי אף שבהחלטה ב/ 254 נקבע שהפיתוח ימומן על ידי הגורמים .הביטחוניים, בהתאם לשיעור השתתפות שייקבע על -ידם בהסכמה, ועל אף מאמצי .מינהלת מגן והמל"ל לא הושגו הסכמות לגבי מודל המימון של הפרויקט, במשך .כשנתיים. .מהביקורת עולה, כי בעקבות אי -ההסכמות על מודל המימון הוקפאה פעילות צוות .ההגנה מפני רחפנים מאפריל ועד לספטמבר 2018 . בכל אותה העת לא התקדם תהליך .פיתוח הפתרון הטכנולוגי. .המעקב העלה כי הנושא אינו מאוזכר בדוחות מס' 2 'ומס3 של המל"ל לקבינט המדיני .ביטחוני. | במעקב עלה כי עמדת רת"א בנושא לא השתנתה ועקב כך נותרה בעינה המגבלה של .מפקחי רת"א לבצע אכיפה פלילית אפקטיבית. | 61 |
תחומי פעילות לאומיים-אסטרטגיים . שטחי האימונים של צה"ל ביבשה שטחי האימונים, המשתרעים על פני כ-35% מקרקעות המדינה והחיוניים לצה"ל לצורך .שמירת כשירותו, נמצאים על קרקעות שנקבעו להן ייעודים שונים. מצב זה נובע מכך .שמתקיימות שתי מערכות דינים נפרדות החלות על אותם שטחים: חוק התכנון והבנייה - .המסמיך את מוסדות התכנון לקבוע ייעודים לקרקע, ואימונים אינם נכללים בייעודים .אלה; ותקנות ההגנה - המסמיכות את הרמטכ"ל לסגור שטחים, לדוגמה לצורך אימונים, .וזאת ללא קשר לייעוד הקרקע באותם שטחים. במצב זה מוסדות התכנון אומנם .מוסמכים לקבוע ייעודים שונים לשטחים, אך מימושם של הייעודים בשטחים אלה מוטל .בספק בשל סמכותו האמורה של הרמטכ"ל לסגור אותם בכל עת. .נוכח הבסיס החוקי הנותן בידי הרמטכ"ל את הסמכות הבלעדית לסגור שטחים וכן את .הסמכות למנוע הוצאת היתר מכוח תוכנית (דוגמת תמ"א 35 ), יש קושי לאזן בצורה .מיטבית בין הצרכים הביטחוניים לבין הצרכים האזרחיים. .מומלץ כי מוסדות התכנון הארציים וצה"ל ימסדו פורום משותף לצורך בחינה עיתית של .הצרכים התכנוניים מחד גיסא והצורך בשטחי האימונים מאידך גיסא. בתוך כך מומלץ כי .יבחנו הסדרת מנגנון שיסייע להכריע בשאלת השימוש בשטחים שסגורים לטובת .אימונים ואשר לגביהם מתעוררים אינטרסים מתנגשים - ביטחוניים לעומת אזרחיי ם .לאומיים 17 , ובהתאם לתוצאות הבחינה - להמליץ על כך לממשלה. ראוי כי בבחינת .הצרכים ומנגנון ההסדרה יישקלו גם צרכים ביטחוניים עתידיים, דוגמת אימונים באמצעי .לחימה עתידיים. .בעניין זה מסרה מפקדת מתא"ם פצ"ן לצוות מבקר המדינה במאי 2020 כי כל .התיאום נעשה טלפונית, וכי אזרחים אינם נדרשים לחתום על כתב אזהרה .והתחייבות. .עד מועד סיום הביקורת טרם נגרעו השטחים עבור היישובים אודם ונתיב העשרה על אף .העלאת הצורך בכך על ידי צה"ל ואף שמדובר במצב שאינו תקין הנמשך עשרות שנים. .יודגש כי על פי תקנה 125 לתקנות ההגנה, משמעות צו הסגירה היא כי כל אדם הנכנס .לשטח הסגור ללא היתר בכתב יואשם בעבירה על תקנות ההגנה. .במצב שתואר לעיל קיימים סיכוני בטיחות לאזרחים שבפועל מצויים בשטחי אימו נים. .נוסף על כך הדבר מביא לכך שצה"ל אינו מתאמן על מלוא השטח בשל הנוכחות .הקבועה של אזרחים בחלק ממנו. .מומלץ כי ז"י ואג"ת ימפו את כל שטחי האימונים שבהם בפועל כבר נעשים שימושים .אזרחיים קבועים שאינם מאפשרים קיום אימונים, ויגרעו את אותם השטחים שלגביהם .ברור שלא ייעשה בהם עוד שימוש לאימונים. . ,שטחי האימונים חיוניים והכרחיים לצה"ל לצורך שמירת כשירותו המבצעית. עם זאת .מפרק זה עולה כי יש שטחי אימונים שאינם מנוצלים על ידי צה"ל ועשויים לשמש .לצרכים אזרחיים או שמשמשים לצרכים כאלו בפועל. יתרה מכך, נתוני ניצול שטחי .האימונים לא תמיד ידועים לצה"ל במלואם. נוכח מצוקת הקרקעות במדינה, ראוי כי .צה"ל יקפיד על כך שסגירת שטחים למטרת אימונים תיעשה במידתיות, כאשר קיים .צורך של ממש ובמידה שאינה עולה על הנדרש. לשם כך עליו לשפר את האופן שבו .הוא מנהל את שטחי האימונים ולהגביר את הפיקוח והבקרה על יעילות השימוש בהם. תיאום טלפוני, ללא מתן היתר בכתב, כפי שנעשה במתא"ם פצ"ן, אינו עולה בקנה .אחד עם הוראת "כניסה וחציית שטחי אימונים ע"י אזרחים" של ז"י, עם הוראת .מפקד ז"י לעניין האימונים ביבשה בשנת 2019 , ועם הוראת סעיף 125 לתקנות .ההגנה המחייב הוצאת היתר שכזה. על מתא"ם פצ"ן להקפיד על ביצוע תיאום .כנדרש. . ,בביקורת נמצא כי בשטחי האימונים במרחב פצ"ן נגרמו במשך שנים, עקב אימונים .נזקים לכמה אתרי עתיקות. מהלכים משותפים של גורמים ברשות העתיקות, במשרד .הביטחון ובצה"ל לשמירה על אתרים אלה ולמניעת פגיעות נוספות בהם ולשיקומם לא .צלחו עד סיום הביקורת. מהתיקון בחוקבינואר 2019 עד מועד סיום הביקורת טרם נקבע התקציב לפינוי נפלים .כחלק מהצעת חוק התקציב השנתי. .זה חמש שנים לפחות חל עיכוב בתהליכי גריעת שטחי האימונים שצה"ל הסכים כי ניתן .לפנותם לטובת שימושים אזרחיים, וזאת עקב אי-פינוי נפלים מאותם שטחים. | . בביקורת נמצא כי לא קיימת מערכת דיגיטלית לתיאום כניסה לשטחי אימונים בין .מתא"ם פצ"ן לגורמים אזרחיים, והדבר נעשה באמצעי מיושן וזמין פחות - פקס .בלבד. .על צה"ל למסד מנגנון יצירת קשר דיגיטלי לתיאום הכניסה לשטחי אימונים בפצ"ן, .כמו ביתר הפיקודים המרחביים. | 62 |
התעשייה האוירית לישראל בע"מ . מינוי בכירים בתעשייה האווירית לישראל בע"מ . ההליך לאיתור מנהל זה לחטיבת התעופה, שהחל בסוף מרץ 2018 והסתיים בסוף .נובמבר 2018 , התנהל שלא באופן תקין בשני היבטים: (א) ניקוד מחדש של נתוני .המועמדים מהליך האיתור הקודם - הליך שאינו כלול בנוהל מינוי בכירים של החברה, .הגם שננקט באישור היועמ"ש; (ב) טעויות בטבלת הניקוד ובניקוד, שבהתאם להן זומן .מנהל ח' לריאיון. בהמשך, הוא נבחר לתפקיד. .נוכח הליקויים שהיו בהליך המינוי מציין משרד מבקר המדינה כי ישנה חשיבות רבה .בקיום בקרה ופיקוח מצד הדירקטוריון על תקינות הליכי המינוי של תפקי דים בכירים .בחברה, הנגזרים מחובת הדירקטוריון על פי תקנות הבכירים; בפרט בכל הנוגע .למתכונת הליך המינוי ולחלופות השונות להליך האיתור. .משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הפנייה לקבלת חוות דעת מעורך דין חיצוני .נוכח ספקות שהועלו בישיבת הוועדה. עם זאת, משהתקבלה בתע"א חוות הדעת .בנוגע להליך האיתור, ראוי היה כי היא תוצג במלואה לפני חברי הוועדה לרבות .שתי הפרשנויות שנכללו בה. . בביקורת עלה כי מנהל ט', שנבחר בוועדת איתור חיצונית ומינויו אושר על ידי .הדירקטוריון במרץ 2018 , שימש יועץ לתע"א מסוף שנת2016 והיה חבר במטה השינוי .ממועד הקמתו - ינואר 2018 - ובמסגרת המטה עסק במשימות שונות, לרבות בתחום .ההסבות וההשבחות. עוד עלה כי המנהל השני, מנהל י"ב, שנבחר בדרך של ועדת .איתור חיצונית ביולי 2018 , החל בעבודתו כיועץ בתע"א במרץ2018 ובאותו המועד אף .צורף כחבר במטה השינוי, ובמסגרת המטה עסק בין היתר בהגדרת אסטרטגיה ויעדים .מרכזיים בתחום התחזוקה. יצוין כי באחד משני ההליכים החיצוניים התמודדו ארבעה .מועמדים ובאחר שלושה (ראו בלוח 4 .) ממסמכי התע"א עולה כי בתקופה שבין ינואר 2017 לינואר2019 כיהנה לפחות אישה .אחת בכל אחת מוועדות האיתור לתפקידי ניהול בכירים שנבדקו על ידי הביק ורת. . משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הפעולות שנקטה התע"א כדי להגדיל את מספר .הנשים המתמנות לתפקידי הניהול בחברה לשם הבטחת ייצוג הולם לנשים. עם זאת, על .התע"א לקבוע יעדים גם בהתייחס לשיעור הנשים בתפקידי הניהול, שכן לצד מינוי נשים .לתפקידי ניהול בדרגי הביניים ולתפקידי ניהול בכיר, היו גם נשים שפרשו מתפקידים .אלה. על הנהלת החברה להוסיף לפעול לקידום נשים לתפקידים אלה. על הדירקטוריון .להוסיף לעקוב אחר הנושא ואחר יישום החלטותיו בעניין. על רשות החברות להוסיף .לעקוב אחר יישום הוראות חוזר הייצוג ההולם בחברות הממשלתיות. .מומלץ כי בהליכי איתור שתקיים התע"א בעתיד יוודאו בארגון סמנכ"ל משאבי אנוש כי .הקריטריונים המוגדרים לכלל התפקידים, לרבות לתפקידי ניהול בכירים, ינוסחו באופן .ברור וחד -משמעי, וכי תוכנן של מודעות ה"דרושים" תואם לקריטריונים שאותם אישר .הדירקטוריון לתפקידים. . כאמור, בנוהל מינוי בכירים בתע"א נקבע כי יש לקיים הליכי איתור חיצוניים, אלא אם כן .אישר הדירקטוריון קיום הליך פנימי. הליך איתור פנימי משמר את כוח האדם בתוך .הארגון ומאפשר אופק קידום עבור עובדיו. עם זאת הוא מונע את הגדלת היצע .המועמדים עבור הארגון ועל כן חוסם א ת השבחת מאגר המנהלים שבו. אשר להליכי .איתור חיצוניים, יצוין כי גם בהם נשמר יתרונם של המועמדים הפנימיים, בשל היכרותם .את המערכת, ניסיונם הרלוונטי והמלצות של מנהליהם בארגון. .בהתחשב באמור לעיל, ובכך שהליכי איתור חיצוניים הם "דרך המלך" המאפשרת את .הגדלת מספר המועמדים לתפקידי ניהול בכירים לשם בחירת המועמד המתאים ביותר, .מומלץ כי הנהלת התע"א תבחן גיבוש כללים לקיום הליכי איתור פנימיים, לרבות .הנימוקים המפורטים הנדרשים לכך. זאת לשם הצגת המלצותיה בעניין זה לאישור .הדירקטוריון. .כמו כן, נוכח חשיבות הנושא בהיבט המערכתי, מומלץ כי רשות החברות תשקול לגבש .ולפרסם עמדה בעניין, לרבות מגבלות על קיום הליכי איתור פנימיים וכללים לקיומם, .ותוודא כי הם מוטמעים בנוהלי החברות. .נוכח החובה הכללית שחלה על התע"א להקפיד על קיום הליך תקין, שוויוני ותחרותי .באיתור ובמינוי של מנהלים בכירים, ראוי שאם ההנהלה תיזום בעתיד ביצוע תהליכי ניוד .של מנהלים, היא תבחן תחילה את מכלול ההיבטים הקשורים לכך, לרבות מאפייני .התפקידים הנ וגעים דוגמת מספר העובדים הכפופים והיקפי הפעילות העסקית של .היחידות הארגוניות, ותציג לדירקטוריון תמונת מצב שלמה בעניין; זאת כדי שידון בנושא .על בסיס מידע מלא. כמו כן ראוי שהנהלת התע"א תפעל לעגן נושא זה בנוהל .הבכירים. .אשר לרשות החברות, נוכח המשמעויות של מינוי מנהלים בכירים בדרך של ניוד רוחבי, .ובכלל זה היעדר הליך תחרותי שנועד להביא למינוי המועמד המתאים ביותר לתפקיד, .עליה לשקול לגבש ולפרסם עמדה לגבי התנאים וההגבלות בביצוע ניוד רוחבי ולגבי .אופן הפיקוח של הדירקטוריון על מינויים כאלה; זאת על מנת ליצור ודאות בנושא זה .ולאפשר שימוש בהליך ניוד רוחבי במקרים המתאימים. .על היועמ"ש, כגורם המפקח על תקינות הליכי האיתור, לשלב מפורשות בחוות דעתו .המשפטית התייחסות לתקינות ההליכים על פי כל דין ובהתאם לנוהל מינוי בכירים .משנת 2019 ; זאת כדי שחוות דעת אלו ישקפו לפני הדירקטוריון באופן חד וברור את .עמדת היועמ"ש לגבי תקינות התהליך. כמו כן על מנכ"ל התע"א, בתפקידו כראש ועדות .האיתור, או על מי מטעמו, לוודא כי חוות הדעת המשפטיות, הניתנות במסגרת הליכי .המינוי של מנהלים בכירים, יתייחסו לסוגיית תקינות ההליכים. .במילוי תפקיד ממלא מקום במשך שנה וארבעה חודשים היה כדי להקנות למנהל ב' .יתרון בהליכי האיתור למינוי קבוע לתפקיד זה בלי שנשמר עקרון השוויון באופן מלא. | .נמצא כי מנהל הכספים בחטיבת בדק מטוסים פרש לגמלאות במרץ 2016 , ואילו .ההחלטה על הקמת חטיבת התעופה התקבלה בדירקטוריון התע"א בדצמבר 2017 . ובינואר2019 ,שולבה חטיבת בדק מטוסים בחטיבת התעופה. במשך כל התקופה הזו .קרוב לשלוש שנים, התפקיד אויש באמצעות מינוי בפועל ולא היה מנהל כספים קבוע .בחטיבה. | 64 |
צבא ההגנה לישראל . מערך בריאות הנפש בצה"ל - ביקורת מעקב .יצוין לחיוב כי ב-90% מהרשומות שנבדקו רשם הקב"ן את סטטוס ביצוע המלצותיו. בשל .החשיבות לבקרה ולמעקב אחר מימוש המלצות הקב"ן, בדגש בהמלצות הניתנות .למפקדים, ראוי שמחלקת ברה"ן תשקול לשפר את יכולת הבקרה והמעקב כך שיהיה .ביכולתה להפיק למשל דוח ייעודי ממוחשב בנוגע לאותם מקרים שבהם הקב"ן לא תיעד .את סטטוס הביצוע של המלצתו, וזאת במיוחד כיוון שחיילי צה"ל נמצאים במגע יום-יומי .שוטף עם מפקדיהם וכפופים למרותם. .יצוין כי העמקת הבדיקות, כפי שמחלקת ברה"ן החלה לבצע לאחרונה , ראויה הייתה .להתבצע כשגרת עבודה בתהליך המיון הרפואי בלשכות הגיוס, במיוחד נוכח הכפלת .שיעור הפטור הנפשי למלש"בים בגיל 17 וארבעה חודשים בקרב ילידי 2002 ( 2.7% ) . בהשוואה לילידי1997 ( 1.3% .) . נוכח עלייה משמעותית זו צוין במחקר כי "היקף העלייה המשמעותי בנתוני האמת של .גיל 17.4 , שינה באופן משמעותי את תחזית הגיוס ומעיד על שחיקה של כ - 2,000 מקורות . בעשור הקרוב". זאת ועוד, על פי מסמכי אכ"א, "בהתאם לעלייה הגבוהה ]חיילים[ . שחלה בשנתון2002 בפטור נפשי של]בתום חמש שנים[ , אנו צופים שהשנתון יסתיים .כ- 9.6% ", זאת לעומת כ-6% .כפי שהיה בשנתונים קודמים .נמצא כי ההוראה על הבקרה המטכ"לית על עבודת הפסיכיאטרים אשר פורסמה לפני .כארבע שנים אינה ממומשת. ראוי שמחלקת ברה"ן תבחן את ההוראה, ו בהתאם .לתוצאות בחינה זו תחליט אם יש צורך בתיקון ההוראה או שיש להקפיד על ביצוע .הבקרה המטכ"לית על עבודת הפסיכיאטרים על פיה. .מהתפלגות זמני ההמתנה עולה כי כ -8% מהחיילים ממתינים שלושה שבועות ומעלה .למפגש עם קב"ן. משרד מבקר המדינה ממליץ להביא בחשבון בעת ביצוע עבודת המטה .לבחינת זמן ההמתנה המרבי למפגש עם קב"ן כי כ-92% מהחיילים ממתינים לכל היותר .עד שלושה שבועות. לצורך טיוב ניהול התורים לקב"ן, משרד מבקר המדינה ממליץ כי מחלקת ברה"ן תבחן .את האפשרות לקביעה ולביטול של תורים באופן מקוון תוך שימוש, בין היתר, בשליחת .מסרונים לחיילים לצורך מתן תזכורות בדבר מועד התור. .לצורך הגברת המודעות והמעקב של המפקדים על חיילים אשר הופנו לטיפול נפשי ולא .התייצבו לטיפול, מומלץ כי מחלקת ברה"ן תבחן את האפשרות כי הקב "ן יידע את .מפקדו של החייל אם זה לא התייצב למפגש מתוכנן עימו, בכפוף להגנת הפרטיות. משרד מבקר המדינה מציין כי צה"ל הגדיר בפקודת מטכ"ל כי אם קבע רופא כללי צורך .לבדיקה של רופא מומחה, ישלח המפקד את החייל לצורך זה לא יאוחר מ-14 יום ממועד .מתן ההפניה. לפיכך, מומלץ כי צה"ל יבחן הגדרת אמת מידה כמותית לזמן המתנה מרבי .לרופאים מומחים, ובכלל זה זמן המתנה לפסיכיאטרים, מרגע שהופנה לכך החייל ע"י .הקב"ן, זאת בכדי לאפשר בין היתר מעקב ובקרה אחר זמן ההמתנה של חיילים .שנשלחים למפגש עם פסיכיאטר. .יצוין כי מהדוח האמור שפרסם מבקר המדינה עלה כי בשנת 2018 המתינו אזרחי המדינה .כ-40 ימים בממוצע למפגש עם פסיכיאטר. יצוין לחיוב כי זמן ההמתנה הממוצע בצה"ל .למפגש כזה היה בשנים 2017 עד 2019 נמוך יותר ועמד על כ-22 ימים. .מומלץ כי מחלקת ברה"ן תוודא את יישום הוראתה האמורה ותקיים בקרה אחר גורמי .ברה"ן ביחידות בנושא זה. .יוער כי תגובת מקרפ"ר אינה משקפת אמת מידה כמותית בנוגע לזמן ההמתנה למפגש .עם פסיכיאטר, שהוא רופא מומחה בתחומו. .מהתפלגות זמני ההמתנה עולה כי כ-26% מהחיילים ממתינים שלושה שבועות ומעלה .למפגש עם פסיכיאטר. בהיעדר אמת מידה לזמן ההמתנה המרבי למפגש עם .פסיכיאטר, לא ניתן לדעת אם אלה זמני המתנה סבירים או לא. ראוי שגורמי מקרפ"ר .בשיתוף מחלקת ברה"ן יביאו בחשבון שחיילים שנמצאים במצוקה נפשית נאלצים .להמתין זמן ממושך למפגש עם פסיכיאטר, עם כל המשתמע מההשפעות שעלולות .להיות למצב כזה, ויקבעו את זמן ההמתנה המרבי למפגש עם פסיכיאטר. | .בביקורת עלה כי הגורמים במחלקת ברה"ן לא בדקו את הסיבות לאי-מימוש ההפניות .לפסיכיאטר, וממילא אינם מטפלים בגורמים לתופעה זו. .פסיכיאטר בצה"ל בוחן את מצבם המנטלי של חיילים שלגביהם יש חשד להפרעה .פסיכיאטרית ומציע להם את המענה הטיפולי המתאים ביותר. מכאן החשיבות כי חייל .שנשלח לבדיקת פסיכיאטר ייבדק על ידו. על מחלקת ברה"ן לבחון ולנתח את הסיבות .לאי-מימוש ההפניות שניתנו לחיילים - האם היא נעוצה בכך שהבעיה שבגינה פנו לקבל .הפניה חלפה, או שמא קיימים חסמים למימושה. בהתאם לתוצאות בחינה זו עליה לנקוט .צעדים להגדלת שיעור מימוש ההפניות לפסיכיאטרים. מומלץ למסד תהליך ממוחשב .של מעקב אחר ההפניות שלא מומשו כדי למזער את התופעה. הקטנת שיעור אי - .המימוש עשויה לתרום להפחתת זמני ההמתנה, שכן הרופאים הפסיכיאטרים יעדכנו את .לוחות הזמנים שלהם בהתאם לביטולי תורים. | 65 |
מטלות רוחב . מקורות חברת המים בע_מ ושח_מ מקורות ביצוע בע_מ - גיוס והעסקה של קרובים ומקורבים בתאגידים משרד מבקר המדינה מעיר למקורות ולשחם, כי עליהן לפעול כנדרש בתקנות ובחוזר שהו ציא מנהל רשות החברות (בפועל) דאז, ולחייב את כל עובדיהן לחתום על הצהרה בנוגע לקרובי המשפחה שלהם במועד קליטתם, וכן לחייבם להצהיר על כך באופן שוטף כנדרש בתיקון לתקנות ממארס 2014 . כמו כן, על מקורות ושחם להוסיף למאגר שלהן את רשימת העובדים שבביקורת הנוכחית נמצא שלא הצהירו על קרבת משפחה כלל. הליכי הקבלה של העובדים, ולמניעת העסקה משיקולים שאינם עניינים, כגון קרבת משפחה, ופגיעה בעקרונות יסוד כמו שוויון הזדמנויות, פומביות וייצוג הולם. יצוין כי מלכתחילה ביקשה מקורות להעסיק את מועמד ג' כיועץ באמצעות פטור ממכרז, אך לא ביצעה את ההליך המתחייב על פי תקנות המכרזים כאמור לעיל בהתקשרות בפטור בשל הזדמנות עסקי ת. היא לא הביאה את הבקשה לפטור בפני ועדת המכרזים, ממילא ועדת המכרזים לא דנה בה, לא סיווגה אותה כמתאימה לפטור ולא דיווחה לוועדת הביקורת של מקורות כנדרש. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי בסופו של דבר הועסק מועמד ג' כעובד החברה ולא כיועץ, ועל כן תקנות חובת המכרזים לא היו רלוונטיות כלל להעסקתו כעובד והיה על מקורות לקיים הליך תחרותי לאיוש המשרה. יצוין כי לא נמצאו מסמכים המעידים על כך שמר בן חמו ציין עובדה זו לפני הדירקטוריון וועדת האיתור. משרד מבקר המדינה מעיר למקורות, כי תיעוד חלקי של הליכי איתור העובדים פוגע בשקיפות ההליך ואינו מאפשר לפקח עליו. על מקורות להקפיד על תיעוד מלא של הליכי איתור העובדים, לרבות רישום פרוטוקולים של דיוני ועדת האיתור, שבהם יפורטו שלבי הדיון והנימוקים להחלטות המתקבלות בכל אחד משלבי האיתור. עוד העיר משרד מבקר המדינה למקורות, כי עליה לשקול לקבוע בנוהל, כי כל משרה פנויה תפורסם לציבור באמצעים שיהיו נגישים לכלל המועמדים - כגון אתר האינטרנט שלה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות החברות, כי עליה להידרש לפרשנות ההגדרה של קרוב, ולהוציא חוזר לחברות הממשלתיות שמבהיר את כל המקרים הנכללים בהגדרה של קרוב, ובכלל זה גיס של בן זוג ואחיין של בן זוג. משרד מבקר המדינה מעיר למקורות, כי עליה לפעול לתיקון הליקויים שצוינו לעיל במסגרת המשא ומתן להסכם הקיבוצי הבא. כמו כן, עליה לפעול באופן על הנהלת שחם לפעול כמתחייב מהתקנות בעניין קליטת העובדים שיש להם קרובי משפחה. כמו כן עליה לבחון את סוגיית ההצהרות הל א נכונות של העובדים ולפעול ליצירת מנגנון בקרה שיוודא שתופעה זו לא תישנה. תכליתי לסיום הליך קביעת הנהלים לגיוס עובדים, כדי שיביא לידי תיקון הליקויים שהעיר עליהם משרד מבקר המדינה. משרד מבקר המדינה מעיר למקורות, כי עליה להקפיד על תיעוד מלא של כל השלבים בהליכי גיוס עובדים, ובפרט בהליכי גיוס עובדים שיש להם קרובי משפחה בחברה או בחברת הבת - כדי לוודא בין היתר שבחירת המועמד לא נעשתה משיקולים זרים. | מהטבלה עולה אפוא ששיעור העסקת קרובי משפחה כהגדרתם בתקנות בחברות מקורות ושחם יחד, שהיה בזמן ביצוע הביקורת הקודמת כ- 14% ,ירד לכ-8% . | 67 |
מטלות רוחב . יחידות החקירה - רשות המסים בישראל - המאבק ב_הון השחור_ בבדיקת משרד מבקר המדינה עלה כי עד למועד סיום הביקורת, באוקטובר 2013 , מתוך335 העוסקים שנחקרו בשנת 2010 טיפלו משרדי המע "ם האזוריים הרלוונטיים רק ב -166 עוסקים (כ - 50% ). מתוך 307 העוסקים שנחקרו בשנת 2011 טיפלו משרדי המע"ם האזוריים הרלוונטיים רק ב -136 עוסקים (כ- 44% .) מבירור שערך משרד מבקר המדינה עולה כי חלק מהמשרדים אינו מקפיד לטפל בתיקים אלו בפן האזרחי, בשל החשש לפגוע בהליך הפלילי נגד העו סק, נוכח חשיפת חומר השומה המכיל חלק מחומר החקירה בעניינו של העוסק לפניו. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לפעול באופן מידי ליישום הנוהל בדבר הטיפול של המשרדים האזוריים האזרחיים בתוצאות החקירה שמעבירים להם משרדי החקירות; עליה לנהל מעקב שוטף ובקרה אחר יישומו של הנוהל; על המשרדים האזוריים לתת עדיפות לטיפול בשומות של נישומים שנחקרו ושנמצא כי עברו עברות מס, לעמוד על גביית חובות המס ובמידת הצורך להפעיל אמצעים לאכיפת גבייתם. נוסף על כך, על משרדי החקירות לקבל היזון-חוזר מהמשרדים האזרחיים בדבר הטיפול במידע שהועבר. יתר על כן, על הרשות לשקול לכלול תיקים שהועברו מיחידות החקירות למשרדי השומה האזוריים בבדיקת מדדי היעילות של הנהלת הרשות, כדי שהדבר ישקף את החשיבות שמייחסים להם וכדי שיהווה תמריץ למשרדי השומה האזרחיים לקדם בתוכנית העבודה שלהם תיקים המגיעים ממשרדי השומה לחקירות. בבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה התברר כי יחידות החקירות של מס הכנסה אינן מעבירות מידע על ממצאי החקירות שהסתיימו לידיעת משרדי המע "ם האזוריים, וכי גם יחידות החקירות של המכס והמע"ם אינן מעבירות את ממצאי החקירות שהסתיימו לידיעת משרדי השומה של מס הכנסה. במצב זה אין למשרדי השומה האזרחיים של מס הכנסה מידע על ממצאי יחידות החקירות של המכס ומע"ם שיש להם נגיעה למס הכנסה, וגם למשרדי המע"ם אין מידע בנוגע לממצאי יחידות החקירות (הפליליות) של מס הכנסה שיש להם נגיעה למע"ם. באופן זה, החתירה לתכלית העיקרית של רשות המסים - חיובם במס של העבריינים - אינה מגיעה לכלל מיצוי. נמצא כי עד למועד סיום הביקורת, מתוך 169 הנחקרים של יחידות החקירה של מס הכנסה שנמצא כי עברו עברות מס, פעלו משרדי המע "ם האזוריים לקביעת שומה ולגביית החוב רק מ-29 ( נישומים 17.2% ). מתוך68 הנחקרים של יחידות החקירה של מע "ם שנמצא כי עברו עברות מס, פעלו משרדי השומה האזוריים לקביעת שומה ולגביית החוב רק מ-10 ( נישומים 14.7% ), וקבעו שומות על פי מיטב השפיטה משלושה נישומים נוספים ( 4.4% ), אך לא גבו את חוב המס ולא ביצעו פעולות לאכיפת הגבייה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת רשות המסים להוביל לשיתוף פעולה בין יחידות החקירות ובין כל המשרדים האזרחיים של רשות המסים, מס הכנסה ומע"ם, ועליה להנחות את יחידות החקירות להעביר בתום חקירה את סיכום ממצאיה אל כל המשרדים האזרחיים הרלוונטיים. כמו כן על הנהלת רשות המסים לוודא כי המשרדים האזרחיים אכן מקיימים את ההנחיה וכי במידע שהועבר נעשה שימוש לצורך קביעת שומות. בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי עד למועד סיום הביקורת, אוקטובר 2013 , שנתיים לפחות מאז שהועבר דוח סיכום החקירה לפקידי השומה, ב-36 מתוך169 ( מקרים 21.3% ) קבעו משרדי השומה שומות וגבו את חובות המס. ב-42 מקרים נוספים ( 24.9% ) קבעו משרדי השומה בתיקי הנישומים שומות על פי מיטב השפיטה, שהפכו לשומות סופיות מאחר שלא הוגשו דוחות, אך לא גבו את חובות המס ולא פעלו לאכיפת הגבייה. ביתר 91 ( המקרים 53.8% ) משרדי השומה לא קבעו שומות ולא פעלו לאכיפת הגבייה. מצב דברים זה, יש להניח, גורם לאובדן מס בסכומים ניכרים ולפגיעה בכוח ההרתעה של רשות המסים. נמצא כי מאז הקמת המוקד לא פנתה אליו רשות המסים בבקשת מידע לגבי יעדים כלשהם. משרד מבקר המדינה מעיר כי, יש מקום שהרשות תיעזר במוקד המודיעיני המשולב לצורך קבלת מידע על יעדים בתחום מס הכנסה, על מנת לשפר את פעולותיה נגד גורמים עברייניים. הועלה כי משרדי השומה האזוריים אינם מטפלים בתיקים שמגיעים מיחידת יהלום, מאחר שקיימת הנחיה של הוועד הארצי של מס הכנסה לעובדי המשרדים האזוריים שלא לטפל בתיקים שהועברו אליהם מיחידת יהלום; זאת כיוון שלא הוסדר התגמול בגין פעילות זו במשרדים האזוריים. עוד התברר .לטיפול הפלילי בנישומים החשודים בהעלמת הכנסות חשיבות רבה, שכן יחד עם התכלית של ענישת הנישומים העבריינים הוא משמש להרתעה של כלל ציבור הנישומים. גורם ההרתעה הוא יסוד חשוב בהפעלתה של מערכת מס יעילה וצודקת. יסוד זה מאבד מעצמתו ככל שחולף זמן רב יותר מאז תחילת החקירה כנגד נישום ועד להגשת כתב אישום נגדו ולמתן פסק הדין. בבדיקה שערך משרד מבקר המדינה ברשות המסים אותרו כשלים בכל הנוגע למיסוי הכנסות שלא דווחו, החל משלב קבלת מידע על נישומים החשודים בהעלמת הכנסות וכלה בסיום הטיפול בהם בפרקליטות. החלטת הממשלה בדבר המאבק בפשיעה המאורגנת כללה את רשות המסים כשותפה למאבק בפשיעה. אולם הממצאים שהובאו לעיל מראים כי רשות המסים פועלת בתחום זה באופן חלקי ומטפלת רק במספר מצומצם של תיקים במסגרת ארגוני הפשיעה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת רשות המסים לפעול לכך שמשרדי השומה האזרחיים יקיימו את ההנחיה בדבר העברת מידע לגבי חשד לעברות מס פליליות למשרדי השומה לחקירות; עליה לעשות לכך שמשרדי השומה האזרחיים של מס הכנסה יקבלו מידע על מי שנחקר בידי יחידות החקירה של מע "ם וכמו כן שמשרדי מע"ם יקבלו מידע על מי שנחקר בידי מס הכנסה. כל זאת במטרה להביא במהירות האפשרית לקביעת שומה למי שנתפס בביצוע עברות מס ולגביית החוב ממנו. על הרשות ועל הפרקליטות לפעול לכך שניתן יהיה להגיש ללא שיהוי כתב אישום כנגד נישום שאינו עומד בהסדר הכופר שעליו סוכם עם הרשות, וכן לדאוג לקידום חקיקה אשר תסדיר את האפשרות להפעיל אמצעי אכיפה נגד נישומים כאלה. נוסף על כך, על הרשות לשקול ליזום הרחבת הסנקציות שהיא מוסמכת להפעיל כנגד נישום שהפר את הסדר הכופר. כך לדוגמה יש לשקול להפוך את הסדר הכופר להסדר שבו הסכום הופך לחוב בר-אכיפה, כלומר שה סדר הכופר ייחשב כחוב מס (דוגמת הטלת עיצום כספי). במצב כזה יתאפשר לרשות המסים להפעיל אמצעי אכיפה לרבות הטלת עיקולים, כדי לגבות את חובות המס ממי שלא קיים את ההסדר שעליו סוכם. יש לציין כי בחתימת הנישום על הסדר הכופר הוא מודה למעשה בעברות המס שביצע. משום כך הפיכת סכום הכופר לחוב שניתן לגבותו באמצעי אכיפה שונים תאפשר לרשות המסים ולפרקליטות לבחור בין נקיטת הליכים פליליים נגד הסרבן ובין נקיטת הליכי גבייה מינהליים לגביית החוב, הכול על פי שיקולים הנוגעים ליעילות המערכת וליצירת ההרתעה הנדרשת כנגד עברייני מס בכלל וסרבני כופר בפרט. | משרד מבקר המדינה מעיר, כי על הפרקליטויות, בתיאום עם הנהלת חטיבת החקירות ברשות, לפעול להגשת כתב אישום נגד כל נישום שלא שילם את הכופר שהוטל עליו. הגשת כתב אישום כנגד נישום שהפר את הסכם הכופר היא אינטרס ציבורי שהוא בעל חשיבות מיוחדת כאמצעי הרתעה. לפיכך על הפרקליטות לתת את העדיפות הנדרשת להגשת כתבי אישום נגד נישומים אלה. | 72 |
מטלות רוחב . טיפול המשטרה ומשרדי הממשלה בתופעת גנבות כלי רכב - רשות המסים בישראל כאמור, אחד מתפקידיה של אתג"ר הוא לפעול לזיהוי כלי רכב גנובים, בעיקר בעת הגעתם למעברים. למרות זאת פעולות המשטרה בעניין זה אינן אפקטיביות דיין, ואלפי כלי רכב גנובים עוברים מדי שנה בשנה דרך המעברים לשטחים שבאחריות הרש"פ. כאמור קבע השר לבט"פ בעניין זה כי "יש צורך בחשיבה מחודשת וצורת הפעלה שונה". לפיכך על המשרד לבט"פ והמשטרה לבחון דרכים נוספות, בין היתר באמצעות שיתוף פעולה עם המינהל האזרחי ועם רמי"ם, למניעת השימוש במעברים להעברת כלי רכב גנובים. משרד מבקר המדינה מציין כי טענות איגוד חברות הביטוח בדבר מחירי החלפים דורשות בחינה מצד משרד התחבורה. ואולם אין בכך כדי להפחית את הצורך בהסדרת הליך השיקום של כלי רכב שמצבם הוגדר כאבדן להלכה, כפי שעלה בדוח זה. אתג"ר ומשטרת ישראל קבעו כי התופעה של שיקום כלי רכב במצב של אבדן להלכה היא מניע מרכזי לגניבות כלי הרכב. משרד מבקר המדינה העלה בבדיקה כי מנגנוני הבקרה, האסדרה והאכיפה, האמורים להתמודד עם מניע פשיעה זה, אינם יעילים דיים ואינם מביאים למיגור או להפחתה ניכרת של גניבות כלי הרכב. בדיקת תהליך השיקום של כלי רכב הנמצאים במצב של אבדן להלכה והחזרתם לכבישים העלתה כשלים בבקרה עליו ובאכיפת הוראות החוק בנושא. בשל כשלים אלו עלולות להיווצר במקרים שונים גם בעיות בטיחות קשות, ועקב כך נשקפת סכנה לחיי אדם. התברר שהרווח הכלכלי משיקום כל י רכב הנמצאים במצב של אבדן להלכה הוא רב, ולכן גורמים שונים המעורבים בשיקום מעדיפים לשמר את המצב הקיים. לדעת משרד מבקר המדינה, דרך ההפעלה הנהוגה של ההסדר המאפשר לסווג כלי רכב בסיווג של אבדן להלכה, ובעקבות כך לשקם אותם, פוגעת באינטרסים ציבוריים חשובים ועלול ה לסכן חיי אדם. על המשרד לביטחו ן פנים, המשטרה, אתג"ר ומשרד התחבורה לתת את דעתם על מכלול הליקויים שהוצגו בפרק זה ולגבש פתרון מערכתי לתיקונם, אם על ידי ביטולו של הסדר זה - כאמור באחת החלופות שצוינו בתשובת משרד התחבורה - ואם באמצעות פתרון מערכתי אחר. גיבוש פת רון יחייב בין היתר שילוב כוחות להגברת הפיקוח על חברות הביטוח, חברות ציי הרכב, מגרשי ההסדר, סוחרי כלי הרכב והמוסכים העוסקים בשיקום כלי רכב, וכן ייתכן שיחייב ביצוע תיקונים בחקיקה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי נוכח נחיצות בדיקה זו יש להחיל אותה לא רק על כלי רכב מבוטחים, אלא גם על כלי הרכב שאינם מבוטחים, כדוגמת כלי רכב שבבעלות חברות ציי הרכב. בבדיקת משרד מבקר המדינה עלה שבחקירות אתג"ר נמצאו לעתים מוסכים ומנהליהם שהפרו את חוק הרישום; את הנחיות משרד התחבורה; את צו הפיקוח ואת תקנות התעבורה. למרות זאת היא לא מסרה מידע על הפרות אלה למשרד התחבורה, הממונה על ביצוע חוק הרישום. לדעת משרד מבקר המדינה, על אתג"ר ומשרד התחבורה להגביר את העברת המידע ושיתוף הפעולה ביניהם, כדי שמשרד התחבורה יו כל להפעיל את הכלים המינהליים שעומדים לרשותו להשגת מטרות חוק הרישום - הן בתחום הפחתת גנבות כלי הרכב והן בתחום הפיקוח על בטיחות כלי הרכב ששוקמו. משרד מבקר המדינה מעיר לאתג"ר כי עליה לבחון את הסיבות לפער שנמצא בין הדיווחים שמסרה היחידה על מספר הבקרות שביצעה ובין מספר הבקרות שבוצעו בפועל. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי נוכח מספרן הגדול של חברות הביטוח, חברות ציי הרכב והחברות שיש להן רישיון לסחר בכלי רכב - עליה להגדיל את היקף ביצוע הבקרות, כדי שיהיה בהן כדי להרתיע מפני הפרת החוק. כריות האוויר הן כאמור אחד מאמצעי הבטיחות החשובים בכלי הרכב, והיעדרן או תיקונ ן שלא כנדרש עלולים לסכן את חייהם של הנוסעים בכלי הרכב. אי-בדיקת קיומן ותקינותן של הכריות במסגרת הבדיקה המתחייבת לפי תקנה 309 פוגעת בתכלית התקנה - לוודא את תקינותם ובטיחותם של כלי הרכב שנבדקים. ובאישור תקינותו, ומשרד התחבורה לא פעל לבירור המקרה ולא שקל לנקוט את האמצעים המינהליים העומדים לרשותו ובהם שלילת רישיונם המקצועי של אותם מוסכים ושל מנהליהם. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שבדוח השמאי לפני התיקון מצוינים כל פרטי הנזק, על משרד התחבורה לחייב את המוסכים המורשים לפי תקנה 309 לבדוק את כלי הרכב הנמצאים במצב של אבדן להלכה רק לאחר שהומצא להם דוח זה הכולל את פירוט הנזקים שנגרמו בתאונה. לשקול לשנות את הגדרת העברה כך שתאפשר גם הטלת קנס מינהלי גבוה על מבצעי העברה. | תקנה309. עוד העלתה הבדיקה כי אף שמשרד התחבורה הפיץ למוסכים אלו נוהל מפורט, הוא אינו בודק אם הם עומדים בהוראות שנקבעו בו, וכן אינו בודק שיש ברשות מוסכים אלה אישורים בנוגע לתקינות מכשיריהם ובנוגע לכיולם לפי דרישות הנוהל. יודגש כי למרות כל אלה, מנפיק משרד התחבורה באופן אוטומטי רישיונות שנתיים למוסכים האמורים. | 73 |
מטלות רוחב . הליך גילוי מרצון ברשות המסים - ממצאי מעקב לדעת משרד מבקר המדינה , לאור ממצאי ביקורת המעקב, על הרשות להשלים בדחיפות את הקמתה של המערכת הממוחשבת לאיתור מידע על הכנסות תושבי ישראל בחו"ל. ביקורת המעקב העלתה כי עדיין לא גובש נוהל חדש ולא ניתן כל פתרון לבעיות שהועלו בתחום הלבנת ההון. לשמש תח ליף לבסיס הנתונים הפיננסי של הראה"ה, הכולל את כל המידע על פעולות פיננסיות חריגות של תושבי ישראל. קיומו של מסלול המקל על מעלימי המס מחייב בצדו בדיקה מעמיקה ומקיפה שתבטיח כי הליך הגילוי מרצון לא ינוצל לרעה בידי מי שאינם עומדים בדרישות הנוהל בכלל ובידי מלביני הון בפרט. על רשות המסים להקפיד אפוא לבצע את כל הבדיקות הנדרשות לפני אישור בקשה לגילוי מרצון . מן הראוי שהרשות תפרט בנוהל את טיב הבדיקה ואת הנדרש לקיומה של בדיקה מקיפה ומלאה . גם בעניין זה לא חל כל שינוי. הועלה כי עד מועד סיום הביקורת, באוקטובר 2013 (להלן- מועד סיום הביקורת), העבירה רשות המסים רק שלוש בקשות לגילוי מרצון לבדיקתה של ראה"ה. בהקשר זה יודגש כי בנוהל אין כל התייחסות לשאלה מהי חבות המס ביחס לקרן ההון שצמחה או התקבלה לפני שנים רבות, וזאת כדי לשלול את האפשרות שההון נובע מהכנסות לא חוקיות. זאת הואיל ולעיתים רבות הבקשה לגילוי מרצון נוגעת להכנסות פירותיות (למשל-ריבית), על קרן הון שמקורה אינו ידוע. משרד מבקר המדינה מעיר כי המידע שבידי המוקד המודיעיני המשולב הוא מידע ספציפי הנוגע לנושאים המטופלים באמצעות אותו מוקד. אין מידע כזה יכול לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי כי רשות המסים תקצה במערכת הממוחשבת סיווג נפרד לתיקון שומות עצמיות, תקפיד על טיפול מדוקדק בשומות אל ה בהתבסס על קריטריונים ותקבע חובת הנמקה ופירוט של הנסיבות להגשת הדוחות המתקנים. באופן הזה יתאפשר למטה הרשות לבדוק את השומות העצמיות המתוקנות הן כדי לבחון אם שומות מעין אלה מצריכות הליך גילוי מרצון הן כדי ליצור הרתעה מניצול לרעה של מסלול זה. הועלה כי עדיין לא הוקם ברשות המסים מאגר מידע בנוגע להכנסות תושבי ישראל בחו"ל. משרד מבקר המדינה מעיר כי על רשות המסים לעגן בנוהל גילוי מרצון את מדיניותה בנוגע לקיזוז הפסדים על פי הוראות פקודת מס הכנסה. משרד מבקר המדינה מציין כי חובת ההנמקה המוטלת על הסמנכ"ל נובעת מאינטרס ציבורי מובהק, בייחוד לנוכח העובדה שהליך הגילוי מרצון הקיים אינו מעוגן בחוק, הוראותיו עמומות וסוגיות רבות הנוגעות לו טרם הוסדרו. במצב | עניינים כזה, יישום הנוהלתלוי במידה רבה בשיקול דעתו של סמנכ"ל החקירות. חובת הנימוק תגביר את הבניית שיקול הדעת, את השוויוניות של ההחלטות, ואת שקיפותן ואחידותן ותאפשר התחקות אחר תקינות תהליך קבלתן. | 74 |
מטלות רוחב . חברת נמל אשדוד בע_מ - גיוס והעסקה של קרובים ומקורבים בתאגידים משרד מבקר המדינה העיר לרשות החברות , כי מממצאי הביקורת הנוכחית בחברת הנמל עולה שהפיקוח של רשות החברות על הנעשה בה אינו מספק. הועלה כי אילו היה ממוצע הציונים של נציג הוועד שווה לזה של ממוצע הציונים של ההנהלה, היה המועמד שאחיו מועסק בחברה מדורג במקום ה שלישי, ו מי שדורג שלישי היה מדורג במקום השני , ומכאן שהיה נקלט בחברה אילולא נעשו שינויים בציוניו. למרות זאת אישרה ועדת הביקורת את הקליטה של המועמד שיש לו קרוב משפחה, והנהלת החברה דיווח ה על כך לדירקטוריון. משרד מבקר המדינה מעיר, כי התנאים שציינה גב' קרמר אינם עולים בקנה אחד עם הוראות התקנות . זאת - על פי הגדרות התפקיד ואופי העבודה בנמל שבו נמצאים עובדים רבים, וממילא לא יוכלו התנאים האמורים להתקיים בפועל. ככל שמדובר בתפקיד בעל סמכויות משמעתיות, לא ניתן להעסיק את המועמד בתפקיד זה בשל קרבת המשפחה שלו לעובדים בחברה. לדעת משרד מבקר המדינה, בחלק מהמקרים הייתה פעילותו של הסמנכ"ל למינהל שלא בהתאם לכללים ולכללי מנהל תקין. על הנהלת החברה ורשות החברות הממשלתיות לבחון את דרכי פעולתם של האחראים בחברה בכלל, ושל מר עובדיה כהן בפרט, ולבחון אם הן מצריכות נקיטת צעדים כלשהם. .מעיון במסמכי החברה עולה, כי גב' מיכל לוגסי - מזכירת ועד עובדי מינהל נתנה למועמדת שנבחרה את הציון 10 בכלארבע אמות המידה לדירוג , ובכללם אמות מידה אובייקטיביות, כגון ידע מקצועי וניסיון , ואילו לכל 17 המועמדים האחרים נתנה את הציון 1. לדעת משרד מבקר המדינה, הסמנכ"ל למינהל, האמור לשמש שומר הסף של החברה, עמד על קבלתו של עוזר ה מהנדס לעבודה בלי לערב את היועצת המשפטית ולאפשר לה לבחון את הנושא כראוי, ובלי להסדיר את ניגוד העניינים. התנהגותו הייתה בלתי תקינה, לא שירתה את האינטרסים של החברה, והייתה עלולה להציב את העובד שנקלט בתפקיד זה במצב של ניגוד עניינים. מבדיקת ציוני המועמדים במכון המיון החיצוני עולה, כי המועמדת שדורגה שנייה שיש לה קרובי משפחה , קיבלה ציון 5 במכון המיון ("סיכוי בינוני להצליח - יש לשקול אם לקבלה"), בעוד שברשימת המועמדים הסופיים היו שבעה מועמדים שזכו להערכה גבוהה יותר ממכון המיון , ושניים מהם קיבלו ציון 7 .)(סיכוי גבוה להצליח לדעת משרד מבקר המדינה, מעיון בהגדרות של תפקיד זה וגם על פי קביעת היועצת המשפטית לשעבר עולה, כי לתפקיד זה גם מאפיינים של יחידת משמעת, ולפיכך אסור היה לחברה לאשר את מועמדותו של העובד שנבחר לתפקיד. במקרים אלה היה על הרשות להתריע על חריגה מהכללים ומההנחיות שלה בנוגע לקליטת קרובי משפחה. ואולם, הרשות לא פעלה באופן נחרץ כלפי הנהלת הנמל כדי למנוע מינויים לא תקינים. הממצאים החמורים המוצגים ב דוח זה מצביעים על כך שבתקופה שנבדקה המשיכה החברה לקדם ולקלוט לעבודה קרובי משפחה ומקורבים באמצעות מתן יתרון בולט למועמדים אלה, תוך התעלמות מהוראות התקנות. דפוס פעולה זה פוגע במתן שוויון הזדמנויות, ומונע תחרות פתוחה והוגנת. הביקורת העלתה , כי הסמנכ"ל למ ינהל מר עובדיה כהן, ה יה מעורב ב קליטת עובדים שהם קרובי משפחה של עובדים או מקורבים אחרים בחברת הנמל, ובכמה מקרים אף עמד על קליטתם גם כיו"ר ועדות הקליטה השונות . במקרים נוספים הפעיל את מלוא סמכותו ומרותו על עובדים הכפופים לו , או על עובדים ביחידות אחרות בחברה, כדי למנוע מהם מלעכב את בחירתם של מועמדים אלה, ואף ניסה למנוע את בחינת תקינות העסקתם על ידי גורמים אחרים בחברה. עוד העלתה הביקורת מקרים בהם הסמנכ"ל למינהל מסר לשומרי סף אחרים, כגון היועצת המשפטית או רשות החברות, מידע שלכאורה לא היה מדויק או שלא היו לו תימוכין בעובדות מוצקות או בחוות דעת שהועלו על הכתב. זאת - כדי לקבל את אישורם לקליטתם של קרובים ומקורבים שתמך בקליטתם. | מעיון במסמכי החברה עולה , כי דוד ו של המועמד שנבחר שימש במועד פרסום המכרז קבלן חיצוני במערך התפעול בנמל. לדברי מהנדס הבטיחות בחברה (שהמועמד שנבחר אמור להיות כפוף לו), עבודתו של מהנדס הבטיחות עם אותו קבלן היא מאד קרובה, וכוללת גם סמכויות בנושא האכיפה . | 77 |
משרד האנרגייה . קידום החיסכון באנרגיה - משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האנרגיה לבחון אם יש לפעול להסדרת פעילותם של ספקי שירותי אנרגיה ובאיזה אופן יש לעשות זאת, לאור הניסיון הנצבר וההמלצות שעתידה חברת הייעוץ לתת. זאת ועוד, על המשרד לקדם את הפעילות של חברות אסקו בשוק גם ביצירת אמצעי מימון, כמו הקמת קרן אשראי. הביקורת העלתה כי בשל הפסקת פעילותה של ועדת המנכ"לים לאחר קבלת החלטה 4095 כאמור, לא בוצעו סקרי הצריכה כנדרש, ולפיכך אין בידי המשרד נתונים הנדרשים בתחום הצריכה של משקי הבית. גם לאחר שנבחרה חב רה ב' היא לא קיבלה הנחיות מפורשות מהמשרד בנוגע להיקף הליך הבקרה ואופן הבקרה שעליה לקיים. הביקורת העלתה כי המשרד לא פעל להקמת קרן האשראי ולבחירת הגורם המממן שיעניק את ההלוואות באמצעות מינוף כספי הפיקדונות. גם לאחר ההחלטה על ממשלה ירוקה ולאח ר שהמשרד להגנ"ס קיבל דיווחים בנושא הפחתת צריכת החשמל ממרבית משרדי הממשלה, לא פנה משרד האנרגיה למשרד להגנ"ס או למשרדי הממשלה האחרים לקבלת נתונים בדבר אופן השגת ההפחתה בצריכת החשמל, לבחינת הפעולות שביצעו המשרדים השונים ותכניותיהם להמשך. כתוצאה מכך במועד סיום הביקורת, יותר מחמש שנים לאחר קבלת החלטה 4095 , אין בידי המשרד המידע הנדרש כדי לבדוק אם ההתייעלות האנרגטית שבוצעה במשרדי הממשלה עומדת ביעד ההתייעלות שהציבה הממשלה לסוף שנת 2012 , ומה הן הפעולות המתוכננות במשרדי הממשלה לשם עמידה ביעד החיסכון בחשמל של 20% שהממשלה הציבה לשנת 2020 , על פי החלטה 3261 . לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האנרגיה לפעול למימוש החלטה 4095 והתיקון לחוק מקורות אנרגיה בקרב הגופים הממשלתיים. על המשרד לגבש תכנית לאומית רב-שנתית להתייעלות אנרגטית על פי הוראות החוק. על התכנית לכלול גם הוראות ביצוע עבור הגופים הממשלתיים ויעדים מדידים שיהיה עליהם לממש. כמו כן, על המשרד לדאוג להטמעת ההוראות שנקבעו בהחלטת הממשלה ובחוק בקרב הגופים הממשלתיים ולהשתמש בסמכויות שעומדות לרשותו מכוח החוק, לרבות אמצעי אכיפה, גם בקרב המגזר הממשלתי. לדעת משרד מבקר המדינה, הפיקוח והבקרה שבוצעו על הפרויקטים במגזר הביתי לא נעשו כראוי, וניכר כי לא נעשה תכנון בקרה מתאים טרם הוצאתם של הפרויקטים אל הפועל. מכיוון שבסוג זה של פרויקטים נדרשת בקרה של ממש בזמן אמת, הרי שהיה על המשרד להיערך בעוד מועד לאפשרות שעשויים לעלות ליקויים בתהליך ולמצוא להם פתרון, אם באמצעות חברת הניהול ואם באמצעות עובדי האגף. הממצאים המשמעותיים שהועלו במחצית השנייה של שנת 2013 , בשלבי סיום הפרויקטים, מעלים חשש לפיו חלק מכספי הציבור שהושקעו בפרויקטים ירדו לטמיון בשל ליקויים שלא התגלו. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח ההוצאה הגבוהה בגין החלפת מכשירי החשמל הביתיים, שהסתכמה בכ-184 .מיליון ש"ח משרד האנרגיה לא המציא למשרד מבקר המדינה אסמכתה לפעילות שביצעה חברה א' בכל תחומי הפיקוח שפורטו במכרז, לרבות כתיבת נוהלי הפיקוח, כנדרש בחוזה ההתקשרות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות להפיק לקחים מתוצאות ההסדר בשנתיים שבהן הופעל ולבחון את התועלת המשקית בהמשך הפעלתו של הסדר מסוג זה לעומת העלויות המושתות על כלל הצרכנים. כמו כן, אם הרשות סבורה כי קיים צורך להגביר את המודעות לח יסכון בחשמל , עליה לעשות זאת בשיתוף משרד האנרגיה, האחראי לתחום ההתייעלות האנרגטית . | משרד מבקר המדינה מעיר כי העברת סכום לא מבוטל של תקציבים מפרויקטים להחלפת מכשירי חשמל במגזר הביתי לפרויקטים ביתר המגזרים משנה את חלוקת היקף ההשקעה בין המגזרים השונים, כפי שנקבעה בהחלטה להפחתת פליטות . לכן, אם משרד האנרגיה סבור כי סכום המענקים שניתן למגזר הביתי גבוה מדי, ויש להסיטו לטובת מתן מענקים למגזרים אחרים, מן הראוי להביא זאת בחזרה לפתחה של הממשלה כדי שתחליט מה יהיה שיעור התקציב לכך ובידי מי מהמשרדים יופקד הטיפול בנושא. זאת ועוד, כיוון שמדובר בתקציב שהממשלה החליטה עליו כשאימצה את התכנית להפחתת פליטות, על משרד האנרגיה להעביר למשרד להגנ"ס דיווחים בדבר החיסכון האנרגטי המושג מיישום הפרויקטים במגזרים האחרים, כדי שידווח עליהם לממשלה כנדרש, לשם בחינת יחס העלות-תועלת בקיומם. | 80 |
משרד האנרגייה . הבטחת אספקתם של חומרי חציבה וכרייה - משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי אחד התפקידים הבסיסיים ביותר של הדרג המקצועי בשירות המדינה הוא ליצור מבעוד מועד את מסד הנתונים והתשתית המקצועית הנדרשת לגיבוש עמדה על ידי הדרג הנבחר. תשתית כזאת נחוצה כדי שהדרג הנבחר יוכל לבסס את עמדתו על אדנים מוצקים של ידע מקצועי, עדכני ושלם, וכדי שיובטח שיונחו לפניו כל העובדות והשיקולים וכל החלופות הרלוונטיות, יתרונותיהן וחסרונותיהן. הדבר נכון שבעתיים כאשר ההחלטות שיתקבלו נוגעות לעניינים מהותיים כמו בריאות הציבור. לדעת משרד מבקר המדינה היה על משרד הבריאות לפעול לכך שהתשתית המקצועית שבידי המשרד, אשר משמשת לבחינת ההשפעות הבריאותיות של הכרייה והחציבה, תבוא לידי ביטוי באמצעות כלים ברורים, שקופים וישימים שישמשו את מקבלי ההחלטות ומתווי המדיניות במסגרת תכנון של תשתיות ופרויקטים לאומיים, ובכלל זה במסגרת בחינת אפשרות הכרייה בשדה בריר. על אף הזמן הממושך והמשאבים הרבים שהושקעו בקידום הכרייה בשדה בריר, לא הצליחו הגורמים המעורבים בכך לגבש החלטה ומדיניות ברורה ומאוזנת בנושא זה, לרבות החלטות ומדיניות בנושא קצב הכרייה ובנושא השפעותיה על הבריאות. אף שמשרד הבריאות מציין את מוגבלותן של שיטות המחקר בתחום, את דלות הידע המחקרי הקיים בעולם ואת הקושי לאמוד את ההשפעה של הכרייה על בריאות הציבור, עליו לשקול להביא לפני הממשלה הצעה ל קביעה לאומית של לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח המחסור באתרי מחזור והטמנה של פסולת בניין, על משרדי הפנים והגנת הסביבה להשלים את פריסתם של אתרים אלה כדי לצמצם את התמריץ הכלכלי שבהשלכת פסולת בניין באתרים לא מוסדרים. על המשרדים והרשויות הרלוונטיות להגביר את הפיקוח על אתרי בנייה ופרויקטים תשתיתיים שבאחריותם כדי להבטיח שפסולת בניין תובל לאתרי טיפול מורשים ותטופל ביתר נוכח מרכזיותה של מחצבת תמר במסגרת התכניות העתידיות לאספקת חומרי חציבה למרכז הארץ, ועל פי תשובות הגופים המבוקרים, על משרדי התחבורה והפנים בשיתוף משרד האנרגיה לקדם את התכניות הדרושות לשינוע חומרי הגלם מהמחצבה ולקבוע לוחות זמנים לשם כך. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי בהיותו בעל הסמכות העליונה בנושאים הקשורים לבריאות הציבור, ולנוכח העובדה שהחלטותיו מתבססות על ידע, ניסיון וקריטריונים רפואיים מקובלים , יש לו השפעה מכרעת על ההחלטות בנושאים אלו המתקבלות בוועדות התכנון. המשרדים הרלוונטיים ערים זה שנים רבות לתכונות הפוספטים, לקרקעות שבהן הם נמצאים, וכן ליתרונותיה וחסרונותיה של הכרייה. רק לקראת השלבים המתקדמים של אישור התכנית נדרש משרד הבריאות לסוגיה, אך בהיעדר נתונים מס פקים וחוות דעת מבוססות מהבחינה המדעית-מחקרית הוא התקשה לבסס את עמדתו, לרבות בנוגע לקיום כרייה ניסיונית. גם החלטתו לקבל ייעוץ בין -לאומי התקבלה באיחור. בכך תרם המשרד להגברת החששות בקרב האוכלוסייה לגבי הכרייה בשדה בריר ולאי-הוודאות לגבי ענף כלכלי חשוב זה. עודפי חפירה ותוצרי מחזור פסולת בניין יכולים לשמש כתחליף במקרים מסוימים לחומרי חציבה מהמחצבות ובכך מאפשרים לחסוך בהם. אם משרד הפנים יקדם באופן משולב ומתואם את תמ"א 14ב' ו-14 ד', אף שרק אחת משתי התמ"אות נמצאת בשלבי תכנון מתקדמים, ובד בבד המשרד להגנת הסביבה יפעל לקידום השימוש בחומרים ממוחזרים מפסולת בנייה, השימוש במשאבים אלה צפוי להתייעל והדבר עשוי לסייע במימושם של אינטרסים סביבתיים חיוניים. משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שהמשאבים המוקצים לפיקוח מוגבלים, יש תועלת רבה בתיאום בין יחידות הפיקוח ואף באיגום משאבים לשם כך. ראוי כי משרדי האנרגיה, הפנים, הכלכלה, הגנת הסביבה והרשויות המקומיות ישקלו הסדרת נוהל אחיד לשיתופי פעולה שיגדיר את מטרות הפיקוח בכל משרד ואת מועדיו, וישתפו את יחידות הפיקוח האחרות בממצאים שהועלו. לדעת משרד מבקר המדינה כדי לקדם שימוש יעיל ומבוקר בחומרי החציבה על משרדי האנ רגיה, הפנים, השיכון והתחבורה בשיתוף רמ"י להדק את שיתוף הפעולה ביניהם במסגרת תכנון עתידי של פרויקטים לאומיים ולפעול מבעוד מועד בהתאם למחויבות הממשלה לפיתוח בר קיימה. כמו כן, עליהם לפעול לגיבוש הנחיות משותפות ולקבוע מסגרת זמנים ליישומן. משרד מבקר המדינה מעיר כי השתתפותו של משרד התחבורה בדיוני ועדת העורכים של תמ"א 14 ב' כיועץ אינה מספקת, והדברעלול לפגוע בעבודת הוועדה, באופן קבלת החלטותיה וביכולת ליישמן. בשל היעדר תכניות של משרד התחבורה בסוגיית השינוע המסילתי מחד ומשום שוועדות התכנון לא הסדירו כנדרש סוגיות הנוגעות לאתרי פריקה באזור המרכז מאידך, ספק אם יהיה אפשר ליישם את החלטות תמ"א 14 ב' לגבי אספקת חומרי חציבה ממחצבת תמר למרכז הארץ. רמות הסיכון שיהיו מקובלות עליה במקרים דומים ולביצוע תסקירים בריאותיים כל אימת שמתעורר חשש כבד לבריאות הציבור, כדי לקדם הליכי תכנון, ותוך שמירה על בריאות הציבור. בהתאם לכך, על משרדי ממשלה המעורבים בהיבטים של כרייה בשדה בריר להכריע לגבי עתיד תעשיית הפוספטים במסגרת תכנית ארוכת טווח שתביא בחשבון גם את הדורות הבאים, לבדוק בתוך פרק זמן סביר, באופן מקצועי ובלתי תלוי את הצורך בה, את יתרונותיה וחסרונותיה, את היקפה ואת השפעותיה על בריאות האוכלוסיי ה ואת ההשפעות הצפויות של אי-אישור הכרייה על המשק ועל התעסוקה - כל זאת לפני שייעשה שימוש אחר בקרקע. אם יוחלט על כרייה בשדה בריר, על משרד הבריאות לבחון, בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה, כיצד יש לפעול למזעור ההשפעה האפשרית של הכרייה על בריאות תושבי האזור. | משרד מבקר המדינה מעיר לגורמי התכנון כי עליהם לגבש כלים שיבטיחו כי במסגרת תכנון סטטוטורי של תשתיות נשקלו כל השיקולים הנוגעים לשמירה על חיי אדם, על בריאותם ועל איכות חייהם; ולשם הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם . על גורמי התכנון, ובכללם משרד הבריאות, להגדיר קריטריונים ברורים ומדידים לשימוש באותם כלים, על אף הקושי הכרוך בכך, ולשלבם בתהליכי התכנון, תוך שיתוף כל הגורמים המעורבים בנושא. שימוש בכלים אלה עשוי לסייע לגורמי התכנו ן בקבלת החלטות מאוזנות בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים ולמנוע עיכובים בביצועם של פרויקטים גדולים. | 81 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . ארגון מחדש של התחבורה הציבורית בירושלים במתן הבלעדיות לזכיין בחוזה שנחתם עוד ב - 2002 לא התחשבו במידה מספקת בשמירה על טובת משתמשי התח"צ, דבר שהגביל את תכנון קווי האוטובוסים בעיר. המשרד לא קבע כמטרת-על את שיפור השירות לנוסעים על ידי פיתוח חלופות של מגוון אמצעי תח"צ לנוחותם ולרווחתם של הנוסעים ולא בחן את התועלת הממשית לציבור לעומת הנזק העלול להיגרם לו בהיעדר חלופות נוספות. משרד מבקר המדינה מעיר כי עם הצטברות הנתונים על התפוסה ברק"ל, שהגיעה לקראת אמצע 2013 לקיבולת כמעט מלאה, לאנותרה למדינה ברירה אלא להרחיב את השירות באוטובוסים, שתפעולם גמיש יותר מתפעול הרק"ל. על הצוות ועל משרד התחבורה לנתח את המצב הקיים ולמצוא דרכים לשפר את השירות לנוסעים במגבלות הקיימות (ובהן חוזה הזיכיון והעומסים הגדולים במרכז העיר)10. מהביקורת עולה כי המשרד לא דאג לעגן בחוזה או בתוספות לחוזה שנחתמו עם הזכיין במשך השנים אפשרות לשינוי סעיפי אי-התחרות והפעלת הקווים המזינים והמקבילים כאשר הביקוש גבוה מהצפוי. משרד מבקר המדינה מעיר כי המשרד ביטל את החיבור הישיר באוטובוסים מדרום-מערב העיר ליעדים מרכזיים בעיר. כמו כן נמצא כי עד לסיום הביקורת לא יושמה התכנית לקווים מזינים בצפון ירושלים. המשרד לא קבע מראש מועדים לביצוע הפעימות, וגם לא את פרק הזמן לסיום הארגון מחדש של כל מערך קווי התח"צ בעיר. בהיעדר מועדים מתוכננים לסיום הארגון מחדש של מערך התח"צ, חסר בידי המשרד כלי ניהולי לקידום המיזם ואמצעי מהותי לביקורת אחר העמידה במימוש הפעימות, הן למבצעים והן לציבור הנוסעים בתח"צ בירושלים. לפני תחילת היישום של הארגון מחדש היה על המארגנים להכין תכנית לבדיקת מוכנות לביצוע. כיוון שתכנון הארגון מחדש של התח "צ היה קשור קשר הדוק בהפעלת הרק"ל, על המתכננים היה להכין בין היתר תכ נית להפעלת מערך האוטובוסים בעיר בהתאם לתדירויות שירות שונות של הרק"ל, ולהיערך גם לאפשרות של השבתת הרק"ל. המשרד לא נערך אפוא קודם להפעלת הרק"ל להתאמת מערך האוטובוסים בעיר למקרה שהרק"ל לא תעמוד ברמת השירות הנדרשת על פי ה חוזה. זאת ועוד, מהמסמך מנובמבר 2011 עולה כי ניתן היה להפעיל תחילה את ה רק"ל תוך שינויים קלים בתח"צ , באופן שלא יפגע במערך הקווים הישן ולא יסב בלבול וקושי למשתמשי התח"צ. הביקורת העלתה כי משרד התחבורהלא קיים בקרה תקציבית כוללת ומסודרת אחר סעיפי תקציב מוגדרים במיזם הארגון מחדש של התח"צ בירושלים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי עד למועד סיום הביקורת לא עמד המשרד בתכנית להפעלת מערך הקווים העורקיים המהירים כמתוכנן, ולא קבע קדימויות לביצוע, מועדים לאבני דרך ותקציב כולל לתכנית. הוספת סעיף בהסכם עם אגד משנת 2005 לפיתוח קווי HGB היא בניגוד להסכם התחרות משנת 2000 .לפיו קווי שירות חדשים יוצאו למכרז ההחלטה על דחיית מכרז לתכנון קווי BRT ,ולהפעלתם לא לוותה בהליך סדור מנומק ומתועד. זאת אף שקווי BRT תוכנן להיות עמודהתווך המרכזי בתכנית הארגון מחדש בתח"צ בירושלים. הימנעות מהפעלת קווים אלה מהווה סטייה מאחד היעדים המרכזיים של הארגון מחדש של התח"צ בירושלים. | משרד מבקר המדינה מעיר כי גם בתשובתו לביקורת לא הציג משרד התחבורה את תקציב המיזם, את נתוני עלויותיו בפועל או את פעולות הבקרה על תקציב הארגון מחדש. | 82 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . תכנית נתיבי ישראל - פיתוח מערך הרכבות משרדי הפנים והתחבורה מסרו למשרד מבקר המדינה כי להערכתם תושלם התמ"א עד סוף שנת 2014 , כלומר פיגור של כשלוש שנים מהמועד שנקבע לסיומה על פי החלטת הממשלה וכשבע שנים לאחר החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. .אחד הצעדים להגברת הפעילות הכלכלית ביישובי הפריפריה, פיתוחם, הגדלת אפשרויות התעסוקה בהם, העלאת רמת החיים של תושביהם וצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז הארץ, הוא פיתוח התשתית התחבורתית בין הפריפריה למרכז. למטרה זו הוכנה "תכנית נתיבי ישראל" והוקצו לה 27.5 מיליארד ש"ח, לעשר שנים; חלק ניכר מכך הוקצה לפיתוח מערך הרכבות. בשנים האחרונות גדל במידה ניכרת מספר הנוסעים ברכבות, דבר שהצריך התארגנות בהתאם. הקמת מסילה רביעית במרכז הארץ, אמורה לאפשר הפעלת קווי רכב ת נוספים, למנוע היווצרות "צוואר בקבוק", ולהגביר את תדירות קווי הרכבת הפועלים כיום, אך הליכי הקמתה נמשכים שנים רבות. על משרד התחבורה לפעול בנחרצות לפתרון בעיה זו ללא דיחוי. בתכנית הגדירה הממשלה פרויקטים תחבורתיים שונים, חלקם לתכנון - כולל הכנת תכנית מתאר א רצית משולבת לתחבורה יבשתית, וחלקם לביצוע, והטילה את האחריות לקידומם על חברות ממשלתיות ועל משרדי הממשלה. אולם, למרות החשיבות האסטרטגית של התכנית כבר מסתמנת בחלק מהפרויקטים אי -עמידה בלוחות הזמנים. לכן על כל הגורמים העוסקים בכך, משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות, לשנס מותניים ולהגביר את המאמצים לקידום התכנית, ולפעול להגדלת קיבולת הרכבות באיזור מרכז הארץ והשלמת הקמת והפעלת קווי רכבת חדשים מאיזורי הפריפריה למרכז הארץ. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה, כי עליו לדאוג לשמירת הידע וליצירת היכולות הטכניות בתוך המשרד כדי לחזק את הבקרה ולשמר אצלו את הידע שנצבר בעניין זה, באופן בלתי תלוי בחברת בקרה זו או אחרת. בייחוד בנוגע לפרויקטים תשתיתיים רחבי היקף ורב-שנתיים . במהלך הביקורת מסר מנהל מינהלת נתיבי ישראל למשרד מבקר המדינה, נוסח של נוהל הבטחת איכות משותף לחברת נתיבי ישראל ו חברת הרכבת, שהוכן כבר באוגוסט 2012 . הביקורת העלתה כי החברות לא אישרו את הנוהל. 3. באפריל 2012 הנחה משרד התחבורה את חברת נתיבי איילון וחברת נתי בי ישראל להיערך להעברת האחריות לתכנון המסילה הרביעית לחברת נתיבי ישראל. ואולם רק ב- 30.4.13 ,חתמו חברת נתיבי איילון וחברת נתיבי ישראל על הסכם בנושא, וזה נכנס לתוקף ב- 1.6.13 . משרד מבקר המדינה העיר למשרד התחבורה, כי היה עליו להתריע בפני הגורמים הרלוונטיים בעוד מועד על הבעיות שעשויות לנבוע מהעיכוב הרב בהשלמת התכנון של הקמת המסילה הרביעית . כמו כן היה על משרד התחבורה לפעול ליצירת תיאום בין החברות העוסקות בתכנון הקמת המסילה , כדי לקדם את הנושא. החלטת הממשלה כללה את הקמת מינהלת נתיבי ישראל (להלן-המינהלת) שתפקח על ביצוע התכנית. נמצא כי חברת נתיבי ישראל מדווחת למינהלת על התקדמות הפרויקט, על פי אבני דרך, לוחות הזמנים, חריגות צפויות, ביצוע התקציב ותחזיות ביצוע התקציב. הדיווח הוא באופן כללי, אך ללא פירוט שיעור ביצוע תקציבי מפורט של אבני הדרך. עד מועד סיום הביקורת, לא חתמו המדינה וחברת הרכבת על הסכם פיתוח חדש מעודכן, שיסדיר בין השאר, את אופן הכללתם של הפרויקטים הרכבתיים והשינויים שחלו בעקבות החלטת הממשלה, לגבי העברת האחריות להקמת מסילות ברזל מחברת הרכבת לחברת נתיבי ישראל, על מנת לעגן את ההתחייבויות של כל אחד מן הצדדים להוצאה מן הכוח אל הפועל של התכניות. הכנתתמ"א 42 חודשה רק בינואר 2011 . משרד התחבורה כתב בתשובתו ממרץ 2013 , כי ההפסקה הארוכה בעבודת ההכנה הסיגה את ההליך חודשים לאחור. התכנית לא הובאה לאישור במועד שקבעה הממשלה. | עד מועד סיום הביקו רת טרם אושרה הקצאת התדרים למערכת החדשה . על משרדי התחבורה והאוצר, אשר השקיעו מיליארדי ש"ח בפיתוח הרכבת, לפעול להפעלת מערכת בקרת האיתות החדשה בהקדם האפשרי, מאחר שהפעלתה תגביר את הבטיחות בתנועת הרכבות ותאפשר להגביר את תדירות הרכבות בפרק זמן מסוים בלי לצמצם קווים. מאחר שפתרון זה מוגבל ל פרק זמן מסוים, על כל הגופים האחראיים - משרד התחבורה, משרד האוצר וחברת הרכבת - לפעול ללא דיחוי גם להשלמת הקמתה של המסילה הרביעית, כדי להבטיח ניצול יעיל של רשת המסילות ושל קווי הרכבת, הן הקווים הקיימים והן הקווים המתוכננים. | 83 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . הפיקוח על הפעלת הרכבת הקלה בירושלים_ לפי תרשומת השימוע, בהוראות שהוצאו בעקבות תיקון הפקודה לא הובהרו סוגי הדיווח ואופן הדיווח שהזכיין נדרש להגיש למנהל; חלוקת התפקידים בין המנהל למינהלה; ושיתוף הפעולה בעניין העברת המידע ביניהם. כל אחד מהעובדים שמּונה בתורו למנהל כיהן בעת כהונתו גם כיו"ר המינהלה. תפקידו של המנהל על פי הפקודה הוא לאכוף את הוראותיה על בעל היתר, ואילו המינהלה היא האחראית לפיקוח על ההוצאה לפועל של החוזה על ידי הזכיין. למעשה, המינהלה היא המפקחת פיקוח שוטף על פעילות הזכ יין באמצעות המהנדס, כמתואר לעיל. הביקורת העלתה כי משרד התחבורה והמינהלה לא קבעו כללים המגדירים בבירור את חלוקת התפקידים בין המנהל לפי הפקודה ובין המינהלה לפי החוזה ואת דרכי שיתוף הפעולה ביניהם. לדעת משרד מבקר המדינה, נושא זה הוא בעל חשיבות רבה, ועל המדינה לשקול לכלול אותו בחוזים עם זכיינים על פרויקטים דומים בעתיד. כאמור, נציג בכיר של אגף החשכ"ל הוא חבר במינהלה שהוקמה על פי החוזה ואשר אמורה ל הוציא לפועל את החוזה עם הזכיין. מהמתואר לעיל עולה שמאז שלבי ההקמה ועד להפעלה של הרכבת הקלה היו שינויים בפרויקט, עיכובים בביצועו וסכסוכים רבים בין הצדדים. אגף החשכ"ל היה גורם מרכזי בקידום הפרויקט ו פעל ל פתרון הבעיות שהתגלעו במסגרת הקמתו והפעלתו . כבר בדוח 60 ב בנושא ייזומן ומימושן של תכניות פיתוח בתחום התשתיות העיר משרד מבקר המדינה כי אגף החשכ"ל אמור לשמש שומר הסף העיקרי של הוצאות הממשלה מאחר ששר האוצר הסמיך אותו לפקח על ביצוע התקציב. במצב הקיים - שבו אגף החשכ"ל הוא גורם מרכזי המקדם את הפרויקט - מתעורר חשש שהפרדת הסמכויות תיפגע, וכי לא תישמר מערכת האיזונים והבלמים במסגרת ה פיקוח והבקרה התקציבית על הפרויקט. לדעת משרד מבקר המדינה, על ההנהלות של משרד התחבורה, של משרד האוצר ושל עיריית ירושלים לבחון את המצב הקיים, להגדיר בבירור את תחומי האחריות של כל אחד מהם ולהגדיר עבור כל אחד מהגופים הציבוריים המעורבים בפרויקט את סמכויותיו ואת חובותיו. כמו כן, על המדינה לבחון את המקרים שבהם נציגי אגף החשכ"ל משתתפים בגופים המקבלים החלטות במסגרת ביצוע פרויקטים מטעם המדינה, ולעמוד על הפרדת הסמכויות של החשכ"ל בפרויקטים לבין תפקידו כשומר סף בנוגע לביצוע תקציב המדינה וכאחראי לנכסי המדינה. המייצג את המשתמשים בתחבורה זו. סדרי עבודה משותפים ורציפים מאפשרים מתן שירות ברמה המיטבית. לדעת משרד מבקר המדינה, המחלוקות הבלתי פוסקות והעברת נושאים רבים לבוררות מעידות על ניהול בסיסי לקוי של כל מערכת ההסכמים של המינהלה עם הזכיין ועל מערכת יחסים לקויה ביניהם, דבר המצריך תיקון ללא דיחוי. זאת ועוד, הצדדים הסיטו את המחלוקות המקצועיות אל הליך משפטי מתווך - הליך הבוררות - ויישבו אותן באמצעות הכרעה משפטית. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על המדינה להפריד בין המחלוקות המשפטיות למחלוקות המקצועיות ; ובתחומים שאינם משפטיים, מן הראוי היה למצות הליך מקצועי מקדים ליישוב המחלוקות עם הזכיין. הביקורת העלתה כי הצדדים לא מינו מומחה בלתי תלוי בשלבים הראשונים של הפרויקט, כפי שנקבע בחוזה, אלא הבוררים הם שמינו מומחה להמליץ לפניהם. מכאן שעבודתו הייתה חלק מהליך הבוררות, אף שהייתה אמורה להיות שלב מקדים לו. הצדדים לא נעזרו אפוא במומחה מקצועי או במנגנון אחר ליישוב הסכסוכים הרבים, שהתגלעו ביניהם כבר בשלביו הראשונים של הפרויקט. למשרד מבקר המדינה לא הוגשו מסמכים המלמדים על אופן קבלת ההחלטה שלא להיזקק למומחה בלתי תלוי, על השיקולים שנשקלו ועל החלופות שנבדקו. לדעת משרד מבקר המדינה, בשלבי ו הראשונים של הפרויקט היה על הצדדים למצות את הליכי ההידברות הישירה טרם הפנייה להליך הבוררות ולנסות ליישב את המחלוקות באופן מובנה ב אמצעות מומחים מקצועיים (הנדסיים וכלכליים). תיתכן הפרדה בין החלטה מקצועית-הנדסית לבין הכרעה משפטית, והכפפת חוות הדעת המקצועית להליך הבוררות, לפחות באשר לחלק מהמחלוקות, אינה מתחייבת. במערכות התחבורה הציבוריות נהוג שיתוף פעולה יומיומי בין הגוף המפעיל את אמצעי התחבורה לבין הגוף המלווה והמפקח עליו, שהוא גם הביקורת העלתה כי בחוזה ובתכניות הפרטניות לא הוגדרו בבירור מדדים לרמת השירות בתחומים מסוימים, למשל מדדים לתקינות מכונות הכרטוס והתיקוף, להגדרה של "תקלה", להגדרה של איחור קל או ניכר ולאופן מדידת הטמפרטורה בקרונות. קביעת מדדים ברורים נועדה גם לפיקוח על עמידת הזכיין ברמת השירות שנקבעה וגם להטלת סנקציות עליו אם אינו עומד בה. עד מועד סיום הביקורת לא לובנו המחלוקות בין הצדדים ולא נקבעו מדדים ברורים, דבר שגרם לקשיים בקביעת רמת השירות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרדי התחבורה והאוצר כי מהתוספות האמורות לחוזה עולה שהמדינה הסכימה שהזכיין יפעיל את הרכבת הקלה אף שלכאורה לא כל הדרישות שבחוזה הושלמו. המינהלה התעתדה לפעול לפי התוספות לחוזה רק למשך תקופות קצרות - בתחילה שלושה חודשים ולאחר מכן חודש - אך למעשה תקופות אלה הוארכו לסירוגין. מהמתואר לעיל עולה כי רק כשנתיים וחצי לאחר תחילת הפעלתה המסחרית של הרכבת הקלה על פי הסדרים זמניים, תוספות לחוזה ותשלום של מאות מיליוני ש"ח (ראו להלן בפרק "תשלומים לזכיין") החליטה המדינה כי בשלו התנאים להפעלת הרכבת הקלה על פי חוזה הזיכיון. לדעת משרד מבקר המדינה, על המדינה לבחון את האופן שבו פעלה מול הזכיין. המדינה הייתה צריכה לאזן בין רצונה לקדם את הפרויקט ולספק את צורכיהם של תושבי העיר והמבקרים בה ובין חובתה לעשות את כל הנדרש כדי שהחוזה ייושם במלואו ובתוך פרק זמן סביר . זאת ועוד, קו הרכבת שמפעיל הזכיין הוא הקו הראשון במערכת הקווים של הרכבת הקלה. לדעת משרד מבקר המדינה, לקראת הקמתם והפעלתם של מיזמים דומים בתחום התחבורה הציבורית , על המדינה להפיק את הלקחים מן הקשיים שהתעוררו במסגרת התקשרות זו. | לדעת משרד מבקר המדינה, על המינהלה לפעול לקביעה ברורה ומוסכמת של המדדים לבחינת רמת השירות ברכבת הקלה. | 84 |
משרד האוצר . תכנון ויישום של תכניות עבודה - משרד האוצר אחד המרכיבים המרכזיים ביישומ ם של תהליכי תכנון ופעילות על פי תכניות עבודה המגובשות ברמה המשרדית הוא קיומה של משילות ניהולית המאפשרת הגדרה אחידה ואכיפה של הפעילות המשרדית בידי גורם מוסמך אחד. לדעת משרד מבקר המדינה, מהממצאים עולה שהמשילות הניהולית במשרד האוצר אינה מספקת ואינה מאפשרת הטמעת תהליכי עבודה רוחביים באופן יעיל. מן הראוי שמשימות שמחייבות שיתופי פעולה בין -אגפיים יופיעו בתכניות העבודה של כל אחד מהאגפים הרלוונטיים. מהביקורת עולה כי אין במשרד האוצר - ובכלל זה בלשכת המנכ"ל - גוף מרכז ומתכלל שאחראי למעקב, לבקרה ולהפקת לקחים בנושא יישום תכניות העבודה של כל אחד מאגפי המשרד. היעדר מנגנון כזה פוגע בעבודת המטה של המשרד בכל הנוגע לבחינת יישומן של תכניות העבודה ולבחינת השפעותיהן על השגת המטרות והיעדים ועל ביצוע הרפורמות והתהליכים שהמשרד מקדם. נמצא כי משרד האוצר - משרד מטה מרכזי העובד עם כל משרדי הממשלה באופן שוטף - טרם הטמיע מערכת לניהול תכניות העבודה באגפיו השונים. מערכת כזו, אם וכאשר תוטמע בכל אגפי המשרד, יכולה לייעל במידה ניכרת את התכנון, את הבקרה ואת שיתוף הפעולה במשרד. לדעת משרדמבקר המדינה, על הנהלת משרד האוצר לפעול לכך שכל אגפיו ינהיגו תכנון וחשיבה אסטרטגית רב -שנתיים שמהם ייגזרו תכניות העבודה השנתיות. מן הראוי שבפרקי זמן קבועים ימפ ה כל אגף את תחומי פעילות ו וינתח את יעדיו הרב-שנתיים ואת מידת התאמתם לפעילותו המרכזית. ניתוח זה יאפש ר לאגפים להתאים את מטרותיהם, את יעדיהם ואת משימותיהם לפעילויות הליבה שלהם ולקבוע סדרי עדיפויות חדשים ותכניות עבודה המותאמות יותר להשגת המטרות והיעדים. בדיקת משרד מבקר המדינה ה עלתה, כי אף שמדריך התכנון הופץ למשרדי הממשלה כבר בסוף שנת 2007 ועל פי החלטת הממשלה מסוף 2011 הם חויבו לפעול על פיו, ולמרות החשיבות שבקיומו של תהליך סדור ושיטתי להכנת תכניות עבודה שנתיות, במשרד האוצר טרם הושלם תהליך זה. נמצא כי קיימים הבדלים ניכרים בין האגפ ים והלשכות השונות במשרד האוצר באופן הכנתן והצגתן של תכניות העבודה ובהטמעת המתודולוגיה של מדריך התכנון בתכניות אלו. להלן כמה דוגמאות: לדעת משרד מבקר המדינה וכפי שעולה ממדריך התכנון, חשיבות רבה נודעת לשילוב הפעילויות השוטפות של האגפים במסגרת תכניות העבודה. הדבר יאפשר למקבלי ההחלטות לבחון את סדר העדיפויות בהתייחס ללוח הזמנים של כלל פעולות האגף. משרד מבקר המדינה מעיר כי מן הראוי שהנהלת משרד האוצר ומנהלי האגפים יטמיעו תהליך מסודר ושיטתי של תכנון ושל מדידה הכולל הכנת תכניות עבודה מפורטות ומסודרות. לשם כך עליהם לחייב את כל האגפים לפעול על פי המתודולוגיה של מדריך התכנון, כפי שקבעה הממשלה. בדיקת משרד מבקר המדינה העלת ה, כי אין אחידות בין ה אגפים שנבדקו בנוגע למעקב, לבקרה ולדיווח שיטתיים על יישום תכניות העבודה. להלן כמה דוגמאות: .הממצאים בדוח זה מלמדים כי משרד האוצר לא עשה די הצורך להטמיע תהליכי תכנון, בקרה ומדידה בכל אגפיו. במשרד אין גורם תכנון שמתווה תכנית אסטרטגית משרדית ומוודא שתכניות העבודה של האגפים נגזרו ממנה והותאמו לה. בשל אי-ההטמעה של תכנון ופיקוח מרכזי המשותף לכלל האגפים קשה לשפר את שיתוף הפעולה ביניהם, והדבר מלמד שהמשילות הניהולית אינה מספקת . משרד מבקר המדינה מעיר כי הממצאים מחייבים שתוגבר מעורבותו של שר האוצר בהטמעת תהליכי התכנון והבקרה המשרדיים. לדעת משרד מבקר המדינ ה, התמשכות הטמעת ם של תהליכי התכנון, הבקרה והמדידה והעסקת חברות הייעוץ לאורך זמן רב ללא הפקת לקחים - כל אלה מלמדים על ליקוי מתמשך בעבודת הנהלת המשרד בכל הנוגע ל תהליכי התכנון והניהול של המשרד. תכניות העבודה הן כלי ניהול חשוב למימוש יעדיהם של משרדי הממשלה וש ל ממשלת ישראל. הן מאפשרות למקבלי ההחלטות לתכנן את המשימות הנדרשות להשגת יעדיהם, לבחון את מידת השגתם , לשנות את התכניות בהתאם - ובכך לייעל את עבודת משרד י הממשלה . מן הראוי שמשרד האוצר יטמיע בהקדם תרבות של תכנון, של מדידה ושל בקרה, שכן הוא מוביל נושאים ורפורמות שהם בליבת הפעילות הכלכלית של מדינת ישראל ובהיקפים של מיליארדי שקלים. להיעדרן של תכניות עבודה מסודרות עלולה להיות השפעה מהותית על כלל המשק. יש לעקוב מעקב שיטתי ולהפיק לקחים בעניין התפוקות והתוצרים המתקבלים מהטמעת תהליכים באמצעות שירותי ייעוץ . בחינתם של תהליכי העבודה הפנימיים ה נלווים לפעילות זו תשפר את איכות שירות יה של החברה המייעצת, וזאת לאורך זמן וללא תלו ת בזהות ה ובזהות נושאי התפקידים במשרד עצמו. | מהבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה עולה כי עם סיום ההתקשרות עם חברה א' לא ביצע משרד האוצר תהליך הפקת לקחים, ובכלל זה לא נבחנו ההתקשרות עם החברה , תהליכי העבודה עמה ותוצריה. עוד עולה כי, שלא כנדרש במסמכי המכרז, עד מועד סיום הביקורת לא המציאו חברות א' וב' להנהלת המשרד סיכום של תהליכי עבודתן, לא סיכום שנתי ולא חצי שנתי . | 86 |
משרד האוצר . הפרטות ושינויים מבניים של חברות - רשות החברות הממשלתיות משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שההסכמות על המתווה הן בעל פה, אם מי מהצדדים יחזור בו מההסכמות יהיה קשה לאכוף אותן, ולכן יש לעגן אותן בכתב. קיימת מחלוקת רבת-שנים לגבי המקרקעין בנמל תל אביב. חברות אתרים ואוצר מפעלי ים, שהן חברות ממשלתיות, ורמ"י מחזיקות בעמדות סותרות לגבי הפקעת שטחי הנמל וזכויות אוצר מפעלי ים על המקרקעין בנמל. לדעת משרד מבקר המדינה, כיוון שמדובר במחל וקת בין גופים ממשלתיים המחזיקים בעמדות ובאינטרסים מנוגדי ם, על הרשות להפנות את העניין אל שר האוצר על מנת שתינקטנה פעולות נמרצות ליישוב המחלוקת כשלב מקדים להפרטת החברות. מהתיאור לעיל עולה כי ב-15 השנים האחרונות שינתה הממשלה את עמדתה לגבי הבעלות על חברת נתיבי איילון פעמים מספר. שינויים אלה גורמים חוסר ודאות לגבי עתיד החברה ועלולים לפגוע בתפקוד החברה ובפיתוחה. .לדעת משרד מבקר המדינה היה על הרשות לקיים את החלטה 191 ולהביא לפירוק חברות חלד ושקמונה . אולם במשך ארבע השנים שלאחר ההחלטה כל שעשתה הרשות בעניין קידום פירוק החברות הוא קיום פגישה בודדת עם כל אחת מהעיריות פתח תקווה וחיפה. לדעת משרד מבקר המדינה, טרם קבלת ההחלטה היה על אג"ת להכין אומדן מבוסס לחוסר היעילות וליכולת הרפורמה המתוכננת לצמצמה, תוך הצגת תרחישים שונים למקבלי ההחלטות על מנת שהם יוכלו לשקול את תועלת הרפורמה לעומת עלותה. משרד מבקר המדינה מעיר לפרקליטות המדינה כי אם לא עלה בידה להביא את הצדדים לידי פתרון מוסכם במשך כתשע שנים, עליה לשקול להפנות את ההכרעה במחלוקת בנוגע לחובות אוצר מפעלי ים לרמ"י לבית המשפט או לטפל בה באמצעים אחרים, שהרי ניסיון לפתור את הבעיה בהסכמה בהתאם להנחיה ליישוב סכסוכים לא צלח. נמצא כי אף שהחלטת הממשלה על פירוק מכון היין התקבלה באוקטובר 2012 , רק במרץ 2014 אישר דירקטוריון המכון לחתום על הצהרת כושר פירעון על ידי הדירקטורים והתקבלה החלטה על זימון האספה הכללית של המכון לצורך קבלת החלטה מיוחדת על פירוק מרצון ועל מינוי מפרק. על אף מאמצי הרשות, עד יוני 2014 .טרם התכנסה האספה הכללית אף שהחלטה 191 הטילה על מנהל הרשות להגיש המלצות לביטול או הקטנת חלקה של הממשלה בחלמיש בתוך 120 יום, עד מועד סיום הביקורת - יותר מארבע שנים מקבלת ההחלטה - לא הגישה הרשות המלצות כאמור ולא הודיעה בכתב לשר האוצר על אי-ביצוע ההחלטה. משרד מבקר המדינה מעיר כי הרשות לא פנתה בכתב לשר האוצר להודיע על אי- הצלחתה לבצע את החלטת הממשלה והסיבות לכך, כדי שהשר יוכל להעלות את העניין לפני הממשלה ולקדם את תהליך ההפרטה. התנהלות דומה הייתה בחברות ממשלתיות נוספות (ראו להלן בפרקים על חלד - חברה ממשלתית עירונית לשיקום דיור ופיתוח בע"מ, שקמונה - חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בחיפה בע"מ וחברת פיתוח מזרח ירושלים). בבדיקת משרד מבקר המדינה לא נמצא כי אג"ת תיעד פגישות ושיחות שקיימו נציגיו עם נציגי חנ"א ונציגות העובדי ם שלה, למעט מסמך מאוגוסט 2013 המתאר בדיעבד את אירועי המפתח בעניין הרפורמה בנמלים ללא תאריכים מדויקים, פרוטוקול או סיכומי דיון. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על אג"ת לקיים תיעוד כאמור שכן הוא היה עשוי לשפוך אור על המחלוקות בי נה ובין נציגי חנ"א ונציגות העובדים. יתרה מזה, מאחר שמדובר על מחלוקות אשר באופן תדיר מגיעות לפתחי בית המשפט , מסמכים המתעדים את האירועים כאמור יכולים לשמש ראיה לקיום משא ומתן מצד המדינה או הפסקתו על ידי נציגי העובדים54. לדעת מ שרד מבקר המדינה, הקשיים בביצוע שינויים בתחומי המשטר התאגידי של קרנות ההשתלמות, פרק הזמן הממושך שבו נדון נושא הפרטת קרנות אלה והבעייתיות בדרך פעולתן של חלק מהקרנות - כל אלה מחייבים את הממשלה לבחון את סוגיית קרנות ההשתלמות שבבעלות חלקית של המדינה. כל עוד הקרנות מצויות גם בבעלות המדינה, יש לשפר את דרך פעולתן של הקרנות ולשמור על זכויות העמיתים כנדרש. | יוצא אפוא כי מחד-גיסא לשיטתה של רמ"י היא אינה יכולה לקדם הסדרת זכויות של אוצר מפעלי ים על המקרקעין בנמל תל אביב כל עוד ההפקעה של אתרים בתוקף, ומאידך גיסא היא התנגדה לביטול ההפקעה. עמדות אלה של רמ"י אינן מאפשרות פתרון של הסדרת הזכויות על המקרקעין . | 87 |
הרשות הממשלתית למים ולביוב . פרויקט מתקני חיבור מפעלי התפלה לרשת הארצית ופרויקט מערכת המים החמישית לירושלים וסביבותיה משרד מבקר המדינה מעיר למקורות כי הגשת הצעת תקציב בסכום הגדול ביותר מ-115 מיליון ש"ח מהנדרש בפועל עלולה לפגוע ביכולתה של רשות המים לקבל החלטה נכונה בשלב האישור של הפרויקט, בקביעת סדרי עדיפויות לעומת פרויקטים אחרים במשק המים ובשלב אישור תכנית הפיתוח הרב -שנתית של מקורות. כמו כן עלול הדבר לפגוע ביכולתה של מקורות עצמה להכין תכנית פיתוח מיטבית, שכן הוא גורם להקצאת תקציבים שאינה מבוססת דייה. משרד מבקר המדינה מעיר למקורות כי עליה לבחון גם את הסיבות לפערים הגדולים שבין אומדני התכנון הכללי ובין התכנון המפורט. על מקורות לדון בקביעת נהלים והוראות שיסייעו לכך שהתכנון הכללי יהיה מדויק יותר, על מנת להבטיח שבעת הכנת תכנית הפיתוח ואישורם של הפרויקט ים השונים יעמדו לרשות מקבלי ההחלטות נתונים מבוססים ומדויקים ככל האפשר. לדעת משרד מבקר המדינה, על יו"ר הרשות לבחון אם המשאבים שהרשות מקצה לאגף הפיתוח מאפשרים לו לעמוד במשימה החשובה של הפיקוח על הפרויקטים שמבצעת מקורות. לדעת משרד מבקר המדינה, תכלית ההוראות המחייבות את מקורות להגיש הצעות תקציב בגין המבנים - בין שמדובר ב"סיכומי המחירים וכתבי הכמויות" לפי נוהל 2006 "ובין שמדובר בהצעות התקציב המפורט לפי כללי המים היא למנוע "גילוי משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי עליה להקפיד לדרוש ממקורות לצרף להצעות התקציב שהיא מגישה פירוט מדויק של העלויות שעליהן התבססה בהכנתו, ובפרט אם מדובר בהוצאות שכבר הוצאו בפועל. נוכח ממצאי הביקורת עליה להגביר את הפיקוח על הצעות התקציב שמגישה לה מקורות. מאוחר, לאחר מעשה, של חריגות, ובעיקר "חריגות גדולות במיוחד", כאלו שבאות לידי ביטוי בתשובתה של רשות המים. אישור תקציב בדיעבד מונע מרשות המים להשתמש בכלי בקרה ופיקוח, שמאפשר לבדוק את התקציב המפורט במטרה לאתר ליקויים או בעיות לפני תחילת הביצוע. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים, כי עליה להבהיר באופן חד משמעי למקורות, כי תנאי להכרה בעלויות ביצוע הפרויקטים, הוא שתתחיל בביצועם רק לאחר שת קבל אישור -ביצוע. זאת, בין היתר, על מנת להבטיח בקרה ופיקוח נאותים על ביצוע הפרויקטים בהתאם לחלופה ההנדסית שנבחרה ולמסגרת התקציבית שנקבעה. על מקורות להימנע מהתחלת העבודות בפרויקטים שלה בלי אישור ביצוע, ולא להמשיך לסמוך על כך שהרשות תאשרן בדיעבד. כך תוכל להימנע מהחשש שהרשות לא תכיר בעלויות הביצוע בשל היעדר האישור. משרד מבקר המדינה הע יר לרשות המים כי אם היא סבורה שיש מקרים שבהם עדיף מתן אישור נפרד לחלקים שונים בפרויקט, עליה להביא את הסוגיה לדיון ולהחלטה לפני מועצת רשות המים, המוסמכת על פי חוק המים לתקן את כללי המים. משרד מבקר המדינה מעיר למקורות כי עליה לקיים פיקוח ובקרה נאותים על הכנת התקציב המחייב ולהקפיד שהגורמים האחראים לרכש יעדכנו את מגישי הצעות התקציב בדבר עלות הרכש אם הרכש בוצע לפני הגשת הצעת התקציב. בכך שהגישה לרשות המים הצעות תקציב שבהן נקובים מחירי צנרת גבוהים באופן ניכר מעלותם בפועל (שהייתה ידועה לה עוד לפני הגשת הצעות התקציב), פעלה מקורות בדרך שהייתה עלולה להטעות את רשות המים, והביאה לאישור תקציבים הגבוהים מאלו הנדרשים לה בפועל. בכך פגעה ביכולתה של הרשות לפקח עליה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה למקורות כי גם אם יובאו בחשבון העלויות הנוספות שהיא ציינה, הן לא מסבירות את הפער המתואר לעיל בין העלויות בפועל ובין הצעת התקציב המחייב. מכל מקום, נוכח הסטיות הניכרות בין האומדנים לעלויות בפועל, על מקורות גם לבחון דרכים לשיפור הכנת האומדנים. משרד מבקר המדינה מעיר למקורות כי היה עליה להימנע מהחשת העבודות ומהוצאת סכום של 9 מיליון ש"ח בלי לקבל את אישור הרשות לכך בכתב. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי ליווי הפרויקט באמצעות נצ יגיה במינהלות הפרויקטים , התכתבויות, סיורים ודיונים שוטפים בינה ובין מקורות, אינם יכולים לשמש תחליף לפיקוח ולבקרה הנדרשים על פי נוהל 2006 וכללי המים. על רשות המים להקפיד על ביצוע בדיקה מעמיקה של הצעות התקציב לפני מתן אישור הביצוע ועל תיעוד הבדיקה. על רשות המים לתעד את הבדיקות שהיא עושה ואת הדיונים שבהם היא מנמקת את החלטותיה בעניין הצעות התקציב המפורטות שמקורות מגישה. נוסף על כך, עליה להקפיד לנמק בכתב את החלטותיה ולתעד את חישוביה, כדי שסדרי הפיקוח והבקרה שלה על הוצאות מקורות יהיו נאותים. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי על פי כללי מינהל תקין, היה עליה להשיב בכתב תשובה חד -משמעית לשאלתה של מקורות כי אינה מאשרת | להקדים את הפרויקט. תשובה מפורשת כאמור הייתה אמורה למנוע ממקורות הוצאות שהיה ספק אם הרשות תכיר בהן. | 88 |
משרד הכלכלה והתעשייה_ . חסמי אסדרה המגבילים יבוא טובין - משרד הכלכלה_ נמצא כי מפעם לפעם קבעו משרדי ממשלה כגון משרד הבריאות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומשרד התקשורת הוראות מאסדרות אשר מתנות יבוא טובין בהמצאת אישור או רישיון טרם יבוא הטובין, בל י שהפניה להוראות אלה, תופיע בצו יבוא חופשי כנדרש. פניות חוזרות ונשנות של נציגי משרד הכלכלה למשרדי ממשלה שונים, בבקשה להביא לידיעתם את הוראות האסדרה המעודכנות הנוגעת ליבוא טובין, כדי שיוכלו לעדכן בהתאם את הצו, נענו לעתים, אולם לא כדבר שבשגרה. כתוצאה מכך הצו אינו מפנה לכל האסדרה הרלוונטית. היעדר ריכוז מלא של האסדרה שעניינה הסדרת יבוא טובין לישראל בצו יבוא חופשי אינו מאפשר הסתמכות על דבר חקיקה אחד מעודכן ומסודר, מצב הפוגע ביכולתם של היבואנים לאתר מידע ומקשה על יכולת התכנון שלהם. אסדרה המגבילה את היבוא ואשר אינה עולה בקנה אחד עם אמנות או עם הסכמים שעליהם חתומה ממשלת יש ראל איננה תקינה, והיא עלולה להיות בעלת השלכות על יחסי החוץ של המדינה. נכון למועד סיום הביקורת, שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה בעניין זה מבוסס על רצון טוב בלבד, ולמשרד הכלכלה אין ודאות אם קיימת חובת היוועצות אתו בכל הנוגע ל הנחיות מינהליות אשר עלולות להשפיע על הסחר בטובין בין מדינות, כנדרש בהסכם GATT . על משרד המשפטים לפרסם הנחיה חדשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה או להוסיף במפורש, להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, את חובת משרדי הממשלה לתאם עם משרד הכלכלה כל אסדרה, לרבות הנחיות מינהל יות אשר להם נגיעה להסכמים בין -לאומיים המחייבים את מדינת ישראל8. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הכלכלה לשקול לקבוע בהוראותיו את השיעור המרבי של מכסות היבוא המחולקות אף ביחס לחומרים שאינם חומרי גלם. כמו כן על משרד הכלכלה לוודא כי הוראות אלו יביאו לניצול מקסימאלי של המכסות לטובת המשק, וכי השימוש בכלי זה יסייע להגברת התחרותיות בענף המזון. הסכמי ההכרה עם מעבדות בין -לאומיות נועדו לפישוט הליכי יבוא הטובין, מניעת בדיקות כפולות ואף הוזלת עלויות הבדיקה, המגולמות במחיר המוצר לצרכן. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שבמרבית התקנים הרשמיים המאומצים בוצעו התאמות ושינויים, המחייבים ביצ וע בדיקות השלמה לפי החלטת מכון התקנים, עולה חשש כי המטרות האמורות לא יושגו וכי ההליכים המסורבלים לא יצומצמו. לדעת משרד מבקר המדינה, חתימה על הסכמי ההדדיות בין המכון למכוני בדיקה בחו"ל, ולא בין המדינות, מחזק ת את הקשר שבין פעילותו של המכון כגוף ממשלתי לבין פעילותו כגוף עסקי בשוק תחרותי ועלולה להשפיע על .התחרות המתקיימת בשוק הייצואהמעבדות הבין-לאומיות עשויות להעדיף לחתום על הסכמי הכרה הדדיים עם מכון התקנים מאשר לחתום על הסכמי הכרה עם מעבדות פרטיות, שכן המכון הוא הגורם הבלעדי המוסמך להכיר בבדיקות המתבצעות במעבדות הבין-לאומיות . לפיכך, על משרד הכלכלה לבחון כיצד ניתן למנוע פגיעה בעקרון התחרות העסקית ההוגנת בתחום בדיקות היצוא, נוכח היתרון למכון התקנים שמקנה לו הבלעדיות שלו בתחום בדיקות היבוא. מאחר שמכסות היבוא משמשות כהטבה כלכלית הניתנת ליבואנים ולתעשיינים, ראוי כי משרד הכלכלה ישקול להביא לידיעת הציבור את מלוא המידע על אופן חלוקתן בתחומים השונים, לרבות אלו הניתנות לתעשייה. שקיפות זו תאפשר לציבור לעמוד על אופן חלוקת מכסות היבוא, ולהיווכח אם הדבר נעשה תוך מתן יחס שוויוני והוגן לכל מקבלי מכסות היבוא אם לאו. לשירותי הבדיקה של מכון התקנים, המפורטים במחירון, בנוגע טובין מיובאים, אין תחרות במשק. נמצא כי אישורו האחרון של מחירון מכון | משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הכלכלה כי בשל העובדה שהמכון הוא גוף עסקי המצוי בתחרות בשוק בדיקות היצוא, יש טעם לפגם בהיותו הגורם החותם על הסכמי הכרה הדדיים המשפרים את מעמדו בתחרות הקיימת בשוק זה. מן הראוי כי משרד הכלכלה ירחיב את הסכמי ההכרה בדרג של מדינות ( G-To-G ) על מנת שמעמדן של המעבדות הפרטיות לא ייפגע. | 89 |
משרד הכלכלה והתעשייה_ . הפיקוח הממשלתי על ענף היהלומים - משרד הכלכלה לדעת משרד מבקר המדינה, אישור עסקאות של המכון עם בורסת היהלומים או ההתאחדות, בשעה שנציגיהן מהווים רוב בדירקטוריון המכון, מלמדת על בעייתיות במבנה דירקטוריון המכון שיש לתת עליה את הדעת. לנוכח זאת, מוצע לבחון מחדש את שיעור הנציגות של כל אחד מהגופים בדירקטוריון המשתתפים בו בפועל כדי להבטיח שפעולות המכון יעלו בקנה אחד עם מטרותיו וכן כדי להבטיח את תקינות הנושא גם למראית עין. כמו כן, על רשם ההקדשות להפעיל את סמכותו ולפקח על עסקאות עם בעלי עניין שמבצע המכון. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המסים כי היעדר החובה לדווח על זהותו של תושב החוץ גורם לכך שפרטי עסקאות מסוימות אינם מועברים אליה, ועקב כך לא ניתן לבצע ביקורת צולבת לגבי תושב החוץ. ראוי כי הוועדה תבחן גם נושא זה במסגרת עבודתה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המסים כי תכנת מחשב עשויה לסייע באיתור מבריחים באמצעות הכנת פרופיל של נוסעים החשודים בפעילות עבריינית. משרד מבקר המדינה מעיר למכון כי הגם שניתן להיעזר בשירותיו של יועץ משפטי חיצוני בעל תחומי התמקצעות מיוחדים, על המכון לקבוע כללי אצבע שיפרטו מתי די בחוות דעת משפטית פנימית ומתי ניתן לפנות לקבל חוות דעת נוספת של יועץ משפטי חיצוני, וזאת כדי שלא ייווצר הרושם שהמכון פונה לקבל חוות דעת חיצונית כל אימת שהוא מסתייג מחוות הדעת של היועץ המשפטי של המכון. זאת ועוד, לנוכח ביצוען של עסקאות של המכון עם בעלי עניין, על רשות החברות הממשלתיות להגביר את הפיקוח והבקרה על המכון. משרד מבקר המדינה מציע כי משרד המשפטים ישקול בחינה מחדש של התנאים שנקבעו להעברת מידע ממשטרת ישראל ומשירות הביטחון הכללי לרשות המסים ולמפקח על היהלומים. .ולא להסתפק בדוחות הכספייםהגברת הפיקוח חשובה שבעתיים נוכח עסקאות עם בעלי עניין המבוצעות במכון (ראו להלן בפרק "אישור עסקאות עם בעלי עניין"). משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המסים כי השארת ההחלט ה הנוגעת לעלות המלאי בידי היהלומן היא בעייתית, ש כן על פי עלות המלאי נקבע הרווח , ולפיו מחושב המס שעליו לשלם באותה שנה. מן הראוי כי במסגרת עבודת הוועדה ברשות המסים ייבחן הנושא ותישקל האפשרות לחייב את היהלומנים להגיש נוסף על הדוחות השנתיים דוח תנועת מלאי כמותית או מפורטת לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הכלכלה והמפקח, בשיתוף הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, להגביר את הפיקוח על עסקים המוכרים תכשיטים משובצים יהלומים ואת האכיפה של תקנות הגנת הצרכן בתחום היהלומים. עליהם גם לבחון מתן שירות הסברה לצרכנים בנושא היהלומים, ובכלל זה בנושא היהלומים הסינטטיים. על המפקח לקדם חקיקה המסדירה את נושא הסחר ביהלומים הסינטטיים על כל היבטיו. .לדעת משרד מבקר המדינה, בהתחשב ב החלטת המכון להפסיק את ההשקעה בפיתוח טכנולוגיה ב-IDT, ונוכחתרומתה הצנועה של החברה לענף וההשקעה הניכרת בהפעלת החברה שעיקר הוצאותיה הן הוצאות ניהול ותקורה , חייבת הנהלת המכון לשקול אם יש צורך בהפעלת החברה במתכונתה הנוכחית. לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח הזיקה של היו"ר לעסקה, בהיעדר חוות דעת משפטית כתובה משנת 2011 ולנוכח חוות הדעת שניתנה בשנת 2014 ,בעניין, ראוי היה שלפני מתן אישור היועץ המשפטי להשתתפות היו"ר בדיון ייבדק הנושא באופן מעמיק יותר. יש להקפיד על מתן חוות דעת כתובות ומפורטות בעסקאות עם בעלי עניין, ולהקפיד גם על קיום הוראות חוק החברות בעניין אישור עסקאות ע ם בעלי עניין. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי ייצוגה הדל של הממשלה בוועדת הביקורת עלול להקשות על יכולת הבקרה והפיקוח של הוועדה. | משרד מבקר המדינה מעיר לרשות החברות כי עליה להגביר את הפיקוח והבקרה על המכון, בהיותו חברה מעורבת: לבקש מפעם לפעם מידע וחומר בענייני המכון | 90 |
חברת נמלי ישראל - פיתוח ונכסים בע_מ . הסדרי פנסיה של עובדי חברת נמלי ישראל וחברות הנמלים אף שחנ"י מחויבת להשלים במצבים מסוימים גירעונות אקטואריים בקופות הגמל של חברות הנמלים לכשאלה יוקמו באמצעות הלוואות שתיתן לחברות הנמלים, לא תהיה לה השפעה על איכות הניהול השוטף של נכסי הקופות ועל אופן השקעתם של נכסים אלה. משכך, עלול להיווצר מצב שבו בשל ניהול כושל של נכסי הקופות תיאלץ חנ"י להעביר לקופות הגמל כסף מקופתה. נכון למועד סיום הביקורת לא הפסיקה חברת נמל חיפה את ההפקדות ליעודה ולא משכה את סכום הכסף העודף לקופתה. הפקדות החברה ליעודה לפנסיה תקציבית הסתכמו בשנת 2012 בכ-3.4 מיליון ש "ח. לדעת משרד מבקר המדינה, על דירקטוריון חברת נמל חיפה לבחון את נושא העודף ביעודה ולפעול להפסקת ההפקדות של החברה. משרד מבקר המדינה מעיר כי כאמור לעיל, מכלול השינויים שמנתה רשות החברות בתשובתה לא הובאו בחשבון על ידי רוכשים פוטנציאליים מכיוון שנעשו לאחר מועד הגשת הצעות המחיר. נוסף על כך הרשות לא הציגה מסמכים המלמדים שהיא ערכה תחשיב מעודכן של שווי החברה אשר מביא בחשבון את המשיכה המידית מכספי היעודות ואת האומדן הכספי של מכלול השינויים הנוספים שמנתה הרשות בתשובתה. משרד מבקר המדינה מעיר כי עוד לפני שנת 2010 היה עודף ביעודה לפנסיה תקציבית של חברת נמל אשדוד. אף שבגינו הייתה החברה רשאית להפסיק את הפקדותיה ליעודה לפנסיה תקציבית, היא לא נקטה שום צעדים למימוש זכויותיה על פי הסכם הפנסיה. גם לאחר שנת 2010 , כשהתברר כי העודף ביעודה גדול הרבה יותר, התנהלה החברה בעצלתיים ולא נקטה צעדים מעשיים כדי לממש את זכותה להפסיק את ההפקדות ליעודה, גם לאחר שהייתה בידה חוות הדעת המשפטית מנובמבר 2012 . הפקדות אלה הקטינו את יתרות המזומנים הפנויים לשימוש החברה. זאת ועוד, חברת הנמל עשויה להיות פטורה מתשלום מס על הכנסה בגין סכומי הכסף שהופקדו בחשבונות הנאמנות. מכיוון שלא נקבעה מגבלה כלשהי על גובה סכומי ההפקדה שבגינם היא עשויה להיות פטורה מתשלום מס, ייתכן שחברת הנמל תהיה פטורה מתשלום מס כאמור גם בגין סכומי כסף שהופקדו ביתר. לעומת זאת, לגבי סכומים המופקדים בקרנות פנסיה ותיקות ובקרנות פנסיה חדשות קיימת מגבלה על גובה ההפקדות, מתוך רצון להגביל את הטבת המס שנותנת המדינה. על רשות המסים לפעול כדי לתקן את העיוות שנוצר. אף שזה כמה שנים קיים סכום כסף עודף ניכר ביעודה לפנסיה תקציבית של חברת נמל אשדוד, עד מועד סיום הביקורת לא משכה החברה את הסכום העודף לקופתה ואף לא הפסיקה את ההפקדות ליעודה מדי חודש. על פי הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2012 , בשנה זו הסתכמו ההפקדות ליעודה בכ-18.6 מיליון ש"ח. נראה כי לכאורה הותירו הסכמי הפנסיה פתח לתביעות עתידיות של העובדים להכרה ברכיבי פנסיה נוספים, או לפחות לא סתמו את הגולל על האפשרות שיוגשו תביעות כאמור. רשת הביטחון היא גורם סיכון נוסף שעלול לפגוע באיתנותה הפיננסית של חנ"י ובתכניות ההשקעה העתידיות שלה. זהו גורם שלחנ"י אין כל שליטה עליו, שכן נוסף לכל גורמי הסיכון שהוזכרו לעיל הוא מושפע גם מאיכות הניהול הפיננסי של חברות הנמלים, ועלול לחייב את חנ"י להוציא מקופתה סכומים של עשרות ואף מאות מיליוני ש"ח. בדוח הדירקטוריון על מצב ענייני החברה לשנת 2012 הוזכרה רשת הביטחון האקטוארית כגורם סיכון אשר השפעתו על פעילות החברה היא גדולה. גם בדוחות הכספיים של חנ"י ל- 2012 נכתב כי החברה עלולה להיחשף לסיכונים אם חברות הנמלים לא יוכלו לכסות את הגירעונות. הערות אלה חזרו גם בדוחות משנים קודמות. כאמור, רשות החברות טענה בתשובותיה כי כל המתמודדים היו מודעים לאפשרות שסכום הכסף העודף ביעודות יימשך מיד לקופת החברה. משרד מבקר המדינה מעיר כי המסמכים שהתקבלו מהרשות בעניין זה אינם מגבים טענה זו. לאור חשיבות הנושא וכיוון שסכום הכסף שנמשך מהיעודות הוא נכבד ביחס למחיר החברה, מן הראוי היה שהרשות תיידע את כל המתמודדים באופן רשמי ובכתב על כך שמתנהל משא ומתן עם העובדים לגבי משיכת עודפים מהיעודות. סדרי מינהל תקינים מחייבים שבעת מכירת נכסים של המדינה יתועד התהליך כולו, ובייחוד המשא ומתן עם המתמודדים, באופן מסודר ושיטתי. כך, למשל, נקבע בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג- 1993 כי בעת ניהול משא ומתן עם מציעים במכרז יש לשקף את תכנו בפרוטוקול. לאחר מועד הגשת הצעות המחיר וכשבוע לפני חתימת הסכם המכירה עם הרוכש אושרה בהסכם הקיבוצי המיוחד משיכתם של 20 מיליון ש "ח מהיעודות לקופת החברה לאחר שתימכר החברה לרוכש. למעשה, בעת מכירת החברה הוגדלה קופת המזומנים שלה באופן מידי בסכום של 20 ;מיליון ש"ח סכום זה הובא בח שבון רק באופן מהוון (ואי לכך באופן חלקי) ורק באחת מהערכות השווי. לכאורה, הרוכשים הפוטנציאליים לא הביאו בחשבון אפשרות זו; לכאורה, שווי הון המניות של החברה אמור היה להיות גבוה יותר בגין כך בכ- 20-13 מיליון ש"ח מהשווי שהוערך. נכון למועד סיום הביקורת עדיין לא הוקמו קופות מרכזיות לקצבה עבור גמלאי הרשות הזכאים לפנסיה תקציבית ועבור העובדים הפעילים שעברו לתאגידי .הנמלים, כמתחייב על פי החוק, וכספי היעודות מנוהלים בחשבונות נאמנות יתר על כן, עד להקמת הקופות ניהול ההשקעות של כספי היעודות - שכאמור אמורים להבטיח את זכויות הגמלאים והעובדים - אינו נתון לפיקוחו של אגף שוק ההון או של רגולטור אחר. משרד מבקר המדינה העיר כבר בשנת 2009 על כך שקופות הגמל המרכזיות לקצבה לא הוקמו ועל כך שרשות החברות, משרד האוצר, משרד התחבורה, חנ"י וחברות הנמלים לא פעלו בנחרצות להקמתן מאז שנת 200516. | לשם היוון התשלומים העתידיים של פנסיה תקציבית שבהם יישאו החברות, על האקטוארים להשתמש בשיעורי ריבית שישקפו ככל האפשר את חוסר הוודאות בעניין גובה תשלומי הפנסיה העתידיים. האקטוארים של תאגידי הנמלים18 עושים לשם כך שימוש בווקטור ריבית חסרת סיכון, המחושבת על פי תשואות של אגרות חוב ממשלתיות. היוון ההתחייבויות באמצעות ריבית חסרת סיכון מוביל, למעשה, להצגה ביתר של ההתחייבויות ומחייב את החברות להפקיד ביעודות סכומי כסף אשר ייתכן מאוד כי יתברר שהם מיותרים, שכן סביר שבטווח זמן ארוך ישיאו הנכסים שביעודות תשואה גבוהה יותר מאשר תשואה של אגרות חוב ממשלתיות. כך, למשל, בדרך חישוב זו תאגידי הנמלים אינם מביאים בחשבון כי כ - 27% מכספי היעודות שלהם מושקעים בפיקדונות אצל החשכ"ל הנושאים ריבית מובטחת צמודת מדד בשיעור של 4% עד5% .)(ראו להלן | 91 |
רכבת ישראל בע_מ_ . התארגנות לחשמול קווי הרכבת משרד מבקר המדינה מעיר כי לפני החלטת הממשלה משנת 2010 לא בחנו משרדי התחבורה והאוצר את היערכותה של חברת הרכבת לקראת ביצוע הפרויקט ואת יכולותיה לבצעו, בייחוד לנוכח הכשלים בקידום פרויקט החשמול בפעם הראשונה. כאמור, בעת שנדחה ביצוע פרויקט החשמול נקבע כי יש להמשיך בקידומה של התכנית הסטטוטורית. למרות זאת, חברת הרכבת לא קידמה את מילוי התנאי שקבעה הוות"ל לקבלת אישור הוולחו"ף לתכנית, וכשלוש שנים חלפו רק בספטמבר 2012 הכינה חברת הרכבת את התכנית האמורה, וגם אז היא עדיין לא הייתה סופית. תכנית כוללת ומפורטת הוכנה רק באוקטובר 2013 , שלוש שנים וחצי לאחר החלטת הממשלה, אך לא נכלל בה התקציב לפרויקט החשמול משום שהנושא עדיין היה בשלב של דיונים מול משרדי התחבורה והאוצר. הביקורת העלתה כי במשך שנים לא הקימה חברת הרכבת מינהלת לפרויקט, וגם כשכבר הוקמה התנהלה תחלופה תכופה בתפקיד מנהל המינהלת והתפקידים הבכירים לא אוישו במלואם. מאז הקמתה לא הכינה המינהלת תכנית עבודה ולא קבעה נהלים המסדירים את העבודה בתוך הארגון ומול גופים חיצוניים. בהיעדר מינהלת ייעודי ת פעילה חסרה חברת הרכבת גוף שיתכלל את פעילותן של החטיבות השונות, וכל אחת מהן פעלה כישות נפרדת ללא ראייה אינטגרטיבית אחת. מהאמור לעיל עולה כי מקבלי ההחלטות הטילו על חברת הרכבת לנהל פרויקט מורכב ומסובך בלי שבחנו את מסוגלותה לעמוד במשימה. משהוטל על החברה ניהולו של הפרויקט, היא לא נערכה כראוי ולא הצליחה לקדמו כנדרש. לדעת משרד מבקר המדינה, עקב חשיבותו של הפרויקט לחברת הרכבת ולמשק, על מנכ"ל החברה ועל דירקטוריון החברה להעניק למינהלת החשמול סמכויות ביצוע, להציב לה יעדים ברורים, לפקח על יישומם ולוודא שהפרויקט מתקדם כנדרש. בין הדיון הראשון בוולחו"ף בנובמבר 2007 ובין הדיון השני באוקטובר 2010 . בפברואר 2012 )אושרה התכנית בוולחו"ף (ראו להלן. ערכו בחינה מקיפה של מבנה חברת הרכבת ושל הכשלים וסיבותיהם ולא קיימו תהליך הפקת לקחים. הוות"ל הוקמה כדי לתת קדימות לתכניות ל תשתיות לאומיות ולהגביר את מעורבות הממשלה בתכניות אלה באמצעות הקמת מוסד תכנון מתמחה ומתן מעמד מוביל לתכניות בהיררכיה התכנונית בלוחות זמנים מקוצרים. לצורך מילוי תפקידיה הוקנו לוות"ל כל סמכויותיה ותפקידיה של המועצה הארצית בענייני תכנון ובנייה הנוגעים לתשתיות לאומיות. משרד מבקר המדינה מעיר כי כבר בשנת 2007 אישרה הוות"ל את העברת התכנית להערותיהן של הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור, אך בפועל פורסם דבר אישורה של התכנית בעיתונות רק באפריל 2012. אף שהוות"ל כבר אישרה בפעם הראש ונה, באוקטובר 2007 , להעביר את התכנית להערותיהן של הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור, נכון למועד סיום הביקורת, כשש שנים מהאישור הראשון וכשלוש שנים מיום החלטת הממשלה, עדיין לא אושרה התכנית באופן סופי. עד מועד סיום הביקורת, שבע שנים לאחר חקיקת החוק, לא התקין המשרד להגנת הסביבה תקנות שעניינן רמת החשיפה המרבית המותרת לקרינה ממקור קרינה. | .פרויקט החשמול הוא אחד הפרויקטים התשתיתיים הגדולים ביותר בארץ. חשמול מערך המסילות הארצי הוא הפרויקט הגדול ביותר של חברת הרכבת ומהחשובים שהיא מקדמת. פרויקט החשמול נחשב פרויקט הדגל של הנהלת חברת הרכבת הן בשל השינוי היסודי בשיטות העבודה של הארגון הן בשל היקפו הכלכלי והטכנולוגי. סיום הפיתוח והטמעת המערכת החשמלית אמורים להביא לידי שינוי בדפוסי העבודה בחברה וליעל את תהליכיה. בפרויקט זה נמצאו ליקויים רבים, בייחוד בתכנון, באומדני העלויות ובלוחות הזמנים לביצועו. בסוף 2008 נדחה ביצועו של הפרויקט וחודש בתחילת 2010 , דבר שהביא לידי פיגור גדול בלוחות הזמנים. אומדני העלויות שהציגה חברת הרכבת, לפני קבלת החלטת הממשלה בשנת 2010 , היו נמוכים מאוד לעומת אומדני העלויות הנוכחיים. נכון למועד סיום הביקורת הפרויקט רחוק מלהגיע לידי סיום, והתכנית הסטטוטורית אף לא אושרה באופן סופי בוות"ל. על חברת הרכבת לקיים בחינה יסודית של היערכותה לקידום הפרויקט כדי לבצע אותו בלוחות הזמנים, בתקציבים ובסטנדרטים הנדרשים. ע ל משרדי התחבורה והאוצר מוטלת האחריות להפיק לקחים, להגביר את הפיקוח והבקרה על החברה ולנקוט את הצעדים הנדרשים כדי למנוע פיגורים נוספים בלוחות הזמנים וחריגה מעלויות הפרויקט במהלך ביצועו. | 92 |
משרד הבינוי והשיכון . דירות שירות ויחידות מגורים במרכז הרפואי ע_ש חיים שיבא - תל השומר במאי 2011 , בניגוד לסיכום עם שר הבינוי והשיכון כי לא ייקבע דבר בעניין זכויות קנייניות, פרסמה הוועדה המחוזית לתכנון את דבר הפקדתה של התכנית שבה נקבעו באופן מפורש זכויות קנ ייניות למרכז הרפואי על 1,269 :דירות "מגורי המרכז הרפואי שיבא (מגורי סגל) יירשמו בלשכת רישום מקרקעין בבעלות ביה"ח ולא יותר פיצול בעלות או מכירה"23 . בהוראות התכנית נרשם כי בעלי העניין בקרקע הם רמ"י, משרד הבריאות והמרכז הרפואי; משרד השיכון כלל לא הוזכר בתור בעל עניין בתכנית. זאת ועוד, משנתגלעה מחלוקת בנושא הזכויות ובהיעדר רישומן, היה על רמ"י לנסות ולהגיע לידי הבנות או הסכמות בעניין זה עם בעלי הזכויות הפוטנציאליים. אם לא צלח הדבר, היה עליה להביא את הנושא לפני היועץ המשפטי לממשלה כמקובל בנוגע למחלוקות משפטיות המתעוררות בין גופים ציבוריים17 . באופן הזה ניתן היה להבטיח שבעלי זכויות פוטנציאליים, לרבות משרד השיכון, לא ייפגעו בעקבות החלטה שתוצאתה מביאה לידי שינוי זכויות במתחם. לאי-הבהירות בנוגע לבעלי הזכויות היו גם השלכות על גיבוש התכניות הנוספות שהתבצעו בהמשך (ראו להלן). הביקורת העלתה כי אף שהתכנית נדונה בוועדה המחוזית לתכנון כבר בשנת 2007 , משרד השיכון לא ידע על כך אלא רק לאחר שעמידר התוודעה לדבר מתוך כתבה שפורסמה בעיתון בינואר 201022 ובה תוארו השינויים המתוכננים במתחם דירות השירות. בעקבות הכתבה פנה באותו החודש מנכ"ל עמידר למנהלת אגף נכסים ודיור דאז במשרד השיכון: "הריני להביא לידיעתכם כי בוצע מחטף של מתחם תל השומר ודירות עמידר 'יי עלמו' עם אישורה של תכנית עיריית רמת גן ]הדגשה לא במקור[ ." משרד מבקר המדינה מעיר לרמ"י כי אף שמנכ"ל עמידר ומנהלת מחוז מרכז של משרד השיכון דאז הודיעו לה על התנגדותם לתכנית, שעיקרה לטענתם היא פגיעה אפשרית בזכויות של משרד השיכון בדירות, היא לא בדקה באופן יסודי את הטענות והסתפקה בעמדתה שלא מדובר בדירות השייכות למאגר הדיור הציבורי. בהתנהלותה זו תרמה רמ"י להבנה שהזכויות על מתחם דירות השירות הן של המרכז הרפואי ושלו בלבד. הבנה שנויה במחלוקת זו נמשכה גם במהלך דיוני הוועדה המחוזית לתכנון (ראו להלן). ברור, כמוטל עליה על פי חוק. גם משרד השיכון מצדו לא עמד על כך שזכויותיו בנוגע לדירות השירות יובהרו וכי המחלוקת בעניין זה תיושב. יודגש כי אין מדובר בהסדרה ניהולית ורישומית בלבד אלא בפוטנציאל כלכלי מהותי, באזור ביקוש גבוה, שבו יוגדל מספר הדירות בתכנית בכלל ובמתחם דירות השירות בפרט. מאחר שמדובר בדירות ש גם למשרד השיכ ון זכויות בהן, עסקה זו טומנת בחובה גם פוטנציאל להרחבת מאגר הדיור הציבורי שבו קיים מחסור ניכר, בעיקר באזור המרכז. משרד מבקר המדינה מעיר למרכז הרפואי כי טענותיו בדבר שיקוליה של עיריית רמת גן בקידום התכנית ובדבר התיישנותן של הדירות ומצבן הפיזי, אין בהן די כדי להצדיק את העובדה שהוא לא שיתף את משרד השיכון בתהליך קידום התכנית. כנדרש ממנה נהגה הוועדה המחוזית לתכנון להפיץ לכל המשתתפים לפני מועד הישיבות את סדר יומן. בביקורת נמצא כי נציג השר דאז לא השתתף לא בישיבת הוועדה שהתקיימה בפברואר 2010 שבה הוחלט על הפקדת התכנית ונקבעו תנאיה, ולא בישיבה שהתקיימה בינואר 2011 שגם בה נדונו תנאי התכנית. יוצא אפוא שבשתי הישיבות הרלוונטיות לא נכח נציג מטעם משרד השיכון שיכול היה להציג את עמדת המשרד ולפעול לטובתו בעניין הקביעות שהתקבלו באותן ישיבות, ובכלל זה ליידע את הוועדה בדבר זכויות המשרד בדירות האמורות. בסופו של דבר נפקד מקומו של משרד השיכון כבעל ע ניין בתכנית. מנתונים שהעביר המרכז הרפואי בתחילת 2012 ,למשרד מבקר המדינה עלה כי נכון לאותו מועד, 35 מיחידות הדיור במבנה בית שמעון שימשו באותה עת בעיקר למגורי תיירים - מתמחים מחו"ל או מטופלים מחו"ל ומלוויהם. יצוין כי גם בהערכת שמאי המקרקעין שעשה אגף שומת המקרקעין שבמשרד המשפטים, על פי הזמנת המרכז הרפואי בשנת 2010 משמש ]בית שמעון [ , צוין כי "המבנה בעיקר למגורי המלווים של המאושפזים שהינם תושבי מדינו ת זרות" וכן "כל דירה מכילה חדר, מקלחת עם שירותים ומטבחון". עוד עלה שאף שמשרד הבריאות ביקר מדי פעם בפעם במתחם דירות השירות וקיבל דיווח שנתי מהמרכז הרפואי בנוגע לדייריו, הוא לא ידע על השימוש החורג הנעשה בדירות לצורך מגורי תיירים, והתוודע לכך רק במהלך הביקורת. משרד מבקר המדינה מעיר למרכז הרפואי כי דירות השירות נועדו למגורים של עובדי המרכז הרפואי שנמצאו חיוניים לצרכיו , ואילו יחידות הדיור במעונות הסטודנטים נועדו לשיכון סטודנטים המתמחים במרכז . כל שימוש אחר בדירות וביחידות הדיור, כמו מגורים של מי שאינו עובד חיוני, לרבות מגורים של תיירים מחו"ל, הוא חריגה מהנוהל הפנימי של המרכז הרפואי ומנוהל משרד הבריאות, ואף ניתן לראות בכך חלק מפעילות עסקית ושיווקית של המרכז הרפואי. פעילות כזאת אינה עולה בקנה אחד עם ייעודן של דירות השירות ומעונות הסטודנטים, וכל עוד משרד הבריאות אינו רואה לנכון להסדירה ולאשרה, על המרכז הרפואי להפסיקה. אשר לטענת המרכז הרפואי כי הוא מימן את בניית הדירות במבנה בית שמעון באמצעות תרומות, וכי בשנות השישים של המאה העשרים נרשם המבנה "מסיבה לא ברורה" כ"משויך לעמידר", מדגיש משרד מבקר המדינה כי המרכז הרפואי לא המציא מסמכים כלשהם התומכים בטענתו. זאת ועוד, גם בפגישות שקיימו עם נציגי הביקורת ציינו נציגי הנהלת המרכז הרפואי כי הם כבר העלו טענה זו בעבר במסגרת דין ודברים עם עמידר בנוגע לחוזה השכירות של דירות השירות. אולם על אף טענתם לא שונה חוזה השכירות, והדירות במבנה בית שמעון המשיכו להיכלל במסגרת חוזה השכירות הקיים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות ולמרכז הרפואי כי דירות השירות ומעונות הסטודנטים הן נכסי המדינה ומטרת השימוש בהן היא ציבורית, דהיינו לאפשר לעובדים חיוניים או לסטודנטים לגור בסמיכות למקום עבודתם לצורך זמינותם המידית כשעולה הצורך. הקצאת דירה לאדם שאינו חלק מצוות בית החולים, ובכלל זה תיירים מחו"ל, חורגת מהנהלים ומייעודן של הדירות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות על פיקוחו הלוקה בחסר בכל הקשור לשימוש החורג שהמרכז הרפואי עושה בדירות. | הביקורת העלתה כי משרד הבריאות קיבל את הסבריו של המרכז הרפואי ואישר את הבקשות לשנת 2011 להארכת תקופות השכירות. האישור ניתן לכל הדיירים ללא כל הסתייגות וללא כל תנאי, אף שבמקרים מסוימים מדובר בתקופות שכירות ארוכות במיוחד. עוד עלה כי בניגוד לנוהל משרד הבריאות לא הגיש המרכז הרפואי בשנת 2012 למשרד הבריאות בקשה לאישור הארכת תקופות שכירות, אף שבאותה עת התגוררו דיירים בדירות השירות גם במשך תקופות העולות על שבע שנים. | 93 |
נת_ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע_מ_ . ניהול רכש ומכרזים וגיוס כוח אדם - חברת נת_ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע_מ הביקורת העלתה כי לגבי יתר שבע המשרות הבכירות הופסק הגיוס במחצית השנייה של שנת 2013 , אףעל פי שהוגשו קורות חיים של מועמדים שנדונו בוועדות האיתור. עד מועד סיום הביקורת גיוס הבכירים טרם חודש במלואו. המשרות ב אגף הרכש עלול לעורר חשש שפעילות הרכש אינה מתבצעת בצורה המיטבית . הביקורת העלתה כי בהתאם לטיוטת נוהל הרכש, הרכש בנת"ע אינ ו מנוהל על ידי אגף הרכש, אלא מנוהל באופן מבוזר על ידי כל גורם בנת"ע שי וזם אותו. בהתחשב בהיקף הפעילות הנרחב של נת"ע המגיע למאות מיליוני ש"ח, ניהול הרכש שלא באמצעות אגף הרכש, כגורם מוביל ומומחה בנושא זה, אינו יעיל , מבזבז משאבים ופוגע בבקרה הפנימית ובעיקרון של הפרדת תפקידים, המיועד לצמצם טעויות ולמנוע פגיעה בטוהר המידות. היעדר ריכוז מסמכים של הליכי מכרז ב אגף הרכש, הזמן הנדרש לאיתורם ולעתים אי -מציאת המסמכים המקוריים שהוצגו בוועדת המכרזים מצביעים על כשל בניהול הרכש שפוגע בבקרה הפנימית. משרד מבקר המדינה מציין כי למעשה אגף הרכש אינו הגורם המקצועי שמרכז ומוביל את הרכש מאחר שנת"ע טרם נערכה ארגונית לשינוי המשמעותי שחל בתפקידיה ובנפח הכספי של פעילותה בעקבות החלטת הממשלה מ- 2010. זאתאף על פי שחלפו יותר משלוש שנים ממועד ההחלטה האמורה. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי לדאוג שהרכש יהיה יעיל, כדי לחסוך בזמן ובכסף ו כדי לחזק את הבקרה הפנימית, על חברות ממשלתיות דוגמת נת"ע להפריד את הרכש מהייזום באמצעות הפקדתו בידי אגף הרכש. כך ישמש אגף הרכש גורם מקצועי שיטפל ברכש ויהיה בקי בנהלים, בתקנות ובחקיקה הרלוונטית, ולו תימסר הסמכות והאחריות לרכז ולנהל את הרכש. לדעת משרד מבקר המדינה, על החברה לנסח ולאשר בהקדם נוהל רכש המתאים לחברה מסוגה ולעקרונות היעילות, החיסכון וההתמקצעות החלים עליה. הביקורת העלתה כי לגבי רכישות עד 50,000 ש"ח, מחליטים על הצורך ברכש ועל אופן ביצועו באגף היוזם וללא מעורבות של גורם מקצועי מ אגף הרכש שיבחן ויפקח על הרכש מבחינות שונות כגון חיוניותו לחברה; עמידה בחוקים, בתקנות ובנהלים; פיצול הזמנות מכוון למניעת דיווח לוועדת המכרזים; וקיום הליך תחרותי. לדעת משרד מבקר המדינה, בהתחשב בהיקף הפעילות הכספית של נת"ע ובהיקף הרכש המגיע למאות מיליוני ש"ח בשנה, איוש כה מצומצם של הביקורת העלתה כי בניגוד לנקבע בתקנות, מאות פרוטוקולים של דיוני ועדת המכרזים משנת 2011 והלאהלא נחתמו על ידי חברי הוועדה. מבדיקת המכרזים ש ערך משרד מבקר המדינה עולה כי ועדת המכרזים מאשרת מסמכים של מכרז ושל יציאה למכרז בכפוף להחלטות ולהסתייגויות שהתקבלו בישיבת הוועדה, אך הפרוטוקול אינו מפרט מה הן ההחלטות וההסתייגויות (ראו להלן דוגמאות). לדעת משרד מבקר המדינה, על הפרוטוקולים לכלול את כל ההחלטות שהתקבלו בוועדת המכרזים ולא להסתפק בהחלטה כללית האומרת שמסמכי המכרז יתוקנו בהתאם להערות שניתנו בדיון. לדעת משרד מבקר המדינה, פרוטוקול ועדת המכרזים צריך לשקף את החלטות הוועדה והוא מסמך משפטי של ממש, וככזה הוא מחייב את עובדי החברה הנוגעים בדבר לפעול לפיו. כמו כן הפרוטוקול הוא מסמך משפטי מחייב כלפי חוץ, בין היתר כדי שמתמודד שלא זכה במכרז יוכל לממש את זכותו לעיין במסמכי המכרז. משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שההערות שהעלו חברי ועדת המכרזים בדיון הראשון לא נרשמו בפרוטוקול אי-אפשר לדעת א ילו הערות היו צריכות להיות מוטמעות במסמכי המכרז הסופיים. במצב זה ספק אם הוועדה יכולה לבקר כיאות את השינויים במסמכי המכרז ולוודא ש אכן נעשו בהתאם להחלטו תיה. על הוועדה לוודא שכל השינויים במסמכי המכרז נעשים בהתאם להחלטותיה, ולצורך כך עליה להקפיד על רישום נאות של הפרוטוקולים, ההחלטות וההסתייגויות. | הביקורת העלתה כי תיק הגיוס אינו כולל 16 קורות חיים מתוך 46 מועמדים. סדרי בקרה פנימיים מחייבים שמירה על מסמכים, ובכלל זה קורות החיים של כל המועמדים, וזאת כדי שיתאפשר שחזור מלא של ההליך. | 94 |
החברה הממשלתית לתיירות . מכרזים והתקשרויות - החברה הממשלתית לתיירות בע_מ בביקורת נמצא כי למעט במכרזים אחדים, לא פרסמה החמ"ת ב טופסי המכרזים את המשקל היחסי של אמות המידה שהוצגו ואת אופן שקלולן. משרד מבקר המדינה מעיר כי עקרון ההגינות מחייב רשות ציבורית לפרסם בצד כל אמת מידה שנקבעה בטופסי המכרז גם את המשקל היחסי שלה, כדי לאפשר למציעים להכין הצעה מיטבית. פרסום זה אמור לבטא את סדרי העדיפויות ואת הצרכים של החמ"ת, ויש בו כדי לשפר את שקיפות ההליך, להבטיח שוויוניות בעת בחינת ההצעות ולאפשר בקרה יעילה יותר על עבודתה של ועדת המכרזים. יתר על כן, שקיפות יכולה לעודד את ההשתתפות במכרז, וכך לשפר את הסיכוי להתקשרות יעילה ולשאת גם ערך כלכלי7. משרד מבקר המדינה מעיר לחמ"ת כי משבחרה לקבוע במכרזיה אמות מידה לבחינת ההצעות - וראוי שתנהג כך תדיר כדרך המלך, למעט במקרים מיוחדים וחריגים שנמצא בהם נימוק ענייני שלא לעשות כן - עליה להידרש בשיטתיות לכל אמות המידה האלה בהליך הבחינה והבחירה של המציעים. התעלמות מהן או בחינתן באופן כללי בלבד אינה תקינה ועלולה לפגוע באינטרס ההסתמכות של המציעים. כדי שתוכל הוועדה לבחור בהצעה המבטיחה את מרב היתרונות לעורך המכרז, כקבוע בסעיף 21 (ב) לתקנות חובת המכרזים, היא מחויבת להשתית את החלטותיה על השוואה סדורה ומלאה בין כל המציעים לפי אמות המידה שקבעה במסמכי המכרז. מהפרוטוקולים של ישיבות ועדת המכרזים בשנים 2013 -2011 עולה כי הצעות המחיר של קבלנים שזכו ב-16 מכרזים היו נמוכות ב- 21% עד 48% מהאומדן. ברוב המקרים האלה זומן הקבלן הזוכה לשיחת הבהרה כדי לוודא שהוא אכן נאמן להצעתו, ואף התחייב על כך בכתב. יצוין כי באחת הישיבות העלה אחד מחברי ועדת המכרזים ספקות ושאל "אם העובדה שההצעות ]מהאומדן[ נמוכותבלמעלה מ- 20% ."אינה מעוררת קשיים משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי עליה לקבוע בנוהל איך צריכה לפעול ועדת המכרזים כאשר הצעות המחיר שהתקבלו במכרז נמוכות מהאומדן, וכן לבחון אם יש מקום לקבוע פער שבגינו אפשר לבטל את המכרז במצבים כאלה. בשני מכרזים נמצא שההצעות הזוכות היו גבוהות מהאומדן ביותר מ- 25% : במכרז אחד זכתה הצעת מחיר שהייתה גבוהה בכ- 27% מהאומדן, ובמכרז אחר זכתה הצעה שהייתה גבוהה בכ- 67% מהאומדן. כן נמצאו כאמור 16 מכרזים שההצעות הזוכות היו נמוכות מהאומדן ב- 21% עד 48%. לדעת משרד מבקר המדינה כאשר יש הפרשים ניכרים בין ההצעות הזוכות ובין האומדן, על החמ"ת לשקול לבדוק את הסיבות להפרשים, לברר אם נפלו פגמים בהליך הכנת האומדן ולהפיק לקחים לטיוב הליך המכרזים בעתיד. באשר ל שירותי התקשורת , יצוין כי החמ"ת אינה חברה עסקית המתחרה בשוק הפרטי ואינה זקוקה לשיווק לצורך הבטחת פעילותה השוטפת או לשם קידום של תוצרי פעילותה. עיסוקה העיקרי הוא לפתח פרויקטים תיירותיים לפי החלטת משרד התיירות, ומסוף שנת 2012 היא רשאית לפתח פרויקטים תיירותיים גם עבור יתר מש רדי הממשלה. כל הוצאות התפעול של החמ"ת (מינהלה ושכר) מתוקצבות בידי משרד התיירות, וגם עבודות הפיתוח של הפרויקטים נעשות במימון חיצוני, בעיקר של משרד התיירות. נוסף על כך, אחד מיעדיו העיקריים של משרד התיירות הוא לשווק את המוצר התיירותי, ובכלל זה פרויקטים תיירותיים, ולפיכך פועל במשרד התיירות מינהל שיווק האחראי לפעילות זו , בין היתר מול כלי התקשורת. כמו כן, למשרד התיירות יש אגף דוברות הממונה על הקשר עם כלי התקשורת. על רקע זה, מתעורר ספק בדבר הנחיצות והכדאיות הכלכלית של רכישת שירותי תקשורת ושל ליווי מול כלי התקשורת. משרד מבקר המדינה מעיר כי החמ"ת לא המציאה לו מסמכים המעידים כי בעת קבלת ה החלטה לבצע את ההתקשרות ובעת קבלת ההחלטות להאריכה נשקלו כהלכה נחיצותם של שירותי תקשורת וכדאיותם הכלכלית. יצוין כי בישיבות ועדת המכרזים שבהן הוחלט לאשרר את הארכות ההתקשרות בפטור ממכרז הועלו טעמים באשר להמשך קבלת שירותי הליווי האסטרטגי , אך לא נידונו שירותי התקשורת הכלולים בהסכם. משרד מבקר המדינה מעיר לחמ"ת כי עליה להשלים בהקדם את טיפולה ברשימות המציעים על פי תקנות חובת המכרזים כדי להבטיח למציעים בכוח שוויון הזדמנויות וכדי להבטיח לחברה התקשרות בתנאים מיטביים. משרד מבקר המדינה העלה כי בשנים 2013 -2011 לא דיווחה ועדת המכרזים לוועדת הביקורת בכלל על התקשרויות בפטור ממכרז שעליהן החליטו מנכ"ל החברה או הוועדה לבחינת נותני שירותים. בידי החמ"ת גם לא היה להמציא למשרד מבקר המדינה את סכומי ההתקשרויות שאושרו בפטור ממכרז בשנים האמורות על ידי המנכ"ל ועל ידי הוועדה לבחינת נותני שירותים. ועדת הביקורת גם היא לא וידאה כי היא מקבלת דיווח על כל ההתקשרויות שהוחלט לבצען בפטור ממכרז, ומכאן שבכל התקופה הנבדקת ועד מועד סיום הביקורת לא מילאה ועדת הביקורת את חובתה שבתקנות לקיים מעקב שוטף בנושא זה. משרד מבקר המדינה מעיר כי על ועדת המכרזים להקפיד ולהעביר לוועדת הביקורת אחת לרבעון, באופן שוטף, דיווחים על כל ההתקשרויות לסוגיהן שהוחלט לבצע בפטור ממכרז, ועל ועדת הביקורת לוודא את קבלת הדיווח ולבקר את התקינות ואת הנאותות של החלטות אלה. משרד מבקר המדינה מעיר כי עצם הדבר שהתקשרות אינה טעונה מכרז על פי תקנות חובת המכרזים אינו פוטר גוף ציבורי מחובתו לנהוג בח יסכון ובאחר יות בכספי ציבור המופקדים בידיו בנאמנות. התקשרות לכתיבת נהלים אינה חלק ממהלך העסקים הרגיל של החמ"ת. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה כי בטרם תובא ההתקשרות בפני ועדת המכרזים, תבדוק החמ"ת חלופות ו תקבל הצעות מחיר נוספות לכתיבת הנהלים, כשם שקיבלה מהיועץ הארגוני. בחינה בסיסית זו יכלה לסייע לחמ"ת לשקול כראוי את מורכבות ו של תהליך כתיבת הנהלים ו את סבירותה של עלות ההתקשרות לכתיבתם בהתחשב , בין היתר , ביתרונות שבהתקשרות עם היועץ הארגוני. | ואולם, הביקורת העלתה כי החמ"ת שילמה ליועץ הארגוני את מלוא התשלום בלי שהדירקטוריון אישר את הנהלים כנדרש בהסכם, ובעצם בלא שהסתיים תהליך גיבושם בחמ"ת. התשלום האחרון בגין התקשרות זו שולם במאי 2013 , ובמועד סיום הביקורת, דצמבר 2013 ., היו בחמ"ת רק טיוטות של הנהלים | 95 |
רשות המיסים בישראל_ . מיסוי רבנים, _מקובלים_ ובד_צים - רשות המסים בישראל נמצא כי הסכם זה, שנחתם ללא התייעצות עם הלשכה המשפטית והחטיבה המקצועית ברשות וללא קבלת אישורן, הוא הסכם חריג מהטעמים האלה: ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לגבי הדיווחים הבלתי רגילים, כמצוין לעיל, מחזקים חשש זה. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח החשש האמור, על רשות המסים, בשיתוף גורמי האכיפה האחרים , להעמיק את הבדיקה בתחום זה, על פי כללי העברת המידע שנקבעו בתקנות. קיום כספים רבים בחשבונות בנק פרטיים של מקובלים ובחשבונות בנק של בד"צים, שמקורם באנשים שלא קיים תיעוד לגבי זהותם, מעלה את החשש כי חשבונות אלו משמשים מעין "מקלט מס" או "מסלקה" לביצוע פעולות האסורות על פי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000 , בישראל ומחוצה לה. ממצאי הבדיקה ב- 26.11.09 הנחה מנהל הרשות דאז את סמנכ"ל שומה וביקורת דאז לעקוב אחר פעילות פקידי השומה לגבי מיסוי נותני שירותי דת (האם נדרשו הצהרות הון, האם הוגשו, מה נעשה בהן, האם נפתחו תיקים וכו'). הועלה כי מעקב כזה לא נעשה, וכי הטיפול בנותני שירותי הדת לא הוכלל בתכנית העבודה של משרדי השומה. כ"מקור הכנסה" ולפרסם הנחיות בתחום זה למפקחי המס, לציבור המייצגים ולכלל הנישומים. משרד מבקר המדינה מעיר כי מדיניות מס שגובשה בבסיסה לפני כ -70 שנה18 אינה יכולה לקפוא על שמריה, וכי על המעצבים של מדיניות זו להביא בחשבון את הדינמיות של הפעילות הכלכלית במשך השנים ולעצב אותה לפי עקרונות של צדק, שוויון ויעילות. יצוין כי במשך השנים בוצעו מאות שינויים בפקודת המס, שחלקם היו רפורמות מקיפות במשטר המס, כדי לתקן עיוותים שנוצרו בשיטת המקור. מסיכום תוצאות טיפול הרשות בנוגע למיסוי רבנים "מקובלים" בשנים 2013 - 2009 (עד ליוני 2013 ) עולה, כי מתוך29 הרבנים שנבחרו לטיפול- לחמישה לא נפתחו תיקי מס, שניים נדרשו להגיש דוחות מס והצהרות הון אותם הם לא הגישו ולא נערכו להם שומות בהיעדר דוח. שאר 22 הרבנים הגישו את דוחותיהם והצהרות ההון. מאלה שמונה רבנים טופלו ביא"ל, אך רק עם ארבעה מהם נערכו הסדרי שומה; שאר 14 התיקים שהתנהלו במשרדי שומה אחרים לא טופלו שומתית, פרט לשלושה תיקים שהתנהלו בפקיד שומה ירושלים 3 - בהן נערכו שומות על פי דוחות המס שהוגשו על ידי הנישומים. עולה מכאן כי הטיפול השומתי של הרשות בענף המקובלים לא הניע הליך של הסדרת מיסוי הענף. בישראל פועלים עשרות מקובלים שאינם מדווחים על פעילותם. גם אם לא ניתן לדעת במדויק את היקף פעילותם, הרי שנראה שהכספים המשולמים להם מסתכמים במאות מיליוני ש"ח 19. אי -מיסוים של כספים אלה פוגע פגיעה ניכרת באוצר המדינה ובאינטרס הציבורי, ואף קיים חשש בעניין זה להפרות של הוראות חוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000 .)(ראו על כך בהמשך מהמפורט לעיל עולה כי נוכח ייחודיות ענף המקובלים, היכולת של הרשות להוכיח במציאות המשפטית הקי ימת "פעילות עסקית" בתיקי מס הקשורים אליהם היא מוגבלת מאוד. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות והיועץ המשפטי לממשלה לתת את הדעת לפתרון מצב מורכב זה, בנוגע למיסוי תקבול שמקבל אדם ממי שאינו בן משפחתו, ואף ליזום שינוי חקיקה ככל שיידרש, להסדרת מיסוי ענף המקובלים במישור המשפטי והתפעולי. משרד מבקר המדינה מעיר כי תשובת הרשות אינה תואמת את ממצאי ביקורת המס שעשה משרד שומה ירושלים 3 בתיקי עמותות א' וב' כפי שיפורט בהמשך. בתיקים אלו לא נמצאה הוכחה להכנסות מפעילות מלכ"רית של העמותות, פרט להכנסותיהן מפעילותן כמפעלי כשרות. כמו כן לא נמצאו חוות דעת של הלשכה המשפטית או של המחלקה המקצועית ברשות לטיוטת הסדר המס החריג. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי כי היועץ המשפטי לממשלה ישקול להוציא הבהרות בנוגע לדרכי פנייה של נבחרי ציבור בעניינים הנוגעים לנישומים ובנוגע לדרך הטיפול בפנייה כזאת. הועלה כי המלצה זו טרם יושמה, ולפיכך אין במשרד לשירותי דת בסיס מידע על פעילות מפעלי כשרות פרטיים שעליו תוכל רשות המסים להסתמך25 . על פי סעיף 170 לפקודה, המשלם לתושב חוץ חייב לנכות מס בשיעור של 25% , אם מדובר בהכנסה החייבת במס. בהסכמי השומה שנעשו עם החברה נקבע כי החברה תחויב במס בשיעור של 12.5% על התשלומים לעובדיה תושבי החוץ, כלומר חצי משיעור המס על פי הפקודה. כמו כן, פקיד השומה אישר לראות בתשלומים של החברה ל עובדיה תושבי החוץ - הוצאה המוכרת בחלקה למס, על אף היעדר אסמכתאות המוכיחות את תושבות החוץ של חלק מעובדים אלה (אישור על תושבותם בחו"ל מרשויות מס זרות26 .)', חוזים שנחתמו בין תושבי החוץ ובין החברה וכו | פקודת המס אינה מגדירה אפוא מהו מוניטין, אולם בפסיקה נקבע כי מוניטין הוא מושג כלכלי הנובע מתכונות וסגולות של אדם, והאדם אינו יכול להיפרד מתכונותיו33 . לכן אף אם נצמח לרבנים מוניטין עסקי, הם אינם יכולים למכור אותו לחברה B . | 96 |
רשות האוכלוסין וההגירה . העסקת עובדים פלסטינים בענף הבניין בישראל משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת אגף מת"ש כי עקב הנחיותיה למעסיקים לשלם לעובדים ישירות את זכויותיהם, למעט החלק היחסי בגין ימי החופשה, והיעדר אכיפת הדיווח על תשלומים אלה, אין האגף מקבל מהמעסיקים את ההפרשות והניכויים הנדרשים . בנוסף לכך, הללו גם אינם מגיעים לרשויות הרלוונטיות - ביטוח לאומי ומס הכנסה. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את התנהלות אגף מת"ש על שבמועד סיום הביקורת, כארבע שנים לאחר החתימה על ההסכם הקיבוצי ועל אף שחלפו כשלוש שנים מפרסום צו ההרחבה, לא פעל לאכוף את מלוא תנאיהם על כלל המעסיקים ולא השלים את הליך השוואת השכר של העובדים הפלסטינים לאלה של ה ישראלים על פי ההסכם ולהבנות המתחוורות ממנו. נמצא כי לא הוקמה ועדת פיקוח על פי צו ההרחבה, שתסדיר את הקניית הזכויות או את שוויין לעובדים מכוח ההסכם הקיבוצי. בביקורת נמצא כי אין ברשות האוכלוסין הנחיות לעובדים בדבר החובה להצהיר על זיקות ועל ניגוד עניינים ובדבר אופן הטיפול בעניין זה. לדעת משרד מבקר המדינה, בשעה שנקבעה הנחייה של היועץ המשפטי לממשלה בנושא ניגוד עניינים (כבר בשנת 2006 ), היה על רשות האוכלוסין להנחות את כלל עובדיה על אודות הנורמות החלות בעניין זה, ולבקש גם מעובדים ותיקים להתחייב שלא לפעול במצב של ניגוד עניינים. בביקורת נמצא כי על אף שמדובר בתיק מעסיק של חברה בבעלות בעלה ובתה של מנהלת מדור ירושלים, היא זו שפתחה את התיק לחברה. על מנהלת מדור ירושלים, היה לדווח על הימצאותה בניגוד עניינים לגורם המתאים באותה העת ולקבל הנחיות כיצד לנהוג לשם מניעתו; ממילא היה עליה להימנע מטיפול בתיק הנוגע לבני משפחה מדרגה ראשונה51. לדעת משרד מבקר המדינה, האישורים הרבים והגורפים למעסיקים על מספר ימי העסקה הקטן מימי המינימום ללא הנמקה הולמת, מלמדים על זלזול המדורים בהוראת ימי המינימום ועל היעדר אכיפה של הנהלת אגף מת"ש בעניין זה. נמצא כי בעשרות דיווחים שבדקו נציגי הביקורת לא צורף נימוק להעסקה במספר הקטן מימי המינימום שנקבעו, אלא רק דיווח טכני על מספר ימי ההעסקה. עוד נמצא כי בניגוד לאמור בתשובת הנהלת אגף מת"ש לדוח ביקורת החשכ"ל, את מרבית הדיווחים הקטנים מימי המינימום אישרו עובדים במדורים תל אביב וירושלים שאינם מורשי חתימה ואינם מנהלי מדורים. ,כחודש עבודה מלא ובלי לשלול מהם את ההיתרים. לדוגמה .באוגוסט ו בספטמבר 2013 נקבע כי ימי המינימום הם17 ו-13 , . .בהתאמהבאוגוסט 2013 התיר מדור ירושלים ל-369 מעסיקים .לדווח על העסקת עובדיהם - מאפס ועד 16 ימים. מדור תל .אביב התיר בספטמבר 2013 ל-186 מעסיקים לדווח על העסקת .עובדיהם - מאפס ועד 12 ימים. מסקירת המעסיקים עלה .שרובם מעסיקים בענף הבניין. משרד מבקר ה מדינה מעיר לחשכ"לית כי ממצאי דוח ביקורת החשכ"ל מיולי 2011 והליקויים החמורים שעלו ממנו לא נדונו כנדרש, והמלצותיו נותרו כאבן שאין לה הופכין. בחלוף למעלה משנתיים ממועד פרסום הדוח, לא נעשו צעדים מעשיים לתיקון הליקויים. נמצא כי האגף אינו דורש מן המעסיקים לדווח ביומן ההעסקה על תשלום ימי החג שהעובד זכאי להם לפי מצוות דתו. לפיכך, אין אגף מת"ש מפקח אם עמד המעסיק בתנאי ההסכם הקיבוצי בעניין זה ושילם לעובד בגין תשעה ימי חג בשנה ויום בחירה אחד. | בביקורת עלה כי מנהלת מדור ירושלים אישרה בחודש ספטמבר 2013 לחברה שבבעלות קרוביה לדווח על עשרה ימי עבודה לכל ששת עובדי החברה, על אף שמכסת ימי המינימום באותו החודש עמדה על 13 .ימים עוד נמצא כי מכלל 2,279 עובדיםשהמדור אישר לשלם להם פחות ממכסת ימי המינימום באות ו החודש, מנהלת מדור ירושלים אישרה בעצמה פעולה זו רק לשבעה עובדים - שישה מהם מועסקים בחברה שבבעלות בני משפחתה. אישור התשלום המופחת לגבי יתר העובדים נעשה על ידי עובדים אחרים במדור. כמו כן נמצא בביקורת כי בשנת 2012 דיווחה אותה חברה על ממוצע של 14 ימי העסקה בכל חודש. כלומר, מדור ירושלים אישר לחברה זו , פעם אחר פעם, לשלם לעובדיה פחות ממכסת ימי המינימום הנדרשת. | 97 |
משרד הביטחון . השימוש של צה_ל בקרקעות המדינה .משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח ממצאי הביקורת בנוגע למספר הרב של מחנות צה"ל שננטשו ונזנחו ללא קבלת אישור מאג"ת, הבקרה ברמת-העל של אישור תכניות העבודה אינה מספקת. על כן, על אג"ת לבחון את התהליך של אישור פינוי מחנות המתקיים בגופי צה"ל ובאג"ת, ולנקוט צעדים שיבטיחו שבעתיד יחידות לא ינטשו מחנות ללא קבלת אישור לכך. .3 . תופעה רחבת היקף זו- שבמסגרתה צה"ל עוזב מחנות אך ממשיך להחזיק בשטחיהם אף שהם אינם משמשים עוד למטרה ביטחונית - אינה מתיישבת עם כללי מינהל תקין, בייחוד מאחר שהשטחים שפונו הוזנחו ורבים מהם הפכו לאתרים שיש בהם משום מטרד סביבתי. משרד מבקר המדינה סקר את ההיבטים הקשורים לתופעת המחנות הנטושים בצה"ל, ולהלן עיקרם: משרד מבקר המדינה מעיר כי המחנות הנטושים, שצה"ל לא מתכנן עבורם שימוש עתידי, פסקו למעשה מלשמש למטרה הביטחונית שלה הם נועדו ועל כן חדלו, מבחינה מהותית, מלשמש "מתקנים ביטחוניים" כהגדרתם בחוק. למרות זאת המשיך צה"ל להחזיק בשטחי המחנות משרד מבקר המדינה מעיר כי תהליך פינוי מחנות צה"ל, על כל מאפייניו ומשמעויותיו, תאם להגדרת "פרויקט לאומי" 38 . אולם בפועל, על אף המשמעויות הלאומיות של התהליך - מהבחינה המבצעית, הכלכלית והתכנונית - הוא לא הוגדר מלכתחילה ככזה ואף הצוות הבין-משרדי לא פעל בהמשך להגדירו כך; וממילא לא נקבעו אמצעים ייחודיים לקיד ום תכניות הנוגעות לו. בהיעדר הנתונים האמורים ולנוכח העובדה שמינהל התכנון וממ"י לא ליבנו ביניהם את נושא התמשכות הליך אישור התכניות, נבצר מגופים אלה לקיים מעקב ובקרה לגבי תהליך התכנון, לשם הפקת לקחים וייעול התהליך. משרד מבקר המדינה מעיר כי בלי להמתין להשלמת הרפורמה בממ"י והרפורמה ב תחום התכנון והבנייה, ראוי לפעול לייעול הליכי התכנון והשיווק של קרקעות שפינה צה"ל, תוך מתן קדימות - הן בממ"י והן במוסדות התכנון - לפרויקטים של פינוי מחנות, נוכח חשיבותם מהבחינה הלאומית. . משרד מבקר המדינה מעיר כי חוסר ההלימה, שנמשך שנים רבות, בין גבולות מחנות צה"ל שהוולמ"ב אישרה ושממ"י הקצה ובי ן גבולות המחנות שצה"ל גידר בפועל, התאפשר בראש ובראשונה נוכח החריגה של צה"ל מגבולות ההקצאה שאישר לו ממ"י, וכן, בין היתר, נוכח היעדר פיקוח ובקרה מצד ממ"י על השימוש של צה"ל בקרקעות שהוקצו לו. לחוסר הלימה זה משמעויות כבדות משקל, ובכלל זה: א. מהבחינה המשפטית יש משמעות לכך שצה"ל תופס שטחים שלא הוקצו לו או אינו מנצל שטחים שהוקצו לו; ב. ממ"י אינו יכול להקצות לגורמים אזרחיים את השטחים שהקצה לצה"ל, אף שבפועל הוא לא תפס אותם, ואף אינו יכול להקצות להם שטחים שצה"ל תפס בפועל, אף שלא הוקצו לו; ג. משהב"ט שילם לממ"י במשך שנים דמי שימוש שלא על פי היקף השטחים שצה"ל השתמש בהם בפועל. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי במשך כחמש שנים, פרק הזמן שעבר בין תחילתו של פרויקט המיפוי למועד סיום הביקורת, צה"ל היה ער לעובדה כי גבולות של מחנות רבים אינם תואמים לאלה שהקצה לו ממ"י, ובכל זא ת הוא לא פעל להביא לידיעת ממ"י את דבר ביצוע הפרויקט, ובכלל זה למסור לו דיווח על לוחות הזמנים לביצועו ועל השפעותיו הצפויות. במועד סיום הביקורת ממ"י לא היה ער לכך שחלק ממחנות צה"ל פרוסים על שטחים שאינם תואמים לאלה שהקצה ולכך שמשהב"ט משלם דמי שימוש שאינם תואמים לתפיסות הקרקע בפועל. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי מערכת הביטחון תשלים בהקדם את מיפוי גבולות מחנות צה"ל ותפעל ללא דיחוי לעדכון הגבולות בוולמ"ב הנוגעת בדבר ולשינויי הקצאות הקרקע מול ממ"י; על מנכ"ל משהב"ט, על ראש אג"ת ועל מנהל ממ"י לוודא כי יוסדר כל הדר וש בהקשר זה, ולנקוט צעדים כדי שהתופעה של חריגת צה"ל מגבולות שטחי ההקצאה למתקנים ביטחוניים לא תישנה. .משרד מבקר המדינה מעיר כי הוראת שטחי א ש, בהיותה הוראה של משהב"ט, מחייבת אותו ואת צה"ל בלבד118 ולא את ממ"י, שכלל אינו ער לקיומה וממילא אינו פועל על פיה. הוראת משהב"ט ולפיה מוטלות חובות על גורמים שמחוץ למערכת הביטחון - ממ"י במקרה דנן - בלא תיאום אתם, אינה ישימה. אי לכך, על משהב"ט, על צה"ל ועל ממ"י לפעול להסדרת תהליכי עבודה משותפים הקשורים לפיקוח ולבקרה על הנעשה בשטחי אש, ולעגנם בהוראות ובפקודות באופן שתהיה התאמה ביניהן. מנתוני אג"ת ומשהב"ט עולה כי בשנים 2001 -2009 ביצע צה"ל שינויים והתאמות בגבולות שטחי האש בדרום הארץ. בביקורת עלה כי שינויים והתאמות אלה לא הובאו לידיעת מחוז הדרום של ממ"י, ומכאן שבמשך התקופה האמורה הוא המשיך להסתמך על מפות שהיו מעודכנות לשנת 2001 . בביקורת עלה כי אין נוהל עבודה משותף לממ"י, לצה"ל ולמשהב"ט הקובע את סוגי המידע הגאוגרפי שמערכת הביטחון אמורה להעביר לממ"י ואת שגרת ביצוע העדכונים. לדעת משרד מבקר המדינה, הממ"ג שמפעילים צה"ל, משהב"ט וממ"י הן כלי חשוב לניהול הקרקעות שבידי צה"ל ולבקרה עליהן. על כן ראוי שכל הגורמים הנוגעים בדבר יבחנו את נכונות המידע המוזן במערכות אלו ויגבשו נוהל משותף לניהול מידע זה, שיעסוק בין היתר בשגרת העברתו ביניהם. על הדבר להתבצע בהתאם לצורכי הגופים ובהתחשב בביטחון המידע. | . כ"פרויקט לאומי" והעמדת כלים ייחודיים לקידומו. כמו כן נדרשת הסדרת אופן פעולתו, לרבות גיבוש העקרונות המנחים, דרכי קבלת ההחלטות וקיום מעקב אחר ביצוען, תוך קביעת נהלים ותכניות עבודה מפורטות. | 98 |
משרד הביטחון . העתקת יחידות אגף המודיעין ואגף התקשוב לנגב בביקורת עלה כי לאחר שוועדת ההיגוי דנה בנושא בנובמבר 2008 היא לא התכנסה שנית, ולמותר לציין כי עקב כך לא סוכמה התכנית הכוללת האמורה. כמו כן, מנכ"ל משהב"ט לא העביר דיווחים לשר האוצר ולשר הביטחון, בניגוד להחלטת הממשלה משנת 2008. משרד מבקר המדינה העיר כי החלטת הממש לה בדבר הקמת ועדת היגוי, שאחד מתפקידיה הוא לבחון פעולות הנדרשות להשלמת הליך לדעת משרד מבקר המדינה מאחר שמדובר בפרויקט בעל חשיבות לאומית, לנוכח העובדה כי במועד סיום הביקורת, יותר מארבע שנים וחצי לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה משנת 2005 טרם סוכמה המסגרת התקציבית, ולנוכח הנחיית ראש הממשלה בישיבת הממשלה מיולי 2009 " לפתור את סוגיית העלויות" (ההדגשה אינה במקור), חשוב שמשרד ראש הממשלה ייזום פעולות להסרת החסמים בנושא. למעורבות משרד ראש הממשלה בנושא נודעת משנה חשיבות לנוכח התייחסות מנכ"ל משרד ראש הממשלה מאוגוסט 2010 " לממצאי הביקורת ולפיההסכומים הנקובים היום שהינם גבוהים משמעותית מהסכומים שהיו מוכרים בעבר העלו סימני שאלה רבים סביב המהלך ואופן הוצאתו אל הפועל". .העתקת היחידות בהקדם האפשרי, אינה ממומשת. עקב כך שום גורם מטעם הממשלה לא תיאם את הנושא ולא בחן את הפעולות הנדרשות לביצוע הפרויקט. אף שלהעתקת יחידות אמ"ן ואגף התק שוב לנגב חשיבות רבה הן מבחינת העצמת יכולותיו של צה"ל והן במישור הלאומי, הרי שמאז נכנס לתפקידו שר הביטחון, מר אהוד ברק, ביוני 2007 ועד מועד סיום הביקורת, לא נמצאו סימוכין לכך שהתקיים דיון ייעודי בהשתתפותו ובהשתתפות ראשי מערכת הביטחון בנושא העתקת היחידות על היבטיו המרכזיים20 . אשר למחלוקת שהתגלעה בשנת 2008 בין מערכת הביטחון למשרד האוצר בנוגע למקורות המימון של הפרויקט (בנושא זה ראו בהמשך), לא נמצא שראשי מערכת הביטחון ביקשו להעלותה לדיון בראשות שר הביטחון. .משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח העובדה שמדובר בפרויקט לו חשיבות לאומית אשר משרד האוצר מכיר בחשיבותו הרבה מהבחינה הכלכלית, ונוכח העובדה שבמועד סיום הביקורת, למעלה מארבע שנים וחצי לאחר קבלת החלטת הממשלה משנת 2005 , טרם סוכמו מקורות המימון והמסגרת התקציבית, נדרש להעלות את הנושא לדיון ייעודי בראשות שר האוצר. לדבר משנה חשיבות נוכח סימני השאלה הרבים הנוגעים למהלך ולאופן הוצאתו לפועל (ראו גם בהמשך). .מבקר המדינה מדגיש כי נוכח חשיבות הפרויקט וערכו הלאומי נדרשת מעורבותם האישית של שר הביטחון ושל שר האוצר בקידומו ובגיבוש פתרון דחוף למחלוקת בנוגע לאופן מימונו. אם לא תושג הסכמה ביניהם עליהם להביא את המחלוקת להכרעתו של ראש הממשלה בהקדם האפשרי. . לשמור על הרציפות התפקודית של היחידות שאמורות לעבור לנגב, והן בשל עלות המשך פעילותן של המינהלות הייעודיות שהוקמו בצה"ל להעתקת היחידות. המשך מצב זה עלול להוביל, בין הית ר, לצורך בהשקעות הכרחיות נוספות בתשתיות, וככל שמועד העתקת היחידות יידחה, היקף ההשקעות שירדו לטמיון עלול לגדול ואף להעמיד בספק את הכדאיות של העתקת היחידות לנגב. .על פי החלטת הממשלה משנת 2005 העתקת יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב היא מהלך מרכזי, מניע ומחולל שינוי במסגרת התכנית הלאומית האסטרטגית לפיתוח הנגב. כמו כן, לדברי סגן הרמטכ"ל דאז, אלוף ד ן הראל, בהעתקת היחידות יש כדי להעצים את היכולות המבצעיות של צה"ל ולתת מענה לצרכים מבצעיים חדשים הנוגעים, בין היתר, לאיום הגובר על העורף הצבאי ולניסיונו ת האויב לשבש את יכולת הפעולה הרציפה של צה"ל. מדובר בפרויקט מהגדולים והמורכבים ביותר של המדינה בכלל ושל מערכת הביטחון בפרט. מדוח זה עולה כי הגם שאין עוררין על חשיבותו הלאומית של הפרויקט אשר מחייב ריכוז מאמצים לביצועו, הרי שהגורמים הבכירים במערכת הביטחון, במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה, ובראשם מנכ"לי משהב"ט, הממונים על התקציבים במשרד האוצר ומנכ"לי משרד ראש הממשלה, שכיהנו מאז שנת 2008 ., לא פעלו די להסרת החסמים לקידומו עקב כך, במועד סיום הביקורת, אף שחלפו למעלה מארבע שנים וחצי מהחלטת הממשלה משנת 2005 , עדיין לא יושבה המחלוקת העקרונית בין משרד האוצר למערכת הביטחון בנוגע למקורות המימון של הפרויקט ולא סוכמה מסגרתו התקצ יבית. יתרה מזו, המחלוקת עדיין לא הובאה לדיון לפני שר הביטחון ולפני שר האוצר כדי שיכריעו בנושא. הדבר מעכב את ביצוע הפרויקט ואינו מאפשר לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו, מעלה סימני שאלה רבים לגבי המהלך כולו ואף מעמיד בספק את עצם ביצועו, ועל ידי כך עלול להביא לאבדן התועלות הלאומיות המצופות ממנו הן בהעצמת היכולות המבצעיות של צה"ל והן בהיבטים אזרחיים הנוגעים לצמיחה כלכלית ולשינוי חברתי בנגב. על מערכת הביטחון ומשרד האוצר לשים קץ לאי-הוודאות בנוגע לעיתוי העתקת היחידות ואף בנוגע לעצם ביצועה, שיש בה כדי לגרום נזק כבד לצה"ל. זאת, מאחר שכוח אדם איכותי בצה"ל עלול לעזוב בהיעדר מידע ברור על אופק שירותם הצבאי של המשרתים ביחידות, על עתידם ועל עתיד משפחותיהם בנגב, וכתוצאה מהיעדר השקעה במיגון מתקנים שהעתקתם מתוכננת. יתרה מכך, יש לקבל החלטות בנושאים שנותרו במחלוקת על מנת למנוע המשך המצב הנוכחי הגורם לבזבוז עשרות מיליוני שקלים, הן בעקבות השקעות הכרחיות בתשתיות קיימות כדי במצב בו אמ"ן, נוכח התכניות להעתקת יחידותיו לנגב, אינו משקיע במיגון מתקניו הקיימים, אי -הוודאות בנוגע למועד ההעתקה גורמת | . להותרת מתקניו חשופים לאיומים הולכים וגוברים, אשר עלולים לפגוע ביכולתו למלא את תפקידיו בעת חירום. | 99 |
צבא ההגנה לישראל . תהליכי התקשרות עם חברה לייעוץ בתחום התכנה עבור חיל האוויר והחלל משרד מבקר המדינה מעיר כי אישורי ועדת הפטור ניתנו אף שלא דובר בעסקת המשך על פי תכולת עבודה המוגדרת כפרויקט יחיד, אף שההיקף הכספי המשוער הכולל גדל מ- 900,000 ש"ח ל-50 ,מיליון ש"ח ואף שהפטור הראשון להזמנה הראשונה ניתן להעסקת עובד מומחה ייחודי, והוא לא הועסק במסגרת הזמנות ההמשך. בכך פעלה הוועדה שלא בהתאם לתקנות חובת המכרזים ולהוראת משהב"ט בעניין חוק חובת המכרזים ובעניין התקנות, ומשהב "ט לא קיים מכרז כנדרש כדי לאפשר לחברות נוספות להתחרות על העסקת היועצים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי הליקויים בנוגע למתן פטור להעסקת יועצים בתשע ההתקשרויות דלעיל בנימוק של עסקת המשך בין אותם צדדים בפרויקט אחד עד לסיומו מעידים על "היד הקלה" שבאישור פטורים במשהב"ט. הפטור צריך להיות חריג ואילו ההליך התחרותי הוא "דרך המלך" להתקשרות. מן הראוי שמשהב"ט יפעל לה גברת הבקרה על ההיקפים הכספיים של הפרויקטים, על הסיבות למתן הפטור, על כמות היועצים המועסקים וכדומה (בעניין הבקרה ראו בהמשך). משרד מבקר המדינה מעיר כי אף שבהמ"ב בעניין מסירת מידע מסחרי בתהליכי ההתקשרות ובהפ"ע נקבע כי אין לבוא במגע עם הספק בנושא ההתקשרות, העבירו גורמים בלצ"ד לחברה אומדנים שהכינו בנושא שעות העבודה הדרושות לביצוע תכולות העבודה המבוקשות. כיוון שהכנת אומדן נועדה - על פי המ"ב בעניין התקשרות עם ספקים עקב פטור ממכרז - להיכלל בתהליך הכנת הצעה נגדית לניהול משא ומתן בין מנה"ר ובין הספק, אזי בפעילותם פגעו גורמי לצ"ד ביכולת המיקוח במשא ומתן שקיים מנה"ר עם החברה על עלות ההתקשרות וב יכולת הבקרה של מנה"ר על הצעותיה ובכך הם פגעו בהליך ההתקשרות. יצוין כי בביקורת הועלו מקרים שבהם היקף שעות העבודה והתקציב שנדרשו בהצעת החברה היו כמעט זהים לאומדני השעות ולתקציב שהקצה ח"א לצורך ביצוע הרכש ממנה. אף על פי כן, הדבר לא עורר סימני שאלה בקרב גורמי מנה"ר אשר קיימו את המשא ומתן עם החברה ואישרו את ההתקשרות. משרד מבקר המדינה מעיר כי בנסיבות שבהן העבירה הרמ"ד בלצ"ד לחברה את אומדן השעות, חוות הדעת האמורה, הכוללת את עמדתה של הרמ"ד בלצ"ד, ולפיה הצעת החברה "אמינה מאוד", כלל לא הייתה צריכה להינתן. חוות הדעת של ח"א לא הייתה בגדר בקרה אובייקטיבית על הצעת החברה. בפעולת העברת האומדן לחברה השמיטה הרמ"ד את הקרקע לביצוע בקרה בתהליך ההתקשרות במנה"ר לב חינת הצעת החברה. כחודש לפני הדוא"ל שלעיל ובעקבות בקשת ח"א להעסיק יועצים על פי רשימת שמות אישרה ועדת הפטור ביולי 2007 פטור ממכרז (בנימוק של עסקת המשך בין אותם צדדים במסגרת פרויקט אחד עד לסיומו) להזמנת משהב"ט להעסקת יועצים מהחברה על פי הרשימה. משרד מבקר המדינה העלה כי במועד האישור לא העלה מנה"ר ל אישור הוועדה את שמו של המאפיין שלעיל, וכי שמו הוסף במועד בלתי ידוע ובכתב יד, לאחר שהתקבל אישור הוועדה, לטופס הפנייה שאישרה הוועדה. ההיקף הכספי להעסקתו הסתכם בכ- 150,000 .ש"ח זאת ועוד, בספטמבר 2007 הוציא משהב"ט הזמנה לחברה לשכירת היועצים, לרבות המאפיין. נמצא כי גם במקרה אחר הוסף שמו של יועץ בכתב יד לפטור שאישרה הוועדה לאחר מתן הפטור והוצאה הזמנה עבורו. משרד מבקר המדינה העלה כי אף שמסמך ההנמקה של ח"א להתקשרות עם החברה להזמנה שנייה היה לניצול הייחודיות של היועץ הראשון כמוקד ידע ייחודי, אישור ועדת הפטור וההזמנה השנייה של משהב"ט לא כללו את העסקת היועץ הר אשון. נוסף על כך לא נמצא בתיקי הרכש שבמנה"ר מסמך הנמקה של ח"א להעסקת היועץ השני. .לאחר שח"א העביר את שמות היועצים לחברה ולאחר מכן ביקש ממנה"ר מתן פטור ממכרז, התקשר משהב "ט עם החברה ולא ביצע תחרות בין ספקים פוטנציאליים על מתן שירותי הייעוץ כנדרש לפי תקנות חובת המכרזים. משרד מבקר המדינה מעיר כי גורמי ח"א ערערו בפעולותיהם את האיזון ואת עקרון השוויוניות שבין מתחרים פוטנציאליים וגרמו למתן עדיפות לחברה על פני ספקים פוטנציאליים אחרים על אף האיסור לעשות כן העולה מהוראות משהב"ט וצה"ל בעניין מגבלות על העברת מידע לספקים. משרד מבקר המדינה מעיר כלהלן: א. צה"ל לא התייחס בהודעתו שלעיל לכך שהוועדה אישרה פטור לתוספת יועצים לאחר שח"א העביר את שמותיהם לחברה. מנה"ר הוא הגורם המוסמך לאתר ספקים, לרבות חברות הנותנות שירותי ייעוץ ולקבוע את דרך ההתקשרות אתם. אין זה מסמכותו של ח"א להפנות לחברה אנשים כדי שיועסקו באמצעותה כיועצים. בפעילותו פגע ח"א ביכולת של מנה"ר ושל ועדת הפטור לבצע את תפקידם. ב. בחלק מהמקרים שהועלו בביקורת לא דובר על הוספת יועצים לתיק רכש קיים אלא על הזמנת רכש חדשה. .משרד מבקר המדינה מעיר כי המינהלה ביקשה ממנה"ר להתקשר עם החברה כספק יחיד להעסקת יועצים ללא מכרז, לרבות היועץ האמור שאותו איתר ח"א, אף שעל פי המאפיינים הכלליים להעסקת יועצים שהגדירה המינהלה ניתן היה לקיים מכרז בין חברות פוטנציאליות. הדבר עולה גם מהדוא"ל שנשלח לשתי חברות לפני הפנייה למנה"ר. בפעולתה זו תרמה המינהלה לכך שמנה"ר לא קיים הליך תחרותי להתקשרות עם חברות להעסקת יועצים העומדים במאפיינים שהגדירה המינהלה, שלא בהתאם לתקנות חובת המכרזים. .למכלול הקשרים שמקיים צה"ל עם ספקים, לרבות יועצים, יש רגישות מובנית, היות שבמקרים רבים ספקים ויועצים אזרחיים קשורים בקשר בלתי אמצעי עם נושאי תפקידים ביחידות הצבאיות. כדי לשמור על כללי מינהל תקין, נקב עו במערכת הביטחון הוראות שחובה להקפיד עליהן. במקום "שנפרצת הגדר" לא זו בלבד שמופרים כללי המינהל התקין אלא גם נפתח לכאורה פתח לפגיעה בטוהר המידות ולהשרשת תרבות ארגונית לקויה, בעיקר כשהדבר נמשך זמן רב. בדיקת תהליכי ההתקשרות בין משרד הביטחון ובין החברה בשנים 2002 -2009 העלתה ליקויים בשלבי טרום -הרכש והרכש בחיל האוויר והחלל ובמשרד הביטחון, ובכלל זה נמצא כי גורמים בחיל האוויר והחלל ובמינהל ההרכשה והייצור לא פעלו על פי סדרי מינהל תקין, על פי הוראות משרד הביטחון וצה"ל ועל פי תקנות חובת המכרזים. גורמים בחיל האוויר וה חלל העבירו לחברה מידע אשר היה בו כדי לתת לה עדיפות על פני ספקים פוטנציאליים אחרים ולפגוע בתחרות ביניהם, ולפגוע בהליך המיקוח בנושא עלות ההתקשרות אשר מינהל ההרכשה והייצור היה אמור לקיים עם החברה וביכולתו של מינהל ההרכשה והייצור לבצע בקרה בנושא הצעותיה של החברה. נוכח ממצאי הביקורת כי הועבר מידע מגורמים בחיל האוויר והחלל לחברה, על צה"ל ככלל ועל חיל האוויר והחלל בפרט לפעול בנחישות למניעת העברת מידע לספקים שאין להעבירו על פי הוראות הצבא ומשרד הביטחון, וכן לתת את הדעת לסוגיית חיבור ספקים, לרבות יועצים, לרשת הדואר האלקטרוני, כדי לשמור על ה"גבול" שבין הספקים והיועצים ובין אנשי הצבא. הליקויים בנוגע למתן פטור להעסקת יועצים בהתקשרויות בנימוק של עסקת המשך בין אותם צדדים בפרויקט אחד עד לסיומו, מעידים על "היד הקלה" שבאישור פטורים במשרד הביטחון. הפטור צריך להיות חריג ואילו ההליך התחרותי הוא "דרך המלך" להתקשרות. מן הראוי שמשרד הביטחון יפעיל כנדרש מערכות פיקוח ובקרה על דרישות הרכש שמתקבלות מצה"ל, שימנעו את האפשרות להעניק פטור ממכרז לספקים במקרים שבהם יש לקיים תחרות בהתאם לחוק. מן הראוי שצה"ל ומשרד הביטחון ילמדו את ממצאי הדוח ויבחנו את הסיבות והגורמים להיווצרות הליקויים, יטפלו בהם ויבטיחו את תקינות פעילות גורמי חיל האוויר והחלל ומשרד הביטחון בשלבי טרום -הרכש והרכש, ואת ההשלכות הנובעות ממקרים אלו על היחסים שבין ספקים לבין גופים צבאיים במקרים דומים בכלל צה"ל. משרד מבקר המדינה מעיר כי המצב שתואר לעיל התאפשר כיוון שאמות המידה שקבע משהב"ט בהוראתו שלעיל בנוגע למרבית תעריפי היועצים המועסקים באמצעות בתי תכנה לא מחייבות מהיועצים להיות בעלי השכלה פורמלית בתחום התכנה. הדבר מאפשר למשהב"ט להתקשר עם ספקים להעסקת יועצים ללא הש כלה בתחום התכנה ואף ללא השכלה אקדמית או טכנולוגית, ולשלם להם תעריף גבוה מזה שקבע משהב"ט אף לאקדמאים בכירים. משרד מבקר המדינה מעיר כי ראוי שמשהב"ט יבחן את הנושא וישקול לקבוע בהוראותיו אמות מידה בנושא השכלה פורמלית בתחום התכנה, לרבות מספר שנות ניסיון, לגבי תעריפי יועצים המועסקים באמצעות בתי התכנה. | .משרד מבקר המדינה מעיר כי הבקשות להצעות המחיר שמנה"ר העביר לחברה כללו את מלוא תכולות העבודה: הגדרת דרישות מבצעיות, המרתן לדרישות טכניות ומימושן, וכך גם הצעות המחיר שהחברה העבירה למנה"ר. בשלושה תחומים אלו קבעה החברה את תכולות העבודה של כל עובדיה מראש בהצעת המחיר, באופן שלא נשמרה הפרדה בין התחומים. | 100 |
צבא ההגנה לישראל . אחזקת מכשור רפואי - צבא ההגנה לישראל משרד מבקר המדינה העלה כי במרס 2010 היו בתיקון ב ב"מ יותר מ - 400 מכשירים מעל חודש ימים, דבר שהוא בגדר חריגה מהיעדים שנקבעו בנורמות השירות; כ-30 מהם היו בתיקון למעלה משנה. לדוגמה, מכשיר הרדמה היה בב"מ בתיקון למעלה משלוש שנים, ומכשיר הרדמה נוסף וערכת מוניטור היו בו בתיקון למעלה משנתיים. מכשירים רבים המתינו כמה חודשים לחלקי חילוף או לתיקון על ידי גורמי חוץ. .כמוגדר בהוראות קרפ"ר ומקרפ"ר שלעיל. אף על פי כן גורמי מקרפ"ר במר"י המשיכו להשתמש בו לצורכיהם, בניגוד לאמור בהוראות. משרד מבקר המדינה מעיר כי מצב דברים זה עלול היה לגרום לסיכון בריאותם של הנבדקים. .2 . בביקורת עלה כי ב"מ תיקן מכשור רפואי חיוני הדרוש לפעילות יום- יומית שגרתית באיחור, לעתים של כמה חודשים, בין היתר בגלל היעדר תקציב של מאות ש"ח בלבד לתיקון המכשור. על פי מסמכי חיל האוויר והחלל, העיכוב בתיקון על ידי ב"מ גרם, בין היתר, לאי -יכולת "לתת כשירות שגרתית לטייסים", לעיכוב "באישור כשירותם" של לוחמים ולהפניית חיילים לביצוע בדיקות, כגון בדיקות ארגומטריה, "בבתי חולים .בעלויות גבוהות" יותר מעלויות בדיקתם בצה"ל, דבר שהוא בגדר אי - יעילות. למשל, מכשיר ארגומטריה בירפ"א התקלקל ביולי 2008 אך הועבר לתיקון בחברה אזרחית רק לאחר כחצי שנה. משרד מבקר המדינה מעיר כי יש לראות בחומרה את העיכוב המתמשך באט"ל ובמש"א במימוש ה חלטות רמ"ח צי"ל ורמ"ט אט"ל להקצאת תקציב עבור ב"מ, בייחוד בגלל הפגיעה הקשה באחזקת המכשור הרפואי בצה"ל ובשל המשמעויות הנובעות מכך על השירות הרפואי הניתן לחיילים. בביקורת עלה כי התקציבים האמורים לא הוקצו לב"מ במשך למעלה מחצי שנה (ראו פירוט בהמשך). .4 . משרד מבקר המדינה העלה כי בגלל תקציב חלקי שהקצה מש "א לב"מ בשנים 2008 -2009 לא נבדק ותוקן במועד ציוד רפואי במרפאות, דבר שהביא להשבתה לפרקים של המרפאות ולפגיעה בשירות הרפואי לחיילים. . משרד מבקר המדינה העלה כי שלא על פי הסיכומים של רמ"ח צי"ל ורמ"ט אט"ל, מש"א הקצה לב"מ את התקציב בסך 400,000 ש"ח לביצוע האחזקה רק בסוף ינואר 2010; ואט"ל לא העביר למקרפ"ר את התקציב בסך כמיליון ש"ח עד אמצע מרס 2010 , המועד שבו נדון הנושא שוב אצל רמ"ט אט"ל (בעניין זה ראו להלן). משרד מבקר המדינה העלה כי מש"א, לרבות מפעל התקשוב והאל -אופ, לא העמידו עבור ב"מ בשנים 2008 ו- 2009 כלי רכב בהיקף שהיה דרוש לו לביצוע משימותיו. הדבר גרם לביצוע חלקי של פעילויות התיקון, האחזקה והביקורת שביצע ב"מ במכשור רפואי שביחידות צה"ל, שלא על פי הנדרש בפק"א ובהוראות המקצועיות של מקרפ"ר, ועקב כך נפגע השירות הרפואי הניתן לחיילים. להלן פירוט: משרד מבקר המדינה העלה כי אף שקרפ"ר אחראי כגורם המקצועי לקבוע את סדרי העדיפויות בתקצוב ובתיקון של מכשור רפואי, נקבע תקצוב ב"מ על ידי אט"ל ול א על ידי קרפ"ר, דבר שפגע ביכולתו של קרפ"ר לממש את אחריותו לקביעת סדרי העדיפויות. בפועל ב"מ הוא שקבע את סדרי העדיפויות במסגרת התקציב שהועמד לרשותו. זאת ועוד, ממסמכי מקרפ"ר מיולי 2008 עולה כי קרפ"ר אף לא הכיר "קביעה או אישור, כי אין גיבוי ומענה תקציבי עבור הב"מ". | במועד הביקורת נמצא כי ב"מ לא שלח טכנאי כדי לסיים את הטיפול במכונת פיתוח סרטי הרנטגן כשלושה חודשים לפחות לאחר שהחלה התקלה בה. משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה כי אף שמרפ"א ידעה שהמכשיר בלתי תקין היא המשיכה להפעילו ואף ביצעה, לדבריה כאילוץ במקרים בודדים, צילומי רנטגן חוזרים, דבר שהיה כרוך בהקרנות חוזרות ומיותרות לחיילים ובבזבוז זמן וכסף. | 101 |
צבא ההגנה לישראל . מערך תנאי השירות של חיילים בשירות חובה בצה_ל .האדם הוא המשאב החשוב ביותר העומד לרשות צה"ל. מתן מענה במועד לצורכי הת"ש של חיילים הנמצאים במצוקה כלכלית חיוני על מנת לסייע להם ולעתים אף לבני משפחותיהם להתמודד עם מצוקותיהם, וכן כדי להבטיח את שירותם התקין של החיילים ולהגביר את תחושת השייכות שלהם לצה"ל ואת הזדהותם עם תפקידם. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעילותו המבורכת והמסורה של מערך הת"ש בצה"ל ואת המשאבים הר בים שהוא משקיע בתמיכה בחיילים הסובלים ממצוקות כלכליות כדי לאפשר להם להשלים את שירותם הצבאי. הביקורת העלתה כמה ליקויים משמעותיים בתפקודו של מערך הת"ש, כגון ליקויים ביורוקרטיים המעכבים את טיפולו בבקשות של חיילים להטבות בתחום הת"ש; היעדר מיסוד של הליכי קבלת אישורים מגורמים אזרחיים, כגון המוסד לביטוח לאומי; ורמה מקצועית לא מספקת של חלק מסגלי הת"ש בתחומים מסוימים. עקב כך מתעורר חשש שחלק מהחיילים אינם מקבלים את הסיוע שהם זכאים לו בתחום הת"ש. כמו כן נמצא שעקב אי -עדכון תקרות התשמ"ש מאפריל 2006 ועד יוני 2010 , נשללו חלק מהבקשות לתשמ"ש וחלק מהזכאים קיבלו סכומים פחותים מהמגיע להם. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שצה"ל ינקוט את הצעדים שלהלן לתיקון הליקויים שהעלתה הביקורת: לדעת משרד מבקר המדינה, הממצאים שפורטו לעיל מעידים כי התופעה של בעיות התנהגות קשות בקרב חיילים הלנים בדירות של אל"ח לא באה על פתרונה, וכי אכ"א לא השכיל למצוא מנגנון פיקוח יעיל על התנהגות החיילים הללו. על אכ"א לבחון שוב נושא כאוב זה, ולפעול בהקדם כדי לשרש תופעה זו. הבדיקה התקיימה בשעות הבוקר ביום קר במיוחד. החדרים היו קרים, והחימום לא פעל. סגל המתקן אשר נלווה לנציגי משרד מבקר המדינה בביקורם במקום מסר כי החימום מופעל במרוכז בין 18:00 ל- 01:00 , וכן בין 06:00 ל- 08:00 ; וכי החיילים אינם יכולים לבחור אם להדליקו אלא רק לכבותו (הם יכולים לנתקו מן החשמל). בחלק מן החדרים סידרו החיילים חיבורי חשמל פירטיים כדי להדליק את החימום או כדי לחבר מכשירי חשמל אחרים אף שהדבר אסור ויש בו משום מפגע בטיחותי. הארונות נמצא כי אין נוהל המסדיר את האופן שבו על סגלי הת"ש לטפל במצבים שבהם החייל מתקשה בהשגת אישורים מרשויות ומגורמים אזרחיים. אין אחידות בטיפול של סגלי הת"ש בנושא, ולעתים, כפועל יוצא של יזמות אישיות של סגלי הת"ש ביחידות, הם מקבלים את הסכמת החייל או בן משפחתו לפנות במקומם לרשויות או לגורמים האזרחיים כדי לקבל את האישור הנדרש. משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח העובדה שלמסד הנתונים הנדרש - בייחוד זה של המוסד לביטוח לאומי - חשיבות מכרעת לעניין הטיפול בנושא הת"ש, ונוכח הקושי בהשגת האישורים הנדרשים בתהליך הטיפול הנוכחי בבקשות ת"ש, ראוי כי ראש אכ"א יפעל בנחישות לכך שממשקים ישירים אלו יוסדרו בדחיפות. עד שיוסדר נושא זה, ראוי שאכ"א יוציא לסגלי הת"ש הנחיו ת בכתב בנוגע לכללי הפעולה שיש לנקוט כאשר מתעורר קושי בהשגת אישורים מגורמים אזרחיים. משרד מבקר המדינה מעיר כי על צה"ל לפעול לאכיפת הפקודה בנוגע לקיום ראיונות עם "אוכלוסיות מיוחדות", ולהטמיע בקרב המפקדים את החשיבות של קיום ראיונות כאלה במועד, בעיקר משום שהראיונות נותנים ביטוי לאחריות של המפקדים לטיפול באוכלוסייה זו. משרד מבקר המדינה מעיר כי העברת המידע ישירות מהמוסד לביטוח לאומי לצה"ל עשויה להקל במידה ניכרת את השגת האישורים הנדרשים במסגרת הסיוע לחיילים ולייעל את הטיפול בהם. לכן על צה"ל ועל המוסד לביטוח לאומי לפעול לכך שהממשק בין המוסד לביטוח לאומי ובין צה"ל אכן יוקם במועד שנקבע. כמו כן, ראוי שאכ"א יקבע קווים מנחים כתובים בנוגע לכללי הפעולה שעל סגלי הת"ש לנקוט כאשר מתעורר קושי בהשגת אישורים מרשויות ומגורמים אזרחיים, ולא יסתפק בחידוד הנושא בהכשרותיהם. משרד מבקר המדינה מעיר כי ספק אם בכל המקרים שבהם בקשות הת"ש נסגרו בנימוק של "חוסר שיתוף פעולה" אכן נמנע החייל מלשתף פעולה לשם קידום בקשתו. שימוש גורף בנימוק זה יוצר מראית עין ולפיה חיילים בוחרים שלא לממש את זכויותיהם, שעה שבפועל הם מתקשים להשיג את האישורים הנדרשים או שהם נצרכים לשוב ולהשיג אישורים שכבר השיגו בעבר בתהליך ביורוקרטי מייגע ולעתים אף מייאש. משרד מבקר המדינה מעיר כי על אכ"א לקדם את הטיפול בסוגיית סגירת בקשות ת"ש של חיילים בגין "חוסר שיתוף פעולה" מצדם ולסייע לחיילים המתקשים להשיג את המסמכים הנדרשים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי אם חיילים מתקשים להשיג את האישורים הנדרשים ועקב כך נסגרות בקשות ת"ש שהגישו, לא ראוי להשתמש במונח "חוסר שיתוף פעולה", אלא במונח המשקף נסיבות אלה באופן מדויק יותר. בביקורת נמצא כי צה"ל עדכן את תקרות התשמ"ש בפעם האחרונה באפריל 2006 , וכי מאותו מועד סכומה של הגבוהה שבהן הוא 3,612 ש"ח23 . לעומת זאת, קצבאות הביטוח הלאומי עודכנו מאז מדי שנה בשנה, ומהמועד האמור ועד מועד סיום הביקורת גדל סכומן בשיעור כולל של כ-17% . מיולי 2009 ועד אפריל 2010 פנו נציגי מחלקת פרט באכ"א כמה פעמים לנציגי היועץ הכספי לרמטכ"ל וניהלו מגעים עמם בנושא עדכון תקרות התשמ"ש, אולם במועד סיום הביקורת הן עדיין לא עודכנו. עקב כך, חלק מהבקשות לתשמ"ש נשללו, משום שהקצבה הייתה גבוהה מתקרת התשמ"ש; במקרים א חרים אי-עדכון התקרות גרם להפחתת סכומי הזכאות. | מן הממצאים עולה כי במועד סיום הביקורת רמתם של סגלי הת"ש בטיפול בתחום התשמ"ש הייתה נמוכה על אף הכשרתם הבסיסית בנושא ועל אף הפעולות שנוקט אכ"א לשיפור רמתם המקצועית. מכאן עולה שעל אכ"א לפעול לכך שיוקנו לסגלי הת"ש כלים מקצועיים מתאימים לטיפול בתחום מורכב זה. | 102 |
צבא ההגנה לישראל . פעילותם של צה_ל ושל משרד הביטחון בתחום הגנת הסביבה בצה_ל - מעקב מורחב עם זאת נמצא כי הטיפול במניעת זיהום סביבתי משאר סוגי מתקני הדלק בצה"ל נמצא רק בראשיתו. רק בינואר 2010 הנחה ראש המטה של אט"ל, תא"ל עופר וולף, את הזרועות ואת הפיקודים המרחביים למפות את כלל המפגעים בתחום תשתיות הדלק ולגבש תר"ש לשיקומן. מהאמור לעיל בנוגע להגנה על הסביבה במפקדת פיקוד הצפון, בזרוע האוויר ובמפקדת פיקוד הדרום עולה כי אלה פועלים בתחום ההגנה על הסביבה, וכי המודעות לנוש א ההגנה על הסביבה גברה מאז הביקורת הקודמת. עם זאת, פעילות זו אינה מבוססת על תכנית רב -שנתית או תכנית אב, אלא על תכניות שנתיות שביצוען תלוי בתקציב שמקצה כל גורם בכל שנה. לדעת משרד מבקר המדינה, מצב זה עלול להקשות על הטיפול בכל המפגעים הסביבתיים בתוך פרק זמן סביר. לדעת משרד מבקר המדינה, על המינהל להגנת הסביבה באט"ל ללמוד ולבחון אם ראוי לאמץ את שיטת העבודה של חיל האוויר ולפיה בסיסיו מוסמכים לטפל בנושא ההגנה על הסביבה לפי תקן 14001 ISO , ואם אין מקום להנהיג שיטה זו בכל יחידות צה"ל. משרד מבקר מעיר כי עד שנת 2009 , כחמש שנים לאחר מועד סיומה של הביקורת הקודמת, לא פעל משהב"ט לתיקון ה ליקויים שהועלו באותה ביקורת בכל הנוגע לפעילות הוועדה. במועד סיום המעקב נמצא כי הוועדה אינה ממלאת את תפקידה כנדרש בהוראת משהב"ט האמורה, ומכאן שהשפעתה על הנעשה בצה"ל בתחום השמירה על הסביבה הייתה מזערית, אם הייתה לה השפעה כלשהי בתחום. משרד מבקר המדינה מעיר כי בעיית זיהום מקורות המים משפכי ביוב שמקורם בבסיסי צה"ל לא נפתרה מאז הביקורת הקודמת, ורוב מחנות צה"ל לא היו מחוברים למערכות הביוב גם במועד המעקב. .משרד מבקר המדינה מעיר כי אף על פי שיש במפגע זה משום סיכון פוטנציאלי לנפש ולרכוש, בשש השנים שעברו בין מועד סיומה של הביקורת הקודמת למועד סיומה של הביקורת הנוכחית לא נקטו הגורמים הנוגעים בדבר צעד ממשי כלשהו לסילוק המפגע, ונוכח חומרת הבעיה לא ניתן להסתפק רק במתן הנחיות בדבר הצעדים שיש לנקוט אם תיפלט תחמושת לחוף. על הגורמים המקצועיים במשהב"ט ובמשרד להגנת הסביבה לסכם ללא דיחוי נוסף את אופן הט יפול במפגע זה, ואם לא יצליחו להכריע בדבר יש מקום שיערבו בנושא את הדרג המיניסטריאלי הנוגע בדבר - שר הביטחון והשר להגנת הסביבה. לסיכום הפרק הדן בטיפולו של משהב"ט בנושא השמירה על הגנת הסביבה בצה"ל מעיר משרד מבקר המדינה כי משהב"ט לא תיקן את הליקויים שהועלו בביקורת הקודמת בכל הנוגע לטיפולו בזיהומים רחבי היקף ולטיפולו בנושא הוועדה לשמירת איכות הסביבה במערכת הביטחון. טיפולו של משהב"ט בנושאים אלה התמהמה במשך שנים, למרות הנזקים שמקורם בזיהומים אלה והנזקים העתידיים שעלולים להיגרם בגינם. התברר כי ביצוע עבודות פירוק לוחות האזבסט נמשך בפועל לאחר תום התקופה האמורה, כמפורט להלן: בהחלטה של ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה מ - 29.10.07 , שבמסגרתה סוכם דיון מעקב אחר ביצוע החלטות ממשלה מנובמבר 2006 ומפברואר 2007, נאמר כי ועדת השרים רושמת לפניה את הודעת צה"ל ולפיה עד 31.12.07 יושלם הליך הפירוק של כל מבני האזבסט מסוג "פיקל" הידועים למערכת (ששטחם הכולל כ- 5,000 .)מ"ר . שהמשטרה תפעל כנדרש לטיפול בלוחות אזבסט במחנות של כוחות מג"ב הפועלים בפיקודה אשר בגינם נשקף סיכון לשוטרי מג"ב. .ממצאי המעקב מלמדים כי בשנים 2007 -2010 גברה המודעות בצה"ל לנושא ההגנה על הסביבה, ובזכות זאת חלה התקדמות בנושאים אחדים לעומת המצב ששרר במועד הביקורת הקודמת. עם זאת, במועד סיום המעקב נמצא כי כמה מהליקויים שהועלו בביקורת הקודמת עדיין לא תוקנו וכן הועלו ליקויים אחרים, בעיקר בתחום הקשר בין צה"ל ובין המשרד להגנת הסביבה, בתחום הטיפול בהסרת המפגעים הסביבתיים הקיימים ובתחום הטיפול באזבסט. לדעת משרד מבקר המדינה, אין די במודעותו הרבה של צה"ל לנושא ההגנה על הסביבה ולפעילות שהוא מבצע בתחום זה, ועל צה"ל ומשהב"ט לנקוט צעדים מעשיים בתחומים המפורטים להלן: א. על צה"ל, משהב"ט והמשרד להג נת הסביבה לפעול בשיתוף כדי למסד בטווח הקצר את נושא העברת המידע מצה"ל למשרד להגנת הסביבה, תוך קביעה של היקף המידע, תכניו ומועדי העברתו. על צה"ל ליישם בהקדם את הנוהל שגיבש לאכיפת דיני הסביבה במחנות צה"ל באמצעות מפקחי המשרד להגנת הסביבה, כדי לאפשר למשרד להגנת הסביבה לבצע פיקוח אפקטיבי בנושא. ב. נוכח היקפם הרחב של המפגעים הסביבתיים שיש לטפל בהם, ראוי שהמטה הכללי יקבע תר"ש המבוססת על לוחות זמנים לביצועה שתאפשר לטפל במפגעים אלה בתוך פרק זמן סביר. על בסיס תכנית זו יכינו מפקדות הפיקודים המרחביים והזרועות תר"ש מתוקצבת משלהם. ג. על צה"ל לפעול בדחיפות להסרת מפגעי האזבסט שהתגלו כבר בשנת 2008 במחנות ובמבנים בלתי מאוישים וכן לפינוי פסולת האזבסט שנשארה במתחם קציעות כבר משנת 2003 . משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שצה"ל לא פינה את פסולת האזבסט שהיה בה משום סיכון בריא ותי, שלא לפי צו הניקוי המורה לפנות פסולת זו אשר הוציאה המועצה האזורית רמת הנגב כבר בינואר 2008 ; וכן את העובדה שלא חל שינוי בעניין זה לאחר מרס 2009 , המועד שבו המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דיווח ליועץ המשפטי של מערכת הביטחון על אי-קיום הצו. על צה"ל לפעול בדחיפו ת לסילוק המפגע החמור כדי למנוע סיכון בריאותי לתושבי האזור. משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט על שבעת סיום המעקב הוא לא טיפל בשני הזיהומים רחבי ההיקף שנמצאו בביקורת הקודמת; אשר למפגע של תחמושת בקרקעית הים מול חופי תל אביב, ראוי שמשהב"ט יבחן שוב את הצעת היועץ המשפטי למערכת הביטחון מיוני 2007 ולפיה משהב"ט יקבל עליו את תפקיד ביצועו של הסקר הימי, יכיר בחשיבותו הרבה ויקצה לכך את התקציב הנדרש לביצוע הסקר. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי הגיעה העת להשלים את הטיפול בזיהום שנוצר עקב דליפת דס"ל (דלק סילוני) באקוויפר החוף. נוכח ממצאי המעקב הנוגעים לטיפול בלוחות אזבסט במחנות של כוחות מג"ב, על מטה מג"ב וצה"ל להכין סקר אשר יכלול תמונת מצב של לוחות האזבסט במחנות של כוחות מג"ב הפועלים בפיקוד צה"ל ולפי ממצאיו יקבעו אילו פעולות דרושות למניעת הסיכון לחשיפה לסיבי אזבסט וכיצד ראוי לפעול למניעת הסיכון הכרוך בחשיפה לסיבי אזבסט. כמו כן, ראוי לנוכח הסיכון הבריאותי הנשקף לשוטרי מג"ב, על המשטרה לנקוט בדחיפות את כל הפעולות הדרושות לטיפול בלוחות האזבסט האמורים שבמחנות של כוחות מג"ב הפועלים בפיקודה. | מהאמור עולה כי אף על פי שמפגעי האזבסט שהוכחו כמסוכנים לבריאות התגלו כבר במאי 2008 , הרי שעד סוף המעקב, כשנתיים לאחר מכן וכעשרה חודשים לאחר שניתנה ההנחיה להסירם, לא סיים צה"ל את הסרתם. משרד מבקר המדינה רואה זאת בחומרה ומעיר כי יש לפעול להסרת מפגעים אלה ללא דיחוי. | 103 |
צבא ההגנה לישראל . אבדני אפסניה בצה_ל .האבדנים של אט"ל, מלמדים שדוחות האבדנים של אט"ל מביאים לידי ביטוי באופן חלקי בלבד את היקף אבדני האפסניה בכלל צה"ל, ובייחוד את אבדני האפסניה הייעודית המנוהלת במרכזי אט"ל. משרד מבקר המדינה מעיר לאט"ל כי במשך שנים התקיימו במרכזיו ליקויים חמורים בניהול המלאי, שמנעו פיקוח יעיל ואפקטיבי על מלאי הציוד הייעודי המנוהל בהם ולא אפשרו, הלכה למעשה, מעקב סדור אחר אבדנים של פריטי המלאי ה שונים. כפועל יוצא מכך כוללים דיווחי האבדנים של חטיבת הלוגיסטיקה נתונים חסרים שאינם מביאים בחשבון את אבדני האפסניה הייעודית של מרכזי אט"ל. ראוי לכלול בדיווחי האבדנים של אט"ל נתונים המשקפים את היקף כל האבדנים בפועל במרכזי אט"ל, כדי לאפשר מעקב מהימן אחר המגמות בתחום זה ולבדוק אם מבחינה זו אט"ל עומד ביעדים שקבעו סגן הרמטכ"ל וראש אט"ל. מהנתונים המוצגים לעיל עולה כי השווי הכספי של כל אחת מהפעולות לאיזוני רישומים גדול בשיעור ניכר (של מאות ואלפי אחוזים) מהיקף האבדנים המדווח בפועל. למרות זאת, באט"ל וביחידות צה"ל לא מתבצע ניתוח שיטתי של איזוני רישומים אלה, ולכן נפגעת במידה רבה יכולת המפקדים וגורמי הלוגיסטיקה לעקוב אחרי המגמות בתחום האבדנים, ונפגעת יכולתם להסיק מסקנות מנתוני האבדן המדווחים בפועל. משרד מבקר המדינה מציין כי הפעולות האמורות שנוקט צה"ל הן אכן הכרחיות. מבחנן הוא ביישום מהיר של תיקון הליקויים והטמעת תהליכי .עבודה לניהול המלאי במרכזי אט"ל שיאפשרו הצגה מהימנה של מצב המלאים ומעקב אחר אבדנים. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח התפקיד המיועד לנגדי הלוגיסטיקה בתחום ניהול המלאי, נוכח הליקויים בתחום ניהול המלאי ונוכח הדגש המושם בצה"ל על צמצום אבדני האפסניה, ראוי שאט"ל ומקל"ר יוודאו שמערכי ההכשרה המיועדים לנגדי הלוגיסטיקה חסרי הניסיון המקצועי נותנים את המענה המתאים לבסיס הידע שיש לנגדים אלו ולידע המקצועי הנדרש מהם בפועל. לדעת משרד מבקר המדינה הקטנה כה משמעותית של היקף החוסר שעלה בספירות - אם באמצעות תיקונים של ליקויים שנגרמו בהליך הספירה ואם באמצעות פעולות לאיזוני רישומים - מלמדת על ליקויים בביצוע ספירות המצאי באופן המשפיע על גיבוש נתונים מהימנים בנושא אבדני אפסניה. מהנתונים האמורים עולה כי באפסניה הייעודית של מצל"ח - שהוא רק אחד ממרכזי אט"ל - נוצר בשנת 2009 חוסר בפריטים בשווי כולל של כ - 44.4 מיליון ש"ח. משרד מבקר המדינה מעיר כי חוסר זה, שלא נכלל בדיווחי האבדנים של אט"ל, דומה בהיקפו לזה שעליו דיווחה חטיבת הלוגיסטיקה באט"ל בדוח אבדני אפסניה של אט"ל לשנת 2009 הנוגע לכלל האפסניה האט"לית בכל צה"ל. לדעת משרד מבקר המדינה, היקפי החוסר הניכרים בציוד הייעודי במצל"ח, שאינם באים לידי ביטוי בדוחות . משרד מבקר המדינה מעיר כי עדכון לפקודות מטכ"ל ואף להוראות אט"ל במכתב מחלקת לוגיסטיקה כאמור אינו עולה בקנה אחד עם הדרך המתחייבת לעדכון הפקודות. משרד מבקר המדינה מעיר כי השימוש הנרחב בפעולות לאיזון רישומים מסיט במידה רבה את תשומת הלב של היחידות ושל גורמי הלוגיסטיקה ביחידות ובמטה אט"ל מטיפול מעשי לצמצום האבדנים לפעולות רישומיות שכל תכליתן איזון הרישומים. פעולות רישומיות אלה גורמות להפחתת נתוני החוסר באמצעות המרות או ביטול חיוב עצמי, ולא מתבצע ביטול ממשי של החוסר ב עקבות ספירה חוזרת או בעקבות מציאת הפריט החסר. | לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח העובדה שאיזוני הרישומים מבטלים, הלכה למעשה, רישומי חוסר, ול נוכח ההיקף הגדול יחסית של איזוני הרישומים, ראוי שאט"ל יבצע ניתוח שיטתי של איזוני הרישומים כדי לעמוד על היקפם ולהסיק מכך מסקנות על אופן ניהול מלאי האפסניה בצה"ל. הדבר נועד להבטיח שאיזוני הרישומים אינם משמשים אמצעי מלאכותי לצמצום אבדני אפסניה ולמזעור ליקויים הנוגעים לדרך ניהול המלאי. | 104 |
משרד הביטחון . שינויים ארגוניים במשרד הביטחון בביקורת עלה, כי על אף שמשך שנים רבות הצטברו באגף אב"ם ניסיון וידע מקצועיים בבחינה סדורה של שינויים ארגוניים, הוא לא לקח חלק בתהליכי פיתוח וגיבוש השינויים הארגוניים במבנה משהב"ט. משרד מבקר המדינה מעיר, כי היות שמדובר בעבודת ייעוץ, שהייתה צריכה להציע כיוונים ומגמות לביצועם של שינויים ארגוניים ושבגינה שילם משהב"ט, חשוב היה שלכל הפחות תוצרי הייעוץ יימסרו בכתב. משרד מבקר המדינה מעיר, כי משהב"ט לא קיים בחינה ארגונית סדורה, שתוצריה מסקנות והמלצות בנוגע למבנה הארגוני הרצוי, לתהליכי העבודה ולאיכות השירות הנדרשים מאגפי משהב"ט ויחידותיו, וכיצד השינויים הארגוניים אמורים לשפר את המענה הניתן לגופי משהב"ט וצה"ל. לפיכך, החלטות שהתקבלו לא התבססו על עבודת מטה מקיפה המציגה את המשמעויות הכוללות של השינויים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי משהב"ט לא קבע לשינויים הארגוניים יעדים, אבני דרך ומדדים לבקרה ולבחינת תוצאותיהם - לא בהיבטים איכותיים של שיפור תהליכי עבודה ושירות, שהשינוי אמור להוביל, ולא בהיבטים כמותיים של חיסכון עקב שינויים במבנה הארגון ובתקינה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לצורך ביצוע שינויים ארגוניים מקיפים בארגון, חשוב לפעול על פי העקרונות המקצועיים המקובלים, כפי שתוארו בהרחבה לעיל, וכי עקרונות אלה הם אבן יסוד לכל תהליך של שינויים בארגון. לפיכך , עבודת המטה שהתקיימה במשהב"ט, והתבססה בעיקר על שיחות חתך, על סיעורי מוחות, ועל הערכות סובייקטיביות, הייתה חלקית. .בסביבה החיצונית ובסביבה הפנימית של משרדי ממשלה מתרחשים באופן תדיר שינויים. כדי למנוע היווצרות של פערים ביכולת הביצוע של המשרדים, שעלולים לפגוע בתפקודם, הם נדרשים מפעם לפעם להתאים את תהליכי העבודה שלהם ואף את מבניהם הארגוניים לשינויים אלו. משהב"ט הוא משרד ממשלתי גדול ומורכב, ובין היתר, אחראי על תקציב הביטחון, שהוא הנתח הגדול בתקציב המדינה. נוכח זאת, חובה כי שינויים ארגוניים בו יהיו מלווים בעבודת מטה יסודית ומקיפה, שבמהלכה, בין היתר, ייבחנו וינותחו ההזדמנויות והיתרונות מול הסיכונים והחסרונות העלולים לנבוע מהמהלכים המתוכננים, ובהתאם לכך יתקבלו החלטות ויינקטו הצעדים הנדרשים. בדוח זה נמצא, כי עבודת המטה שקדמה לביצועם של השינויים הארגוניים במשהב"ט לקתה בחסר. המנכ"ל והגורמים הרלוונטיים במשהב"ט לא קיימו בחינה ארגונית סדורה לפי עקרונות מקצועיים מקובלים, המציגה, בין היתר, אבחון וניתוח של הפערים בתפקוד וביכולות הביצוע של אגפי משהב"ט ויחידותיו שבהם בוצעו השינויים, והשפעות מערכתיות אפשריות של השינויים המתוכננים באותם אגפים ויחידות על מערכת הביטחון. נוסף על כך, נש"ם לא קיימה בחינה יסודית של הצעות משהב"ט לשינויים הארגוניים שהוצגו בפניה, וממילא לא בדקה את השפעתם על סדרי העבודה במשהב"ט. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בהיעדר כל אלה, אופן ביצוע השינויים הארגוניים היה לקוי. עם זאת, משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את התייחסות משהב"ט לממצאי הביקורת, ולפיה סיכם מנכ"ל משהב"ט, אלוף (מיל') דן הראל, כי במסגרת סדנת מנ הלים שמשהב"ט עומד לקיים לבחינת הייעוד והתפקידים של משהב"ט, דרכי התנהלותו ויעדיו, תיבחן גם סוגיית ה"איזונים והבלמים" וסוגיות נוספות שצוינו בדוח הביקורת. עוד הנחה, שעד ינואר 2014 תיכתב הוראה משרדית "הנוגעת ללקונות בתהליכי השינוי" הארגוני, שעליהן הצביע דוח ביקורת זה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אופן אישור השינויים הארגוניים על ידי הנש"ם, כפי שתואר לעיל, הוא לקוי; ועל נציב שירות המדינה לפעול לפרסומן בהקדם של ההנחיות האמורות, ובכך לחזק את היכולת של נש"ם לקיים בקרה רחבה על שינויים ארגוניים שיוזמים משרדי ממשלה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי דיונים בנוגע לשינויים ארגוניים מהותיים במשרד מרכזי כמשהב"ט, ראוי שיהיו מסוכמים ומתועדים. זאת, בין היתר, כדי לשמר זיכרון ארגוני בהקשר לשינויים הנעשים במשרדי הממשלה השונים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי חרף קיומן של דעות שונות בעניין מהותי זה, מהמסמכים שבהם הוצג האיחוד של אגף אב"ם עם אמ"א עולה, כי הנושא העקרוני של "איזונים ובלמים" כלל לא נדון, וממילא לא נכלל במסגרת השיקולים של הנהלת משהב"ט. בביקורת עלה, כי עבודת המטה שקדמה לביטול אגף היועכ"ל לקתה בחסר: לא קדם לדיון עם המנכ"ל ניתוח ארגוני הכולל, בין היתר, בחינת קיומם של פערים ביכולות הביצוע של אגף היועכ"ל לעומת ייעודו ותפקידיו כפי שצוינו לעיל; של כשלים ומגבלות במצב הקיים; השפעות ומשמעויות מערכתיות של השינוי; ניתוח יתרונות, חסרונות וסיכונים לשינויים בתפקידים ובמבנה של כוח האדם של האגף; מסקנות והמלצות. נוסף על כך, כלל לא נבחנה חלופה להמשך קיומו ופעולתו של אגף היועכ"ל כאגף עצמאי, תוך שיפור תפקודו וחיזוק יכולותיו, אם אלו נדרשו, כדי לתת מענה לצרכים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בביטול תפקיד היועכ"ל למערכת הביטחון, ובביטול אגף היועכ"ל כאגף עצמאי, וכתוצאה מכך, גם החלשת מעמדן של יחידות היועכ"ל שהוכפפו לראש את"ק, טמונים סיכונים העלולים לפגוע באיכות קבלת החלטות במשהב"ט בנושאים תקציביים וכלכליים. בין הסיכונים ניתן למנות: פגיעה ביכולת ל מנוע מצבים שבהם יגבר האינטרס התקציבי של צה"ל על פני שיקול כלכלי רחב של מערכת הביטחון, שרואה גם את טובת שימור התעשיות הביטחוניות כתשתיות ביטחון לאומיות; ופגיעה ביכולת לבחון פרויקטים של מערכת הביטחון בראייה כלכלית ארוכת טווח. יש בכל אלה כדי לפגוע במימושו המיטבי של תקציב הביטחון. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי מאחר שממילא כבר יש ניגוד עניינים מובנה במצב הקיים, שבו לראש את"ק "שני כובעים", מיזוג אגף היועכ"ל באת"ק עלול להעצימו. על כן, נוכח כל האמור לעיל, ובהמשך להתייחסות משהב"ט לממצאי הביקורת, ולפיה החליט מנכ"ל מש הב"ט, אלוף (מיל') דן הראל, לבצע בחינה כוללת של ארגון ומבנה משהב"ט, יש מקום לבחון מחדש במסגרת בחינה זו גם את נושא אגף היועכ"ל, על כל היבטיו. | משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח היקף השינויים הארגוניים והשלכותיהם ארוכות הטווח, ככל שהם הוצגו לשר הביטחון, ראוי היה כי ייצא לכך סיכום בכתב. | 105 |
משרד הביטחון . ניהול הקניין הרוחני במשרד הביטחון ובצה_ל משרד מבקר המדינה מעיר, כי על משהב"ט ועל צה"ל להסדיר את נושא השמירה על סודיות המידע העסקי שברשותם, גם מעבר לעסקאות עם ספקים; לקבוע גורמים שבאחריותם יהיה לפקח על שמירת סודיות המידע העסקי, ולהגדיר את סמכותם ואת הפעולות שעליהם לנקוט בהקשר זה. בביקורת נמצא, כי משהב"ט אינו דורש מהגורמים המעוניינים לעשות שימוש מסחרי בתו"ל שבבעלותו לקב ל אישור לשימוש בזכויות שיש לו בתו"ל שהוא וצה"ל פיתחו, אלא רק אישור ביטחוני במסגרת הרישיון לשיווק או לייצוא של תו"ל. משהב"ט גם אינו דורש תמלוגים ממי שעשה שימוש בתו"ל השייכות לו, או פיתח על בסיסן מוצרים, כגון קורסים או הדרכות. זאת, על אף שתו"ל אלה הנוגעות לתחומים ביטחוניים שונים, מבוססות על הידע והניסיון העצום והמגוון שצברו משהב"ט וצה"ל במהלך שנים רבות, ועל אף שלמשהב"ט זכויות יוצרים בתו"ל אלה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על משהב"ט למנוע שימוש לא מורשה לכאורה שעושים גורמים שונים בזכויות היוצרים שיש לו בתו"ל כאמור ובמוצרים הנבנים על בסיסן, בייחוד בכל הקשור לייצוא לחו"ל; על משהב"ט להפעיל אכיפה יעילה ומרתיעה - גם במישור האזרחי - במקרים שבהם נעשה לכאורה שימוש לא מורשה בזכויותיו; ובמקרים המתאימים, לגבות תמלוגים בגין השימוש בזכויות אלה. מהאמור לעיל עולה, כי משהב"ט לא עשה די כדי לבדוק את רמת ההגנה הנדרשת לאמצאות שהוא משקיע בפיתוחן, ואף לא הגן בפועל על זכויותיו בהן. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על משהב"ט להסדיר את הטיפול בהתנגדויות לפטנט בדחיפות, לקבוע באופן ברור מי הוא הגורם שמרכז את הטיפול בהן, ולפקח כי הדבר נעשה בתוך פרק הזמן הקצוב לכך על פי חוק הפטנטים. זאת, כדי שיוכל להגן על נכסי הקניין הרוחנ י הגלומים באמצאותיו, ולהבטיח את יכולתו לעשות שימוש בנכסים אלה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במצב זה של רישום חסר ולא מדויק, קיים חשש שמשהב"ט התיר או אסר שימוש במידע הגלום בבקשות פטנט אלה, ופגע לכאורה בביטחון המדינה או בקניינו של אדם בטעות ושלא לצורך. על משהב"ט לתקן ליקוי זה בהקדם, ולעדכן את רישומיו בכל הנוגע לכלל בקשות הפטנט מסוג זה, בתיאום עם רשות הפטנטים, כדי למנוע מפוטנציאל נזק זה להתקיים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מן הראוי שמשהב"ט ינקוט פעולות להגברת המודעות לתחום זה וחשיבותו, בעיקר בגופי הרכש והפיתוח. כמו כן, ראוי שצה"ל יבחן אם יש מקום לשלב בהוראות הקבע של אג"ת, 10/1 ו-10/2 , או בהוראה מיוחדת לעניין זה, התייחסות ל חשיבות נושא הקניין הרוחני, כדי להגביר את המודעות בצה"ל בכל הקשור למחויבות של העוסקים בפרויקטים לדווח על האמצאות או על נכסי הקניין הרוחני האחרים שנוצרו בהם, ולשפר את כלי הבקרה והניהול של נכסי הקניין הרוחני בצה"ל. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח התייחסות תע"א ורפאל, יש מקום כי משהב"ט, בבואו להסדיר את ניהול הקניין הרוחני שבבעלותו, ישמע גם את עמדתן של התעשיות הביטחוניות הרלוונטיות ויבחן אותה, וזאת טרם שיקבל החלטה הנוגעת אליהן ישירות. כפועל יוצא מהתנהלות זו, משהב"ט אינו מממש את האמור בהמ"ב אמצאות, ואין במשהב"ט מידע על מספר האמצאות שנוצרו בפיתוחיו ובהזמנותיו במהלך השנים; מאיזה סוג הן; היכן נמצאים נכסים אלה; מה שוויים; ואם יכול להיות לו בהם עניין מסחרי או שניתן למנף אותם כלכלית בדרך כלשהי. לדעת משרד מבקר המדינה, מידע חסר זה פוגע ביכולת משהב"ט לממש את הפוטנציאל הכלכלי הגלום באמצאות אלו. על משהב"ט לנה ל רישום של אמצאותיו ולבצע את הפעולות המתחייבות מהמ"ב אמצאות בהקשר זה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על משהב"ט ועל צה"ל לערוך מיפוי ותיעוד מסודר של כלל היצירות שבהן יש להם זכויות יוצרים, זכויות מבצעים, או זכויות משדרים. עליהם לקבוע את מדיניותם בנושא, ולהסדיר את התיעוד, הרישום והטיפול בזכויות אלה בנורמות מחייבות. כמו כן, עליהם לנהל מעקב אחר השימוש שנעשה בזכויות אלה, ולגבות את התמלוגים המגיעים למשהב"ט בשל כך, בהתאם למדיניות שתיקבע. בביקורת נמצא, כי מנה"ר מנהל רישום חלקי ביותר של ידע מוחשי שהוא רכוש משהב"ט במפעלים, ואינו מתעד אותו שיטתית. בנוסף על זאת נמצא, כי אין במשהב"ט גוף שעליו מוטלת האחריות לנהל את הידע הלא מוחשי, וגם אין גורם שעושה זאת בפועל; זאת, למרות התייחסויות חוזרות ונשנות בדוחות ביקורת של משרד מבקר המדינה ומבקר מעהב"ט ובעבודות המטה של משהב"ט לנזקים הנובעים מכך. כתוצאה מכך, אין למשהב"ט פיקוח מספק וראוי על הידע השייך לו והנמצא בתעשיות הביטחוניות השונות; ואין למשהב"ט מידע מדויק, נכון ועדכני שלפיו הוא יכול לגבות מהתעשיות תשלום בגין מכירת ידע שהוא רכוש משהב"ט או לפקח על העברתו לגופים אחרים. זאת ועוד, הואיל ומשהב"ט אינו מפקח באופן מספק על הידע השייך לו הנמצא בתעשיות, הוא נסמך, ככל שהדברים נוגעים להעברת ידע לצד ג', על דיווח התעשיות בלבד. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לרישום הידע בכללותו - מוחשי ולא מוחשי - יש חשיבות רבה לצורכי הפיקוח והבקרה על הנעשה בו. על משהב"ט, בהתאם לאמור בהמ"ב רכוש משהב"ט, לתעד את הידע המוחשי שלו המצוי בתעשיות ולפקח על הנעשה בו, ועל אחת כמה וכמה על מכירה שלו, ולגבות את התמלוגים המגיעים לו בעבור ידע זה. כמו כן, על משהב"ט לבחון ולהסדיר גם את הרישום והתיעוד של הידע הלא מוחשי שלו המצוי בתעשיות, כפי שנדרש רישום ותיעוד ביחס לכלל נכסי משהב"ט והמדינה. | בביקורת עלה, כי אין במשהב"ט או בצה"ל הוראה או פקודה העוסקת בנושא תיעוד זכויות היוצרים, זכויות המבצעים או זכויות המשדרים האמורות, או בגביית התמלוגים בגין השימוש בהן, ולא נמצא בביקורת גורם במשהב"ט או בצה"ל שעליו הוטלה האחריות לעסוק בתחום זה. עוד נמצא, כי אין בידי צה"ל או משהב"ט מאגר של כלל היצירות שבהן יש להם זכויות יוצרים, זכויות מבצעים או זכויות משדרים, או תיעוד מסודר המרכז פרטים אלה, וממילא משהב"ט אינו מנהל מעקב אחר השימוש שנעשה בזכויותיו אלה, ואינו גובה תמלוגים בעבור שימוש זה. משרד מבקר המדינה מציין, כי נוכח העובדה שהחוק נותן הגנה לזכויות אלה לתקופה שנעה בין 15 ל-50 שנה, מדובר בהגנה משמעותית ביותר, שבעזרתה יכול היה משהב"ט לגבות לאורך עשרות שנים תמלוגים בגינן. | 106 |
משרד הביטחון . פינוי בסיס חיל האוויר והחלל ממבנים ומתשתיות וניקוי קרקע מזוהמת בשטחו משרד מבקר המדינה מעיר, כי החלטת סמנכ"ל וראש אמו"ן להקציב לח"א פרק זמן של כשנתיים לפינוי בח"א 27 ולהשבתו לרמ"י, ניתנה לפני שח"א הציג לו תכנית מפורטת לפינוי הבסיס, הכוללת תקציב ולוח זמנים, כך שאמו"ן לא בחן פרק זמן זה; יתר על כן, פרק זמן זה אף לא תואם עם רמ"י. בדצמבר 2008 , בחודש שבו נחתם הסדר הפינוי, היה בידי אמו"ן מידע על זיהומי קרקע בשטח בח"א 27 , לרבות האפשרות לזיהום מי התהום. אף כי מידע זה חשוב ומהותי לפעילותם של כל הגורמים הנוגעים לעניין - המשרד להגנת הסביבה, רמ"י, התע"א ורש"ת - ואף כי אמו"ן ניהל משא ומתן עם חלקם להחזרת הקרקע כמות שהיא, עד מועד סיום הביקורת, מרץ 2013 ,, אמו"ן לא העביר אותו לידיהם למעט התע"א, שלה העביר אמו"ן את ממצאי סקר הגז-קרקע באיחור רב, ביולי 2011 , וגם זאת, רק לאחר דרישתה לקבלם, לאחר שנודע לתע"א על הסקר מגורמים אחרים. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה אי-העברת מידע מהותי זה, שהיה בידי אמו"ן, אף כי ידע שהוא נחוץ לגורמים הנוגעים לעניין; יש בכך משום פגיעה קשה בכללי מינהל תקין. משרד מבקר המדינה מעיר, כי ידיעה כללית בדבר קיומם של זיהומים אינה בבחינת זיהוי של מקורות הזיהום ואופן פיזורו בקרקע, דבר שניתן היה ללמוד מממצאי הסקר האמור. אמנם, משיקולים שונים הגו פים המעורבים לא הסכימו לקבל לידיהם את הקרקע כמות שהיא, אולם הדבר אינו מוריד מחומרת פעולתו של אמו"ן, אשר במהלך משא ומתן עימם לא העביר להם מידע מפורט אודות הזיהומים שבקרקע, ואף לא העביר אותו למשרד להגנת הסביבה, האחראי להסדרת הטיפול בזיהומי קרקע ברמה המקצועית וכרגולטור. יתר על כן, הותרת המבנים והתשתיות על כנם הייתה עלולה א ף להביא לגידול בעלויות ולדחייה בתהליך פינוי הקרקע וניקויה, מאחר שמדובר במבנים ישנים, המכילים לוחות אזבסט, ובתשתיות מיושנות, ששימשו את צה"ל במשך עשרות שנים; מבנים ותשתיות שהתע"א ורש"ת היו נדרשות לבצע בהם שיפוצים, השלמות, החלפות והתאמות. לא זו אף זו, גם אם הייתה אפשרות לקיצור לוחות הזמנים, הרי שהיעדר סיכום בין אמו"ן לבין רש"ת ולבין התע"א בנוגע לקבלת הקרקע כמות שהיא במשך כשנתיים וחצי, מאוגוסט 2010 ועד פברואר 2013 , לא רק שביטל למעשה אפשרות זו, אלא גרם להתארכות ניכרת בלוחות הזמנים. זאת ועוד, דחיית תהליך ניקוי ה קרקע עלולה לגרום להתפשטות הזיהום ולחלחולו למי תהום, כך שבסופו של דבר ייתכן שהמדינה תיאלץ לשאת בעלויות ניקוי גבוהות יותר. על אף עובדות אלה, לא בחן משהב"ט באופן שיטתי וסדור את הכדאיות של החזרת הקרקע כמות שהיא אל מול החלופה של פינוי הקרקע, ניקויה על ידי מערכת הביטחון והחזרתה לידי רמ"י. 1 . בדצמבר 2009 סיים ח"א לפנות את יחידותיו מבח"א 27 , והעביר אותן לבסיסו החדש בנבטים. אף כי על פי ההסדר לפינוי בח"א 27 ,שחתמו משהב"ט רמ"י ומשרד האוצר כבר בדצמבר 2008 , היה על משהב"ט להחזיר את שטח הבסיס לרמ"י במועד שבו פונה - דצמבר 2009 , נקי ממבנים ומזיהומים, עד מועד סיום הביקורת, מרץ 2013 , טרם החזיר משהב"ט את השטח לרמ "י, הותיר בו מבנים ותשתיות מסוגים שונים, ולא פעל לניקוי הקרקע שזוהמה במשך שנים של הפעלת הבסיס. כתוצאה מכך, התע"א ורש"ת, הזקוקות לקרקע לצורך הרחבת פעילותן, לא קיבלו אותה. רק בפברואר 2013 , לקראת סיום הביקורת, כארבע שנים מאז חתם משהב"ט על הסדר הפינוי, שבו התחייב להחזיר את הקרקע לידי רמ"י, הנחה ס מנכ"ל וראש אמו"ן, מר בצלאל טרייבר, את ח"א ואת אג"ת לפנות את הקרקע ולהחזירה לידי רמ"י עד נובמבר 2014 . פרק הזמן הארוך שחלף עד ההנחיה האמורה בולט במיוחד נוכח דרישות רמ "י ממשהב"ט ממרץ ומאוגוסט 2010 , בהתאם להסדר הפינוי, לפנות את הבסיס מכל הבנוי בו ולנקות את הקר קע מזיהומים, אם נדרש הדבר. עד מועד סיום הביקורת במרץ 2013 , לא העביר אמו"ן לרש"ת מידע על ממצאי סקר הגז-קרקע מדצמבר 2008 . זאת, אף כי ניהל עמה משא ומתן לפינוי המבנים ולניקוי הקרקע המזוהמת על ידיה עבור משהב"ט. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אי -העבר ת ממצאי סקר הגז -קרקע לרש"ת גרמה לכך, שהיא נאלצה לשכור את שירותיה של חברה נוספת לצורך הערכת הסיכונים הסביבתיים, דבר הכרוך בחוסר יעילות ובבזבוז משאבי ציבור. יתר על כן, הדבר אף גרם לכך, שהערכת העלות לניקוי הקרקע שערכה חברה ג' עבור רש"ת התבססה על נתונים ראשוניים וחלקיים, דבר שחשף את רש"ת לסיכונים כספיים. 3 . משרד מבקר המדינה מעיר, כי גם רמ"י, אשר צריכה לשמש זרז להליכים שיביאו לפינוי הקרקע כדי שתוכל לקבלה לשימושים אחרים, לא פעלה בשיטתיות ובנחרצות כלפי משהב"ט במטרה לקבל את הקרקע בהתאם להסדר הפינוי, דבר שאיפשר במידה רבה את העיכוב בתהליך על ידי משהב"ט. יתר על כן, רמ "י הסכימה, אחרי אוגוסט 2010 , לניהול המגעים בין משהב"ט לבין התע"א ולבין רש"ת בנוגע לקבלת הקרקע כמות שהיא, בלי שנטלה בהם חלק, ובכך הסירה מעליה את האחריות להחשת הליך פינוי הקרקע וניקויה, הליך אשר נקבע בהסדר הפינוי. בביקורת עלה, כי אמו"ן לא העביר את ממצאי סקר הגז -קרקע ללשכת שר הביטחון, ולא דיווח ללשכת השר על הפסקת הטיפול בקרקע, ולשכת השר לא השיבה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. בביקורת עלה, כי העיכוב מצד משהב"ט בפינוי הבסיס ממבנים ומתשתיות, בניקוי הקרקע ובהשבתה לידי רמ "י נבע בראש ובראשונה מהעדפתו של משהב"ט להחזיר את שטח הבסיס לידי רמ "י כמות שהוא כדי לחסוך במשאבים. למרות העיכוב האמור, אמו"ן לא פעל בנחרצות לקדם את המשא ומתן עם התע"א ועם רש"ת בנוגע לאפשרות שיסכימו לקבל את השטחים המיועדים להן כמות שהם תמורת תשלום של משהב"ט. כאמור, באוגוסט 2011 העבירה התע"א לאמו"ן הצעה לפינוי מבנים משטח בח"א 27 , שנועד לעבור לרשותה תמורת סכום של כ -15 מיליון ש"ח. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אף שח"א הוא הגוף מטעם צה"ל האחראי לפינוי שטח בח"א 27 ממבנים ומתשתיות ולניקוי הקרקע, לרבות הקצאת התקציב לכך, אמו"ן לא העביר לידיעתו את הצעת התע" א האמורה. בהיעדר מידע מהותי זה, ההערכות שעשה ח"א בנוגע לעלויות שתדרוש התע"א לפינוי המבנים והתשתיות משטח הבסיס היו שגויות: שעה שעל פי הצעת התע"א היא דרשה עבור פינוי המבנים משטח הבסיס המיועד לעבור לרשותה כ-15 מיליון ש"ח (לא כולל מע"מ), העריך ח"א, בהסתמך על הצעת רש"ת, כי התע"א תדרוש סכום הגבוה פי ארבעה - כ-60 )מיליון ש"ח (לא כולל מע"מ39 . בעבודת המטה הפגומה כמתואר לעיל, היה גם כדי לפגוע בתהליך קבלת ההחלטות בח"א ובאמו"ן בכל הנוגע לחלופה המועדפת לפינוי המבנים והתשתיות בבח"א 27. | בהתאם להסדר הפינוי, האחריות לביצוע סקרי קרקע לזיהוי הזיהומים שהותיר צה"ל בשטח בח"א 27 ,מוטלת על משהב"ט. משרד מבקר המדינה מעיר לאמו"ן כי נוכח העיכוב של שנים מצדו, ערכה התע"א במקומו סקר קרקע בשטח שאמור לעבור לרשותה, וזאת בלית ברירה, כדי לקדם את קבלת השטח, שיאפשר לה ליישם את תכניתה האסטרטגית להרחבת פעילותה. ממצאי הסקר מדגישים את הצורך בפעולה של משהב"ט להשלמת סקר הקרקע ובניקוי הקרקע בשטח בח"א 27 .על פי הנחיותיו המקצועיות של המשרד להגנת הסביבה | 110 |
רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע_מ . היבטים בהגנת הסביבה ברפאל מערכות לחימה מתקדמות בע_מ נוכח החריגות בערכי הנחושת בבוצה משך שנים רבות, נוכח העמדות השונות של רפאל ושל המשרד להגנת הסביבה בדבר תפקוד מתקן קדם הטיפול והחשש לזיהום מהקולחים המומטרים, ונוכח הודעת רפאל שלעיל על המתקן המשודרג, מעיר משרד מבקר המדינה, כי מן הראוי שהמשרד להגנת הסביבה יעקוב אחר פעילות רפאל בנושא. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח השימוש של רפאל לאורך שנים בחומרים מזהמים ונוכח סגירת קידוחי המים במכון דוד בראשית שנות ה -90 והימצאות זיהומים בהם, ראוי היה שרשות המים והמשרד להגנת הסביבה יפעלו בנחישות כבר עם הקמתה של רפאל כחברה ממשלתית בשנת 2002 כדי ללמוד על פוטנציאל הזיהומים שבפעילותה, לרבות באמצעות סקר היסטורי, סקר קרקע במכון דוד וסקר מי תהום, ככל שיידרש. כאמור לעיל, על בסיס ממצאי הסקר ההיסטורי אמורים להתבצע סקר קרקע וסקר מי תהום, שנועדו, בין היתר, לזהות קיומם של חומרים מזהמים בקרקע ובמי תהום, ולבדוק את כמויותיהם, את ריכוזיהם ואת היקפם. הדרישות של המשרד להגנת הסביבה ושל רשות המים מרפאל לבצע סקר היסטורי ניתנו רק בשנת 2010 , שנים רבות לאחר גילוי הזיהומים במי התהום. ביולי 2013 הכינהרפאל , לפי דרישת רשות המים, תכנית לחקירת מי התהום והקרקע, המבוססת על ממצאי הסקר ההיסטורי מספטמבר 2012 . נכון לדצמבר 2013 , רשות המים והמשרד להגנת הסביבה טרם אישרו את התכנית. לפיכך, רפאל טרם החלה בביצוע של סקר קרקע במכון דוד וסקר מי תהום 29 , שיאששו או שישללו את קיום מכלול הזיהומים בקרקע ובמי התהום, היקפם וכמותם, ויהוו צעד משמעותי להכנת תכנית לניקוים, ככל שיידרש. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח ממצאי הסקר משנת 2001 שלעיל, נוכח ממצאי רפאל, כפי שריכזה מאנשיה וממסמכיה בדיעבד בסקר ההיסטורי מ - 2012 , שהצביעו לכל הפחות על פוטנציאל זיהום רחב במגוון חומרים מסוכנים, ואף נוכח האמור בהתייחסותה דלעיל של רפאל, היה מצופה מרפאל שתיזום את הפעילויות הנדרשות לבדיקת פוטנציאל הזיהומים ולקביעה, במידת הצורך, של תכנית סדורה לטיפול בהם, והכול בתיאום עם הגופים הממלכתיים האחראים לנושא ובאישורם. זאת גם בהיעדר פעילות אכיפה מספקת לאורך שנים על ידיהם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי שפכים תעשייתיים כוללים תשטיפים, כפי שהוגדר ברישיון העסק של רפאל שניתן לפי חוק רישוי עסקים, וכי מהאמור במסמכי רפאל, כגון תיק המפעל של מכון דוד מיוני 2002 , עולה, כי היא עצמה התייחסה לפעילות הנוגעת לסילוק חנ"ם כפעילות של סילוק שפכים. ממצאי הסקר ההיסטורי שהכינה רפאל מעידים, בין היתר, על פוטנציאל לזיהומים מסוגים שונים בקרקע במכון דוד ובמי תהום בכ-160 אתרים נקודתיים. לגבי כ-60 אתרים נקודתיים בשטח המכון נכתב בסקר, כיפוטנציאל זיהום גבוה (זיהום ודאי) "מתבסס על ממצאי דיגום קרקע ו/או מי תהום, ממצאים ויזואליים, עדויות/תיעוד תהליכים במכון שבסופם חומ"ס ]חומרים מסוכנים[ הגיעו באופן ודאי לקרקע ו/או מי תהום בשפך ו/או דרך תשתיות ביוב וניקוז לאורך תקופת פעילות ממושכת וכן אירועי דליפה/שפיכה נקודתיים ידועים". יודגש, כי כל אלו אמורים להיחקר במהלך מימוש התכנית לחקירת הקרקע ומי התהום. משרד מבקר המדינה העלה, כי סקר השפכים , אשר הגישה רפאל למשרד הבריאות ביוני 2005 , לא כלל את פעילות סילוק השפכים הכוללים חנ"ם, שקיימה רפאל במשך שנים בעשרות מתקנים שבמכון דוד, בין היתר, באמצעות בורות ספיגה, תוך החדרתם לקרקע ולמי תהום (בעניין ההחדרה ראו בהמשך). משרד מבקר המדינה מעיר, כי בכך מסרה רפאל למשרד הבריאות נתונים לא מלאים על סילוק השפכים במכון דוד, על אף שמדובר במידע חשוב ומהותי. זאת ועוד, רפאל כתבה בסקר השפכים, כי כל השפכים של מכון דוד מתנקזים למט"ש. משרד מבקר המדינה מעיר, כי עובדה זו שמסרה רפאל למשרד הבריאות אינה נכונה. דהיינו רפאל דיווחה למשרד הבריאות דיווח לא נכון. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי נוכח העובדה שלא היה בידי רפאל סקר שפכים, הכולל את כל השפכים, היא לא עמדה בעניין זה במפרט התנאים ברישיון העסק מספטמבר 2008. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על רפאל היה להכין סקר שפכים, הכולל את כל שפכי מכון דוד, לרבות חנ"ם, כנדרש ברישיונות העסק. אין בהגשת תיק המפעל, המתאר, בין היתר, את המבנים, המתקנים ותהליכי הייצור שבמפעל לרבות בתחום החנ"ם, לגורמים שלעיל, בכדי לייתר את הכנת ס קר השפכים הכולל, כנדרש ברישיונות העסק. משרד מבקר המדינה מעיר, כי למרות האפשרות הסבירה במקרה של זיהום מי התהום, כי הקרקע במכון דוד מזוהמת אף היא, בדצמבר 2008 , כשבע שנים לאחר שהמשרד להגנת הסביבה החל בפיקוח על רפאל עם הקמתה כחברה ממשלתית, הוא כתב לרפאל, כי נדרש לבצע סקר היסטורי במכון, וכי הדרישה תיכלל בתנאי רישיון העסק ב"תקופה הקרובה". רק בספטמבר 2010 עיגןהמשרד להגנת הסביבה את דרישתו בהיתר הרעלים, ובספטמבר 2011 עיגנה יחידת הריש וי דרישה כזו בתנאי רישיון העסק. אשר לרשות המים מעיר משרד מבקר המדינה, כי עד ליולי 2010 היא לא דרשה מרפאל לבצע סקר היסטורי, הנדרש כשלב מקדים לטיפול בזיהום המים. יוצא אפוא, כי המשרד להגנת הסביבה ורשות המים כשלו, כל אחד בתחום אחריותו, במשך שנים רבות, באיתור ובטיפול בזיהומי הקרקע והמים, בין היתר, בכך שלא אכפו על רפאל לבצע סקר היסטורי. משרד מבקר המדינה מעיר, כי רק במאי 2010 אכפו יחידת הרישוי והמשרד להגנת הסביבה את דרישתם בתנאי רישיון העסק מספטמבר 2008 , כי רפאל תגיש ליחידה סקר שפכים. בפברואר 2012 , כשנה וחצי לאחר הדרישה של יחידת הרישוי להכין סקר שפכים עדכני עד ליולי 2010 , סיימה37 רפאל להכין את הסקר המבוקש, העונה לדרישות המשרד להגנת הסביבה ולהערותיו, והגישה אותו למשרד. | בנוסף לאמור בהודעתו של מנהל יחידת הרישוי, לדעת משרד מבקר המדינה, אין לקבל שימוש בתנאים "רדומים", אלא במקרים מיוחדים ובלוחות זמנים קצרים. | 111 |
המשרד לביטחון הפנים . סוגיות ארגון ותקינה - משמר הגבול - ממצאי מעקב משרד מבקר המדינה חוזר על הערתו מהביקורת הקודמת, כי העובדה שהמשטרה טרם השלימה את הטיפול בעניין ה"פיקציות", מאפשרת את הימשכות התופעה הפסולה, שבה שיבוץ כוח אדם במג"ב אינו מתבצע על פי הצרכים שנקבעו. ולכן, תופעה זו עלולה לפגוע ביכולתו של מג"ב לנצל בצורה מיטבית את כוח האדם של יחידותיו בפעילות המבצעית שלהן נועדו. על המשטרה להשלים אפוא את הטיפול בתופעה של העסקת שוטרים בתפקידים השונים מהתקנים שעליהם הם רשומים, ולמגרה כליל. "משרד מבקר המדינה חוזר ומעיר, כי המשך קיומם של "תקנים וירטואליים במשטרה אינו עולה בקנה אחד עם עקר ונות המינהל התקין, והוא פוגע בבקרה ובפיקוח של גורמי המטה במשרד לבט"פ ובמשטרה על התאמת הצרכים לתקן. על המשטרה לתת דעתה לעניין זה פעם נוספת, ולרכז מאמץ כדי לגבש תכנית פעולה שבסיומה לא יהיו כלל "תקנים וירטואליים" במשטרה. ,משרד מבקר המדינה מציין בחיוב, כי המשטרה ומג"ב תיקנו חלק ניכר מהליקויים ובכלל זה גיבוש נהלים לפרסום פקודות ארגון (פק"א), פרסום פק"א ותקינה חדשה ליחידות מג"ב, ביטול היחידות לשיפור הביטחון האישי בערים אשר הוקמו מלכתחילה לזמן קצוב ללא פ ק"א ותקינה, והעמדת הציוד המתאים ליחידות המילואים. עם זאת, המשטרה ומג"ב טרם סיימו את הטיפול במספר נושאים חשובים. על המשטרה ועל מג"ב להשלים את הטיפול בתופעת "הפיקציות" - תופעה שבה קצינים ושוטרים רשומים ונושאים במינוי לתפקיד על פי התקן באחת מיחידות מג"ב, אך מ וצבים ומשרתים בפועל בתפקידים אחרים באותה יחידה או ביחידה אחרת. בנוסף לכך, על המשטרה למגר את התופעה הבלתי ראויה של "תקנים וירטואליים" - תקנים שמעבר לשיא כוח האדם שנקבע. תופעה זו מעלה חשש, כי האיוש וחלוקת הציוד ליחידות המשטרה אינם מיטביים. בנוסף לכך, על המשטרה ועל מג"ב לסיים את טיפולם בעניין איוש משרות הקצונה במג"ב בהתאם לתקנים המאושרים. על המשרד לביטחון הפנים והמשטרה לבחון יחדיו מהן ההשפעות של מכסת ימי המילואים החסרה המוקצית לכוחות מג"ב, ומהן הדרכים האפשריות לפתרון הנושא, וזאת כדי להבטיח את הכשירות והמוכנות של מערך המילואים של מג"ב. בנוסף לכך, על המשטרה לבחון דרכים כיצד ניתן לתרגל, ולו חלקית, את גיוס כוחות המילואים של מג"ב, וזאת כדי למנוע ככל הניתן תקלות בזמן אמת. משרד מבקר המדינה סבור, כי השלמת הטיפול בנושאים שהועלו בביקורת המעקב חשובה בראש ובראשונה כדי להב טיח פעילות מבצעית מיטבית של כל יחידות מג"ב, ומיצוי ראוי של כל המשאבים העומדים לרשותן. משכך, על המשטרה ועל מג"ב להתמיד בתיקון הליקויים, ועל המשרד לביטחון הפנים לעקוב אחר פני הדברים, כדי להבטיח את מימושם. .ב- 2010 פרסם משרד מבקר המדינה דוח בנושא ארגון ותקינה של יחידות מג"ב תחת פיקוד המשטרה, והעלה שורה של ליקויים. בחודשים יולי ואוגוסט 2013 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב כדי לבדוק את הטיפול של המשטרה ומג"ב בליקויים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על המשטרה לסיים את עבודת המטה בהקדם, שכן לסיכום התחומים המפורטים לעיל יש השפעה משמעותית על עקרונות העבודה המשותפת בין מג"ב למשטרה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במועד סיום ביקורת המעקב עדיין קיימת אי - התאמה בין מצבת הדרגות במג"ב בדרגות פקד ורב-פקד לבין מספר התקנים של דרגות אלו. בנוסף לכך, מדאיגה התופעה של חוסר משמעותי של מפקדי צוותים, מפקדי מחלקות וקצינים בדרגת פקד, העלולה לפגוע ביכולת המבצעית של יחידות מג"ב. ראוי, שהמטה הארצי של המשטרה ומפקדת מג"ב ינקטו צעדים לתיקון מצב זה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי ראוי שהמשטרה ומג"ב ימשיכו בנקיטת פעולות לצמצום משמעותי של הפערים בין מצבת כוח האדם והתקינה באותן יחידות. אם לא ניתן יהיה לצמצם את הפערים, יש לבחון את יכולת היחידות לבצע את תפקידיהן כפי שהוגדרו בפק"א, ולנקוט את הפעולות הנדרשות בהתאם לממצאי הבחינה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי דבר זה פוגם ביכולת הבחינה האמיתית של התייצבות אנשי המילואים בלוח זמנים מוגדר. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שגם במציאות של תקציב חסר, תבחן המשטרה דרכים כיצד ניתן לתרגל, ולו חלקית, את גיוס כוחות המילואים של מג"ב, וזאת כדי למנוע ככל הניתן תקלות בזמן אמת. משרד מבקר המדינה מעיר, כי ועדת המעקב התכנסה ודנה בדוח הביקורת באיחור, ולא דיווחה על החלטותיה למבקר המדינה כנדרש בחוק. על המשרד לבט"פ לקיים את הוראות החוק, ובכלל זה לוודא שצוות המעקב לתיקון הערות הביקורת דן בדרכים לתיקון הליקויים ומקבל החלטות בדבר תיקונם במועד שנקבע בחוק. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אי -קיום דיונים אלה פוגע בבקרה של המשרד לבט"פ על פעילות המשטרה. אשר על כן, על ה משרד לבט"פ והמשטרה לחדש בהקדם את הדיונים ולקיימם בתדירות הדרושה. | משרד מבקר המדינה מעיר, כי ההקצאה בפועל של ימי המילואים לשמירה על הכוננות והכשירות של המערך אינה עונה על הצורך שאותו הגדירה מפקדת מג"ב, ואף אינה עומדת בהקצאה שנקבעה לכך בפק"א. אשר על כן, במצב דברים זה עולה חשש לפגיעה בכשירות ובמוכנות מערך המילואים של מג"ב. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לבט"פ ועל המשטרה לבחון יחדיו מהן ההשפעות של מכסת ימי המילואים החסרה המוקצית לכוחות מג"ב, ואת הדרכים האפשריות לשיפור המצב. | 112 |
צבא ההגנה לישראל . היבטים בפעילות ארגון נכי צה_ל וסוגיות בעניין נכי צה_ל בביקורת עלה, כי נוהלי הארגון העוסק ים בהתקשרויות עם ספקים לצורך רכש סחורות או שירותים, אינ ם מתייחסים לפרק הזמן המרבי שבו ניתן להתקשר עם ספק שירותים או ספק סחורה בהתאם לסוגי ההתקשרויות, להיקפן ו למשכן. משרד מבקר המדינה מעיר, כי ראוי ש הארגון ישקול אם לכלול בנהליו הנחיה לקביעת אמות מידה והמשקל היחסי של כל אמת מידה, שישמשו את חברי הוועדות בעת שהם בוחנים את הצעות המחיר לצורך הבחירה בספקים. קביע ה כזו עשויה לסייע לארגון לקיים בחינה הגונה ושוויונית בין ההצעות. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האוצר, האחראי להבטחת שימוש חסכוני ויעיל בקופה הציבורית, לקבוע ללא דיחוי נוסף הנחיות כתובות בנושא זה, לפרסמן ולדאוג לאכיפתן. מן הראוי, שהנחיות משרד האוצר בנושא זה תיקבענה לאחר בחינה של מכלול התנאים והסייגים הנדרשים למתן תשלום ההטבות, ושל תהליכי הפיקוח והבקרה על כך הן בשירות המדינה והן בגופים ציבוריים אחרים נוספים, וביניהם גופים מתוקצבים. נכון למועד סיום הביקורת, אוגוסט 2013 , לא נמצא, כי הבחינה בנושא הנדון הסתיימה, וכי משרד האוצר פרסם חוות דעת בעניין החזר הוצאות רכב לעובדי מדינה שהם נכים זכאים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כלהלן: היעדר הנחיות ברורות בנושא זה והתשלומים הכפולים לנכים זכאים מקופת המדינה בגין הוצאות רכב או מתן רכב צמוד, הן מצד משרדי ממשלה וגופים מתוקצבים (כמעסיקים) והן מצד אגף השיקום (כגורם משקם) - הם לקויים מיסודם. מצב זה גורם להוצאות כספיות מיותרות וכפולות לאוצר המדינה. הדברים מקבלים משנה חומרה בהתחשב בכך שהמצב האמור ידוע למשרד האוצר זה שש שנים, בלי שנקט פעולה ממשית כדי לתקנו. בביקורת עלה, כי הארגון מנהל פרוטוקולים של ישיבות הוועידה הארצית, אך אינו מציין בהם את רשימת הנוכחים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מן הראוי ש הארגון יציין בפרוטוקול את שמות הנוכחים אשר החוק מחייב את השתתפותם בישיבה, כ דוגמת רואה החשבון של הארגון. בנוסף לכך, ראוי גם שהארגון יצרף לפרוטוקול את רשימת חברי הוועידה הארצית הנוכחים בישיבות, ובכך יציג בפני חברי העמותה מידע אודות פעילותם ואופן מילוי תפקידם של חברי הוועידה הארצית המכהנים בתפקידם כנציגים של חברי העמותה שבחרו בהם. בחלק מהסעיפים בתכניות העבודה של הארגון בשנים 2011 ו- 2012 אכן צוין, כי ביצועם מותנה בתקציב, אך שלושת ה פרויקטים האמורים, שהופיעו בתכניות העבודה של הארגון בשנים 2011 ו- 2012 , נכללו שוב בתכנית העבודה לשנת 2013 .מאחר שלא נמצא להם מקור תקציבי משרד מבקר המדינה מעיר, כי תכנית עבודה שנתית אמורה לשמש כלי ניהולי מרכזי המסייע לארגון להתוות את פעילויותיו על פי המטרות והיעדים לטווח הקצר ולטווח הארוך , והיא אמורה להיות מגובה בתקציבים אשר נדרשים למימושה. קביעת משימות בתכנית העבודה ללא הקצאת תקציב לביצועם, עלולה לגרום לביצוע חסר של תכנית העבודה ולדחיית ביצועם של פרויקטים משנה לשנה, ללא השלמתם. מתשובת הארגון עולה, כי הגודל המינימלי ההכרחי של כל בית לוחם אמור לשמש 1,500 בתי אב. משרד מבקר המדינה מציין אפוא, כי בית הלוחם בבאר שבע נבנה בהיקף הגדול מהגודל המינימלי ההכרחי. בנוסף לכך, בית הלוחם בבאר שבע נבנה בהיקף הגדול משמעותית מזה שתוכנן בשנת 1999 . גם במסמכי הארגון אין תיעוד לצפי שמספר חברי הארגון יגדל לכ- 3,000 ,בתי אב, כפי שנטען בתשובת הארגון כאמור. בביקורת עלה, כי הארגון לא בחן האם יש צורך להגדיל את מספר מרכזי הפעילות של הנכים בפריפריה ואת המשמעויות הנובעות מכך, ולא גיבש תכנית רב-שנתית , שבה נקבעו יעדים למספר החברים שישתתפו בכל אחד מהמרכזים שאיתם התקשר הארגון. כל זאת כדי לשפר את נגישותם של מרכזי הפעילות לציבור גדול יותר של חברי הארגון בכל רחבי הארץ. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח המטרה המבורכת שקבע הארגון להנגשת הפעילויות בתחום השיקום לחברי הארגון המתגוררים בפריפריה, על הארגון לבחון אם יש צורך להגדיל את מספר מרכזי הפעילות של הנכים בפריפריה ו את המשמעויות של נושא זה באמצעות תכנית רב -שנתית. תכנית כזו אמורה לכלול נתונים בנוגע למספר החברים הצפוי בכל מרכז פעילות שאיתו מתקשר הארגון. | משרד מבקר המדינה מעיר, כי באוגוסט 2013 רק 1,118 בתי אב של חברי הארגון היו רשומים כחברים בבית הלוחם בבאר שבע, ועוד כ-600 בתי אב שאינם חברי ארגון. כלומר, מספר בתי אב של חברי הארגון הנהנים משירותי בית הלוחם בבאר שבע נמוך אף מהתחזית שנצפתה בבדי קת ההיתכנות שערכה חברת הייעוץ, כאמור. | 114 |
צבא ההגנה לישראל . ההגנה על מתקנים ותשתיות להפקת גז ונפט בים משרד מבקר המדינה מעיר, כי מהמסמכים שהעביר המל"ל עולה, שהמל"ל התייחס בדיוניו, כבר מתחילת עבודת המטה, הן לסוגיית אבטחת מתקני הגז הקיימים והן להגנה על המרחב הימי שביניהם הכולל, בין היתר, גם תשתיות הולכה וכן התייחס ל"מתקנים עתידיים", כפי שנדרש נוכח האיומים שכבר היו ידועים. המל"ל הודיע בדיון שהתקיים בסוף נובמבר 2010 , שבכוונתו לסיים זאת עד לרבעון הראשון של 2011. ,ברם, למרות הדחיפות הרבה בקיום מערך הגנה יעיל על מתקני הגז ביםוהודעת המל"ל מדצמבר 2012 על המשמעויות מדחיית ההחלטה, בפועל הוצגה לראשונה הצעת המחליטים לדיון ולאישור בקבינט הביטחוני רק באפריל 2013 ,. יש להדגיש כי גם לאחר שהקבינט הביטחוני אישר את תכנית ההגנה הנדרשת ב- 13.11.13 , על צה"ל להשלים פעולות כדי לממש את כל שלביה. מ כאן, שהייתה חשיבות רבה לקיום עבודת מטה מהירה וכוללת, מאחר שמדובר בסוגיה ביטחונית מורכבת הדורשת הקצאת משאבים, ובכלל זה הצטיידות באמצעים כדי לספק הגנה ראויה מפני הסיכונים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח האיומים על מתקני הפקת הגז בים ולאור העובדה שמתקן "תמר" החל לספק גז באפריל 2013 , היה על המל"ל להידרש לנושא זה ביתר שאת כדי לקדמו. יתרה מכך, מהמסמכים עולה, כי המל"ל עצמו קבע, ש"אין לעכב את בניית המענה המבצעי". ,עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי בהתחשב באיומים הביטחוניים על מתקני הגז ומשום שעדיין קיימות פעולות שעל צה"ל להשלים כדי לממש את כל השלבים של תכנית ההגנה, ראוי היה שתהליך הסדרת ההגנה עד לקבלת ההחלטה בקבינט הביטחוני יהיה קצר משמעותית. זאת ועוד, מדובר בנושא שהוא בעל חשיבות אסטרטגית וכלכלית עצומה לישראל, כפי שקבעו, בין היתר, צה"ל והמל"ל. בהיעדר החלטת קבינט המאשרת את תכנית ההגנה על מתקני הגז, בים, לא יכלו צה"ל ומשרד הביטחון לנקוט צעדים למימוש תכנית הגנה זו, בה בעת שחלק ממתקנים אלו כבר החלו לפעול והם משמשים יעד לפגיעה. בפועל, ההגנה שמספק חיל הים למתקני הגז באזור, נכון למועד סיכום הביקורת, דצמבר 2013 , היא חלקית. ,על משרד הכלכלה, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ומשרד הביטחון לבחון כיצד להבטיח שאבטחת מתקני הפקת הגז בים תישמר גם בעת חירום או בעת לחימה. אם יתגלעו חילוקי דעות בין גופים אלו, עליהם לפנות אל המל"ל, שנקבע בהחלטה ב/53 .כ"גורם מסדיר" לצורך הסדרת הסוגיה .גילויי הגז בתחום "המים הכלכליים" של ישראל הם בעלי חשיבות כלכלית ואסטרטגית רבה למשק הישראלי, ומשכך עלולים מתק ני הגז בים לשמש יעד לפגיעה מצד מדינות עוינות וארגוני טרור. לצורך הסדרת ההגנה על מתקני הגז בים, נדרשת החלטה של הקבינט הביטחוני שתאשר תכנית הגנה שבצדה תקציב25. נוכח האיומים המפורטים לעיל, ומשום שעדיין קיימות פעולות שעל צה"ל להשלים בתכנית ההגנה על מתקני הגז בים, התמשכות עבודת המטה האריכה את התקופה שבה מצויים מתקנים אלו בסיכון. סיכון זה לא חלף עם קבלת ההחלטה. כפי שעלה בביקורת, האיומים על מתקני הגז ומשך הזמן הנדרש למימוש ההחלטה לצורך שיפור היכולת של צה"ל היו ידועים גם למל"ל בעת שערך את עבודת המטה (שהחלה כאמור ב - 2010 ), והיו אמורים להביא לקיצור לוח הזמנים עד לקבלת החלטה בקבינט הביטחוני. נוכח חשיבות נושא ההגנה על מתקני הגז בים ומשמעויותיו הכלכליות, הביטחוניות והאסטרטגיות, ובהסתמך על תפקידי המל"ל כפי שנקבעו בחוק המל"ל, היה על המל"ל לנתח במסגרת עבודת המטה שערך את החלופות שהועלו, ולפרט לגבי כל חלופה את עלותה ואת רמת ההגנה שהיא מעניקה, כדי שיוכל להציגן במסגרת הדיון שהתקיים בקבינט הביטחוני. הצגת מספר חלופות לשרים החברים בקבינט הביטחוני היא חיונית, מאחר שהיא מאפשרת להם לקיים דיון המבוסס על מידע מפורט בנוגע ליתרונות ולחסרונו ת של כל אחת מהחלופות, הן בהתייחס לעלותה הכספית והן בהתייחס למשמעויותיה המבצעיות. על המל"ל, שגיבש את עבודת המטה, בשיתוף משרד הביטחון וצה"ל, לבחון חלופות מבצעיות לשיפור מערך ההגנה הקיים עד למימושה המלא של תכנית ההגנה העתידית. במסגרת זו ראוי, כי ישקלו אפשרות הקדמת רכש אמצעים שאושרו כחלק מתכנית ההגנה העתידית. לאחר בחינת החלופות, ראוי, כי המל"ל יציג לקבינט הביטחוני, לאחר עבודת מטה נוספת, את יכולת ההגנה החלקית הקיימת בצה"ל, לרבות המשמעויות הנובעות מכך, ואת החלופות המבצעיות שנבחנו, כדי להקטין, עד כמה שניתן, את הסי כון לפגיעה במתקני הגז בעת הנוכחית. ,לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הכלכלה, משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים ומשרד הביטחון לבחון כיצד להבטיח שאבטחת מתקני הפקת הגז בים תישמר גם בעת חירום או בעת לחימה. אם יתגלעו חילוקי דעות בין גופים אלו, עליהם לפנות אל המל"ל, שנקבע בהחלטה ב/53 כ"גורם מסדיר" לצורך הסדרת הסוגיה. משרד מבקר המדינה מדגיש, כי אין זה ראוי להותיר לפתחו של צה"ל את ההחלטה "האם להשאיר את המאבטחים במתקנים". גם בהתאם להצעת המחליטים והחלטה ב/53 שניתנה על בסיסה, צה"ל אינו אחראי לאבטחה המקומית על מתקני הגז הימיים, וראוי אפוא כי הסוגיה תיפתר בתיאום בין צה"ל ומשרד הכלכלה. מבקר המדינה מעיר, כי במסמכים שהעביר המל"ל בנושא זה במהלך הביקורת, לא נמצאו סימוכין שיש בהם כדי להעיד, כי המל"ל התמודד במסגרת עבודת המטה שערך עם החלופות שהציג צה"ל וניתח את המשמעויות הנובעות מהן, ובכלל זה את עלותה של כל חלופה ואת רמת ההגנה שהיא מעניקה, וזאת כדי לאפשר לשרי הקבינט הביטחוני לקבל החלטה הנשענת על הנתונים הדרושים לקבלתה. גם משרד ראש הממשלה לא צירף לתגובתו לביקורת מסמכים המעידים על כך. בביקורת לא נמצא שהמל"ל בחן בעצמו את חלופת ההפרטה, אלא, כאמור, ביקש ממערכת הביטחון "לגבש חוות דעת" בעניין זה. זאת ועוד, במסמכים שהעביר המל"ל למשרד מבקר המדינה לא נמצאו נימוקים למסקנה של המל"ל, ולפיה "חזקה על צה"ל שיבצע את הגנת ה'מים הכלכליים'... בצורה היעילה והזולה ביותר". לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח חשיבות הנושא ומשמעויותיו הכלכליות, הביטחוניות והאסטרטגיות, ובהסתמך על תפקידי המל"ל כפי שנקבעו בחוק המל"ל, היה על המל"ל לנתח במסגרת עבודת המטה שערך את החלופות שהועלו, ולפרט לגבי כל חלופה את עלותה ואת רמת ההגנה שהיא מעניקה, כדי שיוכל להציגן במסגרת הדיון שהתקיים בקבינט הביטחוני. הצגת מספר חלופות לשרים החברים בקבינט הביטחוני היא חיונית, מאחר שהיא מאפשרת להם לקיים דיון המבוסס על מידע מפורט בנוגע ליתרונות ולחסרונות של כ ל אחת מהחלופות, הן בהתייחס לעלותה הכספית והן בהתייחס למשמעויותיה המבצעיות. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בשל החשיבות שבהימצאותם של המאבטחים על מתקני הגז הימיים, ובמיוחד בעת חירום ובעת לחימה, שאז מתגברים האיומים על מתקנים אלו, מן הראוי היה שהמל"ל יכלול את סוגיית "שירות עבודה" ואת סוגיית גיוסם למילואים של המאבטחים בסיכום עבודת המטה שהג יש לקבינט הביטחוני לקראת הדיון בהצעת המחליטים, כחלק מהפתרון הכולל לאבטחת המתקנים, לרבות בעת חירום. | משרד מבקר המדינה מעיר, כי מהאמור לעיל, ובפרט מהתייחסותם של קצינים בכירים בצה"ל, עולה, שגם במועד סיכום הביקורת, דצמבר 2013 , ההגנה על המתקנים והתשתיות להפקת גז ונפט בתחום "המים הכלכליים" של ישראל היא חלקית, עקב האמצעים הבלתי מספקים שיש באפשרות צה"ל להקצות למשימה זו. | 116 |
משרד הדיגיטל הלאומי . "מדיניות פעם אחת" לשיפור השירות הממשלתי הדיגיטלי לציבור .כמו כן, מאחר שבשביל להבטיח "חיסכון בירוקרטי" משמעותי ביישום המדיניות על .המשרדים לתעדף את השירותים שבהם רוצים ליישם את המדיניות, בשים לב להיקף .השימוש בשירות ולסוג המידע והאישורים הנדרשים בו, על המשרדים להשלים את .תיקוף השירותים במיפוי. .זאת ועוד, אופן המימוש בהנחיה, שעו גן גם בהחלטה משנת 2020 , מתמקד ביישום .מדיניות פעם אחת בשירותים דיגיטליים העושים שימוש בתשתית הטפסים של ממשל .זמין; עם זאת, על מנת לממש את מלוא החיסכון הבירוקרטי ביישום מדיניות פעם אחת .בשירות ממשלתי, יש ליישמה בכל ערוצי השירות, לרבות ערוצי השירות הטלפוני .והפרונטלי, שבהם עושות שימוש אוכלוסיות ראויות לקידום שנזקקות לשירותים רבים .ובפרט שחלק מאוכלוסיות אלו הן בעלות נגישות נמוכה לערוצי שירות ממוחשבים. .מאחר שפרויקט שדרת המידע הוא פרויקט מורכב וגדול, כהגדרתו בהנחיית רשות .התקשוב, מוצע לבחון את הצורך בהקמת ועדת היגוי ייעודית לפרויקט זה, שחבריה ימנו .בין היתר מנהל פרויקט מטעם המשתמשים, נציגי משרדים עיקריים וכן מנהל פרויקט .מטעם הספק, כנדרש בהנחיית התקשוב. .ועדת היגוי ייעודית כאמור, ביכולתה לייחד קשב ופעולה ספציפיים לניהול הפרויקט, .שצפוי להימשך כמה שנים, לעקוב באופן פרטני אחר התקדמותו, לסייע בקידום הפריסה .מול המשרדים ולפעול לאיתור חסמים ולגיבוש דרכים לפתרונם. הדבר נדרש בין היתר .בשל המורכבות של פרויקט שדרת המידע ונוכח הקשיים והעיכובים שחלו בו עד כה. .לחילופין או עד למינויה של ועדת היגוי ייעודית, מומלץ כי ועדת ההיגוי להעברות מידע .תייחד דיונים לנושא שדרת המידע לשם קידומו. .מאחר ששדרת המידע הוגדרה תשתית חיונית בהיבט של אבטחת מידע והגנת הסייבר, .שכן מידע רב הנוגע לאזרחים עובר דרכה, לרבות מידע רגיש כגון מידע רפואי, על רשות .התקשוב להשלים ביצוע סקר סיכוני אבטחת מידע ספציפי למערכת זו. .מהתרשים עולה כי אף שבשנת 2019 טיפלו הוועדות ב - 1,233 בקשות להעברת .מידע, מספר הבקשות שנפתחו במערכת מוע"ד באותה שנה עמד על 115 ,בקשות .ובשנת 2020 עמד על206 בקשות. יוצא אפוא כי רק כ-9% מכלל הבקשות שטופלו .בוועדות בשנת 2019 נוהלו באמצעות מערכת מוע"ד66 . .מומלץ שרשות התקשוב ומשרדי הממשלה יבחנו במשותף אילו פעולות נדרשות .מהמשרדים על מנת שיוכלו ליישם מדיניות פעם אחת בערוצי השירות הטלפוני .והפרונטלי, עבור השירותים הדיגיטליים שבהם כבר יושמה המדיניות באמצעות אופן .המימוש בהנחיה. הדבר נדרש בעיקר עבור אוכלוסיות ראויות לקידום, שנזקקות .לשירותים רבים ולסיוע במיצוי זכויותיהן וה ן אינן עושות שימוש בערוצי השירות .הדיגיטליים. .עוד מוצע לבצע היזון חוזר בקרב משתמשים בשירותים שבהם יושמה מדיניות פעם אחת .באופן המימוש בהנחיה. זאת על מנת לבחון את מידת השיפור בשירות, לשם הפקת .לקחים וטיוב תהליכים. .כמו כן, מאחר שאופן המימוש בהנחיה מותנה בין היתר בזיהוי המשתמש באמצעות .מערכת ההזדהות הממשלתית, מוצע לבחון דרכים להרחבת השימוש במערכת זו בקרב .הציבור, נוכח היותה כלי מרכזי שבאמצעותו ניתן לשפר את השירות לאזרח. .משרד מבקר המדינה מציין כי על הגופים שנדרשו בהחלטה משנת 2020 להחצין מידע .בשדרת המידע עד אפריל 2021 וטרם הטמיעו את המערכת, לפעול בשיתוף פעולה עם .רשות התקשוב ולבחון דרכים להשלמת הפעולות הנדרשות לשם החצנת המידע .בהתאם להחלטת הממשלה, תוך יישום מדיניות פעם אחת. מהתרשים עולה כי זמן הטיפול הממוצע בבקשות שנפתחו במערכת מוע"ד היה .בשנת 2019 יותר מחצי שנה ועמד על 191.7 ימים; ובשנת 2020 - יותר משלושה .חודשים ועמד על 97.8 ימים. יצוין כי נתונים אלו מתייחסים לכל הבקשות שנפתחו .במערכת בש נים אלו, לרבות אלו שהטיפול בהן טרם הסתיים, ולכן נתונים אלו .אינם סופיים. .עוד עולה מהתרשים כי צוואר הבקבוק המרכזי שבו מתעכבות הבקשות הוא שלב .הטיפול הראשון בבקשה בצד מחזיק המידע, וכי ככלל, הבקשות מתעכבות זמן רב .יותר בצד מחזיק המידע. כך למשל, זמן הטיפול הממוצ ע בבקשה בצד מחזיק .המידע עמד בשנת 2019 על 131.9 ימים, שהם כ -69% מזמן הטיפול הכולל .בבקשה; ובשנת 2020 הוא עמד על56.1 ימים, שהם כ-57% .מזמן הטיפול הכולל .נמצא כי הסיבות העיקריות לעיכוב הן תדירות נמוכה ולא קבועה של התכנסויות .הוועדות בחלק מהגופים (בגלל מיעוט בקשות), או הגשת בקשה עם פרטים חסרים .על ידי הצד מבקש המידע, הדורשת סבב השלמות מידע וכן בדיקה חוזרת של .הבקשה המתוקנת על ידי הצד מחזיק המידע. .הביקורת העלתה כי בנוהל לא נקבעה תדירות ההתכנסות של הוועדות, אף .שמדובר בגורם עיכוב עיקרי, ואף שהצוות לשיפור העברת מידע בין משרדים המליץ .על כך בדוח המסכם שפרסם בשנת 2016 . זאת ועוד, אף שבנוהל נקבעו זמני תקן .לחלק מהשלבים בתהליך העברת המידע, תקנות הגנת הפרטיות טרם תוקנו כדי .לשקף הוראות אלו, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה משנת 2016 . . עוד העלתה הביקורת כי אף שבשנת 2019 טופלו119 בקשות לה עברת מידע .במערכת מוע"ד, הדיווח שהגישה רשות התקשוב לממשלה על עבודת הוועדות .בשנת 2019 לא כלל פרטים על משך הטיפול בבקשות אלו למול זמני התקן .שנקבעו בנוהל. זאת אף שהחלטת הממשלה משנת 2016 קבעה כי הדיווח על .עבודת הוועדות יפרט את עמידתן של הוועדות בנוהל. זאת ועוד, מאחר ש תהליך יעיל ומה יר של העברת מידע בין גופים ציבוריים הוא .תנאי הכרחי לשיפור תהליכי שירות בממשלה בכלל וליישום מדיניות פעם אחת .בפרט, על רשות התקשוב לבחון דרכים, בשיתוף פעולה עם הגופים מבקשי המידע .והגופים מחזיקי המידע, לקיצור זמן הטיפול בבקשות להעברת מידע בכל שלב. כך .למשל, מוצע לבחון קביעת יעדים מדידים בתוכניות העבודה המשרדיות ולבצע .מעקב עיתי אחר העמידה בהם וניתוח, לצורך הפקת לקחים. .כמו כן, על שר המשפטים להשלים את תיקון תקנות הגנת הפרטיות בהתאם .להחלטת הממשלה מ -2016 ,כדי לשקף בתקנות את ההוראות המתאימות .המסדירות את עבודת הוועדות בהתאם לנוהל. .יש לראות בחיוב את פעולתה היעילה של רשות התקשוב בהקמת מערכת מוע"ד .לניהול עבודת הוועדות להעברת מידע במשרדי הממשלה ובצירופם של גופים רבים .מקרב המשרדים לעבודה במערכת, לרבות ליווי הגופים בתהליך החיבור למערכת, .הדרכה שוטפת ומעקב. .הביקורת העלתה כי בין הגופים שטרם התחברו למערכת מוע"ד במועד סיום .הביקורת היו כאלו שטיפלו בבקשות רבות להעברת מידע בשנת 2019 , ובהםמשרד .הבריאות (43 )בקשות, המוסד לביטוח לאומי 63 , משרד הביטחון (40 בקשות) ורשות .המסים (13 .)בקשות על פי ההערכות של רשות התקשוב, קיימים כ-300 - 400 שירותים דיגיטליים שעושים .שימוש בתשתיות ממשל זמין (תשתית הטפסים והאזור האישי) ומאפשרים יישום של .מדיניות פעם אחת. עם זאת, נכון לאוקטובר 2020 יושמה המדיניות רק ב -12 שירותים .כאלו. על המשרדים לפעול ליישום המדיניות בכלל השירותים הדיגיטליים שמאפשרים .זאת. | .עולה אפוא כי אף ששדרת המידע הוגדרה כתשתית חיונית בהיבט של רציפות השירותים .לאזרח, טרם הוכן אתר התאוששות מאסון למערכת ולא נכתבה תוכנית התאוששות .מאסון. | 117 |
משרד המשפטים . פעולות המדינה להבטחת זכויותיה באמצעות אכיפה אזרחית .מנתונים שמסרה הפרקליטות, מספר התביעות עקב הליכים פליליים עומד על .תביעות ספורות בכל שנה. כך למשל, בשנת 2019 הוגשותשע תביעות עקב .הליכים פליליים, מתוכ ן שלוש תביעות נגררות. זאת כאשר, על פי נתוני .הפרקליטות, בשנת 2019 הסתיימו הליכים ב- 4,408 תיקים פלילייםוהורשע ו 84% .מהנאשמים, אך יש לציין כי הנתונים מתייחסים לכלל התיקים הפליליים ולא רק .לתיקים שהם רלוונטיים להגשת תביעה אזרחית בעקבות הליך פלילי. .מומלץ כי משרד המשפטים יבחן, בתיאום עם החשב הכללי, עריכת מסמכים גנריים .בחלוקה נושאית, לשימוש הגורמים הרלוונטיים שבמשרדים השונים. למשל, טפסים .עבור יחידות הרכש ומינהל הדיור הממשלתי או גורמים הנמצאים בקשר עם ספקים או .צדדי ג' אחרים. .נוכח הקשיים באיסוף ראיות שהוצגו ופוטנציאל הנזק הכלכלי וההרתעתי העולה מהם, .מומלץ כי משרד המשפטים יוציא הנחיה ללשכות המשפטיות בגופי הממשלה בדבר .הצורך בהקפדה על תיעוד של מהלכים ושמירת מסמכים, ובייחוד כאלה הנוגעים .לאינטרסים של המדינה, ובדבר אופן התיעוד. מומלץ לגבש טפסים רשמיים שיתוו הליך .בניית תיק ראיות המבוסס על תשתית ראייתית מספקת לקראת הכנת תביעה בהליך .משפטי יזום. .בפגישות עם גורמים בכירים במשרד המשפטים, במשרד האוצר ובגופים ממשלתיים .נוספים עלה כי הליך איסוף הראיות וגיבושן לקראת תביעה אזרחית יזומה כרוך בקשיים .כמו: תחלופה גבוהה באיוש התפקידים בגוף הממשלתי פוגמת בזיכרון הארגוני ובשיתופי .הפעולה; העובדים חוששים מחשיפת כשל ניהולי בגוף הממשלתי אגב בניית תיק .הראיות; מסמכים חשובים להכנת התביעה לא נשמרו או אבדו; ניסוח לא מיטבי של .מסמכים שנלוו לה סכמי ההתקשרות כגון אגרות חוב, שעבודים וכתבי התחייבות 114 .ונזקים מקצועיים-משפטיים אחרים. .מטרת הפניית מקרים לנתיב של יישוב סכסוך היא להביא לסיומה של המחלוקת .במהירות ולחסוך למדינה משאבי זמן וכסף. מומלץ כי משרד המשפטים יבחן אם נדרשת .הסדרה והאחדה של אופן הפנייה לממונה על המחוז או לגורם אחר שייקבע (ובכלל זאת .של זהות הפונה מטעם המדינה לבירור ההליך), וכן קביעה במסגרת הנחיה של פרק .הזמן שבו נדרש אותו גורם לערוך את הבירור בפניו, בהסכמת משרד הפנים . עוד מומלץ .כי הפרקליטות תערוך מיפוי של כלל הסכסוכים טרום תביעה שהיא מעורבת בהם, .ובכללם אלה שבהם הרשות המקומית היא זו שטוענת לפגיעה בזכויותיה, ותוודא מימוש .הנחיות היועץ המשפטי לממשלה והנחיות משרד הפנים בדבר יישוב סכסוכים מחוץ .לכותלי בית המשפט בכלל המקרים הנ"ל. .עוד עולה מנתונים שמסרה רמ"י כי נכון לחודש מאי 2018 סך מצבת החובותהמשוערכת .בגין דמי חכירה שנתיים שעמדו לגבייה היה כ-2.4 מיליארד ש"ח. מתוכם כ-394 מיליון .ש"ח נמצא ו בטיפול משפטי. כלומר רמ"י העמידה לגבייה רק 16% מחובותאלו. מומלץ כי רמ"י תבצע מעקב ממוחשב אחר גיול החובות באופן שוטף למניעת התיישנות .חובות ולפעול להגדלת היקף התיקים המועברים לטיפול משפטי. עוד מומלץ כי, בייחוד, .בכל הנוגע ל חברות ותאגידים בעלי חובות גבוהים יבוצע מעקב שוטף אחר איתנותם .הכספית, לשם קבלת אינדיקציות על הרעה צפויה במצב החברות, בדרך שתתרום .למימוש גביית חובותיהם כלפי רמ"י. .מנגנון לאיתור הפרות של הסכמי התקשרות אינו מבוסס דיו בפרקטיקה המקצועית ש ל .גופי ממשלה. מהמענה לשאלון עולה כי ב -41% מהגופים המשיבים אין כלל מנגנון .מובנה לאיתור החובות וההפרות של הסכמים, ובכלל זה אין נוהל עבודה מתוקף לאיתור .ולמיפוי חובות והפרות. .מומלץ כי החשב הכללי ינחה את חשבי המשרדים והגופים הציבוריים לקיים התייעצויות .רבעוניות ויעקב אחר עמידת החשבים והיועצים המשפטיים של כלל הגופים בהוראות .התכ"ם בעניין זה, תוך הסתייעות ביחידה לאכיפה אזרחית לתכנון פעולות האכיפה .הנדרשות מהמעקב. כן, מוצע לפרסם מידי שנה, בקרב כלל משרדי הממשלה, את .המשרדים אשר זכו לקבל תמריצים בגין פעילותם בגביית חובות ולבחון יעילות המודל .הקיים. .מהתרשים עולה כי בשנים 2017 - 2019 חלה ירידה בכמות התיקים שהופנו למחלקה .המשפטית. בשנת 2017 הועברו432 תיקים למחלקה המשפטית, ואילו בשנת2019 חלה .ירידה של 25% בפניות והופנו 323 תיקים בלבד. במהלך הביקורת בשנת 2020 , חלה .עלייה במספר הפניות ביחס לשנת 2019 , והופנו406 ,תיקים למחלקה המשפטיתזאת .למול כ- 2,800 -2,400 איתורי פלישות בכל שנה בשנים הנ "ל. | לנוכח היקף החוב הנאמד ב - 5 מיליארדי ש"ח נומינאלי, המהווים יתרה של 15.3 .מיליארד ₪ נכון ל - 31.12.2020 , על רמ"י להמשיך לפעול לגבייתו. בין היתר, מומלץ .להשלים גיבוש נוהל בנושא גביית חובות. יש לציין לחיוב את פעולותיה של רמ"י לייעול .הליכי הגבייה, ועליה להוסיף ולפעול לצמצום מצבת חובותיה בהתאם לתכנית .האסטרטגית שגובשה על ידה. .עוד מומלץ כי רמ"י תבחן גיבוש מתכונת עבודה קבועה שביסודה יעד רב שנתי לצמצום .נרחב בהיקף החוב ולפעולה שוטפת לגביית חובות שוטפים בסמוך להיווצרותם. על .התוכנית להישען על מעקב שוטף אחר היקף חובותיה תוך ניתוח וגיבוש תכנית גבייה .מתועדפת ומותאמת לגורמים התובעים: המחלקה המשפטית, עורכי הדין החיצוניים .והפרקליטות. כמו כן, מוצע כי הנהלת רמ"י תקבע יעדים מדידים של פתיחת תיקים, .גביה בפועל, טיפול ותעדוף של הטיפול בתיקים הגדולים, ותפקח על הביצוע בפועל. | 118 |
ועדת הבחירות המרכזית . התקציב וההוצאות של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת .מהתרשים עולה כי בין מערכת הבחירות לכנסת ה -20 לביןמערכת הבחירות לכנסת .ה-23 , מספר המשרות של עובדי תקופת הבחירות גדל בכ -10% . יצוין כי בין מערכות .הבחירות לכנסת ה-20 ולכנסת ה-23 חל כאמורגידול של 5% .במספר הקלפיותלפיכך, .50% מהמשרות של עובדי תקופת הבחירות שנוספו בין מערכות הבחירות האמורות הן .אפוא פועל יוצא של הגידול במספר הקלפיות . .מהלוחות עולה כי היה פער של 33% - 110% בין שיעורי הצפייה הממוצעים .בשידורי תעמולת הבחירות לכנסת ה -21 ולכנסת ה -23 לבין שיעורי הצפייה .הממוצעים בתוכניות המשודרות במועדים דומים: שיעורי הצפייה הממוצעים בשידורי .התעמולה בערוץ 12 היוכ-4% עד5% ,ואילו בתוכניות - 6.5% עד7% ; ובערוץ13 - .3.5% ו- 6.7% ., בהתאמה עוד עולה כי בין הבחירות לכנסת ה -21 לבין הבחירות .לכנסת ה-23 פחתו שיעורי הצפייה הממוצעים בשידורי תעמולת הבחירות לכנסת .בשיעור של עד אחוז אחד. .מומלץ כי ועדת הבחירות המרכזית תפרסם לציבור באתר האינטרנט שלה נתונים כוללים .על היקף המשרות והעובדים במסגרתה וכן נתונים על שכר עובדיה, על פי כללי .הפרסום הנהוגים בשירות הציבורי, וכן תכלול נתונים מפורטים בנ ושא זה בעת הגשת .תקציבה לאישור ועדת הכספים. .מהנתונים עולה כי שיעורי הרכש של ועדת הבחירות המרכזית לקראת הבחירות .לכנסת ה-21 (73% רכש במכרז ו-23% )רכש בפטור ממכרזולכנסת ה-23 (65% .ו-35% ), בהתאמהדומים לנתוני הרכש הממשלתי לשנת 2019 , בהיבט של החלוקה .בין רכש באמצעות מכרז לרכש פטור ממכרז. עם זאת, נתוני הרכש של הוועדה .לקראת הבחירות לכנסת ה-22 שונים (48% ו-52% ), בהתאמה, שכן הוועדה עשתה .שימוש מוגבר ברכש הפטור מחובת מכרז. .מהתרשים עולה כי במערכת הבחירות לכנסת ה -21 הרבתהועדת הבחירות .המרכזית להשתמש בעילת הפטור המאפשרת התקשרות ששווי יה אינה עולה על .50,000 ש"ח (יחסית לרכש הממשלתי, 31% ו-10% , בהתאמה); הוועדה הרבתה .להשתמש בעילת הפטור המאפשרת התקשרות דחופה למניעת נזק של ממש .(יחסית לרכש הממשלתי, 8% ו-5% , בהתאמה), ובכך שיעור השימוש שלה בעילה .זו היה גדול ב -60% ממידת השימוש בעילה זו במסגרת כלל הרכש הממשלתי .הפטור ממכרז; שיעור השימוש של הוועדה בעילת הפטור של התקשרות המשך .היה גדול ב-87% משיעור השימוש בה במסגרת הרכש הממשלתי; ושיעור השימוש .של הוועדה בעילת הפטור של התקשרות עם ספק יחיד דומה לשיעור השימוש בה .במסגרת הרכש הממשלתי. במסגרת הליכי הבחינה והאישור של פטור ממכרז, ועדת פטור משרדית וועדת פטור .מרכזית מוסמכות לבחון החלטה של ועדת מכרזים ולהחליט אם לאשרה או לדחותה. .נמצא כי המנכ"לית, החשבת והיועץ המשפטי של ועדת הבחירות המרכזית משמשים .חברים גם בוועדת המכרזים, בו ועדת הפטור המשרדית ובוועדת הפטור המרכזית. כך, גם .הוועדה שתטפל בהשגה על החלטה של ועדת פטור משרדית, תהיה ועדה שאלה הם .שלושת חבריה. .בתחילת שנת 2019 ,עם ההיערכות לבחירות לכנסת ה-21, החלה אפוא ועדת הבחירות .המרכזית ליישם את המלצות הוועדה לבחינת שכר שכרוכות גם בתוספות שכר לחלק .מעובדי תקופת הבחירות, וחודשים אחדים לאחר מכן, לקראת הבחירות לכנסת ה-22 , .אושרה ותוקצבה תוספת שכר נוספת לכלל עובדי תקופת הבחירות. העלאת השכר של עובדי תקופת הבחירות התבססה בעיקר על כמה תובנות אשר פורטו .בדוח הוועדה לבחינת שכר, לרבות מאפייני העבודה בתקופת הבחירות (כגון .אינטנסיביות ועומס עבודה), ובהחלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית בדבר תוספת שכר .לקראת הבחירות לכנסת ה -22 . זאת לרבות התייחסות יו"ר הוועדה לשינויים בשכר .בעקבות המלצות הוועדה לבחינת שכר, ולפיה תנאי השכר שנקבעו במסגרת דוח .הוועדה הפחיתו את השכר בכמה תפקידים. על רקע זה ועל רקע הגידול הניכר בהוצאה .הממוצעת על משרה, לרבות לקראת הבחירות לכנסת ה-21 , יש מקום שדיונים והחלטות .של ועדת הבחירות המרכזית בדבר שינויים בהוצ אה על שכר יתבססו גם על נתונים .בדבר השינויים שכבר נעשו בהוצאה הכוללת על שכר במשך כמה שנים ובין מערכות .בחירות, לרבות השינוי הממוצע למשרה, וכן לנוכח השינויים שנעשו באותה תקופה .בשכר של עובדי המגזר הציבורי. .ועדת הבחירות המרכזית כוללת בהצעת התקציב שהיא מגישה לאישור ועדת הכספים .של הכנסת לעניין מערכת בחירות שני נתונים על שכר: (א) נתון על התקציב למימון .שכר כולל של מאות עובדים בתקופת בחירות (לרבות במטה הקבוע), (ב) נתון על .השכר הכולל של עשרות אלפי עובדי יום הבחירות; בשנה שאינה שנת בחירות הוועדה .כוללת בהצעת התקציב רק את הנתון על התקציב למימון השכר הכולל של עובדי .המטה הקבוע. נתונים אלה מתפרסמים, כחלק מסעיפי הת קציב שבהצעת התקציב, .באתר האינטרנט של ועדת הכספים. הוועדה קובעת את השכר של קבוצות עובדים, כגון .מזכירים וסדרנים, במסגרת התקציב שאושר לה. .הוועדה אינה מפרסמת נתונים על שכר עובדיה, וממילא אינה מפרטת שכר של קבוצות .עובדים ברמת הפירוט הנהוגה בדוח הממונה על השכר: הוועדה אינה מפרסמת נתונים .על שכר של קבוצות עובדים בתקופת הבחירות, ובכלל זה אינה מציגה נתונים על שכר .של בעלי תפקידים גנריים כגון מנהלי ועדות אזוריות ומנהלי גושים, ואינה מפרסמת .נתונים על שכר של קבוצות עובדי יום הבחירות, כגון מזכירי ועדות קלפי ומפקחים. יתר .על כן, הוועדה אינה מפרסמת באתר האינטרנט שלה את הנתונים המצרפיים הנכללים .בהצעות התקציב שלה לגבי ההוצאה הכוללת על שכר עובדי תקופת הבחירות ולגבי .ההוצאה הכוללת על שכר עובדי יום הבחירות. .כמו כן הוועדה נוהגת לפרסם בהצעת התקציב שלה נתונים על היקף התוספת במספר .המשרות, לעומת הצעת התקציב לשנה הקודמת. הוועדה אינה מפרסמת בהצעת .התקציב, ואף לא בכל דרך אחרת, נתונים כוללים על היקף המשרות והעובדים .במסגרתה. .עלה כי מידת השקיפות שנוהגת ועדת הבחירות המרכזית בכל הנוגע למספר המשרות .של עובדיה ולשכרם אינה נמצאת בהלימה לנהוג בשירות הציבורי. לפיכך נמנע מהציבור .מידע המאפשר לעקוב אחר השינוי בהיקף כוח האדם המועסק לצורך קיום מערכות .הבחירות וההוצאה על העסקתו, גם על פני שנים ומערכות בחירות. .3. בינואר2018 הציגה יו"ר הוועדה לבחינת חוק דרכי תעמולה את הצעת החוק .שגיבשה הוועדה לפני ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת. ועדת חוקה, חוק ומשפט .קיימה כמה ישיבות במחצית הראשונה של שנת 2018 , ובישיבתה האחרונה בנושא .זה, ביולי 2018 , אישרה את הצעת החוק, והצעה זו לא כללה את נושא תשדירי .התעמולה לבחירות לכנסת, כאמור. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת לקריאה .ראשונה במליאת הכנסת ה-20 , חמישה חודשים לפני ההכרזה על הבחירות לכנסת .ה-21 . אך מאז לא קודמה הצעת החוק שעל פי דוח הוועדה לבחינת חוק דרכי .תעמולה נועדה לבטל את ההסדר הנהוג, המקצה זמן לתשדירי תעמולה לרשימות .ללא תשלום. | .מהנתונים עולה כי בתוך כחמש שנים, בין הבחירות לכנסת ה -20 לבין הבחירות .לכנסת ה-23 , גדל מספרהמשרות של עובדי תקופת הבחירות ב-22%; ההוצאהעל .העסקתם גדלה ב-63%; וההוצאה הממוצעתעל משרה גדלה ב-34% - כמעט פי8 .מהגידול בהוצאה הממוצעת על שכר העובדים בגופים הציבוריים בתקופה האמורה .( 4.3% ) ופי 3 מהגידול בהוצאה הממוצעת על שכר העובדים במשרדי הממשלה .באותה תקופה (כ- 10.4%.) | 119 |
נושאים מערכתיים . שימוש משרדי ממשלה בענן ציבורי וההיערכות להקמת ענן מרכזי .עולה אפוא כי עד מועד סיום הביקורת, באוקטובר 2020 , טרםהושלם יישום תקציב .מעבר מערכות המידע במשרדי הממשלה לענן. .מומלץ כי רשות התקשוב ומשרד האוצר יפעלו למימוש הקצאת התקציב למעבר משרדי .הממשלה לענן. .משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פרסומי המדיניות וההנחיות של רשות התקשוב .ואת עדכונן בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות. .עלה כי משרד הבריאות השלים, במהלך הביקורת, הפצת חוזר מנכ"ל בנושא השימוש .במחשוב ענן במערכת הבריאות. גופים ממשלתיים וציבוריים שונים שוקדים על גיבוש ופרסום קווים מנחים וחוזרים בנושא .מחשוב ענן, מתוך זיהוי הסיכונים הטמונים בהעברת מידע ופעילות לענן. .לצד השמירה על עצמאות גופי האסדרה, מוצע לרשות התקשוב לעקוב אחר האופן שבו .מקדמים ומיישמים גופים ממשלתיים את המעבר למחשוב ענן על מנת לוודא כי כל .התחומים הרלוונטיים נלקחים בחשבון. מומלץ כי רשות התקשוב תבחן הנחלת מדיניות .אחידה לכלל הגורמים אשר תוכל לשמש כבסיס לרגולציות פרטניות. פעולה זו עומדת .בהלימה לתפקידי רשות התקשוב כפי שהוגדרו על ידי הממשלה. .עוד מומלץ כי רשות התקשוב תטמיע הסדר לפיו כל גורם מאסדר במערכת הממשלתית .אשר מעוניין להוציא חוזר בתחום מחשוב ענן לגופים ממשלתיים הפועלים תחת פיקוחו, .יעשה זאת לאחר שטיוטת החוזר תתואם עם רשות התקשוב ותוצג במסגרת ועדת .התקשוב העליונה23 ,. באופן זה ניתן יהיה לקיים בקרה נוספת על הוצאת החוזרים כאמור .וכן הדבר יתרום לתיאום וסנכרון בין המדיניות הממשלתית הכוללת אל מול פעולותיהם .של הגורמים המאסדרים השונים. .מומלץ כי הוועדה המייעצת תבחן קביעת תקינה מחייבת בישראל לספקי מחשוב ענן .אשר תשמש את רשות התקשוב ויה"ב. עוד מומלץ כי במסגרת מיפוי המערכות בענן .הוועדה המייעצת תוודא כי גם במיזמי ענן שיושמו לפני הקמת הוועדה נבחרו ספקים .המחזיקים בהסמכות אבטחת מידע מספקות. .מתרשים 9 עולה כי על פי תשובות המשרדים, במרבית המערכות שתוכננו לעבור .למחשוב ענן נושאים רבים לא נבדקו טרם ההחלטה על היישום בענן - למשל דרכים .להפחתת סיכונים בתחומים שונים, כגון פגיעה במוניטין וכישלון בשרשרת האספקה; .יכולת המשרד להתנתק מהספק ולחזור למערכת בסביבה מקומית. לשם המחשה, רק .ל-28 מבין84 ( מערכות33% ) בוצעו10 בדיקות או יותר מתוך ה-14 .שצוינו במהלך הביקורת, בדצמבר2020 , פרסמה רשות התקשוב הנחיה בנושא "אישור, תכנון .ובקרה לשירותי ענן" (להלן - ההנחיה החדשה). ההנחיה החדשה מפרטת דגשים ובקרות .אשר על המשרד לבצע בעת יישום פרויקט מחשוב ענן, לרבות בקרות בשלבים הבאים: .תכנון; הכנת ההזמנה; יצירת ההתקשרות; אישור ההתקשרות והשימוש השוטף בשירותי .הענן. .לאור הממצאים שפורטו, מומלץ כי רשות התקשוב תבחן את הצורך בעדכון ההנחיה .החדשה כך שתכיל את מכלול הבדיקות אשר על המשרדים לבצע לפני ההחלטה על .יישום מערכת בסביבת הענן, וכן תבצע בקרה על ביצוע ההנחיה בידי המשרדים, .בהלימה לתפקיד רשות התקשוב כפי שנקבע בהחלטת ממשלה 2097 - לשמש גורם .אחראי על קביעת סטנדרטים בתחום טכנולוגיות המידע וסיוע בהטמעתם. מתרשים 10 עולה כי על פי תשובות המשרדים, הם אינם בודקים באופן אחיד וקבוע .גורמים רבים הקשורים לספק ולהסכם ההתקשרות עימו. בין היתר , בהתקשרות עם .ספק לא נבדקים פעמים רבות קיומו של מנגנון פיצוי נאות במקרה של נזק, קיומם של .כלי פיקוח על פעילות הספק או ספקי משנה וכיו"ב. לשם המחשה, רק ל-18 מבין74 .( מערכות24% ) בוצעו14 בדיקות או יותר מתוך ה-20 שצוינו. בביקורת עלה כי ל עיתים .לדעת המשרדים בחירה בספק עולמי מוביל מייתרת את הצורך בביצוע הבדיקות .המתוארות. עם זאת, משרדים אשר ביצעו את הבדיקות האמורות גילו פערים אשר היה .קל יותר לצמצם אותם לפני החתימה על החוזה, כגון קביעת כללים ברורים לסיום .ההתקשרות ותכלול מול מערכות אחרות בארגון. .כאמור, במהלך הביקורת, בדצמבר 2020 ,, פרסמה רשות התקשוב את ההנחיה החדשה .הקובעת בין היתר כי עד לסיום מכרז נימבוס יש צורך באישור מרשות התקשוב ולאחר .מכן ממינהל הרכש לכל התקשרות חדשה או הארכה של התקשרות קיימת בנושא ענן. .הנחיה זו הוגדרה כמסמך מדיניות אשר תוכנו מחייב את קהל היעד - מנהלי אגפי .טכנולוגיות מידע, מנהלי טכנולוגיות, מנהלי יישומים ומנהלי פרויקטי ענן ביחידות .המונחות על ידי רשות התקשוב. .על פי פרוטוקול הוועדה, היה על משרד רה"ם לבצע בדיקות חדירה או סקר סיכונים .למערכת כל 18 חודשים, החל ממועד הקמתה. בביקורת נמצא כי נכון לפברואר2021 , . טרם בוצעו בדיקות חדירה נוספות על אלו שבוצעו בהקמת המערכת, וכן לא בוצע סקר .סיכונים נוסף. .על משרד רה"ם לבצע בדיקות חדירה או סקרי סיכונים למערכת, בהתא ם להנחיות .הוועדה המייעצת של יה"ב. כמו כן, על משרד רה"ם להקפיד לבצע בדיקות אלו בכל 18 .חודשים, בהתאם להנחיות ה וועדה. .מבדיקת שלושת הפרויקטים עולה כי היבטי אבטחת המידע והגנת הסייבר הובאו .בחשבון בשלב ההקמה של כל אחד מהם. לצד זאת, היבטים הקשורים לבקרה תקציבית .על פרויקטים אלו אינם מוסדרים, וכל משרד מנהל את הבקרה התקציבית על פרויקטים .אלו כפי שהוא מוצא לנכון. כפי שתואר לעיל, אחד ממאפייני מודל מחשוב הענן הוא .צריכת משאבים על פי הצורך, כך שעלות השימוש במחשוב ענן יכולה להשתנות באופן .ניכר מדי חודש. האמור מחזק את הצורך בביצוע בקרה תקציבית מסודרת ושוטפת על .מערכות מחשוב ענן. .לאחר סיום הביקורת, בנובמבר 2020 פרסם מינהל הרכש הוראת תכ"ם "קווים מנחים .לאישור ובקרת התקשרויות בענן". בהתאם להוראה, על המנמ"ר לערוך בקרה על .ההתקשרויות בנושא הענן ולדווח על ממצאיה לחשב המשרד, במסגרת אישור .החשבונות והרכישות הנוספות. ה הוראה מפרטת את הבקרות המקובלות שחשבי .המשרד יכולים לבקש תיעוד בגינן מהמנמ"ר. | .מתשובותיהם של 42 משרדים על השאלון שהפיץ משרד מבקר המדינה עולה כי על אף .ההנחיה של מנהל יה"ב, במשרדים אלה פועלות כ -10 מערכות בסביבת ענן בלא .שהתבקש לגביהן אישור הוועדה המייעצת. היעדר בחינה של הוועדה עלול להביא .להתממשות סיכוני אבטחת מידע משמעותיים במערכות אלו. | 120 |
נושאים מערכתיים . התנהלות גורמי האכיפה אל מול יוצאי אתיופיה .מומלץ כי משרד המשפטים ישלים את בחינת הצורך בעיגון סמכויות היחידה, לצורך .טיפול, פיקוח, בקרה ואכיפה יעילים בנושאי גזענות ואפליה. .משרד מבקר המדינה מציין את המלצות הצוות לשיפור המענה לתלונות נגד שוטרים .מדצמבר 2020 : הקמת בסיס נתונים אחיד במשטרה, שבו ירוכזו כל התלונות על .התנהגות לא ראויה של שוטרים ותוצאות הטיפול בהן; ומיסוד נוהל המוסכם על .המשטרה ומח"ש שיכלול הוראות בדבר התיאום ושיתוף הפעולה בין שני הגופים. משרד .מבקר המדינה ממליץ להשלים את הטיפול בצעדים כאמור לצורך מתן מענה מקצועי .ויעיל לתלונות על שוטרים, ולצורך הגברת אמון הציבור - בכלל, ואמון יוצאי אתיופיה - .בפרט, בגופי האכיפה. .מהלוח עולה כי מספר תיקי עבירות המגע ליוצאי אתיופיה פחת בכל אחת מהשנים 2016 .- 2019 לעומתשנה קודמת וכן לעומת מספר התיקים בשנת הבסיס 2015 .בסך הכול .פחת מספר תיקי עבירות המגע של יוצאי אתיופיה בשנים 2015 - 2019 ב-17% בקרב .בגירים ובכ-57% בקרב קטינים . .נמצא כי בהגדרת היעד המשטרתי להפחתת 10% מתיקי עבירות המגע שבהם מעורבים .יוצאי אתיופיה, המשטרה לא קבעה עבור שוטרים בשטח ומפקדי התחנות הוראות .ברורות בדבר אופן יישום יעד זה, ולא הגדירה להם את הדרכים הנכונות להפחתת מספר .התיקים כאמור. משרד מבקר המדינה מציין כי המשטרה עמדה ביעד בהפחתה של57% מתיקי עבירות .מגע ליוצאי אתיופיה קטינים, ובהפחתה של 17% מתיקי הבגירים בשנים2015 - 2019 . .משרד מבקר המדינה ממליץ לשלב בהגדרת היעד גם את שיטות הפעולה הרצויות .לצורך השגת היעד, ואף להגדיר מנגנוני פיקוח על מנת ליישם שיטות פעולה אלו. .נמצא כי ההכשרה התרבותית במשטרה במסגרת התוכנית המשטרתית התמקדה .בשוטרים ובמפקדים בתחנות המשטרה הפרוסות, ואילו ההכשרה התרבותית לגופי מטה .בכלל , ולגופי מטה שעוסקים בטיפול בתלונות על שוטרים - ית"ץ, ומחלקת משמעת - .בפרט, הייתה מועטה. .משרד מבקר המדינה ממליץ כי היחידה לתיאום המאבק בגזענות ו המשטרה ישתפו .פעולה, יקיימו החלפת מידע והיוועצות, על מנת להעשיר זו את זו וללמוד זו מניסיונה של .זו. .משרד מבקר המדינה מציין את הקמת היחידה לגיוון תרבותי, שתפקידה להיות אמונה .על תחום הכשירות התרבותית ולרכז את כל המידע בנושא ולקדם יחס שוויוני וראוי של .שוטרים כלפי כל אדם, ובכללם כלפי יוצאי אתיופיה מידת הצלחתה של היחידה לגיוון .תרבותי תיבחן בטווח הרחוק בשינוי ביחס ובתחושות של יוצאי אתיופיה כלפי משטרה .ובהגברת תחושות האמון שלהם בה. .על היחידה לגיוון תרבותי לפקח על ההכשרות שעובר כל שוטר, לבחון את יעילות .ההכשרות, את האפקטיביות שלהן ואת השפעתן בשטח. כמו כן, על היחידה לטפל .בתלונות שהיא מקבלת ולבחון אותן, על מנת לאתר מ וקדי גזענות ותופעות חוזרות .ונשנות ולהכשיר את השוטרים למיגור תופעות אלה. .מומלץ כי היחידה לגיוון תרבותי תפעל לקיום הכשרות תרבותיות ביחידות המטה, ובפרט .באלו שעוסקות בעבודתן השוטפת בתלונות על גזענות, שיטור יתר, פרופיילינג ואפליה - .מחלקת משמעת וית"ץ. .בביקורת נמצא עוד כי אין למשטרה תיעוד על כלל התיקים שנסגרו לפי עילת הסגירה ."היעדר אשמה". | . ,מומלץ כי במסגרת הבקרה המתוכננת על תוכנית העבודה של היחידה לגיוון תרבותי .היחידה תבחן את האפשרות להשתמש בסקרי אמון הציבור שהמשטרה מבצעת לבחינת .השפעת ההכשרות התרבותיות ויעילותן. יצוין כי סקרי האמון מציגים את הנעשה בכל .תחנה, ומה יוצאי אתיופיה באותו אזור חושבים שיש לעשות על מנת לשפר את .תחושותיהם ביחס למשטרה. | 121 |
נושאים מערכתיים . היבטי משילות בנגב - תפקוד רשויות מקומיות ותאגידי מים במגזר הבדואי .בביקורת התברר כי לא הוסדר רישומם של תושבים רבים המתגוררים מאז ומתמיד .בתחומי המועצות האזוריות ונרשמו ברשויות המקומיות הבדואיות בעבר . זאת הואיל .ורשויות אלו הוקמו שנים רבות לפני הקמת המועצות האזוריות , ובעת רישומם לא נדרשו .אותם תושבים לסמן על גבי מפות היכן הם מתגוררים בפועל. .מומלץ כי משרד הפנים ורשות האוכלוסין יפעלו להסדרת השיוך של כל בני בית-אב .מהפזורה הבדואית ולרישומם במרשם האוכלוסין כתושבים ברשות המקומית ש בה הם .מתגוררים בפועל וממנה הם מקבלים שירותים. נוסף על כך , מומלץ כי הרשויות, אשר .להן יש אינטרס לשקף נתוני אמת של אוכלוסיית מקבלי השירותים שהן מספקות, יבצעו .מהלך כולל של טיוב הנתונים לשם הסדרת סוגיית התושבים הרשומים ברשות מקומית .אחרת או ברישום שבטי, א ו שאינם רשומים כלל כתושבי אחת מהרשויות המקומית. בד .בבד, על משרדי הממשלה להשלים את עדכון נוסחאות המענק (בתחומים כמו מענקי .איזון, מענקי חינוך, רווחה) על פי השיוך של אוכלוסיית הפזורה לרשויות המקומיות .הרלוונטיות, לאחר שיעודכן במרשם האוכלוסין, כמוצע לעיל . .בביקורת עלה כי בחלק ניכר מהרשויות הבדואיות בנגב הבנייה למגורים היא ארעית .ובתים אלו, שאינם בהכרח ראויים למגורים, אינם נבנים על סמך היתרי בנייה ולא .משולמים בגינם היטלי פיתוח. לדוגמה, בארבעת היישובים של המועצה האזורית נווה .מדבר לא מוגדר ולו מבנה אחד כבניין מגורים. .מומלץ כי כלל הרשויות להשלים חקיקת חוקי עזר בתחומן, ובפרט בעניין הטלת היטלי .פיתוח. כמו כן, מומלץ כי משרד הפנים יעקוב אחר פעילות המועצות האזוריות וכלל .הרשויות הבדואיות ו יוודא השלמת חקיקת חוקי עזר על ידן, הוצאת החיובים על ידי .הרשויות לתושבים בהתאם, ביצוע הפעילות הנדרשת לגביית ההיטלים והשלמת עבודות .הפיתוח כנגד היטלים אלו. .מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי קובץ התלמידים שרשות האוכלוסין מעבירה .למשרד החינוך לצורך קביעת תקציב ההסעות מכיל מידע שגוי לגבי כתובותיהם של .התלמידים. כך לדוגמה, ישנם בקובץ תלמידים שרשומים כמי שמתגוררים ביישוב מסוים .בנגב, אף שבפועל אינם גרים שם 88 . כמו כן, חלק מהתלמידים רשומים על פי שם .השבט 89, ולא על פי המיקום הגיאוגרפי. יוער בהקשר זה כי כתובותיהם הרשומות של כ - .3,000 מתוך 16,412 התלמידים המוסעים בחינוך הרגיל במועצת נווה מדבר הם מחוץ .לנגב. יצוין כי הדוח שהוגש למשרד הפנים ביוני 2018 אמד את מספר התושבים בנווה .מדבר ב - 26,500 איש. בתרשים 9 להלן מוצגים נתונים על מספר התלמידים המוסעים .במועצת נווה מדבר ואלו שאינם רשומים כתושבים בנגב. .מנתוני הלוח עולה כי בשנים 2015 - 2019 אירעו 18 ,אירועי פריצה14 אירועי שודותשעה .ניסיונות שוד. אירועים אלו התמקדו ביישובי המגזר הבדואי באזור באר שבע. .בשנת 2020 הוכן במשרד החקלאות דוח לניתוח מימוש יעדי תוכנית החומש 2397 .("תכנון מול ביצוע"). הדוח ריכז את נתוני הביצוע של התוכנית לשנים 2017 - 2018 לפי .הגופים הממשלתיים שתוקצבו בתוכנית. .על פי נתוני רשות המיסים, ב-70% מהתיקים הפליליים שנפתחים נגד עברייני מס באזור .הנגב בגין עבירות מס מהותיות, כגון שימוש בחשבוניות פיקטיביות והפצתן, החשוד .משתייך לאוכלוסייה הלא -יהודית . .על רשות המ יסים ל המשיך ולטפל בתופע ת חשבוניות פיקטיביות בקרב האוכלוסייה .הלא -יהודית באזור הנגב כדי לצמצמה ככל האפשר. .מנתוני התרשים עולה כי נכון ליוני 2020, המחלקה המשפטית בתחנת מע"ם באר שבע .מטפלת ב -254 ( תיקיםששיעורם כ- 29.5%) מ-862 .תיקי התובע הפתוחים מכלל הארץ .בתיקים הפתוחים הקשורים ליחידת הגבייה עולה חלקה של תחנת מע"ם באר שבע .ל-32% , שיעור המדגיש את קשיי גביית המס באזור הדרום. הקושי היחסי בגביית מס .באזור זה והטיפול בתיקים הפתוחים מביאים לידי הימשכות של הליכי הגבייה והאכיפה, .מצב המקטין את יכולת ההרתעה של הרשות ופוגעת באפקטיביות הענישה. .מומלץ כי רשות המ יסים תפעל לצמצ ום מספר התיקים הפתוחים ב משרד מע"ם באר .שבע, ובהתאם תפחית את משך זמן הטיפול בתיקים של חייבי מע"ם באזור הנגב , שכן .ענישה מהירה כתגובה על מעשהו של עבריין מס מקדמת את יכולת ההרתעה .ומאפשרת להקצות משאבים לגביית חובות מס אחרים. .לדברי סמנכ"לית גמלאות בבט"ל , בדרך כלל הבט"ל אינו דורש מידע המצוי בחזקת .רשות המיסים לצורך בדיקה אם האזרח אכן זכאי לקבל קצבאות המשולמות לו, וזאת .על בסיס ההנחה כי אינו עובד, או משתכר הכנסות נמוכות. .מומלץ כי המוסד לביטוח לאומי ורשות המיסים יבחנו דרכים לשפר את שיתוף הפעולה .ביניהם כדי לקדם את יעדיהם, בפרט בכל הנוגע לאוכלוסייה הלא -יהודית בנגב, שמצד .אחד כאמור חלקה בגמלאות הביטוח הלאומי גבוה ביחס לכלל האוכלוסייה, ומצד שני .האכיפה כלפיה ברשות המיסים טעונה שיפור. | .על פי נתוני רשות המיסים ל - 7.6.20, 218 מתוך 388 התיקים הפליליים ( 56%) שנפתחו .לעברייני מס (דג"ע) באזור הנגב משתייכים לאוכלוסייה הלא -יהודית. יצוין כי שיעור .העוסקים ה פעילים באזור הנגב הוא 22,416 עוסקים, ומתוכם 3,504 משתייכים .לאוכלוסייה הלא -יהודית (כ -20% ). כלומר, שיעור עבירותהמע"ם של האוכלוסייה הלא - .יהודית גדול פי שלושה מחלקם היחסי בכלל אוכלוסיית העוסקים בנגב. | 122 |
נושאים מערכתיים . העסקה מכילה של מגוון אוכלוסיות בשירות המדינה .כ-15% מהגופים הממשלתיים, ובהם גופים גדולים שבהם יותר מ- 1,000 עובדים, לא מינו .ממונה על גיוון תעסוקתי בתקופה שנבדקה, כנדרש בחוק המינויים. גופים ממשלתיים .שבהם כיהנו ממונים על גיוון תעסוקתי מאופיינים, על פי ממצאי הביקורת, בהעסקה .מכילה של מגוון אוכלוסיות בהשוואה לגופים אחרים בכמה היבטים: אווירת העבודה ; .עידוד גיוס עובדים ממגוון אוכלוסיות וקידומם ; עידוד התפתחות אישית ומקצועית של .העובד ואף מניעת גילויי גזענות. .על הנהלות הגופים הממשלתיים117 למנות ממונים על גיוון תעסוקתיולהעמיד לרשותם .כלי עבודה מספקים לצורך הבטחת סביבת עבודה מתאימה ומכילה להעסקת עובדים .ממגוון אוכלוסיות. על נש"ם לפעול ליישום הוראות חוק המינויים בדבר חובת מינוי ממונה .על גיוון תעסוקתי בכלל הגופים בשירות המדינה . .נמצא כי בשנת 2019, כ-6% מ- 10,000 עובדי המדינה מקרב החברה הערבית קיבלו .סיוע בשכר דירה; סכום הסיוע שנקבע בהחלטת הממשלה - 2,000 ש"ח - לא .עודכן משנת 2009 , הגם שבשנים 2008 - 2015 עלו מחירי שכר הדירה ב-59% .במונחים נומינליים; נכון לאפריל 2021 ,טרם השלימה נש"ם לגבש את הנוסח הסופי .של הצעת ההחלטה בדבר עדכון סכום הסיוע בהתאם. .על רקע שיעורי הניצול של הזכות של עובדי מדינה ערבים לקבלת החזר שכר .דירה, שנועדה לעודדם להשתלב בשירות המדינה, מומלץ כי נש"ם תשלים בחינת .דרכים אפקטיביות לעידוד השתלבות של ערבים בשירות המדינה ותפעל למימושן. .כמו כן, מומלץ להשלים את ההליכים לעדכון סכום השתתפות המדינה בשכר דירה .לעובדי מדינה מהחברה הערבית. .במקרים שבהם סבורים בתי חולים ממשלתיים כי יש קשיים אובייקטיביים באיתור .מועמדים מקרב יוצאי אתיופיה, כגון מועמדים העומדים בדרישות מקצועיות מסוימות, .מומלץ להיעזר בנש"ם כדי לבחון פתרונות מתאימים, בחתירה להשגת היעד הממשלתי. .מהתרשים עולה כי ממוצע המועמדים במכרז פומבי המיועד ליוצאי אתיופיה היה נמוך .מממוצע המועמדים במכרז שאינו מיועד לאוכלוסייה מסוימת, בכל אחת משלוש השנים .שנבדקו (13 ו-45 מועמדים, בהתאמה). הפער גדל במידה ניכרת בשנים2018 - 2019 . .רוב המשיבים מקרב עובדי המדינה יוצא י אתיופיה בתהליך שיתוף הציבור (57%) , סברו .שהארגון שלהם אינו פועל לעידוד גיוס מועמדים מקרב יוצאי אתיופיה. 55% מהמשיבים .סברו כי הנהלת הארגון אינה מעודדת קליטת עובדים מקרב יוצאי אתיופיה. .על נש"ם לוודא שהגופים הממשלתיים מייעדים משרות ליוצאי אתיופיה בהתאם .להנחיותיה כאמור. .נמצא כי רק 45% מהמועמדים במכרזים הפומביים שיועדו ליוצאי אתיופיה בשנת2019 .עמדו בתנאי הסף, בהשוואה ל -60% מהמועמדים במכרזים הפומבי ים שלא יועדו .לאוכלוסייה ספציפית 59. . כמחציתמהמשיבים במסגרת תהליך שיתוף הציבור , מקרב עובדי המדינה יוצאי .אתיופיה, סברו במידה רבה או בינונית כי חסר בהשכלה אקדמית או ניסיון מקצועי .מצמצמים את הסיכוי של מועמדים מקרב יוצאי אתיופיה להתקבל לשירות המדינה. .עלה כי מאז פתיחת המחזור הראשון של תכנית "משפיעים" לגברים ונשים חרדים ב - .2018 .לא נפתח מחזור שני, עד למועד סיום הביקורת .מומלץ כי נש"ם תשלים את הפעולות הנ דרשות להמשך הפעלת התכנית, ובכלל זאת .לגיוס המחזור השני של תכנית "משפיעים" לגברים ונשים חרדיות , לשם עידוד שילוב .עובדים חרדים בשירות המדינה. עוד מומלץ כי לאחר השלמת גיבוש חוות הדעת בידי .מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה ילווה את גיבוש .המתווה ואת ההתאמות הנדרשות שיאפשרו השתתפות נשים וגברים מקרב החברה .החרדית בתכנית ההכשרה . .לנוכח הדיווחים של 60% מהמשיבים כאמור, יש מקום שהגופים הממשלתיים יפעלו .להתאמת פעילויות חברתיות גם לעובדים מקרב החברה החרדית. וכמו כן יש מקום .שנש"ם תוודא שהגופים עושים זאת. .לנוכח עמדה זו של עובדי מדינה חרדים שהשתתפו בתהליך לשיתוף הציבור, מומלץ .כי נש"ם תפעל, במידת האפשר, למינוי חברי ועדות בוחנים מקרב החברה החרדית, .במכרזים שבהם יש מועמד חרדי, ותעקוב אחר תוצאות היישום של השינוי. .לנוכח ממצא זה, יש מקום שנש"ם תבחן הנהגת תהליך חניכה ייעודי בשירות .המדינה לעובדים חדשים מקרב החברה החרדית. זאת תוך רגישות לצורכי .העובדים. שיעור העובדים החרדים בשירות המדינה עומד על כ - 1.2% , והוא רחוק משיעור .האוכלוסייה החרדית מכלל תושבי המדינה בגיל העבודה, העומד על כ-8% ,. אשר על כן .על נש"ם להמשיך ולפעול בנושא זה, ובכלל זה מוצע לפעול לקביעת יעד ממשלתי .לייצוג הולם של חרדים מכלל עובדי המדינה ובהתאם לפעול להשגתו. יצוין כי מספר .העובדים החרדים גדל בשנים 2016 - 2019 כמעט פי ארבעה- מ-249 ל-979 עובדים. .העובדים החרדים מיוצגים במדרגים הניהוליים, הגם שמספרם הכולל בדרג הבכיר הוא .תשעה. נראה כי המכרזים המיועדים לאוכלוסייה החרדית אפקטיביים, הן בהיבט של .מספרי המועמדים והן בהיבט של עמידתם בתנאי הסף. עם זאת, מספרם של המכרזים .הייעודיים הוא נמוך והסתכם ב-32 מכרזים בשנת 2019 . | .שביעות הרצון של עובדי המדינה מקרב החברה החרדית גבוהה למדי. עם זאת, יש לתת .את הדעת להיקף העובדים שדיווחו על הערות פוגעניות ולדיווחים על הפעילות .החברתית שאינה מותאמת לאוכלוסייה החרדית. כיוון שכך, נדרשות פעולות להעסקה .מכילה של עובד המדינה החרדי תוך שמירה על י יחודו ותוך התחשבות ב שונות שלו כמי .שמשתייך לאוכלוסייה החרדית. .ממצאי הביקורת בדבר שילוב עובדים מהחברה החרדית בשירות המדינה, במדרגים .השונים, מלמדים על הצלחה בתחילת שילובם. שילוב עובדים מהחברה החרדית נשען .כאמור על קביעת יעד ועל החלטת ממשלה מדצמבר 2015 . החלטה ז ו פירטה שורה .ארוכה של משימות לביצוע, המקיפות את תחומי הגיוס והמיון ואת תחום קידום העובדים .החרדים, לרבות בדרך של עתודה ניהולית, תוך קביעת גורמים אחראים לכל משימה. .עלה כי רוב המשימות הושלמו, אך לא משימות כגון אלו: פרסום מכרזים פומביים .באמצעי תקשורת חרדיים וס ימון 50 משרות או יותר שיש בהן פוטנציאל לקליטת .אוכלוסייה חרדית. .יצוין כי דרך פעולה זו, המגולמת בהחלטת הממשלה, לא ננקטה לצורך שילובם של .עובדים מהחברה הערבית ומקרב יוצאי אתיופיה. משכך, מומלץ שנש"ם תאמץ את דרך .הפעולה של החלטת הממשלה כאמור גם בנוגע לשאר האוכלוס יות הזכאיות לייצוג .הולם בשירות המדינה. | 123 |
המוסד לביטוח לאומי . אי-מיצוי של זכויות חברתיות - ביקורת מעקב . משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הביטחון ולצה"ל על השיהוי רב השנים בתשלום .תגמולי המילואים לזכאים בעבור התקופה 2008 עד2012 ,. על צה"ל ומשרד הביטחון .בתיאום עם בט"ל, להגיע להערכה מוסכמת בנוגע לגובה התשלומים שלא שולמו .לזכאים, ולפעול לתשלומם. .אשר לשנים 2013 עד2019 - עלה כי בשנת2020 שילמו בט"ל וצה"ל למשרתי מילואים .שאינם שכירים סכום של כ-19 מיליוןש"ח בעבור תגמולי מילואים; ואולם ע ל פי הערכת .בט"ל מספטמבר 2020 נדרש לשלם עוד כ-650 מילי ון ש"ח עבור ימי המילואים ש משרתי .המילואים או מעסיקיהם טרם תבעו לשנים אלו . . משרד מבקר המדינה מציין את פעולות בט"ל לשיפור מיצוי הזכויות בקרב משרתי .המילואים ומעסיקיהם, אולם הערכת בט"ל של החוב בגין תגמולי מילואים, לשנים .2019-2013 , בסכום של כ-650 מיליון ש"חמצביעה על כך שהמנגנון למיצוי הזכויות טעון .שיפור. .ביקורת המעקב העלתה כי בט "ל, צה"ל ומשרד הביטחון טרם הגיעו לפתרון מוסכם של .המחלוקת בדבר תגמולי המילואים לשנים 2008 עד2012 , הן בנוגע למספר ימי .המילואים שבוצעו והן בנוגע לסכום תגמולי המילואים שיש לשלם. עקב כך בט"ל טרם .שילם לזכאים בעבור כל ימי המילואים שבוצעו בתקופה האמורה. על צה"ל ומשרד הביטחון להשלים מול בט"ל את הפעולות למיצוי זכויות משרתי .המילואים השכירים ומעסיקיהם עבור תקופות המילואים שלא נתבעו לשנים 2019-2013 . .נוסף על כך מומלץ שבט"ל יבחן את פישוט תהליך הגשת התביעה לגמלת מילואים של .שכירים ומעסיקיהם ואת מחשוב המערכת ומיכונה, כך שמחד גיסא הדיווח לבט"ל על .משרתי המילואים ה שכירים ייעשה באופן מקוון ע"י צה"ל, ומאידך גיסא הזיכוי למעסיקים .בגין גמלת מילואים של שכירים המועסקים על ידם יבוצע באופן אוטומטי ומקוון על ידי .בט"ל, בכפוף להסכמת משרת המילואים; זאת כדי למנוע מצב שבו מדי שנה בשנה לא .מוגשות תביעות בגין שירות מילואים ולא משולמים תגמולי מילואים. .בביקורת המעקב נמצא כי אף שיש באפשרות בט"ל להצליב נתונים במאגרי המידע שלו .וליזום פניות ישירות לשכירים שעשויים להיות זכאים להחזר דמי ביטוח אם יבוצע להם .תיאום כאמור - הוא לא עושה כן . עם זאת בט"ל מיידע בתחילת כל שנה גורמים .רלוונטיים (מעסיקים, משלמי פנסייה, מערכות שכר, לשכת רו"ח ויועצי מס) בדבר הצורך .לבצע תיאום דמי ביטוח לשכירים, ובשנת 2019 הוא השיק מסע פרסום בתקשורת אשר .יידע את הציבור באפשרות לביצוע תיאום דמי ביטוח באופן מקוון, ושילב ב אתר .המרשתת שלו הסבר וטופס שבאמצעותו העובד יכול לבצע תיאום דמי ביטוח באופן .עצמאי לגבי הכנסתו הן אצל מעסיקו הראשי והן אצל זה המשני. .נוכח הזמן הרב שעבר מאז ביצוע המחקר החלוץ (יותר מעשור) והשיפור שחל בשירותים .הממוחשבים והמקוונים של בט"ל, ומאחר שכיום יותר אנשים משתמשים בשירותים .מקוונים לביצוע פעולותיהם, לרבות בסניפי בט"ל, משרד מבקר המדינה ממליץ שבט"ל .ייזום פניות ישירות לשכירים שעשויים להיות זכאים להחזר דמי ביטוח ויידע אותם על .אפשרותם לבצע תיאום דמי ביטוח ולהגיש בקשה להחזר באתר המרשתת של בט"ל. .משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעולות משרד הרווחה להגדלה ניכרת של מספר .מרכזי העוצמה. מומלץ כי המשרד ימשיך וירחיב את פריסתם של מרכזים אלה בהתאם .לצורכי האוכלוסייה הזקוקה להם; אשר לתחנות שי"ל, מומלץ כי המשרד יפעל בשיתוף .עם הרשויות המקומיות כדי להרחיב את פריסתן בקרב אוכלוסיות מהפריפריה החברתית .הזקוקות במיוחד להנגשת הסיוע ולקבלתו בשפה המתאימה, ובעיקר במגזר הערבי, שבו .אין כיום תחנות שי"ל כלל. .לאור חשיבות המיזם לפישוט ה מכתבים למבוטחים באמצעות תבנית אחידה, מומלץ .שבט"ל ישלים את המיזם ויפעל למימושו. .בבדיקת המעקב נמצא כי בט"ל פעל בתחום זה ושיפר בצורה משמעותית את מיצוי .הזכויות לקצבאות הילדים של החוזרים מחו"ל: ככול שלחוזרים מחו"ל יש חשבון בנק .פעיל שאומת בשנתיים האחרונות באחת הגמלאות, קצבת הילדים תחודש באופן .אוטומטי ללא צורך בהגשת תביעה. במקרים בהם אין בידי בט"ל פרטי חשבון בנק פעיל, .נשלחת להורים הודעה להשלמת פרטי חשבון הבנק לצורך התשלום. .בביקורת המעקב נמצא כי עד מועד סיומה בט"ל ומשרד הבינוי לא הסדירו ביניהם מנגנון .להעברת מידע מהימן על מקבלי קצבאות העשויים להיות זכאים לסיוע בשכר דירה, .למעט קובץ חד -פעמי שהעביר בט"ל ביולי 2017 . עוד עלה כי משרד הבינוי יזם פנייה .באמצעים שונים לזכאים על פי הנתונים שהועברו אליו מבט"ל בקובץ החד-פעמי וכן נקט .יוזמות להעלאת המודעות לאפשרות קבלת הסיוע. | .בביקורת המעקב נמצא כי בשנת 2015 העלה משרד הדיגיטל את אתר המרשתת האחוד .gov.il המנגיש את המידע הממשלתי לציבור ; מדובר בצעד משמעותי המהווה "קפיצת .מדרגה" מבחינת הנגשת המידע והשירותים לאזרח. | 124 |
משרד הביטחון . תשתיות ייצור לאומיות בתעשיות הביטחוניות_ ,משרד מבקר המדינה מעיר, כי משהב"ט לא קיים עמ"ט, בשיתוף עם צה"ל למיפוי קווי הייצור החיוניים, כדי לגבש ראייה מערכתית לגבי כלל הקווים החיוניים הקיימים בכל התעשיות הביטחוניות ומצבם, לרבות התעדוף ביניהם, לצורך קבלת החלט ות בעניין היקף ההשקעה הנדרשת לשימורם ולפיתוחם בטווח הארוך. בהיעדר עמ"ט, אין במשהב"ט קביעֹות בנוגע להקצאת מקורות תקציב לחידוש הקווים ולשימורם. זאת, למעט שיקום ושדרוג של קווי ייצור באמצעות המטה לרכיבים קריטיים11 שבמשהב"ט, ללא ראייה מערכתית של כלל הצרכים בתשתיות הלאומיות, כאמור לעיל. כמתואר בדוח המעקב מ - 2012 , בשנים 2011 -2007 לא קיבל משהב"ט החלטות מגובות בתקציבים על שימור קווי ייצור חיוניים בתעש, ונגרמו נזקים כבדים לקווים בתשלובת התחמושת הכבדה. לגבי עמדת צה"ל בעניין הפגזים האמורים מעיר משרד מבקר המדינה, כי העמדה שצה"ל הצטייד בפגזים בכמות מספקת אינה עולה בקנה אחד עם האמור בפקודות העבודה של צה"ל לשני ם 2014 -2013 , שבהן פורטו מלאי התחמושת ויעדי ההיערכות12 .של תחמושת שבבקרה מטכ"לית משרד מבקר המדינה מעיר, כי קיימת חשיבות רבה לניתוח ולהצגה של הפערים בין רמות מלאי התחמושת הקיימות בפועל לבין אלו הנדרשות למתן מענה מלא למלחמה, כפי שנקבע ביעדי ההיערכות; וכי על צה"ל היה להציג בדיון בספטמבר 2013 ,בראשות מנכ"ל משהב"ט פערים אלו לרבות תחזיותיו לעתיד, כדי שהם יהוו שיקול נוסף בתהליך קבלת ההחלטות שערך המנכ"ל לגבי אי-הכללת קווי התחמושת הכבדה ברשימת ה"קווים החיוניים". למרות זאת, במשהב"ט, לא קיימתראייה מערכתית בשיתוף עם צה"ל לגבי כלל תשתיות הייצור החיוניות בתעשיות הביטחוניות , לרבות מיפוין, מצבן הפיזי והתעדוף ביניהן, לצורך קבלת החלטות בנוגע להיקף ההשקעה הנדרשת לשימורן ולפיתוחן בטווח הארוך. על מנכ"ל משהב"ט לקבוע גורם במשהב"ט שיישא באחריות-על לנושא תשתיות הייצור החיוניות בתעשיות הביטחוניות ובמשהב"ט, אשר יפעל בהקדם למיפוי כלל התשתיות הקיימות, לבחינת מצבן ולזיהוי הצרכים בהן ובתשתיות חדשות בטווח הקצר והארוך. מומלץ, כי גורם זה יבצע בהקדם עבודת מטה מקיפה זו שתוצאותיה והמלצותיה יוצגו לאישור המנכ"ל ושר הביטחון. זאת לצורך קבלת ההחלטות המתחייבות בדבר ההשקעה הנדרשת בשימור כלל התשתיות הביטחוניות ופיתוחן, לרבות בצה"ל, כדי לשפר את מוכנות צה"ל, את חוסנן הכלכלי של התעשיות הביטחוניות והיתרונות הטכנולוגיים שלהן, ולשימור יכולות "כחול לבן". .משך שנים השקיעו התעשיות הביטחוניות ומשרד הביטחון (משהב"ט) משאבים רבים בבניית יכולות עצמאי ות וחיוניות במדינת ישראל לייצ ור מערכות נשק ותחמושת עבור צה"ל. תשתיות הייצור שהוקמו נוגעות ל שיקולים לאומיים של אי-תלות ב הספקת פריטים חיוניים הדרושים לביטחון המדינה, ויש להן חשיבות למוכנות צה"ל ולחוסנן הכלכלי של התעשיות. רכש בלתי מספיק מקווי הייצור החיוניים ואי-השקעה מספקת בשימור ם, עלולים לגרום נזק לקווי ם אלו ואף להביא לסגירתם. הדבר יביא לפגיעה או אף לאבדן של יכולות ייצור "כחול לבן" של אמצעי לחימה ותחמושת חיוניים, ולצורך ב השקעות ניכרות בעתיד בכסף, בזמן ובכוח אדם כדי להק ים מחדש קווים שנסגרו , במקרה שהדבר יידרש . הדברים מקבלים משנה חשיבות כאשר אבדן היכולות מתרחש "אד הוק", מתוך שיקולים מיידיים קצרי טווח, וללא ניתוח צרכים, בחינת משמעויות ותכנון מערכתי לטווח הארוך. נוכח האמור בהתייחסות משהב"ט מעיר משרד מבקר המדינה, כי על מנה"ר היה לפעול בהתאם לאמור בהוראה, או לפעול לעדכונה, ככל שיידרש. לאורך השנים הגדירו משהב"ט וצה"ל את קווי התחמושת הכבדה בתעש כקווים חיוניים. זאת בשל עמדתם, כי איכות המוצרים בתעש טובה משמעותית מאשר המוצרים מחו"ל, בגלל הצורך בשימור הידע, נוכח התלות במדינות אחרות בהספקת תחמושת לצה"ל ועוד. באוגוסט 2013 ,הגדיר מנכ"ל משהב"ט קו חיוני בין היתר, כתשתית פיזית או מוקד ידע אשר לא ניתן להשיג לו תחליף באיכותו או בזמינותו. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בדיון בספטמבר 2013 לא כלל מנכ"ל משהב"ט את קווי התחמושת הכבדה בתעש ברשימת הקווים החיוניים. הדבר אינו עולה בקנה אחד עם ההגדרה דלעיל של קו חיוני, כפי שהגדיר המנכ"ל עצמו, ועם הצורך בשימור יכולות הייצור לטווח הארוך. יודגש, כי הנימוקים שהעלו באותו דיון גורמים שונים במשהב"ט, הצביעו על הצורך בהכללת קווי התחמושת הכבדה בתעש כקווים חיוניים. זאת ועוד, במשהב"ט לא נמצאו סי מוכין לסיבות לאי - ההכללה, למעט הנימוק של "מצוקה תקציבית". עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי במצב דברים זה ונוכח הליך הפרטתה של תעש, קיים חשש כבד ליכולת לשימור מוקדי הידע ותשתיות הייצור של תחמושת כבדה בארץ ל"טווח הארוך", לרבות היכולת לפתח מוצרים מתקדמים ולהצטייד בהם, כגון תחמושת ב' מתקדמת, שהיא בעלת חשיבות מיוחדת לצה"ל, וכתוצאה מכך אף לפגיעה ביכולות של צה"ל. לדעת משרד מבקר המדינה, על אף האמור בהסכם מאפריל 2014 להסדרת מחויבות משהב"ט לרכש מתעש לשנים 2018 -2014 , אי-הכללת קווי הייצור של התחמושת הכבדה בתעש ברשימת קווי הייצור החיוניים, שעוגנה בהחלטת ועדת השרים לענייני הפרטה מדצמבר 2013 להפריט את תעש, מדגימה היעדר מדיניות עקבית של משהב"ט בנושא, שאמורה להיות מושתתת על הצרכים של מערכת הביטחון לטווח הארוך, על ניתוח מצבן של כלל התשתיות החיוניות, ועל תיעדוף ההשקעה בתשתיות השו נות נוכח מצבן והצרכים בהן מחד, ומגבלות התקציב מאידך. כמתואר לעיל, העמדה שהציג צה"ל בדיון מנכ"ל משהב"ט בספטמבר 2013 , ולפיה לא קיים צורך בהגדרת קווי התחמושת הכבדה בתעש כקווים חיוניים, כלל לא התייחסה לנושא תחמושת ב'. עמדה זו עלולה להביא לפגיעה ביכולת של צה"ל. יצוין, כי עד מועד הדיון האמור צה"ל לא ערך עמ"ט שתצי ג חלופות ישימות לתחמושת ב', ואף המשיך בפיתוח ובהצטיידות בה, דבר המצביע, על פניו, על הצורך בקיום קווי ייצור לתחמושת ב' ובהגדרתם כחיוניים. לפיכך מעיר משרד מבקר המדינה, כי העמדה שהציג צה"ל למנכ"ל משהב"ט בספטמבר 2013 , לוקה בחסר, אינה עולה בקנה אחד עם הצורך בתחמושת ב', ואף יש בה כדי לפגוע בתהליך במשהב"ט של בחינת הגדרתם של קווי הייצור של תחמושת זו כקווים חיוניים. משרד מבקר המדינה העלה, כי במשך כ-12 שנים, ממרץ 2002 ועד למועד סיום הביקורת, אפריל 2014 , לא עדכן מנה"ר את קטלוג תשתיות הייצור כנדרש בהמ"ב שלעיל. בכך נפגעת היכולת של משהב"ט לממש את מדיניותו לשימור קווי הייצור שהוקמו במימונו, לרבות קווים חיוניים, וביניהם אלו המשמשים לייצור רכיבים קריטיים ולשמירה על עצמאות טכנולוגית בארץ. נמצא, כי לאורך השנים ועד לאוגוסט 2013 השתמש משהב"ט במושג "קווי ייצור חיוניים" ללא שהגדיר מה הם. זאת על אף חיוניות ההגדרה לצורך קבלת החל טה על הקצאת משאבים כספיים לרכש אמל"ח ותחמושת מקווים אלו, כדי לשמר אותם פעילים. משרד מבקר המדינה העלה, כי לראשונה, באוגוסט 2013 , בדיון בנושא קווים חיוניים בתעש, הגדיר מנכ"ל משהב"ט, אלוף (מיל') דן הראל, מהו קו ייצור חיוני, ובדיון המשך בנושא בספטמבר 2013 עדכן המנכ"ל את ההגדרה ל"תשתית פיזית או מוקד ידע שהם צורך חיוני ואשר לא ניתן להשיג לו תחליף הן באיכותו או בזמינותו ע"י ביצוע רכש במקום אחר". | משרד מבקר המדינה העלה, כי מאוגוסט 2007 ,ועד מועד סיום הביקורת אפריל 2014 , לא תיקף משהב"ט, בשיתוף עם צה"ל, באופן שיטתי ועיתי את מסקנות ועדת "כחול לבן" בעניין קווי הייצור החיוניים שמיפתה הוועדה שיש לשמר בתעשיות הביטחוניות, למעט בנושא קיום מענה הרכשתי ל"קווים החמים" שטופל עד לשנת 2010 . בכלל זה לא נבדק האם נשמרו הקווים שהוועדה הגדירה כ"רדומים", והאם יש צורך לעדכן את רשימת ה" קווים החמים". וזאת על אף האמור בסיכום מנכ"ל משהב"ט שלעיל מאוגוסט 2007 . עוד העלה משרד מבקר המדינה, כי משהב"ט, בשיתוף עם צה"ל, לא ערך עמ"ט למיפוי כלל קווי הייצור החיוניים, כך שיכללו גם את אלו שוועדת "כחול לבן" לא בדקה באישור מנכ"ל משהב"ט, כגון הקווים הנוגעים לייצור פלטפורמות ויכולת התחזוקה שלהן וקווים המטופלים במינהלות שונות במשהב"ט. גם זאת לא נעשה, על אף האמור בסיכום מנכ"ל משהב"ט שלעיל מאוגוסט 2007. | 125 |
משרד הביטחון . תהליכי העבודה באגף שיקום נכים - משרד הביטחון_ משרד מבקר המדינה מעיר לאכ"א, כי מצב שבו אין נגישות ללמעלה מ - 300,000 תיקים אישיים של חיילים, הוא לקוי, ופוגע בטיפול היחידה בתביעות, ומכאן בזכויות הפרט. חשוב שאכ"א יפעל ללא דיחוי נוסף לתיקון המצב, כדי לוודא נגישות מלאה לתיקים שבמחסנים המסוכנים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מקום שמדובר בהקצאת כספי ציבור בסכומים ניכרים מעבר לתגמולים המקובלים ביחס לנכי צה"ל, אין להסתפק ב"התרשמויות" של חברים בוועדות, אלא דרוש מידע מבוסס בנוגע להכנסותיו של הנכה המבקש להיות מוכר כנצרך. מידע זה קיים באגף מס הכנסה ומשהב"ט מורשה להשתמש בו. על כן, יש לראות בחומרה את העובדה שבמשך למעלה מתשע שנים משהב"ט לא קבע אמות מידה לאופן ולהיקף השימוש במאגרי המידע של אגף מס הכנסה לגבי המבקשים תגמול נצרך. חשוב אפוא, שמנכ"ל משהב"ט וראש האגף יפעלו לתיקון המצב. .על פי אמנת השירות של האגף, ייעודו הוא מתן שירות מקצועי, מהיר וא נושי למען שיקום הנכה ושילובו בחברה, תוך חתירה לתפקוד מיטבי של האגף ולשיפור השירות בהתמדה. האמנה מפרטת גם כללי יסוד, ולפיהם, בין היתר, יפעל האגף על פי מדדי שירות, ויעניק יחס הוגן ושוויוני לכל הזכאים. על אף המאמץ הגדול שמשקיעים מנהלי האגף ועובדיו, וגילויי המעורבות, היזמה, ההתמדה והנכונות, עלו בביקורת ליקויים יסודיים, לרבות בטיפול היחידה לתביעות וקביעת זכאות בבקשות להכרה כנכה צה"ל, באישור תגמול נצרך ובמינוי משרות רופאים בכירות. ליקויים אלה עומדים בסתירה לכללי היסוד שנקבעו באמנת השירות של האגף ובחלקם אף להוראות התקשי"ר, ופוגעים ביכולתו להגשים את ייעודו. היחידה לתביעות וקביעת זכאות היא שער הכניסה של נכי צה"ל לאגף, ולכן על ראש האגף לאתר את הפגמים והחולשות בטיפול היחידה בתביעות, ולהציע להן מענה. נוסף על כך, ראוי כי משהב"ט יבחן אם יש מקום ליזום תיקון הגדרת נצרך בחוק הנכים, כך שיתחשב גם בנכסי המבקשים זכאות לתגמול נצרך ולא רק בהכנסותיהם, כדי למנוע ככל הניתן ולפחות לצמצם מצבים של ניצול לרעה של תגמול נצרך על ידי אנשים עתירי נכסים. נוכח חשיבות העיגון בחוק של כלל ההטבות הניתנות לנכי צה"ל, הן מבחינה ערכית ומוסרית והן מבחינה משפטית, ומאחר שמאז שנת 2005 נושא עיגון ההטבות בחוק נמצא בשלבים שונים של טיפול ואינו מתקדם, על מנכ"ל משהב"ט לפעול להביא את העניין לכלל סיום בהקדם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי למרות חשיבות העיגון בחוק של כלל ההטבות, הן מבחינה ערכית ומוסרית והן מבחינה משפטית, חלפו למעלה משמונה שנים ממועד חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בנדון, ועדיין הטיפול בנושא טרם הסתיים39 . על כן ראוי, כי כל הצדדים המעורבים יפעלו להביא את העניין לכלל סיום, ויפה שעה אחת קודם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אם סבר ראש האגף, כי עלה חשש לניגוד עניינים, היה עליו להפנות את העניין ליועמ"ש למעהב"ט ולבקש את הנחיותיו. אופן הטיפול של ראש האגף במקרה זה לא עולה בקנה אחד עם הוראות התקשי"ר. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח רגישות הנושא והעובדה שההחלטות המתקבלות טומנות בחובן הטבות כספיות ניכרות, נדרש להַבְנות את שיקול הדעת שבקבלתן. לכן מן ראוי שמשהב"ט יבחן אם יש מקום ליזום תיקון הגדרת הנצרך בחוק הנכים, כך שיתחשב גם בנכסי המבקשים זכאות לתגמול נצרך ולא רק בהכנסותיהם. זאת, במגמה למנוע ככל הניתן ולפחות משרד מבקר המדינה מעיר, כי אימוץ חוות דעת של הרופא המטפל במקום עמידה בפני צר"ם, כפי שנקבע בהוראות האגף, ומתן תגמול נצרך גם בתקופה בה עבדה והשתכרה למחייתה, יש בהם כדי לפגוע בעיקרון השוויון. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בתהליך בחירת ממלא המקום לרופא המרחבי נפלו פגמים מהותיים: משהב"ט פעל בניגוד להוראות התקשי"ר כאשר לא קיים הליך בחירה שוויוני, הגון ושקוף למשרה האמורה, ונש"ם מצדה אישרה משך שנים למשהב"ט לפעול בדרך פסולה זו. על אמ"ש ועל האגף להפיק את הלקחים מהתנהלות כושלת זו, ולהקפיד לפעול על פי הוראות התקשי"ר33. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בקרה חלקית זו אינה יכולה להבטיח מענה סדיר ועקבי אחר כל אחת מהתביעות, בעיקר כשעל הפרק מונחות כ - 6,000 תביעות חדשות בכל שנה. הדבר אףגורם לפגיעה בעיקרון השוויון. היחידה לת ביעות וקביעת זכאות היא שער הכניסה לאגף - הגורם הראשון שעימו בא במגע מי שתובע הכרה כנכה צה"ל, ומכאן חשיבות פעילותה. נמצא, כי האגף לא קבע לוח זמנים לעבודת היחידה בשלב איסוף החומר, שלב זה נמשך זמן רב, כאשר אלפי תיקים מצטברים וממתינים להשלמות מסמכים, ולא מתקיי ם הליך סדור של מעקב ובקרה במסגרתו. נוסף על כך, אין מידע המשקף נכונה את עבודת היחידה, ולכן האגף אינו יודע מהי מידת עמידתה של היחידה בפרקי הזמן שנקבעו בתקנות ההליכים ובאמנת השירות של האגף בנוגע לרוב התביעות בגין חבלה ובגין מחלה. הדבר גם פוגע ביכולת הבקרה של היחידה על פעילויותיה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי כדי למנוע פגיעה בזכויות התובע, קיימת חשיבות גדולה לכך, שהיחידה תעמוד בפרקי הזמן שנקבעו, ותבצע מעקב ובקרה לכל אורך תהליך הטיפול בתביעה. על ראש האגף לבחון שינויים נדרשים, כגון בתהליכי עבודה ובהטמעת מערכת מחשוב המאפשרת בקרה נאותה, כדי להעניק את השירות המיטבי לתובע. | משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח תפקידי סגן הרופא הראשי, אי -איוש המשרה בפועל משנת 2007 ועד ספטמבר 2013 והתנהלות ראש האגף בנוגע לכך, היה בהם כדי לפגוע בניהול השירותים הרפואיים באגף וכדי פגיעה בזכויותיו של הרופא שזכה במכרז. למותר לציין, כי האופן שבו התנהל תהליך המינוי בכללותו אינו עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין. | 126 |
התעשייה האוירית לישראל בע_מ . תהליכי קבלת החלטות בתחום פיתוח וייצור מטוסי מנהלים - התעשייה האווירית לישראל בע_מ_ לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה שבעקבות ממצאי "הצוות האדום" התע"א הייתה פונה לחברה א' לבירור העניין, נוכח חשיבותו של הסקר לביסוס התכנית העסקית למטוס G-280 , לקראת אישורה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הנהלת התע"א לא התבססה על סקר שוק עצמאי ובלתי תלוי לבחינת הפוטנציאל של נתח השוק של מטוס ה- G-280 .בשוק מטוסי המנהלים, שנכלל בתכנית העסקית לדעת משרד מבקר המדינה, הדבר נדרש נוכח הסיכונים השיווקיים הגבוהים שהיו גלומים בתכנית כפי שפורטו לעיל, הנובעים ממאפייני השוק, ושעלולים היו להשפיע על כדאיותה הכלכלית של התכנית. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מרכיב אי-הוודאות, הקשור למאפייני שוק מט וסי המנהלים, היה אמור למצוא ביטוי בתכנית העסקית שגיבשה התע"א בשנת 2005 , בין היתר בהגדלת שיעור ההיוון 10 לבחינת הכדאיות הכלכלית של ההשקעה, כדי שישקף את הסיכונים הגלומים בה; דבר שלא נעשה. יתר על כן, גם לאחר המשבר בסוף שנת 2008 ( , התע"א לא עדכנה את שיעור ההיוון בעניין זה ראו פירוט בהמשך). משרד מבקר המדינה מעיר, כי ניסיון העבר של התע"א וכניסת ה לתכנית פיתוח וייצור מטוס מנהלים חדש, המאופיינת בסיכונים ובהשקעה עצמית של עשרות מיליוני דולרים, חייבה את הנהלת התע"א להכין תכנית עסקית על בסיס הנחות יסוד ריאליות ועל הערכות תכולה מבוססות. ללא אלה, התכנית העסקית שהציגה ההנהלה לדירקטוריון בדצמבר 2005 הייתה חסרה ולא מבוססת דיה בכל הקשור להערכת עלויות הפיתוח. דבר שהיה בו כדי להביא להצגה מוטה של הכדאיות הכלכלית של התכנית העסקית. ממסמכי התע"א עולה, כי ניסיון העבר שלה בפרויקטים דומים בתחום פיתוח וייצור מטוסי המנהלים ( G-100 ו- G-200 ) הצביע על חריגות משמעותיות בעלויות הפיתוח, העולות על אלו שנלקחו בחשבון בעת ביצוע ניתוחי הרגישויות הנ"ל, כפי שאף הוצג בישיבה של ועדת הכספים מנובמבר 2005 )(בעניין זה ראו פירוט בהמשך . משרד מבקר המדינה מעיר, כי למרות זאת, התכנית העסקית לא התייחסה כלל לאפשרות של חריגה בעלויות הפיתוח בשיעור העולה על זה שנבחן בניתוחי הרגישות, כמו גם לאפשרות של חריגה בעלויות הייצור מעבר לשיעור שהוצג בהן; וממילא אפשרויות אלו לא הוצגו לדירקטוריון. ,זאת ועוד ראוי להדגיש, כי להשקעה של עשרות רבות של מיליוני דולרים בתקופה של כעשור בתחום מטוסי המנהלים, המאופיין בהפסדים, ישנה השפעה על מצבה העסקי של התע"א , ובכלל זה על יכולתה להשקיע בתחומי פעילות אחרים, בעלי פוטנציאל לתשואה גבוהה יותר, לרבות בתחומי ה מו"פ ופיתוח מוצרים. לדבר עלולה להיות השפעה שלילית על הפיתוח האסטרטגי של החברה בטווח הבינוני והארוך ; ומכאן על מצבה העסקי בעתיד. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במצב שבו הדירקטוריון אחראי, כאמו ר, לעקוב ולפקח על פעילותה העסקית של החברה, הדיונים ברמת ההנהלה, שבהם השתתף יו"ר הדירקטוריון, אינם מהווים תחליף לדיווח סדור של הנהלת התע"א לדירקטוריון על סטאטוס התקדמות התכנית העסקית של מטוס G-280 , כדי לאפשר לו לדון במצב הפרויקט ולהתערב במידת הצורך. אשר לטע נת התע"א, כי יו"ר הדירקטוריון העביר דיווחים שוטפים לחברי הדירקטוריון מדיונים אלה, יש להעיר, כי בביקורת לא נמצא שדיווחים אלו תועדו. בביקורת עלה, כי התע"א לא הצליחה להקדים את לוחות הזמנים להשלמת הפיתוח. יתר על כן, התע"א אף חרגה מאמדן לוחות הזמנים שאישר דירקטוריון התע"א ב דצמבר 2005 לרישוי המטוס . למרות זאת, הנהלת התע"א לא הציגה לוועדת הכספים ולדירקטוריון את סטאטוס לוחות הזמנים של הפרויקט, כנדרש. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על אף העלאה חלקית של סוגיית החריגות בפרויקט G-280 ,מפעם לפעם כמתואר לעיל, התע"א לא ערכה ניתוח מלא וממצה של הסיבות שהביאו לגידול בעלויות הפיתוח, ולדחייה בלוחות הזמנים שנקבעו לסיום הפיתוח. חריגות אלה היו בין הגורמים העיקריים לכך, שבמקום ערך נוכחי נקי חיובי בפרויקט , בהתאם להערכות התכנית העסקית שאישר הדירקטוריון ב דצמבר 2005 , הפרויקט במועד סיום הביקורת צפוי להסתיים בערך נוכחי נקי שלילי, בהתאם להערכות מיוני 2013 . בביקורת עלה, כי הרשות לא קיימה בקרה מספקת על פעילות התע"א בתחום מטוסי המנהלים, ולא העירה לה על התוצאות העסקיות של פעילות זו. זאת, למרות ההשקעות הניכרות, החריגות המשמעותיות מיעדיה העסקיים בתחום זה וההפסדים של עשרות מיליוני דולרים שנצברו בשנים 2012-2000 , שהרשות הייתה מודעת להם; ואף כי תחום פעילות זה השפיע על מצבה העסקי של התע"א והיה אחד הגורמים לרווחיות הנמוכה שלה. עד יוני 2013 הרשותלא דיווחה לשרים הממונים, קרי, שר האוצר ושר הביטחון, על פעילותה של התע"א בתחום מטוסי המנהלים. בכך, לא הפעילה הרשות את הבקרה והפיקוח על התע"א, כפי שהיה עליה לעשות על פי חוק. הרשותהיא חולייה המקשרת בין החברות הממשלתיות לבין הממשלה . משרד מבקר המדינה מעיר, כי על אף זאת, פעילות הבקרה והפיקוח שלה אחר תחום מטוסי המנהלים בתע"א, לא הייתה מספקת. | משרד מבקר המדינה מעיר, כי חישוב הערך הנוכחי הנקיבתכנית לפי שיעור היוון האמור, שעשתה חטיבת כלי טיס אזרחיים, נָגַד את ההנחיה של הסמנכ"ל לכספים מדצמבר 2008 ,דלעיל. נוכח זאת ונוכח הסיכונים הש יווקים ואלה הנובעים מהחשיפה, שעדיין נותרו בתכנית, היה על החטיבה לבחון את הערך הנוכחי הנקי של התכנית גם על פי שיעור היוון גבוה יותר, דבר שלא נעשה . יצוין בהקשר זה, כי התכנית שהציגה החטיבה לא כללה כל ניתוח של הסיכונים שנותרו בה, המנמק את השימוש שעשתה בשיעור היוון זה. | 127 |
התעשייה האוירית לישראל בע_מ . העסקת יועצים בתעש_ נוכח העובדה שהרכב ועדת המכרזים להעסקת יועצים בתעש אינו עולה בקנה אחד עם דרישות התקנות, מעיר משרד מבקר המדינה, כי נפל פגם פרוצדוראלי בהחלטות הוועדה הנוגעות לפטורים ממכרזים שהיא נתנה לאחר כניסת התקנות לתוקף בפברואר 2013 . הליקוי בהרכב הוועדה עלול להשפיע על תוקף החלטותיה. משרד מבקר המדינה העלה, כי ב-12 מבין30 ההתקשרויות שנבדקו ( 40% ,) החלה תעש להעסיק את היועצים לפני שהוציאה, באמצעות גבעון, הזמנת רכש להתקשרות, שלא בהתאם לאמור בנוהל תעש בעניין רכש מספקים בארץ. יודגש, כי ב-13 התקשרויות נוספות מבין30 ( ההתקשרויות 43% ) לא ניתן לדעת מתי החלה תעש להעסיק את היועץ, נוכח היעדר תיעוד. נבדקו 12 מבין30 ,ההתקשרויות של תעש עם יועצים לגבעון שלעיל שלגביהן נתנה הוועדה להעסקת יועצים אישור העסקה לראשונה. משרד מבקר המדינה העלה, כי בארבע מבין ההתקשרויות ( 33% ), החלה תעש להעסיק את היועצים לפני שקיבלה אישור להעסקתם מהוועדה, וממילא לפני שהוועדה, בשבתה כוועדת המכרזים, נתנה פטור ממכרז להעסקתם; לפחות בשתיים מבין ההתקשרויות אף לפני שגבעון פנה לוועדה בבקשה לאשר את העסקתם. במקרה נוסף אישרה הוועדה להעסקת יועצים להעסיק את היועץ בתקופה ינואר -מרץ 2011 , אולם תעש החלה בפועל להעסיקו במאי 2011 , .דהיינו לאחר שפג תוקף אישור הוועדה משרד מבקר המדינה העלה, כי בפועל תעש לא העסיקה את יועץ י"א לפי שעות עבודה, וממילא היועץ לא דיווח על ביצוען, אלא הגיש לתעש, בכל שנה, חשבוניות בהתאם לסך כל כמות שעות העבודה שנקבעו בהזמנת הרכש ממנו. דהיינו, העסקת היועץ נעשתה תוך תשלום "גלובלי" עבור ביצוע תכולות העבודה. מן הראוי, כי גבעון יבחן את היקף התשלום הנדרש במקרה זה בהשוואה לתכולות העבודה הנדרשת, ויתקשר עם היועץ בשיטה המתאימה לצורכי הייעוץ. זאת במיוחד נוכח תקופת ההעסקה הארוכה של היועץ, המתאימה, לפי הגדרת תעש שלעיל, ל"תחליף עובד". משרד מבקר המדינה העיר לתעש, כי עליה לעגן בנוהל את אמות המידה לוויתור על קבלת ביטוח מהיועצים, ולא להסתפק בהנחיות הממונה על הביטוח. משרד מבקר המדינה העלה, כי בשנים 2012 -2010 לא הקפיד גבעון לקבל מהיועצים פוליסות ביטוח או לפחות לקבל אישור על עריכתן, כנדרש בהסכמים שערך עם היועצים וכנדרש בנוהל תעש. במצב זה גבעון לא וידא, כי היועצים אכן ערכו ביטוח, דבר שעלו ל לחשוף את תעש לסיכונים שהביטוח נועד למזער את הנזק בגינם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי באי-החתימה על הסכמי ההעסקה לפני תחילת עבודת היועצים כמתואר לעיל, חושף גבעון את תעש לסיכונים , הנוגעים לקיום יחסי עבודה בינה לבין היועצים, ליכולת לאכוף אי-זליגת מידע מתעש על ידי היועצים לגורמים חיצוניים, ולנשיאה של תעש בעלויות נזקים פוטנציאליים שיגרמו היועצים לרכוש תעש או לעובדיה. משרד מבקר המדינה העלה, כי כיוון שבשנים 2010 ו- 2012 ועדת כוח האדם לא התכנסה, ממילא היא לא ישבה כוועדת מכרזים להעסקת יועצי ההנהלה הבכירה, למעט במקרה אחד (אישור ההתקשרות עם יועץ ד') ולא דנה ולא אישרה פטורים ממכרזים להתקשרות עם יועצי המנכ"ל. בשנים 2011 ו- 2013 ועדת כוח האדם התכנסה ואישרה את העסקת יועצי המנכ"ל, ולפי טענת תעש ישבה כוועדת מכרזים, אולם היא לא דנה במתן פטור ממכרז ליועצים כנדרש בתקנות. יוצא אפוא, כי בשנים 2013 -2010 התקשרה תעש עם יועצי המנכ"ל ללא קיום מכרז או ללא שניתנו פטורים ממכרזים כנדרש בתקנות ובנוהל תעש. משרד מבקר המדינה מעיר, כי יש לראות בחומרה את האופן שבו נערכו ההתקשרויות של תעש עם יועצי המנכ"ל בשנים אלה ללא מכרזים או ללא קבלת פטורים ממכרזים מהוועדה כנדרש. הדבר אינו עולה בקנה אחד עם הוראות חוק חובת המכרזים, התקנות שעל פיו ונוהל תעש. בתקנות נקבע, כי עסקה לביצוע עבודה מקצועית, הדורשת ידע, מומחיות או כישורים מיוחדים, תיערך לאחר בדיקת מספר הצעות מגורמים שונים. בדיקה שכזו אמורה לכלול התייחסות של תעש לכישוריהם, לניסיונם, להמלצות בנוגע אליהם, למחירים שמציעים ספקים אפשריים וכדומה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במקרה של מתן פטור ממכרז להתקשרות של תעש עם יועץ ד' נפל פגם בהליך מתן הפטור ממכרז על ידי ועדת המכרזים, כיוון שהנהלת תעש לא פנתה ליועצים אחרים בבקשה לקבל הצעות נוספות. מנכ"ל תעש פנה ליועץ ד' בל בד, ולא הציג בפני ועדת המכרזים חלופות נוספות ליועצים שביכולתם לספק את הייעוץ האמור. זאת, אף כי מדבריו בפני הוועדה עולה, שיועצים כאלה אכן קיימים בשוק, ובעבר יועצים שונים אף סיפקו לתעש ייעוץ בתחום המבוקש. הוועדה לא ביקשה לקבל הצעות מיועצים אחרים, וממילא לא דנה בהן. | במועדי הדיון בוועדת כוח האדם היו קיימים מספר יועצים פוטנציאלים, שיכלו להציע מענה לייעוץ המבוקש על ידי תעש. אולם, תעש לא בחנה הצעות מיועצים אלה, שיספקו את הייעוץ האמור. זאת על אף המתחייב על פי התקנות. לפיכך מעיר משרד מבקר המדינה, כי נפל פגם חמור בהליך מתן הפטור ממכרז ליועץ האמור שאישרה הוועדה. | 128 |
צבא ההגנה לישראל . מערך האזרחים עובדי צה_ל (אע_צים)_ משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח אי -ההתאמה בין המבנה הארגוני של מרכז תע"ץ, כפי שנקבע בפקודת הארגון שלו, ובין מבנהו בפועל, וכן נוכח השינויים שחלו במשך השנים בהיקף העבודה במרכז ובאופיה, על אכ"א לבחון את סוגיית המבנה של המרכז, להציגו לאג"ת, להתאים את פקודת הארגון שלו למבנה שייקבע בסיכום עבודת המטה, וליישמה במרכז תע"ץ. משרד מבקר המדינה מציין, כי מניתוח התשובות לשאלות האמורות עולה פער משמעותי בין מידת שביעות רצונם של אע"צים מתפקידיהם ומעבודתם ובין שביעות רצונם מטיפוח המערכת הצבאית אותם, מתגמולם על ידי המערכת והוקרתם. שעה שאע"צים, ככלל, שבעי רצון במידה רבה מתפקידם ומעבודתם, הם מעריכים את יחס המערכת הצבאית אליהם כבינונית ומטה, ובמיוחד הם מעריכים באופן נמוך את התגמול וההוקרה המוענקים להם על ידי המערכת הצבאית. מן הראוי, שאכ"א ומרכז תע"ץ יעמדו על הסיבות להערכה הנמוכה שנתנו אע"צים לאופן שבו המערכת מתייחסת אליהם ומתגמלת אותם. זאת, על רקע הפער בין הערכה זו לבין מידת שביעות רצונם של אע"צים, ככלל, מתפקידם ומעבודתם. לדעת משרד מבקר המדינה, חשוב כי צה"ל יהיה ער להלכי הרוח בקרב האע"צים, וחיוני כי המפקדים יראיינו את המועסקים ביחידתם לפחות פעם בשנה, כדי לעמוד מקרוב על מכלול הבעיות המעסיקות אותם בקשר לעבודתם בצבא, ועל נושאי פרט רלוונטיים, וכן כדי לתת להם משוב על עבודתם, תוך פירוט היבטים הראויים לשימור או לשיפור. ההבדלים המשמעותיים בין הסמכויות בנושאים אלו, כפי שהשתקפו בניתוח השאלונים, ממחישים את הצורך בקביעת הנחיות אחידות לגביהם לכלל צה"ל. על מרכז תע"ץ להסדיר נושאים אלו באופן אחיד ומחייב בכלל צה"ל. מהאמור לעיל עולה, כי הן לפי גורמי מרכז תע"ץ והן לפי מפקדים וגורמי משאבי אנוש ברמות השונות, קיימים ליקויים שונים בתהליכי הטיפול בבקשות פרט של אע"צים, ובכלל זה עיכובים ממושכים וטיפול חסר בבקשות. גם ההערכ ות של אע"צים לגבי הסיוע שהם מקבלים ממרכז תע"ץ בנוגע למימוש זכויותיהם, כפי שהן עולות מהעמדות שהובאו בשאלונים שהופצו ביניהם, הן ברובן בינוניות ומטה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוהלי עבודה ברורים, מפורטים ומעודכנים הם גורם חשוב ביותר ביכולתם של האחראים לניהול משאבי אנוש ושל מפקדים ברמות השונות לתת את המענה המיטבי בתחום הטיפול בפרט, ולהוות כלי עבודה לטיפול בפרט ולשמירה על זכויותיו. המצב המתואר לעיל מעלה חשש, שהגורמים האחראים לטיפול באע"צים בצה"ל עלולים לעבוד בהסתמך על הוראות חלקיות או לא רלוונטיות, או לפעול בתנאי חוסר ודאות לגבי תוקף הוראות, רשימות וטפסים אלו, ולגבי יכולתם לפעול על פיהם. מצב זה יש בו כדי לגרום לחוסר בהירות בנוגע לכללים שעל פיהם חייבים לפעול הגורמים המטפלים באע"צים בצה"ל; ועלול אף לגרום לחוסר שוויון בכך שמקרים דומים יטופלו באופן שונה. על אכ"א ומרכז תע"ץ לפעול כדי שמכלול הנורמות הנוגעות להעסקת אע"צים יהיו מעודכנות, מתואמות וזמינות לגורמים המקצועיים המטפלים באע"צים בצה"ל, למפקדים ולאע"צים עצמם. בביקורת נמצא, כי בחלוף כחמש עד שש שנים מאז הוחל בהסדרת נושא התקנים, עדיין לא הושלם תהליך התקינה האמור, ולמעשה לא באה תקינה זאת לידי מימוש. משרד מבקר המדינה מעיר, כי השלמת תהליך התקינה ומימושה הלכה למעשה דרושים לצו רך הניהול הנכון והשוטף של מערך האע"צים, ואמורים לתרום לייצוב המערך. על אכ"א ומרכז תע"ץ לפעול להשלמת תהליך זה ומימושו הלכה למעשה. בביקורת נמצא, כי בניגוד לאמור בפקודת שכר עידוד במערך אט"ל, במש"א שבבסיס תל השומר ובמר"ץ, שבהם מועסקים כ - 1,100 וכ-370 ,אע"צים בהתאמה, המהווים ביחד כ- 39% מכלל האע"צים העובדים תחת שיטות שכר עידוד באט"ל, נהוגות שיטות המתבססות על מדד אחד בלבד, מדד של תפוקה, בניגוד לקביעת אט"ל. על פי נתוני מרכז תע"ץ, נכונים לאוגוסט 2013 , באט"ל, בחה"א, בחה"י ובחמ"ן היו בסך הכל כ- 3,400 אע"צים בדירוג האקדמאים, בדירוג המנהלי או בדירוג המקצ"ט. 350 מהם (כ-%10 ) היו בעלי דרגה43 או מקבילותיה22. במועד זה, נמצאו עובדים רבים בדרגה העליונה בקידום השוטף ובמצב שלפיו הם עומדים לפחות באחת מאמות המידה שנקבעו בעבר בהסכמי העבודה לקבלת דרגה 43 ומקבילותיה, ואינם יכולים לקבל דרגה כזאת בהיעדר הסכם בנושא קידום לדרגה 43 .ומקבילותיה בשנים האחרונות מממצאי הביקורת עולה, כי אין בצה"ל אמות מידה קבועות ועקביות המעוגנות בכתב בנוגע לקידום אע"צים מעבר לדרגה המרבית בדירוג השוטף, והקידום נעשה מדי פעם בפעם ב מסגרת הסכמי עבודה ובאמצעות הקצאות מוגבלות בהיקפן, כאשר אמות המידה לקידום משתנות מהסכם להסכם. כמו כן, עד מועד סיום הביקורת קודמו מספר אע"צים היושבים על תקן צבאי בדרגת רס"ן, לדרגה 43 . לדפוס זה, שהחל כחריג שיצר ראש מרכז תע"ץ בעבר, אין עיגון בכתב בהוראה פנימית או בנוהל של מרכז תע"ץ, או במסמך חתום בין הצדדים במסגרת ההסכם הקיבוצי. לדעת משרד מבקר המדינה, במצב שנוצר ישנם אע"צים, אשר אינם יכולים להתקדם בדרגה וברמות השכר כפי שקודמו חבריהם לעבודה בעבר, גם אם הם עומדים באמות המידה שנקבעו בעבר בהסכמים, וזאת מהסיבה שבשני ם האחרונות לא נחתמו בין מעהב"ט ובין ארגון העובדים הסכמי שכר בעניין זה; נוסף על כך, העובדים אינם יודעים ואינם יכולים לדעת האם ובהתאם לאילו אמות מידה יוכלו להתקדם בעתיד. מצב הדברים האמור עלול לפגוע בנכונותם של עובדים לקחת על עצמם תפקידים בעלי מאפיינים ניהולי ים, הכרוכים באחריות ובמאמץ גדולים, באין לצדם גם קידום לדרגות שכר בכירות בגין זאת. ,משרד מבקר המדינה מודע לרגישות הרבה של הנושא הכרוך בהסכמי עבודה אולם המצב שנוצר עלול לעורר חשש לפגיעה ב עיקרון שוויון ההזדמנויות להתפתחות בעבודה, ועלול אף לגרום בפועל לאפליה בין עובדים. אלו עלולים גם לפגוע בהנעת עובדים, העשויים לחוש שאין להם אופק קידום. לפיכך, על אכ"א ומרכז תע"ץ, בשיתוף ובתיאום עם משהב"ט וארגון עובדי צה"ל, בכפוף להסכמי העבודה הקיימים, לבחון סוגיות אלו ואת השלכותיהן האפשריות, להסדיר אותן ולעגן את ההסדרה במסמכים הנדרשים, ובכלל זה בפקודות, בהוראות ובנהלים. | לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהגורמים המטפלים בנושא שכר עידוד במשהב"ט, במרכז תע"ץ ובאט"ל יפעלו לקדם את רענון השיטות המיושנות, ואת יישום פקודת שכר העידוד במערך אט"ל, באמצעות הכנסת מדדים נוספים, אשר יהלמו את יעדי אט"ל והיחידות הנוגעות לענ יין, וביניהם - מדדים הנוגעים לאיכות העבודה ולבטיחות בעבודה. | 129 |
צבא ההגנה לישראל . כשירות מערך המילואים של כוחות היבשה מודל האימונים התלת-שנתי החדש לשנים 2012 -2010 נועד להגביר את "נפח האימונים" של יחידות המילואים ביבשה. מהממצאים עולה, כי מודל אימונים זה נפגע בעיקר ככל שהדבר נוגע לביצוע תרח"טים. כמו כן, לא נערכו מקצת מהתרג"דים שתוכננו, ואחרים קוצרו או משאביהם רודדו. כמו כן עולה, כי בשנת 2013 נפגעה תכנית האימונים עוד יותר בכל הרמות, ולפי התייחסות צה"ל האמורה, אימוני מערך המילואים ביבשה אף נעצרו בחודש יוני 2014 . פער משמעותי זה בתרגילים ובאימונים, שהינם מרכיב משמעותי בכשירות מערך המילואים של כוחות היבשה, עלול להביא, לדעת משרד מבקר המדינה, לפגיעה בכשירותו. נמצא, כי במודל האימונים התלת -שנתי החדש של צה"ל, ובהתחשב בהיקף האימו נים בפועל ובמשך זמן מילוי התפקיד של מפקדי אוגדות ומפקדי חטיבות המילואים, נוצר מצב שבו מפקדים בכירים רבים בתפקידי מפקדי אוגדות מילואים ומפקדי חטיבות מילואים אינם מפקדים על יחידתם לאורך מחזור אימונים שלם, והם עלולים אף להיקלע למצב שבו לא תרגלו בפועל פיקוד על תרגיל אוגדה או חטיבה, בהתאמה, שעה שהם נדרשים לפקד על יחידתם במלחמה. בכך נפגעים הידע והניסיון הנדרשים להם למילוי תפקידם, דבר העלול לפגוע בתפקוד היחידות בלחימה. כאמור, בחוק שירות המילואים נקבע, כי "אחת לשנה יציג השר את רמת הכשירות, כפי שאושרה על ידו, לפני הממשלה ויביאה לידיעת הוועדה ועדת [ ". משרד מבקר המדינה מעיר אפוא, כי המסמכים]החוץ והביטחון של הכנסת שצורפו להתייחסות לשכת שהב"ט אינם מצביעים על כך שניתן מענה לאמור בחוק שירות המילואים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח האמור לעיל, על צה"ל לטפל בדחיפות במצב האחזקה באוגדות המילואים, ולתת מענה דחוף לפערים האמורים באופן שיבטיח שמירה על כשירות ומוכנות הימ"חים, וכשירות ומוכנות אוגדות המילואים הנובעת מכך. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אף על פי שתכנית להחזרת אמצעים מהווה אילוץ נוכח היקף האמצעים המצוי בצה"ל ונוכח מגבלת המשאבים הניצבת לפניו, התכנית במתכונתה הנוכחית עלולה לפגוע במוכנות לשעת חירום של היחידות המשאילות ציוד. נוכח זאת, ונוכח הליקויים ששבו ועלו בעקבות הפעלת התכנית במבצע "עמוד ענן", על זרוע היבשה ועל אמ"ץ לגבש בדחיפות צעדים שישפרו משמעותית את אופן החזרת הציוד המושאל, כך שהפגיעה במוכנות לשעת חירום של היחידות המשאילות ציוד במסגרת התכנית, תקטן למינימום. משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה, כי בתחום הצר"פ נקלע צה"ל בתחילת מבצע "עמוד ענן" למצב שבו היו פערי כשירות לאחר שהצר"פ לא רוענן במשך חצי שנה. זאת, אף על פי שצה"ל נקלע לפערי כשירות בתחום הצר"פ כבר בפתיחת מלחמת לבנון השנייה, כשש שנים לפני מבצע "עמוד ענן", ולמרות הקביעה של הרמטכ"ל דאז בתחקיר לאחר מלחמת לבנון השנייה, כי "לא יכול להתקיים מצב שבו יהיה לנו ציוד רפואי שפג תוקפו, הנושא צריך לקבל מענה מיידי וקבוע". משרד מבקר המדינה סבו ר, כי הוראות חוק שירות מילואים שהוזכרו לעיל נועדו להבטיח את כשירותו של מערך המילואים ואת הפיקוח עליה. לפיכך, ראוי, לדעת משרד מבקר המדינה, ששהב"ט והרמטכ"ל יפעלו ליישום הוראות חוק שירות המילואים בהיבטים הנוגעים לדיווח על כשירות ומוכנות מערך המילואים לדרג המד יני ולפיקוח של הדרג המדיני על רמת הכשירות והמוכנות של המערך. .עיקר כוחו הלוחם של צה"ל ביבשה הוא מערך המילואים. בחוק שירות מילואים נקבע, כי התבססותו של צה"ל על כוחות המילואים מטילה עליו חובה ואחריות, "להבטיח את רמת כשירות מערך המילואים והמשרתים בו באמצעות מתן הכשרות, אימונים וציוד הולמים על פי משימות יחידותיו ". בתורת האימונים שהוציאה זרוע היבשה נקבע, כי התבססותו של צה"ל על כוחות המילואים "מחייבת את הצבא לשמור את מקצועיות המערך, תוך התמודדות מתמדת עם תהליכי השכחה המוגברים באוכלוסייה זאת, ותוך שמירה על עדכון מתמיד בידע ובמיומנות של המערך אל מול הדינמיות של מאפייני שדה הקרב במרכיביו השונים". נמצא, כי במהלך שנת 2012 לא הציגה חטיבת המבצעים את הכשירות המבצעית לראש אמ"ץ, בהתאם למודל הכמ"ץ, כאמור בפקודת הארגון. הרמה הבכירה ביותר, שלה הוצגה הכשירות המבצעית, היה רמ"ח תכנון בחטיבת המבצעים באמ"ץ במאי 2012 . זאת ועוד, על אף קביעתו של רח"ט מבצעים, לא הוצגו עיקרי הכשירות המבצעית לפי מודל הכמ"ץ לרמטכ"ל. משרד מבקר המדינה שב ומדגיש, בדומה לאמירתו כבר בביקורת הקודמת, כי יש חשיבות ראשונה במעלה להימצאותו של צר"פ בר -תוקף בימ"חים, שיבטיח את הטיפול הרפואי המיטבי לחיילי המילואים בכל עת שהדבר יידרש. לפיכך ראוי לייחד נתח תקציבי קבוע בתקציב השנתי של צה"ל לרענון צר"פ. זאת, נוכח ניסיון העבר המלמד, כי קיים סיכון להידרדרות במצב הביטחוני עד כדי מבצע צבאי רחב היקף ואף מלחמה ללא התראה כלל או לאחר מתן התראה בזמן קצר; נוכח חיוניותו של הצר"פ בהיותו מציל חיים; ונוכח נתח התקציב השנתי, הקטן יחסית, הנדרש לריענון הצר"פ. | לא נמצא גם, כי בשנים האחרונות הביא שהב"ט, מדי שנה בשנה, את הצעתו לממשלה בדבר היקף מערך המילואים לפי המלצת הרמטכ"ל. כמו כן, לא נמצא, כי שהב"ט מאשר את רמת הכשירות הנדרשת ממערך המילואים כפי שקבע הרמטכ"ל, מציג אותה אחת לשנה לפני הממשלה, ומביא אותה לידיעת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כנדרש בחוק. | 130 |
מטלות רוחב . כהונת חברי ועדי עובדים בתפקידי ניהול ואיוש תפקידים בכירים בגופים ממשלתיים בהוראת התקשי"ר 6.351 ,(ח) נקבע כי "כל עובד אחר בעל סמכות מטעם ההנהלה להחליט או להמליץ על קבלת עובדים קידומם תנאי עבודתם ופיטוריהם" לא יוכל להמשיך במילוי תפקידו אם ייבחר או יכהן כחבר בוועד העובדים. הגדרות התפקיד של עובד ב' וג' כוללות את תחומי הסמכות האלה. בחינת קריטריונים אלו לגבי עובדים ב' וג' מעלה קושי מהותי בכהונתם כחברי ועדים במקביל לתפקידיהם הנוכחיים ברשות. אשר על כן, ונוכח סירובם של העובדים לחתום על הסדר ניגוד עניינים, על הרשות ונש"ם לסיים את בחינת עניינם של עובדים ב' וג' ולפעול בהתאם להוראות התקשי"ר, להנחיית היועץ המשפטי לממשלה ולפסיקה. נוסף על כך מוצע כי נש"ם, בתאום עם ההסתדרות, ככל הנדרש, תקבע נוסח אחיד סטנדרטי להסדר ניגוד עניינים והחלתו בכל מקרה רלוונטי. נש"ם היא הגורם המקצועי המופקד על תקינות המינויים בשירות המדינה . לפיכך ראוי שהיא תקבע עמדה מחייבת במקרים המובאים להכרעתה ותקבל החלטות בעניין אישור כפל תפקידים של עובדים על בס יס מידע מפורט על מהות תפקידם, לרבות חוות דעת משפטית על ניגוד עניינים שעלול להתעורר בעקבות מילוי תפקיד של יושב ראש או כחברי ועדי עובדים; זאת על מנת שתוכל לקבל החלטה מושכלת. נש"ם היא הגורם המקצועי המופקד על תקינות המינויים בשירות המדינה, והיא האמונה על פיקוח ובקרה על ניהול התקנים במשרדי הממשלה. בשל העובדה שחלו תמורות עם השנים בהגדרות התפקידים ובמקומם בהייררכייה הארגונית, ממליץ משרד מבקר המדינה כי נש"ם תבצע בדיקה מקיפה לגבי מימוש הוראותיה ב עניין זה בכלל משרדי הממשלה, תבחן את הצורך בחידוד ועדכון של הוראות התקשי"ר בנושא ותגדיר בתקן שירות המדינה את סוגי התפקידים בשירות המדינה שחבר ועד אינו יכול לכהן בהם ואף לא להתמודד עליהם. מוצע כי בחינה כאמור תבוצע מדי פעם בפעם, בין היתר בהתאם להנחיית היועץ ה משפטי לממשלה והמלצות הצוות הבין -משרדי לחשיבה מחודשת בהיבטי ניגוד עניינים13. מנתונים שמסרה חברת הדואר עולה כי עשרות עובדים בתפקידי ניהול מכהנים כחברי ועד העובדים, ובהם מנהלים הממונים על עשרות עובדים 14 , מנהלים המופקדים על מערכי דואר משמעותיים וקריטיים לפעילות החברה או מנהלים המשמשים בתפקידים בתחום ניהול משאבי אנוש, למשל מנהל מחלקת הדרכה ותקשורת פנים (אגף משאבי אנוש). נתונים אלו מעלים את שאלת קיומו של קונפליקט "הנאמנות הכפולה". משרד מבקר המדינה מציין לפני חברת הדואר כי ריבוי הכפיפים יכול להיות סימן הן למעמדו הבכיר של המנהל, בהתאם למידת מעורבותו בתהליכים ארגוניים, הן ליכולת השפעתו על תנאי ההעסקה והקידום של עובדים רבים. נוסף על כך, בתפקידים בתחום ניהול משאבי אנוש ושכר הדבר הוא בניגוד לסעיף 06.351 (ה) לתקשי"ר, ועלול להתעורר ניגוד עניינים נוכח תפקידם הניהולי של עובדים אלו והשפעתם על כוח האדם. תשובות החברה והעובד אינן עולות בקנה אחד עם הוראות התקשי"ר, אשר קובעות שהחשש לנאמנות כפו לה עולה גם כאשר מדובר בדרג של מנהל אגף או בתפקיד המקביל לו. סוגיית "הנאמנות הכפולה" של חברי ועד המכהנים בד בבד גם בתפקידים שעלולים להביאם למצב של ניגוד עניינים בין שני התפקידים, מחייבת בדיקה מקיפה של נש"ם בדבר מימוש הוראותיה בעניין זה בכלל משרדי הממשלה. מומלץ כי נש"ם תבחן את הצורך בחידוד ועדכון של הוראות התקשי"ר בנושא ותגדיר בתקן שירות המדינה את סוגי התפקידים שחבר ועד אינו יכול לכהן בהם ואף לא להתמודד עליהם. מוצע כי בחינה כאמור תבוצע מדי פעם ב פעם, בין היתר בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה ובהמשך להמלצות הצוות הבין -משרדי לחשיבה מחודשת בהיבטי ניגוד עניינים. על התאגידים הסטטוטוריים ליזום עבודת מטה, בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים ובכללם נציגי הנהלות התאגידים וארגוני עובדים, לשם קביעת כללים, לרבות כלי בקרה, פיקוח ואכיפה, שיבטיחו את האיזון בין זכות העובדים להתאגדות לבין הקבוע בהוראות התקשי"ר. נוסף על כך, על רשות המיסים לאסוף נתונים בנוגע למשרות שזה זמן רב אינן מאוישות או שהוטלו על עובדים "כמטלה נוספת" ולפעול בסיוע נש"ם לאיושן באמצעות מכרז. זאת כדי להבטיח שוויון הזדמנויות ולמנוע שיקולים בלתי ענייניים בהליך הבחירה. .חברותם של מנהלים בכירים בוועדי העובדים מעוררת את קונפליקט "הנאמנות הכפולה" שבין תפקיד אדם בארגון שבו הוא עובד ובין תפקידו כחבר ועד, וכמה פסקי דין ניתנו בנושא. כהונה מקבילה זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות התקשי"ר. בביקורת נמצאו ליקויים בנש"ם, ברשות המיסים, במשרד התחבורה, בחברת הדואר וברש"ת בעניין כהונת בעלי תפקידים בכירים בג ופים הנ"ל כחברי ועד עובדים ללא הסדרי ניגוד עניינים בעת שנדרשו. כמו כן, נמצאו משרות בכירות ברשות המיסים שלא אוישו במשך שנים. על רשות המיסים לאסוף נתונים בנוגע למשרות שזה זמן רב אינן מאוישות או שהוטלו על עובדים אחרים "כמטלה נוספת", ולפעול בסיוע נש"ם לאיושן באמצעות מכרז. זאת כדי להבטיח שוויון הזדמנויות ולטייב את הליכי האיוש ברשות המיסים. משרד מבקר המדינה מציין לפני נש"ם כי מן הראוי להגביל את תקופת כהונתו של מנהל בשני תפקידי ניהול בכירים שכל אחד מהם תוקנן בנפרד, כדי לא לפגוע בתפקוד התקין של העובד ושל הארגון. כמו כן ממליץ משרד מבקר המדינה לנש"ם לחדד את ההוראות לכלל הגופים הממשלתיים בכל הקשור לחובת קיום מכרזים במועד ולהגביר ולטייב את הפיקוח והבקרה בנוגע למינוי ממלאי מקום לתקופות ארוכות. על חברת הדואר לבחון, בתיאום עם נש"ם, את עמידתה בהוראות התקשי"ר והנחיית היועץ המשפטי בנוגע לכלל חברי הוועד בחברה, ולפעול בהתאם. משרד מבקר המדינה ממליץ כי החברה תבצע מדי פעם בפעם מיפוי ותגדיר תפקידים שבהם חבר ועד אינו יכול לכהן ואף לא להתמודד עליהם, ובמקרה הצורך תקבע הסדרי ניגוד עניינים לתפקידים אלו. על רש"ת לוודא כי היא עומדת בתנאי הסדר הפשרה לגבי כל אחד מהעובדים שהם גם חברי ועד. סוגיית "הנאמנות הכפולה" של חברי ועד בתאגידים סטטוטוריים מעוררת את חשיבות הסדרת הנושא. מומלץ כי כל תאגיד סטטוטורי, בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים, ובכללם נציגי ארגוני עובדים, יבחן את הצורך בקביעת כללים רלוונטיים ומעודכנים, לרבות כלי הבקרה, הפיקוח והאכיפה המתאימים, שיבטיחו את האיזון בין זכות העובדים להתאגדות לבין הקבוע בהוראות התקשי"ר או בכללים אחרים החלים על התאגיד. | .נמצא כי הרשות לא צירפה לתשובתה אסמכתאות ולפיהן קיבלה אישורים מנש"ם להשתהות בביצוע מכרזים אלה. | 131 |
מטלות רוחב . ההיערכות לתחרות בנמלי הים בביקורת נמצא כי עקב הימשכותו של המו"מ, חברת נמל אשדוד לא מימשה את מלוא פוטנציאל ההתייעלות, ולכן נאלצה להוציא הוצאות מיותרות הפוגעות שנה אחר שנה ברווחיה ומקטינות את הדיבידנד הפוטנציאלי לקופת המדינה ומונעות את צמצום תעריפי השירותים הנמליים. משרד מבקר המדינה מציין לחנ"י כי חוק רספ"ן קובע במפורש כי אחד מתפקידיה של חנ"י בתור Landlord הינו "לפעול לקדם את התחרות" בין הנמלים. אשר על כן, כיוון שחנ"י, כמו יתר הגורמים המקצועיים מצד המדינה, הגיעו לכלל מסקנה כי העמקת רציף בנמל חיפה היא בבחינת פעולה חיונית לקידום התחרות בין הנמלים, ונוכח המחלוקת בשאלת מימון ביצוע התשתיות שהביאה לאי ביצוען, הרי שהיה על חנ"י לפעול למציאת פתרונות אפשריים לגבי שאלת המימון של הפרויקט וקידומם עד לאימוץ הפתרון המיטבי בנושא. על רספ"ן לוודא כי התנהלות חנ"י תהיה בהתאם לתפקידיה על פי מודל ה Landlord - , ובהתאם להוראות החוק וכתב ההסמכה, המנחים אותה לדאוג לפיתוח התשתיות הנמליות באופן שיקדם את התחרות בין הגורמים הפועלים בנמלים. בביקורת נמצא כי עקב הימשכותם של תהליכי המו"מ בנושאים שאינם קשורים בהכרח להתייעלות, חברת נמל חיפה לא מימשה את מלוא פוטנציאל ההתייעלות, והוסיפה להוציא הוצאות מיותרות הפוגעות שנה אחר שנה ברווחי החברה ובאיתנותה הפיננסית. הוצאות אלה מקטינות את סכום הדיבידנד לקופת המדינה ומונעות צמצום תעריפיהם של השירותים הנמליים. משרד מבקר המדינה ממליץ לחברת נמל חיפה כי במקביל להליכים בבית הדין והמשא ומתן המתנהל שם, עליה לקדם, בהסכמה עם ארגון העובדים ועם הממונה על השכר באוצר, הסכמות בנושאים שאינם נדונים בבית הדין לעבודה, שיביאו לידי מימוש פוטנציאל ההתייעלות, אפילו באופן חלקי, על מנת לקדם חיסכון בהוצאותיה ולשפר את מצבה הפיננסי לקראת כניסת המתחרים החדשים. מבקר המדינה ממליץ כי חנ"ח תבחן אפשרות יישומם של הסכמים שכבר נחתמו, גם עם מגזרי עובדים נוספים. משרד מבקר המדינה מציין לפני רשות החברות כי על פי סעיף ב(3 ,) להסכם העקרונות נקבע יעד ליציאה להליך המכירה כבר בחודשים הראשונים של שנת 2019 . במצב דברים זה, הרי שהיה רצוי להכין הערכת שווי מדויקת ככל הניתן לפני החתימה על הסכם העקרונות בדצמבר 2018 . זאת, על מנת שאותה הערכה תוכל לשמש הן כבסיס לנתונים המופיעים בהסכם -בייחוד ביחס למקורות המימון של ההשקעה הנדרשת בתשתיות הנמליות -יה אמור להתבצע מיד בתחילת והן כבסיס להליך המכירה שה 2019 , בפרט בשל העובדה שהסכם העקרונות יוצר במפורש את הזיקה בין הכספים שיתקבלו מהמכירה למשקיע האסטרטגי ובין המקור לפיתוח תשתיות הנמל. עוד יצוין כי עמדתה של רשות החברות אך מחזקת את הצורך בהחלטה של ועדת השרים על מתווה ההפרטה לפני חתימת הסכם העקרונות, מה שהיה מביא לשיטתה גם לביצוע הערכת שווי לפני החתימה. משרד מבקר המדינה מציין לפני הנהלותיהן של חברות הנמל ולדירקטוריונים שלהן כי בכל הקשור לפעולות הנדרשות להתאמת תשתיות הנמל עליהן לעמו ד על מימוש סמכותן הקבועה בחוק ולהוביל בעצמן את תכנונן וביצוען של הפעולות הללו. על משרד התחבורה, משרד האוצר ורשות החברות להקפיד שאת הדיון בנושאים הקשורים לסמכויותיהם של הנהלות החברות הממשלתיות והדירקטוריונים שלהן יובילו נציגי הנהלות החברות. משרד מבקר המדינה ממליץ לחנ"י, משרד התחבורה, אגף התקציבים, רשות החברות הממשלתיות, ולממונה על השכר באוצר, בשיתוף הנהלות הנמלים, לפעול בהקדם להסדרת פעילותן של מחלקות הים על מנת לאפשר מתן שירותיהן למפעילים השונים, בהתאם לתפקידה של חנ"י כ- Landlord. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הודעתה של חנ"י על פעולותיה להתוויית תוכנית האב האסטרטגית החדשה, אשר תתחשב בשינויים במבנה המשק הנמלי. עליה לעשות כן בהקדם, כדי להבטיח שלרשותם של מקבלי ההחלטות על פיתוח ענף הנמלים בארץ, ושל הגורמים המפעילים או עתידים להפעיל את הנמלים, יעמוד המידע העדכני ביותר, כך שפיתוח ענף הנמלים ייתן מענה מיטבי לצורכי המשק. מבקר המדינה מציין לחיוב פעולותיה של חנ"ח כמפורט לעיל. יחד עם זאת, פעולות אלו לא היו תוצאה של תוכנית כוללת הנגזרת מתוכנית אסטרטגית ארוכת טווח. נמצא כי מאז הצגתה של התוכנית האסטרטגית בשנת 2016 ועד שנת2018 לא פעלה חנ"ח לפרוט את התוכנית האסטרטגית לתוכנית אופרטיבית ולבניית תקציב רב-שנתי הנגזר מתוכנית כזו. עוד נמצא כי בשנים 2016 - 2018 לא נקטה חנ"ח צעדים של מ מש לייעול כוח האדם ולהתאמת התשתיות במסגרת קידום ההיערכות לתחרות הצפויה בשנת 2021 , .ודירקטוריון חנ"ח לא עמד על קיום הנחיותיו בעניין זה משרד מבקר המדינה מציין לפני חברת נמל חיפה כי נכון לקדם הכנת תוכניות אופרטיביות תוך יצירת חלופות לביצוע גם בהעדר הסכמתם של גורמים חיצוניים, על מנת שיתאפשר קידומן לכשיבשילו התנאים לכך. | בביקורת נמצא כי עד מועד סיום הביקורת, חברת נמל חיפה טרם השלימה את מרכיבי התוכנית האסטרטגית ולא פרטה אותה לתוכניות עבודה רב-שנתיות מפורטות ותקציבים רב-שנתיים מפורטים בהתאם. | 132 |
מטלות רוחב . פעולות הממשלה לצמצום הנטל הבירוקרטי המוטל על העסקים הבנק העולמי לא עדכן ושיפר את מיקום ישראל בדירוג עשיית עסקים בעבר בעקבות דיווחים קודמים. הבנק מחשב הן את הזמן הנתון על פי הרגולציה לחברת החשמל הן את הזמן הנוסף לשם קבלת היתר חפירה. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את ההסדרה במסגרת עדכון הוראת המנכ"ל. משרד מבקר המדינה מעיר כי על מא"ת לשפר את תהליך בחינת הבקשות כדי לקצר את משך הטיפול בהן. כחלק מתהליך הפחתת הבירוקרטיה וייעול התהליך וקיצורו, על מא"ת ליצור תהליך אחיד, ברור ופשוט ככל האפשר למילוי הנתונים על ידי מבקשי הבקשה. תהליך כזה יאפשר לקלוט במערכת בקשות מלאות לבחינת המינהל המקצועי ולדירוג הוועדה להקצאת קרקע. עוד, על מא"ת לבחון דרכים לקדם את הטיפול בבקשות שיזמים מגישים להקצאת קרקע באזורי תעשייה שהוא אמון על התכנון והפיתוח בהם ושתקציב הפיתוח שהוקצה להם נוצל במלואו. כן עליו למצוא דרכים להקטין את הפגיעה במפעלים המוקמים באזור תעשייה שהפיתוח בו חלקי. נמצא כי רמ"י אינה מבצעת שומה מראש למגרשים באזור התעשייה עוד לפני הקצאתם, אף שהדבר יכול היה לקצר את תהליך הקצאת הקרקע ליזם. לרוב, רמ"י מבצעת שומה פרטנית למגרש רק לאחר שוועדת ההקצאה במא"ת אישרה את הקצאת הקרקע. כמו כן, אין פיקוח על השימוש בקרקע בשלב מוקדם יותר. נתוני השמאות במאגרי המידע של מא"ת אינם מתעדכנים לפני שהיזם פונה בבקשה למא"ת, והדבר אינו מסייע להקטין את הנטל הבירוקרטי על היזם ואינו מקל להעריך את עלויות הקמת העסק מבעוד מועד. עוד נמצא כי היזם אינו מעודכן באופן שוטף בנוגע למצב הבקשה שהגיש להקצאת קרקע ובנוגע למועד הצפוי לסיום התהליך. . מהנתונים לעיל עולה כי בשנים 2014 עד2016 התארך הטיפול בכ -35% מהבקשות להקצאת קרקע ברמ"י ביותר מחצי שנה וכי הטיפול בכ-17% מכלל הבקשות נמשך יותר משנה. משרד מבקר המדינה מעיר כי להמתנה של חודשים ארוכים להקצאת קרקע יש משמעות כלכלית ניכרת ליזם. כמו כן, לאובדן מקורות תעסוקה יש משמעות כלכלית למשק המדינה. על רמ"י לייעל ולשפר את תהליך הקצאת הקרקע באמצעות קיצור של משך הטיפול בבקשות. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את שיתוף הפעולה הבין -משרדי לבחינת צעדים מעשיים לקיצור משך הזמן הדרוש להקמת מפעלים. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הכלכלה ולמינהל התכנון במשרד האוצר בשיתוף רמ"י לבחון את התהליך להקצאת קרקע בפטור ממכרז מנקודת המבט של היזם כלקוח ואת התועלת בק יצור לוחות הזמנים ובהקטנת הבירוקרטיה בתוך הבטחת האינטרס הציבורי. אין להסתפק בתהליכים דיגיטליים לינאריים של מא"ת ואחריו של רמ"י אלא יש לשלב בין התהליכים, כך ששני הגופים יבצעו בדיקות בה-בעת. כמו כן, יש לבחון את הצורך בנקודת שירות אחת להקצאת הקרקע וליישם שיטו ת לצמצום הבקשות לנתונים ומסמכים מהיזמים, בשיטת Ask Once . שיטה זו תייעל את אופן העברת המידע בין הגופים -המידע שהתעשיינים מספקים יישמר, וכל הגופים המעורבים בתהליך יוכלו לגשת אליו בלי לבקש מהיזם לספק את אותו מידע בשנית. משרד מבקר המדינה מעיר לנותני האישור כי עליהם לסיים לגבש מפרט לכל אחד מהעיסוקים. ולהעבירם למשרד הפנים שמשמש גורם מתכלל על מנת שיאחדם למפרט אחד אחוד ויפרסם את הדרישות (ומועד כנ יסת כל אחת מהן לתוקף). משרד מבקר המדינה מעיר לגופים המאשרים ולמשרד הפנים כי העיכובים בגיבוש ופרסום המפרטים האחידים לעסקים הנוספים מרוקן מתוכן את הרפורמה שנקבעה בתיקון 34 לחוק הרישוי. רפורמה זו, שמשרד הפנים עוסק בה בימים אלו, אמורה להביא בהירות וודאות רבים יותר לעסקים בנוגע לתנאים שעליהם לעמוד בהם כדי לקבל רישיון עסק. במשך שנים ארוכות נאלצים אלפי עסקים, מדי שנה בשנה ובעלות מצטברת של מיליוני שקלים, לחפש ולחקור את התנאים שעליהם לעמוד בהם. מממצאי הביקורת עלה כי מערכת התוכנה התומכת בתהליך הקצאת הקרקע של מא"ת מיושנת ואינה תומכת בהצגת נתונים בחלוקה לאזורי הקרקע שקבע מא"ת. עוד נמצא כי במערכת מופיעים נתונים שגויים או לא מעודכנים. לדוגמה, עד מועד סיום הביקורת מופיעות במערכת של מא"ת כ - 1,200 בקשות שהוגשו משנת 2002 עד2014 , מהן 67 בקשות בסטטוס פתוח ו -16 בקשות שעדיין נמצאות בסטטוס "בטיפול המִינהל המקצועי". אף על פי כן, בכמה מהן מופיע כי התקיימה ועדת הקצאה ונידונה הבקשה להקצאת קרקע. דבר זה מנוגד לסדר בחינת הבקשה ולתהליך שנקבע בהוראת מנכ"ל משרד הכלכלה 6.2 . בנוגע לבקשות רבות חסרים נתונים מסוגים שונים, והמקום למילוי הנתון נותר ריק. כך, למשל, 649 ,בקשות חסרות נתון בשדה תאריך ועדה22 בקשות חסרות מספר מזהה ליזם (מספר תעודת זהות או תאגיד), 85 בקשות חסרות נתון בשדה גודל השטח שאושר להקצאה, וכ -72 בקשות חסרות נתון בשדה תאריך הזנת סטטוס קובע. נמצא כי 16 בקשות של יזמים להקצאת64 דונם קרקע באזורי תעשייה שמא"ת מתכנן ומפתח ממתינות יו תר משנה; הבקשות עומדות בקריטריונים להקצאת קרקע בפטור ממכרז, אך טרם הועברו לרמ"י, זאת משום שנוצל כל תקציב הפיתוח שהוקצה לאזורי התעשייה האלה. מא"ת מעריך את התקציב החסר להשלמת פיתוח התשתיות עבו ר הקרקעות האלה בכ-14 מיליון ש"ח. מפעלים אלו היו אמורים להעסיק כ-400 .עובדים נמצא כי ועדה 4108 קיימה ממועד ההחל טה, אוגוסט 2018 , עד מועד סיום הביקורת ישיבה ראשונה בלבד, והיא נמצאת רק בראשית דרכה. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף לרישוי עסקים, לגופים המאשרים ולמשרד רה"ם כי מהנתונים לעיל עולה כי פרסום המפרטים האחידים מתעכב, והדבר פוגע ביו תר מ - 100,000 עסקים112 הנכללים בעיסוקים שטרם פורסם להם מפרט אחיד. עסקים אלו נדרשים לקבל רישיון בהליך ה"רגיל", וסובלים מאי -ודאות ומעודף בירוקרטי. על אגף רישוי עסקים ומשרד רה"ם לבחון את הסתירה בין הנתונים המצויים בידם בנוגע לקבלת פרקי מפרטים לנתונים שמציגים כמה מנותני האישור. | משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הכלכלה, לרמ"י ולמינהל התכנון כי עליהם לפעול להקטין את הנטל הבירוקרטי על היזמים לרבות באמצעות הכנה מראש של תיקי מידע לפי אזורי תעשיה. יש להנגיש את המידע ליזמים בתיק בקשת המידע לרבות כל התנאים לתחילת עב ודות הבנייה, התנאים הנדרשים לבקרת התוכן והתנאים הנדרשים למתן תעודת גמר. עוד עליהם לפעול לשיפור עבודת הוועדות המקומיות, כך שהיתרים יינתנו בהתאם ללוחות הזמנים הקבועים בחוק. על משרד הכלכלה, רמ"י ומינהל התכנון לאתר את הכשלים בתהליך שהביאו לדירוג הנמוך על ידי הבנק העולמי ולפעול לתיקונם. | 133 |
מטלות רוחב . הבטחת היתרון והחדשנות הטכנולוגיים של המשק הישראלי נוכח השינויים העולמיים בכלכלה וההשפעה הרבה שלהם על תעשיית ההיי -טק בישראל, יש חשיבות לכך שגוף ממשלתי בעל ראייה רחבה יבחן את האתגרים העומדים לפני תעשיית ההיי -טק בישראל, יפעל לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח ויציע כלים מתאימים לשימור היכולות וההובלה של ישראל בענף זה. יש להבטיח כי לגוף זה תהיה היכולת לשתף פעולה ולהשפיע על כל הגופים הרלוונטיים, וכי יינתנו לו הסמכויות והמשאבים הנחוצים לקידום מדיניות בתחום ההיי-טק. גורם ממשלתי כזה יוכל למנף את היכולות הקיימות בישראל בתחום המו"פ, לסייע לחברות היי -טק בהתמודדות בשוק העולמי ולהעצים את השפעת ענף ההיי-טק על הכלכלה הישראלית. על גוף זה לקדם שיתופי פעולה עם גורמים אח רים של הממשלה המקדמים חדשנות בתחומים וענפים נוספים וכל זאת תוך שמירה על העצמאות של הות"ת ומערכת ההשכלה הגבוהה. במידה וקיימים חילוקי הדעות בין הגופים השונים לגבי חלוקת הסמכויות ביניהם ומידת יכולת ההשפעה שלהם על גופים אחרים, מוצע למשרד ראש הממשלה לבחון וליישב חילוקי דעות אלה, כפי שנעשה במקרים דומים בעבר. נוכח משימותיה הרבות של רשות החדשנות בכל הנוגע לגיבוש אסטרטגיה ופיתוח כלים לקידום חדשנות ונוכח הרחבת השפעתה לאוכלוסיות ומעגלים נוספים במדינה -מוצע לרשות למפות את הצרכים הנוגעים לכל אחת מהמשימות שהוטלו עליה ולהציג לממשלה את הפערים בנוגע למילוין. ההתפתחות הטכנולוגית הניכרת, "המהפכה התעשייתית הרביעית", תהליכי הגלובליזציה והסרת חסמי היבוא -כל אלה מחייבים את התעשייה הישראלית המסורתית לאמץ מו"פ ותהליכים חדשניים, על מנת להישאר תחרותית ורלוונטית. יש לציין לחיוב את פעילותה של רשות החדשנות לקידום תהליכי מו"פ בתעשיות המסורתיות ואת שיתוף הפעולה עם רשות ההשקעות במשרד הכלכלה לקידום חדשנות ולהטמעה של טכנולוגיה חדשנית בתעשיית הייצור. עם זאת, הביקוש הנמוך לסיוע מהרשות החדשנות ורשות ההשקעות מעיד כי לא די בפעילות זו, וכי נדרשות פעולות אקטיביות נוספות ומאמץ משולב של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, לרבות משרד האוצר, כדי לאפשר לתעשייה המסורתית לעבור לשלב הבא בעולם התעשייתי. לפיכך מוצע לרשות החדשנות ומשרד הכלכלה לפעול, בשיתוף משרד האוצר, למציאת דרכים נוספות ולהרחיב שיתופי פעולה עם גורמים נוספים להרחבת היקף המו"פ וקידום החדשנות בתעשייה המסורתית, אשר משמשת מקור תעסוקה לאוכלוסייה גדולה במדינה. אף ששילובם של עובדים ותיקים בענף ההיי-טק לא יפתור את בעיית מחסור כוח האדם בענף, על רשות החדשנות לבחון את היקף התופעה של אי-העסקתם של עובדים אלה בענף ההיי-טק ולהציע, בשיתוף משרדי ממשלה רלוונטיים, דרכים למיצוי הפוטנציאל של אוכלוסייה מיומנת זו ולשילובה מחדש במעגל העבודה בתחום. זאת במטרה לנצל את הניסיון הטכנולוגי הרב של עובדים אלה ואת ההבנה המעמיקה שלהם בענף ההיי-טק ולצמצם במידת מה את בעיית המחסור בכוח אדם בענף. על רשות החדשנות, כגורם האמון על תחום הפיתוח והחדשנות במשק הישראלי, לבחון באופן תדיר את הצרכים המשתנים בענף ההיי -טק ואת המגמות העתידיות בהתפתחות הטכנולוגית, ובכלל זה את המגמות העתידיות בתחומים שלמדינת ישראל עשוי להיות בהם יתרון יחסי ובתחומים שיש בהם פוטנציאל עסקי רב. על רשות החדשנות ללוות את הפעולות של המועצה הלאומית לכלכלה והות"ת להערכת היקף כוח האדם הנחוץ ולגיבוש ההכשרות הנדרשות בענף ההיי -טק כדי להמשיך ולקיים תעשייה תחרותית, משגשגת ומתפתחת במדינת ישראל. למכוני מחקר בעולם יש תפקיד חשוב בקידום המו"פ בתעשייה, והתעשייה הישראלית מסתייעת בהם במחקרים שונים. על משרד האוצר להוביל בחינה של מסקנות הוועדה הציבורית לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית, זאת נוכח השימוש שעושות חברות ישראליות בשירותים של מכוני מחקר בין-לאומיים. על משרד הכלכלה, בשיתוף רשות החדשנות, לעמוד על היקף הפניות של חברות ישראליות למכוני מחקר בין - לאומיים ולבחון את הצורך בהקמת מכוני מחקר בישראל, משום שמכוני מחקר כאלה עשויים לתרום לקידום החדשנות והמו"פ בתעשייה ולהגברת הפריון במשק. כעולה מנתוני הלמ"ס, בשנת 2017 נחתמו הסכמי רישיון עם חברות חיצוניות רק בנוגע ל- 6% מכלל משפחות הפטנטים הרשומות בתיק ההמצאות הפעילות. מספר הפטנטים שהפכו ליישומיים ושימשו חברות הזנק שהוקמו היה פחות מאחוז ממספר משפחות הפטנטים הרשומות בתיק ההמצאות הפעילות. נמצא כי חרף תוכניות הרשות לעידוד שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשיית ההיי-טק, עיקר הבעיות שעליהן הצביעו המחקרים שבחנו את העברת הידע בין האקדמיה לתעשייה וכן דוח מבקר המדינה משנת 2012 בעניין זה נותרו בעינן. אף שרשות החדשנות, הות"ת וגורמים בממשלה מודעים לבעיות אלה, לרבות בעיית הפו טנציאל הלא ממומש של הידע האקדמי, הם טרם סיימו לגבש תוכנית ישימה אשר תגשר בין המחקר הבסיסי ליישומי ותביא למיצוי הידע אשר נוצר במחקרים של האקדמיה ובמערכת הבריאות. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד המדע להבטיח כי תוכניותיו מתואמות עם התוכניות של רשות החדשנות וה ות"ת להרחבת היקף השימוש בקניין הרוחני הנוצר באוניברסיטאות ומיצוי הידע האקדמי אשר נוצר במחקרים של האקדמיה. נוסף על כך, על משרד המדע לקבוע קריטריונים מדידים אשר יסייעו לקבוע אם תוכניות אלה סייעו לגשר על הפער בין המחקר הבסיסי ליישומי. משרד מבקר המדינה מציין לטובה את גיבוש המסלול על ידי רשות ההשקעות ורשות החדשנות, כדי לסייע לחברות ההזנק לצלוח את "עמק המוות". ראוי כי לצד הפעלתו של מסלול זה יבחנו רשות החדשנות ומשרד הכלכלה, בשיתוף משרד האוצר, באופן תדיר את הסיבות למיעוט חברות ההזנק המתפתחות לחברות שלמות הפועלות בארץ ואת הפעולות שניתן לנקוט כדי להקטין את היקפה של תופעה זו. | הפעולות שנקטו משרד האוצר והרשות לניירות ערך משנת 2011 ליצירת כלים שיאפשרו מסלולי השקעה בהיי-טק על ידי הגופים המוסדיים עדיין לא השיגו את מטרותיהן, ובפועל לא חל שינוי של ממש בהיקפי ההשקעה של הגופים המוסדיים בענף זה, והתוכנית להקמת קרנות ייעודיות לא הצליחה להביא לשינוי ניכר בשלב זה. נוכח החשיבות הרבה שיש לגיוון אפיקי ההשקעה, על אגף החשכ"ל במשרד האוצר והרשות לניירות ערך, בהתייעצות עם רשות שוק ההון, רשות החדשנות ורשות המיסים, לבחון בכל תקופה אם הקרנות המשקיעות בהיי-טק משיגות את יעדיהן וכן לבחון את הפעולות הנדרשות להצלחת התוכנית. כמו כן, על רשות שוק ההון לוודא שלגופים המוסדיים יש כלים הנדרשים לבצע השקעות בענף ההיי -טק, ולנקוט את כל הצעדים הנחוצים כדי להקטין את הסיכון לקרנות הפנסייה ולכספי הציבור מההשקעה בתחום זה. | 134 |
מטלות רוחב . מערך הקבורה בישראל - שירותי הקבורה בירושלים והסביבה . בשל היעדר אולמות הספדים לכלל גופי הקבורה בהר המנוחות, חלקם נאלצים לפצל את מסע הלוויה -תחילת המסע וההספדים בבית הלוויות שמגר, בהמשך נסיעה בתוך העיר עד בית העלמין, ולאחר מכן -מנוחות. הקבורה עצמה בהר ה מסיורים שקיימו נציגי משרד מבקר המדינה בבתי העלמין עולה כי אולמות ההספדים קטנים יחסית לאולמות הספדים בבתי עלמין בערים אחרות, ורבים מהם אינם מאפשרים לכלל המלווים להתכנס בהם להספד. אף כי פיתוח מבנים כגון אולם הספדים הוא באחריות המועצה בירושלים, המועצה לא בדקה אם לאולמות ההספדים הקיימים בעיר תפוסה מספקת למילוי צורכי הציבור; היא גם לא בחנה אם יש צורך בהגדלת מספר אולמות ההספדים. מכאן שמשפחות של נפטרים בקרב העדות הלא-יהודיות זכאיות לקבל את תשלום דמי הקבורה שמיועדים גם לתחזוקת בית הקברות, אף שהן אינן מחויבות בביצוע עבודות תחזוקה כלשהן, ואף שאי אפשר לבצע פיקוח ובקרה בעניין. על בט"ל לבחון את הנושא על כל היבטיו. עולה מכך שפעולות קבורה בלתי חוקיות שביצעו גופי קבורה קבעו עובדות בשטח שמלכתחילה, במועד ביצוע עבירות הקבורה, לא יועד לקבורה ולא הוקצה לגופי הקבורה. משרד מבקר המדינה מעיר לגופי הקבורה שקברו בקרקע בטרם יועדה לקבורה ובטרם הוקצתה להם, כי בניגוד לחוק הם קבעו עובדות בשטח -מצב הגורם לקושי הניצב לפני גופי האכיפה לעניין היכולת להשיב מצב לקדמותו. במרץ 2009 אישר בט"ל לח"ק חיפה 1,642 חלקות חריגות80 ( 13.5% מכלל חלקות הקבר שנוספו בבתי העלמין הללו) -אישור עודף של 117 חלקות חריגות נוסף על 1,525 החלקות שהייתה זכ אית להן לפי הנתונים שהציגה לבט"ל (פוטנציאל ההכנסה הכספית של התוספת נאמד בכ-3.4 מיליון ש"ח), ואישור עודף של425 חלקות חריגות נוסף על 1,217 החלקות שהייתה זכאית להן בעקבות תוספת החלקות (ששיווין נאמד בכ -12.3 מיליון ש"ח). עולה מכך שבהיעדר הסדרה חוקית לעניין הקבורה של בני העדות הלא -יהודיות, גם האגף לעדות פועל בתחום זה בלא שהוסמך לעשות כן ובלא שהוגדרה אחריותו לנושא. מהאמור עולה כי סמכויותיהן של הרשויות המקומיות בכל הקשור לנושא הקבורה (של כל העדות, ובכלל זה העדות הלא-יהודיות) הן בגדר סמכויות שברשות, באופן שהטיפול בנושא הקבורה כפוף למידת החשיבות שהרשות מייחסת לתחזוקת בית הקברות, לתעדוף המשימות ולאפשרות התקצוב. מנגד, אומנם לא הוגדרה לאגף לעדות הסמכות והאחריות לטיפול בנושא קבורת בני עדות לא -יהודיות, אך בפועל מתוקף אחריותו כמאסדר שירותי דת לעדות אלה, עליו לפעול להסדרת תחום הקבורה. תמונת המצב שתוארה לעיל מלמדת כי בניגוד לקבורת יהודים, שלגביה הוגדרו סמכויות ברורות של המשרד לשירותי דת כמאסדר, קבורת בני העדות הלא-יהודיות לא הוסדרה; לא הוגדרו סמכויותיו של האגף לעדות לא -יהודיות במשרד הפנים כמאסדר, וגם לא אחריותו של גורם חלופי אחר מחייב בעניי ן זה, לרבות הרשויות המקומיות. מכאן יוצא שהיבטים שונים וחשובים בתהליך הקבורה המוסדרים במגזר היהודי -כגון החובה לקבור רק באמצעות גופי קבורה בעלי רישיון; קביעת דרכי המימון של פיתוחם, הקמתם ותחזוקתם של בתי קברות; הסדרת מקומם של הקברים, השבילים ושאר תשתיות בתי הקברות; והטיפול בהליכי הקבורה -אינם מוסדרים בעדות הלא -יהודיות. אף שהכללים והתקנות הללו אוניברסליים במהותם, הסדרתם של כמה נושאים מהותיים הנוגעים לקבורה חלה אך ורק על אזרחי ישראל היהודים. משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד הפנים והמשרד לשירותי דת, יפעלו להסדיר את נושא קבורת הנפטרים מהעדות הלא-יהודיות; מוצע גם לקבוע את סמכויותיו של האגף לעדות במשרד הפנים בכל הנוגע להסדרת קבורתם של בני העדות הלא-יהודיות. על המשרד לשי רותי דת לשקול לכלול בתוכנית האסטרטגית גם תכנית עבודה רב - שנתית לאגף הקבורה, הכוללת יעדים, משימות ומדדי תפוקה, שתשקף את המדיניות הלאומית לעניין הקבורה. רמ"י החלה בפעולות האכיפה שנים לאחר שהקברים נמצאו. למועד סיום הביקורת טרם הסתיים הטיפול בפינוי אתר הקבורה משטח המיועד למגורים, והתמשכות ההליכים מגדילה את הנזק שנגרם לרמ"י ולציבור בשל אי-כולת למצות את הפוטנציאל הגלום הי בקרקע לצורכי מגורים. .נמצא כי רמ"י לא דיווחה לוועדת השרים לענייני קבורה על תוצאות האכיפה והפיקוח כנדרש בהחלטת הממשלה. זאת ועוד, בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה שלאחר התקנת "נוהל סגירת בית עלמין", בפברואר 2012 , בבית העלמין "שדה יהושע" נמכרו או עשויות להימכר כאלף חלקות, ששווין הכספי נאמד בכ-33 מיליון ש"ח69. משרד מבקר המדינה מעיר לבט"ל על כך שהשלים עם הרחבת בית העלמין ולא דרש מח"ק חיפה להסדיר את הרחבתו במסגרת הסכם, בפרט היה ראוי לבחון הנושא ולפעול בהתאם לאחר התקנת "נוהל סגירת בית עלמין". | לדעת משרד מבקר המדינה, כיוון שמדובר בבית עלמין שהוכרז "סגור", שיעור חלקות הקבר הפנויות בו אמור להיות קצוב ומזערי. אף שב ית העלמין נסגר במסגרת הסכם הפשרה עוד לפני שבט"ל קבע אמות מידה לעניין שיעור החלקות הסגורות, ואף ששטח בית העלמין לא הורחב, היה על בט"ל להיות ער לגידול הניכר במספר החלקות בבית העלמין שהתבצע באמצעות הוספת מבני קבורה, ולהסדיר מול ח"ק קהילת ירושלים את מספר החלקות הפטורות שיוקצו לציבור ללא תשלום. | 135 |
משרד האנרגייה . קידום תחום הכרייה והחציבה בישראל מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי ל-1125 מחצבות שהושבו לרמ"י בשנים2000 - 2015 יש עתודות חומר גלם של כ- 290,000,000 טונות ועד למועד סיום הביקורת הן טרם שווקו. בתמ"א 14 ב סומנו אחד עשר אתרים לבחינת חציבה בתת-הקרקע. בהוראות התמ"א הנחיות לסימול אתרים לבחינת חציבה בתת-הקרקע ובהן מציינים כי מוסד התכנון הדן בתוכנ ית לשיקום מחצבה הצמודה לסימון ייתן דעתו לצרכים עתידיים של חציבה בתת הקרקע. בשל צרכים אלו יהיה אפשר לשמור על האפשרות לחצוב בתת-הקרקע. עם זאת, טרם נקבעו הנחיות מפורטות ליישום חציבה בתת הקרקע. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי מינהל התכנון פועל לאישור תמ"א 40 , אך לא פעל לזיהוי צרכים הנוגעים לשימושים עתידיים בחללים תת-קרקעיים. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי לעמוד ביעדי אספקת העתודות הנדרשות למשק עד לשנת 2040 על מינהל התכנון ומשרד האנרגייה לבחון את כלל המקרים שבהם קיימת חפיפה בין תכנון אתרי חציבה לבין תוכניות בנייה אחרות ולשקול פתרונות אפשריים. בשל החשיבות הקריטית שיש למחצבת מודיעים להיצע חומרי הגלם למרכז הארץ, על משרד הביטחון ומשרד האנרגייה לפעול לסיום התיאומים והאישורים הנדרשים בעניינה ולבחון את הנושא גם ביחס למחצבות נוספות הנמצאות בשטחים ביטחוניים. .מהאמור לעיל עולה, כי כאשר חומר הגלם (עודפי החפירה) אינו חומר מבוקש, יש קושי לשווקו במסגרת מכרז 57 ,. קושי זה נובע, בין היתר, ממחיר התמלוג שמבקשים ברמ"י אשר בשלו לעיתים רכישת חומרי הגלם אינה כדאית. לאור אי-הצלחתם של שיעור ניכר מהמכרזים ששיווקה רמ"י, המדינה אינה זוכה לקבל תמלוגים בגין חלק מעודפי העפר, אינה מנצלת את העודפים ואף נדרשת לטפל בהם בעצמה, על כל העלויות. כל עוד עודפי העפר אינם מטופלים, הם נערמים והופכים למפגע סביבתי. על רמ"י לבחון את הסוגיה ולגבש פתרונות כדי שעודפי העפר ינוצלו ניצול מיטבי. מהאמור לעיל עולה כי קיימים קשיים ועיכובים רבים במוסדות התכנון בקידום וביישום פרויקט השינוע המסילתי אשר תיכנן מינהל התכנון ואושר במועצה הארצית לתכנון ולבנייה. ללא קידום נושא השינוע המסילת י, ללא יישומו וללא הקמת מסופי טעינה ופריקה, יש חשש למחסור בחומרי חציבה במרכז הארץ כבר ב -2025 . משרד מבקר המדינה העיר בעבר כי קידומם של פרויקטים חיוניים, במיוחד בתחום התשתיות, מעוכב שנים רבות בשל הליכי תכנון ארוכים מאוד 44. לדעת משרד מבקר המדינה, על מינהל התכנון "לשלב ידיים" עם רכבת מטענים ולגבש פתרונות אפשריים בטווח הזמן הקרוב ולקדם תכנון מיידי של המסילות ושל מסופי הפריקה והטעינה. כן עליהם להנחות את מוסדות התכנון בדבר חשיבותו של השינוע המסילתי ליישום תמ"א 14.ב נמצא כי טרם נקבעה בנוהל חובת תיאום מוקדם בין יזמים וגורמים רלוונטיים לבין המפקח על המכרות. עוד עולה כי עד מועד סיום הביקורת מינהל התכנון טרם הפיץ נוהל למחוזות בנושא ניצול חומר גלם לפני פיתוח. כדי לקדם תכנון מפורט ולאפשר הפעלה של מחצבות אשר נמצאות בקצה תחום השיפוט, על הוועדות הגיאוגרפיות לקבל החלטות בהקדם ולבחון את נושא הסדרת הצדק החלוקתי בין הרשויות המקומיות. משרד מבקר המדינה ממליץ לרמ"י לפרסם מכרזים לשיווק מחצבות זמן רב יותר לפני מועד השבתן לרמ"י. | מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי טרם בוצע פיילוט של כרייה תת-קרקעית. יתרה מזאת, נמצא כי טרם נקבעו כללים שיאפשרו כרייה תת-קרקעית, והנושא עדיין נבחן ברמ"י. לפי תוכנית המתגבשת במוסדות התכנון ונמצאת בשלבי תכנון ראשונים יתאפשרו בעתיד חציבה תת-קרקעית ואף אחסון בחלל שייווצר. מוצע כי משרד האנרגייה, רמ"י וגופי המחקר והתקינה יפעלו לקדם את הפיילוט ויגבירו את התיאום ביניהם. | 136 |
מי אזור דן אגודת מים שיתופית חקלאית בע"מ . העסקת יועצים לליווי והדרכה בנושא איכות הסביבה במסגרת פרויקט סביבתי של מי אזור דן משרד מבקר המדינה מעיר למי דן כי בשונה מהיועצים האחרים שהעסיקה העמותה, יועצים א' וב' נבחרו על ידי מי דן ללא הליך תחרותי של בחירה בין חלופות וללא אישור של הגורמים המוסמכים, וכי התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם הנהלים וכללי מינהל תקין. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי העסקת יועצים באמצעות עמותה שנעשה בה שימוש כ"גורם משלם" (ראו להלן) להעב רת הכספים ליועצים, במקום שיועברו בדרך ישירה וגלויה, אינה תקינה, בוודאי כאשר לפי דברי מנהל אקודן, אחד התפקידים של יועצים אלה היה לפקח על העמותה שהיוותה כאמור "גורם משלם". נוסף על כך מציין משרד מבקר המדינה כי העסקת יועצים א' וב' נעשתה בלי שנערך הסכם בכתב וללא סיכום ברור לגבי תכולת העבודה או השירות שהיועצים אמורים לתת, בלי פירוט של התוצרים שעליהם להפיק ושבגינם משולמת התמורה וללא מנגנוני פיקוח ובקרה על עבודתם. משרד מבקר המדינה מעיר לאיגודן ולמי דן על העסקת את יועץ ב' בפרויקט הדרכה סביבתי למפעלים, שנבחר ו"הוכתב" לעמותה בידי איגודן ומי דן, שמימנו עבורו תשלומים בסכום הגבוה מ - 600,000 .ש"ח, מבלי שבדקו את כישוריו והתאמתו לפרויקט .איגודן ומי דן מספקים שירותי איסוף שפכים וטיפול בהם ל-23 ,רשויות מקומיות בגוש דן בשטח עירוני שמאוכלס בצפיפות וכולל גם אזורי תעשייה. חלק מהמים המטופלים מושבים ומשמשים לחקלאות בנגב. אופי הפעילות של איגודן ומי דן, מהותם ומימונם מכספי צרכני המים והביוב, מחייבים אותם לנהל את פעילותם באופן תקין ומקצועי ולהקפיד על כללי מינהל תקין, תוך שמירה על טוהר המידות. משרד מבקר המדינה מעיר לאיגודן ולמי דן על התנהלותם בנוגע להתקשרויות עם יועצים א' וב'. על מנהלי איגודן ומי דן להקפיד שהתקשרויות עם יועצים יתבצעו בהתאם לכללי מינהל תקין, שהיועצים ייבחרו בהליך תחרותי, שההתקשרות איתם תיעשה באופן ישיר ושתהיה הגדרה ברורה של תפקידם, שתאפשר פיקוח ובקרה על עבודתם. ראוי גם כי איגודן או מי דן הם שיפקחו על ספקים כמו העמותה, בין בעצמם ובין באמצעות יועצים מטעמם, ולא יועצים שהעמותה אמורה לבחור וש אמורים לדווח לה ולפעול בכפיפות לה. על הנהלת איגודן ומי דן לערוך בדיקה מקיפה, נוסף על הבדיקה והפקת הלקחים המיידית שעשו בעקבות דוח הביקורת ושעליהן דיווחו למשרד מבקר המדינה. על הנהלות לנקוט את האמצעים הנדרשים כדי שליקויים כאלה לא יישנו ולהנחות את המנהלים ואת העובדים לפעול בהתאם. כיוון שפעילות הגופים הפועלים במשק המים והביוב ממומנת על ידי התעריף שמשלמים צרכני המים, עליהם להקפיד הקפדה יתרה על מאפייני ההתקשרויות והתשלומים שמבצעים גופים אלה ועל פעילות בהתאם לחוק ולנהלים המחייבים אותם ומשכך, ולנוכח ממצאי דוח זה, על רשות המים, כמאסדר האחראי לאסדרת משק המים והביוב, לשקול לקבוע אסדרה של מנגנוני בקרה מתאימים בסוגיית ההתקשרויות עם ספקים ויועצים. כיוון שהגופים הפועלים במשק המים והביוב ממומנים מהתעריף שמשלמים צרכני המים, נדרשת הקפדה יתרה על תקינות ההתקשרויות והתשלומים שמבצעים גופים אלה. משכך, על רשות המים, כמאסדר (הרגולטור) האחראי לאסדרת משק המים והביוב, לשקול אסדרה של מנגנוני בקרה מתאימים להתקשרויות עם ספקים ויועצים. מכלל האמור לעיל עולה כי מי דן העסיקה למעשה את יועץ ב' באמצעות העמותה, והיא שימשה "גורם משלם" להעברת הכספים מינואר 2014 עד אוגוסט2018 . כספים אלה היו כ-23% מכלל התשלומים שמי דן שילמה עבור הפרויקט, וזאת ללא הסכם בכתב וללא הגדרה של דרישות התפקיד, היקף העבודה, התוצרים שעל היועץ להפיק ושבגינם משלמים לו והגוף שאמור לקבלם. איגודן, מי דן והעמותה מסרו שתוצרי עבודתו לא הגיעו לידי אף אחד מהם, ואילו יועץ ב' טוען שהעביר את תוצרי עבודתו לעמותה. הסברי איגודן ומי דן לגבי תכולת עבודתו אינם תואמים את הסבריה של מרכזת הפרויקט בעמותה. כמו כן, לא ברור מדוע החליטו איגודן ומי דן לממן בשנת 2018 תשלומים חודשיים ליועץ ב' בגין פעילויות שעל פי המידע שהיה בידיהם לא התקיימו במהלך אותה שנה. משרד מבקר המדינה מעיר כי כל אלה יחד יוצרים אי -בהירות בנוגע למהות התפקיד של יועץ ב' ומעלים ספק בדבר הצורך בהעסקתו בדרך שבה הועסק. עוד מציין משרד מבקר המדינה כי מתשובות הגורמים השונים עולה אי -בהירות בנוגע לכפיפות היועץ ולגורם שלו הוא היה צריך לדווח על עבודתו. על איגודן ומי דן להקפיד על הסכמים בכתב עם היועצים שהם מעסיקים, המתייחסים בין היתר לסוגיות אלה, כדי שאי-כזו לא תישנה. בהירות מממצאי הדוח עולה כי כ -29% מהתשלומים בגין הפרויקט הוצאו בלי שסוכם באופן ברור מי נותן את ההנחיות, מי מפקח על ביצוע העבודות, מהם התוצרים הנדרשים, למי יש להגישם ומתי. משרד מבקר המדינה מעיר לאיגודן ולמי דן כי מתוקף תפקידם היה עליהם לפעול בהתאם לכללי מינהל תקין ולהסדיר את ההתקשרות עם יועצים א' וב' בהליך תחרותי כנדרש, באופן ישיר ותוך הגדרה ברורה של תפקידם ודרכי הפיקוח על עבודתם. משרד מבקר המדינה ממליץ לאיגודן ומי דן ללמוד את הממצאים שהועלו, לערוך בדיקה מקיפה, לנקוט את האמצעים הנדרשים כד י שליקויים אלה לא יישנו בהתקשרויותיהם ולהנחות את מנהליהם ועובדיהם לפעול בהתאם. משרד מבקר המדינה ממליץ לאיגודן ולמי דן כי לפני בחירת יועץ יוגדרו דרישות התפקיד וייבחנו קורות החיים של המועמד והתאמתו לדרישות, תוך בחינת המועמד המתאים ביותר לתפקיד מבין כמה מועמדים מתאימים. משרד מבקר המדינה מעיר למי דן כי ככל שכאמור בדברי מנהל אקודן תפקיד היועץ היה פיקוח על עבודת העמותה, הרי שבחירת היועץ המפקח הייתה צריכה להיעשות בהתקשרות ישירה של מי דן כמזמינת העבודה עם היועץ המפקח, ותוצרי עבודתו היו צריכים להיעשות על פי הנחיותיה ועבורה. משרד מבקר המדינה מעיר כי מתן הסמכות לספק השירותים המפוקח לבחור את היועץ שיפקח עליו, כעולה מדברי מנהל אקודן, והגשת תוצרי עבודתו של היועץ המפקח לספק שעליו הוא מפקח, אינם תקינים. מצב כזה עלול להעמיד את היועץ המפקח בניגוד עניינים ופוגע בפעולת הפיקוח. משרד מבקר המדינה מעיר לאיגודן ולמי דן על מימון תשלומים חודשיים ליועץ ב' בגין פעילויות שלא ברור אם התקיימו במהלך שנת 2018 :ובאיזה היקף, למשל90 שעות של "הכנת תוכנית עבודה" וגיבושה, אף שבאותה שנה לא גובשה תוכנית עבודה; 90 שעות עבודה של "שיחות עם מפעלים חדשים", אף שלפי מרכזת הפרויקט בעמותה, באותה שנה לא היו כלל פעילויות עם מפעלים חדשים; בדיווח לח ודש האחרון שלפני סיום ההתקשרות מפורטות 30 שעות "תיאום והכנת דוחות 2018 ", אף שדוחות כאלה לא הוכנו. כמו כן, על פי הסברי מנהל אקודן, ב-2018 העמותה לא הייתה פעילה ולא ביצעה אבני דרך כלשהן, מכיוון שהפרויקט נעצר. משרד מבקר המדינה מציין כי יש לראות בחיוב יוזמה לבצע פרויקט שנועד להביא לצמצום הזיהום התעשייתי באמצעות מתן הדרכה למפעלים תעשייתיים, שהשפכים שלהם מגיעים לשפד"ן. נוסף על העסקת היועצים האחרים, שנבחרו על ידי העמותה, הועסקו בפרויקט גם יועצים א' וב'. מן האסמכתאות ומממצאי הביקורת עלה כי מי דן היא שפנתה לעמותה11 , המליצה על יועץ א' ובהמשך בחרה את יועץ ב' כמחליפו. היא ביקשה מהעמותה לשלם ליועצים, אישרה את סכומי התשלום ואף מימנה אותם -נוסף על התשלומים ששולמו לעמותה לפי אבני הדרך, ושמהם העמותה מימנה את התשלומים ליתר היועצים. מכאן שלמעשה מי דן היא שבחרה את יועצים א' וב', וכפי שיתואר להלן, בחירתם נעשתה ללא הליך תחרותי כלשהו. להלן הפרטים. | הטענה של איגודן ומי דן שלפיה יועצים א' וב' יצרו קשר בין העמותה ובין מפעלים ותאגידי מים וביוב אינה מתיישבת עם דברי מרכזת הפרויקט של העמותה בדבר היעדר צורך בתיאומים בין העמותה לבין תאגידי המים והביוב והמפעלים. מתשובתה עולה כי העמותה עשתה את התיאומים עם המפעלים במישרין, וכי היועצים לא ביצעו תיאומים בינה לבין המפעלים או בינה לבין תאגידי המים והביוב. איגודן ומי דן טענו כי תוצרי עבודתם של יועצים א' וב' היו אמורים להיות מועברים לעמותה, ולא אליהם, ואולם העמותה מסרה כי היא לא קיבלה את תוצרי עבודתם. גם הסבריה של מרכזת הפרויקט מטעם העמותה מעלים סימני שאלה לגבי מהות העבודה שמי דן טוענת כי יועצים א' וב' ביצעו בפרויקט. מכל האמור עולה כי תשובות הגופים השונים אינן מתיישבות זו עם זו ויש חוסר בהירות לגבי מהות תפקידם ש ל יועצים א' וב' והאופן שבו ביצעו אותו. | 137 |
רכבת ישראל בע"מ . הובלת מטענים ברכבת להקמת המסילה המזרחית חשיבות רבה להתפתחות תחום הובלת מטענים ברכבת, כפי שצוין בכל תוכניות האב להובלת מטענים שעסקו בנושא. השלמת המסילה עשויה לתרום רבות גם להגדלת מספר הנוסעים ברכבת. למרות זאת העבודות לבינוי המסילה החלו רק כ-13 .שנים לאחר קבלת ההחלטה על הקמתה השלמת הקמת המסילה המזרחית, על ידי חברת הרכבת וחברת נתיבי ישראל תגדיל את היכולת להגדיל את הובלת המטענים ברכבת. תהליכי התכנון וההקמה של המסילה המזרחית, נמשכים שנים רבות ומעכבים את היכולת להגדיל את הובלת המטענים ברכבת. משרד מבקר המדינה ממליץ לחברת הרכבת ולחברת נתיבי ישראל להאיץ את השלמתה של הקמת המסילה המזרחית. בחינת ויישום ההמלצות של תוכנית האב עשוי לסייע להגדלת היקף הובלת המטענים ברכבת ולהקטנת ההשפעות השליליות של הובלת מטענים במשאיות. על כן, ממליץ משרד מבקר המדינה למשרד התחבורה לסיים בהקדם את הכנתן של התוכניות ליישום המלצות תוכנית האב, שהוא עצמו הכין בשיתוף פעולה עם האגפים השונים במשרדו. קיימת חשיבות בפריסת תשתית רכבתית ומסילות וחיבור אזורי תעשייה ומפעלים לרשת המסילות והגדלת מספר השלוחות. מספר השלוחות בפועל קטן לעומת שנים קודמות - שלוחות קיימות נסגרו והקמתן של שלוחות חדשות עדיין לא אושרה, למרות כדאיותן הכלכלית. השתת חלק מעלות ההקמה על המפעלים פוגעת בכדאיותם להוביל מטענים ברכבת. נוכח התועלת הכלכלית הצפויה למשק מהגדלת תשתית השלוחות, ממליץ משרד מבקר המדינה למשרד התחבורה ולמשרד האוצר לפע ול לאישור השלוחות ולהקמתן וכן לבחון מודל מתמרץ למימון הקמתן. מתיאור התהליכים עולה כי כבר ב-2009 החלה הרכבת לבחון חלופות למסוף המטענים וב-2010 הוגשהבקשה לאישור חלופה ולתכנון סטטוטורי של מסוף המטענים בחדרה צפון במקום מסוף חדרה מערב. עד מועד סיום הביקורת, כתשע שנים לאחר הגשת הבקשה, טרם אושר התכנון. מהאמור לעיל עולה כי חברת הרכבת לא עמדה בדרישות של מינהל התכנון ולא הכינה תסקיר השפעה על הסביבה כנדרש על ידי מינהל התכנון ותקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה) תשס"ג-2003 ., ולא הציגה חלופות למסוף מטעניםנוכח חוסר היכולת לקדם את התוכנית בוועדה המחוז ית, ביקשה חברת הרכבת בפברואר 2019 מהוועדה המחוזית להעביר את הטיפול בתוכנית ובמסופים נוספים לוות"ל. מלוח 15 עולה כי מאז2014 עלה מספר השימוטים של רכבות משא במתחמי הרכבת: מ- 7 אירועי שימוט ב -2014 ל-13 אירועים ב -2018. ב -2019 (עד18 לדצמבר) היו חמישה אירועי שימוט. מספר השימוטים ביחס לתנועת המטענים גדל מ -6 שימוטים למיליארד טונה-ק"מ ב -2014 ל-10 שימוטים למיליארד טונה ק"מ ב-2018 (תרשים20.) ביטול מקדם ההפחתה של הסובסידיה משפר את רווחיות חברת הרכבת, אך עדיין יש לה הפסדים של עשרות מיליוני ש"ח במגזר המטענים. הצעדים שננקטו לתמרוץ החברה להגדלת היקף ההובלה הם ראויים, אולם צעדים אלה אינם מספיקים. נדרשים צעדים נוספים לפיתוח תשתית מסילתית -קידום פיתוח המסילה המזרחית והוספת שלוחות ומסופים -התייעלות משמעותיים של חברת נוסף על צעדי הרכבת בשיתוף עם משרד האוצר וארגוני העובדים לצמצום העלויות במגזר המטענים. זאת כדי שחברת הרכבת תגדיל את היקף הובלת המטענים לטובת המשק כולו ותעבור לפעילות רווחית נאותה. זאת ועוד, הסובסידיה המשולמת למגזר המטענים צריכה לשקף את התועלת שצומחת למשק מהובלת מטענים ברכבת ואין היא מיועדת למימון חוסר יעילות של חברת הרכבת בהובלת מטענים. לכן גם מנגנון ההצמדה של הסובסידיה צריך להיות קשור לתועלת המשקית ולא לעלויות. ראוי כי משרד האוצר ומשרד התחבורה וחברת הרכבת יבחנו הערות אלה במסגרת היערכותם לחתימ ה על הסכם חדש עם חברת הרכבת בתום תקופת הסכם הפיתוח וההפעלה ב-2020. בינואר 2018 , בדיון בדירקטוריון חברת הבת, העריך מנכ"ל חברת הבת כי בשנת2018 יגיע היקף ההובלה השנתי לכ-9.7 מיליון טונות. חברת הבת לא עמדה ביעד זה ובפועל שינעה ב-2018 רק8.5 .מיליון טונות כדי להגדיל את היקף הובלת המטענים ברכבת החליטה הממשלה על הקמת חברת בת. הקמת חברת הבת לא לוותה בתוכניות פיתוח משלימות, מסקנות דוחות שהוכנו בעבר לא יושמו בפועל והיקף הובלת המטענים קטן בשנים 2017 - 2018 ולא הב יא לגידול המיוחל בפעילות הובלת המטענים. חברת הבת איבדה את איתנותה הפיננסית וצברה הפסדים כבדים כבר בשנה השנייה לפעילותה והיא אינה מסוגלת לקיים את עצמה ללא סיוע של חברת האם. משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות החברות ולחברת הרכבת לפעול לקידום פתרון לבעיות במבנה התאגידי הקיים בהובלת מטענים ברכבת. | עולה כי בסוף שנ ת 2018 היו בעיות בטיחות בחטיבת המטענים ברכבת, כפי שדיווחו לדירקטוריון סמנכ"ל הבטיחות ויו"ר דירקטוריון חברת הרכבת. עוד עולה לפי דיווח של יו"ר הדירקטוריון כי הבדיקות ברכבת למניעת שימוטים ברכבות משא מתבססות רק על הגורם האנושי ואין מערכת בטיחות טכנולוגית למניעת שימוטים. | 138 |
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . השירות המטאורולוגי הישראלי משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי עד מועד סיום הביקורת לא קודמו הליכי חקיקה לסגירת הפערים עם הדרישות לפי נספח 3 , וכי מאז מכתבו של מנהל השירות לא קודם הנושא כלל. ללא סגירת הפערים הקיימים אין ודאות שהמידע המטאורולוגי הניתן לענף התעופה מספק מענה מלא לצרכיו, ועל כן גוברים הסיכונים לשיבושי הטיסות. במצב הנתון, ובהיעדר הסדרה של מעמד השמ"ט, החלו כאמור משרדי ממשלה אחרים, כגון משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה וחברות ממשלתיות דוגמת מקורות, להקצות עובדים לתחום המטאורולוגיה ואף לרכוש ציוד מטאורולוגי. תופעה זו גורמת לתחנות מטאורולוגיות יתירות ועלולה להעמיס הוצאות נוספות. מלבד זאת, אין אחידות בשיטות הפעולה של הגופים השונים ואין גורם ממלכתי אחד המפקח על דרכי הפעולה של גופים אלה בהתאם לתקנים הבין -לאומיים (כגון דיוק וכיול המכשירים על (לפי) דרישות ה - WMO ) כדי להבטיח את אמינות הנתונים ולמנוע סתירות במידע המסופק למשתמשים השונים. מצב זה מפחית מאיכות המידע המטאורולוגי ומהידע המקצועי המשמש לקבלת החלטות. מומלץ כי משרד התחבורה יבחן גיבוש מתכונת פעילות ארצית אחידה באחריות השמ"ט לטובת כלל הגופים. כמו כן, מן הראוי שכל משרדי הממשלה יאמצו את הנחיות ארגון המטאורולוגיה העולמי בכל הקשור להקמה ולתחזוקה של תחנות מטאורולוגיות. משרד מבקר המדינה ממליץ לשמ"ט לגבש תוכנית רב -שנתית סדורה לחידוש ציוד התחנות ולהאחדתו, על מנת לספק מידע אמין, מדויק ועקבי. מאז סיום עבודת הוועדה לא קודם נושא האופטימיזציה האובייקטיבית של התחנות. רק בשנת 2018 נקלטה בשמ"ט עובדת שעתידה לעסוק, בין השאר, באופטימיזציה של רשת התחנות. מכל האמור לעיל עולה כי מאחר שהאקלים בארץ מורכב ומשטרי הרוח ומזג האוויר שונים ממקום למקום, יש חשיבות למיפוי מדויק של רשת התחנות. תכנון מתאים וביצוע אופטימיזציה של תחנות השמ"ט והתחנות של הגורמים האחרים בתיאום עימם, יאפשרו ויתור על מקצת התחנות וימנעו כפילות ו בזבוז, וכן יאפשרו איתור אזורים שבהם קיים מחסור בתחנות, ולפיכך יש להתקין בהם תחנות מטאורולוגיות. משרד מבקר המדינה מציין כי על השמ"ט להשלים את מיפוי פריסת כל התחנות ולפעול לקביעת פיזור אופטימלי. מתחילת 2017 ועד מועד סיום הביקורת לא הייתה התקדמות בהסדרת הזכויות. משרד מבקר המדינה מעיר לשמ"ט ולמשרד האוצר ולרשות מקרקעי ישראל כי יש חשיבות בהסדרת זכויות השמ"ט על תחנות, זאת כדי לשמור על רצף הנתונים מהעבר וכדי להבטיח את אחידות המדידות המטאורולוגיות מאותו מקום; על השמ"ט, מינהל הדיור הממשלתי ורשות מקרקעי ישראל לפעול בהקדם להשלמת הסדרת זכויות השמ"ט על מקרקעי התחנות, בד בבד עם בדיקת אופטימיזציה של פיזור התחנות. בשנת 2017 החל השמ"ט לפעול לפרסום מכרז חדש לתחזוקת תחנות, זאת לאחר הליך של הפקת לקחים מהמכרז הקודם ועל מנת לטייב את מערך התחזוקה הקיים. משרד מבקר המדינה מציין כי עד מועד סיום הביקורת טרם התפרסם המכרז. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה להסדיר את תפקידיו של השירות המטאורולוגי, את מעמדו, ואת אחריותו בהכשרת חזאים, בהוצאת תחזיות, התרעות ואזהרות, וכן בבדיקת עמידתם של הגופים האחרים העוסקים בתחום המטאורולוגיה בתקנים שקבע ה- WMO . ,יש לראות בחיוב את שיתופי הפעולה שנוצרו עם גופים ממשלתיים שונים. עם זאת מומלץ למפות את כלל הגופים הממשלתיים הנוגעים לעניין ולקדם שיתוף פעולה עימם, ובפרט לבחון קידום ממשקים מול המערכות המוקמות על ידי כל גוף. על השמ"ט ועל משרד התחבורה לפעול יחדיו במטרה לקדם את רכישת הציוד על פי התקנים הבין-לאומיים, להחליף את הסוכות לסוכות מו דרניות ואיכותיות, וכן את אוגרי הנתונים. כל זאת לשם קבלת נתונים באיכות טובה ואחידה. מלבד זאת, עליהם לפעול בהקדם לקידום מכרז התחזוקה. משרד מבקר המדינה מציין כי השבתת המכ"ם הביאה את המדינה בשיא עונת הגשמים למצב של מחסור במידע חיוני ביותר למניעת סכנות הנובעות ממזג אוויר חריג. כאמור, המכ"ם משמש, בין היתר, לתעופה, למניעת סכנות ונזקים למטוסים; למתן התרעה מוקדמת לכניסת ממטרי גשם חזקים, להיערכות מקומית מתאימה לקראת שיטפונות והצפות; וכן למתן התרעות על תופעות חריגות. נוכח חשיבותו של המכ"ם, על משרדי האוצר והתחבורה לשקול את מלוא ההיבטים הרלוונטיים לעניין, תוך הפעלת שיקולי עלות-תועלת ביחס לרכישת מכ"ם חדש לעומת הארכת משך השימוש במכ"ם הנוכחי תוך שימוש בפתרונות ביניים בעת השבתתו, ולבחון אם חלופה זו יכולה להוות מענה מספק. עוד מציין משרד מבקר המדינה לשמ"ט כי עליו לפעול לתחזוקה מיטבית של המכ"ם כדי למנוע תקלות חמורות נוספות שישביתו את פעילותו, להכין תוכנית פעולה מסודרת לאספקת נתונים מטאורולוגיים במקרה של תקלה חמורה של המכ"ם, ולשקול שיתופי פעולה עם גורמים אחרים המתפעלים מכ"ם בארץ לצרכים שוטפים וכתוכנית גיבוי. | .מהלוח עולה כי ישיבות רבות מתקיימות בשיחות ועידה או באמצעות התכתבות בלבד, וכי מספר ההליכים המכרזיים הפומביים בכל שנה נמוך באופן יחסי. | 139 |
משרד האוצר . תהליכי קבלת החלטות במשרד האוצר: העמידה ביעד הגירעון בשנת 2018; תחזית ההכנסות לשנת 2019; תוספת שכר בגין היעדר ביטחון תעסוקתי משרד מבקר המדינה מעיר כי מן הראוי שקבלת החלטות מקרו -כלכליות, היכולות להשפיע על כלכלת המדינה ועל סדרי העדיפויות של הממשלה, תתבסס על אדנים מקצועיים מוצקים ועל בחינת מכלול הנסיבות, מתוך ראייה ארוכת טווח ובהתבסס על המדיניות הכוללת. .נמצא, כי הממשלה עודכנה בתחזית ההכנסות וההוצאות והגירעון הצפוי לשנת 2019 כשבועיים לאחר תחילת שנת התקציב. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האוצר לבחון הסדרה משלימה להוראת סעיף 40 א לחוק לנסיבות שבהן מחליטה הממשלה לגבש את תקציבה בהתבסס על תחזיות מוקדמות. ראוי שההסדרה תגדיר הן את ההתנהלות הפנים-משרדית במשרד האוצר, והן את עיתוי הדיון בממשלה בדרך שתאפשר התמודדות לשם התכנסות ליעדי הגירעון. בשולי הדברים נציין כי מערכת היחסים במשרד האוצר, כפי שעלתה בפני צוות הביקורת, בכל הנוגע לאי-התכנסות הנהלת המשרד, בשל חששות מהדלפות ויחסי אנוש שאינם מיטביים ראוי שהיו לנגד שר האוצר, בבואו לבחון את מבנה משרדו ומתכונת הפעילות השוטפת (ראו להלן בהרחבה). . בבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה נמצא כי הנתונים בדבר ההוצאות והגירעון בחודש פברואר 2019 היו גבוהים גם הם במידה משמעותית מנתוני חודש פברואר 2018 , והם פורסמו לציבור ביום 7.3.19 . .מתרשים 3 עולה כי בכל אחת מהשנים 2017-2015 גדלו ההוצאות ברבעון הרביעי באופן משמעותי לעומת השנה הקודמת, אולם בשנת 2018 חל קיטון ניכר בהוצאות לעומת השנה הקודמת. .בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי אחת הסיבות העיקריות לירידה בהוצאות במהלך חודש דצמבר 2018 היא הנחייתו של החשב הכללי לחשבי המשרדים, באמצעות סגני החשב הכללי, להוציא רק את ההוצאות שחייבים על פי חוק, ולא להקדים כל הוצאה משנת 2019 לשנת2018 ., בניגוד לנהוג בשנים קודמות יצוין כי לעומת ההוצאות בחודש דצמבר 2018 שירדו כאמור, ההוצאות בחודש ינואר 2019 , שעמדו על26.4 מיליארד ש"ח, עלובאופן משמעותי על ההוצאות שהיו בחודש המקביל בשנת 2018 , שעמדו על21 מיליארד ש"ח (גידול של כ-26%.) נמצא אפוא כי הוראת החשב הכללי בדבר צמצום ההקדמות ואי -הקדמת תשלומי סל הבריאות הביאה ככל הנראה, לצמצום הוצאות (והיעדר הקדמות) בסכום של כ -2.5 מיליארד ש"ח, כשתינקודות אחוז תוצר 18 . משרד מבקר המדינה מציין כי לא נמצא שבעניין זה מי מהגורמים במשרד האוצר פעל בניגוד לדין או להוראות התכ"ם. מחד, יש הוצאות והכנסות שצריכות לחול בשנת תקציב מסוימת, למשל אם הדבר מתחייב על פי חוק, או בהתאם להתקשרות חוזית של הממשלה. לעומת זאת, יש הוצאות והכנסות שניתן להחליט לגביהן באיזו שנה יהיו, ונראה שלגבי חלק מהוצאות אלו קבע החשב הכללי כי יוצאו דווקא בשנת 2019 ולא בשנת 2018 . בטרם קבלת החלטה על ידי החשב הכללי, בהתאם לסמכותו, בכל הנוגע לתשלום הנדרש בשנת 2018 ודחיה שניתן לבצעה חוקית של הוצאות לשנת2019 היה ראוי לקיים הליך יידוע מתכלל בו היה משתתף גם החשכ"ל וגורמים מקצועיים נוספים. במסגרתו היה ראוי להציג את הגירעון המסתמן בשנת 2018 , הגירעון החזוי לשנת2019 , והמשמעויות הכלכליות וכל גורם היה מציג את צעדיו על מנת לקבל החלטות מיטביות בהתאם לסמכויות השונות. .מהאמור לעיל עולה כי התחזית המעודכנת לשנת 2019 לא אושרה בהנהלת האוצר עד שלהי 2018 , ולפיכך לא הוצגה לפני כניסת תקציב המדינה לשנת 2019 לתוקף, כולל ההשלכות שיש לדבר על האופן שבו הממשלה יכולה לפעול בתחילת שנת הכספים. משרד מבקר המדינה ממליץ כי החלטה עקרונית ומקצועית בדבר העדפת שנת תקציב על פני רעותה וזקיפת הוצאות או נקיטה במאמצי גביה המביאים להגדלת הכנסות לשנת תקציב מסוימת, ובפרט כאשר מדובר בהיקפים בעלי השפעה על עמידת הממשלה במסגרות הפיסקליות שנקבעות בחוק, צריכה להתקבל ע"י כל גורם, בהתאם לסמכויותיו, לאחר הצגת התמונה הכוללת בדבר המצב הכלכלי, ובכלל זה קבלת עדכון מכל הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר, והם הממונה על התקציבים, הכלכלן הראשי, החשב הכללי, ומנהל רשות המסים, ופרוט צעדיהם. הליך מתכלל זה מומלץ כי יתקיים מאחר והחלטה מעין זו על העדפת שנת תקציב משפיעה על הגירעון של שתי השנים, יכולה להחריף את הקיצוצים הנדרשים על מנת לעמוד במסגרות התקציב, ואף ייתכן שיהיו לה השלכות על דירוג האשראי של המדינה. | מחד, ההכנסות ממסים ישירים עלו בדצמבר2018 לעומת התחזית ולעומת חודש דצמבר בשנים קודמות, ומאידך החזרי המסים בחודשים ינואר ופברואר 2019 , ובמיוחד במסים הישירים, היו גבוהים משמעותית משנים קודמות, הגם כפי שפורט החזרי המסים נובעים ממקדמות בגין שנת 2017 . ,משכך, נוכח העובדה שתקציב המדינה מתנהל במזומן ומאחר שבשלהי 2018 ובתחילת2019 היו זרמי תקבולים ותשלומים (בגין החזרים) גבוהים מהרגיל כאמור (אף כי לא בגין אותן שנות כספים), הדבר השפיע באופן מהותי על נתוני הגירעון בשתי השנים: עודפי התקבולים בשנת 2018 הקטינו את הגירעון באותה שנה, ואילו עודפי התשלומים בשנת 2019 מגדילים את החריגה המסתמנת מיעד הגירעון המתוכנן. | 140 |
מי אביבים 2010 בע"מ . היבטים בפעילות תאגיד מי אביבים משרד מבקר המדינה מציין לטובה את ניסיונו של תאגיד מי אביבים לצמצם את עלויות הגבייה באמצעות הקמת מערך הגבייה העצמאי והפעלתו מתחילת שנת 2019 ,. עם זאת משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד שהיה עליו לפעול ליישום כללי הגבייה מבעוד מועד. הדבר היה מונע את התשלומים החריגים לעירייה במשך חמש שנים, שהגיעו לסדר גודל של כ -9 מיליון ש"ח בשנה, ואת צמצום השירותים התלויי ם בהכנסות באופן הפוגע ברווחתם של כלל צרכני התאגיד בתל אביב-יפו. שכן ההכנסות משירותי אספקת המים והביוב מיועדות להשקעה במערכות המים והביוב ובמתן שירותים לצרכנים. .משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הירידה הדרגתית שנרשמה בפחת הגבייה של תאגיד מי אביבים בשנים 2013 - 2018 , יחד עם זאת התאגיד לא עמד בשיעור פחת הגבייה המוכר שנקבע בכללים ( 1.5% ), בשנת 2018 , פחת הגבייה היה כמעט כפול ממנו. מאחר שמשק המים הוא משק כספים סגור, עלויות גבוהות מהעלות הנורמטיבית שהוכרה לתאגיד יבואו על חשבון מרכיב הון המים והביוב בתעריף המים לצרכן, אשר אמור לממן את פיתוח תשתיות המים והביוב בעיר. מכלל הנתונים עולה כי ההפרדה לכאורה של מרכיבי הגבייה אינה מביאה לידי ביטוי את ההוצאה הכוללת המוטלת על התאגיד בגין הוצאות הגבייה. ההוצאות הכוללות של התאגיד בגין הגבייה גבוהות במידה ניכרת מהשיעור שקבע הממונה על התאגידים - 3% . חריגה זו נובעת בין היתר מהאישור העקרוני שנתן הממונה על התאגידים להסכם ערב הקמת התאגיד. ההיקפים החריגים מעמיסים מאוד על הוצאותיו של התאגיד. מתחשיב של משרד מבקר המדינה, בהתבסס על הנתונים המצוינים בדוחות הכספיים של התאגיד, עולה כי ההוצאה העודפת לתאגיד בשל החריגה מעמלת הגבייה בשיעור של 3% , כפי שנקבע בכללים משנת2014, הוא יותר מ-50 .מיליון ש"ח . ,מהנתונים שלעיל עולה כי למרות הירידה שנרשמה בפחת המים בשנים מסוימות התאגיד אינו עומד בשיעור "פחת מים מוכר כללי" שנקבע לו - 6.68% . כאמור, עלויות גבוהות מהעלות הנורמטיבית שהוכרה לתאגיד יבואו על חשבון מרכיב הון המים והביוב בתעריף המים לצרכן, אשר אמור לממן את פיתוח תשתיות המים והביוב בעיר. יצוין כי פחת המים הוא בין היתר תוצאה של מצב הצנרת ותחזוקתה במשך השנים, וכי משך הזמן עד להשגת יעד הפחת הנורמטיבי תלוי בהיקף ההשקעות של התאגיד בנושא. מאחר שתאגיד מי אביבים רשם ה פסד בדוחותיו הכספיים לשנת 2017 ,כאמור לעיל ונוכח טענת רשות המים כי גורם עיקרי להפרשים בין הוצאות התאגיד בפועל לעלויות המוכרות הוא העמסת משקולות על התאגיד עוד בזמן הקמתו - ראוי שרשות המים, כמאסדרת, והתאגיד יבחנו את הסיבות לפערים בין הפחת הנורמטיבי לפחת בפוע ל ויגבשו המלצות בנות ביצוע בעניין זה. זאת כדי שאיתנותו הפיננסית של התאגיד תשתפר וכדי שתתאפשר השקעה בתשתית המים, דבר שיביא לצמצום הפחת. בשנת2012 היו לתאגיד מי אביבים עשר בארות פעילות, ובשנים2017 ו-2018 רק שש ושבע בארות פעילות בהתאמה. אף שהתאגיד פועל כעת להשמ שת עוד כמה בארות והכין תוכנית רב-שלבית לשיקום וטיוב של בארות, פוטנציאל ההפקה העצמית בעיר תל אביב-יפו טרם מוצה 27 , ואף כמות המים לשאיבה שאישרה רשות המים לא מומשה במלואה. לנוכח היתרונות הסביבתיים והכלכליים של טיוב בארות, על דירקטוריון התאגיד לבחון בהקדם את התוכנית לשיקום וטיוב של בארות ולפעול להשמשת בארות שהושבתו, ובכללן באר וושינגטון ובארות בדרום העיר, זאת כדי למצות את פוטנציאל ההפקה העצמית בתל אביב-יפו ולשפר את אמינות אספקת המים. ממצאי הביקורת מצביעים על כך שהוצאות התפעול של תאגיד מי אביבים חרגו בכ-43 מיליון ש"ח מנורמות התפעול שקבעה לו רשות המים בשנת2017 . התאגיד גם לא עמד בנורמות, בפחת המים ובפחת הגבייה שקבעה לו רשות המים. עמדת רשות המים היא ש"אי עמידה בנורמות התפעול של תאגיד זה או אחר מצריכה בדיקת הסיבות למצב זה", וכי חלק ניכר מהגורמים להפרשים בין העלות בפועל לעלות המוכרת נובע מהעמסת מעין 'משקולות' על התאגיד עוד בזמן הקמתו. כדי שתעריפי המים ישקפו את העלות הנדרשת לאספקת המים ביעילות, תוך הבטחת רמת שירות מיטבית, איכותית ואמינה ובמחירים סבירים, כפי שנקבע בחוק תאגידי מים, יש לוודא שקיימת התאמה בין הנורמות לבין עלויות התפעול בפועל. עמידה בנורמות התפעול שנקבעו לתאגיד ובכלל זה עמידה בנורמות הוצאות הגבייה יספקו לתאגיד מקורות כספיים אשר יהוו מקור לשיפור התשתית הישנה בעיר תל אביב-יפו. .תאגיד מי אביבים מספק מים לתושבי העיר תל אביב-יפו, אשר חלק מתשתית המים בה נבנתה לפני עשרות שנים. לעיר מאפיינים מיוחדים, בין היתר מאחר שהיא העיר עם .הריכוז הגדול ביותר של פעילות עסקית ומסחרית במדינת ישראל, והפעילות בה נעשית בשטח אורבני צפוף ועמוס מאוד בתשתיות. אחת מהמטרות העיקריות של חוק תאגידי מים היא להביא לניהול עסקי, מקצועי ויעיל של מערכות המים והביוב ברשויות המקומיות ולהבטיח שההכנסות המתקבלות ממתן שירותי המים והביוב יופנו להשקעות במערכות המים והביוב ובמתן שירותים בתחומים אלה. שימור פוטנציאל ההפקה באמצעות קידוחים ממקורות מים טבעיים הוא יעד חיוני. להפקת מי שתייה באמצעות קידוחים ולטיובם של מים שנפסלו לשתייה יש חשיבות רבה, מאחר שקידוח וטיוב כאמור מגדילים את היצע המים; מרחיקים זיהומים ממקורות המים ומונעים את התפשטותם; משמרים את יכולת ההפקה ממקורות מים טבעיים; מקטינים את הצורך ברכישת מים מותפלים, שהם יקרים יותר; ומגבירים את אמינות אספקת המים, ובכלל זה את אמינות האספקה במצבי חירום. לפיכך על דירקטוריון תאגיד מי אביבים לבחון את התוכנית לשיקום וטיוב של בארות שהכין התאגיד בינואר 2019 , בתיאום עם רשות המים, ולפעול להשמשתן של בארות שלא מופקים מהן מים. שיקום וטיוב של בארות כאמור יאפשרו לתאגיד להקטין את עלויות רכישת המים. נוכח הסכום הגבוה ששילם התאגיד לספק ונוכח העובדה שההתקשרות בוצעה בפטור ממכרז, היה ראוי שהיקף המרבי של ההתקשרות ייקבע בהסכם. זאת, על מנת שהיקף ההתקשרות לא יחרוג ממסגרת התקציב שהוקצתה להתקשרות זו, שהיא בליבת פעילות התאגיד. משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד מי אביבים על שהביא את ההסכם לאישור ועדת המכרזים בדיעבד, כשבעה חודשים לאחר סיום ההתקשרות, וזאת בלי שההסכם החדש נבדק על ידי היועץ המשפטי של התאגיד. דרך המלך היא להעביר לאישור מחודש של ועדת המכרזים את ההתקשרות עם ההסכם המתוקן שאושר על ידי היועץ המשפטי. | משרד מבקר המדינה מעיר לוועדת המכרזים של תאגיד מי אביבים על כי אישרה את הארכת ההתקשרויות בלי שסופקו לה נתונים על הניצול הכספי של ההסכמים. | 141 |
חברת הגיחון בע"מ . היבטים בפעילות תאגיד הגיחון יוצא אפוא כי כמויות הקולחים שרכשה עיריית ירושלים בכל אחת מהשנים 2014 עד 2018 נמוכה במידה ניכרת מהכמות שהתבסס עליה התאגיד לשם הערכת כדאיות המיזם. משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד כי החריגות מהסכמי המסגרת בהתקשרויות בנושא מתן שירותי ניהול פרויקטים ברשת המים ובהתקשרויות במחלקת לוגיסטיקה מצביעות על תכנון לקוי ועל תקצוב שגוי של תוכנית העבודה. על התאגיד להקפיד שיחידותיו המקצועיות יבצעו הזמנותיהן בהתאם להיקפים הכספיים שנקבעו בהסכמים ויפנו לוועדת המכרזים בבקשה להגדיל את ההתקשרות מייד כשיתברר להן כי צפויה חריגה ממנה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לוועדת המכרזים כי החריגות שאישרה לספקים ואשר גבוהות ביותר מ-50% מהיקף ההתקשרויות המקוריות, אינן עולות בקנה אחד עם נוהל "הגדלת הסכמים והזמנות" של התאגיד שהיה בתוקף באותה עת. עם זאת, משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את תגובת המבוקר על הסדרת הנושא. משרד מבקר המדינה מעיר לת אגיד כי הגיש לוועדה בקשה להרחבת ההסכם, לאחר שכבר נוסף צוות עובדים, וזאת בלי להוכיח את כדאיותה הכלכלית של ההרחבה, ואף שאמורים היו להיות בידיו הנתונים, הודות להגדלת ההתקשרות הקודמת באוגוסט 2015 . עוד מעיר משרד מבקר המדינה לוועדת המכרזים, כי הגדלת ההתקשרות ב - 280,000 ש"ח- 83% מהיקף ההתקשרות המקורית- נוגדת את נוהל "הגדלת הסכמים והזמנות". על ועדת המכרזים לדרוש שיוצגו לפניה תחשיבי עלות -תועלת ובדיקות כדאיות טרם אישור הרחבת התקשרויות, תוך התחשבות בהפסדי פחת המים העלולים להיגרם בעקבות ביצוע הליך התקשרות מחדש. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי בניגוד להסכם שאישר הממונה על השכר, בשנת 2018 קיבלו37 עובדים בהסכם עבודה אישי תשלום עבור שעות כוננות. על הנהלת התאגיד להסדיר הנושא למול הממונה על השכר. משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד כי הניצול המזערי של שעות הכוננות שהוקצו בשנת 2017 מעלה ספק לגבי נחיצותן של שעות הכוננות המשולמות לעובדים. על הנהלת התאגיד לבחון את הקצאת שעות הכוננות ואת התשלום עבורן ב-2018 , וכן לבחון אחת לתקופה את היקף שעות הכוננות הנדרש בפועל. כמות המים השפירים למטרות גינון ציבורי לשנת 2017 הסתכמה בירושלים בכ-1.9 מיליון מ"ק, ובכלל הארץ בכ -49.5 מיליון מ"ק, המהווים כ -7% מצריכת המים השפירים בכלל הארץ (לא כולל צריכה למטרות חקלאות). בשנת 2018 הסתכמה כמות המים השפירים לגינון ציבורי בכ-2 מיליון מ"ק בירושלים, ובכלל הארץ בכ-48 מיליון מ"ק, המהווים 5% מצריכת המים השפירים בכל הארץ. נוכח החשיבות שבניצול מי הקולחים על רשות המים, כגורם מאסדר, להידרש לנושא זה, במקרים בהם קיימת היתכנות כלכלית, להשקיית גינות ציבוריות ברשויות מקומיות ובמוסדות ציבור, כתחליף להשקיה במים שפירים ולבחון את הצורך בקביעת תעריפים ייעודיים לכלל ספקי הקולחים לשימושים אלה. משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד כי עליו להקפיד על ביצוע התקשרויות לפי חוק חובת המכרזים ותקנותיו ולפי נהליו שלו, ולנקוט צעדים לשם שיפור הבקרה עליהן. כך יוכל התאגיד לבחור את הספק המתאים ביותר לצרכיו בדרך שוויונית, ביעילות ובמקצועיות, ויוכל לנצל את משאביו כראוי ולחסוך בכספי ציבור. משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד כי על אף שההגדלה הינה במסגרת 50%, תכנון מיטבי של תחולת ההסכם היה מביא לעריכת מכרז מראש בהי קף הנדרש וללא צורך בשינוי. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לתאגיד, כי היה עליו להציג את אומדן החיסכון הצפוי בעקבות צמצום הפחת לעומת עלות הגדלת ההתקשרות. משרד מבקר המדינה מעיר גם לוועדת המכרזים, שהיה עליה לדרוש קבלת אומדן, כאמור, על מנת שתקבל החלטות באופן מיטבי. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את רווחיות התאגיד ואת מגמת העלייה ברווחיות בין השנים 2014 - 2018 , ואת הגדלת שיעור השקעותיו שהג יעו בשנת 2018 לכ-25% מההכנסות. עם זאת פער של כ - 9.5% מעלויות התאגיד בין נורמות התפעול לעלויות בפועל, מתוכו פער של 146% בעלויות ההנהלה, מחייב את התאגיד לבחון את המקור לסטיות ולפעול לצמצמן. פער כה גדול מחייב גם את רשות המים לבחון באופן תקופתי את אופן קביעת הנ ורמות, זאת גם נוכח השונות המאפיינת את פעילותם של תאגידי המים השונים והאתגרים איתם הם מתמודדים . צמצום הפער בין הנורמות לעלויות התפעול בפועל ישפר את מצבו הכלכלי של התאגיד ואת רווחיותו, ויאפשר לתעל את הכנסותיו להגדלת ההשקעות במשק המים בירושלים רבתי. מהלוח עולה כי התאגיד לא הצליח לעמוד בנורמת פחת הגבייה שקבע הממונה על התאגידים, והוא אף כמעט כפול ממנו. | הסכם העקרונות נקבע לארבע שנים, עד שנת 2020 . משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים, למשרד האוצר ולתאגיד כי נוכח הקשיים הייחודים בגבייה ובפחת המים בשכונות במזרח ירושלים, עליהם למצוא פתרון ארוך טווח לסוגיות פחת המים, פחת ה גבייה וההשקעות הנדרשות לפיתוח מערכות המים והביוב במזרח ירושלים, ובכלל זה בשכונות שמעבר לגדר ההפרדה, וכדי לפתור את הסוגיה ולקבל החלטות בעניין נדרש לקיים שיח רציף בנושא בין כלל הגורמים (לרבות הגורמים הביטחוניים ועיריית ירושלים), להגדיר צעדים מעשיים ולקבוע לוחות זמנים לביצועם. | 142 |
חברת החשמל לישראל בע"מ . הסדר הנכסים עם חברת החשמל לישראל והשפעותיו על עלויות הרפורמה לעמדת משרד מבקר המדינה, פרק זמן של שני עשורים שבהם משרד האוצר ורשות החברות לא הצליחו להביא לסיום מחלוקת משפטית עם החברה על זכויות על נכסים, פגע הן בתועלות המדינה והן בתועלות החברה. לפיכך, עלויות אי -ההגעה להסכם רחבות יותר, וראוי שבעתיד יילקחו בחשבון במסגרת צעדי המדיניות של הממשלה בכל הקשור לעריכת הסדרים דומים עם גופים אחרים. לעניין החלופה שמשרד האוצר וחח"י מציגים בדבר הצורך של החברה לרכוש נכסים ולהשית עלויות אלה על הציבור, הרי קיימים פתרונות אחרים, שהמדינה כבר יישמה בעבר, כדוגמת מתן הרשאה לחח" י לשימוש בנכסים לפרקי זמן ארוכים תמורת תשלום סמלי והשבת הבעלות על הנכסים למדינה, והיה עליה לבחון יישום פתרון זה בהסדר הנכסים עם חח"י. כך, יכולתה של החברה להמשיך ולפעול לא הייתה נפגעת. פתרון זה אף אינו סותר את תיקון החקיקה שבוצע. יוצא מכך כי הקשיים ביישום הוראות חוק משק החשמל וחוות דעת שגיבשה המדינה בעקבותיו, כמו גם חוסר היכולת להגיע להסכמות על הסדר נכסים במשך יותר משני עשורים, הביאו לגיבוש הסדר הנכסים הנוכחי, המשקף שינוי של ממש בעמדת המדינה המקורית, אשר באה לידי ביטוי בחוות הדעת המשפטית והייתה בתוקף הלכה למעשה 14 שנים, עד להמלצות צוות ההיגוי בשנת2014 . מן הראוי כי משרד האוצר יבחן את הצורך בגיבוש מנגנון בוררות, שיכריע במקרים של מחלוקות מתמשכות בין עמדת החברות הממשלתיות לעמדת משרד האוצר בהסדרי נכסים עתידיים ובעסקאות בין המדינה לבין חברות ממשלתיות, וימנע התמשכות ארוכת שנים של מו"מ בין הצדדים לנוכח המחלוקות העמוקות בין המדינה לבין החברות הממשלתיות. אפשר לראות כי גם במקרה זה של תום תקופת הזיכיון שניתן למפעלי ים המלח, עמדת הממשלה כי הנכסים יושבו לידיה עלולה להיתקל בהתנגדות משפטית להשבת הנכסים, כמו במקרים של בז"ן וחח"י. משרד מבקר המדינה מעיר לחשכ"ל כי לא גיבש מדיניות מסודרת לאופן השבת הנכסים לידי המדינה במקרים של סיום תקופת זיכיון. ניסיון העבר מראה כי המדינה מתקשה להשיב לידיה את הנכסים בהתאם להוראות הזיכיון, והיעדר אסטרטגיה להשבת הנכסים - כמו גם מכלול הוויתורים שביצעה המדינה ביחס לנאמר בזיכיון חח"י - יוצרים תמריץ למחזיקי הזיכיונות לערער על עמדת המדינה לצורך השאת רווחים. הדבר יכול לפגוע ביכולת המדינה לשמש באופן מיטבי כנאמנת הציבור במימוש זכויות יו הקנייניות על הנכסים. על החשכ"ל לפעול לגיבוש אסטרטגיה, אשר תגובה בחוות דעת משפטיות ובצעדים אופרטיביים, לטיפול בנכסים עם תום תקופת זיכיון או במקרים שבהם המדינה מבקשת לממש זכויות על נכסים, תוך הבחנה בין חברות המיועדות להפרטה לחברות המיועדות להמשך החזקה. .מכיוון שאין בדוחותיה הכספיים של חח"י ביטוי לשווי הנכסים שנותרו בידיה, מן הראוי כי רשות החברות והחשכ"ל יפעלו לגיבוש מנגנון חלופי להגברת הבקרה החשבונאית על נכסי החברה, שישמש גם לבקרה על התמורה המתקבלת בעת מכירת הנכסים על ידי החברה באופן שיפצה על היעדר השיקוף של ערך הנכסים בשווי הוגן בדוחות הכספיים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כי הדרך הראויה להליך גיבוש הסדר הנכסים צריכה להתבסס על חוות דעת כל כליות ומשפטיות מעודכנות, המנוסחות טרם גיבוש עמדת המדינה במו"מ. היעדר חוות דעת כתובה מסוג זה בעת גיבוש ההסדר מעלה חשש כי ההסכם גובש בלי שנבחנו כל ההיבטים וההשפעות שעשויות להיות לו. מן הראוי כי במקרים עתידיים תהיה בידי המדינה חו"ד משפטית מגובשת וכתובה, שלפיה יפעלו גורמי המדינה, וזאת עוד בטרם החל התהליך ולא בדיעבד. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כי משנת 2002 עד להליך המו"מ האחרון במהלך שנת 2018 , לא היתה כל חוות דעת חלופית כתובה, וזאת למרות הקשיים שעליהם מצביע משרד האוצר בתשובתו. חוות הדעת המשפטית הועלתה על הכתב רק כחצי שנה לאחר החתימה על ההסדר ולא בתחילתו . תשובת משרד האוצר אינה מסבירה מדוע לא הועלתה על הכתב חוות דעת משפטית זו בתחילת המו"מ כך שתשמש את כל הגורמים העוסקים במו"מ. כמו כן על משרד האוצר לגבש כללים לכתיבת זיכיונות עתידיים אשר לא יותירו מקום לספק או לפרשנות שונה בנוגע להסדרים שיחולו בתום תקופת הזיכיון. היעדר אסטרטגיה מונע את מקסום הזכויות הקנייניות של המדינה ומביא לפגיעה מהותית ביכולת לממש את זכויותיה, להתארכות הליכים אלה ולבסוף לוויתורים בלתי מבוטלים מצד המדינה, שמשמעותם פגיעה באינטרס הציבורי. משרד מבקר המדינה מעיר כי גם אם קיימת שונות בין הה וראות הספציפיות של הזיכיונות השונים, הרי שאפשר לזהות במקרים רבים קושי של המדינה לממש את עמדתה בדבר הזכויות הקנייניות בתום תקופת הזיכיון, ומשום כך נדרש מהמדינה לגבש אסטרטגיה לטיפול בהסדרים השונים. אין הכוונה להחיל פתרון פרטני אחיד לכלל המקרים, אלא להעמיד דפוסי טיפול שיאותתו על עמידתה האיתנה של המדינה במימוש זכויותיה ויצמצמו את התשואה שמבקשים להשיג הגורמים השונים באמצעות קונפליקט. התנהלות המדינה במשך השנים הביאה להסכם שבמסגרתו מרבית הנכסים הועברו לחח"י, ומן הראוי להפיק מכך את הלקחים הנדרשים בראייה צופת פני עת יד עבור רפורמות עתידיות בכל הקשור לשמירה על זכויותיה הקנייניות של המדינה. אין חולק על כך שהסדר הנכסים איפשר לממן את הרפורמה ואת גיבושה בכלל. מכאן שהסדר הנכסים הוא נדבך מרכזי ברפורמה, והעלויות והתועלות ממנו צריכות להיכלל בסך העלויות והתועלות של הרפורמה, ולא כך הוצגו הדברים על ידי משרד האוצר, כפי שיורחב להלן. ,הסדר הנכסים מביא מחד, לסיום סוגיה מורכבת, שנמשכה על פני שני עשורים להסדרת הזכויות בנכסים שהוחזקו בידי החברה ולגיבוש רפורמה במשק החשמל. מאידך גיסא במבחן התוצאה העלתה הביקורת שתוצאות הליך גיבוש הסדר הנכסים שיקפו התרחקות ניכרת של המדינה מהעמדה שבה החזיקה משנת 2000 במשך יותר מעשור. ההסדר מקנה לחח"י הטבות כספיות לא מבוטלות ומותיר בידיה זכויות קנייניות על יותר מ -200 נכסים מהותיים ועל אלפ י נכסים תפעוליים משניים, ששוויים הכספי הכולל אינו ידוע. זאת בתמורה להשבת 16 נכסים לידי המדינה ששוויים נע בין1.6 - 2.5 מיליארד ש"ח ויש בהם תועלת ציבורית. הביקורת העלתה שהסדר הנכסים גובש מבלי שנעשו הפעולות האלו: מיפוי כל נכסי החברה, ביצוע הערכות שווי לנכסים המהותיים, בחינה עדכנית של זכויות המדינה על הנכסים וגיבוש דרכים למצות זכויות אלה באופן מיטבי, זאת באמצעות גיבוש חוות דעת משפטית עוד בטרם נחתם ההסכם. | התנהלות המדינה עם תש"ן וקמ"ד להשבת נכסיהן מצביעה על דפוסי פעילות שונים מאלו שבהתנהלות עם חח"י. גם במקרה של קמ"ד לא ויתרה המדינה על זכויותיה על הנכסים (למעט בניין המטה), אלא המשיכה את פעילות החברות באמצעות הסכמי חכירה וגביית דמי שימוש, זאת בניגוד להתנהלותה עם חח"י, שבה ויתרה באופן מוחלט וסופי על זכויותיה על נכסים רבים. | 143 |
משרד הבינוי והשיכון . היבטים בתוכנית הממשלתית לדיור "מחיר למשתכן" יש לראות בחיוב את התיקון שעשה משרד הבינוי ולפיו תיעשה הצמדת המחיר למדד רק לאחר קבלת ההיתר, דבר אשר יש בו כדי להקל על הזוכים. בעקבות ביטולי הזכיות נותרו בחלק מן הפרויקטים יח"ד ללא רוכש, והן מוצעות ללא הגרלה לזכאים ולמשפרי דיור במסגרת התוכנית מחיר למשתכן. רשימת יחידות הדיור מפורסמת באתר המרשתת (האינטרנט) של התוכנית. עד מועד סיום הביקורת פורסמו כ- 1,000 ,יח"ד שנותרו ללא רוכש שהן כ-8% מכלל יחידות הדיור שהתקבל עבורן היתר בנייה ( 12,500 ). למשל, מבדיקה של נתוני פרויקט בבאר שבע עלה כי נותרו41 (כ-11% ) מ-360 יח"ד ששווקו בפרויקט, והן מוצעות ללא הגרלה במחיר1.7 - 1.9 מיליון ש"ח. כל יחידות הדיור שנותרו הן דירות גן או דירות גג. על מטה הדיור ומשרד הבינוי לקבוע מנגנון למדידה ולהערכה של התוכנית על כל היבטיה, כדי שיתאפשר למקבלי ההחלטות לעקוב אחר ביצועה ותוצאותיה ולעמוד על מידת השגתן של מטרותיה. מן המסמכים עלה כי פעילותה של החברה כללה איסוף מידע מהיזמים על התקדמות הקבלנים בביצוע ההליכים לקבלת היתרי הבנייה ממועד הגשת הבקשה להיתר עד קבלת היתר מלא; איתור הגורמים המרכזיים לעיכוב בקבלת ההיתר ומסירת מידע בעניין זה למטה הדיור ומשרד הבינוי; עדכון המערכות הממוחשבות של משרד הבינוי לגבי מצב הפרויקטים; ופניות לגופי רישוי ברשויות המקומיות כדי לקדם את קבלת היתרי הבנייה. מאחר שמשרד הבינוי לא הגדיר לחברה את היעדים ואת המשימות הנדרשות להשגתם, לא היה בכוחו להעריך את מידת הצלחתה של החברה בהשגת המטרה שלשמה היא מועסקת. עוד עלה כי משרד הבינוי לא תיעד את פעילותה ואת תפוקותיה של החברה, ולכן אין לדעת מה הפיק המשרד מפעולותיה. הועלה כי רק 600 (כ-19% ) מ - 3,145 הפניות בכתב טופלו ונסגרו בתוך יומיים, כנדרש בהסכם. אשר לשאר הפניות בכתב, 419 (כ-13% ) מהן טופלו ונסגרו לאחר3 עד7 ;ימים 708 (כ-23% ) מהן- לאחר 8 עד14 ;ימים494 (כ-16% ) מהן- לאחר 15 עד30 ;ימים561 (כ-18% ) מהן- לאחר 31 עד90 ימים; ו-363 (כ-11% ) מהן- רק לאחר 91 .ימים ויותר בתוכנית מחיר למשתכן העניקה המדינה ליזמים הנחות גדולות במחיר הקרקע, כדי שיבנו דירות לאוכלוסיית הזכאים במחיר מופחת ובר השגה. בפועל רבות מיחידות הדיור ששיווקו רמ"י ומשרד הבינוי הן גדולות, וחלקן יקרות, ובערים אחדות כמעט אין יח"ד קטנות. כמו כן, לחלק מהדירות הקטנ ות הוצמדו מרפסות או גינות, דבר שהעלה את מחירן. אם משק בית קטן רוכש דירה גדולה ויקרה (גם מבחינת עלות התחזוקה והארנונה) שאינה מתאימה לצרכיו, הדבר עלול לפגוע בתועלת שהוא מפיק מהנחת מחיר למשתכן. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבינוי ולרמ"י לבחון לפני השיווק את ה תאמת התוכניות הקיימות לצורכי אוכלוסיית היעד, ובעיקר לבדוק אם קיים מלאי מספק של דירות קטנות, ובמידת הצורך לשנות את התוכניות, כדי שמחירי הדירות יתאימו ככל האפשר ליכולותיה של אוכלוסיית היעד. אשר לפרויקטים שמספר הדירות הקטנות בהם קטן ביותר והתוכניות אינן ניתנות לשינוי - ראוי לשקול את אפשרות שיווקן של הדירות הגדולות במתכונת אחרת שאינה כרוכה בהפחתה של הכנסות המדינה, כגון שיווק רגיל בשוק החופשי, כפי שכבר הותר לעשות כמצויין בתשובת משרד הבינוי. .מהתרשים עולה כי תמהיל הדירות שייבנו במסגרת התוכנית אינו תואם את מאפייני הזכאים -רוב רובן של הדירות ( 86% ) הן דירות גדולות (של4 חדרים לפחות), כאשר 44% מהדירות הן של 5 חדרים ומעלה, ולפיכך יקרות מן הדירות הקטנות, ששיעורן בכלל הדירות קטן. לפי התרשים, מחירה הממוצע של דירת 5 חדרים גבוה בכ- 155,000 ( ש"ח בקירוב 14% ) ממחירה הממוצע של דירת 4 חדרים ובכ - 351,000 ש"ח ממחירה הממוצע של דירת 3 ( חדרים37% ). גורם אחר המייקר את מחירי הדירות הוא מרפסות גדולות או גינות שהוצמדו לדירות רבות 50 . מהנתונים עולה כי השטח הממוצע המוצמד ליח"ד הוא לא פחות מ-35 מ"ר. להלןפרטים: יש לראות בחיוב את הפעולות שנקטו מטה הדיור ומשרד הבינוי. לצד פעולות אלה יש להבטיח כי מדידת הצלחתה של התוכנית, בחינת מידת השגתן של מטרותיה והערכת השפעתה ייעשו באופן שוטף וישמשו, עם המחקר המלווה כאשר יושלם, בסיס לקבלת החלטות בעניינה. הביקורת העלתה כי על אף חשיבות התוכנית והיקפה הנרחב, עד מועד סיום הביקורת לא קיימו מטה הדיור ומשרד הבינוי תהליך סדור כזה, למשל באמצעות מחקר מלווה. מדי פעם בפעם מתפרסמות סקירות על מרכיבים של התוכנית במסגרת הסקירה החודשית של הכלכלן הראשי במשרד האוצר ובמסגרת סקירות חודשיות של אגף ניתוח כלכלי במשרד הבינוי, אך לא מתקיים תהליך סדור הכולל הערכה ומסקנות כוללניות. העיכובים הרבים בקבלת היתרי הבנייה מעלים ספק אם די בהעסקת החברה כדי לפתור את הב עיה, ולכן על מטה הדיור ומשרד הבינוי לבחון גם דרכים אחרות. יודגש כי בפרויקטים של מחיר למשתכן יש משנה חשיבות לקבלת היתרי בנייה במהירות המרבית, שכן מדובר בפרויקטים שכבר נקבעו בהם הזוכים, ולעיכוב בביצועם עלולות להיות השפעות כלכליות עליהם. זאת ועוד, בהתמשכות ההליכים יש כדי לפגוע באטרקטיביות של התוכנית. | על רמ"י להקפיד על ביצוע כל הנדרש בתקנון המועצה בכל הנוגע להכנ ת הצעות החלטה, ובכלל זה על הבאת מלוא הנתונים הכלכליים הרלוונטיים להצעות, זאת כדי שההחלטות יתקבלו על בסיס מידע מקיף ככל האפשר. | 144 |
רשות המיסים בישראל . תהליכי קבלת החלטות במשרד האוצר: העמידה ביעד הגירעון בשנת 2018; תחזית ההכנסות לשנת 2019; תוספת שכר בגין היעדר ביטחון תעסוקתי ביקורת המעקב העלתה כי עד למועד סיום הביקורת במאי 2019 , לא חל כל שינוי בנושא זה. עוסק עדיין יכול להגיש מספר דרישות להישבון הסולר ללא בקרה על מספר הפעמים שהגיש. על פי בירור שנעשה ביחידת הסולר מדובר במאות מקרים בכל חודש. משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות המיסים להפעיל אמצעי בקרה כדי למנוע מעוסק להגיש דיווחים כפולים בגין אותו כלי רכב ולהשתמש מספר פעמים באותן חשבוניות. כמו כן, על רשות המיסים לבחון את הבקשות להחזרים של עוסקים שביקשו, במסגרת הסדר הסולר, מספר פעמים החזר המתייחס לאותה תקופת דיווח, כדי ל וודא שאין כפילות. בדוח הקודם העיר משרד מבקר המדינה כי לאחר כתשע שנים של הפעלת הסדר הסולר ולנוכח הליקויים שהועלו בדוח, על רש ות המיסים לבחון את המשך הפעלתו במתכונת הנוכחית ולהביא בחשבון בעניין זה היבטים כלכליים, חברתיים וסביבתיים. במעקב נמצא כי בעקבות הביקורת הקודמת הוחלט ברשות המיסים לצמצם את הסדר הסולר במידה ניכרת. ב -28 במרץ2018 פורסם ברשומות צו הבלו על הדלק (פטור והישבון) (תיקון והוראת שעה), התשכ"ח-2018 . על פי הצו יצומצם הסדר הסולר ורובו יבוטל בהדרגה עד לינואר 2026 . כך יקטן התמריץ השלילי בשימוש בסוגי דלק ירוקים שאינם מזהמים או בכלי רכב המונעים בתחליפי נפט לתחבורה. ניתן לציין לחיוב את פעילות רשות המיסים לבחינת הנושא על השלכותיו. המעקב העלה כי ליקוי זה תוקן. הטופס שהנישומים והמייצגים הונחו לצרף לדוח השנתי על החזרי בלו שקיבלו על סולר, מאפשר למפקחי המס לבדוק ולהכליל את המידע בדבר הישבון הסדר הסולר בקביעת השומה של הנישומים. יש לראות בחיוב את תיקון הליקוי. אולם, משרד מבקר המדינה מציין כי המידע הרשום בטופס זה אינו נרשם במערכת הממוחשבת של רשות המיסים, ולכן הוא לא משמש מקור מידע לבקרה ממוחשבת לבחירת תיקים לביקורת. כמו כן אין כל סנקציה כנגד מי שלא ממלא טופס זה. המעקב העלה כי לא חל שינוי בתחום זה. לא מתבצעות ביקורות מעמיקות בדיווחים של עוסקים שנמצאו לגביהם ליקויים על צריכת הסולר, במטרה לבחון את ההיקף הכללי של פעילותם. משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות המיסים לבחון את הנחיותיה למשרדי מע"ם האזוריים בעניין בחינת הכללת תיקי עוסקים לביקורת, כשקיימת אי-התאמה ניכרת בין הוצאות הסולר של העסק על פי הדיווח שלו ובין סך המחזור של העסק או אם עלו ליקויים בדיווח שלו לגבי כמות הסולר שצרך. נוסף על כך, על היחידה הכלכלית לעקוב אם משרדי מע"ם האזוריים משתמשים ברשימות שהיא מוסרת להם, כדי לעמוד על מידת התועלת המופקת מרשימות אלה. המעקב העלה כי לא חל כל שינוי במצב וכי הליקוי לא תוקן. כך עדיין אין בידי רשות המיסים כלים המאפשרים לבדוק בצורה נאותה את הדיווחים של העוסקים בדבר הדרישה לקבל הישבון סולר. משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות המיסים לשקול לחייב את העוסקים שמבקשים הישבון במסגרת הסדר ה סולר להתקין כלי מדידה טכנולוגי שיאפשר מדידה מדויקת של צריכת הסולר. כמו כן עליה לבצע ביקורת חשבונות במקרים חריגים ובלתי סבירים (בעניין זה ראו גם בהמשך), כדי להרתיע עוסקים מלדווח דיווחים כוזבים. המעקב העלה כי הנושא תוקן במ ידה חלקית. כשיש חשד לשימוש בחשבוניות פיקטיביות, בסמכות המשרד האזורי ברשות המיסים לעכב את ההחזרים לעוסקים והחשד מועבר לבדיקה או לחקירה. עם זאת, הרשות לא תיקנה את הליקוי על יכולתה לאתר ביעילות שימוש בחשבוניות פיקטיביות באמצעות המערכת המקוונת, בדוח המפורט. משרד מבקר המדינה מציין שעל רשות המיסים לייעל את פעולותיה לאיתור וטיפול בחשדות להגשת חשבוניות פיקטיביות בענף הדלק. בין היתר, עליה לבחון דרך לאיתור חשבוניות פיקטיביות בענף הדלק באמצעות מערכת הדיווח המקוון, גם במקרים של עוסקים שאינם חייבים בדיווח במערכת המקוונת. במרבית המקרים, אם העוסק יקבל את הכסף, תתקשה רשות המיסים לגבות בחזרה את הכסף ששילמה. על רשות המיסים ליצור מנגנון שיאפשר העברת מידע על עוסקים שנתפסו בשימוש בחשבוניות פיקטיביות, ממשרדי מע"ם האזוריים או ממשרדי החקירות ליחידת הסולר. המטרה היא לבדוק אם עושים שימוש בחשבוניות הפיקטיביות גם כדי לקבל באמצעותן הישבון במסגרת הסדר הסולר. ביקורת המעקב העלתה כי ליקוי זה תוקן. יש לראות בחיוב את תיקון הליקוי כך שכיום יש בקרה ובדיקה אם לרכב או לעוסק היה רישיון בתוקף בתקופה שבגינה נדרש החזר ההישבון על סולר. משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות המיסים לבחון בעת הכללת עוסקים לתוכנית העבודה בביקורת חשבונות -את היעדר הפיקוח לגבי עוסקים המתדלקים באמצעות צובר. נוסף על כך, יש להקפיד לדרוש מהעוסקים חשבונית ממוחשבת על כל תדלוק, כפי שנקבע בהוראות הנוהל של רשות המיסים. משרד מבקר המדינה מציין שעל רשות המיסים לפעול כדי לקדם את החקיקה בנושא תקנות הוראות ניהול ספרים, כך שייכללו בה גם שימוש באמצעי מדידה טכנולוגיים כמצוין בתשובתה. | המעקב העלה כי גם כיום המערכת הממוחשבת של הסדר הסולר אינה יכולה לקלוט תשלומים מעוסק בגין חוב שנוצר לו על סכום הישבון שקיבל ביתר, ועדיין צריך לרשום באופן ידני על שובר התשלום כי התשלומים הם לטובת העוסק במערכת הסולר. | 145 |
דוח ביקורת מיוחד . טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות יצוין כי המשרד התחיל ביצוע חקירה עד סוף ימי האפשרות לחיסון ב-90% מהמקרים ובכך אכן מיצה את חלון ההזדמנויות האפשרי לחיסון, אולם הדבר נמוך מהתקנים הבינלאומיים ששמים דגש על מהירות מחשש להדבקה -תתחיל תחקירה אפידמיולוגי עד 48 שעות מקבלת הדיווח בלפחות 80% מהמקרים החשודים , בפועל רק ב -57% .מהמקרים עמדו בלוח הזמנים שקבע אב"ע על משרד הבריאות בשיתוף משרד החינוך להגביר את ההסברה ולפעול לכך שתתאפשר כניסתם של נותני שירותי בריאות לתלמיד לכלל בתי הספר כדי לתת את סל הבריאות המגיע לתלמיד, ובייחוד - החיים לאורחות תותאםחיסונים. ראוי שפעולה זו ולתרבות של הקהילה החרדית, כן ראוי לעודד שיתוף פעולה בעניין זה עם מנהיגי הקהילה. על המשרד גם להפיק דוחות מעקב שנתיים על שיעורי הכיסוי החיסוני ולמקד מאמציו באותם כיסי אי-.התחסנות חלק מהאוכלוסייה החרדית חיה בצפיפות ורוב משפחותיה הן מרובות ילד ים. בקרב אוכלוסייה זו מתקיימים אירועים חברתיים שאליהם יכולים להגיע אלפי משתתפים -כל אלה הם קרקע נוחה להתפרצות של מחלות מידבקות בכלל וחצבת בפרט. לצורך שמירה על רמת כיסוי חיסוני שאליו הגיעו תחנות טיפות החלב במחוז ירושלים, על משרד הבריאות לגבש תוכנית כוללת ש תהיה מבוססת על הסברה לקידום קבוע ושוטף של בריאות הציבור. בכלל זה עליו לבחון את הצורך ביישוג יעיל ממוקד אוכלוסייה תוך התאמה והנגשה תרבותית: בחינה מחדש של תקינת האחיות בתחנות ושל האפשרות לאייש את התקנים תוך התייחסות אזורית -שימוש גיאוגרפית (מחוז, נפה, שכונה וכו'); בניידת חיסונים באזורים מסוימים כדי לפתור את בעיית הנגישות; חיזוק קשרים עם מובילי דעה בקהילה תוך מתן דגש לחשיבות החיסונים ועוד. חיזוק שגרת החיסונים יפחית את תופעת הכיסים ואת הסיכוי להתפרצויות המחלה אחת לכמה שנים, שכן לפי נתוני התחלואה, 90% מהחולים בקרב האוכלוסייה החרדית לא קיבלו אפילו מנת חיסון אחת. אם לא יהיה כיסוי חיסוני גבוה יהיה קושי רב לעצור התפרצות שתחל באזורים אלה. המלצות דומות עלו גם בוועדה המייעצת אשר המליצה להתאים את השירות המונע לפרט בשגרה באוכלוסייה החרדית, ואף להגדירה "אוכלוסייה בסיכון" ש נזקקת להקצאת אחיות ביחס של 1:50 או1:70 , כדי למנוע התפרצויות עתידיות. ראוי שמשרד הבריאות לשקול ליישם את המלצות האלה. בבדיקה במרכז הרפואי רמב"ם עלה כי בעבר הוא בנה יכולות לטיפול במחלה -יש לו חדרי בידוד ברמה גבוהה, אמצעי מיגון לצוותים רפואיים, והוא גם תרגל את אופן הטיפול במחלה. אולם המוכנות הופסקה בשנת 2016 עת הודיע אב"עשהמגפה בשליטה. היום אין למרכז הרפואי רמב"ם יכולת תגובה מיידית לטיפול בחולה שיופנה אליו. עלה שבאוגוסט 2019 המשרד דן עםהמרכז הרפואי רמב"ם על רמת המוכנות שלו, וקבע כי המרכז ימשיך לשמש הגורם המטפל בחולים במחלת האבולה. נוכח החלטה זו חשוב שמשרד הבריאות והמרכז הרפואי רמב"ם יוודאו שהצוותים הרפואיים יתאמנו ויתרגלו את מוכנותם וכי המשרד ימשיך לעקוב אחר הודעות אב"ע בנושא. . קיומן של המחלות המועברות מבעלי חיים מחייב שיתוף פעולה הדוק בין משרדי הממשלה הנוגעים בדבר -משרד הבריאות, משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והרשויות המקומיות. לאור הצורך העולה בטיפול במחלות זואונוטיות, שכיום מחולק בין כמה גופים ממשלתיים, יש למסד את עבודת הצוות הבין-משרדי שמשרד הבריאות יזם את הקמתו במאי 2019 , ולהגביר את שיתוף הפעולה בין הגופים. יש לקבוע גורם מרכז אחראי לעבודת הצוות, מועדי התכנסות, דרכי פעולה, דרכי יישוב מחלוקות ועוד. כל זאת כדי לשפר את בריאות האוכלוסיי ה. על משרד הבריאות לפעול למיסוד עבודת הצוות הבין-משרדי תוך הבטחת מחויבות מצד כל הגורמים להשתתף בו. לנוכח הגידול בתחלואה בארץ וגם מתוך השוואה בין - החקלאותלאומית, על משרד ומשרד הבריאות להשלים ולגבש מתכונת ל קבלת הנתונים וניתוחם לשם צמצום התחלואה ולמנוע אפשרות להתפרצות קדחת Q . נדרש שמשרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה ישלימו גיבוש תוכנית המבוססת על מודל ייעודי שיפרט את כמות תחנות הניטור ואת אופן פיזורן הגיאוגרפי בארץ כדי להבטיח ניטור בהסתברות גבוהה לגילוי יתושים נושאי נגיפים, ובכך לאפשר להעריך סיכונים ולנקוט פעולות מניעה, דבר שיתרום לבריאות הציבור. משרד הבריאות דן בהמלצות הוועדה בעניין חיסון נגד נגיף הפפילומה, ואת חלקן אף החל ליישם. ואולם עד מועד סיום הביקורת, כשלוש שנים לאחר הגשת המסקנות, הוועדה לא התכנסה לדון בחיסונים אחרים שאליהם מתנגדים הורים, למשל חיסונים הניתנים בתחנות טיפת החלב, ובהם חיסון ה -MMR . המשרד גם לא הנחה את הוועדה להמשיך בעבודתה. התרחב ות התופעה של הורים המתנגדים אידאולוגית לחיסונים , התפרצות החצבת הנוכחית והצעות החוק שהוגשו במהלך השנים מעלים את הצורך שמשרד הבריאות יגבש פתרון מערכתי ארוך טווח לאופן ההתמודדות עם המתנגדים לחיסונים, מתוך מטרה לשמור על בריאות הציבור ובד בבד למזער את הפגיעה בפרטיות האדם ובכבודו. כמו כן ראוי כי המשרד, שהקים ועדה כדי לבצע הליך שיתוף ציבור בנוגע לחיסונים ובעקבותיו לקבוע מדיניות להתמודדות עם מתנגדים, יבחן באילו חיסוני שגרה נוספים יש לדון וישלים את הדיון בהם. זאת לאחר בחינת שיעור ההתחסנות מחד ומאידך החשש כי כיסים של אי התחסנות עלולים להוביל להתפשטות של מחלה. היות שמרבית מהחולים בחצבת בהתפ רצות הנוכחית היו ילדים מתחת לגיל חמש, מן ההכרח שהגופים הפועלים למתן חיסונים -לשכות הבריאות, עיריות תל אביב -יפו וירושלים וקופות החולים -ינקטו פעולות לזירוז ולעידוד ההורים לחסן את ילדיהם בזמן. כמו כן ראוי שהמשרד ישקול להפיק דוחות חריגים לפיקוח תקופתי. מתן דגש על משתנה זה עשוי לצמצם את מקרי התחלואה באוכלוסייה, שהיא ממילא פגיעה, וכן לצמצם את הפצת המחלה בקרב הסובבים את הילדים. | עד מועד סיום הביקורת, כ-500 תחנות טיפות חלב הנותנות שירותים לכ-25% מהפעוטות כלל לא מחוברות ל"מחשבה בריאה", ולכן לא מעבירות נתונים למערכות המידע של משרד הבריאות; כמו כן המשרד לא השלים קישור של התחנות למרשם האוכלוסין ולכן אי אפשר לבצע עיבוד נתונים שיציין מי הם התינוקות שלא הגיעו לתחנות טיפת חלב וממילא לא התחסנו. היות שלמשרד אין מידע על כל הילודים בארץ, הוא אינו יכול לפעול לחסנם אם הוריהם לא מגיעים ביוזמתם לתחנות טיפות החלב. | 146 |
מערכת הביטחון . מחוז שומרון ויהודה (ש"י) של משטרת ישראל - ביקורת מעקב .בביקורת המעקב נמצא כי בשנת 2019 , קודם המעבר של חקירות ירי שוטרי מג"ב לידי .מצ"ח, היו במחוז ש"י 15 תיקי חקירה שהתנהלו בנושא זה. ברבעון הראשון של שנת2021 . .נותרו לטיפול שלושה תיקי חקירה, אשר מחוז ש"י משלים את הטיפול בהם .בביקורת המעקב עלה כי נושא ההחלפה והשיפור של המר כזיות תוקן, וכי בשנת 2019 . הוחלפו המרכזיות שמשמשות את מכלול מוקדי 100 למרכזיות דיגיטליות, וחלו בהן .שיפורים טכנולוגיים. .בביקורת המעקב נמצא כי באוגוסט 2021 היו במשל"ט מחוז ש"י73 תקנים לעומת מצבה .של 69 שוטרים, בנות שירות לאומי וסטודנטים, וכי הליקוי בנושא סיפוח השוטרים .למשל"ט תוקן, כך שנכון למועד סיום הביקורת בספטמבר 2021 לא מסופחים שוטרים .למשל"ט. כמו כ ן תוקן נושא הכשרת השוטרים במשל "ט, והתקינה הקיימת במשל"ט .נותנת מענה לדרישות המבצעיות הכרוכות בהפעלתו. .בביקורת המעקב עלה כי על אף הקשיים שהעלה המחוז לאח"ם מטא"ר בסוף שנת 2019 .בכל הנוגע לטיפול בעבירות הונאה, לא חל שינוי או שיפור במצב. להלן הפרטים: .משרד מבקר המדינה מציין כי העברת חקירות ירי מג"ב באיו"ש למצ"ח נועדה לייעל את .הליכי החקירה ולקצר אותה. נוכח זאת, על צה"ל בשיתוף מ"י לפעול להידוק קשרי .העבודה בעת שגרה ולאחר קרות אירוע ולייעול דרכי העבודה. .משרד מבקר המדינה מציין כי אי-שביעות הרצון שהעלו שתי המועצות האזוריות בנוגע .לממשק של המשל"ט של מחוז ש"י עם המוקד האזרחי הפועל בשטחן מחייבת בירור בין .שני הצדדים. מומלץ שלאחר בירור זה הפיקוד של מחוז ש"י וראשי המועצות האזוריות .שבתחום המחוז יסכמו ביניהם דרכי פעולה לשיפור ממשקי העבודה ביניהם למתן מענה .מיטבי עבור התושבים. .בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן, ומרבית ממצבת האפודים הקרמיים שנועדו .לשמור על ביטחונם של שוטרי המחוז הם אפודים ישנים, שתוקף הלוחות הקרמיים שלהם .פג, והם אינם עומדים בדרישות היצרן. .משרד מבקר המדינה שב ומציין כי העיכוב בחידוש מלאי האפודים הקרמיים עלול לסכן .את חייהם של השוטרים ולפגוע ביכולתם למלא את משימותיהם. הדברים מקבלים משנה .תוקף נוכח האיומים והסיכונים היום-יומיים שאליו חשופים שוטרי מחוז ש"י. .על מ"י להשלים את ההצטיידות הנדרשת של מחוז ש "י באפודים קרמיים או חלופיים ברי .תוקף ולפי דרישות היצרן, העונים על צורכי המחוז. .עלה כי משנת 1998 , מועד החלטת הממשלה על הנוהל למניעת כניסה לישראל של .חייבים בחובות כספיים לרשות שלטונית בישראל, ועד דצמבר 2021 לא יישם המנהא"ז .את הנוהל שעליו החליטה ממשלת ישראל. על המנהא "ז להמשיך ב אכיפה נגד .הפלסטינים סרבני תשלומי הדוחות שהחל בה בדצמבר 2021 . .בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן, והעברת המידע החיוני ל גורמי אכיפת החוק .בתחום דיני התעבורה באיו" ש עדיין לוקה בחס ר, וקיימים פערי מידע בין המתפ"ש .והמנהא"ז ובין מ"י. פערי המידע הקיימים פוגעים בטיפול גורמי אכיפת החוק ועלולים .לסכן את כלל המשתמשים בדרכים בשטחי איו"ש. | .נוכח הליקוי המתמשך בהעברת המידע החיוני לגורמי אכיפת החוק בתחום דיני התעבורה .באיו"ש וקיומם של פערי מידע בין המתפ "ש והמנהא"ז לבין מ"י מסכנים את משתמשי .הדרך בכבישי איו"ש. על המתפ"ש לפעול למימוש פיתוח הממשק בין המנהא"ז לבין מ"י, .ולאחר מכן על המנהא"ז ומ"י לפעול בשיתוף פעולה לשם העברת המידע באופן מיטבי .בין מחוז ש"י במ"י ובין המתפ"ש. | 147 |
מערכת הביטחון . מרכיבי ביטחון ביישובי העימות ובפיקודים המרחביים - ביקורת מעקב .בביקורת הנוכחית עלה כי הליקוי תוקן במידה רבה, ובפברואר 2018 עדכן צה"ל את .פקודת המטכ"ל להגמ"ר. בפקודה המעודכנת נקבע כי ז"י אחראית לאשר גם את הדרישה .המבצעית של הפקמ"רים בנושא מרכיבי הביטחון. .ביוני 2019 אישראמ"ץ את עדכון ההוראה המבצעית להגנת יישובים (להלן - ההוראה .המעודכנת). בהוראה המעודכנת נקבע שמטרתה לקבוע ולהסדיר את תחומי האחריות .הנוגעים למערך הגנת היישוב וליישם את פקודות ההגנה, ומפורטים בה תחומי האחריות .של כל אחד מהגורמים המעורבים בתחום מרכיבי הביטחון. .בביקורת עלה כי על פי ההנחיה הארגונית של אג"ת, פקע"ר אחראי לספק ליישובים גם .אפוד לחימה ממוגן, פנס ראש למפקד ומכשיר קשר מסוג "ברק כתום ", אך בפועל פקע"ר .מספק רק פנסים וכוונות לנשקים. .משרד מבקר המדינה מציין כי כאמור הליקוי בנוגע להגדרת תפקידי ז"י בתכנון מרכיבי .הביטחון ביישובים תוקן במידה רבה בעדכון פקודת המטכ"ל להגמ"ר וההוראה המבצעית .להגנת יישובים. .עם זאת, על צה"ל לוודא שיש התאמה מלאה בין פקודת המטכ"ל להגמ"ר , שמגדירה את .תפקידי גופי צה"ל המעורבים בתחום הגנת היישובים ואת תחומי סמכותם ואחריותם, לבין .ההוראה המבצעית להגנת יישובים שאמורה ליישם את פקודת המטכ"ל להגמ"ר . כמו כן .על צה"ל לוודא כי ההוראה המבצעית תגדיר את תחומי האחריות של הגורמים הרלוונטיים .באופן מלא שאינו נתון לפרשנות. חוסר הלימה בין הפקודות עלול לפגוע בהבנת הגורמים .הרלוונטיים את תפקידם ואת תחומי אחריותם, כפי שבא לידי ביטוי בנוגע להצטיידות .מחלקות הגנת היישוב, ובכך יש כדי לפגוע במימוש האחריות הכוללת של צה"ל להגנת .יישובים. נוכח זאת על אג"ת, האחראי לכתיבת פקודות צה"ל ועדכונן, ליזום עדכון של .הפקודות באופן שיהיו מתואמות זו עם זו ויקיפו את כלל תחומי האחריות הנוגעים לתחום .מרכיבי הביטחון. .בביקורת עלה כי במהלך 2020 השלימו פקע"רוז"י חלק מהציוד למחלקות הגנת היישוב. .עם זאת, עדיין יש מחסור בחלק מהציוד שפקע"ר וז "י אמורים היו לספק למחלקות הגנת .היישוב ביישובים המסווגים. עוד עולה כי פערי התקשורת מביאים לכך שהרבש"צים בוחרים להשתמש באמצעי קשר .שאינם צבאיים ולא במערכת התקשורת שצה"ל רכש. .משרד מבקר המדינה מציין כי הפערים בין תגובת צה"ל בנוגע לרכש המתוכנן של מכשירי ."ברק כתום" בפד"ם, לתגובת המשטרה, והעובדה כי פקע"ר הקצה תקציב של 1.2 מיליון .ש"ח לפרויקט "ברק כתום" בשנת 2021 , מחדדים את הצורך בתפיסה אחידה בנוגע .להמשך הצורך במכשירי "ברק כתום". .על פקע"ר לבחון את התועלות והחסרונות במערכת "ברק כתום" ולקבל החלטה בנוגע .להמשך השימוש בה במסגרת הפעילות להגנת היישובים כדי לאפשר תקשורת רציפה .וזמינה בין כוחות צה"ל ומשטרת ישראל לבין כוחות ההגנה ביישובים לצורך ביצוע .משימתם. בהתאם לכך על פקע"ר לעדכן את תקני מכשירי הקשר בתחום הגנת היישובים .ככל שנדרש ולגבש את תוכניות העבודה שלו. .בביקורת עלה כי הליקוי בנוגע להספקת אמצעי הקשר המיועדים לתקשורת פנימית .ביישובים והן לתקשורת עם כוחות צה"ל לא תוקן מאז הביקורת הקודמת וכי הפעילות .המבוצעת כעת בפקע"ר תכליתה לשפר בעיקר את התקשורת הפנים-יישובית. המחסור .במכשירי קשר ייעודיים לצורך יצירת תקשורת בין כוחות צה"ל ובין מחלקות הגנת היישוב .עלול לפגוע בהגנה על היישובים בעת מצב חירום. .בביקורת עלה כי רוב הפערים בציוד מחלקות הגנת היישוב ביישובי פקמ"ז הושלמו. עוד עלה כי מצאי הנשקים ביישובים במרחב פקמ"ז גבוה בכ-40% מהתקן וכי מצאי ציוד .הלחימה מצביע על חוסר של כ-6% לעומת התקן. בביקורת המעקב עלה כי קיימים פערי תקשורת בין כוחות צה"ל לבין כוחות ההגנה של .היישובים באיו"ש, הנובעים מפערי קליטה ו מחוסר במכשירי קשר . פערים אלו עלולים .להוות כשל מבצעי חמור במערך ההגנה של יישובים אלו. | .נוכח העיכוב בחלוקת מכשירי הקשר לתקשורת פנים-יישובית, על פקע"ר לפעול להשלים .את חלוק ת מכשירים אלה, שצפויים לשפר חלק מהליקויים שעלו בתחום הקשר של .כוחות הגנת היישוב. .עוד עלה כי נדרש לגבש פתרון לפערי התקשורת הנוגעים ליכולת השימוש במכשירי ."ברק כתום" בין היישובים לבין כוחות צה"ל. להלן פירוט לפי גזרות: | 148 |
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . ייצור ביצים בישראל - יישום הרפורמה בלולי הטלה .מהאמור עולה כי בהיבטי בריאות העוף, למעבר ללולי כלובים מועשרים מתקדמים .יתרונות רבים יחסית ליתר הלולים, והוא עשוי להביא לצמצום הנזק הכלכלי הנגרם .כתוצאה מתמותה ומחלות. עם זאת, עלה כי בנוגע למחלת הסלמונלוזיס אין הכרעה חד .משמעית בנושא. .מוצע כי משרד החקלאות ימשיך לעקוב באופן עיתי אחר התפתחות הנושא בעולם ויוודא .כי דרישותיו בדבר תנאי הגידול של מטילות ייקבעו בשים לב הן למקובל במדינות .מתקדמות בעולם והן לתנאים הייחודיים לענף בישראל. פעולה זו תבטיח כי המגדלים .יפעלו בהתאם לחוק צער בעלי חיים ולסטנדרטים המקובלים כיום בעולם, ותיצור ודאות .למגדלים בתכנון לולי ההטלה החדשים שייבנו במסגרת הרפורמה. במצב דברים זה .יובטח שהשקעות המגדלים וסיוע המדינה להקמת לולים חדשים יתבצעו בצורה מושכלת .ומותאמת לסטנדרטים מתקדמים. .מהתרשים עולה כי רובן המוחלט של הלהקות שנדבקו במחלת ניוקאסל גודלו בלולי .הצפון. אומנם בשנת 2020 חלה ירידה בשיעור11% , אך מתוך הלהקות שנבדקו, שיעור .הלהקות שחלו ביישובי הצפון הוא עדיין גדול מאוד (37% .) .מוצע כי משרד החקלאות ומועצת הלול יוודאו כי במערכת הממוחשבת לבריאות העוף .שבשימוש השו"ט ומועצת הלול ייכלל מידע שיאפשר לעקוב אחר תפוצת המחלות .בלולים, גם לפי סוגיהם, תוך הבחנה בין כלל סוגי הלולים - לולים ישנים, לולי כלובים .חדשים, לולי אסם, לולי מעוף ולולי חופש. מידע כזה יוכל לטייב את הליכי קבלת .ההחלטות בדבר שדרוג לולי ההטלה. .מהתרשים עולה כי תפוצת חיידק הסלמונלה בישראל רבה יותר בלולי כלובים לעומת .התפוצה בלולי חופש (לסוגיהם), עד כדי יחס של יותר מפי שניים. חשוב לציין כי 93% .מלולי ההטלה בישראל הם לולי כלובים. .מהתרשים עולה כי שיעור י הנגיעות בסלמונלה כללית קטנים ביישובי הצפון בכ-12% - .14% יחסית לשיעורי התחלואה ביתר חלקי הארץ. .מומלץ כי השו"ט יפעלו לקיום פיקוח רב יותר בלולים המצויים באזורים שבהם היקף .הנגיעות במחלת הסלמונלה גדול יותר, כדי להביא לצמצומה. .על הגורמים הרלוונטיים, ובראשם משרד החקלאות והמשרד להג"ס, להשלים את גיבושו .של פתרון הולם לטיפול בפסולת שתפונה מהלולים הקיימים ומהלולים החדשים שייבנו, .כדי שכל הפסולת שתיווצר בלולים הקיימים ובלולים שייבנו תטופל בהתאם לנדרש. כמו .כן יש לוודא שנושא זה לא ישמש חסם למימוש הרפורמה לשדרוג הלולים ביישובי הצפון. .מוצע שמשרד החקלאות ייטול חלק בייזום מתקנים לטיפול בפסולת, בתיאום עם רשויות .התכנון, כדי לסייע בקידום הנושא. עלה כי בניגוד לתכנון הפרטני והתוכניות המפורטות שיש עבור הלולים ביישובי הצפון .והפעילות שמקדם משרד החקלאות לשדרוג הלולים שם, ומלבד התוכני ת שקידמה .המועצה האזורית מטה יהודה, לא המשרד ולא אף גורם אחר לא קידמו תוכניות למתחמים .ביישובים אחרים שאליהם ניתן להעתיק את הלולים הישנים. רובם של יישובים אלו .ממוקמים במרכז הארץ, והמחסור בשטחים מתאימים במרכז הארץ להעתקת הלולים .מודגש בהם ביתר שאת. בנסיבות אלה נראה כי המגדלים ביישובים אלו לא יעמדו בלוחות .הזמנים שנקבעו בשלבים הראשון והשני של איגרת השו"ט אשר מחייבים כי עד ספטמבר .2027 .יעמדו כל הלולים בהוראות הדין במצב דברים זה כשליש מהלולים בישראל ייוותרו .בשנים הקרובות ללא מענה וללא מתווה ישים של פתרון בטווח הנראה לעין, ולפיכך לא .יוכלו לקבל היתרי אכלוס ולהמשיך לגדל מטילות. .תקנות רישוי עסקים ודרישות השו"ט המבוססות עליהן מחייבות את כל הלולים בישראל. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החקלאות לבחון את מגבלות היישובים האחרים .ולקבוע אם הלולים ביישובים אלה אכן יוסיפו להתקיים, או שאין מנוס מסגירתם, ואם .יוחלט על סגירה לבחון מה תהיה המשמעות של צעד זה לגבי המגדלים. לגבי היישובים .שבהם יהיה ניתן לקדם בניית לולים שיעמדו בתנאים הנדרשים, מוצע שמשרד החקלאות .ומשרד האוצר, בשיתוף הרשויות המקומיות הרלוונטיות, יכינו תוכנית מתאימה לשדרוג .הלולים, שתבטיח שמירה על בריאות הציבור, מניעת מטרדים והתייעלות הייצור בענף. .מומלץ כי משרד החקלאות ומועצת הלול יפעלו לאסוף את מלוא הנתונים הנדרשים כדי .לקבל תמונה מדויקת על פילוח המגדלים ביישובי הצפון, ובין היתר נתונים על המגדלים .שזהו מקור פרנסתם העיקרי ועל המגדלים העוסקים בפועל בחקלאות, לעומת אלה .המשכירים את מכסותיהם ואינם שותפים לגידול המטילות באופן פעיל. בהתאם לנתונים .שייאספו, ובפרט לקראת יישומה של הרפורמה בשנים הקרובות, מומלץ כי המשרד יגבש .כללים לצמצום תופעת השכרת מכסות הגידול, לצד עידוד גידול מטילות במשותף בלולים .גדולים, כדי להבטיח שהשקעות המדינה בענף יגיעו לת ושבי הצפון שאכן עוסקים בפועל .בגידול מטילות. | . מבקר המדינה מציין לחיוב את יוזמת משרד החקלאות לקידום תוכניות מתאר למתחמים .שיוכלו לשמש את הלולים העתידיים ביישובי הצפון. עם זאת, מצב הדברים הקיים, שבו .חוק הגליל מתנה מתן מענק בכך שהמגדלים מגדלים את מכסתם ביישובם ולא ביישוב .סמוך, עלול להוביל למצב של מתחמים שלא יאוכלסו במלואם בחלק מהיישובים, .ולעומתם מגדלים ביישובים אחרים שלא יימצא להם פתרון בלול משודרג ביישובם אך .הם יסרבו לקבל פתרונות לבניית לולים שלא ביישוב מגוריהם מחשש שיפסידו את .המענקים לפי חוק הגליל. במצב זה יהיו חסרים מתחמים בישובים רבים: אם יבנו מתחמים .שיאכלסו 70,000 מטילות יהיה מחסור במתחמים ב-16 יישובים בצפון; אם יבנו מתחמים .שיאכלסו 100,000 מטילות יהיה מחסור במתחמים בשבעה יי שובים בצפון; ואם יבנו .מתחמים שיאכלסו 150,000 מטילות יהיה מחסור במתחמים בארבעה יישובים בצפון. .כיוון שלא בכל היישובים יש שטחים מתאימים לבניית לולים שיענו על כל צורכי המגדלים .באותם יישובים, מוצע כי משרד החקלאות, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים, יבחן את האופן .שבו ניתן יהיה לאפשר למגדלים ביישובי הצפון לייצר את מכסתם גם ביישוב סמוך בגליל, .מבלי שיאבדו את ההטבות שהם זכאים להן לפי חוק הגליל, ובכך לייעל את בניית .המתחמים החדשים (לעניין מניעת השכרת מכסות, ראו להלן). כמו כן, מוצע לבחון את .התאמת תכנון הלולים החדשים עבור מגדלים שיבחרו לבנות לולים נטולי כלובים, .המאכלסים פחות מטילות בשטח נתון. | 149 |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.